gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דף מקשר · Daf Mikesher — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: דף מקשר · Daf Mikesher

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

דף מקשר · Daf Mikesher — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס' ‪249‬‬ ‫דף מקשר‬ ‫גיליון‬ ‫מס' ‪4‬‬ ‫הדף היומי‬ ‫פנינים וחידושים חידות והלכות על‬ ‫‪+‬‬ ‫'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דבר העורך‬ ‫הדף אליבא דהלכתא‬ ‫מנהג היה לו לגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל‪,‬‬ ‫בדף קמא‪ .‬גדול השלום‬ ‫שבכל ערב יום כיפור היה הולך להשתטח על קברי‬ ‫מעשה שהיה באדם שביקש מאשתו שתכין לו מידי יום את ארוחת הצהרים בדיוק‬ ‫צדיקים ולהתפלל בדמעות שיזכה לעבוד את עבודת‬ ‫בשעה ‪ 1:00‬משום שבשעה זו הוא חוזר יגע ורעב ממקום עבודתו‪ ,‬האשה עם כל רצונה‬ ‫היום הקדוש כראוי ולזכות לחתימה טובה‪ .‬שנה‬ ‫הטוב התקשתה מאוד לעמוד בזה‪ ,‬משום טרדות הבית המרובים ובעיקר מחמת צער‬ ‫אחת ביקש רבי חיים מהנהג שלו לנסוע אל קברו‬ ‫גידול הילדים‪ ,‬כך יצא שלמעשה בכל יום הארוחה של הבעל אוחרה בכמה שעות‪...‬‬ ‫של ה"אור החיים" הקדוש‪ ,‬אך בהגיעו חש שלבו‬ ‫ביום מן הימים הבעל חזר ממקום עבודתו כשהוא רעב מחמת שלא טעם כלום ואף‬ ‫אטום‪ ,‬וכמה שניסה לעורר את עצמו לתפילה לא‬ ‫לא פת שחרית‪ ,‬והנה בעודו הולך ברחוב ומחשבות של כעס ממלאות את מוחו‪ ,‬שגם‬ ‫הצליח להתרגש‪ .‬ביקש רבי חיים לנסוע אל הכותל‬ ‫היום יבא לביתו וכרגיל לא יהיה לו ארוחה מוכנה‪ ,‬פתאום ריח של תבשילים ערבים‬ ‫המערבי‪ ,‬ובדרכם חלפו בסמוך ל"יד אבשלום"‪.‬‬ ‫נכנס באפו‪ ,‬ולא היה כל כך קשה להבין כי הריח מגיע ממסעדת הבשרים הסמוכה‪,‬‬ ‫לפתע הרגיש רבי חיים התעוררות בלבו וביקש‬ ‫"הגיע הזמן שאהנה פעם אחת מארוחה דשינה בזמן‪ ,‬ואגיע לביתי שבע ורגוע" חשב‬ ‫מהנהג לעצור‪ .‬כשהגיעו למקום‪ ,‬החל רבי חיים‬ ‫האיש בליבו‪ ,‬ונכנס למסעדה‪ ,‬כטוב ליבו ישב האיש ואכל ברבורים פטומים וכל מיני‬ ‫להתפלל בדבקות עצומה‪ ,‬ודמעות רבות זלגו מעיניו‪.‬‬ ‫מטעמים‪ ...‬אח"כ שילם ופנה לשוב לביתו‪.‬‬ ‫הנהג התפלא ושאל‪ :‬מה מצא הרב בקברו של‬ ‫והנה פותח האיש את דלת ביתו‪ ,‬ונדהם לגלות מחזה נדיר מול עיניו‪ ...‬שולחן ערוך‬ ‫אבשלום‪ ,‬שהיה בן מביש שמרד באביו דוד ורדף‬ ‫בכל מיני מטעמים‪" ,‬הכנתי לך הפתעה בעלי היקר‪ ,‬ארוחה מיוחדת במינה עליה‬ ‫אותו עד שנאלץ דוד המלך לברוח מירושלים‬ ‫עמלתי מהבוקר ועד עכשיו‪ ,‬ארוחה שטרם סעדת כמוה‪ ,‬בשביל שתדע מה אני רוצה‬ ‫כשהוא יחף ובוכה? השיב לו רבי חיים‪" :‬את‬ ‫להכין לך תמיד אלא שנבצר ממני מחמת העיסוק בצרכי הבית ולא מחמת אי רצוני‬ ‫התשובה תשמע לפני תפילת כל נדרי"‪ .