דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד
גליון
דברות קודש
קרעטשניף סיגעט
דברי אלוקים חיים
מרבותה"ק זי"ע
ולהבדלחט"א
מכ"ק מרן רבינו שליט"א
פרשת צו -שבת הגדול
הפסחגיום הקדוש
פרשת האזינו -
ראשפרהחגששנתהויתשפ"ז
תשפ"ז
תשפ''ו
יו"ל ע"י
מכון "נהרי אמונה"
דחסידי קרעטשניף סיגעט
תוכן:
קבלת טובות שביקש רביה"ק זיע"א מאנ"ש לפני כל נדרי תשפ"ה............עמוד א'
דברי התעוררות מרביה"ק זיע"א בעל רזא דאמונה לפני כל נדרי .............עמוד ד'
דברי תורה מרביה"ק זיע"א בעל רזא דאמונה -סוכות .............. ............עמוד ו'
דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א -שב"ק פרשת האזינו תשפ"ו ........עמוד ח'
הוצאת הגליון נתרם לע"נ
קודש דברות
הרה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן
ויגש
הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א
מערכת קול קרעטשניף סיגעט
רעוא דרעוין
ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע
ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א
שב”ק פרשת וישב תשפ”ו
וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש
בית שמש יצ”ו
02-313-6802 בעיר
ארה"ק:
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
ארה"ב1518-592-0074 :
ענגלאנד4420-81477-116 :
ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: הזכויותבעש”ט,
שמורות בזכותכלשב”ק,
השי”ת יעזור בזכות הצבור© ,
4165512@gmail.comבבית חמיה שהיתה צנועה,
בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה
זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט בסטמבול
יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן ,ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים,
א קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלוקים דברי
תשפ”וזיעוכי"א
וישבדאמונה פרשת
בעל רזא שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
יום הקדוש -תשפ"ה
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
ז”ל )בכל
סוטה י(: שלומנו
מאנשי רבותינו
בעש”ט ,ודרשו שב”ק,זיע"א
רביה"ק שביקש
הצבור ,בזכות צוואהבזכות
השי”ת יעזור
נדריצנועה,שהיתה חמיהכללפניאלובבית טובות פניה
קבלות שכסתה
שיסדו מקום לקבל
ואתראבי הק’ אתרה’ ובזכות
בזכות זקני
הבעש”ט יום
בסטמבול במוצאי עליהם
וכשהיה תשפ"ה ושנה
עיי”ש ברש”י, שנתעדיין קבוצה ב״ה דיש הקדוש
יוםהצדיקים, זה ,כל
שהיה להם נשמת תנאים, לפ"ק תשפ"ה
יונגע לייט שנת ראה
אחרי הזמן,הקדוש
יהודים שרוצים לשמוע בשעה
ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג ,ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו
זאגן יעדעס מאל ברוך הוא וברוך שמו. א) כבר אמרתי אתמול [לפני כל נדרי]
השמים צניעות ,ומן
הקדוש ז"ל מעשהמענין
מכ"ק אבי הקודם תשובה בשבת
ושמעתי זמן של
ברוך הוא הוא של דברתיס”ג
מענין הזמן של והנה זה
באריכות,
הה”קשפעםמאא”ז מזה ,כידוע
הקודמים זי"ע שנדבר
