gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי צדק · Darchei Tzedek — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: דרכי צדק · Darchei Tzedek

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

דרכי צדק · Darchei Tzedek — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫דרכי ˆד˜‬ ‫˘ובה י˘ראל‬ ‫"בשגב מעלת שבת שובה"‬ ‫במשנת כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫ונלווה אליו‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת‬ ‫האזינו ‪ -‬שבת שובה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫א‬ ‫גיליון דרכי צדק‬ ‫גיליון זה הונצח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫יו"ל ע"י מערכת‬ ‫הרב שלמה בן הרב‬ ‫מכון דרכי צדק‬ ‫גדליה ז"ל‬ ‫להוצאת דא"ח‬ ‫נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫נתנדב ע"י בני המשפחה‬ ‫מפוריסוב‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫©‬ ‫לעדכון שמחות למדור‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫ואין להעתיקו בשום אופן‬ ‫וכן לתרומות והנצחות‬ ‫**********‬ ‫לבעלי שמחה ויא"צ‬ ‫וכד'‬ ‫להערות והארות‬ ‫ניתן לפנות למספר‬ ‫‪054-8458846‬‬ ‫‪0548458846‬‬ ‫‪A026508288@GMAIL.COM‬‬ ‫***************‬ ‫קול מערכת "דרכי צדק"‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫שר בית הזוהר הגאון הצדיק‬ ‫‪02-5401454‬‬ ‫חכם משה שלום מעודה‬ ‫זכר צדיק וקדוש לברכה‬ ‫***************‬ ‫שנסתלק לבית עולמו לאחר‬ ‫לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל‬ ‫יסורים קשים ומרים שקבלם‬ ‫באהבה רבה ובשמחה‬ ‫ביום שב"ק‬ ‫לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"‬ ‫פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה‬ ‫ב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫˙וכן הענינים‬ ‫דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪............................‬ה'‬ ‫פניני דרכי צדק‪........................................................‬ח'‬ ‫מדור עצותיך אמונה‪...............................................‬י"א‬ ‫מדור מאורות צדק‪..................................................‬י"ג‬ ‫מדור סגולות צדק‪...................................................‬י"ד‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‪.............................................‬ט"ו‬ ‫מדור השו"ת‪.........................................................‬ט"ז‬ ‫מדור יומא דהילולא‪................................................‬י"ח‬ ‫דרכי אמונה‪-‬דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א‪...................‬כ'‬ ‫‪%‬דבר המערכת‪%‬‬ ‫בספה"ק המלוכה והממשלה מבאר כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א במאמר דרשו ה' בהמצאו מליל שישי האזינו‪-‬שובה תשס"ז מבאר ע"פ הספה"ק 'שפת אמת'‬ ‫שמבאר‪ ,‬כי בשבת ניתן להשיג נקודת אמת בתשובה‪ .‬מי שמתחיל לשוב בתשובה‪ ,‬זוכה לעלות ממדרגה למדרגה‪ .‬זה הפי' 'הפותח שער לדופקי בתשובה' ‪-‬‬ ‫אלו הם שערים בנפש‪ ,‬וכמאמר הזוה"ק עה"פ "נודע בשערים בעלה" ‪ -‬לפום שיעורא דליבא‪ .‬שהרי יש חמשים שערי בינה‪ ,‬והשערים הללו נפתחים על ידי‬ ‫תשובה‪ .‬יום הכפורים כולל את כל שבתות השנה‪ ,‬כמ"ש "שבת שבתון" והוא שער הנו"ן‪ ,‬חמשים שערי בינה‪ .‬ביציאת מצרים‪ ,‬כידוע‪ ,‬יצאו בני ישראל‬ ‫משערי הטומאה ונכנסו לשערי בינה ‪ -‬ואנו אומרים 'זכר ליציאת מצרים'‪ .‬כאשר יש התגלות הקדושה‪ ,‬מסירים את המסכים המבדילים‪ .‬זה הכח של שבת‪,‬‬ ‫שיש בה התגלות הקדושה‪ .‬בשבת זו ‪ -‬שבת שובה ‪ -‬יש כח מיוחד לתקן את המחשבות‪ ,‬שהן בחינת הנשמה‪ .‬זה הכח שמקבלים להיות דבוקים בה'‪ ,‬כמ"ש‬ ‫"ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום" ‪ -‬כשיש לאדם דביקות בה'‪ ,‬הריהו בבחינת 'חיים'‪" .‬בכל דרכיך דעהו" )משלי ג‪ ,‬ו( שבת היא בחינת הדעת‪,‬‬ ‫"לדעת כי אני ה' מקדשכם" )שמות לא‪ ,‬יב( בכל דרכיך דעהו" ‪ -‬בשבת זו מקבלים כח הקדושה לכל הענינים ‪ -‬ומקבלים זאת מהשבת‪ .‬זה הענין של 'קדש‬ ‫עצמך במותר לך' )יבמות כ‪ (.‬זה תלוי בדעת‪ ,‬כמ"ש "בכל דרכיך דעהו"‪ ,‬שיהיה לאדם כח לקדש את עצמו בכל דבר ודבר של הגשמיות ‪ -‬וזה תלוי בדעת‪.‬‬ ‫את הדעת הזו מקבלים בשבת זה תלוי לפי תיקון המחשבה ולפי תיקון הנשמה‪ .‬השבת הזו היא שבת מיוחדת לתשובה‪ .‬מי שעוסק בתשובה בימים הללו‪,‬‬ ‫בשבת הזו הריהו מרגיש אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫ה'שפת אמת' מביא לשון הפסיקתא ‪ :‬משל למלך שבוש לשוב אל אביו ]הוא מרגיש שלא התנהג כפי שצריך לפני המלך‪ ,‬ולכך הוא מתבייש לשוב לאביו[‪.‬‬ ‫ואמר אביו ‪ :‬הרי גם אני שב‪ .‬בפשטות ניתן לפרש את לשון הפסיקתא הנ"ל עפ"י הכתוב )מלאכי ג‪ ,‬ז( שובו אלי ואשובה אליכם" ‪ -‬הקב"ה אומר לבן שהיה‬ ‫מתבייש לשוב אל אביו‪ ,‬שאף הוא שב ‪' -‬ואשובה אליכם'‪ ,‬ובלבד שתבוא אלי‪ .‬אפשר לומר‪ ,‬דזהו שאחז"ל ביומא )פו‪ ,:‬ובר"ה יז‪ (:‬גדולה תשובה שמגעת‬ ‫עד כסא הכבוד'‪ .‬איך מגיעים לכסא הכבוד? אין זאת אלא מפני שהקב"ה אומר ‪ :‬גם אני שב ‪ -‬הקב"ה מוריד את כסא הכבוד לאלו השבים לפניו בתשובה‪.‬‬ ‫עוד ניתן לבאר‪ ,‬דהנה חז"ל אמרו שאחד מהדברים שהקב"ה מתחרט עליהם הוא‪ ,‬על שברא את היצר הרע ‪ -‬ולפ"ז הבן הזה שנכשל על ידי היצר הרע‪ ,‬היה‬ ‫מתבייש‪ .‬אמר הקב"ה ‪ :‬הרי גם אני שב ‪ -‬אף אני מתחרט‪ ,‬גם אני שב בתשובה‪ .‬חזור גם אתה בתשובה לפני ואל תתבייש‪ ,‬שהרי גם אני שב‪ .‬וזהו 'שובה‬ ‫ישראל עד ה' אלקיך' ‪ -‬שובה ישראל‪ ,‬לפי שהתשובה שלך מגעת עד ה' אלקיך‪ ,‬שהקב"ה גם הוא שב‪ ,‬כדאיתא בפסיקתא‪ .‬ואפשר שבזה יובן מה שאחז"ל‬ ‫בשבת )קיח‪ (:‬אילו שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין‪ .‬מה הן שתי השבתות ? שבת היא מלשון תשובה ]שב[‪ ,‬ושתי השבתות הן אחת מישראל ואחת‬ ‫מהקב"ה‪ .‬כאשר נפגשות שתי הבחינות ‪ -‬של ישראל ושל הקב"ה ‪ -‬גם אני שב‪,‬ג מיד נגאלין‪ .‬והוא מה דאיתא בברייתא תניא ‪ :‬רבי מאיר אומר‪ :‬מנין שאפילו‬ ‫יחיד ששב‪ ,‬שמוחלין על כל העולם וכו'‪ .‬כשיש גילוי על ידי אחד שהגיע לנקודה‪ ,‬והקב"ה אף הוא שב ‪ -‬הרי זה היחוד הגדול‪ .‬זה על ידי תיקון המחשבה ‪-‬‬ ‫על ידי בחינת תשובה של המחשבות‪ ,‬שזה תיקון הנשמה‪.‬‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ד‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני‬ ‫דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫דא"ח הכנה לשבת שובה‬ ‫ליל שישי פר' וילך תשע"ז‬ ‫העולם וכן בהרהורי מחשבתו אפי' במעט‬ ‫הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע מבאר ב'לקוטי‬ ‫מזעיר דאתכפיא סט"א לתתא אסתלק יקרא‬ ‫תורה' )לשבת שובה( עה"פ )הושע‬ ‫דקב"ה וקדושתו לעילא הרבה‪ ,‬ומקדושה זו‬ ‫יד‪ ,‬ב( "שובה ישראל עד ה' אלקיך" כי שתי‬ ‫נמשכת קדושה עליונה על האדם למטה‬ ‫בחינות הן‪ .