עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גליון נ"ב
האזינו-שובה | יום הקדוש שנת תשפ"ז לפ"ק
שבת שובה
ד) אמרו אליו כל תשא עון ,וכי באמירתנו תלוי מה שאנו אומרים, ב"ה .הדרשה משבת שובה תשי"א (בק"ק בני-ראם [מסמיא])
ומה הלשון כל. מקודם לפתיחה .למה צריכין מקודם הפלפול ,כיון שאין מבינים
כל כך הרבה .רק הלא כעת הוא התשובה חיובת מאד ,כמו המשל
ה) וקח טוב ,מה יקח.
פשוט במי שיושב נתפס עד הוצאת המשפט ,והשופט רואה שאי
ו) ונשלמה פרים שפתינו ,מה השייכות הכא. אפשר לו להמליץ עבורו ולהצילו ,אבל הוא [לב] טוב ורוצה [להצילו],
ואומר לשומר בית האסורין שיניח הפתח פתוחא ,וכן הנמשל,
ואחר זה הסוגיא[ .הני כהני שלוחי דרחמנא הוו או שלוחי דידן
שאנחנו ובני ביתינו וכל ישראל עומדים למשפט ,ומי פתי יסור
(יומא דף י"ט ע"ב נדרים דף ל"ה ע"ב)ב]. הנה לטעות עצמו שהוא צדיק ,אבל צריך לזה גם נר כי אנחנו
נמצא לפי זה יש ב' שיטות ,לפי התוס' בתירוץ א' והר"ן ודעמי' בחושך גמור ,ומה האור ,התורה ,לכן מחויב קודם לעסוק בתורה
נשאר דכהני רק שלוחי דרחמנא ,ולשיטת הרמב"ם ורש"י ודעמי' להדליק מעט נר ,ואז נוכל לצאת דרך הפתח.
דהם שלוחי דידן ,רק דהתורה עשה אותם בעל כרחך לשלוחינו.
ומקודם הסוגיא אקדים הפסוק מההפטורה שהשבת נקרא עלי',
ונראה לתת סברא לכל אחד בדרך אגדה ,דהרמב"ם לשיטתו, שובה ישראל וכו' [עד ד' אלקיך כי כשלת בעווניך אמרו אליו כל
דהנה ידוע מכל הספרים הפלוגתא בין הרמב"ם והרמב"ן (עי' תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו (הושע יד ,ב-ג)] .ויש
של"ה הק' תולדות אדם בית אחרון ושער הגדול)ג ,דהרמב"ם סובר דהמצוות הרבה דקדוקים ,א) מה הלשון עד ד' א' ,וכי לשוב לאחר.
[הם] רק לצרף ולבחון הבריות ,דבגוף העבירה אין בכחה שיפגום
ב) כי כשלת בעונך ,כשלון היינו שאחר הכשילו ,ועוון היינו מזיד.
בעצם בקדושה ,וכן המצוה אין שייך הקדושה והשכר לגוף המצוה,
רק העונש עבור שעבר מצות המלך ,והשכר שקיים [מצות המלך], ג) קחו עמכם דברים ושובו אל ד' ,מה הן הדברים .והכפל לשון
וראי' לזה דחזינן דברא הקב"ה יצר הרע שיהי' לו בחירה ,ויהי' עוד הפעם שובו אל ד'.
קבלת העול עליו ,ובעלי דעה זו הביאו ראיה לדבריהם מדחזינן שברא הקב"ה יצר א עיין כעין זה בשערי תשובה לרבינו יונה (שער ראשון אות ב') וזל"ק :ודע ,כי החוטא
הרע כדי שיהיה לאדם בחירה חפשית ועל ידי זה יש שכר הרבה ,ואם איתא כאשר יתאחר לשוב מחטאתו יכבד עליו מאד ענשו בכל יום ,כי הוא יודע כי יצא
דהעבודה צורך גבוה הוא ובגוף המצוה מתקן בקדושה ,אם כן אדרבה מי שאין הקצף עליו ויש לו מנוס לנוס שמה ,והמנוס הוא התשובה ,והוא עומד במרדו והנו
לו יצר הרע כלל הוא עושה המצוה בחשק נמרץ ,והיה ראוי להגדיל השכר כשלא ברעתו ,ובידו לצאת מתוך ההפכה ,ולא יגור מפני האף והחמה ,על כן רעתו רבה.
