הלכה בהירה · Halacha Behira — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

הלכה בהירה
הלכה למעשה לחיי יום יום ,שבת ומועדים
מאת הרה"ג אפרים נייהויז שליט"א
דומ"ץ בבית הוראה של מרן הגרמ"ש קליין שליט"א ובק"ק ויזניץ
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
גליון מח – יום כיפור תשפ"ז
הלכות ומנהגים ליום הכיפורים תשפ"ז
פרק ב -יום הכיפורים פרק א -ערב יום הכיפורים
איסור מלאכה 8 .................................... השכמת הבוקר 1 ...................................
ועניתם את נפשותיכם 9 .......................... מנהג כפרות 1 ......................................
.
איסור אכילה ושתיה 9 ............................ כיסוי הדם 2 .........................................
חולה ביום הכיפורים 10 ........................... תפילת שחרית וחלוקת לעקעך3 ................
קטנים ,מעוברות ,מניקות ויולדות 11 ...........
. לפייס חבירו 3 ......................................
קידוש ,נט"י וברכות למי שאוכל 12 ............. מצות אכילה 4 ......................................
איסור רחיצה 13 ................................... טבילה במקוה 5 ....................................
איסור סיכה 13 .....................................
. תפילת מנחה ,וידוי ,מלקות 5 ....................
.
פרק ג -מוצאי יום הכיפורים סעודה המפסקת 6 .................................
תקיעת שופר 14 ...................................
.
השארת מיחם 6 ....................................
תפילת ערבית 14 ..................................
.
חליצת מנעלים 6 ..................................
.
קידוש לבנה 14 ..................................... ברכת הבנים 7 ......................................
תוספת יום הכיפורים 14 .......................... לבישת הקיטל ועטיפת הטלית 7 ................
הבדלה 15 ........................................... תוספת יום הכיפורים 7 ...........................
סעודת מוצאי יוה"כ 15 ........................... הדלקת נרות 7 ......................................
פרק א -ערב יום הכיפורים
סק"ז בשם הגר"א) .ויש נוהגים שאין אומרים השכמת הבוקר
כלל סליחות בערב יוה"כ. א .בערב יום הכיפורים משכימים לעבודת היום.
מנהג כפרות ב .טובלים במקוה טהרה כהכנה לעבודת היום.
ד .נוהגים ליקח תרנגול ולעשות כפרה בערב יום יש נוהגים לטבול ביום זה במקוה טהרה ד'
כיפורים ,וכן נוהגין בכל מדינות אלו כי הוא פעמים .א – לפני הסליחות ועריכת הכפרות.
מנהג ותיקין (רמ"א סי' תרה ,וכ"כ האר"י ז"ל בספר ב – לפני תפילת שחרית .ג – במשך היום .ד –
הכוונות ושל"ה) .ועיקר ענין ה'כפרה' שיחשוב אחר סעודה המפסקת לפני ההליכה לביהכ"נ.
שכל מה שעושין לעוף הזה הכל היה ראוי ויש שטובלים ה' פעמים ,ויש שטובלים רק
לבוא עליו וע"י תשובתו הקב"ה מסלק פעמיים או פעם אחת .וישראל קדושים הן
הגזירה מעליו ונתקיים ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון
דוגמתו בעוף הזה (משנ"ב סק"ב) .ויחשוב בלבו לבו לשמים.
שהוא חייב ד' מיתות ,זורקו סקילה ,שחטו ג .אומרים 'סליחות' ואין מאריכים בה (רמ"א סי'
הרג ,תפסו בצואר חנק ,שורפו היינו שריפה, תרד ס"ב) .ואין אומרים וידוי רק פעם אחת
וזה כפרתו (באר היטב) ,ויאמר 'נפש תחת נפש' (רמ"א סי' תרב) ,מפני שעתידין לומר ב"פ
(טור) .ויזרז עצמו לשוב בתשובה שלימה. במנחה ובמעריב ,והוא ג"כ יום טוב (משנ"ב
1
לפדות הכפרה בממון ולחלק הממון לעניים לוקחים תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה (ב"י, ה.
כדי שלא יתביישו העניים במה שנותנים להם רמ"א שם) .אם טעו ולקחו תרנגול לנקבה או
התרנגולים שלקחו לכפרה (מג"א סק"ד). תרנגולת לזכר ,אין צריך כפרה אחרת (אשל
יג .מי שפודה הכפרות ליתן שוויים לעניים ,לא אברהם – בוטשאטש ,מהדו"ת ריש סי' תרה).
יפדה במעות מעשר שיש לו (משנ"ב סק"ו). לדעת הרמ"א יכולים לקחת תרנגול אחד ו.
ולפי"ז ה"ה שאין לקנות כפרות בכסף מעשר. לכפרה לכמה זכרים ביחד ,ותרנגולת אחת
יד .יסוד המנהג לעשות הכפרות בערב יום כיפור, לכפרה לכמה נקבות ביחד .ולדעת האר"י
אבל במקום שיש לחוש למכשול בדקדוק לוקחים כפרה לכל אחד ואחד .ומי שאין ידו
השחיטה הבדיקה והמליחה וכדו' ,יש להקדים משגת ליקח לכל אחד בנפרד יקח לכמה ביחד
ולעשות הכפרות בעשרת ימי תשובה ,כי כל (מטה אפרים ס"ב).
עשרת ימי תשובה הוא זמן לכפרות (פמ"ג א"א גם לדעת הרמ"א היינו דוקא אם מסובבים ז.
סק"א ,הובא במשנ"ב סק"ב) .ויש נוהגים שבני לכמה אנשים ביחד ,אבל אין לעשות כפרה
הבית עושים בעשי"ת ורק הגברים עושים בתרנגול אחד לכמה אנשים זה אחר זה.
בעיו"כ (שדי חמד מערכת יוה"כ סי' א אות א בשם מעוברת – לדעת הרמ"א לוקחים בעבורה שני ח.
ספר מועד לכל חי סי' טו מ"ז) .ואפשר לסמוך על תרנגולים ,זכר ונקבה ,זכר -שמא הולד זכר,
זה ולערוך לכתחילה הכפרות גם לפני ערב יום ואם היא נקבה יתכפרו האם והולד יחד (מג"א
כיפור אם קשה להשיג עופות בערב יום סק"ב) .ולפי האר"י לוקחים למעוברת שלשה,
כיפור ,או למי שקשה לו או לנשים וקטנים תרנגול ושתי תרנגולות .ובמעוברת עם
וכדו'. תאומים ,להרמ"א סגי בשנים ,וכנ"ל ,ולפי
טו .לכתחילה ראוי שמי שעושה כפרות לאחרים האר"י צריכים חמשה (שו"ת קנה בושם ח"ב סי'
יעשה קודם לעצמו ,דיבוא זכאי ויכפר על כ) .אם נתברר המין ,לוקחים כפי מה שצריך.
החייב .ואם הוא רוצה לעשות באשמורת של בספק מעוברת אי"צ כפרה (מבית לוי עמ' לא).
ערב יום הכיפורים ,יכול לעשות לבני ביתו זמן עשיית ה'כפרה' בערב יוה"כ ,יש שעושים ט.
לפני ערב יום הכיפורים. באשמורת אחר הסליחות ,כי אז הרחמים
טז .מי שלא השיג עופות ל'כפרות' ,יעשה גוברים (מג"א סק"א מהשל"ה הק' בשם האר"י ,וכן
'כפרות' עם כסף ,שלוקח כסף ומסבב על מנהג רבוה"ק מויזניץ) .ויש שעושים לפני
ראשו ואומר :זה חליפתי וגו' ,זה הכסף ילך הסליחות (בליקוטי חבר בן חבר ,שכן נהג החת"ס).
לצדקה ואני אכנס וכו' .ויתן הכסף לצדקה. אומר 'לשם יחוד'' ,בני אדם' וגו' ומסבב את י.
כיסוי הדם התרנגול על ראשו ואומר :זה חליפתי,
יז .מצוה לכסות דם חיה או עוף שנשפך ,שנאמר תמורתי ,כפרתי .ויכוון שהר"ת חת"ך כי
(ויקרא יז ,יג) ושפך את דמו וכסהו בעפר (יו"ד סי' המלאך הממונה על החיים שמו חת"ך ,וזהו
כח ס"א) .ויש ענין לחזר אחר מצוה זו .ואע"פ 'החותך חיים לכל חי' (דרכי משה אות ג בשם
שנחלקו הפוסקים אם מי שלא שחט יכול תרוה"ד) .ועושין כן ג' פעמים .ויש שנוהגין
לכסות ,נוהגים שכל אחד מכסה דם עוף לסמוך ידיהם על התרנגול דוגמת סמיכה
הכפרה שלו (מבית לוי עמ' לב). בקרבן ,ושוחטין אותו מיד ,דתיכף לסמיכה
יח .למצות כיסוי הדם צריך שיהיה למטה עפר שחיטה (שו"ע הרב ס"א).
תיחוח ואחר השחיטה יכסה בעפר מלמעלה, אם מסבב לאחרים ,יאמרו האחרים 'בני אדם' יא.
שנאמר 'וכסהו בעפר' ,ודרשו חז"ל ב' עפר. וגו' ,וכשמסבב על ראשם יאמר זה
וצריך הזמנה לכך ,ואם יש כבר עפר במקום חליפתך/כם וכו'.
ההוא ,צריך שיזמינו בפה ,שיאמר קודם נוהגים ליתן הכפרות לעניים ,או לפדותם יב.
השחיטה :עפר זה יהא לצורך כיסוי הדם ,וי"א בממון שנותנים לעניים (רמ"א שם) ,כמו
שאינו צריך ,ולכן בדיעבד אם כבר כיסה שכתוב 'וחטאך בצדקה פרוק' .ויותר טוב
2
לעניים ,ושני עניינים אלו נעשו (אשל אברהם - מלמעלה ולא הזמין בפה את העפר שלמטה,
בוטשאטש מהדו''ת ס''א ועו"פ) .אך לכתחילה אי"צ לחזור ולכסות (שו"ע יו"ד סי' כח ס"ה ,מג"א
יעשה שוב על כסף ויתן לעניים (מבית לוי שם). סקי"ב).
