אסיפת אמרי"ם · Asifas Amri"m — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פרשת האזינו –שבת שובה
תשפ"ז
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
קונטרס זה
נערך ונאסף ע"י
אחד מבני החבורה
למען זיכוי הרבים
בכל עניני קונטרס זה
להערות והארות
ניתן לפנות למייל
R5708580@gmail
kolmenachem12@gmail.com
2
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
הפסוקים א' ב' וג' שכתובים כאן. פרשת האזינו
הרה"ק ה"יסוד העבודה" מסלונים זי"ע כותב :טעם
שנקרא שבת תשובה ,כי עיקר זמן התשובה הוא כותב רבי אברהם סבע זי"ע בפירושו "צרור המור"
בשבת קודש .שכן בחול ע"י תשובתו שמשבר את לבו במעלת "שירת האזינו":
בתכלית המרירות ,יש חשש שלא יפול ח"ו בעצבות " ...להורות על מעלת השירה הזאת ,לפי שידוע כמו
המטמטמת את הלב ,משא"כ כשהתשובה הוא שכתבתי [לעיל סוף פ' וילך] שזאת השירה היא עיקר
מש"ק ,שמגודל קדושת השבת נמשך בה אור עליון כל התורה ,וכל הנביאים מכאן ינקו ולמדו ,ובה רמוזים
ותענוג עליון ,אזי יכול לעורר את לבו לתשובה מצד כל הדברים העתידים עד בא זמן האסיף [הגאולה
אחד ,ומאידך גיסא תוכו שמח וטוב לב ע"י קדושת השלימה] ,וזה פלא גדול ,שבפרשה קטנה כזאת,
השבת. שאין בה אלא מ"ב פסוקים ,יהיו בה עיקרים גדולים
וסודות נעלמים ,וכל הדברים העתידים ,אלא שלפי
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי( :לב קוצר השגתינו אין אנו מגיעים לפשטן של דברים לרוב
א) העלמם .ועל תתמה על זה ,אחר שהוא שם ה' הגדול
הרה"ק מסדיגורה זי"ע היה מפרש עפ"י דברי חז"ל :כל והנורא מאד ,מי יכילנו ,וזהו' :כי שם ה' אקרא' ...כי
מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין ,וזהו' :האזינו זהו שם של מ"ב וכו' ,ולכן יש בזאת השירה מ"ב
השמים' – קודם כל שהשמים יאזינו לדבריו' ,ותשמע פסוקים ,כנגד זה השם של מ"ב אותיות ,שהוא עיקר
הארץ אמרי פי' – אז גם הבריות יקבלו את דבריו. התורה כולה וכו'.
הרבי מקאצק זי"ע שאל :משה רבינו היה עניו מכל הרמב"ן כותב [בסוף הפרשה] ..." :השירה הזאת
האדם ,וכיצד הרהיב לומר "האזינו השמים"? והשיב: הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין.
כל כמה שאדם יותר שפל בעיניו ,יש לו זכות יתר וכך הזכירו בספרי' :גדולה שירה זו שיש בה עכשיו
לתבוע מהשמים שיצייתו לו. ויש בה לשעבר ,ויש בה לעתיד לבוא ויש בה בעוה"ז
ויש בה לעוה"ב.
הרה"ק ה"יסוד העבודה" זי"ע אומר :רצונך בהאזנה ולזה רמז הכתוב שאמר 'ויבא משה וידבר את "כל"
שמימית ,בהשגת רוחניות ,אזי התנאי לכך היא דברי השירה הזאת באזני העם' ,הזכיר "כל" להגיד
"ותשמע הארץ אמרי פי" – הגוף שלך יזדקק קודם שהיא כוללת כל העתידות למו ,ואם היא קטנה
ויציית אמרי פי – בעניני ארץ... בדיבור ,כי ביאר להם עניניה הרבים וכו'.
הרה"ק ה"תולדות יעקב יוסף" כותב :האזינו וגו' היינו גדולי החסידות היה אצלם לימוד פרשת האזינו ענין
יאזינו תלמידי החכמים לקול התוכחה והמוסר ,ואף גדול וחשוב בפני עצמו .המהר"ש מליובאויטש זי"ע
המוני העם הארציים ישמעו אמרי פי. מביא מהמגיד ממעזריטש זי"ע :שאמר ללמוד פר' זו
ושמעתי בשם הרב ר' גרשון מקיטוב [גיסו של בעל פה.
הבעש"ט הק'] :על הכתוב [ישעיה מב יח] "החרשים ומביאים בשם המהר"ל :שראה בקריאת פרשה זו
שמעו והעוורים הביטו לראות" .וקשה :אם הוא חרש סגולה לטהרת המוח והלב – והוא גם סגולה להצלחה
איך ישמע ועיוור כיצד יראה? אך החרשים הם תלמידי ואריכות ימים.
חכמים ,החרש והמסגר ,שהם ישמעו ,כי העוורים –
המוני העם מביטים עליהם ,ואם התלמידי חכמים ובס' איגרא דפרקא כתב :שסגולה ללמוד כל יום פ'
שומעים טוב ,אף הם יעשו כן. האזינו כדי להנצל מאפיקורסות ודעות כוזבות.
הרה"ק ה"אוהב ישראל" [בליקוטים] כותב' :האזינו' והרב החיד"א כתב בספר "עבודת הקודש" :שסגולה
מלשון אזנים לתורה ע"ד שלמה עשה אזנים לתורה לחן והצלחה לומר אחרי תפילת שמונה עשרה את
3
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
המדה שהאדם מכין עצמו לשמוע ולקבל כן אפשר ומשלים הרבה שעל ידיהם יובנו הנמשל ולזה משה
להשמיעו. רבינו ע"ה איש האלקים היה רחוק מאד מדרכי בני
אדם וכשרצה למסור התורה לישראל היה צריך
שואל ה"ילקוט האורים" :מדוע נאמר לשמים לשון להלבישה בכמה לבושים ובכמה משלים כדי שיוכלו
נוכח "האזינו" ולארץ לשון נסתר "ותשמע"? לשמוע ולהבין דבריו ,וז"א 'האזינו השמים' צריך אני
אלא ,לפי דברי חז"ל :נקיי הדעת בירושלים לא היו לעשות אזנים לתורה כדי ש'תשמע הארץ' היינו בני
חותמין על שטר אלא אם כן היו יודעים מי חותם עמהם אדם 'אמרי פי'.
[סנהדרין כג .].כאשר הזמין משה את השמים להיות
עדים שהוא מתרה בישראל אמר להם :גם הארץ תעיד בספה"ק "תפארת עוזיאל" כותב :כי כאשר אדם
עמכם – "ותשמע הארץ" – כך אמר משה לשמים :גם מבקש מהשי"ת על עניני תורה ותפילה ושאר דברים
הארץ תעיד. רוחניים ,יכול לבקש ולתבוע בחוזק שיתנו לו משאלתו,
משא"כ כאשר מבקש על גשמיות ,אז צריך לבקש
הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד שאל :איך משה בדברי ריצוי ותחנונים.
רבינו שתורתנו הקדושה מעידה עליו שהיה עניו מכל וזה שאמר 'האזינו השמים' ,ר"ל כאשר האדם מבקש
האדם אשר על פני האדמה ,איך הגיע לדבר בנוסח על עניני שמים ,היינו רוחניות' ,ואדברה' ,כל דיבור
"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" ? לשון קשה אז יכול לבקש בחוזק ,אבל 'ותשמע הארץ'
הוא ,בשר ודם בן תמותה ,יקח לו עדים שיהיו חיים – כאשר מבקש שישמעו לו בעניני ארציות' ,אמרי פי',
וקיימים לעולם? אלא ,משה רבינו בנשימה אחת מתרץ אז צריך לבקש בלשון אמירה רכה.
את עצמו "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו" – אינני
אומר לכם אפילו דבר אחד משלי ,רק משל הקב"ה, הרה"ק ה"תפארת שלמה" זי"ע כתב לבאר הפסוק
ובשביל כבודו יתברך רשאי אני לקחת אפילו עדים חיים עפ"י מה ששמע על הרה"ק המגיד הק' מקוזניץ זי"ע
וקיימים לעולם. אשר להיותו פועל ישועות היו באים אליו הרבה אנשים
עם דיבוקים ל"ע והיה מצוה לדיבוקים שיצאו והיו
יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא שומעים לפקודתו ,והיה הדבר לפלא כיצד יש לו כח זה
וכרביבים עלי עשב( :לב ב) שיוכל לצוות לדיבוקים וישמעו לו ,אך הוא היה אומר
אומר היה הרבי מקאצק זי"ע :כשם שהמטר והטל שאין זה חידוש ,כי למעלה בשמים יודעים כח
חודרים לתוך העצמות ,כך דברי תורה צריכים להיכנס הצדיקים ,כפי דברי הזוה"ק שמכריזים בשמים כל יום
לא רק לתוך השכל אלא גם לתוך הגוף ממש... "הבו יקר לדיוקנא דמלכא" ,ממילא אחרי שהדיבוקים
שמעו וראו בשמים גודל הצדיקים הנה הם מתייראים
בשם הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע דברי התורה הק' מהם ומצייתים לכל דבריהם.
כמוהם כגשם ,מה הגשם בשעה שהוא יורד עדיין אין וזה רמז הכתוב' :האזינו השמים ואדברה' – אם
רואים את השפעתו על הצמחים ,ורק לאחר זמן כאשר מאזינים קולי בשמים וכו' ,אזי גם בעולם הזה דבריו
השמש מגיחה וזורחת על האדמה ,אזי רואים את יעשו פרי 'ותשמע הארץ אמרי פי'.
תוצאות הגשם ,כך גם דברי תורה ,אף כי בשעה
ששומעים אותם אין מבחינים מיד בהשפעתם ,בכל הרבי ה"לב שמחה" זי"ע מביא את האור החיים הק'
זאת סופם לעשות פעולתם. שמדקדק :למה אמר 'ואדברה' ולא אמר 'האזינו
השמים דברי' ,ואפשר שכפי שמיעת השומע כן אפשר
אומר האברבנאל' :יערף כמטר לקחי' – עצם הלימוד לומר ,זהו 'האזינו השמים ואדברה' ,כפי מדת האזנה
שלי ,תורתי ,יהיו בשפע כמטר ,אבל – 'תזל כטל וההשגה והקליטה כן אדברה ,וכן כתי' 'יערוף כמטר
אמרתי' – הלשון והדיבור יהיו קצר – לפי עצת חז"ל: לקחי' ,כמו המטר שמרוה הקרקע ומועיל בה כפי
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה. ההכנה והחריש לקליטת הזריעה ,כן גם 'לקחי' שכפי
4
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
שואל הרה"ק הרשנ"נ מלעלוב זי"ע :לכאורה י"ל כיצד כתוב בספה"ק "תפארת שלמה" :הנראה לרמז בזה
נמשלה התורה למטר וטל ,הלא במטר כתב הרש"י עפ"י דברי הספה"ק "נועם אלימלך" שכ' על מה שאנו
שיש בריות אשר עצבים בו ,ותורתו הקדושה כולה טוב רואים הצדיקים המה רופאי חולים וכדומה ,ומתרץ כי
היא ,אלא י"ל דהנה כל ההתחלות קשות ,וכך היא ע"י לימודם בתורה ומחדשים חידושי אורייתא המה
דרכה של תורה בתחילתה ,ביגיעה ועמל ללא טעם ואין בוראים דברים חדשים ,לכן אף שנגזר על אדם ח"ו
מרגישים בעריבות ומתיקות התורה עדיין ,אבל אחר כך איזה גזירה המה בתורתם ובעבודתם מביאים האדם
מי שזכה והגיע להרגיש טעמה של תורה המשמחת בזה בעולם חדש והוא כאיש אחר ,כי על אותו העולם
לבו של אדם ,ו'כל חפציך לא ישוו בה'. לא נגזר הגזירה הזו וממילא נתרפא החולה.
וזהו יערוף כ'מטר' היינו בתחילתה נמשלה התורה וזה פירוש 'יערוף כמטר לקחי' – פי' הלימוד שלי יהי'
למטר שיש בריות שעצבים בו ,והם הולכי דרכים היינו בקדושה ואז 'תזל כטל אמרתי' ,טל העתיד להחיות
אותם שהם באמצע דרכם ובאמצע עבודתם להשגת מתים טל של תחיה .גם 'אמרתי' יהיה בכח כטל
מתיקות התורה ,וכן מי שהיה בורו מלא יין רומז למי להחיות ולרפאות אנוש אדם.
ששקוע עדיין בגשמיות וכמאמר הכתוב' :אל תהי
בסובאי יין' ,שהתורה באה אצלו עדיין בעמל ויגיעה הרה"ק המהר"ש מבעלזא זי"ע אמר לבאר עפ"י מה
ללא טעם. ששמע מהרבי מלובלין זי"ע אשר לימוד דף גמרא שעה
אבל אחריתה תשגה מאד' ,תזל כטל אמרתי' -כטל אחת קודם התפילה היא עצה לקבלת התפילה ,כי
הזה שכולם שמחים בו ,שלאחר שמשיגים את עריבות לימוד התורה מכרית את כל המקטריגים ומשבר כל
מתיקותה ,הכל שמחים בה. הקליפות ,ובזה עושה האדם שביל ודרך לעליית
התפילה ,ויוכל להמשיך בתפילתו כל השפעות טובות,
עו"א :וי"ל דהנה אם האדם לא יחרוש ויזרע ויעבוד את ע"כ.
האדמה ,אפילו שירדו גשמים לרוב לא תתן האדמה את וזהו שאמר הכתוב' :יערוף כמטר לקחי' -יערוף הוא
פריה ,כן היא תורתנו הקדושה ,אשר נמשלה למטר, לשון שבירה והריגה כמו 'וערפו שם את העגלה בנחל',
שללא יגיעת האדם ועבודתו ,לא יוכל האדם להשיג את 'לקחי' היא התורה כמו שנאמר 'כי לקח טוב נתתי לכם
התוה"ק ,וגם לא תהא לתורה כל קיום והשפעה על תורתי אל תעזובו' ,הרמז שעל ידי לימוד התורה הורגים
פנימיותו של האדם. את כל הקליפות והמקטריגים ,ואז – 'תזל כטל אמרתי',
וכן מסופר על הרה"ק ה"דעת משה" מקאזניץ זי"ע, מתקבלת התפילה לרצון לפני הקב"ה ,וממשיכים על
אשר כדרכו בקודש הסתיר את עבודתו הקדושה ידה כל מיני השפעות טובות.
