gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משנת החסידות · mishnas hachsidus — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: משנת החסידות · mishnas hachsidus

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

משנת החסידות · mishnas hachsidus — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי”ת‬ ‫משנת‬ ‫החסידות‬ ‫מאסופת תורתו של המשפיע‬ ‫הגה”ח רבי‬ ‫אשר זעליג‬ ‫לוסטיגמן‬ ‫שליט”א‬ ‫המאמר השבועי‪:‬‬ ‫סגולת ועבודת‬ ‫עשרת ימי תשובה‬ ‫פרשת האזינו ‘שבת שובה’ תשפ”ז‬ ‫שהתשובה והצעקה יפה לעולם‪,‬‬ ‫הרה"ק ר' דוד שלמה אייבשיץ‬ ‫בעשרה ימים שבין ראש השנה‬ ‫זי"ע בספרו "ערבי נחל"‪:‬‬ ‫ויום הכיפורים היא יפה ביותר‪,‬‬ ‫הניצוצות של עשרת ימי‬ ‫ומתקבלת היא מיד‪ ,‬שנאמר‪" :‬דרשו‬ ‫תשובה הם אבר שהנשמה‬ ‫ה' בהמצאו"‪ .‬במה דברים אמורים‬ ‫תלויה בהם‬ ‫ביחיד‪ ,‬אבל צבור כל זמן שעושים‬ ‫תודה להשי"ת מלך מלכי המלכים‬ ‫תשובה וצועקין בלב שלם‪ ,‬הן נענין‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬זכינו בימי "ראש השנה"‬ ‫שנאמר‪" :‬כה' אלקינו בכל קראנו‬ ‫לקבל עלינו עול מלכותו על כל‬ ‫אליו"‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬ואנו בעיצומם של עשרת‬ ‫מבואר בדבריהם הק'‪ ,‬שעשרה‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬שאחר ההמלכה‪ ,‬אנו‬ ‫ימים אלו ‪ -‬הם מיוחדים במינם‪,‬‬ ‫זוכים לזמן של תיקון העבר‪ ,‬והוא‬ ‫שהתשובה והתפלה של כל יחיד‪ ,‬יש‬ ‫זמן מיוחד מכל השנה‪ ,‬של קירוב‬ ‫בה כח של צבור‪ ,‬ומיד היא מתקבלת‪.‬‬ ‫גדול אל השי"ת‪ ,‬זמן של‪ :‬דרשו‬ ‫והכוונה של ציבור הוא נורא מאד‪,‬‬ ‫ה' "בהמצאו"‪ ,‬ואנו מגיעים ליום‬ ‫וכל יחיד נחשב כאילו כל ישראל‬ ‫הקדוש והמקודש מכל ימות השנה‬ ‫שבכל העולם מתפללים עבורו‪ .‬וכמה‬ ‫"יום הכיפורים"‪ ,‬זמן של ביטול אליו‬ ‫צריך כל אחד לנצל מתנה נשגבה זו‪,‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬כמבואר בקדושת לוי (שבת‬ ‫ולהתמסר בימים אלו לעבודת הבורא‬ ‫תשובה)‪ .‬נבאר בעזה"י במאמר זה‬ ‫יתברך‪ ,‬להתקרב אליו ולהתפלל‬ ‫שורש וגדולת ימים אלו‪.‬‬ ‫ולבקש כל צרכינו‪.‬‬ ‫לכל יחיד יש כח של צבור‬ ‫ניתן קורת רוח בעשרת ימי‬ ‫מובא בחז"ל (ראש השנה יח‪ ,‬א)‪:‬‬ ‫תשובה‬ ‫אמר רב שמואל בר איניא משמיה‬ ‫וכמים קרים על נפש עיפה‪ ,‬הם‬ ‫דרב‪ ,‬מניין לגזר דין של צבור‪ ,‬אע"ג‬ ‫דברי אליהו הנביא ז"ל (תנא דבי אליהו‬ ‫שנחתם נקרע‪ ,‬שנאמר‪" :‬כי מי גוי‬ ‫זוטא פרק כ"ב)‪ :‬רבי נהוראי אומר‪:‬‬ ‫גדול אשר לו אלקים קרובים אליו‬ ‫מפני מה ניתנה קורת רוח [מפני מה‬ ‫כה' אלקנו בכל קראנו אליו" (דברים‬ ‫הקב"ה מצוי וקרוב יותר לישראל]‪,‬‬ ‫ד‪ ,‬ז)‪ .