gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול סיני · Kol Sini — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: קול סיני · Kol Sini

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

קול סיני · Kol Sini — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דישמיא‬ ‫גיליון‬ ‫שפ‬ ‫‪35‬‬ ‫ר‬ ‫"ז‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫שת האזינו‪,‬‬ ‫קול סיני‬ ‫"חמש דקות למעשה" ‪ -‬הלכה והנהגה מזוית אקטואלית‪ ,‬מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי‬ ‫יום ב'‪ ,‬ג' תשרי תשפ"ז‬ ‫זָ כְ ֵרנּו לְ ַחּיִ ים‪ :‬המדריך לתפילות בעשרת ימי תשובה‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫עשרת ימי תשובה‪ :‬רבותינו תיקנו לנו הוספות ושינויים בתפילה‪ ,‬וזה הזמן ללמוד ולעשות סדר‪ .‬מה עושה מי ששכח או‬ ‫טעה ולא אמר את הדברים כהלכה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫עבר שיעור הזמן הזה או שהוא כבר התחיל את הברכה הבאה – חוזר לראש‬ ‫"דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"‪ .‬אומרים רבותינו (ראש השנה יח‪,).‬‬ ‫התפילה‪ ,‬כי שלוש הברכות הראשונות הן ברכות השבח ונידונות כברכה‬ ‫אלו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים‪ .‬ובימים הללו שהקב"ה‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫קרוב אלינו באופן מיוחד‪ ,‬גם התפילות שלנו מקובלות יותר‪ .‬במשך כל‬ ‫השנה כמעט תמיד יש מקטרגים ומשטינים שנבראים כתוצאה מהחטאים‬ ‫באותה מידה‪ ,‬אם אדם מסופק‪ ,‬אחרי כמה ברכות התעורר אצלו ספק‪:‬‬ ‫שלנו‪ ,‬ומנסים למנוע את התפילות מלהתקבל‪ .‬אבל בעשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫אמרתי "האל הקדוש" או "המלך הקדוש"? חוזר לראש התפילה‪ ,‬כי מן‬ ‫התפילות מתקבלות הרבה יותר בקלות‪ .‬לכן צריכים לשים לב לאחריות‬ ‫הסתם הוא חתם "האל הקדוש"‪ ,‬כמו שהוא רגיל כל השנה‪ .‬יותר מזה‪ ,‬גם‬ ‫שיש לנו בכל תפילה בעשרת ימי תשובה‪ ,‬שלא תלך לאיבוד חלילה‪ ,‬וכמובן‬ ‫אדם שמסופק האם עבר שיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי"‪ ,‬חוזר לראש‬ ‫שנתפלל אותה כהלכה‪ ,‬במיוחד עם השינויים וההוספות שחז"ל תיקנו לנו‬ ‫התפילה‪( .‬חזו"ע ימים נוראים עמ' קצ ס"ג‪ .‬יביע אומר ח"ז סימן נא אות ו)‪.‬‬ ‫בתפילה‪.‬‬ ‫אם שליח צבור טעה בתפלת החזרה‪ ,‬מבואר בירושלמי (פ"ה דברכות ה"ג)‬ ‫אז כמובן‪ ,‬הטוב ביותר להתפלל מתוך הסידור מילה במילה וכך לא לטעות‬ ‫שהקדושה מפסיקה בין הברכות‪ ,‬וכיון שכל הקהל ענו קדושה‪ ,‬אז ברכת‬ ‫ולא להיכשל‪ .‬אפשר גם לומר את ההוספות קצת בקול‪ ,‬בלי להפריע‬ ‫אתה קדוש נחשבת כתחילה של ברכה חדשה‪ ,‬לכן השליח צבור חוזר‬ ‫לסביבה‪ ,‬כדי שנדע בוודאות שאמרנו כמו שצריך ולא יתעורר אצלנו ספק‪.‬‬ ‫לאתה קדוש‪ .‬כך פוסק מרן זצ"ל (חזו"ע שם עמ' קצט ס"ה)‪ .‬אבל היחיד שטעה‪,‬‬ ‫חוזר לראש התפילה‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬מה יעשה אדם ששכח או טעה? אז בנוגע להוספות שיש לנו‬ ‫באמצע הברכות‪" :‬זכרנו לחיים"‪" ,‬מי כמוך"‪" ,‬וכתוב לחיים טובים"‪" ,‬ובספר‬ ‫המלך המשפט‬ ‫חיים"‪ ,‬אם שכחנו לומר אחד מהם ונזכרנו לפני שאמרנו שם ה' בחתימת‬ ‫גם לגבי "המלך המשפט"‪ ,‬אם אדם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט"‬ ‫הברכה‪ ,‬אז כמובן נשלים ונתקן מיד‪ .