gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הלכה ולמעשה – יום הכיפורים‬ ‫בס"ד – גליון ל"ח ‪ -‬סיכום חבורות על ענינא דיומא – יום הכיפורים הבעל"ט שנת תשפ"ז‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א ‪ -‬מו"ץ בבית מדרש גבוה ובק"ק ליקוואוד יצ"ו‬ ‫א] אכילה בערב יוה"כ‬ ‫‪ ]1‬מצוה לאכול בערב יוה"כ ולהרבות בסעודה‪ ,1‬ויש לאדם למעט בלמודו בערב יוה"כ כדי לאכול ולשתות‪( ,2‬וי"א דאף הנשים חייבות בה‪.)3‬‬ ‫‪ ]2‬אין אוכלין דברים המחממים את הגוף ולכן אין לאכול מאכלי חלב חמה‪ ,‬וכן יש ליזהר מׁשּום וביצים‪.4‬‬ ‫‪ ]3‬וכתב המשנ"ב דראוי להיות נזהר מלאכול מאכלי חלב חמה אף בבוקר‪ ,5‬אבל חלב המעורב בתבשיל‪ ,‬או טיי"א עם חלב אפשר דבטל ברוב‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪ ]4‬בסועדה המפסקת נהגו לאכל בשר‪ ,‬ודוקא בשר עוף‪.7‬‬ ‫‪ ]5‬לא יאכל אכילה גסה בסעודה המפסקת‪ ,‬ואפ' בסעודת שחרית יש ליזהר מזה‪.8‬‬ ‫‪ ]6‬מעיקר הדין אפשר לאכול ולשתות אף אחר ברכת המזון של סעודה המפסקת‪ ,‬אבל טוב לומר לפני ברהמ"ז שאינו מקבל עליו עדיין את התענית‪.9‬‬ ‫ב] דיני וידוי‬ ‫‪ ]1‬צריך להתודות במנחה קודם סעודה המפסקת‪( ,‬נכון לפרט חטא מיוחד שחטא בה בלחש‪.)10‬‬ ‫‪ ]2‬יש פוסקים שסוברים שצריך להתודות גם אחר סעודת המפסקת קודם הלילה‪ ,‬וראוי להחמיר כדעה זו‪( 11‬באמירת תפילת זכה קודם הלילה‪.)12‬‬ ‫‪ ]3‬צריך להתודות (והיינו אשמנו ועל חטא‪ )13‬מעומד‪ ,‬בין בשמו"ע ובין בחזרת הש"ץ‪ ,14‬וטוב שישחה כמו במודים‪.15‬‬ ‫‪ ]4‬ולא יסמוך על איזה דבר‪( ,‬באופן שאם ינטל אותו דבר‪ ,‬יפול)‪ ,‬ואם סמך‪ ,‬צ"ע אם יחזור ויתודה‪.16‬‬ ‫‪ ]5‬השומע קדיש או קדושה וכיוצ"ב באמצע הוידוי‪ ,‬יש לו להפסיק ולענות אותה‪[ .17‬א]‬ ‫ג] בקשת מחילה בערב יוה"כ‬ ‫‪ ]1‬בערב יוה"כ מחויב לתקן דברים שבין אדם לחבירו‪ ,‬ולכן יראה לתקן כל דבר הנוגע בממון‪ ,18‬ואפ' לא הקניט חבירו אלא בדברים צריך לפייסו‪.19‬‬ ‫‪ ]2‬בשעת בקשת מחילה מחבירו צריך לפרט החטא שעשה לו‪[ ,20‬ב] (וי"א דבקשת מחילה באופן כללי מועילה עכ"פ לפגיעה קלה‪.)21‬‬ ‫‪ ]3‬אם יודע בודאי שחטא לאיזה יחיד‪ ,‬אינו יוצא בבקש מחילה מהרבים בכלל (ואף שהוא עומד בתוכם)‪ ,22‬אלא צריך לפייסו בפנ"ע‪.