‬בליל יום‬ ‫לעשות לך כך"‪ ,‬כך היו דברי האשה בפנים קורנות‪ ,‬אבל הוא נבוך לגמרי משום שהוא‬ ‫הכיפורים‪ ,‬לפני תפילת כל נדרי‪ ,‬הסביר רבי חיים‪:‬‬ ‫היה שבע עד קצה גבול היכולת אחרי שפינק את עצמו במסעדה כמו שצריך‪ ...‬ואילו‬ ‫אבשלום רדף את דוד אביו כדי להורגו‪ ,‬ואף על פי‬ ‫היתה מכינה אשתו ארוחה בשרית עדיין היה דוחק את עצמו לאכול‪ ,‬אבל הבעיה‬ ‫כן‪ ,‬כאשר הודיעו לדוד שמת אבשלום‪ ,‬דוד המלך‬ ‫העיקרית היתה שהיא הכינה ארוחה חלבית‪ ,‬סוגים של הרבה גבינות‪ ,‬וסוגי‬ ‫בכה עליו בכי גדול וקרא‪" :‬בני אבשלום‪ ,‬בני‪ ,‬בני‬ ‫מוקרמים‪ ,‬מרקים‪ ,‬לזניות‪ ,‬קינוחי גלידות ועוד‪...‬‬ ‫אבשלום‪ ,‬מי יתן מותי אני תחתיך‪ ,‬אבשלום בני‪,‬‬ ‫עמד האיש והסתפק מה לעשות‪ ,‬הרי אילו יגלה לה שאינו יכול לאכול את מעשי ידיה‬ ‫בני"‪ .‬לאחר מכן חזר וקרא עליו‪" :‬בני אבשלום‪,‬‬ ‫כיון שלא סמך עליה ואכל במסעדה‪ ,‬בודאי יופר השלום בית‪ ,‬ואם כן אולי מותר לו‬ ‫אבשלום בני בני"‪ .‬כך קרא דוד "בני" שמונה‬ ‫לאכול‪ ,‬שהרי ומה אם שמו של הקב"ה שנכתב בקדושה אמר הכתוב שימחה על המים‬ ‫פעמים‪ ,‬וחז"ל אמרו ששבע פעמים העלהו משבעה‬ ‫בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו‪ ,‬א"כ איסור דרבנן של אכילת חלב לאחר בשר‬ ‫מדורי גיהינום‪ ,‬ובפעם השמינית הביאו לגן עדן‪.‬‬ ‫עוף (שהוא תרי דרבנן שהרי אף בשר בקר לא אסרה תורה אלא אכילת בשר בהמה‬ ‫"האם ניתן להבין מה זה בן שרודף את אביו‬ ‫בחלב שנתבשלו יחד) לא כל שכן שמותר‪ ...‬ואכן‪ ,‬הכריע האיש לעצמו שמותר לו‬ ‫להורגו"‪ ,‬זעק רבי חיים‪ ,‬ולמרות הכול רחמי האב‬ ‫לאכול ממטעמי אשתו למען השלום‪ ,‬אבל לאחר מעשה היה ליבו נוקפו האם באמת‬ ‫על בנו רבים כל כך! על אחת כמה וכמה ריבונו של‬ ‫עשה כשורה או לא‪.‬‬ ‫עולם‪ ,‬אבינו אב הרחמן‪ ,‬שאנו בניו ואהוביו‪ ,‬ואף אם‬ ‫משבאה שאלה זו אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א‪,‬‬ ‫חטאנו הרי זה מחמת התגברות היצר הרע – שוודאי‬ ‫השיב שיש לפשוט שאלה זו מהנלמד בסדר "הדף היומי" בשבוע החולף במסכת‬ ‫ירחם עלינו וימחל לנו"!‬ ‫חולין בדף קמא‪ .‬אמר מר גדול שלום שבין איש לאשתו שהרי אמרה תורה שמו של‬ ‫שבת זו נקראת "שבת שובה"‪ ,‬על שם ההפטרה‬ ‫הקב"ה שנכתב בקדושה ימחה על המים‪ ,‬והאי מצורע כיון דכמה דלא מטהר אסור‬ ‫שקוראים בה מדברי הנביא הושע‪" :‬שובה ישראל‬ ‫בתה"מ וכו' מהו"ד כיון דאסור בתה"מ ליתי עשה דידיה ולדחי עשה דשלוח הקן‬ ‫עד ה' אלוקיך"‪ .‬ובהמשך ההפטרה אומר הנביא‪:‬‬ ‫קמ"ל‪ .‬הרי לנו שאע"פ שגדול השלום שהותרה מחיקת השם בשבילו‪ ,‬אך לא הותר‬ ‫"קחו עמכם דברים ושובו אל ה'"‪ .‬כל אחד צריך‬ ‫שום איסור אחר ולא איסור בשר בחלב אפילו דרבנן‪ ,‬וכמו בסוגייתינו שלא דוחה‬ ‫לקחת עמו דבר‪ ,‬קבלה טובה‪ ,‬התחזקות או מעשה‬ ‫עשה שלו את עשה של שילוח הקן‪ ,‬ואמרו 'תשלח' ואפילו דבר מצוה‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬ולשוב בהם אל אבינו שבשמים‪.