קול סיני · Kol Sini — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בסיעתא דישמיא
גיליון
שפ
35 ר
"ז
ת פ
שת האזינו,
קול סיני
"חמש דקות למעשה" -הלכה והנהגה מזוית אקטואלית ,מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי
יום ב' ,ג' תשרי תשפ"ז
זָ כְ ֵרנּו לְ ַחּיִ ים :המדריך לתפילות בעשרת ימי תשובה
שאלה:
עשרת ימי תשובה :רבותינו תיקנו לנו הוספות ושינויים בתפילה ,וזה הזמן ללמוד ולעשות סדר .מה עושה מי ששכח או
טעה ולא אמר את הדברים כהלכה?
תשובה:
עבר שיעור הזמן הזה או שהוא כבר התחיל את הברכה הבאה – חוזר לראש "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" .אומרים רבותינו (ראש השנה יח,).
התפילה ,כי שלוש הברכות הראשונות הן ברכות השבח ונידונות כברכה אלו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים .ובימים הללו שהקב"ה
אחת. קרוב אלינו באופן מיוחד ,גם התפילות שלנו מקובלות יותר .במשך כל
השנה כמעט תמיד יש מקטרגים ומשטינים שנבראים כתוצאה מהחטאים
באותה מידה ,אם אדם מסופק ,אחרי כמה ברכות התעורר אצלו ספק:
שלנו ,ומנסים למנוע את התפילות מלהתקבל .אבל בעשרת ימי תשובה,
אמרתי "האל הקדוש" או "המלך הקדוש"? חוזר לראש התפילה ,כי מן
התפילות מתקבלות הרבה יותר בקלות .לכן צריכים לשים לב לאחריות
הסתם הוא חתם "האל הקדוש" ,כמו שהוא רגיל כל השנה .יותר מזה ,גם
שיש לנו בכל תפילה בעשרת ימי תשובה ,שלא תלך לאיבוד חלילה ,וכמובן
אדם שמסופק האם עבר שיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" ,חוזר לראש
שנתפלל אותה כהלכה ,במיוחד עם השינויים וההוספות שחז"ל תיקנו לנו
התפילה( .חזו"ע ימים נוראים עמ' קצ ס"ג .יביע אומר ח"ז סימן נא אות ו).
בתפילה.
אם שליח צבור טעה בתפלת החזרה ,מבואר בירושלמי (פ"ה דברכות ה"ג)
אז כמובן ,הטוב ביותר להתפלל מתוך הסידור מילה במילה וכך לא לטעות
שהקדושה מפסיקה בין הברכות ,וכיון שכל הקהל ענו קדושה ,אז ברכת
ולא להיכשל .אפשר גם לומר את ההוספות קצת בקול ,בלי להפריע
אתה קדוש נחשבת כתחילה של ברכה חדשה ,לכן השליח צבור חוזר
לסביבה ,כדי שנדע בוודאות שאמרנו כמו שצריך ולא יתעורר אצלנו ספק.
לאתה קדוש .כך פוסק מרן זצ"ל (חזו"ע שם עמ' קצט ס"ה) .אבל היחיד שטעה,
חוזר לראש התפילה. ובכל זאת ,מה יעשה אדם ששכח או טעה? אז בנוגע להוספות שיש לנו
באמצע הברכות" :זכרנו לחיים"" ,מי כמוך"" ,וכתוב לחיים טובים"" ,ובספר
המלך המשפט
חיים" ,אם שכחנו לומר אחד מהם ונזכרנו לפני שאמרנו שם ה' בחתימת
גם לגבי "המלך המשפט" ,אם אדם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" הברכה ,אז כמובן נשלים ונתקן מיד .אבל אם כבר אמרנו שם ה' בחתימת
ונזכר מיד תוך כדי דיבור ותיקן "המלך המשפט" – יצא ידי חובה .אבל אם הברכה – לא חוזרים ,כיון שההוספות הללו לא הובאו בתלמוד אלא הן
לא תיקן מיד ונזכר אחרי שיעור "שלום עליך רבי" ,או שכבר התחיל את תקנת הגאונים( .שו"ע סימן תקפב ס"ה).