‬אבל אם כבר אמרנו שם ה' בחתימת‬ ‫ונזכר מיד תוך כדי דיבור ותיקן "המלך המשפט" – יצא ידי חובה‪ .‬אבל אם‬ ‫הברכה – לא חוזרים‪ ,‬כיון שההוספות הללו לא הובאו בתלמוד אלא הן‬ ‫לא תיקן מיד ונזכר אחרי שיעור "שלום עליך רבי"‪ ,‬או שכבר התחיל את‬ ‫תקנת הגאונים‪( .‬שו"ע סימן תקפב ס"ה)‪.‬‬ ‫הברכה הבאה – בזה יש מחלוקת בין בני ספרד לבני אשכנז‪.‬‬ ‫המלך הקדוש‬ ‫בני אשכנז לא חוזרים בכלל‪ ,‬כמו שכותב הרמ"א (סימן קיח ס"א)‪ ,‬כיוון שאדם‬ ‫אבל יש לנו שינויים גם בחתימת הברכות‪" ,‬המלך הקדוש" ו"המלך‬ ‫הזכיר את מלכותו של הקב"ה‪" ,‬מלך" אוהב צדקה ומשפט‪ ,‬אפילו שלא‬ ‫המשפט"‪ .‬מבואר במסכת ברכות (יב‪ ):‬שכיוון שבימים האלו הקב"ה מראה‬ ‫אמר "המלך המשפט"‪ ,‬אינו חוזר‪ .‬כך נוהגים בני אשכנז‪.‬‬ ‫את המלכות שלו ושופט את העולם‪" ,‬מלך במשפט יעמיד ארץ" ומלכותו‬ ‫אבל אנחנו הספרדים פוסקים כדעת מרן השולחן ערוך (שם‪ ,‬ובסימן תקפב‬ ‫בכל משלה‪ .‬לכן גם בתפילה אנחנו מזכירים אותו בתואר מלך‪.‬‬ ‫ס"א)‪ ,‬מי שטעה ולא אמר "המלך המשפט" ולא תיקן מיד‪ ,‬והוא עדיין‬ ‫אז לגבי "המלך הקדוש"‪ ,‬אדם שטעה וחתם "האל הקדוש"‪ ,‬אם תוך כדי‬ ‫באמצע התפילה – חוזר לברכת "השיבה שופטינו"‪ ,‬וממשיך משם הלאה‬ ‫דיבור‪ ,‬שזה תוך שיעור אמירת "שלום עליך רבי"‪ ,‬בסך הכל שנייה וחצי‪,‬‬ ‫על הסדר‪ .‬כך דעת הרי"ף‪ ,‬הרא"ש והרמב"ם‪ .‬כי באמת יש הבדל משמעותי‬ ‫הוא שם לב שטעה ומיד תיקן "המלך הקדוש" – יצא ידי חובה‪ .‬אבל אם‬ ‫בין "המלך המשפט" ל"מלך אוהב צדקה ומשפט"‪ ,‬הם לא דומים זה לזה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פינת ההלכה "חמש דקות למעשה"‪ ,‬משודרת בימים א‪-‬ד בשעה ‪ 9:45‬ברדיו ’קול ברמה‘‪.‬‬ ‫לקבלת השיעורים‪ ,‬פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל‪,‬‬ ‫הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(‪.‬‬ ‫להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי‪050-6-304-305 :‬‬ ‫בקישור‪ https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :‬או סרקו את הברקוד‪.‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫ויש אומרים שהוא גם היה הסנדק של מרן‪ .‬במשך שנים אחר כך הוא‬ ‫"מלך אוהב צדקה ומשפט" פירושו שהקב"ה אוהב שאנחנו‪ ,‬הבנים שלו‪,‬‬ ‫היה עם מרן בקשר אמיץ מאוד‪ ,‬ועמד לימינו בימי עוניו ודוחקו‪ ,‬וגם בכל‬ ‫מתנהגים בצדק ומשפט‪ .‬אבל "המלך המשפט" פירושו שהקב"ה מלך‬ ‫הרדיפות שעבר מרן מעדת הבבלים בירושלים‪ ,‬כשחלק על הבן איש חי‪.‬‬ ‫שיושב על כיסא המשפט ודן את כל העולם‪ .‬כך מסביר רבינו מנוח‪.‬‬ ‫והנה עדות שהעיד רבינו אפרים הכהן‪ ,‬כפי שכותב מרן (חזו"ע שם עמ' קצז)‬ ‫לכן‪ ,‬הספרדים פוסקים כדעת מרן השולחן ערוך‪ :‬אם אדם לא אמר "המלך‬ ‫"ועדותי נאמנה ששמעתי מפה קדוש"‪ .‬כאשר רבינו יוסף חיים‪ ,‬דרש ברבים‬ ‫המשפט" או שהוא פתאום מסופק אם הוא אמר‪ ,‬צריך לחזור לברכת‬ ‫את ההלכה הזו‪ ,‬שבדיעבד מי שאמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" אינו חוזר‪,‬‬ ‫"השיבה"‪ .