gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: בריתי יצחק · Brisi Yitzchok

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המכון‬ ‫להוצאת‬ ‫כתבי‬ ‫מורינו‬ ‫הגאון רבי‬ ‫יצחק ברנד‬ ‫שליט"א‬ ‫אכ֔ל ּו‬ ‫֙ימו יֹ ֵ‬ ‫ֲא ׁ ֶש֨ר ֵח ֶ֤לב זְ ָב ֵח ֹ ֙‬ ‫יכ֑ם‬‫יִ ׁ ְש ּת֖ ּו יֵ ֣ין נְ ִס ָ‬ ‫דברים לב‪ ,‬לח‬ ‫פאות מהודו זה כמו שתיית יין שנתנסך לפני‬ ‫שתי וערב • בהנאה מתקרובת עבודה זרה יש‬ ‫שני לאווין שחייבים עליו מלקות • השתלשלות‬ ‫הנהגת לבישת פאה‪ ,‬ממתן תורה עד עצם היום‬ ‫הזה • שלשה שלבים • שלב ראשון‪ :‬ממתן‬ ‫תורה‪ ,‬עד תקופת הרמ”א • שלב שני‪ :‬מתקופת‬ ‫הרמ”א‪ ,‬עד קרוב לשנת תשכ”ח • שלב שלישי‪:‬‬ ‫מקרוב לשנת תשכ”ח‪ ,‬עד עצם היום הזה‬ ‫מצד פריצות • מצד תקרובת‬ ‫גזירת הגיוס‬ ‫עבודה זרה • הלחץ הנורא‬ ‫לגיוס חרדים‬ ‫נכתב בעזהי"ת ע"י מורינו הרב‬ ‫שליט"א י”א סיון תשפ”ו‬ ‫‪TALMIDIM2@GMAIL.COM‬‬ ‫‪RY-BRAND.COM ‬‬ ‫‪‬‬ ‫פאות מהודו זה כמו שתיית יין שנתנסך לפני שתי‬ ‫וערב‬ ‫ב‬ ‫יסוד זה מבוסס על הכללים דלהלן‪:‬‬ ‫]א [איתא במס' עבודה זרה (דף כט ע"ב בגמ')‪ :‬יין מנלן? אמר רבה בר‬ ‫יכ֑ם‪ ,‬מה‬ ‫֔לו ִי ׁ ְש ּת ּ֖ו ֵי֣ין נְ ִס ָ‬ ‫ֹאכ ּ‬ ‫שר ֵח ֶ֤לב ְז ָב ֵח֙ימוֹ ֙ י ֵ‬ ‫אבוה‪ :‬אמר קרא‪ֲ :‬א ׁ ֶ ֨‬ ‫זבח אסור בהנאה‪ ,‬אף יין נמי אסור בהנאה‪.‬‬ ‫]ב [עבודה זרה (דף נא ע"א)‪ :‬אמר ר”נ אמר רבה בר אבוה אמר רב‪:‬‬ ‫עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל‪ ,‬שבר מקל בפניה ‪ -‬חייב‪,‬‬ ‫ונאסרת; זרק מקל לפניה ‪ -‬חייב‪ ,‬ואינה נאסרת‪ .‬והוא תולדה של‬ ‫שחיטה לעבודה זרה‪ ,‬כמבואר בסנהדרין (דף סב ע"א)‪ ,‬רמב”ם‬ ‫(הל’ עבודה זרה פ”ג ה"ד)‪ ,‬ושו”ע (יו”ד סי’ קלט סעי' ג)‪ .‬ונאסר אף כשאין‬ ‫דעתו לתת לע”ז כלום‪ ,‬אלא מעשה השחיטה עצמו אוסר (ט”ז‬ ‫יו”ד סי’ ד ס”ק א)‪ .‬ועי’ רש”י (עבודה זרה דף לב ע"ב ד”ה סתם)‪ :‬סתם מחשבת‬ ‫וכו’ ‪ -‬וכי שחטה עבדה לעבודת כוכבים בשחיטתו‪ ,‬ונאסרה‪,‬‬ ‫דשחיטתה היא תקרובתה‪.‬‬ ‫[גילוח שערות זה כמו שבירת מקל‪ ,‬שהוא תולדת שחיטה‪,‬‬ ‫]ג‬ ‫ונאסר מדין תקרובת ע"ז‪.‬‬ ‫]ד [גילוח שער הוא עבודה לע”ז‪ ,‬וחייב עליו מיתה כשדרכו בכך‪.