קרוב השם · Karoiv Hashem — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גליון 351
בס”ד
פרשת האזינו תשפ"ז
בראשית דברים
\\ רוח קדשך אל תיקח ממני
מפה לאוזן התלחששה לה שמועה:
שמעת עליו?
זה לא הגיוני! פשוט בלתי נתפס!
אבל זו המציאות .אי אפשר להכחיש.
רואים אצלו גילויים של נבואה כמעט.
הוא יודע עתידות.
גם הברכות שלו מתקיימות אחת לאחת .כל תיקון קל-לי
היוצא מפיו נעשה. האם תיקון וכפרה מוכרחים להיות קשים
ומייגעים?
אבל מי הוא עצמו?
ענייני דיומא 3
יהודי נחמד .ממוצע לחלוטין. הפנימי והנסתר שבלוח השנה
לא מרומם מידי .גם לא פשוט מידי.
אין לו אפילו מקצוע שניתן להצמיד לו ככינוי.
ואם בגבורות
סתם אדם נורמלי .שומר תורה ומצוות.
העברת הגבורות מהתורה לתפילה – עבודת
משהו לא מתיישב על הלב. עשרת ימי תשובה
עומק המושג 8
איך זה יכול להיות? מאיפה יש לו את הכוחות מושגים ונושאים בקבלה וחסידות
הללו?
בראשית דברים /המשך
\\ רוח קדשך אל תיקח ממני
זהו .הגיע הזמן. ואם הוא אדם רגיל לחלוטין, חקרו ובדקו אחריו בשבעים
מדוע שיהיו לו כוחות טומאה? בדיקות – אין לתופעה הזו שום
יום כיפור. הסבר הגיוני.
האם כישוף וכוחות טומאה
לתפוס אותו ולהשליך אותו הגיוניים יותר מרוח הקודש “כנראה,
לעזאזל המדברה. ונבואה?
שוב ,אני לא אומר את זה
אהםםםם ...תשמע ,אף פעם אי בוודאות,
ופתאום חוט המחשבה האדום
אפשר לדעת איך קליפות נדבקות
ישתנה ללבן. אבל כנראה שזה לא מצד
לאדם.
הקדושה”...
זדונות יהפכו לזכויות. אני לא מבין בזה.
אההה...
וקול התור ישמע בארצנו. ואולי רוח הקודש נדבקה בו סתם אנחת רווחה.
כך בלי סיבה?
ּובכֵ ן ַצדִּ ִיקים יִ ְראּו וְ יִ ֹ ְש ָמחּו,
ְ זהו זה.
לא יכול להיות!
יׁש ִרים יַ ֲעלֹזּו,
וִ ָ כנראה מדובר בכישוף ,או משהו
* מהסוג הזה של הסטרא אחרא
וַ ֲח ִס ִידים ְּב ִר ָ ּנה יָ גִ ילּו, וכל אלו.
יהודים,
עֹול ָתה ִּת ְק ּ ָפץ ּ ִפ ָ
יה, וְ ָ ויחזור לתלמודו.
מישהו משטה בנו.
*
וְ כָ ל ָה ִר ְׁש ָעה ֻּכ ּ ָל ּה ְּכ ָע ָׁשן ִּתכְ ֶלה,
מישהו משכנע אותנו בתת-מודע,
שהרבה יותר טבעי לנו להשתייך סלח לי,
ִּכי ַת ֲע ִביר ֶמ ְמ ֶׁש ֶלת זָ דֹון ִמן ָה ָא ֶרץ.
אל הרע מאשר אל הטוב;
מה פתאום כוחות הטומאה? למה
גמר חתימה טובה שלקלקל הרבה יותר קל מאשר לחשוב על כיוון כזה בכלל?
לתקן;
העורך מה אתה לא מבין?
שבאופן טבעי ,מצבנו אמור
מעוניינים בהרחבה לרעיון זה? להיות גרוע ,וכל צעד שלנו אל אין שום היגיון שתהיה לו רוח
דפדפו למאמר תיקון קל-לי הטוב הוא שחיה נגד הזרם. הקודש .הוא אדם רגיל לחלוטין.
