אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גליון לז -פרשת האזינו
שבת שובה תשפ"ז
❖ ❖ פרשת השבוע
מכתי"ק של רבנו מהרש"מ הכהן מאמסנא זי"ע
האיך לומר דברי מוסר שישמעו גם פשוטי העם * החילוק בין תוכחת היחיד להרבים
שומעיהם נוח לו שלא אמרן ,ואמרו בברכות (סג ).אם ראית דור האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ,יערוף כמטר לקחי
שחביבין עליו דברי תורה ,פזר ,ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו, תיזל כטל אמרתי ,כשערים עלי דשא וגו' ,כי שם ה' אקרא הבו גודל
כנס. לאלוקינו (דברים לב א).
ובזה יתבאר הכתוב דהנה דיבור הוא לשון קשה כדכתיב (בראשית מב וקשה כפל אמרו האזינו וגו' ותשמע וגו' ,ואאמו"ר הה"ג הצ'
ל) דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות (מכות יא ,).מאידך אמירה היא שליט"א [ר' נתן דוד מאמסנע זצוק"ל] אמר לפרש דהנה אם אחד
רכה (רש"י שמות יט ג) .וזה שאמר משה רבינו 'האזינו השמים' רומז רוצה לומר דברי מוסר לפעמים יש אנשים שאינם רוצים לקבל מוסרו
על תלמידי חכמים שנמשלו לשמים שהמה במדרגה גדולה' ,ואדברה' ואומרים לו מי אתה ומה אתה שתאמר לאחרים דברי מוסר אם אתה
שאדבר קשות דהיינו דברי פילפול ועיון ,אך בד בבד שילב בדברי מוסרו עדיין לא תיקנת את עצמך ,קשוט עצמך תחילה ואח"כ קשוט אחרים,
שאמר במשנה תורה גם דברים רכים בלשון מליצה כדי שיבינו גם וע"ז אמר משה רבינו האזינו לדברי התוכחה והמוסר ,כי השמים
פשוטי העם ,וזהו 'ותשמע הארץ' בשביל שישמעו המוני העם ואדברה הרי אני אומר דברים אמיתים מהשמים ויש לכם לקבל אותם
שנמשלו להארץ ,שכל עניני הארץ עליהם ,אמר להם 'אמרי פי' דהיינו ממי שאמרם ,וממילא ותשמע הארץ אמרי פי שתשמעו כל מה שאני
דברים פשוטים ונעימים ובלשון קלה באופן שכל אחד מבין אותם. אומר ,ודו"ק דפח"ח .וזה הוא כמו שאמרו בגמ' (ערכין טז ):א"ר טרפון
תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם
הלומד בעצמו צריך ללמוד כל חלקי התורה ולא רק דברי אגדה
מבין עיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך ,אמר רבי אלעזר בן עזריה
והנה כל זה הוא לענין מה שצריך לומר ברבים אבל האדם לעצמו צריך תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח.
ללמוד את כל חלקי התורה בין בפילפול ובין בהלכה ואף כל דברי חז"ל
בספרי וספרא ותוספתא וכו' ,וכמו"ש באגדת משלי (מדרש משלי י א)
כשאומר דברי מוסר ברבים צריך לשלב דברי אגדה ומליצה
שעתיד הקב"ה לדון את כל העולם בעמק יהושפט וכיון שת"ח בא וי"ל עוד בדרך זה דהנה נודע מעלת אמירת דברי תורה ומוסר ברבים,
לפניו אמר לו כלום עסקת בתורה ,אומר הן ,א"ל הקדוש ברוך הוא וכמו שאמרו חז"ל אמר להם משה לישראל עשו עצמכם כתות כתות
הואיל והודית אמור לפני מה שקרית וכו' ,בא מי שיש בידו מקרא והטו לבבכם לשמוע דברי תורה (מדרש תנחומא כי תבוא סימן ב) ,דברי
אומרים מדוע לא משנה וכו' מי שיש בידו הלכות ,הקדוש ברוך הוא תורה אין נאמרין אלא בפרהסיא (ספרי ראה פפ"ז) ,כעי"ז אמרו (קהלת
אומר לו בני תורת כהנים למה לא שנית וכו' ,ומסיק בא מי שיש בידו רבה פי"ב סי"א) אימתי ד"ת נאמרין כתיקונן בשעה שבעליהם שומעין
תלמוד ,הקדוש ברוך הוא אומר לו בני הואיל ונתעסקת בתלמוד ,צפית אותה באסיפות .ואמרו וכל מי שאומר ד"ת ברבים זוכה שתשרה רוה"ק
במרכבה וכו'. עליו (שהש"ר א ח) ,תורה ללמדה לאחרים זו היא תורה של חסד (סוכה
ועפ"י זה יתפרש המשך הפסוק דהנה רש"י פירש מה שהמשיל דבריו מט ):ודרשו הפסוק (משלי ד כב) כי חיים הם למוצאיהם ,למוציאיהם
בפה (עירובין נד :מד"ר נצבים פ"ח ס"ד).
