הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

הלכה ולמעשה – יום הכיפורים
בס"ד – גליון ל"ח -סיכום חבורות על ענינא דיומא – יום הכיפורים הבעל"ט שנת תשפ"ז
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א -מו"ץ בבית מדרש גבוה ובק"ק ליקוואוד יצ"ו
א] אכילה בערב יוה"כ
]1מצוה לאכול בערב יוה"כ ולהרבות בסעודה ,1ויש לאדם למעט בלמודו בערב יוה"כ כדי לאכול ולשתות( ,2וי"א דאף הנשים חייבות בה.)3
]2אין אוכלין דברים המחממים את הגוף ולכן אין לאכול מאכלי חלב חמה ,וכן יש ליזהר מׁשּום וביצים.4
]3וכתב המשנ"ב דראוי להיות נזהר מלאכול מאכלי חלב חמה אף בבוקר ,5אבל חלב המעורב בתבשיל ,או טיי"א עם חלב אפשר דבטל ברוב
.6
]4בסועדה המפסקת נהגו לאכל בשר ,ודוקא בשר עוף.7
]5לא יאכל אכילה גסה בסעודה המפסקת ,ואפ' בסעודת שחרית יש ליזהר מזה.8
]6מעיקר הדין אפשר לאכול ולשתות אף אחר ברכת המזון של סעודה המפסקת ,אבל טוב לומר לפני ברהמ"ז שאינו מקבל עליו עדיין את התענית.9
ב] דיני וידוי
]1צריך להתודות במנחה קודם סעודה המפסקת( ,נכון לפרט חטא מיוחד שחטא בה בלחש.)10
]2יש פוסקים שסוברים שצריך להתודות גם אחר סעודת המפסקת קודם הלילה ,וראוי להחמיר כדעה זו( 11באמירת תפילת זכה קודם הלילה.)12
]3צריך להתודות (והיינו אשמנו ועל חטא )13מעומד ,בין בשמו"ע ובין בחזרת הש"ץ ,14וטוב שישחה כמו במודים.15
]4ולא יסמוך על איזה דבר( ,באופן שאם ינטל אותו דבר ,יפול) ,ואם סמך ,צ"ע אם יחזור ויתודה.16
]5השומע קדיש או קדושה וכיוצ"ב באמצע הוידוי ,יש לו להפסיק ולענות אותה[ .17א]
ג] בקשת מחילה בערב יוה"כ
]1בערב יוה"כ מחויב לתקן דברים שבין אדם לחבירו ,ולכן יראה לתקן כל דבר הנוגע בממון ,18ואפ' לא הקניט חבירו אלא בדברים צריך לפייסו.19
]2בשעת בקשת מחילה מחבירו צריך לפרט החטא שעשה לו[ ,20ב] (וי"א דבקשת מחילה באופן כללי מועילה עכ"פ לפגיעה קלה.)21
]3אם יודע בודאי שחטא לאיזה יחיד ,אינו יוצא בבקש מחילה מהרבים בכלל (ואף שהוא עומד בתוכם) ,22אלא צריך לפייסו בפנ"ע.
]4והמוחל לא יהא אכזרי מלמחול ,דכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו( ,23ואם הוא לא ירצה למחול ,גם לא ימחלו לו מן השמים.)24
]5אף אחר שחבירו מחל לו ,מ"מ צריך החוטא להתודות על החטא ביוה"כ ,דכל שחטא לחבירו חטא ג"כ לשמים.25
]6צריך ליזהר כל השנה מלקנוט או לבייש קטנים שהרי א"א לבקש מחילה מהם כיון דקטנים לאו בני מחילה הן( ,26וצריך לחכות עד שיגיע הילד לגיל בר
מצוה כדי לבקש ממנו מחילה.)27
ד] בגדים נקיים
]1יש שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביוה"כ דוגמת מלאכי השרת ,28וכן נוהגות הנשים.
]2אבל לא יקשטו עצמן בתכשיטין ] [Jewelryשמתקשטין בהם בשבת ויו"ט מפני אימת יום הדין.29
ה] האיסור סיכה
]1אסור לסוך אפלו מקצת גופו ,ואפילו אינו אלא להעביר הזהומא ,30ולכן אין להשתמש ב'-דיודארנט' ] [Deodorantביום הכיפורים[.31ג]
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] עונים לקדיש ולקדושה אף לאלו הנוהגים כהגר"א שלא לומר 'יהיו לרצון' קודם הוידוי.
