gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קרוב השם · Karoiv Hashem — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: קרוב השם · Karoiv Hashem

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

קרוב השם · Karoiv Hashem — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪351‬‬ ‫בס”ד‬ ‫פרשת האזינו תשפ"ז‬ ‫בראשית דברים‬ ‫\\ רוח קדשך אל תיקח ממני‬ ‫מפה לאוזן התלחששה לה שמועה‪:‬‬ ‫שמעת עליו?‬ ‫זה לא הגיוני! פשוט בלתי נתפס!‬ ‫אבל זו המציאות‪ .‬אי אפשר להכחיש‪.‬‬ ‫רואים אצלו גילויים של נבואה כמעט‪.‬‬ ‫הוא יודע עתידות‪.‬‬ ‫גם הברכות שלו מתקיימות אחת לאחת‪ .‬כל‬ ‫תיקון קל‪-‬לי‬ ‫היוצא מפיו נעשה‪.‬‬ ‫האם תיקון וכפרה מוכרחים להיות קשים‬ ‫ומייגעים?‬ ‫אבל מי הוא עצמו?‬ ‫ענייני דיומא‬ ‫‪3‬‬ ‫יהודי נחמד‪ .‬ממוצע לחלוטין‪.‬‬ ‫הפנימי והנסתר שבלוח השנה‬ ‫לא מרומם מידי‪ .‬גם לא פשוט מידי‪.‬‬ ‫אין לו אפילו מקצוע שניתן להצמיד לו ככינוי‪.‬‬ ‫ואם בגבורות‬ ‫סתם אדם נורמלי‪ .‬שומר תורה ומצוות‪.‬‬ ‫העברת הגבורות מהתורה לתפילה – עבודת‬ ‫משהו לא מתיישב על הלב‪.‬‬ ‫עשרת ימי תשובה‬ ‫עומק המושג‬ ‫‪8‬‬ ‫איך זה יכול להיות? מאיפה יש לו את הכוחות‬ ‫מושגים ונושאים בקבלה וחסידות‬ ‫הללו?‬ ‫בראשית דברים ‪ /‬המשך‬ ‫\\ רוח קדשך אל תיקח ממני‬ ‫זהו‪ .‬הגיע הזמן‪.‬‬ ‫ואם הוא אדם רגיל לחלוטין‪,‬‬ ‫חקרו ובדקו אחריו בשבעים‬ ‫מדוע שיהיו לו כוחות טומאה?‬ ‫בדיקות – אין לתופעה הזו שום‬ ‫יום כיפור‪.‬‬ ‫הסבר הגיוני‪.‬‬ ‫האם כישוף וכוחות טומאה‬ ‫לתפוס אותו ולהשליך אותו‬ ‫הגיוניים יותר מרוח הקודש‬ ‫“כנראה‪,‬‬ ‫לעזאזל המדברה‪.‬‬ ‫ונבואה?‬ ‫שוב‪ ,‬אני לא אומר את זה‬ ‫אהםםםם‪ ...‬תשמע‪ ,‬אף פעם אי‬ ‫בוודאות‪,‬‬ ‫ופתאום חוט המחשבה האדום‬ ‫אפשר לדעת איך קליפות נדבקות‬ ‫ישתנה ללבן‪.‬‬ ‫אבל כנראה שזה לא מצד‬ ‫לאדם‪.‬‬ ‫הקדושה”‪...‬‬ ‫זדונות יהפכו לזכויות‪.‬‬ ‫אני לא מבין בזה‪.‬‬ ‫אההה‪...‬‬ ‫וקול התור ישמע בארצנו‪.‬‬ ‫ואולי רוח הקודש נדבקה בו סתם‬ ‫אנחת רווחה‪.‬‬ ‫כך בלי סיבה?‬ ‫ּובכֵ ן ַצדִּ ִיקים יִ ְראּו וְ יִ ֹ ְש ָמחּו‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫זהו זה‪.‬‬ ‫לא יכול להיות!‬ ‫יׁש ִרים יַ ֲעלֹזּו‪,‬‬ ‫וִ ָ‬ ‫כנראה מדובר בכישוף‪ ,‬או משהו‬ ‫*‬ ‫מהסוג הזה של הסטרא אחרא‬ ‫וַ ֲח ִס ִידים ְּב ִר ָ ּנה יָ גִ ילּו‪,‬‬ ‫וכל אלו‪.‬‬ ‫יהודים‪,‬‬ ‫עֹול ָתה ִּת ְק ּ ָפץ ּ ִפ ָ‬ ‫יה‪,‬‬ ‫וְ ָ‬ ‫ויחזור לתלמודו‪.‬‬ ‫מישהו משטה בנו‪.‬‬ ‫*‬ ‫וְ כָ ל ָה ִר ְׁש ָעה ֻּכ ּ ָל ּה ְּכ ָע ָׁשן ִּתכְ ֶלה‪,‬‬ ‫מישהו משכנע אותנו בתת‪-‬מודע‪,‬‬ ‫שהרבה יותר טבעי לנו להשתייך‬ ‫סלח לי‪,‬‬ ‫ִּכי ַת ֲע ִביר ֶמ ְמ ֶׁש ֶלת זָ דֹון ִמן ָה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫אל הרע מאשר אל הטוב;‬ ‫מה פתאום כוחות הטומאה? למה‬ ‫גמר חתימה טובה‬ ‫שלקלקל הרבה יותר קל מאשר‬ ‫לחשוב על כיוון כזה בכלל?‬ ‫לתקן;‬ ‫העורך‬ ‫מה אתה לא מבין?‬ ‫שבאופן טבעי‪ ,‬מצבנו אמור‬ ‫מעוניינים בהרחבה לרעיון זה?‬ ‫להיות גרוע‪ ,‬וכל צעד שלנו אל‬ ‫אין שום היגיון שתהיה לו רוח‬ ‫דפדפו למאמר תיקון קל‪-‬לי‬ ‫הטוב הוא שחיה נגד הזרם‪.