למטר ולטל ,שהמטר יש שמחים בו ויש שעצבים בו ,והטל הכל שמחין
בו ,עי"ש .ולדרכינו יורה על הענין האמור שהמשיל דברי תורה אמנם אם אדם אומר דברי מוסר ברבים צריך לומר באופן שיבינו כל
העמוקים למטר לפי שכל אחד שמח לשמוע דבר אחר מהתורה ,וכגון העם ,כי אכן אם שומעין רק תלמידי חכמים את הדרשה יכול לומר רק
מי שאינו מבין בפלפול יש לו צער במה שישמע זאת ,אבל דברי אגדה פילפול ,אבל אם שומעין גם פשוטי עם יש לו לומר גם דברי אגדה ולדבר
הם כטל שישמחו בשמיעתם גם פשוטי העם כי גם הם יבינו אותם. בלשון מליצה כדי שישמע העם ויבינו דבריו .וכמו שאמרו במדרש
וע"ז אמר 'יערוף כמטר לקחי' דהיינו שאם אני לומד בעצמי ,שזה הוא (שהש"ר פ"ב סי"ד) לשעבר היתה פרוטה מצויה והיה אדם מתאוה
'לקחי' ,אז באמת אני צריך ללמוד את כל הדברים הנ"ל שדומים למטר לשמוע דבר משנה והלכה ותלמוד ,ועכשיו שאין הפרוטה מצויה וביותר
שלא כל אדם שמח בהם ,אבל 'תיזל כטל אמרתי' מה שאני אומר ד"ת שהם חולים מן השעבוד אין מבקשין לשמוע אלא דברי ברכות ונחמות,
ברבים ,צריכים הדברים להיות כטל שיהיו כולם שמחים בהם ,דהיינו והיינו דברי אגדה .ואמרו עוד (שם פ"ד סכ"ב ,וכעי"ז בשמו"ר פרשת
דברי אגדה ומליצה שכל אחד מבין אותם( .ההמשך בעמוד האחרון). כי תשא פמ"א ס"ה) כל מי שאומר דברי תורה ברבים ואין ערבין על
חטאי בנ"י פוגמים בכבוד ה' משא"כ באומות ❖ ❖ דרשות המאיר
ובזה ניכר החילוק בין ישראל לאומות העולם ,שבישראל אם חטא אחד מתוך דרשות רבנו זי"ע מכתי"ק
מהם נוגע הפגם שלו בכבודו יתברך וגם בכלל ישראל ,וע"כ הקב"ה
מקבל תשובתם ברחמים ,כי הרצון הטוב שלהם הוא גם רצון השי"ת דרוש לשבת שובה תרפ"ו
שהוא הטוב והמטיב והוא שורש ומקור הרחמים הרוצה בתשובת רשעים
ולא יחפוץ במות המת .אבל אומות העולם אין הרע שלהם נוגע לכבוד קודשא ב"ה אורייתא וישראל חד הוא
שמים כלל ,ואף אינו מזיק לכלל האומה שלהם ,שביכלתו להיות פאלאק
בגמ' יומא דף פו .א"ר לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר
או בוטענאר או דייטש אע"פ שגנב ועבד עבודה זרה ועבר על גילוי עריות,
(הושע יד ,ב) שובה ישראל עד ד' אלהיך וכו'.