הגליון נתרם לזכות
חיים צבי בן חנה ליבא בריינדל ומשפחתו
\\ ענייני דיומא
תיקון קל-לי
האם תיקון וכפרה מוכרחים להיות קשים ומייגעים?
יו”ל ע”י ‘כיסופים’
חבקוק הנביא 5רמת בית שמש ג' 1
לכל עניני הגליון-
הערות והארות ,נקודות הפצה וכדו'
ניתן ליצור קשר
בפל054-853-7200 :
לדרכי התיקון שמציעים בפנינו צדיקי הדורות ,כמו גם לעניין כפרת
י
ום הכיפורים הוא יום סליחה ,מחילה וכפרת עוונות ,ועליו נאמר :עיצומו
של יום מכפר.
הביטוי הזה נושא בקרבו נקודה עדינה ועמוקה ,שנוגעת באופן כללי
הקורבנות בבית המקדש.
או במייל26karov@gmail.com :
במה העניין?
ההרשמה לקבלת הגליון במייל
בכתובת כפרה בקלות
k6646201@gmail.com
כולנו יודעים ומאמינים שחטא ועוון אינם משחק ילדים חלילה .כל עבירה
דורשת תשובה וכפרה אמיתיים ,איכותיים ורציניים .זהו אינו עניין של מה
קו כיסופים בכך.
שיעורי בית המדרש
וקבלת עדכונים שוטפים
02-664-6201 אך מצד שני ,אנו מוצאים שוב ושוב ,שיש מקרים או זמנים בהם חטאים
מתכפרים כביכול מעצמם ,בלי מאמץ קשה במיוחד.
זה בולט מאוד ביום כיפור ,בעיקר לפי שיטת רבי יהודה הנשיא שעיצומו של
יום מכפר אף לאלו שאינם שבים ,ובלבד שיאמינו בכוחו של יום זה.
זמני השיעורים הקבועים:
ואף שלהלכה נפסק שיום כיפור מכפר רק בצירוף תשובה ,עדיין מדובר על
ימי רביעי חטאים כאלו שלא היו מתכפרים באמצעות תשובה בלבד ,אלמלא קדושת יום
ללכת עם תורה - הכיפורים.
תורה כה תנינא (בשעה )20:30
סיפורי מעשיות (בשעה )21:30
משפ' מרגלית ונמצא ,שלכל הדעות ,עיצומו של יום מכפר ומתקן רובד מסוים של החטא ,גם
רחוב הר' יצחק שמידמן 22בני ברק בלי קשר למאמץ האדם.
שינויים בזמני ומיקום השיעורים
מתעדכנים בקו כיסופים 02-664-6201 וכך גם לגבי קורבנות ,שגם עליהם מובא בדברי חז”ל שמביא הקרבן צריך
לצרף לו תשובה ,אולם גם בקרבן בפני עצמו יש מימד של כפרה ,למרות
שהוא כביכול מעשה טכני ופשוט.
3
לתרומות והנצחות:
נדרים פלוס > קופת 'כיסופים'
מעורר בנו לחץ .זה קשור מאוד לתפיסת הזמן והדברים מתחדדים עוד יותר ,כשמגיעים
שלנו. לדברי הצדיקים ,שהנגישו לנו כל מיני
תיקונים ,שבמבט חיצוני נראים כמו הנחה
תשובה מרגישה לנו כמו מסע ארוך יותר מידי, וויתור על תשובה ברצינות.
שמי יודע כיצד הוא יסתיים ,וכמה זמן הוא
יחזיק מעמד. כיצד זה ייתכן?
ואילו דברי הצדיקים שמתייחסים בנינוחות והרי דווקא הצדיקים שעסקו בתורת הפנימיות,
כביכול לכל המושג תשובה ,ומסבירים לנו חזרו והדגישו שוב עד כמה כל חטא קטן,
שהתפקיד שלנו הוא לעשות מה שבכוחנו ,ולא אפילו בהרהור בעלמא פוגם במקומות כל כך
להיות בהול ולוחץ – נובעים מתפיסת למעלה עדינים ורגישים.
מן הזמן.
