לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גליון מיוחד בנושא
עבודת
יום הכיפורים
דרכי העבודה וביאור המנהגים
גליון מיוחד
יום הכיפורים
תשפ"ז
שלושה שותפים בכפרת יום הכיפורים
מן ההצלחות להפק רצון מהשם ששב בתשובה ,אם כן מה החידוש מבואר במשנה (יומא פה ):שמלבד דרכי
ושיחפוץ בהם'. של יום הכיפורים ,והרי בכל השנה הכפרה הנוהגים בכל השנה ,שהם
ריצוי זה בא או ע"י קרבן או ע"י עיצומו התשובה מועילה ,ואם כן כששב התשובה הקורבנות והייסורים ,ישנה
של יום הכיפורים .וזהו שכתב הרמח"ל ביום הכיפורים מה מוסיף לו עיצומו עוד דרך כפרה והיא 'יום הכיפורים',
ש'התשובה קלה להתקבל ,והעונות של יום .ומהו שכתב הרמב"ם ש'עצמו שכשמו כן הוא ,מכפר על עוונות
קרובים לימחות' ,דהיינו מצד הקב"ה של יום הכפורים מכפר לשבים' ,והרי ישראל.
המקבל .וזוהי גם כן כוונת הרמב"ם 'התשובה' היא מכפרת לשבים .ובגמרא כפרת יום הכיפורים נזכרה בתורה בשני
שכתב ש'עצמו של יום הכפורים מכפר שם מבואר שאף החטאת והאשם אין מקומות ,ומדקדוק לשונם למדנו כי
לשבים' ,דהיינו שקודם האדם שב, מכפרים אלא לשבים ,וגם זה צריך יש בכפרה זו שלשה שותפים ,האדם,
ואחר כך עיצומו של יום גורם שתתקבל ביאור ,כיון ששב ,למה צריך גם לקרבן. הקב"ה ,ועיצומו של יום.
תשובתו ויתכפר לו .כי הכפרה תלויה ביאור הדבר על פי מה שכתב הרמח"ל בכתוב האחד נאמר (ויקרא כג כח)'ְ :ו ָכל
במקבל. בספר דרך ה' (ח"ד פ"ח) ש'ענין יום אכה לֹא ַת ֲעשׂ ּו ְּב ֶע ֶצם ַה ּיוֹ ם ַה ֶּזהִּ ,כי ְמלָ ָ
וכן הם הדברים גם בקרבן ,שאמנם הכפורים הוא ,שהכין האדון ברוך הוא יוֹ ם ִּכ ּ ֻפ ִרים ה ּוא ,לְ ַכ ּ ֵפר ֲעלֵ ֶיכם לִ ְפנֵ י ה'
התשובה מבטלת את החטא ,אבל לישראל יום אחד ,שבו תהיה התשובה ֱאל ֵֹה ֶיכם' ,הרי שתלה הכתוב את הכפרה
הקרבן כשמו -מקרב את האדם אל קלה להתקבל ,והעוונות קרובים ביום .ובכתוב השני נאמר (ויקרא טז ל):
הקב"ה. לימחות ,דהיינו לתקן כל הקלקולים ִּ'כי ַב ּיוֹ ם ַה ֶּזה יְ ַכ ּ ֵפר ֲעלֵ ֶיכם לְ ַט ֵהר ֶא ְת ֶכם
שנעשו על ידיהם ,ולהסיר כל החושך את ֶיכםִ ,ל ְפנֵי ה' ִּת ְט ָהרּו' ,תלה ִמ ּ ֹכל ַח ּ ֹט ֵ
והנה מבואר ברמב"ן (ריש ויקרא) שהאדם
שנתגבר על ידיהם ,ולהשיב השבים אל הכתוב הכפרה בקב"ה ,והוסיף גם את
צריך להרגיש שכל מה שנעשה בקרבן
היה צריך להיעשות בו ,ונמצא שהוא מדריגת הקדושה והקורבה אליו יתברך, מעשה האדם.
מוסר את נפשו לקב"ה בעוונו ,ובזה שנתרחקו ממנו על ידי חטאותיהם'. שלשה גדרים אלו ,תשובת האדם,
הוא זוכה לשוב להיות קרוב ונרצה לה'. ביאור הדברים ,כי בחלות התשובה סליחת הקב"ה ,וכפרת היום ,עומדים
וכיוצא בזה בענין יום הכיפורים מצינו ישנם שני חלקים ,האחד -חלק האדם לפנינו לבירור במאמר זה.