מצדיקים נסתבבאחד
אצל קדמה
בשלחן תשובה
אחז”ל..דאיתא
דהנהענין גדול
תכליתה שהוא
ומהוברוך שמו
פלאדמכל
גדולה אוואסערשריפה
גרויסעשעשה
זי”עאחת א מורא”ז
בעיר הי’ הכל כלאת
ברכה ומתקן
הכלוזל"ק שמגביה
סעיף ה’) וענינהקכד לעולם,
ערוך (סימן
הואאתוכפיושאלו [המעשה מן המים
בשלימות הצעיפים,שטפה העיר
וכמעט תשובה,וברוך
שנתן דרךברוך הוא אומר בכ"מ
דיש שאדם שומע
לשרשה, בחזרה
העיראמומטת הצדיק ע"מ בא העונש הנ"ל ששטפה
בסה”ק שסיפר רביה”ק הכ”מ לפני שמו ע"כ איתא בספר שומר אמונים (בחלק
השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
במים ,ענה הצדיק שזה הכל בשביל אדם פתחו שערים) בשם האריז"ל שיכוון שם
סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק
אחד שעשה ברכה במרוצה ואמר ברוך הוי"ה בתיבות ב"ה וב"ש כשאומר ברוך
חופה צפת רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
חתה ולא אמר הברכה כהוגן ברוך אתה,
חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
יכוון אות יו"ד וכשאומר הוא יכוון אות
המשפחה
וכלבמרוצה מורא”ז זי”ע
שמברכין מצאצאילוהרה”ק
הצדיק שבזה הסביר יכווןז”ך
בשבוע זו יומד”ק דיליה
וכשאומר וברוך משם הוי"הת”ו[ה"אשחל
צעיפים השמחה
דברוך חתה לכבודהזה,
קנוהעונשהנשים בא
ברוך חתהגדולת בית
משלים ה"א
ע”פיכוון אותשמובאריכות
וכשאומרשמבאר כסלו,
אות וא"ו
שהיהתאמר איזהואםשנוי בהם רק
וואסער, ברוסיאשהיה
מיינט א שאותן חדשםוודאישרגיל
כ”ש שמי
וכתוב שםקודש ,א”כ שבת
של הוי"ה, ס”ג של
אחרונה
ע"כ.אבל וכך הוה
בלע”ז, של המים
סאמעט בצד ,ילך
אחת כהוגן
ברוך אתה בשבתרם וכו’
קודש ,שורה שמו בקול יותרשיושביםוברוך
לומר ברוך הוא
יהודים
ס’איז אלס דא ענינים דערביי ,בעט איך
מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם היה הכל בתכלית הצניעות כמובן
ב) ביקשתי אתמול לקבל כאו"א על עצמו זייער שטארק אז מהיום והלאה זאל מען
יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’ וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ב בס''ד
לתפילותיו זולת הכתלים והשולחנות ודברתי חזק בדרשה של ורוממתנו נגד
מביהמד"ר נסתלקה דהשכינה וכו’ הסמארטפונס (כלים הטמאים) לא יכולים
ע"י הדיבורים כנ"ל וממילא אם רוצים להאריך בזה ,יעדער איינער ווייסט די איסור
שהקב"ה ישמע לתפילותינו צריכין ליזהר יעדער איינער ווייסט וואס פארא שמוץ איז
שלא ידברו מתחילת התפילה עד סופה. דא דערין און יעדער איינער ווייסט וואס
דער בעל דבר האט זעך פארלייגט אז מען
ה) ועוד אמרתי מענין אמירת קטורת קען נעמען א כלי פון צעהן דאלער וואס
במנין וכבר אמרתי כמה פעמים מזה ומה קען פארברענט ווערן זיין נשמה ער מיט
שהזהיר מאוד כ"ק אבי הרה"ק זי"ע כשהיה זיין ווייב און קינדער [שמכלי של עשרה
מגיפה ,כמו עכשיו השם ישמרינו ויצילינו דולער יכול לשרוף נשמתו הוא ואשתו
שיכולים לומר שיש מגיפה ממש זאל דער ובניו ר"ל] ,ראשית להזהר מאוד ,אחד שיש
אייבערשטער העלפין מען זאל אפגעהיטן לו סמארטפון שלא לעמוד בד’ אמות שלו.