‬רק אם אדם סיים כבר את כל התפילה ואמר את ה"יהיו לרצון"‬ ‫נכח שם הגאון רבי אברהם הלל‪ ,‬שהיה ראש הרבנים ואב"ד בגדד‪ .‬הוא סבא‬ ‫האחרון‪ ,‬אז חוזר לראש התפילה‪ ,‬וטוב שיעשה תנאי של נדבה‪ :‬אם אני‬ ‫רבה של הרב יעקב הלל שיבדל לחיים‪ .‬וכשהוא שמע את ההלכה הזו‪ ,‬קם‬ ‫חייב לחזור ולהתפלל‪ ,‬תהא התפילה הזאת תפילת חובה‪ ,‬ואם אני לא חייב‬ ‫מלוא קומתו ואמר לבן איש חי בפני קהל ועדה‪ ,‬שהמנהג בבגדד אינו כן‪,‬‬ ‫לחזור‪ ,‬תהא התפילה הזאת תפילת נדבה‪( .‬חזו"ע ימים נוראים עמ' קצד ס"ד‪.‬‬ ‫אלא אנחנו חוזרים לברכת השיבה‪ ,‬כדעת השולחן ערוך‪.‬‬ ‫וראה יביע אומר ח"ב סימן ח‪-‬י)‪.‬‬ ‫והקב"ה יקבל ברחמים וברצון את תפילתנו ויחתום אותנו ואת כל בית‬ ‫הבן יקיר לי אפרים‬ ‫ישראל בספר החיים והשלום‪ ,‬לשנה טובה ומבורכת‪ ,‬שנת גאולה וישועה‪,‬‬ ‫היום‪ ,‬ג' תשרי‪ ,‬הוא יום האזכרה של הגאון רבינו אפרים הכהן זצ"ל‪ ,‬ראש‬ ‫אכי"ר‪.‬‬ ‫המקובלים‪ ,‬אביו של ראש ישיבת פורת יוסף‪ ,‬רבינו שלום הכהן זצ"ל‪ .‬הוא‬ ‫נפטר בשנת תשי"ז‪ ,‬לפני ‪ 70‬שנים‪ ,‬הוא היה הכהן שפדה את מרן בבגדד‪,‬‬ ‫יום ג'‪ ,‬ד' תשרי תשפ"ז‬ ‫עבירות שבין אדם לחברו‪ :‬האם חייבים לספר על מה מבקשים סליחה?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫משימה חשובה מאוד שמוטלת על כתפינו בימים הללו‪ ,‬היא בקשת המחילה בין אדם לחברו‪ .‬ממי צריך לבקש מחילה?‬ ‫האם ניתן לשלוח שליח או מסרון? ומה עושים כאשר אדם אינו מסכים לסלוח?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אחר‪ ,‬בטענה משכנעת אחרת‪ .‬אם אחרי כל זה הוא לא מסכים למחול‪ ,‬אינו‬ ‫"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם‪ ,‬לפני ה' תטהרו"‪.‬‬ ‫זקוק לו‪ ,‬העוון תלוי בצווארו‪.‬‬ ‫דורשים חז"ל (יומא פה‪ ):‬עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר‪,‬‬ ‫אבל עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את‬ ‫וצריכים לזכור מה שחז"ל מזהירים במשנה (בבא קמא צב‪ ).‬המוחל לא יהא‬ ‫חברו‪.‬‬ ‫אכזרי‪ .‬כך כותב גם הרמ"א (סימן תרו ס"א)‪ ,‬וכותב המשנה ברורה בשער‬ ‫הציון (אות ח)‪ :‬בשמיים דנים מידה כנגד מידה‪ .‬אם אדם מוחל אפילו על מה‬ ‫זה נוגע כמובן לאדם שגזל את החבר שלו או הזיק לו‪ ,‬צריך להשיב את‬ ‫שנעשה נגדו במרד ובמזיד‪ ,‬גם בשמיים מוחלים לו אפילו על מה שעשה‬ ‫הגזילה ולתקן את הנזק‪ ,‬ואחר כך גם לבקש מחילה על הצער שנגרם לו‪.‬‬ ‫במזיד‪.‬‬ ‫חז"ל אומרים‪ :‬סאה מלאה עוונות‪ ,‬מי מקטרג? גזל מקטרג בראש (ויקרא‬ ‫רבה לג ג)‪ .‬גם בתפילת נעילה אנחנו נאמר "למען נחדל מעושק ידינו"‪ .‬לכן‬ ‫זה נכון שאם נגרם לאדם איזה נזק או פגיעה בשמו הטוב‪ ,‬אז הוא לא חייב‬ ‫צריכים להסדיר את כל העניינים הממוניים‪ .‬אבל אפילו אם אדם הקניט‬ ‫למחול מיד‪ .‬הרי אותם אנשים ששמעו את ההוצאת שם רע לא יודעים‬ ‫את החבר שלו‪ ,‬ציער אותו‪ ,‬כל שכן אם בייש אותו ברבים‪ ,‬זה כמו ששפך‬ ‫שעכשיו הוא מבקש מחילה‪ ,‬אז אדם יכול לדרוש ולהתנות את המחילה‬ ‫את דמו‪ .‬באותה מידה צריך לבקש מחילה מההורים‪ ,‬והבעל מאשתו‪,‬‬ ‫שקודם כל יתקנו את הנזק ואת הפגיעה שפגעו בו‪ .