הם גילו לנו שחטא אינו סתם מעשה בעלמא
דעת הצדיקים היא שהתשובה היא עולם בפני כנגד רצון השם .יש לו השפעה בפועל על
עצמו שבו אין משקל לזמן .אם רק תתחבר העולמות העליונים ועל נפש האדם.
לאותו עולם אתה נמצא בעולם התיקון.
ומצד שני ,אותם צדיקים בדיוק ,חוזרים
אולם כאן מגיעה נקודה חשובה מאוד. ומשננים לנו ,עד כמה תשובה היא נגישה
ופשוטה ,ואיך בדיבור בלבד או אפילו בהרהור
תשובה ,יכול האדם לחזור אל השם יתברך.
אולי נדמה לנו שדרך הצדיקים היא קלה יותר
מידי ,ואולי זה נכון מבחינה טכנית .אולם
ברגע אחד יכול האדם לתקן ,את מה שהרס,
באמת היא דורשת כניעה אמיתית ואמונה
קלקל ופגם.
אמיתית.
האם אין זו סתירה?
מדוע? מפני שהחיים שלנו מתנהלים כאן
בעולם הזה ,בתוך מימד הזמן.
אם החטא עצום ונורא כל כך ,כיצד ניתן
לתקנו בקלות רבה?
הנצחיות נתפסת עינינו כמשהו גבוה ורוחני,
שלא באמת קשור אלינו.
למעלה מהזמן
ההתמסרות של האדם למשהו שלמעלה ממנו, כח התשובה ,לתקן למפרע קלקולים שכבר
דורשת כניעה ואמונה. נעשו ,הוא חידוש עצום בעולם.
וזה יכול להיות כל סוג של התמסרות. וכח זה נובע מכך שהתשובה קדמה לבריאת
העולם הויא למעלה מן הזמן.
התמסרות לדברי צדיקים שלא מובנים לנו
לגמרי; בעולם התשובה אין עבר ואין עתיד .הכל קיים
כעת ובר תיקון.
התמסרות למאמץ רוחני שלא מעניק פידבק
מיידי ומורגש; זו הסיבה לכך שבדרך כלל נושא התשובה
4
ענייני דיומא
אתה תתאמץ ותייסר את הגוף שלך ,עד התמסרות להימנע מתשוקה טבעית ומתגמלת
שיכופר לך. כאן ועכשיו;
אולם על פי פנימיות ,עינוי לא נועד סתם התמסרות להתרומם מרגשות שמושכים למטה
בשביל הסבל .תכלית העינוי היא להתעלות ולהתחדש.
ולהתפשט מהגשמיות.
ואולי בעיקר ,התמסרות להשתחרר מהדמות
ביום כיפור אנו מתנהגים כמלאכים ,ומתנזרים שהלבשנו על עצמנו ,וההחלטה ש’ככה אנחנו,
מכל קשר לצינורות התזונה וההצטרכויות וזהו’ .והתמסרות לאמונה שבתוך תוכנו אנחנו
הגשמיים שלנו. שייכים למקום שלמעלה מאיתנו.
אך יש פה משהו לא מובן.
אדם ומלאך
נדמה כאילו המסר שיום כיפור משדר לנו הוא, ונחזור שוב לעניין עיצומו של יום כיפור מכפר.
שהגשמיות היא דבר גרוע .והעובדה שאנחנו
בני אדם היא בעיה – זה מה שגרם לנו לחטוא. לכאורה ,מלבד השאלות שהעלנו קודם ,יש כאן
תמיהה עצומה פי כמה.
ולכן בשביל להתכפר ,צריך להפוך למלאך
לכמה שעות. הרי במשך כל השנה ,כאשר אנו נכשלים
ונופלים ,אף אחד לא אומר לנו‘ :עיצומו של
אך אם כן ,למה לא נבראנו כמלאכים? מדוע יום פלוני החטיא אותך’.
כל המצוות שאנו מצווים ,הם דווקא בתוך
החיים הגשמיים שלנו? תולים את האשמה בנו – אתה אשם! אתה
אחראי למעשים ולבחירות שלך!