הברכה הבאה – בזה יש מחלוקת בין בני ספרד לבני אשכנז.
המלך הקדוש
בני אשכנז לא חוזרים בכלל ,כמו שכותב הרמ"א (סימן קיח ס"א) ,כיוון שאדם
אבל יש לנו שינויים גם בחתימת הברכות" ,המלך הקדוש" ו"המלך
הזכיר את מלכותו של הקב"ה" ,מלך" אוהב צדקה ומשפט ,אפילו שלא
המשפט" .מבואר במסכת ברכות (יב ):שכיוון שבימים האלו הקב"ה מראה
אמר "המלך המשפט" ,אינו חוזר .כך נוהגים בני אשכנז.
את המלכות שלו ושופט את העולם" ,מלך במשפט יעמיד ארץ" ומלכותו
אבל אנחנו הספרדים פוסקים כדעת מרן השולחן ערוך (שם ,ובסימן תקפב בכל משלה .לכן גם בתפילה אנחנו מזכירים אותו בתואר מלך.
ס"א) ,מי שטעה ולא אמר "המלך המשפט" ולא תיקן מיד ,והוא עדיין
אז לגבי "המלך הקדוש" ,אדם שטעה וחתם "האל הקדוש" ,אם תוך כדי
באמצע התפילה – חוזר לברכת "השיבה שופטינו" ,וממשיך משם הלאה
דיבור ,שזה תוך שיעור אמירת "שלום עליך רבי" ,בסך הכל שנייה וחצי,
על הסדר .כך דעת הרי"ף ,הרא"ש והרמב"ם .כי באמת יש הבדל משמעותי
הוא שם לב שטעה ומיד תיקן "המלך הקדוש" – יצא ידי חובה .אבל אם
בין "המלך המשפט" ל"מלך אוהב צדקה ומשפט" ,הם לא דומים זה לזה.
1
פינת ההלכה "חמש דקות למעשה" ,משודרת בימים א-ד בשעה 9:45ברדיו ’קול ברמה‘.
לקבלת השיעורים ,פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל,
הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(.
להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי050-6-304-305 :
בקישור https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :או סרקו את הברקוד.
בסיעתא דישמיא
ויש אומרים שהוא גם היה הסנדק של מרן .במשך שנים אחר כך הוא "מלך אוהב צדקה ומשפט" פירושו שהקב"ה אוהב שאנחנו ,הבנים שלו,
היה עם מרן בקשר אמיץ מאוד ,ועמד לימינו בימי עוניו ודוחקו ,וגם בכל מתנהגים בצדק ומשפט .אבל "המלך המשפט" פירושו שהקב"ה מלך
הרדיפות שעבר מרן מעדת הבבלים בירושלים ,כשחלק על הבן איש חי. שיושב על כיסא המשפט ודן את כל העולם .כך מסביר רבינו מנוח.
והנה עדות שהעיד רבינו אפרים הכהן ,כפי שכותב מרן (חזו"ע שם עמ' קצז) לכן ,הספרדים פוסקים כדעת מרן השולחן ערוך :אם אדם לא אמר "המלך
"ועדותי נאמנה ששמעתי מפה קדוש" .כאשר רבינו יוסף חיים ,דרש ברבים המשפט" או שהוא פתאום מסופק אם הוא אמר ,צריך לחזור לברכת
את ההלכה הזו ,שבדיעבד מי שאמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" אינו חוזר, "השיבה" .רק אם אדם סיים כבר את כל התפילה ואמר את ה"יהיו לרצון"
נכח שם הגאון רבי אברהם הלל ,שהיה ראש הרבנים ואב"ד בגדד .הוא סבא האחרון ,אז חוזר לראש התפילה ,וטוב שיעשה תנאי של נדבה :אם אני
רבה של הרב יעקב הלל שיבדל לחיים .וכשהוא שמע את ההלכה הזו ,קם חייב לחזור ולהתפלל ,תהא התפילה הזאת תפילת חובה ,ואם אני לא חייב
מלוא קומתו ואמר לבן איש חי בפני קהל ועדה ,שהמנהג בבגדד אינו כן, לחזור ,תהא התפילה הזאת תפילת נדבה( .חזו"ע ימים נוראים עמ' קצד ס"ד.