‬‬ ‫‪ ]4‬והמוחל לא יהא אכזרי מלמחול‪ ,‬דכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו‪( ,23‬ואם הוא לא ירצה למחול‪ ,‬גם לא ימחלו לו מן השמים‪.)24‬‬ ‫‪ ]5‬אף אחר שחבירו מחל לו‪ ,‬מ"מ צריך החוטא להתודות על החטא ביוה"כ‪ ,‬דכל שחטא לחבירו חטא ג"כ לשמים‪.25‬‬ ‫‪ ]6‬צריך ליזהר כל השנה מלקנוט או לבייש קטנים שהרי א"א לבקש מחילה מהם כיון דקטנים לאו בני מחילה הן‪( ,26‬וצריך לחכות עד שיגיע הילד לגיל בר‬ ‫מצוה כדי לבקש ממנו מחילה‪.)27‬‬ ‫ד] בגדים נקיים‬ ‫‪ ]1‬יש שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביוה"כ דוגמת מלאכי השרת‪ ,28‬וכן נוהגות הנשים‪.‬‬ ‫‪ ]2‬אבל לא יקשטו עצמן בתכשיטין ]‪ [Jewelry‬שמתקשטין בהם בשבת ויו"ט מפני אימת יום הדין‪.29‬‬ ‫ה] האיסור סיכה‬ ‫‪ ]1‬אסור לסוך אפלו מקצת גופו‪ ,‬ואפילו אינו אלא להעביר הזהומא‪ ,30‬ולכן אין להשתמש ב‪'-‬דיודארנט' ]‪ [Deodorant‬ביום הכיפורים‪[.31‬ג]‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] עונים לקדיש ולקדושה אף לאלו הנוהגים כהגר"א שלא לומר 'יהיו לרצון' קודם הוידוי‪.‬‬ ‫[ב] אבל אם יתבייש חבירו בזה‪ ,‬אין לו להגיד לחבירו מה שחטא לו‪ ,‬וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק ג]‪.‬‬ ‫[ג] והיינו אפ' הנוזל שמותר בכל שבת‪.‬‬ ‫‪ 17‬כ"כ הגר"ח קניבסקי [במועדי הגר"ח ח"א תשובה תנב] וכן כתב בשו"ת רבבות אפרים [ח"א סימן‬ ‫‪ 1‬שו"ע תרד‪,‬א‪.‬‬ ‫תיא אות ב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [פרק כו‪,‬כב]‪.‬‬ ‫‪ 2‬משנ"ב ס"ק א בסו"ד‪.‬‬ ‫‪ 18‬משנ"ב תרו‪ ,‬ס"ק א‪.‬‬ ‫‪ 3‬בשו"ת רעק"א [בסימן טז] הסתפק אם נשים חייבות במצות אכילה בערב יום כיפור‪ ,‬שאפשר‬ ‫‪ 19‬שו"ע תרו‪,‬א‪ ,‬ואיתא בגמ' [ב"מ נח‪ ]:‬שגדולה איסור אונאת דברים יותר מאיסור אונאת ממון‪,‬‬ ‫שפטורות משום שהוא מצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬או שמא כל שמחוייב בתענית עשירי מחוייב‬ ‫שזה בגופו וזה בממונו‪.‬‬ ‫גם באכילה בתשיעי‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫‪ 20‬כך כתב המשנ"ב [בסימן תרו ס"ק ג]‪.‬‬ ‫וכמה פוסקי זמנינו כתבו שלהלכה נקטנין דנשים חייבות‪ ,‬כך כתב הגר"ח קניבסקי [במועדי‬ ‫‪ 21‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק ג‪,‬ה]‪.‬‬ ‫הגר"ח יום הכיפורים תשובה תל"ב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק כד‪,‬ח] וכן כתב בשו"ת‬ ‫‪ 22‬עיין במשנ"ב [בסימן תרו ס"ק ג]‪.‬‬ ‫אור לציון [ח"ד פרק ח‪,‬א] וביאר ע"פ מה שכתב הטור [בסימן תרד] דטעם מצות אכילה בערב יו"כ‬ ‫‪ 23‬שו"ע שם‪.