gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena  - Zichron L'hair — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון לז ‪ -‬פרשת האזינו‬ ‫שבת שובה תשפ"ז‬ ‫❖‬ ‫❖ פרשת השבוע‬ ‫מכתי"ק של רבנו מהרש"מ הכהן מאמסנא זי"ע‬ ‫האיך לומר דברי מוסר שישמעו גם פשוטי העם * החילוק בין תוכחת היחיד להרבים‬ ‫שומעיהם נוח לו שלא אמרן‪ ,‬ואמרו בברכות (סג‪ ).‬אם ראית דור‬ ‫האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‪ ,‬יערוף כמטר לקחי‬ ‫שחביבין עליו דברי תורה‪ ,‬פזר‪ ,‬ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו‪,‬‬ ‫תיזל כטל אמרתי‪ ,‬כשערים עלי דשא וגו'‪ ,‬כי שם ה' אקרא הבו גודל‬ ‫כנס‪.‬‬ ‫לאלוקינו (דברים לב א)‪.‬‬ ‫ובזה יתבאר הכתוב דהנה דיבור הוא לשון קשה כדכתיב (בראשית מב‬ ‫וקשה כפל אמרו האזינו וגו' ותשמע וגו'‪ ,‬ואאמו"ר הה"ג הצ'‬ ‫ל) דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות (מכות יא‪ ,).‬מאידך אמירה היא‬ ‫שליט"א [ר' נתן דוד מאמסנע זצוק"ל] אמר לפרש דהנה אם אחד‬ ‫רכה (רש"י שמות יט ג)‪ .‬וזה שאמר משה רבינו 'האזינו השמים' רומז‬ ‫רוצה לומר דברי מוסר לפעמים יש אנשים שאינם רוצים לקבל מוסרו‬ ‫על תלמידי חכמים שנמשלו לשמים שהמה במדרגה גדולה‪' ,‬ואדברה'‬ ‫ואומרים לו מי אתה ומה אתה שתאמר לאחרים דברי מוסר אם אתה‬ ‫שאדבר קשות דהיינו דברי פילפול ועיון‪ ,‬אך בד בבד שילב בדברי מוסרו‬ ‫עדיין לא תיקנת את עצמך‪ ,‬קשוט עצמך תחילה ואח"כ קשוט אחרים‪,‬‬ ‫שאמר במשנה תורה גם דברים רכים בלשון מליצה כדי שיבינו גם‬ ‫וע"ז אמר משה רבינו האזינו לדברי התוכחה והמוסר‪ ,‬כי השמים‬ ‫פשוטי העם‪ ,‬וזהו 'ותשמע הארץ' בשביל שישמעו המוני העם‬ ‫ואדברה הרי אני אומר דברים אמיתים מהשמים ויש לכם לקבל אותם‬ ‫שנמשלו להארץ‪ ,‬שכל עניני הארץ עליהם‪ ,‬אמר להם 'אמרי פי' דהיינו‬ ‫ממי שאמרם‪ ,‬וממילא ותשמע הארץ אמרי פי שתשמעו כל מה שאני‬ ‫דברים פשוטים ונעימים ובלשון קלה באופן שכל אחד מבין אותם‪.‬‬ ‫אומר‪ ,‬ודו"ק דפח"ח‪ .‬וזה הוא כמו שאמרו בגמ' (ערכין טז‪ ):‬א"ר טרפון‬ ‫תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם‬ ‫הלומד בעצמו צריך ללמוד כל חלקי התורה ולא רק דברי אגדה‬ ‫מבין עיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך‪ ,‬אמר רבי אלעזר בן עזריה‬ ‫והנה כל זה הוא לענין מה שצריך לומר ברבים אבל האדם לעצמו צריך‬ ‫תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח‪.‬‬ ‫ללמוד את כל חלקי התורה בין בפילפול ובין בהלכה ואף כל דברי חז"ל‬ ‫בספרי וספרא ותוספתא וכו'‪ ,‬וכמו"ש באגדת משלי (מדרש משלי י א)‬ ‫כשאומר דברי מוסר ברבים צריך לשלב דברי אגדה ומליצה‬ ‫שעתיד הקב"ה לדון את כל העולם בעמק יהושפט וכיון שת"ח בא‬ ‫וי"ל עוד בדרך זה דהנה נודע מעלת אמירת דברי תורה ומוסר ברבים‪,‬‬ ‫לפניו אמר לו כלום עסקת בתורה‪ ,‬אומר הן‪ ,‬א"ל הקדוש ברוך הוא‬ ‫וכמו שאמרו חז"ל אמר להם משה לישראל עשו עצמכם כתות כתות‬ ‫הואיל והודית אמור לפני מה שקרית וכו'‪ ,‬בא מי שיש בידו מקרא‬ ‫והטו לבבכם לשמוע דברי תורה (מדרש תנחומא כי תבוא סימן ב)‪ ,‬דברי‬ ‫אומרים מדוע לא משנה וכו' מי שיש בידו הלכות‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫תורה אין נאמרין אלא בפרהסיא (ספרי ראה פפ"ז)‪ ,‬כעי"ז אמרו (קהלת‬ ‫אומר לו בני תורת כהנים למה לא שנית וכו'‪ ,‬ומסיק בא מי שיש בידו‬ ‫רבה פי"ב סי"א) אימתי ד"ת נאמרין כתיקונן בשעה שבעליהם שומעין‬ ‫תלמוד‪ ,‬הקדוש ברוך הוא אומר לו בני הואיל ונתעסקת בתלמוד‪ ,‬צפית‬ ‫אותה באסיפות‪ .