דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בעזהשי"ת אדון כל
קונטרס
דברות
קודש
-פרשת יתרו -
שתפ"ד -שובה
האזינו פרשת ה'
ה' שתפ"ה
הכיפורים
שנה ג' גליון ע"איום
שנה ד' גליון ק"ז
שנת שתפ"ז
שנה ו' גליון קס"א
יו"ל ע"י
ת ון דברות ושיחו
ק ו דש מכ
שע"י קהל נועם אליעזר סקולען
©
כל הזכויות שמורות
למכון הוצאת דברות ושיחות קודש
שע"י קהל נועם אליעזר סקולען
ליקח חבל בהוצאות הרבות
ולקנות זכות פרנס השבוע או פרנס החודש
וכן לכל שאר עניני הקונטרס אפשר להתקשר
848-226-0533
ניתן להשיג הקונטרס:
לעיקוואד:
בבית מדרשינו קהל נועם אליעזר סקולען
547 Park Ave Lakewood NJ 08701
בארא פארק:
848 226 0533
732-513-6142
848-226-0533
מאנסי:
848-223-8855
ארץ ישראל:
5470Park Ave. 0
053-414-4571
Lakewoood N. J. 08701
אוצר שיעורים ושיחות קודש
848-847-5853
ושיחות קודש אוצר שיעורים
848-847-5856
848-847-5536
848-847-5853
605-477-4476
848-847-5856
848-847-5853
ארץ ישראל
848-847-5536
848-847-5856
077-272-3292
ארץ ישראל
ענגלאנד
076-599-7900
033-3070-6546
ענגלאנד
033-3070-6546
פטרון הספר-דברים
נתנדב ע"י ידידנו
העומד לימינינו בכל עת ועונה מפארי אנ"ש,
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,ה"ה הרבני הנגיד
מוה"ר משה טודרעס הי"ו
בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה
שיצליח בכל אשר יפנה,
וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח
מתוך עושר ואושר כל הימים.
****
פרנס החודש-תשרי
נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו
לע"נ הרה"ק ר' לוי יצחק בן שרה סאשא מברדיטשוב זצוקללה"ה
יא"צ אסרי חג הסוכות תנצב"ה
בשכר הדבר הזה יצו ה' אותם את הברכה שיצליחו בכל אשר יפנו ,וירוו רב
732-513-6142
נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך עושר ואושר כל הימים ,ויכתבהו ויחתמהו
בזה יום הדין עם כל ישראל אחיו.
****547
0Park Ave. 0
Lakewoood N.
הכיפורים פרנס J.יום
08701
נתנדב ע"י ידידנו הרבני החסיד
מוה"ר ר' אברהם צבי טייטלבוים שליט"א
אייזיק חיים יצחק
ושיחות קודש לע"נ אביו הרב
שיעורים אוצר
בן הרה"ג ר' יואל
848-847-5853ז"ל
תצב"ה
848-847-5856
848-847-5853
ולזכות אסתר בת לאה ולזכות מלכה עלא בת טויבא
848-847-5536
848-847-5856
שיצליח בכל אשר יפנה ,וירווה רב בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה
ישראל
ואושר כל הימים ,ויכתבהו ויחתמהו נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוךארץ
עושר
076-599-7900
ישראל אחיו. בזה יום הדין עם כל
.
ענגלאנד
033-3070-6546
תוכן הענינים
שיחת קודש לחבורת הבחורים ליל ששי פ' וילך התעוררות לעשרת
ימי תשובה והכנה לי ום הכיפורים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
בעשי"ת קרוב ה' לכל השפלים ומגביהם אלי ו להשיג גדולתו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
הימים למעלה מן הזמן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
עבודת ההכנה לשב"ק ומי שחיסר ממנה יתקן עתה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב
טהרת הגוף והנפש לקראת קבלת פני שבת המלכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
שמירה יתירה שלא לאבד הימים הקדושים האלה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
חשבון הנפש על הימים שעברו להבל וריק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
תשובה על פגם בשמירת כל האברים בקדושה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
דרשת שבת שובה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
מעלת התשובה ולא לאחרו עד שיבואו ייסורין חלילה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
עבודת התפילה מתוך התלהבות ושמחה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
לקחת היראת שמים וכח התורה ותפילה גם בצאתו מביהמ"ד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
עיקר המצוה הוא האש להבה שבלב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
להתרחק מן העבירה ואף לפרוש מדברי רשות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
הנהגת האדם הוא סימן לבני ו שילכו בדרכו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
דא"ח ליל שב''ק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
בעת שירת הזמר כל מקדש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
הנזהר מעשיית מלאכה בשבת נחשב לו כעשה מצוה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
שבת מצילה מכל הגזירות הרעות שיתהפכו לטוב ומביאה את הגאולה . . . . . . . . . . . . . .יד
רעוא דרעוין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
דרשה בקול חוצב להבות אש בעצם י ום הכפורים לפני תפלת
נעילה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
הזמן קצר והמלאכה מרובה לבקש בעד הנפש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
עיקר עבודת הי ום בתשובה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
יראת שמים בסתר כבגלוי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
קביעת עתים לתורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
הרחקה מן העבירה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
תפילה בכוונת הלב ותפילין שבראש מתוך אימה ויראה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
צניעות הנשים בכיסוי הראש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
מלבושים כשרים המביאים ברכה וחיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
תפילה ברורה שיש בה טעם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
תורה ותפילה מתוך מתיקות ועריבות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כב
לחיים מוצאי י ום הקדוש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כב
סיפורי קודש בעת סעודת מלוה מלכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כה
א דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
האזינו – שובה
י ום הכיפורים
-
שיחת קודש לחבורת ה בחורים ליל ששי פ' וילך
התﬠוררות לﬠשרת ימי תשובה והכנה ליום הכיפורים
העבדים שכבר לא זכרו כלל מהו בעשי"ת קרוב ה' לכל השפלים ומגביהם
המלכות והם לא ישיגו להבין מה זאת אלי ו להשיג גדולתו
שהמלך קורא להם בקריאה של חיבה הנה עתה הזמן מרומם ונעלה ,כדאי'
ומה גדולה יש כאן ,ועליהם יורד המלך בגמ' )ר"ה יח ע"א( שהמקרא שכתוב
בכבודו ובעצמו ומגלה להם כבוד המלך )ישעיה נה ,ו( דרשו ה' בהמצאו קראוהו
וגדלותו .כן אנחנו אף שחטאנו וכמה בהיותו קרוב הוא באלו הימים בין כסה
נתרחקנו מאבינו מלכנו ,מ"מ כאשר הנה לעשור ,שיש לכל יחיד קרבת אלקים גם
בא יום הדין ראש השנה ,אזי ארי"ה בפני עצמו ולא בין הרבים דוקא .והזמן
שאג מי לא יירא וכולם שבים לבית מסוגל לשוב לה' אפי' ממרחקים,
המלך ,מלבד אותם שכבר נפלו עד מאד ואפילו נדחים בכל קצווי תבל יכולים
למדריגה פחותה בגשמיות וחושבים מה להתקרב ולבוא לפני ה' ,והקב"ה
לנו במלכות ה' ומה חסר לנו בעולם משפיל עצמו לבנ"א וימינו פשוטה
הגשמי שכולו מלא תענוגים ,ואליהם שפלים. ולהגביה בתשובה לקבלם
נתגלה מלך מלכי המלכים עתה בעשי"ת הרה"ק ר' דוד מטאלנא זי"ע נשא משל
ומרוממם ומנשאם ומודיע להם מכבודו לעבדי המלך שמרדו במלכות והרחיקו
ית' ,וזהו "קראוהו בהיותו קרוב" ללכת למדינה רחוקה שלא רצו להיות
שכביכול מקרב את עצמו אלינו. סמוכים למלך כלל ,ופע"א שלח המלך
למדינתם בקריאה שיבואו וישובו לבית
הימים למעלה מן הזמן מלכותו כימי קדם ,והיו מקצת מהעבדים
והנה לכאורה היה הזמן ראוי לתשובה שמיד עלה בזכרונם גדלות המלך
לפני בוא יום ראש השנה ,כי על ונתעוררה משלה, בכל שמלכותו
פי שורת הדין צריך תשובה באותו מקום אהבתם אליו מאחר שהמלך הגדול
ובאותו זמן )יומא פו ע"ב( ,וא"כ תועיל קורא להם וחפץ בקרבתם ,אך היו בין
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש ב
עצמנו שנעביר הסידרא מדי שבוע התשובה רק בשנה שעברה והרי כבר
בשבוע חוק ולא יעבור. נכנסנו עתה לשנה חדשה ,אלא הביא
החיד"א )בספרו מדבר קדמות מערכת ר' אות יד(
מעבודת ערש"ק הוא להכין כל עוד מדברי הרמ"ק שעשרה ימים אלו הם כח
צורכי השבת כדי לכבדו כראוי
משמי השמים ממעל ,ואין בהם צמצום
לו ,וחובה על כל בן ישראל להשתדל
זמן והבדל בין שנה שעברה לשנה
לעשות דבר למען הכנת השבת ,ובגמ'
הבאה אלא הם למעלה מן הזמן ,והימים
)שבת קיט ע"א( אי' שאפי' האמוראים טרחו
מסוגלים ללבן נשמתו של אדם אף
בגופם להכין המאכלים או לבקע עצים
מחטאיו הישנים של כמה שנים ,ואינם
להסקה לכבוד שב"ק ,רב ספרא מחריך
בגדר 'ימים' כלל אלא כח עליון מתנה
רישא רבא מלח שיבוטא וכו' .וכן אצל
נתונה לנו מעם ה' לתקן את אשר פגמנו,
רבותה"ק אאמו"ר ואדמו"ר זי"ע היתה
ובספרי קודש כתבו ענינים נפלאים
עבודת קודש גדולה למלוח הדגים
ונוראים נשגבים מבינתנו ,שהם כנגד
לכבוד ש"ק ,ויעבור עליהם מה לא
עשר ספירות וכו'.
הניחו לאחר למלוח את הדגים תחתיהם
עבודת ההכנה לשב"ק ומי שחיסר ממנה
ואף כאשר נתאחרה השעה ,ופעמים
יתקן עתה
שהיו לפני התפילה אך על זאת לא
ויתרו .והיה בזה ענין טמיר ונעלם ,ועשו
זאת בכוונות מיוחדות בעבודה נפלאה
כתב בשם )סי' תר"ג סק"ב( במשנ"ב
היערות דבש שבכל יום
מעבודות שבמקדש ,ואאמו"ר הי' מזכיר
ויום מסוגל לתקן יום זה בשבוע מכל
בעת מליחת הדגים כמה וכמה שמות
הימים של שנה שעברה ,כגון עכשיו
מבנ"י לישועה ורחמים.
