תולדותיהם של צדיקים · Toldoiseihem Shel Tzadikim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גליון י"ג ,ו' תשרי תשפ"ז
חלק האגדה לאחר הפלפול
מדרשה לשבת שובה ,פרשת האזינו ,שנת תש"ע לפ"ק
בגמרא יומא (פו ).אמר ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה'
אלקיך ,ר' יוחנן אמר עד ולא עד בכלל ,ומי אמר ר' יוחנן הכי והא אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה
את לא תעשה שבתורה ,שנאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר וגו' עד ושוב אלי
נאום ה' ,לא קשיא הא ביחיד הא בצבור עכ"ד לגירסת העין יעקב וילקוט (הושע י"ד) .וצריך ביאור
מאי קאמר ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ,דהיינו שצריך להגיע עד הקב"ה ,הלא אם
אין התשובה מגעת להקב"ה אם כן לא הועיל כלום ,שהרי התשובה היא אל הקב"ה ופשיטא
שהתשובה צריכה להגיע להקב"ה .ועוד יותר קשה מה שאמר ר' יוחנן עד ולא עד בכלל ,הלא אם אין
התשובה מגעת עד הקב"ה ממש א"כ לא הועיל כלום ,ואיך יתכן שהנביא הושע אומר שובה ישראל
עד ה' אלקיך עד ולא עד בכלל.
ונראה לומר ,עפ"י מה ששמעתי ממורי הגה"ק בעל ויחי יוסף מפאפא זצ"ל ,ענין תשובת רבי סעדיה
גאון ,שפעם אחת נסע רבי סעדיה
גאון מביתו למקום רחוק ,ואחר
איזה זמן חזר לביתו והתחיל
להתנהג בסיגופים ותשובה ולא
ידעו טעם הדבר ,עד ששאלוהו על
טעם הנהגתו זו ,וענה ,כי בהיותו
בעיר רחוקה אשר שם לא הכירוהו
התאכסן אצל בעל בית אחד והלה
נהג בו כבוד כהוגן במאכל ומשתה
ולינה בכבוד ,ופעם אחת הגיע
לאותו העיר איש זר ,ואמר להם
האם לא ידעתם מי הוא האורח הזר שנמצא אצליכם איזה זמן ,ואמר להם שזהו הגאון רבי סעדיה
הגדול המפורסם בעולם ,ובני אותה העיר אף ששמעו את שמעו של רבי סעדיה מרחוק ,אבל מעולם
לא ראוהו ועל כן לא ידעו כי רבי סעדיה זה הוא האורח אצלם איזה זמן ,ויהי כאשר שמע בעל
האכסניא שאורחו הוא הגאון המפורסם רבי סעדיה גאון ,נכנס אליו ונפל לפני רגליו וביקש ממנו
מחילה על שלא כבדוהו כהוגן ,וענה לו רבי סעדיה ,מה הצורך לבקש מחילה ,הלא כבדתני כמיטב
יכולתך באכילה ושתיה ולינה ונתת לי כל הצטרכותי ,וענה בעל האכסניא אמת שכבדתי אותך אבל
רק כפי שמכבדים אורח סתם ,אבל אילו ידעתי שמר הוא הגאון המפורסם רבי סעדיה גאון ,כי אז
הייתי מכבדו ביתר שאת ,כי אף שכבדוהו כדרך שמכבדים אורחים חשובים אבל עדיין לא הגעתי
עד כדי כיבודו של רבי סעדיה גאון שהוא גאון מפורסם בכל העולם.
וכשהגיע רבי סעדיה גאון לביתו ,התבונן בדבריו של בעל האכסניא ואמר לעצמו ,הרי אני רואה
שבעל האכסניא כיבד אותי כראוי ,ואעפ"כ מכיון שלא כיבד אותי לדעתו כפי הראוי לכבד ביותר
אדם גדול כרבי סעדיה גאון ,ע"כ ביקש ממני סליחה ומחילה ,א"כ אני אף שעשיתי מצוות ומעשים
טובים ועשיתי תשובה גם עד עכשיו ,אבל אלו התבוננתי ביותר בגדלות הבורא ,כי אז הייתי מבין כי
התשובה שלי צריכה להיות במדרגה גדולה יותר מזה שלא הגעתי אליה ,ועל כן קיבל עליו לעשות
סיגופים ותשובה גדולה על שלא עבד את בוראו ולא עשה תשובה כפי מה שראוי לפי גדלות הבורא
כפי הבנתו עכשיו .עד כאן המעשה.
