מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בשם ה' נעשה ונצליח לעילוי נשמת
בניהו יעקובי בן יובל ואירית
גליון מס' 32
נלב"ע ח"י תמוז ערב שבת קודש פרשת פינחס תנצב"ה
האזינו -יום הכפורים
מעיין הפרשה להקדשות ותרומות ולקבלת העלון במייל:
n0506933962@gmail.comפל0506933962 :
שהיה עסוק בחטא יכול היה לקיים מצוה .זו גם התביעה הכפולה אָרן ְוְ ָָא ָָתה ֵֵמ ִִרְבְ ֹבֹת
ֹאַמר ה' ִִמ ִִּסיַנַ י ָּבָ א ְוְ ָזָ ַַרח ִִמ ֵֵּׂש� ִִעיר ָלָ מֹו הֹוִפִ ַיַע ֵֵמ ַַהר ָּפָ ָ "ַוַ ֹּי ַ
על משה ואהרן" :על אשר מעלתם בי" -זהו ה׳דין' על עצם מעשה ֹק ֶֶֹדׁש ִִמ ִיִמינֹו אשדת ָלָ מֹו" (דברים לג ,ב).
העבירה .ר"על אשר לא קידשתם אותי" -זהו ה׳חשבון' ,על שיכלו פירש החיד״א ב״ראש דוד" :מלאכי עליון ביקשו התורה לעצמם -
באותה עת לקדש את שמו יתברך. הֹוְדָך ַַעל ַַה ָָּׁש� ָָמִיִם" (עי׳ שבת פח ,ב) מדין בר מצרא ,לפי שהתורה היא "ְּתָנָ ה ְ ְ
* בדברים העומדים ברומו של עולם והם צבא מרום ולהם היא יאתה כי
"ִּכִ י ִִמֶּנֶ ֶגֶ ד ִִּת ְְר ֶֶאה ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ ְוְ ָָׁש ָָּמה ֹלא ָָתבֹוא ֶֶאל ָָה ָָא ֶֶרץ ֲֲא ֶֶׁשר ֲֲאִנִ י ֹנ ֵֵֹתן ִלִ ְבְ ֵנֵ י הם מצרנים .אלא כיון שישראל הם ׳בנים' למקום ,ולגבי בן אין דין של
ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל" (דברים לב ,נב). בר מצרא ,לכן נסתלקה טענת המלאכים והתורה יכולה להינתן לישראל.
לכאורה סוף הפסוק "אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל" נראה אמנם יקשה על זה ,שהרי האומות לא נקראו ׳בנים' ואיך הקב״ה סובב
כשפת יתר. אצל האומות והציע להם את התורה " -ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר
מבאר החיד״א :התורה באה לתרץ את מה שלכאורה קשה ,הרי אם למו הופיע מהר פארן" ,הרי לגביהם תקפה טענת המלאכים כי התורה
נשבע השי״ת למשה רבינו שלא יכנס לארץ ישראל ,כיצד זה כבש את צריכה להינתן להם בהיותם מצרנים .ואם כן ,מדוע "ואתה מרבבות
ארץ סיחון ועוג שאף ארצם היא חלק מהארץ המובטחת (וכך תמה בספר קדש" -איך הוציא התורה מהמלאכים .אלא יש לומר טעם אחר מדוע
"פרשת דרכים") .לזאת באה התורה לתרץ באומרה" :לא תבוא אל הארץ" - אין התורה שייכת למלאכים " -מימינו אש דת למו" ,שהתורה היא אש
המיוחדת ,כמו שהביא התו״כ ,למעט את עבר הירדן. לכפות ולגבור על היצר הרע ,ואם כן התורה יאתה למי שיש לו יצר ולא
זאת ועוד ,באומרו "אשר אני נותן לבני ישראל" ,רמז הכתוב לדברי למלאכים שאין להם יצר הרע .וכאומרם" :יצר הרע יש ביניכם?" (שם פט ,א).