אלא אנחנו חוזרים לברכת השיבה ,כדעת השולחן ערוך. וראה יביע אומר ח"ב סימן ח-י).
והקב"ה יקבל ברחמים וברצון את תפילתנו ויחתום אותנו ואת כל בית הבן יקיר לי אפרים
ישראל בספר החיים והשלום ,לשנה טובה ומבורכת ,שנת גאולה וישועה,
היום ,ג' תשרי ,הוא יום האזכרה של הגאון רבינו אפרים הכהן זצ"ל ,ראש
אכי"ר.
המקובלים ,אביו של ראש ישיבת פורת יוסף ,רבינו שלום הכהן זצ"ל .הוא
נפטר בשנת תשי"ז ,לפני 70שנים ,הוא היה הכהן שפדה את מרן בבגדד,
יום ג' ,ד' תשרי תשפ"ז
עבירות שבין אדם לחברו :האם חייבים לספר על מה מבקשים סליחה?
שאלה:
משימה חשובה מאוד שמוטלת על כתפינו בימים הללו ,היא בקשת המחילה בין אדם לחברו .ממי צריך לבקש מחילה?
האם ניתן לשלוח שליח או מסרון? ומה עושים כאשר אדם אינו מסכים לסלוח?
תשובה:
אחר ,בטענה משכנעת אחרת .אם אחרי כל זה הוא לא מסכים למחול ,אינו "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם ,לפני ה' תטהרו".
זקוק לו ,העוון תלוי בצווארו. דורשים חז"ל (יומא פה ):עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר,
אבל עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את
וצריכים לזכור מה שחז"ל מזהירים במשנה (בבא קמא צב ).המוחל לא יהא
חברו.
אכזרי .כך כותב גם הרמ"א (סימן תרו ס"א) ,וכותב המשנה ברורה בשער
הציון (אות ח) :בשמיים דנים מידה כנגד מידה .אם אדם מוחל אפילו על מה זה נוגע כמובן לאדם שגזל את החבר שלו או הזיק לו ,צריך להשיב את
שנעשה נגדו במרד ובמזיד ,גם בשמיים מוחלים לו אפילו על מה שעשה הגזילה ולתקן את הנזק ,ואחר כך גם לבקש מחילה על הצער שנגרם לו.
במזיד. חז"ל אומרים :סאה מלאה עוונות ,מי מקטרג? גזל מקטרג בראש (ויקרא
רבה לג ג) .גם בתפילת נעילה אנחנו נאמר "למען נחדל מעושק ידינו" .לכן
זה נכון שאם נגרם לאדם איזה נזק או פגיעה בשמו הטוב ,אז הוא לא חייב
צריכים להסדיר את כל העניינים הממוניים .אבל אפילו אם אדם הקניט
למחול מיד .הרי אותם אנשים ששמעו את ההוצאת שם רע לא יודעים
את החבר שלו ,ציער אותו ,כל שכן אם בייש אותו ברבים ,זה כמו ששפך
שעכשיו הוא מבקש מחילה ,אז אדם יכול לדרוש ולהתנות את המחילה
את דמו .באותה מידה צריך לבקש מחילה מההורים ,והבעל מאשתו,
שקודם כל יתקנו את הנזק ואת הפגיעה שפגעו בו .אבל להיות אכזרי
ואישה מבעלה.
ולהתעקש לא למחול ,זו מידה רעה מאוד.
זה נכון שבכל השנה אנחנו חייבים לפייס אדם שפגענו בו ,אבל בכל השנה
סליחה על ידי שליח או מסרון
אם אין פנאי היום ,אפשר לפייס ביום אחר .אבל לפני יום הכיפורים אי
אדם שמתבייש ללכת בעצמו ולבקש מחילה ,מצד הדין מותר לו לשלוח אפשר לדחות לזמן אחר .אם לא עכשיו אימתי? אדם מחויב לתקן הכול
שליח לפייס את החבר שלו .כך פוסק המשנה ברורה (סימן תרו סק"ב) ,וכך כדי להיטהר לפני הקב"ה( .משנ"ב סי' תרו סק"א).