ווערן מען זאל נישט נכשל ווערן מען
ווייסט דאך נישט יעדן מינוט וואס ס’גייט ג) מה שאמר הרבי ז"ל שצריכים ללמוד
זיין צריכים לידע שינסו למצוא מנין לומר בכל לילה לפני השינה בבית וצריכים כסדר
קטורת כדאיתא בזוה"ק דאמירת קטורת לשנות ולחזור ע"ז שהכתלים בביתו צריכים
במנין מבטל כל הגזירות רעות .ועוד דבר לשמוע תורה ,הבנים צריכים לשמוע תורה
ונקדים מה שאמר הרה"ק מסאטמאר זי"ע הבני בית צריכים לשמוע תורה אפי’
בשלוש סעודות בעת שאסר לילך לכותל ישנים בבית צריך להיות הבית כולו תורה
שאומר זאת לאלו ששומעים לדבריו
כל השנה ולאלו ששומעים להנהגתו כל ד) ועוד בקשתי ודרשתי שלא ידברו
השנה ,וכן אני אומר מי שרוצה לשמוע בבית המדרש משנכנס לביהמד"ר עד
מיין הנהגה זאל גיין איינמאהל א וואך נאך אחר התפילה וכדאיתא בזוה"ק חומר
צדקה ,דיש פסוק וחטאך בצדקה פרוק הענין של דיבור בבית הכנסת שדוחה
שבצדקה יכולים לפדות ,ומה שיעשה רגלי השכינה ,נמצא מזה שאם מדברים
עם הצדקה יבוא כאו"א לשאול בפרטות בבית המדרש השכינה אינו שם ואם
וכל אחד ואחד יקבל עליו זאת ,שרוצים מתפללים בביהמד"ר זה מי שומע
ג בס''ד
ומהו העצה וחטאך בצדקה פרוק ללכת שנה טובה ושנה בריאה אי"ה שלא ישמע
פעם אחת בשבוע לצדקה ,והשי"ת יעזור שוד ושבר בגבולינו שלא יכולים לדעת
שכל אחד ואחד ינצל הוא ומשפחתו ובניו. מה שעתיד להיות השם ישמרינו ויצילנו
דהלא ממש מקום מסוכן בפרט בארץ
ישראל וצריכים להנצל ויכולים להנצל
ד קודש ויגש דברות בס''ד
דרעויןכל נדרי דברי רעוא
התעוררות לפני
תשפ”וזיעוכי"א
דאמונה וישב
רזא פרשת
בעל שב”ק
רביה"ק
בעיר בית שמש יצ”ו
מכ"ק מרן
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
מורי ורבותי
יודישע י(:
אמתדיגע )סוטה
רבותינו ז”ל ווארטודרשו
אויף אפאר בעש”ט,
און שב”ק,
בזכותהגדול
הצבור ,הדין
בזכות אין יום השי”ת יעזור
האלטן יעצט מיר
שהיתה רצון
צנועה, גרויסע עתבבית אחמיה
יעצט איזטרערען,פניה
שכסתה שיסדו זמן
מקום הק’ נדרי ,א
פאר כל ה’ הקדוש
ובזכות אבי זקנייום
והנורא
בזכות
אין הימל ,לאמיר נישט שוינען אונזערע וואס מלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
תפלות און דמעות ,לאמיר מתפלל זיין מלאכי השרת ווארפן זיך און ציטערען
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
אויפן גאנצן כלל ישראל ,ס'זאל שוין זיין מאימת יום הדין ,קיינער ווייסט נישט
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה. וואס מחתמע'ט אן אויף אונז יעצט אין
בשבת הקודם מענין צניעות ,ומן השמים תשובה
זייער אדורכגעגאנגעןשל
זענעןס”ג הוא זמןהזמן של והנה זה
הימל ,מיר
מנהג ישראל תורה ,אז פאר כל נדרי
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק קדמה מיטתשובה
פארשידענע אחז”ל.. תכליתה דהנה
ביטער יאר ומהשווער און
נעמט מען ארויס די ספרי תורה פון ארון
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל הכל געבליבן את
אסאך הכל ומתקןשמגביהזענען
רח"ל ,עסוענינה לעולם,
אומגליקן
הקודש און מבע'ט איבער די הייליגע
אלעםוכפי
אויף הוא
בשלימות תשובה ,זיך
רח"ל ,לאמיראלמנות דרך יתומים און
[המעשהכל נדרי
תורה פאר הצעיפים,
ספרי שנתן לשרשה ,דיש בחזרה
מתבונן זיין ווען מיר וואלטן געוואוסט
אגאנץאמו
פארשעמט מטת
רביה”קאירהכ”מ לפני שסיפר מ'האט
וואס בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
פאריגע יאר פאר כל נדרי וואס מ'שרייבט
הצה”ק
בת יושרשפרהמליץ
מרת זיין א
הצדקניתזי זאל
הרבניתאון מבעט
יאר, סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
אונטער אויף אונז אין הימל און מיט
חופהאפשראיזהמקען ע”ה ,אונז,
שהיה הכבוד אויף
כסאמרדכיחייםפארןרבי צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
אביסל תפלות און טרערן קענען מיר דאס
צולייגן א הסבר אויף דעם פארוואס
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל געטוהן,ז”ך
בשבוע זו יומד”קמירדיליה
וואלטן דאן שחל
זיין ,וואס מבטל ת”ו[
מ'בעט איבער די ספרי תורה פאר כל נדרי.