בחז"ל (פסיקתא רבתי מא) שהקב"ה אומר 'העושה' את התשובה ,והשני -חלק
לישראל שיעשו תשובה בעשרת ימי הקב"ה 'המקבל' את תשובת האדם .ובזה הגדר הראשון -תשובת האדם
תשובה ,והוא יברא אותם 'בריה חדשה'. נעוץ החידוש של כפרת יום הכיפורים,
(יומא פה):ומצינו בתוספות ישנים כי אמנם במעשה התשובה אין בגמרא (שבועות יג ).נחלקו התנאים
שכתבו ,שאף לשיטת רבי שיום חילוק ,ותשובת האדם ביום הכיפורים בעיקר כפרת יום הכיפורים .שיטת רבי
הכיפורים מכפר לשאינם שבים ,מכל כתשובתו בכל ימות השנה ,אבל בענין שהוא מכפר בין לשבים ובין לשאינם
מקום' ,צריך תשובה לכפרה גמורה, קבלת התשובה ע"י הקב"ה יש חילוק שבים ,ושיטת רבי יהודה שאינו מכפר
דאף על גב דמהני יום הכפורים למעט בין הקבלה בכל ימות השנה לקבלה אלא לשבים.
מכרת ,מכל מקום כפרה גמורה בלא ביום כיפורים. והרמב"ם (תשובה פ"א ה"ג) פסק כרבי
תשובה ליכא ,דאם לא כן למה חרב ויסוד הדברים על פי מה שכתב רבינו יהודה ש'עצמו של יום הכפורים מכפר
הבית בשביל עונותינו ,כיון שיום יונה בשערי תשובה (א מב) 'עוד יתפלל לשבים ,שנאמר ִּכ י ַב ּי וֹ ם ַה ֶּז ה יְ ַכ ּ ֵפר
הכפורים מכפר וכו'. בעל התשובה אל השם למחות כעב יכ ם' ,הרי שצריך שיעשה האדם ֲע לֵ ֶ
ונראה ביאור הדברים על פי מה שכתב פשעיו וכענן חטאתיו ,ושיחפוץ בו תשובה על מנת שיזכה לכפרת היום,
וירצהו ויעתר לו כאשר אם לא חטא. וכן כתבו רבינו בחיי והרלב"ג (ויקרא כג
הקהילות יעקב (ח"ב סי' טו) שמה שסובר
רבי שיום הכיפורים מכפר אף בלא כי יתכן להיות העוון נסלח ונפדה מן כח ,הובאו דבריהם להלן).
תשובה ,היינו 'על העונש ,אבל אינו היסורים ומכל גזרה ,ואין לה' חפץ בו, ויש לעיין בדברי רבי יהודה ,אם
נטהר מחטאו כשלא שב' .ובמשנת רבי ומנחה לא ירצה מידו ,ותאוות הצדיקים כפרת יום הכיפורים היא רק באופן
רבינו בחיי' :מה שהזכיר הכתוב כאן לשון את הזבלים ומשליכים אותם כנגד פתח אהרן (מאמרים ח"ב עמ' רלג) כתב ,שכל זמן
'כפרה' ,בא לומר שאין הכפרה תלויה של מלך ,וכשהמלך יוצא ורואה הזבלים שלא שב 'אכתי שם רשע עליו ,ופסול
בקרבן ולא בשום דבר אחר ,אלא 'עיצומו הוא שמח שמחה גדולה ,לכך נדמה יום לשבועה ולעדות'.
של יום מכפר' ,ויש לו סגולה זו שהוא הכיפורים ,שנתנו הקב"ה באהבה רבה לפי זה נראה ,שלא נחלקו רבי ורבי יהודה
מכפר ,ובלבד לשבים'. ובשמחה .ולא זו בלבד אלא בשעה שהוא אלא במי שלא שב ,שלרבי מהני ליה יום
וכן כתב הרלב"ג' :למדנו שהיום בעצמו מוחל לעונותיהן של ישראל אין מתעצב הכיפורים בבחינת מה ,ולרבי יהודה לא
מכפר ,אע"פ שאין קרבנות ,וראוי להיות בלבבו אלא שמח שמחה גדולה ,ואומר מהני ליה כלל ,וכך אנו פוסקים .אבל במי
כן ,כי הקרבנות אינם אלא להיישירנו להם להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות, ששב לא נחלקו ,ומודה רבי לרבי יהודה
על התשובה ,ואם הוישרנו אליה בזולת בואו ושמחו עמי שמחה גדולה ,שאני שמהלך הדברים הוא שראשית העבודה
הקרבנות ,הנה מן הראוי שיכפר'[ .ו'עצמו' מוחל לעונותיהם של ישראל'. היא תשובת האדם ,והיא מבטלת את
או 'עיצומו' של יום ,היינו מלשון 'עצם', והדבר טעון ביאור לשמחה מה זו אותה, יסוד החטא ,ולאחריה באות הסליחה
שהיא מורה על החוזק ,כמו שכתב הרד"ק והרי יש מקום עצב כשרואה המלך כמה מהבורא ,והכפרה מעיצומו של יום ,כמו
בשרשים (ערך עצם) 'שנקרא כן לפי שהוא הרבו לחטוא לפניו במשך ימי השנה שיתבאר.
