שי צבי · Shai Tzvi — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שובה
מוסיף להיכנע לו ולעבדו ביתר שאת .ולכן היו צדיקים שהיו עושים באפטרתא דיומא (הושע יד ,ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי
בכל יום תשובה ,כי לפי מה שהכירו היום את בוראם ,היה נדמה כשלת בעונך וגו' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב .ונתקשו המפרשים
להם כי עבודתם של אתמול לא היתה כראוי ,עכ"ד. בביאור המאמר 'וקח טוב'.
והנה החתם סופר (בפתיחה לשו"ת יורה דעה) הביא מה שכתב ב) במדרש (תנא דבי אליהו זוטא ,פרשה כג) איתא :אמרו לו תלמידיו
הרמב"ם באגרת' :אשרי מי שחתמו ימיו מהרה' .וביאר הכוונה ,כי לרבי אליעזר ,אמור לנו ,היאך נעשה תשובה ונחיה .מיד פתח ואמר
אשרי מי שתיקן נפשו בימי נעוריו ,ושבה בית אביה בקוצר ימים, וכו' ,זו היא שנאמר ברוח הקודש על ידי שלמה בן דוד מלך ישראל,
ואינה צריכה להיות טרודה בעולם השפל הזה ובהבליו ימים רבים עד 'דודי שלח ידו מן החור' (שיר השירים ה ,ד) ,ע"כ .והוא פלאי ,וצריך ביאור.
שתתוקן .וכתב ,דלפי זה יפלא ,הלא עינינו רואות כי גם השרידים ונראה בהקדם מה דאיתא בגמרא (מנחות כט :):מפני מה
אשר ה' קורא ינובון בשיבה ,ובלי ספק כי הם כבר השלימו נפשם נברא העולם הזה בה' ,מפני שדומה לאכסדרה ,שכל הרוצה לצאת,
בימי נעוריהם ,ולהיכן אריכות ימים של אלו .ועיין שם מה שתירץ. יצא .ומאי טעמא תליא כרעיה ,דאי הדר בתשובה ,מעיילי ליה [בפתח
ובברך משה (פרשת אחרי ,דף קיא) כתב לתרץ ,שלא נאמרו העליון ,בין רגל שבתוכו לגגו .רש"י] ,ע"כ .ונמצא דאות ה' מרמזת
הדברים על הצדיקים העושים תשובה בכל יום על מעשיהם הטובים לתשובה.
של אתמול שלא היו לדעתם במדריגה הראויה ,שהרי אלו לעולם אינם וכתב בערוגת הבושם (פרשת ראה ,ד"ה עשר) ,כי לאות ה' יש
מגיעים לתכלית השלימות ,כי בכל יום ויום מעלים בקודש ממדרגה שתי צורות .האחת ,צורת ד' עם ו' ,באופן שלא נשאר פתוח אלא
למדרגה ,ולכן יתברכו באריכות ימים ושנים ,למען יוסיפו אומץ פתח קטן .והשניה ,צורת ד' עם י' ,באופן שהפתח טוב ורחב .ומרמז
בעבודת הקודש מיום ליום ביתר שאת ויתר עז ,עכ"ד. אהא דאמרינן (עיין שיר השירים רבה ה ,ב) 'פתחו לי פתח כחודה של מחט,
ואמרתי לבאר בזה לשון המשנה (אבות ב ,ז) מרבה תורה ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם' .והם שני הפתחים של האות ה',
מרבה חיים .היינו כי המרבה ומוסיף מדי יום מדרגה עליונה יותר חד מינייהו קטן כחודה של מחט ,והשי"ת פותח לו לעומת זה שערי
בקיום התורה ,הריהו מוסיף שנות חיים לעצמו ,מאחר שהוא מתברך תשובה כפתחו של אולם.
באריכות ימים ,למען יוכל להוסיף אומץ בעבודת הקודש. ובזה מבאר שם בערוגת הבושם הרמז שהובא בספרים ,אני
ומעתה מתפרש מאמר המדרש כמין חומר אמרו לו תלמידיו לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול .דהנה אם תצרף שתי הצורות של
לרבי אליעזר ,אמור לנו ,היאך נעשה תשובה ונחיה .והיתה השאלה, אות ה' ,דהיינו ד' עם ו' ,בצירוף ד' עם י' ,נעשה מהם צירוף
כי מאחר שעל ידי התשובה תתוקן ותושלם נפשם ,הרי תהא עליה דודי ,וזה בחינת חודש אלול ,שכל אחד מפשפש במעשיו ,ופותח
לשוב מיד לבית אביה ,ובקשו עצה שיוכלו בכל זאת להאריך ימים עכ"פ פתח כחודה של מחט ,והשי"ת פותח כנגדו שערי תשובה
ושנים עלי אדמות .והשיב להם זו היא שנאמר ברוח הקודש 'דודי' כפתחו של אולם ,עכ"ד.
