gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בשם ה' נעשה ונצליח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בניהו יעקובי בן יובל ואירית‬ ‫גליון מס' ‪32‬‬ ‫נלב"ע ח"י תמוז ערב שבת קודש פרשת פינחס תנצב"ה‬ ‫האזינו ‪ -‬יום הכפורים‬ ‫מעיין הפרשה‬ ‫להקדשות ותרומות ולקבלת העלון במייל‪:‬‬ ‫‪ n0506933962@gmail.com‬פל‪0506933962 :‬‬ ‫שהיה עסוק בחטא יכול היה לקיים מצוה‪ .‬זו גם התביעה הכפולה‬ ‫אָרן ְוְ ָָא ָָתה ֵֵמ ִִרְבְ ֹבֹת‬ ‫ֹאַמר ה' ִִמ ִִּסיַנַ י ָּבָ א ְוְ ָזָ ַַרח ִִמ ֵֵּׂש� ִִעיר ָלָ מֹו הֹוִפִ ַיַע ֵֵמ ַַהר ָּפָ ָ‬ ‫"ַוַ ֹּי ַ‬ ‫על משה ואהרן‪" :‬על אשר מעלתם בי" ‪ -‬זהו ה׳דין' על עצם מעשה‬ ‫ֹק ֶֶֹדׁש ִִמ ִיִמינֹו אשדת ָלָ מֹו" (דברים לג‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫העבירה‪ .‬ר"על אשר לא קידשתם אותי" ‪ -‬זהו ה׳חשבון'‪ ,‬על שיכלו‬ ‫פירש החיד״א ב״ראש דוד"‪ :‬מלאכי עליון ביקשו התורה לעצמם ‪-‬‬ ‫באותה עת לקדש את שמו יתברך‪.‬‬ ‫הֹוְדָך ַַעל ַַה ָָּׁש� ָָמִיִם" (עי׳ שבת פח‪ ,‬ב) מדין בר מצרא‪ ,‬לפי שהתורה היא‬ ‫"ְּתָנָ ה ְ‬ ‫ְ‬ ‫*‬ ‫בדברים העומדים ברומו של עולם והם צבא מרום ולהם היא יאתה כי‬ ‫"ִּכִ י ִִמֶּנֶ ֶגֶ ד ִִּת ְְר ֶֶאה ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ ְוְ ָָׁש ָָּמה ֹלא ָָתבֹוא ֶֶאל ָָה ָָא ֶֶרץ ֲֲא ֶֶׁשר ֲֲאִנִ י ֹנ ֵֵֹתן ִלִ ְבְ ֵנֵ י‬ ‫הם מצרנים‪ .‬אלא כיון שישראל הם ׳בנים' למקום‪ ,‬ולגבי בן אין דין של‬ ‫ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל" (דברים לב‪ ,‬נב)‪.‬‬ ‫בר מצרא‪ ,‬לכן נסתלקה טענת המלאכים והתורה יכולה להינתן לישראל‪.‬‬ ‫לכאורה סוף הפסוק "אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל" נראה‬ ‫אמנם יקשה על זה‪ ,‬שהרי האומות לא נקראו ׳בנים' ואיך הקב״ה סובב‬ ‫כשפת יתר‪.‬‬ ‫אצל האומות והציע להם את התורה ‪" -‬ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר‬ ‫מבאר החיד״א‪ :‬התורה באה לתרץ את מה שלכאורה קשה‪ ,‬הרי אם‬ ‫למו הופיע מהר פארן"‪ ,‬הרי לגביהם תקפה טענת המלאכים כי התורה‬ ‫נשבע השי״ת למשה רבינו שלא יכנס לארץ ישראל‪ ,‬כיצד זה כבש את‬ ‫צריכה להינתן להם בהיותם מצרנים‪ .‬ואם כן‪ ,‬מדוע "ואתה מרבבות‬ ‫ארץ סיחון ועוג שאף ארצם היא חלק מהארץ המובטחת (וכך תמה בספר‬ ‫קדש" ‪ -‬איך הוציא התורה מהמלאכים‪ .