ובמילים פשוטות :אם יום הכיפורים זה
הלכתחילה שלנו ,וכך היו אמורים להיראות
אז מדוע כשמגיעים לחלק התיקון ,פתאום לא
החיים הנכונים – יש לנו בעיה עם כל השנה,
אנחנו הסיפור אלא עיצומו של יום.
שבה אנו מתנהגים כבני אדם.
ותמיהה נוספת:
ואם היומיום הרגיל והארצי שלנו ,הוא המהלך
הרצוי .אז מה העניין לעבור יום אחד לסוג של
חיים אחרים? מצוות יום הכיפורים היא :ועיניתם את
נפשותיכם .חמישה עינויים הם חלק מכפרת
אם נפלתי כבן אדם ,מה פתאום שיתכפר לי יום הכיפורים.
כמלאך?
התפיסה הפשטנית היא ,שעינוי זה סוג של
סיגוף.
כמות ואיכות
התשובה לכל התמיהות הללו קשורה מאוד כלומר ,עשית רע – תסתגף .התנהגת לא בסדר
למה שהקדמנו קודם בעניין למעלה מן הזמן, – אל תחשוב שזה יתכפר לך בקלות.
5
כשאדם קולט באמת כמה הוא פגם ,הוא ממהר אולם ננסה להגיע אל אותה תשובה מכיוון
להתייאש. אחר.
לפי חשבון פשוט ,גם אם יתענה לאורך כל המושג עיצומו של יום מכפר ,כבר רומז לנו
שנות חייו ,לא יצליח לתקן את כל מה שקלקל. על המפתח להבנה – יש מושג שנקרא עצם
ולעומתו יש מושג שנקרא לבוש.
אז כמה כבר יכול להיות שווה הרהור תשובה
קטן? יש את העצמיות ויש את מה שמלביש עליה.
וזה מקביל למושג טבע ולמעלה מהטבע.
אבל האמת היא ,שכל המדד הזה של כמות
שייך בלבושים בלבד. אנחנו תופסים את הטבע כמשהו קיים שנמצא
פה ,ואת הלמעלה מהטבע כמשהו שנמצא
בנקודת העצם ,דברים לא נמדדים לפי כמות. מעליו.
אם נצליח לחשוף את נקודת העצם שלנו, ברגעים המרוממים שלנו אנו מרגישים
נפתור את כל העניין. מתעלים למעלה מהטבע ,ורגעים ספורים
לאחר מכן נוחתים בחזרה אל תוך הטבע.
וחשיפת נקודת העצם לא לוקחת זמן.
ומכאן נובע הקושי האמור :איך הנסיקה
יכול להיות שהרבה זמן ייקח לנו להסכים למעלה מהטבע מכפרת על הבעיות שעשינו
לעשות זאת ,אבל אחרי שנסכים ,זה יכול בתוך הטבע?
להיעשות גם באמצעות הרהור.
אולם ההבנה האמיתי היא ,שטבע ולמעלה
וחשוב להדגיש ,מה שאנו אומרים כעת ,אינו מהטבע ,או זמן ולמעלה מהזמן ,אינם בשני
סותר את העובדה שיש הרבה מה להעמיק
מקומות שונים.
בתיקון יותר ויותר.
הם מאוחדים זה על גבי זה באופן של עצמות
הנקודה היא ,שריבוי הפעולות לא פותר ומתקן
ולבוש.
בגלל שהוא הרבה .אלא כל פעולה שחושפת
עוד פיסת עצמיות מתקנת.
בכל מציאות ,זמן או מאורע ,וגם אדם ,יש את
הנקודה המרכזית שהיא המניע הפנימי והנסתר
הפעולות נצרכות ,אבל הפתרון נמצא
בפנימיות ,למעלה מהזמן ,למעלה מהטבע. לכל אותה מציאות .זוהי נקודת העצמיות.
מעליה ומסביבה יש הרבה לבושים ופעולות,
חשיפת העצמיות אבל אף אחד מהם לא מתקרב לעוצמה של
המדרש כותב על דברי יעקב אבינו“ :הן עשיו הנקודה עצמה.
אחי איש שעיר ואנכי איש חלק” ,שההבדל
ביניהם הוא כמו ההבדל בין אדם עם שערות אבל בואו נדבר עלינו ועל עניין התשובה.