[ב] אבל אם יתבייש חבירו בזה ,אין לו להגיד לחבירו מה שחטא לו ,וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק ג].
[ג] והיינו אפ' הנוזל שמותר בכל שבת.
17כ"כ הגר"ח קניבסקי [במועדי הגר"ח ח"א תשובה תנב] וכן כתב בשו"ת רבבות אפרים [ח"א סימן 1שו"ע תרד,א.
תיא אות ב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [פרק כו,כב]. 2משנ"ב ס"ק א בסו"ד.
18משנ"ב תרו ,ס"ק א. 3בשו"ת רעק"א [בסימן טז] הסתפק אם נשים חייבות במצות אכילה בערב יום כיפור ,שאפשר
19שו"ע תרו,א ,ואיתא בגמ' [ב"מ נח ]:שגדולה איסור אונאת דברים יותר מאיסור אונאת ממון, שפטורות משום שהוא מצות עשה שהזמן גרמא ,או שמא כל שמחוייב בתענית עשירי מחוייב
שזה בגופו וזה בממונו. גם באכילה בתשיעי ,ע"ש.
20כך כתב המשנ"ב [בסימן תרו ס"ק ג]. וכמה פוסקי זמנינו כתבו שלהלכה נקטנין דנשים חייבות ,כך כתב הגר"ח קניבסקי [במועדי
21כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק ג,ה]. הגר"ח יום הכיפורים תשובה תל"ב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק כד,ח] וכן כתב בשו"ת
22עיין במשנ"ב [בסימן תרו ס"ק ג]. אור לציון [ח"ד פרק ח,א] וביאר ע"פ מה שכתב הטור [בסימן תרד] דטעם מצות אכילה בערב יו"כ
23שו"ע שם. הוא כדי שיוכל להתענות ביום הכיפורים ,וא"כ גם נשים מחוייבות במצות אכילה זו ,שהרי הן
24משנ"ב ס"ק ח. מחויבות להתענות ,וכן כתב בחזו"ע [עמ' רל] שנשים חייבות במצות אכילה ושתייה בערב יום
25משנ"ב ס"ק יג ע"ש. הכיפורים.
26כך כתב בשו"ת אור לציון [פרק ט,א] וכן הובא בשם הסטיפלער [ארחות רבינו ח"ב עמ' רנא] 4שו"ע תרח,ד ומשנ"ב ס"ק יח ,כדי שלא לבא לידי קרי ח"ו בליל יוה"כ.
שא"א לבקש ממנו מחילה בערב יום הכיפורים ,דקטנים לאו בני מחילה נינהו. 5אף שכתב בשו"ע דבסעודת שחרית נוהגים לאכלן ,אבל מ"מ כתב המשנ"ב [בס"ק טז] דראוי
27ועיין בארחות רבינו [ח"ב עמ' רנא] שפעם אחת התפלל ילד אצל הסטיפלער עם מחזור גדול ליזהר שלא לאכול אותן אף בסעודת שחרית.
שנדמה לגמרא ,והסטיפלער לקח את המחזור הגדול מהילד בחשבו שזה גמרא ואסור ללמוד 6משנ"ב ס"ק טז.
באמצע התפילה ,ואח"כ הכיר שזה מחזור ורצה לבקש מחילה מהילד אבל היות שהיה קטן 7משנ"ב ס"ק טז.
ולאו בר מחילה הוצרך להמתין כמה שנים עד שבא האב להזמינו לבר מצוה של הילד ואז 8משנ"ב ס"ק יח.
ביקש מחילה מהילד. 9כך כתב המשנ"ב בסימן תרח ס"ק יב ,וכן כתב להלכה בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא,א].
28שו"ע סו"ס תרי. 10שו"ע תרז ,א-ב ,והכוונה הוא שאם עבר על חטא שאינו מוזכר בנוסח הודוי ,שיש לפרט אותו
29משנ"ב תרי ,ס"ק טז. בפה ולומר 'עשיתי כך וכך' [ורק בלחש ,משום שאסור לאדם לפרט חטאיו בקול רם] וע"ע בקובץ
30שו"ע תריד,א ,ואף שהוא לשא לשם תענוג [משנ"ב ס"ק א]. הלכות [פרק כו,יז] בזה.