ביום חמישי בשבת מתקנים כל ימי
זקיני מביא בעצמו בספרו ובאמת חמישי של השנה שעברה ,וכן ביום ששי
נועם אליעזר בפ' בשלח ושבת וכו' ,ועכשיו הזמן גבוה מכל
והי' ביום הששי )שמות טז ,ה( עה"פ השנה .ומי שפגם פעם אחת בעניני הכנה
ושארית שם בעל שאביו והכינו, לשבת יתקנם בעת הזאת ,אחת מההכנות
מישראל זצ"ל הי' מולח הדגים מידי הגדולות לשב"ק היא העברת הסידרא
שבוע ושבוע בעצמו ,וכן הי' לוקח בערש"ק וצריך ליזהר בזה מאוד ,ובבת
החלות מתוך התנור אחר האפיה ,שהרי עין )בלקוטים סוף הספר ד"ה סגולה ועצה( כתב
אמרו בגמ' )שבת קיז ע"ב( שחכמים גזרו שכל התפילות של שבת תלויים בהעברת
שבות והרחקה על רדיית הפת בשב"ק הסידרא שמו"ת בערש"ק ,על כן אנחנו
ויש להקדימו ולעשותו בעש"ק ,וכהיום נחלץ חושים מכאן ולהבא לקבל על
ג דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
לסלק מעליו הלבושי חול ,והשנית קשה לנו להבין זאת בתנורים שלנו ,אבל
לקבל עליו קדושת השבת ,והשלישית בימים ההם הוצרכו לדבק הפת על גבי
לקבל נשמה יתירה .וכ"ק אאמו"ר דפנות התנור סביב ,והיתה מלאכה קשה
זללה"ה הי' מוסיף שיטבול עוד לקראת וטורח לסלקו לפני שבת ,ועשה זאת
המלאכים המקבלים פניו בליל שבת, לשם מצות הכנה ליום השבת ,ובאמת
וגם לרבות טבילה לקראת קבלת פני אמרו שההכנה למצוה יש בה גם מעלה
האבות הקדושים שגם המה יורדים יותר מן המצוה בעצמה.
ובאים לסעודת ליל שבת בבתי ישראל.
על כן בשבוע זה עת התיקון תשתדלו
אמנם יש להזדרז ולמהר הילוכו במקוה
כולכם לסייע באיזה ענין כגון לכבד
שהוא מקום קדוש ולא יטמא מחשבותיו
הבית וכדומה לזה ,שכן נפסק בשו"ע
ח"ו ,ויזהר מלדבר במקוה כל דיבור.
)סימן רס"ב( שיש לכבד את הבית לקראת
שבת מלכתא כשם שמכינים לכבוד
וכן בשבת עצמה מתקנים כל שבתות
מלך ,וגם באים לביתו אורחים ,הלא
השנה .ומלבד מה שמתקנים בכל
המה שני המלאכים המלוין את האדם
יום כל הימים של שנה שעברה ,אי'
לתוך ביתו בלילי שבתות.
במאור ושמש ובבני יששכר שבימים
טהרת הגוף והנפש לקראת קבלת פני
אלו אף מוסיפין חיל וכח להימים
שבת המלכה
הבאים לקראתנו לשלום בשנה הבאה,
וכמו דאי' בירושלמי )הובא בדרכי משה סי'
ואין לנו השגה בגודל קדושת ההכנות
תקפ"ג ולפנינו לא נמצא( דמאן דדמיך בריש
לשבת ,הולכים לבית המרחץ,
שתא דמיך מזלי' ,מדה טובה מרובה
ומצינו בגמ' )שבת כה ע"ב( ענין הרחיצה
היא שאם מנדד שינה מעיניו ,ואדרבה
בחמין שהלכו לאמבטי מלבד הטבילה
מנצל הזמן בכל כוחו אז יוסיף אומץ
במקוה לטהרת הנפש ,ועפ"י האר"י הק'
לכל ימות השנה הבאה .ואי' שכל
ישנם ענינים גדולים ברחיצה בחמין
התפלות שנשארו תלויים ועומדים ולא
בערבי שבתות ואנו עניים מדעת מלהבין
עלו עד למעלה עולים עתה בימים אלו
ערכם ,ועכ"פ יתדבק כל אחד במחשבתו
לרחמים ולרצון ,בכל יום נגד יומו ,וא"כ
על דעת כוונת האריז"ל ,ויכון שיטהר
בשב"ק הלזו יתקנו כל תפלות השבת
ויתקדש מכל זוהמא וטומאה.
שבמשך שנה שלימה ,על כן יראה כל
אחד להוסיף אומץ בשבת זו בלימוד הטבילה במקוה גדולה מאד, ועצם
התורה ובתפילה ובשירות ותשבחות, ובשל"ה הקדוש )מסכת שבת תורה
ששבת הוא יום שיר ושבחה לחי אור אות פח( כתב שטבילה ראשונה היא
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש ד
לפני השי"ת ,וכותב וחותם וסופר ומונה העולמים ,ושם 'שבת שובה' מורה על
וזוכר כל הנשכחות ,ועל כל מעשה בא כך שמשיב כל השבתות על מכונם.
למשפט ,על כן צריך עכשיו לעשות
תשובה על כל אלו ,ומהות התשובה
שמירה יתירה שלא לאבד הימים
)פ"ב מהל' תשובה ה"ב( לימדנו הרמב"ם הקדושים האלה
שמתחרט ומתודה על מעשיו הרעים
מסוגל לקרבת אלקים ביתר והעת
ועוזב החטא ומקבל על עצמו שלא
שאת ,והביאור בזה כי הנה
יעשנה ,וכלשונו "ויעיד עליו יודע
אחר שבקל יכולים לשוב אל ה' וימחול
החטא לזה ישוב שלא תעלומות
ממילא הרי חטאינו, כל על לנו
לעולם" ,היינו שלא די בהרהורי החרטה
מתבטלים כל המקטרגים והמשטינים
לבדם אלא צריך שיחליט באמת שלא
מעלינו ,ובאים לידי קרבת אלקים,
יעשנה עוד ,ומתוך פנימיות הלב ,שהרי
ולימוד התורה הוא באופן מתוקן יותר
ויודע וכליות לבות בוחן הקב"ה
מקדם ,ויכול כל איש לקבל עליו עומ"ש
תעלומות ,ורק אז יטהרנו הקב"ה מכל
ולהיות ירא שמים ,על כן יראה לנצל
לכלוך עוונותיו.
אלו הימים ,וכן אי' במאור ושמש .ועוד
איתא שכפי שנוהג אדם בחודש תשרי
)שבת קנב ע"ב ,וכעי"ז ראה עוד שם קנג ע"א( בגמ' כן יתנהג בכל השנה ,וא"כ אף אם חלים
אי' משל למלך שנתן לעבדיו
עכשיו ימי בין הזמנים לא תבלו זמנכם
בגדים נאים והזהירם שיחזירום אליו
לריק שכן חבל על איבוד ימים אלו
כמו שמסרם להם ,והודיע מתחילה
בידים ,ואדרבה תעשו ההכנה ליום
שפתאום יקרא להם ביום אחד להשיב
הקדוש והנורא הבא לקראתנו ע"י לימוד
המלבושים ולא יודיע להם מקודם .והיו בספרי יראה וחסידות כגון ספה"ק בני
עבדים ששמרו את הבגדים כראוי יששכר וכדו' ,וכן ראוי ונכון ללמוד הל'
ביופיים ובנקיותם מכל לכלוך פן יבקש תשובה שברמב"ם ,וכל כיוצא בזה
מהם היו אבל להחזירם, המלך מענינא דיומא.
שהשתמשו בו תמיד עד שהתחילו
לבלות כי לא שמרו עליהם ואכלו ושתו עקביא בן מהללאל אומר וכו' דע מאין
עמו ,שכן אמרו שכשיקרא להם המלך באת וכו' ולפני מי אתה עתיד
יכבסו וילבנו הבגד עד שיחזור למראהו ליתן דין וחשבון לפני ממ"ה הקב"ה,
הראשון .אמנם פתאום בא פתגם המלך ודברים אלו עלינו לזכור היטב בזמן זה
שעד שעה יביאו כל הבגדים אצלו, כאשר אנו עומדין בימי הדין ,ועכשיו
ואותו ששמרו הבגדים מיהרו והחזירו יבוא היום הקדוש והנורא והכל יעבור
ה דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
בעבודת ה' כראוי לו .וצריך שלימות בגדיהם והמלך שנהנה ממעשיהם שילם
בימים ,כמו שבזוה"ק )וישלח קע ע"ב( אי' להם משכורתם שלימה ,אבל על אותם
שבעולם העליון יש לכל אחד לבושים שלכלכו בגדיהם והחזירום מתועבים
מימי חייו בעוה"ז ,ואם היו ימיו מאירים קצף המלך מאד וענשם ,שהרי נתן להם
בסור מרע ועשה טוב אז יהיו לו לבושי מלכות והם לא השכילו לשמור
מלבושים מתוקנים ,אבל אם ביטל ימיו מתנה שקיבלו מאת מלך גדול ,ונחשב
יש לו בגדים קרועים ונבזים ,וזה יהי' לו להם כמרידה במלך ,והוצרכו גם ללבן
לבושה וכלימה ,ק"ו מבגדים קרועים ולכבס בגדיהם בכמה מיני רחיצה.
בעוה"ז שהם בזיון גדול ,על כן יזהר והנמשל הוא מה שהקב"ה נתן בגופנו
למלאות ימיו ושנותיו ,כי יש עונש גדול נשמה קדושה ,ואנו יורדים כאן לעולם
על ביטול תורה ,וכמו שהביא בשערי בטהרה, עליה שנשמור בשבועה
תשובה )באגרת התשובה דרש א( בשם המדרש ופתאום יקרא לו הבורא ואין אדם יודע
שכמו שתלמוד תורה שקול כנגד כל יומו ,ויש חכמים שמחמת זה שומרין כל
המצוות ,כן עוון ביטול תורה רח"ל ימיהם על טהרת נשמתם מכל לכלוך
כנגד כולם. ופגם ,וע"י כן כשיקרא להם השי"ת יהיו
בגדיהם לבנים ,אבל מי שאינו עומד על
ויל"פ עפי"ז שנקרא הזמן עשרת "ימי"
המשמר ,ופתאום יקרא לו הקב"ה
תשובה ,שהם עת לתשובה על
ונשמתו פגומה ומטונפת ,אזי יעברו
ע"י וזאת לבטלה, שעברו הימים
עליו כמה מיני עונשים לכבס נשמתו
שבימים הללו ימלא כל רגע ורגע מתוך
בגיהנם מתוך יסורים גדולים.
עול מלכות שמים ,ומיד כשיעור משנתו
חשבון הנפש על הימים שעברו להבל וריק
בבוקר ימלא את יומו על כל גדותיו
בתורה ועבודה עד שיחזור למיטתו
על כן הבה ונעשה תשובה בזמן ,ונבקש
בערב .וכן יתחרט על כל מה שעבר עליו
מהקב"ה שימחול לנו על חטאינו,
שלא כהוגן ,מה ששח בשעת הלימוד
ונמלא ימינו בטוב ובנעימים טוב אמיתי.
ח"ו שהוא עון פלילי וחז"ל הפליגו
ואאמו"ר ביאר עפי"ז בשם האדמו"ר
בחומר הדבר וירא אני להוציא דבריהם
מפאשקאן זי"ע ענין דין וחשבון,
בשפתים ,שיש בזה משום בזיון התורה
שמלבד הדין על כל מה שעושה יש
כשמכניס שיחת חולין באמצע הלימוד,
חשבון מיוחד על הזמן ,שהרי הקב"ה
וצריך תשובה ע"ז בפרט.
