שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שו״+ת בה++++לכה לשולחן שבת
מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א
גיליון מס' 148
הלכות ומנהגי יום כיפור
מנהגי ערב יום כיפור
מצווה להרבות באכילה ובשתייה בערב יום הכיפורים .דרשו חז”ל בגמרא מן הכתוב“ :וְ ִע ִּנ ֶ
יתם ֶאת נַ ְפ ׁשֹ ֵתיכֶ ם ְ ּב ִת ׁ ְש ָעה לַ ח ֶֹד ׁש ָ ּב ֶע ֶרב” – וכי בתשעה לחודש מתענים? והלא בעשרה בו
מתענים! אלא בא הכתוב ללמדך :שכל האוכל ושותה בתשיעי ,מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי .1מכאן למדו חז”ל שישנה מצווה מיוחדת להרבות באכילה ובשתייה
בערב יום הכיפורים.2
בגדר מצווה זו נחלקו רבותינו הראשונים :יש שכתבו שמצוות אכילה זו היא מדאורייתא ,ויש חולקים וסוברים שאינה אלא מדרבנן ,והפסוק אינו אלא אסמכתא בעלמא.3
בטעם מצווה זו נאמרו כמה פירושים ברבותינו הראשונים :יש שכתבו שהאכילה והשתיה נועדו כדי להראות שאנו שמחים בהגיע יום זמן כפרתנו ,ובריבוי סעודות אלו אנו מבטאים את
ביטחוננו בה’ שיסלח לכל פשענו .יש שכתבו שסעודות אלו באות כהשלמה לסעודת יום הכיפורים עצמו ,שאף הוא בכלל יום טוב ,ומאחר שאי אפשר לכבדו באכילה ושתייה ביומו מפני
התענית – אנו מכבדים אותו בערב יום טוב .4ויש שכתבו בפשטות ,שהטעם הוא כדי שיהיה לנו כח לקיים ציווי ה’ ולצום למחרת ביום הכיפורים בנקל.5
האם מותר לשבת בזמן שהשליח ציבור חוזר על להוציא מהם הלכה למעשה .13לפיכך ,גם חולים וקטנים האם מצוות האכילה בערב יום הכיפורים
הוידויים או בזמן שאומר את נוסח “על חטא”? חייבים להרבות באכילה ושתייה ביום זה אף שאינם מתחילה כבר בלילה (בליל ערב יום הכיפורים),
הוידוי צריך לאומרו מעומד .לכן ,בכל פעם שחוזר מתענים למחרת ,ובפרט אם הם אוכלים ביום למחרת או שמא רק ביום עצמו?
השליח ציבור לומר את הווידוי ,צריכים הקהל לעמוד רק לשיעורים.14
במצוות האכילה והשתייה בערב יום הכיפורים,
ולהתוודות עמו ,ויאמרו יחד את כל נוסח הווידוי ו”על מה המקור למנהג המלקות בערב יום הכיפורים, יש אומרים שמצווה זו מתחילה כבר בליל ערב יום
חטא” כסדרן. וכיצד יש לנהוג בזה? הכיפורים ,שכן בתורה ובהלכה היום הולך אחר הלילה,
גם מי שמכיר בעצמו שלא חטא באותו חטא מעולם, יש נוהגים ללקות שלושים ותשע מלקיות ברצועה וכבר מתחילת הלילה חל יום התשיעי .6לעומת זאת,
יאמר את כל הווידוי בלי דילוג .הטעם לכך הוא מכיוון בערב יום הכיפורים לאחר תפילת המנחה .15מטרת יש הסוברים שמצוות האכילה מתחילה רק ביום עצמו,
שאמרו חז”ל (שבועות לט ע”א) “כל ישראל ערבים זה המנהג אינה הכאה בחזקה ,אלא לזיכרון ,כדי שיתן החל מעלות השחר של ערב יום הכיפורים ,ולא בלילה
לזה” ,והרי הוא נכלל בכללם של אותם שעברו על חטא האדם אל לבו לשוב בתשובה שלמה מהעבירות שבידו. שלפניו.7
זה.20
בשעת הווידוי ,כשאומר “אשמנו ,בגדנו ”...וכו’ ,ישחה
סדר המלקות למעשה :העמידה :הלוקה עומד כשהוא כמה סעודות יש מצווה לאכול ביום זה?
