gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת אדון כל‬ ‫קונטרס‬ ‫דברות‬ ‫קודש‬ ‫‪ -‬פרשת יתרו ‪-‬‬ ‫שתפ"ד‪ -‬שובה‬ ‫האזינו‬ ‫פרשת ה'‬ ‫ה' שתפ"ה‬ ‫הכיפורים‬ ‫שנה ג' גליון ע"א‬‫יום‬ ‫שנה ד' גליון ק"ז‬ ‫שנת שתפ"ז‬ ‫שנה ו' גליון קס"א‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫ת‬ ‫ון דברות ושיחו‬ ‫ק ו דש‬ ‫מכ‬ ‫שע"י קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למכון הוצאת דברות ושיחות קודש‬ ‫שע"י קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫ליקח חבל בהוצאות הרבות‬ ‫ולקנות זכות פרנס השבוע או פרנס החודש‬ ‫וכן לכל שאר עניני הקונטרס אפשר להתקשר‬ ‫‪848-226-0533‬‬ ‫ניתן להשיג הקונטרס‪:‬‬ ‫לעיקוואד‪:‬‬ ‫בבית מדרשינו קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫‪547 Park Ave Lakewood NJ 08701‬‬ ‫בארא פארק‪:‬‬ ‫‪848 226 0533‬‬ ‫‪732-513-6142‬‬ ‫‪848-226-0533‬‬ ‫מאנסי‪:‬‬ ‫‪848-223-8855‬‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫‪547‬‬‫‪0Park Ave. 0‬‬ ‫‪053-414-4571‬‬ ‫‪Lakewoood N. J. 08701‬‬ ‫אוצר שיעורים ושיחות קודש‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫ושיחות קודש‬ ‫אוצר שיעורים‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫‪605-477-4476‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪077-272-3292‬‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪076-599-7900‬‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫פטרון הספר‪-‬דברים‬ ‫נתנדב ע"י ידידנו‬ ‫העומד לימינינו בכל עת ועונה מפארי אנ"ש‪,‬‬ ‫ראש וראשון לכל דבר שבקדושה‪ ,‬ה"ה הרבני הנגיד‬ ‫מוה"ר משה טודרעס הי"ו‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה‬ ‫שיצליח בכל אשר יפנה‪,‬‬ ‫וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫מתוך עושר ואושר כל הימים‪.‬‬ ‫****‬ ‫פרנס החודש‪-‬תשרי‬ ‫נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו‬ ‫לע"נ הרה"ק ר' לוי יצחק בן שרה סאשא מברדיטשוב זצוקללה"ה‬ ‫יא"צ אסרי חג הסוכות תנצב"ה‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו ה' אותם את הברכה שיצליחו בכל אשר יפנו‪ ,‬וירוו רב‬ ‫‪732-513-6142‬‬ ‫נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך עושר ואושר כל הימים‪ ,‬ויכתבהו ויחתמהו‬ ‫בזה יום הדין עם כל ישראל אחיו‪.‬‬ ‫****‪547‬‬ ‫‪0Park Ave. 0‬‬ ‫‪Lakewoood N.‬‬ ‫הכיפורים‬ ‫פרנס ‪J.‬יום‬ ‫‪08701‬‬ ‫נתנדב ע"י ידידנו הרבני החסיד‬ ‫מוה"ר ר' אברהם צבי טייטלבוים שליט"א‬ ‫אייזיק‬ ‫חיים יצחק‬ ‫ושיחות קודש‬ ‫לע"נ אביו הרב‬ ‫שיעורים‬ ‫אוצר‬ ‫בן הרה"ג ר' יואל‬ ‫‪848-847-5853‬ז"ל‬ ‫תצב"ה‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫ולזכות אסתר בת לאה‬ ‫ולזכות מלכה עלא בת טויבא‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫שיצליח בכל אשר יפנה‪ ,‬וירווה רב‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה‬ ‫ישראל‬ ‫ואושר כל הימים ‪,‬ויכתבהו ויחתמהו‬ ‫נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוךארץ‬ ‫עושר‬ ‫‪076-599-7900‬‬ ‫ישראל אחיו‪.‬‬ ‫בזה יום הדין עם כל‬ ‫‪.‬‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫שיחת קודש לחבורת הבחורים ליל ששי פ' וילך התעוררות לעשרת‬ ‫ימי תשובה והכנה לי ום הכיפורים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬א‬ ‫בעשי"ת קרוב ה' לכל השפלים ומגביהם אלי ו להשיג גדולתו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬א‬ ‫הימים למעלה מן הזמן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬א‬ ‫עבודת ההכנה לשב"ק ומי שחיסר ממנה יתקן עתה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ב‬ ‫טהרת הגוף והנפש לקראת קבלת פני שבת המלכה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫שמירה יתירה שלא לאבד הימים הקדושים האלה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫חשבון הנפש על הימים שעברו להבל וריק ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫תשובה על פגם בשמירת כל האברים בקדושה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫דרשת שבת שובה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫מעלת התשובה ולא לאחרו עד שיבואו ייסורין חלילה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫עבודת התפילה מתוך התלהבות ושמחה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫לקחת היראת שמים וכח התורה ותפילה גם בצאתו מביהמ"ד ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫עיקר המצוה הוא האש להבה שבלב ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫להתרחק מן העבירה ואף לפרוש מדברי רשות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫הנהגת האדם הוא סימן לבני ו שילכו בדרכו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫דא"ח ליל שב''ק ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫בעת שירת הזמר כל מקדש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫הנזהר מעשיית מלאכה בשבת נחשב לו כעשה מצוה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫שבת מצילה מכל הגזירות הרעות שיתהפכו לטוב ומביאה את הגאולה ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫רעוא דרעוין ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫דרשה בקול חוצב להבות אש בעצם י ום הכפורים לפני תפלת‬ ‫נעילה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫הזמן קצר והמלאכה מרובה לבקש בעד הנפש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫עיקר עבודת הי ום בתשובה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫יראת שמים בסתר כבגלוי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כ‬ ‫קביעת עתים לתורה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כ‬ ‫הרחקה מן העבירה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כ‬ ‫תפילה בכוונת הלב ותפילין שבראש מתוך אימה ויראה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כ‬ ‫צניעות הנשים בכיסוי הראש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כא‬ ‫מלבושים כשרים המביאים ברכה וחיים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כא‬ ‫תפילה ברורה שיש בה טעם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כא‬ ‫תורה ותפילה מתוך מתיקות ועריבות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כב‬ ‫לחיים מוצאי י ום הקדוש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כב‬ ‫סיפורי קודש בעת סעודת מלוה מלכה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כה‬ ‫א‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫האזינו – שובה‬ ‫י ום הכיפורים‬ ‫‪-‬‬ ‫שיחת קודש לחבורת ה בחורים ליל ששי פ' וילך‬ ‫התﬠוררות לﬠשרת ימי תשובה והכנה ליום הכיפורים‬ ‫העבדים שכבר לא זכרו כלל מהו‬ ‫בעשי"ת קרוב ה' לכל השפלים ומגביהם‬ ‫המלכות והם לא ישיגו להבין מה זאת‬ ‫אלי ו להשיג גדולתו‬ ‫שהמלך קורא להם בקריאה של חיבה‬ ‫הנה עתה הזמן מרומם ונעלה‪ ,‬כדאי'‬ ‫ומה גדולה יש כאן‪ ,‬ועליהם יורד המלך‬ ‫בגמ' )ר"ה יח ע"א( שהמקרא שכתוב‬ ‫בכבודו ובעצמו ומגלה להם כבוד המלך‬ ‫)ישעיה נה‪ ,‬ו( דרשו ה' בהמצאו קראוהו‬ ‫וגדלותו‪ .‬כן אנחנו אף שחטאנו וכמה‬ ‫בהיותו קרוב הוא באלו הימים בין כסה‬ ‫נתרחקנו מאבינו מלכנו‪ ,‬מ"מ כאשר הנה‬ ‫לעשור‪ ,‬שיש לכל יחיד קרבת אלקים גם‬ ‫בא יום הדין ראש השנה‪ ,‬אזי ארי"ה‬ ‫בפני עצמו ולא בין הרבים דוקא‪ .‬והזמן‬ ‫שאג מי לא יירא וכולם שבים לבית‬ ‫מסוגל לשוב לה' אפי' ממרחקים‪,‬‬ ‫המלך‪ ,‬מלבד אותם שכבר נפלו עד מאד‬ ‫ואפילו נדחים בכל קצווי תבל יכולים‬ ‫למדריגה פחותה בגשמיות וחושבים מה‬ ‫להתקרב ולבוא לפני ה'‪ ,‬והקב"ה‬ ‫לנו במלכות ה' ומה חסר לנו בעולם‬ ‫משפיל עצמו לבנ"א וימינו פשוטה‬ ‫הגשמי שכולו מלא תענוגים‪ ,‬ואליהם‬ ‫שפלים‪.‬‬ ‫ולהגביה‬ ‫בתשובה‬ ‫לקבלם‬ ‫נתגלה מלך מלכי המלכים עתה בעשי"ת‬ ‫הרה"ק ר' דוד מטאלנא זי"ע נשא משל‬ ‫ומרוממם ומנשאם ומודיע להם מכבודו‬ ‫לעבדי המלך שמרדו במלכות והרחיקו‬ ‫ית'‪ ,‬וזהו "קראוהו בהיותו קרוב"‬ ‫ללכת למדינה רחוקה שלא רצו להיות‬ ‫שכביכול מקרב את עצמו אלינו‪.