בית עובד · Beis Oived — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פרשת האזיðו
עשרת ימים של תשובה
הדין על הביðוðיים וקושיית ה"לחם הכðה והתעלות בספירות לקראת קבלת
משðה" אור יום הכיפורים
עד כדי כך הימים האלו כל כך ימים גדולים ,ה"לחם משðה" על
הרמב"ם )בהלכות תשובה ,פרק ג' הלכה ג'(,הרמב"ם רבי יעקב סקילי ,שהיה תלמיד הרשב"א ,כותב בספר "תורת
כותב:שבעשרת הימים האלו אðחðו כולðו ðקראים ביðוðיים. המðחה" )בדרשה ע''ד( לגבי עשרת ימי תשובה .הוא אומר
צדיקים ðחתמו לחיים ,רשעים חס ושלום למיתה ,ואðחðו שמעלות אלו של עשרת ימי תשובה ,הן כðגד עשר ספירות שביום
ביðוðיים .ובעזרת השם כולðו ðיכתב וðחתם לחיים טובים .זה הכיפורים .כלומר ,יש לðו את עשרת ימי תשובה שמהימים האלו
פשוט ,רק שהשם עשה לðו מין מהלך כזה כדי להכריח אותðו אðחðו אמורים להיכðס איתם כהכðה ליום הכיפורים .הם ימים
לתשובה.אז הרמב"ם כותב :מי שðמצא צדיק ðכתב לחיים ,מי גדולים וקדושים בפðי עצמם ,אבל צריך את עשרת הימים האלו
שðמצא רשע ðכתב למיתה ,וביðוðיים תולים אותם עד יום כדי שðוכל להיכðס איתם לאור הגדול של יום הכיפורים.זה כðגד
הכיפורים .אם עשה תשובה ðכתב לחיים ,ואם לאו למיתה. אותם עשרה גלגלים שהם עשר מעלותיו של האדם השפל ועשר
שואל ה"לחם משðה" שאלה :אם עשה תשובה ðכתב לחיים, מעלות עליוðות .כלומר ,האדם השפל ,כך הוא קורא לאדם ,איðו
ואם לאו למיתה? הרי אם לא עשה תשובה ,הוא ðשאר מחצה על יכול להיכðס כמו שהוא ליום הכיפורים ,כי ביום הכיפורים
מחצה ,וכתוב "ורב חסד מטה כלפי חסד" .הרי הוא ðשאר חצי- מאיר עליðו אור הביðה ,אימא עילאה.כל הספירות שישðן זה כדי
חצי ,מה אתה רוצה ממðו? "רב שמואלביץ'" שואל יותר מזה: שðוכל לקבל את האור.כמו שאומר רבðו האר''י ,למה היה
הרי הוא הðיח תפילין ,התעטף בציצית ,עשה ברכת המזון ,איפה ספירות ופרצופים וכולי? כי האור של השם יתברך הוא כל כך
כל המצוות האלה?ואז מביא הרב תירוץ זה מה שכותב הרב: גדול שלא ðוכל להכיל אותו ,וזה סוד שבירת הכלים .אז עשרת
משום שבתוך עשרת ימי תשובה הוא חייב לעשות תשובה ,ואם הימים האלו ,אðחðו בכל יום מכווðים ומתעלים בספירה אחת,
לא עשה – הרי עוון אחד ðוסף על עווðותיו,ועל זה הוא ðידון לכף כדי שðוכל לקבל את האור הגדול של יום הכיפורים.
חובה בר מיðן.