31כך הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [שמעתתא דמשה עמ' תלג] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב 11משנ"ב שם ס"ק א.
[אשרי האיש פרק עא,ט ,וכן בהלכות בין המצרים עמ' ]9וכן יש שהובאו בשם הגרש"ז אוריבאך [ועלהו ומקיימים זה באמירת תפילת זכה (שחלקו הוא וידוי) ולכן יש להקפיד לומר אותו קודם
לא יבול עמ' רא -ב ,אולם ,ע"ש שהובא בשמו שאם יש לו ר"ר או לכלוך מזיעה יש להתיר וע' הליכות שלמה חשיכה ,וע"ע במה שכתב הגר"מ שטרנבאך [בתשובות והנהגות ח"ג סימן קעב] בזה.
פרק י"ד ,הע' 56שהובא בשמו שהתיר בתשע"ב ,וכתב שם שלפ"ז לכאורה אף ביוה"כ שרי] וכן הובא בשם 12כמו שכתב המשנ"ב [בסימן תרז ס"ק א].
הגר"נ קרליץ [המעודים כהלכתם סימן נא ,הע' כה] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לג,א] 13כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יז,ו] שאמירת על חטא הוא בכל הוידוי שנאמר בעמידה.
ורפ"א פלק [מחזה אליהו סימן נב ס"ק לז] ,וכן שמענו מהגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א ,וכן 14שו"ע תרז,ג ומשנ"ב בס"ק יא.
כתב באבני ישפה [ליקוטי תשובות ס' צח ,ענף א] ,וכמו"כ כתב בקיצור הלכות מועדים [עמ' קי ,קול 15משנ"ב ס"ק י.
תורה ,ע' קמג] ,דיני ומנהגי הימים הנורים [עמ' ]35פסקי הלכות [עמוד כו] ,המועדים כהלכתם 16משנ"ב ס"ק י.
[סימן נא,יח] ובחזון עובדיה [הלכות ימים נוראים ,עמ' שיג].
ו] תוספת יום הכיפורים
]1צריך להוסיף בפה 32מחול אל הקודש כמה דקות קודם שקיעה 33וכן צריך להתאחר ביציאתו כמה דקות אחר צה"כ( ,34ואף הנשים חייבות בה.)35
]2ומשקיבל על עצמו התוספת נאסר מיד בעשיית מלאכה ,אכילה ושתיה ,36ובחמשה עינוים האסורים ביום הכיפורים.37
]3ואף אם קיבל רק התענית (לאחר סעודת המפסקת) או העינוים בלבד ,מ"מ נאסר ג"כ בעשיית מלאכה מדין התוספת.38
]4ולכן צריך ליזהר מלעשות שום מלאכה משקיבל העינוים על עצמו בשעת תפילת זכה [משאמר 'שמקבל על עצמו תוספת יוה"כ'] .
39
]5י"א שאין לברך על טליתו לאחר שכבר קיבל על עצמו תוספת יום הכיפורים( ,40ויש שאסרו ברכת הטלית רק בביהש"מ עצמה.)41
]6אף במוצאי יוה"כ אסור בחמשה עינוים ובשתיה (בזמן התוספת) עד שאומר 'ברוך המבדיל' או 'אתה חוננתנו'.42
]7ואם אמר 'ברוך המבדיל' (או 'אתה חוננתנו') מותר לצמא לשתות מים אף קודם שמבדיל על היין.43
ז] הדלקת נרות
]1המנהג כהיום שנשים מברכות על הדלקת נרות בערב יוה"כ ,44וכן נוהגות לברך ברכת שהחיינו בשעת ההדלקה.45
]2וכתבו הפוסקים שהנשים נאסרין אז בחמשה עינוים ,ולכן צריכין ליזהר לחלוץ נעליהן קודם ההדלקה.46
]3יש הנשים להקפיד לילך לבית הכנסת לאמירת כל נדרי משום התרת נדירם ,47אבל אין מברכות שהחיינו בביהכ"נ אם ברכו כבר בשעת ההדלקה .