ועל פי זה יש לפרש מימרא דר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ,דגם בשמים מקום כבודו
של הקב"ה יש מדרגות שונות ,וכמו שאמרו חז"ל (דברים רבה ב') שיש שבע רקיעים ,שמים ,ושמי
שמים רקיע שחקים מעון זבול ערפל ,ויש בחינות מתיבתא דרקיע ויש אחורי הפרגוד ,והמדרגה
הגדולה ביותר של כבוד השי"ת הוא כסא הכבוד ,שהכסא שהמלך יושב עליו הוא מקום כבודו הגדול
ביותר .והנה כשהאדם חוטא ח"ו ,הרי הוא פוגם בכבודו של הקב"ה ,וכשרוצה לחזור בתשובה הרי
הוא צריך שהתשובה תגיע עד כדי כפרת הפגם הגדול ביותר בכבודו של מקום ,ולכן אמר ר' לוי דלא
סגי אם התשובה מגעת למטה מכסא הכבוד ,דאז אין התשובה שלימה ,כיון שלא ביקש מחילה לפי
גודל כבודו של הקב"ה ,וא"כ אין זו תשובה שלימה ,כמו בעובדא דרבי סעדיה גאון שכל זמן שלא
עשה תשובה כפי גודל מדרגתו בהכרת גדלות הבורא ,חשב שלא עשה תשובה כהוגן ,ועל כן אמר ר'
לוי שגדולה תשובה אמתית היא רק אם התשובה מגעת עד כסא הכבוד ,דהיינו שהוא שב בתשובה
לפי המדרגה הגדולה ביותר שהוא עד כסא הכבוד.
ובזה יובן הא דאיתא בשו"ע או"ח (סי' תר"ז ס"ד) דעונות שהתודה עליהם ביוהכ"פ שעבר ולא שנה
עליהם אפילו הכי יכול לחזור ולהתוודות עליהם [ובמ"ב הביא ממג"א דבגמרא קאמר דה"ז משובח
משום דכתיב וחטאתי נגדי תמיד ע"ש] ,ולכאו' אם עשה תשובה מאהבה שזדונותיו נעשין כזכיות
א"כ כבר נמחק החטא לגמרי ואינו
משובח לחזור ולהתוודות .ולהנ"ל א"ש
דאפשר דמה שהתוודה ושב בתשובה
בשנה הקודמת היינו לפי הדגתו בגדלות
הבורא באותה שעה ,אבל אפשר
שבינתיים נתגדלה השגתו וא"כ צריך
תשובה חדשה וכענין תשובת רבי סעדיה
גאון שהתשובה הקודמת לא מספיקה,
וע"כ יכול לחזור ולהתוודות כי הוא
מרגיש שתשובתו הקודמת היתה לפי
קוטן השגתו ,וע"כ אם הוא חוזר ומתוודה
ה"ז משובח שהוא מראה שהוא מתעלה
תמיד בהשגתו שהבין גדלות הבורא וע"כ מרגיש שצריך תשובה חדשה.
ור' יוחנן חולק ואומר עד ולא עד בכלל ,כלומר שבאמת אי אפשר שהאדם ישיג את גדלות כבוד
הקב"ה בשלימות ,שהוא מקום כסא הכבוד ,כי לא יראני האדם וחי ,ועל כן מה שנאמר שובה ישראל
עד ה' אלקיך ,היינו עד ולא עד בכלל ,אבל עד כסא הכבוד ממש אי אפשר ,כי גדלות הבורא אי אפשר
להשיג בשלימות.
[ועל זה מקשה הש"ס ומי אמר ר' יוחנן הכי והא אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה לא תעשה
שבתורה ,ולר' יוחנן דסובר עד ולא עד בכלל ,נמצא שאי אפשר שתהא התשובה בשלימות ,וא"כ
ליכא אלא בתשובתו חצי מצוה וחסר משלימות המצוה ,ואיך יכול חצי מצוה לדחות לא תעשה –
ויש להוסיף עוד דקושיית הגמרא הוא דהא ר' יוחנן סובר דחצי שיעור אסור מן התורה ,וא"כ יוצא
דגם חצי שיעור יש בו חשיבות ,וכיון דחסר מהתשובה חצי שיעור ,דהא איהו סובר דהתשובה מועלת
רק עד ולא עד בכלל ,נמצא דחסר חלק חשוב מן התשובה ,ואינו יכול לדחות לא תעשה .ומתרץ לא
קשיא הא ביחיד הא בצבור ,דאה"נ דכל יחיד מישראל אי אפשר שישיג גדלות הבורא בשלימות,
וממילא תשובתו הוא רק בגדר עד ולא עד בכלל ,אבל בצבור דהיינו כל ישראל יחד ,שכל אחד משיג
גדלות הבורא לפי השגתו ,וכל ישראל יחד משיגים מה שאפשר שישיג בשר ודם ,לכן מועלת תשובת
הצבור כיון ששבים אל הקב"ה לפי המדרגה הגדולה ביותר שיכול האדם להשיג].