‬האחת‪ ,‬בחי' יעקב‪ ,‬והב' בחי'‬ ‫לסייעו סיוע רב ועצום לעבודתו יתברך‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬ותכלית בריאת העולמות להיות לו‬ ‫וז"ש רז"ל אדם מקדש עצמו מעט למטה‬ ‫יתברך דירה בתחתונים‪ ,‬דהיינו איך עושים‬ ‫מקדשין אותו הרבה מלמעלה לבד מה‬ ‫דירה לקב"ה כאן בעולם הזה? על ידי‬ ‫שמקיים מצות עשה של תורה והתקדשתם‬ ‫אתכפייא סט"א ואתהפכא חשוכא לנהורא‪.‬‬ ‫וכו' כשמקדש עצמו במותר לו ופי'‬ ‫ובספה"ק 'תניא' )סוף פרק כ"ז( מבאר‬ ‫והתקדשתם שתעשו עצמכם קדושים כלומר‬ ‫הרה"ק הנ"ל‪" :‬כד אתכפיא‬ ‫אף שבאמת אינו קדוש ומובדל מס"א כי היא‬ ‫סט"א ואסתלק יקרא דקב"ה לעילא‪ .‬ולא עוד‬ ‫בתקפה ובגבורתה כתולדתה בחלל השמאלי‪,‬‬ ‫אלא אפילו בדברים המותרים לגמרי‪ ,‬כל מה‬ ‫רק שכובש יצרו ומקדש עצמו‪ ,‬והייתם‬ ‫שהאדם זובח יצרו אפי' שעה קלה‪ ,‬ומתכוון‬ ‫קדושים‪ ,‬כלומר סופו להיות קדוש ומובדל‬ ‫לאכפיא לסט"א שבחלל השמאלי כגון שחפץ‬ ‫באמת מהסט"א ע"י שמקדשים אותו הרבה‬ ‫לאכול ומאחר סעודתו עד לאחר שעה או‬ ‫מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו מעט‬ ‫פחות ועוסק בתורה באותה שעה‪ ,‬כדאיתא‬ ‫מעט"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בגמרא שעה רביעית מאכל כל אדם שעה‬ ‫נמצא‪ ,‬שכאשר אדם כובש את יצרו מביא‬ ‫ששית מאכל ת"ח‪ ,‬והיו מרעיבים עצמם שתי‬ ‫קדושה גדולה למעלה ובא לאדם‬ ‫שעות לכוונה זו‪ ,‬אף שגם אחר הסעודה היו‬ ‫הזה סיוע רב וקדושה על האדם וסיוע רב‬ ‫לומדים כל היום‪ .‬וכן אם בולם פיו מלדבר‬ ‫ועצום לעבודתו יתברך‪.‬‬ ‫דברים שלבו מתאוה מאוד לדברם מענייני‬ ‫ה‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫לעומת זה בין בבחי' שמים ובין בבחי' ארץ‬ ‫ובספר 'לקוטי תורה' מוסיף‪ ,‬שזה העניין‬ ‫שיהיו כל ארבע הבחינות מיוחדים לד' לבדו‬ ‫שעושה דירה לקב"ה כאן בעולם‬ ‫דהיינו שהשכל והדיבור יהיו ממולאים‬ ‫הזה‪ .‬עולם לשון העלם‪ ,‬שהוא החושך‬ ‫מתורה דאורייתא מחכמה כו' ודברת בם כו'‬ ‫וההסתר שמעלים ומסתיר אור א"ס ב"ה‬ ‫ובחי' המעשה מפורש בפרשה שנייה ואספת‬ ‫אשר בתוכו ]זה הוא העוה"ז[ ונראה ליש‬ ‫דגנך הוא מעשה הצדקה כו'‪.‬‬ ‫ודבר בפני עצמו‪ .‬וחושך זה יתהפך לאור‬ ‫והנה‪ ,‬יחודא תתאה היא בחינת יעקב י' עקב‬ ‫לעת"ל כי עין בעין יראו וכו'‪ ,‬והיינו על ידי‬ ‫י' בחי' חכמה וביטול הנמשך בבחינת‬ ‫מעשינו ועבודתנו בימי הגלות בבחי' אתכפיא‬ ‫עקב וסוף המדרגה להיות אתכפיא‬ ‫ואתהפכא של הנפש מזה לעומת זה בקיום‬ ‫ואתהפכא והיינו כשעדיין האדם בבחינת‬ ‫מש"כ וידעת היום והשבות אל לבבך כי‬ ‫מלחמה באתכפיא ואתהפכא זו‪ ,‬שאז מדת‬ ‫הוי"ה הוא האלקים כו'‪ ,‬שעל ידי בחי' ידיעה‬ ‫אלקים וצמצום להיות עלמא דפרודא היא‬ ‫זו שבהיום לעשותם שהיא בחי' ידיעה לבדה‬ ‫הגוברת בו והיא עיקרית בנפש האדם‪ ,‬אלא‬ ‫זוכה לימות המשיח למחר לקבל שכרם מבחי'‬ ‫שממשיך בחינת יו"ד דהיינו שילוב הוי'‬ ‫בריאה ממש כי עין בעין יראו וכו'‪.‬‬ ‫באלקים ואדנ"י כי הוי"ה בחכמה כו' אבל‬ ‫והנה כמו שיש בעולם שמים וארץ כך יש‬ ‫ישראל כי שרית עם אלקים שכבר גבר שם‬ ‫בנפש האדם שתי בחינות אלו‪ .‬כי‬ ‫הוי' על שם אלקים דהיינו שילוב שם אלקים‬ ‫הנפש כלולה מארבע בחינות אלו שכל‬ ‫ואדנ"י בהוי' והרי הוא למעלה מבחי' אלקים‬ ‫מחשבה דיבור ומעשה‪ .‬והנה‪ ,‬השכל‬ ‫הוא הצמצום כו' ועם אנשים הם כוחות‬ ‫והמחשבה הם בחי' שמים‪ ,‬והדיבור והמעשה‬ ‫המתפשטות משם אלקים שהם שלוחי הדין‬ ‫הם בחי' ארץ‪ .‬שעם היות שגם המחשבה‬ ‫והקטרוג כו' עכ"ל‪.‬‬ ‫בחי' לבוש אל הנפש כמו הדיבור והמעשה‪,‬‬ ‫הרה"ק ה'שפת אמת' זיע"א מבאר )תרמ"ה(‬ ‫מ"מ הרי המחשבה כלולה ומתאחדת עם‬ ‫כי יוה"כ הוא בבחי' "וזרקתי עליכם‬ ‫הנפש המשכלת‪ ,‬ואי אפשר להיות לה שכל‬ ‫מים טהורים"‪ ,‬ועיקר הטהרה על ידי התורה‪,‬‬ ‫בלי אותיות המחשבה‪ ,‬והרי הוא כהדין קמצא‬ ‫וביום הכיפורים הוריד משה רבנו ע"ה את‬ ‫דלבושיה מיניה וביה‪ .‬משא"כ הדיבור‬ ‫הלוחות השניות‪ ,‬וקיי"ל אין מים אלא תורה‪.‬‬ ‫והמעשה הם בחינות נפרדים מן הנפש‪ ,‬ואין‬ ‫הטהרה היא מהלוחות השניות‪ .‬הלוחות‬ ‫הנפש מתלבשת בהם תמיד אלא בעתים‬ ‫הראשונות היו בבחינת קדושה‪ .‬וטהרה היא‬ ‫שמדבר ועושה כו'‪ .‬לכן נקרא בשם ארץ‪,‬‬ ‫עניין של תשובה‪ ,‬כמ"ש "מי יתן טהור‬ ‫וצריך להיות אתכפיא ואתהפכא בנפש מזה‬ ‫ו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫"נוראות בצדק תעננו אלקי ישענו מבטח כל‬ ‫מטמא"‪ .‬ויש צדיקים גמורים‪ .‬צדיק גמור זו‬ ‫קצוי ארץ וים רחוקים"‪ .‬מה המקווה הזה‬ ‫מדרגה גבוהה‪ .‬וכתיב "כ ִּי ב ַיּוֹם ה ַזֶּה יְכַפֵּר‬ ‫פעמים פתוח פעמים נעול‪ ,‬אף שערי תפילה‬ ‫ֲעלֵיכ ֶם לְטַה ֵר אֶתְכ ֶם מִכֹּל ח ַ ּטֹאתֵיכ ֶם לִפ ְנֵי ד'‬ ‫פעמים פתוחים פעמים נעולים‪ ,‬אבל הים הזה‬ ‫ִּתטְה ָרו ּ" )ויקרא טז‪ ,‬ל(‪ ,‬וכידוע‪' ,‬חטא' הוא‬ ‫לעולם פתוח‪ .‬כך ידו של הקב"ה לעולם‬ ‫בשוגג‪ .‬עוד אחז"ל על יוה"כ דבעי תשובה‪.‬‬ ‫פתוחה לקבל שבים‪ .‬אמר רב ענן‪ :‬אף שערי‬ ‫הרה"ק מקאז'ניץ בעל עבודת ישראל זי"ע‬ ‫תפילה אינן ננעלים לעולם‪ ,‬דכתיב "כה'‬ ‫מבאר )לשבת שובה( שהפסוק "כי‬ ‫אלקינו בכל קראנו אליו"‪ ,‬ואין קריאה אלא‬ ‫כשלת בעוונך" רומז על הצרות וזמן החורבן‪,‬‬ ‫תפילה‪ ,‬כעניין שנאמר )ישעיה סה(‪" :‬והיה‬ ‫שאז כולנו כשיכורים ומשוגעים מכובד‬ ‫טרם יקראו ואני אענה"‪.‬‬ ‫החורבן והצרות ורדיפות מיום אל יום עד‬ ‫ראש השנה זו בחינת תפילה‪ ,‬ויום הכיפורים‬ ‫שנחשב לפני הבורא ב"ה כל העוונות בית‬ ‫זו בחינת תשובה‪ ,‬ואיתא במדרש עה"פ‬ ‫ישראל כאילו עשו שוגגים‪ ,‬וזהו "כי כשלת‬ ‫"לדוד ד' אורי וישעי"‪ ,‬אורי זה ראש השנה‬ ‫בעוונך"‪ ,‬כשלון לשון שוגג‪ .‬ואמר הנביא לרמז‬ ‫וישעי זה יוה"כ‪ .‬ביוה"כ ניתן לקבל ישועה‬ ‫להם לאהבת התשובה‪ ,‬אפילו דקיימא לן‬ ‫מלמעלה‪.‬‬ ‫)יומא פו‪ ,‬ב( כי התשובה מיראה מהפכת‬ ‫ומובא בתרגום יהונתן שביום הכיפורים‬ ‫הזדונות לשגגות‪ ,‬מכל מקום כיון שעל ידי‬ ‫צריך להיות בשמחה‪ ,‬לפי הקב"ה‬ ‫הצרות בלאו הכי נחשבו הזדונות כשגגות‪,‬‬ ‫מטהר אותנו‪ .‬ביוה"כ ניתן לזכות לקבל צלם‬ ‫ממילא כששב ומתחרט עליהם לפני הבורא‬ ‫אלקים! מי שזוכה לתשובה‪ ,‬מקבל ביוה"כ‬ ‫ב"ה הוא ברוב חסדיו מהפכם לזכויות וריח‬ ‫צלם אלקים‪ ,‬אשר ביום זה נעשית החתימה‪.‬‬ ‫ניחוח לד' ויזכה להיות כסא ומרכבה לה'‪,‬‬ ‫מוסיף ה'שפת אמת'‪ ,‬כי על ידי התשובה‬ ‫עכ"ל ה'עבודת ישראל'‪.‬‬ ‫מחזירים את כל הפסולת לסטרא‬ ‫ועכ"פ צריך תשובה‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל כי‬ ‫אחרא‪ ,‬וישוב הרע אל השורש‪" ,‬י ָשׁו ּב ֲעמ ָלוֹ‬ ‫שערי תשובה לעולם פתוחים‪,‬‬ ‫ב ְרֹאשׁוֹ" )תהלים ז‪ ,‬יז(‪ ,‬ממילא חוזר האדם‬ ‫ונקראו 'ים' כדאי' במדרש )דב"ר פ' ואתחנן‬ ‫להתדבק בקדושה‪ .‬וזהו כאשר זוכים‬ ‫סי' ב(‪ :‬רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל‬ ‫להתוודות לד' באמת‪ .‬דהנה‪ ,‬שני מיני וידוי‬ ‫בר נחמן‪ :‬מהו דכתיב‪" :‬ואני תפלתי לך ה'‬ ‫הם‪ .‬האחד‪ ,‬וידוי שאומר האדם את הנוסח‬ ‫עת רצון"? אמר לו‪ :‬שערי תפילה פעמים‬ ‫הכתוב בסידור‪ ,‬בלא לב ולב‪' ,‬על חטא‬ ‫פתוחים פעמים נעולים‪ ,‬אבל שערי תשובה‬ ‫שחטאנו לפניך' וכו'‪ .‬זה איננו וידוי אמיתי‪.‬‬ ‫לעולם פתוחים‪ .