gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שו״‪+‬ת בה‪++++‬לכה לשולחן שבת‬ ‫מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א‬ ‫גיליון מס' ‪148‬‬ ‫הלכות ומנהגי יום כיפור‬ ‫מנהגי ערב יום כיפור‬ ‫מצווה להרבות באכילה ובשתייה בערב יום הכיפורים‪ .‬דרשו חז”ל בגמרא מן הכתוב‪“ :‬וְ ִע ִּנ ֶ‬ ‫יתם ֶאת נַ ְפ ׁשֹ ֵתיכֶ ם ְ ּב ִת ׁ ְש ָעה לַ ח ֶֹד ׁש ָ ּב ֶע ֶרב” – וכי בתשעה לחודש מתענים? והלא בעשרה בו‬ ‫מתענים! אלא בא הכתוב ללמדך‪ :‬שכל האוכל ושותה בתשיעי‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי‪ .1‬מכאן למדו חז”ל שישנה מצווה מיוחדת להרבות באכילה ובשתייה‬ ‫בערב יום הכיפורים‪.2‬‬ ‫בגדר מצווה זו נחלקו רבותינו הראשונים‪ :‬יש שכתבו שמצוות אכילה זו היא מדאורייתא‪ ,‬ויש חולקים וסוברים שאינה אלא מדרבנן‪ ,‬והפסוק אינו אלא אסמכתא בעלמא‪.3‬‬ ‫בטעם מצווה זו נאמרו כמה פירושים ברבותינו הראשונים‪ :‬יש שכתבו שהאכילה והשתיה נועדו כדי להראות שאנו שמחים בהגיע יום זמן כפרתנו‪ ,‬ובריבוי סעודות אלו אנו מבטאים את‬ ‫ביטחוננו בה’ שיסלח לכל פשענו‪ .‬יש שכתבו שסעודות אלו באות כהשלמה לסעודת יום הכיפורים עצמו‪ ,‬שאף הוא בכלל יום טוב‪ ,‬ומאחר שאי אפשר לכבדו באכילה ושתייה ביומו מפני‬ ‫התענית – אנו מכבדים אותו בערב יום טוב‪ .4‬ויש שכתבו בפשטות‪ ,‬שהטעם הוא כדי שיהיה לנו כח לקיים ציווי ה’ ולצום למחרת ביום הכיפורים בנקל‪.5‬‬ ‫האם מותר לשבת בזמן שהשליח ציבור חוזר על‬ ‫להוציא מהם הלכה למעשה‪ .13‬לפיכך‪ ,‬גם חולים וקטנים‬ ‫האם מצוות האכילה בערב יום הכיפורים‬ ‫הוידויים או בזמן שאומר את נוסח “על חטא”?‬ ‫חייבים להרבות באכילה ושתייה ביום זה אף שאינם‬ ‫מתחילה כבר בלילה (בליל ערב יום הכיפורים)‪,‬‬ ‫הוידוי צריך לאומרו מעומד‪ .‬לכן‪ ,‬בכל פעם שחוזר‬ ‫מתענים למחרת‪ ,‬ובפרט אם הם אוכלים ביום למחרת‬ ‫או שמא רק ביום עצמו?‬ ‫השליח ציבור לומר את הווידוי‪ ,‬צריכים הקהל לעמוד‬ ‫רק לשיעורים‪.14‬‬ ‫במצוות האכילה והשתייה בערב יום הכיפורים‪,‬‬ ‫ולהתוודות עמו‪ ,‬ויאמרו יחד את כל נוסח הווידוי ו”על‬ ‫מה המקור למנהג המלקות בערב יום הכיפורים‪,‬‬ ‫יש אומרים שמצווה זו מתחילה כבר בליל ערב יום‬ ‫חטא” כסדרן‪.‬‬ ‫וכיצד יש לנהוג בזה?‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שכן בתורה ובהלכה היום הולך אחר הלילה‪,‬‬ ‫גם מי שמכיר בעצמו שלא חטא באותו חטא מעולם‪,‬‬ ‫יש נוהגים ללקות שלושים ותשע מלקיות ברצועה‬ ‫וכבר מתחילת הלילה חל יום התשיעי‪ .6‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫יאמר את כל הווידוי בלי דילוג‪ .‬הטעם לכך הוא מכיוון‬ ‫בערב יום הכיפורים לאחר תפילת המנחה‪ .15‬מטרת‬ ‫יש הסוברים שמצוות האכילה מתחילה רק ביום עצמו‪,‬‬ ‫שאמרו חז”ל (שבועות לט ע”א) “כל ישראל ערבים זה‬ ‫המנהג אינה הכאה בחזקה‪ ,‬אלא לזיכרון‪ ,‬כדי שיתן‬ ‫החל מעלות השחר של ערב יום הכיפורים‪ ,‬ולא בלילה‬ ‫לזה”‪ ,‬והרי הוא נכלל בכללם של אותם שעברו על חטא‬ ‫האדם אל לבו לשוב בתשובה שלמה מהעבירות שבידו‪.