‬אבל להיות אכזרי‬ ‫ואישה מבעלה‪.‬‬ ‫ולהתעקש לא למחול‪ ,‬זו מידה רעה מאוד‪.‬‬ ‫זה נכון שבכל השנה אנחנו חייבים לפייס אדם שפגענו בו‪ ,‬אבל בכל השנה‬ ‫סליחה על ידי שליח או מסרון‬ ‫אם אין פנאי היום‪ ,‬אפשר לפייס ביום אחר‪ .‬אבל לפני יום הכיפורים אי‬ ‫אדם שמתבייש ללכת בעצמו ולבקש מחילה‪ ,‬מצד הדין מותר לו לשלוח‬ ‫אפשר לדחות לזמן אחר‪ .‬אם לא עכשיו אימתי? אדם מחויב לתקן הכול‬ ‫שליח לפייס את החבר שלו‪ .‬כך פוסק המשנה ברורה (סימן תרו סק"ב)‪ ,‬וכך‬ ‫כדי להיטהר לפני הקב"ה‪( .‬משנ"ב סי' תרו סק"א)‪.‬‬ ‫פוסק מרן זצ"ל‪ .‬ואחרי שהחבר הזה יתרצה ויתרכך‪ ,‬אחר כך האדם יבוא‬ ‫כותב הפרי חדש (סימן תרו ס"א)‪ :‬בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם חלק‬ ‫גם הוא בעצמו וישלים את בקשת הסליחה‪( .‬יחוה דעת ח"ה סימן מד‪ .‬חזו"ע ימים‬ ‫שהוא בין אדם למקום‪" .‬ואהבת לרעך כמוך"‪" ,‬לא תונו איש את עמיתו"‪,‬‬ ‫נוראים עמ' רמ אות יז)‪.‬‬ ‫"בצדק תשפוט עמיתך"‪ ,‬אלו ציווים של הקב"ה‪ .‬אם אדם לא פייס את‬ ‫אפשר גם לשלוח מכתב או מסרון‪ ,‬אם כמובן אותו אדם לא רואה בזה‬ ‫החבר שלו‪ ,‬לא רק החלק שבין אדם לחברו לא נמחל‪ ,‬אלא גם החלק של‬ ‫פחיתות כבוד‪ .‬יש אנשים שיראו בזה 'חטא על פשע' אם שולחים להם‬ ‫בין אדם למקום לא נמחל עד שירצה את חברו‪ .‬כך כתבו הרבה אחרונים‪.‬‬ ‫הודעה ולא באים ממש לפייס אותם‪ .‬על כל פנים‪ ,‬הכל לפי העניין‪ .‬אם‬ ‫לכן זהו עניין נחוץ ומשמעותי מאוד‪.‬‬ ‫אדם יודע שבאופן הזה יהיה יותר קל לפייס את חברו‪ ,‬אז אפשר לעשות‬ ‫גם באופן הזה‪.‬‬ ‫המוחל לא יהיה אכזרי‬ ‫אם אדם מסרב לסלוח‪ ,‬מבואר בשולחן ערוך (סימן תרו ס"א) שצריך ללכת‬ ‫לספר מה הפגיעה‬ ‫אליו שלוש פעמים‪ ,‬כמובן לא בשעת כעסו‪ ,‬ובכל פעם לקחת אתו שלושה‬ ‫האם צריכים לספר לשני מה עשינו לו‪ ,‬על מה בעצם מבקשים ממנו‬ ‫אנשים ‪ -‬אפילו אותם שלושה‪ ,‬לא צריכים בכל פעם להביא שלושה אחרים‬ ‫סליחה‪ ,‬או שאפשר לבקש סליחה באופן כללי? באמת‪ ,‬זה ברור שאם יש‬ ‫‪ -‬ויבקש ממנו סליחה‪ .‬בכל פעם ינסה לפייס אותו בדרך אחרת‪ ,‬בנוסח‬ ‫‪2‬‬ ‫ניתן להאזין לכל פינות ההלכה‪ ,‬תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | ‪0733-71-81-74‬‬ ‫להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ‪ ,‬בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | ‪055-672-83-36‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫עלול לגרום למריבה גדולה יותר ולעורר את כל העניין מחדש‪ .‬במקרה כזה‪,‬‬ ‫אפשרות צריך לפרט מה היה החטא‪ ,‬דיברתי‪ ,‬פגעתי וכן על זה הדרך‪ .‬כך‬ ‫כותב המשנה ברורה וכך פוסק מרן זצ"ל‪ ,‬לא צריכים לפרט את החטא‪,‬‬ ‫כותב המשנה ברורה (שם סק"ג) כי האדם צריך לדעת על מה הוא מוחל‪.‬‬ ‫אלא רק לבקש סליחה באופן כללי‪( .‬חזו"ע שם עמ' רמד ד"ה אם)‪.‬‬ ‫לפעמים אם אדם ידע במה מדובר‪ ,‬הוא לא יסכים למחול‪.‬‬ ‫אבל לא תמיד זה אפשרי‪ .‬לפעמים הבושה גדולה‪ ,‬וגם ‪ -‬אם נספר זה‬ ‫יום ד'‪ ,‬ה' תשרי תשפ"ז‬ ‫אכילה בערב יום הכיפורים‪ :‬איך מקיימים את המצוה כהלכתה?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫ערב יום הכיפורים‪ ,‬יש בפנינו מצוה חשובה‪ ,‬להרבות באכילה ושתיה לקראת התענית‪ .