‬‬ ‫כמ"ש ברמב”ם (ספר המצוות‪ ,‬לאווין ו)‪ ,‬ובספר החינוך (מצוה כט)‪ ,‬מעביר‬ ‫שער לכמוש‪.‬‬ ‫בהנאה מתקרובת עבודה זרה יש שני לאווין שחייבים‬ ‫עליו מלקות‬ ‫בריתי יצחק • הרז הדובע‬ ‫כתב הרמב”ם (הלכות עבודה זרה פ"ז ה"ב)‪ :‬עבודת כוכבים ומשמשיה‬ ‫ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה אסור בהנאה‪ ,‬שנאמר ולא תביא‬ ‫תועבה אל ביתך‪ .‬וכל הנהנה באחד מכל אלו לוקה שתים‪ ,‬אחת‬ ‫֑הו ׁ ַש ֵ ּ ֧‬ ‫קץ׀‬ ‫מ ּ‬ ‫ית ָ֔ך ְו ָה ִי ָ‬ ‫֥ית ֵח ֶ֖רם ָּכ ֹ‬ ‫ה ֶאל ֵ ּב ֶ‬ ‫משום (דברים ז‪,‬כו) ְולֹא ָת ִב֤יא [תוֹ ֵע ָב ֙‬ ‫הוא]‪ ,‬ואחת משום (שם יג‪,‬יח) ְולֹא ִי ְד ַ ּב֧ק‬ ‫ְּת ׁ ַש ְ ּק ֶצ֛נּ ּו ְו ַת ֵ ֥‬ ‫עב׀ ְּת ַת ֲע ֶב֖נּ ּו ִּכי ֵח ֶ֥רם ּ‬ ‫ם‬ ‫ך ַר ֲח ִמי ֙‬ ‫ש ּוב ה’ ֵמ ֲחר֣וֹ ן ַא ּפ֗וֹ ְונָ ַתן ְל ָ ֤‬ ‫[ל ַמ ַע ֩ן ָי ׁ ֨‬ ‫ך ְמא ּ֖ו ָמה ִמן ַה ֵח ֶ֑רם ְ‬ ‫ְ ּב ָי ְד ָ ֛‬ ‫בע ַל ֲאב ֶֹתיך]‪ .‬עכ"ל‪ ,‬וע"ע רמב"ן (דברים ז‪,‬כה‪-‬‬ ‫שר נִ ׁ ְש ַ ּ ֖‬‫ָ‬ ‫ך ְו ִה ְר ֶ ּב֔ך ַּכ ֲא ׁ ֶ ֥‬ ‫ְו ִר ַח ְמ ֣‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫כו; ושם ו‪ ,‬י בסוף)‪.‬‬ ‫ג‬ ‫השתלשלות הנהגת לבישת פאה‪,‬‬ ‫ממתן תורה עד עצם היום הזה‬ ‫[מזה מוכח שסתם פאה היום‪ ,‬הוא בא מן הטמפלים של הודו‪,‬‬ ‫שנעשו לשם עבודה זרה]‪.‬‬ ‫שלשה שלבים‬ ‫ממתן תורה‪ ,‬עד תקופת הרמ”א‪.‬‬ ‫שלב ראשון‪:‬‬ ‫מתקופת הרמ”א‪ ,‬עד קרוב לשנת תשכ”ח‪.‬‬ ‫שלב שני‪:‬‬ ‫מקרוב לשנת תשכ”ח‪ ,‬עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫שלב שלישי‪:‬‬ ‫שלב ראשון‪ :‬ממתן תורה‪ ,‬עד תקופת הרמ”א‬ ‫השימוש של פאה נכרית הוא בשביל אשה שחסר לה שערות‪ ,‬או‬ ‫שמגלחת את השערות‪ ,‬או שיש לה שערות לבנות‪ ,‬ורוצה להתקשט‬ ‫בפאה לבעלה בכדי להשלים את חסרון השערות‪ .‬ומדובר במקום‬ ‫שאילו היה לה מספיק שערות ‪ -‬לא היתה לובשת פאה‪ ,‬כי מדובר‬ ‫במקום שמותר לגלות את השערות‪ ,‬כמו בבית‪ ,‬או בחצר במקום‬ ‫שאין רבים‪ .‬ע”פ הגמרא בכתובות (דף עב ע"ב)‪ ,‬ותוס’ (שם)‪ ,‬וכך דעת‬ ‫רוב הראשונים‪.‬‬ ‫גם מי שס”ל שאין לגלות את כל השערות בחצר [הסמ”ג‪ ,‬הובא‬ ‫בבית שמואל (אבה”ע סי’ קטו ס”ק ט)]‪ ,‬מ”מ אין חיוב לכסות כל השערות‪,‬‬ ‫[כמבואר בב”ש (שם)]‪.