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים גדולת ע”פאיזמשלים
געווען ,מיר באריכות
געווען שמבאר
וואס ס'איז כסלו,
ליידער
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה שאותן
וודאי פאר
כ”שהקדוש א”כ יום שויןקודש,
נאכאמאל האלטןשבת
ס”ג של
הבוכ"ע יעזור שלא נצא מיום הקדוש
השי"תאבל
יערהבלע”ז,
סאמעט דאס הארץעפענעןבשבת שיושבים זיךיותר
יהודיםנדרי ,לאמיר
כל
של אלא בצד,ח"ו, שורה אחת
בריקניא הזה קודש,
פארן אויבערשטען ,ער איז א שומע תפלת
כמובן
הצניעות לשוב
ממרום ,ונזכה בתכלית
רוח טהרה עלינוהכל היה מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
כל פה ,א מלך מוחל וסולח ,ער שטייט
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ה בס''ד
לאורו ,מלוך על כל העולם כולו בכבודיך אליו באמת ובלב שלם ,ולתקן כל אשר
והנשא על כל הארץ ביקריך אכי"ר. פגמנו בעוה"ר ,ונזכה כולנו להכתב
ולהחתם לחיים טובים בספרן של צדיקים
גמורים ,ונזכה לשנת גאולה וישועה ,אור
חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה
ו קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין רעוא
דברי תורה
תשפ”וזיעוכי"א
וישבדאמונה
בעל רזא
פרשת רביה"ק מכ"ק מרן
שב”ק
בעיר בית שמש יצ”ו
יו"ט סוכות
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
תלמידי י(:
שכתבו )סוטה
רבותינו ז”ל
היטב מה ודרשו
בעש”ט,מבואר
ובזה שב”ק,
להרבות בזכות הצבור,
שמצוה תלמידיבזכות
האריז"ל כתבו יעזור
השי”ת
שהיתהבערב
צנועה, חמיה בצדקה
להרבות שמצוה
בבית האריז"לפניה
שכסתה שיסדו דבר
מקום הק’ בהקדםויבואר
סוכות,אבי
בערבובזכות בצדקה
זקני ה’ בזכות
סוכות שעצם הסוכה מרמז על זה וגם הד' נפלא שכתב בדרשות חתם סופר [לסוכות
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
מינים מורה שאנו נקראים בנים וצריכים תקס"ד ,דף מ"ג ע"א] דדפנות הסוכה באים
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
ליתן צדקה לעניים שהם בני המלך, לרמז על מצות צדקה לעניים ,דהנה תיבת
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
וכמה צדיקים היו מרבים לחלק צדקה צדקה עולה בגימטריא כמספר קצ"ט,
השמים מהשגת ומן
האנושי. למעלהצניעות,
הקודם מענין בשבת
בערב סוכות תשובה הואעםזמן של
הסכך עולה דפנותס”ג
הסוכה הזמן שלוכןזהשיעורוהנה
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק קדמה
תשובה היא
שיעור הסכךדהריאחז”ל..
תכליתההזה,דהנה
ומהלחשבון
דברימכל
גדולה א שריפה
הרה"ק בעל שעשהאמר
שפעם אחתומסופרזי”ע
מורא”ז הכל עולהאת
מ"ט, ומתקן שמגביה הכל
פעמים ז' וענינה
טפחים ,וז' לעולם,
על ז' ז'
לכמהוכפי
צריךהוא סוכות שהיא
בשלימות זי"ע בערב
[המעשה חיים
הצעיפים, תשובה,שהיא
שנתן דרך כהלכתןדיששתיםהדפנות היא
ושיעורלשרשה, בחזרה
הגביריםאמו
אצל מטת אלפים זהובים ,והלכו בניו ולוו
לפני שסיפר רביה”ק הכ”מ רחב ז' וגובה עשרה ,ועשר פעמים ז' עולה
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
כמה אלפים זהובים והביאו לאביהם ,ומיד שבעים ,וכן הדופן השני עולה שבעים,
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
חלק אותם לעניים ,בליל החג נכנס לסוכה ושני פעמים שבעים עולה מאה וארבעים,
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
ואמר ,העולם נוהגים לייפות ולקשט את
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
ודופן השלישי שהיא רחב טפח וגובה
המשפחה
ואנכי לא והדר,וכל
מורא”ז זי”ע
מיני פארהרה”קמצאצאי בכל
הסוכה טפחים,ז”ך
בשבוע זו
דיליהשהיא י' יומד”ק
פעמים טפח שחל
היא י' עשרה ת”ו[
צעיפים השמחה
סוכה שלי, לכבוד הנוי הנשים קנו
הצדקה היא בית
כן עמדי, גדולת
משלים מאה
ביחד עולההדפנותע”פ
באריכותשמבארשלש
נמצא שכל כסלו,
שהיה שנוי
עכ"ד. הדרהרקשלאיזה
הסוכה, שהיהוהיאבהם
חדשםפארה
היא שאותן כ”ש וודאי
שעולה מ"ט א”כהסכךקודש,עם
ובצירוףשבת ס”ג של
וחמשים,
שורה אחת בצד ,של סאמעט בלע”ז ,אבל שהיא כמנין
קודש, קצ"ט,בשבת למספריותר עולה ביחד
שיושבים יהודים
צדקה בדיוק ,נמצא ששיעור הסוכה מורה
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
להדיא על מצות נתינת צדקה לעניים.