‬‬ ‫הקודש‪ .‬הוא אדם רגיל לחלוטין‪.‬‬ ‫הגליון נתרם לזכות‬ ‫חיים צבי בן חנה ליבא בריינדל ומשפחתו‬ ‫\\ ענייני דיומא‬ ‫תיקון קל‪-‬לי‬ ‫האם תיקון וכפרה מוכרחים להיות קשים ומייגעים?‬ ‫יו”ל ע”י ‘כיסופים’‬ ‫חבקוק הנביא ‪ 5‬רמת בית שמש ג' ‪1‬‬ ‫לכל עניני הגליון‪-‬‬ ‫הערות והארות‪ ,‬נקודות הפצה וכדו'‬ ‫ניתן ליצור קשר‬ ‫בפל‪054-853-7200 :‬‬ ‫לדרכי התיקון שמציעים בפנינו צדיקי הדורות‪ ,‬כמו גם לעניין כפרת‬ ‫י‬ ‫ום הכיפורים הוא יום סליחה‪ ,‬מחילה וכפרת עוונות‪ ,‬ועליו נאמר‪ :‬עיצומו‬ ‫של יום מכפר‪.‬‬ ‫הביטוי הזה נושא בקרבו נקודה עדינה ועמוקה‪ ,‬שנוגעת באופן כללי‬ ‫הקורבנות בבית המקדש‪.‬‬ ‫או במייל‪26karov@gmail.com :‬‬ ‫במה העניין?‬ ‫ההרשמה לקבלת הגליון במייל‬ ‫בכתובת‬ ‫כפרה בקלות‬ ‫‪k6646201@gmail.com‬‬ ‫כולנו יודעים ומאמינים שחטא ועוון אינם משחק ילדים חלילה‪ .‬כל עבירה‬ ‫דורשת תשובה וכפרה אמיתיים‪ ,‬איכותיים ורציניים‪ .‬זהו אינו עניין של מה‬ ‫קו כיסופים‬ ‫בכך‪.‬‬ ‫שיעורי בית המדרש‬ ‫וקבלת עדכונים שוטפים‬ ‫‪02-664-6201‬‬ ‫אך מצד שני‪ ,‬אנו מוצאים שוב ושוב‪ ,‬שיש מקרים או זמנים בהם חטאים‬ ‫מתכפרים כביכול מעצמם‪ ,‬בלי מאמץ קשה במיוחד‪.‬‬ ‫זה בולט מאוד ביום כיפור‪ ,‬בעיקר לפי שיטת רבי יהודה הנשיא שעיצומו של‬ ‫יום מכפר אף לאלו שאינם שבים‪ ,‬ובלבד שיאמינו בכוחו של יום זה‪.‬‬ ‫זמני השיעורים הקבועים‪:‬‬ ‫ואף שלהלכה נפסק שיום כיפור מכפר רק בצירוף תשובה‪ ,‬עדיין מדובר על‬ ‫ימי רביעי‬ ‫חטאים כאלו שלא היו מתכפרים באמצעות תשובה בלבד‪ ,‬אלמלא קדושת יום‬ ‫ללכת עם תורה ‪-‬‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫תורה כה תנינא (בשעה ‪)20:30‬‬ ‫סיפורי מעשיות (בשעה ‪)21:30‬‬ ‫משפ' מרגלית‬ ‫ונמצא‪ ,‬שלכל הדעות‪ ,‬עיצומו של יום מכפר ומתקן רובד מסוים של החטא‪ ,‬גם‬ ‫רחוב הר' יצחק שמידמן ‪ 22‬בני ברק‬ ‫בלי קשר למאמץ האדם‪.‬‬ ‫שינויים בזמני ומיקום השיעורים‬ ‫מתעדכנים בקו כיסופים ‪02-664-6201‬‬ ‫וכך גם לגבי קורבנות‪ ,‬שגם עליהם מובא בדברי חז”ל שמביא הקרבן צריך‬ ‫לצרף לו תשובה‪ ,‬אולם גם בקרבן בפני עצמו יש מימד של כפרה‪ ,‬למרות‬ ‫שהוא כביכול מעשה טכני ופשוט‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לתרומות והנצחות‪:‬‬ ‫נדרים פלוס > קופת 'כיסופים'‬ ‫מעורר בנו לחץ‪ .‬זה קשור מאוד לתפיסת הזמן‬ ‫והדברים מתחדדים עוד יותר‪ ,‬כשמגיעים‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫לדברי הצדיקים‪ ,‬שהנגישו לנו כל מיני‬ ‫תיקונים‪ ,‬שבמבט חיצוני נראים כמו הנחה‬ ‫תשובה מרגישה לנו כמו מסע ארוך יותר מידי‪,‬‬ ‫וויתור על תשובה ברצינות‪.‬‬ ‫שמי יודע כיצד הוא יסתיים‪ ,‬וכמה זמן הוא‬ ‫יחזיק מעמד‪.‬‬ ‫כיצד זה ייתכן?‬ ‫ואילו דברי הצדיקים שמתייחסים בנינוחות‬ ‫והרי דווקא הצדיקים שעסקו בתורת הפנימיות‪,‬‬ ‫כביכול לכל המושג תשובה‪ ,‬ומסבירים לנו‬ ‫חזרו והדגישו שוב עד כמה כל חטא קטן‪,‬‬ ‫שהתפקיד שלנו הוא לעשות מה שבכוחנו‪ ,‬ולא‬ ‫אפילו בהרהור בעלמא פוגם במקומות כל כך‬ ‫להיות בהול ולוחץ – נובעים מתפיסת למעלה‬ ‫עדינים ורגישים‪.‬‬ ‫מן הזמן‪.