‬‬ ‫ָ֑כיִסְנ ןֵ֣י ּוּ֖תְׁשִי ּולֵ֔כאֹי מ‬ ‫ם‬ ‫ביאור זה של שימוש פאה נכרית כתחליף לשער‪ ,‬במקום‬ ‫שמותר לגלות את השער‪ ,‬מפורש בגמרא נזיר (דף כח ע"ב) באשה נזירה‬ ‫י‬ ‫שצריכה לגלח שערותיה‪ ,‬ולובשת פאה לתקן הגילוח‪ ,‬בשביל בעלה‪.‬‬ ‫וברש”י ערכין (דף ז ע"ב ד”ה בפיאה)‪ :‬בפיאה נכרית ‪ -‬דרגילות היו נשים‬ ‫כששערן מועט לקשור שיער נשים נכריות לשערן והוא פיאה נכרית‪.‬‬ ‫ובערוך (ערך פאה)‪ ,‬הובא בברטנורא (שבת פ”ו מ”ה)‪ :‬פאה נכרית‪ .‬אשה שאין‬ ‫לה רוב שער‪ ,‬לוקחת שער נשים אחרות ומשימה בראשה‪ ,‬ונראה כאילו‬ ‫ֹ֙ו ב‬ ‫יֵ֙חְָזבֶלֵ֤ח ר ׁ‬ ‫הוא שערה‪ .‬וכן בחידושים המיוחסים להר”ן (שבת דף סד ע"ב)‪ ,‬ובמאירי‬ ‫(שם)‪ ,‬וברשב”א (שבת דף סה ע"א ד"ה אמר אביי)‪ ,‬וריטב”א [כעת נקרא חידושי‬ ‫ואין שום זכר לשיטה שפאה‬ ‫הר"ן] (שם)‪ ,‬ובשנות אליהו (שבת פ"ו מ"ה)‪.‬‬ ‫ֶ֨שֲא‬ ‫נכרית משרת בשביל כיסוי שער לשם צניעות‪ ,‬במקום שאסור לגלות‬ ‫שער עצמה‪ ,‬אדרבה‪ ,‬זה משרת את אותו התפקיד של השער‪.‬‬ ‫התוצאה מזה‪ ,‬שיש רק מעט נשים שצריכות פאה נכרית‪,‬‬ ‫ובשביל מעט נשים אלו יש מעט נשים עניות שמוכנות לקצוץ‬ ‫ד‬ ‫שערותיהן לעשות מזה פאה נכרית‪ .‬אבל סתם אשה שומרת את‬ ‫השער לעצמה‪ ,‬להתקשט במקום שמותר לגלות השער‪ ,‬או גויות‬ ‫שמגלות השער גם בחוץ‪.‬‬ ‫שלב שני‪ :‬מתקופת הרמ”א‪ ,‬עד קרוב לשנת תשכ”ח‬ ‫בתקופת הרמ”א‪ ,‬חי רבינו יהושע בועז [בעל מסורת הש”ס על‬ ‫הגמרא‪ ,‬והגהות שלטי גיבורים על הרי”ף]‪ ,‬וחידש המצאה חדשה‪,‬‬ ‫שפאה נכרית משמשת בשביל כיסוי שער לשם צניעות‪ ,‬במקום‬ ‫שאסור לגלות שער אשה נשואה‪ .‬הוא כותב את זה בהגהות מסורת‬ ‫הש”ס נזיר (דף כח ע"ב)‪ ,‬ובהגהות הרי”ף שבת (שלטי גיבורים‪ ,‬פרק ו) על‬ ‫המשנה של היתר פאה נכרית בחצר בשבת‪ ,‬שלא גזרו בה משום‬ ‫חשש הוצאה‪[ .‬הועתק ברמ”א (או”ח סי’ עה סעי’ ב)‪ ,‬ובמג”א (ס”ק ה)‪,‬‬ ‫ובמ”ב (ס”ק טו)]‪.‬‬ ‫וגם מסברא זה צע”ג‪ ,‬שהרי חיוב כיסוי ראש הוא משום‬ ‫הרחקה מעריות‪ ,‬עי’ סוף גיטין‪ ,‬תרומת הדשן (סי’ י)‪ ,‬שו”ע אבה”ע‬ ‫(סי’ כא סעי' ב)‪ ,‬ורא”ש (כתובות פרק ז סי’ ט)‪ .‬והחילוק שעשה‪ ,‬ששער הוא‬ ‫ערוה רק אם רואים גם בשר בין השערות‪ ,‬צע”ג‪ ,‬ולא שייך לחדש‬ ‫זה בלי מקור בגמרא‪.