הירושלמי (ביכורים פ״ב) שביכורים הבאים מארץ סיחון ועוג אי אפשר לומר *
בהם "אשר נתת לי" ,כיון שהם נטלו אותה מעצמם .ממילא לא בטלה ַ"ַעל ֲֲא ֶֶׁשר ְְמ ַַעְלְ ֶֶּתם ִּבִ י ְּבְ תֹוְך ְּבְ ֵנֵ י ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ְּבְ ֵֵמי ְְמ ִִריַבַ ת ָָק ֵֵדׁש ִִמ ְְדַּבַ ר ִצִ ן ַַעל
השבועה בשום פרט. אֹוִתי ְּבְ תֹוְך ְּבְ ֵנֵ י ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל" (דברים לב ,נא). ֲֲא ֶֶׁשר ֹלא ִִק ַַּד ְְׁש ֶֶּתם ִ
* בפסוק משמע שהיו שתי תביעות על משה ואהרן ,האחת " -על אשר
"ִּכִ י ִִמֶּנֶ ֶגֶ ד ִִּת ְְר ֶֶאה ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ" (דברים לב ,נב). מעלתם בי״ ,והשניה " -על אשר לא קידשתם אותי" .והרי באמת היה
ב״תורת מהרי״ץ" מובא לפרש" :כי מנגד" -מתוך הנגדיות הניצבת רק מעשה אחד שבעטיו נגזרה עליהם מיתה.
מולך בכל תוקפה ומונעת בעדך מלהיכנס לארץ למרות כל התחינות מבאר ה״משך חכמה" :רבינו הגר״א מבאר את דברי התנא באבות (ריש
והתפילות שלך" ,תראה את הארץ" -תתחכם ותבין גודל מעלת הארץ פרק ג')" :ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" ,שה׳דין׳ הוא על עצם
אשר אני נותן לבני ישראל. מעשה העבירה ואילו ה׳חשבון׳ הוא התביעה שיש על החוטא שבזמן
מעיין התשובה
דביקות הנפש בהשי״ת ביום הכיפורים -זהו המקוה המטהר
כמו מים טמאים הם נטהרים ע״י השקה וחיבור במקוה -כך ישראל נטהרים ע״י החיבור לקב״ה
השקה וחיבור של מים למים -כך ישראל שמתחברים בנפשותם יסוד ה"משך חכמה" [פ' צו ח ,ז תוכן דבריו בקצרה]:
להשי״ת -זה מה שמטהר אותם ! -וזהו" :מי מטהר אתכם? אביכם "מקוה ישראל ה׳" -מה מקוה מטהר את הטמאים ,אף הקב״ה מטהר
שבשמים" ,ואיך? כי ביוה״כ חוזרת הנפש אל אבינו שבשמים - ,וע״י את ישראל.
כך היא נטהרת! הביאור - :ביום הכיפורים ,שנפשו של אדם מתענה אז הוא נפרד
ולכן כהן גדול נכנס לפני ולפנים ,כי ביוה״כ הנפש הישראלית מקשרי החומר ,ואז הנפש שהיא נאצלת מגנזי מרומים היא דבוקה
מתנתקת מהחומר ,ומתקשרת עם המקור הוא השי״ת -וזהו: אל המקור והשורש ,היינו דבוקה בו יתברך.
"מה המקוה מטהר את הטמאים" ,היינו מים טמאים שנטהרים ע״י ודביקות נפשות ישראל לה׳ -זהו הטהרה מכל טעויות השכל
השקה -,כך הקב״ה מטהר את ישראל ע״י החיבור עמו! הגורמות לעבודה זרה.
ולכן נהגו בימים אלו להרבות בצדקה וחסד וכו' כדי להשתרש בתוך וזהו" :מקוה ישראל ה״ -שזה כמו מקוה המטהר מים טמאים ע״י
1
של ישראל שיתעלו למעלה ממלאכים ,ולהיות ראויים לעמוד בהיכל כלל ישראל הדבוקים בהי״ת ולהיות חלק מהם ,וע״י כך להטהר,
המלך לפני ולפנים - ,וזה א״א אלא א״כ ישראל יטהרו מכל שמץ ע״י דביקות הנפש בהשי׳ת[ .וכן מבואר במהר"ל [ ,הובא מ"מ ,ח"ב,
ודופי ,שהרי "עוונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלוקיכם" ,לכן הכח ,99אות ז]].