עבודת הימים והתעðיות
חשיבות הבושה והווידוי ðתן לðו השם יתברך עשרה ימים מראש השðה עד יום הכיפורים,
כמה חשוב שאדם בימים האלו יתפוס לו כמה דקות לתשובה? לשוב ולזכור ימי עולם הבא ,כדי לעזוב תאוות העולם הזה .ויש
שזה וידוי בפה ,חרטה וקבלה לעתיד .רבðו יוðה כותב על הבושת. מן הצדיקים והחסידים שמתעðים בכולם .מה הסיבה? כדי
מסביר רבðו יוðה ,אם אדם לא מתבייש בעוון,יש לזה משל למה שאדם יזכה באמת לאור הגדול של יום הכיפורים ,הוא צריך
הדבר דומה? יש אבא שהסתכל על הבן שלו בחדר ,ראה את הילד להשתדל כמה שהוא יכול לבטש את הגוף.עכשיו ,הרב עובדיה
הולך למכðסיים שלו ,מוציא את הארðק שלו ,והוא תמיד היה כותב שעשרת ימי תשובהð ,כון שכתוב בקדמוðים שמי שיכול
משפיע על הילדð ,ותן לו מה שהוא רוצה .הילד ילד טוב ,אוהב להתעðות שיתעðה ,אבל בדור שלðו אðחðו דור חלש מאוד .אם
אותו ,חברים טובים .הוא הולך לארðק ,מוציא משם 300-400 אדם יתעðה עשרה ימים ,הוא עלול ביום הכיפורים לא להיות
שקל ,שם בכיס ומחזיר את הארðק .אבא ðפגע ממðו ,מה זה מסוגל לסבול את התעðית .אז יעשה בחוכמה .הבן איש חי מביא
ðפגע ,הוא גוðב אותי? כל מה שהוא מבקש הוא מקבל ממðי ,מה ב"תורה לשמה" שהם היו מתעðים עשרה ימים ואוכלים בלילה,
מלמדים אותו בבית ספר? ככה הוא לומד? לא לימדו אותו לא כדי לא לעשות תעðית הפסקה שלא יפגע בגוף .אבל בדורðו הדור
לגזול?,אבא הצטער.או ראה את השותף שלו ,הם שותפים מאוד חלש ,וגם מי שלא מתעðה יום שלם ,ימעיט קצת באכילה,
ðאמðים אחד לשðי ,והוא רואה את השותף שלו הולך לארðק ימעיט קצת בתעðוגים ,ירבה בהתבודדות .אלו ימים קדושים
וגוðב לו כסף .זה פוגע .אתה גוðב אותי? אתה לא מתבייש? עכשיו וðוראים.
הילד או השותף קלט שהוא גðב אותו ,שהוא גזל אותו .מה הוא
בא ועושה לו? קח את הכסף ,הðה ,החזרתי לך את הכסף ,מה
הבעיה? אðי מצטער ,קח את הכסף .זה לא הכסף ,הכסף זה לא
העðיין פה .המעשה שעשית ,מה ,אתה גוðב אותי? אðי מחסיר
ממך משהו שאתה גוזל אותי? הפגיעה היא העיקר .איך
] [1
הקדוש ברוך הוא בא לקראתðו בעשרת ימי מפייסים אותו על הפגיעה?אז זה כותב רבðו יוðה ,הוא אומר:
הבושה .שðאמר "בשתי וגם ðכלמתיð ,שאתי חרפת ðעוריי" .הרי
תשובה אדם יבוש מאוד לעבור עבירה לפðי בðי אדם,ועל אחת כמה
אומרים רבותיðו המפרשים :זה עשרת ימי תשובה .הגמרא וכמה לפðי הבורא יתברך .וזו מדרגה עליוðה בתשובה – שיכלם
במסכת ברכות אומרת ,שהקדוש ברוך הוא בעצם מגיע אליðו, האדם על עווðותיו .עיקר התשובה ,זה כמובן מה שהרמב"ם
לא אðחðו צריכים לבוא אליו ,הוא בא לפה ,הוא בשדה .עד כדי כותב :וידוי בפה ,חרטה וקבלה לעתיד ,אבל רבðו יוðה כותב שזה
כך שהגמרא בברכות אומרת )דף י"ז( ,שבעשרת ימי תשובה החזרת הגזילה ,זה בסדר ,אבל צריך לפייס את המלך ,וזה על
אדם ðידון כציבור .השכיðה שרויה פה ,השכיðה ðמצאת פה.למה ידי הבושה,בורא עולם לא יודע איך עשיתי דבר כזה אðי
השם יתברך מגיע לפה בעשרת ימי תשובה? בשביל מה הוא בא מתבייש,לא ðוח לי עם זה,לא טוב לי,וזה עיקר התשובה.
לפה? רבותיðו ,זה כמו המעשה עם רב .הוא בא לפה כדי שאðחðו דברי המאירי על המתרשל בתשובה
ðבקש ממðו סליחה .הוא דופק לðו בדלת .מגיע ,מה אתה רוצה?
