gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מיוחד בנושא‬ ‫עבודת‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫דרכי העבודה וביאור המנהגים‬ ‫גליון מיוחד‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שלושה שותפים בכפרת יום הכיפורים‬ ‫מן ההצלחות להפק רצון מהשם‬ ‫ששב בתשובה‪ ,‬אם כן מה החידוש‬ ‫מבואר במשנה (יומא פה‪ ):‬שמלבד דרכי‬ ‫ושיחפוץ בהם'‪.‬‬ ‫של יום הכיפורים‪ ,‬והרי בכל השנה‬ ‫הכפרה הנוהגים בכל השנה‪ ,‬שהם‬ ‫ריצוי זה בא או ע"י קרבן או ע"י עיצומו‬ ‫התשובה מועילה‪ ,‬ואם כן כששב‬ ‫התשובה הקורבנות והייסורים‪ ,‬ישנה‬ ‫של יום הכיפורים‪ .‬וזהו שכתב הרמח"ל‬ ‫ביום הכיפורים מה מוסיף לו עיצומו‬ ‫עוד דרך כפרה והיא 'יום הכיפורים'‪,‬‬ ‫ש'התשובה קלה להתקבל‪ ,‬והעונות‬ ‫של יום‪ .‬ומהו שכתב הרמב"ם ש'עצמו‬ ‫שכשמו כן הוא‪ ,‬מכפר על עוונות‬ ‫קרובים לימחות'‪ ,‬דהיינו מצד הקב"ה‬ ‫של יום הכפורים מכפר לשבים'‪ ,‬והרי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫המקבל‪ .‬וזוהי גם כן כוונת הרמב"ם‬ ‫'התשובה' היא מכפרת לשבים‪ .‬ובגמרא‬ ‫כפרת יום הכיפורים נזכרה בתורה בשני‬ ‫שכתב ש'עצמו של יום הכפורים מכפר‬ ‫שם מבואר שאף החטאת והאשם אין‬ ‫מקומות‪ ,‬ומדקדוק לשונם למדנו כי‬ ‫לשבים'‪ ,‬דהיינו שקודם האדם שב‪,‬‬ ‫מכפרים אלא לשבים‪ ,‬וגם זה צריך‬ ‫יש בכפרה זו שלשה שותפים‪ ,‬האדם‪,‬‬ ‫ואחר כך עיצומו של יום גורם שתתקבל‬ ‫ביאור‪ ,‬כיון ששב‪ ,‬למה צריך גם לקרבן‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ועיצומו של יום‪.‬‬ ‫תשובתו ויתכפר לו‪ .‬כי הכפרה תלויה‬ ‫ביאור הדבר על פי מה שכתב הרמח"ל‬ ‫בכתוב האחד נאמר (ויקרא כג כח)‪'ְ :‬ו ָכל‬ ‫במקבל‪.‬‬ ‫בספר דרך ה' (ח"ד פ"ח) ש'ענין יום‬ ‫אכה לֹא ַת ֲעשׂ ּו ְּב ֶע ֶצם ַה ּיוֹ ם ַה ֶּזה‪ִּ ,‬כי‬ ‫ְמלָ ָ‬ ‫וכן הם הדברים גם בקרבן‪ ,‬שאמנם‬ ‫הכפורים הוא‪ ,‬שהכין האדון ברוך הוא‬ ‫יוֹ ם ִּכ ּ ֻפ ִרים ה ּוא‪ ,‬לְ ַכ ּ ֵפר ֲעלֵ ֶיכם לִ ְפנֵ י ה'‬ ‫התשובה מבטלת את החטא‪ ,‬אבל‬ ‫לישראל יום אחד‪ ,‬שבו תהיה התשובה‬ ‫ֱאל ֵֹה ֶיכם'‪ ,‬הרי שתלה הכתוב את הכפרה‬ ‫הקרבן כשמו ‪ -‬מקרב את האדם אל‬ ‫קלה להתקבל‪ ,‬והעוונות קרובים‬ ‫ביום‪ .