של אותו יום גורם שימחול ויסלח לעונותיהם כדי שיוכל הקב״ה ובס' תורת ה"ו[ ,עמ' קצא] מביא מהלך הפוך מהס' תפארת שלמה:
להתאחד עמהם[ .והדברים משלימים זה את זה] מדוע עיצומו של יום מכפר? -מפני שהקב״ה חפץ ביום זה בדביקות
ביום הכיפורים -הכל תלוי בתשוקה פנימית ,אמיתית לעליה
ואז במידת הרחמים מגדילים את גורמי החטא ,שהם :יצר ,ומלכויות ,וכך מתכפר לו
"לא מאסתים ולא געלתים לכלותם" ,שאי אפשר שתכלה הנקודה כמה מדברי הגה״צ רא״א דסלר זצ״ל[ :היסוד בקצרה]
הפנימית מישראל ,לעולם! ביום הכיפורים - ,הכל תלוי במדת התשוקה הפנימית שבלב לכפרה
במה מתגלה הניצוץ הקדוש ,שהוא שורש כפרת היום? -בתשוקה ולהתעלות רוחנית!
פנימית לתשובה ולהתעלות -רק בעל התשוקה הפנימית הוא והנה ,עי׳ רמב״ן פר׳ אמור" :שראש השנה הוא יום דין ברחמים -
הזוכה להשפעת "עיצומו של יום״ - ,והחסר בתשוקה פנימית עליו ויוה״כ הוא רחמים בדין".
לחשוש... הפירוש :שבר״ה זוכים לרחמים עפ״י דין ,כגון" :כל המעביר על
אם קיימת באדם התשוקה הפנימית לעובדו ית׳ בטהרה ,ולהשתחרר מדותיו ,מעבירין לו על כל פשעיו׳.
מגלות היצר הרע - ,אז הקב״ה מאריך לו ברחמיו - ,ומגדיל את אבל ביוה״כ אף שכולו רחמים יש בו גם צד דין - ,היינו שמדת
חשיבות הגורמים לחטא עד כדי כך שמחשיב לו ,שהיצר והמלכויות הרחמים תתבע דין ,כמו בן סורר ומורה שנאמר בו "ימות זכאי ואל
גרמו הכל! ימות חייב".
...נמצא בשבילנו ס״ד מיוחדת ביום זה - .וא״כ עד כמה עלינו ולכן -מי שאין לו תשוקה פנימית לעלות ברוחניות ,עליו לחשוש
להתחזק בתפלה .ובתשוקה פנימית לעליה ולהשתמש בס״ד הבאה שמא הרחמים עצמם יחייבוהו בדין.
אלינו רק יום אחד בשנה ,וכדי שמכך נזכה לתשובה שלימה ,בלב וביאור הענין:
ובמעשה[ .מ"מ ח"ב 96 ,עי"ש באריכות ובעומק הדברים]. גדר כפרת יום הכיפורים ,מהו?
(תפילת מרדכי) כל אחד מישראל יש בו נקודה פנימית הדבוקה בה׳ -וזהו ענין
הפטרת שבת שובה -בך ירוחם יתום
בא ,מעשה איש ופקדתו ועלילות מצעדי גבר מחשבות אדם יֹוִׁשיֵעֵנּו ַעַל סּוס ֹל ֹא ִנ ְְִרָּכָב ְוְֹל ֹא ֹנ ֹאַמַ ר עֹוד ֱאֱֹל ֵֹקֵ ינּו ְלְַמַ ֲעֲֵׂשֵ ה
"ַאּׁשּור ֹל ֹא ִ
ׁ
ותחבולותיו ויצרי מעללי איש .אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם ָיֵָדֵינּו ֲאֲֶׁשֶ ר ְּבְ ָך ְיְֻרֻ ַחַ ם ָי ָתֹום" (הושע יד ,ד).
יתאמץ בך" .והמשך הדברים הוא כך .שאחרי שהאדם זוכה להכיר כלומר ,כי רק בה׳ נבטח מצד שידענו שמי שאין לו שום עוזר
שהוא ית׳ רואה כל המפעל ויצרי מעללי איש ,כי הבורא ית׳ הוא וסומך מצד הטבע והוא כמו יתום ,הבורא יתברך ירחם עליו.