‬והשאלה היא‪ ,‬איך מקיימים את‬ ‫המצוה הזו כהלכתה‪ .‬מה צריכים לאכול‪ ,‬וכמה צריכים לאכול?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מזה נלמד לשאלה נוספת‪ :‬האם מותר לקחת כדורים שנקראים קלי צום‬ ‫רבותינו דרשו (ר"ה ט‪ ,).‬ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב‪ ,‬וכי‬ ‫וכדומה‪ ,‬שמסייעים לאדם לצום? יש מי שכתב שאדם בריא שעושה זאת‬ ‫בתשעה מתענים‪ ,‬והלא בעשירי מתענים? אלא לומר‪ ,‬שכל האוכל ושותה‬ ‫הוא כמו 'נבל ברשות התורה'‪ .‬אבל לדעת מרן זצ"ל‪ ,‬אין איסור לנסות‬ ‫בתשיעי‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי‪.‬‬ ‫להקל את קושי התענית‪ .‬הרי לפי דברי הרא"ש‪ ,‬זו כל המצוה להרבות‬ ‫כותב הרא"ש‪ ,‬משל לאדם שיש לו ילד שעשועים‪ ,‬וגזר עליו להתענות יום‬ ‫באכילה כדי להקל על התענית‪ .‬לכן מי שחושב שהכדורים הללו יכולים‬ ‫אחד‪ .‬אבל לפני התענית‪ ,‬הוא מצווה להאכיל ולהשקות אותו כדי שיהיה לו‬ ‫לסייע לו‪ ,‬מותר לקחת אותם לפני הצום‪.‬‬ ‫כח לסבול את התענית‪ .‬כך אנחנו‪ ,‬בניו אהוביו של הקב"ה‪ ,‬הוא ציוה אותנו‬ ‫כמה אוכלים‬ ‫להתענות יום אחד לכפר על עוונותינו‪ ,‬אבל גם ציוה להרבות באכילה‬ ‫ושתיה כדי להקל את התענית‪.‬‬ ‫כמה צריכים לאכול? הבן איש חי כותב שצריכים להשתדל לאכול כפול‬ ‫ממה שאדם אוכל ביום רגיל‪ ,‬כנגד התשיעי והעשירי‪ .‬ואמנם האחרונים‬ ‫לדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' נדרים ה"ט) נראה שזו מצוה מן התורה‪ ,‬כך נוקט גם‬ ‫נחלקו אם יש חיוב לאכול פת בערב יום הכיפורים‪ ,‬אבל מסקנת מרן זצ"ל‪,‬‬ ‫המגן אברהם‪ .‬מרן השלחן ערוך (סימן תקע ס"ג)‪ ,‬סובר שזו מצוה דרבנן‪ .‬ובכל‬ ‫שכך נכון לעשות לכתחיחה‪ ,‬לקבוע לפחות סעודה אחת על הפת‪( .‬חזו"ע שם‬ ‫מקרה‪ ,‬מצוות צריכות כוונה‪ ,‬צריכים לכוון לצאת ידי חובת המצוה הזו של‬ ‫עמ' רלה סעיף יא)‪.‬‬ ‫אכילה בערב יום הכיפורים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬צריכים לשים לב‪ ,‬לאכול מאכלים קלים שמתעכלים בקלות‪ ,‬ולא‬ ‫מצוה מהלילה‬ ‫מאכלים כבדים‪ ,‬כדי שאדם לא ירגיש שבע ומתגאה בתפילה‪( .‬שו"ע סימן‬ ‫יש אומרים שהמצוה הזו מתחילה כבר מליל היום התשיעי‪ .‬כך כותב המגן‬ ‫תרח ס"ד)‪ .‬וגם לא אוכלים מאכלים שמחממים את הגוף‪ ,‬שאדם לא יבוא‬ ‫אברהם בשם השל"ה‪ .‬אבל רוב הפוסקים הסכימו שהמצוה מתחילה רק‬ ‫לידי טומאה‪ .‬מהסיבות הללו גם לא אוכלים בשר בהמה בסעודה המפסקת‪,‬‬ ‫ביום רביעי מעלות השחר‪( .‬חזו"ע ימים נוראים עמ' רל ס"י)‪ .‬ועל כל פנים‪ ,‬השנה‬ ‫אלא רק בשר עוף‪.‬‬ ‫שערב ראש השנה במוצאי שבת‪ ,‬כשאוכלים סעודה רביעית טוב לכוון‬ ‫זו מצוות האכילה בערב יום הכיפורים‪ .‬וכותב בספר יסוד ושורש העבודה‬ ‫לצאת ידי חובת המצוה לדעת הסוברים שהיא מתחילה כבר מהלילה‪ .‬ואין‬ ‫בשם רבינו האר"י‪ ,‬שבאכילה הזו מתקנים אכילות של איסור שאכלנו‬ ‫בזה משום 'אין עושים מצות חבילות חבילות'‪( .‬ראה חזו"ע פורים עמ' קפה‪ .‬יום‬ ‫במשך השנה‪.‬‬ ‫טוב עמ' צד‪ .‬ברכות עמ' תלז)‪.