מוטה – פניו מכוונות לצפון ואחוריו לדרום .הטעם כתבו הפוסקים בשם רבנו האר”י שיש מצווה להרבות
(יתכופף) מעט לסמל הכנעה ,ויכה באגרופו בנחת כנגד לכך הוא שעיקר חטאת האדם הוא סביב הממון ,ונאמר
ליבו .21ואין להפסיק בדיבור בזמן הווידוי .ומכל מקום, באכילה ושתייה בערב יום הכיפורים כשיעור אכילה
בפסוק “מצפון זהב יאתה” (איוב לז ,כב) ,ולכן מכניע של שני ימים (כנגד ערב יום כיפור וכנגד יום כיפור
אם שמע קדיש ,קדושה או אמן של ברכות – עונה עם
האדם את עצמו דווקא מהצד שממנו בא לו החטא. עצמו) .כלומר ,כמות כפולה מהרגילות שלו בכל יום
הציבור.22
בזמן המלקות ,הלוקה אומר את סדר הווידוי (“אשמנו, – שאם רגיל בכל יום לאכול שתי ארוחות ,יאכל ארבע
מי שסיים סעודה המפסקת ובירך ברכת המזון, בגדנו ,גזלנו )”...שלוש פעמים .במקביל ,המלקה אומר ארוחות.8
ולאחר מכן נמלך בדעתו ורוצה להמשיך לאכול בקול את הפסוק “והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית מכל מקום ,אין חיוב לאכול אכילה גסה ,וישתדל לכל
או לשתות – האם הוא רשאי להמשיך באכילה? והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו” ג’ פעמים – שכן הפחות שלא לפחות משתי סעודות פת .9כמו כן ישתדל
מעיקר הדין ,אם הפסיק האדם את אכילתו קודם בפסוק זה ישנן ל”ט מילים ,כנגד ל”ט המכות.16 להרבות בשתייה ,שגם בזה יש מצווה להרבות.10
שקיעת החמה ,רשאי הוא להמשיך לאכול ולשתות, האם חובה להקדים ולהתפלל תפילת מנחה יש שכתבו שניתן לקיים מצווה זו גם באכילות קטנות
כל זמן שלא אמר בפיו או חשב בליבו שהוא מקבל על במשך כל היום ,כגון פירות ,ירקות ומיני מתיקה .וכן
עצמו את התענית .לעומת זאת ,ישנם חולקים הסוברים
בערב יום הכיפורים קודם לסעודה המפסקת? נהגו פוסקים רבים להרבות באכילות קטנות במשך כל
שברגע שבירך האדם ברכת המזון של סעודה המפסקת, מתפללים מנחה בעוד היום גדול קודם סעודה מפסקת. היום ,כיוון שבכל אכילה ואכילה יש מצווה.11
הרי זה נחשב כאילו אמר בפירוש שהוא מקבל על עצמו בתפילה זו ,היחיד אומר בסוף תפילת שמונה עשרה
את התענית ,ושוב אינו יכול לאכול .לפיכך כדי לצאת (אחר הפסוק “יהיו לרצון אמרי פי”) את סדר ווידוי חולה שפטור מן התענית ביום כיפור ,האם גם
ידי חובת כל הדעות ,אם אדם יודע או מסתפק שמא “על חטא” כמו שאומרים ביום הכיפורים עצמו .שליח הוא חייב להוסיף באכילה בתשיעי (בערב יום
ירצה להמשיך לאכול ולשתות לאחר ברכת המזון ,נכון הציבור אינו חוזר על ווידוי זה בחזרת הש”ץ ,אלא הכיפורים)?