‬‬ ‫ומה שהיה צריך לעשות‪ ,‬זה לשנות מן האמת אך לא לשקר‪ ,‬וכגון שהיה אומר לאשתו‬ ‫ערב יום הכיפורים תשפ"ז זוכים לומדי הדף היומי‬ ‫שאינו יכול לאכול את מאכליה מפני שהוזמן לסעודת ברית מילה או פדיון הבן‬ ‫לסיים את המסכת הנפלאה‪ ,‬מסכת חולין‪ ,‬ולהגיע‬ ‫וחייבוהו לאכול שם‪ ...‬ואותו האדם צריך כפרה על מה שעשה‪ ,‬וכפרתו תהא בכך‬ ‫אל היום הקדוש עם "דברים" של תורה‪ .‬זכות‬ ‫שישתתף בשיעור תורה בהלכות בשר וחלב‪ .‬ועיין "דף מקשר" על מסכת יבמות דף‬ ‫התורה תעמוד להם ולכל בית ישראל‪ ,‬שנזכה לשוב‬ ‫סה‪( .‬ע"פ והערב נא ח"ב)‬ ‫אל ה' בלב שלם ולזכות לגמר חתימה טובה!‬ ‫אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!‬ ‫מאיר ישראל ארוגטי‬ ‫כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!‬ ‫השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות ‪ 20:30-21:40‬בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין ‪48‬‬ ‫פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב)‪ .‬השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור‬ ‫‪1‬‬ ‫פניני הדף‬ ‫בדף קלז‪ :‬רחלים אמר ליה אתנייה רחלות וכו'‬ ‫האם אכן צריך לדקדק בתורה שבעל פה כמו בלשון התורה שבכתב‪ .‬כותב רבי ירוחם ממיר בדעת תורה (בראשית‪ ,‬הקדמת מילין ד"ה‬ ‫אומרים) שמבואר בקידושין (ל‪ ).‬שעיקר לימוד הראשונים היה בספירת האותיות עד שנקראו בלשון סופרים‪ ,‬ואומרים בשם הגר"א שגם‬ ‫בדברי חז"ל הקדושים יש ללמוד האותיות ומספרם‪ ,‬ואין ספק שהגר"א היה לומד גם בתורה שבע"פ כעין דרך זו שאמרו על וא"ו דגחון שהוא‬ ‫חציין של אותיות הס"ת‪ ,‬וכך היה הוא לומד גם בתורה שבע"פ‪ ,‬ואנחנו כבר אבדנו כל ההרגשה הזאת ולא נשאר לנו אלא רק הסקת סברות‬ ‫הסוגיות ולא יותר‪ ...‬ולא יודעים שמכל אות ואות יוצאים תילי תילים של הלכות‪ ,‬ולא מתבוננים על רוב הקדושה שבכל אות ואות וכו'‪ ,‬וזה‬ ‫חידוש נפלא בלימוד התורה‪ ,‬מהפכה גמורה באופן הלימוד שנשתבשנו בו‪ ,‬הכל נתגשם אצלנו לעסק של מיצוי סברות וקריאת רעיונות וכדומה‬ ‫בלבד‪ ...‬עכת"ד‪ .‬וכן בספר יסוד ושורש העבודה (שער הניצוץ פ"ה ד"ה האי) כ' שכל אדם חייב להאמין שכל מה ששנו חז"ל במשנה ותלמוד‬ ‫בבלי וירושלמי וספרא וספרי ותוספתות ומכילתא ומדרשים שהם תושבע"פ שניתנה מסיני‪ ,‬מלבד הפירוש הפשוט יש בהם רמזים וסודות‬ ‫לאין מספר כמבואר בזוהר‪.‬‬ ‫בדף קלט‪ :‬משה מן התורה מנין וכו' המן וכו' אסתר וכו' מרדכי וכו'‬ ‫יש להבין מדוע דוקא בשמות אלו חיפשו להם בסוגייתינו מקור מן התורה‪ .‬וביאר המהרש"א‪ ,‬משום שבארבעת שמות האלו מצינו שיש להם‬ ‫שמות נוספים‪ ,‬במשה מצינו במדרש שהוא קרוי גם טוביה ואביגדור‪ ,‬ובהמן אמרו שהוא ממוכן‪ ,‬ואסתר נקראה הדסה‪ ,‬ומרדכי נקרא פתחיה‪,‬‬ ‫וא"כ היה מקום לומר שכל שמות אלו אין בהם עיקר מן התורה‪ ,‬כי את השם 'משה' נתנה לו בתיה בת פרעה‪ ,‬ושמות המן אסתר ומרדכי הם‬ ‫שמות פרסיי ם‪ ,‬לכך חיפשה הגמרא מקור לשמות אלו מן התורה‪ ,‬ואמרה שהשם משה כבר נרמז בפסוק 'בשגם הוא בשר‪ ,‬והיו ימיו מאה‬ ‫ועשרים שנה' האמור בפרשת בראשית ו'בשגם' הוא גימטריה של 'משה' ונרמז שיהיו ימיו של משה מאה ועשרים שנה וכמו שפירש רש"י‪,‬‬ ‫ונמצא שכבר קודם שנקרא כך ע"י בת פרעה‪ ,‬כבר נקרא שמו משה‪.