‬‬ ‫אולם בגמרא נזיר‪ ,‬שמדבר באשה נזירה שמגלחת את שערותיה‪,‬‬ ‫מפורש שמדבר באשה שאין לה שערות‪ ,‬ואילו לא היתה נזירה ולא‬ ‫מגלחת שערותיה‪ ,‬לא היתה צריכה פ”נ‪ ,‬ומדובר בהכרח לשימוש‬ ‫במקום שמותר לגלות את שערותיה לבעלה‪ .‬וכ"כ כל הראשונים‪ ,‬עי'‬ ‫לעיל (ע"ע במאמר “את אשר התרת אסרתי ואת אשר אסרת התרתי”‪ ,‬נמצא באתר בריתי יצחק ובאוצר‬ ‫החכמה בריתי יצחק ‪ -‬נשים‪ ,‬וכן במאמר “מהנהגה כקמחית‪ ,‬לתקרובת עבודה זרה“‪ ,‬וכן במאמר "טעות‬ ‫פאה נכרית ברחוב והיתר מכירה ‪ -‬מחייב לימוד זכות על חוגים אחרים")‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • הרז הדובע‬ ‫מאיפה יש כ"כ הרבה שערות?‬ ‫אולם החידוש של רבינו יהושע בועז‪ ,‬חוץ מעצם התמיהה שזה‬ ‫נגד הגמרא ונגד הראשונים‪ ,‬מעלה בעיה אחרת פרקטית‪ :‬אם כל‬ ‫הנשים היהודיות משתמשות בפאה נכרית בשביל צניעות‪ ,‬במקום‬ ‫שאסור לגלות שער עצמי‪ ,‬א”כ יש צורך בהרבה מאוד פאות נכריות‪,‬‬ ‫כי גם אשה שיש לה שערות טובות וארוכות צריכה פאה נכרית‪,‬‬ ‫מאיפה לוקחים את כל השערות האלו?‬ ‫ה‬ ‫אולם באמת בתחילה לא הרבה השתמשו בהיתר הזה‪ ,‬ובעל‬ ‫הבאר שבע חלק על ההיתר הזה בשתי ידים [הובא במסורת הש”ס‬ ‫המאוחר (נזיר דף כח ע"ב)‪ ,‬ובמג”א‪ ,‬ומ”ב (הנ”ל)]‪.‬‬ ‫וכן היו השערות מאוד קצרות‪ ,‬ולא הגיעו מגובה הראש עד‬ ‫סוף הראש‪ ,‬אלא רק בדרך דירוג‪ ,‬כמו רעפים‪ ,‬ובדרך כלל לא היו‬ ‫יפות כמו שער עצמי‪ ,‬ויש בזה עכ”פ זכר לצניעות‪ ,‬ובזה היה ניתן‬ ‫איך שהוא להסתדר עם אפשרות שערות מנשים שמקצרות קצת‬ ‫השערות שלהן למכירה‪.‬‬ ‫שלב שלישי‪ :‬מקרוב לשנת תשכ”ח‪ ,‬עד עצם היום‬ ‫הזה‬ ‫קרוב לשנת תשכ”ח‪ ,‬קרה מהפכה בנושא הפאות‪ ,‬שערות‬ ‫הפאות התארכו מגובה הראש עד סוף הראש‪ ,‬והרבה עוד יותר‬ ‫ארוך‪ ,‬ויש בזה שאלה‪ ,‬מה קרה כאן‪ ,‬מאיפה הגיעו שערות ארוכות‬ ‫בכמות רצינית?‬ ‫התשובה נמצאת בספר שיח נחום מהרב נחום רבינוביץ זצ”ל‬ ‫(סי’ נא‪ .‬תשובה זו נכתבה בפעם הראשונה בכתב־עת “קול תורה” ניסן‏־אייר תשכ”ח)‪ ,‬שכתב שבגלל‬ ‫שהובאו שערות מהודו בכמויות ענקיות‪ ,‬התאפשר ייפוי ואריכות‬ ‫השערות‪.‬‬ ‫וז"ל‪ :‬שאלה‪ :‬בזמן האחרון‪ ,‬בגלל האופנה החדשה‪ ,‬עלה הביקוש‬ ‫לשיער אדם לפאות נכריות עד להפליא‪ .