‬‬ ‫הדלקת נרות‬ ‫נשים‪ ,‬קטנים ומי שאינו מתענה‬ ‫בערב יום הכפורים‪ ,‬כמו שכולם יודעים אנחנו מסיימים את הסעודה‬ ‫הגאון רבי עקיבא איגר מסתפק האם גם נשים חייבות במצוה הזו‪ ,‬או שזו‬ ‫המפסקת מבעוד יום‪ ,‬כי יש לנו מצוה מן התורה להוסיף מן החול על‬ ‫מצוה שהזמן גרמא שנשים פטורות‪ .‬אז לפי מה שכותב הרא"ש‪ ,‬שהטעם‬ ‫הקודש‪( .‬שו"ע סימן תרח ס"א)‪ .‬לכן עשרים דקות או רבע שעה לפני שקיעת‬ ‫של המצוה הוא כדי שיהיה לנו כח להתענות‪ ,‬באמת אין הבדל בין גברים‬ ‫החמה‪ ,‬כבר פורשים מעשיית מלאכה ופורשים מכל חמשת העינויים שיש‬ ‫לנשים‪ ,‬הרי גם נשים חייבות בתענית‪ .‬אבל יש גם טעמים אחרים למצוה‬ ‫לנו ביום הכפורים‪ :‬אכילה ושתיה‪ ,‬רחיצה‪ ,‬סיכה‪ ,‬נעילת הסנדל ותשמיש‬ ‫הזו‪ .‬למשל כותב שבולי הלקט‪ ,‬בדיוק להיפך‪ ,‬כאשר אדם אוכל ושותה‬ ‫המטה‪.‬‬ ‫בערב יום הכפורים‪ ,‬הרבה יותר קשה לו להתענות ביום הכיפורים‪ ,‬כי הגוף‬ ‫התרגל לאכול‪ ,‬אז המטרה של האכילה היא לא להקל על התענית‪ ,‬אלא‬ ‫כמובן מדליקים נרות מבעוד יום לכבוד יום הכיפורים‪ .‬אמנם יש בענין הזה‬ ‫אדרבה‪ ,‬להגדיל את העינוי‪ .‬אולי לפי זה יש מקום לומר שנשים לא חייבות‬ ‫מחלוקת‪ ,‬אבל המנהג כמו שכותבים מרן השלחן ערוך והרמ"א (סימן תרי‬ ‫במצוה הזו‪ .‬אבל על כל פנים הסכימו האחרונים‪ ,‬שגם נשים מצוות לאכול‬ ‫ס"ג)‪ ,‬להדליק נרות ולברך "אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של יום‬ ‫ולשתות בערב יום הכפורים‪ .‬וכך פוסק מרן זצ"ל (חזו"ע ימים נוראים עמ' רלא‬ ‫הכיפורים"‪ .‬האחרונים הסכימו שכך המנהג‪( .‬יחוה דעת ח"ג סימן מה‪ .‬חזו"ע שם‬ ‫אות יא)‪.‬‬ ‫עמ' רנו)‪.‬‬ ‫גם ילדים חייבים במצוה הזו מדין חינוך‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬לדעת כמה פוסקים‪,‬‬ ‫ברכת שהחיינו‬ ‫אפילו חולה ל"ע שאינו מתענה על פי הוראת הרופאים‪ ,‬גם עליו יש מצוה‬ ‫במסכת עירובין (מ‪ ):‬מבואר‪ ,‬שמברכים שהחיינו בליל יום הכפורים על‬ ‫לאכול בערב יום הכיפורים‪ ,‬בפרט אם זה יסייע לו שלא יצטרך לאכול‬ ‫קדושת היום‪ ,‬הרי לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים‪ .‬המנהג הוא‬ ‫בלילה‪ ,‬אלא רק בבוקר‪ .‬ועוד‪ ,‬אולי יחיש הקב"ה דברו וירפאהו ויוכל‬ ‫שהרב או השליח ציבור מברך שהחיינו בתפילת כל נדרי‪ ,‬הוא מכוון להוציא‬ ‫להתענות‪ ,‬כי תשועת ה' כהרף עין‪( .‬חזו"ע שם עמ' רלב ד"ה והנה)‪.‬‬ ‫את כולם וכולם מכוונים לצאת ידי חובה‪ ,‬למרות שכל אחד יכול לברך גם‬ ‫קלי‪-‬צום‬ ‫‪3‬‬ ‫לקבלת העלון בכל שבוע‪ ,‬הערות ושליחת שאלות לתכנית‪:‬‬ ‫‪alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫כי בברכת שהחיינו היא בעצם מקבלת עליה קדושת יום הכפורים‪ ,‬מאותו‬ ‫לעצמו‪ ,‬אבל "ברוב עם הדרת מלך"‪ .‬אלא אם כן החזן לא בקי להוציא ידי‬ ‫הרגע היא אסורה במלאכה ואסורה בכל חמשת העינויים‪ .‬לכן היא לא‬ ‫חובה‪ ,‬אז ודאי כל אחד מברך שהחיינו לעצמו‪( .‬חזו"ע שם עמ' רסו ס"ה)‪.‬‬ ‫יכולה לברך שהחיינו לפני ההדלקה‪ ,‬כי אז לא תוכל להדליק‪.‬‬ ‫מתי האשה מברכת שהחיינו? זה תלוי‪ .‬אשה שמגיעה לבית הכנסת בליל‬ ‫לכן אשה שלא מגיעה לבית הכנסת בליל יום הכפורים‪ ,‬תברך ותדליק‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬לא מברכת שהחיינו בדלקת נרות‪ ,‬אלא תשמע את הברכה‬ ‫נרות‪ ,‬ואחרי שתסיים להדליק את כל הנרות ולכבות את הגפרור‪ ,‬אז תברך‬ ‫מהשליח ציבור‪ ,‬בשעת כל נדרי‪ ,‬ותתכוון לצאת ידי חובה‪.