‬‬ ‫בדף קלט‪ :‬משה מן התורה מנין בשגם הוא בשר‬ ‫בעלי המוסר ביארו מאמר זה כך‪ .‬משה מן התורה מנין‪ ,‬כלומר מי אמר שמשה רבינו לא נולד 'משה רבינו' אולי הוא איש האלוקים וכך ירד‬ ‫מהשמים ולא היה ילוד אישה עם יצר הרע ורק ע"י התורה השלים את עצמו והגיע למדרגה עליונה‪ ,‬וזהו משה מן התורה מנין‪ ,‬מהיכן יודעים‬ ‫שנעשה למשה רבינו רק ע"י התורה‪ ,‬ואמרו 'בשג ם הוא בשר' כי הרי הוא היה בשר ודם כמו שאר בני אדם‪ ,‬וההמשך של הפסוק 'והיו ימיו‬ ‫מאה ועשרים שנה'‪ ,‬וכמו שמסופר מהמגיד מדובנא שראה בחלומו שהוא נמצא בבית דין של מעלה ובא איש צעיר וקראו לו זקן‪ ,‬אחר כך בא‬ ‫איש זקן וקראו לו צעיר‪ ,‬ותמה‪ ,‬הרי כאן זהו עולם 'האמת'‪ ,‬והשיבו לו שהצעיר הזה ניצל את כל שנותיו לתורה ולמצוות לכן הוא נקרא לפי‬ ‫מעשיו זקן‪ ,‬ואילו הזקן‪ ,‬לאחר שחישבו את כל הזמן שעסק בתורה ומצוות במשך ימי חייו‪ ,‬לא נמצאו בהם רק כמה ימים מועטים ולכך נקרא‬ ‫צעיר‪...‬‬ ‫בדף קמא‪ .‬שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב לשלחה‬ ‫ה אחרונים חקרו בדין זה שצריך לשלח את היונה שחזרה לקן אפילו כמה פעמים‪ ,‬האם זה חיוב חדש בכל פעם לשלחה שוב או שזה המשך‬ ‫החיוב הקודם‪ ,‬ויש בזה נפק"מ‪ ,‬א‪ .‬לשיטת הראב"ד והרוקח שמברך על מצות שילוח הקן‪ ,‬יהיה תלוי בזה אם יברך בכל פעם בשילוח נוסף‬ ‫או לא‪ .‬ב‪ .‬בצפנת פענח כ' לפי השיטות שחייב בשילוח רק ברוצה לקחת את הבנים‪ ,‬אזי יש לדון אם שילחה ולאחר שחזרה לרבוץ על הבנים‬ ‫שוב אינו רוצה לקחת את הבנים‪ ,‬וזה תלוי אם זה חיוב חדש לשולחה או שעדיין חייב רק מחמת החיוב הראשון‪ .‬ג‪ .‬יש שכתבו שאם אנו‬ ‫אומרים שבחזרה האם על הבנים עדיין לא נתקיים חיובו הראשון‪ ,‬אז כשחזרה אין צריך שתרבוץ על הקן כפי כל התנאים הנצרכים לחייב‬ ‫בשילוח הקן‪ ,‬אלא אף אם רק מרחפת יהיה מחויב לחזור לשלחה משום שנתגלה שעדיין לא נתקיים שילוחו הראשון‪.‬‬ ‫בדף קמב‪ .‬מצוות חמורות‬ ‫כתב החתם סופר שיש לחקור איזה מצוות הם קלות ואיזה הם חמורות‪ ,‬וכתב שאין לומר שמצוות חמורות הם מה שחייב עליהם כריתות‬ ‫ומיתו ת בי"ד‪ ,‬כי לזה אי"צ ראיה וק"ו‪ ,‬כיון שענשם מפורש כרת ואבידת נפש‪ ,‬א"כ שכרם הוא אריכות ימים‪ ,‬וגם אין לומר שחמורות הם‬ ‫מה שצריך להוציא עליהם ממון רב שהרי על מצות עשה אי"צ ליתן הון רב‪ ,‬אלא ביאר החת"ס ע"פ המדרש 'מי יגלה עפר מעיניך' אדם‬ ‫הראשון מצוה אחת נצטוה ולא מצי למיקם בה‪ ,‬ואילו ישראל‪ ,‬אדם מטריח אחר בהמה מתאוה ומשתוקק לאכול בשר והוא טורח בבדיקת‬ ‫סכין ושוחט מומחה ולבסוף מוצא סירכא בריאה וזורקה לכלב‪ ,‬הרי איבד ממון וטרחה וכלתה נפשו לאכול‪ ,‬ובסוף ריקם מכל‪ ,‬ואין פוצה פה‬ ‫ומצפצף ומהרהר ח"ו‪ ,‬וכן חתן מתאוה ליום חופתו ושמחת ליבו‪ ,‬ובשעה שרוצה לזווג אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי כחרדל‪ ,‬ופורש‪ ,‬הוה‬ ‫סוגה בשושנים‪ ,‬וזה הק"ו משילוח הקן שהיא מצוה ללא טירחה גדולה ואילו הם בהרבה טירחה‪ .