‬ובכתוב השני נאמר (ויקרא טז ל)‪:‬‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫לימחות‪ ,‬דהיינו לתקן כל הקלקולים‬ ‫ִּ'כי ַב ּיוֹ ם ַה ֶּזה יְ ַכ ּ ֵפר ֲעלֵ ֶיכם לְ ַט ֵהר ֶא ְת ֶכם‬ ‫שנעשו על ידיהם‪ ,‬ולהסיר כל החושך‬ ‫את ֶיכם‪ִ ,‬ל ְפנֵי ה' ִּת ְט ָהרּו'‪ ,‬תלה‬ ‫ִמ ּ ֹכל ַח ּ ֹט ֵ‬ ‫והנה מבואר ברמב"ן (ריש ויקרא) שהאדם‬ ‫שנתגבר על ידיהם‪ ,‬ולהשיב השבים אל‬ ‫הכתוב הכפרה בקב"ה‪ ,‬והוסיף גם את‬ ‫צריך להרגיש שכל מה שנעשה בקרבן‬ ‫היה צריך להיעשות בו‪ ,‬ונמצא שהוא‬ ‫מדריגת הקדושה והקורבה אליו יתברך‪,‬‬ ‫מעשה האדם‪.‬‬ ‫מוסר את נפשו לקב"ה בעוונו‪ ,‬ובזה‬ ‫שנתרחקו ממנו על ידי חטאותיהם'‪.‬‬ ‫שלשה גדרים אלו‪ ,‬תשובת האדם‪,‬‬ ‫הוא זוכה לשוב להיות קרוב ונרצה לה'‪.‬‬ ‫ביאור הדברים‪ ,‬כי בחלות התשובה‬ ‫סליחת הקב"ה‪ ,‬וכפרת היום‪ ,‬עומדים‬ ‫וכיוצא בזה בענין יום הכיפורים מצינו‬ ‫ישנם שני חלקים‪ ,‬האחד ‪ -‬חלק האדם‬ ‫לפנינו לבירור במאמר זה‪.‬‬ ‫בחז"ל (פסיקתא רבתי מא) שהקב"ה אומר‬ ‫'העושה' את התשובה‪ ,‬והשני ‪ -‬חלק‬ ‫לישראל שיעשו תשובה בעשרת ימי‬ ‫הקב"ה 'המקבל' את תשובת האדם‪ .‬ובזה‬ ‫הגדר הראשון ‪ -‬תשובת האדם‬ ‫תשובה‪ ,‬והוא יברא אותם 'בריה חדשה'‪.‬‬ ‫נעוץ החידוש של כפרת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫(יומא פה‪):‬‬‫ומצינו בתוספות ישנים‬ ‫כי אמנם במעשה התשובה אין‬ ‫בגמרא (שבועות יג‪ ).‬נחלקו התנאים‬ ‫שכתבו‪ ,‬שאף לשיטת רבי שיום‬ ‫חילוק‪ ,‬ותשובת האדם ביום הכיפורים‬ ‫בעיקר כפרת יום הכיפורים‪ .‬שיטת רבי‬ ‫הכיפורים מכפר לשאינם שבים‪ ,‬מכל‬ ‫כתשובתו בכל ימות השנה‪ ,‬אבל בענין‬ ‫שהוא מכפר בין לשבים ובין לשאינם‬ ‫מקום‪' ,‬צריך תשובה לכפרה גמורה‪,‬‬ ‫קבלת התשובה ע"י הקב"ה יש חילוק‬ ‫שבים‪ ,‬ושיטת רבי יהודה שאינו מכפר‬ ‫דאף על גב דמהני יום הכפורים למעט‬ ‫בין הקבלה בכל ימות השנה לקבלה‬ ‫אלא לשבים‪.‬‬ ‫מכרת‪ ,‬מכל מקום כפרה גמורה בלא‬ ‫ביום כיפורים‪.‬‬ ‫והרמב"ם (תשובה פ"א ה"ג) פסק כרבי‬ ‫תשובה ליכא‪ ,‬דאם לא כן למה חרב‬ ‫ויסוד הדברים על פי מה שכתב רבינו‬ ‫יהודה ש'עצמו של יום הכפורים מכפר‬ ‫הבית בשביל עונותינו‪ ,‬כיון שיום‬ ‫יונה בשערי תשובה (א מב) 'עוד יתפלל‬ ‫לשבים‪ ,‬שנאמר ִּכ י ַב ּי וֹ ם ַה ֶּז ה יְ ַכ ּ ֵפר‬ ‫הכפורים מכפר וכו'‪.