מחי' אותך בכל רגע ורגע ,וכל יום ויום
ובכל לילה לפני שיעלה על יצועו צריך הוא מתנה נתונה מאת ה' ולמה
שכך הנפש, חשבון לעשות תשליכהו לאשפתות ולא תעסוק בו
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש ו
אבל עלינו להכין את נפשותינו לפני ציוונו חכמינו ז"ל לייחד כמה דקות על
היום הקדוש ,וכדאי' בגמ' )יומא פה ע"ב, מנת להתבונן בכל מעשיו ביום הזה אם
פו ע"א(. היו כראוי בסור מרע ובעשה טוב ,ויקבל
על עצמו להשתדל שלמחר לא יהי' כן
תשובה על פגם בשמירת כל האברים ויתבונן האיך יתקן מכאן ולהבא.
בקדושה
מי שרוצה לשוחח ולהעביר ואפי'
ולכן ישוב על כל מה שפגם בעיניו,
זמנו בנעימים ,עדיין יש לו
ונקט עינים דוקא משום שעיקר
עצה תקוה שכן יכול לשוח באמרות ה'
הנסיונות כהיום הם בשמירת העינים
אמרות טהורות ,אם בפרקי תהלים
בקדושה ,וכל הכלים הטמאים פוגמים
שיסד דוד המלך ע"ה ,או בלימוד
בעינים ,ויש לכל אחד לשוב מעבירות
חומש רש"י בפרשת השבוע ,ויחלץ
שבידו ,ואפי' מי שצריך ללמד זכות על
עצמותיו ע"י חומש רש"י או תהלים,
הוריו שיש להם יד בכלים הללו ,מ"מ
או ספרי יראה וספרי מוסר שיתנו
הוא בעצמו יעשה שמירה לנפשו שלא
מנוחת מרגוע לנשמתו ,ואמנם אי"צ
יטמא עיניו בהם ח"ו ,כי בודאי אין
להגות בעסק התורה בפלפול גמרא
שייכים לו ויתרחק מהם ,ואם יעמוד
ותוס' כל היום כולו ,אך עכ"פ ימלא
איתן בשמירה זו אזי גדול שכרו בכפל
הזמן בעניני ירא"ש.
כהנה וכהנה יותר מאותם שאין להן
שייכות ורחוקים לגמרי מן העבירה ,כי בהפטרת שבת זו נאמר ,שובה ישראל
לפי צער הניסיון יטול שכר טוב .ויקבל עד ה' אלקיך וגו' ,קחו
על עצמו להבא שעיניו יביטו רק עמכם דברים ושובו אל ה' ,ומהו קחו
בלימוד התורה הק' ,וכן יש לשוב על "עמכם" ,קחו את כל עצמכם ,כל
מה שפגם בפיו אם ח"ו דיבר לשה"ר או השעות שאתם חיים וקיימים ,שיהיו
ניבול פה ,ויקבל מכאן ולהבא שלא בשלימות למלאות הימים כראוי ,ומלבד
לדבר בפיו רק דיבורי תורה ותפלה .אצל זה צריך ג"כ תשובה על עניני סור מרע,
אאמו"ר הי' ענין נקיות הלשון חמור ואל יסמוך על יוהכ"פ שיסלח לכל
מאוד ,ובעת שיחתו עם כל איש ואיש עונותיו ,כי אין יוהכ"פ מכפר רק על
ואפי' אתנו בניו ,הי' מנפה כל דיבוריו השבים בעשי"ת ,וכן כתוב "כי ביום
מזוקק שיהא בתחילה נפה בי"ג הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל
שבעתיים כראוי לדבר לאיש מישראל, חטאתיכם" ,וזאת בתנאי ש"לפני ה' ",
ואפי' לשון נקי' יש לסדרם באופן הגון עוד בטרם יבוא היום הזה "תטהרו" ,כי
וכשר ,וכשהי' נוסע ברכב ואמר אחד יוהכ"פ מכפר ומטהר מכל חטאתיכם,
ז דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
ההילולא של הרה"ק ר' אורי הי' להרוכב שיפן לצד שמאל ,שאל בתמי',
שכינוהו זי"ע, מסטרעליסק שמאלה ,הרי אין יהודי הולך לצד
"השרף" משום מעשה שהי' בערב יום שמאל אלא כל פניותיו הם רק לימין
הקדוש ,שדרשו חז"ל שמצוה לאכול תמיד ,כי סיטרא דשמאלא הוא סיטרא
בזה היום ,ולכן בסעודת המפסקת ציוה אחרא ,וכשאמרו לו להלך לצד האחר,
שיביאו לפניו סל גדול מלא פירות אמר ,גם כך אין ראוי לומר ,כי לאחר
וחבית מלאה משקה המשכר ואכל מכוון להיפך מהטובים ,אלא יאמרו ימין
ושתה את כולם ,שהרי כל כזית וכזית השני או צד השני .כי כן פה של איש
נחשב כעינוי ויש בו מצוה ,ולאחר יהודי עושה גדולות ויש לשקול כל
שמילא כריסו כל כך לא הי' יכול לעמוד דיבור ,וכן ישוב על כל מה ששמע
ממקומו וליכנס לביהמ"ד לתפלת היום, באזניו שלא כראוי ,את הכל יבדוק
ואנשי הבית העמידו אותו בידיהם עכשיו בעשרת ימי תשובה.
והוליכוהו אל תוך ביהמ"ד ,אמנם כאשר
יה"ר שנזכה להכין עצמנו כראוי ואכן
הגיע לפתח ביהמ"ד ופתחו הדלת וראה
ננצל כל ימינו לטובה ,ולא נבלה
לנגד עיניו מחזה ההוד שכל הקהל
הזמן לדברי הבל .ואי' בספה"ק )באר מים
הקודש עומדים מעוטפים בקיטל וטלית
חיים ריש פ' חיי שרה( לפרש מאמר חז"ל
ואומרים תפלה זכה ,קרא בקול גדול,
)ברכות ה ע"א( יזכיר לו יום המיתה ,שיזכור
מה נורא המקום הזה ,ונרעש כולו
האדם שאם מבטל זמנו ביום זה הרי
ונשמט ממשמשיו ורץ לבדו לתוך
הוא כאילו הורג בידיו את היום ונעשה
הביהמ"ד והתחיל כל נדרי ונשאר עומד
לו כיום מת ,ואז לא יבוא לידי חטא.
על מקומו ולא יצא משם עד סוף היום,
ונזכה להכניס חיות בימינו בתורה
וזה היה מחוץ לגדרי הטבע ,כי האם מי
ועבודה רק בביהמ"ד ,ואז יטהרנו
שמכניס אינו מוציא ,אלא בודאי מפחד
היוהכ"פ ונצא זכאי בדין.
יום הקדוש נשרפו כל המאכלים במעיו,
ומאז קראו לו שרף. בראש השנה אנו עושים סימנא הנה
מילתא ואומרים תפלה לקל חי
אשרינו מה טוב חלקנו שזוכים ללמוד "יהי רצון שנהי' לראש ולא לזנב",
התורה ,וזכי' מיוחדת לכם "לראש" נוטריקון ל'עשות ר'צון א'בינו
שאתם זוכים לישב בישיבה באהלה של ש'בשמים ,שלכך צריך מוח בקדקדו
תורה וללמוד תורת ה' ,אשר ברוב שלא נתפעל מכל תאוות עוה"ז להיות
הישיבות בעיירות אין עתה סדרי ישיבות לזנב ח"ו.
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש ח
ימינו ,שכפי מעשינו עכשיו כן יהי' כל אלא ימי בין הזמנים ,ומתנה הוא לכם
השנה ,ויה"ר שנזכה להגאולה שלימה אשריכם ואשרי חלקכם שאתם יכולים
הגדולה עם גמר חתימה טובה בביאת לנצל הזמן כראוי ,ויה"ר שנזכה כן בכל
גוא"צ בב"א: השנה לעסוק בתורת ה' עד שיאירו כל
דרשת שבת שובה
וכל כולו יהא בתוך תיבות התפילה ,כמו מעלת התשובה ולא לאחרו עד שיבואו
הפסוק ממעזריטש המגיד שפירש ייסורין חלילה
בפרשת נח )ז ,א( "בא אתה וכל ביתך אל שובה ישראל עד ה' אלקיך )הושע יד ,ב(.
התיבה"" ,תיבה" היא תיבת התפילה המאור ושמש מפליג במעלת
שמוציא מפיו ,שיהא כל עצמו בתוך הבעל תשובה ,ע"פ אומרם ז"ל )ברכות לד
התיבות של תפילה ,וכך הוא מדבק את ע"ב( במקום שבעלי תשובה עומדין אין
עצמו אל ה' .ולא יהיו הוא ותפילתו צדיקים גמורים יכולין לעמוד ,כי הבעל
כשני דברים נפרדים ,אלא הוא יהיה תשובה יכול להפוך מדת הדין לרחמים
מחובר לתפילתו כאילו שניהם אחד יחד עד מאד יותר מצדיק גמור אשר כל ימיו
ממש ,וכמו שאמר דוד המע"ה )תהלים סט, הלך בתמימות ,כי הבעל תשובה כבר
יד( ואני תפלתי לך ה' ,שאני הוא תפילתי היה נשקע בתוך הרע והתאמץ לפרוש
ממש ,בעת התפילה זהו כל האדם ואין ממנה ,לכן יש לו כח גדול יותר מצדיק
דבר אחר עמו בשעה זו ,ואז נעשה גמור .וצריך לעשות תשובה כשהוא
באמת "עת רצון". עדיין יושב בשלוה ובמדת הרחמים ,ולא
להמתין עד שישלח הקב"ה יסורין עליו
להתפלל בשמחה והתלהבות וצריך ח"ו שאז בודאי כל אחד עושה תשובה
מתוך שבח והודאה על הזכיה, ולא בזה חפץ ה' ,וזהו "שובה ישראל
ב"ה ,שיכולים אנו להתפלל לפני ה'. עד ה' אלקיך" ,פי' שזמן התשובה הוא
אמנם כהיום יש בעלי מדרגה אשר מדת שהוא שהוי"ה לפני דווקא
ולאחר המאוחר להקדים יכולים הרחמים ,נעשה אלקיך במדת הדין.
המוקדם בתפילתם ומהפכים הסדר ,אך
אנו אומרים בתחילת התפילה "לפיכך עבודת התפילה מתוך התלהבות ושמחה
אנחנו חייבים להודות וכו' אשרינו מה קחו עמכם "דברים" ,הם דבורי תורה
טוב חלקנו וכו' אשרינו כשאנו משכימין ותפילה ,שיהיו בהתלהבות וחשק
ט דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
לקחת היראת שמים וכח התורה ותפילה ומעריבין וכו' ומיחדים שמך בכל יום
גם בצאתו מביהמ"ד וכו' ,ומן הראוי היה לצאת בריקודים
ויש לפרש "קחו עמכם דברים" ,שלא ומחולות בכל יום בעת אמירת המילים
רק בעת שאתה שוהה בין כותלי הללו בשמחה רבה.