בלימוד התורה מעיני הכל ,והכל חשבו כי אין רב כוחו
בהתורה ,לאחר שהוכתר בכתר ההנהגה ומילא את שואל הגרח"ק זצ"ל ב"טעמא דקרא" :בגמרא [תענית
מקום אביו הק' ,נוכחו החסידים לדעת כי גם גדול ז ].אם תלמיד הגון הוא כטל ,ואם תלמיד שאינו הגון
בתורה הוא ,שאלו החסידים את הרה"ק בעל ה"חידושי עורפהו כמטר .ויל"ע למה הקדימה התורה התלמיד
הרי"ם" זי"ע לפשר הדבר ,שהלא גמרא מפורשת היא: שאינו הגון לפני ההגון .וי"ל דכל זמן שהתלמיד שאינו
לא יגעתי ומצאתי אל תאמין ,והאיך אפשר שהרה"ק הגון נמצא אי אפשר ללמד גם את ההגון – שהאינו הגון
מקאזניץ שלא ראוהו ביגיעת התורה מעולם השיג את יקלקלנו ,לכך בתחילה מוכרח לערוף את השאינו הגון
התוה"ק ורב כוחו בה? ולהסירו ואחר כך יוכל ללמד את ההגון.
השיב להם ה"חידושי הרי"ם" :פירוש המימרא כך הוא,
"לא יגעתי" אדם אשר לא ראיתיו מתייגע בתורה, ברש"י' :יערוף כמטר לקחי' – תורה שנתתי לישראל
"ומצאתי" ונמצא שהוא גדול בתורה ,אזי "אל תאמין" שהיא חיים לעולם ,כמטר הזה שהוא חיים לעולם' .תזל
שלא התייגע בדברי תורה ,אלא ודאי וודאי שהתייגע כטל אמרתי' – שהכל שמחים בו ,לפי שהמטר יש בו
בתורה אלא שהסתיר זאת מעיני הכל ,כן הוא הרה"ק עצבים לבריות ,כגון הולכי דרכים ,ומי שהיה בורו מלא
מקאזניץ ודאי התייגע אלא שהסתיר זאת מזולתו. יין.
5
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
הבור' .כן לענין הגאולה העתידה ,כיון שתבוא העת ,לא במדרש :מה שעירין באין על חטאים ומכפרים – כך
תתאחר אף לרגע. תורה מכפרת על כל חטאים.
בשם הרה"ק המהר"א מבעלזא זי"ע :ידוע שיש ד'
הגה"ק מקוז'יגלוב זצוק"ל בספרו "ארץ צבי" כותב: חילוקי כפרה ,והחמור מכולם הוא חילול ה' ,שאין לו
ופירשו בו דמלך בשר ודם אם גוזר גזירה להעניש אדם כפרה מחיים .ואולם ,מבואר ברמב"ם שזהו דוקא
במשפט מוות על עוון אשר פעל ,אי אפשר לו לשפוט כאשר אין ביהמ"ק ,אבל בזמן ביהמ"ק כיפר השעיר
בקו המשפט רק את הנידון עצמו ,אבל לא מה שאשתו המשלח גם על חילול ה'.
ובניו קרוביו ואוהביו יסבלו מכאב ויסורים עבור עונש זו כוונת המדרש :לחדש שד"ת מכפרים כשעירים,
האיש הזה על לא חמס בכפם ,כי הם חפים ונקיים דהיינו :כמו שעיר המשתלח שמכפר גם על חילול ה'.
מכל פשע ומכל מקום לוקחים חבל בעונש האיש והפסוק עצמו נותן טעם בדבר' :כי שם ד' אקרא' –
הנידון .אבל מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אם שהרי כל התורה של הקב"ה כידוע ,וממילא על ידי
רוצה להעניש איזה אדם יש משפט בשמים לכל לימוד התורה 'הבו גודל לאלקינו' – ונמצא שע"י לימוד
האנשים הנלווים אליו ,אשתו ובניו ואוהביו ,אם מגיע התורה עושים קידוש ה' ,ומבואר ב"שערי תשובה"
להם לסבול מכאב וצער מחמת עונש הנידון ,הכל הוא לרבינו יונה [שער רביעי אות ה] שקידוש ה' מכפר על
במשפט ובמידה ובמשקל מצומצם ,כי ראוי הוא לאותו חילול ה'.
צער ,ואם לא כן אין מענישים אותו .וזה 'כי כל דרכיו
משפט' ,שכל דבריו המסתעפים מן עונש הנידון ,הכל כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו( :לב ג)
הוא במשפט ובמידה ובמשקל מצומצם ,כי ראוי הוא אומר ה"באר מים חיים" זי"ע :בעד החסד שזכינו
לאותו חלק צער ויסורים שיגיע לו מעונש של האיש לקרוא בשם ה' ,ללמוד את תורתו (כל התורה שמותיו
הנשפט =[ .כמדומה לי שאי' מהרבי ר' בונם זי"ע כן, של הקב"ה) – "הבו גדל לאלקינו" ,ניתן שבח והודיה
והיינו דכתיב' :משפטי ה' אמת צדקו יחדיו' ,דהיינו הכל לה' .וכן פירש רבינו יונה ,זה שאנו אומרים במודים
מסביב ביחד]. דרבנן "על שאנו מודים לך – ברוך קל ההודאות" ,זה
גופו שאנו זוכים "להודות לך" ,מחייב אותנו לברך
שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל( :לב ה) ולהודות לך.
הרבי ה"בית ישראל" זי"ע אמר :רבים מתקשים להבין
פשט בפסוק זה ,ובפרט זה שכתוב פעמיים 'לו' -פעם ה"אבני נזר" זי"ע אומר :חז"ל למדו מהפסוק הזה
עם וא"ו ופעם עם אל"ף. שצריכים לברך ברכת התורה לפניה ,אמר ר' יהודה
באים אלי אנשים ממקומות שונים המתמרמרים מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר' :כי שם
שבניהם כבר נהיו לגמרי גוים ,תשובתי אליהם היא, ה' אקרא הבו גדל לאלקינו' [ברכות כא ,].ולמה לא
היכן הייתם לפני מספר שנים ,מדוע אז לא הבאתם מצינו בכל התורה כולה שמשה בירך לפניה אלא כאן
אותם אלי בעודם בצעירותם. בפרשת האזינו?
וזה גם הפשט כאן בפסוק ,מש"ר הוכיח את אנשי דורו, ותירץ ,לפי חז"ל שאמרו ששכינה היתה מדברת מתוך
עליכם אני לא מפחד כל כך ,וכמו שמובא ברש"י גרונו של משה ,ממילא היה פטור מברכה ,אבל שירת
בקיצור מהספרי ,שכל ימי יהושע והזקנים לא חטאו האזינו אמר משה בעצמו לפני מותו ,והיה צריך לברך
עדיין – אתם אפילו אם תחטאו ,הרי שאתם עוד יכולים עליה .ודפח"ח.
לחזור בתשובה ,אבל הבנים שלכם ,הם כבר יכולים
לגמרי להתקלקל – ללכת לאיבוד ,יכולים להיות לגמרי הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין
גוים. עול צדיק וישר הוא( :לב ד)
וזה מש"כ' :שחת לו – לא' ,האבות עצמם אם הם אמר ה"חפץ חיים" זצ"ל :אינו מתאחר העונש אפילו
חוטאים אין זה כ"כ נורא ,הם יכולים עדיין לעשות רגע .ותראה גבי יוסף ,כשבאה העת המיועדת להוציאו
תשובה ,הם קצת מסתובבים אצל מש"ר קצת לא ,בכל מהבור ,תיכף הוציאוהו .כמו שכתוב' :ויריצוהו מן
6
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
ידוע דאות ה' מרמז על התשובה כרש"י 'בהבראם' רמז אופן הם עוד נאחזים קצת ,אבל 'בניו – מומם' ,הילדים
כמו שה"א פתוחה מלמטה כך העולם פתוח לשבים שלהם כבר לגמרי אבודים ,שהם כבר נהיים גוים
בתשובה עי"ש ,ובמדרש :דהחלון מן הצד רמז לבעלי גמורים.
תשובה.
וזהו הענין :ה' זעירא – מרמז על התשובה מצד האדם, אומר ה"פרדס יוסף" :אף הגרוע שבישראל רוצה שבניו
לכך ה' זעירא על תשובה כחודו של מחט ,וה' רברבא יהיו טובים וישרים' .וזה שחת לו' – מה שהוא נשחת
דפסוק 'הלה'' – הוא פתיחת התשובה כפתחו של בעבירות' ,לא' – זה לא כלום בעיניו ,אבל – 'בניו
אולם אשר מצד הקב"ה ,וזה"פ הלה' -אותה ה' רבתי מומם' ,מה שבניו אינם הולכים בדרך הישרה זה מום
הוא לה' מה שהקב"ה פותח כפתחו של אולם והבן. אצלו ,ורוצה שיהיו ישרים ונאמנים.
עו"א בשם אביו הרה"ק ה"דברי ישראל" זי"ע על מה בספר "נפתלי שבע רצון" מאב"ד מאד זצ"ל כתב שיש
שתרגם אונקלוס :עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו – לרמז בזה מה דאמרי אינשי ,דבניו ותלמידיו של אדם
הפירוש שקבלו התורה בלא חכמות רק באמונה עכ"ל. המה עדות נאמנה עליו ,ז"ש 'שחת ,לו לא' ,דיש
משחית נפשו והוא צבוע במעשיו וממנו בעצמו אין
אומרים בשם ה"חפץ חיים" זצ"ל :העולם רגיל לאמור: להכיר השחתתו ,אבל 'בניו מומם' יעידון ויגידון על מום
כל טיפש חכם לעצמו ,ואני אומר :כל חכם טיפש הטמון בתוכו .ומביא בשם ה"שפת אמת" זי"ע על
לעצמו... תהלים שפי' "תוכו כברו" – מלשון 'וזה ברי' ,תוכו של
אדם ומהותו כמו שנראה מבנו בעליל ,ויש לרמז בזה
הרה"ק ה"מאור ושמש" זי"ע כתב לבאר רמז הפסוק: כמחז"ל במס' יבמות 'בנים הרי הן כסימנים' וק"ל.
כי כאשר איש ישראל עומד להתפלל ולבקש לפני
השי"ת מעומק הלב ,הגם שאינו ידוע הכוונות והשמות מספרים שהרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע ,היה פעם
כלל ,הנה מכח זה בלבד שמדבר דיבורים היוצאים מן בברלין ושבת באכסניא של סוחרים .בליל שבת,
הלב ,דיבוריו עולים למעלה ונעשים מהם יחודים כשהסוחרים הסבו על יד השולחן ונהנו מסעודת שבת,
עילאים בעולמות העליונים ,וכמו כן בימי הרחמים הזמין סוחר אחד בשביל החבורה כמה בקבוקי יין
והרצון האלו אשר ישראל שבים בהן בתשובה שלימה, משובח ,שלח בעל האכסניא את שני משרתיו ,אחד גוי
נעשים מתשובתם יחודים גבוהים ורמים למעלה בגנזי ואחד יהודי ,שיביאו מהמרתף יין מיוחד.
מרומים. לתמהונו ראה הרבי שהמשרתים חזרו מן המרתף
וזהו רמז הכתוב' ,עם נבל' ,נבל רומז לנ' שערי בינה והמשרת היהודי אוחז בנר הדלוק בידו והמשרת הגוי
ול"ב נתיבות החכמה ,כלומר בתשובתם ולימוד תורתם נושא את היין.
המה דבוקים בנ' שערי בינה ול"ב נתיבות חכמה .ואמר עכשיו – אמר הרבי – הובן לי פירוש הפסוק "דור עקש
עוד 'ולא חכם' – היינו שאעפי"כ לאחר כל זה ,אינם ופתלתל" ,לו היה הגוי אוחז את הנר והיהודי את היין,
מחזיקים עצמם לחכמים ,אלא הם שפלים בעיני היה הכל כשר וישר ,אבל כשהיהודי אוחז בנר דולק
עצמם. בליל שבת ,והגוי נושא את היין ,הרי זה "עקש
ופתלתל".
מסופר שפעם נסע הרה"ק רבי צבי הירש הכהן
מרימנוב זי"ע להרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע ,ובדרך הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך
נסיעתו עבר בעיר לעמברג ,ונכנס למרא דאתרא הגאון קנך הוא עשך ויכוננך( :לב ו)
ה"ישועות יעקב" זצ"ל ,שאלו הישועות יעקב מפני מה הרה"ק ה"אמרי שאול" ממודז'יץ זי"ע מביא את דברי
הוא נוסע לרוז'ין ,הרי לא נשמע עליו שהוא יודע ללמוד. הזוה"ק [ח"ג רצז ]:שכתב 'בהבראם' -ה' זעירא,
ענה הרה"ק מרימנוב זי"ע ואמר :הנה בפרשת האזינו ו'הלה'' ה' רברבא עיי"ש .ואינו מובן מה ענין זה לזה.