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ז בס''ד
וכדברי החתם סופר הנ"ל ,והנוי הגדול ולפי דברינו מבואר היטב כוונתו הקדושה,
ביותר לדפנות הסוכה ,היא אם מקיימים שהצדקה היא במקום הנוי סוכה ,שהרי
כהוגן מצות צדקה ,שעל זה באו הדפנות כוונת הנוי סוכה היא לקשט את דפנות
לרמז ,וזהו שאמר הדברי חיים זי"ע שהצדקה הסוכה בבחינת זה קלי ואנוהו ,והרי עצם
שנתן לאביונים היא הנוי סוכה שלו והבן. דפנות הסוכה מוכיחים על מצות צדקה
ח קודש ויגש דברות בס''ד
דברי אלוקים חיים
רעוא דרעוין
שליט"א
עט"ר תשפ”ו
רבינו וישב
פרשת מרן מכ"ק
שב”ק
יצ”ותשפ"ו
האזינו - פרשת
בית שמש שב"ק בעיר
שמששליט”א
עט”ר
רבינובבית מרן
מדרשינו מאת כ”ק
בבית
העולם י(:
לדעת )סוטה רבותינו ז”ל
פי’ שיכוליםודרשו
בעש”ט,הבא,
עולם הצבור ,בזכות שב”ק, השי”ת יעזור בזכות
ליל שב"ק
שהיתה ע"כ,
צנועה, חמיה מנוחה
יום שבתפניהע"יבביתשכסתהשלו
הבא בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום
זקה"ק זי"ע פי’ בזמירות כל זרע יעקב כו’
עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט בסטמבול קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
עוד בזמירות מחבלי משיח יצלו לרוחה לנוח בו ולשמוח תענוג אכול ושתו כל
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
הנה ידוע מה דאיתא מהרה"ק הרבי ר’ עדת ישראל יעשו אותו ,דעניני רוחניות
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
אלימלך זיעוכ"א שאמר שאילו ידעו אנשי השבת והנייחא שלה זהו לאלו שזוכים
השמים
ומן חבלישיבטלצניעות, מענין
אלימלך הקודם ר’ בשבת
כנה"ג שיהיה תשובה זמן של
דיליה אבל הואדרגה
לפוםשלכ"אס”גאותההזמן והנה זה
ומשיגים
הה”קמאא”זלפני שיהיהכידוע
חבלי משיח אמרומזה,
שנדבר נסתבב
משיח לא קדמה
תשובהאותו. אחז”ל..