ביהמ"ד תעבוד את ה' ביראת שמים,
אלא קח עמך את התורה והתפילה גם
יש ליתן עבודה בהפסוקי ובפרט
בנחת ולאומרם דזמרה
לחוץ כשאתה עוסק במעשי ידיך ויגיע
כמונה מעות ,כמו שכתב היושר דברי
כפיך .וכמעשה שהיה עם הבעש"ט הק'
שהפסוקד"ז הם העיקר )אות נו( אמת
שבא לעיר אחת ובהגיעו לביהמ"ד
ר"ה ויוה"כ ,ולא כאותם בתפילת
נשאר עומד בחוץ ולא רצה ליכנס,
שמהפכים הטפל לעיקר שמתלהבים
כששאלו אותו בני העיר למה יעמוד
יותר בפיוטים ושאר תפילות.
בחוץ ,השיב להם שכן ביהמ"ד מלא
בתורה ותפילה ,אמרו לו א"כ אדרבה
וכן תפילת שמו"ע יהא דרך תחנונים
בודאי יכנס הרבי ,אמר להם הבעש"ט,
כעני העומד לבקש בפתח .אא"ז
זאת היתה כוונתי תחילה ,שהנה אם גם
מסאדיגורא האדמו"ר בשם הביא
בעת שיוצאים מביהמ"ד וכל אחד הולך
זצוק"ל שהתפילה מתוך כוונת הלב הרי
לעסקיו מוליך עמו כח דברי התורה
היא נחשבת לספר מוסר גדול שאין
ותפילה ,אז הם עולים למעלה לרצון,
כמותו .יש אנשים אשר באמצע התפילה
אבל אם רק בעת כניסתכם לביהמ"ד
מצפים מתי יהיה כבר אחר התפילה
אתם עובדי ה' ולא בצאתכם החוצה ,אזי
ויצא ידי חובתו ,אך אאמו"ר היה אומר
אין התורה והתפילה עולים למעלה
נישט דאווענען, קומט "מען
ונשארים כאן ,ולכן ביהמ"ד זה הרי הוא
אפדאווענען" ,ולא שכל התפילה תהא
מלא בתורה ותפילה.
רק להיות אחריה וליפטר ממנה.
הרה"ק הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג עוד היה אומר אאמו"ר שראוי לעמוד
זי"ע פירש הפסוק )תהלים לד ,יב( במקום אחד מתחילת התפילה ועד
"לכו בנים שמעו לי" וגו' ,שלכאורה סופה ,וכן בחזרת הש"ץ לשמוע כל
היה ראוי לומר "בואו בנים" ,שכן אם היוצא מפיו ולא להסיח דעת.
ילכו לדרכם איך ישמעו דבריו ,אלא
הכוונה על דרך הדברים הנ"ל ,שהנה וזהו "קחו עמכם דברים" ,דברי התורה
בביהמ"ד מי זה האיש שאינו יר"ש ,אך ודיבורי תפילה הקדושים ,שבהם
העיקר הוא כשהולך לחוץ שאז תבער נקיים "ושובו אל ה'".
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש י
קדוש ,שהם מדברים בגודל מעלת כל בכם אש יראת שמים ,וזהו שאומר דוד
מצוה ,ועי"ז יתלהב לבבו לה'. המלך "לכו בנים" ,פי' כשאתם הולכים
ממנו אז "שמעו לי ,יראת ה' אלמדכם",
להתרחק מן העבירה ואף לפרוש שתקחו עמכם היר"ש שלימדתי אתכם.
מדברי רשות וזהו "קחו עמכם דברים" ,שתקחו עמכם
עוד כתוב בפסוקים ,אמרו אליו "כל" הדברי תורה והדברי תפילה גם לחוץ
תשא עון .הנה איתא ברמב"ם )פ"ב
לכל היום כולו.
מהל' תשובה ה"ב( שתשובה שלימה הוא
"עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא
ישוב לזה החטא לעולם" ,וכדי לבוא עיקר המצוה הוא האש להבה שבלב
למדריגה זו צריך כל אחד לעשות
עבודת האדם ,הן המצוות והן וכל
לעצמו גדרים ,שכל אחד יודע באיזה
צריך הכל והתפילה, התורה
ענין הוא נרפה יותר וצריך חיזוק בו,
להיות בתבערה ובהתלהבות אל ה' ,וזהו
וצריך לעשות לעצמו גדר שלא יכשל
העיקר שיש להקב"ה נחת רוח מכך.
ח"ו ,וכגון אם יודע שבאיזה רחוב יש לו
הנועם אלימלך )פ' וירא( מפרש הפסוק
נסיון יותר ,יש לו להוסיף גדר ואל יהלך
)בראשית כב ,ז( "ויאמר הנה האש והעצים,
באותו רחוב ,וכדומה.
ואיה השה לעולה" ,שיצחק אבינו ראה
הנה בהמשנה הראשונה בש"ס מצאנו את גודל השמחה וההתלהבות שהיה
חיוב זה לעשות גדר וסייג" ,למה באברהם אבינו לעשות העקידה ,אזי
אמרו חכמים עד חצות ,כדי להרחיק את שאל לאביו "הנה האש" ,הרי כבר יש
האדם מן העבירה" ,ובפרט צריך כ"א לך אש שלהבת למצוה זו וכבר לקחת
לעשות גדרים בדברי הרשות ,לקדש את העצים ,וא"כ "ואיה השה לעולה",
עצמו גם במותר לו ,ולא לרדוף אחר כל למה נצרך עוד לקיים המצוה בפועל
כהיום המאכלים. ותענוגי התאוות ולהעלות שה לעולה ,ועל כך השיב לו
נתפשט מנהג שאינו הגון ,שבסעודות אברהם "אלקים יראה לו השה לעולה
השבת אנשים מעלים על שולחנם מינים בני" ,פי' שמ"מ צוה הקב"ה שיתקיים
הרבה של מאכלים שונים אשר לא ידעו המצוה גם במעשה ממש.
אבותינו ,והרי יש לנו מאכלי שבת
הידועים אשר נהגו אבותינו לאכול ,אבל העיקר הוא אש ההתלהבות אמנם
כהיום אותם המאכלים כבר בטלים להמצוה ,והדרך לזכות לזה
בששים ,אמנם מצוה לאכול ולענג את ההתלהבות הוא ע"י לימוד בספרי
השבת קודש "וקראת לשבת עונג" ,אבל חסידות ,ובפרט לפני כל חג ומועד
יא דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
כשהבנים רואים בעיניהם איך שהאב אין לנו לרדוף אחר כל התאוות ,וגם
הולך בדרך טוב ,זהו להם לתוכחת מוסר בימי החול יש לאכול במידה ובמשקל,
מכל יותר תועיל והיא גדולה כפי הצורך לגוף לכדי חייו שיהא לו כח
הטערעפיסט"ן ודברי המחנכים ,כי אכן לעבוד את ה' ,אבל לא להרבות
אין האב יכול לרדוף אחר בניו כל היום, בתענוגים ותאוות ,וגם לא לבקש אחר
באורח ולהדריכם מעשיהם ולידע כל המותרות ,וכדומה.
מישור ,אך אם יתנהג כשורה ביראת
שמים ילמדו ממנו בניו אחריו ויחקק האוה"ח הק' כתב שיש בעולם שלשה
בהם לכל ימי חייהם. מינים ,קדושה ,רשות ,ורע,
קדושה היא התורה ומצות ,רשות הוא
הבנים רואים איך שהאב כאשר דברי הרשות ,ורע הוא העוונות ,והנה
מתפלל ,וכן הולך לביהמ"ד המצודה של היצה"ר ללכוד האדם ח"ו
לקבוע עתים לתורה ,מתוך עול מלכות ולהביאו לידי עבירה הוא ע"י דברי
שמים בכבוד ובמורא ,ואינו מוליך עמו הרשות שאין בהם איסור ,שאחר שהוא
הפאו"ן לעת תפילתו וקביעת עתיו מסית את האדם לרדוף אחר תאוות
לתורה ,וכפי שאאמו"ר היה צווח על ההיתר ,אז יש בידו גם למושכו לתאוות
מנהג רע זה שאנשים באים להתפלל איסור רח"ל ,אבל אם אדם יקדש עצמו
ומביאים עמם הפאון ,שהרי זה סתירה במותר ויתדבק רק בדברי קדושה ,אז לא
לתפילה ,בשעת התפילה צריך להיות יפול ולא יחטא להיות נמשך אחר
נפרש מן העולם ,וכהיום כשאינו נושא דברים אסורים.
עמו הפאון נחשב לו כאילו נבדל לגמרי
מן העולם. וזהו הפי' "אמרו אליו כל" ,שיקדש אל
ה' "כל" ,גם הדברים המותרים,
וכן מה שהבנים רואים איך הוא עורך לקיים מצות "בכל דרכיך דעהו" )משלי ג,
את סעודות השבת בהתלהבות, ו( ,ועי"ז "תשא עון" שניצל מכל דבר
בזמירות וספורי צדיקים ,ודברי תורה, חטא ועון כנ"ל.
ואפי' אם אינם מבינים כל צרכם ,וכן
הנהגת האדם הוא סימן לבני ו שילכו בדרכו
בכל מצוה ,כל זה הוא כטופח ע"מ
להטפיח ,ונחקק בלב הבנים לכל ימיהם.
הנה מכל הדברים אשר ירכוש האדם
ודבר זה מצאנו בפרשתנו במצות הקהל בזה העולם לא ישאר בסופו אלא
שהתורה אמרה )לא ,יג( "ובניהם דבר אחד ,והם הבנים ,וע"כ צריך להיות
אשר לא ידעו" ,ולכאורה הטף למה מוסטע"ר ]דוגמת החיים[ לצאצאיו ,כי
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש יב
אומר שהיה כמו בקשתינו, עיקר באו ,אלא למען "ישמעו ולמדו ליראה
אאמו"ר בשם הבעל שם הק' ,על הפסוק רואין הבנים כאשר כי ה'", את
)תהלים כ ,ו( ימלא ה' כל משאלותיך ,שכל ומתחנכים בהיר"ש של הוריהם ,מתייסד
משאלותיו של איש יהודי יהיו ש"ימלא בהם היר"ש ויעמוד "כל הימים".
ה'" ,שיהא השם שלם והכסא שלם,
זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים ,ושנזכה
ועי"ז "כל משאלותיך" שיתמלאו גם כל
בפרטות שלימה להגאולה
משאלותיו וצרכיו לטובה.
ובכללות ,אבינו מלכנו כתבנו בספר
ה' שנזכה לבנין ביהמ"ק ויעזור גאולה וישועה ,א"מ הרם קרן ישראל
השלישי בביאת גוא"צ בב"א. עמך ,א"מ הרם קרן משיחך ,ועל זאת
דא"ח ליל שב''ק
מתוך תשובה מיראה של הימים שעברו טובים ולשלום ,זכרנו לחיים, לחיים
עלינו ,ועתה עוברים לשערי תשובה וחתמנו בחיים, חפץ מלך
מאהבה ,כן כתב הדגל מחנה אפרים, בספר החיים.
ונכון הוא שכל אחד יראה דברי קדשו
בתוך הספר.
