עמודי העולם · Amidai HaOilam — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

חודש תשרי גליון מספר 7
יום כיפור -אמונה בה' ובמעשיו
הרה''ג הרב דוד שוויקה שליט׳א ראש מוסדות ארם צובא
החידוש שלמדת שם?" ,ענה הבן" :היא רק אומרת שיש בורא עולם ,אך אנו נמצאים ימים ספורים לפני יום הכיפורים וכולנו יודעים כי עלינו
אני יודע ."...כי גדול ההבדל בין ידיעה ברורה לאמירה גרידא שאיננה להתכונן לקראת יום הקדוש הזה .כמובן שהדבר הראשון כדי להתחזק
בעלת הרגשה אלא ידיעה בעלמא בלבד. בו ,הוא חיזוק בלימוד התורה ,כי אנו יודעים כי התורה מגנא ומצלא,
זה ברור כי אם אדם יחיה עם הידיעה הזאת שיש אלוקים וירגיש זאת והיינו כי היא מכח קדושתה עוזרת לאדם להשמר מכל חטא ועון והיא
בחוש ,כל חייו ישתנו .ידוע הסיפור עם החפץ חיים שנסע עם עגלון יהודי התבלין שהקב"ה ברא כנגד יצר הרע ,ואף אם האדם לא מרגיש זאת ,מכל
מחוץ לעיר והגיעו למקום שדות שלא היה שם איש .העגלון עצר את מקום לאט לאט לימוד התורה יעזור לו להתגבר על מידותיו ולתקן את
העגלה ולקח אלומת תבן שהיתה באחד השדות ,והמשיך לנסוע .החפץ דרכיו .אמנם גם מי שלא מרגיש שהתורה עוזרת לו לתקן את מידותיו
חיים פתאום צעק לו" :תזהר רואים רואים!!!" .העגלון מיהר לזרוק את יכול ללמוד מוסר ואז התורה תשפיע עליו ביתר שאת ויתר עוז.
האלומה לאותה שדה ולהדהיר את הסוס ,והסתובב לחפש מי ראהו אמנם לימוד התורה הינו דבר שיש להתחזק בו תמיד ,אנו רוצים כרגע
אך לא ראה אף אחד בסביבה .הוא אמר לחפץ חיים" :למה אמרת לי להציע שתי נקודות החשובות לקראת השנה הבאה כדי שנקבל על עצמנו
שרואים אותנו הרי אין אף אחד כאן?" .ענה החפץ חיים" :מה פירוש ,הרי להתחזק בהן בלי נדר עוד לפני יום כיפור ,כדי להגיע ליום זה עם קבלות
הקב"ה רואה הכל ואיך לא תפחד ממנו?" .העגלון ניסה להצטדק בכל מיני חשובות לשנה הבאה.
הוראות היתר ,אך החפץ חיים לא הסכים לו ודחה לו את כל ההיתרים. א .להתחזק באמונה
החפץ חיים חי בצורה כזו שבה הוא חש כי רואים אותו בכל רגע ורגע. בודאי שישנם אנשים שלא מבינים מה יש להתחזק באמונה ,הרי פשוט
בזמננו נתרבו הגילויים המדהימים של החכמה האלקית בטבע ,וזה שאני מאמין ,אם לא הייתי מאמין לא הייתי כאן ,הייתי אולי במקומות
לבד צריך לחזק אותנו מאוד באמונה ,אם נתבונן ונעמיק אחרים ...אמנם יש לדעת כי האמונה אינה כה קלה ופשוטה
בזה .אמרו מדענים שבתא אחד של בן אדם יש יותר כפי שהיא נראית בשטחיות .הבעיה היא ,כמו שאמר
ממאה אלף ריאקציאות כימיות שונות ,וכולן נצרכות הסבא מקלם ,כי את האמונה אנו קבלנו עוד כשהיינו
לגוף ,ומתאימות זו לזו ומחזקות זו את זו ואינן קטנים; בבית ובגן לימדונו כי יש בורא לעולם ,אמנם
נכנסות אחת בתחום השניה להפריע להן .היש כשגדלנו נשארה האמונה באותה רמה נמוכה אותה
בר דעת שיכול עדיין לומר שהֹּכּל נתהווה קיבלנו אז ,ואיננו חושבים שיש לטפח ולגדל את
על ידי "מקרה"? וכן על זה הדרך יש אלפי אותה האמונה ,לישבה על ליבנו לפי כל גיל ושלב
גילויים שונים ,רק צריך לעיין קצת בספרי מחיינו כדי שתגדל עימנו ותחדור למוחינו לפי
מדע (כשרים) .נקודה חשובה היא להתחזק דרגתינו השכלית העכשוית .ואנו מסתפקים
באמונה ,כך יקל עלינו להתחזק בכל מיני באותם היבטים נמוכים של אותו גיל צעיר,
מצוות בהם פעמים אנו נוטים להקל כשאין כך נמצא כי האמונה שלנו היא כשל ילד קטן
מי שרואה אותנו ,ואם נדע כי הכל צפוי וגלוי בלבד ולא מיושמת בחיי היום יום ,היא לא חלק
לא תהיה בעיה זאת כלל ונתחזק גם בחדרי מחיינו ,ולא חיים אותה כמו שצריך.
