מן המעיין · Min Hame'ayin — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד
משלחנו של
גליון יב · תשרי ישראל זאב גוטמאן
שנת תשפ"ז לפ"ק עורך ראשי
בהוצאת אמ"ת מונקאטש
שלא ייבוש המעיין ולא יקצץ האילן
משלחן העורך
מעיין נובע
שנים עשר שבטיא
ועתונים ,אשר יאמר כי הוא זה המלכות נוצח במלחמה, גליון 'מן המעין' השנים עשר ,יוצא לאור לקראת השנה
משלחן העורך
א או שכנגדו ,ושיהיה שלום ביניהם ,כי 'אין שלום אמר ה' החדשה ה'תשפ"ז ,כאשר נשלמים שנים עשר חדשי השנה.
'שנים עשר שבטיא' – דבר העורך לרשעים' (ישעיה מח ,כב) ,רק העיקר לבקש בכל מגמתינו ובזה השלמנו שנים עשר דדים למעין הזה ,אשר מימיו מן
שיהיה שלום על ישראל ,בביאת 'מבשר שלום משמיע המקדש הם יוצאים ,ומזכירים אנו לשבח את בן הקטן אשר
זרעין שפירין
סדר יוחסין של ענפי אילנא רברבא ,צאצאי רבינו ב ישועה ,אומר לציון מלך אלקיך' (שם נב ,ז) ,ובזה נעשה רצון השלים את המנין ,וזכינו כי המלאך המכה על קדקדינו יאמר
הבורא יתברך שמו ,לבקש ולהתפלל על תכלית הנרצה, לנו גדל ,ויהיו בני יששכר שנים עשר.
הקדוש בעל 'בני יששכר' נבג"מ לדורותיהם ,עם וימלא רצוננו ובקשתינו ברחמים ,במהרה בימינו אמן". ואחר אשר השלמנו זה המנין ,נתפלל למקום אשר ישלים
קיצור קורות חייהם — מאמר יא
והנה ,בורא כל עלמין הבטיח בחיתום ספרי תרי עשר זה הבנין ,ברוך המקום ברוך הוא אשר זיכנו לעמוד בכולם,
שוועת שפירין (מלאכי ג כג)' :הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא וסוד שנים עשר נגלה לאנשי חמודות ,כי בכל הגליונות
מקורות מנהגי רבותינו הקדושים ונוסח תפלתם אשר ה יום ה' הגדול והנורא' ,אשר על כן ,אף אנו נאמר בחתימת והמאמרים הללו ,הרבנו דברים מענין תולדותיהם של צדיקים
גליון התרי עשר ,המקום יחתמנו לטובה ,ויקבץ נדחנו מכל אשר הן הן מעשי מרכבה (ראה 'מכתב עוז' בראש ספר 'בית שלמה'
נתבארו על ידינו במשך השנים – אמירת פסוקי
הגליות ,ויזכור לנו זכות שנים עשר שבטים ,ובתרי ווי"ן השלם ובהערות שם) ,ועל כל גליון וגליון נענענו ראשינו ,ובברכה
'שיר למעלות' בעשרת ימי תשובה בעת פתיחת
נתקטר ,וא"ו דכתיב אאופתא תשוב למקומה בביאת אליהו השתים עשרה נייחלה' ,השיבה שופטנו כבראשונה'.
הארון
ָָמֵלֵ א. בעמדינו לפני היום הגדול והנורא ,ראש השנה אשר כל
גנזי שפירין בגליון זה חמשה מאמרות .המאמר הראשון ,מדור זרעין בני עולם יעברון לפניו כבני מרון ,ולקיים מצות היום תקיעת
מאמר 'מספר ימיך אמלא' ,תעודת לידה של הה"ק שפירין ,סיפור תולדות הדור הרביעי מצאצאי רבינו בעל שופר ,מנהג רבותינו הקדושים להאריך בדברי כיבושין
רבי שרגא יאיר מביאלאבירזיג ,חותנו (בזוו"ר) של יד 'בני יששכר' נבג"מ .ונביא היורה בעתו ,מאמר ראשון ופותח והתעוררות קודם התקיעות ,והאריכו למעניתם במשל
רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ – פרסום ראשון אודות נכדי בנו רבינו הקדוש בעל 'יודעי בינה' מלאנצהוט להמליץ טוב בעד עמו .והנה ,אחד מהדברים העקריים אשר
מתוך הארכיון הממשלתי בפולין נבג"מ. היה רבינו בעל 'מנחת אלעזר' מעורר אז ,הוא בקשת רחמים
והמאמר השני ,מדור שוועת שפירין ,בו חרגנו מסדרנו, על הגאולה השלימה ,שזה עיקר התעוררות השופר ,לעורר
רשמי שפירין טז ולא המשכנו במאמרינו לפי סדר התפלה ,כי הזמנים שופר העליון ,יובלא דחירות ,שופרו של מלך המשיח ,שיבא
מאמר 'מפיהם ומפי כתבם' ,עובדות והנהגות מבקשים תפקידם ,והעלנו עלי גליון מאמר מענינא דיומא, גואל צדק לגאלינו במהרה בימינו.
מרבותינו הקדושים נבג"מ ,השייכים לימים נוראים, בענין אמירת פסוקי שיר למעלות בעת פתיחת הארון וידועה שיטתו הקדושה שבזמן שיש קול תרועת
מפיהם ומפי כתבם של רבנים וגאונים ,חסידים ואנשי בעשרת ימי תשובה ,פרטיו ,דקדוקיו ,ומנהגיו ,ומקוריו. מלחמה ,ומלכיות מתגרות זו בזו ,צריכים אנו לבקש אך
מעשה – אסופה שניה והמאמר השלישי ,מדור גנזי שפירין ,מאמר 'מספר ימיך ורק על הגאולה השלימה ,ולא על שלום העמים ,ונעתיק
אגרא דפרקא אמלא' ,פרסום ראשון ,אודות יום הולדת הרב הקדוש רבי בזה דברי קודש שאמר בעת דרשתו קודם תקיעת שופר
יט שרגא יאיר מביאלאבירזעג ,חותנו בזיווג ראשון של רבינו בתקופת מלחמת העולם הראשונה ('דרכי חיים ושלום' ,סימן תשיט
מכתבים למערכת – תגובות והערות הקוראים
הקדוש בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ ,מתוך הארכיון הממשלתי אות קטן ה):
בפולין. "אחים יקרים! בעת רצון וקדוש הלז קודם תקיעת
והמאמר הרביעי ,מדור רשמי שפירין ,מאמר 'מפיהם שופר ,שכל העולמות ירעדו 'מלפני ה' כי בא לשפוט את
ואלו חמשה מאמרות מזה ומזה הם כתובות ,כולן למבין ומפי כתבם' – אסופה שניה של עובדות וענינים מרבותינו הארץ' (דברי הימים א טז ,לג) ,נשים נא ללבבינו לשוב אליו
נכוחות ,בחודש השביעי נטלנו אלו חמשה עטרות ,בסוד שם הקדושים השייכים לימים הנוראים ,זכרונות מרבנים יתברך שמו ,עד שיעיד עלינו שלא נשוב לכסלה עוד (ראה
המפורש ובשלוש מאות שופרות ,ויהי רצון שיפתחו שערי וגאונים ,חסידים ואנשי מעשה ,אשר הסתופפו בצל רבותינו רמב"ם הלכות תשובה פ"ב ,ה"ב) ,ולמטרת תכלית האמת ,להתקרבות
דמעות ,ונזכה כולנו לגזירות טובות. הקדושים נבג"מ ,והעלו דבריהם בכתב או שמסרוהו בתורה הגאולה שלימה במהרה בימינו ,כי הלא באחרית הימים ההם,
נחתום בדברי הפייטן" :ה' ספרי חיים ומתים לפניך שבעל פה ,מהם דברים המתפרסמים כעת לראשונה, שבעונותינו הרבים השיגונו צרות רבות ורעות ,עת מלחמה
נפתחים ,בחסדי אבות ראשונים אנחנו בטוחים ,תכון תפלתנו קנקן חדש מלא ישן ,ומהם אשר כבר נתפרסמו לעולמים, בין מלכי אומות העולם ,ואלפים מישראל עומדים על שדי
כריח ניחוחים ...ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף והבאנום כאן למען לא יחסר המזג .אין מוקדם ומאוחר קרב בסכנת נפשות ...ומה הוא התכלית מזה ,וכי בשביל
פעמים ,ויברך אתכם כאשר דבר לכם ,ויכתבכם האל בספר בתורה ,ואף אנו הבאנו במאמר את הדברים קמא קמא דמטי שיכבוש מלך זה או אחר ערים ובצורות כדאי הוא ח"ו לשפוך
חיים טובים ,וכן יהי רצון ונאמר אמן". לידינו ,ואיידי דזוטר ,מירכס ירכוסו הדברים זה לזה. דם נקיים כל כך ,הס מלהזכיר! אלא ודאי ,שכונות עילת
בברכת כתיבה וחתימה טובה ,כה דברי ידידכם המתעסק והמאמר החמישי ,מדור החותם ,אגרא דפרקא ,שלכם כל העילות יתברך שמו ,שעל ידי זה נגיע לביאת המשיח
בקדשים. ושלי שלכם הוא ,בו הערות והוספות הקוראים ה' עליהם במהרה בימינו ,ויומתקו הדינים לרחמים .לכן ,שימו נא על
ישראל זאב גוטמאן יחיו. לבבכם היטב לעזוב כל הבלים ,ולא להכניס הראש בפוליטיק
"שפיר"א ...על שם העיר שפייאור" סדר יוחסין של ענפי אילנא רברבא ,צאצאי רבינו הקדוש בעל 'בני
יששכר' לדורותיהם ,עם קורות חייהם בקוצר זרעין שפירין
"שם 'שפירא' נקרא על שם העיר
שפייאור ,שנהרגו כולם על קדושת
השם הי"ד ,היו כולם תלמידי חכמים
וצדיקים ,ולא נשאר מהם רק עוללים
קטנים ,ונתפזרו בכל העולם ,ומי [ז] מאמר עשירי – דור רביעי
שמצא מהבנים הנזכרים השתדכו
בהם לגודל יחוסיהם ,כמאמרם ז"ל
(קידושין פ"ד ,מ"ה)' :אין בודקין מן המזבח ענף ג — צאצאי רבינו הקדוש בעל 'יודעי בינה' מלאנצהוטא [א]
ולמעלה' .והגאון הקדוש בעל 'בני
יששכר' זי"ע היה מנכדיהם ומיוצאי נאספו בספר 'אגרות שפירין' השלם (מדור רבינו בעל 'דרכי צאצאי רבינו הקדוש בעל 'שם שלמה'
חלציהם .ונקראת שם המשפחה על תשובה') .תולדותיו בספר 'בית שלמה' השלם (מאמר צבי ממונקאטש נבג"מ:
א.
שם העי ר"... תפארת ,ובמדור 'צהר לבית' שם באריכות).
'תולדות רבינו' ,אות א בהג"ה
.אבנו ,רבינו הקדוש רבי צבי הירש שפירא ,אב"ד
.בבנו ,רבי משה יהודא ליב שפירא אב"ד סטריזוב.
מונקאטש ,ובעל 'דרכי תשובה' .נולד בעיר סטריזוב
נולד בעיר סטריזוב בשנת תרי"ג ,ונקרא על שם זקינו
ביום י"א לחדש תמוז שנת תר"י לפ"ק ,ונקרא על שם
הה"ק הר"ר משה ליב מסאסוב .בשנת כת"ר בא
הה"ק בעל 'עטרת צבי' מזידיטשוב ,שיומא דהילולא
בקשרי שידוכין עם זוגתו מרת חנה בת הה"ק רבי ברוך
דיליה חל באותו יום ('בית שלמה' ,מאמר צבי תפארת אות
האלברשטאם מגארליץ (בן הה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז ,וזוגתו
ב .וראה גם אות יד) .בהיותו כבר שית או שב שנין בא
מרת פעסל בת הה"ק בעל 'ייטב לב' מסיגוט) .התנאים התקיימו
בברית השידוכין עם זוגתו מרת אסתר בת הה"ק רבי
בעיר לאנצהוט ביום א' פרשת אמור ,י"ד לחודש אייר,
חנינא הורוויץ מאוליינוב (בן הה"ק רבי יעקב ממעליץ וחתן
פסח שני ,בהשתתפות זקינו רבינו הקדוש בעל 'יודעי
דודו הה"ק מדזיקוב ,בני הה"ק מראפשיץ) ,והתנאים התקיימו
בינה' וזקינה של הכלה הה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז
בעיר דזיקוב ,בצל זקינה הה"ק רבי אליעזר מדזיקוב,
('בית שלמה' השלם ,אות מח) .הנישואין התקיימו בחדש תמוז
אשר חותנו היה אז סמוך על שולחנו .עת אפריונו
לערך שנת תר"לה .והיה סמוך על שלחן חו"ז מצאנז
התקיים בחדש אדר שנת תרכ"ה בעיר אוליינוב ,מקום
עד עת פטירתו בשנת תרל"וו .אחרי הסתלקות חו"ז
מושב חותנוב ,ונשאר סמוך על שולחנו לערך שנה
שב לסטריזוב לבית אביו לתקופה קצרה ,ואז נתקבל
ומחצה ,ואז חזר לבית מגורי אביו והיה סמוך על שלחן
לכהן כאב"ד בעיר בייטשז ,בשילהי שנת תרמ"ג לערך
אביו עד עת הסתלקות אביו .כיהן כ'רב הצעיר' בעיר
נתקבל לכהן פאר כאב"ד עיר סאסוב בהשתדלות אביוח .
סטריזוב ,וכשנתקבל אביו כאב"ד סטראפקוב ,נתקבל
בהיותו גר בעיר סאסובט פרצה שם שריפה גדולה אשר
הוא כאב"ד סטריזוב (ראה 'בית שלמה' ,שם אות ח) .וכשעבר
כילתה את רוב העיר ר"ל ,ואז עבר לגור ולכהן פאר
אביו למונקאטש בשנת תרמ"ב עבר אתו ונתקבל אז
בעיר סטריזוב .עבד את קונו באמת ובתמים ובסיגופים
להיות כראב"ד מונקאטש .אחר פטירת אביו ביום א"ך
רבים ,שנים רבות לא ישן במטה ,אלא על הארץ או על
לחדש סיון שנת תרנ"ג לפ"ק נתקבל למלא מקומו כרב
דף קשה ואבן למראשותיו .לחם מלחמות ד' להעמיד
אב"ד העיר והגלילות .נפטר יום ב' דסוכות שנת תרע"ד
הדת על תילה ,ורבים השיב מעון (מתוך נוסח מצבתו) .בימי
לפ"קג .הרבנית נפטרה באחרון של פסח שנת תרפ"ט
מלחמת העולם הראשונה ,ותרע"ד הארץ ,נכבשה העיר
לפ"קד ,ומנוחת כבודם במונקאטש.
סטריזוב על ידי חיל השונא ,ונמלט על נפשו עכב"ב
לעיר הבירה ווין ,לשם הגיע ביום כ"ד לחדש מרחשון חיבוריו' :תפארת בנים' על התורה ומועדים (בארדיוב
שנת תרע"ה לפ"ק .ונשאר לגור שם עד עת הסתלקותו תפא"ר) .שו"ת 'צבי תפארת' (מונקאטש תער"ב)' ,דרכי
רבינו בעל 'דרכי תשובה' במוצאי שבת קודש פרשת נח ,אור ליום א' לסדר לך אמונה' על חנוכה (מונקאטש תרע"ד)' ,באר לחי ראי' על
בנאות דשא מאריענבאד מארצך ,ב' לחדש מרחשון שנת עזר"ת לפ"ק ,ומשם תיקוני זהר (מונקאטש תרס"ג ,תרס"ט ,תפא"ר)' ,דרכי תשובה'
הובילוהו לקברות אבותיו בעיר מונקאטש .הובא לקבורה על שלחן ערוך יורה דעה (א־ב ווילנא תרנ"ג; ג־ד מונקאטש
ביום ה' לסדר לך (ו' במרחשון)י ,ונספד כהלכה בבכי תרס"ג־ס"ד; ה סוואליווא תער"ב; ו בראטיסלאווא תפא"ר) .אגרותיו
הערה :בגליון 'מן המעיין' (גליון ד) כתבנו שמות צאצאי רבינו בעל 'יודעי בינה' (מדור 'זרעין שפירין' ,מאמר שני דור שלישי מאמר ב) ,ושם כתבנו א.
באות ו ,שהיתה בת לרבינו בעל 'יודעי בינה' ושמה רחל ,אשת רבי מאיר לאנגזאם ,וכן כתבנו בעוד מקומות .למעשה לעת עתה לא
מצאנו סימוכין לזה ,ודעתנו נוטה כעת לומר שלא היה לרבינו בת כזאת .ותמכנו את יסודינו בזה גם על פי מסמכי תיק העזבון של
רבינו בעל 'יודעי בינה' שפרסמנו לראשונה ב'מן המעיין' (גליון א ,מדור גנזי שפירין) ששם נפקד ְְש ָָמה ,על כן העלמנו את שמה גם כעת
משמות הצאצאים ,עד שיתברר הדבר יותר.
ראה 'אגרות שפירין השלם' ,מדור רבינו בעל 'יודעי בינה' (אגרות ה־ו). ב.
בפרקי תולדותיו כבר הארכנו ב'מן המעיין' ,גליון ח (מדור 'קרתא דשופריא') ,ומשם תקחנו ,ולא אמרו רבנן בכפילא .וראה מאמר 'צבי ג.
תפארת' הנדפס בסוף ספר 'בית שלמה' השלם ,ובמדור 'צהר לבית' שם.
על קורות ימיה האחרונים וסדר פטירתה ,הארכנו במאמר 'ותלקח אסתר' הנדפס בסוף ספר 'בית שלמה' השלם. ד.
ראה שו"ת 'מנחת אלעזר' (ח"ג ,סימן סו) שחתונת דו"ז התקיימה בחדש תמוז ,וצום שבעה עשר בתמוז היה בתוך השבע ברכות (נדחה ה.
ליום א' פרשת פנחס) ,והחתונה התקיימה אז בפרשת בלק .וראה מה שכתבנו בספר 'בית שלמה' השלם' (מאמר אור החיים ,אות סא מדור 'צהר
לבית' אות .)21
ראה פרענומעראנטן לספר 'מגיד תעלומה' פרעמישלא תרל"ו. ו.
לערך שנת תרל"ט ,שמה נולדו לו שלשה מצאצאיו .וראה גם שו"ת 'אבני צדק' לחו"ז (חחו"מ ,סימן ג) ,תשובתו אליו בהיותו אב"ד ז.
בייטש.
וראה 'בית שלמה' השלם ,אות צו ובמדור 'צהר לבית' שם. ח.
בחצי הראשון של חדש אב שנת תרמ"ז (על פי עיתוני התקופה) .בשריפה זו היתה כמעט כל העיר למאכולת אש ,חוץ מבית המדרש ט.
הה"ק רבי משה ליב מסטריזוב הגדול .ונשרפו אז הרבה כלי קודש מהה"ק רבי משה ליב מסאסוב נבג"מ.
והיה אז לאות ופלא ,שאף על פי שעברו קרוב לחמשה ימים רצופים מעת יציאת נשמתו הטהורה ,והיה מזג האויר קצת חם ,בכל י.
זאת לא שלט בגופו הטהור שום סרחון כל דהוא (מאמר 'מילי דהספידא' ,הספד ב) .ראה עליו בספר 'בית שלמה' השלם (אות לט) ובהערות
ובמדור 'צהר לבית' שם .חלק מאגרותיו נאספו בספר 'אגרות שפירין השלם' ,מדור רבינו בעל 'שם שלמה' ,פ"ב.
ב
'מחזיקי הדת' ,גליון ט"ז אדר הראשון תרמ"ג) .נזכר ברשימת ותמרורים על ידי בן אחיו רבינו הקדוש בעל 'מנחת
הפרענומעראנטן לאלו הספרים (על סדר א"ב)' :אילת אלעזר' נבג"מאי ועוד ,ואהל נבנה על קברובי .
אהבים' (לבוב תרמ"ט)' ,אריה דבי עילאי' על הש"ס לזקינו זוגתו מרת חנה ,נולדה בעיר צאנז ביום כ' לחדש
(פרעמישלא תר"מ)' ,מנורה הטהורה' (לבוב תרמ"ד)' ,מעשה מרחשון שנת תרט"ו (תעודה) .לאחר פטירת בעלה בעיר
רוקח' (לבוב תרנ"ב)' ,ספר הפליאה' (לבוב תרנ"ב)' ,עץ הדעת וויען כנזכר ,חזרה לעיר מגוריה סטריזוב ,שם גרה
טוב' (לבוב תרמ"ו)' ,פירוש הר"א מגרמיזא' על ספר יצירה בבית בעלה והמשיכה לחזק את בית מדרשו של בעלה
(פרעמישלא תרמ"ג) ,שו"ת 'ריב"ם שנייטוך' (דראהביטש
הקדוש ,והיתה מפורסמת כאשה חכמה ,וחסידי בעלה
תרנ"א) ,תהלים 'דרש משה' (לבוב תרל"ט)' ,תולדות אברהם' התברכו אצלה והתאספו אצלה בלילי שבתות .נפטרה
(פרעמישלא תרמ"ב)' ,תורת הרא"ם' (לבוב תרנ"ח). שם בשנתה הע"ח ,ביום ז' לחדש שבט שנת תרצ"ב
.הבתו ,מרת חנה מינדל ,נולדה בסטריזוב לערך שנת לפ"ק ,ובאה לקבורה בסמיכות לקבר זקינתה ,מחברתו
תרי"ח ,נפטרה בעיר המלוכה ווין בליל שבת קודש ,יום הטהורה של רבינו בעל 'יודעי בינה' ,בבית החיים העתיק
ז"ך לחדש אדר שנת תרע"ה לפ"ק ,ושם מנוחת כבודה בסטריזוב (עיתוני התקופה וזכרונות בן העיר סטריזוב).
(מצבה) .בעלה רבי שלום רובין מריישא (בן רבי מאיר
מגלאגוב־רישאזט ,ואמו הרבנית מירל גאלא בת רבי יוסף אונגער ,בן
צאצאי רבי שמחה שפירא אב"ד לאנצהוט,
הה"ק רבי מרדכי דוד מדאמבראווא) .נולד בדאמבראווא בעש"ק
וזוגתו מרת רבקה הענטשא (לבית וואהרמאן):
ב.