יהיה לו יצר הרע ,אלא על כרחך דאין השכר רק על קבלת עולו ,ואין עול אלא על ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על הענין הזה (קהלת רבה ז ,לב) :משל לכת של לסטים
ידי יצר הרע שצריך התגברות נגדו. שחבשם המלך בבית האסורים ,וחתרו מחתרת ,פרצו ויעבורו ונשאר אחד מהם.
והרמב"ן (פ' תצא במצות שילוח הקן) וכל המקובלים חולקים עליו ,כי העבודה בעצמה בא שר בית הסוהר וראה מחתרת חתורה והאיש ההוא עודנו עצור ,ויך אותו
צורך גבוה היא ,וכי גוף העונש קשור בגוף העבירה וגוף השכר קשור בגוף המצוה, במטהו .אמר לו :קשה יום ,הלא המחתרת חתורה לפניך ואיך לא מהרת המלט
ויש לומר דפליגי אי האיסורין הם איסור חפצא או גברא ,דאם הם רק איסורי על נפשך ,עכ"ל.
גברא אם כן לא נתנו אלא לצרף בהן את ישראל ,ואי אמרת דהוי איסורי חפצא ב עי' פלפול מרבינו זי"ע בסוגיא זו בשו"ת דעת כהן סי' נ"ה.
יהיה כמו סם הממית וגוף העונש קשור בהעבירה והשכר בהמצוה .והנה האהבת
ציון (להנודע ביהודה ,דרוש ב') הקשה להרמב"ן דסובר דהעבודה צורך גבוה הוא ,הא ג תוכן דבריהם מובא בכנסת יחזקאל (דעעש ,לש"ש דרוש א') וז"ל :דהרמב"ם (מורה
כתיב באיוב (לה ,ו) אם חטאת מה תפעל לו אם רבו פשעיך מה תעשה לו אם נבוכים ח"ג פכ"ו) סבירא ליה דלא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות אם
צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח ,ותירץ דהפגם הוא רק בעולמות העליונים יקבלו עול מלכותו עליהם (ויק"ר פי"ג ס"ג) ,ולכן סבירא ליה שאין גוף עשיית
ובמלאכים ובהם שייך פגם ותיקון ,אבל לגבי אין סוף ב"ה אין שייך שום פגם העבירה עבירה בעצם שיפגום בקדושה ,אלא שנענש עבור שעבר מאמר המלך
ותיקון ,עיי"ש ,עכ"ד. ולא קיבל עול מוראו עליו ,וכן שכר המצוה אין השכר שייך לגוף המצוה רק על
א
דהעיקר לצרף הבריות ולטובתם ,ואם כן הני כהני שלוחי דידן ראוי לשכר הרבה ולעונש ,ואם איתא דהעבודה צורך גבוה ומתקן
נינהו [לצרף אותנו ולזכותינו בטובה] ,רק להאחרונים שהכריעו בזה קדושה ,הי' ראוי שלא יהי' בחירה ויצר הרע.
[דשניהם אמת כנ"ל] היינו שבאמת הם גם שלוחי דרחמנא ,דהא והרמב"ן וכל המקובלים חולקים להיפוך ממש .והרבה ראיות ,אשר
עושה פגם למעלה ,רק דהקב"ה בעל כרחך עשה [אותם] גם
קדשנו במצוותיו ,התורה סם חיים ולהיפוך סם המות (יבמות דף
שלוחינו ,שאנו נזכה כדלעיל ,היינו כשיטות הרמב"ם ורש"י דלעיל.
ע"ב ע"ב) ,ומה שכתוב (איוב לה ,ו-ז) אם חטאת מה תפעל (לו) [בו
וא ם כן על כל פנים נוכל לראות מזה דהלכה דאנו בעוונותינו וגו'] ואם (צדקת) [תצדק] מה תתן לו ,תירצו שהיינו שלו כביכול
אנחנו עושים פגם למעלה ,והיזק עבורינו ,והעיקר רק לילך ולברוח יתברך אין מגיע שום פגם ,אבל כביכול צור ילדך תשי (דברים לב,
דרך פתח התשובה ,אבל יש שני גורמים גדולים למניעת התשובה, יח) ,שמכחישין כח פמליא של מעלה להקדישו ולהשפיע לו.