שלח ידו מן החור .והיינו שעליהם להשיג בחינת 'דודי' ,המרמזת אהא והנה מבואר בחובות הלבבות (שער עבודת האלקים ,פרק א)א ,שיש
דאמרינן 'פתחו לי פתח כחודה של מחט ,ואני אפתח לכם פתח שני חלקים בעבודת השם ,האחד הבא מכח השכל הנטוע בלב ,והשני
כפתחו של אולם' .והפתח כפתחו של אולם שהקב"ה פותח לאדם, הבא מכח ציווי התורה .וביאר החילוק שביניהם (שם ,פרק ג)ב ,כי העבודה
הלא הוא השגת העבודה הבאה מכח השכל ,שעל ידה בא אדם לשוב הבאה מכח התורה ,ביכולת כל אדם להשיג בעצמו ,אבל העבודה
על המעשים טובים של אתמול ,וממילא תתסופנה עליו שנות חיים, הבאה מכח השכל ,אי אפשר להשיג אלא על ידי עזר משמים ,עכ"ד.
ויתברך באריכות ימים ושנים ,וכדברים האמורים.
ונמצא כי הפתח כחודה של מחט ,שאדם צריך לפתוח
וזהו שמוכיח הנביא את ישראל ואומר שובה ישראל עד ה' בעצמו ,הוא לעבדו יתברך בעבודה הבאה מכח התורה ,שזאת ביכולת
אלקיך .וחוזר ומפרש איך תהא תשובת ישראל לפני בוראם ,ואמר שיש האדם להשיג בעצמו .והפתח כפתחו של אולם שהקב"ה פותח לעומתו,
בה שני סוגים ,האחד אמרו אליו כל תשא עון ,והוא התשובה על הוא מה שמזכה את האדם לעבדו יתברך בעבודה הבאה מכח השכל,
העוונות ,שעל ידה אנו מצפים שישא אותם הקב"ה ,וישליכם במצולות שזאת לא ניתן להשיג אלא בעזר מלמעלה.
ים .והשני וקח טוב ,והוא התשובה על המעשים טובים של אתמול,
ומבואר בחובות הלבבות (שם ,פרק ג) חילוק נוסף בין שתי
שעל ידה אנו מצפים ,שיחשיב הקב"ה כאילו נעשו במדרגה הראויה
העבודותג ,כי לעבודה הבאה מכח התורה יש שיעור ,הוא תרי"ג
בדחילו ורחימו כדת ,ויקח אותם אליו להתקבל לפניו לרצון ונחת רוח.
מצווות התורה ,אבל לעבודה הבאה מכח השכל אין שיעור ,כי כל
מה שאדם מבין יותר את טובות האלקים ועוצם יכלתו ,כן הוא
ג) וזה לשונו :והחמישי ,כי מצוות התורה יש תכלית למספרן ,והן מגיעות עד סך ידוע ,והוא תרי"ג מצוות ,אך מצוות א ) וזה לשונו :ההערה על שני ענינים ,אחד מהם תקוע בשכל ,נטוע בהכרת האדם ,נוצר עליו בשו רש בריאתו ותולדתו,
השכל כמעט שאין להן תכלית ,כי בכל יום יוסיף האדם דעת בהן ,וכל אשר תוסיף הכרתו ויבין טובות האלהים ועוצם יכלתו ומלכותו, והשני קנוי בדרך השמע ,והיא התורה אשר יגיענה הנביא אל בני אדם להורותם דרך העבודה ,אשר הם חייבים בה לבורא יתברך ,עכ"ד.
יוסיף להכנע לו ולהשפל לפניו וכו' .ו כבר נאמר על קצת הפרושים ,שהיו כל ימיהם בתשובה ,מפני שהיו מחדשים בכל יום תשובה ב) וזה לשונו :כי העבודה שהיא מן התורה ,היא ביכולת האדם ,כשהוא מכוין בה ומזדמן אליה ,איננה נמנעת ממבקשה.
בעבור תוספת הכרתם בגדולת האלהים בכל יום ,וקיצורם במה שהם חייבים לו מן העבודה בשעבר וכו' ,עכ"ד. אך העבודה שהיא מן השכל לא תגמר לאדם אלא בכח גדול ועזר מאת האלהים יתברך ,כי יכולת האדם קצרה מהשיגה ,ועל כן אתה
רואה דוד עליו השלום משיב תמיד התחינה לאל לעזרו עליה באשרי תמימי דרך (תהלים קיט) ,עכ"ד.
לקבלת הגליון ,ולהערות והארותL0527654612@gmail.com :