48
]4י"א שאם הלכו כל המשפחה לבית הכנסת לכל נדרי ולמעריב ,צריך שהנרות ידליקו עד שובם מבית הכנסת.49
ח] האיסור רחיצה
]1אסור להושיט אפילו אצבעו במים ביום הכיפורים.50
]2אבל אם היה ידיו מלוכלכות (כגון שנטף דם מחוטמו וכיוצ"ב) ,מותר לרוחצם להעביר הלכלוך (ויטול רק לפי הצורך להעביר את הלכלוך).51
]3נהגו להחמיר שלא לרחוץ עיניו ביוה"כ ( ,52אבל מי שיש לו לפלוף ע"ג עיניו ,יכול ללחלח אצבעו בקצת מים ולרחץ במקום הלכלוך בלבד).53
]4אם היו ידיו נקיים ,אין לטלם לתפילת מנחה ונעילה ביוה"כ( 54ואף שבשאר ימות שנה מחוייב ליטול ידיו קודם כל תפילה).
]5אבל אם הטיל מים ושפשף בידיו או עשה צרכיו וקנח ,מותר לרחוץ ידיו פעם אחת 55ביציאתו (וי"א אף ג' פעמים ,אם מקפיד בכך כל השנה )56עד סוף
קשרי אצבעותיו (דהוי ליה ידיו מלוכלכות).57
]6כהן העולה לדוכן נוטל ידיו פעם אחת 58עד הפרק ,[Wrist] 59ואף אם ידיו טהורות.60
לברך שהחיינו על הדלקת נרות יום טוב ויוצאים בקידוש מהבעל הבית ,מ"מ ביום הכיפורים 32כתב הרמ"א [תרח,ג] דקבלה בלב לא הוי קבלה.
נראה שלכו"ע יכולה לברך מיד אחר הדלקת הנרות ,שהרי אין קידוש ביום הכיפורים. ולכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בקונטרס וביום השבת ח"א עמ' יז] שמי שאינו מקבל יום
46כתבו הפוסקים שכיון שהאשה מברכת ברכת שהחיינו בשעת ההדלקה ,ע"כ חל עליה דין הכיפורים בתפילת זכה קודם שקיעה ,יש לו לקבל אותו בפה [כיון שאין אומרים מזמור שיר ליום
תוספת יום הכיפורים ,ונאסר בכל חמשה עינוים ,כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק השבת דהוי ג"כ קבלה] וכן כתב הגר"ח קניבסקי [במועדי הגר"ח ח"א תשובה תנו] דצריך להקפיד
מד,יד ,וע"ש שכתב שאם אינה מברכת שהחיינו מותרת בנעילת הסנדל] וכן כתב הגר"מ שטרנבאך לקבל תוספת יום הכיפורים בפה.
[ בתשובות והנהגות ח"ה או"ח סימן קצה ,והוסיף שאף אינה יכולה להתנות שאינו מקבל התוספת בשעת אולם ,בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא,א] כתב לאחינו הספרדים הנוהגים כדעת המחבר מועיל
ההדלקה] וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא,ב] שנאסר האשה אז בחמשה עינוים כשמברכת קבלה בלב.
ברכת שהחיינו על הנרות [וגם כתב שם שכיון שמברכת שהחיינו אינה יכולה להתנות שאינה מקבלת 33עיין בשו"ע תרח,א 'אוכלים ומפסיקים קודם בין השמשות ,שצריך להוסיף מחול אל
התוספת בשעת ההדלקה] וכן כתב בחזו"ע [עמ' רנז]. הקדוש ,ותוספת זה אין לו שיעור אלא קודם בין השמשות וכו' צריך להוסיף מחול על הקודש
ויש פוסקים שכתבו דאף אם אינן מברכות שהחיינו בשעת ההדלקה ,מ"מ ,כיון שמדלקת מעט או הרבה' ,והובא בשם הגרי"ש אלשיב שהחיוב הוא שלש דקות [כך הובא בלקנות חכמה 5
הנרות חל עליה דין התוספת ,כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בשמירת שבת כהלכתה פרק מד עמ' ,]15ועיין בתשובות והנהגות שכתב דהזמן הוא יותר מזה [ע"ש שכתב דהזמן תוספת ביום
הערה מו בהליכות שלמה פרק ה,יד] שצריכה האשה לחלוץ נעליה קודם ההדלקה ,וכן הובא בשם הכיפורים הוא כמו 20דקות].
