gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור פנימי · Ohr Pnimi — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: אור פנימי · Ohr Pnimi

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

אור פנימי · Ohr Pnimi — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון י'‬ ‫משוכתב מתוך שיעורים‬ ‫קרוב אצל הבורא‪ .‬אחריו עולם הבריאה ‪ -‬מלשון "בַּ ר" ‪-‬‬ ‫מבחוץ‪ .‬עולם היצירה ‪ -‬עולם נמוך יותר‪ ,‬ולבסוף עולם העשיה‪.‬‬ ‫תמצית הגליונות הקודמים‬ ‫העולם הזה אינו עולם העשיה‪ :‬עולם העשיה הוא עולם רוחני‬ ‫בגליונות הקודמים למדנו שמטרת הבריאה היא להיטיב‬ ‫ואילו העולם הזה הוא עולם גשמי‪ ,‬חומרי‪ ,‬שנמצא מתחת‬ ‫לנבראיו‪ .‬לשם כך ברא הקב"ה בנבראים את ה"רצון לקבל"‪,‬‬ ‫לעולם העשיה‪.‬‬ ‫שהוא הכלי הראוי לקבל את השפע האלוקי‪ .‬ככל שהרצון‬ ‫גדול יותר‪ ,‬כך גדלה גם האפשרות ליהנות מן הטוב שהוכן‬ ‫מדוע העולם הזה נקרא לפעמים "עולם העשיה"? כיון שההשגה‬ ‫לנבראים במחשבת הבריאה‪.‬‬ ‫הרוחנית הראשונה שאדם יכול להשיג בעולם היא עולם העשיה‪.‬‬ ‫בדומה לנשמה המלובשת בגוף‪ ,‬כך ה"נשמה" של העולם הזה‬ ‫עוד למדנו‪ ,‬כי הרצון לקבל הוא החידוש שבבריאה – "יש‬ ‫החומרי‪ ,‬היא עולם העשיה‪.‬‬ ‫מאין" – והוא המהות הפנימית של כל הנבראים‪ .‬אולם דווקא‬ ‫מה הסיבה בעצם שיש צורך בעולם הזה‪ ,‬החומרי?‬ ‫משום שהבורא הוא משפיע והנברא מטבעו רוצה לקבל‪,‬‬ ‫נוצרה ביניהם הופכיות הצורה‪ ,‬והיא שורש‬ ‫למדנו שמטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו‪.‬‬ ‫עיקר הטבת הבורא היא רוחנית‪,‬‬ ‫הריחוק שלנו מן הבורא‪.‬‬ ‫ברור שעיקר ההטבה היא לא גלידה‪ ...‬גם לא‬ ‫א"כ מהו הצורך בעולם הגשמי?‬ ‫בגליון האחרון התבוננו בדברי בעל הסולם‬ ‫מדובר בריבוי כסף וזהב‪ ,‬ולא בשאר תענוגות‬ ‫העולם הזה‪ .‬עיקר ההטבה של הבורא היא הטבה רוחנית‪:‬‬ ‫המבאר כיצד ברא הקב"ה שתי מערכות מקבילות – אבי"ע‬ ‫להודיע אלוקותו לנבראים‪.‬‬ ‫דקדושה ואבי"ע דטומאה – שהן בבחינת "זה לעומת זה עשה‬ ‫אלוקים"‪ .‬למדנו שהרצון לקבל לעצמו נמשך דרך מערכת‬ ‫אם כך‪ ,‬לכאורה היה מן הראוי שנהיה בגן עדן‪ ,‬ושם נקבל את‬ ‫הטומאה‪ ,‬ולכן הקליפות נקראות "מתים"‪ ,‬ואילו הקדושה היא‬ ‫ההטבה הרוחנית הזו‪ ,‬ונחיה בדבקות עילאית בבורא ית'‪ .