‬והוסיף החת"ס שלכך נשנתה משנה זו‬ ‫בסוף מסכת חולין שדיברה מענין השחיטה שהוא טורח גדול וזוהי המצוה החמורה שאמרו כאן‪.‬‬ ‫סימני הדף‬ ‫דף קלח‪ – :‬מתחיל הפרק על מצות שילוח הקן‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף קל"ח ר"ת קן לשלח חובה (ודנו בפוסקים אם חובה או רשות)‪.‬‬ ‫דף קלט‪ – :‬עוף טמא פטור מלשלח מנא הני מילי וכו'‪ ,‬המקור לכך ששילוח הקן לא נוהג בעוף טמא‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף קל"ט ר"ת קן לא טמא‪.‬‬ ‫דף קמ‪ – :‬משנה היתה מעופפת‪ ,‬בזמן שכנפיה נוגעות וכו'‪ ,‬דין יונה מעופפת אם מקיים שילוח הקן‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף ק"מ ר"ת קן מעופפת‪.‬‬ ‫דף קמב – משנה מה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים וכו'‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף קמ"ב ר"ת קלה מצוה באיסר‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חידות הדף‬ ‫שאלות‬ ‫מדוע דברי נביאים נקראים דברי קבלה?‬ ‫א‪.‬‬ ‫עד כמה החשיבות הגדולה של ט"ע?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מדוע יש שסוברים שאין לברך על מצות שילוח הקן?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫האם יש מצות שילוח הקן דוקא ביונה או גם בתרנגולת?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫האם קיום מצות 'ובערת הרע מקרבך' נוהג גם בבעל חי רע או רק באדם רע?‬ ‫ה‪.‬‬ ‫היכן בסוגייתינו מוזכרים הנזירים מהודו?‬ ‫ו‪.‬‬ ‫האם עופות הנוצרים באילנות מקיימים בהם מצות שילוח הקן?‬ ‫ז‪.‬‬ ‫האם מצות שילוח הקן נוהגת בשבת?‬ ‫ח‪.‬‬ ‫האם יש ענין לאכול את היונה שעשו בה שילוח הקן?‬ ‫ט‪.‬‬ ‫מה המקור לקיים מצות שילוח הקן כסגולה ללדת ילדים?‬ ‫י‪.‬‬ ‫תשובות‬ ‫בדף קלו‪ :‬דבריהן דברי תורה ודברי בריבי דברי קבלה‪ .‬פירש רש"י‪ :‬תורת משה קרויה תורה לפי שניתנה תורה לדורות‪ ,‬ושל נביאים לא‬ ‫א‪.‬‬ ‫קרי אלא קבלה שקיבלו מרוח הקודש כל נבואה ונבואה לפי צורך השעה והדור והמעשה‪ .‬וברש"י במסכת תענית (טו‪ .‬ד"ה ובקבלה)‬ ‫כתב‪ :‬כל מקום שהנביא מצוה ומודיע ומזהיר את ישראל קרי להו קבלה‪ .‬ובתוס' רבינו פרץ בב"ק (ב‪ :‬ד"ה מדברי) כתב‪ :‬דברי נביאים‬ ‫קרי להו דברי קבלה‪ ,‬על שם שהנביאים קובלים וצועקים על צרות הנראות להם בחזון‪,‬ע"כ‪ .‬ובכוונת רש"י בתענית יש שפירשו כרש"י‬ ‫כאן (עיין רעק"א שם) ויש שפירשו בכוונתו כרבינו פרץ‪ .