gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ללמוד ‪ -‬ולקיים‬ ‫בס"ד‬ ‫הערות מעשיות להלכה ‪ -‬על סדר הדף היומי‬ ‫"וכאשר תקום מן הספר‪ :‬תחפש באשר למדת‪ ,‬אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" ‪ -‬אגרת הרמב"ן‬ ‫חולין דף קלו ‪ -‬קמב‬ ‫האזינו ⚫ תשרי תשפ"ז‬ ‫גליון שמו‬ ‫גליון זה מיועד לעורר לב המעיין ולא לסמוך עליו למעשה‬ ‫דף קלו‬ ‫מתי חל חיוב נתינה‬ ‫ראשית הגז‬ ‫חיוב נתינה חל בשעת גזיזה ואפילו היה הצאן משל עכו"ם‪ .‬ואם‬ ‫‪1‬‬ ‫דיני ראשית הגז‬ ‫קנה ממנו לאחר שהעכו"ם גזזן פטור‪ ,‬ואם הגיזה היה ברשות‬ ‫ישראל אע"פ שגדלה הגיזה ברשות עכו"ם חייב (שו"ע שם סע' ז)‪,‬‬ ‫חיוב בזמן הזה‬ ‫ואפילו שכר גוי לגזזן נמי חייב‪ ,‬וכן חרש שוטה וקטן שגזזו בהמת‬ ‫ישראל חייבים הבעלים בראשית הגז וישראל שגזז בהמת גוי וכהן‬ ‫מצות עשה מן התורה ליתן ראשית הגז לכהן שנאמר (ויקרא‬ ‫פטור מראשית הגז‪.‬‬ ‫יח‪:‬ד) וראשית גז צאנך תתן לו‪ .‬יש סוברים שאינה נוהגת אלא‬ ‫בארץ ישראל בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית כראשית הדגן‬ ‫שיעור ראשית הגז‬ ‫(רמב"ם פ"י מבכורים ה"א וחינוך מצ' תק"ח)‪ .‬ולפ"ז בזה"ז הוא‬ ‫אין לראשית הגז שיעור מן התורה‪ ,‬ומדברי סופרים יש ליתן‬ ‫רק חיוב מדרבנן כמו מצות הפרשת תרומה בזה"ז (ע' שו"ת חתם‬ ‫משקל המשה סלעים לכהן (רמ"א סע' יג)‪ ,‬שהוא בערך מאה גרם‬ ‫סופר יו"ד סו"ס רמד)‪ ,‬ויש סוברים שחייב מה"ת גם בחו"ל‬ ‫ואין כזה עין יפה ורעה‪ .‬והמוסיף תבוא עליו ברכה‪ ,‬ואינו חייב‬ ‫ולשיטה זו נוהג גם בזה"ז מה"ת (עי' מנ"ח ס"ק ג' שהעיר שמדברי‬ ‫לרחוץ את הצמר‪ ,‬ואח"כ ליתן לו אלא יתן לו מצמר מטונף והכהן‬ ‫החינוך משמע נמי קצת שהוא מה"ת בזה"ז וע' רמ"א שם שלא‬ ‫ירחצהו‪ .‬ויתן לו שיעור מאתים גרם בערך שלאחר רחיצה יהיה בו‬ ‫נהגו כן)‪.‬‬ ‫שיעור מאה גרם (שו"ע סע' כג)‪.‬‬ ‫בכמה צאן נתחייב‬ ‫נתינה לכהן‬ ‫צריך צמר סה"כ במשקל ‪ 1.2‬ק"ג כשבכל אחד מהחמשה כבשים‬ ‫ראשית הגז נותנים לכהן ואפילו כהן בעל מום‪ ,‬וכיון שאין בה‬ ‫יש לכל הפחות צמר במשקל ‪ 240‬גרם‪ :‬החיוב של ראשית הגז הוא‬ ‫קדושה נותנים אותו גם לכהנת אע"פ שהיא נשואה לישראל‬ ‫כשיש לו לפחות חמש רחלות (שו"ע ס' שלג סע' ט)‪ .‬ואפילו יש לו‬ ‫(שו"ע שם סע' יד) וכיון שמשתוקקים למצוה זו מעדיפים ליתן‬ ‫חמש צאן בחמש מדינות מצטרפות (חזון איש ליקוטים לזרעים‬ ‫לכהן מיוחס (הגרי"א דינר שליט"א שם)‪.‬‬ ‫ס' ז ס"ק ב)‪ ,‬והוא שיהיה בגיזה שלהן לפחות משקל של ששים‬ ‫סלע (שו"ע שם) שהוא כאלף ומאתים גרם (דרך אמונה ס"ק פ"ו‬ ‫ברכה על מצות ראשית הגז‬ ‫שהוא שיעור חשוב ופחות מזה לא מיקרי גיזה) ותהיה גיזת כל‬ ‫אחר מחמשתן לפחות משקל י"ב סלע (‪ 240‬גרם) ואם אחת מהן‬ ‫לדעת רוב הפוסקים אין מברכים על נתינת ראשית הגז לכהן (ע'‬ ‫גוזזת פחות מי"ב אע"פ שכולן ביחד הם ששים סלע פטור (שו"ע‬ ‫ציון ההלכה פ' י' מבכורים ס"ק ה' שלא נהגו לברך)‪ .‬ויש נוהגים‬ ‫שם סע' ט)‪.