ואינו נפרד מהעם שלו ע"י שחטא ואין זה שייך לפגם כלל האומה ,כי הוא
ונקדים מה שאמרו במדרש שוחר טוב על תהילים מזמור א' לעתיד לבא
בוטאנער או פאלאק וכדומה ,רק משום שנולד שם ,ולא משום שעובד
באין כל שרי אומות העולם ומקטרגין על ישראל לפני הקדוש ברוך הוא,
לע"ז שלהם או שיש איזה שייכות אחרת עמהם ,וע"כ אין הקב"ה מקבל
ואומרים לפניו רבונו של עולם מה נשתנו ישראל משאר אומות ,אלו עובדי
תשובתם והם יורדים לגיהנם .וזהו שאנו אומרים אתה בחרתנו מכל
ע"ז ,ואלו עובדי ע"ז ,אלו שופכי דמים ,ואלו שופכי דמים ,אלו מגלי עריות,
העמים היינו שמן העמים נוכל לראות את מה שבחר בנו לעם ,במה
ואלו מגלי עריות ,הללו יורדין לגיהנם ,והללו אין יורדין ,אמר להם הקדוש
שמחלק בענין קבלת התשובה בין ישראל לעמים ,כי על חטאי ישראל
ברוך הוא אם כן תרד כל אומה ואומה ואלהיה עמה לגיהנם ותבדוק את
מוחל כי הפגם שלהם נוגע למעלה לכבוד שמים משא"כ באומות
עצמה ,ואף ישראל וכו' ואומר להם הקדוש ברוך הוא אל תיראו וכו' ,ואף
העולם.
על פי כן אני אלך עמכם ,שנאמר (מיכה ד ה) כי כל העמים ילכו איש
וזהו ביאור אמרם ז"ל שכאשר באין כל שרי אומות העולם ומקטרגין על
בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד ,והוא תמוה.
ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ,ואומרים לפניו רבונו של עולם מה נשתנו
אך י"ל עפ"י מה שאמרו בזוה"ק (ח"ג עג ).דקודשא בריך היא אורייתא
ישראל משאר אומות וכו' ,הללו יורדין לגיהנם ,והללו אין יורדין .אומר להם
וישראל חד אינון ומתקשרן דא בדא ,והיינו שאם ח"ו אין ישראל מקיימים
הקדוש ברוך הוא ,אם כן תרד כל אומה ואומה ואלהיה עמה לגיהנם
רצון השי"ת אינם בכלל ישראל עמו ,כי עיקר מה שהקב"ה גאל אותנו
ותבדוק את עצמה ,אך לישראל אומר הקדוש ברוך הוא אל תיראו כי אני
ובחר בנו להיות עם קרובו הוא רק בעבור שנקיים תורתו וכמו שכתוב
אלך עמכם .היינו שבזה נראה החילוק בין ישראל לעמים ,שבני ישראל
(תהילים קה ,מג) ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו ,ויתן להם ארצות
המה קשורים ותלוים ואחוזים בה' ואם המה רעים או שרע להם הוא
גוים וגו' ,בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצורו ,הרי שמהות היות ישראל
לפגם ח"ו להשי"ת ונתחלל שם שמים ,והוא כאילו הקב"ה יורד עמהם
לעם קרובו תלוי ומקושר במה שאנו מקיימין תורתו ומצוותיו .נמצא שאם
לגיהנם ,על כן הקב"ה מוחל להם ומקבל תשובתם למען כבוד שמו ,אבל
אחד חלילה עובד ע"ז ואף המחלל שבת ה"ה כעובד ע"ז ,בזה הוא מוציא
שאר האומות אין הפגם שלהם נוגע למעלה כלל ,ואף שם העם אינו
עצמו מכלל ישראל ואף פוגם בכלל האומה שכל היותם לעם קרובו תלוי
נפגע ע"י מעשים רעים ,שאין שם של העם תלוי בהרעליגיאן ,שזה לחוד
במה שמקיימים תורתו.
וזה לחוד.