‬ואמרו וכל מי שאומר ד"ת ברבים זוכה שתשרה רוה"ק‬ ‫במרכבה וכו'‪.‬‬ ‫עליו (שהש"ר א ח)‪ ,‬תורה ללמדה לאחרים זו היא תורה של חסד (סוכה‬ ‫ועפ"י זה יתפרש המשך הפסוק דהנה רש"י פירש מה שהמשיל דבריו‬ ‫מט‪ ):‬ודרשו הפסוק (משלי ד כב) כי חיים הם למוצאיהם‪ ,‬למוציאיהם‬ ‫בפה (עירובין נד‪ :‬מד"ר נצבים פ"ח ס"ד)‪.‬‬ ‫למטר ולטל‪ ,‬שהמטר יש שמחים בו ויש שעצבים בו‪ ,‬והטל הכל שמחין‬ ‫בו‪ ,‬עי"ש‪ .‬ולדרכינו יורה על הענין האמור שהמשיל דברי תורה‬ ‫אמנם אם אדם אומר דברי מוסר ברבים צריך לומר באופן שיבינו כל‬ ‫העמוקים למטר לפי שכל אחד שמח לשמוע דבר אחר מהתורה‪ ,‬וכגון‬ ‫העם‪ ,‬כי אכן אם שומעין רק תלמידי חכמים את הדרשה יכול לומר רק‬ ‫מי שאינו מבין בפלפול יש לו צער במה שישמע זאת‪ ,‬אבל דברי אגדה‬ ‫פילפול‪ ,‬אבל אם שומעין גם פשוטי עם יש לו לומר גם דברי אגדה ולדבר‬ ‫הם כטל שישמחו בשמיעתם גם פשוטי העם כי גם הם יבינו אותם‪.‬‬ ‫בלשון מליצה כדי שישמע העם ויבינו דבריו‪ .‬וכמו שאמרו במדרש‬ ‫וע"ז אמר 'יערוף כמטר לקחי' דהיינו שאם אני לומד בעצמי‪ ,‬שזה הוא‬ ‫(שהש"ר פ"ב סי"ד) לשעבר היתה פרוטה מצויה והיה אדם מתאוה‬ ‫'לקחי'‪ ,‬אז באמת אני צריך ללמוד את כל הדברים הנ"ל שדומים למטר‬ ‫לשמוע דבר משנה והלכה ותלמוד‪ ,‬ועכשיו שאין הפרוטה מצויה וביותר‬ ‫שלא כל אדם שמח בהם‪ ,‬אבל 'תיזל כטל אמרתי' מה שאני אומר ד"ת‬ ‫שהם חולים מן השעבוד אין מבקשין לשמוע אלא דברי ברכות ונחמות‪,‬‬ ‫ברבים‪ ,‬צריכים הדברים להיות כטל שיהיו כולם שמחים בהם‪ ,‬דהיינו‬ ‫והיינו דברי אגדה‪ .‬ואמרו עוד (שם פ"ד סכ"ב‪ ,‬וכעי"ז בשמו"ר פרשת‬ ‫דברי אגדה ומליצה שכל אחד מבין אותם‪( .‬ההמשך בעמוד האחרון)‪.‬‬ ‫כי תשא פמ"א ס"ה) כל מי שאומר דברי תורה ברבים ואין ערבין על‬ ‫חטאי בנ"י פוגמים בכבוד ה' משא"כ באומות‬ ‫❖‬ ‫❖ דרשות המאיר‬ ‫ובזה ניכר החילוק בין ישראל לאומות העולם‪ ,‬שבישראל אם חטא אחד‬ ‫מתוך דרשות רבנו זי"ע מכתי"ק‬ ‫מהם נוגע הפגם שלו בכבודו יתברך וגם בכלל ישראל‪ ,‬וע"כ הקב"ה‬ ‫מקבל תשובתם ברחמים‪ ,‬כי הרצון הטוב שלהם הוא גם רצון השי"ת‬ ‫דרוש לשבת שובה תרפ"ו‬ ‫שהוא הטוב והמטיב והוא שורש ומקור הרחמים הרוצה בתשובת רשעים‬ ‫ולא יחפוץ במות המת‪ .‬אבל אומות העולם אין הרע שלהם נוגע לכבוד‬ ‫קודשא ב"ה אורייתא וישראל חד הוא‬ ‫שמים כלל‪ ,‬ואף אינו מזיק לכלל האומה שלהם‪ ,‬שביכלתו להיות פאלאק‬ ‫בגמ' יומא דף פו‪ .‬א"ר לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר‬ ‫או בוטענאר או דייטש אע"פ שגנב ועבד עבודה זרה ועבר על גילוי עריות‪,‬‬ ‫(הושע יד‪ ,‬ב) שובה ישראל עד ד' אלהיך וכו'‪.