‬והכתיב (ישעיה נה‪ ,‬ו)‪" :‬דרשו ה'‬ ‫בעשרת הימים מראש השנה ועד‬ ‫בהמצאו"? התם ביחיד הכא בצבור‪.‬‬ ‫יום הכיפורים? כנגד עשרה נסיונות‬ ‫ביחיד אימת? אמר רבה בר אבוה‪:‬‬ ‫שנתנסה אברהם אבינו‪ ,‬ונמצא שלם‬ ‫"אלו עשרה ימים שבין ראש השנה‬ ‫בכולן כו'‪ .‬וכנגד עשרה הדיברות‬ ‫ליום הכיפורים"‪.‬‬ ‫שקבלו ישראל בסיני‪ ,‬שאם יעשו‬ ‫תשובה שלימה‪ ,‬בעשרת הימים‬ ‫התפלה מתקבלת מיד‬ ‫מראש השנה עד יום הכיפורים‪,‬‬ ‫וכן פסק רבנו הרמב"ם ז"ל (הלכות‬ ‫שיקבלם בתשובה שלימה לפניו‪.‬‬ ‫תשובה פ"ב הלכה ו')‪ ,‬וז"ל‪ :‬אע"פ‬ ‫בימים הנוראים ימי הדין והמשפט‪,‬‬ ‫למחול זה לזה‬ ‫ואינם יודעים מה יהיה משפטם‪ ,‬הלא‬ ‫(ערך‬ ‫ומובא בפסיקתא רבתי‬ ‫לאחותם יהגה לבם ביום שידבר בה‪.‬‬ ‫שובה ישראל פ"ג בהוספה)‪ :‬יתברך שמו‬ ‫וראוי לכל ירא אלקים למעט בעסקיו‪,‬‬ ‫ויתעלה זכרו‪ ,‬שהוא [הקב"ה] מחבב‬ ‫ולהיות רעיוניו נחתים‪ ,‬ולקבוע ביום‬ ‫את ישראל‪ ,‬ותיקן להם עשרת ימי‬ ‫ובלילה עתים‪ ,‬להתבודד בחדריו‪,‬‬ ‫תשובה‪ ,‬שאפילו יחיד עושה בהן‬ ‫ולחפש דרכיו ולחקר‪ ,‬ולקדם‬ ‫תשובה‪ ,‬מקבלין תשובתו כתשובת‬ ‫אשמורות‪ ,‬ולהתעסק בדרכי התשובה‬ ‫ציבור‪ .‬לפיכך צריכין כל ישראל‬ ‫וכשרון המעשה‪ ,‬ולשפוך שיח ולשאת‬ ‫להחזיק בתשובה‪ ,‬ולעשות שלום בין‬ ‫תפלה ורנה‪ ,‬ולהפיל תחנה‪ .‬והעת עת‬ ‫אדם לחבירו‪ ,‬ולמחול זה לזה בערב‬ ‫רצון‪ ,‬והתפלה נשמעת בה‪ ,‬כענין‬ ‫יום כפורים‪ ,‬כדי שיתקבל תשובתם‬ ‫שנאמר‪ :‬בעת רצון עניתיך וביום‬ ‫ותפלתם‪ ,‬לפני הקב"ה בשלום‬ ‫ישועה עזרתיך (ישעיה מט‪ ,‬ח)‪ .‬ואמרו‬ ‫ובחיבה יתירה‪.‬‬ ‫רבותינו ז"ל‪ :‬דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬אלו‬ ‫עשרה ימים שבין ראש השנה ליום‬ ‫לנצל כל רגע מעשרת ימי תשובה‬ ‫הכפורים (ר"ה יח‪ ,‬ב)‪ .‬ומצות עשה מן‬ ‫התורה להעיר אדם את רוחו לחזור‬ ‫ומה נוראים הם דבריו הק'‬ ‫בתשובה ביום הכפורים‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫של רבנו יונה ז"ל‪ ,‬בספרו "שערי‬ ‫"מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"‬ ‫תשובה" (שער שני אות י"ד)‪ ,‬בחשיבות‬ ‫(ויקרא טז‪ ,‬ל)‪ .‬על כן הזהירנו הכתוב‬ ‫עשרת ימי תשובה‪ .‬וז"ל‪:‬‬ ‫שנטהר לפני ה' בתשובתנו‪ ,‬והוא‬ ‫בעשרת ימי תשובה הירא את‬ ‫יכפר עלינו ביום הזה לטהר אותנו‪,‬‬ ‫דבר ה'‪ ,‬לבו יחיל בקרבו‪ ,‬בדעתו ‪-‬‬ ‫עכ"ד‪.