‬‬ ‫סמוכים למלך כלל‪ ,‬ופע"א שלח המלך‬ ‫למדינתם בקריאה שיבואו וישובו לבית‬ ‫הימים למעלה מן הזמן‬ ‫מלכותו כימי קדם‪ ,‬והיו מקצת מהעבדים‬ ‫והנה לכאורה היה הזמן ראוי לתשובה‬ ‫שמיד עלה בזכרונם גדלות המלך‬ ‫לפני בוא יום ראש השנה‪ ,‬כי על‬ ‫ונתעוררה‬ ‫משלה‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫שמלכותו‬ ‫פי שורת הדין צריך תשובה באותו מקום‬ ‫אהבתם אליו מאחר שהמלך הגדול‬ ‫ובאותו זמן )יומא פו ע"ב(‪ ,‬וא"כ תועיל‬ ‫קורא להם וחפץ בקרבתם‪ ,‬אך היו בין‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫ב‬ ‫עצמנו שנעביר הסידרא מדי שבוע‬ ‫התשובה רק בשנה שעברה והרי כבר‬ ‫בשבוע חוק ולא יעבור‪.‬‬ ‫נכנסנו עתה לשנה חדשה‪ ,‬אלא הביא‬ ‫החיד"א )בספרו מדבר קדמות מערכת ר' אות יד(‬ ‫מעבודת ערש"ק הוא להכין כל‬ ‫עוד‬ ‫מדברי הרמ"ק שעשרה ימים אלו הם כח‬ ‫צורכי השבת כדי לכבדו כראוי‬ ‫משמי השמים ממעל‪ ,‬ואין בהם צמצום‬ ‫לו‪ ,‬וחובה על כל בן ישראל להשתדל‬ ‫זמן והבדל בין שנה שעברה לשנה‬ ‫לעשות דבר למען הכנת השבת‪ ,‬ובגמ'‬ ‫הבאה אלא הם למעלה מן הזמן‪ ,‬והימים‬ ‫)שבת קיט ע"א( אי' שאפי' האמוראים טרחו‬ ‫מסוגלים ללבן נשמתו של אדם אף‬ ‫בגופם להכין המאכלים או לבקע עצים‬ ‫מחטאיו הישנים של כמה שנים‪ ,‬ואינם‬ ‫להסקה לכבוד שב"ק‪ ,‬רב ספרא מחריך‬ ‫בגדר 'ימים' כלל אלא כח עליון מתנה‬ ‫רישא רבא מלח שיבוטא וכו'‪ .‬וכן אצל‬ ‫נתונה לנו מעם ה' לתקן את אשר פגמנו‪,‬‬ ‫רבותה"ק אאמו"ר ואדמו"ר זי"ע היתה‬ ‫ובספרי קודש כתבו ענינים נפלאים‬ ‫עבודת קודש גדולה למלוח הדגים‬ ‫ונוראים נשגבים מבינתנו‪ ,‬שהם כנגד‬ ‫לכבוד ש"ק‪ ,‬ויעבור עליהם מה לא‬ ‫עשר ספירות וכו'‪.‬‬ ‫הניחו לאחר למלוח את הדגים תחתיהם‬ ‫עבודת ההכנה לשב"ק ומי שחיסר ממנה‬ ‫ואף כאשר נתאחרה השעה‪ ,‬ופעמים‬ ‫יתקן עתה‬ ‫שהיו לפני התפילה אך על זאת לא‬ ‫ויתרו‪ .‬והיה בזה ענין טמיר ונעלם‪ ,‬ועשו‬ ‫זאת בכוונות מיוחדות בעבודה נפלאה‬ ‫כתב בשם‬ ‫)סי' תר"ג סק"ב(‬ ‫במשנ"ב‬ ‫היערות דבש שבכל יום‬ ‫מעבודות שבמקדש‪ ,‬ואאמו"ר הי' מזכיר‬ ‫ויום מסוגל לתקן יום זה בשבוע מכל‬ ‫בעת מליחת הדגים כמה וכמה שמות‬ ‫הימים של שנה שעברה‪ ,‬כגון עכשיו‬ ‫מבנ"י לישועה ורחמים‪.‬‬ ‫ביום חמישי בשבת מתקנים כל ימי‬ ‫זקיני מביא בעצמו בספרו‬ ‫ובאמת‬ ‫חמישי של השנה שעברה‪ ,‬וכן ביום ששי‬ ‫נועם אליעזר בפ' בשלח‬ ‫ושבת וכו'‪ ,‬ועכשיו הזמן גבוה מכל‬ ‫והי' ביום הששי‬ ‫)שמות טז‪ ,‬ה(‬ ‫עה"פ‬ ‫השנה‪ .‬ומי שפגם פעם אחת בעניני הכנה‬ ‫ושארית‬ ‫שם‬ ‫בעל‬ ‫שאביו‬ ‫והכינו‪,‬‬ ‫לשבת יתקנם בעת הזאת‪ ,‬אחת מההכנות‬ ‫מישראל זצ"ל הי' מולח הדגים מידי‬ ‫הגדולות לשב"ק היא העברת הסידרא‬ ‫שבוע ושבוע בעצמו‪ ,‬וכן הי' לוקח‬ ‫בערש"ק וצריך ליזהר בזה מאוד‪ ,‬ובבת‬ ‫החלות מתוך התנור אחר האפיה‪ ,‬שהרי‬ ‫עין )בלקוטים סוף הספר ד"ה סגולה ועצה( כתב‬ ‫אמרו בגמ' )שבת קיז ע"ב( שחכמים גזרו‬ ‫שכל התפילות של שבת תלויים בהעברת‬ ‫שבות והרחקה על רדיית הפת בשב"ק‬ ‫הסידרא שמו"ת בערש"ק‪ ,‬על כן אנחנו‬ ‫ויש להקדימו ולעשותו בעש"ק‪ ,‬וכהיום‬ ‫נחלץ חושים מכאן ולהבא לקבל על‬ ‫ג‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫לסלק מעליו הלבושי חול‪ ,‬והשנית‬ ‫קשה לנו להבין זאת בתנורים שלנו‪ ,‬אבל‬ ‫לקבל עליו קדושת השבת‪ ,‬והשלישית‬ ‫בימים ההם הוצרכו לדבק הפת על גבי‬ ‫לקבל נשמה יתירה‪ .‬וכ"ק אאמו"ר‬ ‫דפנות התנור סביב‪ ,‬והיתה מלאכה קשה‬ ‫זללה"ה הי' מוסיף שיטבול עוד לקראת‬ ‫וטורח לסלקו לפני שבת‪ ,‬ועשה זאת‬ ‫המלאכים המקבלים פניו בליל שבת‪,‬‬ ‫לשם מצות הכנה ליום השבת‪ ,‬ובאמת‬ ‫וגם לרבות טבילה לקראת קבלת פני‬ ‫אמרו שההכנה למצוה יש בה גם מעלה‬ ‫האבות הקדושים שגם המה יורדים‬ ‫יותר מן המצוה בעצמה‪.‬‬ ‫ובאים לסעודת ליל שבת בבתי ישראל‪.‬‬ ‫על כן בשבוע זה עת התיקון תשתדלו‬ ‫אמנם יש להזדרז ולמהר הילוכו במקוה‬ ‫כולכם לסייע באיזה ענין כגון לכבד‬ ‫שהוא מקום קדוש ולא יטמא מחשבותיו‬ ‫הבית וכדומה לזה‪ ,‬שכן נפסק בשו"ע‬ ‫ח"ו‪ ,‬ויזהר מלדבר במקוה כל דיבור‪.‬‬ ‫)סימן רס"ב( שיש לכבד את הבית לקראת‬ ‫שבת מלכתא כשם שמכינים לכבוד‬ ‫וכן בשבת עצמה מתקנים כל שבתות‬ ‫מלך‪ ,‬וגם באים לביתו אורחים‪ ,‬הלא‬ ‫השנה‪ .‬ומלבד מה שמתקנים בכל‬ ‫המה שני המלאכים המלוין את האדם‬ ‫יום כל הימים של שנה שעברה‪ ,‬אי'‬ ‫לתוך ביתו בלילי שבתות‪.‬‬ ‫במאור ושמש ובבני יששכר שבימים‬ ‫טהרת הגוף והנפש לקראת קבלת פני‬ ‫אלו אף מוסיפין חיל וכח להימים‬ ‫שבת המלכה‬ ‫הבאים לקראתנו לשלום בשנה הבאה‪,‬‬ ‫וכמו דאי' בירושלמי )הובא בדרכי משה סי'‬ ‫ואין לנו השגה בגודל קדושת ההכנות‬ ‫תקפ"ג ולפנינו לא נמצא( דמאן דדמיך בריש‬ ‫לשבת‪ ,‬הולכים לבית המרחץ‪,‬‬ ‫שתא דמיך מזלי'‪ ,‬מדה טובה מרובה‬ ‫ומצינו בגמ' )שבת כה ע"ב( ענין הרחיצה‬ ‫היא שאם מנדד שינה מעיניו‪ ,‬ואדרבה‬ ‫בחמין שהלכו לאמבטי מלבד הטבילה‬ ‫מנצל הזמן בכל כוחו אז יוסיף אומץ‬ ‫במקוה לטהרת הנפש‪ ,‬ועפ"י האר"י הק'‬ ‫לכל ימות השנה הבאה‪ .‬ואי' שכל‬ ‫ישנם ענינים גדולים ברחיצה בחמין‬ ‫התפלות שנשארו תלויים ועומדים ולא‬ ‫בערבי שבתות ואנו עניים מדעת מלהבין‬ ‫עלו עד למעלה עולים עתה בימים אלו‬ ‫ערכם‪ ,‬ועכ"פ יתדבק כל אחד במחשבתו‬ ‫לרחמים ולרצון‪ ,‬בכל יום נגד יומו‪ ,‬וא"כ‬ ‫על דעת כוונת האריז"ל‪ ,‬ויכון שיטהר‬ ‫בשב"ק הלזו יתקנו כל תפלות השבת‬ ‫ויתקדש מכל זוהמא וטומאה‪.‬‬ ‫שבמשך שנה שלימה‪ ,‬על כן יראה כל‬ ‫אחד להוסיף אומץ בשבת זו בלימוד‬ ‫הטבילה במקוה גדולה מאד‪,‬‬ ‫ועצם‬ ‫התורה ובתפילה ובשירות ותשבחות‪,‬‬ ‫ובשל"ה הקדוש )מסכת שבת תורה‬ ‫ששבת הוא יום שיר ושבחה לחי‬ ‫אור אות פח( כתב שטבילה ראשונה היא‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫ד‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬וכותב וחותם וסופר ומונה‬ ‫העולמים‪ ,‬ושם 'שבת שובה' מורה על‬ ‫וזוכר כל הנשכחות‪ ,‬ועל כל מעשה בא‬ ‫כך שמשיב כל השבתות על מכונם‪.‬‬ ‫למשפט‪ ,‬על כן צריך עכשיו לעשות‬ ‫תשובה על כל אלו‪ ,‬ומהות התשובה‬ ‫שמירה יתירה שלא לאבד הימים‬ ‫)פ"ב מהל' תשובה ה"ב(‬ ‫לימדנו הרמב"ם‬ ‫הקדושים האלה‬ ‫שמתחרט ומתודה על מעשיו הרעים‬ ‫מסוגל לקרבת אלקים ביתר‬ ‫והעת‬ ‫ועוזב החטא ומקבל על עצמו שלא‬ ‫שאת‪ ,‬והביאור בזה כי הנה‬ ‫יעשנה‪ ,‬וכלשונו "ויעיד עליו יודע‬ ‫אחר שבקל יכולים לשוב אל ה' וימחול‬ ‫החטא‬ ‫לזה‬ ‫ישוב‬ ‫שלא‬ ‫תעלומות‬ ‫ממילא‬ ‫הרי‬ ‫חטאינו‪,‬‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫לנו‬ ‫לעולם"‪ ,‬היינו שלא די בהרהורי החרטה‬ ‫מתבטלים כל המקטרגים והמשטינים‬ ‫לבדם אלא צריך שיחליט באמת שלא‬ ‫מעלינו‪ ,‬ובאים לידי קרבת אלקים‪,‬‬ ‫יעשנה עוד‪ ,‬ומתוך פנימיות הלב‪ ,‬שהרי‬ ‫ולימוד התורה הוא באופן מתוקן יותר‬ ‫ויודע‬ ‫וכליות‬ ‫לבות‬ ‫בוחן‬ ‫הקב"ה‬ ‫מקדם‪ ,‬ויכול כל איש לקבל עליו עומ"ש‬ ‫תעלומות‪ ,‬ורק אז יטהרנו הקב"ה מכל‬ ‫ולהיות ירא שמים‪ ,‬על כן יראה לנצל‬ ‫לכלוך עוונותיו‪.‬‬ ‫אלו הימים‪ ,‬וכן אי' במאור ושמש‪ .‬ועוד‬ ‫איתא שכפי שנוהג אדם בחודש תשרי‬ ‫)שבת קנב ע"ב‪ ,‬וכעי"ז ראה עוד שם קנג ע"א(‬ ‫בגמ'‬ ‫כן יתנהג בכל השנה‪ ,‬וא"כ אף אם חלים‬ ‫אי' משל למלך שנתן לעבדיו‬ ‫עכשיו ימי בין הזמנים לא תבלו זמנכם‬ ‫בגדים נאים והזהירם שיחזירום אליו‬ ‫לריק שכן חבל על איבוד ימים אלו‬ ‫כמו שמסרם להם‪ ,‬והודיע מתחילה‬ ‫בידים‪ ,‬ואדרבה תעשו ההכנה ליום‬ ‫שפתאום יקרא להם ביום אחד להשיב‬ ‫הקדוש והנורא הבא לקראתנו ע"י לימוד‬ ‫המלבושים ולא יודיע להם מקודם‪ .‬והיו‬ ‫בספרי יראה וחסידות כגון ספה"ק בני‬ ‫עבדים ששמרו את הבגדים כראוי‬ ‫יששכר וכדו'‪ ,‬וכן ראוי ונכון ללמוד הל'‬ ‫ביופיים ובנקיותם מכל לכלוך פן יבקש‬ ‫תשובה שברמב"ם‪ ,‬וכל כיוצא בזה‬ ‫מהם‬ ‫היו‬ ‫אבל‬ ‫להחזירם‪,‬‬ ‫המלך‬ ‫מענינא דיומא‪.‬‬ ‫שהשתמשו בו תמיד עד שהתחילו‬ ‫לבלות כי לא שמרו עליהם ואכלו ושתו‬ ‫עקביא בן מהללאל אומר וכו' דע מאין‬ ‫עמו‪ ,‬שכן אמרו שכשיקרא להם המלך‬ ‫באת וכו' ולפני מי אתה עתיד‬ ‫יכבסו וילבנו הבגד עד שיחזור למראהו‬ ‫ליתן דין וחשבון לפני ממ"ה הקב"ה‪,‬‬ ‫הראשון‪ .‬אמנם פתאום בא פתגם המלך‬ ‫ודברים אלו עלינו לזכור היטב בזמן זה‬ ‫שעד שעה יביאו כל הבגדים אצלו‪,‬‬ ‫כאשר אנו עומדין בימי הדין‪ ,‬ועכשיו‬ ‫ואותו ששמרו הבגדים מיהרו והחזירו‬ ‫יבוא היום הקדוש והנורא והכל יעבור‬ ‫ה‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫בעבודת ה' כראוי לו‪ .‬וצריך שלימות‬ ‫בגדיהם והמלך שנהנה ממעשיהם שילם‬ ‫בימים‪ ,‬כמו שבזוה"ק )וישלח קע ע"ב( אי'‬ ‫להם משכורתם שלימה‪ ,‬אבל על אותם‬ ‫שבעולם העליון יש לכל אחד לבושים‬ ‫שלכלכו בגדיהם והחזירום מתועבים‬ ‫מימי חייו בעוה"ז‪ ,‬ואם היו ימיו מאירים‬ ‫קצף המלך מאד וענשם‪ ,‬שהרי נתן להם‬ ‫בסור מרע ועשה טוב אז יהיו לו‬ ‫לבושי מלכות והם לא השכילו לשמור‬ ‫מלבושים מתוקנים‪ ,‬אבל אם ביטל ימיו‬ ‫מתנה שקיבלו מאת מלך גדול‪ ,‬ונחשב‬ ‫יש לו בגדים קרועים ונבזים‪ ,‬וזה יהי' לו‬ ‫להם כמרידה במלך‪ ,‬והוצרכו גם ללבן‬ ‫לבושה וכלימה‪ ,‬ק"ו מבגדים קרועים‬ ‫ולכבס בגדיהם בכמה מיני רחיצה‪.