תפילת שחרית וחלוקת לעקעך יט .המנהג בהרבה מקומות בערב יוה"כ
כד .בתפילת שחרית אין אומרים 'מזמור לתודה' ששוחטים הרבה עופות בזה אחר זה ,והציבור
(דבזמן הבית היה אסור להקריב בעיוה"כ שום קרבן מכסים בעצמם הדם ,ואחר שחיטת עוף אחד
הנאכל כיון דממעט זמן אכילתו ,שהרי כל הקרבנות מכסים הדם בעפר ,ותיכף שוחטים עליו עוף
נאכלין ליום ולילה שלאחריו ,וביוה"כ א"א לאכול אחר ונשפך שם הדם ומכסים שוב בעפר וכן
ונמצא מביא לידי פסול) ,ולא תחנון (דנוהגין לעשותו הלאה ,מהנכון להדר וליתן עפר מלמטה לפני
קצת יום טוב) ,ולא 'אבינו מלכנו' ,ולא 'למנצח' השחיטה ,ואף אלו שלא נוהגים כן וסומכים
(דכתיב ביה 'ביום צרה')( .שו"ע ורמ"א סי' תרד ס"ב, על העפר שנתנו לפני שחיטת העוף הראשון,
משנ"ב ס"ק ג-ד). קיימו המצוה להרבה פוסקים.
כה .איתא בסידור נהורא שלם (הו"ד באלף המגן כ .אוחז העפר ביד ימינו ,וקודם שמכסה מברך:
סקל"ח ובטעמי המנהגים) ,ונוהגין שהגבאי של ברוך אתה וכו' אשר קדשנו במצוותיו וצונו על
בית הכנסת מחלק להציבור מיני מתיקה בערב כיסוי דם בעפר (שם ס"ב) .ואע"ג דלא מצינו
יוה"כ בבוקר אחר התפילה ,וכל אחד שנוטל בשום מקום שמזכירין פרט המצוה בברכה,
אומר ,אם ח"ו נגזר עלי להנות מן הצדקה אלא דרך כלל ,וא"כ היה די לומר 'על כיסוי
בזאת אקיים .ובכמה מקומות נוהגים דם' לחוד ,הכא שאני שעושה שני מצוות,
שהאדמורי"ם או הרבנים מחלקים ה'לעקעך' דהיינו כיסוי שלמטה מן הדם ושל מעלה וזה
לציבור. נלמד מן בעפר ,ע"כ צריך לומר בעפר ,להורות
התרת נדרים על שני המצות (ט"ז סק"ג) .ועוד ,דכתיב במקום
כו .יש נוהגים לעשות התרת נדרים בעיו"כ ולא אחר 'וכסינו את דמו' לשון העלמה ,דלא תימא
בער"ה ,ועי' 'הלכה בהירה' לראש השנה פרטי דהכא נמי הכי פירושו ,לכן אנו אומרים בעפר
ההלכה והמנהג. לומר דמצוה היא לכסות בעפר ,ונכון הוא
לפייס חבירו (תבואות שור ,הובא בפמ"ג יו"ד משב"ז סי' כח סק"ג).
כז .עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים בדיעבד אם לא אמר בעפר יצא (חכמ"א כלל ח
מכפר עד שיפייסנו ,ואפי' רק הקניטו בדברים ס"ד).
צריך לפייסו (שו''ע סי' תרו ס''א) ,שנאמר 'כי כא .בחור בר מצוה שמקיים מצות כיסוי הדם פעם
ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל ראשונה אינו מברך שהחיינו ,כיון שהוא
חטאתיכם לפני ה' תטהרו' ,כלומר חטאתיכם שלוחו של השוחט לכסות ,ואצל השוחט אין
שהם לפני ה' לבד ,יום הכיפורים מכפר ,אבל זה פעם ראשונה .והשוחט ומכסה פעם
מה שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר ראשונה י"א שמברך שהחיינו על הכיסוי
עד שיפייסנו .לפיכך יתן כל אדם אל לבו (רמ"א יו"ד סי' כח ס"ב) .ורוב פוסקים ס"ל דגם
בערב יום הכיפורים לפייס לכל מי שפשע בזה אין לברך (פר"ח ,פמ"ג ,בנין עולם יו"ד סי' ט).
כנגדו ואפילו לא הקניטו אלא בדברים צריך כב .אין ליתן לקטן לכסות הדם (דרכי תשובה
לילך ולפייסו ולבקש ממנו שימחול לו (שו"ע סקס"ב).
הרב ס"א). כג .אם בשחיטת העוף נעשה נבילה ,יש לקחת
כח .וכ"ש אם יש בידו מן הגזל ואונאה וכל דבר כפרה אחרת (אלף המגן סי' תרה סק"י) ,אך אם
הנוגע בממון יראה לתקן ,דזהו המקטרג הגדול נמצא העוף טריפה אינו חייב לעשות כפרה
על האדם ,כמו שאחז"ל סאה מלא עונות ,מי אחרת ,כי עיקר ענין הכפרה שיתן אל לבו
מקטרג ,גזל מקטרג בראש .כללו של דבר כל שכל המעשים שנעשו בכפרה זו היו צריכים
דבר שבממון לא יסמוך על הוראתו כי היצה"ר לעשות בגופו ממש .וגם שנותן תמורתו
יש לו התירים הרבה (משנ"ב סק"א).
3
משל למלך שהיה לו בן יחיד וגזר עליו כט .וזה כולל בני משפחתו הקרובים ביותר,
להתענות יום אחד וצוה להאכילו ולהשקותו חברים ,שכנים ,ובפרט שונאים .ורבים
קודם כדי שיוכל לסבול .וכן נוהגין להרבות בו מקפידים לבקש מחילה מאוהבים שלא פגעו
בסעודה (טור סי' תרד) .וכן נפסק בשו"ע :מצוה בהם ,ולא מאנשים שיש להם סכסוך ומריבות
לאכול בערב יום כיפורים ולהרבות בסעודה עמהם ,ובימים אלו יש לחשב ממי באמת
(שם ס"א). צריך לבקש מחילה.
לד .ומביא במדרש מעשה בשוטר העיר שאמר ל .המבקש מחילה מחבירו צריך לפרט מה
לעבדו קנה לי דגים ולא מצא אלא דג אחד ונתן שחטא לו ועל זה מבקש מחילה ,ואם יודע
בו זהוב ,והיה שם יהודי חייט והוסיף עליו עד שחבירו יתבייש מזה כשיפרט החטא ,לא
שהעלוהו לחמשה ונשאר לחייט .בא העבד יפרט אותו (שו"ע הרב ס"א ,מטה אפרים סק"ב).
אל אדוניו וסיפר לו כל המאורע ,שלח השוטר לא .מי שפגע באחד או דיבר עליו לשון הרע והוזק
אחר החייט ואמר לו מה מלאכתך ,אמר לו, מזה וכדו' ,וההוא אינו יודע מזה ,י"א שצריך
חייט .אמר לו ולמה קנית דג שוה זהוב בה' להודיע לו מה שעשה לו ולבקש ממנו מחילה
זהובים ,ולא עוד אלא שלקחתו מיד עבדי (חפץ חיים כלל ד סי''ב) ,וי"א שכיון שההוא אינו
ששלחתיו לקנותו לי ,השיב לו והיאך לא יודע עדיף שלא יגלה לו ,כי עי"ז יצער אותו
אקננו אפילו בי' כדי לאוכלו ביום כזה שצונו יותר (כך מקובל בשם הגר''י סלנטר ,מועדים וזמנים
הקדוש ברוך הוא לאכול ולשתות ושאנו ח''א סי' נ''ד) .ולמעשה נכון לבקש ממנו מחילה
בטוחים שהקב"ה יכפר לנו עונותינו אמר לו בכללות כנהוג שמתפייסים זה עם זה בלי
א"כ יפה עשית ופטרו והלך לשלום (טור שם). לפרט את העבירה שעשה כנגדו.
לה .וקיבלו חז"ל דאדרבא מצוה מן התורה לאכול לב .המוחל לא יהא אכזרי מלמחול (רמ"א בשם
בעיו"כ ,ורצה הקב"ה ליתן שכר בעד האכילה מהרי"ל) ,דכל המעביר על מידותיו מעבירין לו
כאלו התענו ,שאינו דומה מצוה שיש בו צער על כל פשעיו ,ואם הוא לא ירצה למחול לא
כמו שאמרו לפום צערא אגרא ,אילו כתב בט' ימחלו לו (משנ"ב סק"ח) ,ואם מכוין לטובת
לחודש תאכלו לא היה לנו שכר אלא כמקיים המבקש מחילה ,שיהא לבו הערל נכנע ולא
מצותו ע"י אכילה ,ולכן שינה הכתוב וכתב ירגיל בכך ,או לטובת עצמו שירא שיהא לו
מצות אכילה בלשון תענית שיהיה נחשב היזק עי"כ ,אין צריך למחול לו ,ומ"מ צריך
אכילה זו לפני הקדוש ברוך הוא כאילו היה להסיר השנאה מלבו אחרי שבאמת ביקש
תענית ,כדי ליתן שכר כמקיים מצוה בצער ממנו מחילה (משנ"ב ס"ק ט-י).
עינוי (משנ"ב סק"א). מצות אכילה
לו .בסידור האר"י ובסידור הרש"ז כתוב :וירבה לג .תני רב חייא בר רב מדיפתי ,כתיב :ועניתם את
בסעודה כשיעור שני ימים ,ערב יוה"כ ויוה"כ. נפשותיכם בתשעה לחדש ,וכי בתשעה
ובאשל אברהם [מהגה"ק מבוטשאטש] כתב מתענין והלא בעשרה מתענין ,ללמדך שכל
דהכוונה שיאכל כל שהוא יותר מאכילתו ביום האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב
אחד ,ועי"ז הוי כאילו אכל בב' ימים ,כי מקצת כאילו התענה תשיעי ועשירי .והכי קאמר
היום ככולו ,ויזהר שלא ימלא בטנו מאכילה קרא :הכינו עצמכם בתשיעי לעינוי של מחר.
גסה וכל מעשיו יהיו רק לשם שמים (אלף המגן וכיון שקרא רחמנא לאכילה בלשון עינוי ,א"כ
אות מג). חשיב כמו עינוי כאילו התענה תשיעי ועשירי,
לז .י"א שגם בלילה של ערב יוה"כ יש מצות פירוש כאילו נצטוה להתענות בשניהם .והוא
אכילה (של"ה מס' יומא פרק נר מצוה אות יא ,אשל מאהבת הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא
אברהם -בוטשאטש) ,וי"א דאין מצוה לאכול צוה להתענות אלא יום אחד בשנה ולטובתם
בלילה (מג"א סק"א ,ברכי יוסף סק"ב ,ערוך השלחן לכפר עונותיהם ,וצוום שיאכלו וישתו תחילה
ס"ה). כדי שיוכלו להתענות ושלא יזיק להם העינוי.