‬‬ ‫לקחת פרי חדש ולברך עליו ברכת שהחיינו לפני שנותן הגז לכהן‬ ‫אין חייבים בראשית הגז אלא הכבשים בלבד זכרים ונקבות‪ ,‬ולא‬ ‫ומכוון גם על המצות ראשית הגז (שו"ת תשובות והנהגות ח"ג ס'‬ ‫גיזה של שור ולא גיזה של עז ולא שאר בהמות‪.‬‬ ‫שמב)‪.‬‬ ‫ואם הצמר קשה ואינו ראוי ללבישה שאינו מחמם פטורין‬ ‫שימוש בצמר מראשית הגז‬ ‫מראשית הגז (שו"ע שם סע' ב)‪.‬‬ ‫ראשית הגז חולין לכל דבר‪ ,‬והכהן מקדש בו אשה ויכול למכרו‪,‬‬ ‫קנין בבהמות‬ ‫ויש שנהגו לעשות מהם ציצית (דרך אמונה פ"י ס"ק קכד כיון‬ ‫מצות ראשית הגז חל כשיש לאדם א' חמש רחלות שלמות אבל‬ ‫דאיתעבד מצוה חדא יעשה מצוה אחריתא)‪ .‬וכן מותר לזר ליהנות‬ ‫אם הוא רק שותף בהם מכיון שאין אצלו לבד חמש רחלות פטור‬ ‫ממנו (גמ' חולין קכו)‪.‬‬ ‫(שו"ע שם סע' י)‪ ,‬ואפילו הוא שותף בעשר רחלות ויש לו חצי בכל‬ ‫להחזיר הכבש למגדל‬ ‫א' מהרחלות פטור עד שיהיה אצלו חמש רחלות שלימות (ע' דרך‬ ‫אמונה שם ס"ק צה)‪ .‬ולכן יש ליזהר לעשות קנין המועיל בחמש‬ ‫לדעת הרבה פוסקים אין איסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל‬ ‫בהמות שלימות [כגון ע"י קנין סודר או שנותן מעות למוכר וקונה‬ ‫בזמן הזה ולכן מותר להחזיר הכבשים למגדל (הגרי"א דינר‬ ‫לו המקום שהבהמות עומדות שם וקונה מדין קנין חצר או עושה‬ ‫שליט"א בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל ובשם החזון איש‪ ,‬וכן שמע‬ ‫משיכה וימשוך הבהמות לסימטא או לחצירו או ע"י קנין הגבהה‬ ‫מהגרי"ש אלישיב זצ"ל וכן נהג הגראי"ל שטינמן זצ"ל וכן ציין‬ ‫(הגרי"א דינר שליט"א)]‪.‬‬ ‫לדברי שו"ת ציץ אליעזר (ח"ז ס' כד) מטעם שמחלו (בעלי השדות)‬ ‫זה את זה‪ ,‬והר צבי שהקיל בזה שכיון שהותר בזמננו אין להחמיר‬ ‫אף שרוב ישראל בא"י וכן מהרמ"ע מפאנו כיון שזה מקום שמור‪.‬‬ ‫‪ 1‬רוב הדברים דלהלן מקונטרס של הגרי"א דינר שליט"א על הל' ראשית הגז‪.‬‬ ‫[ראה גליון הקודם רשימת הגר"ח קניבסקי זצ"ל‬ ‫ויש שכתב ליזהר בזה (ע' שו"ת שבט הלוי ח"ד ס' רכז‪ ,‬ומכתב‬ ‫הגר"ש וואזנר זצ"ל בריש דברי הגרי"א דינר שליט"א על ראשית‬ ‫לצורך קיום מצות ראשית הגז למעשה]‪.‬‬ ‫הגז)‪.‬‬ ‫דף קלח‬ ‫שילוח הקן‬ ‫מצות שילוח הקן לעורר רחמי אמא עילאה על בניה עכ"ד‪ ,‬וכן‬ ‫שילוח הקן‬ ‫הביא בברכ"י בגליון השו"ע שהאר"י הקדוש חיזר לקיים מצות‬ ‫שילוח הקן‪.‬‬ ‫מצות שילוח הקן כשאינו רוצה ליטול הבנים‬ ‫לכוון טעם המצוה‪ :‬וכתב על זה הגר"מ שטרנבוך שליט"א (שם)‬ ‫שהמנהג בזמנינו לחזר לקיים מצות שילוח הקן‪ ,‬שמנהגינו עפ"י‬ ‫דעת החות יאיר (ס' סז) [וע' חכם צבי‪( 2‬ס' פג)] שחייב בשילוח הקן גם‬ ‫קבלה‪ ,‬ולענ"ד נראה דכיון שכל הענין לקיים המצוה הוא רק‬ ‫כשאינו רוצה ליטול הבנים‪ ,‬ומביאם הגרעק"א בהגהותיו לשו"ע‬ ‫משום שעפ"י סוד מעורר רחמי אמא עילאה על בניה‪ ,‬א"כ ראוי‬ ‫יו"ד רצ"ב (הערה א) דשילוח הקן הוא מצוה חיובית והיינו שכל‬ ‫לאדם שיכוון הטעם קודם קיומו מצות שילוח הקן שכידוע דכפי‬ ‫שפוגע בקן ציפור יש עליו חיוב לשלח האם‪ ,‬ואפי' שלא היה בדעתו‬ ‫שהאדם מכוין טעמי הסוד במצוה כך נפעל התיקון יותר למעלה‪.