א' שאינו מרגיש שחוטא ,אדרבה מדמה בנפשו לצדיק ,וכפי שהעולם
והנה מבואר בספרים (כנסת יחזקאל דרוש א' לשבת שובה) דיש חילוק,
הוא ,הוא עוד חסיד וכדומה ,אבל לזה אין צריך עצה גדולה
דאם הם רק לצרף אותנו ,ואין שום צורך ורושם לגבוה ,אז די
להמלט ,וכבר כתבו בספרים (ספר חרדים פרק ס"ו אות נ') שיש לזה
כשחוזר בתשובה ומתחרט ומקבל על להבא ,וסגי בזה ,דהא לא
בחינה ,מהפסוק (משלי כז ,כא) מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי
עשה שום פגם ,אבל אם עושים רושם ופוגמים למעלה ,צריך
מהללוו .ונראה אם התפללנו תפלה אחת כראוי ,ולמה נטעה עצמינו.
תשובת המשקל [בתעניות וסיגופים] ,לתקן וללבן החטא והפגםד.
מהצה"ק מראזלא אלה ברכב כו' (תהלים כ ,ח)ז .ומהנועם מגדים
(פרשת במדבר) שנים (שהתפללו) [שנכנסו להתפלל וכו'] (ברכות דף ה' והנה האחרונים הכריעו דשניהם אמת ,דהעיקר [דהעוברים על]
ע"ב)ח .ותמיד נדמה לכל אחד שהוא צדיק והרב מבקש ממנו רק (ד)המצוות עושים פגם למעלה ,אבל מכל מקום אין קשה קושיית
חסידות ,ולמה בדבר קל נתעקש מפני שתמיד היו עושים כך ,הגם הרמב"ם דלמה צריך היצר הרע ,דהנה טוב מאד זה יצר הרע
שביקשתי והזהרתי שלא לילך בגילוי שער היו הרבה שלא קיימו, (בראשית רבה פרשה ט' אות ז') ,שהקב"ה ברוב רחמיו וטובו ,הגם
ודי לאותה בושה ,ועל זה ראיתי בספרים הפירוש הפסוק (דברים שעושה רושם בפמליא של מעלה ,הכביש ימינו ונתן כח להסטרא
לב ,ה-ו) דור עקש ופתלתול הלד' תגמלו זאת עם נבל וכו' ,על פי אחרא ויצר הרע [לפתות לעבור על המצוות] ,כדי שיזכה האדם
משל ממי שנתן עצה שיעשה עצמו משוגע ,ועשה גם לבעל העצה, בבחירתו ,ויקבל שכר על טרחתו ,וגם כדי שיהי' מליץ סניגור שהוא
היינו ומפתלתלים ומהפכים העקשנות ,והי' יותר טוב שלא יבואו, גרם לו לחטוא ,כדאיתא בברכות ל"א (ע"ב) אמר רבי אלעזר אלי'
כי עושים כמו החתן שאביו למדו מה לאמר בכל עת ,ואמר הכל הטיח דברים כלפי מעלה ,שנאמר (מלכים-א יח ,לז) ואתה הסבות
בפעם אחת ,שלא בסדר הנכון ,אבל גם אני אעשה כמוהם ולא את לבם אחורנית ,א"ר שמואל בר רבי יצחק מנין שהקב"ה הודה
אשקוט רק אצוה לגרשם. לו ,דכתיב (מיכה ד ,ו) ואשר הרעותי ,אני גרמתי להם שבראתי יצר
הרע .וזה אמרתי לפי דעתי לך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש
אבל יש עוד גורם למניעת התשובה להיפוך מהנ"ל[ ,שחושב] כיון
כמעשהו (תהלים סב ,יג)ה .וגם הרמב"ם עצמו כמה פעמים מביא
שעשה הרבה עוונות בלאו הכי חס ושלום אין לו תקנה ,וכל
שצריך לנקות מחטא ,והיינו כהכרעה זו.