‬‬ ‫כי כל מעשיו בספר נכתבים‪ ,‬ובעת‬ ‫ההיא האלקים יביא במשפט את כל‬ ‫כהפרש האור מן החושך‬ ‫מעשה‪ ,‬על כל נעלם אם טוב ואם‬ ‫ומה מעודדים ומחייבים דבריו‬ ‫רע‪ ,‬כי האדם נדון בראש השנה‪ ,‬וגזר‬ ‫הקדושים והנוראים‪ ,‬של רבנו רבי‬ ‫דין שלו נחתם ביום הכפורים‪ ,‬ובעת‬ ‫אליעזר פאפו זי"ע‪ ,‬המלמדנו גדולת‬ ‫אשר ידע האדם כי יביאו את דינו‬ ‫חשיבות עשרת ימי תשובה‪ .‬ויש‬ ‫לפני מלך בשר ודם‪ ,‬הלא יחרד חרדה‬ ‫הפרש גדול בין עשרת ימי תשובה‬ ‫גדולה‪ ,‬וישת עצות בנפשו‪ ,‬ובכל דרכי‬ ‫לשאר ימי השנה‪ ,‬לענין תשובה‬ ‫חריצות יחיש מפלט לו‪ ,‬ולא תעלה‬ ‫ותפלה‪ ,‬כהפרש האור מן החושך‪.‬‬ ‫על רוחו לפנות על ימין או שמאל‪,‬‬ ‫וכדבריו בספרו "פלא יועץ" (ערך‬ ‫ולהתעסק ביתר חפציו‪ ,‬ולא ישגיח‬ ‫תשובה)‪ ,‬וזל"ק‪ :‬ואם כל השנה הלך‬ ‫לפתח ולשדד אדמתו‪ ,‬ולא יפנה דרך‬ ‫בשרירות לבו ויצרו הפיל עליו‬ ‫כרמים‪ ,‬ולא יתרפה ביום צרה מהכין‬ ‫תרדמה‪ ,‬הנה בהגיע ימי חפץ ימי רצון‪,‬‬ ‫לב להנצל כצבי מיד‪ .‬לכן מה נואלו‬ ‫חודש רחמים ועשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫היוצאים לפעלם ולעבודתם עדי ערב‬ ‫כלומר אהיה מצוי לו‪ ,‬ע"כ‪ .‬והאריך‬ ‫לא עת לנום ולישן‪ ,‬כי מלך במשפט‬ ‫בדברי כיבושים איך כביכול הקב"ה‬ ‫יעמיד ארץ‪ ,‬וחרדה ילבש‪ ,‬ויתעורר‬ ‫משפיל עצמו לישראל להיות אוחזים‬ ‫כאיש אשר יעור משינתו‪ ...‬וכתוב‬ ‫בו וכו'‪ ,‬ובאומרו דבורים אלו אלפי‬ ‫בספרים‪ :‬שהפרש יש בין עשרת ימי‬ ‫ישראל הורידו כנחל דמעה‪ ,‬והלואי‬ ‫תשובה לשאר הימים‪ ,‬לענין תשובה‬ ‫שארגיש עוד התעוררות תשובה כל‬ ‫ותפלה‪ ,‬כהפרש האור מן החושך‪.‬‬ ‫ימי חיי‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫ויפה שעה בתשובה ומעשים טובים‬ ‫בימים האלה‪ ,‬מימים שלמים בשאר‬ ‫התשובה עתה קלה ביותר‬ ‫הימים‪ ,‬אשר על כן ראוי לחוש על כל‬ ‫רגע של ימים אלו שלא לאבדו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ועד היכן הדברים מגיעים‪ ,‬עלינו‬ ‫להביא דברי ה"בני יששכר" זי"ע‪,‬‬ ‫הקב"ה משפיל עצמו לישראל‬ ‫בספרו במאמרי חודש תשרי (מאמר‬ ‫וכמים קרים על נפש עייפה‪ ,‬הם‬ ‫ד' דרוש ו)‪ ,‬וז"ל‪ :‬במדרש ‪ -‬שובה‬ ‫הדברים שאמר הרה"ק כ"ק מרן ר'‬ ‫ישראל עד הוי"ה אלקיך‪ ,‬בשם רבי‬ ‫ישכר דוב מבעלזא זי"ע‪ ,‬על חשיבות‬ ‫מאיר תני‪ ,‬עד הוי"ה עד שהוא במדת‬ ‫עשרת ימי תשובה‪ ,‬שבקל יכול כל‬ ‫רחמים‪ ,‬ואם לאו אלקי"ך‪ ,‬עד לא‬ ‫אחד להתקרב אל השי"ת‪ ,‬היות והוא‬ ‫יתעביד סנגורייא קטגורייא‪ .‬רבי‬ ‫משפיל עצמו כביכול אלינו‪ ,‬כענפים‬ ‫מאיר בא לבאר דברי הנביא האומר‪:‬‬ ‫של הברוש הנכפפים עד למטה‪,‬‬ ‫"שובה ישראל עד ה' אלקיך"‪ ,‬וצריך‬ ‫ומהצורך רק לאחוז בהם‪ .