חדרים. ידוע כי החזו"א התבטא פעם כי לר' אליהו דסלר
ב .להתחזק בבין אדם לחברו היתה אמונה בשכל (הוא אמר מאמרים בעלי
לעבוד על מידת ההקפדה פעמים שקורה משהו הגיון בין השאר גם באמונה ונלקטו בספר מכתב
בין אדם לחברו ואחד נפגע והוא לא מוותר ונלחם מאליהו) ,לר' אליהו לופיאן היתה אמונה בלב (מאמריו
על איך יכלו לעשות לו כן או למה אמר לי כך וכך נלקטו בספר לב אליהו) ור' יחזקאל לוינשטיין המשגיח
וכו' ,ואדם פעמים רבות מחמת כן עושה מלחמות לאורך של פוניבז' יש לו אמונה בידים (זאת אומרת שהוא מרגיש
שנים ,או שומר טינה בלב ,והכל על דברים של מה בכך. זאת בחושיו ממש)! כידוע כי ר' יחזקאל היה מרבה לדבר על
ופעמים רבות אם היה מדבר על כך עם חברו היו מגיעים להבנה מסויימת אמונה ועל יציאת מצרים במשך שנים רבות ,למרות שכולם יודעים כי
והכל היה נרגע הרבה יותר מאשר כששומרים את הכל בלב. היתה יציאת מצרים ,הוא עבד שנים על חיזוק האמונה בה' באופן חושי.
כידוע זכה דוד המלך להיות רגל רביעית במרכבה ,ולמה זכה לכך? כי כל אחד מג' גדולים אלו התחזק והקרין את האמונה בדרכו שלו .העיקר
כשהוא יצא מירושלים מחמת שאבשלום בנו רדף אחריו ,יצא שמעי בן הוא להתחזק בזה ולהרגיש את האמונה; כמובן לא קל להגיע לדרגותיהם
גרא שהיה ת"ח גדול וחשוב ,אך היה ממשפחת שאול המלך וכאב לו באמונה ובפרט שתהיה בידיים ממש ,אך צריך להתחזק ככל האפשר.
כל השנים כי דוד מלך במקום שאול ,וכאן מצא מקום לקלל את דוד ידוע שכשאומרים לילד לא לנגוע בתנור חם ,זה לא מרתיע אותו ,ורק
ולהשפילו בעת צרתו ,עד שאבישי בן צרויה רצה לחתוך לו את הראש כשנשרף קצת אז הוא "מבין" שחם .וכן כשרוצים להיגמל מהרגל העישון,
מחמת כי הוא נחשב מורד במלכות ,אמנם דוד לא הניחו ואמר לו כי אחת הטכניקות היא להראות צילומי ריאות של מעשנים שהן שחורות,
הרי ה' אמר לו קלל ,ואין זה שמעי המקלל אלא הוא שליח ההשגחה או מכווצות ונראות נורא לעומת ריאות בריאות .והגם ששמעו מאות
ואין טעם להמיתו מחמת כן .באותה שעה זכה דוד להיות רגל רביעית פעמים שזה מזיק ,ויודעים שאין כל הרופאים שקרנים או מגזימים ,אלא
במרכבה כי הוא לא הקפיד והבין שהכל מה' ,ואף כשחזר לירושלים אחר שבכל זאת אין להם כח להתגבר על התאוה ,אך בראותם בחוש את הנזק
מות אבשלום הוא הבטיח לו כי לא יהרגהו .וכבר המשילו גדולי המוסר לגוף ,הם מרגישים "זה מה שקורה לי" ,וזה נותן להם את הכח להתגבר.
כי הדבר דומה למי שהכה את חברו במקל וחברו מרגיש צורך לשבור כי ידיעה חושית היא הרבה יותר חזקה מידיעה שכלית גרידא ,כי החוש
את המקל במקום להבין ממי באה לו מכה זו ,וכן הוא בכל בושה שאדם משפיע על הנפש הבהמית ,שהיא כח עצום בנפש האדם ואינה מושפעת
עובר הוא מסתכל על המבייש כאילו הוא עשה לו משהו ,כשהאמת היא מטיעונים שכליים.
שהקב"ה שלח לו זאת. היה מקרה בו בחור ישיבה מבריק בשכלו החריף ,אשר היה מתעמק
אם נצליח להתחזק בנקודות אלו אנו נזכה לעבור בשלום הרבה מכשולים הרבה בתורה ,הלך ללמוד אצל אדמו"ר חסידי לתקופה מסויימת .כשחזר,
ולינצל מעבירות ומידות רעות שיכולות להתגבר עלינו ,ובכח החיזוק הקניטו אביו שלא היה בדרך החסידות" :נו ,מה למדת שם אצל הרבי?".
באלו הדברים נצליח לעבור מכשולים אלו ,ולהיות בכלל המתקרבים לה' ענה לו הבן" :למדתי שיש בורא עולם ."...האב צחק ,וקרא למשרתת
לעשות רצונו ונזכה יחד עם כל בית ישראל לגמר חתימה טובה לישועות היהודיה הצעירה ששירתה בבית ושאלה" :תגידי ,מי ברא את העולם?".
ובשורות טובות בקרוב אמן. היא מיד השיבה" :ה' יתברך כמובן" .שאל האב את בנו" :נו ,אם כן מה
האם אפשר לסכך בזכוכית? הרב זורי חילו שעיו
סתום אבל מאחר שלא עושה צל חסר בדין יעוי' ברש"י שפי' דהיכא שמלמעלה הקנים כתב הפרי מגדים (משב"ז תרכ"ט ,א') וז"ל
צלתה מרובה והסוכה פסולה ,אבל לשי' והאויר הם מחצה על מחצה הסוכה פסולה וא"כ אותן שמשימין חלונות מחיצה מזכוכית
התוס' מובן היטב ד' הפרמ"ג דהפסול דחמתה משום דהחמה שנכנסת דרך האויר מתפשטת יש לומר בשעת הדחק מסככין בזכוכית וכו',
מרובה אי"ז משום שהחמה נכנסת ברובה יותר ונמצא שיש יותר חמה מצל ,והיכא הרי דלשיטת הפרמ"ג אפשר לסכך בזכוכית
אלא משום שהסוכה אינה סתומה כי יש דלמטה בסוכה הוי מחצה על מחצה הסוכה דחשיב גידולו מן הארץ ,ועי' בזה במור וקציעה
יותר אויר מקנים ,ולכן נקטו התוס' דבמחצה כשרה משום דלמעלה יש רוב קנים. (שם) ובביכורי יעקב (תרל"ב ,ז') שחלקו עליו
על מחצה מלמעלה דנחשב סתומה לר' פפא והק' התוס' דלמה היכא דהוי מחצה על מחצה דנחשב סכ"פ משום דבא מן החול או דחשיב
כשר אף שהחמה נכנסת יותר ,וא"כ היכא מלמעלה הסוכה פסולה והלא שיטת ר' פפא דבר המקבל טומאה ואכמ"ל.