‬‬ ‫בעוה"ז שהם בזיון גדול‪ ,‬על כן יזהר‬ ‫והנמשל הוא מה שהקב"ה נתן בגופנו‬ ‫למלאות ימיו ושנותיו‪ ,‬כי יש עונש גדול‬ ‫נשמה קדושה‪ ,‬ואנו יורדים כאן לעולם‬ ‫על ביטול תורה‪ ,‬וכמו שהביא בשערי‬ ‫בטהרה‪,‬‬ ‫עליה‬ ‫שנשמור‬ ‫בשבועה‬ ‫תשובה )באגרת התשובה דרש א( בשם המדרש‬ ‫ופתאום יקרא לו הבורא ואין אדם יודע‬ ‫שכמו שתלמוד תורה שקול כנגד כל‬ ‫יומו‪ ,‬ויש חכמים שמחמת זה שומרין כל‬ ‫המצוות‪ ,‬כן עוון ביטול תורה רח"ל‬ ‫ימיהם על טהרת נשמתם מכל לכלוך‬ ‫כנגד כולם‪.‬‬ ‫ופגם‪ ,‬וע"י כן כשיקרא להם השי"ת יהיו‬ ‫בגדיהם לבנים‪ ,‬אבל מי שאינו עומד על‬ ‫ויל"פ עפי"ז שנקרא הזמן עשרת "ימי"‬ ‫המשמר‪ ,‬ופתאום יקרא לו הקב"ה‬ ‫תשובה‪ ,‬שהם עת לתשובה על‬ ‫ונשמתו פגומה ומטונפת‪ ,‬אזי יעברו‬ ‫ע"י‬ ‫וזאת‬ ‫לבטלה‪,‬‬ ‫שעברו‬ ‫הימים‬ ‫עליו כמה מיני עונשים לכבס נשמתו‬ ‫שבימים הללו ימלא כל רגע ורגע מתוך‬ ‫בגיהנם מתוך יסורים גדולים‪.‬‬ ‫עול מלכות שמים‪ ,‬ומיד כשיעור משנתו‬ ‫חשבון הנפש על הימים שעברו להבל וריק‬ ‫בבוקר ימלא את יומו על כל גדותיו‬ ‫בתורה ועבודה עד שיחזור למיטתו‬ ‫על כן הבה ונעשה תשובה בזמן‪ ,‬ונבקש‬ ‫בערב‪ .‬וכן יתחרט על כל מה שעבר עליו‬ ‫מהקב"ה שימחול לנו על חטאינו‪,‬‬ ‫שלא כהוגן‪ ,‬מה ששח בשעת הלימוד‬ ‫ונמלא ימינו בטוב ובנעימים טוב אמיתי‪.‬‬ ‫ח"ו שהוא עון פלילי וחז"ל הפליגו‬ ‫ואאמו"ר ביאר עפי"ז בשם האדמו"ר‬ ‫בחומר הדבר וירא אני להוציא דבריהם‬ ‫מפאשקאן זי"ע ענין דין וחשבון‪,‬‬ ‫בשפתים‪ ,‬שיש בזה משום בזיון התורה‬ ‫שמלבד הדין על כל מה שעושה יש‬ ‫כשמכניס שיחת חולין באמצע הלימוד‪,‬‬ ‫חשבון מיוחד על הזמן‪ ,‬שהרי הקב"ה‬ ‫וצריך תשובה ע"ז בפרט‪.‬‬ ‫מחי' אותך בכל רגע ורגע‪ ,‬וכל יום ויום‬ ‫ובכל לילה לפני שיעלה על יצועו צריך‬ ‫הוא מתנה נתונה מאת ה' ולמה‬ ‫שכך‬ ‫הנפש‪,‬‬ ‫חשבון‬ ‫לעשות‬ ‫תשליכהו לאשפתות ולא תעסוק בו‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫ו‬ ‫אבל עלינו להכין את נפשותינו לפני‬ ‫ציוונו חכמינו ז"ל לייחד כמה דקות על‬ ‫היום הקדוש‪ ,‬וכדאי' בגמ' )יומא פה ע"ב‪,‬‬ ‫מנת להתבונן בכל מעשיו ביום הזה אם‬ ‫פו ע"א(‪.‬‬ ‫היו כראוי בסור מרע ובעשה טוב‪ ,‬ויקבל‬ ‫על עצמו להשתדל שלמחר לא יהי' כן‬ ‫תשובה על פגם בשמירת כל האברים‬ ‫ויתבונן האיך יתקן מכאן ולהבא‪.‬‬ ‫בקדושה‬ ‫מי שרוצה לשוחח ולהעביר‬ ‫ואפי'‬ ‫ולכן ישוב על כל מה שפגם בעיניו‪,‬‬ ‫זמנו בנעימים‪ ,‬עדיין יש לו‬ ‫ונקט עינים דוקא משום שעיקר‬ ‫עצה תקוה שכן יכול לשוח באמרות ה'‬ ‫הנסיונות כהיום הם בשמירת העינים‬ ‫אמרות טהורות‪ ,‬אם בפרקי תהלים‬ ‫בקדושה‪ ,‬וכל הכלים הטמאים פוגמים‬ ‫שיסד דוד המלך ע"ה‪ ,‬או בלימוד‬ ‫בעינים‪ ,‬ויש לכל אחד לשוב מעבירות‬ ‫חומש רש"י בפרשת השבוע‪ ,‬ויחלץ‬ ‫שבידו‪ ,‬ואפי' מי שצריך ללמד זכות על‬ ‫עצמותיו ע"י חומש רש"י או תהלים‪,‬‬ ‫הוריו שיש להם יד בכלים הללו‪ ,‬מ"מ‬ ‫או ספרי יראה וספרי מוסר שיתנו‬ ‫הוא בעצמו יעשה שמירה לנפשו שלא‬ ‫מנוחת מרגוע לנשמתו‪ ,‬ואמנם אי"צ‬ ‫יטמא עיניו בהם ח"ו‪ ,‬כי בודאי אין‬ ‫להגות בעסק התורה בפלפול גמרא‬ ‫שייכים לו ויתרחק מהם‪ ,‬ואם יעמוד‬ ‫ותוס' כל היום כולו‪ ,‬אך עכ"פ ימלא‬ ‫איתן בשמירה זו אזי גדול שכרו בכפל‬ ‫הזמן בעניני ירא"ש‪.‬‬ ‫כהנה וכהנה יותר מאותם שאין להן‬ ‫שייכות ורחוקים לגמרי מן העבירה‪ ,‬כי‬ ‫בהפטרת שבת זו נאמר‪ ,‬שובה ישראל‬ ‫לפי צער הניסיון יטול שכר טוב‪ .‬ויקבל‬ ‫עד ה' אלקיך וגו'‪ ,‬קחו‬ ‫על עצמו להבא שעיניו יביטו רק‬ ‫עמכם דברים ושובו אל ה'‪ ,‬ומהו קחו‬ ‫בלימוד התורה הק'‪ ,‬וכן יש לשוב על‬ ‫"עמכם"‪ ,‬קחו את כל עצמכם‪ ,‬כל‬ ‫מה שפגם בפיו אם ח"ו דיבר לשה"ר או‬ ‫השעות שאתם חיים וקיימים‪ ,‬שיהיו‬ ‫ניבול פה‪ ,‬ויקבל מכאן ולהבא שלא‬ ‫בשלימות למלאות הימים כראוי‪ ,‬ומלבד‬ ‫לדבר בפיו רק דיבורי תורה ותפלה‪ .‬אצל‬ ‫זה צריך ג"כ תשובה על עניני סור מרע‪,‬‬ ‫אאמו"ר הי' ענין נקיות הלשון חמור‬ ‫ואל יסמוך על יוהכ"פ שיסלח לכל‬ ‫מאוד‪ ,‬ובעת שיחתו עם כל איש ואיש‬ ‫עונותיו‪ ,‬כי אין יוהכ"פ מכפר רק על‬ ‫ואפי' אתנו בניו‪ ,‬הי' מנפה כל דיבוריו‬ ‫השבים בעשי"ת‪ ,‬וכן כתוב "כי ביום‬ ‫מזוקק‬ ‫שיהא‬ ‫בתחילה‬ ‫נפה‬ ‫בי"ג‬ ‫הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל‬ ‫שבעתיים כראוי לדבר לאיש מישראל‪,‬‬ ‫חטאתיכם"‪ ,‬וזאת בתנאי ש"לפני ה' "‪,‬‬ ‫ואפי' לשון נקי' יש לסדרם באופן הגון‬ ‫עוד בטרם יבוא היום הזה "תטהרו"‪ ,‬כי‬ ‫וכשר‪ ,‬וכשהי' נוסע ברכב ואמר אחד‬ ‫יוהכ"פ מכפר ומטהר מכל חטאתיכם‪,‬‬ ‫ז‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫ההילולא של הרה"ק ר' אורי‬ ‫הי'‬ ‫להרוכב שיפן לצד שמאל‪ ,‬שאל בתמי'‪,‬‬ ‫שכינוהו‬ ‫זי"ע‪,‬‬ ‫מסטרעליסק‬ ‫שמאלה‪ ,‬הרי אין יהודי הולך לצד‬ ‫"השרף" משום מעשה שהי' בערב יום‬ ‫שמאל אלא כל פניותיו הם רק לימין‬ ‫הקדוש‪ ,‬שדרשו חז"ל שמצוה לאכול‬ ‫תמיד‪ ,‬כי סיטרא דשמאלא הוא סיטרא‬ ‫בזה היום‪ ,‬ולכן בסעודת המפסקת ציוה‬ ‫אחרא‪ ,‬וכשאמרו לו להלך לצד האחר‪,‬‬ ‫שיביאו לפניו סל גדול מלא פירות‬ ‫אמר‪ ,‬גם כך אין ראוי לומר‪ ,‬כי לאחר‬ ‫וחבית מלאה משקה המשכר ואכל‬ ‫מכוון להיפך מהטובים‪ ,‬אלא יאמרו ימין‬ ‫ושתה את כולם‪ ,‬שהרי כל כזית וכזית‬ ‫השני או צד השני‪ .‬כי כן פה של איש‬ ‫נחשב כעינוי ויש בו מצוה‪ ,‬ולאחר‬ ‫יהודי עושה גדולות ויש לשקול כל‬ ‫שמילא כריסו כל כך לא הי' יכול לעמוד‬ ‫דיבור‪ ,‬וכן ישוב על כל מה ששמע‬ ‫ממקומו וליכנס לביהמ"ד לתפלת היום‪,‬‬ ‫באזניו שלא כראוי‪ ,‬את הכל יבדוק‬ ‫ואנשי הבית העמידו אותו בידיהם‬ ‫עכשיו בעשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫והוליכוהו אל תוך ביהמ"ד‪ ,‬אמנם כאשר‬ ‫יה"ר שנזכה להכין עצמנו כראוי ואכן‬ ‫הגיע לפתח ביהמ"ד ופתחו הדלת וראה‬ ‫ננצל כל ימינו לטובה‪ ,‬ולא נבלה‬ ‫לנגד עיניו מחזה ההוד שכל הקהל‬ ‫הזמן לדברי הבל‪ .‬ואי' בספה"ק )באר מים‬ ‫הקודש עומדים מעוטפים בקיטל וטלית‬ ‫חיים ריש פ' חיי שרה( לפרש מאמר חז"ל‬ ‫ואומרים תפלה זכה‪ ,‬קרא בקול גדול‪,‬‬ ‫)ברכות ה ע"א( יזכיר לו יום המיתה‪ ,‬שיזכור‬ ‫מה נורא המקום הזה‪ ,‬ונרעש כולו‬ ‫האדם שאם מבטל זמנו ביום זה הרי‬ ‫ונשמט ממשמשיו ורץ לבדו לתוך‬ ‫הוא כאילו הורג בידיו את היום ונעשה‬ ‫הביהמ"ד והתחיל כל נדרי ונשאר עומד‬ ‫לו כיום מת‪ ,‬ואז לא יבוא לידי חטא‪.‬‬ ‫על מקומו ולא יצא משם עד סוף היום‪,‬‬ ‫ונזכה להכניס חיות בימינו בתורה‬ ‫וזה היה מחוץ לגדרי הטבע‪ ,‬כי האם מי‬ ‫ועבודה רק בביהמ"ד‪ ,‬ואז יטהרנו‬ ‫שמכניס אינו מוציא‪ ,‬אלא בודאי מפחד‬ ‫היוהכ"פ ונצא זכאי בדין‪.‬‬ ‫יום הקדוש נשרפו כל המאכלים במעיו‪,‬‬ ‫ומאז קראו לו שרף‪.‬‬ ‫בראש השנה אנו עושים סימנא‬ ‫הנה‬ ‫מילתא ואומרים תפלה לקל חי‬ ‫אשרינו מה טוב חלקנו שזוכים ללמוד‬ ‫"יהי רצון שנהי' לראש ולא לזנב"‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬וזכי' מיוחדת לכם‬ ‫"לראש" נוטריקון ל'עשות ר'צון א'בינו‬ ‫שאתם זוכים לישב בישיבה באהלה של‬ ‫ש'בשמים‪ ,‬שלכך צריך מוח בקדקדו‬ ‫תורה וללמוד תורת ה'‪ ,‬אשר ברוב‬ ‫שלא נתפעל מכל תאוות עוה"ז להיות‬ ‫הישיבות בעיירות אין עתה סדרי ישיבות‬ ‫לזנב ח"ו‪.‬‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫ח‬ ‫ימינו‪ ,‬שכפי מעשינו עכשיו כן יהי' כל‬ ‫אלא ימי בין הזמנים‪ ,‬ומתנה הוא לכם‬ ‫השנה‪ ,‬ויה"ר שנזכה להגאולה שלימה‬ ‫אשריכם ואשרי חלקכם שאתם יכולים‬ ‫הגדולה עם גמר חתימה טובה בביאת‬ ‫לנצל הזמן כראוי‪ ,‬ויה"ר שנזכה כן בכל‬ ‫גוא"צ בב"א‪:‬‬ ‫השנה לעסוק בתורת ה' עד שיאירו כל‬ ‫דרשת שבת שובה‬ ‫וכל כולו יהא בתוך תיבות התפילה‪ ,‬כמו‬ ‫מעלת התשובה ולא לאחרו עד שיבואו‬ ‫הפסוק‬ ‫ממעזריטש‬ ‫המגיד‬ ‫שפירש‬ ‫ייסורין חלילה‬ ‫בפרשת נח )ז‪ ,‬א( "בא אתה וכל ביתך אל‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלקיך )הושע יד‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫התיבה"‪" ,‬תיבה" היא תיבת התפילה‬ ‫המאור ושמש מפליג במעלת‬ ‫שמוציא מפיו‪ ,‬שיהא כל עצמו בתוך‬ ‫הבעל תשובה‪ ,‬ע"פ אומרם ז"ל )ברכות לד‬ ‫התיבות של תפילה‪ ,‬וכך הוא מדבק את‬ ‫ע"ב( במקום שבעלי תשובה עומדין אין‬ ‫עצמו אל ה'‪ .‬ולא יהיו הוא ותפילתו‬ ‫צדיקים גמורים יכולין לעמוד‪ ,‬כי הבעל‬ ‫כשני דברים נפרדים‪ ,‬אלא הוא יהיה‬ ‫תשובה יכול להפוך מדת הדין לרחמים‬ ‫מחובר לתפילתו כאילו שניהם אחד יחד‬ ‫עד מאד יותר מצדיק גמור אשר כל ימיו‬ ‫ממש‪ ,‬וכמו שאמר דוד המע"ה )תהלים סט‪,‬‬ ‫הלך בתמימות‪ ,‬כי הבעל תשובה כבר‬ ‫יד( ואני תפלתי לך ה'‪ ,‬שאני הוא תפילתי‬ ‫היה נשקע בתוך הרע והתאמץ לפרוש‬ ‫ממש‪ ,‬בעת התפילה זהו כל האדם ואין‬ ‫ממנה‪ ,‬לכן יש לו כח גדול יותר מצדיק‬ ‫דבר אחר עמו בשעה זו‪ ,‬ואז נעשה‬ ‫גמור‪ .