‬‬ ‫כלל ליטול הבצים‪ ,‬אבל דעת החתם סופר והחזו"א (ס' קעה ד"ה‬ ‫שאלה‪ :‬כאשר אין אפשרות לקחת את הביצים האם יש בכל זאת‬ ‫ומכאן) דשילוח הקן אינו מצוה חיובית אלא שאם נוטל הבנים‬ ‫מצוה לשלוח את האם?‬ ‫חייב קודם לשלח האם‪ ,‬אבל אם אין בדעתו ליטול הבנים‪ ,‬אינו‬ ‫תשובה‪ :‬יש סוברים שאם לא לוקח הבנים לא מקיים המצווה כלל‬ ‫חייב כלל בשילוח האם‪ .‬שו"ר שכן מפורש בר"ן (חולין קלט ד"ה‬ ‫(שולחן גבוה יו"ד ס' רצ"ב בשם ה"זוהר וכ"כ ב"בית לחם יהודה שם‬ ‫וקיומה) ומאירי (שם ריש ע"ב)‪.‬ועי' פתחי תשובה (סי' רצב סק"א)‬ ‫וב"ברכי יוסף שם ס"ק נ') וכן משמע קצת לשון השו"ע סעיף ד' וכן‬ ‫שהביא דברי החוות יאיר‪ ,‬ובסוף דבריו כתב שיתכן שבעידן‬ ‫נקט ה"חזון איש‪ .‬ובכל זאת כיון שיש סוברים שגם מקיים מצוה בלי‬ ‫ריתחא מחויב לשלח בכל אופן וכמו שמצינו לענין לבישת ציצית‪.‬‬ ‫לקחת הבנים (שו"ת חכם צבי) לכן עדיין יש לשלוח את האם כדי‬ ‫וכתב על זה הגר"מ שטרנבוך שליט"א (ח"ה ס' שב) דאף לדעת‬ ‫לצאת לפי שיטה זו הגר"ח קניבסקי זצ"ל היות שבלא"ה אין נוהגים‬ ‫החת"ס והחזו"א (שם) דס"ל שהמצוה חלה עליו רק כשברצונו‬ ‫לברך על מצוה זו‪.‬‬ ‫לקחת את הבנים‪ ,‬מ"מ אם בשעה ששלח את האם היה בדעתו‬ ‫שילוח הקן בביצים שהתחילו לרקום‬ ‫ליקח הבנים‪ ,‬ורק אחר ששלח את האם נתברר לו שאין ביכלתו‬ ‫להגיע למקום הקן ליקח הבנים‪ ,‬או נמלך בדעתו שלא ליקח‬ ‫שאלה‪ :‬ביצה שהתחילה לירקום (שהוא כרגיל לאחר ג' ימים ביום‬ ‫הבנים‪ ,‬לא אמרינן דנתברר למפרע שלא חלה עליו המצוה‪ ,‬אלא‬ ‫הטלתה בערך) האם יש בו מצות שילוח הקן?‬ ‫כיון שבשעה ששלח את האם חשב באמת לשלחה כדי ליקח הבנים‬ ‫יסוד השאלה דאיתא בגמרא חולין ק"מ שביצים מעוף טריפה אין בו‬ ‫הרי"ז קיים המצוה‪.‬‬ ‫שילוח הקן משום דכתיב תקח לך ולא לכלביך‪ ,‬וכן נפסק בשו"ע ס'‬ ‫[וכתב ע"ז וכל דברינו הוא רק אי נימא דכל חיובו בלקיחת הבנים‬ ‫רצ"ב ז' וא"כ לאחר ג' ימים יש כבר צורת אפרוח קטן ואסור לאכלה‬ ‫היינו רק משום דאם אין רוצה ליקח הבנים אין כלל מצוה בשילוח‬ ‫וכמו כן גם האפרוחים הרי אסור לשוחטם עד שיגדלו כנפיים‬ ‫האם‪ ,‬וכדעת החתם סופר והחזו"א‪ ,‬מיהו יש סוברים (הגהות בית‬ ‫וכמבואר בש"ך ובר"ח (יו"ד ריש סי' ט"ו) א"כ עדיין אין כאן "תקח‬ ‫לך"‪.‬‬ ‫לחם יהודה על גליון השו"ע ובדברי שאול להגרי"ש נתנזון‬ ‫תשובה‪ :‬מעולם לא שמענו שאם הביצים שבקן כבר נעשו פירשא‬ ‫ובשולחן גבוה) שמעיקר המ"ע הוא שילוח האם וקיחת הבנים‪,‬‬ ‫הנהוג קודם יציאת האפרוח יהא פטור משילוח‪ ,‬וע"כ כיון שישנה‬ ‫וכמ"ש בקרא והבנים תקח לך‪ ,‬והביאו יסוד לכך מהזוה"ק‪,‬‬ ‫האפשרות להושיב עליהן ציפור אחרת מתקיים השילוח‪( ,‬עי' ר"ן‬ ‫ולשיטתם נמצא דאפי' אי נימא כדעת החו"י שכל שפוגע בקן‬ ‫חולין שם ובהגה"ת ברכי יוסף על השו"ע שם בשם כנסת הגדולה‬ ‫הרי"ז חייב לשלח האם‪ ,‬מ"מ חיובו גם ליקח הבנים‪ ,‬שהמצוה‬ ‫וב"חזון יחזקאל על תוספתא חולין ל"ח בדפי הספר וכן הורו הגר'נ‬ ‫הוא שילוח האם וקיחת הבנים‪ ,‬ולשיטה זו בודאי בעינן שבאמת‬ ‫קרליץ זצ"ל והגר"ח קניבסקי זצ"ל (לקט שאלות מצויות להגרי"א‬ ‫יטול בפועל הבנים ואם בפועל לא נטל הבנים לא קיים המצוה]‪.