לפ"ז יבואר מאמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא כבוד ,דרצ"ל כבוד ה' תלוי במעשי בני ישראל
מה הטעם שגדולה היא התשובה ומתקבלת לפני השי"ת ,כי לפי מעלתם ועוד יש בכלל זה מה שכבוד השי"ת תלוי במצוות ומעש"ט של ישראל,
של ישראל מגיע הפגם של כל אחד מהם עד כסא הכבוד היינו שנוגע וכמו שאמרו חז"ל (איכ"ר א ,לג) בזמן שישראל עושין רצונו של מקום
לכבודו יתברך ,שנתחלל ע"י חטאות ישראל ח"ו ,וגם אם מצד הדין מוסיפין כח בגבורה של מעלה ,כמד"א (תהלים ס) באלהים נעשה חיל,
צריכים להענש עבור חטאתם ,הרי הצער שלהם מגיע עד כסא הכבוד ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום ,כביכול מתישין כח גדול של
ונגרם עי"ז חילול שם שמים כי תיכף יאמרו הגוים איה אלוהיהם ,צור חסו מעלן דכתיב (דברים ל"ב) צור ילדך תשי .וכענין שנצטווינו (דברים כא,
בו .על כן גדולה תשובה אצל ישראל ומתקבלת לפני השי"ת למענו ולמען כג) לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים
כבוד שמו תלוי ,ופירש"י ,זלזולו של מלך הוא ,שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל
וזהו גם פירוש הפסוק שהביאו ע"ז שובה ישראל שצריכין ויכולים ישראל הם בניו .משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה ,אחד נעשה מלך,
לעשות תשובה ,עד ה' אלהיך היינו כי הפגם והחטא מגיע עד השי"ת. ואחד נתפס ללסטיות ונתלה ,כל הרואה אותו אומר המלך תלוי.
למה צריך הרב לומר מוסר ולעורר אחרים הרי מזה שאם יש חטא ופשע בישראל מתחלל עי"ז שם שמים ,וכמו
שיש לאב בושה אם בניו אינם הולכים בדרך הטוב .נמצא שאם לא יקבל
והנה אם יאמר אחד מהשומעים מה לו להרב לומר מוסר לאחרים
השי"ת את תשובת בני ישראל יבוא מזה ח"ו חילול כבוד שמים ,ואם
לעוררם לתשובה ,די לו במה שמעורר את עצמו ונזהר שילך בדרך ,ולמה
יענשו ממרומים תיכף יאמרו הגוים איה נא אלוהיהם (תהילים קטו ,ב),
לו לומר מוסר גם לאחרים ,אבל האמת שאין זו דרך הישרה ,ויובן הדבר
על כן אנו מבקשים 'צדקה וחסד עשה עמנו למען שמך' ,היינו שלא
עפ"י משל לעיר שנתפשט בה מחלה -אפידעמישע קרענק בהעור
יתחלל שם שמים רק יכירו וידעו כל הגוים כי אתה הוא ה' אלהינו ואתה
רח"ל ,שזה חולי המדבק מאוד ואוחז בכל מי שבא בסביבת החולה ואפילו
ה' אבינו אתה ,והוא יתברך מרחם על בניו אהוביו עם קרובו ומקבל אותם
רק עבר בשוק בסמוך אליו ,והנה אם רוצה אחד להזהר שלא ידבק באותו
כששבים אליו ,ובפרט כי בכל צרתם לו צר (ישעיהו סג ,ט) ,ובכל צער
החולי ,גם אם ישב בביתו ולא יצא לחוץ אינו יכול להיות בטוח שלא ידבק
שיש לישראל הוא יתברך עמהם (תנא דבי אליהו פי"ח).
בו החולי הזה ,כי שמא אחד מבני ביתו ילכו לחוץ וידבק בו החולי ואח"כ
הבעל שם טוב הק' שאם אדם רואה חטא בחבירו מסתמא יש בו ג"כ כשישוב לביתו ידבק גם בו ,או שמא ישאף הוא מרחוק האויר של החולה
מאבק אותה העבירה. ויחלה ג"כ או שמא יגע בעצמו בלי ידיעה בחולה ויחלה ,ואין לו עצה אלא
ואף אם יאמר האדם להטמין את עצמו בביתו ולא יתחבר עם שום איש שיסע לגמרי מהעיר עם ב"ב ולא יהיה בהעיר כלל עד יעבור זעם ,או
כדי שלא יחטא ,עדיין יש לחשוש שאפילו אם הוא לא ימשך אחר שיקרא לרופאים גדולים שירפאו את כל חולי העיר ואז יהיה בטוח שלא
חטאותם ,שמא אשתו או בניו ובנותיו יכשלו בחטאותיהם ח"ו ,עד שיגמר יחלה.
הדבר שגם הוא יחטא עמהם ,ואפילו אם הוא לא יחטא ,עכ"פ מה לי הוא
בעצמו מה לי אשתו או צאצאיו כי הכל אחד הוא.