‬‬ ‫שהחיינו ותקבל עליה קדושת יום הכפורים‪ .‬גם בנות שלא הולכות לבית‬ ‫אשה שלא מגיעה בליל יום הכפורים לבית הכנסת‪ ,‬צריכה בעצמה לברך‬ ‫הכנסת ולא מדליקות נרות בבית‪ ,‬כי האמא היא זו שמדליקה‪ ,‬גם הן צריכות‬ ‫שהחיינו‪ ,‬אחרי הדלקת הנרות‪ .‬אחרי שהיא בירכה וסיימה להדליק את‬ ‫לברך שהחיינו‪ ,‬לאו דוקא בזמן הדלקת נרות‪ ,‬אלא גם אחר כך‪.‬‬ ‫הנרות‪ ,‬אז תחלוץ נעלי העור אם לא חלצה קודם לכן‪ ,‬ורק אז תברך שהחיינו‪,‬‬ ‫יום ה'‪ ,‬ו' תשרי תשפ"ז‬ ‫הבדלה במוצאי יום הכיפורים‪ :‬על איזה נר מברכים?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫לקראת מוצאי יום הכיפורים‪ ,‬כמובן חייבים בהבדלה ובברכת "בורא מאורי האש"‪ ,‬והשאלה היא‪ ,‬על איזה נר צריכים‬ ‫לברך‪ ,‬ומה תעשה אשה שבעלה חוזר מאוחר מבית הכנסת?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אשה שבעלה מאחר‬ ‫במוצאי יום הכיפורים‪ ,‬אסור לאכול ולשתות לפני שמבדילים על הכוס‪.‬‬ ‫שאר הדברים שאסורים‪ ,‬כמו רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל מותרים אחרי‬ ‫אשה שבעלה מאחר לבוא מבית הכנסת‪ ,‬יכולה להבדיל בעצמה על הכוס‪,‬‬ ‫צאת הכוכבים אפילו לפני הבדלה‪ .‬אבל כדי לאכול ולשתות צריכים קודם‬ ‫זה כדעת מרן השלחן ערוך (סימן רצו ס"ח) שאשה חייבת בהבדלה‪ .‬אם יש‬ ‫להבדיל‪.‬‬ ‫שם נר ששבת אז גם תברך עליו‪ ,‬ואחרי שתטעם מהיין שיעור מלוא לוגמיו‪,‬‬ ‫רוב רביעית‪ ,‬היא מיד יכולה לאכול‪( .‬חזו"ע ימים נוראים עמ' שפז ס"ז)‪.‬‬ ‫מי שצמא מאוד‪ ,‬ולא יכול להמתין עד אחרי הבדלה‪ ,‬יכול לשתות מים‪ ,‬כמו‬ ‫כל מוצאי שבת שמבואר בשלחן ערוך (סימן רצט ס"א) שמותר לשתות מים‬ ‫המתנה לזמן רבינו תם‬ ‫לפני הבדלה‪.‬‬ ‫חשוב להזכיר דבר משמעותי מאוד‪ ,‬שנוגע גם למוצאי שבת שובה‪ ,‬וגם‬ ‫בהבדלה הזו מברכים בורא פרי הגפן‪ ,‬בורא מאורי האש‪ ,‬וברכת המבדיל‬ ‫למוצאי יום הכיפורים‪ .‬הרי כמו שאתם יודעים‪ ,‬המנהג הפשוט בארץ‬ ‫בין קודש לחול‪ .‬לא מברכים על הבשמים‪ ,‬כך פוסק מרן השלחן ערוך (סימן‬ ‫ישראל לגבי זמן צאת הכוכבים הוא כדעת הגאונים‪ .‬לכן ‪ 20‬דקות אחרי‬ ‫תרכד ס"ג)‪ ,‬כי אין נשמה יתירה ביום הכפורים‪ ,‬וזה אפילו ביום הכפורים‬ ‫השקיעה כבר יצאה השבת‪ .‬יש ממתינים עד חצי שעה אחרי השקיעה‪.‬‬ ‫שחל בשבת‪ ,‬אז כל שכן השנה‪.‬‬ ‫אבל לדעת רבינו תם‪ ,‬שמביאים התוספות (שבת לה‪ ,):‬צאת הכוכבים הוא‬ ‫אחרי ‪ 72‬דקות זמניות מאז שהשמש מתכסית מענינו‪ .‬כך דעת גדולי‬ ‫נר ששבת‬ ‫הראשונים וגם מרן השלחן ערוך (סימן רסא ס"ב)‪ ,‬פסק כשיטת זו‪ .‬לכן‬ ‫על איזה נר מברכים בורא מאורי האש? רק על נר ששבת‪ .‬כלומר‪ ,‬נר שהיה‬ ‫למרות שהמנהג נקבע כמו הגאונים ‪ -‬ודאי לא נקל להכניס את השבת‬ ‫דולק מערב יום הכפורים עד מוצאי יום הכפורים‪ .‬או נר שהדלקנו מנר‬ ‫כדעת רבינו תם‪ ,‬אבל במה שנוגע לצאת השבת‪ ,‬לפחות בדברים שנוגעים‬ ‫ששבת‪ .‬אבל אי אפשר לברך על אש חדשה לגמרי שנדליק רק במוצאי‬ ‫לאיסורי דאורייתא‪ ,‬זו חומרא שראוי מאוד להחמיר בה‪ ,‬ולנהוג כמו רבינו‬ ‫יום הכפורים‪ .