‬‬ ‫הם גילו לנו שחטא אינו סתם מעשה בעלמא‬ ‫דעת הצדיקים היא שהתשובה היא עולם בפני‬ ‫כנגד רצון השם‪ .‬יש לו השפעה בפועל על‬ ‫עצמו שבו אין משקל לזמן‪ .‬אם רק תתחבר‬ ‫העולמות העליונים ועל נפש האדם‪.‬‬ ‫לאותו עולם אתה נמצא בעולם התיקון‪.‬‬ ‫ומצד שני‪ ,‬אותם צדיקים בדיוק‪ ,‬חוזרים‬ ‫אולם כאן מגיעה נקודה חשובה מאוד‪.‬‬ ‫ומשננים לנו‪ ,‬עד כמה תשובה היא נגישה‬ ‫ופשוטה‪ ,‬ואיך בדיבור בלבד או אפילו בהרהור‬ ‫תשובה‪ ,‬יכול האדם לחזור אל השם יתברך‪.‬‬ ‫אולי נדמה לנו שדרך הצדיקים היא קלה יותר‬ ‫מידי‪ ,‬ואולי זה נכון מבחינה טכנית‪ .‬אולם‬ ‫ברגע אחד יכול האדם לתקן‪ ,‬את מה שהרס‪,‬‬ ‫באמת היא דורשת כניעה אמיתית ואמונה‬ ‫קלקל ופגם‪.‬‬ ‫אמיתית‪.‬‬ ‫האם אין זו סתירה?‬ ‫מדוע? מפני שהחיים שלנו מתנהלים כאן‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬בתוך מימד הזמן‪.‬‬ ‫אם החטא עצום ונורא כל כך‪ ,‬כיצד ניתן‬ ‫לתקנו בקלות רבה?‬ ‫הנצחיות נתפסת עינינו כמשהו גבוה ורוחני‪,‬‬ ‫שלא באמת קשור אלינו‪.‬‬ ‫למעלה מהזמן‬ ‫ההתמסרות של האדם למשהו שלמעלה ממנו‪,‬‬ ‫כח התשובה‪ ,‬לתקן למפרע קלקולים שכבר‬ ‫דורשת כניעה ואמונה‪.‬‬ ‫נעשו‪ ,‬הוא חידוש עצום בעולם‪.‬‬ ‫וזה יכול להיות כל סוג של התמסרות‪.‬‬ ‫וכח זה נובע מכך שהתשובה קדמה לבריאת‬ ‫העולם הויא למעלה מן הזמן‪.‬‬ ‫התמסרות לדברי צדיקים שלא מובנים לנו‬ ‫לגמרי;‬ ‫בעולם התשובה אין עבר ואין עתיד‪ .‬הכל קיים‬ ‫כעת ובר תיקון‪.‬‬ ‫התמסרות למאמץ רוחני שלא מעניק פידבק‬ ‫מיידי ומורגש;‬ ‫זו הסיבה לכך שבדרך כלל נושא התשובה‬ ‫‪4‬‬ ‫ענייני דיומא‬ ‫אתה תתאמץ ותייסר את הגוף שלך‪ ,‬עד‬ ‫התמסרות להימנע מתשוקה טבעית ומתגמלת‬ ‫שיכופר לך‪.‬‬ ‫כאן ועכשיו;‬ ‫אולם על פי פנימיות‪ ,‬עינוי לא נועד סתם‬ ‫התמסרות להתרומם מרגשות שמושכים למטה‬ ‫בשביל הסבל‪ .‬תכלית העינוי היא להתעלות‬ ‫ולהתחדש‪.‬‬ ‫ולהתפשט מהגשמיות‪.‬‬ ‫ואולי בעיקר‪ ,‬התמסרות להשתחרר מהדמות‬ ‫ביום כיפור אנו מתנהגים כמלאכים‪ ,‬ומתנזרים‬ ‫שהלבשנו על עצמנו‪ ,‬וההחלטה ש’ככה אנחנו‪,‬‬ ‫מכל קשר לצינורות התזונה וההצטרכויות‬ ‫וזהו’‪ .‬והתמסרות לאמונה שבתוך תוכנו אנחנו‬ ‫הגשמיים שלנו‪.‬‬ ‫שייכים למקום שלמעלה מאיתנו‪.‬‬ ‫אך יש פה משהו לא מובן‪.‬‬ ‫אדם ומלאך‬ ‫נדמה כאילו המסר שיום כיפור משדר לנו הוא‪,‬‬ ‫ונחזור שוב לעניין עיצומו של יום כיפור מכפר‪.‬‬ ‫שהגשמיות היא דבר גרוע‪ .‬והעובדה שאנחנו‬ ‫בני אדם היא בעיה – זה מה שגרם לנו לחטוא‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬מלבד השאלות שהעלנו קודם‪ ,‬יש כאן‬ ‫תמיהה עצומה פי כמה‪.‬‬ ‫ולכן בשביל להתכפר‪ ,‬צריך להפוך למלאך‬ ‫לכמה שעות‪.‬‬ ‫הרי במשך כל השנה‪ ,‬כאשר אנו נכשלים‬ ‫ונופלים‪ ,‬אף אחד לא אומר לנו‪‘ :‬עיצומו של‬ ‫אך אם כן‪ ,‬למה לא נבראנו כמלאכים? מדוע‬ ‫יום פלוני החטיא אותך’‪.‬‬ ‫כל המצוות שאנו מצווים‪ ,‬הם דווקא בתוך‬ ‫החיים הגשמיים שלנו?‬ ‫תולים את האשמה בנו – אתה אשם! אתה‬ ‫אחראי למעשים ולבחירות שלך!‬ ‫ובמילים פשוטות‪ :‬אם יום הכיפורים זה‬ ‫הלכתחילה שלנו‪ ,‬וכך היו אמורים להיראות‬ ‫אז מדוע כשמגיעים לחלק התיקון‪ ,‬פתאום לא‬ ‫החיים הנכונים – יש לנו בעיה עם כל השנה‪,‬‬ ‫אנחנו הסיפור אלא עיצומו של יום‪.