‬‬ ‫בעל התשובה אל השם למחות כעב‬ ‫יכ ם'‪ ,‬הרי שצריך שיעשה האדם‬ ‫ֲע לֵ ֶ‬ ‫ונראה ביאור הדברים על פי מה שכתב‬ ‫פשעיו וכענן חטאתיו‪ ,‬ושיחפוץ בו‬ ‫תשובה על מנת שיזכה לכפרת היום‪,‬‬ ‫וירצהו ויעתר לו כאשר אם לא חטא‪.‬‬ ‫וכן כתבו רבינו בחיי והרלב"ג (ויקרא כג‬ ‫הקהילות יעקב (ח"ב סי' טו) שמה שסובר‬ ‫רבי שיום הכיפורים מכפר אף בלא‬ ‫כי יתכן להיות העוון נסלח ונפדה מן‬ ‫כח‪ ,‬הובאו דבריהם להלן)‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬היינו 'על העונש‪ ,‬אבל אינו‬ ‫היסורים ומכל גזרה‪ ,‬ואין לה' חפץ בו‪,‬‬ ‫ויש לעיין בדברי רבי יהודה‪ ,‬אם‬ ‫נטהר מחטאו כשלא שב'‪ .‬ובמשנת רבי‬ ‫ומנחה לא ירצה מידו‪ ,‬ותאוות הצדיקים‬ ‫כפרת יום הכיפורים היא רק באופן‬ ‫רבינו בחיי‪' :‬מה שהזכיר הכתוב כאן לשון‬ ‫את הזבלים ומשליכים אותם כנגד פתח‬ ‫אהרן (מאמרים ח"ב עמ' רלג) כתב‪ ,‬שכל זמן‬ ‫'כפרה'‪ ,‬בא לומר שאין הכפרה תלויה‬ ‫של מלך‪ ,‬וכשהמלך יוצא ורואה הזבלים‬ ‫שלא שב 'אכתי שם רשע עליו‪ ,‬ופסול‬ ‫בקרבן ולא בשום דבר אחר‪ ,‬אלא 'עיצומו‬ ‫הוא שמח שמחה גדולה‪ ,‬לכך נדמה יום‬ ‫לשבועה ולעדות'‪.‬‬ ‫של יום מכפר'‪ ,‬ויש לו סגולה זו שהוא‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שנתנו הקב"ה באהבה רבה‬ ‫לפי זה נראה‪ ,‬שלא נחלקו רבי ורבי יהודה‬ ‫מכפר‪ ,‬ובלבד לשבים'‪.‬‬ ‫ובשמחה‪ .‬ולא זו בלבד אלא בשעה שהוא‬ ‫אלא במי שלא שב‪ ,‬שלרבי מהני ליה יום‬ ‫וכן כתב הרלב"ג‪' :‬למדנו שהיום בעצמו‬ ‫מוחל לעונותיהן של ישראל אין מתעצב‬ ‫הכיפורים בבחינת מה‪ ,‬ולרבי יהודה לא‬ ‫מכפר‪ ,‬אע"פ שאין קרבנות‪ ,‬וראוי להיות‬ ‫בלבבו אלא שמח שמחה גדולה‪ ,‬ואומר‬ ‫מהני ליה כלל‪ ,‬וכך אנו פוסקים‪ .‬אבל במי‬ ‫כן‪ ,‬כי הקרבנות אינם אלא להיישירנו‬ ‫להם להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות‪,‬‬ ‫ששב לא נחלקו‪ ,‬ומודה רבי לרבי יהודה‬ ‫על התשובה‪ ,‬ואם הוישרנו אליה בזולת‬ ‫בואו ושמחו עמי שמחה גדולה‪ ,‬שאני‬ ‫שמהלך הדברים הוא שראשית העבודה‬ ‫הקרבנות‪ ,‬הנה מן הראוי שיכפר'‪[ .‬ו'עצמו'‬ ‫מוחל לעונותיהם של ישראל'‪.‬‬ ‫היא תשובת האדם‪ ,‬והיא מבטלת את‬ ‫או 'עיצומו' של יום‪ ,‬היינו מלשון 'עצם'‪,‬‬ ‫והדבר טעון ביאור לשמחה מה זו אותה‪,‬‬ ‫יסוד החטא‪ ,‬ולאחריה באות הסליחה‬ ‫שהיא מורה על החוזק‪ ,‬כמו שכתב הרד"ק‬ ‫והרי יש מקום עצב כשרואה המלך כמה‬ ‫מהבורא‪ ,‬והכפרה מעיצומו של יום‪ ,‬כמו‬ ‫בשרשים (ערך עצם) 'שנקרא כן לפי שהוא‬ ‫הרבו לחטוא לפניו במשך ימי השנה‬ ‫שיתבאר‪.