שיתנה בפירוש בפיו (ולכל הפחות יחשוב בליבו) קודם מתפלל כבשאר ימות השנה ,17הטעם לאמירת הווידוי בשאלה זו דנו האחרונים :יש שכתבו שאין אכילת
ברכת המזון ,שאינו מקבל עליו עדיין את התענית.23 קודם הסעודה הוא שמא יארע לאדם דבר תקלה או תשיעי (בערב יום הכיפורים) חשובה למצווה אלא אם
אסון בסעודה המפסקת חס ושלום ,ולא יוכל להתוודות כן מתענה בעשירי (ביום הכיפורים) ,שהרי הסמיכה
האם יש חיוב לנהוג בתוספת יום הכיפורים מחול לאחר מכן – מפני שהשטן מקטרג באותה שעה.18 זאת התורה לתענית עשירי ,12ובפרט לטעמים שמצות
על הקודש ,וכמה זמן צריך להוסיף בתוספת זו? ישנם פוסקים הסוברים שצריך להתוודות פעם נוספת האכילה היא כדי להקל על הצום למחרת .אך למעשה
מצוות עשה מן התורה להוסיף מחול על הקודש גם לאחר האכילה ,קודם חשיכה ,וראוי להחמיר כדעה כתבו האחרונים שכיון שנאמרו לדרשה זו טעמים
בכניסת יום הכיפורים וביציאתו .24לפיכך ,על כל אדם זו .על כן נהגו בקהילות האשכנזים נהגו לומר קודם כל רבים ,אין ללמוד מפירוש אחד להוציא הלכה למעשה
לקבל על עצמו תוספת זו בפה ולומר“ :הריני מקבל עלי נדרי “תפילה זכה” .ובקהילות הספרדים נהגו לומר את נגד שאר הפירושים .מצווה זו אינה אלא גזירת הכתוב
תוספת יום כיפור מאכילה ,שתייה ועשיית מלאכה”. הפיוט “לך אלי תשוקתי”.19 השווה לכולם ,ואין דורשין טעמי התורה והמצוות
השמאלי ,נמשך לצד פנים .ויכה ביד ימינו הכאה אחר קסז אות יב ,שו"ת קרן לדוד סימן סא אות ט. 7הגר"א ,והוכיח כן מלשון רש"י כתובות ה ע"א ד"ה 1יומא פא ,ב .עיין תוס' ברכות ח ע"ב ד"ה כאילו ,שפי'
הכאה בנחת על כל תיבה הכאה אחת אשמנו ,בגדנו 13אמנם אפשר לדרוש ולתת טעמים והבנות במצוות אית ליה רווחא. שהלימוד מכך שכתוב ועניתם בתחילה ,ויש שפירשו
וכו' ,יד ימין צריכה להיות כפופה כאגרוף ,וטוב שיהיה התורה ,אך אין הטעמים יכולים להוליד השלכות 8שו"ע הרב פסקי הסידור סדר כפרות ,בא"ח ש"א שהלימוד מכך שלא כתוב ועניתם בליל עשירי ,שאחר
האגודל תחת האצבעות שהוא רמז למידת הרחמים, מעשיות בעניני הלכה ,עיין שו"ע חו"מ סימן צז סעיף יד. פרשת וילך ס"א ,כה"ח סימן תרד סק"ב. מתן תורה היום הולך אחר הלילה בכל מצוות התורה
ויכוון לכבוש את מידת הדין .טעם הכאה זו לומר אתה 14מקראי קודש ימים נוראים סימן לז. 9א"א בוטשאטש ס"א שהמצווה לאכול מעט יותר עיין חזו"ע עמוד רל ,וכתב שכן מצא בחת"ס (בספרו
הלב (דהיינו היצר הרע שמקום משכנו בלב) גרמת לי 15לשון השו"ע סימן תרז סעיף ו ,ועיין כה"ח ס"ק מא מאכילת יום אחד ,ועל ידי כן נחשב כאכילת ב' ימים. תורת משה פרשת ויקרא בדרוש לפרשת החודש יח
שאחטא ,ויש בזה עוד טעם על פי הסוד .סימן תרז ס"ג שאפשר גם קודם ,וכן הביא לפרי עץ חיים שער כז אות 10משנ"ב סוסק"א. ע"ב) ,ובדרשותיו ח"ב דף רכח ע"ג ,רלא ע"ב.