הגרי"ש אלישיב [בדיני ימים נוראים הוצאת דגל י-ם תש"ס עמ' קסט] שצריך האשה לחלוץ נעלי עור 34שו"ע תרכד,ב.
שלה בשעה שמדליקה את הנרות וכן כתב בקובץ הלכות [פרק כח,ד]. 35כן מבואר משו"ע [סימן תרח,ב ,אבל אין מוחים בידם שמוטב שיהא שוגגין ואל יהיו מזידים] וכמו
47שהרי כתבו הפוסקים שזה שאין הנשים עושות התרת נדרים בערב ראש השנה הוא מפני שמבואר מגמ' סוכה [דף כח ]:וכן כתב להלכה בשמירת שבת כהלכתה [פרק ג הערה ז] ובשו"ת
שסומכות על אמירת כל נדרי ביום הכיפורים ,כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [מנחת שלמה אור לציון [ח"ד פרק יא,א] ובחזו"ע [עמ' רנה] ובקובץ הלכות [פרק כח,א].
ח"ב פרק א,י] שנשים סומכות על אמירת כל נדרי של יום הכיפורים ,וכן כתב בהלכות חג בחג 36עיקר חיוב של תוספת יום הכיפורים מה"ת הוא לענין אכילה ושתיה [ע' רמב"ם שביתת עשור
[פרק ד,ח] שנהגו הנשים לסמוך בהתרת נדרים על אמירת כל נדרי ביום הכיפורים. פרק א,ו].
וכיון שנהגו הנשים לסמוך ע"ז ,צריכות לבוא לבית הכנסת כדי להתיר נדריהן ,וכן הובא בשם 37ע' במשנ"ב סימן תרח ס"ק יג וכסימן תרכד ס"ק ג שכתב שנאסר בחמשה עינוים בתוך זמן
הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל עמוד ט' ועמוד קכט]. התוספת
48כך כתב השעה"צ [בסימן תריט ,ס"ק ז] וכן כתב בששכ"ה [פרק מד,יג] ובקובץ הלכות [פרק לד,יא]. 38עיין במה שכתב הגר"מ שרטנבאך [בתשובות והנהגות ח"ה או"ח סימן קצה] שכתב שמה שנוהגין
49כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק מד,טו]. לקבל את הצום ואח"כ עדיין עושים מלאכה כמו הוצאת המחזור לבית הכנסת ,לפי הטור עברו
50שו"ע תריג,א. בזה על מצות תוספת ,כיון שהעינוי חל ע"י קדושת היום ,ומצוה ליזהר ולהזהיר ע"ז שאם
51שו"ע תקנד,ט ותריג,א. קיבל יוה"כ לצום ,אסור במלאכה מפני שהצום תלוי לקדושת יום טוב.
52שו"ע תריג,ד. 39שזה הוי קבלת החמשה עינוים על עצמו ,כן כתב הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"ה סימן קצה] וכן
53משנ"ב תריג ,ס"ק ט ,וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא,ו] שמורת להורידו עם מעט כתב בציץ אליעזר [חלק יב סימן א].
מים. 40כתב הרמ"א [בסימן יח,א ] שאחר שהתפלל תפילת ערבית ,אע"פ שעדיין יום הוא ,אין לברך
54כתב המשנ"ב בסימן תריג [בס"ק ה] דלדעת השו"ע [בסימן תריג,ג] אם לא הטיל מים או עשה על טליתו.