באתי שתבקש סליחה .אתה יכול להגיד אðי לא רוצה לבקש המאירי כותב לשון יותר קשה מזאת על מי שðמðע מתשובה
סליחה?! הוא בא לפה ,הוא בא אליðו ,הוא הגיע לכאן .שאðחðו בימים האלו .המאירי מביא בראש השðה )דף ט"ז( :אף על פי
לא ðצטרך לחפש אותו" .דרשו ה' בהמצאו" ,הוא ðמצא פה .טוב, שבכל יום ראוי לאדם לפשפש במעשיו ולשוב מדרכו הרעה ,כפי
למה הוא ðמצא פה? בשביל מה הוא ירד לכאן? אומרים שאמרו חז"ל "שוב יום אחד לפðי מיתתך" ,מכל מקום בזמן
רבותיðו :כדי לבקש ממðו סליחה. הזה ,עשרת ימי תשובה ,ראוי להתעורר ביותר .אמרו רבותיðו
ז"ל ששלושה ספרים ðפתחים בראש השðה :על רשעים ,על
מעלת הימים ותיקון השðים צדיקים ועל ביðוðיים ,וכל אחד ðידון לפי מעשיו .ויתעורר
ידוע שרבðו האר"י כותב בשער הכווðות),בדף צ' עמודה ג'(, לפשפש במעשיו ולחזור ממה שבידו מן העבירות .ועכשיו שימו
ומביא את זה גם המשðה ברורה ,המשðה ברורה מביא את זה לב ללשון של המאירי" :והמתרשל בזמן הזה מן התשובה ,אין
בשם ה"יערות דבש" )בסימן תר"ג( .בשער הכווðות ,המהרח"ו לו חלק בהשם אלוקי ישראל".המאירי הוא אחד הראשוðים,
בשם הרמ"ק ,הוא כותב שבעשרת ימי תשובה ,כל יום בימות והם כתבו לשוðות קשים .מה הסיבה ללשון הקשה הזאת? "שכל
השבוע ,מה שאדם צריך לתקן ביום הזה בתשובה ,לא מתקן את השðה אין התעוררות מצויה כל כך ,ואף מידת הדין מתייאשת
השðה האחת ,מתקן כל ימיו.שמעתם מה השם ðתן לðו? עשרת ממðו וממתðת לו עד זמן זה ,עשרת ימי תשובה" .וזה מה
ימי תשובה ,יש לðו יום שðי ,היום היה תעðיתð .כון? אם אדם שאמרו :אין בית דין של מעלה ðכðסים לדין עד שיקדשו בית דין
היום שמר על הלשון ,שמר על העיðיים ,שמר על המחשבה ,קבע של מטה את החודש .זה זמן של עשרה ימים שממתיðים כל
עתים לתורה ,השתדל בעבודת השם – כל ימי חייך מה שהיה לך השðה לבן אדם לתשובה – להתעורר על הכעסים ,על הגאווה,
ביום שðי ,תיקðת הכול .הכול ðתקן לך ,זהו.הרב יהודה פתיה על רדיפת הכבוד והממון,רדיפה אחר העולם הזה,על זלזול
כותב ,שאם אדם היה יודע מעלת התשובה ,שעד כדי כך כשאדם במצוות .מחכים לאדם שיתעורר לזה.
עושה תשובה ,וידוי ,חרטה ,קבלה לעתיד – בית דין של מעלה דברי ה"חיי אדם"
כבר לא רואים את החטאים שלו ,אין חטאים ,הכול ðמחק .ועל
זה הגמרא ביומא )דף פ"ו(" :שגדולה תשובה שמביאה רפואה יש ספר "חיי אדם" )בחלק ב' ,כלל קמ"ג סעיף א'( שם הוא שואל
לעולם" .מה זה הרפואה הזאת שמביאה לעולם? אדם מתרפא שאלה :הרמב"ם כותב מחצה על מחצה אז צריך לדון אותו לכף
מכל החולאים ,בðפש ובגוף שלו גם .ידוע רבðו האר"י כותב זכות אז למה אדם ðידון לכף חובה? אם עשה תשובה – כף זכות,
בשער רוח הקודש ,שכל הייסורים שיש לאדם בעולם הזה זה לא עשה תשובה – הוא מחצה על מחצה ,וכתוב "מטה כלפי
מהחטאים .כתוב אין ייסורים בלא חטא ,אין ייסורים בלא עוון. חסד" .הוא מחדש ביאור חדש .הוא אומר שכל מה שכתוב
למה בן אדם בייסורים? יש לו עווðות .העווðות האלה מייסרים "מטה כלפי חסד" זה כשאדם ðפטר מן העולם והגיע לעולם
אותו .אדם עשה תשובה – ðיצול מהייסורים גם .זה הכוח הגדול הבא ,ושם אין תשובה .אז הקדוש ברוך הוא ,אל רחום וחðון,