ישראל יעשו דהנהעדת תכליתה
ושתו כל ומהאכול
הרביאר’מכל
גדולה שריפהע"י המשיחשעשה
דיתבטלו כולם מורא”ז זי”ע
ביאת לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
ממונקאטשוכפי
בשלימות הואהמנחת אלעזר
[המעשהאלימלך ,והנה
הצעיפים, שאומרים
שנתן תשובה,על מה דישזי"ע
דרך מזקה"ק בחזרה שמעתי
לשרשה, עוד
הראשונהאמו
לפני מטת זי"ע אמר על מלחמת עולם
שסיפר רביה”ק הכ”מ בזמירות מעין עולם הבא יום שבת מנוחה
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
שהיו חבלי משיח והבעלזער רב זי"ע סבר בשם הרה"ק רבי אשר’ל סטאלינער זי"ע
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
שלא היה חבלי משיח והיו פלוגתא בזה, שהמעיין של העולם הבא הוא יום שבת
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
וזקה"ק זי"ע אמר על זה שזה ברור שע"י
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
מנוחה שאפי’ העולם הבא שופע מן השבת
המשפחה נועם זי”ע וכל
אלימלך זוכים בספה"קמורא”ז
הלימוד הרה”ק
מצאצאי זקה"קז”ך
בשבוע זו הנובעדיליה
לכולם ,ואמר יומד”ק שחל
המעיין שהוא ת”ו[
צעיפים לכבוד ר’השמחה
אלימלך זי"ע ההבטחהקנושל הרבי
לזההנשים בית גדולת
משלים איזה
ע”פ לדעת
באריכותיכולים
שמבאר משב"ק כסלו,
זי"ע שאכן
שהיהזקה"קאיזהבשםשנוי
דאמרמשיח רק
מחבלי בהם
שינצל שהיה
חדשם שאותן
וודאי שבת
כ”שקדושת קודש ,א”כ
בראותו שבת יש לו ס”ג של
עולם הבא
זי"עאבל מקרעטשניף
בלע”ז, של סאמעט וואלףאליעזרבצד,
שורה אחתרבי הבא שלו
קודש, יותרהעולם
בשבת ידע שזהו כמה שיש לו
שיושבים יהודים
דהכוונה על חבלי משיח ברוחניות דודאי בבחי’ עולמך תראה בחייך וזהו מעיין
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ט בס''ד
השמים יאזינו אלי מה שאני מדבר ומבטיח לא כוונו חז"ל מה שאמרו (סנהדרין צח):
ברכות וישועות התנאי לזה ותשמע הארץ "ייתי ולא אחמיניה" על הגוף ואמר בלש"ק
אמרי פי שתשמעו אלי כאן על הארץ מה וואס? זיי האבן מורא געהאט אויפן האטיל
שאני אומר לכם לשמור שבת וכו’ כ"א (שעל האוזן) דהיינו על הגוף וע"ז אמרו
לפום דרגא דיליה עכדה"ק ,והנה באכילת "ייתי ולא אחמיניה" אלא ודאי הכוונה על
פערפיל אמרו בנדבורנא וכן אמר זקה"ק רוחניות שיראו מן המינות ואפיקורסות
זי"ע פארפאלן דער אייבערשטער מוז שיהיה לפני ביאת המשיח וע"ז אמרו לא
העלפין ,והמקור לאכילת מאכל זו הוא אחמיניה ,אכן בודאי אף שלומדים נועם
מזקה"ק הבעש"ט זיעוכי"א שאמר טעם אלימלך צריכים גם לקיים ללמוד ולעשות.
לזה ‘פארפאלן’ שהכול מה שעשו כל
השבוע ווערט פארפאלן דהיינו שמוחלין המשך התורה בליל שבת קודש
על כל עוונותיו [בבחי’ שאמרו ז"ל כל
השומר שבת מוחלין לו כו’] ונמצא חילוק, האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ
דאצלינו בנדבורנא דברו בלשון דיבור אמרי פי ויש לדייק שמתחיל שמים וסיים
דער אייבערשטער מוז העלפין כנ"ל’ הארץ ומתחיל ואדברה לשון דיבור קשה
וסיים אמרי פי אמירה לשון רכה ,ונקדים
ולפי"ז י"ל היטב האזינו השמים ואדברה וגו’ מה שאמר זקה"ק זי"ע לפרש בזה עפי"מ
דהנה לשמים צום אייבערשטען מותרים שאמרו צדיקים נ"ע דצדיקים פועלים
לדבר בבחי’ דיבור קשה בתפילה ותחנונים ישועות באופן זה שיש לו ‘באנק’ למעלה