חזק ותקיף מהבשר ,והוא חוזק והגוף, החולפת .עוד צריך ביאור וכי כך היא
ומעמידו' ,וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות
וגדר עבודת התשובה של האדם היא
הדרך להוציא הזבלים ולהניחם כנגד בית כדברי התנא דבי אליהו שהבאנו לשונו
טומאת אוכלין פ"ה הט"ו) ש'העצמות לבשר המלך ,והרי לחוצפה תחשב.
כשומר הן חשובין']. להלן ' -הוצאת הזבלים מרשותו' .כי
ביאור הדברים ,שכמו במשל ,מוציא מבואר בדברי הנביאים שהעוונות נקראים
הרי שטבע הקב"ה בבריאה שיום האדם את זבלו אלו העבירות וטומאתם, בשם צואה ,כדכתיב בישעיהו (ד ד) ִ'אם
הכיפורים הוא 'יום כפרה' .וכשם שמצינו מעצמו ,ונשאר נקי ,וכדאיתא בזוה"ק (ח"ב ָר ַחץ ֲאדֹ נָ י ֵאת צֹ ַאת ְּבנוֹ ת ִצ ּיוֹ ן' (ראה רש"י
שימי הסוכות ימי שמחה ,וימי הפסח ימי קפה' ):אמאי איקרי כיפור ,אלא בגין דנקי שם) ,וכתיב (זכריה ג ד) ָ'ה ִסיר ּו ַה ְּבגָ ִדים
חירות ,כך יום הכיפורים יום כפרה. כל מסאבו ,ואעבר ליה מקמיה בההוא ַה ֹּצ ִאים ֵמ ָעלָ יו ַו ֹ ּי ֶ
אמר ֵאלָ יו ְר ֵאה ֶה ֱע ַב ְר ִּתי
וכן כתב האור החיים ,וסיים 'והמשכיל על יומא ,ועל דא 'יום כפור' ,יומא דנקיותא, יך ֲע וֹ נֶ ָך ' ,ואמרו חכמים (תנחומא ֵמ ָע לֶ ָ
דבר עיצומו של יום ,לבבו יבין המכפר, והכי קרינא ליה'. האם חוקת ח) כלפי כפרת העוונות' ,תבוא ֵ
כי הוא אדון המאיר היום ,לְ ַס ֵ ּגל ֶסגֶ ל דבר ומה שמשליכו כנגד פתח בית המלך, ותקנח צואת בנה'.
זה' .בדברים הבאים אנו חפצים 'להשכיל' היינו כדי שהמלך יבטל טינופם בסליחתו,
על דבר עיצומו של יום לפי דרגתנו. ובבחינת מה שאמרו 'תבוא האם ותקנח הגדר השני -הקב"ה מכפר לישראל
כתב הרמח"ל בספר דרך ה' (ח"ד פ"ח) צואת בנה' .ועל כן המלך שמח ,שבניו
בענין עיצומו של יום המכפר 'הנה ביום נקיים ,ושהם מבינים כי חטאו כלפיו נאמר בפסוק (ויקרא טז ל) 'ִּ :כ י ַב ּי וֹ ם
זה מאיר אור שבכוחו נשלם כל זה הענין. וצריכים לסליחתו ,ולמלך יש עבדים יכ ם לְ ַט ֵה ר ֶא ְת ֶכ ם ִמ ּ ֹכ לַה ֶּז ה יְ ַכ ּ ֵפ ר ֲע לֵ ֶ
ואמנם הוא אור שלקבל אותו צריך לרוב לפנות הזבל מהמקום. יכ ם ,לִ ְפ נֵ י ה' ִּת ְט ָה ר ּו ' .מבואר את ֶ ַח ּ ֹט ֵ
שישמרו ישראל מה שנצטוו ליום זה, שמלבד עיצומו של יום יש גם מעשה
בסליחת הקב"ה הוסיף הכתוב את ענין כפרה הנעשה על ידי הקב"ה 'ַ -ב ּיוֹ ם ַה ֶּזה
ובפרט ענין העינוי ,שעל ידו מתנתקים מן
הטהרה ,כנאמר ִּ'כ י ַב ּי וֹ ם ַה ֶּז ה יְ ַכ ּ ֵפ ר יְ ַכ ּ ֵפר ֲעלֵ ֶיכם לְ ַט ֵהר ֶא ְת ֶכם'.