עומדים בשבת גדולה ,פרשת אנו
כתב )לב ,מ( האזינו ,שהרמב''ן
כל מרומזים האזינו שבפרשת
ר' ישכר דוב מבעלזא זי"ע הרה"ק המאורעות אשר היו מן ששת ימי
אמר על אלו הארבעה ימים
בראשית ועד ביאת המשיח ,וגם ידוע
שבין יו''כ לסוכות יחד עם היו"ט
שכל אחד מישראל מרומז שמו בפרשת
הראשון של חג הסוכות ,שהם מופרשים
האזינו )ראה קב הישר פרק כג( .ואא''ז הביא
ומובדלים מכל השנה כולה ואין להם
בנועם אליעזר בשם האגרא דפרקא )אות
כל שייכות לימות השנה ,והם משפיעים
שאמירת פרשת האזינו דהיינו קט"ו(
קדושה לכל השנה כולה .וכן כל השנה
נגד מסוגל הראשונים הפסוקים
כולה מרומז בהסוכה ,שכן שיעור הכשר
מחשבות של כפירה ח''ו ,לסלקם ממוחו
גובה הסוכה הוא עד עשרים אמה ובכל
כל דעות כוזבות.
אמה ישנם ששה טפחים ,נמצא שבגובה
הסוכה יש מאה ועשרים טפחים יחדיו, אנו נמצאים בהימים הגדולים וטהורים
והנה שלשה דפנות יש לסוכה אשר בכל יותר מכל ימות השנה ,ואנו באין
יג דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
ואמר לי בשם אחד מצדיקי בית סלאנים אחד גובה ק"כ טפחים ,ויחד כולם
שפי' הפסוק בפרשתינו )לב ,לט( ''מחצתי עולים למספר שלוש מאות וששים,
ואני ארפא''" ,מחצתי" אלו מחיצות שהם מכוונים נגד כל ימות החמה שס"ה
הסוכה ,על ידי הסוכה ''ואני ארפא'', ימים חוץ מאלו חמשה הימים הנ''ל ,כי
נשפעים רפואות .והנה יש להוסיף כל השנה כולה מקבלת שפע מהיום
שהסקווערער רבי זצוק''ל אמר על הראשון של סוכות ומאלו ארבעה
אופים פסח שכבר השבת שקודם הימים שבין יוה''כ וסוכות .ועפי"ז
מיכלא הוא הרי והמצה המצות, הוסיף בנו הרה"ק ר' אהרן זי"ע ,שכל
רפואה, המביא מאכל דאסוותא, זה מרומז בפסוק )תהלים ס ,ח( ''ועמק
ובהשבת הקודמת לחג המצות כבר יורד סוכות אמדד'' ,פי' שע"י ימי ההכנה
ממרום שפע רב של רפואה מכח לסוכות והיו"ט ראשון של חג נמדד
המצות ,ועפי''ז י''ל שגם בזה השבת השפע לכל ימות השנה.
שלפני סוכות ,שע''י הסוכה נשפע
רפואות כנ''ל ,א"כ כבר יורדים רפואות
ידוע שכל ששת ימי המעשה והנה
מקור ברכתם הוא מיום השבת,
לעולם מכח קדושת מצות סוכה ,ויעזור
ומעתה לפי דברינו הנ"ל שכל ימות
ה' שיושפע רפואות לבנ''י ,ובפרט
השנה תלויים באלו הימים אזי נמצא
להאדמו''ר מראחמיסטריווקא חי יצחק
שהיסוד לכל השנה טמון בשבת זו,
בן אסתר רבקה ,והמשגיח מתתיהו חיים
וא''כ בוודאי ראו להחשיב כל רגע בזה
בן עטיל ,משה בן רייזל.
היום שב''ק ,מתוך שירות ותשבחות,
וכפי שידוע שהחת''ס זצ"ל היה משורר
בפרשתנו )לב ,ג( ''כי שם ה' כתוב ומזמר באלו הימים שירות לשם ה',
אקרא הבו גודל לאלקינו'',
שכך מצאו שירים אשר חיבר ,ופעם
ומבאר הבאר מים חיים דהנה יש חיוב
שאלו את בנו ר' שמעון סופר זצ"ל
על כל אחד להתבונן בגודל חסדי
אימתי היה לו פנאי לחבר פיוטים אלו,
הבורא עלינו ,שהמלאכים מצפים כל
והשיב שבימים הנעלים האלה היה
חייהם לעשות שליחות אחת לשם המלך
עומד במדרגה גבוהה עד שלא היה יכול
הגדול והנורא ,ואילו אנחנו יכולים
לצמצם את מוחו ללימוד התורה ,ולכן
תמיד לעשות שליחות לה' ,ועל כך
ברוב דביקותו בהשי"ת היה מחבר שיר
צריך להיות בשמחה עצומה ,ברוך
ושבחה לאדון עולם.
אלקינו שבראנו לכבודו ,שאנו יכולין
להתפלל וללמוד לפני ה' ולעשות שליט"א אחי עם היום דיברתי
שליחותו ,הרי זו זכיה ושמחה גדולה פארק, בבארא האדמו"ר
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש יד
אשרינו כשאנו משכימים ומעריבים לנו ,וזהו שכתוב "כי שם ה' אקרא"
בבתי כנסיות וכו' ,היו יהודים שהיו כשאני רואה שיש לי זכות לקרוא בשם
מתאוים בכל לבם ורודפים אחר כל ה' ולהתפלל לפניו ,אזי "הבו גודל
מצוה ,ב"ה שיש לנו מצוה של לולב לאלקינו" ,על זאת ראוי לשבח ולהודות
וסוכה ,הצדיקים היו משתוקקים בכל להשי"ת מתוך רוב שמחה.
נפשם לאלו המצוות ,אשרי מי שראה
את אאמו''ר בעבודת הקודש של נטילת מה טוב חלקנו ומה נעים אשרינו
הלולב ונענועיו. גורלנו ומה יפה ירושתנו,
בﬠת שירת הזמר כל מקדש
עבירה ולא עבר עליה ,נחשב לו הדבר הנזהר מעשיית מלאכה בשבת נחשב לו
למצוה .ומעתה לפי זה יש לומר ,שכמו כעשה מצוה
כן אם עושים מלאכות כל השבוע, כל מקדש שביעי כראוי לו ,כל שומר
ובשבת נמנעים מעשיית מלאכה ,נחשב שבת קודש כדת מחללו ,שכרו
זה לעשיה שעשו מצוה ,ולכן אמר הרבה מאוד על פי פעלו ,איש על מחנהו
הפסוק 'לעשות' את השבת. ואיש על דגלו .יש להבין מהו ביאור
הלשון 'ע"פ פעלו' הלא שבת הוא שב
שבת מצילה מכל הגזירות הרעות שיתהפכו
ואל תעשה ומה שייך לשון 'פעלו' ועוד
לטוב ומביאה את הגאולה מהו כפל הלשון 'איש על מחנהו ואיש
על דגלו'.
קודש מצילה מכל רע ,וכל שבת
מתבטלים הרעות הגזירות לבאר בהקדם מה דכתיב )שמות לא, ויש
בשבת קודש ,והאור החיים הקדוש )שם( טז( 'ושמרו בני ישראל את השבת,
כתב ,שכל השבוע זה עולם אחד ,ושבת לעשות את השבת לדורותם' ,ומהו
זה עולם אחר ,ואין לזה שייכות לקודם, הלשון 'לעשות' דנקט ,והלא לכאורה
ולא שולט כל רע .ובאגרא דכלה )פרשת ציווי השבת הוא שלא לעשות בה
בהעלותך בפסוק אלה מסעי( איתא על הפסוק מלאכה )עיין באור החיים הקדוש שעמד בזה(.
)תהלים לד ,כ( 'רבות רעות צדיק ומכולם אמנם יובן על פי מה ששנינו במשנה
יצילנו ה' ,שכל המאורעות שיארע ח"ו במסכת מכות )פ"ג מט"ו( 'כל היושב ולא
אל האדם את אשר איננו טוב לו ,יוכל עבר עבירה ,נותנין לו שכר כעושה
בשבת לתקן ,כיון שבשבת הוא הויה מצוה' ,הרי לנו שאם בא ליד האדם
טו דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי חדשה ,ויתהפך הדבר מרע לטוב .והנה
בהם אני ה' ,ואיתא מהנועם אליעזר תמצא תיבת רעו"ת כשיצרף האדם אל זה
שהפסוק קאי על שבת ,שבזכות השבת מספר הוי"ה ,להתהוות הויה חדשה
אומרים לבני ישראל שיבואו אל הארץ. לטוב ,ביחד הוא עולה בגימטריא שב"ת,
ושבת הוא החיות וזה מבטל כל הגזירות להורות שבשבת מתהווים כל הרעות
וירשתם הוא קאי על שבת שע"י זה להויה חדשה לטוב ,והבן ,וזהו רבות
תרשו את הארץ ותלך לארץ ישראל רעו"ת צדיק ומכולם יצילנו הוי"ה ,עכ"ד.
כמו כן שבת מביא הגאולה ,כמאמרם ז"ל
יובן שכרו הרבה מאוד ע"פ ובזה )שבת קיח ע"ב( 'אמר רבי יוחנן משום רבי
'פעלו' דנחשב לו כאילו עשה
שמעון בן יוחי ,אלמלי משמרין ישראל
וע"י שמירת שבת תהיה איש על מחנהו
שתי שבתות כהלכתן ,מיד נגאלים'.
דלא יושלוט שום רע על ישראל ואיש
על דגלו שנזכה ל'דגלי המדבר' ע"י וכתיב )ויקרא יח ,ג-ה( 'וכמעשה ארץ כנען
ביאת משיח צדקינו ועלו מושעים בהר אשר אני מביא אתכם שמה לא
ציון בב"א תעשו וגו' ,ושמרתם את חוקותי ואת
רﬠוא דרﬠוין
בההכנה תלויה בסוכה הישיבה לחיים טובים ולשלום ,הרי אנו הולכים
שעושים לפני כן ,ומרומז מחיים לחיים ,שביום הקדוש
בכתוב )ויקרא כג ,מב( ''ב'סוכות ת'שבו זכינו להחתם בספר החיים ,ועתה ניכנס
ש'בעת ימים'' ר"ת שבת ,להראות לסוכת חיים ,וכן "לולב" ו"הדס"
שכשם ששבת צריכה הכנה דרבה כן בגימטריא "חיים".
למצות הסוכה צריך הכנה ,וכפי ההכנה
שעושה כך ירגיש טעם הסוכה.
מכינים את נפשנו לישב בצילא אנו
דמהימנותא ,ה' מזכה אותנו בזכי'
מתלמידי המאור עיניים היה אחד כזאת ,שאף אילו הי' הצילא דמהימנותא
מפרש'' ,סוף מעשה'' ,אם רוצה בקצה תבל היינו הולכים שם לחסות
אדם שישאר רושם לטובה ממעשה )ח"ג רנה בצילו הקדוש ,ואיתא בזוה''ק
מצוה גם לאחר זמן ,העצה לכך היא עילאה אימא היא שהסוכה ע"ב(
''במחשבה תחילה'' ,ע''י שעושין הכנה המרחפת על בנ''י ,ומי הוא האיש שאינו
מתחילה לקראת המצוה .כ''ק אאמו''ר חפץ בזה.