‬‬ ‫חזק ותקיף מהבשר‪ ,‬והוא חוזק והגוף‪,‬‬ ‫החולפת‪ .‬עוד צריך ביאור וכי כך היא‬ ‫ומעמידו'‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות‬ ‫וגדר עבודת התשובה של האדם היא‬ ‫הדרך להוציא הזבלים ולהניחם כנגד בית‬ ‫כדברי התנא דבי אליהו שהבאנו לשונו‬ ‫טומאת אוכלין פ"ה הט"ו) ש'העצמות לבשר‬ ‫המלך‪ ,‬והרי לחוצפה תחשב‪.‬‬ ‫כשומר הן חשובין']‪.‬‬ ‫להלן ‪' -‬הוצאת הזבלים מרשותו'‪ .‬כי‬ ‫ביאור הדברים‪ ,‬שכמו במשל‪ ,‬מוציא‬ ‫מבואר בדברי הנביאים שהעוונות נקראים‬ ‫הרי שטבע הקב"ה בבריאה שיום‬ ‫האדם את זבלו אלו העבירות וטומאתם‪,‬‬ ‫בשם צואה‪ ,‬כדכתיב בישעיהו (ד ד) ִ'אם‬ ‫הכיפורים הוא 'יום כפרה'‪ .‬וכשם שמצינו‬ ‫מעצמו‪ ,‬ונשאר נקי‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק (ח"ב‬ ‫ָר ַחץ ֲאדֹ נָ י ֵאת צֹ ַאת ְּבנוֹ ת ִצ ּיוֹ ן' (ראה רש"י‬ ‫שימי הסוכות ימי שמחה‪ ,‬וימי הפסח ימי‬ ‫קפה‪' ):‬אמאי איקרי כיפור‪ ,‬אלא בגין דנקי‬ ‫שם)‪ ,‬וכתיב (זכריה ג ד) ָ'ה ִסיר ּו ַה ְּבגָ ִדים‬ ‫חירות‪ ,‬כך יום הכיפורים יום כפרה‪.‬‬ ‫כל מסאבו‪ ,‬ואעבר ליה מקמיה בההוא‬ ‫ַה ֹּצ ִאים ֵמ ָעלָ יו ַו ֹ ּי ֶ‬ ‫אמר ֵאלָ יו ְר ֵאה ֶה ֱע ַב ְר ִּתי‬ ‫וכן כתב האור החיים‪ ,‬וסיים 'והמשכיל על‬ ‫יומא‪ ,‬ועל דא 'יום כפור'‪ ,‬יומא דנקיותא‪,‬‬ ‫יך ֲע וֹ נֶ ָך '‪ ,‬ואמרו חכמים (תנחומא‬ ‫ֵמ ָע לֶ ָ‬ ‫דבר עיצומו של יום‪ ,‬לבבו יבין המכפר‪,‬‬ ‫והכי קרינא ליה'‪.‬‬ ‫האם‬ ‫חוקת ח) כלפי כפרת העוונות‪' ,‬תבוא ֵ‬ ‫כי הוא אדון המאיר היום‪ ,‬לְ ַס ֵ ּגל ֶסגֶ ל דבר‬ ‫ומה שמשליכו כנגד פתח בית המלך‪,‬‬ ‫ותקנח צואת בנה'‪.‬‬ ‫זה'‪ .‬בדברים הבאים אנו חפצים 'להשכיל'‬ ‫היינו כדי שהמלך יבטל טינופם בסליחתו‪,‬‬ ‫על דבר עיצומו של יום לפי דרגתנו‪.‬‬ ‫ובבחינת מה שאמרו 'תבוא האם ותקנח‬ ‫הגדר השני ‪ -‬הקב"ה מכפר לישראל‬ ‫כתב הרמח"ל בספר דרך ה' (ח"ד פ"ח)‬ ‫צואת בנה'‪ .‬ועל כן המלך שמח‪ ,‬שבניו‬ ‫בענין עיצומו של יום המכפר 'הנה ביום‬ ‫נקיים‪ ,‬ושהם מבינים כי חטאו כלפיו‬ ‫נאמר בפסוק (ויקרא טז ל) ‪'ִּ :‬כ י ַב ּי וֹ ם‬ ‫זה מאיר אור שבכוחו נשלם כל זה הענין‪.