‬‬ ‫הוא כדי שיוכל להתענות ביום הכיפורים‪ ,‬וא"כ גם נשים מחוייבות במצות אכילה זו‪ ,‬שהרי הן‬ ‫‪ 24‬משנ"ב ס"ק ח‪.‬‬ ‫מחויבות להתענות‪ ,‬וכן כתב בחזו"ע [עמ' רל] שנשים חייבות במצות אכילה ושתייה בערב יום‬ ‫‪ 25‬משנ"ב ס"ק יג ע"ש‪.‬‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫‪ 26‬כך כתב בשו"ת אור לציון [פרק ט‪,‬א] וכן הובא בשם הסטיפלער [ארחות רבינו ח"ב עמ' רנא]‬ ‫‪ 4‬שו"ע תרח‪,‬ד ומשנ"ב ס"ק יח‪ ,‬כדי שלא לבא לידי קרי ח"ו בליל יוה"כ‪.‬‬ ‫שא"א לבקש ממנו מחילה בערב יום הכיפורים‪ ,‬דקטנים לאו בני מחילה נינהו‪.‬‬ ‫‪ 5‬אף שכתב בשו"ע דבסעודת שחרית נוהגים לאכלן‪ ,‬אבל מ"מ כתב המשנ"ב [בס"ק טז] דראוי‬ ‫‪ 27‬ועיין בארחות רבינו [ח"ב עמ' רנא] שפעם אחת התפלל ילד אצל הסטיפלער עם מחזור גדול‬ ‫ליזהר שלא לאכול אותן אף בסעודת שחרית‪.‬‬ ‫שנדמה לגמרא‪ ,‬והסטיפלער לקח את המחזור הגדול מהילד בחשבו שזה גמרא ואסור ללמוד‬ ‫‪ 6‬משנ"ב ס"ק טז‪.‬‬ ‫באמצע התפילה‪ ,‬ואח"כ הכיר שזה מחזור ורצה לבקש מחילה מהילד אבל היות שהיה קטן‬ ‫‪ 7‬משנ"ב ס"ק טז‪.‬‬ ‫ולאו בר מחילה הוצרך להמתין כמה שנים עד שבא האב להזמינו לבר מצוה של הילד ואז‬ ‫‪ 8‬משנ"ב ס"ק יח‪.‬‬ ‫ביקש מחילה מהילד‪.‬‬ ‫‪ 9‬כך כתב המשנ"ב בסימן תרח ס"ק יב‪ ,‬וכן כתב להלכה בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא‪,‬א]‪.‬‬ ‫‪ 28‬שו"ע סו"ס תרי‪.‬‬ ‫‪ 10‬שו"ע תרז‪ ,‬א‪-‬ב‪ ,‬והכוונה הוא שאם עבר על חטא שאינו מוזכר בנוסח הודוי‪ ,‬שיש לפרט אותו‬ ‫‪ 29‬משנ"ב תרי‪ ,‬ס"ק טז‪.‬‬ ‫בפה ולומר 'עשיתי כך וכך' [ורק בלחש‪ ,‬משום שאסור לאדם לפרט חטאיו בקול רם] וע"ע בקובץ‬ ‫‪ 30‬שו"ע תריד‪,‬א‪ ,‬ואף שהוא לשא לשם תענוג [משנ"ב ס"ק א]‪.‬‬ ‫הלכות [פרק כו‪,‬יז] בזה‪.‬‬ ‫‪ 31‬כך הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [שמעתתא דמשה עמ' תלג] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫‪ 11‬משנ"ב שם ס"ק א‪.‬‬ ‫[אשרי האיש פרק עא‪,‬ט‪ ,‬וכן בהלכות בין המצרים עמ' ‪ ]9‬וכן יש שהובאו בשם הגרש"ז אוריבאך [ועלהו‬ ‫ומקיימים זה באמירת תפילת זכה (שחלקו הוא וידוי) ולכן יש להקפיד לומר אותו קודם‬ ‫לא יבול עמ' רא‪ -‬ב‪ ,‬אולם‪ ,‬ע"ש שהובא בשמו שאם יש לו ר"ר או לכלוך מזיעה יש להתיר וע' הליכות שלמה‬ ‫חשיכה‪ ,‬וע"ע במה שכתב הגר"מ שטרנבאך [בתשובות והנהגות ח"ג סימן קעב] בזה‪.‬‬ ‫פרק י"ד‪ ,‬הע' ‪ 56‬שהובא בשמו שהתיר בתשע"ב‪ ,‬וכתב שם שלפ"ז לכאורה אף ביוה"כ שרי] וכן הובא בשם‬ ‫‪ 12‬כמו שכתב המשנ"ב [בסימן תרז ס"ק א]‪.