מבני אדם שאינם ראויים צריך להתרחק כמו
על כן העצה היותר טובה לאדם שרוצה להנצל מחברת הרשעים ומעצת ממחלה מדבקת כי כמעט א"א להנצל מהם
היצה"ר הוא שיראה להחזיר בתשובה לאחרים ג"כ ,שאם יהיה בעיר עוד
אנשים טובים אזי יהיה בטוח שילכו וכן הוא גם בחולי הנפש מעבירות
הוא ובני ביתו ג"כ בדרך הטוב כי שלא להאמין בתחבולות היצר הרע ומעשים שאינם הגונים ,שאם אדם
יסייעו אלו לאלו ויעוררו זה את זה דר בעיר שיש שם אנשים שאינם
חז"ל דרשו בחגיגה (טז ).דרוש ר"י ב"נ מאי דכתיב (מיכה ז ה) אל תאמינו ברע
לעבודת ה' ,וטובים השנים מן האחד אל תבטחו באלוף ,אם יאמר לך היצה"ר חטא והקב"ה מוחל לך אל תאמין לו, הולכים בדרך הטוב ,הרי מחלה זו
כי אם יפלו האחד יקים את חברו שנאמר אל תאמינו ברע ואין רע אלא יצר הרע וכו' ואין אלוף אלא הקדוש ברוך מדבקת מאוד כי קשה מאוד לאדם
(קהלת ד ,ט) וגם יבושו זה מזה אם הוא שנאמר אלוף נערי אתה .ועיין במהרש"א שביאר שזה פשוט שהיצה"ר אינו להזהר מלהמשך אחרי החטאים
יעשו איזה דבר שאינו ראוי ,ובזה אומר לאדם שהקב"ה מוחל בלא התשובה ,אך שאומר לאדם שמוחל אם ישוב הרעים ,והיצה"ר בוער בקרבו
יהיה להם תקוה שיוכלו להחזיק את אח"כ ,ומ"מ אם חוטא בכוונה זו הרי כמי שאומר אחטא ואשוב שאין מספיקין ומפתה אותו שילך ג"כ בדרכיהם
עצמם לבל יפלו במצודות היצר בידו לעשות תשובה (יומא פה.): ובמעשיהם הרעים ומביא לו ראיות
ומכמוריו .ולא יעשה האדם כמו וי"ל לפי מה שכתבו בסה"ק לבאר מה שאנו אומרים בראש השנה וביום להתיר לו זאת ,ולא ימלט עכ"פ
שעשה יונה הנביא שלא רצה לילך הכיפורים המלך הקדוש והמלך המשפט ,כי דרכו של מלך בשר ודם שכל דבר מנסיונות גדולים ועצומים וכבר אמרו
לעיר נינוה להוכיח אותם והסתפק שרוצה לעשות הוא נמלך בשריו ויועציו האיך לעשות ,אבל הקב"ה הוא מלך חז"ל (סנהדרי קז ).לעולם אל יביא
במה בהוא בעצמו היה צדיק וישר. שביכלתו לעשות בעצמו הכל ואינו צריך לשרים ויועצים ,ע"כ אומרים המלך אדם עצמו לידי נסיון שהרי דוד מלך
ואולי מטעם זה קורין במנחה של יום הקדוש לרמז שאנו רוצים שהקב"ה בעצמו ישפוט אותנו בלא בית דינו ,וכמו ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל,
כיפור את הפטרת יונה ,כדי לעורר שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים יז ב) מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים,
ומכל שכן אנחנו בדור חלוש כזה
ופירשו במדרש שוחר טוב (תהילים שם) כי הדיינים אסורים לקבל שוחד אבל
האדם להשגיח גם על סביבתו ומלחמת היצר קשה מאוד כי
הקב"ה מותר לקבל שוחד ,ומה השוחד שנוטל מן הרשעים בעולם הזה ,תשובה
שילכו בדרך הישר ולא יסתפק במה היצה"ר הוא מלך זקן ויש לו חיילות
ותפלה וצדקה ,לפיכך כתיב מלפניך משפטי יצא ,עיי"ש ,וכעי"ז אמרו גם בילקוט
שהוא עצמו מתנהג כדבעי. שמעוני (הושע רמז תקכט) כל מי שיש בידו עבירה ומתבייש לעשות תשובה הרבה ועושר רב ,לעומתו יצר הטוב
בזה יש לפרש מה שאמרו בגמ' יחליפנה במעשה הטוב ויעשה תשובה ויתקבל ,משל לאדם שיש לו צרורות של הוא נקרא ילד מסכן (עיין ילקו"ש
תענית יא ,.תנו רבנן בזמן שישראל זוזים רעים ילך אצל חנוני ויתן לו תוספת ומחליפם בזוזים טובים ,אף כל מי שיש קהלת תתקעא) שאין לו כסף וזהב,
שרויין בצער ופירש אחד מהן באין בידו מעשים רעים יעשה תשובה ומעשים טובים ,עכ"ד ,והוא כמו"ש (באבות וכמו"ש בערבי נחל פ' לך (ד"ה ואמר
שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם פ"ד מי"א ,ובמדבר רבה פרשת נשא פי"ד ס"י) תשובה ומעש"ט כתריס בפני לא תחמוד) [בשם ספר תולדות יעקב
ומניחין לו ידיהן על ראשו ואומרים הפורענות ,ועכ"פ נמצא שכאשר הקב"ה בעצמו דן אותנו שהוא הדיין הוא עד יוסף] שהיצר מפתה לאדם שירוויח
פלוני זה שפירש מן הצבור אל יראה הוא בעל דין והוא עתיד לדון (אבות פ"ד מכ"ב) ,אז הוא בניקל יותר שיצא
הון רב אם ישמע בקולו ,והוא להגדיל
משפטינו לאורה כי יקבל אותנו בתשובה.