במג"א בשם מדרש קהלת ,משנ"ב ס"ק יא ,חסד לאלפים כא שכתב לעשות המלקות קודם המנחה. 11כתב סופר סימן קיד ,הגר"ח וולאז'ין ,המהרי"ל 2ברכות ח ע"ב ,ר"ה ט ע"א ,שו"ע סימן תרד סעיף א.
אות ד ,בא"ח פרשת כי תשא ס"ג ,כה"ח סימן קלא סק"ה 16שו"ע ומשנ"ב סימן תרז סעיף ו. דיסקין (עמוד אש פי"ב אות סב) ,והסבא מקלם אורחות 3בשלחן ערוך סימן תק"ע סעיף ג' משמע שפסק
ושם העתיק את הטעם על פי הסוד משער הכוונות. 17שו"ע ומשנ"ב סימן תרז סעיף א ,ה. רבנו ח"ב עמוד קצט בשם החזו"א .ויש להסתפק אם שמצווה זו היא מדרבנן ,והביא שם את שיטת הרמב"ם
22משנ"ב ס"ק יא ,חזו"ע שם. 18משנ"ב סק"א ,חזו"ע עמוד רמט. מוצץ סוכריה או לועס מסטיק ,אם נחשב אכילה ומקיים הסובר שהיא מן התורה.
23שו"ע סימן תרח סעיף ג ,משנ"ב ס"ק יב ,אול"צ ח"ד 19משנ"ב שם סק"א. בה מצווה ,שהרי אין כאן דבר שאוכל או שותה אלא רק 4רבינו יונה שערי תשובה שער ד אות ח-י.
עמוד צב ,חזו"ע עמוד רנה. 20שו"ע סימן תרז סעיף ג ,חזו"ע עמוד רנא. טעם עיין הליכות מועד עמוד רלה הערה סא. 5רש"י ,רא"ש ,מאירי ,טור סימן תרד.
24גמרא ר"ה ט ע"א ,שו"ע סימן תרח סעיף א. 21לב האדם הוא בערך ד' אצבעות תחת הדד בצד 12הנצי"ב בעמק שאלה פרשת וזאת הברכה שאילתא 6של"ה ,הביאו המג"א סק"א ,וכן דעת הא"א בוטשאשט.
לילדים ממתקים ומעדנים ביום הכיפורים? בלבד .34אם הלכלוך אינו יורד בשטיפה רגילה במים, זמן התוספת :לכתחילה ,זמן התוספת הוא כרבע שעה
מותר לחלק לילדים ממתקים (כגון בקריאת תהילים רשאים להשתמש במי סבון במידת הצורך.35 עד עשרים דקות קודם השקיעה .25אם קשה הדבר ,ניתן
שעורכים בהפסקת הצהריים ביום הכיפורים) ,ואין בזה כמו כן ,מותר לרופא ולצוותי הרפואה לרחוץ ידיים לקבל את מצוות התוספת עד שתיים-שלוש דקות קודם
שום חשש איסור .ואדרבה טוב לעשות כן לעודד את לפני בדיקת חולה ולאחריה כהרגלם בכל השנה ,כיוון השקיעה ,שזו התוספת המינימלית ההכרחית.26
הילדים להתפלל ביום הקדוש הזה .שהרי יום הכיפורים שכוונתם היא לצורך שמירה על סטריליות.36 האם מברכים על הדלקת נרות לכבוד יום כיפור,
נקרא יום טוב וצריך לכבדו במלבושים מכובדים ,47ולא
נוהגים בו מנהגי אבלות שלא הוזכרו בחז”ל .בשונה
האם מותר לרחוץ את הפנים או את הפה לאחר ומה המנהג בנוגע לברכת “שהחיינו”?
