gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון י"ג‪ ,‬ו' תשרי תשפ"ז‬ ‫חלק האגדה לאחר הפלפול‬ ‫מדרשה לשבת שובה‪ ,‬פרשת האזינו‪ ,‬שנת תש"ע לפ"ק‬ ‫בגמרא יומא (פו‪ ).‬אמר ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה'‬ ‫אלקיך‪ ,‬ר' יוחנן אמר עד ולא עד בכלל‪ ,‬ומי אמר ר' יוחנן הכי והא אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה‬ ‫את לא תעשה שבתורה‪ ,‬שנאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר וגו' עד ושוב אלי‬ ‫נאום ה'‪ ,‬לא קשיא הא ביחיד הא בצבור עכ"ד לגירסת העין יעקב וילקוט (הושע י"ד)‪ .‬וצריך ביאור‬ ‫מאי קאמר ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬דהיינו שצריך להגיע עד הקב"ה‪ ,‬הלא אם‬ ‫אין התשובה מגעת להקב"ה אם כן לא הועיל כלום‪ ,‬שהרי התשובה היא אל הקב"ה ופשיטא‬ ‫שהתשובה צריכה להגיע להקב"ה‪ .‬ועוד יותר קשה מה שאמר ר' יוחנן עד ולא עד בכלל‪ ,‬הלא אם אין‬ ‫התשובה מגעת עד הקב"ה ממש א"כ לא הועיל כלום‪ ,‬ואיך יתכן שהנביא הושע אומר שובה ישראל‬ ‫עד ה' אלקיך עד ולא עד בכלל‪.‬‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬עפ"י מה ששמעתי ממורי הגה"ק בעל ויחי יוסף מפאפא זצ"ל‪ ,‬ענין תשובת רבי סעדיה‬ ‫גאון‪ ,‬שפעם אחת נסע רבי סעדיה‬ ‫גאון מביתו למקום רחוק‪ ,‬ואחר‬ ‫איזה זמן חזר לביתו והתחיל‬ ‫להתנהג בסיגופים ותשובה ולא‬ ‫ידעו טעם הדבר‪ ,‬עד ששאלוהו על‬ ‫טעם הנהגתו זו‪ ,‬וענה‪ ,‬כי בהיותו‬ ‫בעיר רחוקה אשר שם לא הכירוהו‬ ‫התאכסן אצל בעל בית אחד והלה‬ ‫נהג בו כבוד כהוגן במאכל ומשתה‬ ‫ולינה בכבוד‪ ,‬ופעם אחת הגיע‬ ‫לאותו העיר איש זר‪ ,‬ואמר להם‬ ‫האם לא ידעתם מי הוא האורח הזר שנמצא אצליכם איזה זמן‪ ,‬ואמר להם שזהו הגאון רבי סעדיה‬ ‫הגדול המפורסם בעולם‪ ,‬ובני אותה העיר אף ששמעו את שמעו של רבי סעדיה מרחוק‪ ,‬אבל מעולם‬ ‫לא ראוהו ועל כן לא ידעו כי רבי סעדיה זה הוא האורח אצלם איזה זמן‪ ,‬ויהי כאשר שמע בעל‬ ‫האכסניא שאורחו הוא הגאון המפורסם רבי סעדיה גאון‪ ,‬נכנס אליו ונפל לפני רגליו וביקש ממנו‬ ‫מחילה על שלא כבדוהו כהוגן‪ ,‬וענה לו רבי סעדיה‪ ,‬מה הצורך לבקש מחילה‪ ,‬הלא כבדתני כמיטב‬ ‫יכולתך באכילה ושתיה ולינה ונתת לי כל הצטרכותי‪ ,‬וענה בעל האכסניא אמת שכבדתי אותך אבל‬ ‫רק כפי שמכבדים אורח סתם‪ ,‬אבל אילו ידעתי שמר הוא הגאון המפורסם רבי סעדיה גאון‪ ,‬כי אז‬ ‫הייתי מכבדו ביתר שאת‪ ,‬כי אף שכבדוהו כדרך שמכבדים אורחים חשובים אבל עדיין לא הגעתי‬ ‫עד כדי כיבודו של רבי סעדיה גאון שהוא גאון מפורסם בכל העולם‪.