‬וכמובא‬ ‫להבין וכי יש תשובה שאינה מגעת‬ ‫בהקדמה לספר "ויגד יעקב" חלק‬ ‫עד הוי"ה? אלא כונת הנביא לומר‪:‬‬ ‫מועדים (ששמע מאביו זצ"ל)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫דיש חילוק גדול בין עשיית תשובה‬ ‫וכמה פעמים זכיתי להיות בצל‬ ‫באמצע השנה‪ ,‬לבין עשייתה בימי‬ ‫קדשו (של מרן הרה"ק ר' ישכר דוב‬ ‫הרחמים והרצון‪ ,‬כי אז יותר קל‬ ‫מבעלזא) ביום טוב ובימים נוראים‪.‬‬ ‫לחזור בתשובה‪ ,‬היות ושערי רחמים‬ ‫והתעוררות התשובה שהרגשתי שם‪,‬‬ ‫פתוחים‪ ,‬מה שאין כן בכל השנה‬ ‫אי אפשר להעלות על הכתב‪ ,‬ממש‬ ‫יותר קשה‪ ,‬מחמת התגברות הדינים‪.‬‬ ‫היינו שוכחים שאנחנו בעולם הזה‪.‬‬ ‫וכוונת הנביא בתיבת עד מלשון‬ ‫ופעם אחת זכיתי לשבות שם בשבת‬ ‫בעוד‪ ,‬היינו ‪ -‬בזמן ששולט מדת‬ ‫תשובה‪ ,‬ובסעודה ג' אמר תורה על‬ ‫הוי"ה מדת הרחמים‪ .‬וזה ‪" -‬שובה‬ ‫הפסוק‪" :‬שובה ישראל עד ה' אלקיך‬ ‫ישראל עד הוי"ה"‪ ,‬היינו שעוד מאיר‬ ‫וגו'‪ ,‬אפרים מה לי עוד לעצבים‪ ,‬אני‬ ‫מדת הרחמים‪ ,‬כי אם תתעצל חס‬ ‫עניתי ואשורנו‪ ,‬אני כברוש רענן ממני‬ ‫ושלום בזמן הרחמים‪ ,‬הרי כשיתהווה‬ ‫פריך נמצא"‪( ,‬הושע י"ד‪ ,‬ב' ט')‪ .‬ופירש‬ ‫ח"ו פעולת הדין‪ ,‬המרומז בתיבת‬ ‫רש"י ז"ל‪ :‬אני כברוש רענן‪ ,‬אני לו‬ ‫אלקיך‪ ,‬מי יודע אם יהיה לך סייעתא‬ ‫נכפף להיות אוחז ידו בי‪ ,‬כברוש רענן‬ ‫דשמיא כל כך לתשובה‪.‬‬ ‫הנכפף לארץ‪ ,‬שאדם אוחז בענפיו‪,‬‬ ‫שעל ידי זה מכתש ומזכך החומר‪,‬‬ ‫הסיגופים אינם חלק מהתשובה‬ ‫ואז יוכל אור הנפש ‪ -‬אור השכל‪,‬‬ ‫וממשיך‪ :‬דהנה ידוע‪ ,‬שכמה‬ ‫להאיר ולהשפיע על הלב ועל הגוף‪.‬‬ ‫וכמה בני אדם‪ ,‬טועים בענין מצות‬ ‫ולפי זה יובן‪ ,‬שאין הסיגופים מעיקרי‬ ‫התשובה‪ ,‬יש מי שסובר כי מצות‬ ‫התשובה‪ ,‬אלא אמצעי לזכך החומר‪,‬‬ ‫התשובה הוא בריבוי התעניתים‬ ‫ואז יוכל להתבונן במצבו‪ ,‬ולעורר את‬ ‫וסיגופים‪ ,‬ויש מי שסובר בריבוי‬ ‫לבו ‪ -‬נגד מי חטא‪ ,‬במה עברו עליו‬ ‫אמירת תהלים וסליחות וכיוצא‪,‬‬ ‫ימיו ושנותיו וכדומה‪ ,‬וענין זה נוהג‬ ‫הנה כל אלה טועים בזה מאד‪( ,‬וכן‬ ‫בכל השנה‪.‬‬ ‫מבואר בתניא אגרת התשובה פרק א')‪ ,‬כי‬ ‫כל אלה המה רק סעיפים וסניפים‬ ‫בדיבורים לבד נפתח הלב‬ ‫לתשובה‪ .‬אבל עיקר התשובה היא‪,‬‬ ‫אבל בימים הנוראים ששערי‬ ‫חרטה גמורה בלב גונח ומתמרמר‬ ‫רחמים ורצון פתוחים‪ ,‬אין מהצורך‬ ‫מעומקא דלבא‪ ,‬על כל פרט חטא‬ ‫לזכך החומר ע"י סיגופים ותעניות‪,‬‬ ‫ועון ופשע‪ ,‬אשר חטא והעוה והכעיס‬ ‫מכיון דימינו פשוטה לקבל שבים‪,‬‬ ‫את בוראו‪ ,‬והוא מודה ומתוודה‬ ‫הנה אז יש להשב סייעתא דשמיא‬ ‫לפני בוראו על כל פרט‪ ,‬ועוזב את‬ ‫מיוחדת‪ ,‬ותיכף כשיוגמר בדעתו‬ ‫העונות אשר בידו‪ ,‬ומקבל על עצמו‬ ‫לשוב אל ה'‪ ,‬לקבל עליו להיטיב‬ ‫באמת שלא ישוב עוד לכסלה בשום‬ ‫דרכיו מכאן ולהבא‪ ,‬ויתחיל להתודות‬ ‫אופן שבעולם‪ ,‬אפילו יגיע הדבר עד‬ ‫ולהתנצל לפני בוראו‪ .