‬‬ ‫ואינו נפרד מהעם שלו ע"י שחטא ואין זה שייך לפגם כלל האומה‪ ,‬כי הוא‬ ‫ונקדים מה שאמרו במדרש שוחר טוב על תהילים מזמור א' לעתיד לבא‬ ‫בוטאנער או פאלאק וכדומה‪ ,‬רק משום שנולד שם‪ ,‬ולא משום שעובד‬ ‫באין כל שרי אומות העולם ומקטרגין על ישראל לפני הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫לע"ז שלהם או שיש איזה שייכות אחרת עמהם‪ ,‬וע"כ אין הקב"ה מקבל‬ ‫ואומרים לפניו רבונו של עולם מה נשתנו ישראל משאר אומות‪ ,‬אלו עובדי‬ ‫תשובתם והם יורדים לגיהנם‪ .‬וזהו שאנו אומרים אתה בחרתנו מכל‬ ‫ע"ז‪ ,‬ואלו עובדי ע"ז‪ ,‬אלו שופכי דמים‪ ,‬ואלו שופכי דמים‪ ,‬אלו מגלי עריות‪,‬‬ ‫העמים היינו שמן העמים נוכל לראות את מה שבחר בנו לעם‪ ,‬במה‬ ‫ואלו מגלי עריות‪ ,‬הללו יורדין לגיהנם‪ ,‬והללו אין יורדין‪ ,‬אמר להם הקדוש‬ ‫שמחלק בענין קבלת התשובה בין ישראל לעמים‪ ,‬כי על חטאי ישראל‬ ‫ברוך הוא אם כן תרד כל אומה ואומה ואלהיה עמה לגיהנם ותבדוק את‬ ‫מוחל כי הפגם שלהם נוגע למעלה לכבוד שמים משא"כ באומות‬ ‫עצמה‪ ,‬ואף ישראל וכו' ואומר להם הקדוש ברוך הוא אל תיראו וכו'‪ ,‬ואף‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫על פי כן אני אלך עמכם‪ ,‬שנאמר (מיכה ד ה) כי כל העמים ילכו איש‬ ‫וזהו ביאור אמרם ז"ל שכאשר באין כל שרי אומות העולם ומקטרגין על‬ ‫בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד‪ ,‬והוא תמוה‪.‬‬ ‫ישראל לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואומרים לפניו רבונו של עולם מה נשתנו‬ ‫אך י"ל עפ"י מה שאמרו בזוה"ק (ח"ג עג‪ ).‬דקודשא בריך היא אורייתא‬ ‫ישראל משאר אומות וכו'‪ ,‬הללו יורדין לגיהנם‪ ,‬והללו אין יורדין‪ .‬אומר להם‬ ‫וישראל חד אינון ומתקשרן דא בדא‪ ,‬והיינו שאם ח"ו אין ישראל מקיימים‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אם כן תרד כל אומה ואומה ואלהיה עמה לגיהנם‬ ‫רצון השי"ת אינם בכלל ישראל עמו‪ ,‬כי עיקר מה שהקב"ה גאל אותנו‬ ‫ותבדוק את עצמה‪ ,‬אך לישראל אומר הקדוש ברוך הוא אל תיראו כי אני‬ ‫ובחר בנו להיות עם קרובו הוא רק בעבור שנקיים תורתו וכמו שכתוב‬ ‫אלך עמכם‪ .‬היינו שבזה נראה החילוק בין ישראל לעמים‪ ,‬שבני ישראל‬ ‫(תהילים קה‪ ,‬מג) ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו‪ ,‬ויתן להם ארצות‬ ‫המה קשורים ותלוים ואחוזים בה' ואם המה רעים או שרע להם הוא‬ ‫גוים וגו'‪ ,‬בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצורו‪ ,‬הרי שמהות היות ישראל‬ ‫לפגם ח"ו להשי"ת ונתחלל שם שמים‪ ,‬והוא כאילו הקב"ה יורד עמהם‬ ‫לעם קרובו תלוי ומקושר במה שאנו מקיימין תורתו ומצוותיו‪ .‬נמצא שאם‬ ‫לגיהנם‪ ,‬על כן הקב"ה מוחל להם ומקבל תשובתם למען כבוד שמו‪ ,‬אבל‬ ‫אחד חלילה עובד ע"ז ואף המחלל שבת ה"ה כעובד ע"ז‪ ,‬בזה הוא מוציא‬ ‫שאר האומות אין הפגם שלהם נוגע למעלה כלל‪ ,‬ואף שם העם אינו‬ ‫עצמו מכלל ישראל ואף פוגם בכלל האומה שכל היותם לעם קרובו תלוי‬ ‫נפגע ע"י מעשים רעים‪ ,‬שאין שם של העם תלוי בהרעליגיאן‪ ,‬שזה לחוד‬ ‫במה שמקיימים תורתו‪.‬‬ ‫וזה לחוד‪.