gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שי צבי · Shai Tzvi — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: שי צבי · Shai Tzvi

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שי צבי · Shai Tzvi — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שובה‬ ‫מוסיף להיכנע לו ולעבדו ביתר שאת‪ .‬ולכן היו צדיקים שהיו עושים‬ ‫באפטרתא דיומא (הושע יד‪ ,‬ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי‬ ‫בכל יום תשובה‪ ,‬כי לפי מה שהכירו היום את בוראם‪ ,‬היה נדמה‬ ‫כשלת בעונך וגו' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב‪ .‬ונתקשו המפרשים‬ ‫להם כי עבודתם של אתמול לא היתה כראוי‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫בביאור המאמר 'וקח טוב'‪.‬‬ ‫והנה החתם סופר (בפתיחה לשו"ת יורה דעה) הביא מה שכתב‬ ‫ב) במדרש (תנא דבי אליהו זוטא‪ ,‬פרשה כג) איתא‪ :‬אמרו לו תלמידיו‬ ‫הרמב"ם באגרת‪' :‬אשרי מי שחתמו ימיו מהרה'‪ .‬וביאר הכוונה‪ ,‬כי‬ ‫לרבי אליעזר‪ ,‬אמור לנו‪ ,‬היאך נעשה תשובה ונחיה‪ .‬מיד פתח ואמר‬ ‫אשרי מי שתיקן נפשו בימי נעוריו‪ ,‬ושבה בית אביה בקוצר ימים‪,‬‬ ‫וכו'‪ ,‬זו היא שנאמר ברוח הקודש על ידי שלמה בן דוד מלך ישראל‪,‬‬ ‫ואינה צריכה להיות טרודה בעולם השפל הזה ובהבליו ימים רבים עד‬ ‫'דודי שלח ידו מן החור' (שיר השירים ה‪ ,‬ד)‪ ,‬ע"כ‪ .‬והוא פלאי‪ ,‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫שתתוקן‪ .‬וכתב‪ ,‬דלפי זה יפלא‪ ,‬הלא עינינו רואות כי גם השרידים‬ ‫ונראה בהקדם מה דאיתא בגמרא (מנחות כט‪ :):‬מפני מה‬ ‫אשר ה' קורא ינובון בשיבה‪ ,‬ובלי ספק כי הם כבר השלימו נפשם‬ ‫נברא העולם הזה בה'‪ ,‬מפני שדומה לאכסדרה‪ ,‬שכל הרוצה לצאת‪,‬‬ ‫בימי נעוריהם‪ ,‬ולהיכן אריכות ימים של אלו‪ .‬ועיין שם מה שתירץ‪.‬‬ ‫יצא‪ .‬ומאי טעמא תליא כרעיה‪ ,‬דאי הדר בתשובה‪ ,‬מעיילי ליה [בפתח‬ ‫ובברך משה (פרשת אחרי‪ ,‬דף קיא) כתב לתרץ‪ ,‬שלא נאמרו‬ ‫העליון‪ ,‬בין רגל שבתוכו לגגו‪ .‬רש"י]‪ ,‬ע"כ‪ .‬ונמצא דאות ה' מרמזת‬ ‫הדברים על הצדיקים העושים תשובה בכל יום על מעשיהם הטובים‬ ‫לתשובה‪.‬‬ ‫של אתמול שלא היו לדעתם במדריגה הראויה‪ ,‬שהרי אלו לעולם אינם‬ ‫וכתב בערוגת הבושם (פרשת ראה‪ ,‬ד"ה עשר)‪ ,‬כי לאות ה' יש‬ ‫מגיעים לתכלית השלימות‪ ,‬כי בכל יום ויום מעלים בקודש ממדרגה‬ ‫שתי צורות‪ .‬האחת‪ ,‬צורת ד' עם ו'‪ ,‬באופן שלא נשאר פתוח אלא‬ ‫למדרגה‪ ,‬ולכן יתברכו באריכות ימים ושנים‪ ,‬למען יוסיפו אומץ‬ ‫פתח קטן‪ .