4
מג .מנהג חסידים ואנשי מעשה לאכול אף אכילות לח .ברוב תפוצות ישראל נוהגים לאכול שתי
קטנות וכן לשתות במשך היום ,וכמו שכתב סעודות ,סעודה אחת לפני הצהרים ,וסעודה
בשו"ת כתב סופר (סי קיד) שבכל אכילה שניה לפנות ערב ,והיא הסעודה המפסקת.
ושתיה אף מועטת מקיים המצוה. לט .נוהגים ללבוש בגדי שבת לפני הסעודה.
מד .מצוה על כל אחד שיכין עצמו בערב יום בוצעים על חלות עגולות כמו בר"ה ,וטובלים
הכיפורים כדי שיוכל לצום ביום הכיפורים, פרוסת המוציא בדבש (מט"א סי' תרד סי"ח).
ולכן צריך לשתות ביום זה יותר ממה שרגיל בסעודה הראשונה אוכלים דגים ,כמעשה
לשתות בכל יום ,וכן לאכול יותר ,והוא חלק דחייט הנ"ל (עט"ז ,הגר"א ,מט"א סי"ח) .מרק,
ממצות האכילה ביום זה. בשר עוף (ולא בשר בהמה ,מג"א סי' תרח סק"ז,
מה .מותר לקחת בערב יום הכיפורים כדורי קלי מט"א שם ,ושם באלף המגן סקמ"ח הביא מהישועות
צום וכדו' ,ואין זה מגרע ממצות ועיניתם את יעקב בסי' תרח סוסק"ב שמצוה לאכול בו בשר ולא
נפשותיכם. רק מנהג) ,מעהרען צימעס ,וקומפוט.
טבילה במקוה מ .נוהגים לאכול בסעודת עיו"כ קרעפלעך
מו .חייב אדם לטהר עצמו בערב יום הכיפורים (=כיסני בשר ,בצק ממולא בבשר) בתוך המרק,
ולטבול במקוה טהרה (עי' טור או''ח סי' תרו) .י''א ומבשלים אותם במים או במרק .והטעם
שטעם טבילה זו הוא משום טומאה כדי שיהיו דביו"ט אין שמחה אלא בבשר ,ועיו"כ הוא
נקיים וטהורים ביום הכיפורים ,ולפי טעם זה יו"ט דאתכסיא שמותר במלאכה ,ולכך מכסין
אין צריך לטבול אלא פעם אחת (רמ''א שם ס''ד, הבשר (ליקוטי מהרי"ח ערב יוה"כ בשם ספר גאולת
שו"ע הרב סי"א) .וי''א שטעם טבילה זו הוא ישראל בשם הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע) .ועוד
משום תשובה כגר המתגייר ולפי זה יש טעם ,כי בשר שהוא אדום רומז לדין ,ובצק
לטבול שלש פעמים (מג''א סק"ח). שהוא לבן רומז לרחמים ,ומכסים הדין
מז .י"א שיש לדקדק בחציצה בטבילה זו יותר ברחמים בימים אלו[ .ומטעמים אלו אוכלים אותן
מבשאר טבילות ,ולכן יטול צפרני ידיו לפני בערב יו"כ ,בהושענא רבא ובפורים .ושגור בפי העולם
הטבילה [וצפרני רגליו עדיף ליטול יום קודם ,ואם לא לומר שכשמכים אוכלים קרעפלעך ,בערב יו"כ מכין
נטלן יכול ליטלן גם היום] ,וצריך לצחצח שיניים מלקות ,בהושענא רבא מכין עם ההושענות ,ובפורים
וירחוץ כל גופו במים חמים לפני הטבילה מכין את המן ,וסימנך :הכה תכה – ר"ת – ה'ושענא
(מטה אפרים סי''ב ,ועי' אלף למטה שם סקי"ח ,דעת כ'פור ה'מן – ת'אכלו כ'רעפלעך ה'רבה או כ'ופתאות
ה'מוטמנות].
תורה סי' תרו ס"ד בשם השל"ה ,קיצור שו"ע סי' קלא
ס"ו ,וכ"מ במשנ"ב סקכ"ו) ,אמנם מדינא אין מא .אם מכינים הרבה קרעפלעך ויש בבשר שיעור
מעכב שום חציצה בטבילות היום. החייב הפרשת חלה (משיעור 1.200ק"ג) ,צריך
להפריש חלה בלי ברכה (כיון שנחלקו הפוסקים
מח .יכול לטבול מתי שירצה ,רק שיהיה קודם
בבצק שמבשלים אם חייב בהפרשת חלה ,לכן
הלילה (שו"ע שם) ,וטוב שיטבול קודם תפלת
מפרישים בלי ברכה ,עי' ש"ך יו"ד סי' שכט סק"ד).
המנחה ששם מתודה ,וכן נוהגין .ומקצתן
ומותר להכין כמות גדולה ולהשאיר להושע"ר
נוהגין לטבול אחר סעודה המפסקת כדי
ו/או גם לפורים ,אע"פ שבאופן רגיל אין
שיהיה סמוך ליום הכיפורים (משנ"ב סקי"ח).
לעשות כמות גדולה של פת בשרית ,שמא
תפילת מנחה ,וידוי ,מלקות
יבא לידי מכשול לאוכלו עם חלב ,כאן כיון
מט .בערב יום הכיפורים מתפללים מנחה קודם
שהמילוי ניכר שהוא בשר ,מותר (רמ"א יו"ד סי'
סעודה המפסקת ,ומתפללים בעוד היום גדול,
צז ס"א).
ואין אומרים 'הודו' לפניה כשאר ערב יו"ט.
מב .בסעודה המפסקת אין אוכלים דגים (מט"א סי'
ואין אומרים 'אבינו מלכנו' (אף כשחל בערב
תרח ס"א) ,ואוכלים שאר מאכלי יום טוב כמו
שבת ,מג"א סק"ב) ,ואין אומרים 'תחנון' (רמ''א סי'
בסעודה ראשונה.
תרז ס''ה).
5
כדי שלא יהיה צמא ביוהכ"פ ,אעפ"כ מברך נ .אע"פ שעיקר מצות וידוי ביום הכיפורים הוא
על השתיה (שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' מב) . משחשיכה לאחר אכילה ,תיקנו חכמים
נט .אחר סעודה המפסקת יש נוהגים לטבול שיתוודה בתפילת מנחה קודם הסעודה ,גזרה
במקוה טהרה לקבל קדושת היום. שמא ייחנק או שתטרף דעתו בסעודה מחמת
השארת מיחם שכרות ולא יוכל להתוודות בכניסת יום
ס .אם יש צורך במים חמים ביום כיפור ,כגון הכפורים (שו"ע שם ס"א).
לתינוקות שצריך להאכילם בקבוקי דייסה נא .היחיד אומר וידוי בגמר תפילתו אחר יהיו
וכדו' ,או לחולה שצריך לשתות דוקא משקה לרצון ,ובחזרת הש"ץ אין אומרים וידוי (שו"ע
חם ,מותר להכין מערב יו"כ ולהשאיר דלוק ס"ה).
מיחם ביו"כ. נב .האוחז באמצע הוידוי והש"ץ הגיע ל'קדושה',
סא .אמנם להכין מיחם בעיו"כ ולהשאירו דלוק יכול להפסיק ולענות קדושה עם הש"ץ (מט"א
ביו"כ כדי שיהיה לו מים חמים מיד במוצאי סי' תרז ס"ו).
יו"כ ,הטור הביא שנחלקו בזה גדולי נג .מי ששכח לומר וידוי בתפילת שמו"ע ,יתוודה
הראשונים ,השו"ע (סי' תרט ס"א) פסק להיתר, אח"כ קודם שיאכל הסעודה המפסקת.
אמנם הרמ"א הביא י"א שאין להטמין למוצאי נד .נשים שאינן רגילות להתפלל תפילת מנחה
יו"כ וכתב שכן נוהגין במדינות אלו .וטעם בקביעות ,אינם חייבות להתפלל בעיו"כ
הדבר ,שנראה שמתבשל ביוה"כ לצורך חול, משום הוידוי .ומ"מ נוהגות נשים רבות
וזה אין נכון (מג"א סק"א בשם הרדב"ז ,פמ"ג. להתפלל תפילת מנחה ולהתוודות קודם
ובשעה"צ סק"א הקשה מהגמ' בשבת יח .וכתב ,אולי סעודה המפסקת.
משום דבעשרת ימי תשובה יש להחמיר אפילו בדבר נה .אחר תפילת מנחה כל הקהל לוקים ל"ט
המותר מדינא) .ועוד טעם ,משום שנראה מלקות ,אע"פ שאינם מלקות ממש ,יש
כרעבתנות ,שלהוט אחר האכילה ואינו רוצה תועלת בזה שמתוך כך יתן אל לבו לשוב
להמתין עד שיתבשל (לבוש ,משנ"ב סי' תרט מעבירות שבידו .הנלקה מוטה ושוחה על
סק"ב) .ואין לעשותו אפי' בעיו"כ קודם חצות ברכיו ,פניו לצפון ואחוריו לדרום ,ונהגו
(מט"א ס"א ,משנ"ב שם בשם פמ"ג). שהנלקה אומר וידוי (אשמנו ,בגדנו וכו') בשעה
סב .אם הכין מיחם והשאירו ביוה"כ לצורך קטן או שנלקה ,והמלקה אומר 'והוא רחום' וכו' ג'
חולה ,או ששגג והטמין למוציו"כ ,מותר פעמים ,שהם ל"ט תיבות נגד ל"ט מלקות
לשתות ממנו מיד במוצאי יו"כ ואין צריך (רמ"א ס"ו ,מטה אפרים שם ס"ז) .והוא כנגד מה
להמתין בכדי שיעשו (משנ"ב שם). שחטא במחשבה ,בדיבור ובמעשה.
סג .מותר להכין מיחם בעיו"כ לצורך אדם חלוש סעודה המפסקת
שיהיה לו לשתות מיד במוצאי יוה"כ (אלף המגן נו .אחר תפילת מנחה אוכלים סעודה המפסקת
סק"א) .ונראה דכ"ש שמותר להכין בעיו"כ כנ"ל ,ומסיימים מבעוד יום.