לסדר אתם נצבים ,כ"ו לחדש אלול שנת תרט"ז לפ"ק,
ונקרא שמו בישראל על שם הה"ק בעל 'שר שלום' .גבתו ,מרת נחמה [איטאגי ] ,נולדה לערך שנת תרי"ב.
מצבת רבי שמעון מארילעס מיערוסלאב מבעלזא .בהיותו כבן ארבע ומחצה שנים בא בברית נפטרה ביערוסלאב בת ס"ח שנה ביום כ"ו לחדש אייר
בבית החיים בעיר המלוכה ווין השידוכין בלאנצהוט ביום ב' לסדר אמור ,י"ב לחדש שנת תר"פ לפ"ק (תעודה) .בעלה ש"ב (שני בשני) רבי
אייר שנת תרכ"א לפ"ק (רשימות אביו) .בשנת תרמ"ב שמעון (השני) מארילעס מיערוסלאב (בן רבי בונים מנחם
נמצא חתום בעיר לאנצהוט על מכתב להנהלת 'מחזיקי מענדל בן הה"ק רבי שמעון ,וזוגתו מרת רחל בת רבי יעקב וואהרמאן,
הדת' (מכ"ע 'מחזיקי הדת' ,גליון ב אייר תרמ"ב ,שנה ד גליון יא). בן הה"ק בעל 'דעת קדושים' מבוטשאטש) ,נולד בעיר יערוסלאב
ונבחר כרואה חשבון בארגון הנזכר סניף לאנצהוט (שם, לערך שנת תרי"ב לאחר פטירת זקינו (ערב סוכות שנת
גליון ה אב תרמ"ב ,שנה ד גליון יז) .עבר לגור בעיר ריישא תר"י) ,ונקרא על שמו .בשנת תרמ"א נבחר לחברה
(בשכונת רוסקאוויעש) ,וכיהן שם בעיר כמורה ודאין (בשנת 'מחזיקי הדת' בעיר יערוסלאב (מכ"ע 'מחזיקי הדת') ובשנת
תרנ"ט כבר היה שם)זי ,ותקופה קצרה גר גם בעיר אבותיו תרמ"ד השתתף באסיפה הכללית לחברה הנזכרת בעיר
גלאגוב .בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לעיר ווין לבוב בשליחות אביו .כשנפטר אביו בשנת תרמ"ח ,נבחר
יחד עם גיסו כנזכר ,ושם נפטרה זוגתו .ולאחר המלחמה למלא מקומו בהנהגת העדה .בפרוץ מלחמת העולם
חזר לעיר ריישא ,וגר שם עד עת פטירתו ביום ד' לחדש הראשונה היה בין הגולים לעיר ווינא (הגיע לשם ביום ו'
מנחם־אב שנת תרפ"ד לפ"ק ,ומנוחת כבודו שם ליד לחדש טבת שנת תרע"ה) ,כעבור תקופה קצרה נפטר שם
אביו בבית החיים החדש ,ואהל נבנה על קברם .חיבורו בן ס"ג שנה בליל שבת קודש ,ט"ו לחדש שבט שנת
'הבאת שלום' ,אבד בעת מלחמת העולם הראשונהחי . תרע"ה לפ"ק ,הלווייתו התקיימה ביום ב' פרשת יתרו י"ז
לחדש שבט ,והובל למנוחות בבית החיים שם (מצבה)די .
.ובתו ,מרת הדס ,ילידת שנת תרכ"א לערך (ג'עני) .בעלה
ראבין מבאליגראד (סמוך ללינסק)טי .נולד
רבי אליעזר ַ .דבתו ,מרת רחל ,נולדה לערך שנת תרט"ו ,נפטרה בת
לערך שנת תרכ"ב לפ"ק ,נפטר בדמי ימיו לערך שנת ס"ד שנה ביום ד' כ"ו לחדש מרחשון שנת תר"פ לפ"ק
תר"נ לפ"ק .לאחר שנפטר ,נישאה זוגתו (לערך שנת תרס"א) (תעודה) .בעלה רבי אברהם יעקב זילבערשטיין אב"ד
מצבת מרת חנה מינדל רובין לרבי אברהם מרדכי הלוי ראזענפעלד ממאשציסק האלישיץוט ,נולד לערך שנת תרי"ז ,ונפטר בן מ"ה שנה
בבית החיים בעיר המלוכה ווין (סמוך לפרעמישלא)כ ,בן רבי אריה ליב הלוי אב"ד מאשציסק ביום ג' לסדר דברים ,ב' לחדש מנחם־אב שנת תרס"ב
(אח הה"ק רבי שלום מקאמינקא) ,וזוגתו מרת לאה .נולד לערך לפ"ק (מכ"ע 'מחזיקי הדת' ,תעודה) .רישום נישואיהם (רישום
שנת תרי"ז לפ"ק ,מילא מקום אביו כאב"ד מאשציסקאכ . מאוחר) בשנת תרנ"ט (תעודה) .נתקבל כאב"ד האלישיץ
נפטר שם בן נ"ה שנה ביום ט"ז לחדש כסלו שנת תער"ג על מקום אביו לאחר פטירתו (כבר בשנת תרל"ט נזכר אביו
לפ"ק (תעודה) .צאצאיה נתגדלו בבית אביה בלאנצהוט, בברכת המתים) .בשנת תרמ"ג חתום כאב"ד האלישיץ (מכ"ע
אי .נדפס במאמר 'מילי דהספידא' (הספד ב) ,בתוך ספר 'חמשה מאמרות נוספות'.
בי .כהיום מנוחתו כבוד בעיר אונגוואר .מדברי תורתו לא נשאר לפליטה כי אם מעט מזעיר ,וכן תשובה אחת להלכה אודות שיטת רבינו
תם בענין צאת הכוכבים (נדפס בספר 'חידושי הרמ"ל' ,וראה שו"ת 'מנחת אלעזר' ח"א ,סימן כב) .צוואתו נדפסה בספר נכדו 'חשק שלמה' (שער הצוואה,
אות ב).
גי .על פי רישום פטירתה.
מכתב הה"צ רבי אלעזר (השני) מלאנצוט ואחיו
די .תשוח"ח לנכדו מו"ה ישראל אריה ליב גינזבורג הי"ו מעיר ווין על עזרתו בנושא.
רבי צבי אלימלך אודות בניית אהל על קבר
אביהם הה"צ רבי שמחה מלאנצהוט וט .בן רבי נפתלי צבי אב"ד האלישיץ ,ואמו מרת בינה בת הג"מ אליהו הארשאווסקי אב"ד דראהביטש ובעל 'אזור אליהו'.
זט .בן רבי מנחם מענדל מגלאגוב ,בן הה"ק רבי אשר מראפשיץ; ראה מכתב רבינו בעל 'יודעי בינה' אליו הנדפס בספר 'אגרות שפירין'
השלם (מדור רבינו בעל 'יודעי בינה' ,אגרת ג).
זי .נזכר במפקד האוכלוסין בעיר ריישא בשנת תרס"ב ,וכן בשנת עת"ר (שם רשומה זוגתו כילידת תרי"ד).
חי .מדברי תורתו וקצת מהערותיו על גליונות כמה ספרים נדפס בספר 'לשון צדיק' (ברוקלין תשנ"ט) .וכן נמצאה שמועה ממנו בספר
'רמיזי תורה' (מונקאטש תרע"ד) .ומכתב בספר 'תיקון עולם' (ח"ב; ווארשא תרצ"ב) .תשובה אליו נדפסה בשו"ת 'הרי בשמים' (ח"ג ,סימן קב; משנת
תרס"א) .חתום על כרוז תמיכה בצדקת רבי מאיר בעל הנס כולל גאליציא בשנת תרפ"ב .וכן נמצאה הסכמתו בספר 'אור ישע' לזקינו
(פרעמישלא תרנ"ט).
טי .ויש מבוכה מי היו הוריו .ב'סדר מולדת' הנדפס בראש ספר 'חכמים ותורתם' כתוב" :רבי אליעזר ,בן רבי אפרים ,בן רבי מנחם מענדל
אב"ד באליגראד ,בן רבי אפרים ,בת מרת רחל ,אחות הה"ק מראפשיץ" .אולם בספר 'זרעא קדישא' כתוב" :רבי אליעזר ,בן רבי מנחם
מענדל מבאליגראד ,בן רבי אפרים ,בת בתו של מרת חנה ,אשת רבי צבי הירש מ"מ בחירוב ,בת רבי מנחם מענדל הראשון מלינסק",
והבוחר יבחר.
ידיעה במכ"ע 'מחזיקי הדת' (גליון ה אב תרסב) כ .זוגתו בזיווג ראשון היתה מרת יוטא רבקה בת רבי אלעזר בינדיגער ,חתן הה"ק בעל 'דברי יחזקאל' משינאווא ,נפטרה בצעירותה
אודות פטירת אב"ד האלישיץ ביום י' לחדש ניסן שנת תר"ס לפ"ק.
אכ .ראה רשימת הפרענומעראנטן לספר 'מי השליח' (פרעמישלא תרמ"ה).
ג
.טבנו ,רבי צבי אלימלך ,נולד לערך שנת תרל"א נפטרה בצעירותה בת ארבעים שנה ,ביום הפורים ואצל אביהם החורג הנזכר במאשיצסק (ראה ערך בנו
לפ"קזכ .זוגתו מרת דבורה רחל בת רבי יצחק קטן שנת תרע"א לפ"ק (תעודה) .בזוו"ש נשא את בספר 'תולדות אנשי שם').
מטיסמניץחכ (נכד הה"ק רבי ליבער הגדול מבארדיטשוב), מרת אסתר רייזל (בת רבי יצחק וויעליטשקער־אשכנזי
וזוגתו מרת גאלדא (בת הג"מ שלמה יעקב קטן ,רב מסטאניסלאב וזוגתו מרת מלכה פריידא)הכ ,נהרגה עקד"ה .זבנו ,רבי יוסף מרעדים .יליד שנת תרכ"ה לערך,
בשנת תש"ב. ונפטר לערך שנת תרצ"ז לפ"ק .גר ברעדים ,ועסק
בלעשנוב) ,נולדה לערך שנת תרל"א לפ"ק בעיר
אחר נישואיו עבר לגור ליד חותנו בעיר אוזיראן, שם על המחיה ועל הכלכלה (ספר זכרון לאנצהוט).
בראדי (מפקד) .לאחר נישואיהם גרו בטיסמניץ,
ואחרי כמה שנים עברו לגור בעיר לאנצהוט, ובשנת תרס"ג נתקבל כאב"ד שם (ספר הזכרון לאנצוט).
.חבנו ,רבי אלעזר ,אב"ד אוזיראן ולאנצהוט .נולד
וגרו בבית אביו סמוך על שלחנוטכ .בעת מלחמת אחר פטירת אביו (במוצאי יום הקדוש שנת תער"ג) נתקבל
לערך שנת תרכ"ובכ ,ונקרא שמו בישראל על שם
למלא מקומו .בימי מלחמת העולם הראשונה שהה
העולם השניה נתגרשו להעיר דזשאמבול (כהיום זקינו רבינו הקדוש בעל 'יודעי בינה' נבג"מ .נפטר
בעיר המלוכה ווין ובודאפעסט ,ולערך שנת תעז"ר
נקראת 'טאראז') במדינת קאזאחסטאן ,ושם נפטר ביום י"ט לחדש תמוז שנת תרצ"ח לפ"ק ,ונטמן
חזר לעיר מולדתו לאנצהוט (שם) .נסע אל הה"ק
בערב ראש חדש אייר שנת תש"ג לפ"ק (מאסף ליד אביו בבית החיים החדש בלאנצהוט (ספר זכרון
רבי דוד משה מטשארטקוב ולש"ב הה"ק מהרצ"א
'היכל הבעש"ט' ,גליון כט) .לאחר השואה היגרה זוגתו מבלאזוב .היה לו אוסף חפצי צדיקים וכתבי ידיהם, לאנצהוט).
לארצות הברית ,ונפטרה שם ביום כ"ד לחדש אלול לדוגמא ספר תורה שנכתב על ידי רבינו הקדוש זוגתו (בזוו"ר) מרת ברכה חנה (בת רבי יוסףגכ ,וזוגתו
שנת תשי"ד לפ"ק ,ומנוחת כבודה בבית החיים בעל 'בני יששכר' נבג"מוכ ,כתבי יד מהה"ק רבי יצחק מרים בת רבי ישראל [חתן הה"ק בעל 'תורת חיים' מקאסוב]).
בוועלוואד לאנג איילענד (מצבה). מדראהביטש והה"ק רבי פנחס מקאריץ ,ועוד. נישאו קודם שנת תרנ"ה ,כשהיא יתומה מאבדכ .
ויש המציינים שנולד בסוף חדש אלול שנת תרכ"ה. בכ.
בן רבי בנימין זאב מאוזיראן ,נכד הה"ק המגיד מזלאטשוב ועוד .רבי יוסף נפטר בצעירותו ,וזוגתו מרת מרים נישאה בזיווג שני להה"ק רבי מאיר יהודא מבוקאווסק ,בעל 'אור למאיר'. גכ.
ראה 'אגרות הה"ק מרוזין ובניו' ,אגרת ד"ש. דכ.
נכד הה"ק בעל 'לב שמח' מאלעסק ,חתן הה"ק בעל 'שר שלום' מבעלזא .בעלה הראשון היה רבי מאיר לייפער האדמו"ר מקליוולאנד ,ונתפרדה החבילה אחרי שלא זכו להיפקד בבנים הכ.
ל"ע.
ספר תורה זה היה אצל רבינו בעל 'מנחת אלעזר' לתקופה של לערך שלש שנים ,ואף הגיהו ותיקנו ,והיה קורא בו בשבתות ומועדים; ראה 'תולדות רבינו' (אות קס) .וראה מה שהארכנו וכ.
אודות ספר תורה זה ב'מן המעיין' (גליון ט ,מדור 'גנזי שפירין').
לא ברור היכן נולד ,אם בלאנצהוט או בבוטשאטש. זכ.
ראה עליו בספר יזכור 'טיסמעניץ'. חכ.
הם רשומים במפקד האוכלוסין בעיר לאנצהוט בשנת עת"ר (משפחה מספר .)237 טכ.
זרעין שפירין /בירורי יוחסין
מעוות לתיקון
בגליון ט' במדור 'זרעין שפירין' (מאמר שביעי ,דור רביעי) ,העלנו על הגליון מאמר שלישי אודות צאצאי רבי משה שאהנפעלד ,חתן רבינו
בעל 'בני יששכר' נבג"מ ,צאצאי חתנו רבי נפתלי צבי הכהן הארפודער וזוגתו מרת נחמה רבקה מבארדיוב .שם (באות ה) הזכרנו את בתו
מרת פערל ובעלה רבי ישראל מייזעלס .לאחרונה אחר המחקר נתגלו לנו פרטים חדשים ,ונתברר שכתבנו את שמו בטעות ,ובאנו כעת
לתקן הדברים.
שם בעלה של מרת פערל היה רבי עוזיאל מייזלישא ,בן הג"מ שלמה זלמן צבי מייזליש אב"ד ביאלאבערזיגב ,נכד הה"ק רבי עוזיאל
מייזליש בעל 'מנורה הטהורה' ושאר ספרים ,וכנראה קרוי על שמו .לא ידועים לנו הרבה פרטים עליו ,וזה המעט שהעלנו בחכתינו; רבי
עוזיאל גר בעיר קאזניץג ,וסידר כמה מספרי זקינו הנזכר לדפוס ,ה"ה ספר 'מנורה הטהורה' על הלכות שבת חלק ראשון (לבוב תרמ"ג) ,וכן
ספר 'עץ הדעת טוב' על מסכת שבת (לבוב תרמ"ו)ד ,והוסיף לזה דברי הקדמה ,וכן שיר בראש הספרה .
זוגתו מרת פערל ,נולדה בבארדיוב ביום שבת קודש ז"ך לחדש אייר שנת תרכ"ג לפ"ק (תעודה),
ונפטרה שם ביום ט' לחדש תמוז שנת תרמ"ו לפ"ק ,לאחר שילדה ולד (אשר לא שרד) ביום ו' לחדש
תמוז.
היודע יותר פרטים אודות רבי עוזיאל הנזכר ,מתבקש להודיענו דבר!
לידיעה זו הגענו על ידי חקר הפרענומעראנטען לספר 'מנורה הטהורה' ח"א ,וספר 'עץ הדעת טוב' .ראה שם (בספר 'עץ א.
הדעת טוב') בעיר 'מונקאטש' מוזכר 'גיסי רבי יצחק הארפודער' ,ובעיר בארדיוב מוזכר 'גיסי רבי עוזיאל באדנער' (בן וחתן
רבי נפתלי צבי הכהן הארפודער).
נפטר ביום ח' לחדש כסלו שנת תרע"ג לפ"ק (מכתב עת 'המודיע' פאלטאווא ,גליון י"ט כסלו תרע"ג) .נזכר בשו"ת 'אבני נזר' (חיו"ד, ב.
סימן תסה) .וכן בפרענומעראנטן לספר 'מנורה הטהורה' ,ספר 'עץ הדעת טוב' הנזכרים ,ספר 'אזור הצבי' על התורה
(ווארשא תרס"ה) ,בכולם נזכר כאב"ד ביאלעבערזיג .כיהן כאב"ד דשם לערך בין השנים תרל"ז עד שנת תרס"ח (ראה ספר
זכרון בילובזי'יג) .וכנראה שגו בזה ,וכיהן שם עד עת פטירתו בשנת תער"ג .ובהודעה על פטירתו במכתב עת הנזכר נכתב,
ששימש בכתר הרבנות כארבעים שנה ,ורשום שם משפחתו 'פערשטענבערג' ,ועוד רשום שם" :ולגמול עמו את החסד
האחרון באו במכוון הרב הצדיק רבי נתן דוד שליט"א מביאלאברזיג הדר כעת בראדום ועוד רבנים מסביביו ,ובבכיה רבה
הספידו כהלכה בן חורגו הרב המאוה"ג המו"ץ דאפטא" .ובא למנוחה בבית החיים דשם .ושמא הוא הנזכר גם בשו"ת
'טוב טעם ודעת' (מהדורא תליתאי ח"א ,סימן לד).
שער ספר 'מנורה הטהורה' (לבוב תרמ"ג)
בהוצאת נכדו רבי עוזיאל מייזליש הטהורה'. 'מנורה לספר מוויזניץ צדיק' 'צמח בעל הה"ק ובהסכמת ראה בהסכמת הה"ק מטשארטקוב ג.
ראה בעמוד השער" :ועל הטוב יזכר כבוד האברך המופלג ,שלשלת היוחסין ,וכו' ,מו"ה עוזיאל נ"י ,בן הרב הגאון החסיד ד.
המפורסם וכו' ,מו"ה שלמה זלמן צבי שליט"א ...אשר נתן נפשו ולבו בכפו ,בטרחות ויגיעות רבות הוצאות לאסוף ולקבץ ולהעתיק הכתב [יד] קודש כעמיר גורנה,
יד על יד ,ולהעלותם על מכבש הדפוס מכבוד זקינו הגאון הקדוש המחבר זצללה"ה."...
ושמא לא השאיר אחריו זרע של קיימא ,והוא ממה שכתב בהקדמתו" :ויקויים בי מה שכתוב שם עולם אתן לי אשר לא יכרת."... ה.
ד
"שערוריה בבית ישראל"... הערות שונות בסדר נוסח התפלה ובנוסח רבותינו
הקדושים אשר נתבארו על ידינו במשך השנים שוועת שפירין
"הנה ראיתי בזה בסדר נוסחאות
התפלה שערורה בבית ישראל ,כי אין
דומה נוסח של אחד לחבירו ,והשינויים
ּבּ� כל כך ביניהם עד כי עלו למאות ָָר ּו
א
מקורי התפלה [יא]
חילוקים ושינויים בנוסחאות בשמונה
עשרה ,מלבד בשארי התפלות והברכות... תעלומת 'בקשת רחמים בתיקונין דעתיקא' הנאמרת בעשרת ימי תשובה
לא ידעתי מאיזה טעם שינו איזה צדיקים
וחסידים הרבה ,וגם מרבותינו וזקינינו "ואחר כך יוציאו ספר תורה ,ועת
הקודמים זי"ע ,שהוסיפו הרבה בתפלות רצון היא להתחנן כל אדם בבכי
י"ח ולא דייקו במנין התיבות"... ובתחנונים על עצמו ועל כל בית
ישראל בעת פתיחת שערים"...
לשון רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ
במאמר 'נוסח התפלה' ,אות א סידור עם כוונות בכתיבת יד
פתיחה
בימי עשרת ימי תשובה קודם קריאת התורה, בשלש רגלים וימים נוראים נהגו בתפוצות התפלה אינה מוגבלת לעת וזמן ,אלא
וכן בשבת שובה. ישראל להוסיף בעת הזאת עוד תפלות .כגון מקובלת תמיד ,וכמו שאמרו חז"ל (דברים רבה
ביריעה שלפנינו ננסה לגלות הלוט ולפזר תפלה המתחלת ב'רבונו של עולם' ,ובסופה פ"ב ,יא) על הפסוק (דברים ד ,ז)' " :כה' אלקינו
הערפל אודות תפלה זו .א' ,מי חיבר תפלות מכוונים בשמות כ"ד ספרים ,וכפי שתיקן מרן בכל קראנו אליו' — אמר לו הקדוש ברוך
אלו .ב' ,האם באמת אין לאומרן ביום א' של האר"י הח"י ,ומובאים בספרי הכוונותד .בימי הוא למשה ,חייך בכל שעה שיקראו אותי,
ראש השנה .ג' ,האם תפלות אלו נתחברו הרחמים והסליחות ,דהיינו :חדש אלול ,ראש אני אענה אותם" .ברם ,בכל זאת ידוע שיש
כדי לאמרן בעת הוצאת ספר תורה דוקא, השנה ועשרת ימי תשובה שלאחריו ,נהגו ימים מיוחדים או זמנים מיוחדים בכל יום
או שאין בהן קשר כלל לעת פתיחת הארון ברוב הקהלות להוסיף אז עוד תפלה ,והיא שהם עת רחמים ורצון לקבלת תפלות יותר
וקריאת התורה. רשימת פסוקים המלוקטים מתהלים משלי מזמנים אחרים ,ונהגו בתפוצות ישראל לומר
ודברי הימים ,ולאחריה אומרים תפלת 'יהי בזמנים אלו תפלות ובקשות שונות.