‬‬ ‫שבה אנו מתנהגים כבני אדם‪.‬‬ ‫ותמיהה נוספת‪:‬‬ ‫ואם היומיום הרגיל והארצי שלנו‪ ,‬הוא המהלך‬ ‫הרצוי‪ .‬אז מה העניין לעבור יום אחד לסוג של‬ ‫חיים אחרים?‬ ‫מצוות יום הכיפורים היא‪ :‬ועיניתם את‬ ‫נפשותיכם‪ .‬חמישה עינויים הם חלק מכפרת‬ ‫אם נפלתי כבן אדם‪ ,‬מה פתאום שיתכפר לי‬ ‫יום הכיפורים‪.‬‬ ‫כמלאך?‬ ‫התפיסה הפשטנית היא‪ ,‬שעינוי זה סוג של‬ ‫סיגוף‪.‬‬ ‫כמות ואיכות‬ ‫התשובה לכל התמיהות הללו קשורה מאוד‬ ‫כלומר‪ ,‬עשית רע – תסתגף‪ .‬התנהגת לא בסדר‬ ‫למה שהקדמנו קודם בעניין למעלה מן הזמן‪,‬‬ ‫– אל תחשוב שזה יתכפר לך בקלות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כשאדם קולט באמת כמה הוא פגם‪ ,‬הוא ממהר‬ ‫אולם ננסה להגיע אל אותה תשובה מכיוון‬ ‫להתייאש‪.‬‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫לפי חשבון פשוט‪ ,‬גם אם יתענה לאורך כל‬ ‫המושג עיצומו של יום מכפר‪ ,‬כבר רומז לנו‬ ‫שנות חייו‪ ,‬לא יצליח לתקן את כל מה שקלקל‪.‬‬ ‫על המפתח להבנה – יש מושג שנקרא עצם‬ ‫ולעומתו יש מושג שנקרא לבוש‪.‬‬ ‫אז כמה כבר יכול להיות שווה הרהור תשובה‬ ‫קטן?‬ ‫יש את העצמיות ויש את מה שמלביש עליה‪.‬‬ ‫וזה מקביל למושג טבע ולמעלה מהטבע‪.‬‬ ‫אבל האמת היא‪ ,‬שכל המדד הזה של כמות‬ ‫שייך בלבושים בלבד‪.‬‬ ‫אנחנו תופסים את הטבע כמשהו קיים שנמצא‬ ‫פה‪ ,‬ואת הלמעלה מהטבע כמשהו שנמצא‬ ‫בנקודת העצם‪ ,‬דברים לא נמדדים לפי כמות‪.‬‬ ‫מעליו‪.‬‬ ‫אם נצליח לחשוף את נקודת העצם שלנו‪,‬‬ ‫ברגעים המרוממים שלנו אנו מרגישים‬ ‫נפתור את כל העניין‪.‬‬ ‫מתעלים למעלה מהטבע‪ ,‬ורגעים ספורים‬ ‫לאחר מכן נוחתים בחזרה אל תוך הטבע‪.‬‬ ‫וחשיפת נקודת העצם לא לוקחת זמן‪.‬‬ ‫ומכאן נובע הקושי האמור‪ :‬איך הנסיקה‬ ‫יכול להיות שהרבה זמן ייקח לנו להסכים‬ ‫למעלה מהטבע מכפרת על הבעיות שעשינו‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬אבל אחרי שנסכים‪ ,‬זה יכול‬ ‫בתוך הטבע?‬ ‫להיעשות גם באמצעות הרהור‪.‬‬ ‫אולם ההבנה האמיתי היא‪ ,‬שטבע ולמעלה‬ ‫וחשוב להדגיש‪ ,‬מה שאנו אומרים כעת‪ ,‬אינו‬ ‫מהטבע‪ ,‬או זמן ולמעלה מהזמן‪ ,‬אינם בשני‬ ‫סותר את העובדה שיש הרבה מה להעמיק‬ ‫מקומות שונים‪.‬‬ ‫בתיקון יותר ויותר‪.‬‬ ‫הם מאוחדים זה על גבי זה באופן של עצמות‬ ‫הנקודה היא‪ ,‬שריבוי הפעולות לא פותר ומתקן‬ ‫ולבוש‪.‬‬ ‫בגלל שהוא הרבה‪ .‬אלא כל פעולה שחושפת‬ ‫עוד פיסת עצמיות מתקנת‪.‬‬ ‫בכל מציאות‪ ,‬זמן או מאורע‪ ,‬וגם אדם‪ ,‬יש את‬ ‫הנקודה המרכזית שהיא המניע הפנימי והנסתר‬ ‫הפעולות נצרכות‪ ,‬אבל הפתרון נמצא‬ ‫בפנימיות‪ ,‬למעלה מהזמן‪ ,‬למעלה מהטבע‪.‬‬ ‫לכל אותה מציאות‪ .‬זוהי נקודת העצמיות‪.‬‬ ‫מעליה ומסביבה יש הרבה לבושים ופעולות‪,‬‬ ‫חשיפת העצמיות‬ ‫אבל אף אחד מהם לא מתקרב לעוצמה של‬ ‫המדרש כותב על דברי יעקב אבינו‪“ :‬הן עשיו‬ ‫הנקודה עצמה‪.‬‬ ‫אחי איש שעיר ואנכי איש חלק”‪ ,‬שההבדל‬ ‫ביניהם הוא כמו ההבדל בין אדם עם שערות‬ ‫אבל בואו נדבר עלינו ועל עניין התשובה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ענייני דיומא‬ ‫עיצומו של יום כיפור מכפר‪ ,‬כי יום זה מגלה‬ ‫ארוכות‪ ,‬שכל לכלוך שנופל עליהן מסתבך‬ ‫שהעצמיות של כל יהודי היא טוב מוחלט‪,‬‬ ‫בתוכן ונאחז בהן‪ ,‬לעומת אדם קירח שכל‬ ‫והרע רק מלביש עליו מבחוץ‪.