לצורך ציבור [לא בבית] שיהיה להם מוכן נז .אם גמר לאכול סעודה המפסקת ,י"א דבזה
במוצאי יו"כ (הגרי"ש אלישיב זצ"ל). שהפסיק הוי כאילו קיבל עליו התענית בפה
חליצת מנעלים ואסור לאכול עוד (מג"א בשם מהרי"ל) ,וי"א
סד .חולצים מנעלים של עור מבעוד יום ,ומותר שכל זמן שלא קיבל עליו התענית בפה יכול
לנעול מנעלים שאינם של עור (שו"ע סי' תריד להמשיך ולאכול (שו"ע ס"ג) ,ולכן נכון שקודם
ס"ב) ,דכל שאינו של עור אינו מנעל אלא ברכת המזון יאמר בפירוש שעדיין אינו מקבל
מלבוש (משנ"ב סק"ה בשם א"ר) .ויש מאחרונים עליו התענית (מג"א בסי' תקנג) ,ועכ"פ יחשוב
שמחמירין שלא לצאת במנעל אף שאינו של כן בלבו (משנ"ב סקי"ב בשם ח"א).
עור ,העשוי כמנעל שלנו והוא מגין על רגל נח .השותה מים לאחר סעודה מפסקת או
ואינו מרגיש כלל שהוא יחף דלאו בכלל עינוי כשמגיע לבית הכנסת ,ואינו צמא ,ושותה רק
הוא ,ואף שאין למחות ביד המקילין אחרי
6
שקיעת החמה -ויברך עליו (רמ"א שם בשם שהשו"ע ורוב אחרונים מקילין בזה מ"מ מי
התשב"ץ ,ועי' אלף למטה סי' תריט סקי"ב) .ומטעם שאפשר לו נכון להחמיר בזה ולילך
זה נוהגים לא להסיר הטלית במוצאי יום באנפלאות של בגד כנהוג (משנ"ב שם) .והרבה
כיפור עד אחר תפילת ערבית (א"ר סי' שיח בשם פוסקים מקילין כהשו"ע דכל שאינו של עור
שיורי כנה"ג). אינו מנעל ,ולכן המקילין ללכת עם קראקס יש
עא .נוהגין שגם הנשים לובשים בגדים לבנים להם על מי לסמוך .ונעלי בד או נעלי בית עם
ונקיים לכבוד היום ,אבל לא יקשטו עצמן שכבה דקה של גומי וכדו' ,שמרגישים בהם
בתכשיטין שמתקשטין בהם בשבת ויו"ט קושי הארץ כשהולכים בהם ,מותר לכל
מפני אימת יום הדין .ואין נוהגות ללבוש קיטל הדעות.
(מט"א סי' תרי ס"ט ,ובשמו במשנ"ב סקט"ז). סה .גם תינוקות אסורים בנעילת הסנדל ,שאין
תוספת יום הכיפורים חוששים כ"כ אם לא ינעלו (שו"ע סי' תרטז
עב .תוספת יום הכיפורים הוא מצות עשה מן ס"א) .דהיינו ,שאין זה עינוי לקטן אם לא ינעול
התורה ,דילפינן בגמרא (ר"ה ט ).מדכתיב (משנ"ב סק"ב) .ואף קטן בן ב-ג שנים אם אינו
'ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב ניזוק מכך יש לחנכו באיסור נעילת הסנדל
מערב עד ערב תשבתו שבתכם' ,יכול בתשעה (שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' ריח אות ב).
מתענין ,ת"ל בערב ,אי בערב יכול משתחשך, ברכת הבנים
ת"ל בתשעה ,הא כיצד ,מתחיל ומתענה סו .נוהגים שהאב והאם מברכים את בניהם טרם
מבעוד יום כדי להוסיף מחול על הקודש. לכתם לבית הכנסת ,ומעתירים בברכה זו ג"כ
והיינו שצריך להפסיק מלאכול ולשתות שיחתמו לחיים טובים ושיהיה לבם נכון
ומלעשות מלאכה ,ולהתחיל כל עינויי יום ביראת ה' ,וישום בלבבם אהבתו ויראתו בלב
הכיפורים כמה דקות לפני שקיעת החמה שלם .וכל אחד כפי מערכי לבו ושינון לשונו
(שו"ע סי' תרח ס"א ,משנ"ב סק"א). שופך תחנונים בבכי ובדמעות שליש למען
עג .תוספת יום הכיפורים הוא גם ביציאתו, יקים ה' את דברו ויקובל תפילתו ויעתר אל אל
שנאמר מערב עד ערב (משנ"ב שם) .ולכן יש ה' וירצהו (לשון המטה אפרים סי' תריט ס"ב).
להמנע ממלאכה כמה דקות אחר צאת לבישת הקיטל ועטיפת הטלית
הכוכבים [וזמן מוצאי יוה"כ המופיע בלוחות כבר סז .נוהגים ללבוש קיטל שהוא בגד לבן ונקי ,כדי
כולל גם התוספת]. להיות דוגמת מלאכי השרת ,וגם שהוא בגד
הדלקת נרות מתים ועי"ז נכנע לב האדם לעשות תשובה
עד .מדליקין נרות בזמן כניסת יום הכיפורים, (רמ"א סי' תרי ס"ד ,שו"ע הרב ס"ט) .ונוהגים
ומדליקין מספר הנרות כמו שרגילין בכל ערב ללבוש הקיטל בביתו ולילך כך לבית הכנסת,
שבת ,ואחר שמדליקין מברכין :ברוך אתה ה' שגם בדרך הילוכו לא יזוז מזכרונו שהוא הולך
אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו לקבל קדושת היום באימה (מטה אפרים ס"ה).
וצונו להדליק נר של יום הכיפורים (שו''ע סי' סח .גם אבל תוך שלשים או תוך י"ב חודש ל"ע,
תרי סעי' א-ב ,משנ"ב סק"ז). לובש קיטל (ט"ז סי' תרי סק"ג ,שו"ע הרב ס"ט,
עה .הנשים מברכות גם ברכת 'שהחיינו' בשעת מט"א סי"א).
הדלקת נרות ,ושוב אינן מברכות שהחיינו סט .מנהג רוב קהילות החסידים שגם אברך ב'שנה
בבית הכנסת עם הציבור ,רק שומעות ראשונה' ואף שאינו בן עשרים ,לובש קיטל
מהש"ץ ועונות 'אמן' (שעה''צ סי' תרי''ט סק''ז). ביוה"כ.
עו .הנשים מקבלות קדושת היום כשמדליקות ע .נוהגים ללבוש הטלית גם בליל יום הכיפורים,
הנרות ,ויש להן להסיר הנעליים לפני הדלקת כדי להדמות למלאכים שמעוטפים לבנים
הנרות .ומאז אסורות במלאכה ,באכילה (רמ"א סי' יח ס"א ,משנ"ב שם סק"ו בשם הב"ח ,מג"א
ובשתיה ובכל העינויים. סי' תריט סק"ד) .ויתעטף מבעוד יום – לפני
7
מוציאה אותו בהדלקת הנרות ,ואם יש נרות עז .אשה שרוצה להדליק נרות ולנסוע אח"כ
או תאורה במקום שישן ,אינו צריך להדליק לבית המדרש ,כי ההליכה קשה לה או שבית
שם .ואם אשתו אינה נשארת בביתם המדרש רחוק מביתה ,או שרוצה לשתות מים
ומתארחת בבית ההורים או בבית אחר ,י"א כשתגיע לבית המדרש ,כיון שהיא שעת
שאינה מוציאה אותו בהדלקת הנרות ,וצריך הצורך יכולה לעשות תנאי שאינה מקבלת
להדליק במקום שנמצא ויברך ,או להשתתף קדושת יוה"כ בהדלקת הנרות (סי' רסג ס"י,
בפרוטה עם בעל הבית .וי"א שאשתו מוציאה משנ"ב סקמ"ד) .ולכתחילה צריך שהבעל או
אותו בכל מקום שהיא מדליקה (מבית לוי ,מו"ח אחד מבני הבית הגדולים יקבל קדושת יום
הגרמ"ש קליין שליט"א). הכיפורים בשעת הדלקת הנרות או עד 10
פב .איש המדליק נרות יום הכיפורים ,מברך לפני דקות אחר הדלקת הנרות ,די"א דבלאו הכי הוי
שמדליק ברכת 'להדליק נר של יום ברכה לבטלה (שו"ע הרב סי' רסג סי"א ,ובקו"א
הכיפורים' ,ואינו מקבל עליו קדושת היום, שם) .ובאופן זה לא תברך 'שהחיינו' בשעת
וטוב שיתנה בפירוש שאינו מקבל קדושת הדלקת הנרות ,שברכת 'שהחיינו' לא שייך רק
היום ,וברכת שהחיינו יברך בבית המדרש עם כשמקבלת על עצמה עיצומו של יום וקדושת
כל הציבור. יום טוב ,ולא כשמדלקת על תנאי ,ותברך
פג .מדליקין 'נר נשמה' עבור נשמות ההורים אח"כ בבית המדרש עם הציבור (מבית לוי עמ'
שנפטרו לבית עולמם (רמ"א ס"ד בשם הכל בו), לו).
כדי לכפר עליהם (משנ"ב סקי"ב). עח .אם כל בני הבית הולכים לביהמ"ד לתפילת
פד .נוהגים שכל איש נשוי מדליק נר בעיו"כ (רמ"א 'כל נדרי' ו'מעריב' ,צריכים לראות שיהיו
ס"ד ,משנ"ב סקי"א) ,ונקרא 'נר החיים' או 'נר הנרות גדולות או שיתנו הרבה שמן ,שידלקו
הבריא' .והטעם כתב המג"א שגמר קבלת בשעה שחוזרים מביהמ"ד אחר התפילה.