כך הוא סדר ונוסח התפלה ,כפי שנדפס רצון לבקשת רחמים'ה .במאמרינו זה נתייחס
בסידוריםו (לאחר אמירת י"ג מדות של רחמים שלש אחד מזמני רחמים ורצון אלו הוא עת
לתפלה זו האחרונה ,וכדלהלן. פתיחת הארון קודם קריאת התורה ,וכפי
פעמים)[ — :ראה מסגרת בעמוד הבא]
יש מנהגים חלוקים על אשר העתקנו בראש מאמרנו" :ועת רצון היא
זמן אמירת התפילה .ברוב להתחנן כל אדם בבכי ובתחנונים על עצמו
הסידורים הנפוצים מובא ועל כל בית ישראל בעת פתיחת שערים".
לומר תפלות אלו רק מיום ויסודו על פי דברי הזהר הקדוש פרשת ויקהל
שני של ראש השנה ואילך (ח"ב רו ,א)" :אמר רבי שמעון ,כד מפקין ספר
עד אחר יום הכיפורים .יש תורה בצבורא למקרא ביה ,מתפתחן תרעי
הנוהגים לאמרה רק ביום שמייא דרחמין ,ומעוררין את האהבה לעילא,
השני של ראש השנה וביום ואבעי ליה לבר נש למימר הכי"...ב .ובהמשך
הנוהגים ויש הכיפורים, מביא הזהר לומר את תפלת 'בריך שמיה'
לאמרה גם בימי שני וחמישי אשר נהגו לומר בעת הזאתג.
גליון זה רואה אור בחדש תשרי ,ולכן אמרנו לדלג על ההרים ,ולהדפיס כעת מאמר אחד א.
מענין נוסח התפלה מענינא דיומא ,ואחריו נלכה ונשובה אל הסדר הראשון — נוסח התפלה
כפי הנדפס בסידור.
תרגום" :כשמוציאים ספר תורה לקרות בו בציבור ,נפתחים שערי רחמים שבשמים, ב.
ומעוררים את האהבה למעלה ,ויש לו לאדם לומר תפלת בריך שמיה".
יש מנהגים חלוקים מתי אומרים תפלת 'בריך שמיה' ,האם רק בשבתות וימים טובים ,או ג.
גם בימות החול .וכן אם אומרים אותה רק בתפלת שחרית ,או גם בתפלת מנחה .ואי"ה
במקומו נאריך בזה.
תפלה מיוחדת לשלש רגלים ,וכן לפסח ולימים נוראים; וכפי אשר נדפס בסידורים. ד.
בעת הזאת מוסיפים גם לומר עוד ב' תפלות :א'' ,רבונו של עולם מלא כל משאלותי לטובה' ה.
הקצר ,שהובא ב'שער הכונות' וב'פרי עץ חיים' בשם האר"י .ב'' ,רבונו של עולם מלא
משאלותי לטובה' הארוך יותר ,שמקורו מספר 'שערי ציון' .ביריעה זו לא נתייחס לתפלות
אלו.
העתקנו את התפלה כפי שהיא מופיעה לפנינו בסידור רבי שבתי (לבוב תרכ"ו) .לפני התפילה ו.
כתוב שם בזה הלשון (בסדר תפלת יום א' של ראש השנה)" :בשעת הוצאת ספר תורה יאמר י"ג
מדות והתפלה הנזכרת לעיל של חדש אלול [המתחלת 'רבונו של עולם ,מלא כל משאלותי' וכו'] .וגם
טוב להתפלל תפלה זו ביום ב' דראש השנה ,וכן בכל יום מעשרת ימי תשובה" .ובסדר
'הנהגת בחודש אלול' (שם) כתוב" :ביום צום ישאל אדם חיים וכפרה ,ויעמוד בשעת הוצאות
ספר תורה ,ויאמר י"ג מדות ג' פעמים ,ואחר כך יאמר זה ,ולכוין בשמות של כ"ד ספרים,
כנזכר לעיל בחג השבועות" [לפנינו בסידור רבי שבתי ליתא שם מזה ,וכנראה שנעתק כך מהנאמר בפרי עץ
חיים ,ששם ציין לעיין בשער חג השבועות ,שהביא שם ענין כ"ד ספרים ושמות היוצאים מהם ,ויש להשמיט כאן תיבות
אלו] .ואחר כך מעתיק שם תפלת 'רבונו של עולם מלא כל משאלותי' וכו' ,ומסיים שיאמר
תפלה זו שלש פעמים ,ואחר יאמר 'ואני תפלתי' שלש פעמים.
תפלת 'תיקונין דעתיקא' מתוך סידור רבי שבתי לפי מנהגינו אומרים קודם י"ג מדות של רחמים ,ואחר כך פסוקי 'שיר למעלות' ,ואחר
של רבותינו הקדושים נבג"מ עם הגהותיהם כך תפלת 'יהי רצון' ,ומסיימים בתפלת 'רבונו של עולם'.
ה
בספר 'פרי עץ חיים' שנתחבר על ידי רבי מקור התפלות
מאיר פאפרש ,ונדפס לראשונה בעיר קאריץ
בשנת תקמ"ה ,כתוב בשער ראש השנה בספר 'שער הכונות'
(שאלוניקי תרי"ב)
(פ"א) וזה לשונו: שנתחבר על ידי רבי שמואל וויטאל ז"ל
ז
"מצאתי כתוב ,במחזור מורי ז"ל בהקדמה לענין יום הכיפורים ,כתוב בזה
כתוב מבחוץ קודם תפלות אלול ,וזה הלשוןח:
לשונו :בעשרת ימי תשובה ,יום צום, "זה מצאתי בספר המחזור של מורי
ישאל אדם חיים וכפרה ,ויעמוד בשעת ז"ל כמנהג אשכנזים ,כתוב בחוץט קודם
הוצא(ו)ת ספר תורה ,ויקרא שלש
ִִר ּּבֹוֹ נֹוֹ � ֶֶׁש<ל עֹוֹ ָָ<לםַַ ,מ ֵ �ֵּ<לא ָ�ָּכ<ל ִִמ � ְְׁש ֲֲאֹ<ל ַַֹתי פעמים י"ג מדות ,ואחר כך יאמר:
תפלת אלול ועשרת ימי תשובה[ ,וזה
לשונו] :יום צוםי ,ישאל (ה)אדם חיים
ּוְּמחֹוֹ <ל ָ�ָּכ<ל ֲֲעֹוֹנֹוֹ ַַתי, ְְ<לטֹוֹ ָָבהְ , 'רבונו של עולם ,מלא כל משאלותי וכפרה( ,ו)יעמוד בשעת הוצאת ספר
לטובה ,ומחול כל עונותי ,והפק רצוני,
ְוְ ָָה ֵֵפק ְְרצֹוֹ ִנִ יְ ,וְ ֵֵתן � ְְׁש ֵֵא ָָ<ל ִִתי<ִִ ,לי ְוְ ִִ<ל ְְבֵנֵ י ותן שאלתי ,לי ולבני ביתי לטובה.
תורה ,ויקרא שלש פעמים י"ג מדות,
ואחר כך [יאמר]' :רבונו של עולם,
יִתי ְְ<לטֹוֹ ָָבהְ .וְ ֵֵתן ִִ<לי ַַח ִ �ִּיים טֹוֹ ִִבים ֵֵב ִ ותן לי חיים טובים וארוכים בכבוד מלא כל משאלותי לטובה ,והפק רצוני,
נּוָּחהְּ� ְ ,בִיִ ְְר ָָא ְְתָךָ ּוִּב ְְמ ָ ַוַ ֲֲא ֻֻר ִ�ִּכיםְּ� ְ ,ב ָָכבֹוֹ ד ִ ובמנוחה ,ביראתך ובתורתך ,בשלוה ותן שאלתי לי ולבני ביתי ,חיים טובים
ּוְּבתֹוֹ ָָר ְְת ָָךְּ� ְ ,ב � ָָׁש<לֹוֹ ם ְ
בהשקט ובבטחה ,ופדני מכל צרה ויגון וארוכים בכבוד ובמנוחה ,ביראתך
ּוְּב � ַַׁש ְְ<לָוָ הְּ� ְ ,ב ַַה � ְְׁש ֵֵקט ְ ומות ,ומכל שעות רעות המתפשטות ובתורתך ,בשלום ובהשקט ובבטחה,
ּוְּפ ֵֵדִנִ י ִִמ ָ�ָּכ<ל ָָצ ָָרה ְוְ ָיָ גֹוֹ ן ּוְּב ִִב ְְט ָָחהְ . ְ ויוצאות לעולם ,והבוטח בה' חסד ופדני מכל צרה (ויגון) [ועון] וממות,
יסובבנהו ,אמן וכן יהי רצון .ויאמר
ָָרעֹוֹ ת � ָָׁשעֹוֹ ת ּוִּמ ָ�ָּכ<ל
ִ ּוָּמֶוֶ ת,
ָ 'ואני תפלתי' שלש פעמים ,וכן שאלתו
ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות
לעולם ,וכפר עונותינו ואשמותינו( ,אמן)
ַַה �ִִּמ ְְת � ַַּפ � ְְׁשטֹוֹ ת ְוְ יֹוֹ ְְצאֹוֹ ת ָָ<לעֹוֹ ָָ<לםְ .וְ ַַכ � ֶֶּפר
א
יאמר שלש פעמים ,וכן במוסף ובמנחה, [ו]כן יהי רצון' .ויזכיר שאלתו שלש
ְׁשמֹוֹ ֵֵתינ�ּו (בראש השנה יד<לג ֲֲעֹוֹנֹוֹ ֵֵתינ�ּו ְוְ ַַא � ְ כדי שישלים שלש פעמים ויושלם פעמים ,וכן במוסף ובמנחה ,כדי
שאלתו ,ויקרא שלש פעמים. שישלים שאלתו שלש פעמים ,ותנתן
זה)בְ .וְ ַַה ּּבֹוֹ ֵֵט ַַח ַ �ַּביֹהָֹוָ ה ֶֶח ֶֶסד ְיְ סֹוֹ ְְב ֶֶב ְ �ְּנהּוּ, ומצאתי כתוב ,תיכף אחר הנ"ל שאלתו .ויקרא שלש פעמים [פסוק]
ָָא ֵֵמן ֵ�ֵּכן ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן. כתוב אלו שמות הכ"ד של ספרים, 'ואני תפילתי' [וכו']אי.
ואולי שצריך לכוין בהם ,לזוכרם תיכף גם זה מצאתי אחר (כל) הנזכר ,וזה
ואחר כך יכוין בכ"ד שמות א<לוג: אחר הנוסח התפלה הנזכרת לעיל ,וזו
לשונו' :יום צום ,ישאל אדם חיים
ֻיֻ ָָפֻ ,עֻ ָןָ ֻֻ ,ה ָָתֻֻ ,ה ָָתֻֻ ,ה ָָדֻֻ ,דָיָ ֻֻ ,מָיָ ֻֻ ,ה ָָד, נוסחה."...
וכפרה' [וכו' ,כמו] שכתוב למעלה,
ובשער תפלות ראש השנה (פ"ז) ,נמצא
ֻֻא ָָםֻֻ ,א ָָתֻֻ ,בָנָ ֻֻ ,ה ָָםֻֻׁ � ,ש ָָםֻֻ ,א ָָתֻ ,וֻ ָוָ ֻֻ ,א ָָת, כתוב בזה הלשון:
עד 'ויקרא שלש פעמים [פסוק] ואני
� ֻֻׁש ָָה<ֻֻ ,ל ָָבֻֻ ,ה ָָהֻֻ ,א ָָב<ֻֻ ,ל ָָה<ֻֻ ,ל ָָךֻֻ ,א ָָרֻֻ ,ה ָָם.
תפילתי' [וכו']( .גם זה) [ו]כתוב סמוך
"מכתיבת יד הרב ז"ל .בראש
די לו תכף אלו השמותבי ,ואולי שצריך
השנה בשעת הוצאות הספרי תורה להזכירםגי ,או לכוין בהם [תכף] אחר
ואחר כך יאמר פסוקים א<לו: יאמר י"ג מדות שלש פעמים ,ואחר כך נוסח התפלה והשאלה הנזכרים לעיל,
[א] � ִִׁשיר ַַ<ל �ַַּמ ֲֲע<לֹוֹ ת ֶֶא � ָָּשא ֵעֵ יַנַ י ֶֶא<ל יאמר' :רבונו של עולם' שלש פעמים, ואלו הם."...
ֶֶה ָָה ִִרים ֵֵמ ַַאִיִ ן ָיָ ֹבֹא ֶעֶ ְזְ ִִרי
ז .כבר נודע בשער בת רבים מעלת השמונה שערים שחיבר מהרש"ו ,שהיא סולת נקיה מלשון אביו
(תה<לים קכא ,א)[ .ב] ֶעֶ ְזְ ִִרי ֵֵמ ִִעם ְיְ ֹהָֹוָ ה מהרח"ו ,כנודע מדברי הגרחיד"א בספריו (ראה 'שם הגדולים' מערכת גדולים ,מערכת אות החי"ת ,אות כא — ערך מהרח"ו.
מערכת ספרים ,מערכת אות הכ"ף ,אות ח — ערך כונות; אות עי"ן ,אות ע — ערך עמק המלך .שם קונטרס אחרון ,מערכת אות הקו"ף ,אות
א — ערך קבלה .וראה גם שו"ת 'יוסף אומץ' ,סימן נו' .שמחת הרגל' על רות ,לימוד ב בסופו' .מחזיק ברכה' חאו"ח סימן חצ"ר ,סק"ב; סימן
א .כן הוא ב'פרי עץ חיים' ,אך ב'שער הכוונות' איתא: תפט ,סק"ג' .שיורי ברכה' חיו"ד ,סימן פט ,דין ו' .ככר לאדן' ליקוטים ,סימן אות ח) ,וכמו שהאריך רבינו בעל 'מנחת אלעזר'
ַַה ִִּמ ְְת ַַרְּגְ ׁשֹות; ראה להלן. למכביר בספריו הקדושים [בענין מעלת השמונה שערים ,ראה שו"ת 'מנחת אלעזר' ח"א ,סימן סח .ח"ג ,סימן סה .ח"ד ,סימן י אות
ב .היינו ,שידלג 'וכפר עוונותינו ואשמותינו' ,שאין להזכיר ה וסימן סא ,אות ב' .נמוקי אורח חיים' סימן ח ,סק"ב .סימן רלו ,סק"א .סימן רנ ,סק"א .סימן רעד ,סק"ב' .אות חיים' סימן כה ,סקט"ז' .אות
שום חטא ביום ראש השנה (ראה 'שער הכונות' ,ענין ראש שלום' סימן רסד ,סקי"ב .ובענין נוסח התפלה בשער הכונות ופרי עץ חיים ,ראה 'אקדמות מילין זעירין' לסידור 'חמדת ישראל' .מאמר 'נוסח
השנה בהקדמה ד"ה ענין אבינו מלכנו' .פרי עץ חיים' שער תפלות ראש התפלה' אותיות ב ,ג ,ה ,יא בברכת שמע קולנו ,מ' .דברי תורה' מהדורא חמישאה ,אות כב .וראה גם 'דרכי חיים ושלום' סימן קיט (הג"ה ו),
השנה ,פ"ז). סימן תצא (הג"ה ב)].
ג .סדר ופרטי השמות הוא כפי אשר הוגה בגליון סידור ח .וליתא בספר הכוונות שנדפס בוויניציאה ת"פ .הוגה כאן על פי כתיבת יד מהרש"ו עצמו ,כאשר התיקונים
רבי שבתי (כנראה על ידי רבינו בעל 'מנחת אלעזר') ,זה לשונו: מסומנים בסוגר מרובע .קודם שהעתיק מהרש"ו אלו הדברים כתב" :אמר שמואל ,לבלי יהיה החיבור זה
"בפרי עץ חיים (שער חג השבועות ,פ"א) ובשער הכונות (ענין חסר מכל ,כתבתי לפניך גם ליקוטים אחרים השייכים ביום הכיפורים ,וזה לשון מורי ז"ל :זה מצאתי
יום הכיפורים ,הקדמה) ובמשנת חסידים (מסכת אייר וסיון פ"ג, בספר( "...וראה בהקדמה לדרושי ראש השנה" :אמר שמואל ,קודם שאתחיל ...אסדר כל מה שמצאתי כתוב מכתיבת יד מוז"ל ,שהוא אבי,
מ"ז־מי"א) ובשרף פרי עץ חיים (שער ראש השנה ,פ"א בסופו), ממה שמצא מכתיבת יד הרב הגדול ז"ל.)"...
מבואר סידור השמות ,מיד אחרי חמשה חומשי תורה וכן הוא בסידור 'חמדת ישראל' הנדפס לאחרונה מכתיבת יד (דרושי יום הכפורים) .וראה שם בכוונת חג
הם החמש מגילות ,ואחר כך נביאים וכתובים ,ונמצא השבועות" :אמר שמואל ,מצאתי כתיבת יד מורי הרב זלה"ה [=היינו אביו מהרח"ו] ,מועתק מידי הרב מהרי"א
כסדר הזה ,שיר השירים קודם ,ואחר כך אסתר ,והיינו: זלה"ה במחזור שלו כמנהג האשכנזים ,ואמרתי להעתיקו כאן."...
ד"י מ"י" .וכן הוא הסדר ב'שערי ציון' ,סידור רבי קאפיל ט .היינו בגליון המחזור.
וסידור ראדוויל. י .ראה 'פרי עץ חיים' דפוס דובראוונא ולבוב (שער ראש השנה ,הקדמה)" :ומצוה להתענות בחודש הזה [=חדש אלול]...
כ"ד שמות אלו הם כנגד כ"ד ספרי תנ"ך ,והם כ"ד כי הם ימי רצון ,ויאמר ביום שמוציאין ספר תורה שלש פעמים י"ג מדות ,ושלש פעמים פסוק 'ואני תפלתי',
קישוטי כלהֵֵ ,שם אחד בכל ספר ,והוא יוצא מאות וגם כן יכוין בכ"ד שמות היוצאים מכ"ד ספרים ,וישאל חיים וכפרה על עונותיו".
ראשונה ואחרונה של התיבה השניה שבפסוק האחרון
אי .וראה בספר 'מעשה חושב' לרבי אברהם אזולאי (הרימון הי"ט בסופו) ,שכותב" :אמר המחבר ,מצאתי כתוב
של הספר [כגון; בסוף ספר בראשית 'יוסף' — יפ ,ובסוף ספר שמות
מכתיבת ידי האלקי כמהרח"ו זלה"ה[ "...ומעתיק שם תפלה דומה לאומרה בשעת הוצאת ספר תורה] ,ומסיים" :ונראה לי
'ענן' — ענ] .אות ראשונה נקודה בשורו"ק והשניה בקמ"ץ.
שאינו מהרב האלק"י כמהרי"א זלה"ה" .ובכמה כתבי היד העתיקו דברים אלו על התפלה הנעתקת למעלה
וסדר כ"ד ספרים הוא כפי הסדר הזה :חמשה חומשי
מ'שער הכונות' ,ופשוט שנתערב להם בין תפלה הנזכרת של מהרח"ו ,לתפלה שתיקן האר"י והביא מהרח"ו.
תורה ,חמש מגילות ,שמונה נביאים [תרי עשר כחד חשיבי,
והשם יוצא מפסוק אחרון של ספר מלאכי] ,וששה (ב'פרי עץ חיים'
בי .היינו השמות שכנגד כ"ד ספרים ,ומעתיקם שם באריכות.
נדפס בטעות ה') כתובים [דניאל עזרא ונחמיה כחד חשיבי ,והשם יוצא גי .בפה.
מפסוק אחרון דנחמיה]; ראה כל זה ב'שער הכונות' (שם)' ,פרי די .הכוונה לכתיבת ידו של האריז"ל; ראה לעיל הערה ח.
עץ חיים' (שם) ו'משנת חסידים' (שם).
ו
ימי תשובה בשעת הוצאת ספר תורה יאמר כנזכר לעיל בהנהגות חודש אלול .וכן
י"ג מדות ותפלת 'רבונו של עולם'. במוסףוט ,וביום שני כיוצאזט ,ויכוין
בכ"ד שמות היוצאין מכ"ד ספרים...
וכן לא מופיעה שם התפלה הנהוגה
כיום ,המתחלת ב'יהי רצון מלפניך שעל ידי מכתיבת יד האר"י ז"ל ,בקשות
הארת' וכו' .ואם כן מה מקורה של תפלה רחמים בתקוני דעתיקין' ,שיר
זו. (ה)[ל]מעלות אשא עיני' וכו'' ,ואורח
זי
צדיקים' וכו' .כמו שכתוב בשערי ציון
מלבד זאת ,כל הרואה את הקטע (שער ג ליום שני ,ד"ה אנא המלך) .אחר כך
האחרון שב'פרי עץ חיים' ,עומד ומשתומם, י"ג מדות ,ואחר כך 'מי אל כמוך' וכו',
היתכן שזה לשון כתיבת יד קדוש האריז"ל, ֹע ֵֵֹֹש�ה � ָָׁש ַַמִיִ ם ָוָ ָָא ֶֶרץ (שם שם ,ב).
ואחר כך ט' תקוני דיקנא דזעיר אנפין
כיצד זה ציין האריז"ל לספר 'שערי ציון'. י"י י"י וכו'( ,ועיין בסידור האר"י)חי. [ג] ְוְ ֹא ַַֹרח ַַצ �ִִּד ִיִקים ְ�ְּכאֹוֹ ר ֹנַֹגַ ּהּ הֹוֹ ֵֵ<ל ְְך
הלא ספר 'שערי ציון' נתחבר על ידי הרב
הקדוש המקובל רבי נתן נטע האנובער עד כאן לשונו ב'פרי עץ חיים' שםטי. ָוָ אֹוֹ ר ַעַ ד ְנְ כֹוֹ ן ַַהּיּ ֹוֹ ם (מש<לי ד ,יח).