בנחמת צבור .תניא אידך בזמן הנסיון לאדם ופירש בזה הפסוק
שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אולם על כן הזהירו חז"ל אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף ,אם יאמר לך היצה"ר (בראשית יד ,כא) ויאמר מלך סדום
אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום חטא והקב"ה מוחל לך אל תאמין לו היינו שעצת היצר הוא לפתותו שיחטא ויבטח הוא רמז על יצר הרע ,אל אברם רמז
עליך נפשי וכו' ,אלא יצער אדם בהקב"ה שהוא אלוף היינו שהוא מלך ובידו לשפוט אותנו בעצמו גם בלא שאר על היצר טוב ,תן לי הנפש תתן לי
עצמו עם הצבור וכו' ,וכל המצער דיינים ובידו להוציא לאור משפטינו ,ואמרו שבכ"ז אל תאמין לו לחטוא חלילה על
נשמתך והרכוש קח לך ,אך אברם
דעת כן ,כי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה וכנ"ל (מתוך
עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת השיב לא אקח מחוט ועד שרוך הנעל
דרשה ליום א' דסליחות)
צבור .ושמא יאמר אדם מי מעיד בי, שאינו רוצה בשום אופן לעבור
אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו ,שנאמר כי אבן מקיר עבירה ח"ו אפילו אם ירוויח ממון רב .עכ"פ רואים אנו כובד המלחמה
תזעק וכפיס מעץ יעננה ,דבי רבי שילא אמרי שני מלאכי השרת המלוין מלחמת היצר נגדנו ובודאי שבסביבת הרשעים הדבר קשה שבעתים.
לו לאדם הן מעידין עליו ,שנאמר כי מלאכיו יצוה לך ,רבי חידקא אומר ואף אם יתחזק האדם מאוד שלא להכשל ,כמעט אי אפשר שלא יגרמו
נשמתו של אדם היא מעידה עליו ,שנאמר משוכבת חיקך שמר פתחי לו עכ"פ פגם וחסרון ,כמו שכתבו בסה"ק שכשם שמצינו בדברי חז"ל
פיך ,ויש אומרים אבריו של אדם מעידים בו ,שנאמר אתם עדי נאם ה'. שהמסתכל בדמות צדיק גורם שיזכור תלמודו ,כך ההסתכלות באדם
ויש לפרש מה שאמרו שישראל שרויין בצער ,דהיינו שמצטערים ממה רשע גורם פגם לאדם במחשבה ע"י החטאים שחטא הרשע הזה
שהדור הולך ויורד ביראת ה' ,וערך התורה והיראה מתמעטת בעיני העם במעשה ,ולפעמים גורם גם לו לפגם במעשה ממש ,וידוע מה שאמר
ובפרט בעיני הדור החדש ,וע"ז אמרו שאם פירש אחד מהם שאין
יעורר ליראת ה' לתקן גם את אלו שבסביבתו ,כי הם יודעים המלחמה מתאמץ לחפש עצה ותחבולה האיך לתקן אותם ולומר להם דברי מוסר,