של התשובה. מטה כלפי חסד.אבל בעולם הזה ,שיש לך אפשרות לעשות
תשובה ,אין "מטה כלפי חסד" בעולם הזה .כך מתרץ ה"חיי
תיקון הספירות בעשרת ימי תשובה אדם" .למה? כי ðתתי בידך את האפשרות לברוח ולהיðצל ,תðצל
עכשיו ,למה חז"ל כל כך התעקשו איתðו ודיברו לשוðות קשים? את זה .אה ,לא ðיצלת את זה? זו בעיה שלך .לכן הימים האלו
המאירי כותב :אין לו חלק באלוקי ישראל ,עד כדי כך .לשון הם ימים שאדם חייב להתעורר בהם בתשובה ,כל אחד לפי
קשה ,לאדם שðמðע מהתשובה בעצם .מה הסיבה? תראו ,השם הכוחות שלו .רבע שעה ,עשרים דקות ,חצי שעה ,לא משðה כמה
יתברך כל כך אוהב אותðו ,אין לðו מושג כמה הוא אוהב אותðו, זמן.החיד"א כותב שעשרת ימי תשובה אדם לא יצא למלאכה,
כמה הוא חפץ להיטיב איתðו.אðחðו בראש השðה ,מה עשיðו אבל אðחðו אðוסים ויוצאים לעבוד ,לפחות שישאיר לעצמו חצי
בראש השðה? המלכðו את המלך,ואðחðו קראðו בתפילה, שעה .וגם תדעו לכם ,בסליחות ,אדם לא יתבלבל – אðחðו לא
"זכרðו" ,ביום הראשון אðחðו תיקðו תיקון ספירת הכתר .יש לðו עושים תשובה בסליחות .אין שם תשובה ,אין שם וידוי דברים,
אחת עשרה תיבות ב"זכרðו" ,זה כðגד האחת עשרה ספירות אין חרטה ואין קבלה לעתיד .זה דבר ðפלא הסליחות ,אבל אין
שבכתר ,ושמה תיקðו ספירת הכתר .ביום השðי של ראש השðה שם את ההלכות של התשובה .אדם לא עומד שם ומתבייש לפðי
מה תיקðו? ספירת החוכמה.עכשיו יש לðו עשרת ימי תשובה, הבורא יתברך .לכן אדם צריך לדעת שיש לðו שלושה דברים
אðחðו אמורים בכל יום לתקן ספירה אחת ,כדי שðוכל להגיע שהם עיקר התשובה :וידוי ,חרטה וקבלה לעתיד .ואדם ירשום
ליום הכיפורים לקבל את האור הגדול שהשם זורק עליðו: את הדברים ,ירשום כל אחד ואחד את הפגמים שלו ,את
"וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" .אדם ,רבותיי ,יוצא הקשיים שלו בעבודת השם.יש גמרא מפורסמת בסוף מסכת
בימים האלה בריה חדשה ,ממש בריה חדשה כפשוטו .מה עם יומא ,שמספרת שרב הסתכסך עם איזה קצב .היה לו סכסוך
העווðות של הבן אדם? לא רואים אותם בשמיים יותר. איתו ,והקצב הזה פגע ברב,ערב יום הכיפורים ,רב אמר :אðי ילך
אליו ,לקצביה שמה ,כדי שהוא יבקש סליחה וðיכðס ליום
עבירות שבין אדם לחברו הכיפורים ðקיים בלב.אז רב הלך לכיוון הקצב ,פגש אותו רב
עד כדי כך ,מרן כותב ,תראו כמה מעלת התשובה .מרן מביא הוðא .אמר לו :איפה רב הולך? אמר לו :לקצב,ואז רב הוðא ידע
בסימן תר"ו ,אדם שפגע בחברו ,יום הכיפורים לא מכפר עד שהקצב עקשן ,אדם קשה מאוד ,והוא ידע שהוא לא יבקש
שירצה את חברו.לא מוצא אותו ,לא רואה אותו ,לא תפס אותו, סליחה מרב .רב הוðא אמר :אזל רב למיקטליה ,הולך רב כדי
לא מצא אותו ,מה הדין? מה יעשה הבן אדם הזה מסכן? אðשים להרוג אותו ,כי הוא ידע שהוא אדם קשה ולא יבקש
לפעמים שבורים מזה ,מסכðים .למה הם שבורים מזה? אתה סליחה.באמת רב הגיע לשמה ,והקצב אמר לרב :מה אתה
אומר לו :תשמע ,מעלת התשובה ,תשובה ,תשובה .אומר :אתה רוצה? אמר לו :אתה יודע ,היה סכסוך ביðיðו בוא ðסיים את
יודע כמה פגעתי באðשים? מיררתי להם את החיים ,עשיתי להם הסיפור .אמר לו :לך ,יאללה ,לך מפה ,צא מפה! ככה אמר לרב.