‬היוקר גרם לכניסת הודו לשוק‬ ‫זה‪ .‬שם ישנם אלפים ורבבות שנוהגים לגדל פרע‪ ,‬וליום איד ידוע‬ ‫ָ֑כיִסְנ ןֵ֣י ּוּ֖תְׁשִי ּולֵ֔כאֹי מ‬ ‫ם‬ ‫מתגלחים ומקריבים את השיער לעבודה זרה‪.‬‬ ‫לפנים היו שורפים את השיער המתקבץ שם לקמצים אחרי טקס‬ ‫י‬ ‫ההקרבה‪ .‬אולם כאשר ראו הסוחרים בהונג קונג שהשיער שווה כסף‪,‬‬ ‫השפיעו על השלטונות למנוע איבוד השיער‪ ,‬מאחר שהוא יכול לשמש‬ ‫מקור למטבע זר‪.‬‬ ‫ומסקנתו היא‪ ,‬שזה נאסר מדין תקרובת עבודה זרה‪ .‬אומנם‬ ‫ֹ֙ו ב‬ ‫לא רוצה להורות כך להלכה למעשה‪ ,‬עד שיראה את התשובה שלו‬ ‫יֵ֙חְָזבֶלֵ֤ח ר ׁ‬ ‫לגדולי הפוסקים‪.‬‬ ‫מכל זה רואים שבגלל ייפוי הפאות‪ ,‬כולל הארכת הפאות יותר‬ ‫ֶ֨שֲא‬ ‫ויותר‪ ,‬הוצרכו להביא פאות מהודו‪ .‬כלומר‪ .‬כל זמן שהפאות היו‬ ‫קצרות‪ ,‬לא הוצרכו להביא מהודו‪ ,‬וכשהתארכו הפאות הביאו‬ ‫מהודו‪ ,‬ששם יש איסוף ענק‪ .‬למעשה נתברר שבטמפל בטירומאלה‪,‬‬ ‫המקום הכי גדול בהודו לגילוח‪ ,‬מתגלחים כל יום בין ‪15,000‬‬ ‫ו‬ ‫ל–‪ 20,000‬ראשים‪ ,‬כדי להקריב לפסל שם [ע”פ ספר האוניברסיטה‬ ‫של טירומאלה]‪ .‬בהודו ועוד מדינות‪ ,‬יש יותר ממיליארד מאמינים‬ ‫בהינדו‪ ,‬כמעט כולם בהודו‪ .‬ויש עוד הרבה טמפלים בהודו‪ ,‬ועוד‬ ‫מדינות שמתגלחים לעבודה זרה‪.‬‬ ‫אולם כשיש כבר גזיזה ענקית מהודו‪ ,‬גם הקצרות יכולים לבוא‬ ‫משם‪ ,‬ואין להתיר [להסיר עכ”פ איסור תקרובת ע"ז] אלא בהשגחה משעת‬ ‫גזיזה‪[ .‬נמצאה כעת “עטרת ראשה” בהשגחה של הרב שריאל‬ ‫רוזנברג שליט”א‪ ,‬אולם לא שייך שיעשה בהיקף ענק המספיק‬ ‫לכללות נשות ישראל‪ ,‬כי לא שייך לעשות איסוף כ"כ ענק מנשים‬ ‫עניות שמוכרות שער‪ ,‬אלא ע”י נשים שמתגלחות להקריב לע”ז]‪.‬‬ ‫בשנת תש”ל הוציא הגאון ר’ משה שטרנבוך שליט”א מאמר‬ ‫“דת והלכה” לאסור את הפאות מהודו‪ .‬בשנת תשס”ד אחרי משלוח‬ ‫שלוחים להודו‪ ,‬הוציא מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ”ל‬ ‫איסור לפאות מהודו (קובץ תשובות ח”ג סי’ קיח)‪ ,‬וכן הצטרפו לזה הגאון‬ ‫רבי נסים קרליץ זצ”ל‪ ,‬והגאון רבי שמואל ווזנר זצ"ל (עי’ באתר יופי‬ ‫יהודי‪ ,‬במאמר אגרות וכתבי־יד ממרן בעל שבט הלוי זצוק"ל בענין תקרובת ע"ז המצויה בפאות‪ ,‬ובמאמר‬ ‫להצדיק מקחו של צדיק – דעת מרן בעל השבט הלוי בענין השיער מהודו)‪ ,‬ועוד רבנים‪ .