‬וצריך לעשות תשובה כשהוא‬ ‫באמת "עת רצון"‪.‬‬ ‫עדיין יושב בשלוה ובמדת הרחמים‪ ,‬ולא‬ ‫להמתין עד שישלח הקב"ה יסורין עליו‬ ‫להתפלל בשמחה והתלהבות‬ ‫וצריך‬ ‫ח"ו שאז בודאי כל אחד עושה תשובה‬ ‫מתוך שבח והודאה על הזכיה‪,‬‬ ‫ולא בזה חפץ ה'‪ ,‬וזהו "שובה ישראל‬ ‫ב"ה‪ ,‬שיכולים אנו להתפלל לפני ה'‪.‬‬ ‫עד ה' אלקיך"‪ ,‬פי' שזמן התשובה הוא‬ ‫אמנם כהיום יש בעלי מדרגה אשר‬ ‫מדת‬ ‫שהוא‬ ‫שהוי"ה‬ ‫לפני‬ ‫דווקא‬ ‫ולאחר‬ ‫המאוחר‬ ‫להקדים‬ ‫יכולים‬ ‫הרחמים‪ ,‬נעשה אלקיך במדת הדין‪.‬‬ ‫המוקדם בתפילתם ומהפכים הסדר‪ ,‬אך‬ ‫אנו אומרים בתחילת התפילה "לפיכך‬ ‫עבודת התפילה מתוך התלהבות ושמחה‬ ‫אנחנו חייבים להודות וכו' אשרינו מה‬ ‫קחו עמכם "דברים"‪ ,‬הם דבורי תורה‬ ‫טוב חלקנו וכו' אשרינו כשאנו משכימין‬ ‫ותפילה‪ ,‬שיהיו בהתלהבות וחשק‬ ‫ט‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫לקחת היראת שמים וכח התורה ותפילה‬ ‫ומעריבין וכו' ומיחדים שמך בכל יום‬ ‫גם בצאתו מביהמ"ד‬ ‫וכו'‪ ,‬ומן הראוי היה לצאת בריקודים‬ ‫ויש לפרש "קחו עמכם דברים"‪ ,‬שלא‬ ‫ומחולות בכל יום בעת אמירת המילים‬ ‫רק בעת שאתה שוהה בין כותלי‬ ‫הללו בשמחה רבה‪.‬‬ ‫ביהמ"ד תעבוד את ה' ביראת שמים‪,‬‬ ‫אלא קח עמך את התורה והתפילה גם‬ ‫יש ליתן עבודה בהפסוקי‬ ‫ובפרט‬ ‫בנחת‬ ‫ולאומרם‬ ‫דזמרה‬ ‫לחוץ כשאתה עוסק במעשי ידיך ויגיע‬ ‫כמונה מעות‪ ,‬כמו שכתב היושר דברי‬ ‫כפיך‪ .‬וכמעשה שהיה עם הבעש"ט הק'‬ ‫שהפסוקד"ז הם העיקר‬ ‫)אות נו(‬ ‫אמת‬ ‫שבא לעיר אחת ובהגיעו לביהמ"ד‬ ‫ר"ה ויוה"כ‪ ,‬ולא כאותם‬ ‫בתפילת‬ ‫נשאר עומד בחוץ ולא רצה ליכנס‪,‬‬ ‫שמהפכים הטפל לעיקר שמתלהבים‬ ‫כששאלו אותו בני העיר למה יעמוד‬ ‫יותר בפיוטים ושאר תפילות‪.‬‬ ‫בחוץ‪ ,‬השיב להם שכן ביהמ"ד מלא‬ ‫בתורה ותפילה‪ ,‬אמרו לו א"כ אדרבה‬ ‫וכן תפילת שמו"ע יהא דרך תחנונים‬ ‫בודאי יכנס הרבי‪ ,‬אמר להם הבעש"ט‪,‬‬ ‫כעני העומד לבקש בפתח‪ .‬אא"ז‬ ‫זאת היתה כוונתי תחילה‪ ,‬שהנה אם גם‬ ‫מסאדיגורא‬ ‫האדמו"ר‬ ‫בשם‬ ‫הביא‬ ‫בעת שיוצאים מביהמ"ד וכל אחד הולך‬ ‫זצוק"ל שהתפילה מתוך כוונת הלב הרי‬ ‫לעסקיו מוליך עמו כח דברי התורה‬ ‫היא נחשבת לספר מוסר גדול שאין‬ ‫ותפילה‪ ,‬אז הם עולים למעלה לרצון‪,‬‬ ‫כמותו‪ .‬יש אנשים אשר באמצע התפילה‬ ‫אבל אם רק בעת כניסתכם לביהמ"ד‬ ‫מצפים מתי יהיה כבר אחר התפילה‬ ‫אתם עובדי ה' ולא בצאתכם החוצה‪ ,‬אזי‬ ‫ויצא ידי חובתו‪ ,‬אך אאמו"ר היה אומר‬ ‫אין התורה והתפילה עולים למעלה‬ ‫נישט‬ ‫דאווענען‪,‬‬ ‫קומט‬ ‫"מען‬ ‫ונשארים כאן‪ ,‬ולכן ביהמ"ד זה הרי הוא‬ ‫אפדאווענען"‪ ,‬ולא שכל התפילה תהא‬ ‫מלא בתורה ותפילה‪.‬‬ ‫רק להיות אחריה וליפטר ממנה‪.‬‬ ‫הרה"ק הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג‬ ‫עוד היה אומר אאמו"ר שראוי לעמוד‬ ‫זי"ע פירש הפסוק )תהלים לד‪ ,‬יב(‬ ‫במקום אחד מתחילת התפילה ועד‬ ‫"לכו בנים שמעו לי" וגו'‪ ,‬שלכאורה‬ ‫סופה‪ ,‬וכן בחזרת הש"ץ לשמוע כל‬ ‫היה ראוי לומר "בואו בנים"‪ ,‬שכן אם‬ ‫היוצא מפיו ולא להסיח דעת‪.‬‬ ‫ילכו לדרכם איך ישמעו דבריו‪ ,‬אלא‬ ‫הכוונה על דרך הדברים הנ"ל‪ ,‬שהנה‬ ‫וזהו "קחו עמכם דברים"‪ ,‬דברי התורה‬ ‫בביהמ"ד מי זה האיש שאינו יר"ש‪ ,‬אך‬ ‫ודיבורי תפילה הקדושים‪ ,‬שבהם‬ ‫העיקר הוא כשהולך לחוץ שאז תבער‬ ‫נקיים "ושובו אל ה'"‪.‬‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫י‬ ‫קדוש‪ ,‬שהם מדברים בגודל מעלת כל‬ ‫בכם אש יראת שמים‪ ,‬וזהו שאומר דוד‬ ‫מצוה‪ ,‬ועי"ז יתלהב לבבו לה'‪.‬‬ ‫המלך "לכו בנים"‪ ,‬פי' כשאתם הולכים‬ ‫ממנו אז "שמעו לי‪ ,‬יראת ה' אלמדכם"‪,‬‬ ‫להתרחק מן העבירה ואף לפרוש‬ ‫שתקחו עמכם היר"ש שלימדתי אתכם‪.‬‬ ‫מדברי רשות‬ ‫וזהו "קחו עמכם דברים"‪ ,‬שתקחו עמכם‬ ‫עוד כתוב בפסוקים‪ ,‬אמרו אליו "כל"‬ ‫הדברי תורה והדברי תפילה גם לחוץ‬ ‫תשא עון‪ .‬הנה איתא ברמב"ם )פ"ב‬ ‫לכל היום כולו‪.‬‬ ‫מהל' תשובה ה"ב( שתשובה שלימה הוא‬ ‫"עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא‬ ‫ישוב לזה החטא לעולם"‪ ,‬וכדי לבוא‬ ‫עיקר המצוה הוא האש להבה שבלב‬ ‫למדריגה זו צריך כל אחד לעשות‬ ‫עבודת האדם‪ ,‬הן המצוות והן‬ ‫וכל‬ ‫לעצמו גדרים‪ ,‬שכל אחד יודע באיזה‬ ‫צריך‬ ‫הכל‬ ‫והתפילה‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫ענין הוא נרפה יותר וצריך חיזוק בו‪,‬‬ ‫להיות בתבערה ובהתלהבות אל ה'‪ ,‬וזהו‬ ‫וצריך לעשות לעצמו גדר שלא יכשל‬ ‫העיקר שיש להקב"ה נחת רוח מכך‪.‬‬ ‫ח"ו‪ ,‬וכגון אם יודע שבאיזה רחוב יש לו‬ ‫הנועם אלימלך )פ' וירא( מפרש הפסוק‬ ‫נסיון יותר‪ ,‬יש לו להוסיף גדר ואל יהלך‬ ‫)בראשית כב‪ ,‬ז( "ויאמר הנה האש והעצים‪,‬‬ ‫באותו רחוב‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫ואיה השה לעולה"‪ ,‬שיצחק אבינו ראה‬ ‫הנה בהמשנה הראשונה בש"ס מצאנו‬ ‫את גודל השמחה וההתלהבות שהיה‬ ‫חיוב זה לעשות גדר וסייג‪" ,‬למה‬ ‫באברהם אבינו לעשות העקידה‪ ,‬אזי‬ ‫אמרו חכמים עד חצות‪ ,‬כדי להרחיק את‬ ‫שאל לאביו "הנה האש"‪ ,‬הרי כבר יש‬ ‫האדם מן העבירה"‪ ,‬ובפרט צריך כ"א‬ ‫לך אש שלהבת למצוה זו וכבר לקחת‬ ‫לעשות גדרים בדברי הרשות‪ ,‬לקדש‬ ‫את העצים‪ ,‬וא"כ "ואיה השה לעולה"‪,‬‬ ‫עצמו גם במותר לו‪ ,‬ולא לרדוף אחר כל‬ ‫למה נצרך עוד לקיים המצוה בפועל‬ ‫כהיום‬ ‫המאכלים‪.‬‬ ‫ותענוגי‬ ‫התאוות‬ ‫ולהעלות שה לעולה‪ ,‬ועל כך השיב לו‬ ‫נתפשט מנהג שאינו הגון‪ ,‬שבסעודות‬ ‫אברהם "אלקים יראה לו השה לעולה‬ ‫השבת אנשים מעלים על שולחנם מינים‬ ‫בני"‪ ,‬פי' שמ"מ צוה הקב"ה שיתקיים‬ ‫הרבה של מאכלים שונים אשר לא ידעו‬ ‫המצוה גם במעשה ממש‪.‬‬ ‫אבותינו‪ ,‬והרי יש לנו מאכלי שבת‬ ‫הידועים אשר נהגו אבותינו לאכול‪ ,‬אבל‬ ‫העיקר הוא אש ההתלהבות‬ ‫אמנם‬ ‫כהיום אותם המאכלים כבר בטלים‬ ‫להמצוה‪ ,‬והדרך לזכות לזה‬ ‫בששים‪ ,‬אמנם מצוה לאכול ולענג את‬ ‫ההתלהבות הוא ע"י לימוד בספרי‬ ‫השבת קודש "וקראת לשבת עונג"‪ ,‬אבל‬ ‫חסידות‪ ,‬ובפרט לפני כל חג ומועד‬ ‫יא‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫כשהבנים רואים בעיניהם איך שהאב‬ ‫אין לנו לרדוף אחר כל התאוות‪ ,‬וגם‬ ‫הולך בדרך טוב‪ ,‬זהו להם לתוכחת מוסר‬ ‫בימי החול יש לאכול במידה ובמשקל‪,‬‬ ‫מכל‬ ‫יותר‬ ‫תועיל‬ ‫והיא‬ ‫גדולה‬ ‫כפי הצורך לגוף לכדי חייו שיהא לו כח‬ ‫הטערעפיסט"ן ודברי המחנכים‪ ,‬כי אכן‬ ‫לעבוד את ה'‪ ,‬אבל לא להרבות‬ ‫אין האב יכול לרדוף אחר בניו כל היום‪,‬‬ ‫בתענוגים ותאוות‪ ,‬וגם לא לבקש אחר‬ ‫באורח‬ ‫ולהדריכם‬ ‫מעשיהם‬ ‫ולידע‬ ‫כל המותרות‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫מישור‪ ,‬אך אם יתנהג כשורה ביראת‬ ‫שמים ילמדו ממנו בניו אחריו ויחקק‬ ‫האוה"ח הק' כתב שיש בעולם שלשה‬ ‫בהם לכל ימי חייהם‪.‬‬ ‫מינים‪ ,‬קדושה‪ ,‬רשות‪ ,‬ורע‪,‬‬ ‫קדושה היא התורה ומצות‪ ,‬רשות הוא‬ ‫הבנים רואים איך שהאב‬ ‫כאשר‬ ‫דברי הרשות‪ ,‬ורע הוא העוונות‪ ,‬והנה‬ ‫מתפלל‪ ,‬וכן הולך לביהמ"ד‬ ‫המצודה של היצה"ר ללכוד האדם ח"ו‬ ‫לקבוע עתים לתורה‪ ,‬מתוך עול מלכות‬ ‫ולהביאו לידי עבירה הוא ע"י דברי‬ ‫שמים בכבוד ובמורא‪ ,‬ואינו מוליך עמו‬ ‫הרשות שאין בהם איסור‪ ,‬שאחר שהוא‬ ‫הפאו"ן לעת תפילתו וקביעת עתיו‬ ‫מסית את האדם לרדוף אחר תאוות‬ ‫לתורה‪ ,‬וכפי שאאמו"ר היה צווח על‬ ‫ההיתר‪ ,‬אז יש בידו גם למושכו לתאוות‬ ‫מנהג רע זה שאנשים באים להתפלל‬ ‫איסור רח"ל‪ ,‬אבל אם אדם יקדש עצמו‬ ‫ומביאים עמם הפאון‪ ,‬שהרי זה סתירה‬ ‫במותר ויתדבק רק בדברי קדושה‪ ,‬אז לא‬ ‫לתפילה‪ ,‬בשעת התפילה צריך להיות‬ ‫יפול ולא יחטא להיות נמשך אחר‬ ‫נפרש מן העולם‪ ,‬וכהיום כשאינו נושא‬ ‫דברים אסורים‪.‬‬ ‫עמו הפאון נחשב לו כאילו נבדל לגמרי‬ ‫מן העולם‪.‬‬ ‫וזהו הפי' "אמרו אליו כל"‪ ,‬שיקדש אל‬ ‫ה' "כל"‪ ,‬גם הדברים המותרים‪,‬‬ ‫וכן מה שהבנים רואים איך הוא עורך‬ ‫לקיים מצות "בכל דרכיך דעהו" )משלי ג‪,‬‬ ‫את סעודות השבת בהתלהבות‪,‬‬ ‫ו(‪ ,‬ועי"ז "תשא עון" שניצל מכל דבר‬ ‫בזמירות וספורי צדיקים‪ ,‬ודברי תורה‪,‬‬ ‫חטא ועון כנ"ל‪.‬‬ ‫ואפי' אם אינם מבינים כל צרכם‪ ,‬וכן‬ ‫הנהגת האדם הוא סימן לבני ו שילכו בדרכו‬ ‫בכל מצוה‪ ,‬כל זה הוא כטופח ע"מ‬ ‫להטפיח‪ ,‬ונחקק בלב הבנים לכל ימיהם‪.‬‬ ‫הנה מכל הדברים אשר ירכוש האדם‬ ‫ודבר זה מצאנו בפרשתנו במצות הקהל‬ ‫בזה העולם לא ישאר בסופו אלא‬ ‫שהתורה אמרה )לא‪ ,‬יג( "ובניהם‬ ‫דבר אחד‪ ,‬והם הבנים‪ ,‬וע"כ צריך להיות‬ ‫אשר לא ידעו"‪ ,‬ולכאורה הטף למה‬ ‫מוסטע"ר ]דוגמת החיים[ לצאצאיו‪ ,‬כי‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫יב‬ ‫אומר‬ ‫שהיה‬ ‫כמו‬ ‫בקשתינו‪,‬‬ ‫עיקר‬ ‫באו‪ ,‬אלא למען "ישמעו ולמדו ליראה‬ ‫אאמו"ר בשם הבעל שם הק'‪ ,‬על הפסוק‬ ‫רואין‬ ‫הבנים‬ ‫כאשר‬ ‫כי‬ ‫ה'"‪,‬‬ ‫את‬ ‫)תהלים כ‪ ,‬ו( ימלא ה' כל משאלותיך‪ ,‬שכל‬ ‫ומתחנכים בהיר"ש של הוריהם‪ ,‬מתייסד‬ ‫משאלותיו של איש יהודי יהיו ש"ימלא‬ ‫בהם היר"ש ויעמוד "כל הימים"‪.