צרות ,מתייאשים מהתשובה .ציערתי את השכן ,אשתי לא רוצה רב יצא משם.אומרת הגמרא תוך כדי שהקצב המשיך לעבוד
למחול לי ,הילד שלי ככה ,היה לי פועל אחד הייתי מצער אותו, בזעם ובחוסר תשומת לבð ,שמטה העצם מידו ,פגעה בגרוðו
והרגה אותו במקום ,בר מיðן.
] [2
ראיית החתם סופר על כוח התשובה הוא לא רוצה למחול לי ,לא מצליח לתפוס אותו .יש תשובה על
זה או אין תשובה על זה?
חתם סופר מביא ראיה לזה ראיה הלכתית .הוא כותב כך ,הוא דברי ה"אורחות צדיקים" על תיקון עווðות
מביא את זה בפרק 'אלו ðערות' בגמרא כתובות )דף ל' עמוד א'(.
אומר החתם סופר :כאשר החוטא מתחייב מיתה בפðי בית דין, חמורים
ðכון? הוא יתחייב לפðי בית דין מיתה ,באו שðי עדים העידו עליו כותב בספר "אורחות צדיקים" ,בשער התשובה :יש עבירות
שעשה עבירה שחייב מיתה על זה ,מה בית דין פוסקים עליו? שבין אדם לחברו,הוא מצטער מזה ,אומר :איך אðי אפייס
חייב מיתה .אומר החתם סופר :אבל אם עשה תשובה? ðגיד הוא אותו? איך אðי אפייס אותה? לא רוצה למחול לי .אשר הם קשות
חילל שבת ,באו שðי עדים ,מה העידו עליו? שהוא חילל שבת, מאוד לתקן ולעשות תשובה .כגון אדם שהורגל בגזל כל
ðכון? ואז הביאו אותו לבית דין ,חילול שבת – סקילה ,דðו אותו ימיו,אדם היה לו מכולת ,והיה גוזל את כל הלקוחות .עכשיו לך
לסקילה .הוא אמר להם" :רבותיי ,איך אתם דðים אותי תחפש אותם .איפה תמצא אותם ,את כל הלקוחות האלה? היה
לסקילה? אðי עשיתי תשובה! בית דין של מעלה מחלו לי ,איך לו עסק ,לא היה לקוח שלא היה גוזל אותו .גם אם ימכור את
אתם דðים אותי לסקילה?".חתם סופר מביא ראיה שהוא לא כל מה שיש לו ,לא יצליח להחזיר את כל הגזל הזה.ואיðו יודע
עשה תשובה .מה הראיה של החתם סופר שברור לðו שהוא לא ממי גזל ,ואיðו יודע היכן הוא דר ,או שמא הלך למדיðת הים ,או
עשה תשובה?אומר":קא משמע לן גליא ששב בכל ליבו ,מðלן אבדו המעות .וכן שֶׁ נָּהַ ג בעברות כל ימיו :לימדו לשוðם שקר
דבטל עוðש מיתה? היכי מוכחא האי מילתא? דטעðה ðכוðה ורמאות .אפילו רמאי ,תראו מה זה ,זה פלא פלאות.או יש בר
בליבו" .אומר הרב :אם הגיעו העדים והעידו עליו שחטא ,ולא מיðן מי שהביא ממזר לעולם ,יש תשובה על זה?
ðמצא שום הכחשה בעדותם ,סימן מובהק שלא שב בתשובה. ומי שהרגיל בדברי כזב ,או בעל אשת איש ואסרה על בעלה ,או
הוא אומר :כי אלמלא היה שב בתשובה ,היה הקדוש ברוך הוא מי שהדיח בðי אדם והטעה אותם ,רבותיי ,מחטיא הרבים .היה
– לשון החתם סופר – היה הקדוש ברוך הוא מסובב כל הסיבות מרקיד מעורב ,מאכיל ðבלות ואיסורים .ויש מי שרואה בðי אדם
שהעדים לא יכלו לבוא להעיד ,ואם יבואו לא יעמדו בחקירתם, הולכים בדרך רעה ,ובטוח בדרך ישרה והיה יכול להוכיחם.
כי ירשיע השם ðפש צדיק? ומאחר שðתקבלה עדותם בבית דין, ואז הוא אומר :בכל אלה קשה מאוד התשובה ,אומðם יש תקðה
סימן מובהק שלא עשה תשובה. גדולה לתקן הכול.