‬‬ ‫דינר שליט"א)‪.‬‬ ‫וראה דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל (ס' שלח תשלח עמ' נג) שגם‬ ‫כשאין לו צורך בבנים ואף אין בדעתו להשתמש בהם והוא זוכה‬ ‫ביצים שהם ספנא דארעא‬ ‫בהם רק בכדי לקיים מצות שילוח הקן מקיים בזה המצוה‬ ‫שאלה‪ :‬האם יש מצות שילוח הקן בביצים שהטילו ע"י ספנא‬ ‫לכתחילה‪.‬‬ ‫דארעא‪.‬‬ ‫וע' בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ז ס' קמז אות ז) שבשו"ת חת"ס‬ ‫תשובה‪ :‬איתא במשנה חולין ק"מ ביצים מוזרות פטור משלוח‬ ‫או"ח סי' ק' ביאר שעפ"י טעם הנגלה על מצות שילוח הקן שזהו‬ ‫ומפרש רש"י שאין אפרוח בא מהן ומפ' הגמרא דומיא דאפרוח‬ ‫משום שלא נתאכזר לעקור אם על בנים וכדכתב הרמב"ן‬ ‫מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא עי' שם ולפ"ז ביצים‬ ‫והרמב"ם והחינוך‪ ,‬א"כ המצוה היא דוקא למי שצריך ליטול‬ ‫מספנא דארעא מכיון שלא שייך שיצא מהם ולד אין בהם מצות‬ ‫ביצים שעליו ציותה תורה שעכ"פ לא יתאכזר ליטול הביצים‬ ‫שילוח הקן וגם אסור לשלחם משום צער בע"ח‪ ,‬ובכל זאת אין‬ ‫כשהאם רובצת‪ ,‬אבל א"א לומר שיש מצוה לחזר לעשות שילוח‬ ‫לחשוש לזה כיון שבמצוות אזלינן בתר רוב ועי' דעת תורה ס'‬ ‫הקן כשאין צריך לביצים שאדרבה זהו אכזריות לצער האמא‬ ‫רצ"ב בשם שו"ת הרא"ש שלא חיישינן לכך וכ"כ ב"ערוך השולחן‬ ‫בחינם לגרשה מעל בניה‪ ,‬וכיון שכל ענין המצוה שלא להתאכזר‬ ‫ס' רצ"ב כ"ו שביצים מוזרות אינו שכיח ולכן למעשה כשרואה‬ ‫על בע"ח‪ ,‬היאך נאמר שע"י המצוה נרגיל עצמינו באכזריות לשלח‬ ‫אם הרובצת על ביצים יש לו לקיים מצות שילוח הקן (לקט‬ ‫האם בחינם ללא שום צורך‪ .‬ורק שעפ"י סוד טעם המצוה הוא‬ ‫שאלות מצויות שם בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל)‪.‬‬ ‫לעורר יללת אמא עילאה על בניה‪ ,‬ולכן עפ"י סוד יש לחזר לקיים‬ ‫תשובה‪ :‬אין צריך דוקא מקום הפקר לקיים מצות שילוח הקן‬ ‫העיקר הוא שהציפור היא הפקר והמרפסת שמושכרת לגוי כיון שאין‬ ‫שילוח הקן בחדר שמושכר לגוי בפסח‬ ‫זו חצר המשתמרת לו לכן הגוי לא קונה אפילו לאלו שסוברים‬ ‫שאלה‪ :‬הרואה ציפור הדוגרת על ביצים במרפסת שהושכרה לגוי‬ ‫ששוכר קונה בקנין חצר ועוד שמא לגוי אין בכלל קניו חצר והיהודי‬ ‫האם אפשר לקיים בו מצות שילוח הקן? [יסוד השאלה הוא שהרי‬ ‫המשכיר בודאי לא רוצה לקנותו כדי לקיים מצות שילוח הקן לכן‬ ‫לא שייך להפקיר את המרפסת מכיון שהיא מושכרת לגוי‪ ,‬וא"כ אין‬ ‫אפשר לקיים בו מצות שילוח הקן הגרי"א דינר שליט"א (לקט גליון‬ ‫כאן כי יקרא לך כיון שהיא רשות פרטית]‪.‬‬ ‫מים חיים הל' פסח תשע"ז עמ' ‪ )33‬בשם הגר"נ קרליץ זצ"ל)‪.‬‬ ‫‪ 2‬הע ירו שהחכם צבי שם דן אם מחוייב ליקח הבנים כשמשלח האם‪ ,‬אך לא כתב‬ ‫שם אם מחוייב לשלח האם‪ .‬וכן העירו על ס' חוות יאיר מדברי הרמב"ם‪.