‬‬ ‫ה'"‪ ,‬שיהא השם שלם והכסא שלם‪,‬‬ ‫זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים‪ ,‬ושנזכה‬ ‫ועי"ז "כל משאלותיך" שיתמלאו גם כל‬ ‫בפרטות‬ ‫שלימה‬ ‫להגאולה‬ ‫משאלותיו וצרכיו לטובה‪.‬‬ ‫ובכללות‪ ,‬אבינו מלכנו כתבנו בספר‬ ‫ה' שנזכה לבנין ביהמ"ק‬ ‫ויעזור‬ ‫גאולה וישועה‪ ,‬א"מ הרם קרן ישראל‬ ‫השלישי בביאת גוא"צ בב"א‪.‬‬ ‫עמך‪ ,‬א"מ הרם קרן משיחך‪ ,‬ועל זאת‬ ‫דא"ח ליל שב''ק‬ ‫מתוך תשובה מיראה של הימים שעברו‬ ‫טובים ולשלום‪ ,‬זכרנו לחיים‪,‬‬ ‫לחיים‬ ‫עלינו‪ ,‬ועתה עוברים לשערי תשובה‬ ‫וחתמנו‬ ‫בחיים‪,‬‬ ‫חפץ‬ ‫מלך‬ ‫מאהבה‪ ,‬כן כתב הדגל מחנה אפרים‪,‬‬ ‫בספר החיים‪.‬‬ ‫ונכון הוא שכל אחד יראה דברי קדשו‬ ‫בתוך הספר‪.‬‬ ‫עומדים בשבת גדולה‪ ,‬פרשת‬ ‫אנו‬ ‫כתב‬ ‫)לב‪ ,‬מ(‬ ‫האזינו‪ ,‬שהרמב''ן‬ ‫כל‬ ‫מרומזים‬ ‫האזינו‬ ‫שבפרשת‬ ‫ר' ישכר דוב מבעלזא זי"ע‬ ‫הרה"ק‬ ‫המאורעות אשר היו מן ששת ימי‬ ‫אמר על אלו הארבעה ימים‬ ‫בראשית ועד ביאת המשיח‪ ,‬וגם ידוע‬ ‫שבין יו''כ לסוכות יחד עם היו"ט‬ ‫שכל אחד מישראל מרומז שמו בפרשת‬ ‫הראשון של חג הסוכות‪ ,‬שהם מופרשים‬ ‫האזינו )ראה קב הישר פרק כג(‪ .‬ואא''ז הביא‬ ‫ומובדלים מכל השנה כולה ואין להם‬ ‫בנועם אליעזר בשם האגרא דפרקא )אות‬ ‫כל שייכות לימות השנה‪ ,‬והם משפיעים‬ ‫שאמירת פרשת האזינו דהיינו‬ ‫קט"ו(‬ ‫קדושה לכל השנה כולה‪ .‬וכן כל השנה‬ ‫נגד‬ ‫מסוגל‬ ‫הראשונים‬ ‫הפסוקים‬ ‫כולה מרומז בהסוכה‪ ,‬שכן שיעור הכשר‬ ‫מחשבות של כפירה ח''ו‪ ,‬לסלקם ממוחו‬ ‫גובה הסוכה הוא עד עשרים אמה ובכל‬ ‫כל דעות כוזבות‪.‬‬ ‫אמה ישנם ששה טפחים‪ ,‬נמצא שבגובה‬ ‫הסוכה יש מאה ועשרים טפחים יחדיו‪,‬‬ ‫אנו נמצאים בהימים הגדולים וטהורים‬ ‫והנה שלשה דפנות יש לסוכה אשר בכל‬ ‫יותר מכל ימות השנה‪ ,‬ואנו באין‬ ‫יג‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫ואמר לי בשם אחד מצדיקי בית סלאנים‬ ‫אחד גובה ק"כ טפחים‪ ,‬ויחד כולם‬ ‫שפי' הפסוק בפרשתינו )לב‪ ,‬לט( ''מחצתי‬ ‫עולים למספר שלוש מאות וששים‪,‬‬ ‫ואני ארפא''‪" ,‬מחצתי" אלו מחיצות‬ ‫שהם מכוונים נגד כל ימות החמה שס"ה‬ ‫הסוכה‪ ,‬על ידי הסוכה ''ואני ארפא''‪,‬‬ ‫ימים חוץ מאלו חמשה הימים הנ''ל‪ ,‬כי‬ ‫נשפעים רפואות‪ .‬והנה יש להוסיף‬ ‫כל השנה כולה מקבלת שפע מהיום‬ ‫שהסקווערער רבי זצוק''ל אמר על‬ ‫הראשון של סוכות ומאלו ארבעה‬ ‫אופים‬ ‫פסח שכבר‬ ‫השבת שקודם‬ ‫הימים שבין יוה''כ וסוכות‪ .‬ועפי"ז‬ ‫מיכלא‬ ‫הוא‬ ‫הרי‬ ‫והמצה‬ ‫המצות‪,‬‬ ‫הוסיף בנו הרה"ק ר' אהרן זי"ע‪ ,‬שכל‬ ‫רפואה‪,‬‬ ‫המביא‬ ‫מאכל‬ ‫דאסוותא‪,‬‬ ‫זה מרומז בפסוק )תהלים ס‪ ,‬ח( ''ועמק‬ ‫ובהשבת הקודמת לחג המצות כבר יורד‬ ‫סוכות אמדד''‪ ,‬פי' שע"י ימי ההכנה‬ ‫ממרום שפע רב של רפואה מכח‬ ‫לסוכות והיו"ט ראשון של חג נמדד‬ ‫המצות‪ ,‬ועפי''ז י''ל שגם בזה השבת‬ ‫השפע לכל ימות השנה‪.‬‬ ‫שלפני סוכות‪ ,‬שע''י הסוכה נשפע‬ ‫רפואות כנ''ל‪ ,‬א"כ כבר יורדים רפואות‬ ‫ידוע שכל ששת ימי המעשה‬ ‫והנה‬ ‫מקור ברכתם הוא מיום השבת‪,‬‬ ‫לעולם מכח קדושת מצות סוכה‪ ,‬ויעזור‬ ‫ומעתה לפי דברינו הנ"ל שכל ימות‬ ‫ה' שיושפע רפואות לבנ''י‪ ,‬ובפרט‬ ‫השנה תלויים באלו הימים אזי נמצא‬ ‫להאדמו''ר מראחמיסטריווקא חי יצחק‬ ‫שהיסוד לכל השנה טמון בשבת זו‪,‬‬ ‫בן אסתר רבקה‪ ,‬והמשגיח מתתיהו חיים‬ ‫וא''כ בוודאי ראו להחשיב כל רגע בזה‬ ‫בן עטיל‪ ,‬משה בן רייזל‪.‬‬ ‫היום שב''ק‪ ,‬מתוך שירות ותשבחות‪,‬‬ ‫וכפי שידוע שהחת''ס זצ"ל היה משורר‬ ‫בפרשתנו )לב‪ ,‬ג( ''כי שם ה'‬ ‫כתוב‬ ‫ומזמר באלו הימים שירות לשם ה'‪,‬‬ ‫אקרא הבו גודל לאלקינו''‪,‬‬ ‫שכך מצאו שירים אשר חיבר‪ ,‬ופעם‬ ‫ומבאר הבאר מים חיים דהנה יש חיוב‬ ‫שאלו את בנו ר' שמעון סופר זצ"ל‬ ‫על כל אחד להתבונן בגודל חסדי‬ ‫אימתי היה לו פנאי לחבר פיוטים אלו‪,‬‬ ‫הבורא עלינו‪ ,‬שהמלאכים מצפים כל‬ ‫והשיב שבימים הנעלים האלה היה‬ ‫חייהם לעשות שליחות אחת לשם המלך‬ ‫עומד במדרגה גבוהה עד שלא היה יכול‬ ‫הגדול והנורא‪ ,‬ואילו אנחנו יכולים‬ ‫לצמצם את מוחו ללימוד התורה‪ ,‬ולכן‬ ‫תמיד לעשות שליחות לה'‪ ,‬ועל כך‬ ‫ברוב דביקותו בהשי"ת היה מחבר שיר‬ ‫צריך להיות בשמחה עצומה‪ ,‬ברוך‬ ‫ושבחה לאדון עולם‪.‬‬ ‫אלקינו שבראנו לכבודו‪ ,‬שאנו יכולין‬ ‫להתפלל וללמוד לפני ה' ולעשות‬ ‫שליט"א‬ ‫אחי‬ ‫עם‬ ‫היום‬ ‫דיברתי‬ ‫שליחותו‪ ,‬הרי זו זכיה ושמחה גדולה‬ ‫פארק‪,‬‬ ‫בבארא‬ ‫האדמו"ר‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫יד‬ ‫אשרינו כשאנו משכימים ומעריבים‬ ‫לנו‪ ,‬וזהו שכתוב "כי שם ה' אקרא"‬ ‫בבתי כנסיות וכו'‪ ,‬היו יהודים שהיו‬ ‫כשאני רואה שיש לי זכות לקרוא בשם‬ ‫מתאוים בכל לבם ורודפים אחר כל‬ ‫ה' ולהתפלל לפניו‪ ,‬אזי "הבו גודל‬ ‫מצוה‪ ,‬ב"ה שיש לנו מצוה של לולב‬ ‫לאלקינו"‪ ,‬על זאת ראוי לשבח ולהודות‬ ‫וסוכה‪ ,‬הצדיקים היו משתוקקים בכל‬ ‫להשי"ת מתוך רוב שמחה‪.‬‬ ‫נפשם לאלו המצוות‪ ,‬אשרי מי שראה‬ ‫את אאמו''ר בעבודת הקודש של נטילת‬ ‫מה טוב חלקנו ומה נעים‬ ‫אשרינו‬ ‫הלולב ונענועיו‪.‬‬ ‫גורלנו ומה יפה ירושתנו‪,‬‬ ‫בﬠת שירת הזמר כל מקדש‬ ‫עבירה ולא עבר עליה‪ ,‬נחשב לו הדבר‬ ‫הנזהר מעשיית מלאכה בשבת נחשב לו‬ ‫למצוה‪ .‬ומעתה לפי זה יש לומר‪ ,‬שכמו‬ ‫כעשה מצוה‬ ‫כן אם עושים מלאכות כל השבוע‪,‬‬ ‫כל מקדש שביעי כראוי לו‪ ,‬כל שומר‬ ‫ובשבת נמנעים מעשיית מלאכה‪ ,‬נחשב‬ ‫שבת קודש כדת מחללו‪ ,‬שכרו‬ ‫זה לעשיה שעשו מצוה‪ ,‬ולכן אמר‬ ‫הרבה מאוד על פי פעלו‪ ,‬איש על מחנהו‬ ‫הפסוק 'לעשות' את השבת‪.‬‬ ‫ואיש על דגלו‪ .‬יש להבין מהו ביאור‬ ‫הלשון 'ע"פ פעלו' הלא שבת הוא שב‬ ‫שבת מצילה מכל הגזירות הרעות שיתהפכו‬ ‫ואל תעשה ומה שייך לשון 'פעלו' ועוד‬ ‫לטוב ומביאה את הגאולה‬ ‫מהו כפל הלשון 'איש על מחנהו ואיש‬ ‫על דגלו'‪.‬‬ ‫קודש מצילה מכל רע‪ ,‬וכל‬ ‫שבת‬ ‫מתבטלים‬ ‫הרעות‬ ‫הגזירות‬ ‫לבאר בהקדם מה דכתיב )שמות לא‪,‬‬ ‫ויש‬ ‫בשבת קודש‪ ,‬והאור החיים הקדוש )שם(‬ ‫טז( 'ושמרו בני ישראל את השבת‪,‬‬ ‫כתב‪ ,‬שכל השבוע זה עולם אחד‪ ,‬ושבת‬ ‫לעשות את השבת לדורותם'‪ ,‬ומהו‬ ‫זה עולם אחר‪ ,‬ואין לזה שייכות לקודם‪,‬‬ ‫הלשון 'לעשות' דנקט‪ ,‬והלא לכאורה‬ ‫ולא שולט כל רע‪ .‬ובאגרא דכלה )פרשת‬ ‫ציווי השבת הוא שלא לעשות בה‬ ‫בהעלותך בפסוק אלה מסעי( איתא על הפסוק‬ ‫מלאכה )עיין באור החיים הקדוש שעמד בזה(‪.‬‬ ‫)תהלים לד‪ ,‬כ( 'רבות רעות צדיק ומכולם‬ ‫אמנם יובן על פי מה ששנינו במשנה‬ ‫יצילנו ה'‪ ,‬שכל המאורעות שיארע ח"ו‬ ‫במסכת מכות )פ"ג מט"ו( 'כל היושב ולא‬ ‫אל האדם את אשר איננו טוב לו‪ ,‬יוכל‬ ‫עבר עבירה‪ ,‬נותנין לו שכר כעושה‬ ‫בשבת לתקן‪ ,‬כיון שבשבת הוא הויה‬ ‫מצוה'‪ ,‬הרי לנו שאם בא ליד האדם‬ ‫טו‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי‬ ‫חדשה‪ ,‬ויתהפך הדבר מרע לטוב‪ .‬והנה‬ ‫בהם אני ה'‪ ,‬ואיתא מהנועם אליעזר‬ ‫תמצא תיבת רעו"ת כשיצרף האדם אל זה‬ ‫שהפסוק קאי על שבת‪ ,‬שבזכות השבת‬ ‫מספר הוי"ה‪ ,‬להתהוות הויה חדשה‬ ‫אומרים לבני ישראל שיבואו אל הארץ‪.‬‬ ‫לטוב‪ ,‬ביחד הוא עולה בגימטריא שב"ת‪,‬‬ ‫ושבת הוא החיות וזה מבטל כל הגזירות‬ ‫להורות שבשבת מתהווים כל הרעות‬ ‫וירשתם הוא קאי על שבת שע"י זה‬ ‫להויה חדשה לטוב‪ ,‬והבן‪ ,‬וזהו רבות‬ ‫תרשו את הארץ ותלך לארץ ישראל‬ ‫רעו"ת צדיק ומכולם יצילנו הוי"ה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫כמו כן שבת מביא הגאולה‪ ,‬כמאמרם ז"ל‬ ‫יובן שכרו הרבה מאוד ע"פ‬ ‫ובזה‬ ‫)שבת קיח ע"ב( 'אמר רבי יוחנן משום רבי‬ ‫'פעלו' דנחשב לו כאילו עשה‬ ‫שמעון בן יוחי‪ ,‬אלמלי משמרין ישראל‬ ‫וע"י שמירת שבת תהיה איש על מחנהו‬ ‫שתי שבתות כהלכתן‪ ,‬מיד נגאלים'‪.‬‬ ‫דלא יושלוט שום רע על ישראל ואיש‬ ‫על דגלו שנזכה ל'דגלי המדבר' ע"י‬ ‫וכתיב )ויקרא יח‪ ,‬ג‪-‬ה( 'וכמעשה ארץ כנען‬ ‫ביאת משיח צדקינו ועלו מושעים בהר‬ ‫אשר אני מביא אתכם שמה לא‬ ‫ציון בב"א‬ ‫תעשו וגו'‪ ,‬ושמרתם את חוקותי ואת‬ ‫רﬠוא דרﬠוין‬ ‫בההכנה‬ ‫תלויה‬ ‫בסוכה‬ ‫הישיבה‬ ‫לחיים טובים ולשלום‪ ,‬הרי אנו הולכים‬ ‫שעושים לפני כן‪ ,‬ומרומז‬ ‫מחיים לחיים‪ ,‬שביום הקדוש‬ ‫בכתוב )ויקרא כג‪ ,‬מב( ''ב'סוכות ת'שבו‬ ‫זכינו להחתם בספר החיים‪ ,‬ועתה ניכנס‬ ‫ש'בעת ימים'' ר"ת שבת‪ ,‬להראות‬ ‫לסוכת חיים‪ ,‬וכן "לולב" ו"הדס"‬ ‫שכשם ששבת צריכה הכנה דרבה כן‬ ‫בגימטריא "חיים"‪.‬‬ ‫למצות הסוכה צריך הכנה‪ ,‬וכפי ההכנה‬ ‫שעושה כך ירגיש טעם הסוכה‪.