‬‬ ‫וכשהגיע רבי סעדיה גאון לביתו‪ ,‬התבונן בדבריו של בעל האכסניא ואמר לעצמו‪ ,‬הרי אני רואה‬ ‫שבעל האכסניא כיבד אותי כראוי‪ ,‬ואעפ"כ מכיון שלא כיבד אותי לדעתו כפי הראוי לכבד ביותר‬ ‫אדם גדול כרבי סעדיה גאון‪ ,‬ע"כ ביקש ממני סליחה ומחילה‪ ,‬א"כ אני אף שעשיתי מצוות ומעשים‬ ‫טובים ועשיתי תשובה גם עד עכשיו‪ ,‬אבל אלו התבוננתי ביותר בגדלות הבורא‪ ,‬כי אז הייתי מבין כי‬ ‫התשובה שלי צריכה להיות במדרגה גדולה יותר מזה שלא הגעתי אליה‪ ,‬ועל כן קיבל עליו לעשות‬ ‫סיגופים ותשובה גדולה על שלא עבד את בוראו ולא עשה תשובה כפי מה שראוי לפי גדלות הבורא‬ ‫כפי הבנתו עכשיו‪ .‬עד כאן המעשה‪.‬‬ ‫ועל פי זה יש לפרש מימרא דר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬דגם בשמים מקום כבודו‬ ‫של הקב"ה יש מדרגות שונות‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל (דברים רבה ב') שיש שבע רקיעים‪ ,‬שמים‪ ,‬ושמי‬ ‫שמים רקיע שחקים מעון זבול ערפל‪ ,‬ויש בחינות מתיבתא דרקיע ויש אחורי הפרגוד‪ ,‬והמדרגה‬ ‫הגדולה ביותר של כבוד השי"ת הוא כסא הכבוד‪ ,‬שהכסא שהמלך יושב עליו הוא מקום כבודו הגדול‬ ‫ביותר‪ .‬והנה כשהאדם חוטא ח"ו‪ ,‬הרי הוא פוגם בכבודו של הקב"ה‪ ,‬וכשרוצה לחזור בתשובה הרי‬ ‫הוא צריך שהתשובה תגיע עד כדי כפרת הפגם הגדול ביותר בכבודו של מקום‪ ,‬ולכן אמר ר' לוי דלא‬ ‫סגי אם התשובה מגעת למטה מכסא הכבוד‪ ,‬דאז אין התשובה שלימה‪ ,‬כיון שלא ביקש מחילה לפי‬ ‫גודל כבודו של הקב"ה‪ ,‬וא"כ אין זו תשובה שלימה‪ ,‬כמו בעובדא דרבי סעדיה גאון שכל זמן שלא‬ ‫עשה תשובה כפי גודל מדרגתו בהכרת גדלות הבורא‪ ,‬חשב שלא עשה תשובה כהוגן‪ ,‬ועל כן אמר ר'‬ ‫לוי שגדולה תשובה אמתית היא רק אם התשובה מגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬דהיינו שהוא שב בתשובה‬ ‫לפי המדרגה הגדולה ביותר שהוא עד כסא הכבוד‪.‬‬ ‫ובזה יובן הא דאיתא בשו"ע או"ח (סי' תר"ז ס"ד) דעונות שהתודה עליהם ביוהכ"פ שעבר ולא שנה‬ ‫עליהם אפילו הכי יכול לחזור ולהתוודות עליהם [ובמ"ב הביא ממג"א דבגמרא קאמר דה"ז משובח‬ ‫משום דכתיב וחטאתי נגדי תמיד ע"ש]‪ ,‬ולכאו' אם עשה תשובה מאהבה שזדונותיו נעשין כזכיות‬ ‫א"כ כבר נמחק החטא לגמרי ואינו‬ ‫משובח לחזור ולהתוודות‪ .‬ולהנ"ל א"ש‬ ‫דאפשר דמה שהתוודה ושב בתשובה‬ ‫בשנה הקודמת היינו לפי הדגתו בגדלות‬ ‫הבורא באותה שעה‪ ,‬אבל אפשר‬ ‫שבינתיים נתגדלה השגתו וא"כ צריך‬ ‫תשובה חדשה וכענין תשובת רבי סעדיה‬ ‫גאון שהתשובה הקודמת לא מספיקה‪,‬‬ ‫וע"כ יכול לחזור ולהתוודות כי הוא‬ ‫מרגיש שתשובתו הקודמת היתה לפי‬ ‫קוטן השגתו‪ ,‬וע"כ אם הוא חוזר ומתוודה‬ ‫ה"ז משובח שהוא מראה שהוא מתעלה‬ ‫תמיד בהשגתו שהבין גדלות הבורא וע"כ מרגיש שצריך תשובה חדשה‪.