התורה הנקראת 'אור' היה ביום כיפור ,בו עט .אשה שמתארחת בבית ההורים וכדו' לסעודה
ניתנו לוחות שניות .ומהרי"ל כתב הטעם המפסקת ,אינה יכולה להדליק שם נרות ולילך
שרמ"ח איבריו של אדם ורוחו ונשמתו הם משם לביהכ"נ ומביהכ"נ תלך לביתה ,דהחיוב
כמנין נר. להדליק הנרות הוא דוקא בביתה ,וצריכה לילך
פה .אברכים המתארחים אצל הוריהם וכדו' ,יש להדליק הנרות בביתה .ואם קשה לה או אין
להם גם להדליק 'נר החיים' בשביל עצמם. לה זמן לילך לביתה ,יכול הבעל לילך להדליק
פו .אשה אינה מדלקת נר החיים ,ואפי' אם היא בבית ,או שימנו שליח שידליק בביתם ,ואם אי
אלמנה וכדו' ,דלא שייכי בהו טעמים הנ"ל אפשר בכל זה ,תדליק בבית ההורים בלא
(מג"א סק"ג ,משנ"ב סק"י). ברכה [ועליהם לדאוג שישאר תאורה בבית
פז' .נר נשמה' ו'נר החיים' אין צריך להדליק דוקא ובחדר השינה].
בבית ,ויכולים להדליקם בכל מקום. פ .אשה המתארחת בבית הוריה ליום כיפור,
פח .ומדליקין לכתחילה 'נר' [שדולק לפחות 26שעות] ובעלה אינה נמצא אתה ,יכולה להדליק שם
שיוכל לברך עליו במוצאי יוה"כ "בורא מאורי נרות בברכה ,אע"פ שכבר מדליקין שם.
האש" ,שאין מברכין רק על נר ששבת (סי' ולכתחילה תדליק בחדר אחר שאין שם נרות.
תרכד ס"ה ,ומשנ"ב סקי"ג). פא .בעל שנוסע מביתו ליום כיפור ,ואשתו
נשארת בביתם ומדליקה נרות בביתם ,היא
פרק ב -יום הכיפורים
חטאת ,וכל מה ש'פטור אבל אסור' בשבת, איסור מלאכה
ביום הכיפורים גם כן כך (שו"ע סי' תריא ס"ב). פט .איסור מלאכה ביום הכיפורים הוא כמו
צ .פשוט שגם לעשות מלאכה לצורך אוכל נפש, בשבת ,וכל מלאכה שחייבים עליה בשבת
כגון לחמם בקבוק לתינוק וכדו' ,אסור ,ודינו חייבים עליה ביום הכיפורים ,ובשוגג חייב
8
מצות עשה של הקדוש ברוך הוא בעינוי זה כמו בכל שבת .וכן כל דיני שהיה וחזרה הם
(שם). כמו בשבת ,ואסור להניח על הפלטה אוכל כדי
צה .כל הדברים האסורים ביום הכיפורים אסורים לחממו בשביל תינוק ,גם אם הוא דבר שאין
גם בלילה וגם ביום .וכאמור ,תחילתם כמה בו משום בישול.
דקות לפני שקיעת החמה של ערב יום צא .יש ליזהר גם באיסור הוצאה ,שביוה"כ דינו
הכיפורים ,ועד צאת הכוכבים במוצאי יום כמו בשבת ולא כמו ביו"ט.
הכיפורים. ועניתם את נפשותיכם
צו .ומה הם הדברים האסורים בו ,מלאכה ,אכילה, צב .כתיב (ויקרא כג ,כז)' :אך בעשור לחודש
שתיה ,רחיצה ,סיכה ,נעילת הסנדל ,תשמיש השביעי הזה יום כפורים הוא מקרא קודש
המטה .ואין חיוב כרת אלא על מלאכה ואכילה יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם' וגו' .וכתיב
ושתייה (שו"ע סי' תריא ס"א) .אבל שאר דברים (שם כט)' :כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם
אין בהם רק איסור ללא כרת .ונחלקו היום הזה ונכרתה מעמיה' .וכתיב (שם לב):
הראשונים אם האיסור מה"ת או מדרבנן ,י"א 'שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם
שהוא מן התורה דהא ילפינן להו בש"ס בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו
מקראי ,וי"א שאינו אלא מדרבנן וקראי שבתכם'.
אסמכתא בעלמא נינהו .והנפק"מ לענין ספק. צג .מצות עשה מן התורה להתענות ביום
והמג"א סתם דכולהו מן התורה ,ולמעשה הכיפורים בחמשה עינויים ,שנאמר ועניתם
ראוי להחמיר (ב"ח .משנ"ב סק"ג ועי' שעה"צ אות את נפשותיכם ,וכל מי שאינו מתענה ח"ו
א-ג באריכות). ביוה"כ ,הרי זה ביטל מצות עשה ועובר על לא
איסור אכילה ושתיה ביום הכיפורים תעשה ,שנאמר כי כל הנפש אשר לא תעונה
צז .אסור מן התורה לאכול או לשתות ביום ונכרתה ,ולכן בעינוי יום הכיפורים מקיים
הכיפורים אפילו כל שהוא (שו"ע סי' תריב ס"ה, האדם מצות עשה ולא תעשה .ועל ידי
מג"א סק"א) ורק לענין חיוב כרת במזיד או שמקיים ביוה"כ מצות עינוי [כשהוא עם
חטאת בשוגג צריך שיעור באכילה ובשתיה. תשובה דוקא] מתכפרים לו ביוה"כ כל
צח .שיעור אכילה שחייבים עליו ביוה"כ הוא עוונותיו ,כמו שכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם
ככותבת הגסה (שו"ע ס"א) ,והוא פחות מעט וגו' .ומצוה זו חשובה יותר מתפילין וציצית
מביצה בינונית (שו"ע סי' תריח ס"ז) .ואע"ג וכדו' ,כי צערא דגופא עדיף (אלף המגן בפתיחה
דבכל איסורי התורה משערינן בכזית ,כל זה לסי' תריא).
היכי דכתיבי אכילה ,משא"כ ביוה"כ דלא צד .וראוי לאדם לשמוח ביום הקדוש הזה שמחה
כתיב אכילה ,אלא מנע הכתוב את האכילה עצומה בכל רגע שסובל צער העינוי מאכילה
בלשון עינוי ,כדכתיב 'הנפש אשר לא תעונה' ושתיה ושאר עינויים על קיום מצות עשה מן
וקים להו לחכמים דבאוכל פחות מככותבת התורה שמקיים בכל רגע שסובל צער העינוי,
לא מייתבא דעתיה כלל ועדיין הוא רעב ויכניס בלבו אהבת ה' ,ובודאי מי שתקוע בלבו
ומעונה כבתחלה (משנ"ב סק"א). אהבת השי"ת אזי חשקו ורצונו שיתארך היום
צט .כל האוכלים מצטרפים להשלים לשיעור זה צום הקדוש כפלי כפליים ,כדי שיקיים יותר
(שו"ע ס"ב) ,וכל המשקים מצטרפים להשלים העינוי אשר הוא מצות עשה מן התורה ,כי
לשיעור זה (שו"ע ס"ט) ,אבל אוכלים ומשקים אינו דומה מי שמקיים מצות עשה שעה
אינם מצטרפים ,שאם אכל פחות מכשיעור מועטת למי שמקיים המצות עשה כמה
ושתה פחות מכשיעור ,אינם מצטרפים ,שאין שעות .והנה כל מה שנעשה חלוש ביותר כגון
הדעת מתיישבת בכך (שו"ע ס"ב). בעבודה ,במנחה ,ובנעילה ,יהיה בשמחה
ק .כל דבר הבא להכשיר את האוכל מיקרי אוכל יותר ,כי לפי גודל העינוי כמו כן הוא גודל
ולא משקה ,ולכן פת השרוי במשקה הרי הם השכר ,ובכל פעם יאמר הריני מקבל עלי
9
פחות מזה ,א"כ שיעור של 40מ"ל אינו מגיע מצטרפים להשלים השיעור (ט"ז סי' תריב סק"ג,
לרוב רביעית. שו"ע הרב ס"ב).
קה .מותר לבלוע הרוק ביום הכיפורים ,דאין קא .אכל פחות מכשיעור ושוב אכל פחות
כוונתו כלל לשתיה (מג"א סי' תקסז סק"ח ,משנ"ב מכשיעור עד שהשלים לשיעור ,אם שהה
שם סקי"ג) .וי"א דבלילה שעדיין טעם מתחילת אכילה ראשונה עד סוף אכילה
המאכלים בפיו אסור (הגהות חתם סופר סי' תריב אחרונה יותר מכדי אכילת פרס ,אין האכילות
ס"ו) ,וי"א שטוב להחמיר אפי' ביום (מט"א ס"ז), מצטרפות לשיעור ,ואם לא שהה כדי אכילת
ומנהג העולם להקל בזה (מבית לוי עמ' מג). פרס הרי כל האכילות מצטרפות לשיעור
חולה ביום הכיפורים וחייב (שו"ע ס"ג ,משנ"ב סק"ז).
קו .חולה שיש בו סכנה שצריך לאכול ביום קב .נחלקו הפוסקים בשיעור אכילת פרס ,י"א
הכיפורים עפ"י דעת הרופאים או עפ"י דעת שהוא ד' ביצים וי"א שהוא ג' ביצים (שו"ע סי'
עצמו שאומר שצריך לאכול ,אסור לו להחמיר תריב ס"ד ,ובסי' תריח ס"ז הכריע שהוא ד' ביצים),
על עצמו ולהתענות ,רק מאכילים אותו ואפי' ולהלכה יש להחמיר בשל תורה שהוא ד'
בעל כורחו (שו"ע הרב סי"ב). ביצים ,ולהקל בדרבנן (שו"ע הרב ס"ד ,מטה
קז .חולה הצריך לאכול ביום הכיפורים ,אם די לו אפרים ס"ג ,משנ"ב סק"ח) .ונחלקו הפוסקים
כשיאכל לשיעורים ,מאכילים אותו בכל פעם בשיעורו ,וכתב החת"ס (ח"ו סי' טז וסי' כד)
פחות מהשיעור( ,שו"ע סי' תריח ס"ז) ,ואם צריך דשיעור אכילת פרס הוא לכל הפחות ב' דקות
לאכול יותר משיעורים הללו ,מאכילין אותו ולכל היותר ט' דקות ,ולכן לכתחילה ימתין בין
כל צרכו .ואף כשאוכל יותר מכשיעור ,לא אכילה לאכילה עשר דקות ,ואם הוא צריך
יאכל רק כפי הצורך ,ולאחר שאכל כדי צרכו לאכול כמות גדולה יותר ואינו יכול להמתין
ואין צריך יותר ,שוב אסור לו לאכול יותר כ"כ ,ימתין פחות מזה ,ובכל אופן ישתדל
(ביאוה"ל ס"ח ד"ה ואם אמדוהו). להמתין עכ"פ ב' דקות.