‬והשניה‪ ,‬צורת ד' עם י'‪ ,‬באופן שהפתח טוב ורחב‪ .‬ומרמז‬ ‫בעבודת הקודש מיום ליום ביתר שאת ויתר עז‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫אהא דאמרינן (עיין שיר השירים רבה ה‪ ,‬ב) 'פתחו לי פתח כחודה של מחט‪,‬‬ ‫ואמרתי לבאר בזה לשון המשנה (אבות ב‪ ,‬ז) מרבה תורה‬ ‫ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם'‪ .‬והם שני הפתחים של האות ה'‪,‬‬ ‫מרבה חיים‪ .‬היינו כי המרבה ומוסיף מדי יום מדרגה עליונה יותר‬ ‫חד מינייהו קטן כחודה של מחט‪ ,‬והשי"ת פותח לו לעומת זה שערי‬ ‫בקיום התורה‪ ,‬הריהו מוסיף שנות חיים לעצמו‪ ,‬מאחר שהוא מתברך‬ ‫תשובה כפתחו של אולם‪.‬‬ ‫באריכות ימים‪ ,‬למען יוכל להוסיף אומץ בעבודת הקודש‪.‬‬ ‫ובזה מבאר שם בערוגת הבושם הרמז שהובא בספרים‪ ,‬אני‬ ‫ומעתה מתפרש מאמר המדרש כמין חומר אמרו לו תלמידיו‬ ‫לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול‪ .‬דהנה אם תצרף שתי הצורות של‬ ‫לרבי אליעזר‪ ,‬אמור לנו‪ ,‬היאך נעשה תשובה ונחיה‪ .‬והיתה השאלה‪,‬‬ ‫אות ה'‪ ,‬דהיינו ד' עם ו'‪ ,‬בצירוף ד' עם י'‪ ,‬נעשה מהם צירוף‬ ‫כי מאחר שעל ידי התשובה תתוקן ותושלם נפשם‪ ,‬הרי תהא עליה‬ ‫דודי‪ ,‬וזה בחינת חודש אלול‪ ,‬שכל אחד מפשפש במעשיו‪ ,‬ופותח‬ ‫לשוב מיד לבית אביה‪ ,‬ובקשו עצה שיוכלו בכל זאת להאריך ימים‬ ‫עכ"פ פתח כחודה של מחט‪ ,‬והשי"ת פותח כנגדו שערי תשובה‬ ‫ושנים עלי אדמות‪ .‬והשיב להם זו היא שנאמר ברוח הקודש 'דודי'‬ ‫כפתחו של אולם‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫שלח ידו מן החור‪ .‬והיינו שעליהם להשיג בחינת 'דודי'‪ ,‬המרמזת אהא‬ ‫והנה מבואר בחובות הלבבות (שער עבודת האלקים‪ ,‬פרק א)א‪ ,‬שיש‬ ‫דאמרינן 'פתחו לי פתח כחודה של מחט‪ ,‬ואני אפתח לכם פתח‬ ‫שני חלקים בעבודת השם‪ ,‬האחד הבא מכח השכל הנטוע בלב‪ ,‬והשני‬ ‫כפתחו של אולם'‪ .‬והפתח כפתחו של אולם שהקב"ה פותח לאדם‪,‬‬ ‫הבא מכח ציווי התורה‪ .‬וביאר החילוק שביניהם (שם‪ ,‬פרק ג)ב‪ ,‬כי העבודה‬ ‫הלא הוא השגת העבודה הבאה מכח השכל‪ ,‬שעל ידה בא אדם לשוב‬ ‫הבאה מכח התורה‪ ,‬ביכולת כל אדם להשיג בעצמו‪ ,‬אבל העבודה‬ ‫על המעשים טובים של אתמול‪ ,‬וממילא תתסופנה עליו שנות חיים‪,‬‬ ‫הבאה מכח השכל‪ ,‬אי אפשר להשיג אלא על ידי עזר משמים‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ויתברך באריכות ימים ושנים‪ ,‬וכדברים האמורים‪.