‬‬ ‫ור' יוחנן חולק ואומר עד ולא עד בכלל‪ ,‬כלומר שבאמת אי אפשר שהאדם ישיג את גדלות כבוד‬ ‫הקב"ה בשלימות‪ ,‬שהוא מקום כסא הכבוד‪ ,‬כי לא יראני האדם וחי‪ ,‬ועל כן מה שנאמר שובה ישראל‬ ‫עד ה' אלקיך‪ ,‬היינו עד ולא עד בכלל‪ ,‬אבל עד כסא הכבוד ממש אי אפשר‪ ,‬כי גדלות הבורא אי אפשר‬ ‫להשיג בשלימות‪.‬‬ ‫[ועל זה מקשה הש"ס ומי אמר ר' יוחנן הכי והא אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה לא תעשה‬ ‫שבתורה‪ ,‬ולר' יוחנן דסובר עד ולא עד בכלל‪ ,‬נמצא שאי אפשר שתהא התשובה בשלימות‪ ,‬וא"כ‬ ‫ליכא אלא בתשובתו חצי מצוה וחסר משלימות המצוה‪ ,‬ואיך יכול חצי מצוה לדחות לא תעשה –‬ ‫ויש להוסיף עוד דקושיית הגמרא הוא דהא ר' יוחנן סובר דחצי שיעור אסור מן התורה‪ ,‬וא"כ יוצא‬ ‫דגם חצי שיעור יש בו חשיבות‪ ,‬וכיון דחסר מהתשובה חצי שיעור‪ ,‬דהא איהו סובר דהתשובה מועלת‬ ‫רק עד ולא עד בכלל‪ ,‬נמצא דחסר חלק חשוב מן התשובה‪ ,‬ואינו יכול לדחות לא תעשה‪ .‬ומתרץ לא‬ ‫קשיא הא ביחיד הא בצבור‪ ,‬דאה"נ דכל יחיד מישראל אי אפשר שישיג גדלות הבורא בשלימות‪,‬‬ ‫וממילא תשובתו הוא רק בגדר עד ולא עד בכלל‪ ,‬אבל בצבור דהיינו כל ישראל יחד‪ ,‬שכל אחד משיג‬ ‫גדלות הבורא לפי השגתו‪ ,‬וכל ישראל יחד משיגים מה שאפשר שישיג בשר ודם‪ ,‬לכן מועלת תשובת‬ ‫הצבור כיון ששבים אל הקב"ה לפי המדרגה הגדולה ביותר שיכול האדם להשיג‪].‬‬ ‫והנה אמרו חז"ל ראש השנה (יח‪ ).‬דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב‪ ,‬אלו עשרה ימים שבין‬ ‫ראש השנה ליום הכפורים‪ ,‬ומבואר שם בגמרא דבעשרה ימים אלו מתקבלת התשובה אף ביחיד‪.‬‬ ‫ויש להסביר עפ"י מעשה בבעל צדקה גדול שהכניס לביתו אורחים הרבה‪ ,‬ופעם אחת ראה בבית‬ ‫הכנסת אורח עני ובלוי בבגדיו‪ ,‬וחשש שמא אשתו לא תרצה שיביאהו לביתה‪ ,‬ואמר בעל הבית ראיתי‬ ‫בבית הכנסת אני קרוב ואיני יודע מה לעשות‪ ,‬ואמרה אשתו הלא אתה תמיד מביא אורחים ותביא‬ ‫גם עני זה ומה החידוש בזה‪ ,‬וענה‪ ,‬כי העני הזה קרוע מאוד ושמא לא תתרצה להביאו לביתה‪ ,‬ואמרה‬ ‫ומה נעשה הלא הוא קרוב‪ ,‬וקרוב מוכרחים להכניס בבית‪ ,‬אף אם הוא קשה‪ .‬וכמו כן בימים‬ ‫הנוראים כשישראל מבקשים מהקב"ה שנה טובה‪ ,‬והמקטרגים אומרים שלא לקבל תשובתם כי‬ ‫אינם ראויים לכך‪ ,‬ואומר להם הקב"ה דקרוב שאני וישראל הם עם קרובי ומוכרחים לקבלם‪ .