שהסוכה סתומה לגמרי בזכוכית יהיה כשר בעירובין (טו ).דפרוץ כעומד כשר דאם גדר אלא דעיקר ד' הפרמ"ג צ"ע טובא דנהי דמצד
דאף שהחמה נכנסת ברובה ואין כאן צל מ"מ מקום ויש בה פרצות כל שיש מחצה פרצות דיני הסכך נחשב סכך ממין כשר אבל אכתי
מאחר שהסוכה סתומה תו לא איכפ"ל במה ומחצה גדר כשר ,וה"ה בסוכה כל שיש מחצה יפסל משום דהזכוכית לא מונעת הכנסת
שחמתה מרובה ,ולא דמי לקנים קנים פחות סכך כשר הסוכה כשרה כמבואר בגמ' בסוכה החמה לסוכה וא"כ אם יסכך בזכוכית תהיה
מלבוד דהתם הסתימה של לבוד לא הוי בסכך (טו ,):וא"כ היכא שיש מחצה סכך כשר ומחצה הסוכה חמתה מרובה מצלתה ,ולהדיא תנן
ממין כשר אבל הכא דהזכוכית הוא ממין כשר אויר הי"צ להיות כשר מדין פרוץ כעומד מותר במשנה (ב ).דסוכה שחמתה מרובה מצלתה
שפיר נחשב שהסכך סתום ממין כשר ותו לא ולכן פי' בשם ר"ת דאם יש מחצה אויר ומחצה פסולה.
איכפ"ל בחמתה מרובה. קנים למעלה הסוכה כשרה משום דינא דר' והיה מקום לומר דאה"נ מדובר באופן שיש
אלא דמהלך זה לא יתכן דהרי להדיא פסק פפא דפרוץ כעומד מותר ,והא דפסלו במע"מ הרבה סכך כשר מקנים ושאר דברים שמונעים
השו"ע (תרלא ,א) דסוכה שחמתה וצלתה מלמטה היינו שאם רואה הקנים והאויר החמה ועי"ז הוי הסוכה צלתה מרובה מחמתה
שוים מלמעלה פסולה לפי שהחמה מתפשטת מלמטה בסוכה והוי מע"מ הסוכה פסולה ורק שהניח ד' טפחים סכך מזכוכית ,דאילו
יותר ,הרי להדיא דפסק כשי' רש"י דמחצה על משום דהאמת הוא שיש יותר אויר מקנים, היה חשיב סכך פסול הרי היה פוסל בזה
מחצה מלמעלה פסולה ,וא"כ מבואר מזה דגדר אבל אם ידוע בודאי שיש מחצה אויר ומחצה הסוכה כמבואר בגמ' בסוכה (יט ).ובשו"ע
הצל אינו שהסכך יהיה סתום בקנים ולא פרוץ קנים הסוכה כשרה. (תרל"ב ,א') דסכך פסול פוסל בד' טפחים ,וע"ז
באויר אלא שהקנים יעשו צל בסוכה ,והדק"ל ובדעת רש"י ידוע לבאר דס"ל דדין צל סוכה קמ"ל דזכוכית הוי מין סכך כשר ואינו פוסל
דכמו שמחצה קנים ומחצה אויר דחשיב סתום אינו נמדד באויר ובקנים עצמם אלא בפעילות הסוכה ,וא"כ נהי דהזכוכית לא עושה צל אבל
לר' פפא דפרוץ כעומד מותר אפ"ה פסול שלהם דהקנים עושים צל והאויר עושה חמה מאחר שבסוכה כבר יש צלתה מרובה אז כל
משום דהחמה נכנסת ברובה א"כ ה"ה בזכוכית וא"כ הנושא של פרוץ ועומד לא יהיה נמדד הסוכה כשרה.
דנחשב סתום יהיה פסול משום דיש יותר בקנים ובאויר אלא בצל ובחמה בסוכה ,ולכן אלא דיש להעיר דהרי מבואר ברמ"א (תרל"א,
חמה מצל. אף שיש מחצה על מחצה למעלה מ"מ כיון ב') בשם הר"ן (יט ).דאם יש מקום בסוכה ז' על
ולכן נראה לבאר באופ"א שיטת רש"י בהא שבכה"ג נכנסת יותר חמה מהאויר ממה ז' טפחים דחמתה מרובה מצלתה אותו מקום
דמע"מ מלמעלה כשר משום דהחמה נכנסת שהקנים עושים צל נמצא שיש כאן פרוץ פסול ,וא"כ אי נימא כנ"ל דזכוכית נחשבת
ברובה ,דלעולם ס"ל דגדר צל הוא דין בעצם מרובה על העומד ולכן הסוכה פסולה אף מקום דחמתה מרובה א"כ היה צריך הפרמ"ג
הקנים ולא במה שעושה צל בסוכה ,אלא לר' פפא ,אבל כשיש למטה בסוכה מחצה צל להדגיש דאם סיכך בזכוכית בז' טפחים יהיה
דס"ל דהא דפרוץ כעומד מותר זה משום דכל ומחצה חמה שפיר הסוכה כשרה משום דהוי אסור לשבת תחתיו משום שאותו מקום הוי
כמה שהפרצה אינה חשובה יותר אז העומד פרוץ כעומד. חמתה מרובה.