‬‬ ‫שלפניו‪.7‬‬ ‫זה‪.20‬‬ ‫בשעת הווידוי‪ ,‬כשאומר “אשמנו‪ ,‬בגדנו‪ ”...‬וכו’‪ ,‬ישחה‬ ‫סדר המלקות למעשה‪ :‬העמידה‪ :‬הלוקה עומד כשהוא‬ ‫כמה סעודות יש מצווה לאכול ביום זה?‬ ‫מוטה – פניו מכוונות לצפון ואחוריו לדרום‪ .‬הטעם‬ ‫כתבו הפוסקים בשם רבנו האר”י שיש מצווה להרבות‬ ‫(יתכופף) מעט לסמל הכנעה‪ ,‬ויכה באגרופו בנחת כנגד‬ ‫לכך הוא שעיקר חטאת האדם הוא סביב הממון‪ ,‬ונאמר‬ ‫ליבו‪ .21‬ואין להפסיק בדיבור בזמן הווידוי‪ .‬ומכל מקום‪,‬‬ ‫באכילה ושתייה בערב יום הכיפורים כשיעור אכילה‬ ‫בפסוק “מצפון זהב יאתה” (איוב לז‪ ,‬כב)‪ ,‬ולכן מכניע‬ ‫של שני ימים (כנגד ערב יום כיפור וכנגד יום כיפור‬ ‫אם שמע קדיש‪ ,‬קדושה או אמן של ברכות – עונה עם‬ ‫האדם את עצמו דווקא מהצד שממנו בא לו החטא‪.‬‬ ‫עצמו)‪ .‬כלומר‪ ,‬כמות כפולה מהרגילות שלו בכל יום‬ ‫הציבור‪.22‬‬ ‫בזמן המלקות‪ ,‬הלוקה אומר את סדר הווידוי (“אשמנו‪,‬‬ ‫– שאם רגיל בכל יום לאכול שתי ארוחות‪ ,‬יאכל ארבע‬ ‫מי שסיים סעודה המפסקת ובירך ברכת המזון‪,‬‬ ‫בגדנו‪ ,‬גזלנו‪ )”...‬שלוש פעמים‪ .‬במקביל‪ ,‬המלקה אומר‬ ‫ארוחות‪.8‬‬ ‫ולאחר מכן נמלך בדעתו ורוצה להמשיך לאכול‬ ‫בקול את הפסוק “והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית‬ ‫מכל מקום‪ ,‬אין חיוב לאכול אכילה גסה‪ ,‬וישתדל לכל‬ ‫או לשתות – האם הוא רשאי להמשיך באכילה?‬ ‫והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו” ג’ פעמים – שכן‬ ‫הפחות שלא לפחות משתי סעודות פת‪ .9‬כמו כן ישתדל‬ ‫מעיקר הדין‪ ,‬אם הפסיק האדם את אכילתו קודם‬ ‫בפסוק זה ישנן ל”ט מילים‪ ,‬כנגד ל”ט המכות‪.16‬‬ ‫להרבות בשתייה‪ ,‬שגם בזה יש מצווה להרבות‪.10‬‬ ‫שקיעת החמה‪ ,‬רשאי הוא להמשיך לאכול ולשתות‪,‬‬ ‫האם חובה להקדים ולהתפלל תפילת מנחה‬ ‫יש שכתבו שניתן לקיים מצווה זו גם באכילות קטנות‬ ‫כל זמן שלא אמר בפיו או חשב בליבו שהוא מקבל על‬ ‫במשך כל היום‪ ,‬כגון פירות‪ ,‬ירקות ומיני מתיקה‪ .‬וכן‬ ‫עצמו את התענית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנם חולקים הסוברים‬ ‫בערב יום הכיפורים קודם לסעודה המפסקת?‬ ‫נהגו פוסקים רבים להרבות באכילות קטנות במשך כל‬ ‫שברגע שבירך האדם ברכת המזון של סעודה המפסקת‪,‬‬ ‫מתפללים מנחה בעוד היום גדול קודם סעודה מפסקת‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬כיוון שבכל אכילה ואכילה יש מצווה‪.11‬‬ ‫הרי זה נחשב כאילו אמר בפירוש שהוא מקבל על עצמו‬ ‫בתפילה זו‪ ,‬היחיד אומר בסוף תפילת שמונה עשרה‬ ‫את התענית‪ ,‬ושוב אינו יכול לאכול‪ .‬לפיכך כדי לצאת‬ ‫(אחר הפסוק “יהיו לרצון אמרי פי”) את סדר ווידוי‬ ‫חולה שפטור מן התענית ביום כיפור‪ ,‬האם גם‬ ‫ידי חובת כל הדעות‪ ,‬אם אדם יודע או מסתפק שמא‬ ‫“על חטא” כמו שאומרים ביום הכיפורים עצמו‪ .‬שליח‬ ‫הוא חייב להוסיף באכילה בתשיעי (בערב יום‬ ‫ירצה להמשיך לאכול ולשתות לאחר ברכת המזון‪ ,‬נכון‬ ‫הציבור אינו חוזר על ווידוי זה בחזרת הש”ץ‪ ,‬אלא‬ ‫הכיפורים)?