הי"ד ,וכמו שכתוב בשער הספר" :ספר למדנו מדברי שער הכונות ,שעל פי [ד] ַוַ ֲֲאִנִ י ְְת ִִפ ָ �ָּ<ל ִִתי ְְ<ל ָָך ְיְ ֹהָֹוָ ה ֵעֵ ת ָָרצֹוֹ ן
שערי ציון ,אלה דברי קבלה מפי סופרים האר"י צריך לומר בעת הוצאת ספר תורה
ֱֱאֹ<ל ִִֹהים ְ �ְּב ָָרב ַַח ְְס �ֶֶּד�ָך ֲֲעֵנֵ ִנִ י ֶ �ֶּב ֱֱא ֶֶמת
ומפי ספרים ,ספר עץ החיים אשר טועמיה בחדש אלול ועשרת ימי תשובהכ :א' ,י"ג
חיים זכו ,שחבר תלמיד מובהק של הרב מדות של רחמים .ב' ,תפלת רבונו של ִיִ � ְְׁשֶעֶ ָָך (תה<לים סט ,יד)[ .ה] ִִה ֵ �ֵּנה ֹ<ל ֹא ָיָ נּוּם
האלקי מהר"ר יצחק לוריא זלה"ה ,ה"ה עולם מלא כל משאלותי וכו' .ג' ,לכוין יָׁשן ׁשׁ ֹוֹ ֵֵמר ִיִ ְְֹש� ָָר ֵֵא<ל (שם קכא ,ד). ְוְ ֹ<ל ֹא ִיִ � ָ
הרב מהר"ר חיים וויטל זלה"ה ,ואחריו אחריה כ"ד שמות כנגד כ"ד ספרים .אך
קם תלמיד תלמידובכ ִוִח ֵ �ֵּבר ספר זה ,ה"ה סדר 'בקשת רחמים בתקוני דעתיקין' [דהיינו
[ו] ִִה ֵ �ֵּנה ֵעֵ ין ְיְ ֹהָֹוָ ה ֶֶא<ל ְיְ ֵֵר ָָאיו ַַ<ל ְְמַיַ ֲֲח ִִ<לים
הרב הכולל ,המקובל האלקי ,כמהר"ר נתן ליקוטי הפסוקים ותפילות שלאחריהם] לא הוזכר שם ְְ<ל ַַח ְְסּדּ�ֹו (שם <לג ,יח)[ .ז] הֹוֹ ד ְוְ ָָה ָָדר
נטע בן הקדוש מהר"ר משה הנובר... שיש לאומרםאכ. ְְ<ל ָָפָנָ יו ֹעֹז ְוְ ֶֶח ְְדָוָ ה ִ �ִּב ְְמקֹוֹ מ�ֹו (דברי הימים
אשכנזי" ,והוא נולד בערך שנת ש"פ,
א טז ,כז)[ .ח] ִ�ִּכי ִִע �ְְּמ ָָך ַַה �ְְּס ִִ<ל ָ
אבל ב'פרי עץ חיים' כתוב בתחילה כשער
ונפטר בשנת תמ"ג ,וספרו 'שערי ציון' הכונות ,אלא שהוסיף להעתיק לאחר מכן
יָחה ְְ<ל ַַמַעַ ן
נדפס הרבה פעמים ,ולראשונה בפראג (מכתיבת יד האר"י ז"ל) שצריך גם לומר בקשות �ִִּת �ָָּו ֵֵרא (תה<לים ק<ל ,ד)[ .ט] ַַרחּוּם ְוְ ַַחּנּּוּן
בשנת תכ"ב .ואילו מרן האריז"ל עלה רחמים בתקוני דעתיקין .דהיינו פסוקי ְ
ְיְ ֹהָֹוָ ה ֶֶא ֶֶרְך ַַא � ַַּפִיִ ם ְוְ ַַרב ָָח ֶֶסד (שם קג,
למרום בצפת ביום ה' לחדש אב שנת
שיר למעלות ,וכן פסוקי מי אל כמוך ,וט'
של"ב לפ"ק .ואיך יעתיק האריז"ל מספר
תיקוני דיקנא דזעיר ,הנהוגים לומר כיום ח)ד[ .י] ְ �ְּבאֹוֹ ר � ְְּפֵנֵ י ֶֶמ ֶֶ<ל ְְך ַַח ִ �ִּיים ְּוְּרצֹוֹ נֹוֹ
'שערי ציון' ,שמחברו עדיין לא נולד בעת
שהוא חי .ועוד ,מה שציין בסוף דבריו
ב'סדר תשליך'. ְ�ְּכָעָ ב ַַמ ְְ<לקֹוֹ ׁשׁ (מש<לי טז ,טו)[ .יא] ִ�ִּכי ֵֵא<ל
'ועיין בסידור האר"י' ,צ"ב ,איך ְְמ ַַצֶוֶ ה האר"י אמנם אין בדבריו האחרונים התייחסות ּוֶּמ ֶֶ<ל ְְך ָ �ָּגדֹוֹ <ל ַעַ <ל ָ�ָּכ<ל ֱֱאֹ<ל ִִֹהים ָ �ָּגדֹוֹ <ל ְיְ ֹהָֹוָ ה ֶ
לעיין בסידור האר"י. מתי לומר 'בקשות רחמים בתקוני דעתיקין',
האם דוקא בעשרת ימי תשובה ,בכל (תה<לים צה ,ג)[ .יב] ַַא � ְְׁש ֵֵרי ָָהָעָ ם יֹוֹ ְְדֵעֵ י
עשרת ימי תשובה ,או בחלקם ,או שמא ָ
ְְתרּוָּעָ ה ְיְ ֹהָֹוָ ה ְ �ְּבאֹוֹ ר � ָָּפֶנֶ יָך ְיְ ַַה ֵ �ֵּ<לכּוּן (שם
ספר פרי עץ חיים למהדורותיו גם בחודש אלול .והאם דוקא בשעת פט ,טז)[ .יג] ַ�ַּכ � ֶֶּׁש ֶֶמן ַַהּטּ ֹוֹ ב ַעַ <ל ָָהֹרֹאׁשׁ
על מנת להבין מעט את פני הדברים, הוצאת ספר תורה ,או גם בזמן אחר .ואם
יש להקדים כמה פרטים אודות כתבי כך ,מה שנדפס כיום בסידורים לאומרם יֹוֹ ֵֵרד ַעַ <ל ַַה ָ �ָּז ָָקן ְזְ ַַקן ַַא ֲֲהֹרֹן � ֶֶׁשּיּ ֹוֹ ֵֵרד ַעַ <ל
האר"י הח"י ,דפוסי ספר 'פרי עץ חיים' דוקא בעשרת ימי תשובה בשעת הוצאת � ִִּפי ִִמּדּ ֹוֹ ָָתיו (שם ק<לג ,ב).
וכתבי היד .ענין עריכת כתבי האר"י על ספר תורה ,יתכן שנשתרבב הדבר כי נדפס
ידי מהרח"ו ובנו מהרש"ו הוא ארוך מארץ כהמשך אחד לנאמר קודם לכן ,שבעשרת ואחר כך מובא בסידורים לומר בקשה זו:
ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן ִִמ ְ �ְּ<ל ָָפֶנֶ ָ
יָךֶֶׁ � ,שַעַ <ל ְיְ ֵֵדי ֶֶה ָָא ַַרת
וט .החסיר כאן אמירתן בעת מנחה ,וכמו שכתוב ב'שער הכוונות' כנזכר לעיל .וכנראה נשמט בטעות סופר.
זט .בכמה כתבי היד כתוב 'ביוצר' [דהיינו בעת הוצאת ספר תורה ביום שני; ראה 'עולת תמיד' ,שער המועדים] במקום 'כיוצא'. �ִִּתּקּּוִּנִ ים ַעַ �ִִּת ָיָקא ְְדַעַ �ִִּת ָיָקא ִ �ִּבְזְ ֵעֵ ר,
ואין כאן מקום להאריך בזה.
יָך ֶֶאת ַ�ַּכַעַ ְְס ָָך ֵֵמָעָ ֵֵ<לינּוּ, ִיִ ְְכ ְ �ְּבׁשׁ�ּו ַַר ֲֲח ֶֶמ ָ
זי .בדפוס השני שנדפס באמשטרדם תל"א ,וליתא בדפוס הראשון שנדפס בפראג תכ"ב.
חי .וכן בדומה לזה ב'פרי עץ חיים' כתב יד ושינגטון משנת תקט"ז (מספר .94אבל שם לא כתוב ספר 'שערי ציון' ,רק: יָךְ ,וְ ִִת ְְתַנַ ֵֵהג יָך ַעַ <ל ִִמּדּ ֹוֹ ֶֶת ְָוְ ָיָ ֹגֹ<ל�ּו ַַר ֲֲח ֶֶמ ָ
"מכת"י האריז"ל בקשת רחמים ...בסידור האר"י") .לא נודע לעת עתה לאיזה סידור מסידורי האריז"ל בכתיבת יד
נתכוון .מאות סידורים עם כוונות נשארו בכתיבת יד. ִִע �ָָּמנ�ּו ְ �ְּב ִִמ �ַַּדת ָָה ַַר ֲֲח ִִמיםְ .וְ ִִת �ֶֶּתן ָָ<לנּוּ
טי .וכן הוא בדפוס קאריץ תקמ"ו .דפוס אוסטרהא לא היה לפנינו .בדפוס דובראוונא תקס"ד (שער ראש השנה, רּוִּכים ְוְ טֹוֹ ִִביםְּ� ְ ,בֵעֵ ֶֶסק ּתּ ֹוֹ ָָר ֶֶת ָָךַַח ִ �ִּיים ֲֲא ִ
פ"א) הוא בשינויים קלים (הוצאת תקס"ג לא היה לפנינו) ,וכן הרובישוב תקע"ט ,וכן לבוב תרכ"ה. ָ ָ
ְוְ ִִקּיּּוּם ִִמ ְְצֹו ֶֶֹתיָך<ַַ ,ל ֲֲעֹשֹֹוֹ ת ְְרצֹוֹ ְנְ ָך ְ �ְּב ֵֵ<ל ָָבב
כ .מה שמשמע בדבריו ,וכן מפורש בשאר ספרי המקובלים ,שיאמרו תפלות אלו גם בחדש אלול ,הוא פליא,
כי לא מצאנו מנהג כזה אלא בעשרת ימי תשובה .וכן מה שכתב שכך נוהגים ב'מוסף' ,צ"ב ,שבשלמא
ב'מנחה' יש לומר שהכוונה שיאמרו בהוצאת ספר תורה לעת תפלת המנחה .אבל ב'מוסף' מתי יאמרוהו.
� ָָׁש ֵֵ<לםָָ .א ֵֵמן ֵ�ֵּכן ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן.
ולא מצאנו מנהג כזה שיאמרו תפלות אלו במוסף.
אכ .תפלת 'בקשת רחמים' אינה נמצאת גם בשאר ספרי הכוונות ,כמו' :שער התפלה' לרח"ו' ,שער הכונות'
למהרש"ו ,סידור 'חמדת ישראל' להנזכר .ספר הכוונות שנכתב על ידי רבי משה טרינקי (נדפס ויניציאה ש"פ),
או זה שנכתב על ידי רבי אפרים פאנצ'ירי (נדפס ירושלים תשס"ד)' ,זאת חקת התורה' (ויניציאה תי"ט) .וכן ב'פרי ד .כך תוקן בגליון סידור רבי שבתי הנזכר (וכנ"ל) ,וכלשון
עץ חיים' הנדפס לראשונה (קאריץ תקמ"ב) לא מופיעה תפלת 'בקשות רחמים בתקוני דעתיקא דעתיקין' [שם הפסוק שצוין למעלה .בסידור רבי שבתי כתוב' :חנון
(סוד ראש חדש אלול) נמצא בזה הלשון" :ויאמר ביום שמוציאין ספר תורה ג' פעמים י"ג מדות ,וג' פעמים ורחום ה' ארך אפים ורב חסד' ,ולפנינו לא נמצא פסוק
פסוק 'ואני תפלתי' ,וג' פעמים יכוין בכ"ד שמות היוצאים מכ"ד ספרים ,וישאל חיים וכפרה על עונותיו". כזה ,אלא 'חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד' (תהלים
וכן כתב שם (שער כוונת שחרית דראש השנה ,פ"ד בסופו) בקצרה" :מוציאין ספר תורה ויאמר ג' פעמים י"ג מדות"]. קמה ,ח)[ .וכן הוא בסידור 'חמדת ישראל' הנדפס על ידי
וכן ליתא ב'מבוא שערים' (קאריץ תקמ"ג) ,או 'מחברת הקודש' (קאריץ תקמ"ג). רבינו בעל 'מנחת אלעזר'] .וב'שערי ציון' (שער ג ,ליום שני)
בכ .בעל 'שערי ציון' קיבל לקח בתורת הנסתר מפי רבי חיים הכהן מארם צובה ,בעל 'תורת חכם' ו'מקור איתא' :חנון ורחום ה' ארך אפים ורב חסד ואמת' ,שגם
חיים' ,תלמיד מהרח"ו ,ומפי המקובלים רבי נתן שפירא ורבי בנימין הלוי ,ועוד. לשון זה מורכב משני פסוקים (ראה שמות לד ,ו ותהלים פו,
טו ששם הלשון הוא 'רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת').
ז
רבי יעקב צמח ערך ספרים אלו כמה מדה ,ואין כאן מקומו להאריך בזה,
פעמים ,בעריכות חוזרות אלו ביקש להגיע ונכתוב רק ראשי פרקים הנוגעים
לספר אחד שיפרט את סדר ההאצלה לעניננו ,אודות ספר 'פרי עץ חיים'.
במהלך אחד מראשו לסופו ,על כן ערך רבינו האריז"ל מסר תעלומות חכמה
שנית את הספרים 'קהלת יעקב' ו'אדם לתלמידיו ,ותלמידו המובהק מהרח"ו
ישר' וחיברם לספר אחד .אחר כך ערכם ערך וסידר תורת רבו לפונדק אחד,
שוב וכלל עמו גם את ספר 'אוצרות חיים', כמו שציוה רבו שזולתו לא ירים אחר
והוא הספר 'עדות ביעקב' ,בו מסודר סדר ידו לכתוב הדברים שמסר להם ,ואכן
ההאצלה במהלך אחד רצוף ושלם .חיבורים במשך כמה שנים כתב מהרח"ו תורת
אלו נתחברו בין שנת ת' (שאז הגיע הר"י צמח רבו וערכם כמה פעמים בכמה מהדורות,
לירושלים) עד שנת ת"ג. והוא היה הכותב העקרי מתורת רבו.
אחריו בא תלמידו רבי מאיר פאפרש אמנם גם שאר תלמידי האריז"ל לרוב
שלא אבה לקבל את סדר עריכתו של הר"י חשקם בתעלומות חכמה היו כותבים
צמח ,וקם ועשה סדר שונה בכתבי מהרח"ו, את מה ששמעו מרבם ,והוא הנקרא
וזאת בעקבות 'נייר קטן' שמצא בכתיבת 'כתבי החברים' .ומהרח"ו העתיק מהם
יד מהרח"ו ,בה כותב מהרח"ו את תכניתו חידושים וביאורים שאמרם רבו בעת
בסידור כתבי האר"י ,לכן החליט לצאת שהוא עצמו לא היה לפניו ,והעלם עלי
בעקבותיו ולסדר את כתבי האר"י באותה גליון בקונטרס מיוחד .מהרח"ו כתב
מתכונת וסדר חלוקה .רמ"פ לקח את כל תורת רבו בשני חלקים ,וכל חלק כלל
הספרים הנזכרים לעיל שרבו ר"י צמח מצא ארבעה שערים ,ויחד הם שמונה שערים.
וערך בירושלים ,יחד עם ספרי הדרושים לאחר פטירת מהרח"ו ,קם בנו
הכוונות והליקוטים שערכו המקובלים שקדמו מהרש"ו וסידר את הכתבים בסדר חדש,
לו ,ואת כל אלה סידר וערך בסדרה כוללת, והם השמונה שערים אשר נדפסו לאחר
הנקראת 'דרך עץ חיים'' ,פרי עץ חיים' ו'נוף שנים רבות.
עץ חיים' .סדרה זו מקיפה את כל נושאיה 'שער הכוונות' בכתיבת יד מהרש"ו
אחד מהשינויים שעשה מהרש"ו שהעתיק את התפילות
של קבלת האר"י ,וספריה נחלקים להיכלות
בסידור הכתבים ,הנוגע לענייננו,
שערים ופרקים .עריכה מקיפה זו זכתה
שמהרח"ו הציב את השער הראשון,
להעתקה ולתפוצה רבה ורחבה ,ומפניה
כ'שער כתבי מורי ז"ל'גכ ,ובו ליקט
נדחקו כל הספרים שנערכו בשנים הקודמות.
בסופו גם ממה שמצא בגליונות
כך הפך ספר 'דרך עץ חיים' שערך רמ"פ
המחזור של רבו האריז"ל שהיה בנוסח
לספר היסוד של קבלת האר"יזכ.
אשכנז ,והאריז"ל כתב בגליונותיו
סדר עריכת הכתבים נכתב על ידו מנהגים וכוונותדכ .אחריו בא מהרש"ו,
באריכות בראש ספרו 'דרך עץ החיים'חכ .כאן וסידר והכניס את כל הענינים הללו,
נתייחס בעיקר לעבודתו בעריכת ספר 'פרי כל דבר במקומו ,בכך התבטל לו השער
עץ חיים' .ספר 'פרי עץ חיים' כולל בתוכו הראשון של מהרח"ו ,ואז חילק מהרש"ו
ארבעה ענפים; ענף א — עניני התפלה ,ענף את שער השלישי 'שער המאמרים'
ב — טעמי המצות כסדר הפרשיות ,ענף ג לשני שערים – 'שער מאמרי רשב"י'
— תקוני עוונות ,ענף ד — עניני יחודים שער (שער השני) ו'שער מאמרי רז"ל' (שער
הנבואה ורוח הקודש .כל אלו נכללו תחת השלישי) ,ואלו הם שמונת השערים של
השם הכולל 'פרי עץ חיים' .וכה דברי רבי מהרש"והכ .לכן כל המחפש את התפלות
מאיר פאפרש בהקדמתוטכ: שהביא מהרש"ו ב'שער הכוונות' ,לא
" ...וכל מה שמצאתי בספר הדרושים ימצאם במקומם בשער התפלה של
וכונות וליקוטים וספר עולת תמיד מהרח"ו המקביל לו.
השייכים לספר הכוונות ,העליתים על מבין אלו שערכו את כתבי האר"י,
ספר מסודר כפי סדר התפלה של כ"ז היה רבי יעקב צמחוכ ,וספריו הם
היכלות ולד' שערים (נ"א :סדר התפלה מהנודעים ביותר בכתבי האר"י ,ה"ה,
בז' היכלות ובל"ב שערים) ,והם ענף א' ספר 'אוצרות חיים'' ,קהלת יעקב',
מהספר". 'אדם ישר'' ,עולת תמיד' ו'זהר הרקיע'.
ראה הקדמת מהרח"ו לספר 'עץ חיים' בסופו. גכ.
ואחד מהם הוא נשוא מאמרנו ,ענין התפלות שנמצאו בגליון המחזורים של האר"י .הסיבה דכ.
שמהרח"ו בחר לסדר הכל בשער אחד ,ולא עשה כמעשה בנו מהרש"ו שסידר כל דבר על מקומו ,כי רצה
ללקט למקום אחד כל הענינים שכתבם רבו בעצמו בכתיבת יד קדשו ,שמעלתם גדולה .לעומתו מהרש"ו 'שער התפלה' בכתיבת יד מהרח"ו
ברוחב הבנתו ראה נחיצות גדולה יותר שיהיה כל דבר מסודר על מקומו (ראה הקדמת מהרש"ו לשמונה שערים) ,ולכן בו לא נמצאו כל התפלות
אין ללמוד דבר ממה שלא העתיק מהרח"ו תפלות אלו ב'שער התפלה' שלו ,כי לא הביא שם דברים שמצא
בכתיבת יד קדשו של רבו .וראה בהקדמת המוציא לאור ל'שער התפלה' של מהרח"ו (ירושלים תשפ"ב).
הכ .ראה 'שם הגדולים' להגרחיד"א (חלק גדולים; מערכת אות החי"ת ,אות כא — ערך מהרח"ו).
וכ .נולד בשנת ש"ל ,ונפטר לאחר שנת תכ"ה.
זכ .עריכת ספרים אלו התחילה בארץ הקודש בשנת ת"ו ,ונמשכה בדמשק וקושטא ,ונשלמה בקראקא בשנת ת"י־תי"א (ראה כל זה בספר 'קבלת האר"י' ,פי"ט).
חכ .והיא הקדמה כוללת לכל כתבי רבי חיים ויטאל.
טכ .מה ששייך לחלק התפלה.
ח
עצמו לא הזכיר מאומה אודות אמירת העותק הראשון של ספר 'פרי עץ חיים'
'בקשות רחמים' ,לא בשעת הוצאת ספר נכתב בעיר קראקא בשנת ת"יל ,ואלו הדברים
תורה בימי עשרת ימי תשובה ,ולא בזמן אשר נכתבו בשער הספר:
אחר. "ספר פרי עץ החיים ,והוא נחלק לד'
ראשין .הראש הראשון בביאור כוונת
התפלה של כל השנה וכונת פסח וכוונת
מקור דברי 'פרי עץ חיים' הנדפס העומר ...כל זה חברו החכם השלם הרב
אחרי הודיענו ה' כל זאת ,שדברים המקובל האלהי כמהר"ר חיים וויטאל
אלו לא יצאו מתחת ידי רמ"ף ,יצאנו ז"ל מה שקיבל מרבו הגדול אריה דבי
לברר מה הוא אם כן המקור לדברים עילאי כמהר"ר יצחק אשכנזי לוריא
הללו שב'פרי עץ חיים' הנדפס. זצק"ל .שנת את"י מלבנון כלה את"י
מלבנון ת'בוא'י' לפ"ק".
תחילה שמנו פנינו אל עבר ספר
'שערי ציון' הנזכר ב'פרי עץ חיים' מאז שנכתב ספר זה ,הוא הועתק ביותר
הנדפס .ומצאנו שכתב (שער ג ,באמצע): ממאה העתקות שונות ששרדו עד לימינו
"אתחיל לכתוב תפלות חשובות על דרך אנו .ספר זה נעתק בכתיבת יד עם הרבה
שינויים והוספות שונות .עד שעלה על מכבש
הקבלה ,לשבעת ימי השבוע ,מהאר"י
הדפוס בעיר קאריץ בשנת תקמ"ה ,מכתיבת
זלה"ה אשכנזי לוריא" .ושם ליום שני
יד קדשו של רבי שבתי מראשקוב ,שערך
בד"ה אנא המלך באמצע ,מביא י"ג
והגיה את החיבוראל.
פסוקי 'שיר למעלות' אלו ,עם הכוונות יודגש ,כי מלאכת בירור הבדלי הנוסחאות
לצידם .אך לא נמצא בדבריו רמז לשעת ביניהם ,לדעת מי הוסיף את כל ההוספות
אמירתם ,אם בעשי"ת ובשעת הוצאת האלו עד אשר קבלנו את ספר 'פרי עץ חיים'
ספר תורה ,או בזמן אחר. במתכונתו הנוכחית כפי שהודפס לראשונה —
ושבנו לחפש בשאר כתבי האריז"ל, לא נעשתה מעולם.