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש טז
הבני יששכר )תשרי מאמר י אות ז( ומבאר זצ''ל לא היה נכנס לסוכה עד שלמד
שכל מצוה הוא אור גדול כל הלכות ישיבת סוכה במשנ"ב סי'
וכשאדם מקיים מצוה מאיר בו אור תרל''ט ,זאת מלבד ספרי החסידות
פנימי ,אך כשהאדם מוסיף על המצוה בהם ,כי אם רוצים שלמד והגה
במנהגי אבות והידור גם מזה נברא אור להרגיש טעם במצוה יש ללמוד ספר
אשר אין מקומו בתוך האדם אלא אור שהם הבעש''ט, מתלמידי חסידות
מקיף המסבב את האדם ,ומטעם זה יש הניחו כל חיות נפשם באמרותיהם והם
צורך גדול בדקדוק המצוות יותר מעיקר המצוה, בקדושת לאדם מאירים
ההלכה ,ולדוגמא במצה ,שאם שמורה ובמושכל ראשון נראה לי שנכון ללמוד
משעת טחינה יצא בזה ידי חובתו בספה"ק בני יששכר שהדריך בדרך
והמצה כשרה למצותה ,ומוסיפים להדר ישרה בכל המועדים וזמנים ,וכל אחד
ויש קצירה משעת שמור שיהא יראה לתת זמן במשך המעת לעת
החיטים לקצור בעצמם שהולכים
שנשאר קודם יו''ט להכין את עצמו
בשדה ,וכן מעיקר הדין ע"י שלש דפנות
בדבר הלכה וחסידות.
בסוכה וז' טפחים גובה כשרה ,וישראל
מדקדקים להוסיף על השיעור ,מעיקר
בארץ מדבר וכו' יסובבנהו ימצאהו
הדין האדם יוצא מצות נטילת לולב
יבוננהו וכו' ה' בדד ינחנו
בנענוע אחד ,אמנם כולם מתעסקים בזה
ואין עמו אל נכר )לב ,י יב( .וצ''ב איך
כ''כ ,בהלל ושאר נענועים ,ולכאו' למה
מתקשרים יחד פסוקים אלו.
לא ינענע פעם אחת ודי לו בזה.
הנה בגמ' )ע''ז ג ע"א( איתא שכאשר יבוא
ראיתי אצל אאמו"ר האיך הי' נפרד
מהד' מינים ,ורוב העם לא יום המקווה לעתיד לבוא ,יבואו
ידעו מעבודתו בזה בהצנע ,שבסיום אומות העולם ויטענו שגם הם רוצים
ועשה מינים הד' עם עמד החג לקיים התורה ולשמור מצוותיה ,ויתן
הנענועים ,והי' המחזה נורא לראותו להם הקב''ה מצוה קלה שהיא מצות
נפרד מהם כאילו הוא נפרד מעל חבירו סוכה ,ואז יוציא חמה מנרתיקה וכל
הקרוב אליו ביותר ,וכאילו כל תאוותו אחד יבעט בסוכתו ויצא ,והקשו בגמ'
היתה ממש לארבעת המינים... שהלא באופן כזה גם איש ישראל פטור
כי מצטער פטור מן הסוכה ,ותירצו,
שבנ"י המצוות בכל ראינו וכן שגם אם יצא מחמת הפטור אך לא יבעט
בהם יותר מעיקר מדקדקים במצוה זו ככל הגויים.
יז דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
בספה''ק שהפסוק "יסובבנהו ואיתא הדין ,ולכאורה כל כך למה ,והיכן כתוב
יבוננהו" מרמז על הסוכה שיש להחמיר ,הרי מעיקר הדין יוצא
המסובב את האדם מבחוץ ומקפת אותו. במה שנכתב מפורש בשו''ע וא'''צ יותר
שע"י הוא התירוץ אמנם מכך.
וכ''ק אאדמו''ר זצ''ל הי' מפרש הפסוק
שמהדרין במצוות נעשה מזה אור גדול,
"ה' בדד ינחנו" ,שאם רוצה
ואור כזה נוסף על האור הפנימי
האדם שהקב''ה ינחנו ויושיעו ,אזי
שנעשה מעיקר המצוה ,ונקרא אור
יקיים "ואין עמו אל נכר" ,שתהא כל
המקיף המסבב את האדם.
בטחונו בהשי"ת בלי תקוותו וכל
תערובת תקוה באחרים .וכן י''ל לענינינו
כהמשך לפסוק הקודם המדבר ממצות
לזה בכתוב )ירמיה לא ,יט( "רחם ורמז
ארחמנו'' ,רחם הוא אותיות
סוכה הסובבת את האדם באור מקיף,
"ה' בדד ינחנו" ,שהנה הסוכה היא רמ''ח ,שהם רמ''ח מצות שמביאים
צירופי שמות של הקב''ה ,וכדי לישב אור על הרמ''ח אברים ,וכשיש אור
בהסוכה בצילא דמהימנותא כראוי, אחד בכל יש מקיף ואור פנימי
יראה לקיים "ואין עמו אל נכר" שלא מהרמ''ח איברים שני פעמים אור
יהי' לו השתוקקות לדבר אחר רק מבפנים ומבחוץ ,ושני פעמים רמ''ח
להסוכה ,כל רצונותיו ותשוקתו יניח עולה בגימטריה "מלכות" ,שע"י אלו
במצות הסוכה. מלכות עול מקבלין האורות שני
שמים בשלימות.
והדרך לזה הוא ע''י ההכנה שעושין
להמצוה כפי שדיברנו ,והנה
לעומת זאת כל הגוים אין והנה
באמת היינו יכולין לישב כאן עוד
משגיחים על הידורים אלא
ולאריך בדברים אודות ענין מצות
מקיימים ככל מה שכתוב ,וכאשר יוציא
סוכה ,אבל איני רוצה לעכב אתכם,
הקב''ה חמה מנרתיקה יאמרו הם הרי
אלא כל אחד יראה לייחד את עצמו עם
הלכה מפורשת היא שמצטער פטור מן
הבני יששכר שעה אחת קודם יו''ט,
לצאת, וממהרים ושמחים הסוכה
ועי''ז יהיה מוכן ומזומן להיכנס ביו''ט
משא''כ כלל ישראל שיש להם אור
אל הסוכה.
המצוה לקיים מבקשים הם מקיף
הרה''ק ר' דוד'ל מטאלנא זי"ע אמר בתוספת הידור ולא לפטור את עצמם,
למה ראיה יש שמסוכות וממילא דווקא ע"י הסוכה מנסה הקב''ה
שמקובל מצדיקים הקדומים שההכנה את האומות כיון שסוכה הוא אור
למצוה יש בה מעלה וגדולה יותר המקיף ואין לשאר האומות אור מקיף.
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש יח
וכשהלך עוד ,פתאום נודע לו שיש )ויק"ר מעצם המצוה ,שכן אמרו חז"ל
שבעה מדורים בגיהנום והוא לא פינה ל ,ז( על הפסוק )ויקרא כג ,מ( ולקחתם
הנשמות אלא מתוך אחד מהם ,ורצה לכם ביום הראשון ,שיו"ט ראשון של
לשוב ולא הניחו אותו ,ונעשה מזה רעש סוכות הוא ראשון לחשבון עוונות ,כי
בשמים עד שאמר הקב"ה להמלאכים בארבעה הימים שבין יוהכ"פ לסוכות
שיאמרו כתר ומכח זה נגרר לגן עדן. מאחר העבירות מחשבים אין
שעוסקים בצורכי מצות סוכה ולולב,
גם עכשיו הוא ההילולא של הרה"ק ר' ולכאו' אינו מובן ,ואיפכא מסתברא
שלום שכנא מפרוהבישט זי"ע ,ואבי עצם שמקיימין בסוכות שדווקא
וזקני היו מזכירים אותו כל ליל שישי, המצוה לא יחשב העונות ,ומזה מוכח
שכך אמר שלדבר ממנו זהו סגולה ההכנה בעת כשעומדים שאדרבה
לשמחת השבת ,והרה"ק מריבניץ זי"ע להמצוה אין העבירות נמנים לחשבון,
אמר לזקני שמקובל אצלו כי להזכיר ורק בסוכות מתחיל החשבון ,למדנו
העבודת ישראל גם הוא יעמוד לסגולה גדולה המצוה עד שההכנה מכך
לשמוח בשבת ,וזקני הי' רגיל להזכיר וחשובה יותר מן המצוה.
שניהם ,ר' שלו' שכנא בן גיטל ,ור'
ישרא' בן פערל. הוא ההילולא של העבודת עכשיו
ישראל ,הרה"ק ר' דוד משה
השי"ת יעזור ,הרי אנו יוצאים משבת מטשארטקוב זי"ע סיפר שהבעש"ט
יום שמחה לזמן שמחתנו, לאחר למעלה יבוא שכאשר אמר
)להושענא רבה ד"ה מצטער( בתפארת שלמה הסתלקותו יפנה כל הנשמות מגיהנום
מפרש חולה ומשמשיהן פטורין מן ויבוא משיח ,שאמרו חז"ל )יבמות סב ע"א(
הסוכה וכן מצטער פטור מן הסוכה, אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות
צער ומיני מחלה מכל שנפטרים היושבים לנשמות והכוונה שבגוף,
ומסלקין אותם ע"י הסוכה .כלל ישראל כשנסתלק לבסוף אמנם בגיהנום.
עושים עתה אתערותא דלתתא ע"י בניית הק' האר"י אותו קיבלו לעולמו
הסוכה ,כך הקב"ה ירחם עלינו ויפרוש ותלמידיו ,והלך אחריהם לגן עדן ,וכך
עלינו סוכת רחמים וחיים ושלו' ,ונזכה אמר גם המגיד הגדול אך הבעש"ט
לשלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את קיבל אותו בשמים ונגרר אחריו לג"ע,
פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר בחג ובאמצע הדרך כשעברו הגיהנום קפץ
הסוכות הבעל"ט אמן. עמו, הנשמות כל והוציא בתוכו
יט דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
דרשה בקול חוצב לה בות אש בﬠצם יום הכ פורים
לפני תפלת נﬠילה
יטרף וכו' ,ואין לך יום שאין קללתו הזמן קצר והמלאכה מרובה לבקש
מרובה מחברו ,ממה ששומעים היום בעד הנפש
רח"ל ,אם בחולאי הגוף ,אנשים רבים אומר היה זללה"ה אאמו"ר
שנתגלה בגופם המחלה המרה והקשה בהתעוררות בעת הזאת,
ה"י אלא שמכסים הסוד שלא יוודע שיחשוב כל אחד מה היה עושה אילו
ברבים ,כמה יהודים שמייחלים לראות עומד להתייצב בדין ונודע לו שיש בידו
נחת דקדושה מצאצאיהם ועיניהם כלות שתי שעות כדי לחפש ולבקש אחר כל
על כך ,ומי יאמין כי יסופר גודל ירידת עצה ותחבולה שמא יצא זכאי ונשכר,
הדור שמשפיע מאד בקרב צעירי הצאן, בודאי לא ינוח ולא ישקוט ויעשה כל
אם לא עכשיו אימתי ,רק עתה הוא שעת השתדלות להיות מוכן ומזומן לשעת
הכושר להכריע לטובה כל ענינים אלו משפט ,והרי זו שאלה של ריוח ממון
ולזכות לשנת חיים טובים ושלום. בלבד ,וק"ו בן בנו של ק"ו כשעומדים
עתה בגמר החתימה על חיינו ועל
עיקר עבודת הי ום בתשובה נשמותינו ,אין לנו אלא להתחנן בעד
הנפש ,כי אין אתנו יודע באיזה ספר
והנה כבר אמרנו העצה לזכות לגזירות
נכתב כל אחד עד שעה זו ,ולא נותר לנו
טובות" ,ותשובה ותפלה וצדקה
אלא זמן מועט של תפילת נעילה ,ואם
מעבירין את רוע הגזירה" ,ובאמת אנו
לא עכשיו אימתי ,רק עתה נוכל לבטל
עומדים ומרבים בתפלה בכל היום
כל גזירה קשה.