קיים לעצמו ומאחר דיש כאן עומד מחצה אמנם התוס' חולקים ע"ז וס"ל דדין צל סוכה ועוד טען החזו"א (ארחות רבינו ח"ג סוכות
נחשב המקום גדור ,אבל אם מאיזה סיבה היה הוא לא דין בסוכה דצריך שתהיה מוצלת אות כ"א) דעד כמה שהזכוכית לא מונעת כלל
יותר חשיבות לפרצה מלגדר העומד אז בכה"ג וכו' אלא זה דין בקנים ובאויר עצמם דצריך החמה א"כ נחשב כמו אויר (ועיי"ש שהסתפק
לא היינו או' פרוץ כעומד מותר. שהסוכה לא תהיה פרוצה באויר אלא מסוככת אם יכול להניח כולו זכוכית ועל גבו סכך
וא"כ י"ל דאף שעיקר דין סכך הוא שיחשב בקנים ,ולכן אליבא דר' פפא דפרוץ כעומד כשר) ,וא"כ באויר הרי דינו דבג' טפחים פוסל
סתום ע"י הקנים וכשיש מחצה על מחצה מותר כל שיש מחצה אויר ומחצה קנים בסוכה כמבואר בגמ' (יט ).ובשו"ע (תרל"ב ,ב')
הי"צ להחשב כסתום ,אבל מאחר שדרך הסוכה כשרה אף שנכנסת יותר חמה מצל.
האויר נכנס יותר חמה ממה שהקנים עושים ויעוי' ברא"ש (ב ,ג) שהק' על שיטת התוס' יסוד הגרי"ז
צל נמצא דהאויר פועל יותר בהך סוכה ממה דהרי אם עושה סכך בקנים קנים פחותים וייסד הגרי"ז (שיעורי רבי אליהו ברוך אות י"ב)
שהקנים פועלים וא"כ יש חשיבות יתירה מג' דאמרי' לבוד אם"ה הסוכה פסולה ,דאף 'דבמקום שהסכך נחשב כסתום לא איכפת לן
לאויר הפרוץ מלקנים העומדים ,ושוב לא שייך דנחשב מדין לבוד כסתום מ"מ כיון שנכנס במה שחמתה מרובה מצלתה' ,והיינו דכל הדין
לדון בזה פרוץ כעומד מותר דהפרוץ והעומד יותר חמה פסול משום דהוי חמתה מרובה המבואר במשנה דחמתה מרובה מצלתה פסול
אינם שוים כי יש מעלה בפרוץ משום שדרכו וא"כ למה מחצה על מחצה כשר הרי עדיין הוא משום דיש בסכך יותר אויר מקנים ולכן
נכנס יותר חמה וכל כה"ג אין חשיבות לעומד הוי חמתה מרובה ,וכבר תי' השפת אמת שם נכנס יותר חמה אבל אם הסכך נחשב כסתום
מחצה כנגד הפרוץ ולא מהני על ידו להחשיב דהתוס' ס"ל דאף דלבוד הוי כסתום אבל תו לא איכפ"ל בהא דחמתה מרובה מצלתה,
המקום סתום וגדור. אינו נחשב כסתום בסכך כשר דסו"ס אין כאן ולפ"ז ניחא היטב ד' הפרמ"ג כפשוטם דמדובר
ולפ"ז מיושב היטב דרק בגוונא שפסק השו"ע פסולת גורן ויקב ,ולכן טעם הפסול בקנים שסיכך הכל בזכוכית ומאחר שנחשב הסכך
דהוי מחצה קנים ומחצה אויר מלמעלה אז קנים פחות מג' הוא לא משום חמתה מרובה כסתום תו לא איכפ"ל אם נכנסת בזה חמתה
אם נכנסת רוב חמה יש יותר חשיבות לפרוץ אלא משום דאין כאן עומד של סכך כשר אבל מרובה.
מלעומד ולא מהני ,אבל הפרמ"ג דיבר היכא במחצה על מחצה שיש מחצה עומד סכך כשר
שסתם הסוכה בזכוכית הן ברובה הן בכולה הרי לר"פ פרוץ כעומד מותר ושפיר הוי סכך חקירה בגדר צל
ובכה"ג אף שנכנס יותר חמה מ"מ הרי יש כשר. ולברר הענין נבוא לדון בגדר דין צל סוכה,
כאן עומד מרובה וכל כה"ג הזכוכית תופסת דהנה בגמ' בסוכה (כב ):שאלו סתירה בין
יותר חשיבות ביחס לסתימת הסכך ונחשב ביאור ד' הפרמ"ג והגרי"ז ע"פ הנ"ל המשניות ,דבמשנה (ב ).כתוב חמתה מרובה
הסכך ככולו סתום ,והן הן ד' הגרי"ז 'דבמקום ומעתה נראה לבאר טענת הגרי"ז ע"פ כל מצלתה פסול ומשמע דבמחצה על מחצה
שהסכך נחשב כסתום לא איכפת לן במה הנ"ל ,דאה"נ לשיטת רש"י יתבאר דגדר דין כשר ואילו במשנה (כב ).כתוב צלתה מרובה
שחמתה מרובה מצלתה'. צל הוא שהקנים יעשו צל וכל כמה שלא מחמתה כשרה הא מחצה על מחצה פסולה,
עושים צל הרי אין בזה הדין צלתה שבסוכה, ותי' הגמ' לא קשיא כאן מלמעלה וכאן מלמטה
וא"כ באופן שסיכך בזכוכית נכון שהסכך ונח' הראשונים בבי' הסוגיא.