על הפסוק "עם נבל ולא חכם" ,כתיב בתרגום :עמא אכן עפ"י דאיתא במדרש :פתחו לי פתח של תשובה
דקבילו אורייתא ולא חכימו .ולכאורה יפלא ,וכי בשביל כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם ,וגם
7
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
אאמוז"ל דאי' שם תורה מחזרת על אכסניא שלה ,זה שקיבלו את התורה נקראים 'עם נבל' ,אדרבא ,הסברא
רק כשנותנים לה להכנס. נותנת שמטעם זה יהיו נקראים חכמים – הרמב"ן ז"ל
כתב לבאר לפי פשוטו שהתרגום מפרש על נבל מלשון
עו"א הרבי ה"לב שמחה" זי"ע :הואיל והכתוב מצוה 'נבול תבול' ,שנלאו בקיום התורה' ,ולא חכם' -לדעת
'זכור וגו' בינו' וגו' להתבונן ב'שנות דור ודור' ,ב' דורות, שקיום התורה הוא לטוב לו – ואמר הרה"ק מרימנוב
ע"כ 'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך' ,כי לא די זי"ע לבאר כי הנה אמרו חז"ל שהאבות הק' קיימו את
בשאלת האב שהוא רק דור אחד מקודם ,אלא 'שאל התורה עד שלא ניתנה ,ולכאורה קשה כיצד ידעו איך
וגו' זקניך ויאמרו לך' -שהם יוכלו לספר על שנות דור לקיים את התורה קודם שניתנה ,אכן הענין הוא כי
ודור. רמ"ח מצוות עשה הם כנגד רמ"ח איברים ושס"ה
מצוות לא תעשה הם כנגד שס"ה גידין ,על כן האבות
עו"א :אצל אביך כתי' 'ויגדך' ובזקניך כתי' 'ויאמרו לך', הק' שקידשו את כל איבריהם וגידיהם ,הנה השיגו
אולי ע"ד אמרם ז"ל עה"כ 'כה תאמר לבית יעקב ותגיד מעצמם ע"י איבריהם וגידיהם את כל הרמ"ח מצוות
לבני ישראל' ,תאמר בלשון רכה ותגיד דברים הקשים עשה ושס"ה ל"ת ,ולזאת לא היו הם צריכים לקבל את
כגידין ,כמו כן כאן ,שאצל האב נאמר 'ויגדך' דברים התורה ,כי ידעו הכל מאליהם ,אבל הדורות שאחריהם
קשים ,כי תוכחת האב חמורה יותר מתוכחת 'זקניך שלא היו עוד במדריגה זו הנה הם היו צריכים לקבל
אשר יאמרו לך' -באמירה רכה ,אבל האב יגדך דברים התורה ,וזהו שכתב התרגום 'עמא דקבילו אוריתא',
הקשים כגידין ,דברים הקשים כגידין היינו שיכנסו היינו שהוצרכו לקבל התורה' ,ולא חכימו' ,כי ירדו ונפלו
הדברים בגידין. ממדריגתם ולא היו חכמים עוד להיות יכולים להשיג
את התורה מאליהם.
ה"דעת סופר" אומר :הכוונה בזה' ,בינו' – התבוננו, וסיים הרה"ק מרימנוב זי"ע ואמר :הרה"ק מרוז'ין הוא
'שנות' – בשינויים הנעשים בין דור הקודם לדור הזה, איש קדוש כזה שמשיג כל התורה מאליו על ידי איבריו
שבכל דור נעשים בני אדם פחותים ויורדים. וגידיו !
הרבי ה"בית ישראל" זי"ע שואל :מדוע נכתב 'אביך' זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך
בלשון יחיד ,ואילו 'זקניך' בלשון רבים? ופשוט בדרך זקניך ויאמרו לך( :לב ז)
הלצה אפשר לומר ,שאבא יכול להיות רק אחד ,ואילו ב"ליקוטי יהודה" מביא דבכתבי חסידים איתא
סבא יכולים להיות יותר מאחד – משני הצדדים. מה"חידושי הרי"ם" זי"ע שאמר :רש"י ז"ל פירש שיש
עוד אפשר' ,שאל אביך' – מיינט מען אברהם אבינו, לזכור את דור המבול ואת דור הפלגה ,דכתיב 'הן עם
האבא הראשון האבא של כולם' ,זקניך ויאמרו לך' – אחד ושפה אחת' וגו'" ,עם אחד" אלו בני ישראל,
עולה על יצחק אבינו ע"ה ויעקב אבינו ע"ה ,שהם הורו ו"שפה אחת" שאומרים שמע ישראל בכל יום .בני
את הדרך לתשובה ,וכדאי' הפותח שער לדופקי ישראל היו כלולין בין האומות ופירד אותם השי"ת
בתשובה דקאי על האבות. והבדילם מהגוים כדי שיישאר כח האחדות ולשון
עוד אפשר' ,שאל אביך' – קאי על אדם הראשון' ,זקניך הקודש לעולם לבני ישראל ,וצריכים איפא להכיר את
ויאמרו לך' – קאי על האבות .אדם הראשון כן חטא או טובתו יתברך ולזכור זאת.
לא חטא – בכל אופן תשובה הוא עשה ,לא רק בשבילו
אלא בשביל כל העולם ג"כ ,אנחנו כולם נכדים שלו. כתב בעל הטורים' :שאל אביך ויגדך זקניך' הוי ג'
דורות ,וסמיך ליה 'בהנחל' לומר כל שהוא ובנו ובן בנו
ת"ח הרי היא לו כנחלה שאין לו הפסק.
הרה"ק רבי חיים מאיר מויז'ניץ זי"ע אומר :אם אתה הרבי ה"לב שמחה" זי"ע מביא שהחפץ חיים זצ"ל
מבקש מהקב"ה כבן אל אב ,ואתה מרצהו "טאטע שאל את אביו הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע :אם כן צריך
טאטע העלף מיר" ,אז 'ויגדך' – ל' המשכה ,ימשוך שלא תהא התורה פוסקת אצל כל ישראל שהרי כולם
אותך אליו. בני אברהם יצחק ויעקב האבות הק' ,והשיב לו כ"ק
8
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
כמאמר הכתוב' :ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל אמר בדרך
ירשו' ,כדי שנוכל לעבוד את השי"ת בשמחה ובטוב מליצה' :שאל אביך ויגדך' ומה יגיד לך אביך – 'זקניך
לבב מרוב כל. ויאמרו לך' ,שתדבק במסורת אבותיך מדור דור.
הרה"ק מרוז'ין זי"ע פירש :שהתיבה 'למספר' היא הגה"ק רבי מאיר אריק זצ"ל פירש :מנהיג ישראל נקרא
מלשון זיכוך ובהירות – כמו 'ספיר ויהלום' .וביאר :כי בבחינת אב ,כמו שנאמר' :אבי אבי רכב ישראל' .א"כ
הקושי שיש לבנ"י ובפרט לחסידים הנוסעים פירוש הפסוק הוא כך :אם יש לך שאלה שאין אתה
לרבותיהם במעבר הגבולות בין המדינות ,הוא כדי לזכך יודע הדרך לילך בה ,שאל את שאלתך למנהיג כזה
את בני ישראל. שתשובתו תהיה "זקניך ויאמרו לך" ,כך היה אומר זקנך
על שאלה כזו .אבל אם תפגוש מנהיג שיאמר "זקני
בשם הרה"ק רבי אברהם משה מראספשי זי"ע [בן אמר כך ,ואני אומר אחרת" ,יש להתרחק ממנו יהיה מי
הרה"ק רבי עמנואל מפשעדבוז זי"ע] :דהנה מצינו שיהיה ,כי אם מתרחק מהזקנים ,אז מתרחקים מרחק
שבאם ח"ו הפירוד בבני ישראל ,אזי יש ח"ו מעמד רב מדרך האמת.
ומצב בהגוים ,ואם ח"ו יש פירוד בבני ישראל אזי יש
מספר בבני ישראל ,שאם כולם הם באחדות אזי אין הרה"ק ה"שפע חיים" זי"ע דבר בקדשו :בעיני ראיתי
להם מספר" .בהנחל עליון גוים" ר"ל למה יש להגוים בבארא פארק לפני שנים רבות שישב לידי יהודי זקן
מעמד ומצב" ,בהפרידו בני אדם" מפני שיש פירוד ח"ו עם בנו ונכדו והנכד לא הבין מה שהסבא אומר לו
בבני ישראל שהם קרוים אדם ,כמו שאיתא אתם קרוין וביקש מהאבא שיסביר לו באנגלית מה שהסבא אומר,
אדם" .יצב גבולות עמים" ,מפני מה יש להם מצב ולאחר מכן כשנשאתי דברים אמרתי לפרש מש"כ
בגבולותם" ,למספר בני ישראל" ,מפני שהפירוד בבני 'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך' ,אלא שלעיתים
ישראל גורם להם שיהיה להם מספר וח"ו תקומה קורה שהסבא אינו מבין את שפת הנכד והנכד אינו
בעכו"ם .ודפח"ח. מבין את שפת הסבא ,ואחז"ל שהדרך הנכונה היא
כאשר 'זקניך ויאמרו לך' שלא יצטרכו להמליץ
כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו( :לב ט) בינותם...
בשם הרה"ק רבי משה מקוברין זי"ע :היינו כמו חוט,
כאשר הוא יחידי אינו מתקיים ואין לו שום כח ,אבל אם בספר "מקדש הלוי" אומר מפני מה נאמר אצל האב
שוזרים הרבה חוטים יחד נעשים חבל עב וחזק לשון הגדה ,דברים הקשים כגידים ,ואילו אצל הסב
ומתקיים ,כך אצל ישראל ,אף פשוטי העם שלעצמם לשון אמירה רכה ? מפני שכך דרכו של עולם ,שהאב
אין כוחם גדול ,הנה כאשר מתאגדים ומתאחדים יחד מדבר קשות עם בנו ומייסרו בתוכחת מגולה הטובה
כוחם גדול ונשגב ,וזהו 'יעקב חבל נחלתו' ,יעקב רמז מאהבה מוסתרת ,ואילו הסב מאיר פנים לנכדו ...
לאנשים פשוטים ,היינו אפילו כאשר יהיו במדריגה
נמוכה בחינת יעקב ,אם יתאגדו יחד כמו חבל ,יתחזקו בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים
ויהיה כוחם עצום. למספר בני ישראל( :לב ח)
הרה"ק ה"נועם אלימלך" זי"ע כתב לפרש הכתוב :כי
הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות זצ"ל כותב לפרש את אנו רואים עתה בגלות אשר אומות העולם יש להם
הפסוק :עפ"י מה שאמרו חז"ל כי חלק ה' עמו ,שמסר מנוחה ונחלה ויושבים שלווים ושקטים ,ואילו ישראל
האומות לשרים שלמעלה ובחר לו ישראל לסגולתו נמצאים בגלות וגולה ,ולכאורה יש להבין למה יגרע
ומייחד שמו עליהם ,כמ"ש 'ישגבך שם אלקי יעקב'. גורל ישראל מגורל כל אוה"ע ,לזה אמר' ,יצב גבולות
ושמעתי בשם הגה"ח האבד"ק קארעץ זצ"ל ,שפי' עמים' ,היינו כל מה שרואים עכשיו שיש לעמים ארץ
הפסוק 'ה' צבקות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה', וגבול ונחלה ,תכלית הכל הוא 'למספר בני ישראל',
עפ"י מה דאי' שישראל משתבחים בעצמם ששם ה' היינו הגוים מכינים את ארצם עבור ישראל ,כי במהרה
נקרא עליהם ,והמלאכים אומרים כי גם עליהם מייחד יגאלנו השי"ת מן הגלות ואז יתן לנו את כל נחלתם,
9
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
אמנם דבר גדול דיבר רש"י בזה .להורות לנו ,שהאב ה' שמו ה' צבקות .ועל זה משיבים ישראל שגם הם
המקיץ את בנו לתורה ולעבודה ומזרז את הנער נכללו בשם צבקות ,משא"כ מה שנקראים בשם אלקי
להרחיקו ממדת העצלות ,זהו באמת רחמי האב על יעקב או אלקי ישראל ,בזה מייחד שמו עלינו בלבד.
הבן .כי הסיבה הראשונה המביאתו לידי עבודתו ית"ש וזש"כ ה' צבקות – עמנו – ר"ל גם אנו נכללים בזה,
היא הזריזות ,וההורים המונעים את עצמם מלהקיץ את משגב לנו – ר"ל התפארת שלנו – אלקי יעקב סלה,
בניהם לעבודת השם ,אין בזה לא אהבה ולא רחמנות. שמייחד שמו על ישראל לבדם .ודפח"ח.
ולכן שפיר נקט רש"י כאן מה שהנשר מקיץ את בניו,
לרמז על האמור ,כי מה שהאב מקיץ את בנו לעבודת ימצאהו בארץ מדבר ילל ישמון יסובבנהו יבוננהו
הקודש ,בזה טמון הרחמנות .ודפח"ח. יצרנהו כאישון עינו( :לב י)
איתא בספה"ק "אור לשמים" :רמז הפסוק כי האדם
צריך לדעת שהוא תמיד קרוב אל השי"ת ,אף בשעה
ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר( :לב יב) שמרגיש עצמו כמדבר שהוא ריק ושמם ,מקום נחש
בספה"ק "נועם מגדים" מביא מה דאיתא בילקוט' :ה' שרף ועקרב ,היינו שמרגיש בעצמו שאינו שוה מאומה,
בדד ינחנו' ,עתיד אני להוריש אתכם מסוף העולם ועד גם אז יוכל למצוא את השי"ת ,וזהו אומרו 'ימצאהו
סופו ,ו'אין עמו אל נכר' ,שלא יהו בכם בני אדם בארץ מדבר' ,כלומר תמיד יכול האדם למצוא את
שעובדין עבודה זרה. השי"ת ,גם כאשר הוא במצב שדומה למדבר שממה.
ושואל כמה שאלות :חדא ,מה קישור יש להבטחה זו
שלא יהיו בכם בני אדם שעובדין ע"ז לזה שהבטיחם הרה"ק מוהר"י מרחמסטריווקא י-ם זי"ע פירש את
להוריש מסוף העולם ועד סופו? וגם מה הרבותא הפסוק' :ימצאהו בארץ' ,ר"ל העצה למצוא את השי"ת
דהבטחה זו שלא יהיו עובדי ע"ז בישראל לעתיד בעת בארץ ,היא 'מדבר' ,לדבר דיבורי תורה ותפילה ,על ידי
הגאולה ,בוודאי יהיו כל ישראל קדושים כולם ,ופשיטא זה יכולים למצוא אותו יתברך' ,ובתוהו ילל ישימון' רמז
שלא יהיה בהם עון החמור דע"ז? וגם הא הכל בידי ליצר הרע ,היינו שגם היצה"ר חפץ למנוע את האדם
שמים חוץ מיראת שמים ,ואיך הבטיחם על דבר הנוגע מלעסוק בתורה ובמצוות ,עם כל זה 'יסובבנהו יבוננהו
ומוטל על האדם לעשותו? יצרנהו כאישון עינו' ,הקב"ה יסובבנהו וישמרהו מכל
וכתב לבאר הענין כי באמת יש להבין מה היא הטובה רע ,לכך אין לירא מן היצה"ר ,אלא יש להתחזק בתורה
בזה שעתיד הקב"ה להוריש לנו את כל העולם ,הלא ובמצוות.