‬‬ ‫דף קלט ‪ -‬קמ‬ ‫נשר אקרי‪ ,‬ודרך סתמא לא אקרי‪ ,‬אמנם מנהג רוב העולם לומר‬ ‫אלא מעתה מצא קן בשמים דכתיב דרך נשר בשמים הכי‬ ‫תפה"ד בטיסה‪ ,‬אלא דלענין ברכת הגומל יש נידון בפוסקים אולם‬ ‫גם אלו שנקטו דאין לומר אין זה מטעמא דהרוגאצובר אלא‬ ‫נמי דמחייב בשילוח הקן‬ ‫מטעמים אחרים (עכ"ד ישא יוסף ח"ד (או"ח ח"ג) ס' מט ע"ש‬ ‫עוד)‪.‬‬ ‫תפילת הדרך בטיסה‬ ‫נודע בשערים בשם הגאון הרוגאצובר שביקש להוכיח שאין‬ ‫להגביה ביצה אחת‬ ‫אומרים תפילת הדרך בטיסה מהא דאמרינן בחולין דף קלט ע"ב‬ ‫ע' דברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל (אלא ד' אמות פע"ה) שדי להגביה‬ ‫לענין מצות שילוח הקן‪ ,‬דאמרה תורה כי יקרא בדרך‪ ,‬דדרך ים‬ ‫ביצה אחת ואין צריך ב' ביצים וכדתנן חולין ק"מ א'‪.‬‬ ‫חשיב דרך‪ ,‬ואילו המוצא קן בשמים לא אקרי דרך‪ ,‬דבשמים דרך‬ ‫דף קמא‬ ‫מזומן לפניו לקחתו‪ ,‬ל"ה מזומן אבל בקן שבחלון ביתו או‬ ‫יוני שובך ויוני עלייה חייבות בשלוח‬ ‫בגזוזטרא שמצוי לו ליקחנו בכל עת‪ ,‬אז אפי' אם לא זכה בבצים‬ ‫נמי נקרא מזומן ואין בזה מצות שילוח‪ ,‬ויתכן שאותם גדולי עולם‬ ‫שילוח הקן בחצר משתמרת‬ ‫שקיימו את המצוה בחצר המשתמרת באופן שבעל החצר לא זכה‬ ‫בבצים היה בכה"ג שהקן היה במקום גבוה‪ ,‬וכן הא דאיתא‬ ‫להלן דברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א (שו"ת תשובות והנהגות‬ ‫במתני' חולין קלח דתרנגולת שקיננה בפרדסו חייב בשילוח הקן‬ ‫ח"ה ס' שב) איתא בגמ' חולין (דף קמא) וכן נפסק בשו"ע (סי'‬ ‫מיירי בפרדסו שאינו משתמר‪ ,‬וכמ"ש הש"ך ר"ס רצ"ב שאז כיון‬ ‫רצב) דיוני שובך ועליה וצפרים שקיננו בטפיחים בתוך הכתלים‬ ‫שאחר יכול ליכנס ליקח הבצים הרי אינו בידו ליטול הבצים בכל‬ ‫ובבורות שבחצירו המשתמרת חייב בשילוח‪ ,‬רק כל זמן שלא‬ ‫עת ואי"ז מזומן‪.‬‬ ‫הוגבהה האם מעל הבצים כלל משהטילתם‪ ,‬שבכה"ג עדיין לא‬ ‫והביא ששוב ראה כן בשו"ת אמרי יושר להגר"מ אריק זצ"ל סי'‬ ‫זכתה לו חצירו המשתמרת‪ ,‬דכיון שחייב בשילוח‪ ,‬ואסור לו לזכות‬ ‫קנ"ח והוא דן שם לענין אם הפקיר אדם תרנגולתו שבתוך ביתו‬ ‫בביצים קודם שישלח האם‪ ,‬גם חצירו לא זכתה לו‪ ,‬אבל אם‬ ‫ואח"כ הטילה בצים אם חייב בשילוח ומסיק דמסתבר דאף‬ ‫הוגבהה האם מעל הביצים שבשעה זו הותר לו ליטול הבצים‪,‬‬ ‫שהתרנגולת והבצים הפקר מ"מ כיון שהתרנגולת בביתו ומזומנת‬ ‫זכתה לו חצירו‪ ,‬ושוב אף כשתחזור האם על הקן אין בזה מצות‬ ‫לפניו הרי"ז חשיב מזומן עיי"ש במה שהוכיח כן‪ ,‬וע"ע שם היאך‬ ‫שילוח‪ ,‬דכבר הו"ל מזומן‪.‬‬ ‫שביאר דינא דיוני שובך ועליה שקיננו בחצר המשתמרת‪.‬‬ ‫וכתב (שם) והנה הדרך הוא בתורים ובני יונה שהאב והאם‬ ‫דברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל‪ :‬ע' דברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל (ס'‬ ‫מתחלפים בישיבה על הקן‪ ,‬ובלילה יושבת האם על הקן‪ ,‬וביום‬ ‫אלא ד' אמות פע"ה) ע' יו"ד סי' רצ"ב ס"ג ובש"ך סק"ו דגם‬ ‫יושב האב על הקן‪ ,‬ולכן א"א לקיים המצוה בקן שבחצר‬ ‫ברשות היחיד יש מצות שילוח הקן כי אינו מתכוין לזכות בה ולא‬ ‫המשתמרת אלא באותו לילה שמטלת הבצים ולא לאחר כך שהרי‬ ‫הוי מזומן עי' במדרש דב"ר פ' ו' אות ו‪.