‬‬ ‫הגר"נ קרליץ [המעודים כהלכתם סימן נא‪ ,‬הע' כה] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לג‪,‬א]‬ ‫‪ 13‬כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יז‪,‬ו] שאמירת על חטא הוא בכל הוידוי שנאמר בעמידה‪.‬‬ ‫ורפ"א פלק [מחזה אליהו סימן נב ס"ק לז]‪ ,‬וכן שמענו מהגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪ ,‬וכן‬ ‫‪ 14‬שו"ע תרז‪,‬ג ומשנ"ב בס"ק יא‪.‬‬ ‫כתב באבני ישפה [ליקוטי תשובות ס' צח‪ ,‬ענף א]‪ ,‬וכמו"כ כתב בקיצור הלכות מועדים [עמ' קי‪ ,‬קול‬ ‫‪ 15‬משנ"ב ס"ק י‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬ע' קמג]‪ ,‬דיני ומנהגי הימים הנורים [עמ' ‪ ]35‬פסקי הלכות [עמוד כו]‪ ,‬המועדים כהלכתם‬ ‫‪ 16‬משנ"ב ס"ק י‪.‬‬ ‫[סימן נא‪,‬יח] ובחזון עובדיה [הלכות ימים נוראים‪ ,‬עמ' שיג]‪.‬‬ ‫ו] תוספת יום הכיפורים‬ ‫‪ ]1‬צריך להוסיף בפה‪ 32‬מחול אל הקודש כמה דקות קודם שקיעה‪ 33‬וכן צריך להתאחר ביציאתו כמה דקות אחר צה"כ‪( ,34‬ואף הנשים חייבות בה‪.)35‬‬ ‫‪ ]2‬ומשקיבל על עצמו התוספת נאסר מיד בעשיית מלאכה‪ ,‬אכילה ושתיה‪ ,36‬ובחמשה עינוים האסורים ביום הכיפורים‪.37‬‬ ‫‪ ]3‬ואף אם קיבל רק התענית (לאחר סעודת המפסקת) או העינוים בלבד‪ ,‬מ"מ נאסר ג"כ בעשיית מלאכה מדין התוספת‪.38‬‬ ‫‪ ]4‬ולכן צריך ליזהר מלעשות שום מלאכה משקיבל העינוים על עצמו בשעת תפילת זכה [משאמר 'שמקבל על עצמו תוספת יוה"כ'] ‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪ ]5‬י"א שאין לברך על טליתו לאחר שכבר קיבל על עצמו תוספת יום הכיפורים‪( ,40‬ויש שאסרו ברכת הטלית רק בביהש"מ עצמה‪.)41‬‬ ‫‪ ]6‬אף במוצאי יוה"כ אסור בחמשה עינוים ובשתיה (בזמן התוספת) עד שאומר 'ברוך המבדיל' או 'אתה חוננתנו'‪.42‬‬ ‫‪ ]7‬ואם אמר 'ברוך המבדיל' (או 'אתה חוננתנו') מותר לצמא לשתות מים אף קודם שמבדיל על היין‪.43‬‬ ‫ז] הדלקת נרות‬ ‫‪ ]1‬המנהג כהיום שנשים מברכות על הדלקת נרות בערב יוה"כ‪ ,44‬וכן נוהגות לברך ברכת שהחיינו בשעת ההדלקה‪.45‬‬ ‫‪ ]2‬וכתבו הפוסקים שהנשים נאסרין אז בחמשה עינוים‪ ,‬ולכן צריכין ליזהר לחלוץ נעליהן קודם ההדלקה‪.46‬‬ ‫‪ ]3‬יש הנשים להקפיד לילך לבית הכנסת לאמירת כל נדרי משום התרת נדירם‪ ,47‬אבל אין מברכות שהחיינו בביהכ"נ אם ברכו כבר בשעת ההדלקה ‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ ]4‬י"א שאם הלכו כל המשפחה לבית הכנסת לכל נדרי ולמעריב‪ ,‬צריך שהנרות