מעלת ימי התשובה ויום הכיפורים הדרך המעשית לתשובה שלמה
שמעתם מה זה? איזה כוח יש לðו בימים האלה ,איזה כוח יש בין אדם למקום ,כמה זמן לוקח למחוק עבירה בין אדם
לתשובה .אפילו על עבירות שבין אדם לחברו ,יש כוח לאדם למקום? וידוי ,לפרט את החטא,חרטה ,קבלה לעתיד .ארבע-
לעשות תשובה מעומק הלב ,השם מקבל את התשובה הזאתי, חמש שðיות ,אתה צדיק גמור .כל עבירה .אם זה כריתות ומיתות
כי אתה אמיתי איתו ,אתה רוצה תשובה.ולכן הימים האלה ,לא בית דין ,תשובה ויום הכיפורים תולים ,וייסורים מכפרים .אבל
לפספס אותם ,לא לאבד אותם .כל הימים האלה זה המשך יקבל על עצמו ייסורים .איזה? תעðית חצי יום ,צדקה ,יקבל על
ההארה של ראש השðה .ראש השðה התחלðו בכתר יום ראשון, עצמו לאחר את הסעודה בשעתיים,תעðית של שתייה קצת,
חכמה יום שðי וכו' .וכל יום ,כל יום יורדים ,יורדים ויורדים, תעðית שיðה ,יום חמישי יעשה תעðית שיðה שעתיים-שלוש.
יורדים ההארות ,עד שערב יום הכיפורים הושלמו כל העשר במקום לישון ב ,12:00 ,11:00-יישן ב ,02:30 ,02:00-יקום
ספירות שלðו ,ואðחðו ðכðסים לכיפורים מהארה.תדעו ,מי שלא מוקדם.ילך לחכם ,יגיד לו :על עוון כזה צריך כך וכך ,עוון כזה
יעבוד בימים האלה לקבל את ההארה הזאתי ,כשהוא ייכðס כך וכך ,ואז גם את הייסורים הוא מוחק לו .אבל בתשובה הוא
ליום הכיפורים – או שתהיה לו שבירת כלים ,כי הוא לא יכול צדיק ,בשמיים הוא צדיק .הוא עשה חמש שðיות תשובה – צדיק
להכיל את האור הזה ,או שהוא בא בלי כלים אז הוא לא יכול גמור בשמיים .הרמב"ם פוסק את זה להלכה :כתיðוק שðולד
לקבל את האור .למה אðחðו ביום הכיפורים אין לðו באמת עכשיו ,כאילו עכשיו הוא ðולד.
דבקות אמיתית? יום הכיפורים זה הארה אדירה של אימא כל זה בין אדם למקום .מה עם בין אדם לחברו? אומר הרב :אך
עילאה ,זה ðקודה חמישית שמתגלה רק ביום הכיפורים. יש תקðה גדולה .יתחיל לשוב החוטא בכל עðייðי התשובה,
ההארה הזאתי מגיעה רק למי שעשה הכðה בימים האלה .אתם ויראה ויבין כל חלקי התשובה ,וימסור ðפשו לעשות הכול לשם
מביðים?לכן ,עד כדי כך הלשון של המאירי לשון קשה ,שמי שלא שמיים .אומר :ואז הקדוש ברוך הוא מקל עליו עðייðי התשובה,
עסק בתשובה בימים ...לשון המאירי בראש השðה ט"ז :אין לו מדריכו לדרך ישרה .כגון :אם הוליד בן מהעריות ,בר מיðן,
חלק באלוקי ישראל ,השם ירחם .ה'לחם משðה' פוסק להלכה אומר הרב ,יכרית אותו מן העולם.הביא ממזר ,יכרית את
שאי-עשיית תשובה בימים האלה ðחשבת עוון להטות לכף חובה, הממזר הזה .זה לשון הרב .וישתכח הדבר כאילו לא היה.
אדם שðמðע מתשובה בימים האלה .לכן ðתחזק בזה ואם הוא גזל ממון :מאיפה אðי אחזיר את כל הממון הזה ,הוא
מאוד.התשובה זה דבר לא מובן בעולם ,זה לא מובן .אדם שבר, אומר? :רגע ,אם אðי לא יכול להחזיר את כל הממון ,אין לי
הרס ,שרף ,השמיד ,אומר" :סליחה"ð .ו ,מה ðעשה עם הסליחה תקðה ,עזבו אותי .לא ,אומר הרב ,לא .או שהקדוש ברוך הוא
שלך? התורה אמרה :ימות ,הðבואה אמרה:ימות,אמרו יביא יזמין לו ממון להחזיר לðגזל ,או שייתן בליבו של הðגזל למחול
קורבן ,אחרים אמרו" :לא ,לא ,לא ,יעשה רק תשובה" .למה רק לו
תשובה? כי התשובה ðבראת לפðי בריאת העולם ,זה משהו
שבשכל לא ðתפס ,התשובה.ללמדך כוח ומעלת התשובה.אדם מחילת הðגזל וכוחה של תשובה
אכן שעושה את התשובה זוכה לצאת ðקי כלפי השם ,ומסיר הוא בוכה כל הלילה" :ריבוðו של עולם ,גזלתי אותם ,לא יודע
מעליו את כל המזיקים ואת כל המסטיðים ,וזוכה להיכðס מה לעשות" ,בוכה ,בוכה ,בוכה .השם אומר לו" :אל תדאג".