‬‬ ‫לפ"ז יבואר מאמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא כבוד‪ ,‬דרצ"ל‬ ‫כבוד ה' תלוי במעשי בני ישראל‬ ‫מה הטעם שגדולה היא התשובה ומתקבלת לפני השי"ת‪ ,‬כי לפי מעלתם‬ ‫ועוד יש בכלל זה מה שכבוד השי"ת תלוי במצוות ומעש"ט של ישראל‪,‬‬ ‫של ישראל מגיע הפגם של כל אחד מהם עד כסא הכבוד היינו שנוגע‬ ‫וכמו שאמרו חז"ל (איכ"ר א‪ ,‬לג) בזמן שישראל עושין רצונו של מקום‬ ‫לכבודו יתברך‪ ,‬שנתחלל ע"י חטאות ישראל ח"ו‪ ,‬וגם אם מצד הדין‬ ‫מוסיפין כח בגבורה של מעלה‪ ,‬כמד"א (תהלים ס) באלהים נעשה חיל‪,‬‬ ‫צריכים להענש עבור חטאתם‪ ,‬הרי הצער שלהם מגיע עד כסא הכבוד‬ ‫ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום‪ ,‬כביכול מתישין כח גדול של‬ ‫ונגרם עי"ז חילול שם שמים כי תיכף יאמרו הגוים איה אלוהיהם‪ ,‬צור חסו‬ ‫מעלן דכתיב (דברים ל"ב) צור ילדך תשי‪ .‬וכענין שנצטווינו (דברים כא‪,‬‬ ‫בו‪ .‬על כן גדולה תשובה אצל ישראל ומתקבלת לפני השי"ת למענו ולמען‬ ‫כג) לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים‬ ‫כבוד שמו‬ ‫תלוי‪ ,‬ופירש"י‪ ,‬זלזולו של מלך הוא‪ ,‬שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל‬ ‫וזהו גם פירוש הפסוק שהביאו ע"ז שובה ישראל שצריכין ויכולים ישראל‬ ‫הם בניו‪ .‬משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה‪ ,‬אחד נעשה מלך‪,‬‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬עד ה' אלהיך היינו כי הפגם והחטא מגיע עד השי"ת‪.‬‬ ‫ואחד נתפס ללסטיות ונתלה‪ ,‬כל הרואה אותו אומר המלך תלוי‪.‬‬ ‫למה צריך הרב לומר מוסר ולעורר אחרים‬ ‫הרי מזה שאם יש חטא ופשע בישראל מתחלל עי"ז שם שמים‪ ,‬וכמו‬ ‫שיש לאב בושה אם בניו אינם הולכים בדרך הטוב‪ .‬נמצא שאם לא יקבל‬ ‫והנה אם יאמר אחד מהשומעים מה לו להרב לומר מוסר לאחרים‬ ‫השי"ת את תשובת בני ישראל יבוא מזה ח"ו חילול כבוד שמים‪ ,‬ואם‬ ‫לעוררם לתשובה‪ ,‬די לו במה שמעורר את עצמו ונזהר שילך בדרך‪ ,‬ולמה‬ ‫יענשו ממרומים תיכף יאמרו הגוים איה נא אלוהיהם (תהילים קטו‪ ,‬ב)‪,‬‬ ‫לו לומר מוסר גם לאחרים‪ ,‬אבל האמת שאין זו דרך הישרה‪ ,‬ויובן הדבר‬ ‫על כן אנו מבקשים 'צדקה וחסד עשה עמנו למען שמך'‪ ,‬היינו שלא‬ ‫עפ"י משל לעיר שנתפשט בה מחלה ‪ -‬אפידעמישע קרענק בהעור‬ ‫יתחלל שם שמים רק יכירו וידעו כל הגוים כי אתה הוא ה' אלהינו ואתה‬ ‫רח"ל‪ ,‬שזה חולי המדבק מאוד ואוחז בכל מי שבא בסביבת החולה ואפילו‬ ‫ה' אבינו אתה‪ ,‬והוא יתברך מרחם על בניו אהוביו עם קרובו ומקבל אותם‬ ‫רק עבר בשוק בסמוך אליו‪ ,‬והנה אם רוצה אחד להזהר שלא ידבק באותו‬ ‫כששבים אליו‪ ,‬ובפרט כי בכל צרתם לו צר (ישעיהו סג‪ ,‬ט)‪ ,‬ובכל צער‬ ‫החולי‪ ,‬גם אם ישב בביתו ולא יצא לחוץ אינו יכול להיות בטוח שלא ידבק‬ ‫שיש לישראל הוא יתברך עמהם (תנא דבי אליהו פי"ח)‪.‬‬ ‫בו החולי הזה‪ ,‬כי שמא אחד מבני ביתו ילכו לחוץ וידבק בו החולי ואח"כ‬ ‫הבעל שם טוב הק' שאם אדם רואה חטא בחבירו מסתמא יש בו ג"כ‬ ‫כשישוב לביתו ידבק גם בו‪ ,‬או שמא ישאף הוא מרחוק האויר של החולה‬ ‫מאבק אותה העבירה‪.‬‬ ‫ויחלה ג"כ או שמא יגע בעצמו בלי ידיעה בחולה ויחלה‪ ,‬ואין לו עצה אלא‬ ‫ואף אם יאמר האדם להטמין את עצמו בביתו ולא יתחבר עם שום איש‬ ‫שיסע לגמרי מהעיר עם ב"ב ולא יהיה בהעיר כלל עד יעבור זעם‪ ,‬או‬ ‫כדי שלא יחטא‪ ,‬עדיין יש לחשוש שאפילו אם הוא לא ימשך אחר‬ ‫שיקרא לרופאים גדולים שירפאו את כל חולי העיר ואז יהיה בטוח שלא‬ ‫חטאותם‪ ,‬שמא אשתו או בניו ובנותיו יכשלו בחטאותיהם ח"ו‪ ,‬עד שיגמר‬ ‫יחלה‪.