‬אמר לו‪ :‬מנין? דכתיב‬ ‫ז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫על עשרת ימי תשובה דרשו חז"ל את הפסוק‬ ‫הוידוי האמיתי הוא וידוי שנאמר מתוך עומק‬ ‫"דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬קראוהו בהיותו‬ ‫הלב‪ ,‬בחרטה של אמת‪ ,‬מתוך קבלה על‬ ‫קרוב"‪ ,‬אלו עשי"ת‪ .‬מדגיש הרה"ק ה'שפת‬ ‫להבא ועזיבת החטא ‪ -‬זה נקרא וידוי באמת‪.‬‬ ‫אמת' זיע"א שבעשי"ת יש הנהגה מיוחדת‬ ‫על ידי זה נמחה החטא‪ ,‬וזהו רק על ידי וידוי‬ ‫מעולם התשובה‪ .‬כשם שהשבת‪ ,‬יום‬ ‫באמת‪ .‬הרה"ק בעל 'מאור עינים' זי"ע מבאר‬ ‫השביעי‪ ,‬הוא יום מיוחד אשר נתייחד רק‬ ‫כי כפי מה שמבקשים את הסליחה מהקב"ה‬ ‫לכלל ישראל‪" ,‬ביני ובין בני ישראל"‪ ,‬כך‬ ‫כך הוא ית' מוחל‪ ,‬לפי השיעור הזה‪.‬‬ ‫עשי"ת ויוה"כ מיוחדים לכלל ישראל‪.‬‬ ‫ראש השנה הוא בחינת משפט ואילו יום‬ ‫כן יזכנו השי"ת שנזכה לתשובה באמת ונזכה‬ ‫הכיפורים הוא בחינת הסליחה בחסד‪,‬‬ ‫לגמח"ט לנו ולכל ישראל ולשנת גאולה‬ ‫"חסיד בכל מעשיו"‪ .‬החתימה ביוה"כ בסוף‬ ‫וישועה‪.‬‬ ‫מעשה המשפט היא עניין של חסד‪.‬‬ ‫פניני דרכי צדק‬ ‫על פרשתן‬ ‫כל שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים‬ ‫עה"פ האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‪ ,‬איתא כל שיש בו יראת שמים דבריו‬ ‫נשמעים שמי שיש יש לו יראת שמים אזי דבריו נשמעים‪ ,‬וזה הוא האזינו השמים זה הוא‬ ‫מי שיש לו יראת שמים אזי מתקיים הותשמע הארץ וכו' שדבריו נשמעים‪.‬‬ ‫עה"פ ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל‪ ,‬ואיתא‬ ‫במדרש הה"ד כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך ואיתא במדרש שהד' מינים רומזים על‬ ‫האדם על איבריו ועצמותיו אתרוג ללב לולב לשדרה שזה גוף האדם‪ ,‬הדסים לעינים וערבות‬ ‫לשפתיים וזה הוא כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך‪ ,‬ומה מאוד צריך להשגיח ולהיזהר ביותר על‬ ‫אותן איברים עיניים שפתיים לב שדרה שמנו חז"ל שרומזים לד' מינים‪ ,‬שאז תהיה לו ירא"ש‬ ‫ויזעקו יחדיו אלו האיברים ועצמות ה' מי כמוך ונשמעים דבריו‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫וזה הוא האזינו השמים שיש לו יראת שמים‪ ,‬ודבריו נשמעים זה הוא ותשמע הארץ אמרי פי‪.‬‬ ‫אזי יש לו גם האזינו השמים וגם ותשמע הארץ‪.‬‬ ‫בהמשך עה"פ תזל כטל אמרתי זה הוא שכשיש לו יראת שמים נותנים לו דיבורים מן השמים‬ ‫כמו טל ושמעים דבריו‪ ,‬וזה הוא דכתיב לבתריה כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו‬ ‫שכשהוא מתנהג ביראת שמים ומביא קידוש ה' שעל ידיד כך ומפרסם שם ה' וזה מביא גודל‬ ‫לאלוקינו שהוא קידוש ה' ועל ידי כך זוכה שדבריו נשמעים‪.‬‬ ‫)רעוא דרעוין פר' האזינו י"ג תשרי תשפ"ג(‬ ‫שבת שובה‬ ‫הרה"ק המגיד מקאז'ניץ מבאר בספה"ק עבודת ישראל' לשבת תשובה פירוש עה"פ )הושע יד‪,‬‬ ‫ב( שובה ישראל עד ה' אלקיך" שבהפטרה‪ ,‬שצריך לשוב עד שיהיה ה' הוא הבורא‪,‬‬ ‫אלקיך ‪ -‬אלקות שלך‪ .‬פירוש‪ ,‬שתהא כסא ומרכבה לקדושתו ותוכל לדבק בו ולדבר בפניו תפילות‬ ‫ותחנונים כאשר ידבר איש אל רעהו‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר תאמר "ברוך אתה ה'" יהיה בעיניך כאילו‬ ‫אתה עומד לפניו ממש בלי שום מסך ומחשבה זרה מבדלת ח"ו‪ .‬וזהו פירוש 'אמרו אליו כל תשא‬ ‫עון'‪ ,‬כשתזכה לאמר אליו‪ ,‬היינו לפניו כנ"ל‪ ,‬אז סימן כי נשא עונך וטוב לך‪ .‬כי כל מניעת התפילה‬ ‫ממחשבות זרות הם באים מעוונותיכם אשר הם מבדילים וגו' )ישעיה נט‪ ,‬ב(‪ ,‬לכן בסור העון‬ ‫ממך תהיה קרוב לה' לומר לפניו דברי תפילות שירות ותשבחות‪.‬‬ ‫ומסיים הכתוב "כי כשלת בעונך"‪ ,‬רומז על הצרות וזמן החורבן שאז כולנו כשיכורים ומשוגעים‬ ‫מכובד החורבן והצרות ורדיפות מיום אל יום‪ ,‬עד שנחשב לפני הבורא ב"ה כל העונות‬ ‫בית ישראל כאילו עשו שוגגים‪ ,‬כמ"ש הזוה"ק עיי"ש‪ .‬וזהו "כי כשלת בעונך"‪ ,‬כשלון לשון שוגג‪.‬‬ ‫ואמר הנביא לרמז להם לאהבת התשובה‪ ,‬אפילו דקיימא לן )יומא פו‪ (:‬כי התשובה מיראה‬ ‫מהפכת הזדונות לשגגות‪ ,‬מכל מקום כיון שעל ידי הצרות בלאו הכי נחשבו הזדונות כשגגות‪,‬‬ ‫ממילא כששב ומתחרט עליהם לפני הבורא ב"ה הוא ברוב חסדיו מהפכם לזכויות וריח ניחוח‬ ‫לה' ויזכה להיות כסא ומרכבה לה'‪ .‬על יסוד דברי המגיד מקאז'ניץ הנ"ל נראה להוסיף שביאור‬ ‫הדברים כך הוא‪ ,‬שהאדם צריך להחזיק בתשובה אחת‪ ,‬וזהו "שובה ישראל" ‪ -‬שאין הפירוש‬ ‫שיעשה תשובה פעם אחת בלבד‪ ,‬אלא שישוב בתשובה "עד ה' אלקיך"‪ ,‬דהיינו עד שיסלק את‬ ‫המסכים המבדילים‪ .‬והענין הוא כמובא בספה"ק כי 'אלקים' בגימטריא 'הטבע'‪ ,‬וזה הפי' "שובה‬ ‫ישראל עד ה' אלקיך"‪ ,‬כלו' עד שהטבע אצלך ‪' -‬אלקיך' ‪ -‬נהיה ה'‪.‬‬ ‫למשל אדם שאיננו בריא וצריך לפנות לרופא או לקחת תרופה‪ ,‬עבודת ה' היא שבתחילה עליו‬ ‫להפשיט את הטבע‪ .‬כאשר האדם איננו חש בטוב כבר הוא נמצא בסכנה שהוא עלול‬ ‫ט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫להיכנס מיד ל'טבע'‪ .‬אך יש לדעת שהטבע זה ג"כ הקב"ה‪ ,‬ועליו להבהיר ולברר זאת היטב במוח‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש אדם העוסק במשהו לפרנסתו ולמחיתו‪ ,‬עליו להזהר שלא להיכנס ב'טבע'‪ :‬עליו‬ ‫להפשיט את ה'סיבה' מה'טבע'‪ .‬הסיבה ‪ -‬גם היא הקב"ה‪ .‬כל דבר שהאדם רואה בעצמו שהוא‬ ‫'מציאות' אצלו (בעיניו) הרי זה 'טבע'‪ .‬ויסוד זה מובא בספה"ק 'פרי הארץ' )מכתב כ"ב ומכתב‬ ‫ל'( שהאדם צריך להזהר שלא להכנס לצמצום הפרנסה ‪ -‬זהו הצמצום‪ .‬כאשר יוצאים מהצמצום‪,‬‬ ‫אזי מגיע השפע‪ .‬וזהו "שובה ישראל עד ה' אלקיך"‪ ,‬בכל פעם שהאדם רואה בכל מהלך חייו‬ ‫שהוא ב'טבע'‪ ,‬עליו לשוב על כך בתשובה‪ .‬יש לדעת שבכל דבר צריך לראות את השגחת השי"ת‪,‬‬ ‫בכל מה שהוא עוסק‪ ,‬וכל פעם שמישהו מציק לו או מצער אותו‪ .‬זוהי השגחת השי"ת‪ ,‬ויש להזהר‬ ‫שלא להכנס ל'טבע'‪ ,‬ואם נכשל ונפל בזה עליו לשוב בתשובה‪ .‬זהו שובה ישראל עד ה' אלקיך"‪,‬‬ ‫פי' שהטבע יהיה ה' ‪" -‬כי כשלת בעונך"‪ ,‬הכשלון מביא את האדם ל'מציאות'‪ ,‬שהוא רואה‬ ‫מציאות של 'טבע'‪ .‬את זאת צריך לבטל מיד ולדעת שזה אלקות‪ ,‬זוהי עבודת ה'‪ .‬והוא מה שאמרו‬ ‫חרטומי מצרים "אצבע אלקים היא"‪ ,‬שם הכל היה טבע'‪ ,‬ואעפ"כ הם שמעו אז את שם הוי‪,‬ה ‪-‬‬ ‫אצב"ע אותיות צ"א וע"ב‪ ,‬שהם שמות הוי"ה בשילוב‪ ,‬שלא יכלו להיות בטבע בשום אופן‪.‬‬ ‫וזהו לעולם ה' דברך נצב בשמים" ‪ -‬יש לדעת ששם הוי"ה הוא דיבור ה'‪ ,‬והוא ניצב בשמים ‪-‬‬ ‫צריך רק להכניס ולהשקיע בזה את המחשבה‪ .‬זה הסוד של ההמתקה‪ ,‬וזה מש"כ בפסוק‬ ‫שיש להמתיק ‪ -‬זה סוד ההמתקה‪ .‬וזה גם סוד הבירורים ‪ :‬אדם יכול להעלות את הכל על ידי‬ ‫מחשבתו‪ .‬כמובן שיש להתפלל על כך‪ .‬וזהו שנא' "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'"‪ ,‬יש לבקש‬ ‫ולקחת 'דברים' ותפילות שנוכל לשוב אל ה'‪ ,‬שזה יהיה שם הוי"ה‪ .‬זה כלל גדול ‪ :‬שובו אלי‬ ‫ואשובה אליכם" ‪ -‬הקב"ה אומר 'שובו אלי' ואז 'ואשובה אליכם' ‪ -‬השי"ת נותן סיעתא דשמיא‪.‬‬ ‫האדם צריך רק לעשות אתערותא דלתתא‪.