הכבירה שהאדם עובר מול תחבולות היצר הארב לפתחו בכל רגע כי אומר שלום עלי נפשי ודי לי אם את נפשי הצלתי מדינה של גיהנום
לפתותו שילך ויסור אחר מראה עיניו אשר יראה ,כי טוב העץ של העוה"ז ומיד יצר הרע .עונשו הוא שבאין שני מלאכי השרת שמלווין לו לאדם
למאכל ותאווה הוא לעינים ,ונראה לאדם שיטיב לו אם ישמע שעצתו [דהיינו יצה"ר ויצה"ט שהמה המלאכים המלווין לו לאדם כדמשמע
הגרועה. בשבת קיט ]:ומניחין לו ידיהן על ראשו ואומרים פלוני זה שפירש מן הצבור
[ובדרך צחות אמרתי עוד לפרש דברי חז"ל האלו ,בהמשך למה שאמרו ואינו חושש רק על עצמו ולא להדריך אחרים בדרך ישרה ,אל יראה
תחילה שצריך לחשוש שמא תלכד אשתו ובני ביתו בעצת החוטאים, בנחמת צבור היינו כי האמת הוא שאין דרך לאדם להציל ולשמור את
וע"ז הוסיפו לבאר למה לא ירצה להתקוטט עמה ולהתנגד לדרכה הרעה, עצמו כראוי בעצמו כמו שנתבאר ,וזהו שאמרו ושמא יאמר אדם מי מעיד
כי לא ירצה שיאמרו עליו המלאכים המלווין אותו בליל שבת (שבת קיט): בי מי יעיד עליו שאינו יכול לשמור עצמו כראוי מהשפעת אנשי הרשע,
'יהי רצון שיהיה לשבת הבאה כן' ומלאך הטוב בעל כורחו יענה אמן ,על אבני ביתו של אדם הם בניו ובני ביתו וקורות ביתו של אדם זו אשתו כמו
כן אינו רוצה להתקוטט עימה והולך אחריה בעצתה הרעה]. שאמר רבי יוסי בשבת (קיח ):מימי לא קריתי לאשתי אשתי אלא ביתי,
ואמרו עוד רבי חידקא אמר נשמתו של אדם הוא מעידה עליו היינו מה וכעי"ז במדרש רות רבה (ב ,ח) .כי האשה היא כמו קורת הבית המציל
שנתבאר שאפילו אם אין מגיע לו שום פגם במעשה ,עכ"פ לא ימלט את הבית שלא יפול ,כך האשה מגינה עליו ומצלת אותו מן החטא ,וכמו
מפגם במחשבה ובטוהר נשמתו ע"י מעשה הרשעים וכנ"ל .וגם י"א שאמרו (יבמות סב ):שהשרוי בלא אשה שרוי בלא חומה ,וכמו"ש בנחל
אבריו של אדם מעידין עליו כי האדם עלול לחטא ע"י אבריו המוליכים קדומים בשה"ש .והיינו שהם מעידין עליו שאפילו אם ישמור את עצמו
אותו את חבריו הרעים ובפרט ע"י סרסורי העבירה הנמצאים בגופו הם אינו יכול לשמור את בניו ובני ביתו כנ"ל ואף הם עלולים להמשיכו
העין הרואה והלב החומד ,וקשה מאוד להשמר מהכשל בם ולהמלט אחריהם במעשיהם הרעים.