‬‬ ‫הדבר שגם הוא יחטא עמהם‪ ,‬ואפילו אם הוא לא יחטא‪ ,‬עכ"פ מה לי הוא‬ ‫בעצמו מה לי אשתו או צאצאיו כי הכל אחד הוא‪.‬‬ ‫מבני אדם שאינם ראויים צריך להתרחק כמו‬ ‫על כן העצה היותר טובה לאדם שרוצה להנצל מחברת הרשעים ומעצת‬ ‫ממחלה מדבקת כי כמעט א"א להנצל מהם‬ ‫היצה"ר הוא שיראה להחזיר בתשובה לאחרים ג"כ‪ ,‬שאם יהיה בעיר עוד‬ ‫אנשים טובים אזי יהיה בטוח שילכו‬ ‫וכן הוא גם בחולי הנפש מעבירות‬ ‫הוא ובני ביתו ג"כ בדרך הטוב כי‬ ‫שלא להאמין בתחבולות היצר הרע‬ ‫ומעשים שאינם הגונים‪ ,‬שאם אדם‬ ‫יסייעו אלו לאלו ויעוררו זה את זה‬ ‫דר בעיר שיש שם אנשים שאינם‬ ‫חז"ל דרשו בחגיגה (טז‪ ).‬דרוש ר"י ב"נ מאי דכתיב (מיכה ז ה) אל תאמינו ברע‬ ‫לעבודת ה'‪ ,‬וטובים השנים מן האחד‬ ‫אל תבטחו באלוף‪ ,‬אם יאמר לך היצה"ר חטא והקב"ה מוחל לך אל תאמין לו‪,‬‬ ‫הולכים בדרך הטוב‪ ,‬הרי מחלה זו‬ ‫כי אם יפלו האחד יקים את חברו‬ ‫שנאמר אל תאמינו ברע ואין רע אלא יצר הרע וכו' ואין אלוף אלא הקדוש ברוך‬ ‫מדבקת מאוד כי קשה מאוד לאדם‬ ‫(קהלת ד‪ ,‬ט) וגם יבושו זה מזה אם‬ ‫הוא שנאמר אלוף נערי אתה‪ .‬ועיין במהרש"א שביאר שזה פשוט שהיצה"ר אינו‬ ‫להזהר מלהמשך אחרי החטאים‬ ‫יעשו איזה דבר שאינו ראוי‪ ,‬ובזה‬ ‫אומר לאדם שהקב"ה מוחל בלא התשובה‪ ,‬אך שאומר לאדם שמוחל אם ישוב‬ ‫הרעים‪ ,‬והיצה"ר בוער בקרבו‬ ‫יהיה להם תקוה שיוכלו להחזיק את‬ ‫אח"כ‪ ,‬ומ"מ אם חוטא בכוונה זו הרי כמי שאומר אחטא ואשוב שאין מספיקין‬ ‫ומפתה אותו שילך ג"כ בדרכיהם‬ ‫עצמם לבל יפלו במצודות היצר‬ ‫בידו לעשות תשובה (יומא פה‪.):‬‬ ‫ובמעשיהם הרעים ומביא לו ראיות‬ ‫ומכמוריו‪ .‬ולא יעשה האדם כמו‬ ‫וי"ל לפי מה שכתבו בסה"ק לבאר מה שאנו אומרים בראש השנה וביום‬ ‫להתיר לו זאת‪ ,‬ולא ימלט עכ"פ‬ ‫שעשה יונה הנביא שלא רצה לילך‬ ‫הכיפורים המלך הקדוש והמלך המשפט‪ ,‬כי דרכו של מלך בשר ודם שכל דבר‬ ‫מנסיונות גדולים ועצומים וכבר אמרו‬ ‫לעיר נינוה להוכיח אותם והסתפק‬ ‫שרוצה לעשות הוא נמלך בשריו ויועציו האיך לעשות‪ ,‬אבל הקב"ה הוא מלך‬ ‫חז"ל (סנהדרי קז‪ ).‬לעולם אל יביא‬ ‫במה בהוא בעצמו היה צדיק וישר‪.‬‬ ‫שביכלתו לעשות בעצמו הכל ואינו צריך לשרים ויועצים‪ ,‬ע"כ אומרים המלך‬ ‫אדם עצמו לידי נסיון שהרי דוד מלך‬ ‫ואולי מטעם זה קורין במנחה של יום‬ ‫הקדוש לרמז שאנו רוצים שהקב"ה בעצמו ישפוט אותנו בלא בית דינו‪ ,‬וכמו‬ ‫ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל‪,‬‬ ‫כיפור את הפטרת יונה‪ ,‬כדי לעורר‬ ‫שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים יז ב) מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים‪,‬‬ ‫ומכל שכן אנחנו בדור חלוש כזה‬ ‫ופירשו במדרש שוחר טוב (תהילים שם) כי הדיינים אסורים לקבל שוחד אבל‬ ‫האדם להשגיח גם על סביבתו‬ ‫ומלחמת היצר קשה מאוד כי‬ ‫הקב"ה מותר לקבל שוחד‪ ,‬ומה השוחד שנוטל מן הרשעים בעולם הזה‪ ,‬תשובה‬ ‫שילכו בדרך הישר ולא יסתפק במה‬ ‫היצה"ר הוא מלך זקן ויש לו חיילות‬ ‫ותפלה וצדקה‪ ,‬לפיכך כתיב מלפניך משפטי יצא‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכעי"ז אמרו גם בילקוט‬ ‫שהוא עצמו מתנהג כדבעי‪.