‬וזה‬ ‫שאמר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב‪ ,‬שבשעה שהקב"ה מכריז שאנחנו ישראל הנני קרוביו‬ ‫אז צריכין להתפלל ולבקש מהקב"ה כל צרכינו‪ ,‬כי קרוב יש לו דין אחר‪ ,‬והיינו קראוהו בהיותו‬ ‫קרוב‪.‬‬ ‫ועל פי זה יש ליישב הא דאומרים‬ ‫בראש השנה ויוכ"פ לא' עורך דין‪,‬‬ ‫וקשה הלא אמרו באבות (פ"א) אל‬ ‫תעש עצמך כעורכי הדיינין‪,‬‬ ‫ופירש"י כתובות (נב‪ ):‬שאוהב אחד‬ ‫מבעלי דינין ומטעים זכויותיו לדיין‬ ‫עיי"ש‪ ,‬וקשה איך נעשה הקב"ה‬ ‫עורך דין לישראל‪ .‬אולם בגמרא‬ ‫כתובות שם אמרו דסבר ר' יוחנן‬ ‫מעיקרא דלקרוב מותר להיות‬ ‫מעורכי דיינין דכתיב ומבשרך אל תתעלם‪ ,‬ולכן הקב"ה שהוא קרוב בעשרת ימי תשובה מותר להיות‬ ‫עורך דין לישראל [ואף דמסיק התם דלאדם חשוב שאני‪ ,‬ופירש"י כתובות (פו‪ ).‬לפי שלמדין ממנו‬ ‫ויש שיעשו אף שלא לקרובים עיי"ש‪ ,‬י"ל דלגבי הקב"ה ליכא חשש זה‪ ,‬וכעין מה שאמרו שאין‬ ‫הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים‪ ,‬ומכל שכן שלא תצא תקלה ע"י הקב"ה עצמו]‪.‬‬ ‫והנה בנוהג שבעולם עשיר שיש לו קרוב עני אינו מתייחס אליו כי אין זה כבוד בשבילו‪ ,‬אבל עני שיש‬ ‫לו קרוב עשיר הרי העני מתייחס אליו שפלוני עשיר הוא קרובו‪ ,‬אבל אם העשיר אומר שפלוני עני‬ ‫הוא קרובו‪ ,‬א"כ ודאי שהעני מכריז ומסכים שהעשיר הוא קרובו‪ .‬וא"כ בימים אלו שהקב"ה שהוא‬ ‫עשירו של עולם אומר שאנחנו ישראל הנני קרוביו‪ ,‬א"כ בודאי שאנו בני ישראל אשר כדלים וכרשים‬ ‫דפקנו דלתיך צריכים להכריז ולזכור שהקב"ה הוא קרובינו‪.‬‬ ‫לכן צריכים אנו לקיים דברי הנביא דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב והוא בעשרת ימי‬ ‫תשובה‪ ,‬שבימים אלו שהקב"ה מכריז שהנני קרוביו‪ ,‬א"כ צריכין אנו ודאי להתקרב להקב"ה בתורה‬ ‫במצוות ובמעשים טובים‪ ,‬וממילא יכול כל אחד לפעול שתתקבל תפלתו‪ .‬ויעזור השי"ת שהשנה‬ ‫הבאה עלינו‪ ,‬תהא שנה טובה ומתוקה‪ ,‬שנה שיתמלאו כל משאלות לבנו לטובה‪ ,‬ונזכה לראות‬ ‫בגאולת ישראל על ידי משיח צדקנו ונזכה לראות בבנין בית המקדש במהרה בימינו‪ ,‬ובא לציון גואל‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫מקצת זכרונות מימי הזוהר וההוד‬ ‫במחיצת רבינו הגה"ק בעל 'להורות נתן' זי"ע‬ ‫בימי הרחמים והסליחות – חלק ב'‬ ‫אחרי ראש השנה‪ ,‬אי היה אפשר לדבר עם רבינו זי"ע‪ ,‬משום שהיה עסוק בהכנת דרשת שבת שובה‪.‬‬ ‫הדרשה שנאמרה במשך ‪ 3‬שעות רצופות‪ ,‬התחלקה לשלושה חלקים‪ :‬אגדה פלפול ומוסר‪.‬‬ ‫זו היתה חוויה רוחנית מיוחדת‪ .‬רבינו זי"ע היה עטוף בטליתו והשמיע קולו ברמה‪ .‬ב‪ 30-‬השנים‬ ‫הראשונות לכהונתו הרבנית המפוארת (תשכ"ה – תשנ"ה) אמר את דרשתו ללא מזגנים‪ ,‬כשטיפות‬ ‫זיעה מרטיבות את טליתו מרוב ההתלהבות דקדושה וריתחא דאורייתא‪.