בענין תוספת אורה במקום שאינו אוכל שם הרב זורי משען משען
שמדליקה זה רק כדי שאחרים יסייעו אותה והביאור הוא דאע"פ שאם יש לו חדר מיוחד כתב הרמ"א בסימן רס"ג (סעי' י') ,ועיקר
שלא תיכשל ,וכיון שבלא"ה יש שם אורה יכול האורח להדליק בברכה ,היינו בחדר הדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השולחן,
אין טעם לומר שתדליק עם ברכה כיון שלא שצריך לנר כדי שלא יכשל ,אולם אם אותו אבל לא בשאר הנרות שבבית .וכתב המג"א
יכשלו שם ,וש"מ דמשום תוספת אורה כדי חדר הוא אכסדרא שאורה רב אין להדליק בס"ק כ"א :עיין מה שכתבתי סעיף ו' בשם
שלא יכשל אסור? ותירץ שם דאם הוא שם ,ואפי' שאין לו אפשרות להדליק במקום מהרי"ל דמ"מ מברכין עליהם ואפילו מדליק
רק תוספת אורה במקום שרק עוברים ולא אחר ,וזה כיון שכל הטעם שיכול להדליק בחדרים שאין משתמשין בהם לצורך אכילה
שוהים שם אז י"ל דתוספת אורה במקום בחדר המיוחד הוא שלא יכשל ,אבל אם דלא גרע מיום הכיפורים ,ומיהו דוקא כשיש
שרק עוברים לא מהני ,משא"כ במקום שגם המקום מואר כדי הצורך ולא יכשל ,אין טעם לו חדר מיוחד ולא בירך על נר אחר ,אבל
יושב שם אפילו שלא אוכל ,בכה"ג כל אור להדליק שם כלל .ורק אם מדליק במקום אותן המדליקין בבית האכסדרא אין מברכין
שמתווסף הוי עונג. שאוכלים או משמש קצת לצורך אכילה אז אפילו לא בירך על נר אחר ,שאין זה מצוה
עוד הוכיח מהא דמדליקין ביום כיפור את אפשר להדליק כיון ששם הוא עיקר התקנה, המוטלת עליו ,וגם אין משתמשין שם לצורך
הנר אפילו במקום שיש חשמל אפילו שאין ולכן יכול לברך שם. אכילה ,אבל במקום שמשתמשים לצורך
אוכלים כלל אפ"ה נהגו להדליק וא"כ ה"ה עוד אפשר לבאר את דברי הפמ"ג דהוא אכילה אפילו אחר רשאי לברך כמש"כ
בנדון דידן ,ורק הסמ"ג הוא דסבר דאין מברך מטעם סברת הרמ"א דמותר לברך על תוספת בסעיף ט' ,וטוב ליזהר לכתחילה להדליק
אבל שאר הפוסקים לא סברו כך. אורה ,משום דכל מה שמוסיף אורה במקום במקום אכילה ,ומיהו נראה לי דדי כשעומד
ועוד כתב דכן הורה החזו"א לבחורים אכילה הוא עדיף טפי ,אבל אם התוספת נר אחד שם עכ"ל.
השוהים בישיבה שיברך כל אחד בחדרו אורה נעשית במקום שאין אוכלים ,ובין ביאור דברי המגן אברהם
אף אם נכנס לחדר קצת אור מאור החשמל כך יש אור מספיק כדי שלא יכשל ,אז כה"ג ומש"כ המג"א אבל אותן המדליקין בבית
שברחוב ,ומבואר מדבריו שאפשר לברך על כתב המג"א דאין רשאי לברך .ואפי' בבעל האכסדרא אין מברכין וכו' ,נחלקו בזה
תוספת אורה אף שלא במקום סעודה ,וכ"כ הבית שאינו אוכל בביתו ורק ישן שם ,יש המחצית השקל והפמ"ג בביאורו ויוצא לפ"ז
בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל. לו להדליק במקום דהנר יהיה לתועלת שלא נפק"מ גדולה לדינא:
וכדי שלא יסתור את דברי הפמ"ג הנ"ל, יכשל ,אבל אם הוא רק תוספת אין לו רשות המחצית השקל ביאר דמיירי באורח שאין
כתב בארחות שבת שם ,דמש"כ הפמ"ג דאין להדליק בברכה שם. לו חדר מיוחד ,ולכן כתב דאפילו לא בירך
להדליק משום תוספת אורה באכסדרא ובמקבציאל (שנה ב' נח הלכה כ'; לבעל הבן על נר אחר ,דעל השולחן מברך בעל הבית,
שאורה רב ,היינו דוקא משום דשם איירי איש חי) כתב כהפמ"ג שאינו יכול לברך על אעפ"כ לא יברך האורח בבית האכסדרא,
שלא ישהה שם רק יהלך בה ,אא"כ משמש הנר במקום שיש אור הלבנה אם הוא אינו דאין המצוה מוטלת על האורח להדליק
לצורך אכילה שאז מותר להדליק בה .ולי אוכל שם. בבית האכסדרא משום דאין האכסדרא
היה נראה לחלק בין הא דהוכיח מהמהרי"ל ויוצא דלפי ביאור הפמ"ג והבן איש חי, מיוחדת לאורח ,וא"כ מוטלת ההדלקה על
דגם תוספת אורה שלא במקום אכילה מותר, אשה ההולכת לבית ההורים בשבת ומדליקה בעל הבית .ולדבריו ,לא מדובר דהאכסדרא
ואילו בפמ"ג משמע דשלא במקום אכילה בחדר מיוחד ,אם כבר יש שם אור חשמל יש לה אור גם בלי הדלקת הנר ,אלא הכוונה
אסור ,די"ל דהציור של הפמ"ג שאני דכתב ובין כך לא יכשלו בו ,אין לה רשות להדליק באכסדרא היינו מקום בבית שכל הדרים שם
שבאכסדרא שאורה רב אז אמרינן דשרגא ולברך שם (כיון שאין לה שום תועלת שלא משתמשים ולא הוי חדר מיוחד לאורח ,לכן
בטיהרא מאי אהני לכן שם א"א לברך אם יכשלו) ,אלא א"כ לא הדליקו שם אור והחדר אין לאותו אורח רשות להדליק שם בברכה.