‬‬ ‫שמעוני (הושע רמז תקכט) כל מי שיש בידו עבירה ומתבייש לעשות תשובה‬ ‫הרבה ועושר רב‪ ,‬לעומתו יצר הטוב‬ ‫בזה יש לפרש מה שאמרו בגמ'‬ ‫יחליפנה במעשה הטוב ויעשה תשובה ויתקבל‪ ,‬משל לאדם שיש לו צרורות של‬ ‫הוא נקרא ילד מסכן (עיין ילקו"ש‬ ‫תענית יא‪ ,.‬תנו רבנן בזמן שישראל‬ ‫זוזים רעים ילך אצל חנוני ויתן לו תוספת ומחליפם בזוזים טובים‪ ,‬אף כל מי שיש‬ ‫קהלת תתקעא) שאין לו כסף וזהב‪,‬‬ ‫שרויין בצער ופירש אחד מהן באין‬ ‫בידו מעשים רעים יעשה תשובה ומעשים טובים‪ ,‬עכ"ד‪ ,‬והוא כמו"ש (באבות‬ ‫וכמו"ש בערבי נחל פ' לך (ד"ה ואמר‬ ‫שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם‬ ‫פ"ד מי"א‪ ,‬ובמדבר רבה פרשת נשא פי"ד ס"י) תשובה ומעש"ט כתריס בפני‬ ‫לא תחמוד) [בשם ספר תולדות יעקב‬ ‫ומניחין לו ידיהן על ראשו ואומרים‬ ‫הפורענות‪ ,‬ועכ"פ נמצא שכאשר הקב"ה בעצמו דן אותנו שהוא הדיין הוא עד‬ ‫יוסף] שהיצר מפתה לאדם שירוויח‬ ‫פלוני זה שפירש מן הצבור אל יראה‬ ‫הוא בעל דין והוא עתיד לדון (אבות פ"ד מכ"ב)‪ ,‬אז הוא בניקל יותר שיצא‬ ‫הון רב אם ישמע בקולו‪ ,‬והוא להגדיל‬ ‫משפטינו לאורה כי יקבל אותנו בתשובה‪.‬‬ ‫בנחמת צבור‪ .‬תניא אידך בזמן‬ ‫הנסיון לאדם ופירש בזה הפסוק‬ ‫שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם‬ ‫אולם על כן הזהירו חז"ל אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף‪ ,‬אם יאמר לך היצה"ר‬ ‫(בראשית יד‪ ,‬כא) ויאמר מלך סדום‬ ‫אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום‬ ‫חטא והקב"ה מוחל לך אל תאמין לו היינו שעצת היצר הוא לפתותו שיחטא ויבטח‬ ‫הוא רמז על יצר הרע‪ ,‬אל אברם רמז‬ ‫עליך נפשי וכו'‪ ,‬אלא יצער אדם‬ ‫בהקב"ה שהוא אלוף היינו שהוא מלך ובידו לשפוט אותנו בעצמו גם בלא שאר‬ ‫על היצר טוב‪ ,‬תן לי הנפש תתן לי‬ ‫עצמו עם הצבור וכו'‪ ,‬וכל המצער‬ ‫דיינים ובידו להוציא לאור משפטינו‪ ,‬ואמרו שבכ"ז אל תאמין לו לחטוא חלילה על‬ ‫נשמתך והרכוש קח לך‪ ,‬אך אברם‬ ‫דעת כן‪ ,‬כי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה וכנ"ל (מתוך‬ ‫עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת‬ ‫השיב לא אקח מחוט ועד שרוך הנעל‬ ‫דרשה ליום א' דסליחות)‬ ‫צבור‪ .‬ושמא יאמר אדם מי מעיד בי‪,‬‬ ‫שאינו רוצה בשום אופן לעבור‬ ‫אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו‪ ,‬שנאמר כי אבן מקיר‬ ‫עבירה ח"ו אפילו אם ירוויח ממון רב‪ .‬עכ"פ רואים אנו כובד המלחמה‬ ‫תזעק וכפיס מעץ יעננה‪ ,‬דבי רבי שילא אמרי שני מלאכי השרת המלוין‬ ‫מלחמת היצר נגדנו ובודאי שבסביבת הרשעים הדבר קשה שבעתים‪.‬‬ ‫לו לאדם הן מעידין עליו‪ ,‬שנאמר כי מלאכיו יצוה לך‪ ,‬רבי חידקא אומר‬ ‫ואף אם יתחזק האדם מאוד שלא להכשל‪ ,‬כמעט אי אפשר שלא יגרמו‬ ‫נשמתו של אדם היא מעידה עליו‪ ,‬שנאמר משוכבת חיקך שמר פתחי‬ ‫לו עכ"פ פגם וחסרון‪ ,‬כמו שכתבו בסה"ק שכשם שמצינו בדברי חז"ל‬ ‫פיך‪ ,‬ויש אומרים אבריו של אדם מעידים בו‪ ,‬שנאמר אתם עדי נאם ה'‪.