שער ספר 'פרי עץ חיים' הראשון שסודר על ידי רמ"ף עד שמצאנו בדברי ר"י צמח בספרו מכיון ושרד בידינו העותק המקורי של
עם חתימת הה"ק רבי נתן אדלער מפראנקפורט 'עולת תמיד'דל שער המועדים בסופו, ספר 'פרי עץ חיים'בל ,וכפי אשר יצא מידי
בד"ה בקשת רחמים בתיקונין דעתיקא מסדרו רבי מאיר פאפרש ,יצאנו לבדוק מה
דעתיקין ,שכתב י"ג פסוקים אלו. כתוב שם .ומצאנו שכך כתוב בו" :בשעת
ר"י צמח אינו טורח לגלות מהיכן הוצאות ספר תורה יאמר ג' פעמים י"ג
העתיק תפילה זו ,ואינו טורח גם מדות"גל .ותו לא מידי.
להוסיף שהיא שונה משאר תפלות הרי נראה בעליל שרבי מאיר פאפרש
ל .כתב יד זה נכתב על ידי סופרו של רמ"ף ה"ה רבי יעקב קאפיל אשר העתיק את 'נוף ופרי עץ חיים'
בעיר קראקא בעת ששהה שם רמ"ף ,וכפי הנראה היה לנגד עיניו .טופס זה הגיע אחר כך לעיר פפד"מ,
והיה ברשותו של רבי נתן אדלער מפפד"מ (כפי הרשום בראש הספר).
אל .צריך אתה לדעת ,שישנם שני חיבורים הנדפסים בשם 'פרי עץ חיים' ,ובשניהם כוונות על סדר תפלות
השנה .ברם חיבורים אלו אינם דומים זה לזה ,ונתחברו על ידי שני אישים שונים — [וכמו שכתב רבי
אליהו מני ('מכתב מאליהו' מכתב ה ,שאלה ז)" :ומודע לבינה שיש שני 'פרי עץ חיים' ,אחד סדר הרב מוהר"ן
שפירא ז"ל ,ואחד סדר מוהר"מ פאפירש ז"ל"] ,ואין להחליף ביניהם ,ולהבנת הדברים נכתוב כאן בקוצר
אמרים.
בשנת תקמ"ב בעיר קאריץ נדפס לראשונה ספר בשם 'פרי עץ חיים' ,בשער הספר כתבו המוציאים
לאור' :ספר פרי עץ חיים ...והוא ספר הכוונות שחיבר הרב האלקי מוהר"ר חיים וויטאל זללה"ה,"...
ובראשו נדפסה 'הקדמת המחבר' ,אשר נכתבה על ידי רבי נתן שפירא הירושלמי (הנודע בשם הרנ"ש) ,ושם
כותב" :וקראתי שמו בישראל מאורו"ת נת"ן ...מדבר בכוונת התפלה ."...עם הסכמות רבות מגאוני הדור
ההוא ,ומסיבה אשר לא נודעה קראו המדפיסים לספר זה בשם 'פרי עץ חיים' .ואכן הקדמת הספר
וחלקו הראשון (עד שער הסליחות) זהים להקדמה וחלק הראשון של ספר 'מאורות נתן' המקורי (בשינויי עריכה),
והחלק השני של הספר הנדפס אינו מספר 'מאורות נתן' ,והוא דומה לספר 'פרי עץ חיים' שבעריכת
רבי מאיר פאפרש (הנודע בשם הרמ"ף) .חלקו השני של ספר 'מאורות נתן' נדפס בנפרד תחת השם 'מחברת
הקודש' (קאריץ תקמ"ג).
בשנת תקמ"ה נדפס בקאריץ שוב ספר בשם 'פרי עץ חיים' ,והוא נדפס מכתיבת יד מספר 'פרי עץ
חיים' הנערך ונסדר על ידי רבי שבתי מראשקוב בכתיבת ידו הקדושה (ראה שם" :ואלה מוסיף על הראשונים,
אשר יגענו ומצאנו ספר פרי עץ חיים מוגה מאוד ,המועתק מכתיבת יד של הרב המנוח החסיד המקובל מו"ה שבתי ראשקובר ז"ל ,אשר
כל כתביו בחזקת מתוקן ,כנודע שמו באיתן מושבו ,והמפורסמות אין צריך ראיה .וגם נוסף בספר הלזה כמה הגהות מתלמידי האר"י ז"ל
אשר לא שזפתן עין בעת הדפסה ראשונה .)"...ואכן בדפוס זה החסירו הקדמת רנ"ש שנדפסה בהוצאה הראשונה.
[וגם בדפוס זה נתערבו ונוספו הרבה דברים אשר אין להם שייכות לרבי מאיר פאפרש ,כגון הגהות מרבי
יעקב צמח ורנ"ש ,וכן ליקוטים מהחברים ,אשר הם ברובם ליקוטים מספר 'כנפי יונה' לרמ"ע מפאנו
'פרי עץ חיים' הראשון (קראקא תי"א) (וראה אריכות בכל זה בספר 'קבלת האר"י' לרבי יוסף אביבי; פי"ט ,סעיף פח .פ"כ ,סעיף צב)] .מהדורא זו חזרה ונדפסה שוב
שער ראש השנה בקאריץ תקמ"ו ,וכן באוסטרהא תקנ"ד (עם שינויים בתאריכי ההסכמות הישנות) ,ובהרובישוב תקע"ט (ונוסח השער
דומה להוצאת דובראוונא דלהלן; אודות דפוס זה ראה 'קרית ספר' תרצ"ה ,עמ' ;247תרצ"ז ,עמ' ;554תש"ד ,עמ' .)226בשנת תקס"ג
בדובראוונא הודפס שוב ספר 'פרי עץ חיים' ,והמגיה של דפוס זה הבחין בהבדלים בין דפוס תקמ"ב
לדפוס תקמ"ה ,ושילב בין הדפוסים (ראה שם ב'התנצלות המגיה'" :ונדפס פעמים שלש בק"ק קאריץ ,אך לא ראי זה כראי זה ,כי ...נמצא תוספת מרובה מהחברים ...ולמען לא יחסר כל בעת הדפסה הזאת ,נתתי
אל לבי לקרבה אל המלאכה ,ולברר הנוסחא האמיתית ולהעמיד כל הנוסף במקום הראוי לו .)"...ועריכה זו חזרה ונדפסה גם בשנת תקס"ד (אולי זו אותה הדפסה ,ורק הוחלף דף השער ופרט השנה) .וכן
נדפס ספר זה בלבוב תרכ"ה (דומה להוצאת קאריץ תקמ"ה .רק שהוסיפו כאן המדפיסים גם הקדמת הרנ"ש ,וכן שער הנהגת הלימוד).
בל .סימנו .JER NLI 6720=4 :ונמצא שם בסיום שער תפלות ראש השנה ,פ"ז; עמ' רמ ,ב מהנכתב.
גל .וכן הוא בכתב יד אוקספורד משנת תע"ב (אוסף רבי דוד אפענהיים) עמ' רח ,א .סימנו .LON BL Or. 10646 :ובכתב יד פראג משנת תקכ"ו ,סימנו.PRAGUE MUS 88 :
דל .נתחבר על ידי הר"י צמח וכנ"ל ,ונדפס לראשונה בשאלוניקי תרי"ד (עמ' עא ,א־ב מהנדפס) ,ירושלים תרס"ז (עמ' נה ,א מהנדפס).
ט
כותב שם" :כי מראש חדש אלול נפתחו המופיעות בספרו ,שכולן מופיעות גם
י"ג מקור[ו]ת די"ג מכילין דרחמי ...ובמזמור ב'שער הכוונות' שסידר רבי שמואל
זה יש י"ג שמות הוי"ה ,והם כנגד י"ג וויטאל ,ומקורן מכתב היד בגליון מחזור
חיוורתי וי"ג נימין וי"ג מכילי דרחמי עליונים האריז"ל ,אבל תפלה זו אינה מופיעה
ותחתונים ,וכוונות אמירת [מזמור] תהלים זה, שם ,וכפי שכתבנו לעיל .לא נותר לנו
אנו פועלים 'מלפניך משפטינו יצא ועיננינו אלא לשער ,שכיון שהר"י צמח העתיק
תחזה מישרים' ...ועל ידי זה אנחנו מבטלים תפלה זו כהמשך לשאר התפלות,
מעלינו הבית דין שלמעלה ,ומארי תריסין לכאורה מקורה של תפלה זו גם היא
ומקטריגים ושטנים ,שאין להם רשות כלל בשם הרב ,דהיינו האריז"להל .אבל מידי
וכלל לדון אותנו ,ואז יוצאים אנחנו זכאים תמיהה לא יצאנו ,כיצד נעלמה תפלה זו
בדין."... מכל שאר המקורות.
לאחר שמעתיק ענין אמירת מזמור כ"ז, כמו כן הר"י צמח אינו כותב ,מתי
הרי הוא כותב עוד בזה הלשון" :צריך שיאמר לומר תפלה זו .אבל זה אפשר לשער,
בשני ובחמישי מימי אלול כשיש לו תענית
ול
שכשם ששאר התפלות המופיעות שם
וטבילה ,וכל עשרת ימי התשובה בכלל, נכתב עליהם שהם נאמרים בשעת
ובפרט אחר תפלת שמונה עשרה ,מזמור הוצאת ספר תורה ,וקודם לכן יש לומר
הנזכר לעיל 'לדוד ה' אורי וישעי' וכו' ,ואחר ג' פעמים י"ג מדות של רחמים .כמו כן
כך צריך לומר מיד תפלה זו בקדושה ובטהרה גם תפלה זו יש לאומרה לאחר אמירת
בכוונה גדולה[ ,ו]מובטח שיעשה הקדוש י"ג מדות של רחמים ובשעת הוצאת
ברוך הוא בקשתו ,ומבער ומכרית ומבטל ספר תורה.
ממנו כל מארי תריסין המקטריגים ושטנים, אלא שעדיין לא מצאנו מנוחה שלימה,
ויוצא בדימוס זכאי בדין ,ויאריך ימיו ושנותיו כי אמנם ב'עולת תמיד' מובא לומר י"ג
ולא ימות בקצרה ח"ו ,ומובטח שאל יחסרו פסוקים אלו .אך אין שם מאומה בענין
מזונות כל השנה כולה" [וכאן מופיעים י"ג הפסוקים פסוקי 'מי אל כמוך' ,ובענין ט' תיקוני
המלוקטים] .ואחר כך כותב" :ויאמר מקודם 'מי דיקנא ,ואם כן עדיין אנחנו במבוכה ,מהו 'פרי עץ חיים' (קאריץ תקמ"ה) שער ראש השנה
אל כמוך נושא עון' עד 'מימי קדם' ,ואחר כך המקור לדברי 'פרי עץ חיים' הנדפס,
יאמר' :ה' ה' אל רחום' וגו' [וכאן מופיעים הפסוקים שיש לומר" :אחר כך י"ג מדות ,ואחר כך
הנ"ל] ,אחר כך יאמר 'מן המיצר' עד 'מבטוח 'מי אל כמוך' וכו' ,ואחר כך ט' תיקוני
בנדיבים' ,ואחר כך יאמר 'ה' ארך אפים' וגו' דיקנא דזעיר אנפין ,י"י י"יזל.
[וכאן מופיעים פסוקי 'מן המיצר' וגו'] ,ואחר כך יאמר לכן שינסנו מתנינו ואזרנו כגבר
מזמור זה [הכוונה למזמור ל"ג 'רננו צדיקים'] ,ואחר כך חלצינו לחפש בחפש מחופש ,עד
יאמר פסוק זה בכוונה [=היינו פסוק 'לא ירעו' וגו'], שהאיר ה' עינינו ,ומצאנו בספר 'שם
וזכותו גדול להכפות ולסתום כל המקטריגים טוב קטן'חל ,בחלק הנהגות ודינים
והחיצונים ...ואחר כך יאמר :יהי רצון מלפניך ותפלות קדושות ונוראות מראש חדש
שעל ידי תיקונים דעתיקא דעתיקין דזעיר אלול וימים נוראים וימים טובים דרך
הנמשכים משלש עשרה חיוורתי ומי"ג נימין' " פרטות וכללותטל ,שם מופיע לראשונה
וכו' [כאן באה תפלה ארוכה ,ולא התפלה שנאמרת על לומר מזמור כ"ז 'לדוד ד' אורי וישעי'
ידינו]. מראש חדש אלול עד אחר שמחת
וכן להלן ב'סדר סוד הנהגות ותפלות ראש תורה ,ומפליג במעלת אמירתה כך:
השנה' (עמ' טז ,א מהנדפס) כתב 'סדר הנסירה': "הא לך סוד גדול ,כל האומר ...מזמור
זה מראש חדש אלול עד אחר שמחת
"ואחר העמידה של שחרית יאמר 'לדוד ה'
תורה ,ואפילו גזירה רעה נתונה על
אורי' עם התפלות הכתובים בדף ט' י' י"א,
האדם מן השמים ,יכול(נה) לבטלה,
ואחר כך יכוין מיד בבחינת הנסירה הנעשית
ומבטל ומעביר מעליו כל המקטרגים
ביום ההוא ,וכן כל יום ויום מעשרת ימי
ושטנים ומארי תריסין ,ומבטל מעליו כל
תשובה יכוין כנ"ל [ומעתיק לכל יום סוד הנסירה],
גזירות רעות וקשות ,ויוצא בדימוס זכאי
ואחר הנסירה בכל יום ויום יאמר מזמור
בדין .וצריך להזהר מאוד ומאוד שיאמר
קל"ט".
זה המזמור ערב ובוקר דבר יום ביומו...
וכדברים האלו כתב גם בספרו 'אמתחת אז הוא מובטח שיוציא שנ[ו]תיו וימיו
בנימין' (שערי התשובה ,אות ו) .והעתיק דבריו בטוב ,ויערב לו ,ויכניע על ידי זה כל
בסידור 'שערי רחמים' המיוחס לרבי חיים מיני מקטריגים וכו' " .והטעם לאמירתו 'פרי עץ חיים' (קאריץ תקמ"ה) שער תפלות ראש השנה
הל .בראש הקטע הזה יש כותרת 'סוד תפלות כל השנה' ,ובהוצאת ירושלים לפני הכותרת הזאת כתוב' :משם הרב ז"ל' ,ובהוצאת ירושלים צוין שהכוונה משם עד אחרי
'בקשת רחמים' (אמנם לא בכל כתבי היד כתוב כותרת זו).
ול .לראש השנה ,יום כיפור ,סוכות ,פסח ושבועות.
זל .בנוסף ,יש קצת להעיר על ההפרש בין הכתוב ב'עולת תמיד' לבין הנעתק ב'פרי עץ חיים'; מצד הלשון ,שאינו כלשון ההעתקה .ומצד סדר הדברים שב'פרי עץ חיים'
מסדרם מיד אחר שהביא ה'רבש"ע' שאומרים בעת הוצאת ספר תורה בראש השנה ,כהמשך אחד ,ור"י צמח מביאו לאחר חג השבועות ,דהיינו שמתחיל סוד תפלות
מראש השנה ,יום כיפור ,סוכות ,פסח ושבועות ,ואחר כך מביא תפלה 'בקשת רחמים בתקונין דעתיקא'.
חל .נדפס לראשונה בזולצבאך תס"ו .נתחבר על ידי הרב בנימין ביינוש הכהן מקראטשין .נולד בין ת"כ לת"ל ,ונפטר לערך תפ"ה .חיבר גם ספר 'אמתחת בנימין' (וילהרמסדורף
תע"ו) ,וכן מזכיר בהקדמה שחיבר גם 'שם טוב גדול' ,אך לא נדפס.
טל .עמ' ט ,ע"ב מהנדפס בדפוס ראשון .עמ' י ע"א בדפוס בערלין.
י
ספר 'שם טוב קטן' ספר 'שערי ציון' דפוס שני
(זולצבאך תס"ו) (אמשטרדם תל"א)
יגיעה רבה מצאנו שתפלה זו הוזכרה לראשונה ד"ה נכון) .זה לשונו" :נכון לילך ביום הראשון כהןמ (שאלוניקי תק"א) בחלק הנקרא 'שערי רצון'
בדפוס בספר 'אור ישראל' לרבי ישראל יפה של ראש השנה קודם שקיעת החמה ,אל (בלי ציון מקורו)אמ.
אב"ד שקלובדמ בהלכות יום כפור (עמ' קסז ,ב המעיין או באר מים חיים ,וטוב אם הוא חוץ הרי מצאנו בדבריו את י"ג תיקוני דיקנא,
מהנדפס) .זה לשונו שם (העתקנו רק הנוגע למאמרינו): לעיר ,ולומר שם י"ג מכילין דרחמי של מיכה וט' תיקוני דיקנא .ויתכן אם כן שדברים אלו
"ואסדר תפלההמ על פי כתבי האר"י ז"ל שיש המורשתי' ,מי אל כמוך נושא עון ועובר על הם מקור דברי 'פרי עץ חיים' הנדפס .אלא
להתפלל בעשרת ימי תשובה [כאן מביא ליקוט י"ג פשע' עד 'אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם'... שיש לשים לב ,שגם כאן אינו כותב לומר
הפסוקים ,ואחר כך ממשיך] :יהי רצון שעל ידי הארת ואמנם צריך שתכוין למה שאמרנו בדרוש של תפלה זו דוקא לעת פתיחת הארון והוצאת
תקונים דעתיקא דעתיקין דזעיר יכבשו רחמיך י"ג נימין בתיקוני' לאלפין ,ועיין שם בקשת ספר תורה ,אלא לעת אמירת 'לדוד ד' אורי
את כעסך ויגולו רחמך על מדותיך ותתנהג רחמים בתיקונים דעתיקא דעתיקין מכתיבת וישעי'במ ,ששניהם מכוונים לענין י"ג מכילין
עמנו במדת הרחמים ,ותתן לנו חיים טובים יד מורינו זלה"ה[ ...וכאן מעתיק פסוקים אלו עם דרחמי .וכן כותב לאומרה בכל ימי חדש אלול,
וארוכים בעסק תורתך וקיום מצותיך לעשות הכוונות ,ומסיים ]:עד כאן מכתיבת יד הרב האלהי ובפרט בעשרת ימי תשובה.
רצונך בלבב שלם."... זלה"ה". מקור נוסף מצאנו לבקשה זו ,אלא ששם
הבקשה אינה קשורה ליום מסוים ,או לשעת
מנהג האומרים רק מיום ב' דר"ה ואילך מקור ה'יהי רצון' הוצאת ספר התורה ,אלא היא קשורה לזמן
בספר 'ליקוטי צבי החדש' ב'הוצאת ספר
ומ
בכל המקורות שהבאנו עד כה לא הוזכר אחר ,לשעת אמירת תשליך .והוא ב'פרי עץ
תורה לעשרת ימי תשובה' מביא לומר פסוקים לומר ה'יהי רצון' שלאחר הפסוקים .ואחר חיים' כת"י שניאורסוןגמ (שער ראש השנה ,פ"ז
מ .שאלוניקי תק"א .נסדר על ידי 'החכים השלם ,חסיד ועניו כמה"ר שלמה עבאדי נרו יאיר' (מלשון השער) .והוא מלוקט מכתבי רבי חיים הכהן (ראה שם) ,אבל בסידור המקורי
של רבי חיים כהן דברים אלו אינם מופיעים .וראה בהערה הבאה.
אמ .וסרה בזה תלונת המהדיר סידור רבינו חיים כהן בהקדמתו (עמ' כו מהנדפס) שלא נודע מקור כוונות אלו ,כי הנה מצאנו ראינו שמסדר סידור 'שערי רחמים' העתיקו מלה
במלה מספר 'שם טוב קטן' ,וכנ"ל.
במ .וראוי לציין ,שלפי מנהגינו כהיום אומרים 'לדוד ה' אורי' לאחר סיום תפלת שחרית ולא מיד לאחר שמונה עשרה ,וכמו שכתוב ב'מטה אפרים' (סימן תקפא ,סעיף ו)" :נוהגין
במדינות אלו ...לומר בכל יום אחר גמר התפלה( "...וראה עוד שם) .אמנם יש במקהלות החסידים מנהגים שונים בזה ,לדוגמא ראה בספר 'משמרת שלום' להה"צ מקוידנוב
(סימן מא ,סעיף ג) שנהג לאומרו קודם 'חצי קדיש' לאחר שמונה עשרה (וכן נהגו ברוזין; ראה 'מנהגי קדש רוזין' לחדש אלול) .וכן המנהג בקארלין (רק ששם אמרוהו לאחר 'חצי קדיש'; ראה 'בית
אהרן וישראל' ,שנה כא גליון ו ,מנהגי חדש אלול אות ה ובנסמן שם בהערות) .ובסטרעטין נהגו לאומרו בפתיחת הארון קודם אמירת 'בריך שמיה' ('דגל מחנה יהודה' ,חדש אלול) .ובסידור הרב
בעל התניא כתוב לאומרו לאחר 'שיר של יום'.
גמ .מספר ,143וסימנו ,mos rsl 182:181 :עמ' יד ,א־ב מהנכתב.
דמ .סיים כתיבתו בשקלאוו ביום כ"ח לחדש מר־חשון שנת תנ"ד לפ"ק ,ונדפס לראשונה בפ"פ דאדר בשנת תס"ב.
המ .יש לעיין בלשונו זה שנראה שהוא מסדר התפלה ,והלא ראינו לעיל ש'בקשת רחמים בתיקונים דעתיקא' מקורה כבר בדברי האר"י .ואולי כוונתו שהוא סידר לאומרה
בעשרת ימי תשובה דייקא [ולא בחדש אלול בסמיכות לאמירת 'לדוד ה' אורי' ,כמו שכתב בספר 'שם טוב קטן'] .או שמא כוונתו שהוא סידר תפלת ה'יהי רצון' שמביא אחר כך.