‬ ‫שיתנה בפירוש בפיו (ולכל הפחות יחשוב בליבו) קודם‬ ‫מתפלל כבשאר ימות השנה‪ ,17‬הטעם לאמירת הווידוי‬ ‫בשאלה זו דנו האחרונים‪ :‬יש שכתבו שאין אכילת‬ ‫ברכת המזון‪ ,‬שאינו מקבל עליו עדיין את התענית‪.23‬‬ ‫קודם הסעודה הוא שמא יארע לאדם דבר תקלה או‬ ‫תשיעי (בערב יום הכיפורים) חשובה למצווה אלא אם‬ ‫אסון בסעודה המפסקת חס ושלום‪ ,‬ולא יוכל להתוודות‬ ‫כן מתענה בעשירי (ביום הכיפורים)‪ ,‬שהרי הסמיכה‬ ‫האם יש חיוב לנהוג בתוספת יום הכיפורים מחול‬ ‫לאחר מכן – מפני שהשטן מקטרג באותה שעה‪.18‬‬ ‫זאת התורה לתענית עשירי‪ ,12‬ובפרט לטעמים שמצות‬ ‫על הקודש‪ ,‬וכמה זמן צריך להוסיף בתוספת זו?‬ ‫ישנם פוסקים הסוברים שצריך להתוודות פעם נוספת‬ ‫האכילה היא כדי להקל על הצום למחרת‪ .‬אך למעשה‬ ‫מצוות עשה מן התורה להוסיף מחול על הקודש‬ ‫גם לאחר האכילה‪ ,‬קודם חשיכה‪ ,‬וראוי להחמיר כדעה‬ ‫כתבו האחרונים שכיון שנאמרו לדרשה זו טעמים‬ ‫בכניסת יום הכיפורים וביציאתו‪ .24‬לפיכך‪ ,‬על כל אדם‬ ‫זו‪ .‬על כן נהגו בקהילות האשכנזים נהגו לומר קודם כל‬ ‫רבים‪ ,‬אין ללמוד מפירוש אחד להוציא הלכה למעשה‬ ‫לקבל על עצמו תוספת זו בפה ולומר‪“ :‬הריני מקבל עלי‬ ‫נדרי “תפילה זכה”‪ .‬ובקהילות הספרדים נהגו לומר את‬ ‫נגד שאר הפירושים‪ .‬מצווה זו אינה אלא גזירת הכתוב‬ ‫תוספת יום כיפור מאכילה‪ ,‬שתייה ועשיית מלאכה”‪.‬‬ ‫הפיוט “לך אלי תשוקתי”‪.19‬‬ ‫השווה לכולם‪ ,‬ואין דורשין טעמי התורה והמצוות‬ ‫השמאלי‪ ,‬נמשך לצד פנים‪ .‬ויכה ביד ימינו הכאה אחר‬ ‫קסז אות יב‪ ,‬שו"ת קרן לדוד סימן סא אות ט‪.‬‬ ‫‪ 7‬הגר"א‪ ,‬והוכיח כן מלשון רש"י כתובות ה ע"א ד"ה‬ ‫‪ 1‬יומא פא‪ ,‬ב‪ .‬עיין תוס' ברכות ח ע"ב ד"ה כאילו‪ ,‬שפי'‬ ‫הכאה בנחת על כל תיבה הכאה אחת אשמנו‪ ,‬בגדנו‬ ‫‪ 13‬אמנם אפשר לדרוש ולתת טעמים והבנות במצוות‬ ‫אית ליה רווחא‪.‬‬ ‫שהלימוד מכך שכתוב ועניתם בתחילה‪ ,‬ויש שפירשו‬ ‫וכו'‪ ,‬יד ימין צריכה להיות כפופה כאגרוף‪ ,‬וטוב שיהיה‬ ‫התורה‪ ,‬אך אין הטעמים יכולים להוליד השלכות‬ ‫‪ 8‬שו"ע הרב פסקי הסידור סדר כפרות‪ ,‬בא"ח ש"א‬ ‫שהלימוד מכך שלא כתוב ועניתם בליל עשירי‪ ,‬שאחר‬ ‫האגודל תחת האצבעות שהוא רמז למידת הרחמים‪,‬‬ ‫מעשיות בעניני הלכה‪ ,‬עיין שו"ע חו"מ סימן צז סעיף יד‪.‬‬ ‫פרשת וילך ס"א‪ ,‬כה"ח סימן תרד סק"ב‪.‬‬ ‫מתן תורה היום הולך אחר הלילה בכל מצוות התורה‬ ‫ויכוון לכבוש את מידת הדין‪ .‬טעם הכאה זו לומר אתה‬ ‫‪ 14‬מקראי קודש ימים נוראים סימן לז‪.‬‬ ‫‪ 9‬א"א בוטשאטש ס"א שהמצווה לאכול מעט יותר‬ ‫עיין חזו"ע עמוד רל‪ ,‬וכתב שכן מצא בחת"ס (בספרו‬ ‫הלב (דהיינו היצר הרע שמקום משכנו בלב) גרמת לי‬ ‫‪ 15‬לשון השו"ע סימן תרז סעיף ו‪ ,‬ועיין כה"ח ס"ק מא‬ ‫מאכילת יום אחד‪ ,‬ועל ידי כן נחשב כאכילת ב' ימים‪.‬‬ ‫תורת משה פרשת ויקרא בדרוש לפרשת החודש יח‬ ‫שאחטא‪ ,‬ויש בזה עוד טעם על פי הסוד‪ .