‬‬ ‫מכינים את נפשנו לישב בצילא‬ ‫אנו‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬ה' מזכה אותנו בזכי'‬ ‫מתלמידי המאור עיניים היה‬ ‫אחד‬ ‫כזאת‪ ,‬שאף אילו הי' הצילא דמהימנותא‬ ‫מפרש‪'' ,‬סוף מעשה''‪ ,‬אם רוצה‬ ‫בקצה תבל היינו הולכים שם לחסות‬ ‫אדם שישאר רושם לטובה ממעשה‬ ‫)ח"ג רנה‬ ‫בצילו הקדוש‪ ,‬ואיתא בזוה''ק‬ ‫מצוה גם לאחר זמן‪ ,‬העצה לכך היא‬ ‫עילאה‬ ‫אימא‬ ‫היא‬ ‫שהסוכה‬ ‫ע"ב(‬ ‫''במחשבה תחילה''‪ ,‬ע''י שעושין הכנה‬ ‫המרחפת על בנ''י‪ ,‬ומי הוא האיש שאינו‬ ‫מתחילה לקראת המצוה‪ .‬כ''ק אאמו''ר‬ ‫חפץ בזה‪.‬‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫טז‬ ‫הבני יששכר )תשרי מאמר י אות ז(‬ ‫ומבאר‬ ‫זצ''ל לא היה נכנס לסוכה עד שלמד‬ ‫שכל מצוה הוא אור גדול‬ ‫כל הלכות ישיבת סוכה במשנ"ב סי'‬ ‫וכשאדם מקיים מצוה מאיר בו אור‬ ‫תרל''ט‪ ,‬זאת מלבד ספרי החסידות‬ ‫פנימי‪ ,‬אך כשהאדם מוסיף על המצוה‬ ‫בהם‪ ,‬כי אם רוצים‬ ‫שלמד והגה‬ ‫במנהגי אבות והידור גם מזה נברא אור‬ ‫להרגיש טעם במצוה יש ללמוד ספר‬ ‫אשר אין מקומו בתוך האדם אלא אור‬ ‫שהם‬ ‫הבעש''ט‪,‬‬ ‫מתלמידי‬ ‫חסידות‬ ‫מקיף המסבב את האדם‪ ,‬ומטעם זה יש‬ ‫הניחו כל חיות נפשם באמרותיהם והם‬ ‫צורך גדול בדקדוק המצוות יותר מעיקר‬ ‫המצוה‪,‬‬ ‫בקדושת‬ ‫לאדם‬ ‫מאירים‬ ‫ההלכה‪ ,‬ולדוגמא במצה‪ ,‬שאם שמורה‬ ‫ובמושכל ראשון נראה לי שנכון ללמוד‬ ‫משעת טחינה יצא בזה ידי חובתו‬ ‫בספה"ק בני יששכר שהדריך בדרך‬ ‫והמצה כשרה למצותה‪ ,‬ומוסיפים להדר‬ ‫ישרה בכל המועדים וזמנים‪ ,‬וכל אחד‬ ‫ויש‬ ‫קצירה‬ ‫משעת‬ ‫שמור‬ ‫שיהא‬ ‫יראה לתת זמן במשך המעת לעת‬ ‫החיטים‬ ‫לקצור‬ ‫בעצמם‬ ‫שהולכים‬ ‫שנשאר קודם יו''ט להכין את עצמו‬ ‫בשדה‪ ,‬וכן מעיקר הדין ע"י שלש דפנות‬ ‫בדבר הלכה וחסידות‪.‬‬ ‫בסוכה וז' טפחים גובה כשרה‪ ,‬וישראל‬ ‫מדקדקים להוסיף על השיעור‪ ,‬מעיקר‬ ‫בארץ מדבר וכו' יסובבנהו‬ ‫ימצאהו‬ ‫הדין האדם יוצא מצות נטילת לולב‬ ‫יבוננהו וכו' ה' בדד ינחנו‬ ‫בנענוע אחד‪ ,‬אמנם כולם מתעסקים בזה‬ ‫ואין עמו אל נכר )לב‪ ,‬י יב(‪ .‬וצ''ב איך‬ ‫כ''כ‪ ,‬בהלל ושאר נענועים‪ ,‬ולכאו' למה‬ ‫מתקשרים יחד פסוקים אלו‪.‬‬ ‫לא ינענע פעם אחת ודי לו בזה‪.‬‬ ‫הנה בגמ' )ע''ז ג ע"א( איתא שכאשר יבוא‬ ‫ראיתי אצל אאמו"ר האיך הי' נפרד‬ ‫מהד' מינים‪ ,‬ורוב העם לא‬ ‫יום המקווה לעתיד לבוא‪ ,‬יבואו‬ ‫ידעו מעבודתו בזה בהצנע‪ ,‬שבסיום‬ ‫אומות העולם ויטענו שגם הם רוצים‬ ‫ועשה‬ ‫מינים‬ ‫הד'‬ ‫עם‬ ‫עמד‬ ‫החג‬ ‫לקיים התורה ולשמור מצוותיה‪ ,‬ויתן‬ ‫הנענועים‪ ,‬והי' המחזה נורא לראותו‬ ‫להם הקב''ה מצוה קלה שהיא מצות‬ ‫נפרד מהם כאילו הוא נפרד מעל חבירו‬ ‫סוכה‪ ,‬ואז יוציא חמה מנרתיקה וכל‬ ‫הקרוב אליו ביותר‪ ,‬וכאילו כל תאוותו‬ ‫אחד יבעט בסוכתו ויצא‪ ,‬והקשו בגמ'‬ ‫היתה ממש לארבעת המינים‪...‬‬ ‫שהלא באופן כזה גם איש ישראל פטור‬ ‫כי מצטער פטור מן הסוכה‪ ,‬ותירצו‪,‬‬ ‫שבנ"י‬ ‫המצוות‬ ‫בכל‬ ‫ראינו‬ ‫וכן‬ ‫שגם אם יצא מחמת הפטור אך לא יבעט‬ ‫בהם יותר מעיקר‬ ‫מדקדקים‬ ‫במצוה זו ככל הגויים‪.‬‬ ‫יז‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫בספה''ק שהפסוק "יסובבנהו‬ ‫ואיתא‬ ‫הדין‪ ,‬ולכאורה כל כך למה‪ ,‬והיכן כתוב‬ ‫יבוננהו" מרמז על הסוכה‬ ‫שיש להחמיר‪ ,‬הרי מעיקר הדין יוצא‬ ‫המסובב את האדם מבחוץ ומקפת אותו‪.‬‬ ‫במה שנכתב מפורש בשו''ע וא'''צ יותר‬ ‫שע"י‬ ‫הוא‬ ‫התירוץ‬ ‫אמנם‬ ‫מכך‪.‬‬ ‫וכ''ק אאדמו''ר זצ''ל הי' מפרש הפסוק‬ ‫שמהדרין במצוות נעשה מזה אור גדול‪,‬‬ ‫"ה' בדד ינחנו"‪ ,‬שאם רוצה‬ ‫ואור כזה נוסף על האור הפנימי‬ ‫האדם שהקב''ה ינחנו ויושיעו‪ ,‬אזי‬ ‫שנעשה מעיקר המצוה‪ ,‬ונקרא אור‬ ‫יקיים "ואין עמו אל נכר"‪ ,‬שתהא כל‬ ‫המקיף המסבב את האדם‪.‬‬ ‫בטחונו בהשי"ת בלי‬ ‫תקוותו וכל‬ ‫תערובת תקוה באחרים‪ .‬וכן י''ל לענינינו‬ ‫כהמשך לפסוק הקודם המדבר ממצות‬ ‫לזה בכתוב )ירמיה לא‪ ,‬יט( "רחם‬ ‫ורמז‬ ‫ארחמנו''‪ ,‬רחם הוא אותיות‬ ‫סוכה הסובבת את האדם באור מקיף‪,‬‬ ‫"ה' בדד ינחנו"‪ ,‬שהנה הסוכה היא‬ ‫רמ''ח‪ ,‬שהם רמ''ח מצות שמביאים‬ ‫צירופי שמות של הקב''ה‪ ,‬וכדי לישב‬ ‫אור על הרמ''ח אברים‪ ,‬וכשיש אור‬ ‫בהסוכה בצילא דמהימנותא כראוי‪,‬‬ ‫אחד‬ ‫בכל‬ ‫יש‬ ‫מקיף‬ ‫ואור‬ ‫פנימי‬ ‫יראה לקיים "ואין עמו אל נכר" שלא‬ ‫מהרמ''ח איברים שני פעמים אור‬ ‫יהי' לו השתוקקות לדבר אחר רק‬ ‫מבפנים ומבחוץ‪ ,‬ושני פעמים רמ''ח‬ ‫להסוכה‪ ,‬כל רצונותיו ותשוקתו יניח‬ ‫עולה בגימטריה "מלכות"‪ ,‬שע"י אלו‬ ‫במצות הסוכה‪.‬‬ ‫מלכות‬ ‫עול‬ ‫מקבלין‬ ‫האורות‬ ‫שני‬ ‫שמים בשלימות‪.‬‬ ‫והדרך לזה הוא ע''י ההכנה שעושין‬ ‫להמצוה כפי שדיברנו‪ ,‬והנה‬ ‫לעומת זאת כל הגוים אין‬ ‫והנה‬ ‫באמת היינו יכולין לישב כאן עוד‬ ‫משגיחים על הידורים אלא‬ ‫ולאריך בדברים אודות ענין מצות‬ ‫מקיימים ככל מה שכתוב‪ ,‬וכאשר יוציא‬ ‫סוכה‪ ,‬אבל איני רוצה לעכב אתכם‪,‬‬ ‫הקב''ה חמה מנרתיקה יאמרו הם הרי‬ ‫אלא כל אחד יראה לייחד את עצמו עם‬ ‫הלכה מפורשת היא שמצטער פטור מן‬ ‫הבני יששכר שעה אחת קודם יו''ט‪,‬‬ ‫לצאת‪,‬‬ ‫וממהרים‬ ‫ושמחים‬ ‫הסוכה‬ ‫ועי''ז יהיה מוכן ומזומן להיכנס ביו''ט‬ ‫משא''כ כלל ישראל שיש להם אור‬ ‫אל הסוכה‪.‬‬ ‫המצוה‬ ‫לקיים‬ ‫מבקשים‬ ‫הם‬ ‫מקיף‬ ‫הרה''ק ר' דוד'ל מטאלנא זי"ע אמר‬ ‫בתוספת הידור ולא לפטור את עצמם‪,‬‬ ‫למה‬ ‫ראיה‬ ‫יש‬ ‫שמסוכות‬ ‫וממילא דווקא ע"י הסוכה מנסה הקב''ה‬ ‫שמקובל מצדיקים הקדומים שההכנה‬ ‫את האומות כיון שסוכה הוא אור‬ ‫למצוה יש בה מעלה וגדולה יותר‬ ‫המקיף ואין לשאר האומות אור מקיף‪.‬‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫יח‬ ‫וכשהלך עוד‪ ,‬פתאום נודע לו שיש‬ ‫)ויק"ר‬ ‫מעצם המצוה‪ ,‬שכן אמרו חז"ל‬ ‫שבעה מדורים בגיהנום והוא לא פינה‬ ‫ל‪ ,‬ז( על הפסוק )ויקרא כג‪ ,‬מ( ולקחתם‬ ‫הנשמות אלא מתוך אחד מהם‪ ,‬ורצה‬ ‫לכם ביום הראשון‪ ,‬שיו"ט ראשון של‬ ‫לשוב ולא הניחו אותו‪ ,‬ונעשה מזה רעש‬ ‫סוכות הוא ראשון לחשבון עוונות‪ ,‬כי‬ ‫בשמים עד שאמר הקב"ה להמלאכים‬ ‫בארבעה הימים שבין יוהכ"פ לסוכות‬ ‫שיאמרו כתר ומכח זה נגרר לגן עדן‪.‬‬ ‫מאחר‬ ‫העבירות‬ ‫מחשבים‬ ‫אין‬ ‫שעוסקים בצורכי מצות סוכה ולולב‪,‬‬ ‫גם עכשיו הוא ההילולא של הרה"ק ר'‬ ‫ולכאו' אינו מובן‪ ,‬ואיפכא מסתברא‬ ‫שלום שכנא מפרוהבישט זי"ע‪ ,‬ואבי‬ ‫עצם‬ ‫שמקיימין‬ ‫בסוכות‬ ‫שדווקא‬ ‫וזקני היו מזכירים אותו כל ליל שישי‪,‬‬ ‫המצוה לא יחשב העונות‪ ,‬ומזה מוכח‬ ‫שכך אמר שלדבר ממנו זהו סגולה‬ ‫ההכנה‬ ‫בעת‬ ‫כשעומדים‬ ‫שאדרבה‬ ‫לשמחת השבת‪ ,‬והרה"ק מריבניץ זי"ע‬ ‫להמצוה אין העבירות נמנים לחשבון‪,‬‬ ‫אמר לזקני שמקובל אצלו כי להזכיר‬ ‫ורק בסוכות מתחיל החשבון‪ ,‬למדנו‬ ‫העבודת ישראל גם הוא יעמוד לסגולה‬ ‫גדולה‬ ‫המצוה‬ ‫עד‬ ‫שההכנה‬ ‫מכך‬ ‫לשמוח בשבת‪ ,‬וזקני הי' רגיל להזכיר‬ ‫וחשובה יותר מן המצוה‪.‬‬ ‫שניהם‪ ,‬ר' שלו' שכנא בן גיטל‪ ,‬ור'‬ ‫ישרא' בן פערל‪.‬‬ ‫הוא ההילולא של העבודת‬ ‫עכשיו‬ ‫ישראל‪ ,‬הרה"ק ר' דוד משה‬ ‫השי"ת יעזור‪ ,‬הרי אנו יוצאים משבת‬ ‫מטשארטקוב זי"ע סיפר שהבעש"ט‬ ‫יום שמחה לזמן שמחתנו‪,‬‬ ‫לאחר‬ ‫למעלה‬ ‫יבוא‬ ‫שכאשר‬ ‫אמר‬ ‫)להושענא רבה ד"ה מצטער(‬ ‫בתפארת שלמה‬ ‫הסתלקותו יפנה כל הנשמות מגיהנום‬ ‫מפרש חולה ומשמשיהן פטורין מן‬ ‫ויבוא משיח‪ ,‬שאמרו חז"ל )יבמות סב ע"א(‬ ‫הסוכה וכן מצטער פטור מן הסוכה‪,‬‬ ‫אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות‬ ‫צער‬ ‫ומיני‬ ‫מחלה‬ ‫מכל‬ ‫שנפטרים‬ ‫היושבים‬ ‫לנשמות‬ ‫והכוונה‬ ‫שבגוף‪,‬‬ ‫ומסלקין אותם ע"י הסוכה‪ .‬כלל ישראל‬ ‫כשנסתלק‬ ‫לבסוף‬ ‫אמנם‬ ‫בגיהנום‪.‬‬ ‫עושים עתה אתערותא דלתתא ע"י בניית‬ ‫הק'‬ ‫האר"י‬ ‫אותו‬ ‫קיבלו‬ ‫לעולמו‬ ‫הסוכה‪ ,‬כך הקב"ה ירחם עלינו ויפרוש‬ ‫ותלמידיו‪ ,‬והלך אחריהם לגן עדן‪ ,‬וכך‬ ‫עלינו סוכת רחמים וחיים ושלו'‪ ,‬ונזכה‬ ‫אמר גם המגיד הגדול אך הבעש"ט‬ ‫לשלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את‬ ‫קיבל אותו בשמים ונגרר אחריו לג"ע‪,‬‬ ‫פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר בחג‬ ‫ובאמצע הדרך כשעברו הגיהנום קפץ‬ ‫הסוכות הבעל"ט אמן‪.‬‬ ‫עמו‪,‬‬ ‫הנשמות‬ ‫כל‬ ‫והוציא‬ ‫בתוכו‬ ‫יט‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫דרשה בקול חוצב לה בות אש בﬠצם יום הכ פורים‬ ‫לפני תפלת נﬠילה‬ ‫יטרף וכו'‪ ,‬ואין לך יום שאין קללתו‬ ‫הזמן קצר והמלאכה מרובה לבקש‬ ‫מרובה מחברו‪ ,‬ממה ששומעים היום‬ ‫בעד הנפש‬ ‫רח"ל‪ ,‬אם בחולאי הגוף‪ ,‬אנשים רבים‬ ‫אומר‬ ‫היה‬ ‫זללה"ה‬ ‫אאמו"ר‬ ‫שנתגלה בגופם המחלה המרה והקשה‬ ‫בהתעוררות בעת הזאת‪,‬‬ ‫ה"י אלא שמכסים הסוד שלא יוודע‬ ‫שיחשוב כל אחד מה היה עושה אילו‬ ‫ברבים‪ ,‬כמה יהודים שמייחלים לראות‬ ‫עומד להתייצב בדין ונודע לו שיש בידו‬ ‫נחת דקדושה מצאצאיהם ועיניהם כלות‬ ‫שתי שעות כדי לחפש ולבקש אחר כל‬ ‫על כך‪ ,‬ומי יאמין כי יסופר גודל ירידת‬ ‫עצה ותחבולה שמא יצא זכאי ונשכר‪,‬‬ ‫הדור שמשפיע מאד בקרב צעירי הצאן‪,‬‬ ‫בודאי לא ינוח ולא ישקוט ויעשה כל‬ ‫אם לא עכשיו אימתי‪ ,‬רק עתה הוא שעת‬ ‫השתדלות להיות מוכן ומזומן לשעת‬ ‫הכושר להכריע לטובה כל ענינים אלו‬ ‫משפט‪ ,‬והרי זו שאלה של ריוח ממון‬ ‫ולזכות לשנת חיים טובים ושלום‪.