ומ .ספר 'לקוטי צבי' נדפס לראשונה על ידי המדפיס רבי צבי הירש בן חיים מפיורדא בוילהרמסדורף בשנת תצ"ח ,והוא לקוטי תפלות ,תחינות ובקשות ,הנהגות שונות
ועוד ,לפי סדר מעגל השנה מספרים ומחברים שונים ,מה שלא נדפס בסידורים הנפוצים ,כדי שיוכל כל אחד למצוא מבוקשו בלי חפש מחופש הרבה [וכבר הדפיס
חלק מליקוטים אלו מקודם ,מצורף לספר 'זכירה' הנדפס על ידו בעיר הנזכרת בשנת תפ"ט ,ושם עדיין לא נדפסו פסוקי 'שיר למעלות' אלו] .במשך השנים חזר
ונדפס הספר הרבה פעמים ,כשכל מוציא לאור מוסיף לספר זה עוד כהנה וכהנה ליקוטים שונים .ספר 'לקוטי צבי החדש' נדפס לראשונה בטשערנאוויץ תרט"ז ,ושם
אי
וביותר יתכן שטעות זו נשתרבבה בפיהם, אלו ,ומביא ה'יהי רצון' הנזכר ,וגם נוסח
מכך שבסידור האריז"ל הנזכר ,בסדר 'יהי רצון' אחר מסידור 'קול יעקב' ,ואחר
תשליך כתוב" :בשעת הוצאת ספר תורה כך מביא תפלת 'רבונו של עולם מלא
ביום ב' של ראש השנה ,וכן בכל יום מט' משאלותי' וכו' בשני נוסחאות ,וקודם
ימי תשובה ,יתפלל הפסוקים הנרשמים לזה כותב" :ביום א' דראש השנה מדלגין
לעיל 'שיר למעלות אשא' וכו' ,ואחר כך מכאן עד רבונו של עולם מלא"...זמ.
יאמר הי"ג מדות' ,ויעבור' ,הנרשמים כאן ג' רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ
פעמים ,ואחר כך יאמר פסוקי 'מן המיצר' מעיר עליו במאמר 'נוסח התפלה' (אות
ג' פעמים ,שהם ט' תיקוני דיקנא דזעיר כב)" :כי רבים טועים שאין לומר פסוקי
אנפין עליונים ,וט' תיקוני דיקנא תחתונים, 'שיר למעלות' אלו רק מיום ב' דראש
גם יאמר מזמור ל"ג 'רננו' וכו' ,גם פסוק 'לא השנה והלאה ,וביום א' דראש השנה אין
ירעו' וכו' עם הכוונות כמו בסדר תשליך". לאומרם ,ובלקוטי צבי החדש בחסרון
והיה משמע להם שרק 'בשעת הוצאת ספר דעתו הדפיס המסדר והמדפיס בפירוש
תורה ביום ב' של ראש השנה' יעשו כן ,ולא שביום א' דראש השנה יש לדלגם"חמ.
ביום ראשון של ראש השנה.
וכותב שם רבינו ,שכנראה נשתרבבה
ומביא שם רבינו בהמשך עדות נאמנה, טעות זו על ידי שלא הבינו מה שכתוב
שכן ראה לאאמו"ר הגאון הקדוש זללה"ה בסידור האריז"ל שסידר הר"ר שבתי ז"ל
— היינו רבינו בעל 'דרכי תשובה' נבג"מ — בתפלת ראש השנה אחרי אבינו מלכנו,
שאמרם בשעת הוצאת ספר תורה גם ביום וזה לשונו" :בשעת הוצאת ספר תורה
א' דראש השנה (כשחל בחול)אנ. יאמר י"ג מדות והתפלה הנ"ל של חדש
ועוד ממשיך לכתוב ,כי לפלא כי בשער אלולטמ ,וגם טוב להתפלל תפלה זו ביום
הכונות ופרי עץ חיים לא מצא שיאמרו אלו ב' דראש השנה ,וכן בכל יום מעשרת
הפסוקים כלל בעשרת ימי תשובה בשעת ימי תשובה" ,עד כאן לשונו .ואחר כך
הוצאת ספר תורה ,וכפי שהארכנו לעיל. נדפסו פסוקי שיר למעלות הנ"ל .וחשבו
אמנם לפי מה שנהגנו לאומרם ,בודאי צריך כפי הנראה (בהחפזם) ,שזהו קאי לומר ספר 'אור ישראל' הלכות יום הכיפורים בו נזכר לראשונה
לומר גם ביום א' דראש השנה בלי שינוי פסוקים הנזכרים לעיל רק ביום ב' דראש פסוקים אלו לעשי"ת עם התפלה
כנזכר. השנה ועשרת ימי תשובה .וזה אינו ,רק
ואחר שנדפס מאמר 'נוסח התפלה' כיון שכתב זה בסדר התפלה ביום א'
הוסיף רבינו בגליון הספר בכתיבת יד קדשו: דראש השנה ,על כן כתב שגם ביום ב'
"שוב מצאתי בפרי עץ חיים (שער תפלות ראש דראש השנה וכל עשרת ימי תשובה
השנה ,פ"ז) בקשת רחמים בתקוני דעתיקין יעשה כן .וזה ברור ופשוטנ.
(סימן ה) נדפס עדיין כמו דפוס הראשון .וכן הוא בהוצאת פרעסבורג תרי"ט .לפני רבינו היה גם דפוס זיטאמיר
תרל"ה ,ולדפוס זה (והנמשכים אחריו) כוונת רבינו (וכן היה לפני רבינו דפוס ווארשא תרל"ח).
וכן מצאנו בסידורים נוספים שהורו לומר פסוקים אלו רק מיום ב' דראש השנה ואילך ,וכדלהלן. זמ.
א .סידור 'תפלה למשה' (פרעמישלא תרנ"ב)" :ביום ב' של ראש השנה ובעשרת ימי תשובה בשעת הוצאת ספר
תורה אומרים זה אחר הי"ג מדות ...יהי רצון על ידי הארת' וכו' " .ב .בכמה סידורים הנוסח הוא" :בהוצאת
ספר תורה ביום ב' ,וכן בכל יום מי' ימי התשובה ,טוב להתפלל תפלה זו" [והכוונה לכל יום מעשרת ימי תשובה שיש
הוצאת ספר תורה ,דהיינו שני וחמישי ,צום גדליה ויום כיפור]; כן הוא בסידור 'דעת קדושים'' ,עולת תמיד'' ,אור לישרים',
'תפלה ישרה'' ,נהורא' (טשערנאוויץ תרכ"ה) ,ראדוויל (תק"פ) ,סידור על פי פירוש ראב"ן (אוסטרהא תקע"ז)' ,לב שמח',
סידור לובמילא בכתיבת יד ,זאלקווא (תקמ"א) ,רבי אשר (לבוב תקמ"ח) ,סידור האריז"ל כתיבת יד משנת תצ"ח
(נכתב על ידי נכד התוספות יו"ט) ,סידור אר"י כתב יד פפד"מ (מספר .)9ג .וכן הוא בסידור 'קול יעקב' (סלאוויטא
תקס"ד)" :בהוצאת ספר תורה יום ב' ,ובכל יום מן י' ימי תשובה כשיש הוצאת ספר תורה ,טוב להתפלל
תפלה זו ,ותחלה יאמר פסוקים אלו' :שיר למעלות'' ...עזרי מעם'' ...ואורח צדיקים' ...אחר כך יאמר הפסוקים
הכתובים לעיל 'ואני תפלתי' עד גמירא ,והתפלה [הכוונה לכוונת תשליך ,ששם איתא כל הפסוקים והיהי רצון]" .וביום א'
ליתא לפסוקים ויהי רצון ,רק תפלת 'רבונו של עולם מלא משאלותי לטובה'.
ויצויין שבהרבה סידורים ליתא כלל לתפלות אלו .לדוגמא :סידור אר"י בראדי בכתיבת יד ,סידור סטאנוב
בכתיבת יד ,סידור הגריעב"ץ ,סידור של"ה דפוס ראשון (ובדפוס תק"ב מופיע רק 'רבונו של עולם מלא משאלות') ,סידור
אשכנז אמסטרדאם ת"ז' ,עבודת בורא' (וילהמרשדורף תמ"ח) לרבי עקיבא בער (ושם בשער ד' מביא לומר רק הרבונו של
עולם שתיקן האר"י ,בכל פעם שמוציאין ספר תורה אחר אמירת י"ג מדות של רחמים) ,וכן ליתא בספר 'שרף פרי עץ חיים'.
זה לשונו שם (קודם פסוקי 'שיר למעלות')" :ביום א' דראש השנה מדלגין מכאן עד 'רבונו של עולם חמ.
מלא' ,"...ואחר תפלת 'יהי רצון' ,כותב" :עד כאן מדלגין ביום א' דראש השנה".
ושם איתא" :בשעת הוצאת ספר תורה ,ויאמר י"ג מדות ג' פעמים ,ואחר כך יאמר זה ,ולכוין טמ.
בשמות של כ"ד ספרים — כנזכר לעיל בחג השבועות ...רבונו של עולם מלא כל משאלות ...ויאמר זה ג'
פעמים ,ואחר כך יאמר 'ואני תפלתי' ג' פעמים".
רבינו בעל 'מנחת אלעזר' מוסיף שהרמז למה אומרים תפלה זו בעשרת ימי תשובה ,הוא על פי נ.
דברי הזהר הקדוש פרשת תרומה (ח"ב קעז ,א)" :בזמנא דמטא תשרי ירחא שביעאה ,משתכחי אלין תליסר ספר 'אור ישראל' דפוס ראשון
(פפד"א תס"ב)
בעלמא עילאה ומתפתחי תליסר תרעי דרחמי ,היינו הי"ג מדות ,עיין שם .ואם כן זה מתחיל מיד בתחילת
חודש תשרי ,גם ביום ראשון דראש השנה.
אנ .ובאמת שכן מפורש בכמה סידורים ,שאין חילוק בין יום ראשון ליום שני דראש השנה ,לדוגמא :א .כן הוא בסידור האר"י כתיבת יד (זאלשיץ תקי"ז ,כוונות ליום שני)" :ביום
א' ,ובהוצאת ספר תורה ביום ב' ,וכן כל יום ויום [מ]י' ימי תשובה ,טוב להתפלל תפילה זו שיר למעלות( "...וזה מועתק מסידור בכתיבת יד של רבי יצחק בן אלכסנדר זיסקינד מק"ק
עיר חדש) .ב .סידור כתיבת יד (באריסלאב ,תקכ"ד־ל"א)" :הוצאת ספר תורה ביום ב' כמו ביום א' ,בכל יום ויום מעשרת ימי תשובה טוב להתפלל לאחר תפלת י"ח תפלה זו
'שיר למעלות' וכו' ,יהי רצון ...אמן וכן יהי רצון .ויאמר ג' פעמים י"ג מדות ,וג' פעמים 'ואני תפלתי' " .ג .סידור 'חמדת ישראל' (מונקאטש תרס"א)" :בראש השנה ויום כיפור
ובעשרת ימי תשובה בשעת הוצאת ספר תורה אומרים זה אחר הי"ג מדות' ,שיר למעלות'' ,...יהי רצון מלפניך על ידי הארת ,'...עוד נוסח תפלה מהאריז"ל לעשרת ימי
תשובה ...רבונו של עולם מלא כל שאלותי" .ד .וכן במחברת הקדש (שער ראש השנה) הביא תפלה זו ,וגם שם כתוב" :וכן יעשה במוסף ובמנחה וביום שני כיוצא".
בי
ספר 'לקוטי צבי החדש'
(זיטאמיר תרל"ה)
ספר 'ליקוטי צבי' דפוס שני (זולצבאך תק"ד) לומר פסוקים אלו בשני ימי ראש השנה
הוצאת ספר תורה ,אלא שצריך לאמרן בכל בסוד ד' ליראיו ,אך כפי הנראה בסידור הרב שיר למעלות אשא עיני וגו' ,וזה כתב שם
עת שאומרים תפלות שמרמזים לתיקונים ר' שבתי (וביותר בסידור הרב יעקב קאפיל בהוצאת ספר תורה ביום א' דראש השנה
אלו .דהיינו ,בעת אמירת 'לדוד ד' אורי', ז"ל ועוד ספרי המקובלים) ,שי"ג פסוקים קודם כוונת תקיעת שופר" ,וכמו שנתבאר
בעת פתיחת הארון שאומרים אז י"ג מדות אלו דשיר למעלות נאמרים על פי כונות לעיל בדברינובנ.
של רחמים ,וכן בעת אמירת תשליך .מנהג הי"ג מדות של אריך כו' ,ובסידורי האר"י ואגב יש להפליא ,שבדפוסים הראשונים
המקומות שמשמיטים בקשות אלו ביום מפורש על כל פסוק ופסוק הכוונה השייכת של ספר 'ליקוטי צבי'גנ כתוב במפורש (בסדר
א' של ראש השנה בטעות יסודן .ומנהג לו — [ובמחזורים הסתפקו לומר אחרי תפלות ובקשות דראש השנה)" :בשני ימים של
רבותינו הקדושים ועוד ממקהלות החסידים פסוקי שיר למעלות תפלת ה'יהי רצון שעל ראש השנה וכל עשרת ימי תשובה ...אחר
ידי הארת תיקונים עתיקא קדישא דעתיקין תפלת י"ח יאמר אלו פסוקים [ואז נדפס פסוקי
שאומרים אותו גם ביום א' של ראש השנה
בזעיר שבאריך יכבשו רחמיך את כעסך' כו']. 'שיר למעלות' וכו'] .הרי שכותב מפורש לאומרו
בעת פתיחת הארון נכון הוא ,ושרשם חצוב,
והטעם שכתבו לומר פסוקים אלו והכוונות בשני ימי ראש השנה ,וכן אינו כותב כלל
וממקור קדוש יהלכון.
רק מיום ב' ,הוא מפני שמנהגם היה לומר לאומרו בשעת הוצאת ספר תורה ,אלא אחר
תשליך ביום א' דראש השנה ,ואז כתבו לכוון תפלת שמונה עשרה .ולא ידענו מה עלתה על
אמירת תפלות אלו בשבת
הכוונות בפסוקים ד'מי אל כמוך' גו' השייכים דעת המדפיסים ספרי 'לקוטי צבי' המאוחרים
ברם בשבת ,כותב רבינו בעל 'מנחת להם בעת אמירת תשליך ,ולא בעת הוצאת לשנות דבר זה מדעת עצמם.
אלעזר' ,אין לומר פסוקים אלו ,חוץ מיום הספר תורה .ולכן הדפיסו היהי רצון זה
שהחסירו ביום א' בשעת הוצאת הספר תורה מליצת זכות נאה למנהג העולם שנשתרש
כיפורים שחל בשבת ,וכמו שראה אצל אביו
בסדר תשליך בסופו ,עיין שם. שלא לאמרו בעת הוצאת ספר תורה ביום א'
— רבינו בעל 'דרכי תשובה' ,שביום הכיפורים דנ
דראש השנה ,ביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א
כשחל בשבת אמרם גם במנחה (ראה מאמר ועיין בדברים ,ולא באתי רק להעיר ,ואולי וזה לשונו" :ואולי יש למצוא טעם למנהג
'נוסח התפלה' ,אות כא)" :יען דביום הכיפורים גם יש בזה קצת אמת .ובכל אופן פשוט שאנן העולם ,שהרי חוץ ממה שהעולם ראו דברי
כשחל בשבת אומרים ממילא כמה פעמים מנהג אבותינו בידינו .ובלאו הכי לא נהגנו הסידור הנזכר לעיל (בהוצאת ספר תורה)
י"ג מדות בפיוטים וסליחות וגם וידויים .מה לומר סדר התשליך בראש השנה אלא ביום כמו שציין כ"ק אא"ז זי"ע ,הרי באמת נמצא
שאין כן בראש השנה שחל בשבת ,מכל שכן שלש עשרה מדות ,וד"ל במקום זה". הדבר עוד הפעם בסידור הנ"ל בסדר תשליך,
בשאר יום טוב כשחל בשבת ,אין אומרים וזה לשונו" :בשעת הוצאת ספר תורה ביום
כלל ,על פי סידור הר"ר שבתי ז"ל שכתב תבנא לדינא
ב' של ראש השנה ,וכן בכל יום מט' ימי
קודם הלל ,דבשבת אין צריך לא י"ג מדות היוצא מכל דברינו ,ש'בקשות רחמים התשובה ,יתפלל הפסוקים הנרשמים לעיל,
וכו'"...הנ. בתיקוני דעתיקין' אין להן שייכות דייקא לעת שיר למעלות אשא" וכו' .ואני לא זכיתי לבא
בנ .רבינו מדייק מלשון ה'פרי עץ חיים' שהזכיר ענין 'בקשות רחמים' בענין הוצאת ספר תורה ביום ראשון של ראש השנה ,ומזה משמע שיש לאומרה גם ביום ראשון של
ראש השנה .אבל באמת אין זו משמעות גרידא ,אלא כך מפורש ב'פרי עץ חיים' ,וכפי אשר העתקנו לעיל" :בראש השנה בשעת הוצאת ספר תורה יאמר ...וביום ב'
כיוצא ,"...היינו שיש לאמרו בשני הימים.
גנ .ראה לעיל הערה מו.
דנ .קונטרסי 'עולת שבת' ה'תשנ"ח (סעודת יום טוב של ראש השנה).
הנ .וראה שם מה שהאריך בזה.
גי
מכתבים ,תמונות ,עובדות והנהגות או ידיעות חדשות מרבותינו הקדושים
ותלמידיהם ,וכל הקשור לחצר הקודש ,קמא קמא דמטי לידינו גנזי שפירין
'מספר ימיך אמלא'
פרסום ראשון:
תעודת לידה של הרב הקדוש רבי שרגא יאיר
מביאלאבערזיג נבג"מ ,בעל 'ארן עדות'
חותנו בזיווג ראשון של רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ
פתיחה
הן מודעת זאת שרבינו הקדוש בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ בזיווגו הראשון היה חתן הרב הקדוש רבי שרגא יאיר ראבינאוויטש מביאלאבערזיג ,בעל 'ארון עדות'
על התורה ומועדים ,וכשנסתלק לשמי רום (ביום י"ג לחדש סיון שנת תרע"ב) כתב עליו דברי נהי וקינה ,והדפיסו במאמר 'מילי דהספידא' (הספד א)א ,וכה כותב" :נודע
לי השמועה רחוקה וקרובה ללבי וללב כל ישראל מכיריו ויודעיו ,כי נסתלק כ"ק דודי זקניב שהיה חותני בזיווג ראשון ,ה"ה הרב הקדוש איש אלקים ,שר התורה,
בוצינא דנהורא ,עמיקא וטמירא ,ברזא יקירא ,רבים הולכים לאורו ,אדמו"ר ,מו"ה שרגא יאיר זצלה"ה מביאלאבזעג ...והנה איך אוכל לתאר בחרט עלי גליון רוב
צערי וכאבי ,ובכיית והמיית לבבי ,ואמרתי אעלה על ספר על כל פנים איזה דברים מילי דהספידא אשר עלה על לבבי אז ,אפס קצהו תראה וכלו לא תראה ,כי
לתאר ולספר בשבחו אין באפשרי ,כי היה מרגניתא יקירא דלית ליה טימאג ...ונפלאות עניניו ונוראותיו היה כחד מן קמאי זי"ע ."...וראה שם עוד מה שהאריך בזה.
בדברי ההספד הנזכרים כותב רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ" :והנה שנותיו היו ע"ב ,ברמז 'את מספר ימיך אמל"א' (שמות כג ,כו)" ,אמל"א בגימטריא ע"ב,
היינו שנסתלק לחיי העולם הבא בשנת הע"ב לימי חייוד ,וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה במסכת ראש השנה (יא ,א)" :שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא
שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש ,שנאמר' :את מספר ימיך אמלא' ".
אגב עבודתינו בחקר תולדות רבותינו הקדושים נבג"מ והמסתעף ,עלה בידינו לאתר את תעודת הלידה של הה"ק רבי שרגא יאיר בתוך גנזי הממשלה הפולנית
בעיר פרישיסחא ,והננו לפרסם אותה בזאת לראשונה (בתרגום ללשון הקודש).
נדפס בתוך 'חמשה מאמרות נוספות'. א.
היה חתן הה"ק רבי שמעלקא מסאסוב ,וגיסו של רבינו בעל 'שם שלמה' נבג"מ; אודות תולדותיו ראה מה שכתבנו בספר 'בית שלמה' השלם (אות מד ,ובמדור 'צהר לבית' שם). ב.
פירוש :מרגלית יקרה שאין לה ערך; ראה ירושלמי ברכות (פ"ט ,ה"א). ג.
דהיינו שנולד בשנת תר"א ,וכנ"ל בתעודה .ולא כמו שכתבו כמה מרושמי תולדותיו שנולד בשנת תקצ"ט ,שלדבריהם היה בן ע"ד בפטירתו. ד.
רישום הלידה המקורי
די
רישום לידה
מספר תעודה157 :
שם :שרגא יאיר ראבינאוויטש
עיירה :פרישיסחא
האירוע היה בעיר פרישיסחא ביום העשרים וארבעה בנובמבר ,שנת אלף שמונה מאות ארבעים
ואחתא ,בשעה אחת-עשרה לפני הצהריים.
התייצב לפנינו [הרב] נתן דוד ראבינאוויטש ,סוחר ,תושב פרישיסחא ,בן שלושים ושתים ,בנוכחות
זיסקינד צוקרע ר ,מורה ,בן חמישים ושש ,ולייבוש וואטינבערג ,כובעןב ,בן חמישים ושבע ,המ�ת
גוררים בפרישיסחאג ,והציג בפנינו ילד זכר שנולד בפרישיסחא ביום השישי ביוני השנהד ,בשעה
שבע אחר הצהרים ,מאשתו [מרת] דבורה פערלא לבית פרעשדנאבעקה ,בת שלושים ושתיים ,אשר
שער ספר ֲ'ֲאׁרׁן ֵֵע ֻֻדת'
בעת ברית המילה ניתן לו השם שרגא יאיר ראבינאוויטש.
דפוס ראשון (ווארשא תרע"ו)
תעודה זו הוקראה לנוכחים ולעדים ,ונחתמה על ידי האב והעדים.
נתן דוד ראבינאוויטש
לייבוש וואטינבערג ,כובען זיסקינד צוקער ,מורה
מנהל רישום האוכלוסין
ל .קורז'ניובסקי
א .יום רביעי ,י"א לחדש כסלו שנת תר"ב.
ב .היינו ,שעסק בייצור ומכירת כובעים.
ג .כפי הנראה משאר התעודות לעיר פרשיסחא ,נראה שהם היו ממונים מטעם הממשלה להעיד על רישומי לידה ונישואין וכדומה.
ד .יום ראשון לסדר שלח ,י"ז לחדש סיון שנת תר"א.
ה .בת רבי שמואל (ראה ספר 'אהל יצחק' [פיעטרקוב תרע"ד] ,אות לד) ,שהיה נוסע עוד אל הה"ק מלובלין נבג"מ ,וכן אל המגיד מקאזניץ .והיא
נזכרה גם על ידי רבינו בעל 'מנחת אלעזר' בספרו 'דברי תורה' (מהדורא שתיתאה ,אות קטו)" :שמעתי בנערותי ,אחרי חתונתי (בחדשי החורף
שנת תרמ"ז; ראה 'תולדות רבינו' ,אות כט) ,מחותני הראשון ,אחרי פטירת אמו הצדיקת הרבנית משידלאווצי" ,עיין שם.