קח .חולה הצריך לשתות ביום הכיפורים ,אם די לו קג .שיעור אכילה שחייבים עליו ביום הכיפורים,
לשתות בשיעורים ,ישתה בשיעורים ,ואם הוא כאמור ,פחות מעט מביצה בינונית,
צריך כמות של מים בבת אחת ,ישתה כמה ושיערו הפוסקים להחמיר ששיעורו 30
שצריך .ואם די לו בשתיה ,אסור לו לאכול סמ"ק .ושיעור 30סמ"ק היינו נפח של 30
(שו"ת חתם סופר או"ח סי' קנז). סמ"ק ,דהיינו כמות אוכל שנכנס לכוס
קט .חולה שצריך לאכול פחות מכשיעור ,היינו שמכילה 30סמ"ק מים (חזון איש או"ח סי' לט
אוכל בנפח 30סמ"ק כל 10דקות .וחולה סק"ח ,מבית לוי עמ' מו) ,וגם האוירים שבמאכל
שצריך לשתות פחות מכשיעור ,היינו 40מ"ל מצטרף לשיעור (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א
כל 5דקות ,דבשתיה מקילין יותר (מו"ח בשם מרן בעל שבט הלוי זצ"ל) .ולכן כדאי לחולה
הגרמ"ש קליין שליט"א). הצריך לאכול פחות מכשיעור שיאכל לחמית
קי .חולה שצריך גם לאכול וגם לשתות ,ואוכל או ביסקויט וכדו' שהוא דחוס בלי אויר,
ושותה פחות מכשיעור ,אינו צריך להמתין בין שיהיה יותר כמות אוכל בפחות מכשיעור.
האכילה לשתיה כדי אכילת פרס ,דאכילה קד .שיעור שתיה שחייבים עליו ביום הכיפורים
ושתיה אין מצטרפין לשיעור ,ויוכל לאכול הוא כמלא לוגמיו ,והיינו שיסלקנו לצד אחד
ולשתות ביחד ,כשכל אחד פחות מהשיעור בפיו ויראה כמלא לוגמיו ,ושיעור זה אינו שוה
שלו (שו"ע ס"ב ,משנ"ב סי' תריח סקכ"א). בכל ,ותלוי בכל אחד כמלא לוגמיו שלו ,והוא
קיא .חולה שצריך לאכול או לשתות ,אין נפק"מ פחות מרביעית לאדם בינוני (שו"ע סי' תריב
מה הוא אוכל ומה הוא שותה ,דיכול לאכול ס"ט) ,והוא קרוב לרביעית או רובו של רביעית
ולשתות גם מיני מתיקה ,והעיקר תלוי שיאכל (משנ"ב סקכ"ו) .ומשערים ב 40מ"ל ,ד'רביעית'
וישתה פחות מכשיעור. לפי השיעור הקטן הוא 86מ"ל ,וי"א שמעט
10
גם ביוה"כ .ולכתחילה יקח אותם בלי מים, קיב .חולה שאמדוהו הרופא שצריך לשתות ביום
ואם אינו יכול או שצריך לקחתם עם מים, הכיפורים ,ודי לו בשתיה לשיעורים וכנ"ל,
ימרר את המים ע"י תה מר וכדו' ,כדי שיהיו אינו צריך לשתות כל היום ,רק ישאל את
משקין שאינן ראויין לשתיה שאיסורן רק הרופא מה הכמות שצריך ,לדוגמא ,אם הוא
מדרבנן .ואם אינו יכול ליקח עם מים מרים, צריך לשתות 2ליטר נוזלים ביום ,יכין לו 2
יקחם עם מעט מים רגילים .ואם הוא צריך גם ליטר מים ,או כוסיות או שלוקים של 40מ"ל,
לשתות עפ"י דברי הרופאים ,יקח הכדורים וישתה במשך שעה כל 5דקות כוסית או שלוק
עם השתיה. אחד ,נמצא ששתה במשך שעה 480מ"ל,
קיז .ישנם כדורים שאין צורך לקחתם בצום ,ויש ויעשה הפסקה של שעתיים ,וישתה עוד פעם
להתייעץ עם הרופא קודם יוה"כ. במשך שעה 480מ"ל ,ויעשה שוב הפסקה
קיח .חולה שאין בו סכנה ,כגון שיש לו כאב ראש ואח"כ ישתה שוב 480מ"ל במשך שעה.
חזק או קצת חום מותר לו לקחת כדור בלי מים וכשגומר 2ליטר אינו צריך לשתות עוד.
או למרר את המים ,אבל עם מים רגילים קיג .חולה שמשער בנפשו שאם ישאר בבית
אסור .ואם החום יותר מ 38.5מעלות דינו במנוחה ולא ילך לבית הכנסת יוכל לצום כל
כחולה שיש בו סכנה שאם אינו יכול לקחת היום ,ואם ילך לבית הכנסת יחלש ויצטרך
הכדור בלי מים מותר עם מים שמררו אותם, לאכילה או לשתיה או לשניהם ,פשוט
ואם אינו יכול יקח עם מים רגילים .ואם יכול שישאר בביתו לא ילך לבית הכנסת ,ויתפלל
להעזר ע"י נטילת פתילות או נרות ,עדיף ברוגע ובמנוחה כמה שיתאפשר לו ,כי החיוב
לקחתם מאשר לקחת כדור בפה. הראשון ביוה"כ הוא הצום (מבית לוי עמ' מט).
קיט .דינים אלו של חולה ביום הכיפורים ,רבים הם, קיד .חולה שמקבל האוכל והשתיה ע"י אינפוזיה
ואין כאן המקום לפורטם ,וראוי לכל חולה וכדו' ,ולא דרך הפה והגרון ,אין בו איסור כלל
וזקן ,איש ואשה ,לברר אצל הרופא לפני יום ונחשב שהוא צם ,דאין איסור אכילה בהנאת
הכיפורים ,ולא ברגע האחרון ,אם מותר להם מעיים אלא כשבא דרך הגרון ,ומ"מ הורה מרן
לצום ואיך ינהגו עם הכדורים שהם לוקחים, בעל שבט הלוי זצ"ל דאין להורות לחולה
ואח"כ לשאול רב מומחה המתמצא בענינים שצריך לאכול ביוה"כ שיחבר עצמו
אלו את המעשה אשר יעשון. לאינפוזיה ,דאין מחייבים עבור זה לעשות
קכ .בנים ובנות להורים מבוגרים ,זקנים או חולים, פעולות מחוץ לדרך הטבע (שבט הלוי ח"י סי'
יקיימו מצוה גדולה בעזרה להוריהם לקראת צא .מבית לוי עמ' מח).
הצום ,ויבררו קודם יו"כ אצל הרופא והרב איך קטו .ביוה"כ אסור מדרבנן לאכול אפי' אוכלים
ינהגו הוריהם ביו"כ לגבי התענית ולגבי שאינם ראויים (שו"ע סי' תריב ס"ו) ,ואפילו חצי
הכדורים. שיעור (משנ"ב סקט"ו) .וע"כ מי שאינו חולה
קטנים ,מעוברות ומניקות ויולדות אסור לבלוע כדורים ואפי' שאין בהם טעם,
קכא .קטנים הפחותים מתשע שנים ,לא מתענים ואפילו בלא מים .ולכן כדורים למניעת הריון
כלל כדי שלא יבואו לידי סכנה ,ואפי' אם אסור לבלוע ביוה"כ אפילו בלא מים .וכן כלה
רוצים להחמיר על עצמם מוחים בידם (שו"ע שלוקחת כדורים לסדר וסתה יש לסדר לה את
ורמ"א סי' תרטז ס"ב ושו"ע הרב שם ס"י) .ויש הכדורים שתקח בערב יוה"כ ובמוצאי יוה"כ,
נוהגים לחנכם בתענית שעות ,בלילה וכדו', ולא תקח אותם ביוה"כ אפי' בלי מים (מו"ח
אמנם צריך לדעת שאם הם מבקשים לאכול הגרמ"ש קליין שליט"א) .ואם א"א בענין אחר,
אין למנוע מהם ולצערם. בכלה לצורך מצוה ,המיקל אין מזניחים אותו
קכב .י"א שאע"פ שמותר להאכיל לקטנים ביוה"כ, (שו"ת שבט הלוי ח"י סי' פט).
מהטעם שהם מועילים לגידול התינוק ,הני קטז .חולה שיש בו סכנה או שנוטל כדורים באופן
מילי מאכלים משביעים וטובים שמועילים קבוע למנוע סכנה ,צריך לקחת את הכדורים
11
קל .ילדה בין ד' בתשרי לו' בתשרי -תאכל ותשתה לגידולם ,אבל אין לתת להם בידים מיני
בשיעורים. מתיקה כסוכריות ולקקנים וכדו' ,כיון שאינו
קלא .ילדה בז' בתשרי -תאכל ותשתה בשיעורים. מועיל לגידולם ,ויש בזה איסור ספיה לקטן
ואם מרגישה שזה לא מספיק לה ,עד שעת (הגרי"ש אלישיב ,מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
הלידה יכולה לאכול ולשתות כרגיל (למשל קכג .קטנים בריאים בני ט' שנים או כחושים בן י'
ילדה בעשר בבוקר ,עד עשר בבוקר ביום כיפור יכולה שנים ,מחנכים אותם לתענית שעות ,שאם
לאכול ולשתות כרגיל אם מרגישה שצריכה לכך כנ"ל, רגילים לאכול בשעה שמונה ,מאחרים קצת
ולאחר השעה עשר רק בשיעורים). זמן אכילתם ומאכילים אותו בשעה עשר ,וכן
קלב .ילדה בח' או בט' בתשרי -תאכל ותשתה הלאה.