ידליקו עד שובם מבית הכנסת‪.49‬‬ ‫ח] האיסור רחיצה‬ ‫‪ ]1‬אסור להושיט אפילו אצבעו במים ביום הכיפורים‪.50‬‬ ‫‪ ]2‬אבל אם היה ידיו מלוכלכות (כגון שנטף דם מחוטמו וכיוצ"ב)‪ ,‬מותר לרוחצם להעביר הלכלוך (ויטול רק לפי הצורך להעביר את הלכלוך)‪.51‬‬ ‫‪ ]3‬נהגו להחמיר שלא לרחוץ עיניו ביוה"כ‪ ( ,52‬אבל מי שיש לו לפלוף ע"ג עיניו‪ ,‬יכול ללחלח אצבעו בקצת מים ולרחץ במקום הלכלוך בלבד)‪.53‬‬ ‫‪ ]4‬אם היו ידיו נקיים‪ ,‬אין לטלם לתפילת מנחה ונעילה ביוה"כ‪( 54‬ואף שבשאר ימות שנה מחוייב ליטול ידיו קודם כל תפילה)‪.‬‬ ‫‪ ]5‬אבל אם הטיל מים ושפשף בידיו או עשה צרכיו וקנח‪ ,‬מותר לרחוץ ידיו פעם אחת‪ 55‬ביציאתו (וי"א אף ג' פעמים‪ ,‬אם מקפיד בכך כל השנה‪ )56‬עד סוף‬ ‫קשרי אצבעותיו (דהוי ליה ידיו מלוכלכות)‪.57‬‬ ‫‪ ]6‬כהן העולה לדוכן נוטל ידיו פעם אחת‪ 58‬עד הפרק‪ ,[Wrist] 59‬ואף אם ידיו טהורות‪.60‬‬ ‫לברך שהחיינו על הדלקת נרות יום טוב ויוצאים בקידוש מהבעל הבית‪ ,‬מ"מ ביום הכיפורים‬ ‫‪ 32‬כתב הרמ"א [תרח‪,‬ג] דקבלה בלב לא הוי קבלה‪.‬‬ ‫נראה שלכו"ע יכולה לברך מיד אחר הדלקת הנרות‪ ,‬שהרי אין קידוש ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫ולכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בקונטרס וביום השבת ח"א עמ' יז] שמי שאינו מקבל יום‬ ‫‪ 46‬כתבו הפוסקים שכיון שהאשה מברכת ברכת שהחיינו בשעת ההדלקה‪ ,‬ע"כ חל עליה דין‬ ‫הכיפורים בתפילת זכה קודם שקיעה‪ ,‬יש לו לקבל אותו בפה [כיון שאין אומרים מזמור שיר ליום‬ ‫תוספת יום הכיפורים‪ ,‬ונאסר בכל חמשה עינוים‪ ,‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק‬ ‫השבת דהוי ג"כ קבלה] וכן כתב הגר"ח קניבסקי [במועדי הגר"ח ח"א תשובה תנו] דצריך להקפיד‬ ‫מד‪,‬יד ‪ ,‬וע"ש שכתב שאם אינה מברכת שהחיינו מותרת בנעילת הסנדל] וכן כתב הגר"מ שטרנבאך‬ ‫לקבל תוספת יום הכיפורים בפה‪.‬‬ ‫[ בתשובות והנהגות ח"ה או"ח סימן קצה‪ ,‬והוסיף שאף אינה יכולה להתנות שאינו מקבל התוספת בשעת‬ ‫אולם‪ ,‬בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא‪,‬א] כתב לאחינו הספרדים הנוהגים כדעת המחבר מועיל‬ ‫ההדלקה] וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא‪,‬ב] שנאסר האשה אז בחמשה עינוים כשמברכת‬ ‫קבלה בלב‪.‬‬ ‫ברכת שהחיינו על הנרות [וגם כתב שם שכיון שמברכת שהחיינו אינה יכולה להתנות שאינה מקבלת‬ ‫‪ 33‬עיין בשו"ע תרח‪,‬א 'אוכלים ומפסיקים קודם בין השמשות‪ ,‬שצריך להוסיף מחול אל‬ ‫התוספת בשעת ההדלקה] וכן כתב בחזו"ע [עמ' רנז]‪.