‬‬ ‫יהי רצון שה' יעזור ונזכה באמת ל"שובה ישראל עד ה' אלקיך" ונזכה כולנו בתוך כלל ישראל‬ ‫לגמר חתימה טובה‪ ,‬לשנה טובה ומבורכת‪ ,‬שנת ישועה בני חיי ומזוני רויחי והשפעות‬ ‫ברוחניות ובגשמיות ובכל הענינים ונזכה עוד השנה לגאולה השלימה ברחמים וחסדים אמן‪.‬‬ ‫)רעוא דרעוין פר' האזינו‪-‬שובה תשס"ז(‬ ‫*‬ ‫ענין סעודת ערב יום הכיפורים‬ ‫הרה"ק ה'שפת אמת' זיע"א מביא )ליוה"כ תרמ"א( בשם רבינו יונה שמבאר בענין סעודת ערב‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬שמאחר שאין יכולים לשמוח ביום הכפורים לכך מקדימין השמחה‬ ‫י‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫]לעיוה"כ[‪ .‬ומבאר עוד‪ ,‬שעל ידי השמחה בתשיעי יכולים להתדבק בהארת יום הכיפורים אחר‬ ‫כך‪.‬‬ ‫)מוצש"ק פ' האזינו שבת תשובה תשס"ז(‬ ‫*‬ ‫שני סוגי התשובה‬ ‫הרה"ק ה'שפת אמת' זיע"א )לשבת תשובה תרמ"א( מגדיר בצורה ברורה את שני סוגי התשובה‪:‬‬ ‫והם שני מיני תשובה‪ ,‬מיראה ומאהבה‪ ,‬ובהיות האדם מלוכלך בחטא‪ ,‬אי אפשר לשוב‬ ‫מתוך אהבה רק מיראה‪ ,‬ואז צריכין סיוע משמים‪ ,‬כמו שכתבו הקדמונים‪ ,‬כי השי"ת מסייע לבעל‬ ‫תשובה‪ ,‬וזהו "השיבנו ה' אליך"‪ ,‬אבל השב מאהבה מתקרב בעצמו מתוך אהבת הבורא ית'‬ ‫שבוער בו ואין צריך עזר וכד‪ .‬וענין שתי התשובות‪ ,‬כמו שמתחילה יש "סור מרע ועשה טוב"‪ ,‬כן‬ ‫תשובה מיראה בחינת "סור מרע"‪ ,‬שמבקש להתנקות מלכלוך העוונות‪ ,‬אבל מאהבה הוא בחינת‬ ‫"עשה טוב"‪ ,‬ועל ידי שהכוונות מעכבים האדם מלהתדבק בו ית'‪ ,‬לכן מבקש התשובה‪ ,‬כדי שיכול‬ ‫לבחינת "עשה טוב" וכו'‪.‬‬ ‫מדור עצותיך אמונה‬ ‫איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות‪ ,‬כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד‬ ‫להמשיך קדושתו יתברך‪ ,‬והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו‪.‬‬ ‫)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(‬ ‫הדרך והעצה לשבור את המסכים המבדילים המעכבים להתעלות בעבודת ה'‬ ‫עה"פ )הושע יד‪ ,‬ב( שובה ישראל עד ה' אלקיך" מבאר הרה"ק המגיד מקאז'ניץ זיע"א )לשבת‬ ‫תשובה( שצריך לשוב עד שיהיה ה' הוא הבורא‪ ,‬אלקיך ‪ -‬אלקות שלך‪ .‬פירוש‪ ,‬שתהא‬ ‫כסא ומרכבה לקדושתו ותוכל לדבק בו ולדבר לפניו תפילות ותחנונים כאשר ידבר איש אל רעהו‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬כאשר תאמר ברוך אתה ה'‪ ,‬יהיה בעיניך כאילו אתה עומד לפניו ממש בלי שום מסך‬ ‫ומחשבה זרה מבדלת ח"ו‪ .‬וזהו פירוש 'אמרו אליו כל תשא עון'‪ ,‬כשתזכה לאמר 'אליו'‪ ,‬היינו‬ ‫לפניו‪ ,‬אז סימן כי נשא עוונך וטוב לך‪ .‬כי כל מניעת התפילה ממחשבות זרות הם באים‬ ‫יא‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מעוונותיכם אשר הם מבדילים וגו' )ישעיה נט‪ ,‬ב( לכן בסור העוון ממך תהיה קרוב לה' לומר‬ ‫לפניו דברי תפילות שירות ותשבחות‪.‬‬ ‫יסוד זה מבואר גם ב'פרי הארץ' פ' פנחס] שהאדם צריך לדעת שכל שפע שאינו מגיע אליו הרי‬ ‫זה מחמת הפגמים והחסרונות שהוא גרם לשכינה הק'‪ ,‬שהרי בעצם לכל יהודי היה צריך‬ ‫להגיע כל השפע והטוב שבעולם‪ .‬ומי הוא המעכב‪ ,‬המעכב הוא הפגמים שלו‪ ,‬אשר גרמו לחסרון‬ ‫בשכינה הק' ולצער השכינה‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלונים זי"ע אודות הרה"ק רבי אברהם מקאליסק זי"ע ‪ :‬פעם‪,‬‬ ‫הפקיעו הסוחרים בטבריא את שער הדגים בעשרת ימי תשובה‪ .‬באו ראשי הציבור לדון‬ ‫עם הרה"ק מקאליסק לאסור לקנות דגים‪ ,‬כמבואר בשו"ע‪ .‬אמר להם הצדיק ‪ :‬תמיהני עליכם‪,‬‬ ‫הלא תדעו גודל עול החובות המוטל על הישוב‪ .‬והוסיף וסיים ‪ :‬האמינו לי‪ ,‬אפילו הייתי מוצא‬ ‫ארנק מלא זהובים מוטל ברחוב‪ ,‬הרי בימים נוראים אלו שצריך לדאוג במה יתרצה עבד אל‬ ‫אדוניו‪ ,‬לא הייתי מתכופף להרימו מפחד הדין‪ ,‬ואיך תשימו לבכם לחשוב מדברים אלו ?‪...‬‬ ‫נמצינו למדים ממעשה זה‪ ,‬מהו עיקר העבודה של הימים הללו‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ :‬לדאוג במה‬ ‫יתרצה עבד אל אדוניו‪ .‬והנה ישנם אנשים אשר אינם מתעלים בעבודת השי"ת‪ ,‬ובכל‬ ‫שנה ושנה לאחר הימים הנוראים הם רואים שכל עבודתם חלפה כלא‪-‬היתה ואינם יודעים מה‬ ‫זה ועל מה זה‪ .‬אין זאת אלא משום שהם לא שברו את המסכים המבדילים בינם לבין קונם‪.‬‬ ‫והדרך והעצה לשבור את המסכים המבדילים המעכבים את האדם מלהתעלות בעבודת השי"ת‬ ‫היא רק על ידי תיקון המידות‪ ,‬ובפרט מדה זו של 'ארך אפים' כמ"ש הרה"ק מברדיטשב זי"ע‬ ‫עה"פ "באין מליץ יושר"‪ ,‬והיינו שצריך האדם לחשוב אך טוב על חברו ואפילו כאשר החבר ציער‬ ‫אותו ועשה לו עוולה ממש‪ ,‬עליו להתנתק מן ה'סיבה' ולהתקשר רק אל 'מסבב הסיבות' ית"ש‪,‬‬ ‫ולחיות את הכל באמונה איתו ית' ולעקור מלבו כל קפידא וכל שנאה וטינה כלפי חברו אלא‬ ‫להיות שלם עמו‪ .‬וזהו מ"ש המגיד מקאז'ניץ במאמר דלעיל‪ ,‬שעל ידי שתחדשו ותשפרו מעשיהם‬ ‫אז תוציאו לחוץ בהתגלות בחי' אלקינו לפי עבודתנו‪ ,‬כמו הקול היוצא מן השופר‪ .‬ואפילו מי‬ ‫שעדיין לא שב בתשובה כראוי בראש השנה בעת תקיעת שופר‪ ,‬עדיין בידו להעלות את קול‬ ‫השופר בעשרת ימי תשובה‪ ,‬אם ישוב בתשובה כדבעי ויקבל על עצמו כראוי‪ .‬וזהו "דרשו ה'‬ ‫בהמצאו‪ ,‬קראוהו בהיותו קרוב"‪ ,‬דדרשוהו חז"ל על עשרת הימים שבין ר"ה ליוה"כ‪ .‬כן יעזרנו‬ ‫השי"ת לשוב לפניו בתשובה כראוי ולתקן הכל‪.‬‬ ‫)בשלחן נעילת החג‪ ,‬מוצאי ב' דראש השנה תשס"ז(‬ ‫יב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור מאורות צדק‬ ‫עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫סיפר ˘היה בדידיה‬ ‫צריך לחזור בתשובה עד ה' אלקיך‪-‬חלק אלקות שבו‬ ‫"שובה ישראל עד ה' אלקיך" – התשובה צריך להיות עד שמתגלית אצל האדם האלקות‪.‬‬ ‫הקב"ה נטע בכל אחד ואחד מישראל כח אלקות‪ .‬אלא‪ ,‬שעוונותיכם מבדילים‪ .‬לכך צריך‬ ‫לחזור בתשובה עד ה' אלקיך‪ ,‬עד שהוא מרגיש את חלק אלקות שבו‪ .‬היאך מרגיש האדם את‬ ‫האלקות שבו ? "כי כשלת בעוונך"‪ .‬המכשולות של האדם מלמדים אותו שהוא צריך סייעתא‬ ‫דשמיא ורחמי ה'‪ .‬בזה הוא לומד‪ .‬עד שהוא מגיע להבנה זו שמה שמחזיק אותו הוא האלקות‪.‬‬ ‫לכך נאמר "עד ה' אלקיך" בלשון יחיד‪ .‬שהרי "שובה ישראל" נאמר על הכלל‪" ,‬קחו עמכם‬ ‫דברים" נאמר על הכלל‪ ,‬אולם הנביא מתחיל לדבר לכל יחיד בפרטות ‪ :‬מתוך המכשולות שלך‬ ‫למד שהכל תלוי בסייעתא דשמיא ! הקב"ה שולח 'סיבות' לכל אדם‪ ,‬שעל ידן הוא מחזיק את‬ ‫עצמו‪ .‬הנה לפתע בא מישהו ואומר לו כמה מילים‪ ,‬והריהו מתעודד ומתחזק על ידן‪ .‬אין אנו חיים‬ ‫עם ההשגחה הפרטית שבכל דבר‪ .‬כששומעים דיבורים‪ ,‬צריך להקשיב להם‪ .‬וכך אמר לי הרה"צ‬ ‫רבי אלי' ראטה זצ"ל בשם הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי"ע‪ ,‬שאפילו בשעה ששומעים דיבורים‬ ‫מפיו של שיכור‪ ,‬יש להתבונן‪ ,‬להקשיב מה הוא אומר‪ ,‬כי אפשר ללמוד משהו מדבריו‪ .‬זוהי דרך‪,‬‬ ‫שיש לו לאדם ללמוד מכל דיבור ששומעים ומכל מראה שרואים‪ ,‬צריך האדם ללמוד משהו‪ .‬זה‬ ‫הפירוש "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" ‪ :‬כאשר אתם שומעים דברים‪ ,‬קחו אותם‪ .‬לא להתייחס‬ ‫לדברים בביטול‪ ,‬כאילו מישהו אמר אותם סתם כך‪ .