הקדוש הזה ,וכל אחד נותן צדקה איש
כפי מתנת ידו ,אך עלינו לזכור ולידע הרי לב יודע מרת נפשו ,כמה צרות
שראשית הכל והעיקר הוא עבודת בשנה שמענו באזנינו רבות
התשובה ,כי יום כיפורים מכפר רק שעברה שכולם נגזרו עלינו אשתקד ,את
לשבים ,והפי' של תשובה הוא ששב הגלויים ושאינם גלויים ,צרות ומצוקות
מדרך הרע ומקבל על עצמו כמו בנדר כואבי לב ,בין מות לחיים ,בין בריאים
על להבא שלא ישוב עוד לכסלה .ולכן לחולים ,ומי יודע במה נכתב הוא ,הרי
כל אחד יפשפש במעשיו וכל הנהגתו, כל תוקף" ב"נתנה היום הזכרנו
ואם רואה שחטא במחשבותיו והרהורים הספיקות "מי" ,מי יחי' ומי ימות ,ואפי'
מפתים אותו ומטים לבו לרע ,יעשה בין החיים מי ינוח ומי ינוע מי ישקט ומי
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש כ
אאמו"ר זללה"ה הי' מעורר בהאי לו שיועילו באופן וסייגים גדרים
שעתא ,שקבלנו עכשיו את התורה לטובה ,ולא ישוב עוד בדרך הרע הזה,
בהתחדשות ,שביום הכפורים ירד משה אל תרבה שיחה ,אל תביט במקום
מן ההר עם הלוחות השניות ,ולכן יקבל מכשול המטונף ממראה אסור ,וזו היא
אדם על עצמו לקבוע לו עתים לתורה תשובה הראוי' ,שישפוט כל אבריו
חוק ולא יעבור ,שכן אין לנו חיים בלי ויעזוב העבירות שבידו.
תורה ,כי הם חיינו ואורך ימינו.
כ"ק זקיני זללה"ה הי' מעורר שכתוב
הרחקה מן העבירה
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר
שהגם לדעת עלינו שכן אתכם",
הכפורים בזמן מנחה קוראים ביום שעיצומו של יום מכפר ונתן הקב"ה בזה
בתורה בפרשת העריות ,והכתוב היום כח להעביר כל שמץ רע ולהוריק
אשר מצרים ארץ "כמעשה אומר
שפע רב של טהרה ,אמנם תנאי יש
ישבתם בה לא תעשו" ,צריכים אנו
לדבר זה" ,לפני ה' תטהרו" ,שמוטלת
להתרחק מכל וכל מהתועבות הרעים
עלינו חובה לטהר עצמנו ביום הקדוש.
ולדבוק בדרכי קדושה וטהרה ,וכהיום
יראת שמים בסתר כבגלוי
וכל האינטרנט של הענין נפרץ
תולדותיו ,ושומר נפשו ירחק מהם
וביאר בקדשו הענין של תטהרו לפני
ביותר כמטחוי קשת.
לזמן שהכוונה דייקא, ה'
הרי נזקקים אנו להרבות מליצת זכות שעומד אדם בסתר ואינו גלוי אלא לפני
ולעורר רחמים ,לכן נשמיע דברות ה' שעינו פקוחה תמיד בחדרי חדרים,
קדשו של כ"ק אאמו"ר זללה"ה כדי על זאת יפשפש ביותר במעשיו ,כי יצרו
שזכותו יגן עלינו ושפתותיו ידובבו יבוא לפתותו בבית ,וגם שם יזהר מאד
וימליץ טוב בעדנו .וכה היו דבריו א: לשמור מחשבתו ולא לפגום בקדושת
ביתו וכל הנהגתו.
תפילה בכוונת הלב ותפילין שבראש מתוך
אימה ויראה קביעת עתים לתורה
מ'דארף זען מתקן זיין די דאווענען, וכל איש ואיש יעורר עצמו על נגעי
זיין ביי די דאווענען ,וויסן לבבו ועניני הפרט שלו ,כ"ק
א .רבינו קרא קטעים מתוך דברו"ק של כ"ק רבינו זי"ע משנת שתע"ח בעת נעילה,
הובא בקונטרס דברות קודש.
כא דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
מלבושים כשרים המביאים ברכה וחיים אז מ'דאוונט פאר דער מלך מלכי
נאכגיין אלע מאדעס ,אנייע נישט המלכים-) .יש לראות לתקן ענין עבודת התפילה,
מאדע איז א נייע מחלה ,גיין לבוא ולהיות בתוך התפילה ,ולדעת לפני מי מתפללים
לאנגע קליידער וואס ברענגט לאנגע לפני מלך מלכי המלכים( .מ'זאל זען נישט
יארן ,ואידך פירושא זיל גמור -) .לא להלך מסיח דעת זיין מיט תפלין ,ס'איז דאך
ולרדוף אחר התחדשות המאד"ע ,כל דבר חדש כזה שמות די מ'טראגט סתם, נישט
מביא למחלה חדשה ,ואילו ללבוש בגדים ארוכים הקדושים אויפן קאפ-) .לא להסיח דעת כאשר
קיין גיין נישט ארוכים(. חיים משפיע הולכים בתפילין ,הרי אין זה דבר של מה בכך ,אלא
)-לא ללבוש בגדים צוגעפאסטע קליידער, נושאים על הראש שמות הקדושים(.
המתאימים יותר מדי למידת הגוף( ,הרי מצפים
אנו לביאת המשיח בכל יום לומר היום
יבוא ויגאלנו ,ואם למחר בן דוד בא איך צניעות הנשים בכיסוי הראש
תלבש בגדים אלו שתתבייש בהם
אזוי אויך וועגן די צניעות פון פרויען,
מלראות פני משיח ויכלמו פניה ,נישט
זען עס זאל זיין ערליך צו
גיין קיין קליידער וואס מ'וועט נישט
געדעקט ,וויפיל מכשולות קען געשען
קענען קוקן משיח'ן אין פנים פאר גיין
אויפגעדעקטע האר-) ,כן בדבר צניעות פון
אזעלכע קליידער ,אין משיח וועט זיך
הנשים ,להשגיח שיהיה כיסוי הגון לראשם ,כי שער
צוריק אוסדרייען .כללו של דבר ,שלא
מגולה גורם כמה מכשולות רעים( ,שער באשה
יתלבשו ח"ו בשום פנים ואופן שיכול
ערוה ,וגורם להברכות שהבעל מברך
להביא מכשולות לאחרים ח"ו ,שכל
נהגו וכבר חלילה, לבטלה שיהיו
הדברים הללו מביאים קללה על ראש
והקפידו שיגלחו לגמרי כל השערות,
האדם ,ומאידך מי שהולכת צנועה
במלבושיה תבוא עליה ברכה. וחובא רמיא להקפיד על מנהג קדוש זה.
גם על השייטלען הי' מזהיר מאוד ,נישט
תפילה ברורה שיש בה טעם גיין קיין לאנגע שייטלען וואס מ'זעט
דאווענען זאל זיין מיט מער דאס )-שלא אויס באוואקסן ווי די בערן,
כוונה ,ארויס זאגן קלאר יעדעס להתכסות בפאת הראש ארוכה יתר על המידה ,עד
ווארט ,אנדערע זאלן קענען הערן און שנראים ע"י כך מגודלים בשערות כדובים אשר ביער(,
נאכזאגן ברוך הוא וברוך שמו און אמן. ובאמת אם אין ניכר שאינו שער אזי לא
און דו אליין זאלסט אויך קענען הערן, הועיל מאומה כל הכיסוי של השייט"ל,
דאווענען שטאט ,דאס דאווענען זאל ונחשב ממש כשער שלה.
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש כב
מענטשן זאגן מ'גייט אפדאווענען ,האט האבן א טעם-) .שהתפילה תהא בכוונה יתירה,
דער טאטע זצ"ל געזאגט מ'גייט נישט לבטא בשפתיים היטב כל תיבה ,כדי שכל אחד יוכל
אפדאווענען ,נאר מ'גייט דאווענען-) .עוד לשמוע ולענות בהוב"ש ואמן ,וגם המתפלל בעצמו
היה אומר אאמו"ר כנגד אותם האנשים הנוהגים לומר ישמע באזניו מה שמוציא מפיו ,ולהתפלל במתינות,
קודם התפילה שהולכים הם 'להעביר סדר תפילה' וכל שיהא בה טעם ערב(.
כוונתם כדי לסיים וליפטר ממנה ,אך האמת שאנו
הולכים 'להתפלל' ,להיות בתוך התפילה ולטעום
תורה ותפילה מתוך מתיקות ועריבות
טעמה המתוק מנופת צוף וכל טעם(.
)רבינו בעל נועם אליעזר טאטע זצ"ל דער
וויל שליסן מיט אברכה ,דער איך זי"ע( פלעגט וואונטשן די טעג
אייבערשטער זאל העלפן אידן ווען האט געטיילט האניג לעקיך ,אז
זאלן גע'חתמיט ווערן צום לעבן מיט דער אייבערשטער זאל העלפן אז דאס
געזונט ,נחת פון קינדער ,בספר חיים לערנען און דאס דאווענען זאלן האבן א
ברכה ושלום ופרנסה טובה מיט א גמר טעם ,מ'זאל שפירן די זיסקייט-) .אאמו"ר
חתימה טובה ,מיר זאלן זוכה זיין זללה"ה היה נוהג לברך בעת חילק לקהל הקדוש מיני
בקרוב צו די גאולה שלימה צו ביאת מזונות שיש בהם טעם דבש ,שהשי"ת יעזור שהתורה
משיח צדקנו און צום בנין ביהמ"ק והתפילה יהיו בהם טעם מתוק לחיך וירגישו בנועם
השלישי בב"א: מתיקותם( .דער טאטע זצ"ל פלעגט זאגן,
לחיים מוצאי יום הקדוש
הי' שם מדוכא ביסורין קשין ,והרבה אדמו"ר זללה"ה בעת מאסרו כ"ק
פעמים נתייסר כ"כ עד שהי' מרחף הראשון שהה שם במשך הימים
ממש בין חיים למות ,והנה בהמלבוש נוראים ר"ה ויוהכ"פ ,ובלילה אחת ראה
שהלבישוהו היה ארוג בו האות א' משינתו וכשניעור אתרוג, בחלומו
לסימן על אות ראשונה שבשמו ,ואמר נתחזק ברוחו שמצא סימן טוב שיזכה
שבכל עת שהי' מרגיש שנשמתו פורחת ליטול ד' מינים בחג הסוכות ,ובודאי לא
ממנו והרי לא היה בידו שום ספר יכניסו אליו אתרוג לבית המאסר אלא
להתחזק בו ,אזי נטל חיזוק בהביטו על יצא לחירות ,ובחסדי ה' אכן יצא
האות אל"ף שעל גבי חלוקו ,וראה בו במוצאי יום הקדוש ,ועל כך יש עתה גם
רמז על הקב"ה שנקרא אלופו של עולם סעודת הודאה על צאתו.