הגופניות ניתוק גדול ,ומתעלים במקצת
את ֶיכם', ֲעלֵ ֶיכם' 'לְ ַט ֵהר ֶא ְת ֶכם ִמ ּ ֹכל ַח ּ ֹט ֵ
אל בחינת המלאכים .ושאר כל פרטי ומה שסיים הכתוב 'לִ ְפ נֵ י ה' ִּת ְט ָה ר ּו ',
והיינו כדברי רבי עקיבא (יומא פה ):שאמר
הדברים ,כפי פרטי התיקון' .והיינו כדברי הכוונה היא כאילו חסרה המילה 'ובתנאי'
'אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין
הכוזרי (מ"ג אות א-ל) ש'ביום זה תטהר שלפני ה' תטהרו קודם לכן .והיינו
הנפש מכל בלבולי הסברה ,הכוחות מי מטהר אתכם ,אביכם שבשמים,
יכ ם שנאמר (יחזקאל לו כה) ְ'ו זָ ַר ְק ִּת י ֲע לֵ ֶ כמבואר שבתחילה צריך האדם לשוב
הכעסניים ,והכוחות המתאווים ,ותשוב בתשובה ,ואחר כך הוא זוכה לסליחתו
ַמיִ ם ְטהוֹ ִרים ּו ְט ַה ְר ֶּתם' ,ואומר (ירמיהו יז
בתשובה שלמה מלחזקם במחשבה או של הקב"ה .וכן כתב הכלי יקר' :כי אין
במעשה. יג) ִ'מ ְק ֵוה יִ שְׂ ָר ֵאל ה' ,מה מקווה מטהר את
הטמאים ,אף הקב"ה מטהר את ישראל'. יום כפורים מכפר כי אם לשבים ,וקודם
והנה צום היום הזה עושה את החסיד והקב"ה שאיקרי טהור (נדה ל ):המתחבר שיכפר עליהם ה' ,חייב כל אדם לטהר
דומה כמעט למלאכים ,שכן עובר עימו בבחינת טבילה במקווה ,נטהר כמו עצמו מכף רגל ועד ראש מכל טומאת
עליו היום בענווה ובכניעה ,בעמידה שאמרו (כלים יב ב) שהמחובר לטהור העוון ,לכך נאמר 'לפני ה' תטהרו' ,ו'לפני'
ובהשתחוויה ,בשיבוח ובהודאה ,וכל משמש לשון 'קודם' (עיי"ש שהביא ראיה
טהור.
כוחותיו הגופניים צמים מן הצרכים לפירוש זה מהזוה"ק).
הטבעיים ,וטרודים בטרדה של מצוה גדר סליחתו של הקב"ה ביום הכיפורים
לבד ,כאילו לא היה בו טבע ֶּב ֶה ִמי כלל'. הגדר השלישי -עיצומו
מבואר בתנא דבי אליהו רבה (פ"א)' :ביום
של יום מכפר
וגדר ה'כפרה' של עיצומו של יום ,יש הכפורים שמחה גדולה לפני מי שאמר
ללמוד מדקדוק הלשון שנאמר שהוא אכה לֹא על הנאמר (ויקרא כג כח) ְ'ו ָכל ְמלָ ָ והיה העולם ,שנתנו באהבה רבה לישראל.