‬לא כן‪ ,‬אלא יכול אני ללמוד ‪" :‬ושובו אל‬ ‫ה'"‪ ,‬יש לשוב אל ה' עם הדיבורים הללו ! פרט לכך‪ ,‬כשהאדם עדיין לא זכה ללמוד מהמכשולות‬ ‫ומהכישלונות שלו‪ ,‬מה היא העצה‪ ,‬היאך יבוא לידי תשובה ? לכך נאמר "קחו עמכם דברים"‪,‬‬ ‫קחו עמכם דיבורים‪ ,‬התפללו לה' שתוכלו לשמוע את ה'סיבות' שלו‪ ,‬שתשמעו את ההשגחה‬ ‫הפרטית שלו‪ ,‬היאך הוא מנהיג את האדם בהשגחה פרטית בכל דבר‪ .‬אין שומעים דיבורים סתם‪,‬‬ ‫נכנס אדם לבית הכנסת ואומר פשט בשמו של אחד הצדיקים ‪ -‬יכול אני ללמוד משהו מזה‪ .‬קחו‬ ‫את זה‪" ,‬קחו עמכם"! נכנס אני לבית הכנסת ורואה ספר מונח על השלחן‪ ,‬מתבונן בו ורואה‬ ‫משהו‪ ,‬לפתע אני מגלה שאת המאמר הזה חיפשתי כבר שנים רבות‪ .‬זוהי השגחה פרטית ! וכך‬ ‫יג‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מובא בספה"ק‪ ,‬שהקב"ה מזמין לו לאדם ספרים‪ ,‬או דיבורים שהוא שומע – הכל 'סיבות' מה'‬ ‫למען ילמד מהן דרכי התשובה ודרכי השי"ת‪.‬‬ ‫)ליל שישי שבת שובה פר' האזינו תש"ע(‬ ‫מדור סגולות צדק‬ ‫המשך ממדור מאורות צדק‬ ‫סגולת תשובה עד ה' אלו'‬ ‫ואז‪" ,‬אמרו אליו כל תשא עוון"‪ .‬מהו "אמרו אליו כל תשא עוון" ? מה בא הפסוק ללמדנו בזה‬ ‫? רש"י מפרש ‪ :‬אמור להקב"ה‪ :‬סלח לנו‪" .‬וקח טוב" – קח את הדברים הטובים שלנו‪,‬‬ ‫כדפירש"י‪" .‬ונשלמה פרים שפתינו" – אילו היה בית המקדש קיים‪ ,‬היה עלינו להקריב קרבנות‪,‬‬ ‫אולם כיום אין באפשרותנו להקריב קרבנות‪ ,‬לכך נאמר "ונשלמה פרים שפתינו" ‪ -‬שהסגולה הוא‬ ‫שאנו אומרים זאת כתפילה‪ ,‬מתפללים לפניך שתסלח לנו על כל העוונות החטאים והפשעים‪.‬‬ ‫ולכאורה יש להבין‪ ,‬מה מחדש בזה הפסוק ? בודאי יכול כל אדם לומר ‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬סלח‬ ‫לנו ! אולם צריך לחזור בתשובה קודם לכן‪ .‬לפני כן‪ ,‬כששמענו את השגחת ה'‪ ,‬שמענו ולמדנו‬ ‫לשמוע את בחינת "ה' אלקיך"‪ ,‬כשאנחנו שומעים כל דבר שהקב"ה מזמין‪ ,‬אזי כשאנו מדברים‬ ‫דיבורים לה' והוא שומע אותם‪ ,‬א"כ זה כביכול ג"כ כמו 'סיבה' להשי"ת‪ ,‬בבחינת 'מדה כנגד‬ ‫מדה'‪ .‬מהי ה'מדה כנגד מדה' ? הקב"ה מתנהג עמנו בבחינת 'מדה כנגד מדה'‪ ,‬וכשאנחנו מקבלים‬ ‫את הדברים שלו‪ ,‬אף הוא‪ ,‬כנגדנו‪ ,‬מקבל את הדברים שאנו אומרים אליו‪.‬‬ ‫וכבר כתב הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע ב'קדושת לוי' שהבעש"ט הק' זי"ע אמר זאת "וכן הוא‬ ‫במדרש"‪ ,‬ומסתמא שהיה הבעש"ט הק' זי"ע רגיל לומר את המדרש הזה עה"פ "ה' צלך"‬ ‫)תהלים קכא‪ ,‬ה(‪ .‬דאיתא במדרש‪ ,‬שכשם שהאדם שעושה בידו תנועה למול השמש או הלבנה‪,‬‬ ‫כך עושה צלו‪ ,‬כך כביכול עושה ה' בבחינת "ה' צלך"‪ ,‬כפי שאתה נוהג‪ ,‬כך נוהג עמך הקב"ה‪.‬‬ ‫זהו "ה' צלך"‪ .‬אם כן‪ ,‬כשהאדם אומר דיבורים‪ ,‬אף הקב"ה אומר דיבורים‪ .‬וכבר כתוב ומבואר‬ ‫בספה"ק 'מאור עינים' שכפי מה שהאדם מבקש את הסליחה מהקב"ה‪ ,‬עד כמה עומק הלב שיש‬ ‫בבקשת הסליחה שלו‪ ,‬כך היא המחילה שיימחל לו‪ .‬זוהי 'מדה כנגד מדה'‪ .‬כשהאדם מרגיש‬ ‫שעשה נגד השי"ת‪ ,‬ומתבייש בכך‪ ,‬ומבקש מהקב"ה שיסלח לו על כל חטאיו ועוונותיו ופשעיו‪,‬‬ ‫יד‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫במעשה דיבור ומחשבה‪ ,‬ומבקש סליחה מחילה וכפרה מעומק הלב‪ ,‬כפי זה מוחל לו הקב"ה‪.‬‬ ‫והצדיקים‪ ,‬שהם תמיד בבחי' הולכים מעלה מעלה‪ ,‬מבקשים מהקב"ה יותר ויותר בעומק‪.‬‬ ‫)ליל שישי שבת שובה פר' האזינו תש"ע(‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‬ ‫בשבת שובה יש יתרון גדול שהקב"ה נמצא ושרוי בינינו‬ ‫ישעיה הנביא אמר )ישעיה נה‪ ,‬ו( דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬קראוהו בהיותו קרוב"‪ .‬משל למה הדבר‬ ‫דומה איתא במדרש תנחומא )סי' ד(‪ ,‬למלך שאמר לעבדיו ‪ :‬צאו והכריזו בכל ממשלתי‬ ‫שאני יושב ודן דיני ממונות‪ ,‬כל מי שיש לו עסק עם חברו‪ ,‬יבוא לפני ואני דן אותו לכף זכות עד‬ ‫שלא אשב לדון דיני נפשות‪ .‬וכך הקדוש ברוך הוא יתברך שמו אמר לישראל ‪ :‬בני‪ ,‬הוו יודעין‬ ‫שאני דן את העולם בארבעה פרקים האלו ‪ -‬בפסח על התבואה‪ ,‬בעצרת על פירות האילן‪ ,‬בראש‬ ‫השנה כל באי עולם עוברין לפני כבני מרון‪ ,‬בחג נידונין על המים‪ .‬ובאלו שלשה פרקים יושב לדון‬ ‫דיני ממונות‪ ,‬להעשיר או להעני‪ ,‬להרבות או למעט‪ .‬אבל בראש השנה דן דיני נפשות‪ ,‬אם למות‬ ‫אם לחיים‪ ,‬כמה דאת אמר בתקיעתא דרב ‪ :‬ועל המדינות בו יאמר וכו'‪ .‬ואם עשיתם תשובה‬ ‫לפני בלב שלם‪ ,‬אני אקבל אתכם ואדון אתכם לכף זכות ]וזהו מושג חדש בדברי חז"ל‪ ,‬שכאשר‬ ‫עושים תשובה ‪ -‬הקב"ה מבטיח שידון לכף זכות[‪ ,‬ששערי שמים פתוחין ואשמע תפילתכם‪ ,‬שאני‬ ‫משגיח מן החלונות‪ ,‬מציץ מן החרכים עד שלא אחתום גזר דין ביום הכפורים‪ .‬לכך נאמר "דרשו‬ ‫ה' בהמצאו"‪ .‬אמר רבי שמואל בר נחמני ‪ :‬משל למה הדבר דומה ? למלך שהיה דר במדינה והיו‬ ‫בני המדינה מכעיסין אותו‪ .‬כעס המלך ויצא מתוכה כמו עשרה מילין ועמד לו‪ .‬ראהו אדם‪ ,‬אמר‬ ‫לבני המדינה ‪ :‬דעו שהמלך עמכם בכעס והוא מבקש לשלוח לגיונותיו על העיר להחריבה‪ ,‬צאו‬ ‫ופייסוהו ויחזור אצלכם עד שלא ירחיק מכם‪ .‬פקח אחד היה שם‪ ,‬אמר להם ‪ :‬שוטים‪ ,‬עד שהיה‬ ‫אצלכם לא ביקשתם לפייסו‪ ,‬ועכשיו קודם שיתרחק צאו אצלו‪ ,‬אולי יקבל אתכם‪ .‬לכך כתיב ‪:‬‬ ‫"דרשו ה' בהמצאו"‪ ,‬אלו עשרת ימי תשובה‪ ,‬שהוא שרוי ביניכם שכן יחזקאל אומר‪" :‬והקיר ביני‬ ‫וביניהם" )יחזקאל מג‪ ,‬ח( הוי "קראוהו בהיותו קרוב‪ ,‬יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב‬ ‫אל ה' וירחמהו וגו'" )ישעיה נה‪ ,‬ו‪-‬ז(‪.‬‬ ‫טו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫כעת בעשרת ימי תשובה‪ ,‬הזמן שהקב"ה נמצא ושרוי בינינו‪ .‬כעת הוא הזמן שצריך לפייס את‬ ‫המלך‪ ,‬לפייס את הקב"ה‪ ,‬ולעשות תשובה בלבב שלם ‪ -‬ואז מבטיחנו הקב"ה ‪ :‬אני אקבל‬ ‫אתכם ואדון אתכם לכף זכות‪ ,‬ושערי שמים פתוחים ואשמע תפילתכם‪ .‬אלו עשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫בשבת זו‪ ,‬שבת שובה‪ ,‬יש יתרון גדול ‪ :‬באמת‪ ,‬לעולם יש רק ששת ימי המעשה ושבת‪ ,‬ואילו‬ ‫כאן רואים שיש עשרה ימים‪ .‬אכן‪ ,‬הרה"ק בעל ה'שפת אמת' זיע"א מבאר )לשבת תשובה‬ ‫תרמ"ח( שמתגלה ההארה של ג' הראשונות‪ ,‬שהרי כל השבוע הוא מ'חסד' עד מלכות'‪ ,‬ועכשיו‬ ‫יש ההארה של ג' הראשונות‪ ,‬ובשבת יש מג' הראשונות‪ .‬זה הרמז של שלש סעודות בשבת‪ ,‬וג'‬ ‫אלו אינם מתגלים בששת ימי המעשה‪ .‬בששת ימי המעשה יהיה סגור‪ ,‬והטעם‪ ,‬כי בימי המעשה‬ ‫יש תערובות של טוב ורע‪ ,‬וכן כתיב "ערב ובוקר"‪ ,‬ואילו בשבת לא כתיב בו 'ערב'‪ .‬אם כן‪ ,‬השבת‬ ‫מסייעת אל התשובה לעולם‪ .‬בשבת כתיב "זכרון למעשה בראשית"‪ ,‬ולכאורה אדרבה‪ ,‬כל מעשה‬ ‫בראשית הוא הכנה לשבת‪ .‬אלא‪ ,‬שהשבת היא הפנימיות של מעשה בראשית‪ .‬בכל שבת יש‬ ‫התעוררות של תשובה‪ .‬והנה‪ ,‬יש כמה מדרגות בתשובה‪ .‬צריך לשוב ולתקן את פגם הנפש‬ ‫במעשה‪ ,‬פגם הרוח בדיבור‪ ,‬פגם הנשמה במחשבה‪ .‬וזהו שאחז"ל )יומא פו‪ ,:‬ר"ה יז‪ (:‬גדולה‬ ‫תשובה שמגעת עד כסא הכבוד'‪ ,‬שמדובר על תשובת הנשמה‪ .‬תשובת הנשמה היא במחשבה‪,‬‬ ‫והיא מגעת עד כסא הכבוד‪ .