והנה אמרו חז"ל ראש השנה (יח ).דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב ,אלו עשרה ימים שבין
ראש השנה ליום הכפורים ,ומבואר שם בגמרא דבעשרה ימים אלו מתקבלת התשובה אף ביחיד.
ויש להסביר עפ"י מעשה בבעל צדקה גדול שהכניס לביתו אורחים הרבה ,ופעם אחת ראה בבית
הכנסת אורח עני ובלוי בבגדיו ,וחשש שמא אשתו לא תרצה שיביאהו לביתה ,ואמר בעל הבית ראיתי
בבית הכנסת אני קרוב ואיני יודע מה לעשות ,ואמרה אשתו הלא אתה תמיד מביא אורחים ותביא
גם עני זה ומה החידוש בזה ,וענה ,כי העני הזה קרוע מאוד ושמא לא תתרצה להביאו לביתה ,ואמרה
ומה נעשה הלא הוא קרוב ,וקרוב מוכרחים להכניס בבית ,אף אם הוא קשה .וכמו כן בימים
הנוראים כשישראל מבקשים מהקב"ה שנה טובה ,והמקטרגים אומרים שלא לקבל תשובתם כי
אינם ראויים לכך ,ואומר להם הקב"ה דקרוב שאני וישראל הם עם קרובי ומוכרחים לקבלם .וזה
שאמר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב ,שבשעה שהקב"ה מכריז שאנחנו ישראל הנני קרוביו
אז צריכין להתפלל ולבקש מהקב"ה כל צרכינו ,כי קרוב יש לו דין אחר ,והיינו קראוהו בהיותו
קרוב.
ועל פי זה יש ליישב הא דאומרים
בראש השנה ויוכ"פ לא' עורך דין,
וקשה הלא אמרו באבות (פ"א) אל
תעש עצמך כעורכי הדיינין,
ופירש"י כתובות (נב ):שאוהב אחד
מבעלי דינין ומטעים זכויותיו לדיין
עיי"ש ,וקשה איך נעשה הקב"ה
עורך דין לישראל .אולם בגמרא
כתובות שם אמרו דסבר ר' יוחנן
מעיקרא דלקרוב מותר להיות
מעורכי דיינין דכתיב ומבשרך אל תתעלם ,ולכן הקב"ה שהוא קרוב בעשרת ימי תשובה מותר להיות
עורך דין לישראל [ואף דמסיק התם דלאדם חשוב שאני ,ופירש"י כתובות (פו ).לפי שלמדין ממנו
ויש שיעשו אף שלא לקרובים עיי"ש ,י"ל דלגבי הקב"ה ליכא חשש זה ,וכעין מה שאמרו שאין
הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים ,ומכל שכן שלא תצא תקלה ע"י הקב"ה עצמו].
והנה בנוהג שבעולם עשיר שיש לו קרוב עני אינו מתייחס אליו כי אין זה כבוד בשבילו ,אבל עני שיש
לו קרוב עשיר הרי העני מתייחס אליו שפלוני עשיר הוא קרובו ,אבל אם העשיר אומר שפלוני עני
הוא קרובו ,א"כ ודאי שהעני מכריז ומסכים שהעשיר הוא קרובו .וא"כ בימים אלו שהקב"ה שהוא
עשירו של עולם אומר שאנחנו ישראל הנני קרוביו ,א"כ בודאי שאנו בני ישראל אשר כדלים וכרשים
דפקנו דלתיך צריכים להכריז ולזכור שהקב"ה הוא קרובינו.
לכן צריכים אנו לקיים דברי הנביא דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב והוא בעשרת ימי
תשובה ,שבימים אלו שהקב"ה מכריז שהנני קרוביו ,א"כ צריכין אנו ודאי להתקרב להקב"ה בתורה
במצוות ובמעשים טובים ,וממילא יכול כל אחד לפעול שתתקבל תפלתו .ויעזור השי"ת שהשנה
הבאה עלינו ,תהא שנה טובה ומתוקה ,שנה שיתמלאו כל משאלות לבנו לטובה ,ונזכה לראות
בגאולת ישראל על ידי משיח צדקנו ונזכה לראות בבנין בית המקדש במהרה בימינו ,ובא לציון גואל
בב"א.