‬והמהרי"ץ חיות כ' בשם המחזור ויטרי שהטעם הוא מפני שהיו מקובלים‬ ‫להנביאים בע"פ מסיני ואח"כ כתבום הנביאים על ספר‪ ,‬שאמרו עד דאתא יחזקאל מאן אגמרינהו אלא הלכתא נינהו ואתי יחזקאל‬ ‫ואסמכא אקרא‪.‬‬ ‫בדף קלו‪ :‬אין דברי תורה מקבלים טומאה‪ .‬כלומר שלהלכה אין חיוב בט"ע‪ ,‬אך מ"מ מעלתה גדולה כמו שמובא בשו"ת מן השמים (ס"ה‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ששאל אם יש להקל בט"ע לתפילה‪ ,‬והשיבו לו שדבר זה גורם את אורך הגלות‪ ,‬כי אם היתה תפילת ישראל כתיקונה שלפחות השליחי‬ ‫ציבור יטהרו עצמם‪ ,‬ימהרו ביאת גואל‪ .‬ובמגיד משרים להבית יוסף (פ' בהר) אמר לו המגיד‪ ,‬אל תבטל תמיד ט"ע כי אין אתה יודע מתן‬ ‫שכרה‪ ,‬והאריז"ל כ' (בשער רוה"ק דף ד) אין דבר יותר מוכרח וצריך אל האדם בענין ההשגה כמו הטבילה שצריך שיהיה האדם טהור‬ ‫בכל עת‪ ,‬ובמסכת ברכות (כב‪ ).‬אמרו כל המחמיר בזה מאריכין לו ימיו ושנותיו‪ .‬והגרח"ק כ' שכל החיבורים שנתקבלו בעם ישראל הם‬ ‫אלו שהמחבר שלהם הקפיד על ט"ע‪.‬‬ ‫בדף קלח‪ :‬שילוח הקן‪ .‬י"א שאין מברכים על מצוה זו‪ ,‬ומצינו כמה טעמים לכך‪ ,‬א‪ .‬בשו"ת תורת נתנאל (לבעל הקרבן נתנאל‪ ,‬ס"ט) כ'‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שבכל שילוח יש חשש שמא הביצים מוזרות ולא קיים מצוה‪ .‬ב‪ .‬בספר שערי דעה (יו"ד רצב ס"ב) כ' שכיון שההלכה שחייב לשלחה אפי'‬ ‫מאה פעמים לכך אינו מברך כיון שעדיין לא נגמרה מצוותו‪ .‬ג‪ .‬הרשב"א כ' שהוא משום מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬ועיין בדבר אברהם (ח"ב‬ ‫ס"ח ס"ק כב) מה שביאר בדבריו‪ ,‬ועוד טעמים מהראשונים‪.‬‬ ‫בדף קלח‪ :‬שילוח הקן נוהג וכו'‪ .‬ובהמשך המשנה אמרו ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן‪ ,‬איזהו שאינו מזומן כגון אווזים ותרנגולים שקננו‬ ‫ד‪.‬‬ ‫בפרדס וכו'‪ ,‬הרי מפורש שנוהג גם בתרנגולים ואווזים ושאר עופות‪.‬‬ ‫בדף קלט‪ .‬וקיומי ביה ובערת הרע מקרבך‪ .‬בריטב"א כתב שאע"פ שפסוק זה נאמר באדם‪ ,‬לומדים בק"ו שכל שכן שדין זה נאמר גם‬ ‫ה‪.‬‬ ‫בבעלי חיים‪ .‬וכן מבואר מתוס' בסנהדרין (פ‪ .‬ד"ה בשור)‪ ,‬אך המגיד משנה (נזקי ממון פ"י ה"ז) כ' בדעת הרמב"ם שלא נאמר דין זה אלא‬ ‫על בני אדם ולא על בעלי חיים‪ ,‬ועיין באחרונים מה שביארו בשיטתו שלא יקשה מסוגייתינו‪.‬‬ ‫בדף קלט‪ :‬מצא קן בראשו של אדם מהו‪ .‬בערוך השולחן (יו"ד רצב סי"ז) כ' שכוונת הגמרא במצא קן בראשו של אדם‪ ,‬היינו כמו הפראים‬ ‫ו‪.‬‬ ‫שבמדינות הודו המתבודדים ביערות במקום אחד ונקבץ עפר על ראשם‪ ,‬ומפני ריבוי העופות יש שעושים קינים על ראשיהם‪...‬‬ ‫בדף קמ‪ .‬לא אמרה תורה שלח לתקלה‪ .‬הריטב"א כ' שמכאן הביא ר"ת ראיה שאותם העופות שנוצרים מהעצים‪ ,‬מותרים באכילה ואינם‬ ‫ז‪.‬‬ ‫שרץ העוף שהרי לא אמרה תורה שלח לתקלה‪ ,‬אך הריטב"א עצמו חולק על ר"ת‪.‬‬ ‫בדף קמא‪ :‬במה משלחה‪ .