לא לצורך אכילה .ונפק"מ במקום שיש אור חשוך ,או שמכבים את האור לפני ההדלקה, וממשיך המחצה"ש לבאר ,דמש"כ המג"א
חשמל דיש אור רב אז בכה"ג אפשר דלא דאז יהיה מותר לה להדליק בברכה .וכן זה "אבל במקום שמשתמשים לצורך אכילה
נוכל לברך שם. נפק"מ למי שהולך לאכול בבית חברו ומדליק אפילו אחר רשאי לברך וכו'" ר"ל ,אפילו
והנה כך ביאר הארחות שבת בדעת הפמ״ג, נרות בביתו ולא יאכל כלל באותו מקום הוא אינו אוכל שם רשאי לברך ,ולא אמרינן
אולם מלשון הבן איש חי דלעיל ,משמע שלא שנמצאים הנרות ,אם יש שם אור חשמל, דאין המצוה מוטלת עליו .דהיינו שיש חילוק
מועיל כלל אלא דוקא במקום אכילה בלבד. לא יוכל לברך ,אם לא שיכבה אותו וכשיבוא בין האכסדרא שאינה מקום אכילה שרק
והמנהג הוא כהארחות שבת ,וצ״ב מלשון לביתו ישב שם וישתמש לאורה. בעל הבית יכול לברך בה ולא אורח ,אבל
הבן איש חי. דיון בדברי הפמ"ג אם הוא מקום אכילה גם אחר יכול לברך,
עוד יש לדייק כהפמ"ג דאין להדליק במקום והנה בספר ארחות שבת חלק ד' אות ק"ו משום דבמקום אכילה ששם עיקר התקנה
שרק יש תוספת אורה שלא במקום אכילה, בנידון של "תוספת אורה שלא במקום גם אחר יכול להדליק ,עכת"ד .ויוצא דכוונת
ממש"כ המשנ"ב בסעיף ט' בציור שנכבו הסעודה" הביא שדייקו מדברי המהרי"ל המג"א היא לגבי מי שאין לו מקום להדליק
הנרות לפני שהגיע לביתו הוי ברכה לבטלה, בציור של סעיף ט' גבי מדליקין בבית נרות היות שאין לו חדר מיוחד ,אז יש קולא
וכתב בזה הלשון :ואם בבית שהדליק היה ואוכלים בחצר ,דאם אין הנרות ארוכות שידליק באיזה מקום אכילה שיהיה ,אבל
קצת חשך ומשתמש שם שום דבר לאור שדולקות עד הלילה הרי זה ברכה לבטלה, מקום אחר בבית אין לו לברך היות דשם
הנרות לצורך סעודה ליכא איסורא אף שאין וכתב המהרי"ל דאם בבית שמדליקין הוא החיוב רק מוטל על בעל הבית ולא עליו.
דולקת עד הלילה עכ"ל .ומשמע דדוקא דבר קצת חשוך ויש תועלת מהנר שדולק מותר, אולם הפמ"ג ביאר את דברי המג"א אחרת על
לצורך אכילה ,אלא שכתב בשער הציון אות ומבואר דיכולים להדליק גם משום תוספת מש"כ אבל אותן המדליקין בבית האכסדרא
דכ"כ הדרך החיים ,וכתב דשאר אחרונים אורה אף שאין אוכלים שם .והקשה שם אין מברכין וכו' ,וז"ל :אבל המדליק באכסדרא
סתמו בזה ,דהיינו משמע דלא הצריכו צורך בארחות שבת מהא דכתב המג"א בס"ק ט' שאורה רב לאור הלבנה וכדומה ,ואין אוכל
אכילה אלא סגי רק שישתמש איזה תשמיש על אשה סומא שאין לה להדליק במקום שם ,אין מברך ,ואם משמש שם קצת לצורך
שגם נשים אחרות הדליקו ,כיון שכל מה אכילה ,מברך ,עיין אות י"ז ,עכ"ל.