אמרו חז"ל כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודה זרה ,א"כ
מה נרוויח מזה שיהיה לנו את כל העולם ,אם לא יהיה הרה"ק ה"תפארת שלמה" זי"ע אומר :שהקב"ה שומר
אפשר לדור שם? אולם התירוץ הוא ,כי איתא במדרש על האדם באותה מדה שהאדם שומר על אישון עינו
שכל העולם עתיד להתקדש בקדושת ארץ ישראל ,א"כ דהיינו מדת שמירת העיניים.
ודאי טובה גדולה יש במה שינחיל לנו אל כל העולם ,כי
אז כאשר יתקדש כל העולם בקדושת ארץ ישראל לא כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף( :לב יא)
יהיה שום חשש לגור בכל מקום בעולם. ברש"י :נהגם ברחמים ובחמלה כנשר הזה רחמני על
וזהו שאמר הקב"ה 'עתיד אני להוריש אתכם מסוף בניו ואינו נכנס לקנו פתאום עד שהוא מקשקש ומטרף
העולם ועד סופו' ,ולא תחושו שלא לדור בחוץ לארץ על בניו בכנפיו בין אילן לאילן וכו' ,כדי שיעורו בניו ויהא
מפני שהדר בחו"ל כאילו עובד ע"ז ,כי 'לא יהו בכם בני בהן כח לקבלו.
אדם שעובדין ע"ז' ,ממילא יהיה אז בכל העולם קדושת שואל כ"ק המהר"ש מבובוב זי"ע :ולכאורה יש
ארץ ישראל .ודפח"ח. להפליא ,דמאחר דמדברים כאן ממדת רחמנותו של
הנשר על בניו ,מדוע נקט רש"י מה שהנשר מעיר
הרבי ה"לב שמחה" זי"ע מעיר פה דבר פלא :שתרגום ומקיץ את בניו משנתם ,שיש בזה מדת אכזריות להקיץ
יונתן שדרכו לפרש בדרך דרוש – תרגם הפסוק 'ה' בדד את בניו ,ויותר הו"ל לנקוט כשהנשר בא להאכילם.
10
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
מפרש הרה"ק ה"שפע חיים" זי"ע' :צור ילדך תשי' – ינחנו' בדרך פשט ,מימרא דה' בלחודיהון ישרינון
ה' הרי מיטיב עם האדם ללא שיעור' ,ותשכח אל' – בארעהון ולא משרי ביניהון פולחי פולחנא נוכראה.
ואילו האדם "שוכח" מכל טובותיו וממרה רצונו .ואף על ואונקלוס שדרכו בדרך כלל בפשט ,מפרש כאן בדרוש:
פי כן' ,מחוללך' – ה' "מוחל" לו על אותם עבירות שהן ה' בלחודיהון עתיד לאשריותהון בעלמא דהוא עתיד
כנגדו ,היינו בין אדם למקום .אך' ,וירא ה' וינאץ' – על לאתחדתא ולא יתקיים קדמוהי פולחן טעון.
מה הוא אינו מוחל' ,מכעס בניו ובנותיו' – על מה
ש"מכעיסים" ומכאיבים ל"בניו" ול"בנותיו" ,היינו וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוק
עבירות שבין אדם לחבירו. עשהו וינבל צור ישעתו( :לב טו)
אומר ה"חידושי הרי"ם" זי"ע :לכאורה ישורון הוא
וירא ה' וינאץ בניו ובנותיו( :לב יט) מדרגה יותר גבוהה מישראל ,ולמה דווקא כאן
ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור כשמזכירים חסרונותיהם של ישראל קוראים אותם
תהפוכות המה ישורון?
בנים לא אמון בם( :לב כ) אלא הכתוב מרמז בזה ,שאפילו כשבני ישראל הם
השב שמעתתא בפתיחה מפרש :בהקדם דברי חז"ל, במדרגה גבוהה ,אם הם מתחילים להתגאות
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, ולהתרברב ,הדבר מביא אותם ל"ויבעט".
וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו
מתקיימת. הרה"ק רבי נחום מטשרנוביל זי"ע אמר :מתיירא אני
והנה בתיקוני זוהר כינה את היראה בשם "בת מלך", יותר מן המצוות שאני נהנה מהם ,מאשר מפני
ואת התורה בשם "ב"ן" .וזהו כוונת הפסוק :וירא ה' וגו' העבירות שאין לי כל הנאה מהן.
מכעס "בניו ובנותיו" – ממה שמקדימין את ה"בן"
ל"בת" ,היינו את התורה ליראה' .ויאמר וגו' מה אלקים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום
אחריתם כי דור תהפכות המה' – שמהפכין הסדר, אבותיכם( :לב יז)
"בנים" לא אמון בם ,שלבסוף גם התורה שנקראת ב"מעינה של תורה" מביא בשם ה"חתם סופר" זצ"ל:
"בן" לא תתגדל ותתקיים בהם. מאז ומתמיד היה הבדל בין הדור הקשיש והדור הצעיר
ביהדות ,הדור הצעיר רופף הוא במקצת לעומת הדור
אומר הרבי ר' זושא זי"ע :הקב"ה אומר" :אסתיר ,לרגע הקשיש .ברם ,תמיד היה ההבדל הזה תקין ,כפי
קט ,פני מהם" ,אתן להם להשתובב – "אראה מה שצריך דור אחד להיות נבדל ממשנהו ,וכה גדול הוא
אחריתם" ,אחכה לראות מה יהיה בסופו של דבר" .כי המרחק ,עד שלא יתכן לשערו מראש ,אין להכיר כלל
דור תהפכת המה" – קל להם להתהפך ,וכהרף עין הם הדור הצעיר שהוא יצא מחלציו של הדור הקודם ,אלא
משתנים ,הנה הם רעים ,וחיש מהר הם מסוגלים נראה הוא כעם חדש ,בעל רעיונות ואלילים חדשים,
להתהפך ולעשות תשובה. שכמעט אין לו כל זיקה אל הדור שלפניו.
'חדשים מקרוב באו' – קם דור חדש' ,אשר לא שערום
הרה"ק רבי שמואל אבא מזיכלין זי"ע ביאר הכתובים אבותיכם' – הם לא יכלו לשער מראש כי כך יהיו פני
האלו בדרך מליצה טובה על ישראל: הדברים.
דהנה כאשר יבוא המקטרג וקטרג על ישראל
שמתנהגים בדרך לא טוב ח"ו ,ומעורר דינים עליהם צור ילדך תשי ותשכח א-ל מחוללך( :לב יח)
ח"ו ,אז מתעורר השי"ת במידת רחמיו כרחם אב על אומר הרבי מקאצק זי"ע :הקב"ה הטביע בך האופי
בנים וממליץ בעצמו ית' מליצה טובה בעד ישראל ,וזהו והתכונה של "תשי" ,של שכחה ,שתשכח צרות
'וירא ה'' ,היינו מידת הרחמים ,היינו שרואה מה ופגעים העוברים עליך ,וזה לטובתך למען תוכל
שמקטרגים על ישראל והמקטרג רוצה לעורר כעס ה' להתקיים ולהמשיך בחיים .לבסוף "ותשכח קל
על ישראל ,אכן 'וינאץ מכעס בניו ובנותיו' ,היינו מחוללך" ,אתה משתמש בתכונת נפש זו לשכוח את
שהשי"ת ממאס מלכעוס על ישראל שהם בניו ובנותיו, ה'...
11
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
כל עיקר ,ואם לאו 'ישכילו זאת' ,והיה עכ"פ מדת ואדרבה ממליץ עליהם' ,ויאמר אסתירה פני מהם',
השכל 'ויבינו לאחריתם' לעשות תשובה לאחר החטא. היינו 'שאסתיר ואעלים את כעסי מהם ואמתין ואראה
מה אחריתם' ,כלומר שאני מצפה ומקוה שאחריתם
כ"ק אדמו"ר שליט"א מויז'ניץ לרפו"ש פירש בשם אביו ודאי יהיה טוב כי יטיבו את מעשיהם ולמה לי לכעוס
הרה"ק ה"ישועות משה" זי"ע :ע"ד מה דאי' בספה"ק עליהם' ,כי דור תהפוכות המה' ,היינו אינם עומדים
"אמרי נועם"' ,לו חכמו' רומז לשופר ,ע"ד חכמה היא תמיד על הרגל אחד רק פעם כך ופעם כך ,ואם אפי'
ואינה מלאכה' ,ישכילו זאת' – הכתוב בא לומר שאם יהיה עתה האמת עם המקטרג הלא בודאי
שהנסיון אם עבודת ר"ה ותקיעת שופר היתה אמיתית יתהפכו לטוב ,כי הבחירה בידם ובפרט שטבעם
בלבב שלם' ,יבינו לאחריתם' – יראו איך עורך ומסדר להתהפך וכמו שנהפכו מטובים ללא טובים ,כן יתהפכו
האדם את הימים הבאים ,ימי זמן שמחתנו סוכות עתה מלא טובים לטובים וכהנ"ל ,ולכן 'בנים' המה לי,
ושמע"צ. 'לא אמון' המקטרג 'בם' ,היינו שלא אאמין לו כלל
ועוד הוסיף לפרש שהכוונה 'יבינו לאחריתם' היא גם להמקטרג ולא אקבל את דבריו ,רק אעורר עליהם מדת
איך נראה האדם בעבור הימים הנוראים והקדושים, הרחמים כן יהי רצון אמן.
ירח האיתנים ,האיך הוא נראה בצאתו לימי החול – ימי
החורף והקיץ הבאים אחריהם לשלום ,שבהיות אומר ה"חתן סופר" זצ"ל :הכוונה אפשר לומר על דרך
התעוררות האדם בר"ה ויוהכ"פ כנה ואמיתית רישומה המוסר :כי דרך האנשים להימנע מן הצדקה באומרם
ניכר על כל השנה ,הרגשת התקרבותו להקב"ה שאין להם ליתן ,אבל באמת הוא להיפך ,מפני שאינם
שבר"ה מורגשת אצלו במשך כל השנה כולה .ודפח"ח. נותנים – אין להם ליתן ,כי הצדקה היא המפתח
לשפע ,ובאם זורק את המפתח במה יפתח האוצר? וזה
הגה"צ רבי שאול בראך מקאשוי זצ"ל בספרו "בהיות 'כי דור תהפוכות המה' – הם מהפכים הסדר ,ומונעים
הבוקר" מפרש' :לו חכמו ישכילו' – ילמדום לאחרים, עצמם מן הצדקה ,מפני שאין להם ,והיה טוב יותר ליתן
והם יאמרו אחר כך דברי תורה בשם מלמדיהם ,ועי"ז ואז היה השי"ת משפיע להם כפל כפלים ,אבל המה
'יבינו לאחריתם' – שגם אחרי קצם יהיו שפתותיהם 'לא אמון בם' – אין בהם אמונה להאמין שבזכות
דובבות בקבר ,שהרי כל ת"ח שאומרים דבר שמועה הצדקה יעזרם ה' ויפתח להם אוצרו הטוב.
מפיו בעוה"ז שפתותיו דובבות בקבר [יבמות צז.].
כי גוי אבד עצות המה( :לב כח)
כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד אומר החיד"א :המה אבודים מרוב עצות ויועצים...
ואפס עצור ועזוב( :לב לו)
ואמר אי אלהימו צור חסיו בו( :לב לז) לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם( :לב כט)
אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם אומר הרה"ק ה"אמרי שאול" ממודז'יץ זי"ע :חכמה
יהי עליכם סתרה( :לב לח) הוא כמ"ש חז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד ,היינו
ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי אני אמית הזהירות קודם החטא ,והשכל – הוא מה שאחר החטא
ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל( :לב לט) כי יבין וישכיל בדעו ובשכלו לתקן מעשיו ורוע מעלליו,
בספר "אמרי יצחק" מביא בשם הרה"ק ה"ייטב לב" היינו בינה ותשובה .זה שאמר 'ראשית חכמה יראת
זי"ע בדרוש לשבת תשובה :שלכאורה כיצד יכול ה'' ,ר"ל העיקר לכל לראש ,הוא בחינת החכמה,
הקב"ה לדון את עמו ,והלא קיי"ל דאין עד נעשה דיין, החכם עיניו בראשו ביראת חטא להיות נזהר מן
והקב"ה דן עפ"י מה שראה בעצמו? ומתרץ :דכל העבירה ,ויש בחינת שכל ,זה דרכו כי טוב לכל
הטעם דאין עד נעשה דיין ,היינו משום שהרואה במו עושיהם ,פי' אחר המעשה בא אל השכל להטיב מעשיו
עיניו את המעשה אינו יכול להפך בזכותו ,אבל הקב"ה ולהיות חוזר בתשובה.
צדיק וישר ,ואף כשרואה את מעשה העבירה אומר אני וי"ל על זה נאמר 'לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם',
גרמתי לו שבראתי יצה"ר כפי שאחז"ל [סוכה נב,]. הרי זה כפל לשון ,אלא הפירוש 'לו חכמו' ,הלואי היה
ולפיכך יכול אף הוא עצמו להיות דיין כיוון שיהפך להם החכמה ,להיות נזהרים מראשיתם שלא יחטאו
12
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
ונכדו כ"ק האדמו"ר מזוטשקא שליט"א אמר בשם זקנו בזכותו.