‬אלא יש לומר טעם אחר מדוע‬ ‫"פרשת דרכים")‪ .‬לזאת באה התורה לתרץ באומרה‪" :‬לא תבוא אל הארץ" ‪-‬‬ ‫אין התורה שייכת למלאכים ‪" -‬מימינו אש דת למו"‪ ,‬שהתורה היא אש‬ ‫המיוחדת‪ ,‬כמו שהביא התו״כ‪ ,‬למעט את עבר הירדן‪.‬‬ ‫לכפות ולגבור על היצר הרע‪ ,‬ואם כן התורה יאתה למי שיש לו יצר ולא‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬באומרו "אשר אני נותן לבני ישראל"‪ ,‬רמז הכתוב לדברי‬ ‫למלאכים שאין להם יצר הרע‪ .‬וכאומרם‪" :‬יצר הרע יש ביניכם?" (שם פט‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫הירושלמי (ביכורים פ״ב) שביכורים הבאים מארץ סיחון ועוג אי אפשר לומר‬ ‫*‬ ‫בהם "אשר נתת לי"‪ ,‬כיון שהם נטלו אותה מעצמם‪ .‬ממילא לא בטלה‬ ‫ַ"ַעל ֲֲא ֶֶׁשר ְְמ ַַעְלְ ֶֶּתם ִּבִ י ְּבְ תֹוְך ְּבְ ֵנֵ י ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ְּבְ ֵֵמי ְְמ ִִריַבַ ת ָָק ֵֵדׁש ִִמ ְְדַּבַ ר ִצִ ן ַַעל‬ ‫השבועה בשום פרט‪.‬‬ ‫אֹוִתי ְּבְ תֹוְך ְּבְ ֵנֵ י ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל" (דברים לב‪ ,‬נא)‪.‬‬ ‫ֲֲא ֶֶׁשר ֹלא ִִק ַַּד ְְׁש ֶֶּתם ִ‬ ‫*‬ ‫בפסוק משמע שהיו שתי תביעות על משה ואהרן‪ ,‬האחת ‪" -‬על אשר‬ ‫"ִּכִ י ִִמֶּנֶ ֶגֶ ד ִִּת ְְר ֶֶאה ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ" (דברים לב‪ ,‬נב)‪.‬‬ ‫מעלתם בי״‪ ,‬והשניה ‪" -‬על אשר לא קידשתם אותי"‪ .‬והרי באמת היה‬ ‫ב״תורת מהרי״ץ" מובא לפרש‪" :‬כי מנגד" ‪ -‬מתוך הנגדיות הניצבת‬ ‫רק מעשה אחד שבעטיו נגזרה עליהם מיתה‪.‬‬ ‫מולך בכל תוקפה ומונעת בעדך מלהיכנס לארץ למרות כל התחינות‬ ‫מבאר ה״משך חכמה"‪ :‬רבינו הגר״א מבאר את דברי התנא באבות (ריש‬ ‫והתפילות שלך‪" ,‬תראה את הארץ" ‪ -‬תתחכם ותבין גודל מעלת הארץ‬ ‫פרק ג')‪" :‬ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון"‪ ,‬שה׳דין׳ הוא על עצם‬ ‫אשר אני נותן לבני ישראל‪.‬‬ ‫מעשה העבירה ואילו ה׳חשבון׳ הוא התביעה שיש על החוטא שבזמן‬ ‫מעיין התשובה‬ ‫דביקות הנפש בהשי״ת ביום הכיפורים ‪ -‬זהו המקוה המטהר‬ ‫כמו מים טמאים הם נטהרים ע״י השקה וחיבור במקוה ‪ -‬כך ישראל נטהרים ע״י החיבור לקב״ה‬ ‫השקה וחיבור של מים למים ‪ -‬כך ישראל שמתחברים בנפשותם‬ ‫יסוד ה"משך חכמה" [פ' צו ח‪ ,‬ז תוכן דבריו בקצרה]‪:‬‬ ‫להשי״ת ‪ -‬זה מה שמטהר אותם ! ‪ -‬וזהו‪" :‬מי מטהר אתכם? אביכם‬ ‫"מקוה ישראל ה׳" ‪ -‬מה מקוה מטהר את הטמאים‪ ,‬אף הקב״ה מטהר‬ ‫שבשמים"‪ ,‬ואיך? כי ביוה״כ חוזרת הנפש אל אבינו שבשמים‪ - ,‬וע״י‬ ‫את ישראל‪.