‬הנה השי"ת‬ ‫נפשו‪ .‬אבל הרי זה צריך להיות באמת‬ ‫ממקומו יפן אליו ברחמים‪ ,‬להאיר‬ ‫ובתמים מעומק הלב‪ ,‬וכדי שתהיה‬ ‫אור הנפש בחומר הגוף‪ ,‬ויתפעל הלב‬ ‫התשובה אמיתית‪ ,‬הן החרטה על‬ ‫ואברי הגוף‪ ,‬ותהיה תשובתו תשובה‬ ‫העבר והן הקבלה על העתיד‪ ,‬צריך‬ ‫שלימה ואמיתית מעומקא דלבא‪ ,‬ולא‬ ‫שההתבוננות במחשבתו תשפיע‬ ‫יצטרך לייסר הגוף בסיגופים שונים‪.‬‬ ‫על הלב‪ ,‬ומכיון שחטא האדם הרי‬ ‫ואומר רבי מאיר שדבר זה אומר‬ ‫שנסתם מוחו ולבו‪ ,‬והחשיך עיני‬ ‫הנביא לישראל‪" :‬שובה ישראל עד‬ ‫השכל‪ ,‬ואור הנפש המשכלת אינה‬ ‫ה'"‪ ,‬היינו ‪ -‬בזמן ששולט שם הוי"ה‬ ‫מאירה אצלו‪ ,‬מחמת עביות החומר‪.‬‬ ‫מדת הרחמים‪ .‬ומעלת התשובה בזמן‬ ‫כמו הנר שאינו יכול להאיר אל‬ ‫זה הוא ‪" -‬קחו עמכם דברים ושובו‬ ‫הפתילה‪ ,‬כשנדבק בה זוהמא‪ ,‬וכדי‬ ‫אל ה'"‪ ,‬בזמן הרחמים והרצון‪ ,‬תוכל‬ ‫שיוכל להאיר בה‪ ,‬צריך לנער ולכתש‬ ‫לעורר הלב לשוב באמת‪ .‬בדברים‬ ‫הזוהמא מן הפתילה‪ ,‬עד שישוב האור‬ ‫‪ -‬היינו שיספיק לך להתעורר‪ ,‬ע"י‬ ‫ויתאחז בפתילה‪ .‬כן הוא הענין בנפש‬ ‫תפלות ותחנונים‪ ,‬ודברי וידוי ודברי‬ ‫האדם‪ ,‬שע"י העונות נתעבה ונתגשם‬ ‫כיבושים‪ .‬כי אז ימינו פשוטה לקבל‬ ‫החומר‪ ,‬ואין אור הנפש המשכלת‬ ‫שבים ומסייעים מן השמים‪ ,‬ולא‬ ‫מאירה בו‪ ,‬וכדי שתוכל להאיר בו‪,‬‬ ‫תצטרך לעוררו ע"י יסורים‪ .‬אבל‬ ‫מהצורך לעשות סיגופים ותעניות‪,‬‬ ‫הלא ישפטו בעשרת ימי תשובה‪ ,‬על‬ ‫אם לא תנצל הזמן‪ ,‬ויעברו ימים‬ ‫מה שאכלו גם בחודש כסלו‪ ,‬ואם אינו‬ ‫הנוראים‪ ,‬הרי שאז יהיה "אלקיך"‬ ‫עבירה‪ ,‬מדוע לא יאכלנו בעשרת ימי‬ ‫היינו ההנהגה של מדת הדין‪ ,‬ואז לא‬ ‫תשובה? כמו כן צריך להבין מאמרי‬ ‫תוכל לעורר הלב לשוב ע"י דיבורים‪,‬‬ ‫חז"ל‪ ,‬על כמה דברים שהנכשל בהם‪,‬‬ ‫אלא תצטרך לסיגופים ותעניתים‪,‬‬ ‫אין לו חלק לעולם הבא‪ ,‬כגון "המכנה‬ ‫לזכך החומר שלא יפריע לאור השכל‬ ‫שם לחברו"‪ ,‬אפילו דדש ביה בשמיה‬ ‫להאיר ולעורר את הלב‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫(אפילו הורגל בכינוי זה)‪ ,‬או "המלבין‬ ‫פני חבירו ברבים" וכדומה‪ .‬וכאשר‬ ‫זהירות בפת עכו"ם בעשי"ת‬ ‫ישכיל האדם‪ ,‬יראה כי מעט מזעיר‬ ‫בדברינו עד עתה‪ ,‬נתבאר גדולת‬ ‫אנשים‪ ,‬נזהרים בכל אלה‪ ,‬במשך ימי‬ ‫ומעלת ימים קדושים אלו‪ ,‬שבקל‬ ‫חייהם‪ .