רבש"ע אני צריך רבש"ע אני מוכרח וכדו’ שממלאים אותה בהרבה זכותים שהרבו
אבל לבני אדם צריכים לדבר בלשון יפה תורה וטהרה בישראל בימים ההם היו
ורכה ,וזהו שאומר הכתוב האזינו השמים מצוים לאנשים שבאו לפעול ישועות
ואדברה דלשמים אדבר בדיבור קשה כנ"ל שיקבלו עליהם לשמור שבת -טהרת
ותשמע הארץ אמרי פי דהיינו לבני אדם משפחה וכדו’ מה שהי’ צריכים לתקן כ"א
על הארץ אדבר באמירה רכה אמרי פי. במצבו ומעמדו ועי"ז יש לו דעה בשמים
לפעול ישועות ,ולפי"ז פירש הכתוב האזינו
השמים ואדברה ,שאם אתם רוצים שמן
י בס''ד
עליונה יכולים לדבר קשות ולאלו שהם קידושא רבה
בחי’ הארץ מדברים רכות וזהו ותשמע
הארץ אמרי פי אבל לשמים דיבור קשה, בפרשתן האזינו השמים ואדברה וגו’ וכבר
דייקנו מה שמתחיל בלשון דיבור ומסיים
ונמצא מזה חיזוק גדול אם מקבלים פסק באמירה ומתחיל שמים ומסיים בארץ,
וגערה על התנהגותו וכדו’ דאדרבה הוא וי"ל להקדים מה שאומרים בתפילת מוסף
ממדריגת שמים ומחזקים אותו יותר (ימים הנוראים) הורם מה שיאמרו הבינם
ויותר ,ובאופ"א נראה ע"ד שזכרנו כל מה שידברו ופי’ זקה"ק זי"ע דהכוונה על
הזמן האחרון שכל דבר קשה שעובר על הרבי’ס ודרשנים שמתפללים להשי"ת
אדם ידע שאין תכלית דבר ההוא לדבר שיורם מה שיאמרו ,והבינם מה שידברו,
זה בלבד ח"ו רק לטובה היוצא ממנה על השומעים שיבינו דהיינו שהחסידים
שאין זה בא רק לטובת האדם ולהגדילו, יבינו מה שהרבי אומר להם עכדה"ק
וזהו האזינו השמים ואדברה שבא בבחי’
דיבור קשה זהו בשביל ותשמע הארץ וי"ל עוד הורם מה שיאמרו באמירה
אמרי פי שיבוא האמירה רכה לבסוף. רכה והבינם מה שידברו פי’ שתתן בינה
להשומעים והחסידים להבין הדיבור
לפני אכילת דגים ובוננדלעך קשה שאין הכוונה בזה ח"ו לדבר קשות
ולהכלימם רק הכוונה אל תכלית הנרצה
ואמרו אצלינו פיש פי’הל י’ראת ש’מים דגים לעבודתו ית"ש ואדרבה יתרוממו עי"ז
י"ג מכילן דרחמי ,ובאכילת ראש כבש ליל יותר לעבוד השי"ת ובכלל צריכין להאמין
ר"ה אומרים שנהיה לראש ולא לזנב לראש שאין יכולין לנענע בלתי רצונו ית"ש,
נוטריקון לעשות רצון אבינו שבשמים וכן וממילא אם דברו אליו קשות הרי רצון
י"ל שנהיה לראש שיהיה לנו ראש והראש השי"ת הוא ולטובתו וכל מה דעביד לטב
יהיה מיושב לדעת את אשר יעשון כו’ ,ולא עביד ,ובדרך זה יתפרש היטב הכתוב
לזנב יחשוב כל אחד בעצמו מה הפירוש כאן האזינו השמים ואדברה פי’ דאכן
אצלו והנה כ"ז אפי’ בראש כבש שהוא דווקא לאלו המכונים שמים היינו ת"ח
בהמה גשמיות ע"כ כ"ש בדגים שהם זכים ועובדי השי"ת המרומזים בשמים מדריגה
יא בס''ד
ישראל לפעול בליל ר"ה באכילה יכולים וטהורים ונמצאים תמיד תחת המים ,וחזינן
הצדיקים באכילתם לפעול כל השנה, דבליל ר"ה אומרים תפילות יה"ר שיכרתו
שונאינו וכל היהי רצון וביאר זקה"ק זי"ע
כתר יתנו לך ה’ אלקינו מלאכים המוני למה אומרים אותם דווקא באכילה ולא
מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה, בתפילות ,דבאכילה אינו חושב השטן
י"ל עפ"י הידוע דכתר הוא בחינת אין, שכאן יש להרויח אבל באמת עי"ז יכולים
וז"ש שמתנהגים בני ישראל בבחי’ לפעול יותר מן התפילות ,ויש להסביר עוד
קבוצי מטה בענוה שמקטינים עצמם למה מתפללים דווקא בעת האכילה שאלו
בבחי’ אין עי"ז עושין כתר להשי"ת. התפילות על גשמיות פועלים בגשמיות
ואכמ"ל ,אכן י"ל דמה שיכולים כל