‬‬ ‫כך היא נטהרת!‬ ‫הביאור‪ - :‬ביום הכיפורים‪ ,‬שנפשו של אדם מתענה אז הוא נפרד‬ ‫ולכן כהן גדול נכנס לפני ולפנים‪ ,‬כי ביוה״כ הנפש הישראלית‬ ‫מקשרי החומר‪ ,‬ואז הנפש שהיא נאצלת מגנזי מרומים היא דבוקה‬ ‫מתנתקת מהחומר‪ ,‬ומתקשרת עם המקור הוא השי״ת ‪ -‬וזהו‪:‬‬ ‫אל המקור והשורש‪ ,‬היינו דבוקה בו יתברך‪.‬‬ ‫"מה המקוה מטהר את הטמאים"‪ ,‬היינו מים טמאים שנטהרים ע״י‬ ‫ודביקות נפשות ישראל לה׳ ‪ -‬זהו הטהרה מכל טעויות השכל‬ ‫השקה‪ -,‬כך הקב״ה מטהר את ישראל ע״י החיבור עמו!‬ ‫הגורמות לעבודה זרה‪.‬‬ ‫ולכן נהגו בימים אלו להרבות בצדקה וחסד וכו' כדי להשתרש בתוך‬ ‫וזהו‪" :‬מקוה ישראל ה״ ‪ -‬שזה כמו מקוה המטהר מים טמאים ע״י‬ ‫‪1‬‬ ‫של ישראל שיתעלו למעלה ממלאכים‪ ,‬ולהיות ראויים לעמוד בהיכל‬ ‫כלל ישראל הדבוקים בהי״ת ולהיות חלק מהם‪ ,‬וע״י כך להטהר‪,‬‬ ‫המלך לפני ולפנים‪ - ,‬וזה א״א אלא א״כ ישראל יטהרו מכל שמץ‬ ‫ע״י דביקות הנפש בהשי׳ת‪[ .‬וכן מבואר במהר"ל ‪[ ,‬הובא מ"מ‪ ,‬ח"ב‪,‬‬ ‫ודופי‪ ,‬שהרי "עוונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלוקיכם"‪ ,‬לכן הכח‬ ‫‪ ,99‬אות ז]]‪.‬‬ ‫של אותו יום גורם שימחול ויסלח לעונותיהם כדי שיוכל הקב״ה‬ ‫ובס' תורת ה"ו‪[ ,‬עמ' קצא] מביא מהלך הפוך מהס' תפארת שלמה‪:‬‬ ‫להתאחד עמהם‪[ .‬והדברים משלימים זה את זה]‬ ‫מדוע עיצומו של יום מכפר? ‪ -‬מפני שהקב״ה חפץ ביום זה בדביקות‬ ‫ביום הכיפורים ‪ -‬הכל תלוי בתשוקה פנימית‪ ,‬אמיתית לעליה‬ ‫ואז במידת הרחמים מגדילים את גורמי החטא‪ ,‬שהם‪ :‬יצר‪ ,‬ומלכויות‪ ,‬וכך מתכפר לו‬ ‫"לא מאסתים ולא געלתים לכלותם"‪ ,‬שאי אפשר שתכלה הנקודה‬ ‫כמה מדברי הגה״צ רא״א דסלר זצ״ל‪[ :‬היסוד בקצרה]‬ ‫הפנימית מישראל‪ ,‬לעולם!‬ ‫ביום הכיפורים‪ - ,‬הכל תלוי במדת התשוקה הפנימית שבלב לכפרה‬ ‫במה מתגלה הניצוץ הקדוש‪ ,‬שהוא שורש כפרת היום? ‪ -‬בתשוקה‬ ‫ולהתעלות רוחנית!‬ ‫פנימית לתשובה ולהתעלות ‪ -‬רק בעל התשוקה הפנימית הוא‬ ‫והנה‪ ,‬עי׳ רמב״ן פר׳ אמור‪" :‬שראש השנה הוא יום דין ברחמים ‪-‬‬ ‫הזוכה להשפעת "עיצומו של יום״‪ - ,‬והחסר בתשוקה פנימית עליו‬ ‫ויוה״כ הוא רחמים בדין"‪.‬‬ ‫לחשוש‪...