שער מאמר 'מילי דהספידא'
דפוס ראשון (בראטיסלאווא תרפ"ב)
חותמות של הה"ק רבי נתן דוד משידלאווצא
על ספר 'שערי דורא' (זאסלב תקס"ז)
הה"ק רבי נתן דוד (השני) משידלאווצא
גיס רבינו בעל 'מנחת אלעזר' (בזוו"ר) רבינו בעל 'מנחת אלעזר' בצעירותו
וט
זכרונות טבין ועובדין שפירין ,מסוד חכמים ונבונים ,רבנים וגאונים,
חסידים ואנשי מעשה שהסתופפו בצל רבותינו הקדושים נבג"מ רשמי שפירין
'מפיהם ומפי כתבם' – זכרונות טבין ועובדין שפירין
עובדות והנהגות ,ענינים ופנינים מרבותינו הקדושים נבג"מ השייכים לימים הנוראים הממשמשים
ובאים עלינו לטובה ,זכרונות מסוד חכמים ונבונים ,רבנים וגאונים ,חסידים ואנשי מעשה ,אשר הסתופפו
בצילא דמהימנותא קדישא של רבותינו הקדושים ,והעלו דבריהם על הכתב ,או שמסרוהו בתורה שבעל
פה ,מהם דברים המתפרסמים כעת לראשונה ,קנקן חדש מלא ישן ,ומהם אשר כבר היו ונתפרסמו
לעולמים ,והבאנו אותם כאן למען לא יחסר המזג ,קמא קמא דמטי לידינו ,ואיידי דזוטר ,מירכס ירכוסו
א
הדברים זה לזה — אסופה שניה
את פניו נגד העםג ואמר' :אם אמנם שבו כולם בלב ונפש לחלותיך' ,וחזר על סליחות
זה כמה פעמים ,ואמר בלשונו הקדוש' :יעצט איז די צייט מ'קען זיך נאך מציל
זיין פון שאול תחתית' .וכן להלן כשאמר' :אם סררו כפרה מרוב עתים וימים', .אבסליחת הפזמון (סימן לו) 'אם אמנם שבו כולם בלב ונפש לחלותך' ,הסיב מרן
אמר 'אם סררו כפרה' -אבער עס איז דאך נאר 'מרוב עתים וימים'ד. פניו כלפי העם ,ואמר בהכנעה ודמעות שליש :אחיי האהובים :הנה זה דרכם
של אבותי הקדושים בעל 'בני יששכר' ,ובנו בעל 'יודעי בינה' ,זי"ע ,בעת
.גפעם אחת במוצאי ראש השנה ואני באתי לקבל ברכתו הקדושה ,היה שם גם שהגיעו לאמר תיבות הללו 'אם אמנם שבו כולם' ,החזירו פניהם לנגד הציבור
כן בחור אחד מן המקורבים ,כשראה אותו רבינו הקדוש שאלו" :גם אתה היית ושאלו ודרשו להם לאמר ,הלא טרם השליח צבור אומר זאת בשם העדה
כאן? ואני לא ראיתי אותך כל היו"ט" .הבחור התנצל לפניו שהוא בא עוד יום הקדושה לפני היודע ובוחן לבבות יתברך שמו כי שבו כולם בלב ונפש ,נא ונא
אחד קודם ערב ראש השנה ,ובכל פעם כשבא לקבל שלום לא עלתה בידו שובו לכם עתה בתשובה שלימה בחרטה ועזיבה לכל החטאים ועונות ופשעים,
מגודל הדחק .אמר לו רבינו הקדוש" :היית כאן בערב ראש השנה באמירת וקבלה גמורה על העתיד לעבדו יתברך שמו ,לבל נהיה דובר שקרים ח"ו וכו',
הסליחות" ,השיב לו ,כן. עד כאן דבריהם הקדושים.
ועתה קורא נעים כדי להבין שאלה והמה בקדושתם השפיעו אז
זו צריך אתה לידע ,שבאמירת באותו שעה לב רוח נכון ורגש
הסליחות בערב ראש השנה כבר נפלא בקרב כל העם העומדים
היה נרגש פחד יום הדין הנורא, בעזרה ושומעים את הקול עוז
והיה בהתעוררות גדול ,ודרכו היה היוצא מפיהם בקדושה וטהרה,
להסב פניו כלפי הקהל כמה פעמים אבל אנחנו מה אנו ומה כחינו.
באמצע ,ולומר חרוזי סליחות בקול אמנם בעונותינו הרבים גם
נעימה קדושה ,ולדרוש דברי כבושים אני מוכרח להיות שליח צבור
והתעוררות תשובהה .וזכור אני להתפלל בעדכם בזכות אבות,
שבשנה ההיא דרש על החרוז (סליחה
אחלה פניכם ,הביטו וראו שלא
כו) 'קומי ישיני מכפל לסעדי' ,על פי אבוש ולא אכלם ,ולא אהיה ח"ו
הגמרא בבא מציעא (פה ,ב)" :אליהו דובר שקרים שלא יכון לנגד עיני
הוי שכיח במתיבתא דרבי ,יומא חד היודע תעלומות יתברך שמו
ריש ירחא הוה ,נגה ליה ולא אתא, (ראה תהלים קא ,ז) ,לומר לפניו
אמר ליה מאי טעמא נגה ליה למר. כי שבתם בתשובה שלימה,
אמר ליה ,אדאוקימנא לאברהם חזקו ונתחזקה בעת רצון הלז,
ומשינא ידיה ומצלי ,ומגנינא ליה ,וכן ונשא לבבנו אל כפים לאבינו
ליצחק ,וכן ליעקב .ולוקמינהו בהדי שבשמים ,לקבל עלינו עול
הדדי ,סברי ,תקפי ברחמי ומייתי מלכותו יתברך שמו בתשובה
ליה למשיח בלא זמניה"ו .והרים רבינו שלימה ,ויתקבלו תפלתינו
קולו נאדר בקודש בקול חוצב להבות לרחמים ולרצון לשנת גאולה
אש ואמר ,זה היה בעת ההוא ,אבל וישועה ,במהרה בימינו אמןב.
היום יש לנו פסק מהרמב"ם הקדוש
(הלכות תשובה פ"ז ,ה"ה) ש'אין הדבר תלוי .בבסליחות של ערב ראש השנה
אלא בתשובה ,וכיון שעושין תשובה נבג"מ תשובה' 'דרכי בעל ורבינו שלמה' 'שם בעל רבינו של שופרות גדול: בשופר יתקע הפך רבינו בעל 'מנחת אלעזר'
למותר לציין ,שאנחנו רשמנו הדברים כפי שנאמרו על ידי המספרים ,ועל אחריותם בלבד .וכאן המקום לבקש מכל אנשי שלומינו הע"י אשר כל מי שישנו תחת ידו מהני מילי א.
מעלייתא ,זכרונות טבין ועובדין שפירין ממה שחזו עיניהם אצל רבותינו הקדושים ,או ממה שקבלו ממסורה מבית אבות ,שבל ימנעו טוב ,ויעבירום אלינו ,כדי שנוכל לפרסמם בבוא
הזמן ,ויתענגו מטובם כל אוהבי ושוחרי תורת והליכות רבותינו הקדושים.
קונטרס 'דברי קודש' לשנת ה'תרצ"ו (אות א). ב.
וראה קונטרס 'דברי קודש' לשנת תרצ"ו (אות יב)" :הנה זה דרכם של אבותי הקדושים בעל 'בני יששכר' ובנו בעל 'יודעי בינה' זי"ע ,בעת שהגיעו לאמר תיבות הללו 'אם אמנם שבו ג.
כולם' החזירו פניהם לנגד הציבור ושאלו ודרשו להם( "...הועתק להלן אות יב).
'ארז בלבנון' ,רשימות הגה"צ אב"ד פריימאן זצ"ל (חלק 'נועם שיח' ,ערך רבינו אות ו) .וראה עוד 'שער יששכר' ,מאמר ישע רב (אות כג ,עא-עב) .קונטרס 'דברי קודש' לשנת ה'תרפ"ט וה'תרצ"א. ד.
ראה כמה סנסני קודש בקונטרסי 'דברי קודש' לשנת תרצ"א ,תרצ"ג ,תרצ"ה ,תרצ"ו ותרצ"ז. ה.
ראה 'שער יששכר' ,מאמר תקע בשופר (אות ח) .וראה עוד דרשת רבינו ביום ב' דסוכות על ציון אביו רבינו הקדוש בעל 'דרכי תשובה' בקונטרס 'דברי קודש' ה'תרצ"ה (נעתק כהוספה ו.
ב'שער יששכר' שם מתחת לקו).
זט
אז פנה מרן ז"ל [עצמו] אל ארון מיד נגאלין' ,וגם הראב"ד
הקודש ,ופלגי מים ירדו עיניו, שחולק על הרמב"ם בהרבה
וצעק ואמר :אמרו חז"ל (ראה זהר פסקיו מסכים לפסק זהז ,אם
חדש נח מ ,א) אפילו בי כנישתא כן אנחנו יכולין לצפות בכל
חדא ששבו מיד נגאלין ,ראה נא רגע שיתגלה מלך המשיח,
אבינו שבשמים ,כל הקהל הקודש ואין הדבר תלוי אלא בנו,
מוכנים להשרף בשביל קדושת שנשוב אל ה' באמת ובלב
שמך ,ומוכנים להשחט למען כבוד שלם.
שמך ,וכולם שבו באמת ולב שלם, והתחיל לצעוק בקול גדול:
אבות הקדושים אברהם יצחק "מהי התשובה האמיתית ,עיין
ויעקב בעת כזאת אתם יכולים מה שכתב ב'צעטיל קטן' להרב
לקום ולהתפלל בהדי הדדי ,כי הקדוש בעל 'נועם אלימלך'
כבר בא מועד שיתגלה אורו של (סעיף א) שנצייר בנפשינו
משיח' .קומי ישיני מכפל לסעדי', שאש גדול בוער לפנינו,
קומו אבות הקדושים ממערתכם ואומות העולם עומדים ורוצים
והתפללו בעד כלל ישראל שאין להשליך אותנו בתוך האש,
יכולין עוד לסבול .והאריך עוד ורק אם נכחיש ח"ו ביחודו
בדברות קודש לעורר לתשובה, יתברך שמו אז יניחו אותנו
ובהתעוררות רחמים בעד כלל בחיים ,ואנחנו מוכנים להשרף
ישראל. באש מתוך יסורים וענויים
וכששאל מרן הקדוש להבחור קשים בשביל קדושת שמו
הנ"ל אם היה בעת אמירת יתברך ,ולא לכפור ח"ו בשמו
סליחות והשיב הן שאלו עוד, יתברך ,זהו התשובה אמיתית.
'יָא' מה עשית כשהקהל צעקו ָ חתימות 'שלשת הרועים' על סליחות שהתפללו בו רבותינו הקדושים נבג"מ מדור דור ועתה אחיי צמודי לבבי ,שואל
אתה? השיב ,בוודאי צעקתי גם והעלו עלי גליון את הגהותיהם אני מאתכם ,מוכנים אתם
אני כן .שאלו מרן זי"ע" :היית להשרף בשביל קדושת שמו
באמת מוכן בלב שלם להשרף ולהשחט בשביל קדושת שמו"? על זה השיב, יתברך" .ועל זה צעקו כל הקהל כאיש אחד בלב אחד מתוך רגש התעוררות
אז במעמד הקדוש ההוא הייתי בבחינה זו באמת ,העביר מרן הקדוש זצ"ל ידיו קדושהָ :יָא ָיָא ָיָא! והמשיך רבינו הקדוש בדברי מוסר והתעוררות.
הַש ְְב �ָָּת,
הקדושים על לחיו של הבחור ההוא בחבה ,ואמר לו ,בחכמה ובדעת ַ אחר כך הגביה ראשו ופשט צוארו הקדוש ,ואמר" :צריכין [אנו] לצייר [לעצמנו]
בוודאי במעמד קדוש כזה ,בין עדה קדושה ,כשיש התעוררות גדול ,כשאלפים שגוים עומדים עלינו בסייף חד ,ורוצים לשחוט אותנו ,ורק אם נכחיש ח"ו
'יָא' יותר קל להיות בבחינה זו של מסירות נפש מבזמן מישראל צועקים ָ באלקי ישראל יניחו אותנו בחיים ,ועתה אני שואל מאתכם ,מוכנים אתם
אחר. להשחט בשביל קדושת שמו יתברך" ,וכל העם צעקו ָיָא ָיָא ָיָא .וכל הקהל
לעולם לא אשכח שיחה נעימה קדושה הלזו ,ועשה עלי רושם אדירח. הורידו כנחל דמעה ,אם אבן הוא נמוח.
ראש השנה
יב ,יד)' :והיה היום הזה לכם לזכרון' וגו' ,היינו לעמוד זכותו בראש השנה שהוא .דשמעתי מכ"ק אדמו״ר ז"ל ממונקאטש ,פעם אחת בערב ראש השנה לעת
ט
יום הזכרוןבי. ערב במנחה ,בא הר"ר מענדילע מרימאנעוו אל בית המדרש ,והנה שם אורחים
.זסיפר הרבני הישיש רבי יוסף קליינבארט ע"ה ,ששמע מאביו ,שעוד זוכר הפעם נכבדים ,החבריא שלו ,לערך ארבעים איש ,ומענהו בפיו :בלי עין הרע עולם
הראשונה שרבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ ניגש להתפלל שחרית לפני העמוד גדול יש כאן ,אבל תדעו שאני איני יכול לסבול כולכם על הפלייצעס [=כתפים]
בראש השנה בצל אביו רבינו הקדוש בעל 'דרכי תשובה' נבג"מ ,והתפלל בקול שלי ,רק כל אחד יעבוד לעצמו ,זיעוכי״אי.
אדיר וחזק ,בשאגת ארי ,קול גדול ולא יסף ,עד כדי כך שאחר תפלתו התיישב .הפעם אחת שאל אחד מאת רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ ,במה שמבקשים
על הכסא באפיסת הכוחות ,ואלו שעמדו בסביבתו פחדו מאוד ממראה איש לאחר מנחה של ערב ראש השנה לעת ערב (בפיוט 'אחות קטנה')' :תכלה שנה
האלקים ,שהיה נראה כאחד שאיבד הכרתו .והתבטא אז אביו" :אזוי קומט אים וקללותיה' וכו'אי .ענה ואמר ,תאמין לי שכשאני מתפלל מנחה ואומר 'ברך עלינו
אויסצוגיין ,ער איז אזוי יונג ,און שוין אזוי הויעך ארויפגעקראכן". את השנה הזאת' ,הלא אנו מתפללים מנחה באיחור ,ומה זה שמבקשים .אבל
.חנתקשרתי למרן אדמו"ר הקדוש [בעל 'מנחת אלעזר'] בדביקות נפלא בכל נימי אף על פי כן אני מכוין שתברך עדיין את השנה הזאת היוצאת ,שעדיין צריכה
נפשי ,ומיד על ראש השנה נסעתי ...למונקאטש ,וכך באתי לשם כמעט מידי ברכה.
שנה בשנה .קודם נסיעתי צוה עלי אאמו"ר הקדוש זצ"לגי להיות עומד על .ומנהג רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ שהקיטל שלבש בליל פסח ,לא הניח
המשמר ולהשגיח על כל תנועותיו של מרן הקדוש זי"ע שלא יהא נסיעתי על לכבסו אחר החג ,שלא להעביר לכלוכי המצה והיין שבשעת הסדר ,בכדי
מגן ,ושאוכל לחזור לפניו הדברי אלקים חיים שאזכה לשמוע מפי רבינו הקדוש, שיתלבש בו בראש השנה ויום הכיפורים ,ויהיו לזכרון זכות המצה .ואמר טעמו
ושלא לחסור מלהופיע אל שולחניו ותפלותיו הקדושים ,וכן להטות אוזן לכל ונימוקו ,שבזכות המצה ניצולים מן הדין ,ויוצאין בדימוס בימי ראש השנה.
שיח קודש .קבלתי עלי שלא להחסיר מכל זה ולקיים ציווי אדוני אבי זצ"ל. וסמיך ליה מאמר הזהר הקדוש (ח"ב תצוה קפג ,ב)' :דדינא דראש השנה הוא
כשבאתי חזרה אחר הימים נוראים שאל אותי אבי מורי זצ"ל על כל פרט מעורר קטרוגא רק למאן דלא נטיל מיכלא דאסוותא [מצה] בפסח' .ובספרו
ופרט ,ואף כי מי יוכל לבא אחר המלך להבין דרכיו שהיו עמוקים מיני ים, 'שער יששכר' (מאמר זמן חירותינו ,אות ט) פירש בזה הכתוב הנאמר בפסח (שמות
ז .היינו מכיון שאין הראב"ד משיג על כך בהשגותיו.
ח .רשימות הג"מ יעקב צבי הלוי יונגרייז זצ"ל אב"ד פעהרדיארמאט בראש ספר 'תפארת אשר' על סוגיות הש"ס (ברוקלין תשל"ו).
ט .היינו רבינו בעל 'דרכי תשובה' נבג"מ.
י' .שיחות יקרים' (אות טו).
אי .כלומר ,הרי כבר נגמרה השנה.
בי' .דרכי חיים ושלום' (סימן תרכג) .וראה קונטרס 'עולת שבת' ה'תשנ"ה (ליל שבת קודש פרשת אחרי ,אות ג).
גי .ה"ה הגה"צ רבי שמואל דוד הלוי יונגרייז אב"ד נירמעדיעש והגלילות.
זי
הייליגען רב זאגן דעם 'רחל מבכה ועקבותיו לא נודעו לפשוטי
על בניה' ,האט מען ממש געקענט עם ,בפרט שהייתי אז עוד
שפירן ווי די מאמע רחל וויינט און צעיר לימים ,היה נהנה מאוד
בעט זיך אויף אירע קינדער"זט. הניגונים לפניו כשזמרתי
יבתפלת ראש השנה אמר . הנעימים והקדושים ששמעתי,
הפסוקים 'מלבד עולת החודש', וכן אמרתי לפניו דברי תורה
'וביום שמחתכם ומועדיכם' בנוסח בניגון התעוררות כאשר שמעתי
של חזנות ,ובקריאת התורה הרעיש מפיו הקדוש של רבינו זי"ע
הרבה בפסוק 'את טבח ואת גחם ועכ"י.
ואת תחש ואת מעכה'זי. בנתיים אמרתי לאדוני אבי
.איבעת עומדו לפני התיבה ז"ל שלפי השערתי יש לו למרן
בתפלת מוסף בעת אמירת סדר רבינו הקדוש שני מוחות ,ועל
זכרונות בפיסקת 'אתה זוכר', שאלת אדוני אבי ז"ל האיך
כשהגיע לפסוק 'ויזכור אלקים את הרגשתי זאת ,השבתי ,כי ראיתי
נח וגו' אשר אתו בתבה' ,בתיבות שבאמצע התקיעות והברכה
'וישכו המים' היה מסלסל בקולו הוריד כנחל דמעה ,והאיך יכולין
בתנועת ניגון מיוחדת .ופעם אחת לבכות בעת שצריכין לכוון אל
בחול המועד סוכות תחת אחד התקיעות ,בפרט הבעל תוקע,
השיחים אמר בטעם הדבר שסדרו הוי אומר שיש לו למרן שני
חז"ל לומר פסוק זה בסדר 'זכרונות', מוחות.
כי רש"י ביאר על פסוק (בראשית
ח ,א) 'וישכו המים' אצל נח" :כמו בשנה הבאה הייתי עוד הפעם
'כשוך חמת המלך' (אסתר ב ,א), במונקאטש על ראש השנה,
לשון הנחת חימה" .והסביר רבינו,
חי וכשבאתי חזרה היתה שאלתו
סדר 'תקיעת שופר' מתוך סידור רבי שבתי שהתפללו בו רבותינו הקדושים נבג"מ הראשונה של אדוני אבי זצ"ל
דעל ידי קריאת פסוק זה מכוונים והעלו עלי גליון את הגהותיהם
בכוונות ובצירופי שמות שיש בכוחם מה ראית הפעם בעת התקיעות.
להמתיק הדינים ולשכך חמת מלכו של עולם .ואז הבינו למפרע טעמו שהאריך עניתי לו ,עתה נתוודע לי שיש
בניגון בעת אמירת פסוק זה .
טי בסידור מעיין היה התקיעות שבשעת שראיתי לרבינו הקדוש שלשה מוחות,
הקדוש האר"י ז"ל ,ובכה והוריד דמעות ,והאיך אפשר זאת לכוון בתקיעות
.ביביו"ט א' של ראש השנה שחל בשבת בשנת תר"ץ ...שהייתי מסתופף בצל
שופר ,ולעיין בסידור האר"י ז"ל ,ולבכות בתכיפה אחת ,זאת אומרת שיש לו
כ"ק אדמו"ר הגאון הקדוש רבן של כל בני הגולה האבד"ק מונקאטש שליט"א,
לרבינו הקדוש שלש מוחות .דברי מצאו חן בעיני אדוני אבי זצ"ל והרכין לי
שהאריכו בתפלת היום עד סמוך לערב ממש ,ולא היה שהות לעשות שתי
ראשו ,ובהזדמנות סיפר הדבר לאחי הרה"ג ממעדיעש זצ"לדי.