‬כך מבואר בפסחים (נד‪ .).‬הרי בכל מוצאי שבת מברכים בורא‬ ‫תם‪ .‬להמשיך את קדושת השבת עד אחרי ‪ 72‬דקות זמניות מהשקיעה‪,‬‬ ‫מאורי האש‪ ,‬על הבריאה של האש במוצאי שבת‪ ,‬אדם הראשון הקיש אבנים‬ ‫מוסיפים על זה עוד דקה לתוספת מחול על הקודש‪ .‬ורק אז מוציאים שבת‪.‬‬ ‫והוציא מהם אש‪ .‬לכן אפשר לברך גם על אש חדשה שהדלקנו במוצאי‬ ‫שבת‪ .‬אבל במוצאי יום הכפורים‪ ,‬מברכים בורא מאורי האש כדי להראות‬ ‫זה נוגע לכל השנה‪ ,‬אבל במיוחד בשבת שלפנינו‪ ,‬היא שבת שובה‪ ,‬הרי‬ ‫שהיום הזה היה יותר קדוש משאר הימים טובים‪ ,‬היה אסור להבעיר בו אש‪,‬‬ ‫נוהגים להיזהר ולדקדק בדברים ששנויים במחלוקת‪ ,‬גם אם לא מקפידים‬ ‫אם כן צריכים דוקא נר ששבת‪ ,‬שהיה דולק כל יום הכפורים והיה אסור‬ ‫עליהם במשך השנה‪ .‬כך מבואר בשלחן ערוך (סימן תרג ס"ה)‪ ,‬שאפילו מי‬ ‫להנות ממנו‪ ,‬ועכשיו אפשר לחזור ולהנות ממנו‪ .‬כך פוסק מרן השלחן ערוך‬ ‫שמיקל כל השנה לאכול פת של גויים‪ ,‬בעשרת ימי תשובה צריך להזהר‪.‬‬ ‫(סימן תרכד ס"ד)‪.‬‬ ‫לכן גם בענין הזה ראוי להקפיד ולהוציא את השבת כזמן רבינו תם‪( .‬חזו"ע‬ ‫שם עמ' שפח ס"ח)‪.‬‬ ‫לכן צריכים לתת את הדעת בכל בית‪ ,‬להדליק לפני כניסת יום הכפורים‪ ,‬נר‬ ‫נשמה של ‪ 26‬שעות‪ ,‬או של ‪ 48‬שעות‪ ,‬על האש הזו נברך במוצאי שבת בורא‬ ‫ההכרזה בבית הכנסת‬ ‫מאורי האש‪ .‬כמובן אם השלהבת כבר עמוק בתוך הזכוכית אז צריכים‬ ‫וזה נכון גם למוצאי יום הכפורים‪ .‬בכל שנה מחדש‪ ,‬אחרי תפילת ערבית‬ ‫לברך על האש מלמעלה‪ ,‬ולא מבעד לזכוכית‪.‬‬ ‫במוצאי יום הכפורים‪ ,‬מרן זצ"ל היה מכריז בבית הכנסת שגם מי שכל‬ ‫שימו לב‪ ,‬אפילו אם כבה הנר הזה‪ ,‬ואין לנו נר אחר שהודלק מערב יום‬ ‫השנה לא מחמיר‪ ,‬צריך להחמיר לא לפתוח את הצום עד שיגיע זמן ר"ת‪.‬‬ ‫הכפורים‪ ,‬לא מברכים על אש חדשה‪ .‬לדעת רוב הפוסקים ומרן השלחן‬ ‫הרי לדעת ר"ת ומרן השלחן ערוך זה עדיין יום הכפורים‪ .‬כמובן שאם‬ ‫ערוך זו ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫מדובר על מעוברות ומניקות‪ ,‬או זקנים או חלשים או חולים‪ ,‬אז יכולים‬ ‫לאכול בצאת הצום כדעת הגאונים‪ ,‬אחרי שיעשו הבדלה‪ ,‬אבל מי שמצב‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬בכל מוצאי שבת לא צריכים לחזר אחרי נר כדי לברך עליו‪ ,‬אבל‬ ‫בריאותו תקין‪ ,‬ישתדל להקפיד על זמן רבינו תם‪.‬‬ ‫במוצאי יום הכפורים מצוה לחזר אחרי נר ששבת כדי לברך בורא מאורי‬ ‫האש‪ .‬זה מבואר בשלחן ערוך (סימן רצח ס"א)‪ .‬אז מי שלא מוצא נר כזה‪,‬‬ ‫והקב"ה יזכה אותנו למחילה סליחה וכפרה‪ ,‬ויחתום את כולנו לחיים‬ ‫יבדיל בלי נר‪ ,‬ואחרי שיאכל ויפתח את הצום‪ ,‬יחפש נר ששבת‪ ,‬או ידליק נר‬ ‫טובים ולשלום‪ ,‬ולשנה טובה ומבורכת‪ .‬תזכו לשנים רבות‪ ,‬נעימות וטובות‪.‬‬ ‫מנר ששבת‪ ,‬ואז יברך עליו‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה"‪:‬‬ ‫פינת ההלכה | יום חמישי בשעה ‪13:45‬‬ ‫חמש דקות למעשה | ימים א‪-‬ד בשעה ‪9:45‬‬ ‫מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה ‪ 11:00‬עד ‪12:00‬‬ ‫אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה ‪ 21:00‬עד ‪22:00‬‬