‬‬ ‫בלבד‪ ,‬וק"ו בן בנו של ק"ו כשעומדים‬ ‫עתה בגמר החתימה על חיינו ועל‬ ‫עיקר עבודת הי ום בתשובה‬ ‫נשמותינו‪ ,‬אין לנו אלא להתחנן בעד‬ ‫הנפש‪ ,‬כי אין אתנו יודע באיזה ספר‬ ‫והנה כבר אמרנו העצה לזכות לגזירות‬ ‫נכתב כל אחד עד שעה זו‪ ,‬ולא נותר לנו‬ ‫טובות‪" ,‬ותשובה ותפלה וצדקה‬ ‫אלא זמן מועט של תפילת נעילה‪ ,‬ואם‬ ‫מעבירין את רוע הגזירה"‪ ,‬ובאמת אנו‬ ‫לא עכשיו אימתי‪ ,‬רק עתה נוכל לבטל‬ ‫עומדים ומרבים בתפלה בכל היום‬ ‫כל גזירה קשה‪.‬‬ ‫הקדוש הזה‪ ,‬וכל אחד נותן צדקה איש‬ ‫כפי מתנת ידו‪ ,‬אך עלינו לזכור ולידע‬ ‫הרי לב יודע מרת נפשו‪ ,‬כמה צרות‬ ‫שראשית הכל והעיקר הוא עבודת‬ ‫בשנה‬ ‫שמענו‬ ‫באזנינו‬ ‫רבות‬ ‫התשובה‪ ,‬כי יום כיפורים מכפר רק‬ ‫שעברה שכולם נגזרו עלינו אשתקד‪ ,‬את‬ ‫לשבים‪ ,‬והפי' של תשובה הוא ששב‬ ‫הגלויים ושאינם גלויים‪ ,‬צרות ומצוקות‬ ‫מדרך הרע ומקבל על עצמו כמו בנדר‬ ‫כואבי לב‪ ,‬בין מות לחיים‪ ,‬בין בריאים‬ ‫על להבא שלא ישוב עוד לכסלה‪ .‬ולכן‬ ‫לחולים‪ ,‬ומי יודע במה נכתב הוא‪ ,‬הרי‬ ‫כל אחד יפשפש במעשיו וכל הנהגתו‪,‬‬ ‫כל‬ ‫תוקף"‬ ‫ב"נתנה‬ ‫היום‬ ‫הזכרנו‬ ‫ואם רואה שחטא במחשבותיו והרהורים‬ ‫הספיקות "מי"‪ ,‬מי יחי' ומי ימות‪ ,‬ואפי'‬ ‫מפתים אותו ומטים לבו לרע‪ ,‬יעשה‬ ‫בין החיים מי ינוח ומי ינוע מי ישקט ומי‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫כ‬ ‫אאמו"ר זללה"ה הי' מעורר בהאי‬ ‫לו‬ ‫שיועילו‬ ‫באופן‬ ‫וסייגים‬ ‫גדרים‬ ‫שעתא‪ ,‬שקבלנו עכשיו את התורה‬ ‫לטובה‪ ,‬ולא ישוב עוד בדרך הרע הזה‪,‬‬ ‫בהתחדשות‪ ,‬שביום הכפורים ירד משה‬ ‫אל תרבה שיחה‪ ,‬אל תביט במקום‬ ‫מן ההר עם הלוחות השניות‪ ,‬ולכן יקבל‬ ‫מכשול המטונף ממראה אסור‪ ,‬וזו היא‬ ‫אדם על עצמו לקבוע לו עתים לתורה‬ ‫תשובה הראוי'‪ ,‬שישפוט כל אבריו‬ ‫חוק ולא יעבור‪ ,‬שכן אין לנו חיים בלי‬ ‫ויעזוב העבירות שבידו‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬כי הם חיינו ואורך ימינו‪.‬‬ ‫כ"ק זקיני זללה"ה הי' מעורר שכתוב‬ ‫הרחקה מן העבירה‬ ‫"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר‬ ‫שהגם‬ ‫לדעת‬ ‫עלינו‬ ‫שכן‬ ‫אתכם"‪,‬‬ ‫הכפורים בזמן מנחה קוראים‬ ‫ביום‬ ‫שעיצומו של יום מכפר ונתן הקב"ה בזה‬ ‫בתורה בפרשת העריות‪ ,‬והכתוב‬ ‫היום כח להעביר כל שמץ רע ולהוריק‬ ‫אשר‬ ‫מצרים‬ ‫ארץ‬ ‫"כמעשה‬ ‫אומר‬ ‫שפע רב של טהרה‪ ,‬אמנם תנאי יש‬ ‫ישבתם בה לא תעשו"‪ ,‬צריכים אנו‬ ‫לדבר זה‪" ,‬לפני ה' תטהרו"‪ ,‬שמוטלת‬ ‫להתרחק מכל וכל מהתועבות הרעים‬ ‫עלינו חובה לטהר עצמנו ביום הקדוש‪.‬‬ ‫ולדבוק בדרכי קדושה וטהרה‪ ,‬וכהיום‬ ‫יראת שמים בסתר כבגלוי‬ ‫וכל‬ ‫האינטרנט‬ ‫של‬ ‫הענין‬ ‫נפרץ‬ ‫תולדותיו‪ ,‬ושומר נפשו ירחק מהם‬ ‫וביאר בקדשו הענין של תטהרו לפני‬ ‫ביותר כמטחוי קשת‪.‬‬ ‫לזמן‬ ‫שהכוונה‬ ‫דייקא‪,‬‬ ‫ה'‬ ‫הרי נזקקים אנו להרבות מליצת זכות‬ ‫שעומד אדם בסתר ואינו גלוי אלא לפני‬ ‫ולעורר רחמים‪ ,‬לכן נשמיע דברות‬ ‫ה' שעינו פקוחה תמיד בחדרי חדרים‪,‬‬ ‫קדשו של כ"ק אאמו"ר זללה"ה כדי‬ ‫על זאת יפשפש ביותר במעשיו‪ ,‬כי יצרו‬ ‫שזכותו יגן עלינו ושפתותיו ידובבו‬ ‫יבוא לפתותו בבית‪ ,‬וגם שם יזהר מאד‬ ‫וימליץ טוב בעדנו‪ .‬וכה היו דבריו א‪:‬‬ ‫לשמור מחשבתו ולא לפגום בקדושת‬ ‫ביתו וכל הנהגתו‪.‬‬ ‫תפילה בכוונת הלב ותפילין שבראש מתוך‬ ‫אימה ויראה‬ ‫קביעת עתים לתורה‬ ‫מ'דארף זען מתקן זיין די דאווענען‪,‬‬ ‫וכל איש ואיש יעורר עצמו על נגעי‬ ‫זיין ביי די דאווענען‪ ,‬וויסן‬ ‫לבבו ועניני הפרט שלו‪ ,‬כ"ק‬ ‫א‪ .‬רבינו קרא קטעים מתוך דברו"ק של כ"ק רבינו זי"ע משנת שתע"ח בעת נעילה‪,‬‬ ‫הובא בקונטרס דברות קודש‪.‬‬ ‫כא‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫מלבושים כשרים המביאים ברכה וחיים‬ ‫אז מ'דאוונט פאר דער מלך מלכי‬ ‫נאכגיין אלע מאדעס‪ ,‬אנייע‬ ‫נישט‬ ‫המלכים‪-) .‬יש לראות לתקן ענין עבודת התפילה‪,‬‬ ‫מאדע איז א נייע מחלה‪ ,‬גיין‬ ‫לבוא ולהיות בתוך התפילה‪ ,‬ולדעת לפני מי מתפללים‬ ‫לאנגע קליידער וואס ברענגט לאנגע‬ ‫לפני מלך מלכי המלכים(‪ .‬מ'זאל זען נישט‬ ‫יארן‪ ,‬ואידך פירושא זיל גמור‪ -) .‬לא להלך‬ ‫מסיח דעת זיין מיט תפלין‪ ,‬ס'איז דאך‬ ‫ולרדוף אחר התחדשות המאד"ע‪ ,‬כל דבר חדש כזה‬ ‫שמות‬ ‫די‬ ‫מ'טראגט‬ ‫סתם‪,‬‬ ‫נישט‬ ‫מביא למחלה חדשה‪ ,‬ואילו ללבוש בגדים ארוכים‬ ‫הקדושים אויפן קאפ‪-) .‬לא להסיח דעת כאשר‬ ‫קיין‬ ‫גיין‬ ‫נישט‬ ‫ארוכים(‪.‬‬ ‫חיים‬ ‫משפיע‬ ‫הולכים בתפילין‪ ,‬הרי אין זה דבר של מה בכך‪ ,‬אלא‬ ‫)‪-‬לא ללבוש בגדים‬ ‫צוגעפאסטע קליידער‪,‬‬ ‫נושאים על הראש שמות הקדושים(‪.‬‬ ‫המתאימים יותר מדי למידת הגוף(‪ ,‬הרי מצפים‬ ‫אנו לביאת המשיח בכל יום לומר היום‬ ‫יבוא ויגאלנו‪ ,‬ואם למחר בן דוד בא איך‬ ‫צניעות הנשים בכיסוי הראש‬ ‫תלבש בגדים אלו שתתבייש בהם‬ ‫אזוי אויך וועגן די צניעות פון פרויען‪,‬‬ ‫מלראות פני משיח ויכלמו פניה‪ ,‬נישט‬ ‫זען עס זאל זיין ערליך צו‬ ‫גיין קיין קליידער וואס מ'וועט נישט‬ ‫געדעקט‪ ,‬וויפיל מכשולות קען געשען‬ ‫קענען קוקן משיח'ן אין פנים פאר גיין‬ ‫אויפגעדעקטע האר‪-) ,‬כן בדבר צניעות‬ ‫פון‬ ‫אזעלכע קליידער‪ ,‬אין משיח וועט זיך‬ ‫הנשים‪ ,‬להשגיח שיהיה כיסוי הגון לראשם‪ ,‬כי שער‬ ‫צוריק אוסדרייען‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬שלא‬ ‫מגולה גורם כמה מכשולות רעים(‪ ,‬שער באשה‬ ‫יתלבשו ח"ו בשום פנים ואופן שיכול‬ ‫ערוה‪ ,‬וגורם להברכות שהבעל מברך‬ ‫להביא מכשולות לאחרים ח"ו‪ ,‬שכל‬ ‫נהגו‬ ‫וכבר‬ ‫חלילה‪,‬‬ ‫לבטלה‬ ‫שיהיו‬ ‫הדברים הללו מביאים קללה על ראש‬ ‫והקפידו שיגלחו לגמרי כל השערות‪,‬‬ ‫האדם‪ ,‬ומאידך מי שהולכת צנועה‬ ‫במלבושיה תבוא עליה ברכה‪.‬‬ ‫וחובא רמיא להקפיד על מנהג קדוש זה‪.‬‬ ‫גם על השייטלען הי' מזהיר מאוד‪ ,‬נישט‬ ‫תפילה ברורה שיש בה טעם‬ ‫גיין קיין לאנגע שייטלען וואס מ'זעט‬ ‫דאווענען זאל זיין מיט מער‬ ‫דאס‬ ‫)‪-‬שלא‬ ‫אויס באוואקסן ווי די בערן‪,‬‬ ‫כוונה‪ ,‬ארויס זאגן קלאר יעדעס‬ ‫להתכסות בפאת הראש ארוכה יתר על המידה‪ ,‬עד‬ ‫ווארט‪ ,‬אנדערע זאלן קענען הערן און‬ ‫שנראים ע"י כך מגודלים בשערות כדובים אשר ביער(‪,‬‬ ‫נאכזאגן ברוך הוא וברוך שמו און אמן‪.‬‬ ‫ובאמת אם אין ניכר שאינו שער אזי לא‬ ‫און דו אליין זאלסט אויך קענען הערן‪,‬‬ ‫הועיל מאומה כל הכיסוי של השייט"ל‪,‬‬ ‫דאווענען שטאט‪ ,‬דאס דאווענען זאל‬ ‫ונחשב ממש כשער שלה‪.‬‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫כב‬ ‫מענטשן זאגן מ'גייט אפדאווענען‪ ,‬האט‬ ‫האבן א טעם‪-) .‬שהתפילה תהא בכוונה יתירה‪,‬‬ ‫דער טאטע זצ"ל געזאגט מ'גייט נישט‬ ‫לבטא בשפתיים היטב כל תיבה‪ ,‬כדי שכל אחד יוכל‬ ‫אפדאווענען‪ ,‬נאר מ'גייט דאווענען‪-) .‬עוד‬ ‫לשמוע ולענות בהוב"ש ואמן‪ ,‬וגם המתפלל בעצמו‬ ‫היה אומר אאמו"ר כנגד אותם האנשים הנוהגים לומר‬ ‫ישמע באזניו מה שמוציא מפיו‪ ,‬ולהתפלל במתינות‪,‬‬ ‫קודם התפילה שהולכים הם 'להעביר סדר תפילה' וכל‬ ‫שיהא בה טעם ערב(‪.‬‬ ‫כוונתם כדי לסיים וליפטר ממנה‪ ,‬אך האמת שאנו‬ ‫הולכים 'להתפלל'‪ ,‬להיות בתוך התפילה ולטעום‬ ‫תורה ותפילה מתוך מתיקות ועריבות‬ ‫טעמה המתוק מנופת צוף וכל טעם(‪.‬‬ ‫)רבינו בעל נועם אליעזר‬ ‫טאטע זצ"ל‬ ‫דער‬ ‫וויל שליסן מיט אברכה‪ ,‬דער‬ ‫איך‬ ‫זי"ע( פלעגט וואונטשן די טעג‬ ‫אייבערשטער זאל העלפן אידן‬ ‫ווען האט געטיילט האניג לעקיך‪ ,‬אז‬ ‫זאלן גע'חתמיט ווערן צום לעבן מיט‬ ‫דער אייבערשטער זאל העלפן אז דאס‬ ‫געזונט‪ ,‬נחת פון קינדער‪ ,‬בספר חיים‬ ‫לערנען און דאס דאווענען זאלן האבן א‬ ‫ברכה ושלום ופרנסה טובה מיט א גמר‬ ‫טעם‪ ,‬מ'זאל שפירן די זיסקייט‪-) .‬אאמו"ר‬ ‫חתימה טובה‪ ,‬מיר זאלן זוכה זיין‬ ‫זללה"ה היה נוהג לברך בעת חילק לקהל הקדוש מיני‬ ‫בקרוב צו די גאולה שלימה צו ביאת‬ ‫מזונות שיש בהם טעם דבש‪ ,‬שהשי"ת יעזור שהתורה‬ ‫משיח צדקנו און צום בנין ביהמ"ק‬ ‫והתפילה יהיו בהם טעם מתוק לחיך וירגישו בנועם‬ ‫השלישי בב"א‪:‬‬ ‫מתיקותם(‪ .