‬‬ ‫לכלוך שנופל עליו מתנקה בהינף יד‪.‬‬ ‫וזו התשובה לקונפליקט שהזכרנו בין האדם‬ ‫זו המעלה המיוחדת של כל יהודי‪.‬‬ ‫למלאך‪.‬‬ ‫הוא שייך בעצם לטוב‪ ,‬ואילו הלכלוך והרע רק‬ ‫יום הכיפורים הוא יום מרומם ומלאכי – לא‬ ‫מתלבש עליו‪ ,‬ולכן בקלות הוא יכול להתנקות‬ ‫בגלל שאנחנו בורחים מהיותנו אדם‪.‬‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫אלא שבשביל לחשוף את עצם האדם שלנו‪,‬‬ ‫לעומת הגוי שעצמיותו רע‪ ,‬ודווקא הטוב הוא‬ ‫אנו חייבים להתרומם‪.‬‬ ‫רק הלבוש החיצוני שלו‪.‬‬ ‫וכפי שכותב רבינו בליקוטי מוהר”ן (תורה כט)‬ ‫אם כל המשקל של התשובה יהיה מכוון אל‬ ‫בהתייחסותו בדיוק לעניין הזה‪:‬‬ ‫החיצוניות והלבושים‪ ,‬אנו באמת בבעיה‬ ‫גדולה‪ .‬כי עלינו ליטול מסרק ולנקות שערה‬ ‫“ּול ַת ֵ ּקן ָּכל ָה ֲע ֵברֹות ִ ּב ְפ ָר ִט ּיּות ֵהם ַר ִ ּבים ְמאֹד‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫שערה‪.‬‬ ‫וְ כָ ֵבד ַעל ָה ָא ָדם‪ ,‬וְ ִאי ֶא ְפ ָׁשר ְל ַת ֵ ּקן ָ‬ ‫אֹותם‪ִּ ,‬כי יֵ ׁש‬ ‫ּופ ָר ִטים ַר ִ ּבים ְ ּבכָ ל ָלאו וָ ָלאו”‪.‬‬ ‫דִּ ְקדּ ִּוקים ְ‬ ‫ובכלל‪ ,‬מה הסיכוי שנשתנה אי פעם‪ ,‬והלא לפי‬ ‫המלבושים‪ ,‬זה מי שאנחנו‪ .‬כך היה אתמול וכך‬ ‫ולכן דרך התיקון שמציע שם רבינו‪ ,‬היא תיקון‬ ‫“בכֵ ן ָצ ִר ְ‬ ‫יהיה מחר‪.‬‬ ‫יך ְל ַת ֵ ּקן ְּכ ָל ִל ּיּות ִה ִ ּג ִידים”‪ .‬והוא‬ ‫כללי‪ְּ :‬‬ ‫מביא שם כמה סוגי תיקונים כלליים‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫אבל יום הכיפורים מצהיר הפוך‪ :‬אנחנו באמת‬ ‫כלומר‪ ,‬בשביל לתקן את כל החטאים‪ ,‬חייבים‬ ‫שייך לטוב‪ .‬הלבושים והפעולות שלנו‪ ,‬זה לא‬ ‫לעלות למקום יותר גבוה ויותר פנימי מהעוון‪.‬‬ ‫מי שאנחנו‪.‬‬ ‫ובמילים שלנו‪ ,‬לעזוב את הלבושים ולהגיע אל‬ ‫זו גם המשמעות של חמשת העינויים ביום‬ ‫העצמיות‪.‬‬ ‫כיפור‪.‬‬ ‫זו העבודה שלנו ביום כיפור – לבטא את נקודת‬ ‫אין לנו עניין להתעמת עם הגוף ולדכא אותו‪.‬‬ ‫הלב‪.‬‬ ‫מצוות ‘ועיניתם את נפשותיכם’‪ ,‬אומרת משהו‬ ‫מה שאני רוצה זה את רצון השם‪ .‬גם אם לא‬ ‫אחר לגמרי‪:‬‬ ‫תמיד אני מרגיש כך‪.‬‬ ‫תניח כבר לגוף‪ .‬תפסיק להתעסק איתו‪ .‬הוא רק‬ ‫כי מאחורי כל המעשים שלי‪ ,‬יש את מי שאני‬ ‫הלבוש שלך‪ .‬הוא לא אתה‪ .‬אתה שייך למשהו‬ ‫באמת‪.‬‬ ‫הרבה יותר אמיתי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫\\ עומק המושג‬ ‫ואם בגבורות‬ ‫העברת הגבורות מהתורה לתפילה – עבודת עשרת‬ ‫ימי תשובה‬ ‫בהמשך ננסה לקרב אותם אל הלב‪ ,‬ולהפיק‬ ‫מהם את העצות והתועלת הנוגעים לחיינו‬ ‫ועבודתנו‪.‬‬ ‫אחור וקדם‬ ‫בערב שבת נברא אדם הראשון‪ .‬שעות אלו‬ ‫ימים‪ ,‬עשרת ימי תשובה – פרק זמן‬ ‫גורלי לעתידה הרוחני והגשמי של‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫בתחילת השנה חוזרת המציאות אל‬ ‫ה‬ ‫הנקודה הבראשיתית‪ ,‬וכלשונו המפורסמת של‬ ‫האריז”ל‪“ :‬בכל שנה בימי ראש השנה חוזר‬ ‫היו פרק הזמן הסמוך ביותר לשלימות‪.