‬‬ ‫שהמסתכל בדמות צדיק גורם שיזכור תלמודו‪ ,‬כך ההסתכלות באדם‬ ‫ויש לפרש מה שאמרו שישראל שרויין בצער‪ ,‬דהיינו שמצטערים ממה‬ ‫רשע גורם פגם לאדם במחשבה ע"י החטאים שחטא הרשע הזה‬ ‫שהדור הולך ויורד ביראת ה'‪ ,‬וערך התורה והיראה מתמעטת בעיני העם‬ ‫במעשה‪ ,‬ולפעמים גורם גם לו לפגם במעשה ממש‪ ,‬וידוע מה שאמר‬ ‫ובפרט בעיני הדור החדש‪ ,‬וע"ז אמרו שאם פירש אחד מהם שאין‬ ‫יעורר ליראת ה' לתקן גם את אלו שבסביבתו‪ ,‬כי הם יודעים המלחמה‬ ‫מתאמץ לחפש עצה ותחבולה האיך לתקן אותם ולומר להם דברי מוסר‪,‬‬ ‫הכבירה שהאדם עובר מול תחבולות היצר הארב לפתחו בכל רגע‬ ‫כי אומר שלום עלי נפשי ודי לי אם את נפשי הצלתי מדינה של גיהנום‬ ‫לפתותו שילך ויסור אחר מראה עיניו אשר יראה‪ ,‬כי טוב העץ של העוה"ז‬ ‫ומיד יצר הרע‪ .‬עונשו הוא שבאין שני מלאכי השרת שמלווין לו לאדם‬ ‫למאכל ותאווה הוא לעינים‪ ,‬ונראה לאדם שיטיב לו אם ישמע שעצתו‬ ‫[דהיינו יצה"ר ויצה"ט שהמה המלאכים המלווין לו לאדם כדמשמע‬ ‫הגרועה‪.‬‬ ‫בשבת קיט‪ ]:‬ומניחין לו ידיהן על ראשו ואומרים פלוני זה שפירש מן הצבור‬ ‫[ובדרך צחות אמרתי עוד לפרש דברי חז"ל האלו‪ ,‬בהמשך למה שאמרו‬ ‫ואינו חושש רק על עצמו ולא להדריך אחרים בדרך ישרה‪ ,‬אל יראה‬ ‫תחילה שצריך לחשוש שמא תלכד אשתו ובני ביתו בעצת החוטאים‪,‬‬ ‫בנחמת צבור היינו כי האמת הוא שאין דרך לאדם להציל ולשמור את‬ ‫וע"ז הוסיפו לבאר למה לא ירצה להתקוטט עמה ולהתנגד לדרכה הרעה‪,‬‬ ‫עצמו כראוי בעצמו כמו שנתבאר‪ ,‬וזהו שאמרו ושמא יאמר אדם מי מעיד‬ ‫כי לא ירצה שיאמרו עליו המלאכים המלווין אותו בליל שבת (שבת קיט‪):‬‬ ‫בי מי יעיד עליו שאינו יכול לשמור עצמו כראוי מהשפעת אנשי הרשע‪,‬‬ ‫'יהי רצון שיהיה לשבת הבאה כן' ומלאך הטוב בעל כורחו יענה אמן‪ ,‬על‬ ‫אבני ביתו של אדם הם בניו ובני ביתו וקורות ביתו של אדם זו אשתו כמו‬ ‫כן אינו רוצה להתקוטט עימה והולך אחריה בעצתה הרעה]‪.‬‬ ‫שאמר רבי יוסי בשבת (קיח‪ ):‬מימי לא קריתי לאשתי אשתי אלא ביתי‪,‬‬ ‫ואמרו עוד רבי חידקא אמר נשמתו של אדם הוא מעידה עליו היינו מה‬ ‫וכעי"ז במדרש רות רבה (ב‪ ,‬ח)‪ .‬כי האשה היא כמו קורת הבית המציל‬ ‫שנתבאר שאפילו אם אין מגיע לו שום פגם במעשה‪ ,‬עכ"פ לא ימלט‬ ‫את הבית שלא יפול‪ ,‬כך האשה מגינה עליו ומצלת אותו מן החטא‪ ,‬וכמו‬ ‫מפגם במחשבה ובטוהר נשמתו ע"י מעשה הרשעים וכנ"ל‪ .‬וגם י"א‬ ‫שאמרו (יבמות סב‪ ):‬שהשרוי בלא אשה שרוי בלא חומה‪ ,‬וכמו"ש בנחל‬ ‫אבריו של אדם מעידין עליו כי האדם עלול לחטא ע"י אבריו המוליכים‬ ‫קדומים בשה"ש‪ .‬והיינו שהם מעידין עליו שאפילו אם ישמור את עצמו‬ ‫אותו את חבריו הרעים ובפרט ע"י סרסורי העבירה הנמצאים בגופו הם‬ ‫אינו יכול לשמור את בניו ובני ביתו כנ"ל ואף הם עלולים להמשיכו‬ ‫העין הרואה והלב החומד‪ ,‬וקשה מאוד להשמר מהכשל בם ולהמלט‬ ‫אחריהם במעשיהם הרעים‪.‬‬ ‫ולהתחבא מהם ועבירה גוררת עבירה‪ .‬ע"כ אין עיצה לאדם אלא לעורר‬ ‫ואמרו עוד דבי רבי שילא אמרי שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם הן‬ ‫אחרים ג"כ ולומר לפניהם דברי מוסר‪ ,‬ובזה אולי יש תקוה שינצלו אף‬ ‫מעידין עליו שנאמר כי מלאכיו יצוה לך‪ ,‬הם יצר הרע ויצר הטוב המלוין לו‬ ‫הוא ובני ביתו וצאצאיו מיצר הרע‪.‬‬ ‫לאדם וגם הם מעידין בו ומתרין בו שלא יוכל להחזיק בצדקותו אם לא‬ ‫המשך מדור פרשת השבוע ‪ -‬החילוק בין תוכחת היחיד לתוכחת הרבים‬ ‫והנה רש"י פירש כשעירים‪ ,‬לשון רוח סערה‪ ,‬וכרביבים‪ ,‬טיפי מטר‪.