לחיים טובים. הוא שולח את הðגזלים לדרשה ,ואז הדרשן אומר בדרשה" :מי
שלא מוחל על מה שעשו לו ,השם לא מוחל לו" .זה משðה ברורה
פוסק את זה בסימן תר"ו ,שער הציון כותב" :אתה לא מוחל,
השם לא מוחל לך" .אז הðגזל בא לדרשה ,שמע ,אמר" :וואי
וואי ,וואי עליי ,מה ,אðי לא אמחול לו?" .אומר" :בורא עולם,
אðי מוחל לו מחילה גמורה".
עלתה לו התשובה".ואם הראה לאדם בגופו מוðע ,יכðיס לו
הבורא יתברך רצון ואהבה בליבו עד שימחל לו" ,לשון הרב" .כי
ברצות ה' דרכי איש ,גם אויביו ישלים איתו".
גם מביא את זה ספר 'סידורו של שבת' ,מביא את זה בשם
'חובות הלבבות'.
] [3
ט.אדם שמחלל שבת בפרהסיא כגון שðוסע ברכב בשבת, הרב אברהם ישראל-אין למו מכשול
אין להזמיðו להתארח ביום טוב ,מפðי שאסור לבשל
בשבילו ביום טוב ,וגזרו רבותיðו שאם יזמיðוהו ,יש לחוש הלכות גמילות חסדים
שיבשלו בשבילו בחג.
אולם אם בעל הבית מבשל לעצמו כמות גדולה של מזון, א.אם יבאו אורחים לביתו של אדם ,יכבדם כפי כוחו ויותר
כדי שתספיק לו וגם ישאר לאורח ,מותר לארח מחלל שבת מיכולתו .ואל יראה להם שהוא עðי ,אלא יראה להם שלא
בביתו ,ולתת לו לאכול מאותו תבשיל. חסר לו כלום ]אף על פי שהוא באמת עðי[ ,וישכיבם במיטב
י.אסור לגðוב דעת הבריות ,כלומר שמראה לחבירו כאילו מיטותיו.
עושה לו איזו טובה או כבוד ,ובאמת איðו עושה בעבורו ויחשוב בלבו כאילו הוא אורח ,והאורח הוא בעל הבית.
כלום .ולכן אין להפציר בחבירו שיתארח בביתו ,כשיודע ויאמר לעצמו :אילו הייתי אðי מתארח אצל האורח הזה,
שחבירו יסרב לכך. הייתי רוצה שיכבדðי ויאכילðי וישקðי כראוי ,לכן גם אðי
אמðם אם מזמין אותו בלי להפציר בו ,מותר לבקש ממðו אעשה לו כן .וגלגל הוא שחוזר בעולם.
פעם ופעמים ,אף על פי שיודע שיסרב ,מפðי שזוהי מידת
דרך ארץ לכבד את חבירו בהזמðה. ב.אין האדם חייב להאכיל את אורחיו בשר ולהשקותם יין,
אלא כל אחד יכבד את אורחיו כפי מה שיש באפשרותו
יא.אדם שðזדמðו לביתו אורחים ,ואין בבית מי שידאג לכבד .והעיקר שיקבל את אורחיו בספר פðים יפות ובמאור
להם ויארח להם חברה ,והוא עדיין לא יתפלל ,ואם יðיח פðים.
את האורחים וילך להתפלל ,עלולים האורחים להפגע מכך, ולפעמים קורה שהאדם ðמðע מלהזמין אורחים לביתו,
יתפלל בביתו ולא ילך להתפלל בציבור. מפðי שחושב שאין לו מספיק דברים כדי לכבדם ,וגם
קשה לו להוציא כסף כדי לקðות דברים בעבורם .וצריך
יב.קיומה של מצות הכðסת אורחים בתקופתðו ,יכולה לדעת שזאת עצת היצר שרוצה למðוע אותו מלקיים מצה
להתקיים גם בהכðסת אורחים אל תוך הרכב ,כגון שלוקח יקרה זו .ולכן יזמין אורחים ,ויכבדם כפי מה שמתאפשר
ברכבו חבר או טרמפיסט וכיוצא בזה. לו.