‬כ' החת"ס (כאן) שלדעת הרמב"ם שצריך לאחוז את האם בידיו ולשלחה‪ ,‬אסור לעשות שילוח הקן בשבת‪,‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫משום שהאם מוקצה‪ ,‬וכן פעמים שיש בזה איסור צד‪ ,‬ובספר שלח תשלח (עמ' עז) כ' בשם הגר"ח קנייבסקי שלהרבה פוסקים לקיחת‬ ‫הבנים לאחר השילוח זהו חלק מהמצוה‪ ,‬והרי בער"ש היו מוקצים משום שהאם רבצה עליהם‪ ,‬וכן משום שצריך לקנותם ואסור לעשות‬ ‫קנין בשבת‪ ,‬ובחת"ס כ' עוד שע"פ הזוהר ענין השילוח הוא לעורר יללה עילאה של האם על בניה‪ ,‬ובשבת אסור לעורר יללה‪.‬‬ ‫בדף קמא‪ :‬ואהדר ליה רבא פרסתקי‪ .‬כ' בשו "ת תורה לשמה המיוחס לבא"ח‪ ,‬שרבא השתדל לתופסה משום שיש ענין לאכלה מאחר‬ ‫ט‪.‬‬ ‫שנעשה בה מצות שילוח הקן‪ ,‬וכמו שנוהגים ליקח ללחם משנה את פת העירוב תבשילין‪.‬‬ ‫בדף קמב‪ .‬למען ייטב לך‪ .‬זהו במדרש (כי תצא ו ו) מה מתן שכרה‪ ,‬שאם אין לך בנים אני נותן לך בנים שנאמר שלח תשלח‪ ,‬והדר 'ואת‬ ‫י‪.‬‬ ‫הבנים תקח לך'‪...‬‬ ‫מילתא דבדיחותא‬ ‫בדף קלט‪ :‬המן מן התורה מנין המין העץ‬ ‫בעל המחנ ה לוי אמר בדרך הלצה שמה שאמרו חז"ל שבתו של המן השליכה על ראשו של המן את הכלי של השופכים‪ ,‬הוא על פי הדין‪,‬‬ ‫שהרי אמרו בסוגיין המן מן התורה מנין שנאמר 'המן העץ' ואמרו בסנהדרין (ע‪ ):‬רי"א עץ הדעת חטה היה‪ ,‬והמעשה של המן היה בפסח‪,‬‬ ‫א"כ עשתה כדין‪,‬שהרי מצא חמץ בפסח כופה עליו כלי‪...‬‬ ‫בדף קמא‪ .‬אשתו‬ ‫שאלו לרב אחד שאתרע מזלו ונשא אשה רעה‪ :‬בלק בן ציפור נשוי היה או רווק? 'רווק היה' השיב הרב בבטחה‪ ,‬שאלוהו מנין‪ ,‬השיב‪ :‬אילו‬ ‫נשוי היה‪ ,‬לא היה צריך לטרוח ולהביא את בלעם בשביל לקלל‪...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫בדף קלט‪ :‬מרדכי מן התורה מנין‬ ‫סיפר הגאון רבי יעקב מרדכי גרינוולד‪ .‬היום ידוע ומפורסם עניין צפונות התורה‪ ,‬והנה‪ ,‬אני זכיתי לשמש את רבי מיכאל דוד‬ ‫וייסמנדל זצ"ל‪ ,‬שהיה 'אבי הקודים'‪ .‬לא היה לו מחשב‪ ,‬הכל היה במוחו‪ ,‬מוח של עילוי גדול הייתי אצלו פעם סמוך לפורים‪,‬‬ ‫והוא שאל אותי‪" :‬כבר ספרת כמה אותיות יש במגילה?" אמרתי לו‪" :‬אינני יודע"‪ .‬והוא אמר‪" :‬אני יודע‪ .‬יש שתים עשרה אלף‬ ‫ומאה תשעים ושש אותיות!" שאלתי‪" :‬ומה אפשר לעשות עם המספר הזה"? "‬ ‫תביא לי חומש"‪ .‬הבאתי‪" .‬תמנה מהאות א' הראשונה בתורה כמניין האותיות שבמגילה (‪ - )12,196‬תגיע לאות ס'‪ .‬מאות זו‬ ‫תמנה שוב כמניין אותיות המגילה ‪ -‬תגיע לאות ת'‪ .‬ומשם תשוב ותמנה כמניין אותיות המגילה ותגיע לאות ר'‪ ,‬שזהו השם‬ ‫אסתר"‪ .‬זהו דבר פשוט נפלא! אמרתי לו בבת צחוק‪" :‬ומה יעשה מרדכי‪ ,‬הרי תהיה לו עוגמת נפש"‪ ...‬השיב הרב‪" :‬אינני יודע‪,‬‬ ‫אבל תבוא בשנה הבאה"‪.‬‬ ‫שנה לאחר מכן‪ ,‬חזרתי ושאלתיו‪" :‬מה עם מרדכי?" אמר לי‪" :‬מצאתי רמז גם למרדכי‪ ,‬הרי אמרו חז"ל (במסכת חולין דף‬ ‫קל"ט‪ ):‬מרדכי מן התורה מניין? דכתיב (בפרשת כי תשא‪ ,‬שמות ל'‪ ,‬כ"ג)‪ :‬וְ ַא ָּתה ַקח לְ ָך ְב ָּש ִמים ר ֹאׁש ָּמר ְדרֹור וגו'‪ ,‬ומתרגמינן‬ ‫"מירא דכיא" ‪ -‬זהו המקום בו מרומז מרדכי בתורה‪ .