‬‬ ‫הקדוש‪ ,‬ותוספת זה אין לו שיעור אלא קודם בין השמשות וכו' צריך להוסיף מחול על הקודש‬ ‫ויש פוסקים שכתבו דאף אם אינן מברכות שהחיינו בשעת ההדלקה‪ ,‬מ"מ‪ ,‬כיון שמדלקת‬ ‫מעט או הרבה'‪ ,‬והובא בשם הגרי"ש אלשיב שהחיוב הוא שלש דקות [כך הובא בלקנות חכמה ‪5‬‬ ‫הנרות חל עליה דין התוספת‪ ,‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בשמירת שבת כהלכתה פרק מד‬ ‫עמ' ‪ ,]15‬ועיין בתשובות והנהגות שכתב דהזמן הוא יותר מזה [ע"ש שכתב דהזמן תוספת ביום‬ ‫הערה מו בהליכות שלמה פרק ה‪,‬יד] שצריכה האשה לחלוץ נעליה קודם ההדלקה‪ ,‬וכן הובא בשם‬ ‫הכיפורים הוא כמו ‪ 20‬דקות]‪.‬‬ ‫הגרי"ש אלישיב [בדיני ימים נוראים הוצאת דגל י‪-‬ם תש"ס עמ' קסט] שצריך האשה לחלוץ נעלי עור‬ ‫‪ 34‬שו"ע תרכד‪,‬ב‪.‬‬ ‫שלה בשעה שמדליקה את הנרות וכן כתב בקובץ הלכות [פרק כח‪,‬ד]‪.‬‬ ‫‪ 35‬כן מבואר משו"ע [סימן תרח‪,‬ב‪ ,‬אבל אין מוחים בידם שמוטב שיהא שוגגין ואל יהיו מזידים] וכמו‬ ‫‪ 47‬שהרי כתבו הפוסקים שזה שאין הנשים עושות התרת נדרים בערב ראש השנה הוא מפני‬ ‫שמבואר מגמ' סוכה [דף כח‪ ]:‬וכן כתב להלכה בשמירת שבת כהלכתה [פרק ג הערה ז] ובשו"ת‬ ‫שסומכות על אמירת כל נדרי ביום הכיפורים‪ ,‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [מנחת שלמה‬ ‫אור לציון [ח"ד פרק יא‪,‬א] ובחזו"ע [עמ' רנה] ובקובץ הלכות [פרק כח‪,‬א]‪.‬‬ ‫ח"ב פרק א‪,‬י] שנשים סומכות על אמירת כל נדרי של יום הכיפורים‪ ,‬וכן כתב בהלכות חג בחג‬ ‫‪ 36‬עיקר חיוב של תוספת יום הכיפורים מה"ת הוא לענין אכילה ושתיה [ע' רמב"ם שביתת עשור‬ ‫[פרק ד‪,‬ח] שנהגו הנשים לסמוך בהתרת נדרים על אמירת כל נדרי ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫פרק א‪,‬ו]‪.‬‬ ‫וכיון שנהגו הנשים לסמוך ע"ז‪ ,‬צריכות לבוא לבית הכנסת כדי להתיר נדריהן‪ ,‬וכן הובא בשם‬ ‫‪ 37‬ע' במשנ"ב סימן תרח ס"ק יג וכסימן תרכד ס"ק ג שכתב שנאסר בחמשה עינוים בתוך זמן‬ ‫הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל עמוד ט' ועמוד קכט]‪.‬‬ ‫התוספת‬ ‫‪ 48‬כך כתב השעה"צ [בסימן תריט‪ ,‬ס"ק ז] וכן כתב בששכ"ה [פרק מד‪,‬יג] ובקובץ הלכות [פרק לד‪,‬יא]‪.‬‬ ‫‪ 38‬עיין במה שכתב הגר"מ שרטנבאך [בתשובות והנהגות ח"ה או"ח סימן קצה] שכתב שמה שנוהגין‬ ‫‪ 49‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק מד‪,‬טו]‪.