‬סימן תרז ס"ג‬ ‫שאפשר גם קודם‪ ,‬וכן הביא לפרי עץ חיים שער כז אות‬ ‫‪ 10‬משנ"ב סוסק"א‪.‬‬ ‫ע"ב)‪ ,‬ובדרשותיו ח"ב דף רכח ע"ג‪ ,‬רלא ע"ב‪.‬‬ ‫במג"א בשם מדרש קהלת‪ ,‬משנ"ב ס"ק יא‪ ,‬חסד לאלפים‬ ‫כא שכתב לעשות המלקות קודם המנחה‪.‬‬ ‫‪ 11‬כתב סופר סימן קיד‪ ,‬הגר"ח וולאז'ין‪ ,‬המהרי"ל‬ ‫‪ 2‬ברכות ח ע"ב‪ ,‬ר"ה ט ע"א‪ ,‬שו"ע סימן תרד סעיף א‪.‬‬ ‫אות ד‪ ,‬בא"ח פרשת כי תשא ס"ג‪ ,‬כה"ח סימן קלא סק"ה‬ ‫‪ 16‬שו"ע ומשנ"ב סימן תרז סעיף ו‪.‬‬ ‫דיסקין (עמוד אש פי"ב אות סב)‪ ,‬והסבא מקלם אורחות‬ ‫‪ 3‬בשלחן ערוך סימן תק"ע סעיף ג' משמע שפסק‬ ‫ושם העתיק את הטעם על פי הסוד משער הכוונות‪.‬‬ ‫‪ 17‬שו"ע ומשנ"ב סימן תרז סעיף א‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫רבנו ח"ב עמוד קצט בשם החזו"א‪ .‬ויש להסתפק אם‬ ‫שמצווה זו היא מדרבנן‪ ,‬והביא שם את שיטת הרמב"ם‬ ‫‪ 22‬משנ"ב ס"ק יא‪ ,‬חזו"ע שם‪.‬‬ ‫‪ 18‬משנ"ב סק"א‪ ,‬חזו"ע עמוד רמט‪.‬‬ ‫מוצץ סוכריה או לועס מסטיק‪ ,‬אם נחשב אכילה ומקיים‬ ‫הסובר שהיא מן התורה‪.‬‬ ‫‪ 23‬שו"ע סימן תרח סעיף ג‪ ,‬משנ"ב ס"ק יב‪ ,‬אול"צ ח"ד‬ ‫‪ 19‬משנ"ב שם סק"א‪.‬‬ ‫בה מצווה‪ ,‬שהרי אין כאן דבר שאוכל או שותה אלא רק‬ ‫‪ 4‬רבינו יונה שערי תשובה שער ד אות ח‪-‬י‪.‬‬ ‫עמוד צב‪ ,‬חזו"ע עמוד רנה‪.‬‬ ‫‪ 20‬שו"ע סימן תרז סעיף ג‪ ,‬חזו"ע עמוד רנא‪.‬‬ ‫טעם עיין הליכות מועד עמוד רלה הערה סא‪.‬‬ ‫‪ 5‬רש"י‪ ,‬רא"ש‪ ,‬מאירי‪ ,‬טור סימן תרד‪.‬‬ ‫‪ 24‬גמרא ר"ה ט ע"א‪ ,‬שו"ע סימן תרח סעיף א‪.‬‬ ‫‪ 21‬לב האדם הוא בערך ד' אצבעות תחת הדד בצד‬ ‫‪ 12‬הנצי"ב בעמק שאלה פרשת וזאת הברכה שאילתא‬ ‫‪ 6‬של"ה‪ ,‬הביאו המג"א סק"א‪ ,‬וכן דעת הא"א בוטשאשט‪.‬‬ ‫לילדים ממתקים ומעדנים ביום הכיפורים?‬ ‫בלבד‪ .34‬אם הלכלוך אינו יורד בשטיפה רגילה במים‪,‬‬ ‫זמן התוספת‪ :‬לכתחילה‪ ,‬זמן התוספת הוא כרבע שעה‬ ‫מותר לחלק לילדים ממתקים (כגון בקריאת תהילים‬ ‫רשאים להשתמש במי סבון במידת הצורך‪.35‬‬ ‫עד עשרים דקות קודם השקיעה‪ .25‬אם קשה הדבר‪ ,‬ניתן‬ ‫שעורכים בהפסקת הצהריים ביום הכיפורים)‪ ,‬ואין בזה‬ ‫כמו כן‪ ,‬מותר לרופא ולצוותי הרפואה לרחוץ ידיים‬ ‫לקבל את מצוות התוספת עד שתיים‪-‬שלוש דקות קודם‬ ‫שום חשש איסור‪ .‬ואדרבה טוב לעשות כן לעודד את‬ ‫לפני בדיקת חולה ולאחריה כהרגלם בכל השנה‪ ,‬כיוון‬ ‫השקיעה‪ ,‬שזו התוספת המינימלית ההכרחית‪.26‬‬ ‫הילדים להתפלל ביום הקדוש הזה‪ .‬שהרי יום הכיפורים‬ ‫שכוונתם היא לצורך שמירה על סטריליות‪.36‬‬ ‫האם מברכים על הדלקת נרות לכבוד יום כיפור‪,‬‬ ‫נקרא יום טוב וצריך לכבדו במלבושים מכובדים‪ ,47‬ולא‬ ‫נוהגים בו מנהגי אבלות שלא הוזכרו בחז”ל‪ .‬בשונה‬ ‫האם מותר לרחוץ את הפנים או את הפה לאחר‬ ‫ומה המנהג בנוגע לברכת “שהחיינו”?‬ ‫משאר הצומות שיש להימנע מלתת בהם מעדנים‬ ‫השינה ביום הכיפורים‪ ,‬ומה הדין באדם אסטניס‬ ‫בערב יום הכיפורים מדליקים נרות כמו בכל ערב שבת‪,‬‬ ‫וממתקים לילדים לפי שהם ימי צום וצער‪.48‬‬ ‫שהדבר גורם לו צער ואי נעימות?