‬בשבת שובה העיקר הוא בבחינת הנשמה‪ ,‬והוא כדאיתא בזוה"ק כי‬ ‫השבת היא יומא דנשמתא‪ ,‬ובשבת אין מבקשים צרכי הגוף אלא רק צרכי הנשמה‪.‬‬ ‫)ליל שישי פר' האזינו‪-‬שובה תשס"ז(‬ ‫מדור השו"ת‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו‬ ‫לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫ממתינים ומצפים לתשובה של ישראל‬ ‫כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א פתח ואמר‪:‬‬ ‫בשמים ממתינים ומצפים לתשובה של ישראל‪ ,‬כמאחז"ל )סנהדרין צז‪ ,‬ב – צח‪ ,‬א( שהגאולה‬ ‫תלויה בתשובה‪ ,‬ולכאו' יש להבין היאך יזכו למצב כזה בו יהיו כל ישראל בתשובה‪,‬‬ ‫אלא שבוודאי צריך לזה אתערותא דלעילא‪ .‬ברם‪ ,‬אותם יהודים מועטים אשר הקב"ה זיכה אותם‪,‬‬ ‫על ידי 'סיבות'‪ ,‬וזכו להגיע למצב אחר ולמדרגה אחרת‪ ,‬הם אלו אשר תובעים מהם לעורר‬ ‫טז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫אתערותא דלתתא‪ ,‬הם אלו אשר מהם דורש השי"ת "שובו אלי"‪ .‬אשר לכאו' יש להבין היאך‬ ‫ניתן להגיע למצב כזה‪ ,‬והלא "שובה ישראל" הוא הבחינה הגבוהה ביותר‪ ,‬כידוע‪ .‬אלא‪ ,‬שלכך‬ ‫נאמר "קחו עמכם דברים ושובו"‪.‬‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫ועדיין עומדים אנו תוהים האיך נשוב ובמה נשוב ומה נקח שנוכל לשוב?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫היינו על ידי הדיבורים‪ ,‬דיבורי תפילה ובקשה‪ ,‬ניתן להגיע למצב של "שובה ישראל"‪ .‬וצריך‪,‬‬ ‫אפוא‪ ,‬לדבר אל השי"ת‪ ,‬לבקש ממנו‪ ,‬לעורר ולהתחנן לפניו שנזכה לתשובה‪ ,‬ואף זו נקראת‬ ‫אתערותא דלתתא‪ .‬כמובן‪ ,‬שהאדם צריך להציב גדרים וסייגים ולעשות גם 'מעשה'‪ ,‬ולא להסתפק‬ ‫בדיבורים בלבד‪ ,‬אלא שלכל הגדרים והסייגים צריך סייעתא דשמיא‪ ,‬והוא כמאחז"ל )קידושין ל‪,‬‬ ‫ב( אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו‪ .‬אכן‪ ,‬הדבר הראשון הנדרש מן האדם הוא "קחו עמכם‬ ‫דברים"‪ ,‬שיאמר וידוי‪ ,‬כפי שמבארים המפרשים שעיקר הוידוי הוא לדבר אל השי"ת ולבקש‬ ‫מלפניו‪ .‬זו היא העצה של "שובו אל ה'"‪ ,‬ועל ידי זה מעלה הוידוי ומגביה את האדם‪ ,‬כמובא‬ ‫בכתבי האר"י הק' זי"ע שעל ידי העוונות והפגמים של האדם הריהו נתפס ונלכד בשחיתות‬ ‫הסט"א וברשתם‪ ,‬ר"ל‪ ,‬ואולם בשעה שיהודי אומר וידוי ומכוון כדבעי לדברים שהוא מתוודה‬ ‫עליהם‪ ,‬הריהו משתחרר וניצל מאחיזתם ומלכידתם של הסט"א‪ ,‬ויוצא לחירות ממאסרם‪.‬‬ ‫כל חד לפום דרגא דיליה צריך לשוב בתשובה‪ .‬כמובן שצריך לשוב בתשובה גם על 'עשה טוב'‪,‬‬ ‫שיפשפש גם במעשיו הטובים ובמצוות שעשה‪ ,‬כיצד נראה לימוד התורה שלו וכיצד נראית‬ ‫התפילה שלו‪ ,‬וכן בכל מצוה שמקיים‪ ,‬יחפש היאך לעשות באופן היותר טוב‪ ,‬שהרי כל מצוה‬ ‫צריכה להיעשות בדחילו ורחימו‪ ,‬מתוך אהבה ויראה‪ ,‬על כן צריך כל אחד להתבונן היאך נראית‬ ‫התורה שלו וכיצד התפילה שלו‪ ,‬כיצד קיום המצוות שלו‪ ,‬וכ"כ הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע בפרק‬ ‫מ"א‪ ,‬וצריך כל אחד שיראה לעמוד בזה ולקיים מש"כ שם‪ ,‬ולהיות נזהר הן ב'סור מרע' והן‬ ‫ב'עשה טוב' שיהא כדבעי למעבד‪.‬‬ ‫)שב"ק פר' וילך שבת תשובה תשע"ג(‬ ‫יז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור יומא דהילולא‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘‬ ‫מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫הרה"ק רבי נח מלעכאוויטש זיע"א‬ ‫ח' תשרי‬ ‫הצדיקים נהגו להפליא מאד בקדושתו ובמדריגותיו של הרה"ק רבי נח מלעכאוויטש‬ ‫זי"ע‪ .‬פעם הוא הגיע לשהות בצל הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע‪ ,‬והתיישב‬ ‫בצד שמאלו‪ ,‬שלא כפי שהיה נוהג שמה‪ ,‬שלא הניחו לשבת בצד שמאלו של הרבי‬ ‫מלובלין‪ ,‬באומרו שדוקרים בלבו‪ ,‬ולא היו יושבים אלא בצד שמאל‪ ,‬וביקש הגבאי‬ ‫של הרה"ק הרבי מלובלין‪ ,‬להעבירו לצד ימין‪ ,‬באומרו שלא ניתן לשבת בצד שמאלו‬ ‫של הרבי מלובלין‪ ,‬התבטא הרבי מלובלין‪ ,‬אותו אתה יכול להשאיר כאן‪ ,‬כי הוא אינו‬ ‫דוקר בלבי‪ ,‬הוא יכול לשבת בצד זה‪.‬‬ ‫כשנשאל פעם הרה"ק הרבי רבי ברוך ממעז'בוז' זי"ע מדוע הוא מקרב ומכבד את‬ ‫הרה"ק מלעכאוויטש יותר ממה שהוא מכבד צדיקים אחרים‪ ,‬כידוע היה‬ ‫דרכו של הרבי רבי ברוך יותר להקפיד‪ ,‬השיב הרה"ק הרבי ברוך‪ ,‬אחרים שבאים‬ ‫אלי‪ ,‬משעה שהם יוצאים לדרך עד שהם מגיעים אלי‪ ,‬הרי הם נופלים מעט ממדרגתם‪,‬‬ ‫ובחזרתם לביתם הרי הם חוזרים מעט מעט למדריגתם הקודמת‪ ,‬ואילו הוא כאותה‬ ‫מדריגה שהוא בביתו הוא גם כאן‪ .‬והוסיף ואמר כי שהיו לו מדריגות ונפל מהן‪ ,‬צריך‬ ‫להאמין באמונה שלימה שהקב"ה יחזיר אותו למדריגתו הקודמת‪ ,‬וחזר על זה כמה‬ ‫פעמים שיאמין שהקב"ה יחזיר אותו למדריגתו‪.‬‬ ‫מובא משמו של הרה"ק רבי נח מלעכוביטש זי"ע לספר ג' סיפורים הבאים כסגולה‬ ‫לקדושה בליל יום הכיפורים הקדוש‪.‬‬ ‫יח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫המעשה האחד‪ ,‬מעשה בכפרי )דארפסמאן( פשוט וגשמי‪ ,‬אשר הגיע לעיר ליום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬וידוע שהכפריים לא היו מתפללים בבית הכנסת בשאר ימות‬ ‫השנה‪ ,‬לפי שלא היה להם בית כנסת בכפרם‪ ,‬והגיעו לעיר רק לקראת הימים‬ ‫הנוראים‪ .‬מאחר שרצה להכין לעצמו דבר מה לאכול לאחר הצום‪ ,‬מילא את כיסיו‬ ‫)כיסיו העליונים( באגסים‪ .‬והנה כשהגיע לאמירת 'על חטא אשר חטאנו' והיכה‬ ‫באגרופו על חזהו‪ ,‬כמנהג‪ ,‬היו האגסים נופלים מכיסיו לכל עבר בכל 'על חטא' שאמר‪.‬‬ ‫המעשה השני‪ ,‬אף הוא בכפרי אחד פשוט‪ ,‬שהכין לעצמו מלבוש חדש לקראת יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬מלבוש העשוי ברעזענט )בד עבה‪ ,‬חזק ומגושם‪ ,‬כאותם הבדים‬ ‫המשמשים לעשיית אוהלים וכדו'(‪ ,‬ומכיוון שחשש שיירדם בתפילה ביקש מבנו‬ ‫שישפשף בבגדו החדש‪ ,‬בשרוולו‪ ,‬כל אימת שיבחין בו שנרדם‪ ,‬וכך יעוררו משנתו‪.‬‬ ‫את המעשה השלישי‪ ,‬שאף אותו סיפר הרה"ק ר"נ מלעכוביטש זי"ע‪ ,‬אף הוא בנוסח‬ ‫דומה‪ ,‬על זה הדרך‪ .‬והמוסר השכל בסיפורים אלו‪ ,‬שכך נראית התפילה שלנו‪,‬‬ ‫בעניותנו כי רבה‪ ,‬ואף שתפילות היום הקדוש הם רמות ונשגבות כל כך‪ ,‬נעלות הן‬ ‫עד למאוד‪ ,‬ואנו בעניותנו מתפללים בהשגתנו הנמוכה‪ ,‬ממש כאותם כפריים‪ ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫ולכל הפחות נלמד מסיפורים אלו להשפיל ולהכניע את עצמנו בראותנו גודל שפלות‬ ‫מצבנו‪ ,‬ומתוך ההכנעה לא נבוא לידי גבהות הלב‪ ,‬שאין קדושה כי אם בהכנעה‬ ‫ושפלות‪.‬‬ ‫יט‬ ‫לא מוגה‬ ‫ˆד˜‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫מוסר ודא"ח קודם התקיעות יום ב' דראש השנה תשפ"ז‬ ‫ב' תשרי תשפ"ז‬ ‫הזמן גרמא זה עתה בעמדינו לפני התקיעות‬ ‫הרה"ק הרש"ש זיע"א אומר בדרשתו‬ ‫להתעורר בתשובה בכדי שיתקבלו‬ ‫המוסר ליום א' דר"ה קודם‬ ‫תשובתינו ותקיעתינו לרחמים ולרצון לפני‬ ‫התקיעות כי כל איש הירא את דבר ה' לבו‬ ‫השי"ת‪ ,‬ונוהגין ללמוד מאמר הזוהר הק'‬ ‫יחיל בקרבו מפחד ה' ומהדר גאונו ויתן אל‬ ‫בפרשת אמור )דף צ"ח( אשר בסיום מאמר‬ ‫לבו כי היום יביאו את דינו למשפט לפני מלך‬ ‫זה איתא בזה"ל אמר רבי יהודה‪ ,‬כתיב זכרון‬ ‫מלכי המלכים הקב"ה שופט כל הארץ מגופו‬ ‫תרועה‪ ,‬זכרון עבדינן‪ ,‬לכוונא לבא ורעותא‪,‬‬ ‫וממונו ומבניו‪ ,‬מעשה איש ופקודתו ועלילות‬ ‫ישראל עבדין זכרון לתתא‪ ,‬במה‪ .