‬מה‬ ‫הצורך בעולם הגשמי הזה ובגוף החומרי שלנו? איזו תועלת‬ ‫השוואת הצורה לבורא ית'‪ ,‬שהיא הדבקות בו‪.‬‬ ‫יש בהם?‬ ‫בגליון זה נבאר את הסיבה לכך שמקום עבודתנו הוא דווקא‬ ‫מבאר רבינו שהעולם הזה נברא כדי ש"תהיה בו מציאות גוף‬ ‫בעולם החומרי‪ ,‬ונתחיל לפרט את שלבי התפתחות האדם‬ ‫בעבודתו מול הרצון לקבל‪.‬‬ ‫ונשמה‪ ,‬וכן זמן קלקול ותיקון‪".‬‬ ‫הבורא רצה שיהיה מקום של קלקול‪ ,‬על מנת שהנבראים‬ ‫יבצעו בו תיקון‪ .‬לצורך כך חייבת להיות מציאות של זמן‪.‬‬ ‫מה המשמעות של זמן? זמן פירושו שהמציאות הקודמת‬ ‫פרק א'‬ ‫חלפה ואיננה‪ ,‬וכעת יש לפנינו מציאות חדשה‪ .‬אם המצב‬ ‫הצורך בעולם הזה הגשמי‬ ‫הקודם נשאר בדיוק כמות שהוא ללא שום שינוי‪ ,‬לא שייך‬ ‫לומר שחלף זמן‪ ,‬וכמו שכותב רבינו (תע"ס ח"א הסתכ"פ‬ ‫"ונשתלשלו העולמות עד למציאות עולם הזה הגשמי‪,‬‬ ‫ט"ז)‪" :‬שאם היה האדם עם סביבתו במצב של מנוחה‬ ‫דהיינו למקום שתהיה בו מציאות גוף ונשמה‪ ,‬וכן זמן קלקול‬ ‫מוחלטת‪ ,‬לא היה יודע אז ממושג הזמן ולא כלום‪".‬‬ ‫ותקון"‪.‬‬ ‫בעולמות הרוחניים אין מציאות של זמן‪ ,‬מפני ש'אין העדר‬ ‫(מרן בעל הסולם‪ ,‬הקדמה לספר הזוהר‪ ,‬סעיף י"א)‬ ‫ברוחניות'‪ .‬דבר אינו נעלם ואינו מתחלף‪ ,‬כיוון שכל דבר רוחני‬ ‫מהם העולמות הרוחניים?‬ ‫הוא נצחי‪ .‬לכן לא קיימת שם מציאות של זמן כפי שאנחנו‬ ‫העולמות הרוחניים הם ארבעת העולמות אבי"ע‪ :‬העולם‬ ‫מכירים אותה‪ .‬ממילא אין בעולמות רוחניים מציאות של‬ ‫העליון ביותר הוא עולם האצילות‪ ,‬שנקרא כך מלשון "אצלו"‪,‬‬ ‫א‬ ‫עם אותו רצון לקבל לעצמו‪ ,‬בלי שום מחשבה אמיתית על‬ ‫קלקול ותיקון‪ .‬המצב הוא 'קבלה' מוחלטת במערכת עולמות‬ ‫זולתו‪ ,‬ואפילו לא על אשתו או על ילדיו‪.‬‬ ‫אבי"ע דטומאה‪ ,‬ולעומתו 'השפעה' מוחלטת במערכת‬ ‫הוא רואה את כולם דרך המשקפיים של עצמו בלבד‪ :‬מה‬ ‫עולמות אבי"ע דקדושה‪ .‬משום כך‪ ,‬שתי המערכות הללו‬ ‫ההוא יכול לתת לי? כדאי לי לחייך אליו? אם כן‪ ,‬אתייחס אליו‬ ‫כשלעצמן אינן יכולות להביא לידי מימוש מטרת הבריאה‪,‬‬ ‫יפה‪ .‬אם לא ‪ -‬אתעלם ממנו‪...‬‬ ‫וכפי שיתבאר בהמשך‪.