סעודות ביום ,ועשיתי קידושא רבא על הכוס ,ואכלתי אחריו כסנין להיות
הקידוש במקום סעודה ,ואחר כך בצעתי על פת לחם משנה ,ואכלתי ממה .טכשחל ראש השנה בשבת היה רבינו בעל 'מנחת אלעזר' רגיל להזכיר בעת
ששמו לפניכ. הדרשה (ביום שני) הפסוק 'רחל מבכה על בניה'וט" ,און ווען מ'האט געהערט דעם
יום הקדוש
הציבור בעת שחילק רבינו בעל 'מנחת אלעזר' שירים מהמאכלים ,וצעק רבינו .גיסיפר הרבני החסיד הישיש רבי יוסף בנימין וויליגער ז"ל :נכנסתי לעול התורה
בחרדת קודש 'עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר'בכ. והמצות ביום י' כסלו שנת תרצ"ה ,בין כסא לעשור שקדם לזה ,נכנסתי עם
.וטפעם אחת בפניא דמעלי יומא דכיפורי נכנס רבינו ז"ל לאמירת 'כל נדרי' ,ופתח אמי מורתי ע"ה להתברך בקודש פנימה בפתקא ופדיון [אבי כבר היה אז באמעריקא],
פיו קדשו ואמר :הרמב"ם הקדוש ז"ל פוסק בהלכות אישות (פי"ד ,הי"ז)" :האשה ואמי שאלה את רבינו בעל 'מנחת אלעזר' זי"ע אם אני צריך לצום ביום הקדוש
שחלתה חייב לרפאות אותה עד שתבריא ,ראה שהחולי ארוך ויפסיד ממון הבעל"ט ,ענה רבינו בזה הלשון" :אז עס וועט דיר קלאפען זאלסטו עסען ,און אז
הרבה לרפואה ואמר לה וכו' או הריני מגרשך ונותן כתובה והולך ,שומעין לו, נישט זאלסטו פאסטען"[ .וכן אמר לגיסי הרה"ח רבי שאול פאשקעס שנעשה בר
ואין ראוי לעשות כן מפני דרך ארץ" ,עד כאן לשונו" .ודבר פשוט הוא שיש מצוה למחרת יום הקדוש ,וביום הקדוש כשראה רבינו את גיסי שאלו איך הוא
בזה רוע מוסר" (מגיד משנה ,שם) .אבינו שבשמים ,אפילו אם חלילה וחלילה תקבל צם] .ואחר כך קם ממקומו בחדר הספרים ,ופתח ארון אחד והוציא משם קופסת
כל דברי המקטרגים על רעייתך כנסת ישראל השבורה והרצוצה ,הרי אתה טאביק אשר היה לו מורשה עוד מזקינו רבינו רבינו בעל 'שם שלמה' זי"ע ,ולקח
אבינו הרחמן הנך מקיים את כל התורה כולה ,ובודאי תקיים דברי הרמב"ם נייר שהיו עושין מזה ציגארעטלעך ,ושפך לתוכו קצת טאביק ,ואמר לי ,שאם
לא לגרשנו מעל פניך גם בחליינו ובמומינו הקשים ,ובפרט שבכל זאת הננו ארגיש איזה חולשה או רעב ,שאריח מהטאביק הזה ויוטב ליאכ.
חבוקים ודבוקים בךגכ. .דיפעם אחת בעת עריכת השלחן בערב יום הקדוש ,היו דחיפות גדולות בין
די .רשימות הג"מ יעקב צבי הלוי יונגרייז זצ"ל אב"ד פעהרדיארמאט בראש ספר 'תפארת אשר' על סוגיות הש"ס (ברוקלין תשל"ו).
וט .ראה 'שער יששכר' ,מאמר תקע בשופר (אות ז ,כא ,כב ,כה ,כח) .וראה 'דרכי חיים ושלום' (סימן תשיח)" :וכשחל א' דראש השנה בשבת קודש ,היה אומר הדרשה ביום ב' לפני התקיעות ,ואז
היה מעורר זכות רחל אמנו הקדושה ,כמבואר בכתבי האריז"ל (ראה 'שער הכונות' ענין ראש השנה ,דרוש ג' .פרי עץ חיים' שער ראש השנה ,פ"א ופ"ה) שיום ב' דראש השנה היא כנגד רחל ,ושזהו גם כן
מאפטרתא דיומא 'קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וכו' ושבו בנים לגבולם' ".
זט .מזכרונות הרה"ח רבי אשר זעליג שאלאמאן ז"ל.
זי' .ארז בלבנון' ,רשימות הגה"צ אב"ד פריימאן זצ"ל (חלק 'נועם שיח' ,ערך רבינו אות ז) .וראה 'אוהב ישראל' (פרשת וירא ,בסופו)" :תח"ש ראשי תיבות תקעו חודש שופר .מעכ"ה ראשי תיבות מלך
על כל העולם ,ולרמז זה קורין פרשה זו בראש השנה יום ב' ,והמשכיל יבין את כל זאת".
חי .וראה גם 'נועם אלימלך' פרשת תזריע ובהעלתך ,וכן ב'ליקוטי שושנה' ,מה שפירש בפסוק (תהלים קמד ,טו) 'אשרי העם שככה לו' — שהיא מלשון 'וחמת המלך שככה'.
טי .מרשימות הרה"ח רבי בעריש וויינבערגער ז"ל.
כ .שו"ת 'כפי אהרן' (סימן ה) .וראה שם מה שהאריך אם יוצאים בזה חובת ב' סעודות היום ,דהיינו סעודה שניה ושלישית.
אכ .וכדברים האלו סיפר גם החסיד רבי בעריש וויינבערגער ז"ל שגם בדידיה הוה עובדא כזאת.
בכ .זכרונות רבי שלמן זלמן פאללאק ז"ל.
גכ .מרשימות הג"מ דוד קליין ז"ל ,בעל 'בית ארזים' ,מגדולי וחשובי תלמידי רבינו בעל 'מנחת אלעזר' .וראה 'שער יששכר' ,מאמר יום הקדוש (אות לה ואות נג .וכעין זה במאמר תקע בשופר ,אות כ).
קונטרס 'דברי קודש' התרצ"ה ,דרשת כל נדרי.
חי
מכתבים למערכת
ותגובות והערות העורך אגרא דפרקא
הוספות לתולדות הרבני החסיד רבי אשר זעליג אדעסט מסטריזוב (גליון יא)
והיו להם כמה צאצאים שכולם נהרגו על קידוש ביום ו' לחדש תשרי שנת תרצ"ז לפ"ק ,ומנוחת לכבוד המערכת הנכבדה 'מן המעיין' ,והעומד
שמו יתברך כהוריהם בשנות המלחמה השניה. כבודה בחלקת 'נחלת יצחק' בתל אביב ד .בעלה בראשה הרב ישראל זאב גוטמאן שיחי'.
זקיני רבי אשר זעליג ז"ל ,היה מקורב מאוד להרב נפטר בן ע"ח שנה ביום ט"ז לחדש מר־חשון שמחתי לראות בגליון האחרון המאמר אודות
הקדוש בעל 'שם שלמה' ממונקאטש בהיותו אב"ד שנת תש"ח לפ"ק ,וגם הוא קבור ב'נחלת יצחק'. חלוקת נכסי הרב הקדוש בעל 'שם שלמה'
סטריזוב ,ונשאר מקושר אליו כל ימי חייו .בעל .בבנו ,זקיני ,מו"ה אפרים שמואלה ,זוגתו מרת ממונקאטש ,שם מוזכר זקיני הרבני החסיד רבי
'שם שלמה' בנסעו פעם לצאנז להסתופף בצילא באשא (בת רבי נפתלי צבי גוטמאן מסטראפקוב ו ,וזוגתו אשר זעליג אדעסט ז"ל מסטריזוב ,שנתמנה על ידי
דמהימנותא קדישא של רבו מרן בעל 'דברי חיים', מרת בינה למשפחת קארן) ,נולד לערך שנת תרל"ב. הרב הקדוש בעל 'דרכי תשובה' ממונקאטש זי"ע
לקח את זקיני אתו עמו בהיותו אברך צעיר לימים, היגר יחד עם אביו לארץ אשכנז ,וכנזכר להלןז, כמיופה כחו בתהליך חלוקת הנכסים מול השלטונות
ומקובל אצלינו במשפחה סיפור אחד שקרה אז, ונפטר בפפד"מ בן ששים שנה ביום רביעי בשעה בסטריזוב .והנני בזה להעלות עלי גליון קצת מארחות
וכדלהלןח . 11בערב ,אור ליום כ' לחדש שבט שנת תרצ"ב חיי זקיני הנזכר ,למען יעמדו ימים רבים.
פעם אחת כשנסע הה"ק ממונקאטש לצאנז לימים לפ"ק .זקינתי מרת באשא נולדה בשנת תרל"ב, זקיני רבי אשר זעליג נולד בעיר סטריזוב בשנת
האחרונים של חג הפסח ט ,ביקש מזקיני ז"ל שיצטרף ונישאה לזקיני בשנת תרנ"ד .לאחר פטירת זקיני תר"ז ,לאביו רבי צבי יעקב ,שהיה מראשי הקהלה
אתו גם הוא ,ויתלווה עמו לצאנז ,והבטיח לזקיני (בשנת תרצ"ח) היגרה לארה"ב .והיא נפטרה בת בסטריזוב ,ואף נבחר להיות כחבר הוועד של
ז"ל שיוכל להצטרף אתו בעת סעודת שחרית ביום פ"ט שנה ,ביום כ"א לחדש אייר שנת תשכ"א 'מחזיקי הדת' של סטריזוב בשנת תרל"ט א .בהגיעו
טוב בקודש פנימה ,אף שלא נתנו אז לכולם להיכנס לפ"ק ,וקבורה בחלקת 'רעים אהובים' בבית לפרקו נשא רבי אשר זעליג את מרת איטא בת
אלא למנין מצומצם של אנשים חשובים .באותה החיים ניו מונטיפורי בניו יורק. רבי פסח לאנגזאם ב ,נכד רבי פסח לאנגזאם ,אביו
תקופה היה קשה לזקיני הנסיעה ,כי בביתו היו .גבנו ,מו"ה יוסף חיים ,אשתו מרת דבורה (בת רבי של הרב הקדוש בעל 'בני יששכר' זי"ע .רבי
שניים מילדיו חולים ורתוקים למטתם ,וזקינתי מרת אברהם חיים קארן ממיידאן) .נולד בסטריזוב לערך אשר זעליג היה מנכבדי העיר סטריזוב ,ואמרו
איטא אמרה לו" :זעליג ווי אזוי לאזטו מיר איבער שנת תרמ"ו .היגרו לארה"ב בשנת תרצ"ו לפ"ק. עליו שהיה 'א אמת'דיגע חסידישע איד' .ונזכר
מיט צוויי קינדער וואס זענען נישט געזונט"? אבל נפטר בארה"ב ביום הושענא רבה שנת תשי"ח ברשימת הפרענומעראנטן ל'ספר הפליאה' הנדפס
בקשת בעל 'שם שלמה' שיצטרף אתו חזקה עליו, לפ"ק בארה"ב .ואשתו נפטרה ביום כ"ז לחדש בפרעמישלא בשנת תרמ"ד .נסתלק לבית עולמו
ולא יכול היה לסרב לו .זקינתי ארזה לו מידי דמיזן, ניסן שנת תשל"ז לפ"ק. בשנת תרפ"זג .
וארזה הדברים בתוך 'קישען ציך' ,וכך נסע לצאנז. .דבתו ,מרת דבורה שרה ,בעלה הרה"ג רבי אברהם לזקיני נולדו בסטריזוב כמה צאצאים ,ואעלה
ואכן בהגיע זקיני לצאנז לימים האחרונים ,נכנס גאלדמאן (בזיווגו השני) ,נעקדו עק"ה בשנות שמותם לזכרון:
עם הה"ק ממונקאטש לסעוד הסעודה בצל הקודש, השואה .ראה עליו בספר הזכרון סטריזוב ,שהיה .אבתו ,מרת חנה מינדל ,בעלה מו"ה חיים שמואל
וכשנכנס הה"ק בעל 'דברי חיים' לסעודתו ,לאחר תלמיד חכם מופלג וחריף עצום ,והיה לומד עם בירענבאך (בן רבי צבי יוסף) מפראנקפורט .עלו
נטילת ידים התחיל להסתכל אנה ואנה על אלו בחורים וכיבד את ה' מגרונו בהיותו בעל תפלה. לארץ הקודש ,מרת חנה מינדל נפטרה שם
ראה מכ"ע 'מחזיקי הדת' מיום ט"ו לחדש אלול שנת תרל"ט לפ"ק (שנה א ,גליון יח) .וראה 'אגרות שפירין' השלם (מדור רבינו בעל 'דרכי תשובה' ,סימן א). א.
אודות רבי פסח זה בן מי היה ,רבתה המבוכה ,והדברים אינם ברורים דיים לע"ע. ב.
כה רשום על מצבתו' :היה בגבורת שמונים שנה' .וכן רשום בתעודת הפטירה שלו שהיה בן שמונים שנה במותו. ג.
על מצבתה נחרת' :אשה חשובה יראת ד' ,ממשפחת אדמו"ר מרן ר' צבי אלימלך זצלה"ה מדינוב'. ד.
כנראה קרוי על שם רבי אפרים שמואל לאנגזאם ,אחיו של בעל 'בני יששכר'. ה.
בן רבי ישראל מרדכי .עלה לארץ הקודש ,ונפטר ביום ג' לחדש מר־חשון שנת תער"ב לפ"ק ,וקבור במרומי הר הזיתים (חלקת פרושים). ו.
פעם אחת כשחזר זקינו מפפד"מ לגאליציא ,וביקר אצל הה"ק מהרצ"א מבלוזוב ,כאשר נכנס אליו אמר עליו" :מיינער א דייטשער קרוב" (דהיינו ששניהם היו נכדי רבי פסח מיאווארניק). ז.
נעתק ממה שסיפר רבי חיים ברוך אדעסט ז"ל (בן רבי אפרים שמואל ,בן רבי אשר זעליג) ששמע מזקינו הנזכר ז"ל. ח.
ראה ספר 'בית שלמה' השלם (מאמר בית צדיקים ,אות מו)" :ואחרי הסתלקות אביו הקדוש [היינו רבינו בעל 'יודעי בינה'] ָָּפָנָ ה הֹודֹו לצאנז גם על מועדים ורגלים ,היינו בכל שנה – [משנת תרכ"ו עד ט.
שנת תרל"ו ]...בימים האחרונים של פסח לא יחסר המזג" .והיות שרבי אפרים שמואל נולד לערך שנת תרל"ב ,סיפור זה אירע בין שנת תרל"ב לשנת תרל"ו [שנת פטירתו של הה"ק מצאנז נבג"מ].
החסיד רבי אשר זעליג אדעסט תעודת פטירה מצבת רבי אשר זעליג אדעסט ספר 'אשמורת הבוקר' (תקצ"ה)
מסטריזוב -פראנקפורט של רבי אשר זעליג אדעסט בפראנקפורט עם חותמת רבינו בעל 'שם שלמה'
טי
מכתבים למערכת
ותגובות והערות העורך אגרא דפרקא
בעזבון המשפחה נשאר ספר 'אשמורת הבוקר' ולא כלום .אבל הה"ק ממונקאטש חיזקו ,ואמר לו סביב היושבים
(זאלקווא תקצ"ה) שהיה שייך לבעל 'שם שלמה' ,ושמא שבסעודה הבאה ישלש הדבר ויעמיד שוב צלוחית וראה לשלחנו,
קיבלו זקיני בעת שעבר הה"ק בעל 'שם שלמה' יין ,ויזכיר את השמות לרפואה ,ואכן כן עשה. שיש שם אנשים
מסטריזוב למונקאטש ,או שקיבלו מהה"ק בעל אז בפעם השלישית כשהעמיד היין פנה הה"ק יתר על המנין,
'דרכי תשובה' כאות הכרת הטוב על כל פעלו בעת מצאנז אליו ושאל לו :מה שם אשתך? וזקיני מרוב התחיל לומר 'נו
חלוקת נכסי דלא ניידי של אביו בסטריזוב .ואנחנו הלם התרגש מאוד ולא ענה כלום ,עד שהה"ק נו' ,וזקיני ז"ל
לא נדע (רצו"ב צילומים). [כשהיה מספר את זה
ממונקאטש פנה אליו ואמר" :זעליג ווי אזוי הייסט
די שוויגער" ,אז ענה ואמר זקיני גם את שם זוגתו היה תמיד בוכה] חשב
בעת מלחמת העולם הראשונה נמלט זקיני שכוונת מצבת רבי אפרים שמואל אדעסט לעצמו
ושם אמה ,והה"ק מצאנז אמר" :גוט ,מיר וועלן
מסטריזוב ,ועבר לגור בעיר פראנקפורט דמיין ,יחד מצאנז הה"ק בפראנקפורט
מתפלל זיין פאר די מאמע און די קינדער זיי זאלן
עם בנו זקיני הרבני החסיד רבי אפרים שמואל ,ושם והתכונן אליו,
האבן א רפואה שלימה" .כשמוע זקיני זאת ,נתבהל
גרו עוד ממשפחת אדעסט עוד קודם לכן ,ונשאר מאו ד ,ברם הה"ק ממונקאטש הרגיעו" ,אויב דער רב לצאת ,אבל הה"ק מצאנז רמז לו שיתיישב בחזרה,
לגור שם עד עת פטירתו בפניא מעלי שבתא ,בעת האט געזאגט אז ער וועט מתפלל זיין פאר זיי ,וועט וניגש לאברך חסידי אחד שהיה שם ,והיה מלובש
רעווא דרעווין (בשעה 5:45לפנות ערב) ביום כ"ו לחדש אלעס גוט זיין"! בשטריימל וזיידענע בעקיטשע ,ואמר לו :נו נו ,ואחז
שבט שנת תרפ"ז לפ"ק ,ושם מנוחת כבודו. הה"ק מצאנז בבגדיו והראה לו שיצא.
לאחר החג אכן הגיע טעלעגראם לצאנז עם בקשה
אזכיר לטובה גם את ש"ב מו"ה ישעיה נפתלי שיתפללו על זקינתי שנחלתה מאוד ר"ל .ומעשה באמצע הסעודה ,יעץ הה"ק ממונקאטש לזקיני
אדעס ז"ל (בן רבי צבי יעקב ,בן זקיני רבי אפרים שמואל הנזכר), שהיה כך היה ,לאחר שנסע זקיני מסטריזוב נפלה שיעמיד צלוחית יין על השלחן לפני הקודש ויזכיר
שהיה מסתופף בצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, זוגתו זקינתי למשכב (במחלת הטיפוס) והיתה חלשה שמות צאצאיו הזקוקים לרפואה .וכך עשה ,העמיד
ובטח זכור לטובה להרבה מחסידי מונקאטש ,יהא מאו ד ,והעמידו לצידה אשה משרתת שתסייע לה. צלוחית יין והזכיר את בתו 'חנה מינדל בת איטא',
זכרו ברו ך .וכן את רבי יצחק קליין ע"ה שהסתופף בתוך חולשתה פתאום ביקשה זקינתי מהמשרתת ובנו זקיני 'אפרים שמואל בן איטא' ,והה"ק מצאנז
כל השנים אצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א והיה שתביא לה 'א קאלטע קארטאפעל' ,המשרתת לא הגיב כלום ,כאילו לא שמע כלום .והה"ק בעל
מנאמני ביתו ,אשר זוגתו מרת אסתר היתה בת רבי נבהלה וחשבה שזקינתי מדברת מתוך חולשתה, 'שם שלמה' אמר לזקיני לאחר הסעודה שלא ידאג,
יהושע ומרת בינה לאנגזאם ,חתן זקיני רבי אפרים ושלחה לקרוא לאנשים ,בין לבין אמר לה זקינתי, ובסעודה הבאה ישנה הדברים ויעמיד שוב צלוחית
שמואל הנזכ ר. אם תעשי את מבוקשיי אני מבטיחה לך שתאריכי יין ויזכיר את צאצאיו מחדש.
ימים יותר ממני ,ובתוך כך הביאו גם את הרופא אשר וכך הוה ,בסעודת הלילה העמיד זקיני שוב
בברכת כוח"ט ,ותמשיכו להרבות כבוד שמים י
טשָא סעסטווא'
ָ נַא זעליג
'זָא ַ
שאל בלשון פולניתָ : צלוחית יין והזכיר את שמות צאצאיו לרפואה ,ושוב
בפרסום מעשי הצדיקים וצאצאיהם. [פירוש :אשתו של זעליג מה קרה] ,וענתה שאינה יודעת, העלים הה"ק מצאנז
יעקב יוסף דוב דימאנד, רק כשנרדמתי מקודם חלמתי וראיתי איש זקן אחד עצמו מזה ,כאילו
נצר למשפחת דימאנד וקרויט מסטריזוב הנכנס לכאן ,ולקח מתחת לראשי משהו כב ד. לא שמע .כעת היה
(בן רבי אברהם יהושע העשל ,שכיהן כראש הקהל האחרון כאשר חזר זקיני מצאנז וסיפרה לפניו זקינתי את לזקיני כבר קצת
בסטריזוב ,ונכד [אבי אמי] רבי יחיאל מיכל קרויט מסטריזוב,
החלום הנזכר ,ביקש זקיני ממנה לתאר לפניו איך עגמת נפש ,כי כבר
היה נראה אותו זקן שראתה בחלומה .וכשתיארה הוציא פעמיים כסף
שהסתופף בצל הרב הקדוש בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ)
לפניו תואר האיש הזקן ,התברר שזה היה דומה להעמיד צלוחית
חתן רבי יוסף שמריה הכהן סיטנער, לצורתו של הה"ק מצאנז נבג"מ (אשר זקינתי לא ראתה יין והזכיר צאצאיו
חתן רבי חיים ברוך אדעסט ,בן רבי אפרים שמואל, אותו מעולם) .ואכן כך הוה ,וזקינתי וילדיה כולם לרפואה ,והה"ק
בן רבי אשר זעליג אדעסט מסטריזוב נחלמו ונתרפאו ,וחיו עוד הרבה שנים. מצאנז לא מגיב ידיעה במכ"ע 'מחזיקי הדת'
אודות בחירות לחברת 'מחזיקי
הדת' בסטריזוב
בפולנית.Żona Zelig – co się stało : י.
גליון זה נתנדב על ידי:
מן המעיין
הגליון יוצא לאור מזמן לזמן באופן פרטי על ידי העורך:
ישראל זאב גוטמאן
יחקק לזכרון כל הזכויות שמורות
נשמת האי חסיד נכבד ,הסתופף בצל צדיקים, אין להעתיק כל חומר ,מסמך או תמונה מגליון זה ,או חלק ממנו,
ונסע אל רבינו בעל דרכי תשובה נבג"מ בכל אופן שהוא ללא רשות בכתב מהעורך.
מוה"ר זאב בן מו"ה צבי פליישמאן ז"ל הערות והארות יתקבלו בברכה ,וכן כל חומר הקשור לחצר רבותינו
נפטר ביום כ"ד לחדש אלול שנת תרע"ה לפ"ק הקדושים והעיר מונקאטש יתקבלו בהערכה.
הונצח על ידי נכדו ,הרבני הנגיד המפואר כתובת המערכת1370 51 Street Suite 7D Brooklyn, NY 11219 :
אשר עומד לימיננו תמיד בסיוע שיש בו ממש פקס718-854-3302 :
מו"ה טוביה שמואל פליישמאן שיחי' מיילhamaayon@hoitzuasemes.org :
ישלם ד' פעלו והנה שכרו אתו החיי"ם והשלו"ם הגליון הבא יופיע בעז"ה לקראת ח"י טבת תשפ"ז הבעל"ט
כ