‬בשנת‬ ‫תשע”ח חזר הגר”מ שטרנבוך לשלוח שליח‪ ,‬ונתברר בבירור גמור‬ ‫שזה תקרובת ע”ז (תשובות והנהגות ח”ה סי’ קס)‪.‬‬ ‫הארכנו בזה בספר בריתי יצחק ‪ -‬הלכות עבודה זרה (הובא באוצר‬ ‫החכמה‪ ,‬ובאתר בריתי יצחק) לדחות את כל ניסיונות ההיתרים [עי’ הקיצור של‬ ‫הדחיות בהקדמה שם]‪ ,‬ובעיקר ע”י המודעה הגדולה בבית הגילוח של‬ ‫טירומאלה בארבע שפות כולל אנגלית‪ ,‬שהדביקו את זה בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬שהגילוח הוא תקרובת לפסל‪ ,‬וזה תקרובת ע”ז בלי שום‬ ‫פקפוק (מקור למודעה נמצא בספר ודרשת וחקרת‪ ,‬הישכם אוהבים המקוצר עמוד כא)‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • הרז הדובע‬ ‫התמונה של השלט‪:‬‬ ‫ז‬ ‫האנגלית‪The place of offering Hair to Lord Venk……. Swami :‬‬ ‫תרגום‪ :‬המקום של קרבן שיער לאדון ו‪ ......‬ס‪( .......‬שם הפסל)‪.‬‬ ‫אולם לחץ הנשים שהתמכרו לפאות‪ ,‬וגם לא מוכנות ללבוש‬ ‫פאות סינטטיות‪ ,‬בטענה שזה לא ממש דיוק מוחלט ליופי שער‪,‬‬ ‫גורם לרבנים לחפש היתרים מתחת הקרקע‪ ,‬שאינם שווים כלום‪.‬‬ ‫[כ־‪8‬‬ ‫ע"פ הכמויות הענקיות של השער היוצא מן הטמפלים‬ ‫טונות ליום] (עי' פאת קדמה ח"א עמ' סד‪ ,‬עי' אוצה"ח)‪ ,‬כל השערות בעולם בחזקת‬ ‫שבאים מהודו‪ ,‬מדין רוב ומצוי (עי' מ"ב סי' תסז ס"ק מט)‪ ,‬ולא מקרי ספק‬ ‫כלל‪ .‬וע"פ המציאות ניתן לעשות משער הודו כל צבע ויופי של שער‪.‬‬ ‫והרבה שטענו שיודעים להכיר‪ ,‬אחרי בדיקה נתגלה טעותם‪ .‬ואין‬ ‫עצה להיות בטוח שהשער לא מהודו‪ ,‬אלא בהשגחה משעת גזיזה‪,‬‬ ‫או בשער סינטטי‪.‬‬ ‫גזירת הגיוס‬ ‫אחד מן העונשים המבוארים בפסוקים בעקבות פאות מצד‬ ‫פריצות ומצד תקרובת עבודה זרה‪ ,‬זה נפילת חיילים רח"ל‪.‬‬ ‫מצד פריצות‬ ‫הו ְ ּבנוֹ ת ִצ ּיוֹ ן ַו ֵּת ַל ְכנָ ה נְ ּ‬ ‫טויוֹ ת ָ ּגרוֹ ן‬ ‫ֹאמר ְי ָי ַי ַען ִּכי ָג ְב ּ‬‫ישעיהו (ג‪,‬טז)‪ַ :‬ו ּי ֶ‬ ‫יהם ְּת ַע ַּכ ְסנָ ה‪ .‬ופי' רש”י (שם)‪:‬‬ ‫ּו ְמשַׂ ְ ּקרוֹ ת ֵעינָ ִים‪ָ ,‬הלוֹ ְך ְו ָטפֹף ֵּת ַל ְכנָ ה ּו ְב ַר ְג ֵל ֶ‬ ‫ם‬ ‫ויונתן תירגם ּו ְב ָפ ְת ָהן ַמ ְק ָפן ‪ -‬היו קושרות פיאות נכריות קליעת שערות‬ ‫ָ֑כיִסְנ ןֵ֣י ּוּ֖תְׁשִי ּולֵ֔כאֹי מ‬ ‫תלושין כורכות עם קליעותיהן שיראו גסות וטפופות‪ .