משגיח על עולמו בהשגחה פרטית ,אז הוא יבין "שאשרי איש ודבר זה הוא עבודה קשה ביותר ,שאף באותה שעה שהאדם
שלא ישכחך" דהיינו שמייחס הכל להקב״ה ומבין שאין שום עוסק בסיבות למחיתו כדרך התורה וכמ״ש "וברכך ה׳ בכל אשר
מעשה הנעשה בבריאה שאינו על פי רצונו ית׳. תעשה" (דברים טו ,יח) מ״מ מחויב שלא להתלות בשום סיבה .ועליו
וכל מי שאינו במדרגה זו אז הוא ח״ו בכלל עובד עבודה זרה! להאמין כי הקב״ה הוא הנותן לו הכח או העצה לעשות או לבחור.
שאומר "אלקינו למעשה ידינו"! כי מי שאינו בוטח בה׳ הוא בוטח וכל אדם יכול לראות איך שאע״פ שרבות מחשבות בלב איש
בסיבות וזה הוא בגדר עבודה זרה .כי חוט השערה מבדיל כאן כמו בהרבה עצות ודרכים במה שעליו לעשות או לפעול מ״מ לבסוף
שאנו יודעים שקיום כל התורה כולה הוא "בחוט השערה" וכמ״ש עצת ה׳ היא תקום!
חז״ל אין בין גהינם לגן עדן רק כחוט השערה. והכרה זו ניכר גם אצל האדם ההולך במהלך הרגלו .כלומר מתוך
וזה מה שהנביא מחייב אותנו .שאף אם יש איזה סיבה ששייך שמסיח דעת שהכל ביד ה׳ הרהורי לבו משיאו לחשוב שאין הדבר
לחשוב שממנו תצמח ישועה ,ירגיש את עצמו כמו יתום שאין תלוי אלא בו .אבל בעזר ה׳ הוא בא להכיר לבסוף שהכל לא היה
לו שום משען לבטוח עליו ורק שהבורא יתברך ירחם עליו וממנו אלא עצת ה׳.
יושע! הנה אנחנו אומרים בתפלת ראש השנה "כי זכר כל היצור לפניך
מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון
כתב ה׳לבוש׳" :בראש השנה וביום כיפור אין אומרים ׳מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון׳ ,דראש השנה ויום כיפור לא מקרו ׳מועד׳ ,משום דמועד הוא לשון
'ועד׳ ,כלומר שהיו ישראל מתוועדין ביחד במקום שבחר השם יתברך לשבתו בשילה או בירושלים ושמחים יחד בשלמי שמחה וחגיגה ,וזה לא היה כי אם שלש
פעמים בשנה כמו שכתוב בפירוש (שמות מ ,י) "שלש פעמים בשנה" וגו׳ ,ולא בראש השנה ולא ביום כיפור .וגם לא מצינו בתורה שנקראו ראש השנה ויום כיפור
׳חגים׳ ,אף על פי שכתוב בתהילים (פא ,י) ׳בכסה ליום חגינו׳ ,ומיירי בראש השנה ,מדברי קבלה לא ילפינן ,ועוד שהרי לא הוזכר שם ראש השנה בפירוש .ומטעם
זה אין אומרים ג״כ ׳והשיאנו ה׳ אלקינו את ברכת מועדיך׳ וכו׳ [דברכת ׳מועדיך׳ לא שייך אלא בשלש רגלים דכתיב ׳שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך׳ וסמיך
ליה ׳איש כמתנת ידו כברכת ה׳ אלקיך׳ ,ועוד דברכת מועדיך זה קרבן חגיגה ,דכתיב ׳כברכת ה׳ אלקיך׳ ,וזה אינו כי אם שלש פעמים בשנה] .וכן אין אומרים ׳מפני
חטאינו גלינו מארצנו כו׳ ואין אנו יכולין לעלות ולראות לפניך׳ וכו׳ ,דמשמע אם לא גלינו היינו עולין ,וזה אינו ,שלא היו עולין לרגל בראש השנה ויום כיפור ,אלא
(לבוש ,סי׳ תקפב) אומרים ׳ואין אנו יכולין לעשות חובותינו לפניך׳ וקאי על הקרבת הקרבנות של יום".
2