פוסק מרן זצ"ל .ואחרי שהחבר הזה יתרצה ויתרכך ,אחר כך האדם יבוא
כותב הפרי חדש (סימן תרו ס"א) :בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם חלק
גם הוא בעצמו וישלים את בקשת הסליחה( .יחוה דעת ח"ה סימן מד .חזו"ע ימים
שהוא בין אדם למקום" .ואהבת לרעך כמוך"" ,לא תונו איש את עמיתו",
נוראים עמ' רמ אות יז).
"בצדק תשפוט עמיתך" ,אלו ציווים של הקב"ה .אם אדם לא פייס את
אפשר גם לשלוח מכתב או מסרון ,אם כמובן אותו אדם לא רואה בזה החבר שלו ,לא רק החלק שבין אדם לחברו לא נמחל ,אלא גם החלק של
פחיתות כבוד .יש אנשים שיראו בזה 'חטא על פשע' אם שולחים להם בין אדם למקום לא נמחל עד שירצה את חברו .כך כתבו הרבה אחרונים.
הודעה ולא באים ממש לפייס אותם .על כל פנים ,הכל לפי העניין .אם לכן זהו עניין נחוץ ומשמעותי מאוד.
אדם יודע שבאופן הזה יהיה יותר קל לפייס את חברו ,אז אפשר לעשות
גם באופן הזה.
המוחל לא יהיה אכזרי
אם אדם מסרב לסלוח ,מבואר בשולחן ערוך (סימן תרו ס"א) שצריך ללכת
לספר מה הפגיעה
אליו שלוש פעמים ,כמובן לא בשעת כעסו ,ובכל פעם לקחת אתו שלושה
האם צריכים לספר לשני מה עשינו לו ,על מה בעצם מבקשים ממנו אנשים -אפילו אותם שלושה ,לא צריכים בכל פעם להביא שלושה אחרים
סליחה ,או שאפשר לבקש סליחה באופן כללי? באמת ,זה ברור שאם יש -ויבקש ממנו סליחה .בכל פעם ינסה לפייס אותו בדרך אחרת ,בנוסח
2
ניתן להאזין לכל פינות ההלכה ,תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | 0733-71-81-74
להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ ,בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | 055-672-83-36
בסיעתא דישמיא
עלול לגרום למריבה גדולה יותר ולעורר את כל העניין מחדש .במקרה כזה, אפשרות צריך לפרט מה היה החטא ,דיברתי ,פגעתי וכן על זה הדרך .כך
כותב המשנה ברורה וכך פוסק מרן זצ"ל ,לא צריכים לפרט את החטא, כותב המשנה ברורה (שם סק"ג) כי האדם צריך לדעת על מה הוא מוחל.
אלא רק לבקש סליחה באופן כללי( .חזו"ע שם עמ' רמד ד"ה אם). לפעמים אם אדם ידע במה מדובר ,הוא לא יסכים למחול.
אבל לא תמיד זה אפשרי .לפעמים הבושה גדולה ,וגם -אם נספר זה
יום ד' ,ה' תשרי תשפ"ז
אכילה בערב יום הכיפורים :איך מקיימים את המצוה כהלכתה?
שאלה:
ערב יום הכיפורים ,יש בפנינו מצוה חשובה ,להרבות באכילה ושתיה לקראת התענית .והשאלה היא ,איך מקיימים את
המצוה הזו כהלכתה .מה צריכים לאכול ,וכמה צריכים לאכול?
תשובה:
מזה נלמד לשאלה נוספת :האם מותר לקחת כדורים שנקראים קלי צום רבותינו דרשו (ר"ה ט ,).ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב ,וכי
וכדומה ,שמסייעים לאדם לצום? יש מי שכתב שאדם בריא שעושה זאת בתשעה מתענים ,והלא בעשירי מתענים? אלא לומר ,שכל האוכל ושותה
הוא כמו 'נבל ברשות התורה' .אבל לדעת מרן זצ"ל ,אין איסור לנסות בתשיעי ,מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.