‬ומי שנכשל בזה אפילו פעם‬ ‫אפשר בהם להתקרב אל מלכנו מלכו‬ ‫אחת‪ ,‬יפסיד כל עבודתו במשך כל‬ ‫של עולם ית"ש‪ ,‬שומה עלינו עתה‬ ‫ימי חייו‪ ,‬עבור עבירה אחת‪ ,‬ואין לו‬ ‫להתבונן עומק הענין‪ ,‬מה הוא הטעם‬ ‫חלק לעולם הבא‪ ,‬אתמהה?‬ ‫הפנימי‪ ,‬שימים אלו כוחם ומעלתם‬ ‫רבה ונשגבה‪ ,‬להתרצות לפני הבורא‬ ‫בכל יום עולה ניצוץ מהנשמה‬ ‫ב"ה‪ ,‬ומה הטעם שאם ננצל אותם‬ ‫וכדי להבין דברים הנ"ל‪ ,‬נקדים‬ ‫כראוי בעבודה הרצויה‪ ,‬הרי שזה‬ ‫דברי רבנו האר"י הק' ז"ל (בספר קהלת‬ ‫ישפיע על מצבנו בכל השנה הבאה‪.‬‬ ‫יעקב) האומר‪ :‬כי כל נשמה יש לה‬ ‫מובא בשו"ע או"ח הלכות עשרת ימי‬ ‫ניצוצות לאלפים ורבבות‪ ,‬כפי מספר‬ ‫תשובה (סימן תר"ג)‪ :‬אף מי שאינו נזהר‬ ‫השנים אשר קצוב לו לחיות בעולם‪,‬‬ ‫מפת של עכו"ם‪ ,‬בעשרה ימי תשובה‬ ‫וכל ניצוץ מיוחד לו יום א' מימי‬ ‫צריך ליזהר ע"כ‪ .‬ואומר ה"ערבי‬ ‫חייו של האדם‪ ,‬וכאשר עובד את ה'‬ ‫נחל" זי"ע (פרשת ויחי ד"ה ויקרבו)‪:‬‬ ‫ביום ההוא‪ ,‬אזי מתוקן אותו הניצוץ‪,‬‬ ‫הייתי תמה לעולם‪ ,‬מה שהחמירו‬ ‫ועולה למעלה בהארה נפלאה‪ ,‬אך‬ ‫רז"ל בהנהגת האדם בעשרת ימי‬ ‫אינו מסתלק לגמרי‪ ,‬רק נשאר מעט‬ ‫תשובה‪ ,‬יותר מהנהגתו בכל השנה‪.‬‬ ‫דבוק בגוף‪ ,‬ואם יחטא ביום ההוא‪,‬‬ ‫ודבר זה איננו קרוב לשכל כלל‪ ,‬כי זה‬ ‫יצא הניצוץ ההוא פגום‪ ,‬ע"כ דברי‬ ‫יצדק במלך בשר ודם‪ ,‬אשר רואה רק‬ ‫האריז"ל‪.‬‬ ‫מה שנגד עיניו‪ ,‬לכן בעת אשר יקרא‬ ‫עמו לדין‪ ,‬יתנאו אז לפניו‪ ,‬וימצאו חן‬ ‫ניצוץ של אותו היום‬ ‫בעיניו ויוצאין בדימוס‪ ,‬ובעבור זמן‬ ‫וכתב רבנו האור החיים הק' זי"ע‪,‬‬ ‫משפטן יעשו מה שלבם חפץ‪ .‬לא כן‬ ‫(פרשת ויחי ד"ה ויקרבו)‪ :‬שע"י הקדמה‬ ‫א‪-‬ל חי‪ ,‬אשר אין דבר נעלם ממנו‪,‬‬ ‫זו מובנים כמה דברים‪ ,‬ואחד מהם‬ ‫והוא יביא במשפט על מעשי כל‬ ‫להבין ענין השינה‪ .‬והוא ‪ -‬כי אז‬ ‫השנה‪ ,‬וכאילו ביום ההוא נעשה‪ .‬ואם‬ ‫מסתלק הניצוץ של הנשמה‪ ,‬המתיחס‬ ‫כן אם אכילת פת עכו"ם היא עבירה‪,‬‬ ‫שיש אברים שהנשמה תלויה בהם‪,‬‬ ‫לאותו היום ועולה למעלה‪ ,‬ויש‬ ‫כהמוח והלב‪ ,‬ויש אברים שאין‬ ‫לו תקומה ועליה‪ .‬ועשה ה' ככה‪,‬‬ ‫הנשמה תלויה בהם‪ ,‬כשאר אברי‬ ‫שיסתלק כל ניצוץ ביומו‪ ,‬משום שאז‬ ‫הגוף‪ .‬וכמובן שאם יקבל מכה במוח‬ ‫הוא רחוק מהפסד‪ .‬שאף אם יחטא‬ ‫או בלב‪ ,‬הוא בסכנה גדולה‪ ,‬מה שאין‬ ‫האדם אח"כ‪ ,‬לא יתן פגם בניצוץ‬ ‫כן אם יקבל מכה בשאר אברי הגוף‪,‬‬ ‫ההוא‪ ,‬עבור שכבר נסתלק‪ .