‬ ‫ונחלקו הפוסקים בדין הברכה‪ :‬המנהג הרווח ברוב‬ ‫רחיצת הפה‪ :‬אסור לרחוץ את הפה ביום הכיפורים‪ ,‬גם‬ ‫קהילות ישראל לברך “אשר קדשנו במצוותיו וצוונו‬ ‫חולים שזקוקים לאכול ביום הכיפורים – האם‬ ‫אם הדבר גורם לאדם צער ואי נעימות‪ .‬הטעם לכך הוא‬ ‫להדליק נר של יום הכיפורים”‪.27‬‬ ‫הם צריכים לקדש קודם שיאכלו‪ ,‬והאם הם‬ ‫שיש חשש שמא יבלע מעט מים בגרונו‪ ,‬וחצי שיעור‬ ‫ברכת הזמן (“שהחיינו”)‪ - 28‬האנשים מברכים ברכת‬ ‫מזכירים “יעלה ויבוא” בברכת המזון כמו בשאר‬ ‫אסור מן התורה‪.37‬‬ ‫“שהחיינו” בבית הכנסת לאחר אמירת “כל נדרי”‪ ,‬ובכך‬ ‫ימים טובים?‬ ‫ואפילו אם ישטוף את פיו במי פה מרים – שאין חשש‬ ‫מקבלים עליהם את קדושת היום‪ .29‬והנשים נהגו לברכה‬ ‫דין קידוש‪ :‬חולים שאוכלים על פי הוראת רופא ביום‬ ‫שיבלע אותם מצד טעמם החריף‪ ,‬ואף אם יבלע אותם‬ ‫בשעת הדלקת הנרות‪.‬‬ ‫הכיפורים אינם צריכים לעשות קידוש‪ ,‬לפי שלא תקנו‬ ‫לא יעבור על איסור דאורייתא אלא דרבנן‪ – 38‬עדיין‬ ‫למנהג בנות אשכנז‪ :‬שמדליקות נרות ואחר כך מברכות‬ ‫חז”ל קידוש ביום הכיפורים‪ ,‬שהוא יום תענית לכל‬ ‫יש לאסור זאת מצד איסור רחיצה‪ ,‬כדין רחיצת ידיו‬ ‫– יברכו תחילה על ההדלקה ואחר כך יברכו “שהחיינו”‪.‬‬ ‫ישראל‪.49‬‬ ‫שאסורה‪.39‬‬ ‫למנהג בנות ספרד‪ :‬שמברכות קודם ההדלקה – לא‬ ‫אמירת “יעלה ויבוא”‪ :‬אם אכלו כשיעור כזית (‪ 27‬גרם)‬ ‫הפרשות סביב הפה והעין‪ :‬אדם שהתלכלך בשנתו ברוק‬ ‫יברכו “שהחיינו” קודם הדלקת הנרות‪ .‬הטעם לכך‬ ‫לחם‪ ,‬צריכים להזכיר “יעלה ויבוא” בברכת המזון‪,‬‬ ‫סביב הפה או בהפרשות סביב העין‪ ,‬יכול ללחלח את‬ ‫הוא שבברכת “שהחיינו” הן מקבלות עליהן תוספת‬ ‫ויאמרו‪“ :‬ביום הכיפורים הזה‪ ,‬ביום סליחת העוון‬ ‫אצבעו במים ולרחוץ את מקום הלכלוך כדי להסירו‪,‬‬ ‫קדושת יום הכיפורים ונאסרות בעשיית מלאכה‪ ,‬ושוב‬ ‫הזה”‪ .‬ואם חל יום הכיפורים בשבת – מזכירים גם “רצה‬ ‫ובלבד שיזהר שלא לרחוץ אלא את מקום הלכלוך‬ ‫לא יוכלו להדליק את הנרות‪ .‬לכן‪ ,‬יברכו על ההדלקה‬ ‫והחליצנו”‪ ,‬שכיון שאוכלים בהיתר נחשב להם יום‬ ‫בלבד‪.40‬‬ ‫בלבד וידליקו את הנרות‪ ,‬ואחר שיחלצו את מנעליהן‪,‬‬ ‫הכיפורים כשאר ימים טובים‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬אם שכחו‬ ‫רחיצת פנים לאדם אסטניס‪ :‬אדם שהוא אסטניס (רגיש‬ ‫יברכו ברכת “שהחיינו”‪ .‬ואם הן רוצות להמשיך בעשיית‬ ‫ולא הזכירו – אינם חוזרים‪.‬‬ ‫מאוד) ואין דעתו מיושבת עליו עד שרוחץ את פניו‬ ‫מלאכה אחר ההדלקה – ימתינו מלברך “שהחיינו” עד‬ ‫דין זימון‪ :‬בבתי חולים וכדומה‪ ,‬לא ישבו שלושה חולים‬ ‫לאחר השינה – לבני ספרד יש מקום להקל לו לרחוץ‬ ‫שיסיימו את כל מלאכתן‪.30‬‬ ‫יחד לאכול כדי שלא יתחייבו בזימון‪ ,‬שאין ראוי לקבוע‬ ‫פניו (ובלבד שיזהר זהירות רבה שלא יבלע מים)‪ ,‬אולם‬ ‫השוכח לברך‪ :‬מי ששכח לברך ברכת “שהחיינו”‪ ,‬יכול‬ ‫יחד אכילה כזו‪ .