בענין תשובה הרב ארטורו חנונו לוי
בעצמך עד יום מותך ,כל שכן האיש אשר נצחו יש אפשרות לעשות תשובה באותן העבירות הימים האלה מיוחדים ומסוגלים לתשובה
לבו כבר ,כי ראוי להשמר מן היצר האורב בכל במצבים שלא יהיה לנו קשה כ”כ ,וע”ז שפיר כמש”כ הרמב”ם בהל' תשובה פ”ב ,ואכן בדרך
עת ,ולהוסיף בנפשו יראת השם יום יום ,ותהיה אפשר להתחרט באמת ולקבל לעתיד לא לחזור כלל עושים חשבון הנפש ותשובה כפי יכולתנו,
לו למעוז בעבור עליו כל משברי היצר המתחדש לאותם החטאים במצבים אלו. אמנם לפעמים יש הרגשה דאלו הדברים
לעתיד'. אולם עדיין חסר לנו להתבונן איך נקיים את שצריכים להתחזק בהם ביותר הם באמת קשים
ופשוט שכל תוספת ביראת שמים לא רק מועילה הקבלות האלה באופן שנוכל לעמוד בהן ולא מדי בשבילנו ,ומחשבה זו נוגעת בפרט לבני
לקיום הקבלות ,אלא שאז נמצאים בדרגה אחרת לחזור לעבירות ,ומתי נגיע ליזהר גם בבחינות תורה ,שהרי בדברים שאינם קשים באופן מיוחד,
והדברים הקשים לנו יהיו קלים. הקשות בשבילנו. אנו נזהרים.
וכמובן שהעצה לזה היא לימוד המוסר כמו שיסד אכן נראה דלזה התכוון ר' יונה בשערי תשובה ולדוגמא ,ביטול תורה או לשון הרע שהם
ר' ישראל סלנטר ,שרק ע”י התבוננות בחומר (ש"א אות ד') 'וכאשר יאחר לשוב ,בבא החטא איסורים חמורים מאד ,ומ”מ לרוב האנשים
העבירות ועונשן יכולים לישמר מהן ,ואין סוף לידו יפול במוקשו כנפול בתחלה ,ויגדל עוונו קשה ליזהר באופן מוחלט (וכמובן יש הרבה
לדרגות שיכולים להשיג ,וכל עבודת ה' תלויה האחרון מאד ,ותעלה רעתו לפני השם ,כי דרגות בזה).
בזה כמו שהאריך תלמידו הגר”י בלאזר במאמר מראשית לא חשב כי פתאום יבוא היצר השודד ואפשר להוסיף דמחשבה זו לא רק מקשה עלינו
'שערי אור' שבס' אור ישראל ,והוסיף דיראת ה' עליו אך אחרי אשר ראה דלות כחו ואשר גברה את עזיבת החטא ,אלא גם החרטה והיגון אינם
היא מצוה בפנ”ע ואין אפשרות לקיים אותה בלי יד יצרו עליו וכי עצום הוא ממנו ,היה עליו בשלמות ,דהרי יש דברים דקשה לנו באופן
לימוד מוסר. לראות כי פרוע הוא ולשית עצות בנפשו להוסיף שמרגישים שכמעט לא הייתה לנו אפשרות
ונסיים בדבריו הנפלאים של המכתב מאליהו בה יראת ה' ולהפיל פחדו עליה ולהצילה ממארב להתנהג באופן הראוי.
(ח”א קונטרס הבחירה פ”ה) "וזוהי עיקר עבודת יצרו ולהשתמר מעונו'. אמנם נראה דבאמת כל אחד בדרגה שבה הוא
האדם לצאת מן החפשיות מן הבחירה מן המצב ומבואר מדבריו דעיקר העבודה בעשיית התשובה נמצא יכול לחשוב כך ,וגם מי שמחלל שבת,
אשר האמת והשקר שוים לפניו אל ההכרח היא להוסיף יראת ה' ,דבלאו הכי ,כמו שעבר על קשה לו מאד להיות היחיד במשפחתו או בין
שיכיר בלבבו השתעבדותו אליו יתברך וחיובו העבירה פעם אחת שוב יחזור על כך פעם אחרת חבריו שיתחיל לשמור שבת ,וכן בהרבה איסורים
לישא העול הזה כמאמרם ז”ל המצוות אינן אלא ורק אם יוסיף ביראת ה' תהיה אפשרות לינצל חמורים.
גזירות". מהיצה”ר. ונראה דע”ז דאג ר' ישראל סלנטר (איגרת ח')
יה”ר שנזכה לחזור בתשובה שלמה ונכתב וחזר על הדברים להלן (אות י"ז) 'ועוד ידאג כשחידש דאפשר לחזור בתשובה בבחינות
ונחתם לחיים טובים ותהיה לכולנו שנה טובה בעל תשובה פן יתגבר עליו יצרו ,כמו שאמרו הקלות ,כלומר דאכן הרבה דברים שלא נזהרים
ומבורכת. רבותינו זכרונם לברכה (אבות ב' ,ד') :אל תאמין מהם הם באמת מאד קשים בשבילנו ומ”מ
ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה הרב עבוד זוננא חנונו
תפלה וצדקה .ולכן ביאר דמיירי בגוונא שיש גזירה עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של איתא בירושלמי (תענית פ"ב ה"א) א"ר לעזר ג'
על הכלל ונמצא הצדיק בתוך האומה או המדינה, מצות ,וקשו נמי קראי טובא ,דהא כתיב "בחסד דברים מבטלין את הגזירה קשה ,ואלו הן תפלה
ולולי התפלה והצדקה היה נתפס עמהן בלי עון ,ועל ואמת יכופר עון" ,וכתיב "וחטאיך בצדקה פרוק" וצדקה ותשובה ,ושלשתן בפסוק אחד "ויכנעו עמי
זה מהני תפלה וצדקה להצילו. וכל דכותה .לא תקשי לך מידי ,דההיא בשב מרשעו אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו" זו תפלה" ,ויבקשו
עוד תירץ היפ"מ דבאמת אפי' לרשעים יאריך ה' וחטאתו ודאי מועילין להגין בעד היסורין ,ולעמוד פני" זו צדקה כמה דאת אמר אני בצדק אחזה
אפו להם ע"י תפלה וצדקה ,כענין נבוכדנצר שכיפר כתריס בפני הפורענות ,כמו שכתוב "ולכן נשבעתי פניך" ,וישובו מדרכיהם הרעים" זו תשובה ,אם
חטאו בצדקה ,וכמו דאיתא בסנהדרין קג :גדולה לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה", עשו כן מה כתיב תמן "ואני אשמע השמים ואסלח
לגימה שמעלמת עין מן הרשעים. ואמרו חז"ל אבל מתכפר הוא בתורה ובגמ"ח. לחטאתם וארפא את ארצם".