להקל את קושי התענית .הרי לפי דברי הרא"ש ,זו כל המצוה להרבות
כותב הרא"ש ,משל לאדם שיש לו ילד שעשועים ,וגזר עליו להתענות יום
באכילה כדי להקל על התענית .לכן מי שחושב שהכדורים הללו יכולים
אחד .אבל לפני התענית ,הוא מצווה להאכיל ולהשקות אותו כדי שיהיה לו
לסייע לו ,מותר לקחת אותם לפני הצום.
כח לסבול את התענית .כך אנחנו ,בניו אהוביו של הקב"ה ,הוא ציוה אותנו
כמה אוכלים להתענות יום אחד לכפר על עוונותינו ,אבל גם ציוה להרבות באכילה
ושתיה כדי להקל את התענית.
כמה צריכים לאכול? הבן איש חי כותב שצריכים להשתדל לאכול כפול
ממה שאדם אוכל ביום רגיל ,כנגד התשיעי והעשירי .ואמנם האחרונים לדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' נדרים ה"ט) נראה שזו מצוה מן התורה ,כך נוקט גם
נחלקו אם יש חיוב לאכול פת בערב יום הכיפורים ,אבל מסקנת מרן זצ"ל, המגן אברהם .מרן השלחן ערוך (סימן תקע ס"ג) ,סובר שזו מצוה דרבנן .ובכל
שכך נכון לעשות לכתחיחה ,לקבוע לפחות סעודה אחת על הפת( .חזו"ע שם מקרה ,מצוות צריכות כוונה ,צריכים לכוון לצאת ידי חובת המצוה הזו של
עמ' רלה סעיף יא). אכילה בערב יום הכיפורים.
בנוסף ,צריכים לשים לב ,לאכול מאכלים קלים שמתעכלים בקלות ,ולא מצוה מהלילה
מאכלים כבדים ,כדי שאדם לא ירגיש שבע ומתגאה בתפילה( .שו"ע סימן
יש אומרים שהמצוה הזו מתחילה כבר מליל היום התשיעי .כך כותב המגן
תרח ס"ד) .וגם לא אוכלים מאכלים שמחממים את הגוף ,שאדם לא יבוא
אברהם בשם השל"ה .אבל רוב הפוסקים הסכימו שהמצוה מתחילה רק
לידי טומאה .מהסיבות הללו גם לא אוכלים בשר בהמה בסעודה המפסקת,
ביום רביעי מעלות השחר( .חזו"ע ימים נוראים עמ' רל ס"י) .ועל כל פנים ,השנה
אלא רק בשר עוף.
שערב ראש השנה במוצאי שבת ,כשאוכלים סעודה רביעית טוב לכוון
זו מצוות האכילה בערב יום הכיפורים .וכותב בספר יסוד ושורש העבודה לצאת ידי חובת המצוה לדעת הסוברים שהיא מתחילה כבר מהלילה .ואין
בשם רבינו האר"י ,שבאכילה הזו מתקנים אכילות של איסור שאכלנו בזה משום 'אין עושים מצות חבילות חבילות'( .ראה חזו"ע פורים עמ' קפה .יום
במשך השנה. טוב עמ' צד .ברכות עמ' תלז).