ה"נחל יצחק" זי"ע לבאר :שע"י שהאדם נכנסת עפי"ז יש לפרש הפסוק' :כי ידין ה' עמו' – דה' אף
לבחינת 'אין' הוא מגיע לתכלית שהיסורים היו מביאין שהיה עד גם כן דן ,כיון ש'על עבדיו יתנחם כי יראה כי
אותו ושוב אינו צריך ליסורים שיכניעו אותו ,נמצא אזלת יד' – כמו שפירש"י :יתנחם הקב"ה על עבדיו
שבחינת ה"אין" מצילה אותו ממידת הדין. לשוב ולרחם עליהם ,כיון שיודע שידם קצרה ובאונס
יצרם חטאו.
בגמרא [ע"ז כט :]:למדו מכאן שיין נסך אסור בהנאה,
מה זבח אסור בהנאה – אף יין אסור בהנאה. נכדו של הרה"ק ה"תפארת אי"ש" מנובומינסק זי"ע
בספה"ק "קב וישר" וז"ל" :ושמעתי מפי מורי הגאון הגה"ח רבי אהרן פרלוב שליט"א מביא את דברי סבו
אבי ז"ל [בעל "ברכת הזבח"] ששמע מפי הקדוש ר' שדרש את הפסוקים ופירש זה על המנהיגים שפרקו
יעקב תעמריליש ז"ל שכל מי שנכשל בעוון יין נסך ,על מעליהם עול המצוות אשר אמרו לעזרכם ,ואחר כך
כרחו יהיה אחר כך מגולגל בחמור ,כי לשון נופל על כאשר 'יראו כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב' ,כאשר יווכחו
לשון ,כי תרגום של יין הוא חמר ,על כן יראה האדם לדעת שאזלת יד המנהיגים הללו מלהושיע ,אז יאמרו
ויפריש עצמו מאיסור יין נסך ,ומיין שרף שעושים ישראל 'אי אלהימו צור חסיו בו' ,היכן הם אלה אשר
משמרים של יין נסך ,שהוא ג"כ אסור כמו יי"נ וכל אמורים היו להיות צור לחסות בו' .אשר חלב זבחימו
הפורש מאיסור זה נקרא קדוש ,וקדוש יאמר לו". יאכלו ישתו יין נסיכם' ,אותם האוכלים חלב זביחת
עכו"ם ושותים יין נסך ,וכי מאלו אנו מצפים לעזרה .ואז
ראו עתה כי אני אני הוא וגו' אני אמית ואחיה מחצתי יווכחו לדעת 'כי אני אני הוא ,אני אמית ואחיה מחצתי
ואני ארפא( :לב לט) ואני ארפא' ,כי אין לשים מבטחם אלא בהקב"ה לבדו,
מפרש ה"נחל קדומים" :בהקדם מאמר חז"ל אין ועתה שהוא הוא הממית והמחיה המוחץ והמרפא .ודפח"ח.
אלא תשובה [ב"ר כא ו] ,ובידוע,שצריך האדם לשוב
בתשובה ,כדי לקרב את הגאולה ,לפי שהשכינה אומר ה"חתם סופר" זצ"ל :יש לומר ,כי בתחילת גאולת
בגלות .וזהו הרמז בפסוק' :ראו עתה' – מהרו לשוב ישראל ממצרים ,אמר הקב"ה למשה' :אהיה אשר
בתשובה' ,כי אני אני הוא' – מפני שהשכינה בגלות. אהיה' ,ומפרש רש"י בשם חז"ל" :אהיה עמם בצרה
ואז ,בכח התשובה' ,אני אמית' – לסטרא אחרא, זאת ,אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות" .והנה
'ואחיה' – לנצוצי הקדושה שיעלו אל מקום הקדושה. בשירת האזינו מדובר על הגאולה העתידה ,אומר
השי"ת ,עכשיו הגיע אותו הזמן אשר אני אני הוא ,אז
עוד מפרש החיד"א ב"נחל קדומים" :בהקדם דברי דיברתי בלשון עתיד" ,אהיה" ,ועכשיו שהגיע הזמן אני
חז"ל שבתחיית המתים ,מי שהלך חיגר ,יקום חיגר מדבר בלשון הווה' ,אני אני הוא'.
וכו' .וטעמא דמילתא שיקומו בתחיית המתים במומן,
כדי שכל רואיהם יכירום ,ורק אחר כך יתרפאו .וזהו סיפר הרה"ק הרמ"ח מסלונים זי"ע :פעם דפק אחד
הרמז בפסוק' :אני אמית ואחיה' – בתחיית המתים כפי בדלתו של המגיד ממעזריטש זי"ע ,ושאל מי שם,
שהיו בחייהן – מבלי שום שינוי ,ורק אחר כך 'מחצתי והשיב" :איך" [אני] .ואמר המגיד :ווי קען א מענטש
ואני ארפא'. זאגען איך ,נאר דער רבש"ע אליין קען זאגען אני – "כי
אני אני הוא" ,וא"ל החסיד זייט געזונט ,כי נכנסו
ב"פני דוד" מפרש :בהקדם הא דקיי"ל שהחובל לא הדברים בלבו ונסע.
מצי לומר לנחבל אני ארפאך ,כי הנחבל יכול לומר
שהוא דומה בעיניו כמו אריה העומד עליו [ב"ק פה.]. 'ואין מידי מציל' – שואל הרה"ק רבי מרדכי'לה
והנה ,זה שייך לומר רק בין אדם לחבירו ,לא כן כלפי מנדבורנה זי"ע :והרי הצדיק יכול להציל שהרי הקב"ה
שמיא ,מי פתי יעז לומר כך כלפי המקום ב"ה. גוזר גיזרה וצדיק מבטלה ,ותירץ ,דאה"נ זהו שמרמז
וז"ש הכתוב' :מחצתי ואני ארפא' – אף שאני 'מחצתי' הכתוב 'ואין מידי מציל' ,שהצדיק שהוא בבחינת 'אין'
מכל מקום 'ואני' עצמי 'ארפא' ,כי 'אין מידי מציל' בעיניו -הוא יכול להציל ממדת הדין.
13
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
הרה"ק רבי משה'ניו מבויאן זי"ע הי"ד ,דלפי דברי רש"י וממילא אף אחד לא יעז לומר שאני נדמה כנ"ל.
הנ"ל א"ש דהיינו טעמא דהנמוק"י דנחשב כאילו
נעשה הכל מעכשיו ,משום שאינו יכול להשיבו ,אבל אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם
אצל הקב"ה שיש בידו להשיבו בכל רגע א"כ כשהצית לצרי ולמשנאי אשלם( :לב מא)
ה' אש בציון נחשבת העשיה רק בשעת השריפה ,ולכן מפרש הרה"ק ה"עטרת ישועה" זי"ע :רבותינו ז"ל נתנו
א"ש מה דאמר ר' יוחנן שהיה קובע התענית בעשירי שלש עצות במה ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע
ודפח"ח. [ברכות ח" :]:יעסוק בתורה וכו' ,יקרא ק"ש וכו' ,יזכור
לו יום המיתה" ,עיי"ש .ופירשו בספרים ,שהכוונה
הרנינו גוים עמו וכפר אדמתו עמו( :לב מג) להזכיר לו ,ליצה"ר ,את יום מיתתו ,דהיינו לעתיד
ברש"י :לאותו הזמן ישבחו האומות את ישראל ,ראו מה כאשר הקב"ה ינקום ממנו ,ובמחשבה זו יוכל האדם
שבחה של אומה זו שדבקו בהקב"ה בכל התלאות להכניע את היצר.
שעברו עליהם ולא עזבוהו ,יודעים היו בטובו ובשבחו. וזהו הרמז' :כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי
אומר הרה"ק ה"אמרי אש" ממודז'יץ זי"ע :אא"ז לעולם' – אם אתה רוצה לעלות בגרם המעלות לנחול
הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע היה אומר :עה"כ אז חיים הנצחיים ,העוה"ב ,והיינו ע"י שתבטל את
ימלא שחוק פינו ,מדוע "שחוק"? היה צריך לומר אז היצה"ר מכל וכל ,אזי העצה היעוצה' :אם שנותי ברק
ישמח לבנו ,וכדומה? חרבי' – על ידי קריאת שמע שנקראת 'חרב פיפיות'
אלא היו דורות של תנאים ואמוראים ,גאונים ,מקובלים [ברכות שם]' .ותאחז במשפט ידי' – ע"י התעסקות
וצדיקים – ומשיח לא בא בדורותיהם ,ולבסוף יבא בדור בתורה ,שנקראת 'משפטי ה' אמת' [תהלים יט י].
שפל כזה ,האם זה לא יהיה שחוק בעיני כל ??? ו'אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם' ,היינו הזכרת יום
המיתה של היצר ,איך שלעתיד ינקום ממנו השי"ת
ברש"י :ויפייס אדמתו ועמו על הצרות שעברו עליהם. וישלם למשנאיו כפעלם ,ובשלושת אלו יבטל היצר,
אומר הרבי הרמ"מ מליובאויטש זי"ע :המלים "וכפר ועי"ז 'וחי אנכי לעולם' – חיים נצחיים לעוה"ב.
אדמתו עמו" מופיעות בסוף "שישי" ,רמז לכך שהפיוס
הזה יהיה בסוף האלף השישי. ברש"י :למדו רבותינו באגדה מתוך לשון המקרא
ואין רש"י מפרש "וכפר" מלשון כפרה שהקב"ה יכפר ותאחז במשפט ידי – לא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה.
על חטא ישראל ,שכן היסורים הנוראים שעברו וסבלו מדת בשר ודם זורק חץ ואינו יכול להשיבו ,והקב"ה
בנ"י במשך כל הגלויות כבר כיפרו על החטאים ,ונשאר זורק חציו ויש בידו להשיבם כאילו אוחזן בידו ,שהרי
רק "לפייס" את עם ישראל על צרות הגלות .ודפח"ח. ברק הוא חצו ,שנאמר כאן ברק 'חרבי' ותאחז במשפט
ידי וכו'.
ויבא משה וגו' הוא והושע בן נון( :לד מד) ידוע קושית הרבי מקאצק זי"ע על דברי הגמרא
הגאון רבי יהושע בוימל זצ"ל [תלמידו של רבי מאיר במסכת תענית [כט :].דאמר ר' יוחנן ,אי הוינא התם
שפירא זצ"ל] אמר :כשמסופר בתורה על הכתרת הוי עבדי התענית בעשרה ולא בט' ,משום שאז נשרף
יהושע כממלא מקום של משה רבינו ,מזכירו הכתוב העיקר וכו' .והקשה ,הא ר' יוחנן ס"ל בב"ק [כב ].אשו
בשם "הושע בן נון" ולא בשמו המלא "יהושע" מה משום חציו ,אם כן מיקרי דנשרף בט' ,כמש"כ בנמוקי
טעם? יוסף ,דלמ"ד אשו משום חציו הכל הולך אחר תחילת
אלא ,בשעתו קרא משה רבינו בשם זה ליהושע בדרך המעשה .דאל"כ היה אסור להדליק נר בעש"ק ,וכיון
תפילה" :י-ה יושיעך מעצת מרגלים" ,כדי שלא יתפתה שכן נחשב הכל כאילו נעשה העיקר בט' ומאי אמר ר'
למזימתם ויצטרף חלילה למוציאי דיבת הארץ .ברם, יוחנן ?
עכשיו שנתמנה הוא עצמו ,יהושע ,למנהיג העם, וידידי מנוער הרה"ג ר' דוד אברהם מנדלבום שליט"א
אפשר לסמוך ולבטוח שמוציאי דיבה למיניהם לא כתב לתרץ מה ששמע מהגאון רבי ברוך שמעון
יזדקקו עוד לחפש פגמים בארץ ישראל ולהבאיש את שניאורסון זצ"ל [ראש ישיבת טשעבין] שאמר בשם
14
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
על ידם יונקים תומכי התורה מהגויל והקלף הסמוך ריחה ,כי טרודים יהיו בחיפוש מומין ומתיחת ביקורת
להאותיות. על מנהיגם החדש ...
ועל פי זה יתפרש יפה גם מה שאמר משרע"ה לבנ"י
"כי לא דבר ריק הוא מכם" ,ואיתא בירושלמי' ,אם ריק ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי
הוא מכם' ,ולפי הנ"ל יובן ,שהגיד להם משרע"ה מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות
שהכל תלוי בהאדם עצמו ,אם יושב והוגה בתורה את כל דברי התורה הזאת( :לב מו)
בשקידה ,אז יהיו האותיות שלו מאותיות הכתובים, כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם וגו'( :לב מז)
אבל אם יבלה זמנו ויסתפק בזה שתומך לומדי תורה, ה"אמרי שפר" מפרש :דהנה אמרו חז"ל כל המניח בן
אז יהיו האותיות שלו ממקום הריק ,דהיינו מהגויל כמותו כאילו לא מת .וזה שאמר הכתוב 'שימו לבבכם
סביב ,וז"פ "אם ריק הוא מכם" ,שהכל תלוי בכם, לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את
ובידכם הבחירה אם תהיה האות שלכם מאותיות בניכם וגו' כי לא דבר ריק הוא מכם' – כי אין הלימוד
הכתובות או מאותיות הריקות. עם בניכם דבר שהוא כריק ובלי שייכות לכם' ,כי הוא
חייכם' – שזה יעשה אתכם בחיים אף אחר המיתה כיון
וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה לאמר וגו'( :לב שיתנהגו כמותכם ,אבל אם לא יתנהגו כמותכם ,אז לא
מח) תחשבו כחיים אחר המיתה ,ובכן חייכם הוא זה.
ברש"י :לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו
מרגישין בו אין אנו מניחין אותו. האלשיך הק' אומר :נראה הביאור ,דהנה אם חסר
שואל הרה"ק רבי שמעון מאמשינוב זי"ע :וכי יש לאיש חכמת הכתב שאינו יכול לכתוב יפה ,או שחסר
אפוטרופסים על המיתה? לו ידיעת לשונות ,וכיוצא בזה ,אומרים עליו שהוא ריק
ונראה ,שישראל עשו להם עצה כדי שמשה לא יהיה לו מחוכמות הללו.