'מכפר' ,ולא אמרו שהוא 'סולח' או 'מוחל'. ַת ֲעשׂ ּו ְּב ֶע ֶצם ַה ּיוֹ ם ַה ֶּזהִּ ,כי יוֹ ם ִּכ ּ ֻפ ִרים משלו משל למה הדבר דומה ,למלך
והיינו כי על ה'כפרה' כתב רש"י (בראשית הוּא ,לְ ַכ ּ ֵפר ֲעלֵ ֶיכם לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֵֹה ֶיכם' ,כתב בשר ודם שהיו עבדיו ובני ביתו מוציאין
מאומה ,וכביאתו כך יציאתו. כל היום הקדוש וטינופו עליו ,ורק בסופו לב כא) 'נראה בעיני שכל 'כפרה' שאצל
אך אם השכיל לשוב בתשובה במשך מתכבס עוונו .ולכאורה היה ראוי שיטהר עוון וחטא ,ואצל פנים ,כולן לשון קינוח
היום ,כל אחד לפי דרגתו ,והקב"ה מחל מיד ,ויהיה בכל היום קרוב ביותר אל והעברה הן ,ולשון ארמי הוא הרבה
וסלח לו ,בסוף היום החטא גם מתכפר אביו ,שהרי העוונות מפרידים בין ישראל בתלמוד ,וגם בלשון המקרא נקראים
לו ,ומתקבלת תשובתו במחילה שלימה, לאביהם שבשמים ,כדכתיב (ישעיהו נט ב) המזרקים של קדש (עזרא א י) ְּ'כפוֹ ֵרי זָ ָהב',
בהתקרבות גדולה ,ובשמחה .וממילא יש ִּ'כי ִאם ֲעוֹ נֹ ֵת ֶיכם ָהי ּו ַמ ְבדִּ לִ ים ֵּבינֵ ֶכם לְ ֵבין על שם שהכהן מקנח ידיו בהן בשפת
לדבר המשך גם אחר שפנה יום. אות ֶיכם ִה ְס ִּתיר ּו ָפנִ ים ִמ ֶּכם ֱאל ֵֹה ֶיכםְ ,ו ַח ּ ֹט ֵ המזרק'.
ִמ ּׁ ְשמוֹ ַע'.
ואם כן ,ענינה של ה'כפרה' הוא בניקיון
התקיעה הפרידה והשמחה תשובת הדברים ,שכיון שכמבואר תחילת הגמור של לכלוך העבירות שנטבע
הכל היא תשובת האדם ,והוא צריך באדם .וכשם שמצינו שטינוף הבגד צריך
כתבו הראשונים שתוקעים בשופר בסוף לעשותה מקירות ליבו ,על כן כל היום יש לפעמים כמה כיבוסים ,כמו שכתב רבינו
היום ,והזכיר זאת כבר רב האי גאון לאדם לעסוק בעצמו בתשובה ,הוא שב יונה בשערי תשובה (א ט) ש'לכל תשובה
(שו"ת שערי תשובה סי' סז) ,ולא נתבאר מי והקב"ה מוחל וסולח ,ועדיין נשאר רושם תימצא סליחה ,אך לא תטהר הנפש
תקן זאת ,וכמו שכתב רב האי שם ש'לא החטא בליבו ,וכמו שנאמר על בעל טוהר שלם להיות העונות כלא היו ,זולתי
מצינו טעם חובה'. אתי נֶ גְ דִּ י ָת ִמיד',
תשובה (תהלים נא ה) ְ'ו ַח ָּט ִ כאשר יטהר האדם את לבו ויכין את
וכתבו הראשונים שלשה טעמים לתקיעה ועל כן האדם מפחד מחטאו ומתבייש רוחו ,כאשר יתבאר .וכעניין הבגד הצריך
זו .הבית יוסף (סי' תרכד) הביא מהרוקח בו וחוזר בתשובה שלימה אף על רושם כיבוס ,כי המעט מן הכיבוס יועיל בו
(סי' ריז) שתוקעין כדי לומר שניצחנו את החטא ,והקב"ה מוסיף לו מחילה על להעביר הגועל ממנו ,אך לפי רוב הכיבוס
השטן .הכלבו (סימן ע) כתב ש'יש אומרים מחילתו. יתלבן .וכן כתוב (תהלים נא ד) ֶ'ה ֶרב ַּכ ְּב ֵסנִ י
שטעם תקיעה זו כדי לערבב השטן רק לעת ערב ,כאשר עומדים לפני ֵמ ֲעוֹ נִ י'ְ .ו ִּת ַכ ֵּבס הנפש מן העוון כפי אשר
שחוזר לשלוט במוצאי יום הכפורים ,כי הפרידה מהקירבה הגדולה של יום כיפור, ּ ַתְכ ֵּבס את לבה ,שנאמר (ירמיה ד יד) ַּ'כ ְּב ִסי
ביום הכפורים לא היה בו כוח לשלוט הקב"ה נותן לאדם מתנה ,את הכפרה, ֵמ ָר ָעה לִ ֵּב ְך יְ רוׁ ָּש ִַלם'.