‬‬ ‫וצריכים לסליחתו‪ ,‬ולמלך יש עבדים‬ ‫יכ ם לְ ַט ֵה ר ֶא ְת ֶכ ם ִמ ּ ֹכ ל‬‫ַה ֶּז ה יְ ַכ ּ ֵפ ר ֲע לֵ ֶ‬ ‫ואמנם הוא אור שלקבל אותו צריך‬ ‫לרוב לפנות הזבל מהמקום‪.‬‬ ‫יכ ם‪ ,‬לִ ְפ נֵ י ה' ִּת ְט ָה ר ּו '‪ .‬מבואר‬ ‫את ֶ‬ ‫ַח ּ ֹט ֵ‬ ‫שישמרו ישראל מה שנצטוו ליום זה‪,‬‬ ‫שמלבד עיצומו של יום יש גם מעשה‬ ‫בסליחת הקב"ה הוסיף הכתוב את ענין‬ ‫כפרה הנעשה על ידי הקב"ה ‪'ַ -‬ב ּיוֹ ם ַה ֶּזה‬ ‫ובפרט ענין העינוי‪ ,‬שעל ידו מתנתקים מן‬ ‫הטהרה‪ ,‬כנאמר ִּ'כ י ַב ּי וֹ ם ַה ֶּז ה יְ ַכ ּ ֵפ ר‬ ‫יְ ַכ ּ ֵפר ֲעלֵ ֶיכם לְ ַט ֵהר ֶא ְת ֶכם'‪.‬‬ ‫הגופניות ניתוק גדול‪ ,‬ומתעלים במקצת‬ ‫את ֶיכם'‪,‬‬ ‫ֲעלֵ ֶיכם' 'לְ ַט ֵהר ֶא ְת ֶכם ִמ ּ ֹכל ַח ּ ֹט ֵ‬ ‫אל בחינת המלאכים‪ .‬ושאר כל פרטי‬ ‫ומה שסיים הכתוב 'לִ ְפ נֵ י ה' ִּת ְט ָה ר ּו '‪,‬‬ ‫והיינו כדברי רבי עקיבא (יומא פה‪ ):‬שאמר‬ ‫הדברים‪ ,‬כפי פרטי התיקון'‪ .‬והיינו כדברי‬ ‫הכוונה היא כאילו חסרה המילה 'ובתנאי'‬ ‫'אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין‬ ‫הכוזרי (מ"ג אות א‪-‬ל) ש'ביום זה תטהר‬ ‫שלפני ה' תטהרו קודם לכן‪ .‬והיינו‬ ‫הנפש מכל בלבולי הסברה‪ ,‬הכוחות‬ ‫מי מטהר אתכם‪ ,‬אביכם שבשמים‪,‬‬ ‫יכ ם‬ ‫שנאמר (יחזקאל לו כה) ְ'ו זָ ַר ְק ִּת י ֲע לֵ ֶ‬ ‫כמבואר שבתחילה צריך האדם לשוב‬ ‫הכעסניים‪ ,‬והכוחות המתאווים‪ ,‬ותשוב‬ ‫בתשובה‪ ,‬ואחר כך הוא זוכה לסליחתו‬ ‫ַמיִ ם ְטהוֹ ִרים ּו ְט ַה ְר ֶּתם'‪ ,‬ואומר (ירמיהו יז‬ ‫בתשובה שלמה מלחזקם במחשבה או‬ ‫של הקב"ה‪ .‬וכן כתב הכלי יקר‪' :‬כי אין‬ ‫במעשה‪.‬‬ ‫יג) ִ'מ ְק ֵוה יִ שְׂ ָר ֵאל ה'‪ ,‬מה מקווה מטהר את‬ ‫הטמאים‪ ,‬אף הקב"ה מטהר את ישראל'‪.‬‬ ‫יום כפורים מכפר כי אם לשבים‪ ,‬וקודם‬ ‫והנה צום היום הזה עושה את החסיד‬ ‫והקב"ה שאיקרי טהור (נדה ל‪ ):‬המתחבר‬ ‫שיכפר עליהם ה'‪ ,‬חייב כל אדם לטהר‬ ‫דומה כמעט למלאכים‪ ,‬שכן עובר‬ ‫עימו בבחינת טבילה במקווה‪ ,‬נטהר כמו‬ ‫עצמו מכף רגל ועד ראש מכל טומאת‬ ‫עליו היום בענווה ובכניעה‪ ,‬בעמידה‬ ‫שאמרו (כלים יב ב) שהמחובר לטהור‬ ‫העוון‪ ,‬לכך נאמר 'לפני ה' תטהרו'‪ ,‬ו'לפני'‬ ‫ובהשתחוויה‪ ,‬בשיבוח ובהודאה‪ ,‬וכל‬ ‫משמש לשון 'קודם' (עיי"ש שהביא ראיה‬ ‫טהור‪.‬‬ ‫כוחותיו הגופניים צמים מן הצרכים‬ ‫לפירוש זה מהזוה"ק)‪.‬‬ ‫הטבעיים‪ ,‬וטרודים בטרדה של מצוה‬ ‫גדר סליחתו של הקב"ה ביום הכיפורים‬ ‫לבד‪ ,‬כאילו לא היה בו טבע ֶּב ֶה ִמי כלל'‪.