השלמה ולא יבא עוד קיצו ,ויבקשו ממנו שילמד אתם אבל איש ישראל שהוא בער מהתורה הקדושה ,אין
סודות התורה ,ויאיר להם עיניהם כמו עיצומו של יום, לומר עליו שהוא ריק מחכמת התורה ,אלא כיון שאין לו
מה עשה הקב"ה ,האיר להם עינים בכל הסודות עד תורה הרי הוא כגוף בלי נשמה ,וחסר לו כל חיותו
שלא היה להם מה לבקש. ומהותו כולה.
וז"ש הכתוב' :שימו לבבכם לכל הדברים וגו' כי לא דבר
הרב מבריסק זצ"ל מתרץ :דמכיוון שנאמר לו 'ומת בהר ריק הוא מכם' כי אין זה דבר אשר נוכל לומר על החסר
אשר אתה עולה שמה' – הרי לנו דהעליה להר היא אותו שהוא ריק מזה ,כי הוא חייכם ,אלא הוא עיקר
תנאי הכרחי למיתת משה רבינו ,והיה בידם למנוע החיות של האדם ,ואם אין לו זאת אין לו כלום.
ממנו לעלות להר ובכך היו מעכבין את מיתתו.
הרה"ק מהרנ"צ מבאבוב זי"ע אמר :ידוע שאין ששים
עלה אל הר העברים הזה וגו'( :לב מט) אותיות לתורה ,אלא מבואר בספרים ,דהרי נפסק
הרב מבריסק זצ"ל שאל :לחד מ"ד שח' פסוקים בשו"ע שכל אות הכתובה בס"ת צריכה להיות מוקפת
אחרונים מש"ר כתבן ,והיה הקב"ה אומר לו לכתוב גויל ,ובכן גם מקום הגויל נחשב לאות ,וחזי לאיצטרופי
ומשה כותב בדמע ,וא"כ מדוע בפרשתנו כשאומר יחד לחשבון ששים אותיות לתורה .ואיתא שמן
הקב"ה למשה 'עלה אל הר העברים' וגו' מדוע שם לא האותיות בתורה נמשך שפע חיים ללומדי התורה
נאמר שמשה כתב דברים אלו בדמע? המקדישים את ימיהם לתורה ועבודת השי"ת ,ומן
ותירץ ,שבפ' האזינו נאמרו הדברים למשה דרך ציווי, הגויל הריק נמשך השפע לתומכי התורה ,והשפעתם
'עלה אל הר העברים הזה'! וכיון שהיתה בזה מצוה אזי של תומכי התורה באה באמת מלומדי התורה ,וכידוע
כדי לעשותה בשלימות עשה בשמחה .ובסוף התורה השותפות של יששכר העוסק בתורה וזבולון העוסק
זה לא ציווי אלא סיפור דברים בעלמא ,וע"כ בשעת בפרקמטיא ונותן מכספו לחיזוק התורה ,כי בכח לומדי
כתיבת הדברים היה כותב בדמע. התורה הממשיכים השפעתם מהאותיות שהם בכתב,
15
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
וחמדת אותה ,שהפשיט משה את אהרן בגד ראשון הרבי ה"פני מנחם" זי"ע אמר שאביו הרבי ה"אמרי
והלבישו לאלעזר ,וכן שני וכן שלישי וראה בנו בכבודו, אמת" זי"ע היה רגיל להראות את דברי התרגום יונתן:
אמר לו משה אהרן אחי עלה למטה ועלה ,פשוט ידיך שבשעה שאמר הקב"ה למשה עלה אל הר העברים
ופשט ,פשוט רגלך ופשט ,עצום עינך ועצם ,קמוץ פיך הזה חשב בליביה ואמר דלמא דמיא מסוקתא דא
וקפץ ,והלך לו ,אמר משה אשרי מי שמת במיתה זו. למסוקתא דטורא דסיני ,שסבר שעתיד הוא לקבל עתה
שואל הגרי"ש כהנמן זצ"ל ראש ישיבת פונביז' :מה שוב את התורה .וקשה להבין על פי פשוטו ,וביאר
בדיוק חמד משה במיתת אהרן ? שקודם פטירת הצדיק מתאספים האורות מאשר פעל
ונראה ,דהלוא האדם בהיותו בעולם חייב לחיות ע"פ ה' כל ימי חייו ,וקודם הסתלקותו של משרע"ה באו אורות
ולשמור את כל מצוותיו ,ואולם כשמת נעשה חפשי מן רבים כל כך וגם האור של מתן תורה ,ולכך חשב בלבו
המצוות ,ואולם במיתת אהרן מצינו דאף המיתה היתה שעומד להיות כעת שוב מתן תורה .והוסיף ואמר :לשם
ע"פ ה' ,דקיים את צווי המיטה אחד לאחד ,דנצטוה מה הודיעו לנו זאת ,אלא כדי שנקבל ונקבל מה מתוך
לעלות למטה וקיים ועלה ,נצטוה לפשוט את ידיו ופשט זה [עיי"ש בפני מנחם פר' דברים תשנ"ה לש"ק
וכו' .אל כך נתאוה משה רבינו שאף מיתתו תהיה על ובדרשות פנ"מ].
פי ה' ,ואכן זכה לכך כדכתי' 'ומות בהר' – דאף על
מיתתו מצטוה ,וכדסיים הכתוב ואמר' :וימת שם משה ומת בהר אשר אתה עולה שמה והאסף אל עמיך
עבד ה' בארץ מואב על פי ה''. כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו( :לב
נ)
על אשר מעלתם בי וגו' על אשר לא קדשתם אותי: מדוע תחילה כשנאמר למשה שלא יכנס לארץ,
(לב נא) התפלל' :אעברה נא ואראה את הארץ הטובה' ,ועכשיו
ה"משך חכמה" כותב :שידועים דברי הגר"א על דברי לא ניסה אפילו להתפלל ,לבטל את הגזירה? והרי
התנא 'ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון' ,וביאר אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע
הגר"א :כי 'דין' – זהו על העבירה עצמה' ,וחשבון' – עצמו מן הרחמים?
זהו החשבון שיעשו עם החוטא על המצוה שיכול היה אלא הענין הוא :כששמע מהקב"ה "ומת בהר אשר
לקיים בעת שעשה את העבירה. אתה עולה שמה" ראה בזה מצות עשה וקיבלה
גם התביעה על משה ואהרן היתה כפולה' ,על אשר באהבה ,ולא רצה לדחותה לאחר זמן.
מעלתם בי' – זהו ה'דין' .היינו עצם מעשה העבירה,
'על אשר לא קדשתם אותי' – זהו ה'חשבון' ,על שיכלו הרה"ק ה"דברי חיים" מצאנז זי"ע פירש :שרמזה
באותה עת לקדש את שמו יתברך. התורה שהאושפיזין של משה ואהרן הוא קודם
לאושפיזין של יוסף ,כי בכל שנה באותו יום מימי
השבוע שחל יום המיתה שלו אז בסוכות של אחריו
אמרות טהורות שנאמרו ע"י צדיקים זי"ע באותו יום עצמו חל אושפיזין שלו .ואהרן הכהן מת
בענינים שונים: בר"ח אב ואותו יום הקביעות של ר"ח אב בימי השבוע
באותו יום בשבוע חל האושפיזין שלו .וכן משרע"ה מת
בז' באדר ואותו יום שחל הקביעות של ז' אדר בימי
הרמב"ם בספר המצוות [מצוה קצד] כתב :שהזהירנו
השבוע חל האושפיזין שלו בסוכות .וז"ש "ומות"
מלשתות יין נסך וזה לא בא כתוב נגלה בביאור ,אבל
"והאסף אל עמיך" פי' בחג האסיף יהיו האושפיזין שלך
אמרו בעבודה זרה [ט' :]:אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו
באותו יום שחל יום המיתה בימי השבוע" .כאשר מת
יין נסיכם' [האזינו ל"ב לח] – מה זבח אסור אף יין
אהרן אחיך ויאסף אל עמיו" באותו יום שמת בו באותו
אסור.
יום חל האושפיזין שלו בחג האסיף כמו כן במשרע"ה.
*** ברש"י :כאשר מת אהרן אחיך – באותה מיתה שראית
16
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
באהבה". מסופר על ה"בית הלוי" מבריסק זצ"ל ,ששאלו אותו
מדוע "שירת הים" ששרו על הנס בקרי"ס וטביעת
המצרים ,כוללת רק שמונה עשר פסוקים ,וביותר
*** קצרה שירת "הבאר" ששרו בנ"י במדבר ,ואין בה אלא
רבי שמואל שטראשון – הרש"ש זצ"ל ,הציג פעם לפני ארבעה פסוקים בלבד ,ושירת האזינו הגדולה ביותר.
הנצי"ב מוולוז'ין זצ"ל שאלה קשה שהתחבט בה .עיין
הנצי"ב בדבר ,ותוך כדי דיבור מצא לכך תשובה השיב הרב לשואלים בבדיחות הדעת :רבים מכם
הולמת ,שהפליאה את הרש"ש" ,כיצד עלה בידך מכירים בוודאי את הפתגם העממי :הרבי לבדו יודע
למצוא תשובה כה הולמת יותר ממני"? שאל .והנצי"ב הרבה מאד ,הרי עם תלמידיו יודעים ג"כ לא מעט ,ואילו
השיב" :מפני שהרב לומד מתוך הרחבה ,ואני לומד התלמידים לבדם אינם יודעים אלא מעט מאד.
מתוך צער ויגיעה ,וכבר דרשו חז"ל בירושלמי את
הפסוק 'כי לא דבר ריק הוא' – שאם ריק הוא – מכם. לפי מאמר זה מתיישבת היטב השאלה שנשאלה,
למה? מפני שאין אתם יגעים בו". שירת "האזינו" שר משרע"ה לבדו ,ולכן היא שירה
גדולה ומקיפה .שירת הים שעליה נאמר 'אז ישיר משה
והרש"ש הזכיר את הדבר במסכת יבמות בשם הנצי"ב ובני ישראל' קטנה משירת "האזינו" שמשה שר לבדו.
וכתב עליו "ושפתים ישק". אך כיוון שמשה מצרף את קולו בשירה זו ,היא עדיין
גדולה למדי .ואילו לגבי שירת "הבאר" שבספר במדבר,
*** נאמר במפורש 'אז ישיר ישראל' שירה זו שרים אפוא
התלמידים בלי הרבי ,משום כך היא קטנה ומצומקת
בניו יורק היה "הרב הכולל" הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל, מאד...
שהיה גאון עצום .לגאונותו ,חריפותו ובעיקר לכושר
ההסברה שלו יצאו שם ותהילה.
***
אולם את עיקר כוחו ומרצו השקיע בדרשות הימים פעם נסע הרה"ק רבי אלעזר זי"ע בנו של הרבי ר'
הנוראים ,לעורר את לב העם לתשובה .היו אלו דרשות אלימלך מליז'ענסק זי"ע ,אל הרבי ר' ברוך ממז'בוז'
מסוג אחר :חוט של מוסר וחשבון נפש היה שזור בהן, זי"ע ושבת אצלו .בעת שהסב הרבי ר' ברוך לסעודת
ורבי יעקב יוסף ,שהיה מתרגש עד דמעות בדרשותיו, השבת ,נאנח לפתע הרה"ק ר' אלעזר ואמר" :אוי ,אבא
סחף עימו את השומעים לאוירת הימים הנוראים. שבשמים" .פנה אליו הרבי ר' ברוך ,ואמר בלשון
הגמרא בחולין" :דלמא לאו אביו הוא"? דהיינו ,אולי אין
בשנת תרמ"ו ,פנו יהודי ניו יורק במכתבים לגאוני אותו אתה במדרגה כה רמה וקרוב לה' ,עד שאין אתה יכול
הדור :רבי יצחק אלחנן מקובנה ,הגאב"ד דבריסק ,רבי לקרוא לו בתואר 'אבא'? הצטער רבי אלעזר לשמע
אליהו חיים מייזל ,רבי חיים ברלין וגדולי ישראל אחרים, הדברים ,וכשחזר לאביו וסיפר לו על כך ,אמר לו הרבי
ובקשתם שטוחה :אנו זקוקים בדחיפות לרב גדול ר' אלימלך" :ומדוע לא השבת לו ,כי הדבר מפורש
בתורה ,איש ברוך כשרונות ומרץ ,שירים את קרן בפרשת האזינו ,שנאמר 'שאל אביך' ,דהיינו אפשר
התורה באמריקה ,שהושפל אז עד דכדוכה של נפש. ליטול את האב בתורה שאלה והלואה" .ופירש הרה"ק
גדולי הדור פנו לרבי יעקב יוסף והטילו עליו את משימת המהר"ש מסלונים ה"דברי שמואל" זי"ע :שיש כאן
הקודש .הוא ציית להוראתם ועזב הכל – את משרתו דרך בעבודת השם .,כי כל יהודי ,אף שהוא חש מרוחק
הרמה בוילנא ,ויצא לעבר הלא נודע ,אל הישימון מהשי"ת ,צריך לחוש שהוא כבן אצל אביו ,והקב"ה
הרוחני של אמריקה" .רב הכולל לאמריקה" – כך נקרא מצפה ומייחל שבני ישראל יתקרבו אליו ויחושו כבניו
התפקיד החדש ש"נתפר" למידותיו הגדולות. אהוביו .וכן היה המגיד ממעזריטש זי"ע רגיל לומר:
"צריך אדם לצעוק אל ה' יתברך ולפנות אליו כאבא ,עד
בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ,חיכתה לו קבלת שיעשה לו כבן ,ויהיו בבחינת אב ובן הדבוקים יחד
17
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
יעקב יוסף ציווה להביאו על כסאו לביהכ"נ הגדול ,כדי פנים מלכותית מאין כמותה ,מאות מרכבות מפוארות
שיוכל לשאת את דרשת התשובה המסורתית. יצאו לקבל את פניו ,עשרות אלפים המתינו לו ואף
נשאו אותו על כפיים.
בעיר כולה התפרסם ,ש"הרב הכולל" ידרוש בבית
הכנסת ,אחר שתיקה שגזר על עצמו חודשים רבים. אולם מהר מאד ,למעשה תוך ימים ספורים ,נמוגו הדי
אלפים רבים התדפקו על שערי בית הכנסת ,צבאו על ההתלהבות ,ובמקומם באו הימים הקשים ,ימים של
פתחיו ,עמדו על החלונות ,מילאו את כל מבואותיו, צער ויגון.