‬‬ ‫האצילות העליון לכמות שהיה”‪.‬‬ ‫אילו לא אכל אבינו הראשון מעץ הדעת‪ ,‬היה‬ ‫משמעותו של אותו מצב רוחני אליו חוזרת‬ ‫העולם בא כבר אז‪ ,‬בסוף ששת ימי המעשה‪,‬‬ ‫הבריאה בימי ראש השנה‪ ,‬כרוכה אמנם‬ ‫לשלימותו העתידית‪.‬‬ ‫במושגים רוחניים של תורת הסוד‪ ,‬יחד עם‬ ‫זאת אין הרעיון יוצא מידי פשוטו‪:‬‬ ‫בעטיו של נחש‪ ,‬נדרשו לעולם שית אלפי‬ ‫שנין לתיקון‪.‬‬ ‫שאיפתנו הפשוטה ביותר בימים אלו היא‬ ‫על מנת שנבין את תפקידו של אדם הראשון‬ ‫לגרום לקב”ה להפנות אלינו פנים ולא עורף‪.‬‬ ‫בעולם שזה עתה נברא‪ ,‬עלינו להכיר שני‬ ‫במילים אלו מקופלים דפים רבים מסידורי‬ ‫מצבים בהנהגה רוחנית – ‘אחור באחור’‬ ‫הכוונות‪.‬‬ ‫ו’פנים בפנים’‪.‬‬ ‫כדי לקבל מושג כלשהו בעבודת הימים‬ ‫על אדם נאמר “אחור וקדם צרתני”‪ ,‬הכוונה‬ ‫הנוראים‪ ,‬יש להקדים כמה מילים על שאירע‬ ‫שאדם נברא דו‪-‬פרצופין‪ .‬פרצוף זכר (משפיע)‬ ‫ביום השישי הראשון בגן עדן מקדם‪.‬‬ ‫ופרצוף נקבה (מקבל)‪.‬‬ ‫וחשוב להקדים‪:‬‬ ‫על פי דרשת חז”ל‪ ,‬מתחילה היו שני הצדדים‬ ‫הללו דבוקים זה לזה אחור באחור‪ .‬דבקות זו‬ ‫גם אם הדברים נשמעים מופשטים וגבוהים‪,‬‬ ‫מבטאת קשר רדוד‪ ,‬הכרחי‪ ,‬שאינו מלא‪.‬‬ ‫כפי שאכן הם – הבה רק נקשיב למושגים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫עומק המושג‬ ‫כדי להתייחד‪ ,‬על המקבל להיות בעל מציאות‬ ‫וכדוגמת האדם‪ ,‬כך גם הפרצופים העליונים‪,‬‬ ‫עצמאית‪ .‬לעמוד בזכות עצמו ולא להזדקק‬ ‫זעיר אנפין ונוקבא‪ ,‬שאנו מכנים‪ :‬קודשא‬ ‫להישענות על גב המשפיע‪ .‬רק אז יוכל‬ ‫בריך הוא ושכינתיה‪ ,‬היו גם הם בקשר של‬ ‫לעבור ממצב אחור באחור‪ ,‬ולהתייצב מול‬ ‫אחור באחור‪.‬‬ ‫המשפיע פנים בפנים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬עד לבריאת האדם‪ ,‬עדיין נותרה‬ ‫כדי לאפשר זאת יש צורך בשלב נוסף‪ ,‬שלב‬ ‫ההנהגה העליונה בבחינת ‘אחור באחור’‪ .‬מצב‬ ‫ביניים‪ ,‬המתווך בין אחור לפנים‪ .‬זהו תפקידה‬ ‫זה מתאר הנהגה של חוסר התקשרות (בסיבות‬ ‫של הנסירה‪.‬‬ ‫לכך הארכנו במאמרי ראש השנה)‪.‬‬ ‫הנסירה היא השלב הקשה אך מוכרח לפני כל‬ ‫מידי שנה בשנה אנו שבים לשם‪ ,‬אל הרגעים‬ ‫עלייה רוחנית‪.‬‬ ‫של ערב שבת הראשון לבריאה‪ ,‬על מנת לתקן‬ ‫יחד את קלקול עץ הדעת‪ ,‬ולשוב מאחור‬ ‫נסירה זו התנתקות‪ .‬ריחוק‪ .‬אפילו פירוד‬ ‫לבחינת פנים בפנים‪.‬‬ ‫מסוים ממקור חיות ושפע‪.‬‬ ‫נסירה‬ ‫קשה היא הנסירה על שני הצדדים – על‬ ‫המשפיע שלשם כך מוכרח להימצא בתרדמה‬ ‫בין מצב אחור באחור למצב פנים בפנים‪,‬‬ ‫(כפי שהארכנו במאמרי ראש השנה)‪ .‬ועל‬ ‫מקשר שלב אמצעי הקרוי ‘נסירה’‪.‬‬ ‫המקבל שחש כאילו מרחיקים אותו בזרוע‪.‬‬ ‫לאחר בריאת אדם הראשון השם יתברך נטל‬ ‫אחת מצלעותיו “וישם בשר תחתנה”‪ .‬מצלע‬ ‫חסדים וגבורות‬ ‫זו נברא הצד המקבל‪.‬‬ ‫הנסירה נעשית באמצעות העברת הגבורות‬ ‫לרשותו של המקבל‪ ,‬והפרדתם מהחסדים‬ ‫בתחילה כאשר היה אדם בבחינת דו פרצופין‪,‬‬ ‫הנשארים בידי המשפיע‪.‬‬ ‫צד המקבל נחשב טפל למשפיע‪ ,‬וזו הסיבה‬ ‫שלא יכול היה לקבל ממנו‪.‬‬ ‫מה הכוונה?‬ ‫תלות והיטפלות הם היפך הקבלה‬ ‫השפע הרוחני מתחלק לשני סוגים‪ ,‬חסדים‬ ‫וההתקשרות‪ .