‬בעובדא‪,‬‬ ‫מחשבותיו ותחבולותיו‪ ,‬שהוא יודע כל‬ ‫בגין דיתער מלה כההוא גוונא לעילא‪ .‬עושים‬ ‫תעלומות לב ואין צריך לפניו לא עדים ולא‬ ‫זכרון‪ ,‬לכון את הלב והרצון‪ .‬ישראל עושים‬ ‫ראיה‪ ,‬כי הוא הדיין והוא העד והוא בעל‬ ‫זכרון למטה‪ ,‬במה? במעשה‪ ,‬כדי שיתעורר‬ ‫הדין‪ .‬ויראה ופחד יבואו לו לאמר מה אעשה‬ ‫דבר באותו גון שלמעלה‪.‬‬ ‫כי יקום וכי יפקוד מה אשיבנו‪ ,‬ובכן בעיניו‬ ‫אמר רבי אלעזר‪ ,‬כתיב )תהלים פא( בכסה‬ ‫יראה ולבבו יבין ויפשפש במעשיו וברגע קטן‬ ‫ליום חגנו דאתכסיא ביה סיהרא‪ .‬והיך‬ ‫עיניו יחזו למצוא עוונו בצידו אלף ורבבה‬ ‫אתכסיא‪ .‬אלא‪ ,‬כד קיימא עיבא‪ ,‬ושמשא לא‬ ‫מימינו‪ .‬ובפרט שעבר על כמה לאוין‪ ,‬ובפרט‬ ‫נהיר‪ ,‬כדין סיהרא אתכסיא‪ ,‬ולא נהיר‪.‬‬ ‫התלויים בלב‪ ,‬כגון לא תשנא את אחיך‬ ‫שמתכסה בו הלבנה‪ .‬ואיך מתכסה? אלא‬ ‫בלבבך‪ ,‬לא תקום ולא תטור‪ ,‬לא תאמץ ולא‬ ‫כשעומד ענן והשמש אינו מאיר‪ ,‬אזי הלבנה‬ ‫תקפוץ‪ ,‬ועשין ליראה את ה' לאהבה אותו‬ ‫מתכסה ולא מאירה‪.‬‬ ‫ללכת בדרכיו‪ ,‬ועשה ד"ואהבת לרעך כמוך"‬ ‫שהוא כלל גדול בתורה‪.‬‬ ‫כ‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫על ידי תשובתינו יאיר ויזרח על כל העולם‬ ‫ועל דא‪ ,‬מקמי עיבא שמשא לא נהיר‪ ,‬כל‬ ‫ונשמח בצאתינו מן הקודש והעיקר הוא‬ ‫שכן סיהרא דאתכסיא ולא נהירא‪ .‬ועל דא‬ ‫להסיר הענן המחשיך שהיא גבהות הלב‬ ‫בכסה ליום חגנו‪ ,‬בה''א‪ ,‬דאתכסיא סיהרא‪.‬‬ ‫כמבואר בספה"ק )עי' תניא פרק כ"ט(‬ ‫ובמה נהיר‪ .‬ועל כן מלפני ענן השמש אינה‬ ‫ומידות הרעות שמצד נפש הבהמית ובהיותו‬ ‫מאירה‪ ,‬כל שכן הלבנה שמתכסה ואינה‬ ‫עומד ושובר מידותיו הרעות ומתקן מעשיו‬ ‫מאירה‪ .‬ועל כן בכסה ליום חגנו‪ ,‬בה''א‪,‬‬ ‫ומיישר דרכיו ומטיב לכת בעבוד עבודתו‬ ‫שמתכסה הלבנה‪ .‬כלא בתיובתא‪ ,‬ובקל‬ ‫יתב"ש או אז יוסר הענן המחשיך ויאיר ויזרח‪.‬‬ ‫שופרא‪ ,‬ובמה מאירה? הכל בתשובה‪ ,‬ובקול‬ ‫והוא שיש להתעורר יותר לוותר ולהבליג ולא‬ ‫שופר‪ ,‬דכתיב‪) ,‬תהלים פט( אשרי העם יודעי‬ ‫להחזיר חימה על מצערו או מציקו ורודפו בין‬ ‫תרועה כדין יי' באור פניך יהלכון‪ ,‬אז ‪ -‬ה'‬ ‫חברים וחברותות ובני בית וכדו' אלא אדרבה‬ ‫באור פניך יהלכון‪.‬‬ ‫ישבור מטבעו ויקרבו ויטיב לו טוב תחת רעה‬ ‫תא חזי‪ ,‬בהאי יומא אתכסייא סיהרא‪,‬‬ ‫יביא גאולה לעולם ובשכר זה יזכינו השי"ת‬ ‫מתכסה הלבנה‪ ,‬ולא מאירה ולא נהיר‬ ‫שישברו כל הגזירות הקשות והרעות‬ ‫עד בעשור לחדש‪ ,‬דישראל תייבין כלהו‬ ‫התלויים במידותינו ומעשינו וכל התפילות‬ ‫בתיובתא שלימתא‪ ,‬כשכל ישראל שבים‬ ‫והתקיעות יתקבלו לפני ה' לרחמים ולרצון‪.‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬והאם העליונה שבה ומאירה לה‪.‬‬ ‫וזהו אשרי העם יודעי תרועה שיודעי לתרוע‬ ‫והיום הזה את אור האם נוטל‪ ,‬ונמצאת‬ ‫בליבם לשבר טבעם ולעבוד על המידות‬ ‫שמחה בכל‪ .‬ועל כן כתוב‪ ,‬יום הכפרים הוא‪.‬‬ ‫ובכך יזכו לאור ה' שהילך בפניהם‪ ,‬עדי נזכה‬ ‫יום כפור מבעי ליה‪ ,‬מאן יום הכפורים‪ .‬אלא‬ ‫עוד בזו השנה להגאל ושיתגלה אור מלכותו‬ ‫בגין דתרי נהורין נהרין בחד‪ .‬בוצינא עלאה‪,‬‬ ‫עלינו במהרה וצריך לזה רחמים מרובים כי‬ ‫נהיר לבוצינא תתאה‪ .‬ובהאי יומא מנהורא‬ ‫המצב לא פשוט בכלל כאשר צוררי ישראל‬ ‫עלאה נהיר‪ .‬ולא מנהורא דשמשא‪ .‬ששני‬ ‫מסביב כל ארצינו הק' ובפרט מפרס‬ ‫מאורות מאירים כאחד‪ .‬המאור העליון מאיר‬ ‫שאורבים עלינו ועומדים מוכנים ביכולות‬ ‫למאור התחתון‪ ,‬וביום הזה מאיר מהאור‬ ‫מעל השגת אנוש להשמיד להרוג ולאבד את‬ ‫העליון‪ ,‬ולא מאור השמש‪ ,‬ומשום כך כתוב‬ ‫כל עמינו היל"ת ורק ה' ית' הוא עוצר בעדם‬ ‫בכסה ליום חגנו‪.‬‬ ‫בכח תשובתינו ותפילתינו ומעשינו הטובים‬ ‫למדים ממאמר זוה"ק זה עד כמה נשגבים‬ ‫שבהם תלויים ועומדים כל המצב ועלינו‬ ‫ימים קדושים אלו של עשי"ת מכיון‬ ‫להתחזק בהכל בכלל ובאהבת חברים בפרט‬ ‫שזה בבחינת הסתרה וכיסוי ורק אחר יוה"כ‬ ‫כא‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫הסתר פנים שיהלוך בפנינו בגאולה שלימה‬ ‫ובזה להציל את כל עם ישראל בכל קצוי תבל‬ ‫בבנין ביהמ"ק בב"א‪.‬‬ ‫בביאת גואל צדק בהארת אור ה' בפנים בלא‬ ‫שיעורי דא"ח בספה"ק קיצור שולחן ערוך‬ ‫בימי ב'‪-‬ד' האזינו ג'‪-‬ה' תשרי עשי"ת תשפ"ו‬ ‫סימן ק"ל‬ ‫דיני עשי"ת‬ ‫ש ֶר ֶת יְמ ֵי תְשׁוּב ָה‪ ,‬ש ְ ׁמ ָם מוֹר ֶה ֲעלֵיה ֶם‪ ,‬שֶׁה ֵם מְיֻחָדִים לִתְשׁוּב ָה‪ .‬וְכ ָל אָדָם מְחֻי ָב א ָז‬ ‫בסעיף א( ֲע ׂ‬ ‫ל ָשׁו ּב בִּתְשׁוּב ָה ש ְׁלֵמ ָה לִפ ְנֵי ה'‪ ,‬יִתְבָּרַך ְ ש ְׁמוֹ‪ ,‬קֹד ֶם בּוֹא ה ַיוֹם ה ַג ּ ָדוֹל וְה ַנּוֹרָא יוֹם הַכ ִּ ּפוֹרִים‪,‬‬ ‫שָרָה‬ ‫ש ֶׁנ ֱֶאמ ַר לִפ ְנֵי ה' ִּתטְה ָרו ּ‪ ,‬ו ְנ ֱֶאמ ַר ִד ּרְשׁו ּ ה' בְּהִמָּצ ְאוֹ‪ .‬וְאָמְרו ּ רַבּוֹתֵינו ּ‪ ,‬זִכ ְרוֹנ ָם לִבְרָכ ָה‪ ,‬א ֵלו ּ ֲע ׂ‬ ‫ש ָיו ו ְל ָשׁו ּב‬ ‫יָמִים ש ֶׁב ּ ֵין רֹאש ׁ ה ַּש ָׁנ ָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים‪ .‬לָכ ֵן צָרִיך ְ הָאָדָם ב ּ ַיָמִּים הָאֵל ּו ּ לְפ ַש ְ ׁפֵּש ׁ בְּמ ֲַע ׂ‬ ‫ש ָיו הָרָעִים‪ .‬וּסְפ ֵק ֲעבֵרָה צָרִיך ְ יוֹתֵר ּתְשׁוּב ָה מ ֲֵעבֵרָה ו ַ ָד ּאִית‪ ,‬כ ִּי יוֹתֵר מִתְחָרֵט הָאָדָם כ ְּש ֶׁהו ּא‬ ‫מִמּ ֲַע ׂ‬ ‫ש ָה ֲעבֵרָה מֵאִם א ֵינוֹ יוֹ ֵדעַ‪ .‬ו ְלָכ ֵן ק ָ ְרב ּ ַן א ָש ָׁם ּתָלוּי צָרִיך ְ לִהְיוֹת יוֹתֵר ב ְּיֹק ֶר מִקּ ָ ְרב ּ ַן ח ַ ּט ָאת‪.‬‬ ‫יוֹ ֵדעַ שֶׁעָ ׂ‬ ‫וְי ִ ְרב ּ ֶה ב ּ ַ ּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּבִצ ְ ָדק ָה‪ ,‬ו ִימַעֵט ב ּ ֲַעסָק ָיו‪ .‬וְכָתַב הרמ"ק‪ ,‬זִכ ְרוֹנוֹ לִבְרָכ ָה‪ ,‬שֶׁיִהְיו ּ יָמִים א ֵלו ּ כ ְּמוֹ‬ ‫ש ֶה ב ָה ֶם אֶל ּ ָא מְל ָאכ ָה הֶכְרֵחִית‪ .‬וּב ְיוֹתֵר צָרִיך ְ הָאָדָם לְתַקּ ֵן ְד ּבָרִים שֶׁב ּ ֵינוֹ לְב ֵין‬ ‫חֹל ה ַמוֹעֵד‪ ,‬שֶלֹּא י ֲַע ׂ‬ ‫ֲחב ֵרוֹ‪ֲ ,‬אש ֶׁר עַלֵיה ֶם א ֵין כ ּ ַ ּפָרָה עַד שֶׁי ֲַחזִיר א ֶת ה ַגָז ֵל ו ְא ֶת ה ָעש ֶׁק‪ ,‬ו ִיפ ַי ְּסוֹ שֶׁיִמְחוֹל לוֹ‪ .‬וכבר הארכנו‬ ‫בדרשה לפני התקיעות בענין זה שהבין אדם לחבירו הוא עיקר התשובה שיש לתקן בה בפרט‬ ‫כמו שאומר כאן מחז"ל שאין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו ויפיסו וימחול לו‪.‬‬ ‫בסעיף ב( רָאו ּי לְאָדָם שֶׁיִתְנַה ֵג ב ּ ַיָמִים הָאֵל ּו ּ ג ּ ַם בְּחֻמְרוֹת שֶׁא ֵינוֹ נוֹה ֵג ב ּ ָה ֶם כ ּ ָל ה ַּש ָׁנ ָה‪ ,‬כ ִּי ג ַם א ָנו ּ‬ ‫מְבַקְשִׁים מֵא ֵת ה'‪ ,‬יִתְבָּרַך ְ ש ְׁמוֹ‪ ,‬שֶיִתְנַה ֵג ִעמּ ָנו ּ ב ּ ֲַחסִדו ּת‪ .‬וְה ָאוֹכ ֵל כ ּ ָל ה ַּש ָׁנ ָה ּפ ַת ּפַלְט ֵר‪ ,‬לֹא‬ ‫יֹאכ ַל ב ּ ַיָמִים הָאֵל ּו כ ִּי אִם ּפ ַת י ִש ְ ֹרָא ֵל‪ ,‬וְכַדּוֹמ ֶה לָזֶה )סִימ ָן תר"ג ובחיי"א(‪ .‬ואל יטעה אף אחד‬ ‫לחשוב שבהסתיים ימי התשובה מותר לחזור לסורו ולהמשיך לאכול פת פלטר אלא שבהיות‬ ‫ויתחזק ויתעורר אל ה' בתשובה ובמעשים טובים יתמיד בה וימשיך כבר ביתר שאת באור קדושת‬ ‫ימים אלו שישאירו עליו רושם גדול‪.