מקצת זכרונות מימי הזוהר וההוד
במחיצת רבינו הגה"ק בעל 'להורות נתן' זי"ע
בימי הרחמים והסליחות – חלק ב'
אחרי ראש השנה ,אי היה אפשר לדבר עם רבינו זי"ע ,משום שהיה עסוק בהכנת דרשת שבת שובה.
הדרשה שנאמרה במשך 3שעות רצופות ,התחלקה לשלושה חלקים :אגדה פלפול ומוסר.
זו היתה חוויה רוחנית מיוחדת .רבינו זי"ע היה עטוף בטליתו והשמיע קולו ברמה .ב 30-השנים
הראשונות לכהונתו הרבנית המפוארת (תשכ"ה – תשנ"ה) אמר את דרשתו ללא מזגנים ,כשטיפות
זיעה מרטיבות את טליתו מרוב ההתלהבות דקדושה וריתחא דאורייתא.
בערב יום הכיפורים מיהר רבינו זי"ע
להתפלל תפילת שחרית בשעה מוקדמת
ומיד אחר כך עשה את מנהג הכפרות.
לאחר מכן ירד רבינו לחצר ביתו ובדק
את סכין השחיטה שהציג השוחט
הרה"ח ר' דב דסקל ז"ל .אחרי השחיטה
אמר את ברכת 'על כסוי דם בעפר'.
אחרי הכיסוי החליפו פני רבינו צבעים,
וארשת פניו הפכה חיל ורעדה לקראת
היום הקדוש.
לקראת כניסת היום הקדוש התכנסו כל
המתפללים יחדיו בחיל ורעדה ליד הכהן
הגדול.
את תפילת כל נדרי שנאמרה ברטט ע"י
רבינו זי"ע בנוסח העתיק אי אפשר
לתאר .מי שזכה לעמוד במחיצתו ברכת השנים מרבינו זי"ע – שנת תשכ"ג
כשאמר את הפסוק 'ונסלח לכל עדת בני ישראל' או כשנשמע קולו בקודש בברכת 'שהחיינו' בליל
יום כיפור פחד ואימה אחזוהו .אשרי עין ראתה אלה.
את הנוסח המרגש שהשמיע על הפסוק 'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם' ,אי אפשר לשכוח.
הנימה מהדהדת באזנינו עד עצם היום ,וגם מראה הדמעות שניגרו כמים מכל מתפללי ביהמ"ד ,אי
אפשר למחוק מהזיכרון.
למחרת ,בתפילת מוסף ,עת ניגש רבינו זי"ע לפני העמוד ,הותירה עלינו תפילות היום חותם עז.
ברגשי קודש השמיע רבינו זי"ע את הנעימה הערבה 'שלא שם חלקנו כהם וגורלינו ככל המונם' –
והלבבות התאחדו בסילודין לפני הקדוש ברוך הוא.
לאחר מכן סדר ה'עבודה' שנאמרה ע"י רבינו זי"ע בנוסח העתיק בחרדת קודש.
ה'קדיש' שלפני תפילת נעילה הרעידה את כולם .השאגות והבכיות של רבינו לפני העמוד "ואתה
הרבית סליחתינו"" ,למען נחדל מעושק ידינו" – הזעקות הללו נספגו בקירות בית המדרש.
היום הקדוש נחתם עם ה'קדיש' בניגון שמחה כשלאחריו תקע רבינו זי"ע תשר"ת ,שוב בקול צלול
ודק.
כיון שתפילת רבינו זי"ע היתה להבת
אש וכל בגדיו היו ספוגים מזיעה ,היו
צריכים לייבשם ימים רבים אחר כך.
את הקיטל ,הטלית ואת הכיפה
הלבנה המעוטרת לא כיבסה הרבנית
ע"ה עד פסח ,כדי לשמר את
התפילות הנשגבות שהיו ספוגות
במלבושים אלו.
(מבוסס על מאמרו של רבי חיים
גשטטנר שליט"א והרבנית מרת ג.
בידרמן תחי' צאצאי רבינו זי"ע
בחוברת 'פנים מאירות' ,ותשואות
חן חן להם).
קידוש לבנה מוצאי יום כיפור
חתימה טובה לכל קוראינו ולכל בית ישראל גמר
תודות :משפ' וידר בני ברק ומכון להורות נתן.
מייל - 7683428@gmail.com :טלפון052-7683428 :