משאר הצומות שיש להימנע מלתת בהם מעדנים השינה ביום הכיפורים ,ומה הדין באדם אסטניס בערב יום הכיפורים מדליקים נרות כמו בכל ערב שבת,
וממתקים לילדים לפי שהם ימי צום וצער.48 שהדבר גורם לו צער ואי נעימות? ונחלקו הפוסקים בדין הברכה :המנהג הרווח ברוב
רחיצת הפה :אסור לרחוץ את הפה ביום הכיפורים ,גם קהילות ישראל לברך “אשר קדשנו במצוותיו וצוונו
חולים שזקוקים לאכול ביום הכיפורים – האם אם הדבר גורם לאדם צער ואי נעימות .הטעם לכך הוא להדליק נר של יום הכיפורים”.27
הם צריכים לקדש קודם שיאכלו ,והאם הם שיש חשש שמא יבלע מעט מים בגרונו ,וחצי שיעור ברכת הזמן (“שהחיינו”) - 28האנשים מברכים ברכת
מזכירים “יעלה ויבוא” בברכת המזון כמו בשאר אסור מן התורה.37 “שהחיינו” בבית הכנסת לאחר אמירת “כל נדרי” ,ובכך
ימים טובים? ואפילו אם ישטוף את פיו במי פה מרים – שאין חשש מקבלים עליהם את קדושת היום .29והנשים נהגו לברכה
דין קידוש :חולים שאוכלים על פי הוראת רופא ביום שיבלע אותם מצד טעמם החריף ,ואף אם יבלע אותם בשעת הדלקת הנרות.
הכיפורים אינם צריכים לעשות קידוש ,לפי שלא תקנו לא יעבור על איסור דאורייתא אלא דרבנן – 38עדיין למנהג בנות אשכנז :שמדליקות נרות ואחר כך מברכות
חז”ל קידוש ביום הכיפורים ,שהוא יום תענית לכל יש לאסור זאת מצד איסור רחיצה ,כדין רחיצת ידיו – יברכו תחילה על ההדלקה ואחר כך יברכו “שהחיינו”.
ישראל.49 שאסורה.39 למנהג בנות ספרד :שמברכות קודם ההדלקה – לא
אמירת “יעלה ויבוא” :אם אכלו כשיעור כזית ( 27גרם) הפרשות סביב הפה והעין :אדם שהתלכלך בשנתו ברוק יברכו “שהחיינו” קודם הדלקת הנרות .הטעם לכך
לחם ,צריכים להזכיר “יעלה ויבוא” בברכת המזון, סביב הפה או בהפרשות סביב העין ,יכול ללחלח את הוא שבברכת “שהחיינו” הן מקבלות עליהן תוספת
ויאמרו“ :ביום הכיפורים הזה ,ביום סליחת העוון אצבעו במים ולרחוץ את מקום הלכלוך כדי להסירו, קדושת יום הכיפורים ונאסרות בעשיית מלאכה ,ושוב
הזה” .ואם חל יום הכיפורים בשבת – מזכירים גם “רצה ובלבד שיזהר שלא לרחוץ אלא את מקום הלכלוך לא יוכלו להדליק את הנרות .לכן ,יברכו על ההדלקה
והחליצנו” ,שכיון שאוכלים בהיתר נחשב להם יום בלבד.40 בלבד וידליקו את הנרות ,ואחר שיחלצו את מנעליהן,
הכיפורים כשאר ימים טובים .ומכל מקום ,אם שכחו רחיצת פנים לאדם אסטניס :אדם שהוא אסטניס (רגיש יברכו ברכת “שהחיינו” .ואם הן רוצות להמשיך בעשיית
ולא הזכירו – אינם חוזרים. מאוד) ואין דעתו מיושבת עליו עד שרוחץ את פניו מלאכה אחר ההדלקה – ימתינו מלברך “שהחיינו” עד
דין זימון :בבתי חולים וכדומה ,לא ישבו שלושה חולים לאחר השינה – לבני ספרד יש מקום להקל לו לרחוץ שיסיימו את כל מלאכתן.30
יחד לאכול כדי שלא יתחייבו בזימון ,שאין ראוי לקבוע פניו (ובלבד שיזהר זהירות רבה שלא יבלע מים) ,אולם השוכח לברך :מי ששכח לברך ברכת “שהחיינו” ,יכול
יחד אכילה כזו .ואף אם אירע שישבו יחד – לא יזמנו, בני אשכנז נהגו להחמיר בזה.41 לברכה במשך כל היום כולו ,עד שקיעת החמה של צאת
שאין זה נחשב קביעות ,שהרי היו מעדיפים שלא יום הכיפורים.31
לאכול.50 מאיזה גיל יש לחנך את הקטנים לצום ביום
הכיפורים? מה הם העינויים שחייבים בהם ביום כיפור?