‬ומחסד‬ ‫וידוע שמה שיש בנפש‪ ,‬יש גם בשנה‪,‬‬ ‫ה' הוא‪ ,‬שאע"פ שהניצוץ עולה‬ ‫ולכן יום ראש השנה ‪ -‬הוא בחינת‬ ‫למעלה‪ ,‬אעפ"כ עדיין הניצוץ ההוא‬ ‫הראש בשנה‪ ,‬ולכן נמשך קדושתו‬ ‫נסבך ונסרך בנפש‪ .‬וזה ‪ -‬כדי שאם‬ ‫עשרה ימים‪ .‬כי כן אבר הראש הגופני‪,‬‬ ‫חטא‪ ,‬והניצוץ עלה פגום‪ ,‬יכול הוא‬ ‫בנוי ומשוכלל מעשר ספירות‪ ,‬כמו‬ ‫להיתקן‪ ,‬ע"י שיעשה תשובה‪ ,‬ואז‬ ‫כלל הגוף‪( ,‬כמבואר בספר עץ חיים)‪.‬‬ ‫ישוב הניצוץ אל תוך הנפש‪ ,‬ויתוקן‬ ‫וממילא הניצוצות של הנשמה‪ ,‬אשר‬ ‫בתשובה זו‪ .‬נמצא שכל ניצוץ העולה‬ ‫יתייחסו אל עשרת ימי תשובה‪ ,‬המה‬ ‫ביומו‪ ,‬הוא רחוק מהפסד וקרוב‬ ‫בחינת הראש בנפש‪.‬‬ ‫לשכר‪ .‬ולפי זה יוצא‪ ,‬שאין האדם‬ ‫נפטר מהעולם בפעם אחת‪ ,‬אלא בכל‬ ‫הניצוצות בעש"ת‬ ‫יום נפטר חלק מנשמתו‪ ,‬רק בעת‬ ‫הם בחינת ראש‬ ‫פטירתו הכללית‪ ,‬מתקבצים כל חלקי‬ ‫וכאשר האדם נפטר מעולם הזה‪,‬‬ ‫נשמתו שהלכו ממנו בכל יום‪ ,‬ובאים‬ ‫אזי יתקבצו כל אלו הניצוצות‪ ,‬ונבנה‬ ‫ומתאספים כולם יחד ויוצאים‪ ,‬והוא‬ ‫ונשתכלל מהם ראש של הנפש‪ ,‬וכן‬ ‫בסוד תוסף רוחם יגועון‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫כולם עד שנשתכלל כל קומת הנפש‪.‬‬ ‫ולכן בעשרת ימי תשובה יפגום האדם‬ ‫נכרת הניצוץ‬ ‫בדבר קל‪ ,‬כי אותן הניצוצות של אותן‬ ‫ואומר ה"ערבי נחל"‪ ,‬שעם האמור‬ ‫הימים‪ ,‬הם בחינת ראש אשר הנשמה‬ ‫יובן‪ ,‬כי אותם הדברים שאמרו חז"ל‬ ‫תלויה בו‪ ,‬ובנקב מיטרפא‪ .‬מה שאין‬ ‫עליהם‪ ,‬שאין להם חלק לעולם הבא‪.‬‬ ‫כן הניצוצות שבכל השנה‪ ,‬הם אברים‬ ‫הכוונה ‪ -‬כי הניצוץ השייך לאותו יום‬ ‫שאין הנשמה תלויה בו‪ ,‬ולכן לא‬ ‫שנכשל בו‪ ,‬נכרת ונאבד ואין לו חלק‬ ‫יפגום כ"כ בדבר קל‪ .‬אכן גם באמצע‬ ‫לעוה"ב‪ .‬מה שאין כן שאר הניצוצות‬ ‫השנה אם יעשה העבירה הרבה‬ ‫אינם נפגמים בזה‪ ,‬ויהיה ענין הנשמה‬ ‫פעמים בהרבה ימים‪ ,‬עד שבהצטרף‬ ‫ההוא‪ ,‬כבעל מום או מחוסר אבר‪,‬‬ ‫ריבוי האברים אז הנשמה תלויה בו‪,‬‬ ‫בהכרת הניצוץ ההוא הימנה‪ ,‬ואף על‬ ‫וכענין נשתברו רוב הצלעות‪ ,‬דברובו‬ ‫פי כי בא תבא לגן עדן‪.‬‬ ‫מיטרף‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫עשי"ת ניצוצות שהנשמה‬ ‫לעשות כלי להתעוררות‬ ‫תלויה בהם‬ ‫נתבאר לנו מדבריהם הק'‪ ,‬כי‬ ‫והנה כמו שבאברי האדם‪ ,‬ידוע‬ ‫ולהבא‪ ,‬אנו זוכים בימים שבנתיים‪,‬‬ ‫הניצוצות של הנשמה שעולים בימים‬ ‫גם לתקן את העבר‪ ,‬שהקב"ה מעביר‬ ‫אלו‪ ,‬הם ניצוצות מיוחדים שהנשמה‬ ‫המסך המבדיל שנעשה בינינו ובינו‪,‬‬ ‫תלויה בהם‪ ,‬הצריכים שמירה ביותר‪.‬‬ ‫במשך השנה הקודמת מהעונות‪.