‬‬ ‫בערב יום הכיפורים מיהר רבינו זי"ע‬ ‫להתפלל תפילת שחרית בשעה מוקדמת‬ ‫ומיד אחר כך עשה את מנהג הכפרות‪.‬‬ ‫לאחר מכן ירד רבינו לחצר ביתו ובדק‬ ‫את סכין השחיטה שהציג השוחט‬ ‫הרה"ח ר' דב דסקל ז"ל‪ .‬אחרי השחיטה‬ ‫אמר את ברכת 'על כסוי דם בעפר'‪.‬‬ ‫אחרי הכיסוי החליפו פני רבינו צבעים‪,‬‬ ‫וארשת פניו הפכה חיל ורעדה לקראת‬ ‫היום הקדוש‪.‬‬ ‫לקראת כניסת היום הקדוש התכנסו כל‬ ‫המתפללים יחדיו בחיל ורעדה ליד הכהן‬ ‫הגדול‪.‬‬ ‫את תפילת כל נדרי שנאמרה ברטט ע"י‬ ‫רבינו זי"ע בנוסח העתיק אי אפשר‬ ‫לתאר‪ .‬מי שזכה לעמוד במחיצתו‬ ‫ברכת השנים מרבינו זי"ע – שנת תשכ"ג‬ ‫כשאמר את הפסוק 'ונסלח לכל עדת בני ישראל' או כשנשמע קולו בקודש בברכת 'שהחיינו' בליל‬ ‫יום כיפור פחד ואימה אחזוהו‪ .‬אשרי עין ראתה אלה‪.‬‬ ‫את הנוסח המרגש שהשמיע על הפסוק 'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם'‪ ,‬אי אפשר לשכוח‪.‬‬ ‫הנימה מהדהדת באזנינו עד עצם היום‪ ,‬וגם מראה הדמעות שניגרו כמים מכל מתפללי ביהמ"ד‪ ,‬אי‬ ‫אפשר למחוק מהזיכרון‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬בתפילת מוסף‪ ,‬עת ניגש רבינו זי"ע לפני העמוד‪ ,‬הותירה עלינו תפילות היום חותם עז‪.‬‬ ‫ברגשי קודש השמיע רבינו זי"ע את הנעימה הערבה 'שלא שם חלקנו כהם וגורלינו ככל המונם' –‬ ‫והלבבות התאחדו בסילודין לפני הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫לאחר מכן סדר ה'עבודה' שנאמרה ע"י רבינו זי"ע בנוסח העתיק בחרדת קודש‪.‬‬ ‫ה'קדיש' שלפני תפילת נעילה הרעידה את כולם‪ .‬השאגות והבכיות של רבינו לפני העמוד "ואתה‬ ‫הרבית סליחתינו"‪" ,‬למען נחדל מעושק ידינו" – הזעקות הללו נספגו בקירות בית המדרש‪.‬‬ ‫היום הקדוש נחתם עם ה'קדיש' בניגון שמחה כשלאחריו תקע רבינו זי"ע תשר"ת‪ ,‬שוב בקול צלול‬ ‫ודק‪.‬‬ ‫כיון שתפילת רבינו זי"ע היתה להבת‬ ‫אש וכל בגדיו היו ספוגים מזיעה‪ ,‬היו‬ ‫צריכים לייבשם ימים רבים אחר כך‪.‬‬ ‫את הקיטל‪ ,‬הטלית ואת הכיפה‬ ‫הלבנה המעוטרת לא כיבסה הרבנית‬ ‫ע"ה עד פסח‪ ,‬כדי לשמר את‬ ‫התפילות הנשגבות שהיו ספוגות‬ ‫במלבושים אלו‪.‬‬ ‫(מבוסס על מאמרו של רבי חיים‬ ‫גשטטנר שליט"א והרבנית מרת ג‪.‬‬ ‫בידרמן תחי' צאצאי רבינו זי"ע‬ ‫בחוברת 'פנים מאירות'‪ ,‬ותשואות‬ ‫חן חן להם)‪.‬‬ ‫קידוש לבנה מוצאי יום כיפור‬ ‫חתימה טובה לכל קוראינו ולכל בית ישראל‬ ‫גמר‬ ‫תודות‪ :‬משפ' וידר בני ברק ומכון להורות נתן‪.‬‬ ‫מייל‪ - 7683428@gmail.com :‬טלפון‪052-7683428 :‬‬