‬ועכשיו תמנה מהאות מ' של 'מר דרור' כמניין אותיות המגילה ‪ -‬תגיע לאות‬ ‫ר'‪ .‬תמנה שוב ‪ -‬תגיע לאות ד'‪ .‬תמנה שוב ‪ -‬תגיע לאות כ'‪ ,‬ושוב תמנה ותגיע לאות י'‪ ,‬שזהו השם מרדכי!" פלאי פלאים!!!‬ ‫ממשיך הגרי"מ גרינוולד‪ :‬לפני שנים רבות התארחה בביתנו אשה מאוד חכמה ומכובדת‪ .‬היא שהתה בסמינר ליהדות‪ ,‬שם‬ ‫התווכחה עם כל הרבנים‪ ,‬והיה להם קשה איתה‪ ...‬שלחו אותה להתארח אצלנו‪ .‬לאחר הסעודה‪ ,‬היא ביקשה קצת לדבר‪ .‬שאלה‬ ‫את כל השאלות שהיו לה‪ ,‬ואמרה שאינה מאמינה בתורה מן השמים‪ ,‬ושזה דבר שאי אפשר להשיג‪.‬‬ ‫לפתע עלו במוחי הדברים הנפלאים ששמעתי מהרב וייסמנדל‪ .‬סיפרתי לה את עניין הפורים‪ ,‬ואת רמזי "מרדכי ואסתר" בתורה‪.‬‬ ‫היא הקשיבה לדברים‪ ,‬ואחר כך קמה מהשולחן והלכה לחדרה‪.‬‬ ‫בבוקר ראינו אותה טרוטת עיניים ועייפה‪ .‬היא אמרה שישבה על המחשב‪ ,‬ועבדה על העניין‪ ,‬זה היה תחום עבודתה‪ .‬לקח לה‬ ‫כמה שעות עד שעלה בידה לברר מהם אחוזי הסיכוי שדבר שכזה יקרה‪ .‬ולאיזו מסקנה הגיעה? ‪" - - -‬זה בלתי אפשרי מבחינה‬ ‫הסתברותית‪-‬סטטיסטית!!!"‬ ‫שנים רבות אחרי כן‪ ,‬הייתי בחתונה‪ .‬כשירדתי מהחופה‪ ,‬שמעתי אשה קוראת בשמי‪ .‬אמרתי‪" :‬סליחה‪ ,‬אינני מכירך"‪ .‬אמרה‬ ‫לי‪" :‬אני אסתר ומרדכי‪ ...‬אתה רואה ברוך ה' אני הולכת בכיסוי ראש‪ ,‬יש לי בעל שלומד בכולל‪ ,‬ויש לנו ילדים שהולכים לישיבה‬ ‫שגם אתה תהיה מרוצה ממנה!" ('בינת המידות')‪.‬‬ ‫מערכת "דף מקשר" מאחלת ברכת מזל טוב ללומדי הדף היומי ולמנויי העלון‪ ,‬לרגל סיום מסכת חולין וגמר חתימה טובה‪.‬‬ ‫ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי הרב‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ר' אברהם נעימי שליט"א‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫לעילוי נשמתו הטהורה של‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מו"ז המקובל הצדיק‬ ‫גם דרך "קול הלשון" ‪*6761‬‬ ‫לנדיב הדגול ר'‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ר' מיכאל דפן‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫ר' אהרון שלום בן טאוס‬ ‫בשידור חי‪ ,‬או בשידור חוזר‬ ‫ניסים בן זהבה‬ ‫לר' ניסים בן אנה‬ ‫בן דיזי‬ ‫זצוקללה"ה‬ ‫הי"ו‬ ‫בהקשת ‪ *7‬ואח"כ ‪996908‬‬ ‫ורינה בת קלרה‬ ‫ז"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה ‪20:30‬‬ ‫בקו כל רגע במס' ‪ 0799-170-770‬וכן בקו היכל המלך שלוחה ‪ 7‬במס' ‪0723-400-550‬‬ ‫כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' ‪0548496909‬‬ ‫לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות‬ ‫למספר ‪ 054-84-969-08‬או למייל‪d3031887@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