6
ענייני דיומא
עיצומו של יום כיפור מכפר ,כי יום זה מגלה ארוכות ,שכל לכלוך שנופל עליהן מסתבך
שהעצמיות של כל יהודי היא טוב מוחלט, בתוכן ונאחז בהן ,לעומת אדם קירח שכל
והרע רק מלביש עליו מבחוץ. לכלוך שנופל עליו מתנקה בהינף יד.
וזו התשובה לקונפליקט שהזכרנו בין האדם זו המעלה המיוחדת של כל יהודי.
למלאך.
הוא שייך בעצם לטוב ,ואילו הלכלוך והרע רק
יום הכיפורים הוא יום מרומם ומלאכי – לא מתלבש עליו ,ולכן בקלות הוא יכול להתנקות
בגלל שאנחנו בורחים מהיותנו אדם. ממנו.
אלא שבשביל לחשוף את עצם האדם שלנו, לעומת הגוי שעצמיותו רע ,ודווקא הטוב הוא
אנו חייבים להתרומם. רק הלבוש החיצוני שלו.
וכפי שכותב רבינו בליקוטי מוהר”ן (תורה כט) אם כל המשקל של התשובה יהיה מכוון אל
בהתייחסותו בדיוק לעניין הזה: החיצוניות והלבושים ,אנו באמת בבעיה
גדולה .כי עלינו ליטול מסרק ולנקות שערה
“ּול ַת ֵ ּקן ָּכל ָה ֲע ֵברֹות ִ ּב ְפ ָר ִט ּיּות ֵהם ַר ִ ּבים ְמאֹד,
ְ
שערה.
וְ כָ ֵבד ַעל ָה ָא ָדם ,וְ ִאי ֶא ְפ ָׁשר ְל ַת ֵ ּקן ָ
אֹותםִּ ,כי יֵ ׁש
ּופ ָר ִטים ַר ִ ּבים ְ ּבכָ ל ָלאו וָ ָלאו”.
דִּ ְקדּ ִּוקים ְ
ובכלל ,מה הסיכוי שנשתנה אי פעם ,והלא לפי
המלבושים ,זה מי שאנחנו .כך היה אתמול וכך
ולכן דרך התיקון שמציע שם רבינו ,היא תיקון
“בכֵ ן ָצ ִר ְ יהיה מחר.
יך ְל ַת ֵ ּקן ְּכ ָל ִל ּיּות ִה ִ ּג ִידים” .והוא כלליְּ :
מביא שם כמה סוגי תיקונים כלליים ,עיין שם.
אבל יום הכיפורים מצהיר הפוך :אנחנו באמת
כלומר ,בשביל לתקן את כל החטאים ,חייבים שייך לטוב .הלבושים והפעולות שלנו ,זה לא
לעלות למקום יותר גבוה ויותר פנימי מהעוון. מי שאנחנו.
ובמילים שלנו ,לעזוב את הלבושים ולהגיע אל זו גם המשמעות של חמשת העינויים ביום
העצמיות. כיפור.
זו העבודה שלנו ביום כיפור – לבטא את נקודת אין לנו עניין להתעמת עם הגוף ולדכא אותו.
הלב.
מצוות ‘ועיניתם את נפשותיכם’ ,אומרת משהו
מה שאני רוצה זה את רצון השם .גם אם לא אחר לגמרי:
תמיד אני מרגיש כך.
תניח כבר לגוף .תפסיק להתעסק איתו .הוא רק
כי מאחורי כל המעשים שלי ,יש את מי שאני הלבוש שלך .הוא לא אתה .אתה שייך למשהו
באמת. הרבה יותר אמיתי.
7
\\ עומק המושג
ואם בגבורות
העברת הגבורות מהתורה לתפילה – עבודת עשרת
ימי תשובה
בהמשך ננסה לקרב אותם אל הלב ,ולהפיק
מהם את העצות והתועלת הנוגעים לחיינו
ועבודתנו.
אחור וקדם
בערב שבת נברא אדם הראשון .שעות אלו
ימים ,עשרת ימי תשובה – פרק זמן
גורלי לעתידה הרוחני והגשמי של
השנה.