האם חולה האוכל ביום הכיפורים רשאי לעלות בחינוך הקטנים לצום יום הכיפורים יש להבחין בין והאם יש מצווה בריבוי עינויים נוספים?
לתורה ,ומה הדין בקריאת התורה של תפילת הגילאים השונים: הדברים האסורים ביום הכיפורים משום עינוי ומלאכה
מנחה? פחות מגיל תשע :ילדים פחות מגיל תשע אין מענים הם :עשיית מלאכה ,אכילה ,שתייה ,רחיצה ,סיכה
חולה שיש בו סכנה המחויב לאכול ביום הכיפורים, אותם כלל ,ואפילו לא לתענית שעות .42ומכל מקום, (משיחת הגוף בשמן) ,נעילת הסנדל ,וענייני אישות.
נחלקו הפוסקים אם הוא רשאי לעלות לתורה .יסוד המנהג הוא שאפשר לומר להם שלא לאכול ולשתות מכל אלו ,אין חיוב כרת אלא על עשיית מלאכה ועל
הספק תלוי בשאלה האם חיוב קריאת התורה ביום בלילה (שכן אין זה נחשב כתענית שעות כיוון שאכלו אכילה ושתייה בלבד.32
הכיפורים הוא משום “קדושת היום” (כמו בשבתות סעודה סמוך לערב) ,אך אם הם רעבים או צמאים כתבו האחרונים שאותם המסגפים את עצמם ביום
וימים טובים) ,וממילא גם מי שאינו מתענה יכול לעלות; ומבקשים לאכול או לשתות – יש לתת להם מיד.43 הכיפורים בעינויים שונים שלא חויבנו בהם – לא כדין
או שמא חובת הקריאה היא משום “התענית” ,ולפי זה מגיל תשע ומעלה :ילדים בריאים מגיל תשע ומעלה הם נוהגים .כיון שיום הכיפורים הוא יום טוב ואין לנו
מי שאינו מתענה אינו יכול לעלות לספר התורה.51 מחנכים אותם ל”תענית שעות” – כלומר ,מאחרים מעט אלא העינויים שקבעה לנו התורה וחז”ל .ויש פוסקים
למעשה :בקריאת התורה של שחרית -הכרעת את שעות הארוחה הקבועות שלהם .לדוגמה :אם הם שסוברים שאף יש איסור בדבר ,מפני שיש בכך משום
הפוסקים היא שמותר לחולה שאינו מתענה לעלות רגילים לאכול ארוחת בוקר בשעה תשע ,יאחרו אותה ביזוי קדושת יום טוב.33
לתורה .אולם ,בקריאת התורה של מנחה :לבני ספרד מעט כפי יכולתם.44 רחיצה בכיפור -מי שהתלכלכו ידיו ביום
-מותר לו לעלות .הטעם לכך הוא שנוהגים שהמפטיר מגיל אחת עשרה :מגיל אחת עשרה שנה יש לחנכם הכיפורים ,וכן העוסקים בטיפול בילדים רכים
בנביא מוסיף בברכות ההפטרה את ברכת “על התורה מדברי סופרים לצום כל היום ,ויש חולקים .אולם כיום,
ועל העבודה” ומזכיר בה את קדושת היום ,ומכאן שגם שידיהם התלכלכו – האם מותר להם לשטוף את
כיוון שירדה חולשה לעולם ,די שיצומו עד חצות היום,
קריאה זו היא משום קדושת היום .אולם ,לבני אשכנז אלא אם כן ברור וידוע שהם חזקים בגופם ויכולים
הידיים עם סבון? האם מותר להשתמש בחומרי
-שאין מברכים “על התורה ועל העבודה” אלא מסיים לסבול את הצום ,שאז יכולים להתענות ולהשלים את חיטוי?