‬‬ ‫הפירוש‪ :‬שבר״ה זוכים לרחמים עפ״י דין‪ ,‬כגון‪" :‬כל המעביר על‬ ‫אם קיימת באדם התשוקה הפנימית לעובדו ית׳ בטהרה‪ ,‬ולהשתחרר‬ ‫מדותיו‪ ,‬מעבירין לו על כל פשעיו׳‪.‬‬ ‫מגלות היצר הרע‪ - ,‬אז הקב״ה מאריך לו ברחמיו‪ - ,‬ומגדיל את‬ ‫אבל ביוה״כ אף שכולו רחמים יש בו גם צד דין‪ - ,‬היינו שמדת‬ ‫חשיבות הגורמים לחטא עד כדי כך שמחשיב לו‪ ,‬שהיצר והמלכויות‬ ‫הרחמים תתבע דין‪ ,‬כמו בן סורר ומורה שנאמר בו "ימות זכאי ואל‬ ‫גרמו הכל!‬ ‫ימות חייב"‪.‬‬ ‫‪ ...‬נמצא בשבילנו ס״ד מיוחדת ביום זה‪ - .‬וא״כ עד כמה עלינו‬ ‫ולכן ‪ -‬מי שאין לו תשוקה פנימית לעלות ברוחניות‪ ,‬עליו לחשוש‬ ‫להתחזק בתפלה‪ .‬ובתשוקה פנימית לעליה ולהשתמש בס״ד הבאה‬ ‫שמא הרחמים עצמם יחייבוהו בדין‪.‬‬ ‫אלינו רק יום אחד בשנה‪ ,‬וכדי שמכך נזכה לתשובה שלימה‪ ,‬בלב‬ ‫וביאור הענין‪:‬‬ ‫ובמעשה‪[ .‬מ"מ ח"ב‪ 96 ,‬עי"ש באריכות ובעומק הדברים]‪.‬‬ ‫גדר כפרת יום הכיפורים‪ ,‬מהו?‬ ‫(תפילת מרדכי)‬ ‫כל אחד מישראל יש בו נקודה פנימית הדבוקה בה׳ ‪ -‬וזהו ענין ‬ ‫הפטרת שבת שובה ‪ -‬בך ירוחם יתום‬ ‫בא‪ ,‬מעשה איש ופקדתו ועלילות מצעדי גבר מחשבות אדם‬ ‫יֹוִׁשיֵעֵנּו ַעַל סּוס ֹל ֹא ִנ ְְִרָּכָב ְוְֹל ֹא ֹנ ֹאַמַ ר עֹוד ֱאֱֹל ֵֹקֵ ינּו ְלְַמַ ֲעֲֵׂשֵ ה‬ ‫"ַאּׁשּור ֹל ֹא ִ‬ ‫ׁ‬ ‫ותחבולותיו ויצרי מעללי איש‪ .‬אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם‬ ‫ָיֵָדֵינּו ֲאֲֶׁשֶ ר ְּבְ ָך ְיְֻרֻ ַחַ ם ָי ָתֹום" (הושע יד‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫יתאמץ בך"‪ .‬והמשך הדברים הוא כך‪ .‬שאחרי שהאדם זוכה להכיר‬ ‫כלומר‪ ,‬כי רק בה׳ נבטח מצד שידענו שמי שאין לו שום עוזר‬ ‫שהוא ית׳ רואה כל המפעל ויצרי מעללי איש‪ ,‬כי הבורא ית׳ הוא‬ ‫וסומך מצד הטבע והוא כמו יתום‪ ,‬הבורא יתברך ירחם עליו‪.‬‬ ‫משגיח על עולמו בהשגחה פרטית‪ ,‬אז הוא יבין "שאשרי איש‬ ‫ודבר זה הוא עבודה קשה ביותר‪ ,‬שאף באותה שעה שהאדם‬ ‫שלא ישכחך" דהיינו שמייחס הכל להקב״ה ומבין שאין שום‬ ‫עוסק בסיבות למחיתו כדרך התורה וכמ״ש "וברכך ה׳ בכל אשר‬ ‫מעשה הנעשה בבריאה שאינו על פי רצונו ית׳‪.‬‬ ‫תעשה" (דברים טו‪ ,‬יח) מ״מ מחויב שלא להתלות בשום סיבה‪ .‬ועליו‬ ‫וכל מי שאינו במדרגה זו אז הוא ח״ו בכלל עובד עבודה זרה!‬ ‫להאמין כי הקב״ה הוא הנותן לו הכח או העצה לעשות או לבחור‪.