‬‬ ‫הגדר השלישי ‪ -‬עיצומו‬ ‫מבואר בתנא דבי אליהו רבה (פ"א)‪' :‬ביום‬ ‫של יום מכפר‬ ‫וגדר ה'כפרה' של עיצומו של יום‪ ,‬יש‬ ‫הכפורים שמחה גדולה לפני מי שאמר‬ ‫ללמוד מדקדוק הלשון שנאמר שהוא‬ ‫אכה לֹא‬ ‫על הנאמר (ויקרא כג כח) ְ'ו ָכל ְמלָ ָ‬ ‫והיה העולם‪ ,‬שנתנו באהבה רבה לישראל‪.‬‬ ‫'מכפר'‪ ,‬ולא אמרו שהוא 'סולח' או 'מוחל'‪.‬‬ ‫ַת ֲעשׂ ּו ְּב ֶע ֶצם ַה ּיוֹ ם ַה ֶּזה‪ִּ ,‬כי יוֹ ם ִּכ ּ ֻפ ִרים‬ ‫משלו משל למה הדבר דומה‪ ,‬למלך‬ ‫והיינו כי על ה'כפרה' כתב רש"י (בראשית‬ ‫הוּא‪ ,‬לְ ַכ ּ ֵפר ֲעלֵ ֶיכם לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֵֹה ֶיכם'‪ ,‬כתב‬ ‫בשר ודם שהיו עבדיו ובני ביתו מוציאין‬ ‫מאומה‪ ,‬וכביאתו כך יציאתו‪.‬‬ ‫כל היום הקדוש וטינופו עליו‪ ,‬ורק בסופו‬ ‫לב כא) 'נראה בעיני שכל 'כפרה' שאצל‬ ‫אך אם השכיל לשוב בתשובה במשך‬ ‫מתכבס עוונו‪ .‬ולכאורה היה ראוי שיטהר‬ ‫עוון וחטא‪ ,‬ואצל פנים‪ ,‬כולן לשון קינוח‬ ‫היום‪ ,‬כל אחד לפי דרגתו‪ ,‬והקב"ה מחל‬ ‫מיד‪ ,‬ויהיה בכל היום קרוב ביותר אל‬ ‫והעברה הן‪ ,‬ולשון ארמי הוא הרבה‬ ‫וסלח לו‪ ,‬בסוף היום החטא גם מתכפר‬ ‫אביו‪ ,‬שהרי העוונות מפרידים בין ישראל‬ ‫בתלמוד‪ ,‬וגם בלשון המקרא נקראים‬ ‫לו‪ ,‬ומתקבלת תשובתו במחילה שלימה‪,‬‬ ‫לאביהם שבשמים‪ ,‬כדכתיב (ישעיהו נט ב)‬ ‫המזרקים של קדש (עזרא א י) ְּ'כפוֹ ֵרי זָ ָהב'‪,‬‬ ‫בהתקרבות גדולה‪ ,‬ובשמחה‪ .‬וממילא יש‬ ‫ִּ'כי ִאם ֲעוֹ נֹ ֵת ֶיכם ָהי ּו ַמ ְבדִּ לִ ים ֵּבינֵ ֶכם לְ ֵבין‬ ‫על שם שהכהן מקנח ידיו בהן בשפת‬ ‫לדבר המשך גם אחר שפנה יום‪.‬‬ ‫אות ֶיכם ִה ְס ִּתיר ּו ָפנִ ים ִמ ֶּכם‬ ‫ֱאל ֵֹה ֶיכם‪ְ ,‬ו ַח ּ ֹט ֵ‬ ‫המזרק'‪.‬‬ ‫ִמ ּׁ ְשמוֹ ַע'‪.‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬ענינה של ה'כפרה' הוא בניקיון‬ ‫התקיעה הפרידה והשמחה‬ ‫תשובת הדברים‪ ,‬שכיון שכמבואר תחילת‬ ‫הגמור של לכלוך העבירות שנטבע‬ ‫הכל היא תשובת האדם‪ ,‬והוא צריך‬ ‫באדם‪ .