הדלקת נרות נשים ,קטנים ומי שאינו מתענה
בערב יום הכפורים ,כמו שכולם יודעים אנחנו מסיימים את הסעודה הגאון רבי עקיבא איגר מסתפק האם גם נשים חייבות במצוה הזו ,או שזו
המפסקת מבעוד יום ,כי יש לנו מצוה מן התורה להוסיף מן החול על מצוה שהזמן גרמא שנשים פטורות .אז לפי מה שכותב הרא"ש ,שהטעם
הקודש( .שו"ע סימן תרח ס"א) .לכן עשרים דקות או רבע שעה לפני שקיעת של המצוה הוא כדי שיהיה לנו כח להתענות ,באמת אין הבדל בין גברים
החמה ,כבר פורשים מעשיית מלאכה ופורשים מכל חמשת העינויים שיש לנשים ,הרי גם נשים חייבות בתענית .אבל יש גם טעמים אחרים למצוה
לנו ביום הכפורים :אכילה ושתיה ,רחיצה ,סיכה ,נעילת הסנדל ותשמיש הזו .למשל כותב שבולי הלקט ,בדיוק להיפך ,כאשר אדם אוכל ושותה
המטה. בערב יום הכפורים ,הרבה יותר קשה לו להתענות ביום הכיפורים ,כי הגוף
התרגל לאכול ,אז המטרה של האכילה היא לא להקל על התענית ,אלא
כמובן מדליקים נרות מבעוד יום לכבוד יום הכיפורים .אמנם יש בענין הזה
אדרבה ,להגדיל את העינוי .אולי לפי זה יש מקום לומר שנשים לא חייבות
מחלוקת ,אבל המנהג כמו שכותבים מרן השלחן ערוך והרמ"א (סימן תרי
במצוה הזו .אבל על כל פנים הסכימו האחרונים ,שגם נשים מצוות לאכול
ס"ג) ,להדליק נרות ולברך "אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של יום
ולשתות בערב יום הכפורים .וכך פוסק מרן זצ"ל (חזו"ע ימים נוראים עמ' רלא
הכיפורים" .האחרונים הסכימו שכך המנהג( .יחוה דעת ח"ג סימן מה .חזו"ע שם
אות יא).
עמ' רנו).
גם ילדים חייבים במצוה הזו מדין חינוך .ויותר מזה ,לדעת כמה פוסקים,
ברכת שהחיינו
אפילו חולה ל"ע שאינו מתענה על פי הוראת הרופאים ,גם עליו יש מצוה
במסכת עירובין (מ ):מבואר ,שמברכים שהחיינו בליל יום הכפורים על לאכול בערב יום הכיפורים ,בפרט אם זה יסייע לו שלא יצטרך לאכול
קדושת היום ,הרי לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים .המנהג הוא בלילה ,אלא רק בבוקר .ועוד ,אולי יחיש הקב"ה דברו וירפאהו ויוכל
שהרב או השליח ציבור מברך שהחיינו בתפילת כל נדרי ,הוא מכוון להוציא להתענות ,כי תשועת ה' כהרף עין( .חזו"ע שם עמ' רלב ד"ה והנה).
את כולם וכולם מכוונים לצאת ידי חובה ,למרות שכל אחד יכול לברך גם
קלי-צום
3
לקבלת העלון בכל שבוע ,הערות ושליחת שאלות לתכנית:
alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305
בסיעתא דישמיא
כי בברכת שהחיינו היא בעצם מקבלת עליה קדושת יום הכפורים ,מאותו לעצמו ,אבל "ברוב עם הדרת מלך" .אלא אם כן החזן לא בקי להוציא ידי
הרגע היא אסורה במלאכה ואסורה בכל חמשת העינויים .לכן היא לא חובה ,אז ודאי כל אחד מברך שהחיינו לעצמו( .חזו"ע שם עמ' רסו ס"ה).
יכולה לברך שהחיינו לפני ההדלקה ,כי אז לא תוכל להדליק.
מתי האשה מברכת שהחיינו? זה תלוי .אשה שמגיעה לבית הכנסת בליל
לכן אשה שלא מגיעה לבית הכנסת בליל יום הכפורים ,תברך ותדליק יום הכיפורים ,לא מברכת שהחיינו בדלקת נרות ,אלא תשמע את הברכה
נרות ,ואחרי שתסיים להדליק את כל הנרות ולכבות את הגפרור ,אז תברך מהשליח ציבור ,בשעת כל נדרי ,ותתכוון לצאת ידי חובה.