כאילו הרגישו שזו דרשתו האחרונה של המגיד הנודע
מוילנא לשעבר. המונים פקרו ופרקו כל עול ,יהודים שבארצות מוצאם
הקפידו על קלה כבחמורה ,נאלצו בין לילה לעבוד
השקט מלך בכיפה כאשר הועלה הכסא ובו רבי יעקב בשבת קודש ,ובעקבות הסרת השלט היהודי – השליכו
יוסף אל הבימה שלפני ארון הקודש .הוא גייס את מעליהם גם את יתר "הסחורה" .אפילו את סממני
שארית כוחותיו כדי להתייצב בכסאו ,ובכוחותיו הזיהוי הבסיסיים של בית אבא ,מחקו באחת .ימים
האחרונים החל לשאת את הדרשה" .הרמב"ם אומר נוראים וחשוכים היו אלו .ימי חושך וצלמוות.
בהלכות תשובה "...זו היתה הפתיחה ,והקהל ציפה ומול כל זאת אמור היה רבי יעקב יוסף לעמוד ,כמו
לשמוע מה אומר הרמב"ם. מציל בודד בחוף סוער שהמוני בני אדם טובעים בו.
הוא לא הרים ידיים ,אלא הגה תוכניות רבות שנועדו
אבל הדרשן המופלג נדם .כוחתיו עזבוהו .הוא שכח להחזיר את העטרה ליושנה ,אך מולו ניצבו גורמים רבי
מה כתב הרמב"ם .הוא ניסה שוב ,בקול חלוש: עוצמה ,שעתה היה להם גם אוייב בשר ודם להילחם
"הרמב"ם אומר בהלכות תשובה" ,ושוב לא הצליח בו .והוא ,בכוחותיו הדלים ,לא הצליח להשיב מלחמה
להשלים את המשפט .כך היה גם בפעם השלישית שערה.
והרביעית.
והוא נשבר לרסיסים.
ברגע זה נשבר רבי יעקב יוסף לרסיסים .לפתע לפת
בכח את ידיות הכסא ,קם בשארית כוחו על רגליו, תוצאות עוגמת הנפש לא איחרו מלבוא .רבי יעקב,
והחל לזעוק לעבר הקהל ההמום בקול רם ,כדוב שכול: הגאון והדרשן הנערץ מליטא ,קיבל שיתוק באבריו ,כל
"שכחתי מה שהרמב"ם רוצה לומר! אני ,שהייתי גופו נפגע והוא שכב עטוף ביסורים נוראים .עולמו חרב
מפורסם כבקי וחריף בכל חדרי תורה ,נהפכתי לשבר עליו ,כל רעיו בגדו בו ,והזכרונות הקסומים מימים עברו
כלי .ראו מה סופו של אדם! דוגמא חיה לפניכם ,קחו דיכאו אותו עד עפר" .אני הגבר ראה עני" ,קרא על
ממני מוסר בצלמות ,חזרו תשובה בעוד מועד ,כי עצמו בכאב.
בכוחכם עדיין לשוב" !
מרוב יגון ,ספג גם מוחו הגאוני מכה אנושה .כל מה
והוא פרץ בכי חסר מעצורים. שהיה אצור בו התפזר לכל עבר .אותיות פורחות באויר.
פיו שהפיק מרגליות רבות כל כך ,השתתק באחת,
ועימו התייפח כל הקהל ,קטנים כגדולים .עין אחת לא והוא הסתגר בביתו ,שפל ומיוסר.
נשארה יבישה לנוכח הלוחות שהפכו לשברי לוחות.
ואז הגיעה שבת – שובה ,אותו שבת נוראה שזיעזעה
וזו היתה דרשתו האחרונה עלי אדמות ,דרשה את הלבבות.
שהצליחה לחולל את הזעזוע שלא חולל בעוד כוחותיו רבי יעקב יוסף כבר לא היה יכול לעמוד על רגליו ,אך
עימו .דרשה שלקחה מהדהד לדורות :חזרו בתשובה הלא לומר "דרשת שבת שובה" צריך .מצבו היה אנוש,
בעוד מועד! כל עוד הכוחות במותניים! והרופאים הזהירו שהוא לא יעמוד במשימה זו ,אך רבי
18
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
היה זה בסוף שנות מלחמת העולם הראשונה ,כאשר קברו של רבי יעקב יוסף זצ"ל "הרב הכולל" נמצא בניו
הגאון רבי יוסף רוזין מרוגטשוב זצ"ל נמלט מאימי יורק ,והוא מקום ידוע להיפקד בדבר ישועה ורחמים.
הקרבות והתגורר בפטרבורג כפליט מלחמה .באחד זכותו תגן עלינו.
הימים נכנס לבקרו אורח (הרב אברהם דב ריינס ז"ל),
והשניים דיברו על מצבו כפליט בגלות .אמר לו האורח:
אמנם יתכן שגם אילו נשאר רבינו בדווינסק לא היה
***
נפגע מהמלחמה ,אולם הרי רבינו עשה מה שעשה על לפני כמה שנים הגיע פוסק הדור ה"שבט הלוי" זצ"ל,
פי דין. למעמד הכנסת ס"ת לבית מדרשו באחוזת ברכפלד
במודיעין – עילית .הוא נשא מדברותיו לכבוד המעמד
"כדין? לאיזה דין אתה מכוון?" שאלו הגאון הרוגטשובי המרומם ,ובסיום דבריו דיבר על כך שהתורה היא
בסקרנות. בחינת "שירה" ,כלשון הפסוק" :ועתה כתבו לכם את
השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם,
השיבו האורח :הלא חז"ל הזהירו אותנו [שבת לב]. למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל'.
"לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו
נס ,שמא אין עושין לו נס". ההבדל בין בני ישראל לאומות העולם ,ביאר הרב
וואזנר זצ"ל :הוא שגם בין אוה"ע היו שלמדו תורה –
הפסיקו הגאון הרוגטשובי בשאלה :האם יודע אתה את אבל זו לא היתה בפיהם כ'שירה' ,שירה היא דבר
הפירוש הנכון של מאמרם זה? שהרי יש לחקור האם שקשור לנשמה ,ונשמה אין להם!
כוונתם שאל יעמיד אדם את עצמו במקום שיש סכנה,
אבל אם היה שם לפני הסכנה מותר לו להשאר על הסיבה שמצוה גדולה זו ניתנה ונאמרה רק בסופם של
מקומו ,או שמא כוונתם שאסור גם להישאר עומד חמשת חומשי תורה – הוסיף הרב וואזנר לבאר – היא
במקום שהתרגשה בו סכנה? כי רק אחרי שמשה רבינו סיים לפרש את התורה נעשו
הדברים ערבים ומתוקים בפיהם ,אזי נעשו הדברים
ומיד כדרכו הנודעת ,החל להביא ראיות ממקורות אצלם בחינת שירה ,ויכול היה לצוותם 'שימה בפיהם'.
שונים ,והמקור הראשון היה מהתפילה של הכהן גדול
ביום הכיפורים על אנשי השרון "שלא יעשו בתיהם
קבריהם" ,ואם נאמר שאסור להישאר לגור במקום
***
סכנה – איך התפלל עליהם הכהן הגדול ביום הקדוש? הגאון המהר"י אסאד זצ"ל כתב בשם ה"הפלאה",
שמה שאמרו חז"ל הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט
ניסה האורח לדחות את הראיה בטענה זו :אולי עשו השערה – הטעם הוא כדי שכאשר ישובו בתשובה –
אנשי השרון בענין זה כנגד רצון חכמים? יהיו להם החטאים לזכויות...
***
הפסיקו הגאון הרוגטשובי :אם כך ,יהיה הדבר תלוי
במחלוקת המובאת בירושלמי אם רשאים להתפלל הגאון רבי מאיר דן ה"כלי חמדה" זצ"ל כותב:
בעד עבריינים ,והוא המשיך כדרכו להביא עוד ועוד "שמעתי מפ"ק אדמו"ר הגאון הקדוש מגור זצוקללה"ה
ראיות לפתור את חקירתו ממקורות שונים בש"ס ,עד בעל "שפת אמת" ,שאמר שכיון שבתשובה מאהבה
שהאורח – כך הודה לימים – כבר לא הצליח לעקוב קיי"ל זדונות נעשות לו כזכויות ,וליכא כאן קטיגור כלל,
אחר שטף הדברים... לכן יכל אהרן להקריב פר ועגל לכפר על חטא העגל,
כיון דהיה תשובה מאהבה."...
*** ***
19
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
באחד הלילות שלפני יום הדין ,ראש השנה ,התעוררתי סיפר מו' רה"י שליט"א:
משנתי לשמע קולות רחש בחדר ,והנה מבחין אני
שמרן ה"חפץ חיים" יורד ממטתו ומתחיל להתלבש עובדא היה עם הרה"ק רבי אברהם מקאליסק זי"ע,
לבדו ,למרות זקנתו המופלגת כל כך ,כמובן שברצוני שבזמנו עשו מוכרי הדגים יד אחת לייקר את מחיר
היה להמשיך הלאה בשנתי בשעה כה מוקדמת של הדגים ,ובעשי"ת נכנסו אליו ממכובדי העיר לשאול
לפנות בוקר ולכן הסתובבתי לצד השני שלא יבחין מרן חוות דעתו מה לעשות ,והשיב להם שוודאי צדקו בצורך
בהקיצי ,אולם הח"ח ,שכנראה שכבר הבחין בכך, הענין ,אבל נשגב מבינתי האיך עלה בדעתכם בימי
ניגש לעבר מיטתי וקרא אלי :ר' נתן האם אתה ישן, התשובה לחשוב אודות זה ,תאמינו לי ,שעל אף גודל
כמובן שעניתי את האמת שאיני ישן .א"ל הח"ח :אם הדחקות השורר אתנו כעת ,אם הייתי מוצא כיס מלא
לא ישנים ,בוא ללמוד ,קמתי מיד והתחלנו ללמוד, מעות לא הייתי מגביהו ,בעת הזאת שצריך לחפש
כשבחוץ עדיין שוררת החשיכה של לפני עלות השחר. עצות ותחבולות במה יתרצה עבד אל אדוניו.
והחפץ חיים נטל גמרא מסכת ערכין ,ופתח בה בדף י:
והחל ללמוד לשון הגמרא שם ..." :ר"ה ויוהכ"פ דאיקרו
מועד ואיקדוש בעשיית מלאכה לימא הלל? משום דר'
***
אבהו ,דאמר רבי אבהו ,אמרו מלאכי השרת לפני בספה"ק "עקידת יצחק" מהרה"ק מאלכסנדר זי"ע –
הקב"ה ,רבוש"ע ,מפני מה אין ישראל אומרים שירה הי"ד:
לפניך בר"ה וביוהכ"פ ,אמר להן :אפשר מלך יושב על
כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו, הרה"ק המגיד מטריסק זי"ע שאל את זקנו הרבי ר'
וישראל אומרים שירה לפני."... יחיאל מאלכסנדר זי"ע :למה דרכו של צדיק שהעבירות
תמיד נגד עיניו ,שמדמה בנפשו כי עובר עבירות ח"ו,
לאחר מכן השתתק והשתהה קצת ,ואמר :מה כתוב והרשע להיפך ,שמדמה בנפשו שהוא מלא מצוות
פה בגמרא "ספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו" – ומעשים טובים ,כי המצוות והמעש"ט צריכים
בשלמא ספרי חיים מובן על מה ולמה פותחים אותם, להיעשות בדחילו ורחימו אז לא פרחת לעילא ,ואם
שכעת היא שעת הדין ,לדון את החיים האם יזכו אינם נעשים בדחילו ורחימו אז לא פרחת לעילא ,ולזאת
להמשיך לחיות או שיעברו מן העולם ,אך לשם מה הצדיק שעושה המצוות בדחילו ורחימו ופרחת לעילא,
נפתחים גם ספרי מתים ,הרי הם כבר מתו ,נעשה א"כ המצוות אינם נגד עיניו ואינו רואה אותם ,אבל אם
ונחתך כבר גזר דינם וענשם למיתה .אלא התירוץ הוא הצדיק נכשל ח"ו בעבירה היא בלי כוונה ,בלי דחילו
– הסביר הח"ח – רק ישנם שני סוגי מצוות ,יש מצוה ורחימו ,לזאת עומדת תמיד נגד עיניו ,אבל הרשע הוא
שלמרות שהיא מצד עצמה גדולה מאד ,אולם אין היא להיפך המצוות המה בלא דחילו ורחימו ,ולא פרחת
מצוה שנושאת פירות מעבר לעצם קיומם ,ולעומת לעילא וממילא המה תמיד נגד עיניו ,אבל העבירות
זאת יש מצוה שמצד עצמה היא לא כל כך גדולה, שעושה המה בדחילו ורחימו ופרחת לעילא ולכן לא
אמנם היא מצוה כזאת שנושאת פירות ופירי פירות רואה אותם.
במשך הזמן הרבה מעבר לשעת קיומה.
מצות חינוך למשל הרי היא מצוה שנושאת פירות סיפורי השבוע
תמיד ,אדם לוקח נער יתום עזוב ואוספו לתוך ביתו,
מגדלו ומחנכו לתורה ומצוות ,הרי בהגיע זמנו נושא בעיר בראזר ,ששכנה בין ברנוביץ לבריסק ,התגוררה
הוא אשה ומקים משפחה ,שאף את כל בני משפחתו משפחתו של הבחור נתן מושקוביץ ז"ל ,שזכה לשרת
מגדל כעת היתום הזה בדרך התורה בה חונך וגודל ע"י בקודש אצל ה"חפץ חיים" זצ"ל במשך שנים רבות
מאמצו ,הרי לך הפירות של אותו חינוך שחינך הלה. ובלילות אף ישן עמו בחדר אחד ,פעם אחת כשהגיע
המשב"ק לבית הוריו בבין הזמנים ,שח לי את העובדא
ולפעמים במשך הזמן פותח יתום זה ישיבה שבה דלהלן:
20
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
בטענותיכם הרי כבר מסרתם דיניכם לשמים ,ואין לדיין לומדים אחר כך מאתיים בחורים ,נמצא אם כן
אלא מה שעיניו רואות ,אבל" ,הרעים בקולו בשאגת שלמאמצו ומגדלו של היתום יש כעת חלק ונטל שכרו
ארי" ,אם הצדק אתנו והוצאנו דין לאמתו ,הרי אז."... בכל התורה שלומדים מאות הבחורים הללו ,תלמידי
היתום אותו אסף לביתו ,וכשם שלהרמב"ם נותנים
מיד החווירו פני המתפרצים ויחרדו איש אל אחיו ,ורבי שכר על מה שאנו היום בדורותינו לומדים רמב"ם ,אמר
יוסף חיים המשיך בתוקף" ,הרי אז אני סולח ומוחל ה"חפץ חיים".