‬מי שתלוי בזולתו‪ ,‬בעצם אינו‬ ‫וגבורות (אלו שני מרכיבים של הדעת)‪.‬‬ ‫מסוגל להתוועד ולהתייחד עימו‪ .‬הוא נסרך‬ ‫אחריו‪ ,‬נשען על גבו‪ ,‬ולמעשה מפנה לו‬ ‫חסד הוא שפע‪ ,‬גבורה היא צמצום והגבלה‪.‬‬ ‫עורף‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫המדובר הוא בשני כוחות נפש וערוצים שונים‬ ‫כדי לאפשר למקבל לשנות את מעמדו‬ ‫של חיבור‪.‬‬ ‫ולהביאו מאחור לפנים‪ ,‬יש להעניק לו‬ ‫עצמאות ולבנות אותו כמציאות בפני עצמה‪.‬‬ ‫ערוץ אחד הוא ערוץ הדעת והשכל‪ ,‬שמקביל‬ ‫לזכר והמשפיע‪ .‬הביטוי העיקרי שלו הוא‬ ‫זקיפת קומתו של המקבל תיעשה דווקא על‬ ‫התורה‪ ,‬שכל כולה דעת והשגה‪.‬‬ ‫ידי העברת הגבורות לחלקו‪.‬‬ ‫הערוץ השני הינו ערוץ האמונה‪ ,‬שמקביל‬ ‫שלב זה של נסירה והתנתקות לקראת חיבור‪,‬‬ ‫לנקבה המקבלת‪ .‬והביטוי העיקרי שלה הוא‬ ‫והעתקת הגבורות מפרצוף זעיר אנפין‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫לפרצוף הנוקבא‪ ,‬נעשה במהלך עשרת ימי‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫ונמצא‪ ,‬שבימים אלו‪ ,‬במקביל לעיסוקנו‬ ‫בבניית קומת המלכות בעולמות העליונים‪,‬‬ ‫בכל יום עוברות גבורות מספירה שלו‬ ‫אנו גם בונים את קומת האמונה והתפילה‬ ‫לספירה שלה‪ ,‬כך שבסופו של תהליך‪ ,‬הוא‬ ‫בנפשותינו‪.‬‬ ‫יישאר כולו עם חסדים‪ ,‬והיא תהיה כולה‬ ‫גבורות‪.‬‬ ‫וגם בתהליך זה‪ ,‬אחד המרכיבים העיקריים‬ ‫שבו‪ ,‬זו הנסירה‪.‬‬ ‫לכן אלו ימי דין‪ .‬כעת בונים את האחור‬ ‫באמצעות גבורות‪ ,‬לקראת התקשרות‬ ‫והיא נפעלת על ידי העברת הגבורות מהדעת‬ ‫מחודשת פנים בפנים‪.‬‬ ‫לאמונה ומהתורה לתפילה‪.‬‬ ‫ובדיוק על נקודה זו נרצה להתעכב במאמר‬ ‫וזה כבר נשמע מרתק ורלוונטי לכל אחד‬ ‫זה‪:‬‬ ‫מאיתנו‪.‬‬ ‫מהי משמעות העברת הגבורות מצד המשפיע‬ ‫מה משמעות הגבורות בתורה ובדעת? כיצד‬ ‫למקבל‪.‬‬ ‫מעבירים אותן מהתורה לתפילה? ובכלל‪,‬‬ ‫לשם מה לעשות זאת?‬ ‫הנסירה בנפש‬ ‫ואולי נפתח דווקא עם שאלה אחרת‪:‬‬ ‫במקביל למתרחש בעולמות העליונים‪ ,‬גם‬ ‫בנפשנו פנימה קורה אותו תהליך‪.‬‬ ‫מה העניין שצד המקבל‪ ,‬המלכות‪ ,‬האמונה‪,‬‬ ‫יהיה כולו גבורות ודין‪ ,‬בעוד צד המשפיע‬ ‫בכל אחד מאיתנו יש ייצוג לשני הפרצופים‬ ‫כולו חסדים? למה לא לאזן קצת?‬ ‫העליונים‪ ,‬קודשא בריך הוא ושכינתיה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫עומק המושג‬ ‫איך מתקנים מצב שכזה? באמצעות נסירה‪.‬‬ ‫כאן אנו מגיעים לנקודה אליה אנו שואפים‪:‬‬ ‫עבודת התשובה בימים אלו‪.‬‬ ‫מעבירים את הגבורות שבתורה לתפילה‪.‬‬ ‫בדיוק כפי שנעשה בעולמות העליונים בין‬ ‫גבורות התורה‬ ‫פרצופי זו”ן‪.‬‬ ‫אם היינו מנסים לשלב את שני המושגים‪,‬‬ ‫תורה ותפילה‪ ,‬בתוך המבנה הפנימי של‬ ‫תורות לתפילות‬ ‫עבודת התשובה‪ ,‬היינו מגדירים זאת כך‪:‬‬ ‫החומר הזה של הגבורות והצמצומים שאנו‬ ‫פוגשים בתורה‪ ,‬הוא בדיוק החומר ממנו ניתן‬ ‫התורה היא זאת שמניעה אותנו לעשות‬ ‫להפיק תפילה עוצמתית ומרגשת‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬והתפילה היא התשובה עצמה‪.‬‬ ‫הרי מה גורם לנו ללכת להתפלל? מצוקה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כשאנו עומדים מול התורה‪ ,‬אנו‬ ‫פחד‪ .