‬‬ ‫לקבל את הצום ואח"כ עדיין עושים מלאכה כמו הוצאת המחזור לבית הכנסת‪ ,‬לפי הטור עברו‬ ‫‪ 50‬שו"ע תריג‪,‬א‪.‬‬ ‫בזה על מצות תוספת‪ ,‬כיון שהעינוי חל ע"י קדושת היום‪ ,‬ומצוה ליזהר ולהזהיר ע"ז שאם‬ ‫‪ 51‬שו"ע תקנד‪,‬ט ותריג‪,‬א‪.‬‬ ‫קיבל יוה"כ לצום‪ ,‬אסור במלאכה מפני שהצום תלוי לקדושת יום טוב‪.‬‬ ‫‪ 52‬שו"ע תריג‪,‬ד‪.‬‬ ‫‪ 39‬שזה הוי קבלת החמשה עינוים על עצמו‪ ,‬כן כתב הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"ה סימן קצה] וכן‬ ‫‪ 53‬משנ"ב תריג‪ ,‬ס"ק ט‪ ,‬וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא‪,‬ו] שמורת להורידו עם מעט‬ ‫כתב בציץ אליעזר [חלק יב סימן א]‪.‬‬ ‫מים‪.‬‬ ‫‪ 40‬כתב הרמ"א [בסימן יח‪,‬א ] שאחר שהתפלל תפילת ערבית‪ ,‬אע"פ שעדיין יום הוא‪ ,‬אין לברך‬ ‫‪ 54‬כתב המשנ"ב בסימן תריג [בס"ק ה] דלדעת השו"ע [בסימן תריג‪,‬ג] אם לא הטיל מים או עשה‬ ‫על טליתו‪.‬‬ ‫צרכיו קודם תפילת מנחה אין לו לחזור וליטול ידיו קודם התפילה [דחשש לדעת הפוסקים דבשביל‬ ‫ויש פוסקי זמנינו שכתבו שה"ה מי שקיבל תוספת שבת עליו‪ ,‬ג"כ אין לו לברך על טליתו‪ ,‬כך‬ ‫תפילה בלבד לא תיקנו ליטול ידיו‪ ,‬כי אם בשחרית משום שנעשה כבריה חדשה‪ ,‬ולדעתם אסור ליטול ידיו‬ ‫כתב הגר"ח קניבסקי [בדעת נוטה ח"ב תשובה תרלד והערה ‪ ,]738‬ואפ' בערב יום הכיפורים‪ ,‬אם‬ ‫קודם התפילה] ועיין בשעה"ת [שם באות ח] שמשמע שכתב כן להלכה רק ביום הכיפורים דאז‬ ‫קיבל עליו תוספת יום הכיפורים‪ ,‬אינו יכול לברך על הטלית אף שעדיין לא שקעה חמה‪ ,‬כך‬ ‫בשביל שעוסקים תמיד בתפילה ופיוטים הרי הוא משמר את ידיו‪ ,‬ולכן אם לא עשה צרכיו‬ ‫כתב בשו"ת אור לציון [פרק טז‪,‬א] וכן כתב הגר"ש דבליצקי [בקיצור הלכות המועדים דיני תפילת‬ ‫מקודם לדעת כולם אינו מחוייב ליטול ידיו‪ ,‬אבל אם לא שמר ידיו מחוייב ליטול ידיו לתפילת‬ ‫ערבית של יוה"כ הע' א]‬ ‫מנחה כמו שכתב המשנ"ב [בסימן תקנד ס"ק כא] בנוגע לתשע"ב‪ ,‬דהוי כמקבל פני השכינה‬ ‫‪ 41‬עיין בשו"ת רבבות אפרים [ח"ה או"ח סימן קפו] שכתבו להקל לברך על הטלית קודם בין‬ ‫וכטבילת מצוה שהתירו‪ ,‬וכמו"כ כתב הערוך השולחן [בסימן תקנד‪,‬י]‪.‬‬ ‫השמשות אף אם קיבל על עצמו תוספת יום הכיפורים‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"א נבנצל [ירושלים‬ ‫‪ 55‬הובא בשם הגרי"ש אלישיב [גלאט תשס"ה עמ' ‪ 155‬וכן באשרי האיש ע' קלז] שביום כיפור יקפיד‬ ‫במועדיה תשובה שכח] להלק בזה‪.