‬‬ ‫מיד למחרתו בבוקר‪ ,‬שהאם עוזבת את הקן זכתה לו חצירו‬ ‫הגר"נ קרליץ זצ"ל‪ :‬וע' דברי הגר"נ קרליץ זצ"ל (חוט שני יו"ד‬ ‫המשתמרת‪ ,‬ושוב אף בלילה שתחזור האם על הקן אין בזה מצות‬ ‫ענינים שונים עמ' תפו) אינו מזומן‪ ,‬שלפי המצב בדורנו יונים‬ ‫שילוח דהו"ל מזומן‪.‬‬ ‫שקננו במרפסות הבתים או על אדני חלונות ביתו אין בעל הבית‬ ‫ובספר "קן ציפור" מביא שהראב"ד דעיה"ק הגר"ד יונגרייז‬ ‫זוכה ביונים או בביצים או באפרוחים‪ ,‬ושפיר יכול בעל הבית‬ ‫זצ"ל נתן עצה כדי שיוכלו לקיים המצוה בחצר המשתמרת‪ ,‬שלפני‬ ‫לקיים בהם מצות שלוח הקן אף שלא הפקיר מקודם את המקום‬ ‫הטלת הבצים יאמר בעל החצר אני רוצה שחצירי לא יקנה לי‬ ‫ולא מיקרי מזומן‪ ,‬כיון דאנן ידעינן דבלבו ובלב כל אדם אין אדם‬ ‫הבצים שהיונים יטילו בקן‪ ,‬ובכה"ג לא זכה בבצים ולא הוי‬ ‫רוצה שימצאו בדורנו יונים או אפרוחים או ביצים במרפסת ביתו‬ ‫מזומן‪ ,‬ומביא שם שאמר ד"ז להגה"ק מסאטמר זצ"ל והסכים‬ ‫או על אדני חלונות ביתו‪ ,‬ולא ניחא ליה לזכות בהם‪ ,‬וממילא אין‬ ‫לזה‪ ,‬ובספר שלח תשלח מביא עדות על כמה וכמה גדולי עולם‬ ‫חצירו זוכה לו‪ ,‬והרי הם הפקר ושפיר יכול לקיים בהם מצות‬ ‫שקיימו מצות שילוח הקן בחצר המשתמרת במקום שבעל החצר‬ ‫שלוח הקן לפי המצב של דורנו אף שלא הפקיר את המקום‪.‬‬ ‫כיון שלא לזכות בבצים‪ ,‬ומביא שם עוד מכמה מבעלי הוראה‬ ‫שדעתם שכיון שבזמנינו אין אוכלים ביצי יונים ורוב בנ"א אין‬ ‫דעתם נוחה מהמצאות הקן ברשותם‪ ,‬א"כ אף אם לא כיון קודם‬ ‫דופק במקלו על יד הקן‬ ‫הטלת הבצים שאין רצונו לזכות בהם ג"כ לא זכה בבצים ועדיין‬ ‫עוד כתב בשו"ת תשובות והנהגות (שם) לעורר דהנה בספר קן‬ ‫יש מצות שילוח‪.‬‬ ‫ציפור (פי"ג) דעתו שאם דופק במקל מרחוק או מנפנף ביד למולה‬ ‫עוד כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א (שם) ונראה עוד לצדד בזה‪,‬‬ ‫כדי להפריח את האם‪ ,‬מתוך כוונה לקיום מצות שלח תשלח‪ ,‬יועיל‬ ‫דאף אם כבר זכה בבצים‪ ,‬מ"מ אם חזר והפקירם בפני שלושה‬ ‫לקיים בזה מצות שילוח הקן‪ ,‬מאחר שהופרחה על ידו‪ ,‬ומביא‬ ‫שוב ישנה מצות שילוח דכיון דהפקירם תו ל"ה מזומן‪ ,‬ושוב מצא‬ ‫שהסכים לכך הגה"ק מסאטמאר זצ"ל ואמר לו בזה"ל שלח‬ ‫כן בספר שלח תשלח שמביא שהברכ"י כתב שאם כבר זכה‬ ‫תשלח הפירוש הוא היאך ששלחו אותה אז שלחו אותה‪.‬‬ ‫בבצים לא יועיל אם יפקירם לאחר מכן‪ ,‬שכיון שכבר נקרא עליהם‬ ‫הערת הגר"מ שטרנבוך שליט"א (שם)‪ :‬ולע"ד נראה דאפי' אם‬ ‫שם מזומן תו לא פקע‪ ,‬אבל מביא שדעת הגרי"י קניבסקי והגר"מ‬ ‫נימא כן מ"מ לא יועיל אלא במקרה שדופק ממש בסמוך אליה‬ ‫פיינשטיין זצ"ל שאם הפקיר שוב הדר מצות שילוח‪.