ולפי העיקרים צ"ל דהקרא לצדדים קתני ,דעל וקראי דלא יקח שוחד בעומד ברשעו ומחזיק יש לעיין איך מהני תפלה וצדקה בלי תשובה כדי
"ויכנעו עמי" דהיינו תפלה כתיב "ואני אשמע בטומאתו ,וסבור לפייס מדת הדין בעשיית מצות לקרוע הגזר דין ,הלא הגזרה הרעה נגזרה עליו
השמים" ,ועל "וישובו מדרכיהם" דהיינו תשובה כנגד העבירות ,ועם כל זה אינו עוזב דרכו הרעה, משום החטא ,ואיך בלי סילוק החטא ישתנה הגזרה,
כתיב "ואסלח לחטאתם" .ומסתברים דבריו דהלא זהו השוחד שנותן להטות דינו לזכותו ,שאינו מועיל וכבר כתב הרלב"ג (במלכים סופי"א בתועלת הכ"ט)
הא דאמרי' ושלשתן בפסוק אחד ע"כ או או קתני, לו ,כי עליו נאמר "ולרשע אמר אלהים מה לך לספר וז"ל להודיע שלא תועיל התפלה על הדברים הבאים
דלא בעינן שלשתן כדי לכפר. חוקי" ,אבל לשב ודאי טוב לו לרדוף אחר מעשים בסבת החטא אם לא תקדם לה התשובה בכל לב
ואולם יעויין בלח"מ (בפ"ג מהל' תשובה ה"ב) טובים שהם רפואות מסוגלות להעביר חלאת ובכל נפש ,ולזה אמר "אשר יחטאו לך ושבו אליך
שהקשה כיון דסדום היה עיר שרובה עונות למה העבירות ,וביחוד תורה וגמ"ח שהם ודאי מרפא והודו את שמך והתפללו והתחננו התפלה והתחנה"
הקב"ה היה מוחל להם בשביל החמשים צדיקים וחיים לנפש ולעצם ,עכ''ל. וכו'.
דדינה ליאבד .ותירץ דמפני תפלת אברהם היה אולם בדברי הירושלמי אי אפשר לומר דמיירי הנה בהא דאיתא בב"ב י .דצדקה מצלת מדינה
מוחל אעפ"י שאין הדין כך .ומבואר דס"ל דלא כנ"ל שעשה תשובה ,דהלא מונה תשובה וצדקה כב' של גיהנם ,הקשה בקוב"ש (אות נ"ב) דהרי כתיב
אלא דתפלה מועלת אף כשהעונש הוא מפני החטא. דברים שונים ,ועוד דא"כ למה לא הביא גם תורה, "ולא יקח שוחד" בשוחד של מצוה דאין אומרים
ועיי"ע באור ה' (מ"ג ח"ב כלל א' פ"א) שביאר כמו שפירש רבינו יונה דאמת היינו תורה. יצא זה בזה ,אלא יקבל שכר בעד המצוה ועונש
איך יהיה ה' נעתר לבקשת המתפלל אעפ"י שאינו ובספר העיקרים (מ"ד פ"ד) כתב דמאמר זה לא בשביל העבירה ,וכל המצוות הן בכלל זה .ותירץ
ראוי להשיג בקשתו בזולת תפלה ,כי הנה בתפלה מיירי במי שנגזר עליו רעה משום חטאו ,אלא במי עפ"י מש"כ רבינו יונה (בשע"ת ש"ד אות י"א) עה"פ
מלבד שכר המצוה יתכן שישיגהו אחר שהוא תולה שמורה עליו המזל לרעה ,דבזה אמרינן דע"י תפלה "בחסד ואמת יכופר עון" דמיירי שעשה תשובה,
בטחונו על דרך האמת והוא סוד הבטחון כולו וזה וצדקה משתנה הגזרה ,וכמש"כ רש"י (בשבת קנו). אלא דעדיין צריך יסורין לגמור הכפרה ,ובכה"ג
שבתפלה יכללו כמה מפינות התורה אם ידיעתו אם דהא דאין מזל לישראל ,היינו שע"י תפלה וצדקה מועיל חסד ואמת שלא יצטרך יסורין לכפרתו.
השגחתו האישיית אם היותו הפועל המשפיע ברצון, משתנה המזל. ובאמת עיי"ש ברבינו יונה דמבואר דכן מסביר
ולכן התפלה מהניא אף למי שאינו ראוי עיי"ש ,ועי' אולם ביפה מראה כתב דזה אינו ,דהרי בקרא הענין ד"וצדקה תציל ממות".
ביפ"ת (בראשית פר' מ"ד סי' ט') שהאריך בזה. שממנו המקור מיירי בגזירה שע"י חטאים כדכתיב ושו''ר שכ''כ היעב''ץ (בלח"ש אבות פ''ד משנה
"ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם" ,ומ"מ מהניא כ''ב) וז''ל ואי קשיא מהא דאיתא במדרש אם
עלון זה נתרם לעילוי נשמתו של יוסף בן זהייה חילו ז"ל
תורתכם היא חלק מאיתנו! מאמרים ,הארות ותגובות למערכת יתקבלו בברכה בכתובתalonamudehaolam@gmail.com :