לכם במחילה גמורה ,והריני מברך אתכם שתכתבו
ותחתמו לחיים טובים ולשלום". ומעתה מובן ,שזה הפירוש באותו ספרי מתים
שנפתחים לפני ה' בימי הדין ,שכן כעת דנים על אותו
אחד הבנים שנכח במקום ,פנה אחרי כן אל רבי יוסף שכר שמגיע לו עבור פירות מעשיו שעשה בעודו
חיים בשאלה "מילא אם בליבו מחל ,ניחא ,אבל לשם בחיותו לפני כמה שנים ,האם וכמה להוסיף לו שכרו
מה הודיע להם על המחילה ,הכי לא טוב יותר עבור פירות מעשיו הטובים.
שיתייסרו בעוונם עד שיבואו לבקש מחילה כדין".
ואותו דבר בדיוק גם להיפך ,סיים הח"ח דבריו באוזני
ענה לו רבי יוסף חיים" :יום הדין מתקרב ,וחששתי משמשו ,דהיינו ,אם אחד עושה עבירה שנושאת
שיכשלו בעוונם ויצדיקו את מעשיהם בעיניהם ,ומתוך פירות ,למשל כותב ספר מינות ,הרי כל שנה צריכים
כך לא יבקשו מחילה וחלילה ייענשו בסיבתי ביום הדין, להוסיף לו לחשבון עבירותיו את פרי הפעולה
לכן הכרזתי מראש שאני מוחל להם ,כך ייקל להם וההשפעה הרעה שנעשתה מעבירתו שעבר בחייו.
לחזור בתשובה ומיד יסלח להם.
אלה היו דברי הח"ח באותו לילה שלפני יום הדין ר"ה,
כפי שסיפר משמשו הנ"ל להגר"ש הכהן רוזובסקי
*** זצ"ל מירושת"ו.
מספר הגה"ח ר' יאיר וינשטוק שליט"א [בחוברת
"אהל מועד"]: ***
בעת כהונתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רבה של
מעשה באברך חסידי צעיר ,שנקלע לעיר בעלזא ,היה ירושלים זצ"ל בבית הדין של ירושלים ,הזדמן לפניו
זה לפני למעלה ממאה שנה ,בימי כהונתו של הרה"ק סכסוך קשה בין שני בעלי דין ,אחר שמיעת כל הצדדים
רבי יששכר דב זי"ע .עם בואו לקבל את ברכת השלום במשך זמן ארוך ,פסק בית הדין כראות עיני הדיינים
מהרבי שאל אותו הרבי מיד "האם כבר אכלת"?. ושיקול דעתם הברורה.
הייתה זו שאלה במקומה ,כמנהג הימים ההם ,אנשים בני משפחת אחד הצדדים שראו עצמם נפגעים מפסק
באו מדרכים רחוקות ,ולבם חלל בקרבם .בטנם ריקנית הדין ,ירדו במדרגות המובילות לבית רבי יוסף חיים
והרעב נוגס בהם בכל פה .הרבי ידע היטב מה אשר בבתי מחסה שבעיר העתיקה ,והתפרצו פנימה
לשאול... בצעקות ובגידופים.
היה זה בשבוע שלפני ראש השנה ,רבי יוסף חיים ישב
"לא" ענה האורח בכנות. במקומו בשלווה נפשית והמשיך לעיין בתלמודו ,אך
משגברו המהומה והצעקות ואף הרבנית פרצה בבכי,
"אם כך ,לך אל בני הצדיק הרב אהרן .הוא כבר ייתן לך הזדקף מלוא קומתו ופנה אל המתפרצים בתקיפות
לאכול" אמר הרבי לחסיד הצעיר ,וזה לא איחר לעשות ואמר" :שמעו נא מה שברצוני להגיד לכם":
כדבריו ולאחר כמה דקות הקיש על דלת ביתו של
האברך הצעיר ,מי שלימים נודע כאהרן קדוש ה' .הרבי בחדר הושלך הס ,ורבי יוסף חיים המשיך" ,אם צדקתם
21
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
סופו של דבר :האורח אכל שבע ודשן ,ואילו המארח מבעלזא זי"ע.
"עדיין לא הרוויח את הזכות לאכול"...
קבלו רבי אהרן בשמחה ,לאותו אברך צעיר ומיד ערך
לפניו את השולחן עם מיני מאכלים .אלא שהאורח לא
*** היה "בטלן" ,עמד על טיבו של בעל האכסניה שלו
עוד מספר שם: שהוא אינו איש פשוט ,וביקש מאת האורח בכנות,
"אני אשמח לאכול ,אבל רק עם כבודו יצטרף אלי".
רבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל ["הכל לאדון הכל"] היה
כידוע אדם ישר כסרגל ואמיץ לב בגיבורים .הוא לא "בוודאי שאני אצטרף" נענה רבי אהרן" ,אבל זה ייקח
נשא פני איש ,ויהא זה הגדול שבגדולים כידוע לי מעט זמן ,ובינתיים הרי אתה רעב וחבל על זמנך,
וכמפורסם .לאחר שלחם כארי בארה"ב על מניעת אנא במטותא ,נא שב לסעוד ואני אצטרף אליך יותר
חתונות מעורבות ועוד כמה פרצות שהיו נפוצות בזמן מאוחר".
ההוא ,עלה לארץ ישראל [בשנת תרצ"ט] כדי לחיות
בה את שארית חייו .כמה שנים אחריו הגיע הרבי האורח שאכן לא יכול היה לחכות יותר ,נטל ידיו ואכל
מבעלזא כפליט שואה וקמעא קמעא הלך והתפרסם בתאבון ובינתיים הסתובב מארחו בבית כשהוא שקוע
שמו בכל הארץ. כולו בעבודתו הקדוש .עד כי לא יכול היה לסרב
להפצרות האורח ,וניגש גם הוא אל הנטלה .הניח את
דבר אחד לא יכול היה הרב הרמן להבין .מה זאת האלונטית לידו ועמד ליטול את ידיו שעה שלפתע שמע
שהרבי מבעלזא מתפלל בשעות מאוחרות?! לאחר זמן האורח את רבי אהרן ממלמל חרישית:
תפילה ואפילו לאחר חצות היום .הוא בירר את הדבר,
האם לא חלה טעות ,וכששמע כי נכון הדבר ,החליט "אתה הולך ליטול ידיים .לאכול? האם מגיע לך
להיכנס בכבודו ובעצמו אל הרבי מבעלזא ולמחות לאכול?"
בפניו על התפילה המאוחרת שאינה עולה בקנה אחד
עם זמני ההלכה. הניח את הספל והמים ושב לעבודתו.
מכיוון שסיפר את מחשבתו לכמה ממכריו ,גערו בו עברו כמה רגעים והמארח שכל כולו משועבד לאורח
ואמרו לו" ,מה חושב אתה ,שהרבי מבעלזא ,הוא אדם המפציר בו לסעוד גם הוא ,ניגש שוב אל הספל ושוב
מן השורה? זהו אדמו"ר גדול ,ואי אפשר להיכנס אליו הוא שואל את עצמו:
עם שאלות כאלה".
"איך אתה יכול ליטול ידיים .כלום "הרווחת" את האוכל
אבל רבי יעקב יוסף ,פלס מים – עקום הוא לידו" ...זמני הזה?"
ההלכה חלים גם על משה רבינו" .מודיע הוא לכל
מכריו כי בקרוב כאשר הרבי יבוא לשהות בירושלים ושוב מניח את הספל וחוזר להלך בבית כשהוא שקוע
בימי הקיץ ,כדרכו מדי שנה ,ייכנס אל הרבי וישאל אותו בשרעפי קודש ,עד שנזכר שהרי הבטיח לאורח לסעוד
"הייתכן"?! עמו ביחד .ניגש בשלישית אל הספל .שוקע במחשבות
ואחריהן הוא מייסר את עצמו:
כאשר הבינו מקורביו של ג'יי ג'יי (כינויו המפורסם של
הרב הרמן בארה"ב) שכלה ונחרצה עמו להיכנס אל "באיזו זכות מגיע לך לאכול? האם עשית משהו
הרבי ללא משוא פנים וללא מורא ,ניסו למזער את שבגללו יש לך זכות לאכול?"
התקרית הדיפלומטית הצפויה ,והבהירו לו כי אל רבי
גדול כזה ,אין נכנסים סתם כך ,אלא יש להכין פתקא וחוזר חלילה.
22
אסיפת אמרי"ם – פרשת האזינו שבת שובה תשפ"ז בה"י
"שמעתי שהרבי שיחי' מתפלל בכל יום בשעות דרחמי ,קוויטל .לכתוב את שמו ואת שמות בני
מאוחרות ,הרבה לאחר זמן תפילה ,כיצד ייתכן הדבר. משפחתו ,ואז לאחר שתיקרא פרשת "ואלה שמות"
מאיפה הרבי לוקח היתר להתפלל מאוחר?" תגיע גם "פרשת התוכחה"...
נהנה הרבי מבעלזא מדבריו של רבי יעקב יוסף שדיבר סבר וקיבל .הכין קוויטל וכתב עליו את שמות בני
במורא וכבוד ,אבל את המקום הראשון בסולם הערכים המשפחה .בהגיע היום נכנס אל הקודש פנימה,
שלו שמר לתורה ,והוא פתח ואמר: והגבאי רבי שלום פויגל החל קורא את השמות בפני
"שאלת כעניין ,ואשיב לך .האמת היא שאתה צודק ,אין הרבי.
לי שום היתר על הדבר הזה ,להתפלל מאוחר .דע לך הרבי ישב בראש מורכן כדרכו ,ומיד לשמע השמות
שבכל יום אני מתכונן להתפלל תפילה בזמנה ,ואני הגיב בקריאתו המפורסמת" ,איי ,איי" ,בה היה
עושה כל שיבכולתי להוציא את מחשבתי אל הפועל. משתמש כאשר השמות בקוויטל לא היו נכונים .החל
אלא מאי ,שאני איני אדם בריא .וסדר יומי משתבשים הגבאי לקרוא את השמות מחדש ושוב מרמז הרבי
עלי .למעשה מצד ההלכה ,אני פטור לגמרי מן לאות של אי שביעות רצון.
התפילה כדין חולה מעיים .ולכן מתוקף הנסיבות הגבאי כבר ידע כי חלה טעות בשמות ,כפי שקרה
המיוחדות ,מתעכב העניין והולך עד שבסופו של דבר הרבה פעמים ,והרבי היה חש בדבר תיכף ומיד .פנה
אני מתפלל בשעות מאוחרות .ואני קונס את עצמי מדי אל רבי יעקב יוסף ואמר לו" ,בדוק נא את הקוויטל
יום בקנסות כספיים על תפילתי המאוחרת .אבל מצד וראה ,האם לא חלה כאן טעות"?
הדין אתה צודק לגמרי ,אין לי ולשום אדם אחר ,שום לקח רבי יעקב יוסף את הנייר והחל קורא את השמות
היתר להתפלל תפילה שלא בזמנה .ואכן אני מקווה כי מחדש ,ואכן מיד הרגיש בטעות כאשר כמה שמות
למחר אתפלל תפילה בזמנה"... נכתבו על ידו בסדר הפוך ,וכיו"ב .מיד כתב קוויטל
חדש עם השמות בצורה מתוקנת ,והנה כאשר קרא
זכותם תגן עלינו הגבאי מחדש את השמות שנכתבו כהלכה ,מיד נחה
דעתו של הרבי והוא ענה לפי העניין.
רבי יעקב יוסף היה עמודא דפרזלא בכל הנוגע ליסודות
ידידי חביבי היהדות ,אבל מוחו היה חריף ונשמתו מרגישה .בראותו
את רוח קדשו הגלויה של הרבי ,התחרט מיד על
נמצאים אנו בימים המסוגלים לתשובה מחשבתו המקורית ,והחליט בו במקום כי בזאת תם
וצריכים להרבות בתורה ותפילה הביקור והוא ייצא וישוב לביתו.
אולם כשביקש לסיים וללכת ,לא הניח לו הרבי ,ושאלו:
ולבקש סליחה מחילה וכפרה
"אנטשולדיג ,האם לא היה לך איזה נושא שרצית לדבר
יעזור השי"ת ונזכה לחתימה טובה עמי?"
ולשנה טובה בריאה ומאושרה רבי יעקב יוסף נבהל מול הופעתה השניה של רוח
פרנסה טובה והרבה הצלחה הקודש של הרבי שידע הכל ,והחל מגמגם ,שאמנם
שמחה ונחת מכל צאצאינו המפארים את רצה לדבר משהו ,אבל כבר חזר בו ,וכבר אינו רוצה
המשפחה לדבר על שום דבר...
אבל הרבי לא הניח לו והאיץ" ,נו ,אדרבה ,אם באת
לכאן עם מחשבה לדבר על איזה נושא ,ברצוני לשמוע
המעתיר בעדכם את דבריך".
ידידכם אוהבכם למרות המבוכה והבושה ,לא נותרה בפניו ברירה ,והוא
גמר חתימה טובה! העלה אכן את הנושא על השולחן .אך כשהגיע לעניין
ההלכתי ,החלה היראת השמים שלו בוערת בו והוא
שאל בנימה שממוזגת בה יראת שמים עם הדרת כבוד:
23