‬ואף אם אירע שישבו יחד – לא יזמנו‪,‬‬ ‫בני אשכנז נהגו להחמיר בזה‪.41‬‬ ‫לברכה במשך כל היום כולו‪ ,‬עד שקיעת החמה של צאת‬ ‫שאין זה נחשב קביעות‪ ,‬שהרי היו מעדיפים שלא‬ ‫יום הכיפורים‪.31‬‬ ‫לאכול‪.50‬‬ ‫מאיזה גיל יש לחנך את הקטנים לצום ביום‬ ‫הכיפורים?‬ ‫מה הם העינויים שחייבים בהם ביום כיפור?‬ ‫האם חולה האוכל ביום הכיפורים רשאי לעלות‬ ‫בחינוך הקטנים לצום יום הכיפורים יש להבחין בין‬ ‫והאם יש מצווה בריבוי עינויים נוספים?‬ ‫לתורה‪ ,‬ומה הדין בקריאת התורה של תפילת‬ ‫הגילאים השונים‪:‬‬ ‫הדברים האסורים ביום הכיפורים משום עינוי ומלאכה‬ ‫מנחה?‬ ‫פחות מגיל תשע‪ :‬ילדים פחות מגיל תשע אין מענים‬ ‫הם‪ :‬עשיית מלאכה‪ ,‬אכילה‪ ,‬שתייה‪ ,‬רחיצה‪ ,‬סיכה‬ ‫חולה שיש בו סכנה המחויב לאכול ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫אותם כלל‪ ,‬ואפילו לא לתענית שעות‪ .42‬ומכל מקום‪,‬‬ ‫(משיחת הגוף בשמן)‪ ,‬נעילת הסנדל‪ ,‬וענייני אישות‪.‬‬ ‫נחלקו הפוסקים אם הוא רשאי לעלות לתורה‪ .‬יסוד‬ ‫המנהג הוא שאפשר לומר להם שלא לאכול ולשתות‬ ‫מכל אלו‪ ,‬אין חיוב כרת אלא על עשיית מלאכה ועל‬ ‫הספק תלוי בשאלה האם חיוב קריאת התורה ביום‬ ‫בלילה (שכן אין זה נחשב כתענית שעות כיוון שאכלו‬ ‫אכילה ושתייה בלבד‪.32‬‬ ‫הכיפורים הוא משום “קדושת היום” (כמו בשבתות‬ ‫סעודה סמוך לערב)‪ ,‬אך אם הם רעבים או צמאים‬ ‫כתבו האחרונים שאותם המסגפים את עצמם ביום‬ ‫וימים טובים)‪ ,‬וממילא גם מי שאינו מתענה יכול לעלות;‬ ‫ומבקשים לאכול או לשתות – יש לתת להם מיד‪.43‬‬ ‫הכיפורים בעינויים שונים שלא חויבנו בהם – לא כדין‬ ‫או שמא חובת הקריאה היא משום “התענית”‪ ,‬ולפי זה‬ ‫מגיל תשע ומעלה‪ :‬ילדים בריאים מגיל תשע ומעלה‬ ‫הם נוהגים‪ .‬כיון שיום הכיפורים הוא יום טוב ואין לנו‬ ‫מי שאינו מתענה אינו יכול לעלות לספר התורה‪.51‬‬ ‫מחנכים אותם ל”תענית שעות” – כלומר‪ ,‬מאחרים מעט‬ ‫אלא העינויים שקבעה לנו התורה וחז”ל‪ .‬ויש פוסקים‬ ‫למעשה‪ :‬בקריאת התורה של שחרית ‪ -‬הכרעת‬ ‫את שעות הארוחה הקבועות שלהם‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם הם‬ ‫שסוברים שאף יש איסור בדבר‪ ,‬מפני שיש בכך משום‬ ‫הפוסקים היא שמותר לחולה שאינו מתענה לעלות‬ ‫רגילים לאכול ארוחת בוקר בשעה תשע‪ ,‬יאחרו אותה‬ ‫ביזוי קדושת יום טוב‪.33‬‬ ‫לתורה‪ .‬אולם‪ ,‬בקריאת התורה של מנחה‪ :‬לבני ספרד‬ ‫מעט כפי יכולתם‪.44‬‬ ‫רחיצה בכיפור ‪ -‬מי שהתלכלכו ידיו ביום‬ ‫‪ -‬מותר לו לעלות‪ .‬הטעם לכך הוא שנוהגים שהמפטיר‬ ‫מגיל אחת עשרה‪ :‬מגיל אחת עשרה שנה יש לחנכם‬ ‫הכיפורים‪ ,‬וכן העוסקים בטיפול בילדים רכים‬ ‫בנביא מוסיף בברכות ההפטרה את ברכת “על התורה‬ ‫מדברי סופרים לצום כל היום‪ ,‬ויש חולקים‪ .‬אולם כיום‪,‬‬ ‫ועל העבודה” ומזכיר בה את קדושת היום‪ ,‬ומכאן שגם‬ ‫שידיהם התלכלכו – האם מותר להם לשטוף את‬ ‫כיוון שירדה חולשה לעולם‪ ,‬די שיצומו עד חצות היום‪,‬‬ ‫קריאה זו היא משום קדושת היום‪ .