כרגיל (חובה לציין ,שכל הנ"ל מדובר באשה בריאה קכד .בני י"א שנים ,בין זכר ובין נקבה ,י"א שיתענו
וכשהלידה היתה רגילה ,אמנם באשה שיש לה בעיות כל היום ,כדי לחנכן במצוות (שו"ע שם) .ויש
אחרות ,או אם יש בעיות מיוחדות אחרי לידה ,כגון מקילים שיתענו רק תענית שעות ולא כל
אנמיה ,התעלפות ,דימום מוגבר ,ניתוח לידה ארוכה היום (רמ"א שם) .ובזמן הזה אין מדקדקין
או קשה במיוחד ,יש לשאול ולהתייעץ עם הרב להתענות שום תינוק בשנת י"ב משום דבזמן
והרופא). הזה ירדה חולשה לעולם ומן הסתם כל קטן
קידוש ,נטילת ידים וברכות למי שצריך לאכול אינו נחשב כבריא לזה ,אא"כ ידוע שהוא בריא
ביוה"כ וחזק לסבול .ומדברי הא"ר משמע דאפילו
קלג .מי שצריך לאכול ביוה"כ אינו צריך לקדש בשנת י"ג אין נוהגין להתענות כל זמן שלא
לפני האכילה (מג"א סק"י ,שו"ע הרב סי"ח ,משנ"ב
השלים שנת י"ג (משנ"ב סק"ט).
סקכ"ט ,מטה אפרים סי"ז) .ואם חל יוה"כ בשבת, קכה .נערה בת י"ב שנה ובחור בן י"ג שנים ,חייבים
י"א דיקדש (רעק"א על המג"א הנ"ל) ורוב מן התורה להתענות כל התענית.
הפוסקים ס"ל דלא יקדש ,דיש בזה חשש קכו .מעוברות ומניקות חייבות לצום עד לסיומו
ברכה לבטלה ושב ואל תעשה עדיף (כף החיים
של יום .וטוב שיכינו עצמן וישתו הרבה לפני
סק"ס ,אלף המגן סקי"ח). התענית ,להקל עליהם הצום ,ואם ההליכה
קלד .קטן או יולדת או חולה שאינו מתענה ואוכל לבית הכנסת תכביד עליהם הצום ,ישהו בבית
פת ביום הכיפורים ,נוטל ידים לפני האוכל ממוזג במנוחה ולא ילכו לבית הכנסת .אלו
כרגיל עד הפרק ,שאינו מכוין לשם רחיצה שיש להם בעיות נלוות או נוספות ,ישאלו
ותענוג אלא לשם מצות נטילה (שבט הלוי ח"ח
לרופא ולחכם אם מותר להם להתענות.
סי' קלט ,להורות נתן ח"ב סי' מב). קכז .במקרה שהאשה צריכה לנוח כדי שתוכל
קלה .גדול שהוא חולה ואוכל ביום הכיפורים י"א לצום ,ואין מי שישמור על הילדים ,על הבעל
שבוצע על לחם משנה (כנה"ג הובא במג"א סק"י), להיות חלק מהזמן בבית כדי לשמור על ילדיו
והכרעת הפוסקים שאינו צריך לבצוע על אע"פ שלא יוכל להיות בבית הכנסת כל היום.
לחם משנה (מג"א שם ,א"ר סקי"ב ,שו"ע הרב
קכח .יולדת ,תלוי כמה זמן עבר מהלידה עד יוה"כ.
סי"ח). ילדה עד סוף ב' בתשרי (יום ב' של ר"ה) תצום
קלו .חולה האוכל פחות מכשיעור ,בהמתנת זמן ביוה"כ כרגיל (אם יש בעיה בהנקה תשאל שאלת
של כדי אכילת פרס בין אכילה לאכילה ,מברך חכם).
ברכה ראשונה רק לפני האכילה הראשונה, קכט .ילדה בג' בתשרי -עד שעת הלידה תאכל
ואינו צריך לברך על כל אכילה ואכילה כל זמן ותשתה לשיעורים ,לאחר שעת הלידה תצום
שלא הסיח דעתו מהאכילה ,וכן הדין בשותה כרגיל (לדוגמא ,ילדה בשתים עשרה בצהרים ,עד
פחות מכשיעור ושוהה בין שתיה לשתיה כדי שתים עשרה בצהרים ביום כיפור ,אם מרגישה
אכילת פרס (שו"ת מהרש"ם ח"ו סי' לח ,שו"ת שצריכה לאכול ולשתות יכולה לאכול ולשתות
שבט הלוי ח"י סי' צ ,וכ"כ ב'מבית לוי' עמ' מז). בשיעורים).
12
ד סק"י) מותר לו גם ביו"כ ליטול ד"פ (חזו"א, קלז .ולגבי ברכה אחרונה ,אם אכל בכל פעם פחות
ארחות רבינו ח"ב עמ' רז). מכזית ,אינו מברך ברכה אחרונה ,ואם אכל
קמג .מותר לנגב ידיו במפה ולהעביר את המפה על לפי השיעורים ,שהוא יותר מכזית ופחות
גבי עיניו להעביר מהם חבלי שינה (עי' רמ"א מככותבת ,מברך ברכה אחרונה בסוף (שו"ע סי
ס"ט ,מג"א סקי"א .שו"ע הרב ס"ב) ,ומותר גם רי) .ובשתיה כיון ששתה פחות מהשיעור אינו
בידיו אם אין בהם מים כשיעור טופח על מנת מברך אחריו.
להטפיח .ואם יש לכלוך על גבי עיניו ודרכו קלח .ואומרים יעלה ויבא בברכת המזון (שו"ע סי'
לרחצם בכל ימות השנה רוחץ אותם כדרכו תריח ס"י ,מג"א סק"י) .ובשבת אומרים גם רצה
ואינו חושש ,ויזהר שלא ירחץ רק מקום במנוחתנו (מג"א סקי"א) ,דכיון שאוכל בהיתר,
הלכלוך (שו"ע הרב ס"ג ,משנ"ב סק"ט). מצוה קעביד ,והו"ל לדידיה כמו שאר יום טוב
קמד .אסור לשטוף את הפה בבוקר אפי' כשהוא (הרא"ש ,הובא בב"י ובט"ז סק"י) .ואם שכח
איסטניס (רמ"א ס"ד) .ומי שיש לו בפיו ריח רע לאומרם ונזכר אחר שסיים בונה ירושלים,
ביותר ,כגון שהקיא וכדו' ,מותר לשטוף פיו, אינו חוזר ,כי י"א שאין אומרים יעלה ויבא
ויכפוף עצמו כלפי מטה שלא יבלע כלום ורצה ביוה"כ (משנ"ב סקכ"ט).
מהמים. קלט .קטן או יולדת או חולה שאינם מתענים,
קמה .אחר יציאה מבית הכסא ,נוטל ידיו עד סוף כשאוכלים מיני מזונות ומברכים ברכת מעין
קשרי אצבעותיו (שו"ע ורמ"א ס"ג) .ואע"ג שלש ,יאמרו 'וזכרנו לטובה ביום הכיפורים
דמדינא א"צ ליטול ג"פ אחר יציאה מביה"כ הזה' ,ובשבת גם 'ורצה והחליצנו ביום השבת
(עי' משנ"ב סי' ד סקל"ט) הנוהג להחמיר וליטול הזה'.
ג"פ כל ימות השנה מותר לעשות כן גם איסור רחיצה ביום הכיפורים
ביוה"כ ,אולם כיון שעיקר חיוב הרחיצה אינו קמ .אסור לרחוץ ביום הכיפורים בין בחמין ובין
רק עד סוף קשרי אצבעותיו אין להוסיף בצונן ,ואפי' להושיט אצבעו במים אסור (שו"ע
ולרחוץ יותר מזה ביום הכיפורים (מט"א ס"ה, סי' תריג ס"א) .שאיסור הרחיצה הוא אחד
אלף למטה סק"ז ,וכ"ה בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' מחמשה עינויים שחייבים בהם ביום
נח אות כח). הכיפורים.
קמו .מי שנגע במקומות המכוסים שבגופו ,והחוכך קמא .ולא אסרו אלא רחיצה של תענוג ,אבל אם היו
שערותיו ,רוחץ ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו. ידיו או רגליו או שאר מקום בכל גופו מלוכלך
והנוגע בנעלי בד או גומי ,י"א שא"צ ליטול בטיט או בצואה או שנטף דם מחוטמו וכדו',
ידיו (שו"ת ערך שי או"ח סי' ד ,חזו"א בארחות רבינו מותר לרחצו כיון שאינו מתכוין לתענוג .רק
ח"ג בהוספות לאו"ח ח"א אות ח) ,וי"א שצריך שיזהר שלא ירחוץ אלא מקום המטונף בלבד
ליטול ידיו (בן איש חי שנה א' פר' דברים אות כא). (שו"ע שם ,שו"ע הרב ס"ב).
קמז .כהן העולה לדוכן נוטל ידיו עד הפרק אע"פ קמב .בבוקר נוטל ידיו (שו"ע ס"ב) ,כיון דבלא זה לא
שהן טהורות (רמ"א ס"ג ,משנ"ב סק"ז). יכול ליגע בידיו לפה ולעינים ולאוזן משום
איסור סיכה ביום הכיפורים סכנה (משנ"ב סק"ג) ,וגם דסתם ידים מלוכלכות
קמח .אסור להניח או למרוח על הגוף או חלק ממנו הן בבוקר ,שהרי אינו נזהר כל הלילה ממגע
שמן או קרם סיכה וכדו' .ואפי' אינו לתענוג רק בית הסתרים (שעה"צ סק"ה) .ויזהר שלא יטול
להעביר הזוהמא אסור (שו"ע שם ס"א) ,דסיכה רק עד סוף קשרי אצבעותיו (שו"ע שם) .ולא
הוי תענוג טפי (מג"א סק"א). יכוון להנאת רחיצה רק להעביר רוח רעה מעל
קמט .אם הוא חולה ,שצריך לסיכה ,באופן שמותר הידים (רמ"א שם) .ונוטל כדרכו בכל השנה ג'
גם בשבת ,מותר גם ביוה"כ .וכן תינוק הצריך פעמים (משנ"ב סק"ג) ,ומי שנוהג בכל השנה
לכך מותר גם ביוה"כ (שו"ע שם). ליטול ד' פעמים (כדעת הגר"א שהובא במשנ"ב סי'
13
פרק ג -מוצאי יום הכיפורים
ולכן יזדרז בזה והבא לטהר מסייעין לו (אלף תקיעת שופר
המגן סק"ב). קנ .בסוף תפילת נעילה ,אומרים 'שמע ישראל'
קנה .מי שטעה והזכיר בתפלתו 'זכרנו' ו'מי כמוך' פעם אחת ,ג' פעמים 'ברוך שם כבוד מלכותו
וכו' ,אם נזכר קודם חתימת הברכה חוזר לעולם ועד' ,ושבע פעמים ה' הוא האלקים.