שהחיינו ותקבל עליה קדושת יום הכפורים .גם בנות שלא הולכות לבית
אשה שלא מגיעה בליל יום הכפורים לבית הכנסת ,צריכה בעצמה לברך
הכנסת ולא מדליקות נרות בבית ,כי האמא היא זו שמדליקה ,גם הן צריכות
שהחיינו ,אחרי הדלקת הנרות .אחרי שהיא בירכה וסיימה להדליק את
לברך שהחיינו ,לאו דוקא בזמן הדלקת נרות ,אלא גם אחר כך.
הנרות ,אז תחלוץ נעלי העור אם לא חלצה קודם לכן ,ורק אז תברך שהחיינו,
יום ה' ,ו' תשרי תשפ"ז
הבדלה במוצאי יום הכיפורים :על איזה נר מברכים?
שאלה:
לקראת מוצאי יום הכיפורים ,כמובן חייבים בהבדלה ובברכת "בורא מאורי האש" ,והשאלה היא ,על איזה נר צריכים
לברך ,ומה תעשה אשה שבעלה חוזר מאוחר מבית הכנסת?
תשובה:
אשה שבעלה מאחר במוצאי יום הכיפורים ,אסור לאכול ולשתות לפני שמבדילים על הכוס.
שאר הדברים שאסורים ,כמו רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל מותרים אחרי
אשה שבעלה מאחר לבוא מבית הכנסת ,יכולה להבדיל בעצמה על הכוס,
צאת הכוכבים אפילו לפני הבדלה .אבל כדי לאכול ולשתות צריכים קודם
זה כדעת מרן השלחן ערוך (סימן רצו ס"ח) שאשה חייבת בהבדלה .אם יש
להבדיל.
שם נר ששבת אז גם תברך עליו ,ואחרי שתטעם מהיין שיעור מלוא לוגמיו,
רוב רביעית ,היא מיד יכולה לאכול( .חזו"ע ימים נוראים עמ' שפז ס"ז). מי שצמא מאוד ,ולא יכול להמתין עד אחרי הבדלה ,יכול לשתות מים ,כמו
כל מוצאי שבת שמבואר בשלחן ערוך (סימן רצט ס"א) שמותר לשתות מים
המתנה לזמן רבינו תם
לפני הבדלה.
חשוב להזכיר דבר משמעותי מאוד ,שנוגע גם למוצאי שבת שובה ,וגם
בהבדלה הזו מברכים בורא פרי הגפן ,בורא מאורי האש ,וברכת המבדיל
למוצאי יום הכיפורים .הרי כמו שאתם יודעים ,המנהג הפשוט בארץ
בין קודש לחול .לא מברכים על הבשמים ,כך פוסק מרן השלחן ערוך (סימן
ישראל לגבי זמן צאת הכוכבים הוא כדעת הגאונים .לכן 20דקות אחרי
תרכד ס"ג) ,כי אין נשמה יתירה ביום הכפורים ,וזה אפילו ביום הכפורים
השקיעה כבר יצאה השבת .יש ממתינים עד חצי שעה אחרי השקיעה.
שחל בשבת ,אז כל שכן השנה.