בישראל ,לפי שהם כמלאכי השרת לכל והיא כדרך האוהבים שנותנים זה לזה וזהו גם סדר נוסח הבקשה בתפילה' :סלח
דבריהם' .וטעם שלישי הביא הבית יוסף מזכרת שתקל עליהם את הפרידה. לנו מחל לנו כפר לנו' .בתחילה סליחה
שם מהמדרש (קה"ר ט ז) 'שבמוצאי יום ומחילה ,על ידי הקב"ה ,ואחריהם הכפרה
וביאור הדברים ,כי סוף היום הוא זמן
הכפורים בת קול יוצאת ואומרת 'לֵ ְך ֱאכֹ ל והניקיון הפועלים בגוף החוטא .וכפרה
הקירבה הגדולה ביותר בין הקב"ה לאדם,
ְּבשִׂ ְמ ָחה לַ ְח ֶמ ָך וׁ ֲּש ֵתה ְבלֶ ב טוֹ ב יֵ ינֶ ָך' וגו'. זו מגיעה בהתאם לעבודת התשובה של
דוגמת מה שמצינו (סוכה נה ):ביום שמיני
לפי דברינו עד עתה ,פנים חדשות באים עצרת הנועל את ימי חג הסוכות שאומר האדם במשך היום הקדוש.
בכוונת התקיעה ,ואנו כוללים בשמחת הקב"ה לישראל 'עשו לי סעודה קטנה'.
הכפרה את שלושת הדברים הללו .וכך כיוצא בזה הוא ענינה של תפילת הנעילה, הטעם שכפרת יום הכיפורים
הוא מהלך הדברים: שהיא תפילה הנוספת ביום הכיפורים, חלה רק בסוף היום
לעת פנה יום ,לאחר שסעדנו סעודה והרי היא בבחינת סעודה קטנה ,שבה
הקב"ה והאדם מתייחדים ,ועל כן היא איתא בתוספתא (יומא פ"ד הי"ז) 'חומר
קטנה עם המלך בתפילת נעילה ,ועיצומו
תפילה קצרה יותר משאר תפילות היום, בשעיר ,שהשעיר (מכפר) מיד ,ויום
של יום כיפר עלינו וניקה את נפשותינו
בבחינת סעודה 'קטנה' (ותפילה נקראת הכפורים (מכפר) עם חשיכה' .ונראה
בניקיון גמור ,אנו תוקעים בשמחה על
אכילה ,ראה זוה"ק ח"ג רכו,). פשוט שכוונת התוספתא היא על הגדר
שניצחנו את השטן ,כדברי הרוקח,
של 'עיצומו של יום מכפר' ,עליו אמרו
ומערבבים את השטן שלא יחזור אמנם כמובן גודל המתנה ויוקרה תלוי
שסגולת היום אינה חלה אלא בסופו,
להשטיננו מכאן ואילך ,כמו שכתב בעומק הקשר שהיה ביניהם במשך כל
אבל מחילת הקב"ה ודאי חלה תיכף
הכלבו ,ושמחים על הבת קול המבשרת היום .ולשיטת רבי יהודה שאנו פוסקים
לבקשת המחילה בלב שלם ,כמו שהיא
לנו לאכול בשמחה לחמינו ִּ'כ י ְכ ָב ר כמותו ,מי שלא היה לו קשר כלל לקב"ה
חלה כיוצא בזה כל ימות השנה.
ָר ָצה ָה ֱאל ִֹהים ֶאת ַמ ֲעשֵׂ ינ ּו' .והכל מתוך ביום הקדוש ,ולא שב בתשובה ,אין
הסליחה ,הטהרה ,והכפרה ,שזכינו להם עיצומו של יום משפיע עליו כלל .אדם והדבר טעון ביאור ,למה אין סגולת היום
ביום הקדוש והנורא. זה ,במוצאי יום הכיפורים אינו מרגיש מאירה מיד בתחילתו ,ולמה יתהלך האדם
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל
נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו להנצחות ולקבלת הגליון במייל
L0527114615@gmail.com
איש ישר דרך ,מתמיד בתורתו ,מתבטל בביטול גמור לרבותיו ,עבד את ה' בצניעות ,ועוולה לא נמצא בשפתיו
הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ
