בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בעקבי הראשונים
"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)
● גליון צ"ה עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו ,רש"י ובעלי מחלוקתו האזינו תשפ"ז ●
א .האם עונים 'ברוך שם' דווקא על שם הנקרא ככתבו
כלומר ,שם הוי"ה בגבולין אינו אחר 'ברכה שבמקדש'
ל ֵׁקינו( :לב ,ג)
ִּכי ֵׁשם ה' אֶ ְק ָרא הָ בו ג ֶֹדל לֵׁ א ֹ
נקרא ככתבו ,וכמו שאמרו
בפסחים (נ ,א) ובקידושין (עא, פשטות כוונת רש"י בפירוש
כי שם ה' אקרא :הרי כי משמש בלשון כאשר,
א ): הפסוק הוא ,שמשה אמר
כמו ,כי תבאו אל הארץ (ויקרא כג ,י) ,כשאקרא לישראל ,שבכל פעם שהוא
"זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר ואזכיר שם ה' ,אתם הבו גודל לאלקינו וברכו יזכיר את שם ה' בתוך דברי
(שמות ג ,טו) ,אמר הקדוש ברוך שמו .מכאן אמרו ,שעונין ברוך שם כבוד מלכותו השירה שהוא עומד לומר ,יתנו
הוא ,לא כשאני נכתב אני נקרא, אחר ברכה שבמקדש. הם שבח לה' ,ויאמרו ,ברוך שם
אני נכתב ביו"ד ה"א ,ונקרא כבוד מלכותו .ומוסיף רש"י,
באל"ף דל"ת". שמכאן למדו חכמים ,שאף על כל ברכה שבמקדש ,עונים
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
אבל במקדש אומרים את השם ככתבו ,ביו"ד ה"א ,וכמו
שלמדו בסוטה (לח ,א) מהפסוק (במדבר ו ,כז) 'ושמו את ויש להקשות בדברי רש"י מספר קושיות :א) אם למדים
שמי' ,עיין שם .ולפי זה ,הטעם שדוקא בברכה שבמקדש מכאן שהזכרת שם ה' מחייבת ענייה של 'ברוך שם' ,היה
עונים ברוך שם וכו' ולא בברכות שבגבולין ,הוא משום לנו ללמוד כן גם על ברכות שבגבולין ולא רק על ברכה
שרק הברכות שבמקדש נאמרות בשם ככתבו .והדרשה שבמקדש ,שהרי הזכרת השם שהייתה כאן לא הייתה
שבפסוק כאן היא ,כי 'שם ה'' אקרא ,כלומר כשאזכיר את במקדש .ב) הרי בשירת משה לא נאמרה ברכה כלל ,אלא
שם ה' בפירוש ,אז הבו גודל לאלוקינו .אבל שאר הברכות הזכרת שם בעלמא ,ואם כן מדוע נלמד מכאן שעונין אחר
שבגבולין שאין מזכירים בהם את השם אלא בכינויו ,אין 'ברכה שבמקדש' ,ולא נלמד שכל הזכרת שם מחייבת
הזכרת שם כזו מחייבת עניית ברוך שם .וכדברים האלה ענייה .ג) לשם מה הביא רש"י בכלל את דין עניית שם
כתב הרע"ב גם בפירושו למשנה בתענית (פ"ב מ"ה) ,עיין אחר הברכות ,הרי בשביל פירוש הפסוק כאן די לבאר,
שם [וראה כעין זה במאירי בתענית (טז ,ב)]. שמשה אמר לישראל ,בעת שאזכיר שם ה' אתם תשבחו
לאלוקינו.
אלא שיש לתמוה ,אם כדבריהם שאין עניית ברוך שם אלא
בהזכרת שם המפורש ,אם כן איך אמר משה לישראל עניית ברוך שם רק על השם ככתבו
'הבו גודל לאלוקינו' על דברי השירה ,הרי לכאורה אף והנה כבר דברו מפרשי רש"י ,מדוע עונין 'ברוך שם' דוקא
משה לא היה יכול להזכיר את שם ה' אלא בכינויו ,וכהדין על 'ברכה שבמקדש' .בברטנורא (עמר נקא כאן) ,גור אריה
המבואר בפסחים ובקידושין שם ,ואם משה עצמו לא ומשכיל לדוד ,כוונו שניהם לדבר אחד ,ופירשו על פי הדין
הזכיר שם המפורש ,מדוע נפרש 'כי שם ה' אקרא' רק המבואר במשנה בסוטה (לז ,ב) ובתמיד (פ"ז מ"ב):
בשם ככתבו .וצריך עיון.
"במקדש ,אומר את השם ככתבו ,ובמדינה ,בכנויו".
ב .סתירה במקורות ,מנין לומדים את חובת עניית 'ברוך שם'
ובגמרא (לז ,א) איתא על זה: מקור דברי רש"י שמהפסוק 'כי שם' למדים על חובת
"והן עונין אחריו .תניא ,רבי אומר ,כי שם ה' אקרא הבו עניית 'ברוך שם' ,לכאורה הוא מהסוגיא ביומא .שבמשנה
שם (לה ,ב) נאמר:
גדל לאלקינו ,אמר להם משה לישראל ,בשעה שאני
מזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא ,אתם הבו גדל .חנניה "וסומך שתי ידיו עליו ומתודה ,וכך היה אומר ,אנא השם
בן אחי רבי יהושע אומר ,זכר צדיק לברכה (משלי י ,ז), עויתי פשעתי חטאתי וכו' ,ככתוב בתורת משה עבדך
אמר להם נביא לישראל ,בשעה שאני מזכיר צדיק (ויקרא טז ,ל) ,כי ביום הזה יכפר וגו' ,והן עונין אחריו,
עולמים ,אתם תנו ברכה". ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
בפשטות היה נראה ליישב הסתירה ,שבאמת נאמרו גם הרמב"ם (עבודת יוהכ"פ פ"ב ה"ז) הביא מקור בספרו
בעניין זה שני דינים שונים .בגמרא ביומא למדנו מהפסוק להלכה זו ,כדברי רבי:
'כי שם ה' אקרא' ,שכל הזכרת שם ה' מחייבת עניית 'ברוך "כל הכהנים והעם העומדים בעזרה כשהם שומעים את
שם' ,ועניה זו אינה במקום עניית אמן ,אלא היא דין בפני
השם המפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה ,היו
עצמו ,שעצם הזכרת השם מחייבת אמירת שבח של 'ברוך
שם' .ומה שדרשו בגמרות הנזכרים מהפסוק' ,ויברכו שם כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים בשכמל"ו,
כבודך' ,הוא דין אחר הנאמר רק לענין ברכות ,שבמקדש שנאמר ,כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו".
אין מספיק לענות אמן על הברכות ,אלא יש לענות בברכה אלא שיש להקשות בענין זה סתירה מסוגיא אחרת .שכך
בפני עצמה ,וזהו שעונים ואומרים 'ברוך שם וכו''. אמרו בתענית (טז ,ב):
והטעם שאנו צריכים את שני הדינים .הנה הדין הראשון "תניא ,בגואל ישראל מאריך ,ובחותמה הוא אומר ,מי
הנלמד מ'כי שם ה' אקרא' ,פשוט שהוא נצרך ,שכן הוא
שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע
נאמר אף במקום שאין בו ברכה ,ואין מהותו ענייה על
הברכה ,אלא ענייה על השם הנאמר אף שלא בתוך בקול צעקתכם היום הזה ברוך גואל ישראל ,והן עונין
הברכה .ולכן הוא נלמד כאן מהפסוק 'כי שם ה' אקרא', אחריו אמן וכו' ,במה דברים אמורים ,בגבולין ,אבל
שלא נזכר בפסוק זה ברכה כלל ,ומשה לא בירך ברכה במקדש אינו כן ,לפי שאין עונין אמן במקדש .ומנין שאין
אלא אמר שירה. עונין אמן במקדש ,שנאמר (נחמיה ט ,ה) ,קומו ברכו את ה'
ומה שאנו צריכים לדין השני הנדרש מהכתוב בנחמיה, אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבדך וגו' .יכול
והרי כבר ידענו מדברי תורה שכל הזכרת שם מחייבת על כל ברכות כולן לא תהא אלא תהלה אחת ,תלמוד
אמירת 'ברוך שם' ,ואיזה חיוב נוסף בענייה על הברכה. לומר (שם) ,ומרומם על כל ברכה ותהלה ,על כל ברכה
יש לומר שחלוקה אמירת 'ברוך שם' הנאמרת בהזכרה תן לו תהלה .ואלא במקדש מהו אומר ,ברוך ה' אלהים