המצוות שעושה עד שלא עשה תשובה הם חס ושלום אינם טובים,
אבל כבר אמרו חז"ל (אבות פרק ב' משנה ד') אל תאמר כשאפנה וא ם כן כל אחד לשיטתו גם כאן ,דהא הר"ן ודעמי' בשיטת
מהעבירות שבידי אשנה ,שמא לא תפנהט .וגם הלא ידוע דברי הרמב"ן ז"ל ,דעיקר החטא דפוגם למעלה ,ואם כן הני כהני שהם
הגרי"ם שינוי החוזר לא קנה ,רק מפני תקנת השבים [קונה] (בבא שלוחי הציבור להטותם לתשובה [לתקן הפגם דלמעלה] ,רק שלוחי
קמא דף צ"ד ע"ב)י .ודברי הישמח משה (בספר תפלה למשה עה"פ תהלים דרחמנא נינהו ,כי הם פוגמים למעלה ,אבל הרמב"ם לשיטתו
התפילה ,שאם יכול לכוון בכל העמידה שמתפלל י"ח ברכות בלי מחשבה אחרת, ד וז"ל הכנסת יחזקאל :והנה יש לומר חילוק אי המצות נתנו לצרף או שיש בהם
אז ידע כי הוא צדיק ,וזהו שאמר מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו ,דהיינו צורך גבוה לענין תשובת המשקל ,דאי אמרת דהמצות נתנו לצרף בהם את
תפילתו ,ועל זה ידוו כל הדווים ,עכל"ק. הבריות אם כן כשחטא יחזור בתשובה דהיינו חרטה לשעבר וקבלה על להבא,
ז מובא בכנסת יחזקאל (שבת שובה דרוש ד') וז"ל :ושמעתי בשם הצדיק מראזלא וסגי בזה מאחר דלא עשה שום פגם למעלה שיצטרך לתקן בתעניות ובסיגופים,
זצלה"ה לפרש (תהלים כ ,ח) אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר אבל אי אמרת שהעבודה צורך גבוה הוא וכשחטא פגם בעולמות העליונים וברא
המה כרעו ונפלו ואתנו קמנו ונתעודד ,בדרך צחות ,כי היצר הרע גם בשעה משחיתים בכל העבירות שעשה והם מקטרגים עליו ,אם כן צריך סיגופים
שאנחנו עומדים להתפלל מכניס בלבינו כל עסקים שבעולם ,זה נוסע ליום השוק ותעניתים לתקן את אשר פגם ,ולהפוך את המקטריגים למליצים.
וזה מוליך הסוסים למכור וכדומה ,אך הוא רק בכח הדמיון ולא בפועל ,וזהו ה נראה הכוונה ,דלכאורה קשה אם הוא לפי מעשיו הרי התשלום בדין ולא בחסד.
הכוונה אלה ברכב ואלה בסוסים בפועל ממש ,ואנחנו עושים זאת בעת אשר ולהנ"ל מובן דכיון שעבודת האדם עושה רושם למעלה שנותן כח או להיפך
בשם ה' אלקינו נזכיר בשעת התפלה ,וההפרש הוא המה כרעו ונפלו להם יוכל בקדושה ,אם כן קשה למה ברא הקב"ה היצר הרע ,דהרי אדרבה בלי יצר הרע
להסתבב שיפלו מהרכב או מהסוסים ,אבל אנחנו קמנו ונתעודד כי בסיום היו עושים המצוות בחשק יותר ,וגם לא היו פוגים ח"ו בקדושה ,אבל הטעם
השמונה עשרה אחרי עושה שלום אנו נשארים על מעמדינו מבלי ליפול ,עכ"ד. שברא היצר הרע הוא כדי שיזכה האדם בבחירתו ויקבל שכר על טרחתו ,וזהו
ח ותוכן דבה"ק כי שנים המה הגוף והנשמה נכנסין להתפלל הנשמה לכוין בתפלה ולך השם חסד שברא היצר הרע ונתן הבחירה להאדם ,כדי לשלם שכר לאיש
והגוף לבטא בשפתים ,וקדם אחד מהם ויצא היינו שבעמדו להתפלל תיכף כמעשהו.