‬‬ ‫ולכן עשרה ימים אלו‪ ,‬הם ימים‬ ‫וביום הכיפורים אנו זוכים להגיע‬ ‫שרשיים על כל השנה‪ ,‬כי הם בחינת‬ ‫למדריגה הגדולה של‪" :‬וזרקתי‬ ‫הראש של השנה‪ ,‬ושאר ימי השנה‬ ‫עליכם מים טהורים וטהרתם מכל‬ ‫הם בחינת הגוף‪ ,‬וגופא בתר רישא‬ ‫חטאתיכם"‪ .‬וכדברי רבנו האר"י ז"ל‬ ‫גרירא‪ ,‬כל השנה נמשכת אחר הראש‪.‬‬ ‫ב"פרי עץ חיים" (שער השופר פרק ה')‪:‬‬ ‫ולכן קבע הבורא ית"ש את ימים‬ ‫ובימים האלה יעשה תשובה גמורה‪,‬‬ ‫אלו‪ ,‬לימי ריצוי והתקרבות אליו‪,‬‬ ‫כי בכל יום מוחלים לו מה שחטא‬ ‫והוא עוזר לנו באופן מיוחד ביותר‪,‬‬ ‫ביום ההוא לעולם‪ ,‬ויתנהג בטהרה‬ ‫בזה שממציא עצמו אלינו‪ ,‬ומבקש‬ ‫בכל מה דאפשר בימים אלו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫מאתנו לנצל מתנה נפלאה זאת‪,‬‬ ‫ולשוב ולהתקרב אליו‪ .‬ואחר העבודה‬ ‫וכן מבאר הרה"ק ר' יחזקאל‬ ‫של חודש אלול‪ ,‬זכינו בראש השנה‬ ‫משינוא זי"ע‪ ,‬החשבון של עשרת‬ ‫להמליכו עלינו ועל כל הבריאה‪,‬‬ ‫ימי תשובה‪ .‬ויש בהם ג' שלבים‪:‬‬ ‫ותקענו בשופר ונעשינו בריה חדשה‪.‬‬ ‫"ראש השנה" ‪ -‬קבלה מכאן להבא‪.‬‬ ‫ואז באה העבודה של עשרת ימי‬ ‫וז' הימים שלאחריו‪ ,‬הן ימים של‬ ‫תשובה‪ ,‬בה אנו עושים ב' פעולות‪,‬‬ ‫תיקון העבר‪ .‬ויום הכיפורים האדם‬ ‫פעולה אחת ‪ -‬כלי להתעוררות‬ ‫נטהר לגמרי‪ .‬וכדבריו בספרו "דברי‬ ‫לקבלות שקבלנו עלינו‪ .‬וכדברי‬ ‫יחזקאל" (לעשי"ת)‪:‬‬ ‫רבנו הרמב"ן ז"ל‪" :‬אם תעירו ואם‬ ‫מבואר בסידור האר"י ז"ל שבכל‬ ‫תעוררו את האהבה עד שתחפץ"‪,‬‬ ‫יום דעשרת ימי תשובה יכולים לתקן‬ ‫שלכל התעוררות צריך לעשות‬ ‫בכל יום ויום מה שפגם כל ימי חייו‬ ‫חפץ‪ ,‬שיחזיק אותה שתשאר אצל‬ ‫ביום זה‪ .‬והנה לפי זה היה די שבעה‬ ‫האדם‪ ,‬וזה ע"י שמתחיל מיד לעבוד‬ ‫ימי תשובה נגד שבעת ימי השבוע‪.‬‬ ‫את הבורא‪ ,‬ולא נותן להתעוררות‬ ‫ויש לומר‪ :‬דהנה בראש השנה‪ ,‬העיקר‬ ‫להתקרר‪ .‬ולכן צריך להרבות בימים‬ ‫להמליך הבורא יתברך שמו‪ ,‬דאז אין‬ ‫אלו‪ ,‬בתורה ותפלה ועבודת הבורא‪,‬‬ ‫לחשוב בחטאים‪ ,‬רק צריכים להעשות‬ ‫כדי שתשאר ההתעוררות של ראש‬ ‫עצמו כקטן שנולד‪ ,‬ולהמליך הבורא‬ ‫השנה לכל השנה‪.‬‬ ‫יתברך‪ .‬ולאחר שהמלכנו את הבורא‪,‬‬ ‫ניתן לנו שבעה ימי תשובה‪ ,‬להתחיל‬ ‫מתקן מה שחטא ביום‬ ‫לפשפש בכל מעשינו מיום הולדנו‬ ‫ההוא לעולם‬ ‫ולתקנם‪ ,‬וביום הכיפורים לבא כולו‬ ‫ובעשרה ימים אלו ‪ -‬אחר שקיבלנו‬ ‫נקי‪.‬‬ ‫עלינו הקבלה להתנהג כראוי מכאן‬ ‫יו”ל ע”י מכון משנת החסידות‬ ‫להערות והארות ולכל ענייני הגליון ניתן לפנות‪MishnasHachasidus@gmail.com | 03-722-9580 :‬‬