‬‬ ‫שלא ליטול ידיו יותר מפעם אחת ביציאתו מבית הכסא‪.‬‬ ‫אבל בבין השמשות עצמה‪ ,‬כבר כתב הב"י [בסימן יח בשם התשב"ץ] שבליל יום הכיפורים מתעטף‬ ‫‪ 56‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק ה‪,‬יג]‪.‬‬ ‫בטליתו מבעוד יום ומברך משום דלילה לאו זמן ציצת הוא‪ ,‬וכן הביאו הרמ"א [בסימן יח‪,‬א]‬ ‫‪ 57‬עיין בשו"ע תריג‪,‬ג‪.‬‬ ‫וכן כתב הלבוש [בריש סימן תריט]‪ ,‬וע"ע בדברי המשנ"ב בזה [בסימן יח ס"ק ז]‪.‬‬ ‫ועיין במשנ"ב [בסימן תריג ס"ק ד ] דאם לא שפשף בידיו או קנח עצמו לאחר עשיית צרכיו‪ ,‬יש‬ ‫וכן כתבו פוסקי זמנינו שנהגו שלא לברך על טלית בבין השמשות‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"ש‬ ‫מחלוקת הפוסקים אם יש לרחוץ ידיו ביציאתו מבית הכסא די"א דצריך לרחוץ משום 'הכון‬ ‫אלישיב [באשרי האיש ח"ג פרק כא‪,‬יג וכן בהליכות והנהגות תשרי עמ' ‪ ]19‬וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט‬ ‫לקראת אלקיך ישראל' [עמוס פרק ד‪,‬יב] דהרי צריך לברך אשר יצר‪ ,‬וי"א דא"צ לרחוצם‪( ,‬ע"ש‬ ‫שני הלכות שבת ח"ב ע' שו]‪.‬‬ ‫במשנ"ב ) ולכן כתב המשנ"ב דהסכימו האחרונים דנכון לכתחילה לקנח ולשפשף כדי להוציא‬ ‫נפשיה מפלוגתא‪.‬‬ ‫‪ 42‬כמו שכתב המשנ"ב בסימן תרכד ס"ק ג‪.‬‬ ‫‪ 58‬שהרי אין חיוב ליטלם יותר מפעם אחת‪ ,‬וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא‪,‬ה]‬ ‫‪ 43‬הרבה פוסקי זמנינו הורו שיש להקל בשתייה לאחר שאמר ברוך המבדיל או אתה חוננתנו‪,‬‬ ‫‪ 59‬כך כתב המשנ"ב [בס"ק ז] דכן הוא הנטילה שמחוייב לדינא [כמו שכתב בשו"ע בסימן קכח‪,‬ו]‪.‬‬ ‫ואף אם לא הבדיל על היין‪ ,‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בהליכות שלמה פרק ה‪,‬כג] וכן הובא‬ ‫‪ 60‬שו"ע תריג‪,‬ג‪.‬‬ ‫בשם הגרי"ש אלישיב [גלאט תשס"ה עמ' ‪ ]157‬כך כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד]‪.‬‬ ‫‪ 44‬כך כתב הרמ"א בסימן תרי‪,‬ב וכן כתב בששכ"ה [פרק מד‪,‬יג]‪ ,‬בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא‪,‬ב]‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫ובקובץ הלכות [פרק כח‪,‬ב]‪.‬‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫‪ 45‬כך הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל עמוד קז] שכן נהגו הנשים וכן כתב בקובץ‬ ‫הלכות [פרק כח‪,‬ב] וכן עיין במה שכתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא‪,‬ב] דאף אלו שאין נוהגות‬