יג.מצוה ללוות את האורחים כשיוצאים מביתו והולכים ג.אותם הðוהגים להזמין זוגות לשבת כדי לקרבם ליהדות
לדרכם ,ומצוה זו גדולה וחשובה יותר ממצות הכðסת או מסיבות אחרות ,צריכים לדעת ,שאם בעל הבית פוגם
אורחים. בעיðיו וðכשל בהסתכלות על האורחות ,אין לו להזמיðם
ואמרו רבותיðו בתלמוד :כל מי שאיðו מלוה את חבירו, כלל ,ואם מזמðם לביתו ,יצא שכרו בהפסדו.
כאילו שופך דמים,ואם ליוהו ,הרי זו סגולה שחבירו לא
יðזק בדרך.ואמרו בדרך רמז" :לויה" ראשי תיבות -לחיים ד.אדם שמזמין אורחים ,והם ðשארים לישון בביתו ,יש
וּלְשלום ילך האורח. להקפיד ולשמור על כללי הצðיעות .ולכן לא ישðו כמה
משפחות בחדר אחד ,אלא כל משפחה בðפרד .ואם אין
יד.יש אומרים שמצות לויה אין לה שיעור ,וככֹל שמלוה אפשרות לתת חדר לכל משפחה ,יסדר להם ליðה במקום
את אורחו יותר ,שכרו גדול יותר ,והעיקר שלא יפחות אחר .ואם לא עשה כן ,יצא שכרו בהפסדו.
מללוותו ארבע אמות ]כ (2) -מטר[.
ואף שכיום ðהגו להקל במצות לויה ,מפðי שהאורחים ה.אסור לאשה ]בן פðויה בין ðשואה[ להציעה ולסדר לגבר
מוחלים על כבודם .עם כל זה יקפיד בעל הבית ללוות את את מיטתו לפðיו .ולכן כשיש אורחים ,צריכות בðות הבית
אורחו לכל הפחות ארבע אמות מביתו ,משום שיש בזה להיזהר שלא להציע ולסדר להם את המיטות בפðיהם ,כדי
סגולה שלא יארע לאורח ðזק בדרך ,וגם משום שמלוה את שלא יגרמו להם הרהורי עבירה.
השכיðה ההולכת עמו. יש להזהיר את בðות הבית ,שלא יגביהו את קולן בשעה
ששרים "שלום עליכם" לפðי הקידוש ,וכששרים שירי
טו.אדם שמלוה את חבירו לתחðת האוטובוס ,או שמלוהו שבת ,מפðי שקוֹל באשה ערוה ,ואסור לאורחים לשמוע את
לרכבו ,יעמוד המלוה עד שיעלם חבירו מעיðיו ,ואחר כךִ קולן.
ישוב המלַוה לביתו.
ו.לא טוב עושים אותם שמזמיðים ל"שבת חתן" בחורי
טז.ראובן שמֵ לַוה את שמעון ,ואין ברצוðו של שמעון ישיבה מצד החתן ,או חברות של הכלה לסעודת שבת ,מפðי
להטריח את ראובן ,לא יאמר לו שיחזור לביתו ,כי ששבת חתן מיועד לקרובי המשפחה בלבד .ואלו דברים
בהתלוותו אליו ,גורם שתדבק עמו השכיðה הקדושה ,ואם שהצðיעות יפה להם.
יאמר לו שיחזור ,כאילו מפריד ממðו השכיðה.
לפיכך אם אין רצוðו של שמעון להטריח את ראובן ,לאחר ז.עצה טובה ,שלא להזמין אורחים לבית כשהבðים
שראובן ליוהו מעט ,יאמר לו" :אין רצוðי להטריחך עוד", היקרים באים לשבת מהישיבה הקדושה ,כדי שעיקר
ובזה איðו מפריד השכיðה ממðו. תשומת הלב תהיה רק להם.
וכן כשבאים החתן והכלה לשבת קודש ,אין להזמין עוד
יז.יש ליזהר שלא להיפרד מחבירו או מקרובו מתוך בכייה, אורחים ,כדי שהחתן והכלה ירגישו שעושים הכל לכבודם,
כי יש בזה סכðה גדולה .ואם איðו יכול לעצור את עצמו וזה יסוד חשוב בהðהגת הבית.
מלבכות ,יבכה קודם הפרידה.
ח.הורים שמזמיðים לאירוח את חתðם שהשתדך עם בתם
)"מאורס"( ,אין לחתן לישון באותו בית שבו ðמצאת
ארוסתו ,אלא ילך לישון אצל השכðים או אצל ידידים
בקרבת מקום .ואם אין לחתן מקום אחר לישון,
הגרים ִ
ימðע מלעשות שבת אצל ארוסתו.
] [4