‬‬ ‫באופן שבודאי תפרח ותברח אבל כאשר דופק במקום מרוחק‬ ‫עוד כתב (שם) אמנם האמת דנלענ"ד דאפי' אם אמר מעיקרא‬ ‫קצת‪ ,‬ופעמים בורחת ופעמים אינה בורחת‪ ,‬אפילו אם דפק וברחה‬ ‫שרצונו לא לזכות בבצים מ"מ כיון שהבצים נמצאים בחצירו‬ ‫אינו מקיים המצוה‪ ,‬כיון שלא נחשב שברחה בגללו‪ ,‬והביא עוד‬ ‫המשתמרת שאין אחר יכול להיכנס לקחתם ובידו ליטלם בכל עת‬ ‫ממש"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סי' שכ"ט) שלע"ד נראה‬ ‫שירצה הוי הקן מזומן בכך שהרי הקן מזומן לפניו ליקחנו בכל‬ ‫דלא מועיל אם מכה סביב והאם בורחת וצריך להכות בשובך גופא‬ ‫עת שירצה כאילו הוא שלו‪ ,‬והאי דינא דגמ' דיוני שובך ועליה‬ ‫ואכמ"ל‪.‬‬ ‫שקיננו בחצר המשתמרת בבורות ובטפיחים שחייב בשילוח הקן‪,‬‬ ‫הנהגת הגר"ח קניבסקי זצ"ל‪ :‬וכתב בס' אלא ד' אמות (פע"ה‬ ‫אם לא זכה בבצים‪ ,‬והיינו אם לא הוגבהה האם מעל הבצים או‬ ‫אות ד) "כמדומה שקיים המצוה ע"י שנענע חפץ וגרם בכך שהיונה‬ ‫אפי' אם הוגבהה האם אבל כיון מעיקרא שלא תיקני לו חצירו‬ ‫תיבהל ותעוף ולא תפס היונה בידו ושילחה‪".‬‬ ‫את הבצים‪ ,‬היינו דוקא כשקיננו בבור או במקום גבוה שמפני‬ ‫הרמב"ם פי"ד משחיטה ה"ה כתב אוחז בכנפיה ומפריחה‪ ,‬וכבר‬ ‫גבהו או עמקו אינו בידו ליטלו בכל עת‪ ,‬ובכה"ג אין נקרא מזומן‬ ‫כתב החזו"א סי' קע"ה סק"ב שהוא לאו דווקא‪ ,‬ואמנם יש‬ ‫לו לקחתו אא"כ זכה בבצים‪ ,‬שמאחר שזכה בו דשוב מצד הדין‬ ‫שכתבו לפסוק כלשון הרמב"ם עי' מה שציין בספר שלח תשלח‬ ‫א"א בשום אופן ליטול הבצים ממנו הוי מזומן‪ ,‬אבל היכא שהוא‬ ‫סעיף ה' בשם ערוך השולחן וחת"ס בשו"ת סימן ק‪.‬‬ ‫הפקר‪ ,‬אינו נקרא מזומן אלא אם מצד המציאות הוא מזומן לפניו‬ ‫לקחתו‪ ,‬אבל אם הקן במקום גבוה‪ ,‬דתו גם מצד המציאות אינו‬ ‫שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב‬ ‫וכן הביא שזה דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שצריך לתפוס את‬ ‫האמא בכנפיים ולשלוח אותה (ע' כתבי אבני ישפה הו"ד בס'‬ ‫שנאמר שלח תשלח‬ ‫אשרי האיש יו"ד ח"ב) דיש לחוש לשיטת הרמב"ם הל' שחיטה‬ ‫פי"ג ה"ה שכתב וכיצד משלח האם‪ ,‬אוחז בכנפיה ומפריחה ואף‬ ‫להפקיר הביצים ולקיים המצוה שוב – מעשה‬ ‫אם קשה הדבר (ע' ס' שלח תשלח עמ' מז)‪.‬‬ ‫ויש שנתנו עצה למי שחושש שהציפור יעוף לפני שיצליח‬ ‫בכולל חזון איש לפני ‪ 50‬שנה‬ ‫להבריחו‪ ,‬שמיד כשמתקרב לקן יכוון שרוצה להרחיק האם‪ ,‬ואז‬ ‫דעת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (אלא ד' אמות פע"ה) שאפשר לקיים‬ ‫גם אם האם יעוף מהקן יהא בזה קיום מצוות שילוח הקן‪.‬‬ ‫את המצוה באותם ביצים אם המקיים את המצוה הפקירם קודם‬ ‫קיום המצוה ע"י שליח‬ ‫לכן‪ ,‬ודלא כדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל המובא בס' שלח תשלח‪.‬‬ ‫וכן עשו בכולל חזון איש וכדלהלן‪ :‬מובא בספר אורחות רבינו‬ ‫השולח שליח לקיים עבורו מצות שילוח הקן נחלקו האחרונים‬ ‫יורה דעה‪ ,‬וזה לשונו היה זה בכולל חזו"א לפני יובל שנים ויונת‬ ‫האם מועיל להחשב לו כקיום המצוה‪ ,‬שבס' המקנה קדושין מא‬ ‫בר בנתה קן על פלורסנט רחב תאורה חשמלית ונתעוררה שאלה‬ ‫כתב דמועיל וב"מטה יהודה" כתב דלא מועיל‪.