‬‬ ‫אם הוא לא יעבוד על הרצון לקבל שלו ולא יתפתח‪ ,‬הוא עלול‬ ‫לכן הביא אותנו הבורא לעולם הזה‪ ,‬החומרי‪ :‬כדי שנוכל‬ ‫להישאר כל החיים במצב של "עד י"ג שנה‪".‬‬ ‫לחיות במסגרת של זמן ולהיות בתחילה במצב של קלקול‪,‬‬ ‫ואחר כך לעבור מקלקול לתיקון‪ ,‬שבזאת תלויה כל מטרת‬ ‫וכפי ששמעתי פעם‪ ,‬שבי"ג שנה הבחור נקרא "בר מצוה"‪ ,‬כי‬ ‫הבריאה‪.‬‬ ‫אז מתחילה אצלו האפשרות לקבל את הנשמה הקדושה על‬ ‫ידי היגיעה בתורה ומצוות‪ ,‬כפי שיבואר להלן‪ ,‬אבל אין פירוש‬ ‫הדבר שזה מוכרח לקרות‪.‬‬ ‫נקודות קצרות‬ ‫גם בגיל ארבעים‪ ,‬חמישים או שישים‪ ,‬האדם עלול להישאר‬ ‫• עיקר הטבת הבורא לאדם היא הטבה רוחנית‪.‬‬ ‫עם אותה נפש בהמית‪ ...‬במקרה זה‪ ,‬גם כאשר הוא יחליט‬ ‫• העולם הזה נברא כדי שתהיה בו מציאות של גוף ונשמה וזמן‬ ‫לתת הטבה למישהו‪ ,‬הכל יהיה במסגרת של רצון לקבל‬ ‫קלקול ותיקון‪.‬‬ ‫לעצמו‪ ,‬ולצורך המטרה הזו‪.‬‬ ‫• זמן פירושו שינוי‪ ,‬ולכן רק בעולם הזה אפשר לעבור מקלקול‬ ‫בשביל להמחיש זאת‪ ,‬נביא כדוגמה את "מבחן המרשמלו"‬ ‫לתיקון‪.‬‬ ‫המפורסם‪ ,‬שנערך לפני למעלה מחמישים שנה‬ ‫• ברוחניות אין העדר ואין מציאות של זמן‪ ,‬ולכן מימוש מטרת‬ ‫באוניברסיטת סטנפורד‪.‬‬ ‫הבריאה שייך דווקא לעולם הזה‪.‬‬ ‫בניסוי הוכנסה קבוצת ילדים קטנים לחדר ריק‪ ,‬ובמרכזו הונח‬ ‫על השולחן מרשמלו‪ .‬החוקרים אמרו לילדים שהם יכולים‬ ‫לאכול את המרשמלו מיד‪ ,‬אבל אם יתאפקו כרבע שעה ולא‬ ‫פרק ב'‬ ‫יאכלו אותו עד שהחוקר יחזור‪ ,‬יקבלו מרשמלו נוסף‪.‬‬ ‫חלק מהילדים לא התאפקו ואכלו את המרשמלו מיד‪ .‬אחרים‬ ‫מצב הקלקול – עד י"ג שנה‬ ‫התאמצו מאוד להתגבר על הפיתוי‪ :‬סובבו את הראש‪ ,‬עצמו‬ ‫" כי הגוף‪ ,‬שהוא הרצון לקבל לעצמו‪ ,‬נמשך משורשו‬ ‫את העיניים‪ ,‬שרו לעצמם או שיחקו בידיים כדי להסיח את‬ ‫שבמחשבת הבריאה‪ ,‬ועובר דרך המערכה של העולמות‬ ‫דעתם‪ ,‬עד שהצליחו להמתין ולקבל מנה כפולה של מרשמלו‪.‬‬ ‫דטומאה‪ ,‬כמו שכתוב "עיר פרא אדם יוולד‪".‬‬ ‫האם ניתן לקרוא לזה התגברות על הרצון לקבל? הילדים‬ ‫(המשך סעיף י"א)‬ ‫הקטנים התגברו על תאוות האכילה? על המשיכה‬ ‫אדם נולד במצב של "עיר פרא" – כלומר‪ ,‬רצון לקבל גולמי ולא‬ ‫למרשמלו? ממש לא‪ .‬כל המהות כאן היא רצון לקבל‪ .‬כל‬ ‫מפותח‪ .‬תינוק משעה שנולד רואה את עצמו כמרכז העולם‪.‬‬ ‫העבודה שנעשתה כאן היא בתוך מסגרת ה"רצון לקבל"‪:‬‬ ‫הוא מכיר את אמא שלו רק באותה מידה שהיא מאכילה אותו‬ ‫הילד לא ויתר על המרשמלו מפני שרצה להיטיב למישהו‬ ‫ומטפלת בו‪ .‬כשמשהו קורה לא לפי רצונו‪ ,‬הוא צורח‪ ,‬מכה‪,‬‬ ‫אחר‪ ,‬אלא מפני שהוא עשה חשבון פשוט‪ :‬אם אמתין מעט‪,‬‬ ‫לוקח כלבבו‪ ,‬ובאופן כללי בטוח שכל העולם שייך לו‪ .‬זהו 'רצון‬ ‫ארוויח יותר‪.‬‬ ‫לקבל' בטהרתו‪.‬‬ ‫זה סוג של מסחר‪ :‬לוותר על רצון לקבל קטן‪ ,‬בשביל רצון‬ ‫ככל שעובר הזמן הוא לומד שיש עוד אנשים בעולם‪ ,‬ואז הוא‬ ‫לקבל גדול‪ .‬התגברות על תאווה קטנה כדי לקבל תאווה‬ ‫מבין שלפעמים כדאי לו לוותר כדי להשיג את רצונותיו‪ .‬הוא‬ ‫גדולה‪ .‬אין כאן יציאה מן הרצון לקבל‪ ,‬אלא רק שימוש מושכל‬ ‫נעשה 'סוחר' ומחשב‪" ,‬אם אני אסכים לתת לו‪ ,‬אני ארוויח‬ ‫יותר בו‪.‬‬ ‫כך וכך‪ ,‬וזה כדאי לי‪ ".‬זה עדיין נקרא שהוא תחת שליטת‬ ‫היציאה מהרצון לקבל היא רק אם האדם בוחר להתפתח ‪-‬‬ ‫הרצון לקבל‪.‬‬ ‫וכאן אנו עוברים לשלב הבא‪.‬‬ ‫ממשיך רבינו‪" :‬ונשאר משועבד תחת המערכה ההיא עד‬ ‫נקודות קצרות‬ ‫י"ג שנה‪ ,‬והוא זמן הקלקול‪".‬‬ ‫בעל הסולם מסביר שאדם משועבד למערכת הרצון לקבל עד‬ ‫• אדם נולד במצב של רצון לקבל לעצמו‪.‬‬ ‫י"ג שנה‪ .‬אבל חשוב להבין שי"ג שנה אינן בהכרח בגיל שלוש‬ ‫• מצב זה של שליטת הרצון לקבל נקרא עד י"ג שנה‪.‬‬ ‫עשרה‪ .‬אדם יכול להגיע גם לגיל שבעים ושמונים ולהישאר‬ ‫ב‬ ‫לעשות בהם נחת רוח ליוצרו ולא לתועלת עצמו‪ ,‬אין שום‬ ‫תחבולה שבעולם מועילה לנו להפוך טבעו‪ .‬ומכאן תבין את‬ ‫פרק ג'‬ ‫גודל החומרה של העסק בתורה ומצוות לשמה‪ ,‬כי אם גם‬ ‫כוונתו בתורה ומצוות אינה לתועלת הקב"ה אלא לתועלת‬ ‫זמן התיקון – מי"ג שנה‬ ‫עצמו‪ ,‬הרי לא בלבד שלא יהפך טבע הרצון לקבל שבו‪ ,‬אלא‬ ‫" ועל ידי עסק התורה והמצוות מי"ג שנים ואילך‪ ,‬שעוסק על‬ ‫אדרבה הרצון לקבל שבו‪ ,‬הוא יהיה הרבה יותר ממה שיש לו‬ ‫מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו‪ ,‬הוא מתחיל לטהר הרצון‬ ‫מטבע בריאתו"‪ ...‬עכ"ל‪.‬‬ ‫לקבל לעצמו המוטבע בו‪ ,‬ומהפכו לאט לאט על מנת‬ ‫אמנם בהקדמה לתלמוד עשר הספירות מבאר רבינו שתחילת‬ ‫להשפיע‪"...‬‬ ‫העבודה מוכרחת להיות בבחינת "שלא לשמה"‪ ,‬ומתוך כך‬ ‫(המשך סעיף י"א)‬ ‫זוכה האדם לבוא ל"לשמה"‪ ,‬כפי שיתבאר ויורחב בהמשך‬ ‫ההקדמה (סעיפים ל' – ל"א)‪.‬‬ ‫רבינו מבאר כאן‪ ,‬שעל ידי העסק בתורה ובמצוות מי"ג שנה‬ ‫ואילך‪ ,‬המאור שבתורה מתחיל להשפיע על האדם‪.‬‬ ‫כן מובא בספר הק' 'שמעתי' שרבינו אמר‪" :‬בכדי לבוא לשמה‬ ‫צריכין ללמוד הרבה שלא לשמה‪ ,‬היינו שיתייגע ויעמול‬ ‫מדברי רבינו ניתן ללמוד נקודה יסודית‪ :‬האדם עלול לחשוב‬ ‫בהשלא לשמה‪ ,‬ואז יכול לראות האמת שעדיין לא זכה‬ ‫שיוכל לשנות את טבעו בכל מיני דרכים‪ ,‬אך אין הדבר כן‪ .‬גם‬ ‫ללשמה‪ .‬משא"כ כשלא מתייגעין קודם עם הרבה כוחות‪ ,‬אין‬ ‫אם ירגיל את עצמו שוב ושוב‪ ,‬אלף פעמים ביום‪ ,‬לעשות‬ ‫לו האפשרות לראות האמת"‪ ...‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מעשי השפעה‪ ,‬לא יוכל להפוך את טבע הרצון לקבל בכוחות‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא רק על ידי העמל והיגיעה בתורה ומצוות‪.‬‬ ‫עוד כותב רבינו בהסולם (בראשית חלק ג' דף ס"ד)‪" :‬שאם‬ ‫יעסוק אדם בתורה ומצות אפילו להנאת עצמו‪ ,‬מ"מ ע"י‬ ‫וכפי שסיפר כ"ק הרבי מקלויזנבורג זצ"ל‪ ,‬בשם אביו ששמע‬ ‫המאור שבה ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראה‪ ,‬שיש‬ ‫מדו"ז הרה"ק רבי אביגדור מדוקלא זי"ע שאמר על עצמו‪:‬‬ ‫בטבע הקבלה לעצמו‪ ,‬ואז יתן אל לבו לפרוש את עצמו מטבע‬ ‫"צמתי משבת לשבת‪ ,‬הלכתי לערוך גלות‪ ,‬קיבצתי נדבות‬ ‫הקבלה הזו‪ ,‬ויתמסר לגמרי לעבוד רק להשפיע נחת רוח‬ ‫וישנתי בחוצות‪ ,‬משך חצי שנה לא החלפתי כותנתי וישנתי‬ ‫ליוצרו וכו' ואז יפקח ה' את עיניו ויראה לפניו עולם מלא‬ ‫על הארץ‪ ,‬שברתי את הקרח שעל גבי הנהר וירדתי לטבול‬ ‫מתכלית השלימות‪ ,‬שאין בו כל חסרון כל שהוא‪"...‬‬ ‫שם עד שקפאתי‪ ,‬עשיתי גלגולי שלג והלקיתי גופי עם‬ ‫בריעכ"ץ (מין עשב השורף)‪ ,‬ואני אומר לך‪ ,‬שאת הבחור הזה‬ ‫אולם עכ"ז כבר כאן מלמד אותנו רבינו מהי התכלית שאליה‬ ‫(היצר הרע) יכולים לנצח רק על ידי דף גמרא ותוספות‪"...‬‬ ‫עלינו לשאוף‪ :‬לעסוק בתורה ובמצוות על מנת להשפיע נחת‬ ‫רוח ליוצרו ולהגיע ל'השוואת הצורה'‪ ,‬לדבקות בבורא ב"ה‪.‬‬ ‫נמצאנו למדים‪ ,‬שהאדם אינו יכול בכוחות עצמו להגיע‬ ‫את הדבקות הזאת יוכל האדם להשיג רק על ידי עמל בתורה‬ ‫להשפעה ודבקות בבורא‪ .‬רק ע"י עמל ויגיעה בתורה‪ ,‬המאור‬ ‫ובמצוות על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא מתוך כוונה‬ ‫שבה יטהר את הרצון לקבל ויהפוך אותו בהדרגה לעל מנת‬ ‫לתועלת עצמו‪.‬‬ ‫להשפיע‪.‬‬ ‫את המטרה הזו האדם צריך להציב מול עיניו כבר בתחילת‬ ‫באיזה אופן המאור שבתורה מתחיל להשפיע על האדם?‬ ‫הדרך‪ ,‬אחרת לעולם לא יגיע למטרתו‪ ,‬וכלשון רבינו בכתביו‪:‬‬ ‫מדגיש כאן רבינו שמדובר דווקא "שעוסק על מנת להשפיע‬ ‫"במלחמת ה' צריך להזהר בכל פנותיו אשר פונה‪ ,‬להשים‬ ‫נחת רוח ליוצרו"‪ .‬עיקר התיקון הוא בעבודה בתורה ובמצוות‬ ‫כנגד עיניו את המטרה‪ .‬על דרך משל ברובה קשת‪ ,‬אם‬ ‫על מנת להשפיע נחת רוח לבורא‪ ,‬ולא לתועלת עצמו כלל‪.‬‬ ‫מסתכל על המטרה‪ ,‬יכול להיות שלא יחטיא אותה‪ .‬ואם לא‬ ‫וכך לשון הרמב"ם‪" :‬אמרו חכמים הראשונים שמא תאמר‬ ‫יסתכל עליה‪ ,‬אז בלי ספק שיחטיא את המטרה ועבודתו‬ ‫הריני למד תורה בשביל שאהיה עשיר‪ ,‬בשביל שאקרא רבי‪,‬‬ ‫בחנם‪ .‬כמו כן במלחמת השי"ת‪ ,‬אם לא יהי' בעת העבודה‬ ‫בשביל שאקבל שכר בעולם הבא‪ .‬תלמוד לומר 'לאהבה את‬ ‫המטרה ׂשּומַּ ה נגד עיניו‪ ,‬אז ודאי יהיה יגיעו לריק"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ה''‪ .‬כל מה שאתם עושים‪ ,‬לא תעשו אלא מאהבה‪ .‬ועוד אמרו‬ ‫חכמים‪ :‬במצותיו חפץ מאד ‪ -‬ולא בשכר מצותיו‪ .‬וכן היו גדולי‬ ‫נקודות קצרות‬ ‫החכמים מצוים לנבוני תלמידיהם ומשכיליהם ביחוד‪ :‬אל תהיו‬ ‫כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫• המאור שבתורה מטהר את הרצון לקבל כאשר האדם עוסק‬ ‫בתורה ובמצוות על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו‪.‬‬ ‫(המדע‪ ,‬הלכות תשובה)‬ ‫• תחילת העבודה היא בהדרגה‪ ,‬אך תכליתה להגיע ללשמה‪.‬‬ ‫כן כותב רבינו (במשא לסיום הזהר)‪" :‬לפיכך נתן לנו השי"ת‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬שנצטוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נחת‬ ‫• מטרת העבודה היא השוואת הצורה ודבקות בבורא‪.‬‬ ‫רוח להקב"ה‪ .‬ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫ג‬ ‫וכך כתב בקצרה הרה"צ רבי יוסף ויינשטוק זצ"ל בשם רבינו‪:‬‬ ‫" משל לאחד ששם אוצר גדול בחדר חשוך‪ .‬והבן אשר יושב‬ ‫פרק ד'‬ ‫בחדר החשוך‪ ,‬מה חסר לו? רק להדליק נר שיראה את‬ ‫האוצר"‪.‬‬ ‫נפש דקדושה‬ ‫כך נוהג הקב"ה עם האדם‪ :‬בתחילה כל הטוב מכוסה‪ ,‬האדם‬ ‫ממשיך רבינו‪" :‬שבזה הולך וממשיך נפש קדושה משורשה‬ ‫"עַּ יִׂר פֶּ ֶּרא יוולד"‪ -‬נמצא במצב של 'נפש הבהמית' ואינו יכול‬ ‫במחשבת הבריאה והיא עוברת דרך המערכה של העולמות‬ ‫להשיג כלום‪ ,‬לטובתו‪ .‬אחר כך ככל שהכלים שלו מתפתחים‬ ‫דקדושה והיא מתלבשת בגוף‪ .‬והוא הזמן של התיקון‪"...‬‬ ‫ומתתקנים‪ ,‬כך יכולים להתגלות אליו דרגות נשמתו והאורות‬ ‫(המשך סעיף י"א)‬ ‫האלוקיים‪.‬‬ ‫את המשמעות של "נפש קדושה"‪ ,‬ואת עניין המעבר דרך‬ ‫ככל שהכלי שלו יהיה מתוקן יותר בהשוואת הצורה ליוצרו‪ ,‬כך‬ ‫העולמות דקדושה עד התלבשותה בגוף‪ ,‬יבאר רבינו בסעיפים‬ ‫יהיה ראוי ומסוגל יותר לקבל את השפע שהוכן עבורו‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫במחשבת הבריאה‪.‬‬ ‫רבינו מבאר שע"י עבודת האדם בתורה ומצוות‪ ,‬הוא הולך‬ ‫וממשיך את מדרגות נשמתו‪ ,‬והאורות הקדושים של חלקי‬ ‫נשמתו מתגלים ומאירים לו‪ .‬כפי שיבאר להלן‪ ,‬הדבר תלוי‬ ‫נקודות קצרות‬ ‫בכמות ובאיכות העבודה‪ ,‬אך כל עוד לא יתייגע האדם בעמל‬ ‫• באמצעות עבודת התורה והמצוות האדם הולך וממשיך‬ ‫התורה והמצוות‪ ,‬יישאר בדרגת נפש הבהמית כל ימיו‪.‬‬ ‫את מדרגות נשמתו‪.‬‬ ‫וכך המתיק פעם כ"ק הרבי הרב"ש אשלג זצ"ל בנועם שיחו‪:‬‬ ‫• ככל שהכלים מתפתחים ומתתקנים‪ ,‬כך יכולים להתגלות‬ ‫"מיום בריאת העולם יש כביכול 'ויכוח' בין הבורא ב"ה‬ ‫בהם אורות הנשמה‪.‬‬ ‫לנבראים‪ .‬הנבראים מבקשים מהקב"ה‪" :‬תן לנו אורות"‪ ,‬ואילו‬ ‫• בזמן התיקון עבודת האדם היא לרכוש כלי השפעה‪ ,‬כדי‬ ‫הקב"ה אומר‪" :‬תנו כלים‪"...‬‬ ‫להיות ראוי לקבל את השפע שהוכן עבורו במחשבת הבריאה‪.‬‬ ‫משמעות הדברים‪ :‬העבודה שלנו היא לפתח בעצמינו את כלי‬ ‫ההשפעה והנתינה‪ .‬ממילא‪ ,‬ככל שיתוקנו הכלים‪ ,‬יוכלו‬ ‫להתגלות בהם באופן טבעי האורות של נשמתנו‪.‬‬ ‫האוצר הגדול כבר כאן‪.‬‬ ‫אורות אלו כבר קיימים‪ ,‬אבל אינם יכולים להתגלות בנשמת‬ ‫עבודתנו היא להדליק את הנר!‬ ‫האדם‪ ,‬כל עוד שאין לו את הכלים המתאימים עבורם‪.‬‬ ‫רבינו בעל הסולם מביא באגרותיו משל למלך בעל אוצרות‬ ‫לקראת הגליון הבא‪...‬‬ ‫נפלאים‪ .‬למלך נולד בן‪ ,‬והמלך חשש שכל עוד בנו לא עמד‬ ‫על דעתו‪ ,‬לא ידע להשתמש באותם אוצרות‪ .‬הוא עלול היה‬ ‫בגליון זה התחלנו לברר את דרכו של האדם אל תיקון הרצון‬ ‫לבזבז אותם על מיני מתיקה ושטויות חסרי ערך‪.‬‬ ‫לקבל‪ .‬למדנו שהאדם נולד עם רצון לקבל לעצמו‪ .‬דווקא בתוך‬ ‫מה עשה המלך? הכניס את בנו לחדר האוצרות‪ ,‬אבל עשה‬ ‫העולם הזה‪ ,‬שבו יש מציאות של זמן‪ ,‬ניתנת לו האפשרות‬ ‫שם חושך מוחלט‪ .‬הבן גדל בחדר האוצרות החשוך‪ ,‬וזה היה‬ ‫להתחיל את המעבר מקלקול לעבודת התיקון‪.‬‬ ‫כל עולמו‪ .‬הוא לא ידע מאומה על האוצרות שסביבו בחדר‪,‬‬ ‫ראינו שהדרך לכך היא ע"י העסק בתורה ומצוות לשמה‪ ,‬וכי‬ ‫ולא הכיר בהם‪ .‬הוא רק חשב והרגיש שהכול סביבו חשוך‪.‬‬ ‫המאור שבתורה הוא המטהר את הרצון לקבל והופך אותו‬ ‫לאט לאט‪ ,‬ככל שהתפתח ִׂׂשכְ לֹו‪ ,‬כך האיר לו אביו מעט מעט‪.‬‬ ‫בהדרגה לרצון להשפיע‪ .‬אמנם תחילת העבודה היא בבחינת‬ ‫פתח חריץ קטן‪ .‬עוד נקב זעיר ועוד אחד‪ ,‬עד שיום אחד גילה‬ ‫"שלא לשמה"‪ ,‬אך זו אינה תכלית העבודה‪.‬‬ ‫הבן פתאום שהוא מוקף באוצרות! הם היו כאן כל השנים‪,‬‬ ‫בגליון הבא נעמוד על ארבעה שלבים יסודיים בתהליך עבודתו‬ ‫לידו‪ .‬הוא חשב שכל כך חשוך לו‪ ,‬חסר לו ואין לו‪ .‬אבל האמת‬ ‫של האדם‪ ,‬מתחילת העבודה ועד התכלית הסופית‪ .‬נמשיך‬ ‫היא שהוא היה עשיר גדול כל השנים הללו!‬ ‫להרחיב בדרכי תיקון הרצון לקבל‪ ,‬דרך משלים ומעשיות‬ ‫ולמה נהג כך המלך? מפני שאילו היה מגלה לבנו את‬ ‫מאירות שבע"ה יאירו לנו את עבודתנו באור פנימי מחודש‪.‬‬ ‫האוצרות בתחילה‪ ,‬כשהיה עדיין צעיר‪ ,‬היה הנסיך מבזבז‬ ‫אותם על דברים חסרי ערך‪ .‬נמצא שההסתרה הגדולה‪ ,‬היתה‬ ‫לטובתו בלבד‪.‬‬ ‫להערות והארות ולקבלת הגליונות במייל ניתן לשלוח בקשה ל‪ichud.ashlag@gmail.com:‬‬ ‫ד‬