בתחילת השנה חוזרת המציאות אל
ה
הנקודה הבראשיתית ,וכלשונו המפורסמת של
האריז”ל“ :בכל שנה בימי ראש השנה חוזר
היו פרק הזמן הסמוך ביותר לשלימות. האצילות העליון לכמות שהיה”.
אילו לא אכל אבינו הראשון מעץ הדעת ,היה משמעותו של אותו מצב רוחני אליו חוזרת
העולם בא כבר אז ,בסוף ששת ימי המעשה,
הבריאה בימי ראש השנה ,כרוכה אמנם
לשלימותו העתידית.
במושגים רוחניים של תורת הסוד ,יחד עם
זאת אין הרעיון יוצא מידי פשוטו:
בעטיו של נחש ,נדרשו לעולם שית אלפי
שנין לתיקון.
שאיפתנו הפשוטה ביותר בימים אלו היא
על מנת שנבין את תפקידו של אדם הראשון לגרום לקב”ה להפנות אלינו פנים ולא עורף.
בעולם שזה עתה נברא ,עלינו להכיר שני במילים אלו מקופלים דפים רבים מסידורי
מצבים בהנהגה רוחנית – ‘אחור באחור’ הכוונות.
ו’פנים בפנים’.
כדי לקבל מושג כלשהו בעבודת הימים
על אדם נאמר “אחור וקדם צרתני” ,הכוונה הנוראים ,יש להקדים כמה מילים על שאירע
שאדם נברא דו-פרצופין .פרצוף זכר (משפיע) ביום השישי הראשון בגן עדן מקדם.
ופרצוף נקבה (מקבל).
וחשוב להקדים:
על פי דרשת חז”ל ,מתחילה היו שני הצדדים
הללו דבוקים זה לזה אחור באחור .דבקות זו גם אם הדברים נשמעים מופשטים וגבוהים,
מבטאת קשר רדוד ,הכרחי ,שאינו מלא. כפי שאכן הם – הבה רק נקשיב למושגים.
8
עומק המושג
כדי להתייחד ,על המקבל להיות בעל מציאות וכדוגמת האדם ,כך גם הפרצופים העליונים,
עצמאית .לעמוד בזכות עצמו ולא להזדקק זעיר אנפין ונוקבא ,שאנו מכנים :קודשא
להישענות על גב המשפיע .רק אז יוכל בריך הוא ושכינתיה ,היו גם הם בקשר של
לעבור ממצב אחור באחור ,ולהתייצב מול אחור באחור.
המשפיע פנים בפנים.
כלומר ,עד לבריאת האדם ,עדיין נותרה
כדי לאפשר זאת יש צורך בשלב נוסף ,שלב ההנהגה העליונה בבחינת ‘אחור באחור’ .מצב
ביניים ,המתווך בין אחור לפנים .זהו תפקידה זה מתאר הנהגה של חוסר התקשרות (בסיבות
של הנסירה. לכך הארכנו במאמרי ראש השנה).
הנסירה היא השלב הקשה אך מוכרח לפני כל מידי שנה בשנה אנו שבים לשם ,אל הרגעים
עלייה רוחנית. של ערב שבת הראשון לבריאה ,על מנת לתקן
יחד את קלקול עץ הדעת ,ולשוב מאחור
נסירה זו התנתקות .ריחוק .אפילו פירוד לבחינת פנים בפנים.
מסוים ממקור חיות ושפע.
נסירה
קשה היא הנסירה על שני הצדדים – על
המשפיע שלשם כך מוכרח להימצא בתרדמה בין מצב אחור באחור למצב פנים בפנים,
(כפי שהארכנו במאמרי ראש השנה) .ועל מקשר שלב אמצעי הקרוי ‘נסירה’.
המקבל שחש כאילו מרחיקים אותו בזרוע.
לאחר בריאת אדם הראשון השם יתברך נטל
אחת מצלעותיו “וישם בשר תחתנה” .מצלע
חסדים וגבורות זו נברא הצד המקבל.