‬‬ ‫שאומר "אלקינו למעשה ידינו"! כי מי שאינו בוטח בה׳ הוא בוטח‬ ‫וכל אדם יכול לראות איך שאע״פ שרבות מחשבות בלב איש‬ ‫בסיבות וזה הוא בגדר עבודה זרה‪ .‬כי חוט השערה מבדיל כאן כמו‬ ‫בהרבה עצות ודרכים במה שעליו לעשות או לפעול מ״מ לבסוף‬ ‫שאנו יודעים שקיום כל התורה כולה הוא "בחוט השערה" וכמ״ש‬ ‫עצת ה׳ היא תקום!‬ ‫חז״ל אין בין גהינם לגן עדן רק כחוט השערה‪.‬‬ ‫והכרה זו ניכר גם אצל האדם ההולך במהלך הרגלו‪ .‬כלומר מתוך‬ ‫וזה מה שהנביא מחייב אותנו‪ .‬שאף אם יש איזה סיבה ששייך‬ ‫שמסיח דעת שהכל ביד ה׳ הרהורי לבו משיאו לחשוב שאין הדבר‬ ‫לחשוב שממנו תצמח ישועה‪ ,‬ירגיש את עצמו כמו יתום שאין‬ ‫תלוי אלא בו‪ .‬אבל בעזר ה׳ הוא בא להכיר לבסוף שהכל לא היה‬ ‫לו שום משען לבטוח עליו ורק שהבורא יתברך ירחם עליו וממנו‬ ‫אלא עצת ה׳‪.‬‬ ‫יושע!‬ ‫הנה אנחנו אומרים בתפלת ראש השנה "כי זכר כל היצור לפניך‬ ‫מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון‬ ‫כתב ה׳לבוש׳‪" :‬בראש השנה וביום כיפור אין אומרים ׳מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון׳‪ ,‬דראש השנה ויום כיפור לא מקרו ׳מועד׳‪ ,‬משום דמועד הוא לשון‬ ‫'ועד׳‪ ,‬כלומר שהיו ישראל מתוועדין ביחד במקום שבחר השם יתברך לשבתו בשילה או בירושלים ושמחים יחד בשלמי שמחה וחגיגה‪ ,‬וזה לא היה כי אם שלש‬ ‫פעמים בשנה כמו שכתוב בפירוש (שמות מ‪ ,‬י) "שלש פעמים בשנה" וגו׳‪ ,‬ולא בראש השנה ולא ביום כיפור‪ .‬וגם לא מצינו בתורה שנקראו ראש השנה ויום כיפור‬ ‫׳חגים׳‪ ,‬אף על פי שכתוב בתהילים (פא‪ ,‬י) ׳בכסה ליום חגינו׳‪ ,‬ומיירי בראש השנה‪ ,‬מדברי קבלה לא ילפינן‪ ,‬ועוד שהרי לא הוזכר שם ראש השנה בפירוש‪ .‬ומטעם‬ ‫זה אין אומרים ג״כ ׳והשיאנו ה׳ אלקינו את ברכת מועדיך׳ וכו׳ [דברכת ׳מועדיך׳ לא שייך אלא בשלש רגלים דכתיב ׳שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך׳ וסמיך‬ ‫ליה ׳איש כמתנת ידו כברכת ה׳ אלקיך׳‪ ,‬ועוד דברכת מועדיך זה קרבן חגיגה‪ ,‬דכתיב ׳כברכת ה׳ אלקיך׳‪ ,‬וזה אינו כי אם שלש פעמים בשנה]‪ .‬וכן אין אומרים ׳מפני‬ ‫חטאינו גלינו מארצנו כו׳ ואין אנו יכולין לעלות ולראות לפניך׳ וכו׳‪ ,‬דמשמע אם לא גלינו היינו עולין‪ ,‬וזה אינו‪ ,‬שלא היו עולין לרגל בראש השנה ויום כיפור‪ ,‬אלא‬ ‫(לבוש‪ ,‬סי׳ תקפב)‬ ‫אומרים ׳ואין אנו יכולין לעשות חובותינו לפניך׳ וקאי על הקרבת הקרבנות של יום"‪.‬‬ ‫‪2‬‬