‬‬ ‫ולבאר המשך הפסוקים נקדים דהנה יש חילוק באמירת דברי מוסר‬ ‫ובאמרו דשא פירש‪ ,‬עטיפת הארץ מכוסה בירק‪ ,‬ועשב פירש בלשון‬ ‫ותוכחה בין מי שאומר מוסר ליחיד לבין מי שמדבר לפני רבים‪ ,‬שכאשר‬ ‫יחיד קלח אחד קרוי עשב‪ .‬ולפי דרכינו יתפרש 'כשעירים' כמו רוח‬ ‫אדם מעורר את הרבים ואינו מדבר לאדם מסוים‪ ,‬הוא יכול לפעמים‬ ‫סערה שהולך ברעש וברגזון‪ ,‬כן מותר לאדם לומר כל מיני דברי מוסר‬ ‫לדבר דברים נכוחים ומפורשים לעורר אותם בהם לתקן ולשפר‬ ‫כאשר 'עלי דשא' שהוא מדבר לפני הרבים‪ ,‬כי הם לא ישנאו אותו על‬ ‫מעשיהם‪ ,‬כי הרבים לא ישנאו אותו כ"כ ע"ז כי לא יתביישו בתוכחתו‬ ‫זה‪' .‬וכרביבים עלי עשב' כמו שהרביבים הם טיפי מטר שיורדים בנחת‪,‬‬ ‫לפי שאין ידוע למי נתכוון‪ ,‬אבל כשרוצה להוכיח את היחיד על חטאו‬ ‫כן צריך לומר התוכחה ליחיד‪ ,‬שהוא נמשל לעשב שהוא קלח אחד‪,‬‬ ‫יש לו להזהר מאוד בתוכחתו לאמרו בלשון רכה ובכבוד וברוב אהבה‬ ‫בטוב ובנעימים ובדרך כבוד‪.‬‬ ‫כדי שיקבל ממנו‪ ,‬וכמו שכתוב בפרשת קדושים (ויקרא יט יז) הוכיח‬ ‫וגמר דבריו במעלת הענין 'כי שם ה' אקרא' לומר דברי מוסר וד"ת 'הבו‬ ‫תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא‪ ,‬ופירש"י (מתו"כ) מה שאמר‬ ‫גודל לאלקינו' בזה הוא מרבה כבוד שמים‪ ,‬ויהיה חביב לפני השי"ת‪,‬‬ ‫ולא תשא עליו חטא‪ ,‬שאם מוכיח את חבירו בדברי מוסר צריך להוכיחו‬ ‫וכמו שהזכרנו מדברי חז"ל כי מי שאומר ד"ת ברבים זוכה שתשרה‬ ‫בפה רך ובניחותא‪ ,‬ולא ילבין פניו ברבים‪ .‬ויש לבאר דרצ"ל שאם תבייש‬ ‫עליו רוה"ק‪ ,‬ובפרט אם עוזר לו השי"ת שאומר דבריו באופן הראוי והם‬ ‫אותו ברבים בתוכחתך אז תגרום שתשא עליו חטא‪ ,‬היינו שבאופן זה‬ ‫מובנים לכל שומעיהם והם פועלים פעולתם אצל הרבים להחזירם‬ ‫הוא לא ישמע לך‪ ,‬וכשישנה בחטאו עתה אחר תוכחתך יגדל חטאו עוד‬ ‫למוטב ולמנעם מן החטא‪ ,‬בזה יש נחת רוח גדול לפניו יתברך והוא‬ ‫יותר‪ ,‬כי מתחילה היה שוגג שלא ידע שאסור לעשות כן וכעת הוא‬ ‫בכלל המזכה את הרבים שאמרו חז"ל עליו (אבות ה יח) שאין חטא בא‬ ‫מזיד‪.‬‬ ‫על ידו‪ ,‬ואפילו אם מציל את היחיד בלבד מן החטא הוא חשוב כאילו‬ ‫על כן הדרך הישרה הוא לשלב מוסרו בדברים ערבים ונעימים ויאמר לו‬ ‫קיים עולם מלא‪ ,‬וכמו שאמרו (סנהדרין פ"ד מ"ה) כל המקיים נפש‬ ‫מדוע אתה עושה כן הלוא לפי ערכך וחשיבותך אינו נאה לפניך לעשות‬ ‫אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא‪ ,‬וק"ו הוא כאן‬ ‫רע‪ ,‬וזה מרומז בפסוק הנ"ל 'הוכיח תוכיח את עמיתך' שיהיה אז חבר‬ ‫שמצילו מן החטא‪ ,‬כאמרם במדר"ר פרשת פנחס פכ"א ס"ד שכל‬ ‫ועמית עימו ויאמר לו אתה חבר עימי וכמו שאין נאה לפני לעשות כן‪,‬‬ ‫המחטיא את חבירו חמור יותר מן הורגו‪ ,‬כ"ש שאם מצילו מן החטא‬ ‫כך לפניך אינו נאה‪ .‬וכך רמז גם שלמה המלך במשלי (ט ח) אל תוכח‬ ‫כאלו הוא מחיה אותו וחשוב לו כאילו קיים עולם מלא‪.‬‬ ‫לץ פן ישנאך‪ ,‬שבעת שאתה מוכיח את חברך לא תאמר לו אתה לץ‬ ‫(מתוך דרוש לשבת תשובה תר"פ בבית הכנסת ברחוב גשר ‪-‬‬ ‫ורשע מדוע עשית כך‪ ,‬כי באופן זה 'וישנאך' ולא ישמע למוסרך‪ ,‬אך‬ ‫בריקקענשטראססע)‪.‬‬ ‫'הוכח לחכם ויאהבך' שתאמר לו אתה חכם וחשוב ואין נאה לפניך‬ ‫לעשות כן‪ ,‬וכך יאהבך וישמע לך‪.‬‬