‬אולם‪ ,‬לבני אשכנז‬ ‫אלא אם כן ברור וידוע שהם חזקים בגופם ויכולים‬ ‫הידיים עם סבון? האם מותר להשתמש בחומרי‬ ‫‪ -‬שאין מברכים “על התורה ועל העבודה” אלא מסיים‬ ‫לסבול את הצום‪ ,‬שאז יכולים להתענות ולהשלים את‬ ‫חיטוי?‬ ‫בברכת מגן דוד‪ ,‬אין לו לעלות‪ ,‬לפי שחובת הקריאה‬ ‫הצום מדין חינוך‪.45‬‬ ‫אסור לרחוץ ביום הכפורים בין בחמין ובין בצונן‪,‬‬ ‫משום התענית ודינה ככל תענית שחותם בה בברכת‬ ‫מגיל מצוות (בר ובת מצווה)‪ :‬נער ונערה שהגיעו לגיל‬ ‫ואפילו להושיט אצבעו במים אסור‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם‬ ‫מגן דוד‪.52‬‬ ‫מצוות הרי הם כגדולים לכל דבר וחייבים להשלים את‬ ‫התלכלך האדם בידיו או בגופו (או שנטף דם מחוטמו) –‬ ‫דין החולה האוכל לשיעורים‪ :‬חולה שאוכל ביום‬ ‫הצום מן התורה‪ .‬וראוי שינוחו במקום ממוזג ונעים כדי‬ ‫מותר לרוחצם‪ ,‬שכן איסור רחיצה אינו חל אלא ברחיצה‬ ‫הכיפורים “לשיעורים” (בכל פעם כמות שהיא פחות‬ ‫שיוכלו לסיים את הצום בהצלחה‪ ,‬ויגיעו לתפילות בבית‬ ‫של תענוג‪.‬‬ ‫מהשיעור האסור) – לא איבד את תעניתו‪ ,‬כיוון שלא‬ ‫הכנסת רק כפי כוחם – שהרי חיוב הצום הוא מן התורה‪,‬‬ ‫מי שרוחץ להסיר לכלוך צריך להיזהר לשטוף אך ורק‬ ‫אכל שיעור שיש בו כדי ליישב את הדעת (“דיתובי‬ ‫ואילו חיוב התפילות הוא מדברי סופרים (מדרבנן)‪.46‬‬ ‫את מקום הלכלוך עצמו ולא מעבר לכך‪ .‬אולם‪ ,‬אם הגוף‬ ‫דעתיה”)‪ .53‬לפיכך‪ ,‬חולה האוכל לשיעורים יכול לעלות‬ ‫מלוכלך בכמה מקומות ויש טורח רב לרחוץ כל מקום‬ ‫לספר תורה ולמפטיר לכל הדעות‪ ,‬ואף בקריאת התורה‬ ‫בחברת תהילים בבית הכנסת רוצים לארגן‬ ‫מטונף בפני עצמו‪ ,‬רשאי לרחוץ במים את כל האזור‪,‬‬ ‫של תפילת מנחה‪.54‬‬ ‫קריאת תהילים לילדים‪ .‬האם מותר לחלק‬ ‫ויכוון ברחיצתו שאינה להנאה אלא להעברת הלכלוך‬ ‫‪ 49‬שו"ע סימן תריח סעיף י ומשנ"ב שם‪ ,‬חזו"ע עמוד‬ ‫‪ 41‬שם‪.‬‬ ‫הקדוש יום סליחה ומחילה‪ ,‬כמבואר בגמרא תענית ל‬ ‫‪ 25‬עיין רמ"א סימן תרח סעיף ג וסימן תקנג סעיף‬ ‫שז‪-‬שח‪.‬‬ ‫‪ 42‬שו"ע שם סוף סעיף ב‪ ,‬משנ"ב ס"ק יד‪.‬‬ ‫ע"ב‪ ,‬עירובין מ ע"ב‪.‬‬ ‫א‪ ,‬ומשנ"ב שם‪.‬‬ ‫‪ 50‬כה"ח סימן קצו סק"ט‪ ,‬הגרש"ז אויערבך הליכות‬ ‫‪ 43‬הגרי"ש אלישיב (הלכות חג בחג ימים נוראים פכ"ד‬ ‫‪ 29‬שו"ע סימן תריט סעיף א‪ ,‬משנ"ב סק"ג‪.‬‬ ‫‪ 26‬משנ"ב שם סק"ב‪ ,‬ובסימן רסא ס"ק כא‪-‬כב‪ ,‬אור‬ ‫שלמה פ"ו אורחות ההלכה הערה ‪.65‬‬ ‫הערה ‪ ,7‬אשרי איש ח"ג פכ"ג אות א)‪ ,‬אלף המגן אות‬ ‫‪ 30‬חזו"ע עמוד רנז‪ ,‬ויש להזהיר לנשים שנוהגות לברך‬ ‫לציון ח"ב פי"ח תשובה א‪-‬ב‪ ,‬חזו"ע שבת א עמוד רסד‪.‬‬ ‫‪ 51‬כמבואר בשו"ע סימן תקסו סעיף ו לגבי שאר‬ ‫ה‪ ,‬חוט שני יו"כ עמוד קנה‪ ,‬חזו"ע עמוד שלח‪.‬‬ ‫שהחיינו בהדלקה ובאות לביהכ"נ שלא יטעו לברך‬ ‫‪ 27‬בשו"ע סימן תרי סעיף א הביא בזה מנהגים‬ ‫תעניות‪.‬‬ ‫‪ 44‬שו"ע סימן תרטז סעיף ב‪ ,‬משנ"ב סק"ו שלא‬ ‫שוב‪ ,‬שעה"צ סימן תריט סק"ו‪.