‬‬ ‫וזכורני אחד מזקני קרתא דשופריא שהתגורר כאן בסמוך על יד ויטנברג שנוהג היה להסתובב‬ ‫לפני כ‪ 50-‬ויותר שנים בין המאפיות בעיר העתיקה ולזרוק באמצע הלילה בהבעירם את‬ ‫כב‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫תנוריהם שפענד'לאך ‪ -‬קיסמים מעץ ובכך לא יכשלו כל הרוכשים מהם פתם שלא יהיה פת‬ ‫פלטר‪.‬‬ ‫בסעיף ג( ב ְּבִ ְרכ ּ ַת הַמּ ָזוֹן‪ ,‬י ֵש ׁ נוֹ ֲהג ִין לוֹמ ַר הָר ֲַחמ ָן הו ּא יְחַדֵּש ׁ ו ְכו ּ'‪ ,‬כ ְּמוֹ ב ְּרֹאש ׁ ה ַּש ָׁנ ָה‪ .‬וכך נהגו‬ ‫אצלינו לומר עד מוצאי שמח"ת‪.‬‬ ‫שוּאִין ב ּ ַיָמִים הָאֵל ּו כמובא כבר במטה אפרים‪ ,‬ולי אישית נתעורר‬ ‫שוֹת נ ִ ׂ‬ ‫בסעיף ד( נוֹ ֲהגִין ש ֶׁלֹּא ל ֲַע ׂ‬ ‫היום שאלה כאשר הזמינו אותי ליום חמישי לשמחת חתונה של בעלי תשובה והרב‬ ‫שלהם לא נתן לדחות הזמן חתונה אלא כמה שיותר מהר ואני לא יכול להשתתף בחתונות כגון‬ ‫אלו כמובן אזי חשבתי לבוא לחופה אך ברור לי שבבואי אזי יכדו אותי בברכה ואז תהיה לי‬ ‫שאלה שהרי נוגין אצלינו מנהג ישראל תורה שלא לעשות נישואים בימים אלו‪ ,‬אלא שהרבנים‬ ‫פסקו לי שהיות ואני כבר נמצא שם וב"ה מקימים בית בישראל טוב הוא לברך שם‬ ‫בסעיף ה( ב ְּש ַ ׁב ּ ָת שׁוּב ָה‪ ,‬י ֵש ׁ לִקְרוֹת לַמַּפְטִיר‪ ,‬אָדָם ח ָשׁו ּב כנפסק בשו"ע )סי תר"ב( אך בודאי‬ ‫שכשיש חיוב הוא קודם לקריאה זו‪.‬‬ ‫שְמֵחִים‪ ,‬וּמִקֹּד ֶם ה ָיו ּ‬ ‫בסעיף ו( י ֵש ׁ נוֹ ֲהג ִין שֶׁא ֵין מְקַדְּשִׁין א ֶת הַלְּב ָנ ָה עַד מוֹצָא ֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים‪ ,‬שֶׁא ָז ׂ‬ ‫בִּ ְדא ָג ָה‪ .‬וכך אנו נוהגין‪ .‬וְי ֵש אוֹמְרִים‪ְ ,‬ד ּא ַ ְדרַב ּ ָה‪ ,‬טוֹב לְקַדְּש ָ ׁהּ קֹד ֶם‪ ,‬כְּדֵי ל ְהוֹסִיף בִּזְכֻיוֹת‪.‬‬ ‫ואכן זכות גדול הוא אך אפשר גם למצוא עוד מצוות כמו שחזינו אצל הרה"ק מביאלא זיע"א‬ ‫שהיה מוצא כסדר מצוות וסגולות ומעשים טובים לקיימם והנה אומר מפורש וְהַכ ּ ֹל לְפ ִי ה ַזְמ ָן‬ ‫)תכו תרב(‪.‬‬ ‫ולענין הנ"ל מוסיף עוד רעיונות להרבות בזכויות טרם יוה"כ ואומר ּש ְבְּמּ ָקוֹם שֶׁמּ ָצוּי לִקְנוֹת‬ ‫אֶתְרוֹגִים‪ ,‬לו ּלָבִין ו ֲַה ַדסִּים‪ ,‬נוֹ ֲהג ִין א ַנְֹש ֵי מ ֲַעש ֶֹה לִהְיוֹת זְרִיזִין מַקְדִּימים לִקְנוֹת ב ּ ַיָמִים הָאֵל ּו ּ‪,‬‬ ‫כְּדֵי ש ֶׁ ִּתצְטָרֵף ג ּ ַם הַמִּצ ְו ָה ה ַיְקָרָה ה ַז ֹ ּאת ל ִזְכֻיּוֹתֵינו ּ כמובא במטה אפרים‪ ,‬ויל"ע למה לא פירט ערבה‬ ‫ג"כ אולי כי אין טורח כ"כ בלמוצאה ששכיח בהרבה חצרות ואין כל כך בירור בזה‪.‬‬ ‫‪-‬סימן קלא‪-‬‬ ‫דיני ערב יוה"כ‬ ‫שוֹת כ ּ ַ ּפ ָרוֹת בְּעֶר ֶב יוֹם כִּפּוּרִים בְּא ַש ְׁמֹר ֶת הַבֹּק ֶר‪ ,‬שֶׁא ָז הָר ֲַחמִים גּוֹבְרִין‪ .‬לוֹקְחִין‬ ‫בסעיף א( נוֹ ֲהגִין ל ֲַע ׂ‬ ‫ּתַרְנ ְגוֹל שֶׁא ֵינוֹ מְסֹרָס‪ ,‬ל ְזָכ ָר‪ ,‬וְתַרְנְגֹל ֶת ל ִנְקֵב ָה‪ .‬וּלְא ִּש ָׁה מְעֻבֶּר ֶת‪ּ ,‬תַרְנ ְגוֹל וְתַרְנְגֹל ֶת‪ּ .‬תַרְנ ְגוֹל‪,‬‬ ‫ש ֶׁמּ ָא ה ַו ָּל ָד הו ּא זָכ ָר‪ .‬וְאִם ה ַו ָּל ָד הו ּא נְקֵב ָה‪ ,‬דַּי ל ְ ִאמּ ָה וּלְבִ ּתָהּ בְּתַרְנְגֹל ֶת אֶח ָת‪ .‬ו ֲַאפִל ּו ּ ש ְ ׁא ָר ב ְּנֵי‬ ‫אָדָם‪ ,‬י ְכוֹל ִין ש ְׁנַי ִם לִקּ ַח כ ּ ַ ּפָרָה אֶח ָת‪ .‬ו ּבוֹ ֲחרִים בִּלְב ָנִים‪ ,‬עַל ש ֵׁם ש ֶׁנֶּאֶמ ַר‪ ,‬אִם יִהְיו ּ ֲחטָא ֵיכ ֶם כ ּ ַּש ָׁנִים‬ ‫כג‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫כ ּ ַּש ֶׁלֶג יַלְבִּינו‪ֲ ּ.‬אב ָל א ֵין לְח ַז ֵר בְּפ ֵרו ּש ׁ בִּש ְ ׁעַת קְנִי ָה אַח ַר לְב ָנִים וְלִקְנוֹתָם ב ְּיֹק ֶר‪ ,‬כ ִּי זֶהו ּ כְּעֵין ַד ּ ְרכ ֵי‬ ‫ה ֱָאמוֹרִי‪ ,‬אֶל ּ ָא כ ְּשֶׁיִז ְ ַד ּמּ ֵן לוֹ לָב ָן )אוֹ( שֶׁקּ ָנ ָה אוֹתוֹ ב ּ ֵין ֲאחֵרִים‪ ,‬יִבְח ַר בּוֹ‪ .‬לוֹקֵח ַ כ ּ ָל אֶח ָד כ ּ ַ ּפָרָתוֹ ב ְּי ָדוֹ‬ ‫ה ַיְמ ָנִית‪ ,‬ו ְאוֹמ ֵר ה ַ ּפ ְסוּקִים‪ ,‬ב ְּנֵי אָדָם ו ְגוֹ'‪ ,‬וּמְסַבְּבָהּ סְבִיב רֹאשׁוֹ ו ְאוֹמ ֵר‪ ,‬זֶה ֲחל ִיפָתִי ו ְכו'ּ ש ָׁלֹש ׁ ּפְעָמִים‪.‬‬ ‫אִם מְסַב ּ ֵב לְאַח ֵר‪ ,‬אוֹמ ֵר‪ ,‬זֶה ֲחל ִיפָתְך ָ‪ .‬וְיֶש ׁ לוֹ לְסַב ּ ֵב ְּתחִל ּ ָה לְעַצ ְמוֹ וְאַח ַר כָּך ְ ל ֲַאחֵרִים‪ .‬ו ְטוֹב ש ֶׁ ְּתה ֵא‬ ‫ה ַּש ְ ׁחִיט ָה ג ַם כ ּ ֵן בְּא ַש ְׁמֹר ֶת הַבֹּק ֶר ּתֵכ ֶף לְאַח ַר הַסִּב ּו ּב‪ .‬וְא ַל יַחְשׁוֹב הָאָדָם שֶׁזּוֹהִי כ ּ ַ ּפָרָתוֹ מַמּ ָש ׁ‪ ,‬אֶל ּ ָא‬ ‫שִין ב ּ ָעוֹף ה ַזֶּה‪ ,‬ה ָי ָה רָאוּי ל ָבוֹא עָלָיו ב ּ ַ ֲעוֹנוֹתָיו‪ .‬וְיִתְאוֹנֵן עַל ֲחטָא ָיו‪ ,‬וְהַקּ ָדוֹש ׁ‬ ‫יַחְשֹׁב כ ִּי כ ָל מ ַה ש ֶׁעוֹ ׂ‬ ‫ב ּ ָרוּך ְ הו ּא בְּר ֲַחמ ָיו יְקַב ּ ֵל ּתְשׁוּב ָתוֹ‪ .‬ו ְנוֹ ֲהג ִין ל ִז ְרוֹק ב ְּנֵי הַמֵּעַי ִם וְהַכָּב ֵד וְהַכ ְּלָיוֹת ש ֶׁל הַכ ּ ַ ּפ ָרוֹת עַל ה ַג ּ ַגּוֹת‬ ‫אוֹ בֶּחָצ ֵר‪ ,‬מְקוֹם שֶׁה ָעוֹפוֹת י ְכוֹל ִים לָקַח ַת מ ִּש ָׁם‪ ,‬לְפ ִי שֶׁרָאוּי לְרַח ֵם עַל הַבְּרִיוֹת ב ְּיוֹם זֶה‪ ,‬כְּדֵי שֶׁיְר ֲַחמו ּ‬ ‫עָלָיו מִן ה ַּש ָ ׁמ ָי ִם‪ .‬ו ְעוֹד‪ ,‬מִ ּפ ְנֵי שֶׁאָכ ְלו ּ גָז ֵל‪ ,‬כְּדֵי שֶׁי ִ ּתֵן הָאָדָם א ֶל לִבּוֹ לְה ַ ְרחִיק א ֶת עַצ ְמוֹ מִן ה ַגָּז ֵל‪ .‬אִם‬ ‫א ֵין ּתַרְנ ְגוֹל ִים מְצוּיִים‪ ,‬י ָכוֹל לִקּ ַח א ַו ָ ּז אוֹ ש ְ ׁא ָר בַּעַל ח ַי שֶׁא ֵינוֹ רָאוּי לְהַקְרָב ָה‪ .‬וְי ֵש ׁ אוֹמְרִים‪ֲ ,‬אפִל ּו ּ‬ ‫ָדגִים‪ ,‬אַך ְ לֹא תוֹרִין וּב ְנֵי יוֹנ ָה‪ ,‬שֶׁה ֵם רְאוּיִין לְהַקְרָב ָה‪ ,‬ו ִיה ֵא נִרְא ֶה כ ְּ ִאל ּו ּ מַקְדִּיש ׁ קָדָשִׁים ב ּ ַחו ּץ‪ .‬י ֵש ׁ‬ ‫נוֹ ֲהגִים ל ִ ּתֵן א ֶת הַכ ּ ַ ּפ ָרוֹת ל ֲַענִיִים‪ֲ ,‬אב ָל יוֹתֵר טוֹב לִפְדּוֹת א ֶת הַכ ּ ַ ּפ ָרוֹת בְּמ ָמוֹן וְל ִ ּתֵן א ֶת הַמּ ָמוֹן‬ ‫ל ֲַענִיִים‪ .‬כמובא בשו"ע סי' תר"ה ואכן כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א נהג לעשות בתרנגול אחד‬ ‫לכל הזכרים בילדותינו ובתרנגולת אחת לכל הנקבות‪ .‬וכאשר לא יכולתי להשיג לו הכשרים נהג‬ ‫לעשות עם דגים כאשר שם לא שייך לזהות כי אם למומחים הזכר והנקבה‪ .‬והמהודר ביותר הוא‬ ‫כאשר נותן לכתחילה פדיון כפרה בכסף כמעשהו בבעל חי מעל הראש‪ ,‬ולאשה מעוברת די‬ ‫בסכום אחד ברם אם רוצה להוסיף ויכול מה טוב‪ ,‬כי הטעם של שנים הוא מספק זכר או נקבה‪,‬‬ ‫אך בכסף לא משנה ובסכום אחד מספיק לה ולעובר‪ .‬וגם בכסף יזכור שאין זה כפרתו ועדיין‬ ‫צריך לשוב בתשובה שלימה לפני השי"ת ופדיון זה יסייעו בעזרת ה'‪.‬‬ ‫כד‬ ‫בס"ד‬ ‫תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה‬ ‫לקראת ימי הרחמים והרצון יערוך אי"ה בער"ה ועיוה"כ‬ ‫כ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫וחכמי המ˜ובלים דבי˙ מדר˘נו‬ ‫פדיון נפ˘‬ ‫בבית מדרשנו כנהוג מידי שנה‬ ‫ע"פ כוונת הרש"ש בער"ה ועיו"כ בס"ד‬ ‫ע"ד שעשה כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫ובמטבעותיו הק' שפדה בהם נפשות בני ישראל רבות בשנים‬ ‫"ופדיון נפש הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבוא‬ ‫ובפרט לחולים שיתרפאו במהרה" )פרי עץ חיים(‬ ‫למסירת שמות ופדיון נפש‪:‬‬ ‫אצל הגבאי הרה"ח ר' סנדר חזן שליט"א‬ ‫הנהלת המוסדות‬ ‫בס"ד‬