צרכיו קודם תפילת מנחה אין לו לחזור וליטול ידיו קודם התפילה [דחשש לדעת הפוסקים דבשביל ויש פוסקי זמנינו שכתבו שה"ה מי שקיבל תוספת שבת עליו ,ג"כ אין לו לברך על טליתו ,כך
תפילה בלבד לא תיקנו ליטול ידיו ,כי אם בשחרית משום שנעשה כבריה חדשה ,ולדעתם אסור ליטול ידיו כתב הגר"ח קניבסקי [בדעת נוטה ח"ב תשובה תרלד והערה ,]738ואפ' בערב יום הכיפורים ,אם
קודם התפילה] ועיין בשעה"ת [שם באות ח] שמשמע שכתב כן להלכה רק ביום הכיפורים דאז קיבל עליו תוספת יום הכיפורים ,אינו יכול לברך על הטלית אף שעדיין לא שקעה חמה ,כך
בשביל שעוסקים תמיד בתפילה ופיוטים הרי הוא משמר את ידיו ,ולכן אם לא עשה צרכיו כתב בשו"ת אור לציון [פרק טז,א] וכן כתב הגר"ש דבליצקי [בקיצור הלכות המועדים דיני תפילת
מקודם לדעת כולם אינו מחוייב ליטול ידיו ,אבל אם לא שמר ידיו מחוייב ליטול ידיו לתפילת ערבית של יוה"כ הע' א]
מנחה כמו שכתב המשנ"ב [בסימן תקנד ס"ק כא] בנוגע לתשע"ב ,דהוי כמקבל פני השכינה 41עיין בשו"ת רבבות אפרים [ח"ה או"ח סימן קפו] שכתבו להקל לברך על הטלית קודם בין
וכטבילת מצוה שהתירו ,וכמו"כ כתב הערוך השולחן [בסימן תקנד,י]. השמשות אף אם קיבל על עצמו תוספת יום הכיפורים ,וכן הובא בשם הגר"א נבנצל [ירושלים
55הובא בשם הגרי"ש אלישיב [גלאט תשס"ה עמ' 155וכן באשרי האיש ע' קלז] שביום כיפור יקפיד במועדיה תשובה שכח] להלק בזה.
שלא ליטול ידיו יותר מפעם אחת ביציאתו מבית הכסא. אבל בבין השמשות עצמה ,כבר כתב הב"י [בסימן יח בשם התשב"ץ] שבליל יום הכיפורים מתעטף
56כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק ה,יג]. בטליתו מבעוד יום ומברך משום דלילה לאו זמן ציצת הוא ,וכן הביאו הרמ"א [בסימן יח,א]
57עיין בשו"ע תריג,ג. וכן כתב הלבוש [בריש סימן תריט] ,וע"ע בדברי המשנ"ב בזה [בסימן יח ס"ק ז].
ועיין במשנ"ב [בסימן תריג ס"ק ד ] דאם לא שפשף בידיו או קנח עצמו לאחר עשיית צרכיו ,יש וכן כתבו פוסקי זמנינו שנהגו שלא לברך על טלית בבין השמשות ,כך הובא בשם הגרי"ש
מחלוקת הפוסקים אם יש לרחוץ ידיו ביציאתו מבית הכסא די"א דצריך לרחוץ משום 'הכון אלישיב [באשרי האיש ח"ג פרק כא,יג וכן בהליכות והנהגות תשרי עמ' ]19וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט
לקראת אלקיך ישראל' [עמוס פרק ד,יב] דהרי צריך לברך אשר יצר ,וי"א דא"צ לרחוצם( ,ע"ש שני הלכות שבת ח"ב ע' שו].
במשנ"ב ) ולכן כתב המשנ"ב דהסכימו האחרונים דנכון לכתחילה לקנח ולשפשף כדי להוציא
נפשיה מפלוגתא. 42כמו שכתב המשנ"ב בסימן תרכד ס"ק ג.
58שהרי אין חיוב ליטלם יותר מפעם אחת ,וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא,ה] 43הרבה פוסקי זמנינו הורו שיש להקל בשתייה לאחר שאמר ברוך המבדיל או אתה חוננתנו,
59כך כתב המשנ"ב [בס"ק ז] דכן הוא הנטילה שמחוייב לדינא [כמו שכתב בשו"ע בסימן קכח,ו]. ואף אם לא הבדיל על היין ,כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק ה,כג] וכן הובא
60שו"ע תריג,ג. בשם הגרי"ש אלישיב [גלאט תשס"ה עמ' ]157כך כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד].
44כך כתב הרמ"א בסימן תרי,ב וכן כתב בששכ"ה [פרק מד,יג] ,בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא,ב]
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com ובקובץ הלכות [פרק כח,ב].
For Dedication opportunities contact the above email address 45כך הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל עמוד קז] שכן נהגו הנשים וכן כתב בקובץ
הלכות [פרק כח,ב] וכן עיין במה שכתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא,ב] דאף אלו שאין נוהגות