לראש הברכה ,נזכר לאחר חתימת הברכה אח"כ אומר הש"ץ קדיש שלם ,ותוקעים
אינו חוזר. תשר"ת (שו"ע סי' תרכג ס"ו) ,וי"א שאין לתקוע
קנו .טעה ואמר 'המלך הקדוש' או 'המלך המשפט', רק תקיעה אחת וכן נוהגין במדינות אלו (רמ"א
אם נזכר תוך כדי דיבור יתקן חתימתו ,ואם שם) .וטעם התקיעה ,שהוא סימן לסילוק
לאו יצא ידי חובתו ואינו חוזר ומתפלל (פר"ח שכינה למעלה ,שנאמר (תהלים מז ,ו) 'עלה
סי' תקפב ס"א). אלקים בתרועה' (משנ"ב סקי"ב) .וזכר לתקיעות
קנז .אומרים 'אתה חוננתנו' בברכת 'אתה חונן' יובל שהיתה ביום כיפור (טור וב"ח הובאו
(שו"ע סי' תרכד ס"א). בבאה"ט) .ותוס' כתבו להראות שהוא יום טוב
קנח .ואין אומרים 'ויהי נועם' 'ואתה קדוש' ,לפי להרבות בסעודה (שעה"צ אות טז).
שאין ששת ימי המעשה עד חג הסוכות (מט"א קנא .מותר לתקוע אף כשחל יוה"כ בשבת ,ואף
סי' תרכד ס"א ובקצה המטה שם). שעדיין לא הבדילו בתפילה ,דכיון דחכמה היא
קידוש לבנה ואינה מלאכה ,לא החמירו בה רבנן .ואפי' בין
קנט .מקדשין את הלבנה במוצאי יום הכיפורים השמשות מותר לתקוע דהוא שבות לצורך
(רמ"א סי' תרב) דקידוש הלבנה יותר טוב מצוה (משנ"ב סקי"ב) .ואחר שתקע המנהג
כשהוא מבושם ובשמחה ,ובמדרש איתא שאומרים הש"ץ והציבור :לשנה הבאה
שבמוצאי יוה"כ בת קול יוצאת ואומרת לך בירושלים (משנ"ב סקי"ג).
אכול בשמחה וגו' (משנ"ב סק"י). קנב .אם תוקעים בבין השמשות ,וכנ"ל ,יש ליזהר
קס .נוהגין לקדשה מיד לאחר תפילת מעריב ,בעוד לא לשתות אחר כך לפני צאת הכוכבים .וכיון
הם מעוטפים עדיין בטלית וקיטל בלב שמח, שרבים טועים בזה מקפידים בהרבה מקומות
כדי להתחיל המצוה מיד (מט"א סי' תרכד ס"ד). שלא לתקוע עד אחר צאת הכוכבים.
קסא .אחר קידוש לבנה פוקדין איש את רעהו קנג .אין להביא את השופר ביום הכיפורים לצורך
בשלום וברכת שנה טובה בשמחה וטוב לב התקיעה ,שהוא כלי שמלאכתו לאיסור ,ורק
כמו ביום טוב (מט"א ס"ה) .כי מאחר שמכופרים אחרי שקיעת החמה מותר להביאו ,שלא גזרו
לו עוונותיו ברכתו עושה פירות לכל השנה על שבות בבין השמשות לצורך מצוה.
כולה (אלף המגן סק"ו בשם ספרי יראים) .ואומרים תפילת ערבית
"גוט יום טוב" כמו ביו"ט (פמ"ג משב"ז סי' תרכג קנד .אין להאריך בתפילת ערבית ,כיון שיש
סק"ב בשם מטה משה סי' תתפה). אנשים חלשים ונשים שהתענית קשה להם.
תוספת יום הכיפורים ומ"מ אין להתפלל בחטיפה ובמרוצה ,ויש
קסב .גם במוצאי יום הכיפורים צריך להוסיף מחול לגעור בקצת אנשים שמתפללים בחטיפה
על הקודש ,ויש להמנע מאכילה ושתיה רצים ושוב דחופים ומבוהלים בתפילתם
וממלאכה קצת אחר צאת הכוכבים (שו"ע סי' וגומרים תפילתם בעוד שהציבור רובם
תרכד ס"ב) .שנאמר מערב עד ערב תשבתו עומדים (מט"א סי' תרכד ס"א) .וכתבו בספרים
שבתכם (משנ"ב סי' תרח סק"א) .וכיון שיש להעמיד לפני התיבה ש"ץ שיתפלל
שמתפללים מעריב אחר צאת הכוכבים ,אחרי בנחת ובכוונה גדולה ,כי אחרי אשר כל היום
מעריב מותרים בכולם ,חוץ מאכילה ושתיה היינו עומדים ומשרתים תוך היכלושך מלך
שאסורים עד אחר הבדלה (משנ"ב סי' תרכד והראנו את גודל אהבתו עלינו ,ואיך אחר זה
סק"ג) ,וכדלהלן. נתפלל בלא לב ונפש תפילה חטופה וקטופה,
14
במוצ"ש זה בזה ,והוציא מהן אש ,לכך הבדלה
במוצ"ש מותר לברך על אש כזה שהוציאוהו קסג .בזמן מוצאי יום הכיפורים המופיע בלוחות
עתה ,אבל במוצאי יוה"כ מה שמברכין על [שכבר כולל תוספת יוה"כ] ,מותר לשתות מים אף
האור הוא להורות שיום זה היה קדוש משאר לפני תפילת ערבית ולפני הבדלה (שו"ע סי'
ימים טובים ונאסר להבעיר בו אש ועתה רצט ס"א) .ולכתחילה יאמרו לפני ששותים
הותר ,והוי האש דבר חידוש ומברכין עליו ,וזה 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' ,כי י"א
לא שייך אלא באור ששבת ,ר"ל ,שהיה שבמוצאי יום הכיפורים אסור לשתות מים
בעולם ביוה"כ בשעת שביתה ופסקה הנאתה לפני הבדלה כי עד ההבדלה עדיין יום
ממנה בו ביום ועכשיו הותר לו (שו"ע סי' תרכד הכיפורים הוא (שד"ח יום הכפורים ד ,ב בשם מנחת
ס"ד ,משנ"ב סק"ז .ודעת השו"ע הרב שם ס"ח שיש פיתים).
להחמיר ולברך דוקא על הנר ששבת ,ולא על נר קסד .שאר עינויים כגון רחיצה ,נטילת ידים ,ונעילת
שהודלק מנר ששבת ,ואולי יש להוכיח מכאן שאין הסנדל מותר בצאת השבת ויום הכיפורים אף
צריכים לאבוקה במוצאי יום כיפור). קודם הבדלה (מג"א ריש סי' תרכד).
קע .אם אין לו נר שהיה דלוק מבעוד יום ,ידליק נר קסה .גם מי שנוהג כשיטת ר"ת בזמן צאת השבת
משכנו שיש לו נר דלוק מערב יום הכיפורים, או אפי' רק במוצאי יום כיפור ,יכול לשמוע
ואם אין לו לא יברך על האש (ביאוה"ל סי' תרכד הבדלה ולצאת ידי חובתו ממי שנוהג כשיטת
ד"ה ויש אומרים שמברכין). הגאונים ועושה הבדלה לפני זמן ר"ת.
קעא .במוצאי יוה"כ מחזרים על האור ,יותר מכל קסו .דנו הפוסקים אם נשים חייבות בהבדלה
מוצאי שבת שאין מחזרים על האור (שו"ע סי במוצאי יוה"כ ,ולהלכה נקטינן שחייבות .ואם
רחצ ס"א). קשה להן להמתין עד שהבעל יחזור מביהמ"ד,
קעב .המבדיל על יין או מיץ ענבים ובדעתו לשתות יבדילו לעצמן על מיץ ענבים (שו"ת שבט הלוי
אח"כ משקה נוסף להרוות צמאונו ,או שהיה ח"ד סי' נד אות ז) .ואשה שעושה הבדלה יכולה
המשקה לפניו ,אינו מברך 'שהכל' ו'בורא להוציא נשים אחרות בהבדלה.
נפשות' ,שברכת היין פוטר שאר משקים קסז .מבדילין על הכוס [וטוב להבדיל בקיטל קודם
מברכה ראשונה ומברכה אחרונה (שו"ע סי' קעד שיפשיטנו מעליו ,והוא עפ"י סוד (אלף המגן
ס"ב) .אמנם השומעים הבדלה ואין שותים סק"ח)] ,ומתחילים בברכת בורא פרי הגפן.
מהיין ,צריכים לברך על המשקים. ומברכים בורא מאורי האש וברכת המבדיל.
קעג .נחלקו הפוסקים אם ברכת היין בהבדלה פוטר ואף שלכתחילה יש לברך על האש בשעה
את היין שבסעודה שסועד אח"כ (שו"ע סי' קעד שמבדילין על הכוס ,אם אין לו אש או שלא
ס"ד) .הלכך יכוין שאינו רוצה להוציא את היין הספיק לברך ,יכול לברך על האש גם אח"כ.
שבתוך הסעודה (שם) ,ויברך ברכת מעין קסח .אין מברכין על הבשמים במוצאי יוה"כ,
שלוש "על המחיה ועל הגפן" אחרי הטעימה שטעם הברכה כדי להשיב את הנפש מפני
והאכילה לפני שנוטל ידים לסעודה (משנ"ב שם הנשמה יתירה שהלכה לה ,וביוה"כ לא היה בו
סקט"ו). נשמה יתירה מפני התענית (כל בו הובא בב"י).
סעודת מוצאי יוה"כ קסט .במוצאי יום הכיפורים מברכים על האש אפי'
קעד .אוכלים ושמחים במוצאי יום הכיפורים דהוי קצת כשחל בחול ,אבל אין מברכים על אור חדש
יום טוב (רמ"א סי' תרכד ס"ה) .כמו שכתוב במדרש שהודלק במוצאי יוה"כ ,רק על אור ששבת,
(קהלת רבה ט ,ג) :בת קול יוצאה במוצאי יום דהיינו שהיה דלוק מבעוד יום .דמה שמברכין
הכיפורים ואומרת' :לך אכול בשמחה לחמך כי על האור במוצאי שבת הוא לזכר שנברא האור
רצה אלקים את מעשיך'.
במוצ"ש ,שאדם הראשון הקיש האבנים
ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש
יו"ל ע"י מכון "הלכה בהירה" – להארות והערות 0504133279 :או בדוא"ל e33279@gmail.com
15