‬‬ ‫ונמצא כי הפתח כחודה של מחט‪ ,‬שאדם צריך לפתוח‬ ‫וזהו שמוכיח הנביא את ישראל ואומר שובה ישראל עד ה'‬ ‫בעצמו‪ ,‬הוא לעבדו יתברך בעבודה הבאה מכח התורה‪ ,‬שזאת ביכולת‬ ‫אלקיך ‪ .‬וחוזר ומפרש איך תהא תשובת ישראל לפני בוראם‪ ,‬ואמר שיש‬ ‫האדם להשיג בעצמו‪ .‬והפתח כפתחו של אולם שהקב"ה פותח לעומתו‪,‬‬ ‫בה שני סוגים‪ ,‬האחד אמרו אליו כל תשא עון‪ ,‬והוא התשובה על‬ ‫הוא מה שמזכה את האדם לעבדו יתברך בעבודה הבאה מכח השכל‪,‬‬ ‫העוונות‪ ,‬שעל ידה אנו מצפים שישא אותם הקב"ה‪ ,‬וישליכם במצולות‬ ‫שזאת לא ניתן להשיג אלא בעזר מלמעלה‪.‬‬ ‫ים‪ .‬והשני וקח טוב‪ ,‬והוא התשובה על המעשים טובים של אתמול‪,‬‬ ‫ומבואר בחובות הלבבות (שם‪ ,‬פרק ג) חילוק נוסף בין שתי‬ ‫שעל ידה אנו מצפים‪ ,‬שיחשיב הקב"ה כאילו נעשו במדרגה הראויה‬ ‫העבודותג‪ ,‬כי לעבודה הבאה מכח התורה יש שיעור‪ ,‬הוא תרי"ג‬ ‫בדחילו ורחימו כדת‪ ,‬ויקח אותם אליו להתקבל לפניו לרצון ונחת רוח‪.‬‬ ‫מצווות התורה‪ ,‬אבל לעבודה הבאה מכח השכל אין שיעור‪ ,‬כי כל‬ ‫מה שאדם מבין יותר את טובות האלקים ועוצם יכלתו‪ ,‬כן הוא‬ ‫ג) וזה לשונו‪ :‬והחמישי‪ ,‬כי מצוות התורה יש תכלית למספרן‪ ,‬והן מגיעות עד סך ידוע‪ ,‬והוא תרי"ג מצוות‪ ,‬אך מצוות‬ ‫א ) וזה לשונו‪ :‬ההערה על שני ענינים‪ ,‬אחד מהם תקוע בשכל‪ ,‬נטוע בהכרת האדם‪ ,‬נוצר עליו בשו רש בריאתו ותולדתו‪,‬‬ ‫השכל כמעט שאין להן תכלית‪ ,‬כי בכל יום יוסיף האדם דעת בהן‪ ,‬וכל אשר תוסיף הכרתו ויבין טובות האלהים ועוצם יכלתו ומלכותו‪,‬‬ ‫והשני קנוי בדרך השמע‪ ,‬והיא התורה אשר יגיענה הנביא אל בני אדם להורותם דרך העבודה‪ ,‬אשר הם חייבים בה לבורא יתברך‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫יוסיף להכנע לו ולהשפל לפניו וכו'‪ .‬ו כבר נאמר על קצת הפרושים‪ ,‬שהיו כל ימיהם בתשובה‪ ,‬מפני שהיו מחדשים בכל יום תשובה‬ ‫ב) וזה לשונו‪ :‬כי העבודה שהיא מן התורה‪ ,‬היא ביכולת האדם‪ ,‬כשהוא מכוין בה ומזדמן אליה‪ ,‬איננה נמנעת ממבקשה‪.‬‬ ‫בעבור תוספת הכרתם בגדולת האלהים בכל יום‪ ,‬וקיצורם במה שהם חייבים לו מן העבודה בשעבר וכו'‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫אך העבודה שהיא מן השכל לא תגמר לאדם אלא בכח גדול ועזר מאת האלהים יתברך‪ ,‬כי יכולת האדם קצרה מהשיגה‪ ,‬ועל כן אתה‬ ‫רואה דוד עליו השלום משיב תמיד התחינה לאל לעזרו עליה באשרי תמימי דרך (תהלים קיט)‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון‪ ,‬ולהערות והארות‪L0527654612@gmail.com :‬‬