כג דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
שתמיד באים שאלות לשולחנו של הרב שאף הוא עמו בצרתו .ומלבד זאת לא
בכמה ענינים ועליו להשיב להם על הי' לו מקור לשאוב חיזוק ,ואף
הכל כדת מה לעשות ,ועלה בדעתו שבצאתו מביתו הספיק לקחת עמו את
ששעת הכושר הוא בימים ראשונים של הספה"ק קדושת לוי ,אך אח"כ לקחוהו
פסח והסדרים בליל התקדש חג ,כי ממנו ,והי' אומר במתק לשונו שאכן
בערבי פסחים אמנם טרודים הרבנים עם בשלמא הוא צריך לישב במאסרו שהרי
מאות ואלפים שאלות בכל דיני ביעור קרא כתיב )תהלים קז ,יא( כי המרו אמרי
החמץ לפרטיה ודקדוקיה ,והשאלות )כך אמר ברוב א-ל ועצת עליון נאצו
שעולים בתוך החג אינם באים בדרך הספר יתייסר למה אבל ענוותנותו(,
כלל עד ימי חוה"מ וימים אחרונים של קדושת לוי לשבת עמו יחד בבית כלא
פסח ,ולכן זמן מוכשר הוא ימים יושבי חושך...
הראשונים של החג ,וכן עשה ,לקח
חבילותיו בידו ונסע לבוהוש להסתופף ויה"ר מלפני אב"ש שביום גדול הזה
בצל הקודש בחג הפסח. ממחרת יום הכפורים ,המכונה
בשם 'גאט'ס נאמען' ,שבו ביום נעשו
הסדר בליל התקדש חג באמצע נסים לזקה"ק ,אזי מי שעשה נסים
הפסח ,פתאום עמד הרבי לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחירות
וציוה שיביאו עוד כר למיטת ההסיבה, הוא יגאל אותנו בקרוב ,ועוד בשנה
ואחר שהביאו לפניו המשיך באמירת הזאת יקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ.
ההגדה ,וכולם תמהו מה זאת ,כי כן לא
נכנס אז עוד איש .לאחר הסדר שלחו כ"ק אאמו"ר זללה"ה הי' מזכיר עתה
האנשים את חתנו חביבו של הרבי ה"ה שהיום ההילולא של הרה"ק ר'
שיכנס זצוק"ל מבוהוש האדמו"ר מענדלי מבוהוש זצוק"ל ,שכשנסתלק
לחותנו וישאל את פיו ,ותיכף כשנכנס חמיו הרה"ק בעל פאר ישראל מבוהוש
אמר לו הרבי ,הנה באמצע הסדר הגיע ר' חתנו במקומו נתמנה זצוק"ל
חותני אל הסדר ועל כן הכנתי לו מקום מענדלי ,והחסידים היו נוסעים אליו
לישיבה ,ובא לצוות עלי שאומר להרב להמשיך הקשר אל החסידות ,והנה אחד
הנ"ל שלא יאכל משחיטת השוחט מחסידי בוהוש כיהן כרב באיזה כפר
בכפרו .ויצא חתן הרבי ומיד נדחפו והי' לו תשוקה ליסע אל הרבי החדש
כולם ונתאספו אליו לדעת ולשמוע מפיו לעודדו ולחזקו ,אבל כיון שהיה אב"ד
מה אמר הרבי ,אך לא הי' יכול לספר העיר ובימים ההם הי' עול כבד ולא
להם תוכן הדברים ,אלא אמר להם רק היה בניקל לעזוב המקום ,ובפרט
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש כד
הגיע גם ממלא מקומו לשם ,והרגילות זאת שחותנו אמר שראה את הרבי ז"ל
היתה שכשצדיק בא לעיר היה מכבד שירד מגנזי מרומים.
לשוחט העיר באיזה כיבוד או בזמר,
ביום א' דחוה"מ כאשר הלך הרב ההוא
כיבדו לא מענדל'י ר' וכשהגיע
ליפרד מהרבי ושוב לעירו ,התחיל
במאומה ,והשוחט תמה על הדבר.
הרבי לשאול מפיו על אודות השחיטה
אמנם לבסוף לא עברו ימים מועטים עד
בעירו ,ואמר הרב שאכן יש לו אברך
שנשמע קול שהשוחט רץ באמצע
ירא שמים גדול הממונה על השחיטה,
הלילה לדבר עבירה גדול ,ורק הרבי
ושאלו אולי יש שם עוד שוחט אחר,
מלמעלה הגיע לשמור תלמידו הרב
אמר שאכן יש שוחט זקן שכבר
שהשוחט שחיטתו, מלאכול מבשר במקומו ועמד מתפקידו הורידוהו
צריך להיות ירא שמים ואם לא כן אין האברך ההוא שהוא בקי ומומחה גדול
ראוי לאכול משחיטתו .והי' מסיים בכל דבר חמור .אמר הרבי אגיד לך דבר
שכשנקשרים ומוסיף הזה הסיפור אחד ,שהרבי הי' כאן ואמר לי שאצוה
לצדיק אזי אף לאחר הסתלקותו לא עליך לבל תאכל יותר משחיטתו ,ואיני
נפסק הקשר ושומר מלמעלה שלא יארע יודע פשר הדבר.
דבר תקלה ,זיעועכי"א.
הרב חזר לביתו ,וכמובן שהוא בעצמו
לא אכל עוד מהשחיטה ,אך מ"מ
יה"ר שנזכה להשפעות טובות ,ולגוט
לא הי' יכול לפסול השחיטה בלי שום
קוויטעל ,ונזכה להכין עצמינו
הבנה שאין לדיין אלא מה שעיניו
כראוי לחג הסוכות בלימוד הלכות סוכה
רואות ,ולא בשמים היא.
ועניני' ,ונזכה לקיים מצות סוכה וד'
מינים כראוי וכיאות כל שבעת הימים, בעיר ההוא הי' הבאר ישראל והנה
ותבוא הגאולה שלימה בב"א: מבוהוש בא פע"א בשנה ,על כן
כה דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש
סיפורי קודש בﬠת סﬠודת מלוה מלכה
לחיים טובים ולשלום ,זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל ,יבוא ההילולא של המגיד
מקאזניץ )ערב סוכות( ,והגה"ק ר' שלום מפראהבישט )ערב סוכות( ,וכן ההילולא
של האור הגנוז מהאניפאלי )ערב סוכות( ,זכותם יגן עלינו .וראיתי בי"ג אורות מהרה"ק
מפשעווארסק זי"ע שהי' תלמיד של המגיד מקאזניץ ששמו הי' אלימלך ,ואביו הי'
תלמידו של הה"ק הר"ר אלימלך והי' קרוב ביותר להמגיד ,ועל כן חיבב בנו הנ"ל
מאוד ,ואז סובבו אנשי השלטון שחטפו מבני ישראל שילכו לחיל הצבא ,והיו
נוסעים מעיר לעיר ,ופע"א באשמורת הבוקר כאשר הלך אלימלך הנ"ל לטבול
במקוה הגיעו השוטרים הממונים ותפסוהו אל עגלה עם ב' תלמידים אחרים של
הר"ר אלימלך .בהגיע השמועה לבני העיר רצו מיד להמגיד וסיפרו לו ,ואז הכניסו
הכוס קפה להמגיד ,והכריז לא אשתה עד שאראה את אלימלך פה ,ונשאר יושב על
כסאו ולא שתה .ומיד נשמע קולו במרום שהצדיק לא ימשיך עבודתו ,ושלחו את
אביו )שכבר הי' בעולם העליון( והגיע לעגלה ההיא ,וא"ל בני אלימלך רד מכאן ,אמר הרי
אני אסור בזיקי ברזל ,אמר אתיר את קשריך ותרד ,אמר אין ברצוני לרדת עד שתוריד
גם חברי עמי ,אמנם לא הי' להאב רשות להוציא האחרים לחפשי רק את בנו ,על
כן שב למקומו למעלה ,עד שאחר זמן ירד שנית והורידם כולם מעל העגלה ,ובאו
לפני המגיד ,ויראהו המגיד וא"ל ,אלימלך ,עקב העקשנות שנזרקה בך נצטנן כוס
הקאווע שלי! כי ע"י הפצרותיו על חבריו נתאחר הזמן יותר...
ידוע שהמגיד הי' איש חלש מאחר שנולד להוריו בזקנותם ,והרבה פעמים הוצרך
לשכב במטה .ובתקופה ההיא היו המתנגדים הולכים לרבנים שיחתמו על
החרם שהוציאו נגד החסידים ,ובאו להגה"צ ר' יהושע מקראלי שלא הי' חסיד אז,
ולא ידע מי המה החסידים ,ואמר לא אחתום עד שאדע ,רק אמרו לי דבר אחד ,האם
הרבי מקאזניץ הוא מכת החסידים או לא ,שכן לא אוכל לחתום נגדו ,אמרו לו ומה
נפק"מ ,הרי צריכים לחתום נגדם ,אמר הנה אספר לכם ,שבשנים שעברו הייתי פעם
בגלילות של קאזניץ וקראו לי שאצטרף למנין ,כשנכנסתי ראיתי את המגיד שוכב
על המטה והבנתי שקראו לי עבור מנין ליציאת נשמה מאחר שהי' גופו חלש כ"כ,
אמנם פתאום כשהגידו לפניו שיש מנין קפץ ממקומו באש בוערת בקרבו והתחיל
לומר בהתלהבות מה טובו ,א"כ בודאי יש לו עזר משמים וכוחות רוחניים ולא
אחתום נגדו.
דברות האזינו – שובה -יום הכיפורים קודש כו
המגיד מקאזניץ אמר בליל יום הקדוש ,רבוש"ע ,אם אתה רוצה 'אורים ותומים'
הרי יש את החוזה מלובלין ,ואם תרצה 'צדיק אמת' הרי יש ר' מענדל'י
מרימנוב ,וכך חישב עוד כמה דברים ,אח"כ אמר אם תרצה 'בעל תשובה' אני
מוכן להיות הבעל תשובה לכלל ישראל ,וא"כ אין אנו צריכין אלא דבר אחד,
שתקרא בקול גדול 'ויאמר ה' סלחתי כדבריך' .הרוזינער סיפר זאת ואמר שמאמין
באמונה שלימה שלולא שהי' המגיד שומע הקב"ה אומר סלחתי כדבריך לא הי'
ממשיך בתפלתו.
יה"ר מלפני אב"ש שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ,ונזכה לקבל היו"ט הקדוש
מתוך שמחה ,ונזכה לחסות בצילא דמהימנותא תמיד ,אנו נכנסים לסוכה
קדושה ,ועלינו להתבונן גודל חסדי ה' המחי' אותנו ומזכנו לשבת בסוכה הקדושה,
וכך נאמר הלל לפניו .יה"ר שנזכה לקיים בקרוב גם את מצות "שלש פעמים בשנה
יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך" ,עוד בחג הסוכות הזה.
בסוכות יורדין כל ההשפעות ,סוכת רחמים וחיים ושלום ,הושענא סוכת שלם
הושענא ,יה"ר שנזכה להגאולה שלימה בב"א:
