gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪31‬‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫שאלה‪ :‬לראובן נהיה נזילה בצינור פרטי שלו וגרם לרטיבות לשמעון שגר תחתיו‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬ראובן היה מעוניין למכור את רכבו לשמעון‪ ,‬אמר לו שמעון אני מוכן לשלם לך מחיר טוב‬ ‫ראובן יש לו ביטוח דירה לכן פנה לביטוח‪.‬‬ ‫כמחיר השוק‪ ,‬ובלבד שתעשה לי טובה מסויימת ואם לא תצליח איני קונה את הרכב‪.‬‬ ‫הביטוח שלחו אינסטלטור ותיקן אך לאחר זמן מועט שוב חזרה הנזילה‪ .‬שוב שלחו‬ ‫ראובן אמר לשמעון קח את הרכב אצלך ונעשה שטר מכר [יש לציין כי בפועל לא נעשה שטר‬ ‫בעל מקצוע אך לא הצליח‪ .‬שמעון כבר לא יכל להמתין לכן הזמין אינסטלטור ערבי‬ ‫מכר] ובעזהי"ת אני אעשה לך את הטובה‪ ,‬ואם לא אצליח תחזיר לי את הרכב ותשלם לי שכירות‬ ‫עבור הימים האלו [יש לעיין בעניין זה שלכאורה יש בכך בעיה של ריבית אם הייתה העסקה יוצא‬ ‫מומחה בלי להודיע לראובן ואכן תיקן את הנזילה‪ .‬הערבי פנה לראובן שישלם לו‪,‬‬ ‫בפועל]‪.‬‬ ‫וראובן ביקש חשבונית כדי שיוכל לקבל החזר מהביטוח‪ .‬אך הערבי השיב שעובד‬ ‫שמעון אשר יש לו מספר רכבים בבעלותו פנה אליו לוי חברו וביקש ממנו אם יש לו רכב לכמה‬ ‫בשחור ואין לו חשבוניות‪ .‬פנה הערבי לשמעון שהזמין אותו‪ ,‬ושמעון טען שהעבודה‬ ‫ימים עבורו‪ ,‬שמעון הסכים ונתן את רכבו של ראובן לשימושו‪.‬‬ ‫הייתה אצל ראובן וראובן חייב לשלם‪ .‬אך ראובן טוען שהיו צריכים להביא‬ ‫לוי שראה שיש כמה דברים לתיקון ברכב חשב שהרכב שייך לשמעון ומחמת חברותם לקח את‬ ‫אינסטלטור שעובד עם חשבוניות‪ ,‬עם מי הדין?‬ ‫הרכב למוסך ותיקן את התקלות‪[ ,‬ראובן ידע כי דברים אלו צריכים תיקון]‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬האינסטלטור הערבי עבד עבור ראובן על פי בקשת שמעון‪ .‬א"כ תביעת‬ ‫למעשה ראובן לא הצליח לעשות את הטובה עבור שמעון‪ ,‬ולכן ביקש שמעון מלוי להחזיר את‬ ‫הערבי כלפי ראובן היא מדין יורד לתוך שדה חבירו בלי בקשתו‪ ,‬שהדין הוא שחייב‬ ‫הרכב לראובן‪ ,‬כעת מבקש לוי מראובן את הוצאות התיקון שהוציא על הרכב בסך ‪ ,₪ 1,100‬ראובן‬ ‫ראובן לשלם כפי מה שנהנה‪ .‬והרי ראובן יכול לטעון שלא נהנה כלום מהערבי שהרי‬ ‫לעומתו טוען אמת שהדברים היו צריכים תיקון‪ ,‬אך אני רגיל לתקן בכפר ערבי והעלות שם זולה‬ ‫בהרבה‪ .‬האם ראובן צריך לשלם ללוי עבור התיקון‪ ,‬וכמה צריך לשלם?‬ ‫היה יכול להביא אינסטלטור מומחה עם חשבונית ולקבל החזר‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬יש לדון בזה מדין היורד לשדה חברו והשביחה‪ .‬כתב השו"ע (חו"מ סי' שע"ה סעיף א')‬ ‫[בשו"ע (חו"מ סימן שע"ה ס"א) מבואר שהיורד לתוך שדה חבירו ונטע עצים בלי‬ ‫וז"ל 'היורד לשדה חברו ונטעה‪ ,‬אם הייתה שדה העשויה ליטע אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה‬ ‫בקשת בעל השדה אך השדה היתה עומדת לכך‪ ,‬חייב בעל השדה לשלם כפי מה‬ ‫זו לנוטעה ונוטל מבעה"ב‪ ,‬ואם אינה עשויה וכו'' עיי"ש‪.‬‬ ‫שהיה מוכן לשלם עבור כך‪ ,‬והרמ"א הוסיף (בסימן ד') שאם בעל השדה הוא עצמו‬ ‫וכל זה דווקא בידע שזה של חברו‪ ,‬אבל אם חשב שהשדה שלו אינו נוטל בשבח יתר על ההוצאה‬ ‫אריס ישלם רק כפי מה שהיה רוצה ליתן שלא לטרוח בעצמו‪ .‬וא"כ בנ"ד לא יצטרך‬ ‫אפילו אם עשויה ליטע‪ ,‬כ"כ הרמב"ן (ב"מ ל"ח‪ ,):‬והובאה סברא זו בשו"ת הריב"ש (סי' תקט"ו)‬ ‫ראובן לשלם כלום לערבי שהיה יכול להביא אינסטלטור מומחה גם באופן מיידי‬ ‫עיי"ש‪ ,‬א"כ אינו נוטל אלא את ההוצאה‪.‬‬ ‫שעובד עם חשבונית]‪.‬‬ ‫אלא שיש לדון אם יגיע לו את ההוצאה עפ"י מה שכתבו התוס' והרא"ש (ב"ק ק"א‪ ).‬שדווקא‬ ‫מעתה יוכל הערבי לתבוע את שמעון‪ ,‬שהרי שמעון הזמין אותו והוא חייב לשלם מדין‬ ‫כשגופו נהנה ע"י אחר או ממונו נהנה ע"י מעשה של ממונו‪ ,‬אבל אם ממונו נהנה ע"י אחר (כגון‬ ‫תחב לבהמת חברו אוכלין לתוך פיה) פטור‪ ,‬ובש"ך (סי' שצ"א ס"ק ב') כתב שדברי התוס' שנויים‬ ‫שכירות פועלים שהרי לא אמר לו מראש שרק ראובן ישלם‪.‬‬ ‫בפלוגתא בין שני תירוצי תוס'‪ ,‬והוי ספיקא דדינא וא"א להוציא ממון‪.‬‬ ‫כעת יש לדון אם יוכל שמעון לגבות מראובן‪ .‬דהנה שמעון היה מוכרח להביא‬ ‫ועיי"ש בש"ך מה שמסיק דמ"מ נ"ל דמיירי שתחב אוכלין של אחרים וכו' אבל אם תחב אוכלין‬ ‫אינסטלטור כדי לעצור את הנזק‪ ,‬ואין דין שמעון כיורד שלא ברשות‪ ,‬שהרי היה‬ ‫שלו חייב לשלם לו דלא גרע מיורד שלא ברשות עיי"ש‪.‬‬ ‫מוכרח לכך‪ ,‬וכיון שסוף סוף שמעון תיקן את הצינור של ראובן ע"י הערבי‪ ,‬חייב ראובן‬ ‫א"כ מבואר בש"ך שגם בדמי ההוצאות צריך שיהיה כוונתו להשביח‪ ,‬שאל"כ כיון שההשבחה לא‬ ‫לשלם לו‪.‬‬ ‫באה מממונו בעצמו רק ממעשה אחרים אינו חייב לשלם הוצאותיו‪ ,‬ועכ"פ הוי ספיקא דדינא‪.‬‬ ‫אלא שמצד שני שמעון נהג בפזיזות שהיה צריך לפחות להודיע לראובן שלא סובל‬ ‫לפי"ד כתבו האחרונים במשביח שהייתה כוונתו לעצמו יש לדון אם יקבל הוצאותיו‪ ,‬אמנם י"ל‬ ‫דיחוי וא"א להמתין לביטוח‪ ,‬וראובן היה אומר לו שיביא בעל מקצוע שנותן חשבונית‪.‬‬ ‫שרק בהשבחה שאינה בעין‪ ,‬אבל אם הדבר בעין מוכח מהתוס' שחייב‪ ,‬וכ"כ באולם המשפט (סי'‬ ‫ומדלא עשה כן הרי גרם נזק לראובן שמצד אחד מחוייב ראובן לשלם על התיקון‬ ‫שצ"א) על דברי הש"ך‪.‬‬ ‫אלא שיש לדון לחייבו אפילו אם אין השבח בעין מדין נהנה או משתרשי ליה‪ ,‬ועיין או"ש (נזקי‬ ‫ומצד שני הפסיד את המימון מהביטוח‪.‬‬ ‫ממון פ"ג) ובשערי יושר (ש"ג פכ"ה) שיש לחלק בין משתרשי ליה לבין נהנה‪ ,‬שכ' תוס' בנהנה אם‬ ‫ואמנם לכאורה נחשב נזק בגרמי בשוגג‪ ,‬שגרם לראובן להפסיד החזר מהביטוח‪,‬‬ ‫אינו בעין לא צריך לשלם ובמשתרשי ליה חייב‪ ,‬וכ"כ המחנה אפרים (נזקי ממון סי' י"ב)‪ ,‬וא"כ יש‬ ‫ופטור מלשלם על כך ואילו החיוב של ראובן לשלם לשמעון הוא חיוב ברור ובמקומו‬ ‫לחייבו מדין משתרשי ליה‪.‬‬ ‫עומד‪.‬‬ ‫אמנם הקצוה"ח (סי' רמ"ו ס"ק ב') והנתיבות (שם) ס"ל שכל שנהנה אינו יכול לפטור את עצמו‪,‬‬ ‫אך יותר נראה שאף שהמזיק בגרמי בשוגג פטור מלשלם‪ ,‬מ"מ לתבוע את ראובן‬ ‫שלא רצה הנאה זו כי סו"ס הרי נהנה‪ ,‬עכ"פ יש שני סוגי הנאות יש הנאה שחיובה משום שנהנה‪,‬‬ ‫עבור תשלום האינסטלטור הערבי נראה שגם לא יוכל כיון שהוא זה שגרם לו הפסד‪.‬‬ ‫ויש הנאה משום משתרשי ליה‪ .‬בממון שאין לו תובעים חיובו משום משתרשי ליה‪ ,‬אבל בממון‬ ‫והוא הפסיד את עצמו שגרם לעצמו שלא יוכל לתבוע את ראובן‪.‬‬ ‫שיש לו תובעים חייב שהרי נהנה‪.‬‬ ‫[וכפי שמצאנו בשו"ע (חו"מ סימן רל"ב סי"ח) בדין המוכר שור בלי שיניים והמוכר לא‬ ‫עכ"פ לפי דברי האו"ש והשערי יושר חיובו מדין משתרשי ליה‪ ,‬וחיובו אפילו בהנאה שלא באה‬ ‫ע"י מעשה הנהנה או מממונו‪ ,‬כיון שמנע ממנו הוצאת ממון ויש בזה אריכות הרבה‪.‬‬ ‫ידע שאין לו שיניים והקונה לא בדק ולכן לא האכילו אוכל טחון והשור מת‪ ,‬דלכאורה‬ ‫לעניינינו כיון שהוציאו ממון על תיקון שאין בו הכחשה שהיה צריך לתקנו‪ ,‬יש לחייב עבור‬ ‫מעיקר הדין הוא מקח טעות וצריך המוכר להחזיר כספו‪ ,‬ואף שהקונה גם יש לו‬ ‫ההוצאה מדין משתרשי ליה‪ ,‬אלא שטענת ראובן היא שהיה עושה כן בזול יותר‪ ,‬ובודאי שא"א‬ ‫אשמה שלא בדק‪ ,‬מ"מ לא הזיק בידיים אלא בגרמא‪ ,‬אך השו"ע פסק שאף שהקונה‬ ‫לחייבו יותר מאשר משתרשי‪ ,‬לכן יכול לפטור עצמו בזול‪.‬‬ ‫פטור מלשלם מ"מ הפסיד את עצמו שלא יוכל לתבוע‪ .‬ועיין בנין שלם (הלכות הלואה‬ ‫אלא שראוי קצת לפשר ביניהם‪ ,‬כיון שיש לו גם רווח שלא טרח בתיקון‪ ,‬וראוי להתחשב בכך‪ .‬אך‬ ‫עמ' תקל"ד) שבדרך זו הלך הש"ך בכמה מקומות]‪.‬‬ ‫מ"מ מעיקר הדין א"א לחייבו יותר מהמחיר הזול שיכל לתקן‪.‬‬ ‫העולה להלכה‪ :‬למעשה נראה שלא יוכל שמעון לגבות מראובן על התיקון אלא כפי‬ ‫העולה להלכה‪ :‬חייב ראובן לשלם ללוי את הוצאות התיקונים כפי עלות המוסך בכפר ערבי‪.‬‬ ‫מה שהיה צריך ראובן לשלם השתתפות עצמית בלבד‪.‬‬ ‫אולם יש לפשר ביניהם מאחר וחסך לוי לראובן את הטרחה‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬הנה אף דמבואר בשו"ע (חו"מ סי' קנ"ו סעי' ג') שאין השכנים יכולים למחות במלמד‬ ‫שאלה‪ :‬לראובן היתה נזילה בבית ומחמתה ניזוק השכן התחתון וביה"ד פטר אותו מדין גרמא‪ ,‬כעת‬ ‫תינוקות בתוך ביתו‪ ,‬ולומר אין אנו יכולים לישן מקול התינוקות של בית רבן‪ ,‬וה"ה לכל דבר מצוה‬ ‫בעומדו לפני יוה"כ שואל האם צריך לבקש מהשכן מחילה על כך או לשלם לו על הנזק?‬ ‫שאינם יכולים למחות‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬יש מחלוקת בחייב בדיני שמים אם הוא חיוב ממוני או שהוא רק דין כפרה ותשובה‪ ,‬המאירי‬ ‫מכל מקום תקיעת שופר בסליחות אין בה מצוה אלא מנהג‪ ,‬וכמבואר בכה"ח (תקפ"א אות י"ג)‪,‬‬ ‫(ב"ק נ"ו‪ ).‬כתב שחייב בד"ש פסול לעדות ונקרא גזלן‪ ,‬מאידך היש"ש (ב"ק פ"ו סי' ו') כתב שצריך‬ ‫ממילא יכולים השכנים למחות שלא יתקעו בשופר‪.‬‬ ‫להודיעו דינך מסור לשמים‪ .‬לכן איך שלא יהיה נראה שיש חיוב לרצות את חבירו לפני יוה"כ אם יש‬ ‫אולם בראש השנה שתקיעת שופר מצוה‪ ,‬אין השכנים יכולים למחות שלא יתפללו בנץ החמה‪ ,‬כיון‬ ‫לו קפידא עליו ולא פייסו‪.‬‬ ‫שתפילת ותיקין מצוה היא‪.‬‬ ‫ונראה אפילו בגזלת קרקע שאין דין גזילה‪ ,‬מ"מ איסור לא תגזול יש בזה וכמבואר בשו"ע (חו"מ סי'‬ ‫ומיהו יעשו המתפללים כל אשר בידם למנוע הפרעה מחמת קול השופר‪ ,‬דאף דבשופר גזול אין‬ ‫שע"ו סעי' א')‪ ,‬ואם בנה בגג משותף ולא שילם לשכן שדרש או שיודע שיש לו קפידא עליו ולא מחל‪,‬‬ ‫חסרון של מצוה הבאה בעבירה דאין גזל בקול‪ ,‬אבל בגזל שינה שיש בהפרעת הקול ודאי איכא מצוה‬ ‫עליו לפייסו ולרצותו‪.‬‬ ‫הבאה בעבירה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם כשאומרים י"ג מידות יש עניין למנות אותם באצבעות?‬ ‫שאלה‪ :‬מי שטעה בתפילה ואמר "האל הקדוש" במקום "המלך הקדוש" ועוד לא התחיל בברכה‬ ‫תשובה‪ :‬אכן מצאנו לכמה מגדולי הדורות שנהגו כך‪ ,‬אמנם מחמת שיש בזה כמה שיטות מהם הי"ג‬ ‫הבאה‪ ,‬האם יכול לתקן או צריך לחזור לראש התפילה?‬ ‫מידות ומהיכן להתחיל למנות‪ ,‬לכן שב ואל תעשה עדיף‪( .‬עיין חזו"ע ימים נוראים עמ' ל"ג)‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אם נזכר בתוך כדי דיבור 'שלום עליך רבי' יכול לתקן ולומר המלך הקדוש‪ ,‬אבל אם עבר זמן‬ ‫שאלה‪ :‬מה שנהגו להוסיף ולומר בעשי"ת עושה השלום‪ ,‬האם נוהגים כך גם בעושה שלום שאומרים‬ ‫תוכ"ד ועוד לא התחיל את הברכה הבאה רק שהה בשתיקה‪ ,‬יש שרצו לומר שיכול לתקן כמו שכתב‬ ‫בקדישים?‬ ‫בשו"ע (או"ח ס' ר"ו) ששהייה בשתיקה בין ברכה להנאה לא הוי הפסק‪ .‬אבל יש לחלק דשאני התם‬ ‫תשובה‪ :‬נראה שלא צריך לומר‪( .‬עיין חזו"ע ימים נוראים עמ' פ"ב)‪.‬‬ ‫שהברכה הייתה כתקנה משא"כ כאן ששינה ממטבע הברכה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬העיריה הציבה קרוואן לביה"כ מול בניין מגורים‪ ,‬ובביה"כ אומרים סליחות קודם הנץ החמה‬ ‫לכן להלכה רק אם תיקן תוכ"ד יכול להמשיך‪ ,‬אבל אם עבר הזמן צריך לחזור לראש‪.‬‬ ‫עם שופר‪ ,‬האם אפשר להתנגד לכך משום שמפריע לילדים שמתעוררים בלילה?‬ ‫לשאלות ובירורים ניתן לפנות‬ ‫ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'‬ ‫בשבוע שעבר דנו ביזם אשר שילם הוצאות מרובות בגין מלחמה שפרצה ותובע את הרכישה שנחתם בין היזם לבין הרוכשים נכתב כי היזם מתחייב לבנות ולמסור את הדירה‬ ‫הרוכשים להשתתף בהוצאות‪ ,‬והעלנו שבדין קבלן יש לחלק בין אם נמצא באמצע הבניה לרוכש ע"פ הסכם הבנייה שנחתם בין היזם לבין הקבלן‪ ,‬הרי שיש התחייבות מצידו לבנות‬ ‫ולמסור את הדירה‪ ,‬ומעתה נחשב לקבלן המתחייב לבנות ולמכור‪ ,‬ואינו נחשב כמתווך או‬ ‫לבין אם סיים את הבניה‪ ,‬כעת נדון אם אפשר לדמות את דין היזם לדין קבלן‪.‬‬ ‫אמנם בנדון השאלה יש לדון היאך נדון את היזם – כמתווך או כקבלן המתחייב לבנות‪ ,‬או שותף‪ ,‬ויש עליו חיוב גמור למסור את הדירות‪.‬‬ ‫שמא כשותף שהרי הוא לא היה רוכש את הדירות ואפי' לא את הדירה המקורית‪ ,‬אלא היה ומכיוון שהמחירים עלו‪ ,‬יש לתלות במחלוקת שהבאנו בשבוע שעבר‪ ,‬וכן ישנן השלכות‬ ‫בתחילה משדך רוכש אחד או שנים ע"מ לקנות את הדירה המקורית‪ ,‬ולאחר מכן מתחיל נוספות בהגדרתו כך וכדלהלן‪.‬‬ ‫ברם עדיין יש לדון‪ ,‬מאחר ויש דירות שהעסקה אינה רשומה בשום מקום‪ ,‬וגם לאחר סיום‬ ‫לבנות ולמכור לאחרים את הדירות שבתכנון‪.‬‬ ‫בנוסף לאמור לעיל טען היזם כי למעשה מאחר והיה אנוס בפריצת המלחמה‪ ,‬ע"פ שורת הבנייה יכול היזם לומר דכל עוד לא משלמים לו את הוצאותיו אינו מוסר את הדירות‪,‬‬ ‫הדין היה יכול להמתין עד שהמצב יירגע ויחזור לקדמותו‪ ,‬או לפחות למצב יציב ושפוי‪ ,‬ורק ולעולם הוא מוחזק‪.‬‬ ‫לאחר מכן היה חוזר לבנות (וגם אם המחירים עלו אחרי המלחמה‪ ,‬עדיין לא כמו שעלו אמנם במקום שכספי הרוכשים נמצאים בחשבון נאמנות‪ ,‬ולא ביד היזם הרי זה כנמצא ביד‬ ‫בתחילת המלחמה) ורק מחמת לחצי הרוכשים התאמץ מאוד ושכר פועלים יקרים ע"מ שליש‪.‬‬ ‫לסיים את הבנייה ולמסור את הדירות‪ ,‬כך שלדרוש ממנו לממן את העלויות הגדולות מאוד אלא דינו דשליש גופא נידון באחרונים‪ ,‬ראה בספר דברי הגאונים (כלל ק"ז סימן ג')‬ ‫(ובכך למעשה לא נשאר לו שום רווח) הרי זו כפיות טובה‪ ,‬וגם אינו נכון ע"פ דין שהרי הוא שהביא מתשובת בית שלמה (חו"מ סי' ע"ג‪ ,‬ע"ד) שהסתפק בדין אחד שהפקיד ביד שליש‬ ‫עד שיתבררו טענותיו‪ ,‬ונשאר הדבר בספיקא דדינא‪ .‬ולמסקנת דבריו שהוא בחזקת מרי‬ ‫נחשב כיורד לשדה חברו ברשות‪ ,‬המקבל את כל יציאותיו ואף מקבל רווח‪.‬‬ ‫הגדרת מעמד היזם הייתה ההכרעה הראשונה שהכריע הבורר‪ ,‬והחליט שמכיוון ובחוזה קמא‪ ,‬ומעתה בנד"ד א"א להוציא מיד הנאמן תשלום נוסף מסיבת עליית מחירים‪.‬‬ ‫הרה"ג תמיר ישי אסולין שליט"א‬ ‫לא יסמוך על שום דבר‪ ,‬ואם סמך צ"ע אם יחזור ויתודה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד יש להתנהג לכתחילה באמירת הפיוט 'לך אלי תשוקתי'?‬ ‫תשובה‪ :‬הנה בגמ' ביומא (דף פ"ז‪ ):‬איתא‪' ,‬חכמים אומרים צריך שיתודה קודם שיאכל וישתה שמא מעתה כיון דראוי לכתחילה לצאת בזה ידי חובת וידוי יש לעמוד בפיוט זה‪ .‬וכ"כ הפרי חדש (ס"א) דיש‬ ‫יארע דבר קלקלה בסעודה‪ ,‬ואף על פי שהתודה קודם שיאכל וישתה‪ ,‬מתודה לאחר שיאכל וישתה לקום בפיוט זה כדי לצאת ידי סברת הרמב"ן‪ .‬וכ"כ בשו"ע הרב (סימן תר"ז) ראוי לכל אדם להחמיר על‬ ‫עצמו כסברא השניה וכשרואה בין השמשות ממשמש ובא יעמוד ויתוודה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬מבואר דהזהיר תרתי‬ ‫שמא אירע דבר קלקלה בסעודה‪ ,‬וכו'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ונחלקו הראשונים בפירוש דברי הברייתא‪ ,‬דעת הרמב"ם (פ"ב מתשובה ה"ז) והרא"ש (בתוספותיו לאומרו קודם חשיכה ובעמידה וכמו שנתבאר‪ .‬וכ"כ בכה"ח (סימן תר"ז ס"ק ב') דהגם דבב"י כתב דלא‬ ‫שם)‪ ,‬שמתוודה לאחר שיאכל וישתה היינו בתפילת ערבית‪ .‬אבל דעת הרמב"ן (שם) שמתוודה לאחר נהגו בזה מ"מ כמה אחרונים כתבו דכן ראוי לנהוג‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫שיאכל וישתה היינו לאחר אכילה קודם חשיכה‪ ,‬וטעם תקנה זו כדי שיכנס ליום הכיפורים כשהוא אלא שלא נהגו בזה ומי שיעמוד יש לחוש ליוהרא‪ ,‬ובפרט שכן העיד הב"י שלא נהגו כהרמב"ן‪ .‬מ"מ‬ ‫בתשובה‪ ,‬ולכן מלבד מה שצריך להתוודות קודם סעודה משום חשש קלקלה בסעודה צריך גם לאחר כיון שכתבו רבים מן האחרונים דראוי להחמיר בזה‪ ,‬ובפרט שכן נהגו לומר את פיוט לך אלי תשוקתי‪,‬‬ ‫ובפשיטות הוא כדי לצאת ידי הרמב"ן‪ ,‬ממילא נראה דיש אפשרות לקיים זאת בדרך שלא יהיה ניכר‬ ‫הסעודה קודם חשיכה‪ .‬וברמב"ן הוכיח את דבריו וגם הביא סייעתא לדבריו מדברי התוספתא‪.‬‬ ‫להלכה בב"י כתב דהעולם לא נהגו בזה כדברי הרמב"ן‪ ,‬וכן בשו"ע (או"ח סימן תר"ז ס"א) כתב צריך ולא יהיה חשש יוהרא ‪ -‬א‪ .‬אפשר לעמוד שלא במתכוין בשעת קטעי אמירת הוודוי ולכוין בזה לצאת‬ ‫להתוודות במנחה קודם סעודה המפסקת‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולא הזכיר שצריך להתוודות גם קודם חשיכה‪ ,‬זאת ידי דעת הרמב"ן‪ .‬ב‪ .‬אפשר לומר את המילים 'חטאנו עוינו פשענו' קודם בואו לבית הכנסת סמוך‬ ‫לשקיעה ובזה יוצא ידי חובת הרמב"ן [שהרי זהו עיקר הוודוי כמו שכתב הרמב"ם‪ ,‬וכמבואר בשו"ע‬ ‫משום דלא ס"ל כהרמב"ן‪.‬‬ ‫אבל במשנ"ב (שם ס"ק א') כתב בשם השל"ה שראוי להחמיר כדעת הרמב"ן‪ ,‬וכן נהגו בזמנינו או"ח סימן תרכ"ב ס"ה]‪.‬‬ ‫שאומרים אז תפילה זכה‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬והוא מה שנוהגים הספרדים לומר פיוט לך אלי תשוקתי שיש בו ויש בתי כנסיות שמתאחרים באמירת פיוט לאחר חשיכה ובאותם המקומות‪ ,‬הרוצה להחמיר לצאת‬ ‫ידי דעת הרמב"ן יצטרך לומר את הוידוי בינו לבין עצמו קודם חשיכה‪.‬‬ ‫אמירת וידוי (אשמתי בגדתי וכו')‪.‬‬ ‫והנה כדי לצאת באמירת פיוט זה ידי חובת הרמב"ן‪ ,‬יש להיזהר בתרתי ‪ -‬א‪ .‬יש לומר פיוט זה קודם העולה להלכה‪ :‬בפיוט לך אלי תשוקתי שיש קטעי וידוי אפשר לצאת בזה ידי חובת וידוי לדעת‬ ‫חשיכה‪ ,‬שכן זהו עיקר המצוה לדעת הרמב"ן וכמו שנתבאר‪ .‬ב‪ .‬יש לומר את קטעי הוודוי בעמידה‪ ,‬הרמב"ן‪ ,‬אבל יש להקפיד לאומרו קודם חשיכה‪ ,‬וגם לאומרו בעמידה‪ .‬ובמקומות שלא נהגו לעמוד‬ ‫שכן בשו"ע (שם ס"ג) איתא שצריך להתודות מעומד‪ .‬וכתב המשנ"ב (שם ס"ק י') שאף אין לעמוד משום יוהרא‪ ,‬אבל ראוי לעשות כן בינו לבין עצמו בעמידה‪.‬‬ ‫להנצחת העלון‬ ‫לשכה לממונות 'זכור לאברהם'‬ ‫בית הוראה 'עושה שלום'‬ ‫רחוב אש קודש ‪ 6‬ביתר עילית‬ ‫או לקבלתו במייל‬ ‫‪055-6743601‬‬ ‫‪02-3750741‬‬ ‫‪BeitHoraaOsehShalom@gmail.com‬‬ ‫‪Zachor123456@gmail.com‬‬ ‫ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות ‪8:00-00:00‬‬