לאמירת 'ברוך שם' האמורה בברכה .שאמירת 'ברוך שם' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל,
הנאמרת בהזכרה ,הרי אומרים אותה בשעה שהמזכיר
והן עונין אחריו ,ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
אומר את שם ה' ,וכמו שאמרו בכהן גדול ביום הכיפורים,
שבשעה שהכהן הזכיר את השם ,אז היו העם עונים 'ברוך ומובאת דרשה זו גם בברכות (סג ,ב) ובסוטה (מ ,ב) .ועיין
שם' .אבל עניית 'ברוך שם' האמורה בברכות ,אינה ברש"י בכל המקומות הנ"ל שמבואר להדיא ,שמהפסוק
נאמרת בעת אמירת השם ,אלא היא נאמרת בסוף 'ויברכו שם כבודך' ,למדים לעונים שיש להם לענות על
הברכה ,וכענייה על הברכה עצמה .וכמו שאמרו להדיא הברכה' ,ברוך שם כבוד וגו'' .ולכאורה יש כאן סתירה
בברייתא הנ"ל ,שהחזן אומר 'ברוך ה' וכו' גואל ישראל', מפורשת ,שבגמרא ביומא משמע שדין זה נלמד מדברי
ואז עונין אחריו 'ברוך שם וכו''[ .וראה בתוספות בסוטה תורה ,שבהזכרת שם ה' צריך להביא גודל לאלוקינו.
(מ ,ב ד"ה וכל כך) שמבואר בתוך דבריו חילוק זה]. ומאידך בברכות ובתענית ובסוטה משמע ,שהוא נלמד
מדברי קבלה מהפסוק בנחמיה.
מרש"י כאן נראה שהוא דין אחד
היה אפשר לומר שיש כאן מחלוקת בין הסוגיות,
אלא שמדברי רש"י שבפרשתנו נראה לכאורה שלא כיסוד והברייתא בתענית וכו' אינה הולכת לשיטת רבי הדורש כן
זה ,שכן רש"י מביא על הפסוק 'כי שם ה' אקרא'' ,מכאן מהפסוק 'כי שם ה' אקרא' .אבל אין זה מסתבר ,שאם כן
אמרו שעונין ברוך שם על ברכה שבמקדש' .ולפי מה לא היה לרמב"ם להביא את דברי רבי ,שאינם עולים יפה
שנתבאר ,הדין של ענייה על ברכה שבמקדש הוא דין אחר עם שלושה סוגיות בש"ס[ .אלא שכבר כתבו הרבה ממפרשי
הנלמד מהפסוק בנחמיה ,ולא מהפסוק כאן ,ויותר היה הרמב"ם ,שבענין הדרשות לא הקפיד הרמב"ם כל כך ].וכמו
לרש"י להביא את הענייה על השם של הכה"ג ביו"כ. כן בדעת רש"י אין זה נראה ,שאם כן לא היה לרש"י
[ואפשר ,שבכל ענייה על ברכה ,מתקיים גם הדין הראשון להכניס עצמו כאן במחלוקת ולכתוב 'מכאן אמרו',
הנלמד מהפסוק' ,כי שם ה' אקרא ,ודו"ק .עוד אפשר שיש כשבגמרא בכמה מקומות דרשו זאת ממקום אחר,
רק דין אחד הנלמד מ'כי שם' ,אבל עדיין לא ידענו מהי ובעיקר ,כשאין דרשה זו מוסיפה לפירוש הכתוב.
הענייה ,ומנחמיה למדו שיש לענות 'ברוך שם' .אך ברש"י
שני דינים -ענייה בהזכרה וענייה על ברכה
לא משמע כן .ואכמ"ל].
העולה מן הדברים בקצרה:
א] הקשו מנין לרש"י שמכאן למדנו דוקא בעניה על ברכה שבמקדש .הרע"ב והגו"א מתרצים ,שמהפסוק 'כי שם ה'
אקרא' דורשים שרק על שם הנאמר ככתבו יש לענות 'ברוך שם' .וקשה ,הרי משה עצמו בשירתו לא אמר שם ככתבו.
ב] צ"ע שביומא דרשו עניית ברוך שם מ'כי שם וגו'' ,ובתענית ועוד ,דרשוהו מהפסוק בנחמיה .יש לומר שיש שני דינים,
דין 'הבו גודל' בכל הזכרת שם ,ודין 'ויברכו שם כבודך' ,כענייה על הברכות ,אך ברש"י כאן משמע שהכל דין אחד.
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