הנסירה נעשית באמצעות העברת הגבורות
לרשותו של המקבל ,והפרדתם מהחסדים בתחילה כאשר היה אדם בבחינת דו פרצופין,
הנשארים בידי המשפיע. צד המקבל נחשב טפל למשפיע ,וזו הסיבה
שלא יכול היה לקבל ממנו.
מה הכוונה?
תלות והיטפלות הם היפך הקבלה
השפע הרוחני מתחלק לשני סוגים ,חסדים וההתקשרות .מי שתלוי בזולתו ,בעצם אינו
וגבורות (אלו שני מרכיבים של הדעת). מסוגל להתוועד ולהתייחד עימו .הוא נסרך
אחריו ,נשען על גבו ,ולמעשה מפנה לו
חסד הוא שפע ,גבורה היא צמצום והגבלה. עורף.
9
המדובר הוא בשני כוחות נפש וערוצים שונים כדי לאפשר למקבל לשנות את מעמדו
של חיבור. ולהביאו מאחור לפנים ,יש להעניק לו
עצמאות ולבנות אותו כמציאות בפני עצמה.
ערוץ אחד הוא ערוץ הדעת והשכל ,שמקביל
לזכר והמשפיע .הביטוי העיקרי שלו הוא זקיפת קומתו של המקבל תיעשה דווקא על
התורה ,שכל כולה דעת והשגה. ידי העברת הגבורות לחלקו.
הערוץ השני הינו ערוץ האמונה ,שמקביל שלב זה של נסירה והתנתקות לקראת חיבור,
לנקבה המקבלת .והביטוי העיקרי שלה הוא והעתקת הגבורות מפרצוף זעיר אנפין
התפילה. לפרצוף הנוקבא ,נעשה במהלך עשרת ימי
תשובה.
ונמצא ,שבימים אלו ,במקביל לעיסוקנו
בבניית קומת המלכות בעולמות העליונים, בכל יום עוברות גבורות מספירה שלו
אנו גם בונים את קומת האמונה והתפילה לספירה שלה ,כך שבסופו של תהליך ,הוא
בנפשותינו. יישאר כולו עם חסדים ,והיא תהיה כולה
גבורות.
וגם בתהליך זה ,אחד המרכיבים העיקריים
שבו ,זו הנסירה. לכן אלו ימי דין .כעת בונים את האחור
באמצעות גבורות ,לקראת התקשרות
והיא נפעלת על ידי העברת הגבורות מהדעת מחודשת פנים בפנים.
לאמונה ומהתורה לתפילה.
ובדיוק על נקודה זו נרצה להתעכב במאמר
וזה כבר נשמע מרתק ורלוונטי לכל אחד זה:
מאיתנו.
מהי משמעות העברת הגבורות מצד המשפיע
מה משמעות הגבורות בתורה ובדעת? כיצד למקבל.
מעבירים אותן מהתורה לתפילה? ובכלל,
לשם מה לעשות זאת?
הנסירה בנפש
ואולי נפתח דווקא עם שאלה אחרת: במקביל למתרחש בעולמות העליונים ,גם
בנפשנו פנימה קורה אותו תהליך.
מה העניין שצד המקבל ,המלכות ,האמונה,
יהיה כולו גבורות ודין ,בעוד צד המשפיע בכל אחד מאיתנו יש ייצוג לשני הפרצופים
כולו חסדים? למה לא לאזן קצת? העליונים ,קודשא בריך הוא ושכינתיה.
10
עומק המושג
איך מתקנים מצב שכזה? באמצעות נסירה. כאן אנו מגיעים לנקודה אליה אנו שואפים:
עבודת התשובה בימים אלו.
מעבירים את הגבורות שבתורה לתפילה.
בדיוק כפי שנעשה בעולמות העליונים בין גבורות התורה
פרצופי זו”ן.
אם היינו מנסים לשלב את שני המושגים,
תורה ותפילה ,בתוך המבנה הפנימי של
תורות לתפילות
עבודת התשובה ,היינו מגדירים זאת כך:
החומר הזה של הגבורות והצמצומים שאנו
פוגשים בתורה ,הוא בדיוק החומר ממנו ניתן התורה היא זאת שמניעה אותנו לעשות
להפיק תפילה עוצמתית ומרגשת. תשובה ,והתפילה היא התשובה עצמה.