‬וכשם שמצינו שטינוף הבגד צריך‬ ‫כתבו הראשונים שתוקעים בשופר בסוף‬ ‫לעשותה מקירות ליבו‪ ,‬על כן כל היום יש‬ ‫לפעמים כמה כיבוסים‪ ,‬כמו שכתב רבינו‬ ‫היום‪ ,‬והזכיר זאת כבר רב האי גאון‬ ‫לאדם לעסוק בעצמו בתשובה‪ ,‬הוא שב‬ ‫יונה בשערי תשובה (א ט) ש'לכל תשובה‬ ‫(שו"ת שערי תשובה סי' סז)‪ ,‬ולא נתבאר מי‬ ‫והקב"ה מוחל וסולח‪ ,‬ועדיין נשאר רושם‬ ‫תימצא סליחה‪ ,‬אך לא תטהר הנפש‬ ‫תקן זאת‪ ,‬וכמו שכתב רב האי שם ש'לא‬ ‫החטא בליבו‪ ,‬וכמו שנאמר על בעל‬ ‫טוהר שלם להיות העונות כלא היו‪ ,‬זולתי‬ ‫מצינו טעם חובה'‪.‬‬ ‫אתי נֶ גְ דִּ י ָת ִמיד'‪,‬‬ ‫תשובה (תהלים נא ה) ְ'ו ַח ָּט ִ‬ ‫כאשר יטהר האדם את לבו ויכין את‬ ‫וכתבו הראשונים שלשה טעמים לתקיעה‬ ‫ועל כן האדם מפחד מחטאו ומתבייש‬ ‫רוחו‪ ,‬כאשר יתבאר‪ .‬וכעניין הבגד הצריך‬ ‫זו‪ .‬הבית יוסף (סי' תרכד) הביא מהרוקח‬ ‫בו וחוזר בתשובה שלימה אף על רושם‬ ‫כיבוס‪ ,‬כי המעט מן הכיבוס יועיל בו‬ ‫(סי' ריז) שתוקעין כדי לומר שניצחנו את‬ ‫החטא‪ ,‬והקב"ה מוסיף לו מחילה על‬ ‫להעביר הגועל ממנו‪ ,‬אך לפי רוב הכיבוס‬ ‫השטן‪ .‬הכלבו (סימן ע) כתב ש'יש אומרים‬ ‫מחילתו‪.‬‬ ‫יתלבן‪ .‬וכן כתוב (תהלים נא ד) ֶ'ה ֶרב ַּכ ְּב ֵסנִ י‬ ‫שטעם תקיעה זו כדי לערבב השטן‬ ‫רק לעת ערב‪ ,‬כאשר עומדים לפני‬ ‫ֵמ ֲעוֹ נִ י'‪ְ .‬ו ִּת ַכ ֵּבס הנפש מן העוון כפי אשר‬ ‫שחוזר לשלוט במוצאי יום הכפורים‪ ,‬כי‬ ‫הפרידה מהקירבה הגדולה של יום כיפור‪,‬‬ ‫ּ ַתְכ ֵּבס את לבה‪ ,‬שנאמר (ירמיה ד יד) ַּ'כ ְּב ִסי‬ ‫ביום הכפורים לא היה בו כוח לשלוט‬ ‫הקב"ה נותן לאדם מתנה‪ ,‬את הכפרה‪,‬‬ ‫ֵמ ָר ָעה לִ ֵּב ְך יְ רוׁ ָּש ִַלם'‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬לפי שהם כמלאכי השרת לכל‬ ‫והיא כדרך האוהבים שנותנים זה לזה‬ ‫וזהו גם סדר נוסח הבקשה בתפילה‪' :‬סלח‬ ‫דבריהם'‪ .‬וטעם שלישי הביא הבית יוסף‬ ‫מזכרת שתקל עליהם את הפרידה‪.‬‬ ‫לנו מחל לנו כפר לנו'‪ .‬בתחילה סליחה‬ ‫שם מהמדרש (קה"ר ט ז) 'שבמוצאי יום‬ ‫ומחילה‪ ,‬על ידי הקב"ה‪ ,‬ואחריהם הכפרה‬ ‫וביאור הדברים‪ ,‬כי סוף היום הוא זמן‬ ‫הכפורים בת קול יוצאת ואומרת 'לֵ ְך ֱאכֹ ל‬ ‫והניקיון הפועלים בגוף החוטא‪ .‬וכפרה‬ ‫הקירבה הגדולה ביותר בין הקב"ה לאדם‪,‬‬ ‫ְּבשִׂ ְמ ָחה לַ ְח ֶמ ָך וׁ ֲּש ֵתה ְבלֶ ב טוֹ ב יֵ ינֶ ָך' וגו'‪.‬‬ ‫זו מגיעה בהתאם לעבודת התשובה של‬ ‫דוגמת מה שמצינו (סוכה נה‪ ):‬ביום שמיני‬ ‫לפי דברינו עד עתה‪ ,‬פנים חדשות באים‬ ‫עצרת הנועל את ימי חג הסוכות שאומר‬ ‫האדם במשך היום הקדוש‪.