בברכת מגן דוד ,אין לו לעלות ,לפי שחובת הקריאה הצום מדין חינוך.45 אסור לרחוץ ביום הכפורים בין בחמין ובין בצונן,
משום התענית ודינה ככל תענית שחותם בה בברכת מגיל מצוות (בר ובת מצווה) :נער ונערה שהגיעו לגיל ואפילו להושיט אצבעו במים אסור .עם זאת ,אם
מגן דוד.52 מצוות הרי הם כגדולים לכל דבר וחייבים להשלים את התלכלך האדם בידיו או בגופו (או שנטף דם מחוטמו) –
דין החולה האוכל לשיעורים :חולה שאוכל ביום הצום מן התורה .וראוי שינוחו במקום ממוזג ונעים כדי מותר לרוחצם ,שכן איסור רחיצה אינו חל אלא ברחיצה
הכיפורים “לשיעורים” (בכל פעם כמות שהיא פחות שיוכלו לסיים את הצום בהצלחה ,ויגיעו לתפילות בבית של תענוג.
מהשיעור האסור) – לא איבד את תעניתו ,כיוון שלא הכנסת רק כפי כוחם – שהרי חיוב הצום הוא מן התורה, מי שרוחץ להסיר לכלוך צריך להיזהר לשטוף אך ורק
אכל שיעור שיש בו כדי ליישב את הדעת (“דיתובי ואילו חיוב התפילות הוא מדברי סופרים (מדרבנן).46 את מקום הלכלוך עצמו ולא מעבר לכך .אולם ,אם הגוף
דעתיה”) .53לפיכך ,חולה האוכל לשיעורים יכול לעלות מלוכלך בכמה מקומות ויש טורח רב לרחוץ כל מקום
לספר תורה ולמפטיר לכל הדעות ,ואף בקריאת התורה בחברת תהילים בבית הכנסת רוצים לארגן מטונף בפני עצמו ,רשאי לרחוץ במים את כל האזור,
של תפילת מנחה.54 קריאת תהילים לילדים .האם מותר לחלק ויכוון ברחיצתו שאינה להנאה אלא להעברת הלכלוך
49שו"ע סימן תריח סעיף י ומשנ"ב שם ,חזו"ע עמוד 41שם. הקדוש יום סליחה ומחילה ,כמבואר בגמרא תענית ל 25עיין רמ"א סימן תרח סעיף ג וסימן תקנג סעיף
שז-שח. 42שו"ע שם סוף סעיף ב ,משנ"ב ס"ק יד. ע"ב ,עירובין מ ע"ב. א ,ומשנ"ב שם.
50כה"ח סימן קצו סק"ט ,הגרש"ז אויערבך הליכות 43הגרי"ש אלישיב (הלכות חג בחג ימים נוראים פכ"ד 29שו"ע סימן תריט סעיף א ,משנ"ב סק"ג. 26משנ"ב שם סק"ב ,ובסימן רסא ס"ק כא-כב ,אור
שלמה פ"ו אורחות ההלכה הערה .65 הערה ,7אשרי איש ח"ג פכ"ג אות א) ,אלף המגן אות 30חזו"ע עמוד רנז ,ויש להזהיר לנשים שנוהגות לברך לציון ח"ב פי"ח תשובה א-ב ,חזו"ע שבת א עמוד רסד.