‬ויוצא שהפאות‬ ‫י‬ ‫היפות ברחוב הם חלק של גילוי עריות‪ ,‬שזה אחד מן סיבות החורבן‬ ‫של בית ראשון (יומא דף ט ע"ב)‪ .‬ואחד מן העונשים על זה נאמר בהמשך‬ ‫בו ָר ֵתך ַ ּב ּ ִמ ְל ָח ָמה (הובא באריכות במאמר “יען כי גבהו‬ ‫ֹלו ּו ְג ּ ְ‬ ‫(פסוק כה)‪ְ :‬מ ַת ִי ְך ַ ּב ֶח ֶרב ִי ּפ ּ‬ ‫בנות ציון הלוך וטפוף תלכנה”)‪.‬‬ ‫ֹ֙ו ב‬ ‫מצד תקרובת עבודה זרה‬ ‫יֵ֙חְָזבֶלֵ֤ח ר ׁ‬ ‫עי’ ספר יהושע (פרק ז) המבאר באריכות את מעשה עכן שמעל‬ ‫בחרם יריחו‪ ,‬ונפלו כשלשים וששה חיילים‪ ,‬ויהושע היה נשבר מזה‪.‬‬ ‫ֶ֨שֲא‬ ‫אמר לו הקב”ה (יהושע ז‪,‬יג) ִּכי כֹה ָא ַמר ְי ָי אֱ ֵֹהי ִישְׂ ָר ֵאל ֵח ֶרם ְ ּב ִק ְר ְ ּב ָך ִישְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫יך ַעד ֲה ִס ְיר ֶכם ַה ֵח ֶרם ִמ ִ ּק ְר ְ ּב ֶכם‪ .‬וע’ בנצי”ב‬ ‫קום ִל ְפנֵ י א ְֹי ֶב ָ‬ ‫תו ַכל ָל ּ‬ ‫לֹא ּ‬ ‫(העמק שאלה פרשת ואתחנן שאילתא קמב אות ט) שה”ה הנהנה מעבודה זרה שנקרא‬ ‫חרם היה אותו עונש‪ .‬וזה כולל גם תקרובת עבודה זרה שנקרא‬ ‫ח‬ ‫חרם (עי’ במאמר “הנהנה מעבודה זרה גורם לנפילת חיילים”)‪ .‬ומבואר בנצי”ב שהנהנה‬ ‫מן החרם הוא ממש רודף את החיילים‪ ,‬ובגלל זה היה עכן חייב‬ ‫מיתה‪ .‬ועי’ דברים מזעזעים בגמ’ סנהדרין (דף סד ע"ב) בענין חטא עכן‪,‬‬ ‫שאילו אברהם אבינו ע”ה כשהיה ע”י העי‪ ,‬לא היה מתפלל להציל‬ ‫את ישראל ‪ -‬לא היה נשאר משונאיהם של ישראל שריד ופליט‪.‬‬ ‫וע”ע רש”י (בראשית יב‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫ויוצא שבסך הכל הפאות היפות הם בשייכות של ג' החמורות‪:‬‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות‪ ,‬ושפיכות דמים‪.‬‬ ‫הלחץ הנורא לגיוס חרדים‬ ‫הלחץ והגזירות הנוראות שיש כעת על חרדים בגלל שלא‬ ‫הולכים לצבא‪ ,‬בא בעיקר מצד ריבוי נפילת חיילים בשנים אחרונות‬ ‫הי”ד‪ .‬ונהי שיש טענה לא ללכת לצבא [גם מי שלא לומד]‪ ,‬בגלל‬ ‫שמטרת הצבא היום הוא לא רק בשביל ללחום נגד האויבים‪ ,‬אלא‬ ‫גם בשביל לעשות כור היתוך ללחום נגד היהדות‪ .