‬‬ ‫בכוונת התקיעה‪ ,‬ואנו כוללים בשמחת‬ ‫הקב"ה לישראל 'עשו לי סעודה קטנה'‪.‬‬ ‫הכפרה את שלושת הדברים הללו‪ .‬וכך‬ ‫כיוצא בזה הוא ענינה של תפילת הנעילה‪,‬‬ ‫הטעם שכפרת יום הכיפורים‬ ‫הוא מהלך הדברים‪:‬‬ ‫שהיא תפילה הנוספת ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫חלה רק בסוף היום‬ ‫לעת פנה יום‪ ,‬לאחר שסעדנו סעודה‬ ‫והרי היא בבחינת סעודה קטנה‪ ,‬שבה‬ ‫הקב"ה והאדם מתייחדים‪ ,‬ועל כן היא‬ ‫איתא בתוספתא (יומא פ"ד הי"ז) 'חומר‬ ‫קטנה עם המלך בתפילת נעילה‪ ,‬ועיצומו‬ ‫תפילה קצרה יותר משאר תפילות היום‪,‬‬ ‫בשעיר‪ ,‬שהשעיר (מכפר) מיד‪ ,‬ויום‬ ‫של יום כיפר עלינו וניקה את נפשותינו‬ ‫בבחינת סעודה 'קטנה' (ותפילה נקראת‬ ‫הכפורים (מכפר) עם חשיכה'‪ .‬ונראה‬ ‫בניקיון גמור‪ ,‬אנו תוקעים בשמחה על‬ ‫אכילה‪ ,‬ראה זוה"ק ח"ג רכו‪,).‬‬ ‫פשוט שכוונת התוספתא היא על הגדר‬ ‫שניצחנו את השטן‪ ,‬כדברי הרוקח‪,‬‬ ‫של 'עיצומו של יום מכפר'‪ ,‬עליו אמרו‬ ‫ומערבבים את השטן שלא יחזור‬ ‫אמנם כמובן גודל המתנה ויוקרה תלוי‬ ‫שסגולת היום אינה חלה אלא בסופו‪,‬‬ ‫להשטיננו מכאן ואילך‪ ,‬כמו שכתב‬ ‫בעומק הקשר שהיה ביניהם במשך כל‬ ‫אבל מחילת הקב"ה ודאי חלה תיכף‬ ‫הכלבו‪ ,‬ושמחים על הבת קול המבשרת‬ ‫היום‪ .‬ולשיטת רבי יהודה שאנו פוסקים‬ ‫לבקשת המחילה בלב שלם‪ ,‬כמו שהיא‬ ‫לנו לאכול בשמחה לחמינו ִּ'כ י ְכ ָב ר‬ ‫כמותו‪ ,‬מי שלא היה לו קשר כלל לקב"ה‬ ‫חלה כיוצא בזה כל ימות השנה‪.‬‬ ‫ָר ָצה ָה ֱאל ִֹהים ֶאת ַמ ֲעשֵׂ ינ ּו'‪ .‬והכל מתוך‬ ‫ביום הקדוש‪ ,‬ולא שב בתשובה‪ ,‬אין‬ ‫הסליחה‪ ,‬הטהרה‪ ,‬והכפרה‪ ,‬שזכינו להם‬ ‫עיצומו של יום משפיע עליו כלל‪ .‬אדם‬ ‫והדבר טעון ביאור‪ ,‬למה אין סגולת היום‬ ‫ביום הקדוש והנורא‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬במוצאי יום הכיפורים אינו מרגיש‬ ‫מאירה מיד בתחילתו‪ ,‬ולמה יתהלך האדם‬ ‫לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ‬ ‫הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל‬ ‫נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו‬ ‫להנצחות ולקבלת הגליון במייל‬ ‫‪L0527114615@gmail.com‬‬ ‫איש ישר דרך‪ ,‬מתמיד בתורתו‪ ,‬מתבטל בביטול גמור לרבותיו‪ ,‬עבד את ה' בצניעות‪ ,‬ועוולה לא נמצא בשפתיו‬ ‫הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ‬