אבל לדעת רבינו תם ,שמביאים התוספות (שבת לה ,):צאת הכוכבים הוא
אחרי 72דקות זמניות מאז שהשמש מתכסית מענינו .כך דעת גדולי
נר ששבת
הראשונים וגם מרן השלחן ערוך (סימן רסא ס"ב) ,פסק כשיטת זו .לכן על איזה נר מברכים בורא מאורי האש? רק על נר ששבת .כלומר ,נר שהיה
למרות שהמנהג נקבע כמו הגאונים -ודאי לא נקל להכניס את השבת דולק מערב יום הכפורים עד מוצאי יום הכפורים .או נר שהדלקנו מנר
כדעת רבינו תם ,אבל במה שנוגע לצאת השבת ,לפחות בדברים שנוגעים ששבת .אבל אי אפשר לברך על אש חדשה לגמרי שנדליק רק במוצאי
לאיסורי דאורייתא ,זו חומרא שראוי מאוד להחמיר בה ,ולנהוג כמו רבינו יום הכפורים .כך מבואר בפסחים (נד .).הרי בכל מוצאי שבת מברכים בורא
תם .להמשיך את קדושת השבת עד אחרי 72דקות זמניות מהשקיעה, מאורי האש ,על הבריאה של האש במוצאי שבת ,אדם הראשון הקיש אבנים
מוסיפים על זה עוד דקה לתוספת מחול על הקודש .ורק אז מוציאים שבת. והוציא מהם אש .לכן אפשר לברך גם על אש חדשה שהדלקנו במוצאי
שבת .אבל במוצאי יום הכפורים ,מברכים בורא מאורי האש כדי להראות
זה נוגע לכל השנה ,אבל במיוחד בשבת שלפנינו ,היא שבת שובה ,הרי
שהיום הזה היה יותר קדוש משאר הימים טובים ,היה אסור להבעיר בו אש,
נוהגים להיזהר ולדקדק בדברים ששנויים במחלוקת ,גם אם לא מקפידים
אם כן צריכים דוקא נר ששבת ,שהיה דולק כל יום הכפורים והיה אסור
עליהם במשך השנה .כך מבואר בשלחן ערוך (סימן תרג ס"ה) ,שאפילו מי
להנות ממנו ,ועכשיו אפשר לחזור ולהנות ממנו .כך פוסק מרן השלחן ערוך
שמיקל כל השנה לאכול פת של גויים ,בעשרת ימי תשובה צריך להזהר.
(סימן תרכד ס"ד).
לכן גם בענין הזה ראוי להקפיד ולהוציא את השבת כזמן רבינו תם( .חזו"ע
שם עמ' שפח ס"ח). לכן צריכים לתת את הדעת בכל בית ,להדליק לפני כניסת יום הכפורים ,נר
נשמה של 26שעות ,או של 48שעות ,על האש הזו נברך במוצאי שבת בורא
ההכרזה בבית הכנסת
מאורי האש .כמובן אם השלהבת כבר עמוק בתוך הזכוכית אז צריכים
וזה נכון גם למוצאי יום הכפורים .בכל שנה מחדש ,אחרי תפילת ערבית לברך על האש מלמעלה ,ולא מבעד לזכוכית.
במוצאי יום הכפורים ,מרן זצ"ל היה מכריז בבית הכנסת שגם מי שכל
שימו לב ,אפילו אם כבה הנר הזה ,ואין לנו נר אחר שהודלק מערב יום
השנה לא מחמיר ,צריך להחמיר לא לפתוח את הצום עד שיגיע זמן ר"ת.
הכפורים ,לא מברכים על אש חדשה .לדעת רוב הפוסקים ומרן השלחן
הרי לדעת ר"ת ומרן השלחן ערוך זה עדיין יום הכפורים .כמובן שאם
ערוך זו ברכה לבטלה.
מדובר על מעוברות ומניקות ,או זקנים או חלשים או חולים ,אז יכולים
לאכול בצאת הצום כדעת הגאונים ,אחרי שיעשו הבדלה ,אבל מי שמצב בדרך כלל ,בכל מוצאי שבת לא צריכים לחזר אחרי נר כדי לברך עליו ,אבל
בריאותו תקין ,ישתדל להקפיד על זמן רבינו תם. במוצאי יום הכפורים מצוה לחזר אחרי נר ששבת כדי לברך בורא מאורי
האש .זה מבואר בשלחן ערוך (סימן רצח ס"א) .אז מי שלא מוצא נר כזה,
והקב"ה יזכה אותנו למחילה סליחה וכפרה ,ויחתום את כולנו לחיים
יבדיל בלי נר ,ואחרי שיאכל ויפתח את הצום ,יחפש נר ששבת ,או ידליק נר
טובים ולשלום ,ולשנה טובה ומבורכת .תזכו לשנים רבות ,נעימות וטובות.
מנר ששבת ,ואז יברך עליו.
4
שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה":
פינת ההלכה | יום חמישי בשעה 13:45 חמש דקות למעשה | ימים א-ד בשעה 9:45
מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה 11:00עד 12:00 אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה 21:00עד 22:00