הרי מה גורם לנו ללכת להתפלל? מצוקה. כלומר ,כשאנו עומדים מול התורה ,אנו
פחד .כעס .גבולות .כשאנו מרגישים בני עלולים לחוות לפעמים כמסמך מחייב,
אנוש. שמוכיח לנו עד כמה אנחנו לא עומדים
בדרישות המצופות מאיתנו.
זה לא סתם .כי הגבורות הן בניין המלכות.
זה נקרא שבתורה יש גבורות.
מה שבונה את האמונה זה הגבורות .המפגש
עם הצמצום של החיים .ההתמודדויות. האדם חווה את המפגש שלו עם התורה
הבדידות. בעיקר בעמדת יאוש.
במצב תקין ,השכל כל כולו חסדים .בהירות. כשהוא עומד מולה ,הוא מזהה כל הזמן את
הסברת פנים. מה שחסר בו .את הגבולות .את הדין.
התורה אמורה לנבוע ולהאיר פנים לאדם. ממילא הוא מנמיך ציפיות למינימום,
ומשתדל להתחמק ממבט ישיר אל התורה.
וכל עוד שיש בה גבורות זה קשה.
איך מתארים מצב כזה? ובכן ,בדיוק כמו
הרי זה בדיוק מה שגורם לנו ליפול בדעתנו. שהזכרנו קודם :אחור באחור.
שהגבורות ברשות הדעת.
מתוקף הגבורות שבתורה ,האדם מפנה לה
כלומר ,אתה יודע ולומד ,אבל כל מה שאתה עורף .הוא לא מסוגל לעמוד פנים בפנים מול
יודע מפנה אליך אצבע מאשימה .בועט בך. התביעות שלה .בחוויה שלו התורה מאשימה
גורם לך לראות רע בעצמך ובאחרים. אותו.
11
עומק המושג
כי תוצאה של כזה מצב היא בדרך כלל המקום הנכון של גבורות הוא במלכות.
יאוש.
אנו צריכים לקחת את המצוקות והקושי
כמה זמן אפשר לעמוד מול האשמה? יום ולהפוך אותם לדלק של האמונה ,לדלק של
התפילה.
יומיים ,שבוע שבועיים?
זו המשמעות של העברת הגבורות מהשכל
בסופו של דבר ,האדם נשבר ואומר לעצמו:
לאמונה ,ומהתורה לתפילה.
ככה אני וזהו.
כשהדעת מלאה בגבורות ,אזי ככל שהאדם
הוא מתרגל לפידבק שהוא מקבל מהתורה לומד יותר ,כך הוא עלול להיות יותר ויותר
והדעת שלו .מתרגל לעובדה שהוא בעייתי מנותק חלילה.
וחסר תקנה.
המוח שלו מתמלא בשאלות .בספקות.
ומכאן ואילך ,הוא מקטין ראש ,ומשתדל לא בקשיים.
לפגוש את האמת מולו.
התפקיד שלנו הוא לנקות את השכל מכל
הקושי הזה ,וליצור ממנו טריגר לתפילה.
בדיוק לזה קוראים קשר של אחור באחור .אי
יכולת להישיר מבט. שהשכל יהיה כולו חסד .שם נראה רק
טוב .ואת המצוקות נתרגם לאמונה .ניצור
אז מה כן תכלית התשובה? מהקשיים תביעה לקשר .תפילה.
תשובה אמיתית לוקחת את האשמה לא ננסה להתמודד עם השאלות ועם הקשיים
ואת התביעה ,והופכת אותה לתביעה באמצעות השכל ,אלא נתפלל עליהם .או
עצמית. נשתמש בהם להעצמת ההסתמכות הפשוטה
והתמימה.
תביעה לקשר.
תכלית התשובה
תביעה לתיקון. זו תשובה אמיתית ,שאליה אנו שואפים
בימים אלו – עשרת ימי תשובה.
תפילה ובקשה.
תכלית התשובה איננה לעמוד מול ההאשמה,
הגבורות הופכות לתנועה של אמונה. להרכין ראש ,ולהישאר כך במצב הזה.
12