‬דער טאטע זצ"ל פלעגט זאגן‪,‬‬ ‫לחיים מוצאי יום הקדוש‬ ‫הי' שם מדוכא ביסורין קשין‪ ,‬והרבה‬ ‫אדמו"ר זללה"ה בעת מאסרו‬ ‫כ"ק‬ ‫פעמים נתייסר כ"כ עד שהי' מרחף‬ ‫הראשון שהה שם במשך הימים‬ ‫ממש בין חיים למות‪ ,‬והנה בהמלבוש‬ ‫נוראים ר"ה ויוהכ"פ‪ ,‬ובלילה אחת ראה‬ ‫שהלבישוהו היה ארוג בו האות א'‬ ‫משינתו‬ ‫וכשניעור‬ ‫אתרוג‪,‬‬ ‫בחלומו‬ ‫לסימן על אות ראשונה שבשמו‪ ,‬ואמר‬ ‫נתחזק ברוחו שמצא סימן טוב שיזכה‬ ‫שבכל עת שהי' מרגיש שנשמתו פורחת‬ ‫ליטול ד' מינים בחג הסוכות‪ ,‬ובודאי לא‬ ‫ממנו והרי לא היה בידו שום ספר‬ ‫יכניסו אליו אתרוג לבית המאסר אלא‬ ‫להתחזק בו‪ ,‬אזי נטל חיזוק בהביטו על‬ ‫יצא לחירות‪ ,‬ובחסדי ה' אכן יצא‬ ‫האות אל"ף שעל גבי חלוקו‪ ,‬וראה בו‬ ‫במוצאי יום הקדוש‪ ,‬ועל כך יש עתה גם‬ ‫רמז על הקב"ה שנקרא אלופו של עולם‬ ‫סעודת הודאה על צאתו‪.‬‬ ‫כג‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫שתמיד באים שאלות לשולחנו של הרב‬ ‫שאף הוא עמו בצרתו‪ .‬ומלבד זאת לא‬ ‫בכמה ענינים ועליו להשיב להם על‬ ‫הי' לו מקור לשאוב חיזוק‪ ,‬ואף‬ ‫הכל כדת מה לעשות‪ ,‬ועלה בדעתו‬ ‫שבצאתו מביתו הספיק לקחת עמו את‬ ‫ששעת הכושר הוא בימים ראשונים של‬ ‫הספה"ק קדושת לוי‪ ,‬אך אח"כ לקחוהו‬ ‫פסח והסדרים בליל התקדש חג‪ ,‬כי‬ ‫ממנו‪ ,‬והי' אומר במתק לשונו שאכן‬ ‫בערבי פסחים אמנם טרודים הרבנים עם‬ ‫בשלמא הוא צריך לישב במאסרו שהרי‬ ‫מאות ואלפים שאלות בכל דיני ביעור‬ ‫קרא כתיב )תהלים קז‪ ,‬יא( כי המרו אמרי‬ ‫החמץ לפרטיה ודקדוקיה‪ ,‬והשאלות‬ ‫)כך אמר ברוב‬ ‫א‪-‬ל ועצת עליון נאצו‬ ‫שעולים בתוך החג אינם באים בדרך‬ ‫הספר‬ ‫יתייסר‬ ‫למה‬ ‫אבל‬ ‫ענוותנותו(‪,‬‬ ‫כלל עד ימי חוה"מ וימים אחרונים של‬ ‫קדושת לוי לשבת עמו יחד בבית כלא‬ ‫פסח‪ ,‬ולכן זמן מוכשר הוא ימים‬ ‫יושבי חושך‪...‬‬ ‫הראשונים של החג‪ ,‬וכן עשה‪ ,‬לקח‬ ‫חבילותיו בידו ונסע לבוהוש להסתופף‬ ‫ויה"ר מלפני אב"ש שביום גדול הזה‬ ‫בצל הקודש בחג הפסח‪.‬‬ ‫ממחרת יום הכפורים‪ ,‬המכונה‬ ‫בשם 'גאט'ס נאמען'‪ ,‬שבו ביום נעשו‬ ‫הסדר בליל התקדש חג‬ ‫באמצע‬ ‫נסים לזקה"ק‪ ,‬אזי מי שעשה נסים‬ ‫הפסח‪ ,‬פתאום עמד הרבי‬ ‫לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחירות‬ ‫וציוה שיביאו עוד כר למיטת ההסיבה‪,‬‬ ‫הוא יגאל אותנו בקרוב‪ ,‬ועוד בשנה‬ ‫ואחר שהביאו לפניו המשיך באמירת‬ ‫הזאת יקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ‪.‬‬ ‫ההגדה‪ ,‬וכולם תמהו מה זאת‪ ,‬כי כן לא‬ ‫נכנס אז עוד איש‪ .‬לאחר הסדר שלחו‬ ‫כ"ק אאמו"ר זללה"ה הי' מזכיר עתה‬ ‫האנשים את חתנו חביבו של הרבי ה"ה‬ ‫שהיום ההילולא של הרה"ק ר'‬ ‫שיכנס‬ ‫זצוק"ל‬ ‫מבוהוש‬ ‫האדמו"ר‬ ‫מענדלי מבוהוש זצוק"ל‪ ,‬שכשנסתלק‬ ‫לחותנו וישאל את פיו‪ ,‬ותיכף כשנכנס‬ ‫חמיו הרה"ק בעל פאר ישראל מבוהוש‬ ‫אמר לו הרבי‪ ,‬הנה באמצע הסדר הגיע‬ ‫ר'‬ ‫חתנו‬ ‫במקומו‬ ‫נתמנה‬ ‫זצוק"ל‬ ‫חותני אל הסדר ועל כן הכנתי לו מקום‬ ‫מענדלי‪ ,‬והחסידים היו נוסעים אליו‬ ‫לישיבה‪ ,‬ובא לצוות עלי שאומר להרב‬ ‫להמשיך הקשר אל החסידות‪ ,‬והנה אחד‬ ‫הנ"ל שלא יאכל משחיטת השוחט‬ ‫מחסידי בוהוש כיהן כרב באיזה כפר‬ ‫בכפרו‪ .‬ויצא חתן הרבי ומיד נדחפו‬ ‫והי' לו תשוקה ליסע אל הרבי החדש‬ ‫כולם ונתאספו אליו לדעת ולשמוע מפיו‬ ‫לעודדו ולחזקו‪ ,‬אבל כיון שהיה אב"ד‬ ‫מה אמר הרבי‪ ,‬אך לא הי' יכול לספר‬ ‫העיר ובימים ההם הי' עול כבד ולא‬ ‫להם תוכן הדברים‪ ,‬אלא אמר להם רק‬ ‫היה בניקל לעזוב המקום‪ ,‬ובפרט‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫כד‬ ‫הגיע גם ממלא מקומו לשם‪ ,‬והרגילות‬ ‫זאת שחותנו אמר שראה את הרבי ז"ל‬ ‫היתה שכשצדיק בא לעיר היה מכבד‬ ‫שירד מגנזי מרומים‪.‬‬ ‫לשוחט העיר באיזה כיבוד או בזמר‪,‬‬ ‫ביום א' דחוה"מ כאשר הלך הרב ההוא‬ ‫כיבדו‬ ‫לא‬ ‫מענדל'י‬ ‫ר'‬ ‫וכשהגיע‬ ‫ליפרד מהרבי ושוב לעירו‪ ,‬התחיל‬ ‫במאומה‪ ,‬והשוחט תמה על הדבר‪.‬‬ ‫הרבי לשאול מפיו על אודות השחיטה‬ ‫אמנם לבסוף לא עברו ימים מועטים עד‬ ‫בעירו‪ ,‬ואמר הרב שאכן יש לו אברך‬ ‫שנשמע קול שהשוחט רץ באמצע‬ ‫ירא שמים גדול הממונה על השחיטה‪,‬‬ ‫הלילה לדבר עבירה גדול‪ ,‬ורק הרבי‬ ‫ושאלו אולי יש שם עוד שוחט אחר‪,‬‬ ‫מלמעלה הגיע לשמור תלמידו הרב‬ ‫אמר שאכן יש שוחט זקן שכבר‬ ‫שהשוחט‬ ‫שחיטתו‪,‬‬ ‫מלאכול מבשר‬ ‫במקומו‬ ‫ועמד‬ ‫מתפקידו‬ ‫הורידוהו‬ ‫צריך להיות ירא שמים ואם לא כן אין‬ ‫האברך ההוא שהוא בקי ומומחה גדול‬ ‫ראוי לאכול משחיטתו‪ .‬והי' מסיים‬ ‫בכל דבר חמור‪ .‬אמר הרבי אגיד לך דבר‬ ‫שכשנקשרים‬ ‫ומוסיף‬ ‫הזה‬ ‫הסיפור‬ ‫אחד‪ ,‬שהרבי הי' כאן ואמר לי שאצוה‬ ‫לצדיק אזי אף לאחר הסתלקותו לא‬ ‫עליך לבל תאכל יותר משחיטתו‪ ,‬ואיני‬ ‫נפסק הקשר ושומר מלמעלה שלא יארע‬ ‫יודע פשר הדבר‪.‬‬ ‫דבר תקלה‪ ,‬זיעועכי"א‪.‬‬ ‫הרב חזר לביתו‪ ,‬וכמובן שהוא בעצמו‬ ‫לא אכל עוד מהשחיטה‪ ,‬אך מ"מ‬ ‫יה"ר שנזכה להשפעות טובות‪ ,‬ולגוט‬ ‫לא הי' יכול לפסול השחיטה בלי שום‬ ‫קוויטעל‪ ,‬ונזכה להכין עצמינו‬ ‫הבנה שאין לדיין אלא מה שעיניו‬ ‫כראוי לחג הסוכות בלימוד הלכות סוכה‬ ‫רואות‪ ,‬ולא בשמים היא‪.‬‬ ‫ועניני'‪ ,‬ונזכה לקיים מצות סוכה וד'‬ ‫מינים כראוי וכיאות כל שבעת הימים‪,‬‬ ‫בעיר ההוא הי' הבאר ישראל‬ ‫והנה‬ ‫ותבוא הגאולה שלימה בב"א‪:‬‬ ‫מבוהוש בא פע"א בשנה‪ ,‬על כן‬ ‫כה‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫סיפורי קודש בﬠת סﬠודת מלוה מלכה‬ ‫לחיים טובים ולשלום‪ ,‬זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬יבוא ההילולא של המגיד‬ ‫מקאזניץ )ערב סוכות(‪ ,‬והגה"ק ר' שלום מפראהבישט )ערב סוכות(‪ ,‬וכן ההילולא‬ ‫של האור הגנוז מהאניפאלי )ערב סוכות(‪ ,‬זכותם יגן עלינו‪ .‬וראיתי בי"ג אורות מהרה"ק‬ ‫מפשעווארסק זי"ע שהי' תלמיד של המגיד מקאזניץ ששמו הי' אלימלך‪ ,‬ואביו הי'‬ ‫תלמידו של הה"ק הר"ר אלימלך והי' קרוב ביותר להמגיד‪ ,‬ועל כן חיבב בנו הנ"ל‬ ‫מאוד‪ ,‬ואז סובבו אנשי השלטון שחטפו מבני ישראל שילכו לחיל הצבא‪ ,‬והיו‬ ‫נוסעים מעיר לעיר‪ ,‬ופע"א באשמורת הבוקר כאשר הלך אלימלך הנ"ל לטבול‬ ‫במקוה הגיעו השוטרים הממונים ותפסוהו אל עגלה עם ב' תלמידים אחרים של‬ ‫הר"ר אלימלך‪ .‬בהגיע השמועה לבני העיר רצו מיד להמגיד וסיפרו לו‪ ,‬ואז הכניסו‬ ‫הכוס קפה להמגיד‪ ,‬והכריז לא אשתה עד שאראה את אלימלך פה‪ ,‬ונשאר יושב על‬ ‫כסאו ולא שתה‪ .‬ומיד נשמע קולו במרום שהצדיק לא ימשיך עבודתו‪ ,‬ושלחו את‬ ‫אביו )שכבר הי' בעולם העליון( והגיע לעגלה ההיא‪ ,‬וא"ל בני אלימלך רד מכאן‪ ,‬אמר הרי‬ ‫אני אסור בזיקי ברזל‪ ,‬אמר אתיר את קשריך ותרד‪ ,‬אמר אין ברצוני לרדת עד שתוריד‬ ‫גם חברי עמי‪ ,‬אמנם לא הי' להאב רשות להוציא האחרים לחפשי רק את בנו‪ ,‬על‬ ‫כן שב למקומו למעלה‪ ,‬עד שאחר זמן ירד שנית והורידם כולם מעל העגלה‪ ,‬ובאו‬ ‫לפני המגיד‪ ,‬ויראהו המגיד וא"ל‪ ,‬אלימלך‪ ,‬עקב העקשנות שנזרקה בך נצטנן כוס‬ ‫הקאווע שלי! כי ע"י הפצרותיו על חבריו נתאחר הזמן יותר‪...‬‬ ‫ידוע שהמגיד הי' איש חלש מאחר שנולד להוריו בזקנותם‪ ,‬והרבה פעמים הוצרך‬ ‫לשכב במטה‪ .‬ובתקופה ההיא היו המתנגדים הולכים לרבנים שיחתמו על‬ ‫החרם שהוציאו נגד החסידים‪ ,‬ובאו להגה"צ ר' יהושע מקראלי שלא הי' חסיד אז‪,‬‬ ‫ולא ידע מי המה החסידים‪ ,‬ואמר לא אחתום עד שאדע‪ ,‬רק אמרו לי דבר אחד‪ ,‬האם‬ ‫הרבי מקאזניץ הוא מכת החסידים או לא‪ ,‬שכן לא אוכל לחתום נגדו‪ ,‬אמרו לו ומה‬ ‫נפק"מ‪ ,‬הרי צריכים לחתום נגדם‪ ,‬אמר הנה אספר לכם‪ ,‬שבשנים שעברו הייתי פעם‬ ‫בגלילות של קאזניץ וקראו לי שאצטרף למנין‪ ,‬כשנכנסתי ראיתי את המגיד שוכב‬ ‫על המטה והבנתי שקראו לי עבור מנין ליציאת נשמה מאחר שהי' גופו חלש כ"כ‪,‬‬ ‫אמנם פתאום כשהגידו לפניו שיש מנין קפץ ממקומו באש בוערת בקרבו והתחיל‬ ‫לומר בהתלהבות מה טובו‪ ,‬א"כ בודאי יש לו עזר משמים וכוחות רוחניים ולא‬ ‫אחתום נגדו‪.‬‬ ‫דברות האזינו – שובה ‪ -‬יום הכיפורים קודש‬ ‫כו‬ ‫המגיד מקאזניץ אמר בליל יום הקדוש‪ ,‬רבוש"ע‪ ,‬אם אתה רוצה 'אורים ותומים'‬ ‫הרי יש את החוזה מלובלין‪ ,‬ואם תרצה 'צדיק אמת' הרי יש ר' מענדל'י‬ ‫מרימנוב‪ ,‬וכך חישב עוד כמה דברים‪ ,‬אח"כ אמר אם תרצה 'בעל תשובה' אני‬ ‫מוכן להיות הבעל תשובה לכלל ישראל‪ ,‬וא"כ אין אנו צריכין אלא דבר אחד‪,‬‬ ‫שתקרא בקול גדול 'ויאמר ה' סלחתי כדבריך'‪ .‬הרוזינער סיפר זאת ואמר שמאמין‬ ‫באמונה שלימה שלולא שהי' המגיד שומע הקב"ה אומר סלחתי כדבריך לא הי'‬ ‫ממשיך בתפלתו‪.‬‬ ‫יה"ר מלפני אב"ש שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬ונזכה לקבל היו"ט הקדוש‬ ‫מתוך שמחה‪ ,‬ונזכה לחסות בצילא דמהימנותא תמיד‪ ,‬אנו נכנסים לסוכה‬ ‫קדושה‪ ,‬ועלינו להתבונן גודל חסדי ה' המחי' אותנו ומזכנו לשבת בסוכה הקדושה‪,‬‬ ‫וכך נאמר הלל לפניו‪ .‬יה"ר שנזכה לקיים בקרוב גם את מצות "שלש פעמים בשנה‬ ‫יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך"‪ ,‬עוד בחג הסוכות הזה‪.‬‬ ‫בסוכות יורדין כל ההשפעות‪ ,‬סוכת רחמים וחיים ושלום‪ ,‬הושענא סוכת שלם‬ ‫הושענא‪ ,‬יה"ר שנזכה להגאולה שלימה בב"א‪:‬‬