ולהתחבא מהם ועבירה גוררת עבירה .ע"כ אין עיצה לאדם אלא לעורר ואמרו עוד דבי רבי שילא אמרי שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם הן
אחרים ג"כ ולומר לפניהם דברי מוסר ,ובזה אולי יש תקוה שינצלו אף מעידין עליו שנאמר כי מלאכיו יצוה לך ,הם יצר הרע ויצר הטוב המלוין לו
הוא ובני ביתו וצאצאיו מיצר הרע. לאדם וגם הם מעידין בו ומתרין בו שלא יוכל להחזיק בצדקותו אם לא
המשך מדור פרשת השבוע -החילוק בין תוכחת היחיד לתוכחת הרבים
והנה רש"י פירש כשעירים ,לשון רוח סערה ,וכרביבים ,טיפי מטר. ולבאר המשך הפסוקים נקדים דהנה יש חילוק באמירת דברי מוסר
ובאמרו דשא פירש ,עטיפת הארץ מכוסה בירק ,ועשב פירש בלשון ותוכחה בין מי שאומר מוסר ליחיד לבין מי שמדבר לפני רבים ,שכאשר
יחיד קלח אחד קרוי עשב .ולפי דרכינו יתפרש 'כשעירים' כמו רוח אדם מעורר את הרבים ואינו מדבר לאדם מסוים ,הוא יכול לפעמים
סערה שהולך ברעש וברגזון ,כן מותר לאדם לומר כל מיני דברי מוסר לדבר דברים נכוחים ומפורשים לעורר אותם בהם לתקן ולשפר
כאשר 'עלי דשא' שהוא מדבר לפני הרבים ,כי הם לא ישנאו אותו על מעשיהם ,כי הרבים לא ישנאו אותו כ"כ ע"ז כי לא יתביישו בתוכחתו
זה' .וכרביבים עלי עשב' כמו שהרביבים הם טיפי מטר שיורדים בנחת, לפי שאין ידוע למי נתכוון ,אבל כשרוצה להוכיח את היחיד על חטאו
כן צריך לומר התוכחה ליחיד ,שהוא נמשל לעשב שהוא קלח אחד, יש לו להזהר מאוד בתוכחתו לאמרו בלשון רכה ובכבוד וברוב אהבה
בטוב ובנעימים ובדרך כבוד. כדי שיקבל ממנו ,וכמו שכתוב בפרשת קדושים (ויקרא יט יז) הוכיח
וגמר דבריו במעלת הענין 'כי שם ה' אקרא' לומר דברי מוסר וד"ת 'הבו תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא ,ופירש"י (מתו"כ) מה שאמר
גודל לאלקינו' בזה הוא מרבה כבוד שמים ,ויהיה חביב לפני השי"ת, ולא תשא עליו חטא ,שאם מוכיח את חבירו בדברי מוסר צריך להוכיחו
וכמו שהזכרנו מדברי חז"ל כי מי שאומר ד"ת ברבים זוכה שתשרה בפה רך ובניחותא ,ולא ילבין פניו ברבים .ויש לבאר דרצ"ל שאם תבייש
עליו רוה"ק ,ובפרט אם עוזר לו השי"ת שאומר דבריו באופן הראוי והם אותו ברבים בתוכחתך אז תגרום שתשא עליו חטא ,היינו שבאופן זה
מובנים לכל שומעיהם והם פועלים פעולתם אצל הרבים להחזירם הוא לא ישמע לך ,וכשישנה בחטאו עתה אחר תוכחתך יגדל חטאו עוד
למוטב ולמנעם מן החטא ,בזה יש נחת רוח גדול לפניו יתברך והוא יותר ,כי מתחילה היה שוגג שלא ידע שאסור לעשות כן וכעת הוא
בכלל המזכה את הרבים שאמרו חז"ל עליו (אבות ה יח) שאין חטא בא מזיד.
על ידו ,ואפילו אם מציל את היחיד בלבד מן החטא הוא חשוב כאילו על כן הדרך הישרה הוא לשלב מוסרו בדברים ערבים ונעימים ויאמר לו
קיים עולם מלא ,וכמו שאמרו (סנהדרין פ"ד מ"ה) כל המקיים נפש מדוע אתה עושה כן הלוא לפי ערכך וחשיבותך אינו נאה לפניך לעשות
אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא ,וק"ו הוא כאן רע ,וזה מרומז בפסוק הנ"ל 'הוכיח תוכיח את עמיתך' שיהיה אז חבר
שמצילו מן החטא ,כאמרם במדר"ר פרשת פנחס פכ"א ס"ד שכל ועמית עימו ויאמר לו אתה חבר עימי וכמו שאין נאה לפני לעשות כן,
המחטיא את חבירו חמור יותר מן הורגו ,כ"ש שאם מצילו מן החטא כך לפניך אינו נאה .וכך רמז גם שלמה המלך במשלי (ט ח) אל תוכח
כאלו הוא מחיה אותו וחשוב לו כאילו קיים עולם מלא. לץ פן ישנאך ,שבעת שאתה מוכיח את חברך לא תאמר לו אתה לץ
(מתוך דרוש לשבת תשובה תר"פ בבית הכנסת ברחוב גשר - ורשע מדוע עשית כך ,כי באופן זה 'וישנאך' ולא ישמע למוסרך ,אך
בריקקענשטראססע). 'הוכח לחכם ויאהבך' שתאמר לו אתה חכם וחשוב ואין נאה לפניך
לעשות כן ,וכך יאהבך וישמע לך.