‬כעס‪ .‬גבולות‪ .‬כשאנו מרגישים בני‬ ‫עלולים לחוות לפעמים כמסמך מחייב‪,‬‬ ‫אנוש‪.‬‬ ‫שמוכיח לנו עד כמה אנחנו לא עומדים‬ ‫בדרישות המצופות מאיתנו‪.‬‬ ‫זה לא סתם‪ .‬כי הגבורות הן בניין המלכות‪.‬‬ ‫זה נקרא שבתורה יש גבורות‪.‬‬ ‫מה שבונה את האמונה זה הגבורות‪ .‬המפגש‬ ‫עם הצמצום של החיים‪ .‬ההתמודדויות‪.‬‬ ‫האדם חווה את המפגש שלו עם התורה‬ ‫הבדידות‪.‬‬ ‫בעיקר בעמדת יאוש‪.‬‬ ‫במצב תקין‪ ,‬השכל כל כולו חסדים‪ .‬בהירות‪.‬‬ ‫כשהוא עומד מולה‪ ,‬הוא מזהה כל הזמן את‬ ‫הסברת פנים‪.‬‬ ‫מה שחסר בו‪ .‬את הגבולות‪ .‬את הדין‪.‬‬ ‫התורה אמורה לנבוע ולהאיר פנים לאדם‪.‬‬ ‫ממילא הוא מנמיך ציפיות למינימום‪,‬‬ ‫ומשתדל להתחמק ממבט ישיר אל התורה‪.‬‬ ‫וכל עוד שיש בה גבורות זה קשה‪.‬‬ ‫איך מתארים מצב כזה? ובכן‪ ,‬בדיוק כמו‬ ‫הרי זה בדיוק מה שגורם לנו ליפול בדעתנו‪.‬‬ ‫שהזכרנו קודם‪ :‬אחור באחור‪.‬‬ ‫שהגבורות ברשות הדעת‪.‬‬ ‫מתוקף הגבורות שבתורה‪ ,‬האדם מפנה לה‬ ‫כלומר‪ ,‬אתה יודע ולומד‪ ,‬אבל כל מה שאתה‬ ‫עורף‪ .‬הוא לא מסוגל לעמוד פנים בפנים מול‬ ‫יודע מפנה אליך אצבע מאשימה‪ .‬בועט בך‪.‬‬ ‫התביעות שלה‪ .‬בחוויה שלו התורה מאשימה‬ ‫גורם לך לראות רע בעצמך ובאחרים‪.‬‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עומק המושג‬ ‫כי תוצאה של כזה מצב היא בדרך כלל‬ ‫המקום הנכון של גבורות הוא במלכות‪.‬‬ ‫יאוש‪.‬‬ ‫אנו צריכים לקחת את המצוקות והקושי‬ ‫כמה זמן אפשר לעמוד מול האשמה? יום‬ ‫ולהפוך אותם לדלק של האמונה‪ ,‬לדלק של‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫יומיים‪ ,‬שבוע שבועיים?‬ ‫זו המשמעות של העברת הגבורות מהשכל‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬האדם נשבר ואומר לעצמו‪:‬‬ ‫לאמונה‪ ,‬ומהתורה לתפילה‪.‬‬ ‫ככה אני וזהו‪.‬‬ ‫כשהדעת מלאה בגבורות‪ ,‬אזי ככל שהאדם‬ ‫הוא מתרגל לפידבק שהוא מקבל מהתורה‬ ‫לומד יותר‪ ,‬כך הוא עלול להיות יותר ויותר‬ ‫והדעת שלו‪ .‬מתרגל לעובדה שהוא בעייתי‬ ‫מנותק חלילה‪.‬‬ ‫וחסר תקנה‪.‬‬ ‫המוח שלו מתמלא בשאלות‪ .‬בספקות‪.‬‬ ‫ומכאן ואילך‪ ,‬הוא מקטין ראש‪ ,‬ומשתדל לא‬ ‫בקשיים‪.‬‬ ‫לפגוש את האמת מולו‪.‬‬ ‫התפקיד שלנו הוא לנקות את השכל מכל‬ ‫הקושי הזה‪ ,‬וליצור ממנו טריגר לתפילה‪.‬‬ ‫בדיוק לזה קוראים קשר של אחור באחור‪ .‬אי‬ ‫יכולת להישיר מבט‪.‬‬ ‫שהשכל יהיה כולו חסד‪ .‬שם נראה רק‬ ‫טוב‪ .‬ואת המצוקות נתרגם לאמונה‪ .‬ניצור‬ ‫אז מה כן תכלית התשובה?‬ ‫מהקשיים תביעה לקשר‪ .‬תפילה‪.‬‬ ‫תשובה אמיתית לוקחת את האשמה‬ ‫לא ננסה להתמודד עם השאלות ועם הקשיים‬ ‫ואת התביעה‪ ,‬והופכת אותה לתביעה‬ ‫באמצעות השכל‪ ,‬אלא נתפלל עליהם‪ .‬או‬ ‫עצמית‪.‬‬ ‫נשתמש בהם להעצמת ההסתמכות הפשוטה‬ ‫והתמימה‪.‬‬ ‫תביעה לקשר‪.‬‬ ‫תכלית התשובה‬ ‫תביעה לתיקון‪.‬‬ ‫זו תשובה אמיתית‪ ,‬שאליה אנו שואפים‬ ‫בימים אלו – עשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫תפילה ובקשה‪.‬‬ ‫תכלית התשובה איננה לעמוד מול ההאשמה‪,‬‬ ‫הגבורות הופכות לתנועה של אמונה‪.‬‬ ‫להרכין ראש‪ ,‬ולהישאר כך במצב הזה‪.‬‬ ‫‪12‬‬