51כמבואר בשו"ע סימן תקסו סעיף ו לגבי שאר ה ,חוט שני יו"כ עמוד קנה ,חזו"ע עמוד שלח. שהחיינו בהדלקה ובאות לביהכ"נ שלא יטעו לברך 27בשו"ע סימן תרי סעיף א הביא בזה מנהגים
תעניות. 44שו"ע סימן תרטז סעיף ב ,משנ"ב סק"ו שלא שוב ,שעה"צ סימן תריט סק"ו. חלוקים ,ולמעשה המנהג להדליק בברכה כפסק
52מחלוקת שו"ע ורמ"א לגבי ברכות ההפטרה במנחה הצריכו חז"ל לקטנה להקדים קודם גיל תשע. 31שזמן אומרו אפילו בשוק ,עירובין מ ע"ב. הרמ"א שם סעיף ב ,בא"ח ש"א וילך ס"ט ,כה"ח ס"ק
בסימן תרכב סעיף ב ,עיין בכל זה בשו"ת רעק"א סימן 45שו"ע ורמ"א שם סעיף ב ,משנ"ב סק"ט ,חזו"ע 32שו"ע סימן תריא סעיף א ,ועיין משנ"ב סק"ג. יב ,חזו"ע עמוד רנו .ויש חולקים וסוברים שיש להדליק
עמוד שמ. 33אלף המגן סימן תרי סקט"ז ,שו"ת מהרש"ג ח"ב בלא ברכה .פר"ח ,הגר"א ועוד ,ובשעה"צ שם סק"ה
כד ,חת"ס או"ח סימן קנז ,שו"ת מרחשת סימן יד,
46שו"ע שם ,חזו"ע שם והוסיף שאין להחמיר עליהם סימן קי ,וע"ע בשו"ת בצל החכמה ח"ה סימן קנב. כתב שבמדינות שאין מנהג קבוע טוב להנהיג שידליקו
הגר"ח פלאג'י (בשו"ת לב חיים ח"ג סימן קלד ,ובמועד
יותר מדי כל שיש חשש סכנה ,וכמו שנאמר אל תהי 34שו"ע סימן תריג סעיף א-ב ,משנ"ב סק"א. בלא ברכה .מכל מקום ,אם חל יום הכיפורים בשבת
לכל חי סימן טו"ב את ח) ,חזו"ע עמוד שמט ,אור לציון
צדיק הרבה ,וכמעשה המובא בירושלמי (יומא פ"ו 35אור לציון ח"ד עמוד קא. לכל השיטות חייבים להדליק ולברך "להדליק נר של
עמוד קכב. ה"ד) ,מעשה באדם אחד שהיה מהלך בדרך ביום 36תורת היולדת פנ"ב סעיף טו ,ואם די לו בצוננים שבת ויום הכיפורים" .שו"ע שם סעיף א ,ומוסיפים
53כמבואר בשו"ע סימן תריח סעיף ז. הכיפורים ובתו עמו ,אמרה לו בתו אבא צמאה אני, לא ירחץ בחמין. בברכה של יו"כ אף לנוהגים שכשחל בחול אינם
54שו"ת מרחש"ת שם ,וכן הורה הגרש"ז אויערבך אמר לה המתיני עוד מעט נגיע לבית ,ופתאום נפלה 37רמ"א סימן תריג סעיף ד ,משנ"ב ס"ק יא ,ועיין עוד מברכים ,חיי אדם כלל קמד סי"ד ,דמשק אליעזר
שש"כ פל"ט הערה קכב ,ובהליכות שלמה ר"ה פ"ד ומתה. שו"ע סימן תקסז סעיף ג ,ומשנ"ב ס"ק יא. סק"ג ,התעוררות תשובה ח"ג סימן שצט ,אולם הגר"א
אורחות ההלכה הערה ,28ודעת הגרי"ש אלישיב שכל 47כמבואר ברמ"א בסימן תרי סעיף ד ,ובמשנ"ב ס"ק 38שו"ע סימן תריב סעיף ו. ס"א ,לבוש ס"ב ,והמטה אפרים סימן תריט ס"ד ,כתבו
זה דווקא אם אינו מרבה באכילות פחות מכשיעור, טז ,וכתבו עוד שיש להציע השולחנות בבתים כמו 39מטה אפרים ס"ג ,חוט שני עמוד קלג ,הגר"מ שבמקום שנהגו שלא להדליק כשחל בחול ,גם כשחל
אבל אם אוכל הרבה אכילות עד שכמעט אינו מרגיש בשבת ,משום שנקרא שבת שבתון. פינשטיין שמעתתא דמשה עמוד תלא. בשבת אין מזכירים בהדלקה את יו"כ.
את העינוי ,אינו עולה לתורה. 48כמבואר במשנ"ב סימן תקנ סק"ה. 40שו"ע ורמ"א סימן תריג סעיף ד ,משנ"ב סק"ט. 28בברכה זו אנו מודים להקב"ה שנתן לנו את היום