‬‬ ‫חלוקים‪ ,‬ולמעשה המנהג להדליק בברכה כפסק‬ ‫‪ 52‬מחלוקת שו"ע ורמ"א לגבי ברכות ההפטרה במנחה‬ ‫הצריכו חז"ל לקטנה להקדים קודם גיל תשע‪.‬‬ ‫‪ 31‬שזמן אומרו אפילו בשוק‪ ,‬עירובין מ ע"ב‪.‬‬ ‫הרמ"א שם סעיף ב‪ ,‬בא"ח ש"א וילך ס"ט‪ ,‬כה"ח ס"ק‬ ‫בסימן תרכב סעיף ב‪ ,‬עיין בכל זה בשו"ת רעק"א סימן‬ ‫‪ 45‬שו"ע ורמ"א שם סעיף ב‪ ,‬משנ"ב סק"ט‪ ,‬חזו"ע‬ ‫‪ 32‬שו"ע סימן תריא סעיף א‪ ,‬ועיין משנ"ב סק"ג‪.‬‬ ‫יב‪ ,‬חזו"ע עמוד רנו‪ .‬ויש חולקים וסוברים שיש להדליק‬ ‫עמוד שמ‪.‬‬ ‫‪ 33‬אלף המגן סימן תרי סקט"ז‪ ,‬שו"ת מהרש"ג ח"ב‬ ‫בלא ברכה‪ .‬פר"ח‪ ,‬הגר"א ועוד‪ ,‬ובשעה"צ שם סק"ה‬ ‫כד‪ ,‬חת"ס או"ח סימן קנז‪ ,‬שו"ת מרחשת סימן יד‪,‬‬ ‫‪ 46‬שו"ע שם‪ ,‬חזו"ע שם והוסיף שאין להחמיר עליהם‬ ‫סימן קי‪ ,‬וע"ע בשו"ת בצל החכמה ח"ה סימן קנב‪.‬‬ ‫כתב שבמדינות שאין מנהג קבוע טוב להנהיג שידליקו‬ ‫הגר"ח פלאג'י (בשו"ת לב חיים ח"ג סימן קלד‪ ,‬ובמועד‬ ‫יותר מדי כל שיש חשש סכנה‪ ,‬וכמו שנאמר אל תהי‬ ‫‪ 34‬שו"ע סימן תריג סעיף א‪-‬ב‪ ,‬משנ"ב סק"א‪.‬‬ ‫בלא ברכה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אם חל יום הכיפורים בשבת‬ ‫לכל חי סימן טו"ב את ח)‪ ,‬חזו"ע עמוד שמט‪ ,‬אור לציון‬ ‫צדיק הרבה‪ ,‬וכמעשה המובא בירושלמי (יומא פ"ו‬ ‫‪ 35‬אור לציון ח"ד עמוד קא‪.‬‬ ‫לכל השיטות חייבים להדליק ולברך "להדליק נר של‬ ‫עמוד קכב‪.‬‬ ‫ה"ד)‪ ,‬מעשה באדם אחד שהיה מהלך בדרך ביום‬ ‫‪ 36‬תורת היולדת פנ"ב סעיף טו‪ ,‬ואם די לו בצוננים‬ ‫שבת ויום הכיפורים"‪ .‬שו"ע שם סעיף א‪ ,‬ומוסיפים‬ ‫‪ 53‬כמבואר בשו"ע סימן תריח סעיף ז‪.‬‬ ‫הכיפורים ובתו עמו‪ ,‬אמרה לו בתו אבא צמאה אני‪,‬‬ ‫לא ירחץ בחמין‪.‬‬ ‫בברכה של יו"כ אף לנוהגים שכשחל בחול אינם‬ ‫‪ 54‬שו"ת מרחש"ת שם‪ ,‬וכן הורה הגרש"ז אויערבך‬ ‫אמר לה המתיני עוד מעט נגיע לבית‪ ,‬ופתאום נפלה‬ ‫‪ 37‬רמ"א סימן תריג סעיף ד‪ ,‬משנ"ב ס"ק יא‪ ,‬ועיין עוד‬ ‫מברכים‪ ,‬חיי אדם כלל קמד סי"ד‪ ,‬דמשק אליעזר‬ ‫שש"כ פל"ט הערה קכב‪ ,‬ובהליכות שלמה ר"ה פ"ד‬ ‫ומתה‪.‬‬ ‫שו"ע סימן תקסז סעיף ג‪ ,‬ומשנ"ב ס"ק יא‪.‬‬ ‫סק"ג‪ ,‬התעוררות תשובה ח"ג סימן שצט‪ ,‬אולם הגר"א‬ ‫אורחות ההלכה הערה ‪ ,28‬ודעת הגרי"ש אלישיב שכל‬ ‫‪ 47‬כמבואר ברמ"א בסימן תרי סעיף ד‪ ,‬ובמשנ"ב ס"ק‬ ‫‪ 38‬שו"ע סימן תריב סעיף ו‪.‬‬ ‫ס"א‪ ,‬לבוש ס"ב‪ ,‬והמטה אפרים סימן תריט ס"ד‪ ,‬כתבו‬ ‫זה דווקא אם אינו מרבה באכילות פחות מכשיעור‪,‬‬ ‫טז‪ ,‬וכתבו עוד שיש להציע השולחנות בבתים כמו‬ ‫‪ 39‬מטה אפרים ס"ג‪ ,‬חוט שני עמוד קלג‪ ,‬הגר"מ‬ ‫שבמקום שנהגו שלא להדליק כשחל בחול‪ ,‬גם כשחל‬ ‫אבל אם אוכל הרבה אכילות עד שכמעט אינו מרגיש‬ ‫בשבת‪ ,‬משום שנקרא שבת שבתון‪.‬‬ ‫פינשטיין שמעתתא דמשה עמוד תלא‪.‬‬ ‫בשבת אין מזכירים בהדלקה את יו"כ‪.‬‬ ‫את העינוי‪ ,‬אינו עולה לתורה‪.‬‬ ‫‪ 48‬כמבואר במשנ"ב סימן תקנ סק"ה‪.‬‬ ‫‪ 40‬שו"ע ורמ"א סימן תריג סעיף ד‪ ,‬משנ"ב סק"ט‪.‬‬ ‫‪ 28‬בברכה זו אנו מודים להקב"ה שנתן לנו את היום‬