‬אבל סברת פטור‬ ‫זה לא מהני כשבציבור עצמו גורמים רח"ל שייהרגו חיילים הי”ד‪.‬‬ ‫ובשעת סכנת מלחמה צריך לקיים את עצת יעקב אבינו‪ ,‬לבער‬ ‫עבודה זרה ובגדי עבודה זרה‪ ,‬ועי”ז הקב”ה נותן פחד לאויבים שלא‬ ‫יבואו ללחום‪ ,‬כמבואר בתורה אחרי מעשה שמעון ולוי בשכם (ע”ע‬ ‫במאמר “חיוב תשובה בעקבות המלחמה”)‪.‬‬ ‫ֹאמר ַי ֲעקֹב ֶאל ֵ ּביתוֹ ְו ֶאל ָּכל ֲא ׁ ֶשר ִע ּמוֹ‬ ‫כמ"ש בבראשית (לה‪,‬ב)‪ַ :‬ו ּי ֶ‬ ‫יכם‪( :‬ג)‬ ‫יפו שִׂ ְמל ֵֹת ֶ‬‫רו ְו ַה ֲח ִל ּ‬ ‫רו ֶאת ֱאל ֵֹהי ַה ֵ ּנ ָכר ֲא ׁ ֶשר ְ ּבת ְֹכ ֶכם ְו ִה ַּט ֲה ּ‬ ‫ָה ִס ּ‬ ‫קו ָמה ְונַ ֲע ֶלה ֵ ּבית ֵאל ְו ֶא ֱעשֶׂ ה ּ ׁ ָשם ִמ ְז ֵ ּב ַח ָלאֵ ָהעֹנֶ ה א ִֹתי ְ ּביוֹ ם ָצ ָר ִתי ַו ְי ִהי‬ ‫ְונָ ּ‬ ‫ִע ָּמ ִדי ַ ּבדֶּ ֶר ְך ֲא ׁ ֶשר ָה ָל ְכ ִּתי‪( :‬ד) ַו ִ ּי ְּת ּ‬ ‫בריתי יצחק • הרז הדובע‬ ‫נו ֶאל ַי ֲעקֹב ֵאת ָּכל ֱאל ֵֹהי ַה ֵ ּנ ָכר ֲא ׁ ֶשר‬ ‫יהם ַו ִ ּי ְטמֹן א ָֹתם ַי ֲעקֹב ַּת ַחת ָה ֵא ָלה ֲא ׁ ֶשר ִעם‬ ‫ְ ּב ָי ָדם ְו ֶאת ַה ְ ּנ ָז ִמים ֲא ׁ ֶשר ְ ּב ָא ְזנֵ ֶ‬ ‫פו‬ ‫יהם ְולֹא ָר ְד ּ‬ ‫עו ַו ְי ִהי ִח ַּתת אֱ ִֹהים ַעל ֶה ָע ִרים ֲא ׁ ֶשר ְס ִביבוֹ ֵת ֶ‬ ‫ׁ ְש ֶכם‪( :‬ה) ַו ִ ּי ָּס ּ‬ ‫ַא ֲח ֵרי ְ ּבנֵ י ַי ֲעקֹב‪ .‬רש”י (שם)‪ :‬והחליפו שמלותיכם ‪ -‬שמא יש בידכם כסות‬ ‫של עבודה זרה‪.‬‬ ‫וא”כ חיוב סוג זה של מלחמה נגד האויב‪ ,‬ע”י ביעור פאות של‬ ‫תקרובת‪ ,‬בוודאי מחויבים לעשות [וכן גם פאות שאין בהם תקרובת‪ ,‬שלא‬ ‫ללכת ברחוב‪ ,‬אם יש בידו למחות]‪ ,‬ואין לזה פטור של כור היתוך הנ”ל‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ורבים מייחסין את גזירת הגיוס לרשע פלוני ולרשעה אלמונית‪,‬‬ ‫ושוכחים שיש בורא עולם למעלה מהם‪ ,‬המפעיל את הדברים‪ .‬עי'‬ ‫רמב”ם (ריש הלכות תענית)‪[ .‬כמובן שזה לא מצדיק את הצוררים‪ ,‬וצריך‬ ‫לבטל הגזירה בדרך הטבע אם אפשר‪ ,‬וכן לבטל לגמרי הנהגת כור‬ ‫היתוך]‪.‬‬ ‫הקב”ה יזכנו לחזור בתשובה‪ ,‬ולבטל כל הגזרות‪ ,‬ולהקים‬ ‫ממשלה וצבא על פי תורה‪ ,‬ולבנין בית המקדש‪ ,‬וביאת משיח צדקנו‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ֹ֙ו ב‬ ‫יֵ֙חְָזבֶלֵ֤ח ר ׁ‬ ‫ֶ֨שֲא‬ ‫ָ֑כיִסְנ ןֵ֣י ּוּ֖תְׁשִי ּולֵ֔כאֹי מ‬ ‫י‬ ‫ם‬