‬‬ ‫אם הקדש זוכה‪ ,‬אם מקרי מזומן‪ ,‬ולמעשה הלומדים בכולל שהיו‬ ‫וכתב על זה הגר"מ שטרנבוך שליט"א שבאופן שרואה קן ציפור‬ ‫שם קיימו בה מצות שלוח הקן בלי ברכה ובאמצע היום זה אחר‬ ‫והוא בעצמו נמצא במקום אז‪ ,‬כיון שנמצא שם בעצמו‪ ,‬שפיר‬ ‫זה ראשון עלה על סולם הפריח את האם בלי לתופסה ביד‪ ,‬וזכה‬ ‫נקרא כי יקרא‪ ,‬וחלה עליו המצוה‪ ,‬ולכו יכול לבקש מאדם אחר‬ ‫בביצים הפקירם והחזירם כשהאם חזרה עליהם אחר קיים את‬ ‫שיהיה שלוחו לקיים מצותו‪ ,‬ומיהו גם באופן זה טוב ועדיף שיתן‬ ‫המצוה‪ ,‬וכך קיימו כמה את המצוה‪ .‬כמה מהם נפקדו באותה שנה‬ ‫לו שכר‪ ,‬שאז הוא נחשב כפועל וידו כיד המשלח‪ ,‬כמבואר בש"ך‬ ‫בבנים זכרים שלש מהם ידועים לי ביניהם הגר"ח קנייבסקי‬ ‫(חו"מ סי' ק"ה סק"א)‪ ,‬אבל אם שלח שליח כדי לחפש עבורו קן‬ ‫(שליט"א) זצ"ל ואמר לי הגרח"ק שמזה שנולדו לאברכים בנים‬ ‫ולקיים עבורו את המצוה‪ ,‬והוא איננו שם‪ ,‬הרי לא חלה עליו‬ ‫בזכות מצות שלוח הקן שהי' ביום‪ ,‬אין זו ראיה שהנקבה יושבת‬ ‫המצוה‪ ,‬כיון שלא נתקיים בו כי יקרא‪ ,‬ולא שייך על זה שליחות‪,‬‬ ‫ביום ולא בלילה וסתירה למחבר הנ"ל‪ ,‬משום שאפי' לא קיימו‬ ‫ובעל כרחך השליח אדעתא דנפשיה קעביד והוא זה שמקיים את‬ ‫את המצוה מחוסר ידיעה כנ"ל‪ ,‬אבל כונה טובה ורצוי' היתה להם‬ ‫המצוה‪ ,‬ועי' ח"ג ס"ס שכ"ט‪.‬‬ ‫לקיים את המצוה ונתן להם הקב"ה שכרם בנים‪ ,‬וכן כל אלה‬ ‫שמקיימים את המצוה בתור ביונת הבר ביום מחוסר ידיעה‬ ‫הקב"ה משלם להם שכרם מאחר שכונתם טובה‪.‬‬ ‫דף קמב‬ ‫ע' ס' אלא ד' אמות (הנהגת הגר"ח קניבסקי זצ"ל פע"ה) שקיים‬ ‫המצוה כמה פעמים בביתו‪ ,‬ואף אמר לכמה שלא מצאו זיווגם‪,‬‬ ‫למען ייטב לך והארכת ימים‬ ‫וכן שלא זכו להיפקד בזרש"ק לקיים המצוה שהיא סגולה‪[ .‬וע'‬ ‫שכר המצוה‬ ‫לעיל סוף דף קמא)‪.‬‬ ‫בסגולת המצוה ליפקד בזש"ק‪ :‬בספר סמוכים לעד עה"ת‬ ‫עוד כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א (שם) מובא בגליון מהרש"א‬ ‫משמיה דהמגלה עמוקות כתב שמצא ממנו בכת"י‪ ,‬בזה"ל כיון‬ ‫(על השו"ע יו"ד סי' רצ"ב ס"א) מהמדרש שבשכר מצות שילוח‬ ‫שבמצוה זו גורם להביא המשיח ובביאת המשיח יתרפאו‬ ‫הקן אדם זוכה לבנים‪ ,‬אמנם יש ליזהר כשהולך לשלח שלא יאמר‬ ‫העקרות‪ ,‬מידה כנגד מידה יפקד הוא בבנים וכו' עיי"ש עוד‪.‬‬ ‫שמקיים את המצוה כדי שיזכה לבנים או לאריכות ימים‪ ,‬אלא‬ ‫זוג הרוצה ליפקד בזש"ק (ע"י מצות שילוח הקן) סגי בכך שהבעל‬ ‫יאמר להדיא שמקיים את המ"ע של שילוח הקן אך ורק לקיים‬ ‫יקיים את המצוה ואין האשה צריכה לקיים בעצמה (שלח תשלח‬ ‫מצות בוראי ית"ש והוא ברחמיו יזכני במתנה לבנים או לאריכות‬ ‫עמ' עו בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל)‪.‬‬ ‫ימים וכדומה ואז הסגולה נפלאה בס"ד‪.‬‬ ‫הדרן עלך מסכת חולין‬ ‫בברכת גמר חתימה טובה‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל ‪ g089285647@gmail.com‬לתרומות‪ ,‬הערות והארות ‪0533163916‬‬