הנשמה יוצאת שאינו מכוין בתפלתו ,טורפין לו תפלתו בפניו ח"ו ,עכתדה"ק. ו וזה לשון החרדים :מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו כלומר לפי כוונתו
ט עי' בספה"ק דרך פקודיך בתחילת ההקדמה. בתפילתו דהיינו מהללו ,שאם באות לו מחשבות מהעולם נראה כי הוא כסף מלא
י מובא בכנסת יחזקאל (שבת שובה דרוש ה') וז"ל :וכמשפ"י הגרי"ם מווארשא [בעל סיגים לא יטהר לבבו ורחוק הוא ,לכן ישתדל באמץ להתרחק מהקליפות ולטהר
חידושי הרי"ם מגור] מאמר הש"ס בב"ק (צד ):אמר ר' יוחנן שינוי החוזר לברייתו ולדבק ביוצרו יתברך ,עכלה"ק .ועי' בדבש לפי להרחיד"א זללה"ה (מערכת ת' אות
אמור רבנן דליקני מפני תקנת השבים ,ותו"ד כי האדם החוזר בתשובה הרי הוא כ"ו) וזל"ק :כתב הרב ספר חרדים ז"ל דהמובחן לאדם אם זך וישר פעלו הוא
ב
רק שקשה להוכיח שלא יענש ,כיון דהוא גם כן בעל עבירה ,רק לח ,י) ד' נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרהיא .ודברי הצה"ק
(התירוץ) [העצה] שיוכיח עצמו גם כן ,היינו שישב גם הוא על הר"ר זושא שמעולם לא ראה מלאך רע שלםיב .ופירוש הייטב לב
ספסל הנאשמים[ ,ולכן יושב דוקא קתני]. מנין שהקב"ה אוהב הרשעים [שנאמר (ישעי' מח ,כב)] אין שלום
אמר ד' לרשעיםיג .מי (חסר הסיום ,וחבל על דאבדין).
ובמה ימצא הדרך אם הולך בחושך יכשל בתל גבוה ובגומא ,רק
(מכתי"ק)
צריך נר ,ומה זה אור תורה ,לפיכך מקדימין סוגיא שמעתתא
בתחלת הדרשה ,לקיים קודם לימוד תורה ,שיהי' לו נר ,למצוא H
התוכחות לעצמו ולאחריםיד.
הפסוק שובה ישראל וכו' (הושע יד ,ב) והדקדוקים .הסוגיא [דחצי ב"ה .שבת שובה תשי"ג
שיעור]( .נדפס בשו"ת דעת כהן סי' כ"ח .שאר הדרשה לא נמצא בכתובים). הקדמה[ .במדרש פליאה (שוח"ט משלי פרשה י')] בשעה שהחכם
(מכתי"ק) יושב ודורש הקב"ה מכפר עוונותיהם [של ישראל .יש לדקדק] למה
דוקא יושב.
H
יום הקדוש
מחמת רחמי האב על בנו לא הכהו ולא הי' מייסרו ,לכן רבש"ע כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו
הרי אתה כל יכול ,והיכולת בידך להסב את מוחינו ולבבינו לאהבה (ויקרא טז ,ל) .יש לדקדק על אומרו לפני ד' תטהרו דנראה מיותר,
וליראה את שמך ולעבדך בלבב שלם ,אם כן נא רחמינו כרחם אב וכי לפני מי יטהרו אם לא לפני ד'.
על בנים וישר מוחנו ושכלינו ומחשבות לבנו לשוב אליך באמת
ויש לומר על פי מה ששמעתי מכ"ק מו"ח הצה"ק זצוקללה"ה
ולעבדך בלבב שלם מתוך רחמים וחסדים ,אמן כן יהי רצון,
הי"ד שהמליץ על בני ישראל כלפי מעלה ואמר ,רבונו של עולם
עכדה"ק.
הננו יודעים שכל הרפתקאות דעדו עלן הוא כדי לעורר אותנו
וזה שאמר הכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל שנשוב אליך באמת ,ולילך בדרך הישר והטוב ,וכמאמר הכתוב (דברים
חטאתיכם ,כי לפני ד' תטהרו שהוא כל יכול ובידו לטהר אותנו ח ,ה) כי כאשר ייסר איש את בנו שמייסרו ומכהו שילך בדרך
על ידי שיישר את לבנו ומוחנו אליוטו. טובים ,כן ד' אלקיך מיסרך ביסורים ,אבל זהו רק בבשר ודם
(מפי השמועה -מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א) שאינו יכול ליישר המוח והשכל של בנו לכוין מחשבתו לילך בדרך
הישר ,על כן צריך לסטרו על פניו ולייסרו עד שילך בדרך הישר,
H אבל אם הי' יכול ליישר מוחו ושכלו לכוונו לדרך הראוי ,בוודאי
D
רבות אנחותי ולבי דוי בשעת מעשה [אעפ"כ נענשתי] ,כ"ש שראוי לענוש משתנה מכמות שהי' ומעשיו משתנים ,ואמנם מי שאינו עוזב את החטא לגמרי
אומה"ע ,כי הרי אומוה"ע עושים נגד רצונו בלב ונפש חפיצה ,עכדה"ק. ולא גמר עדיין בדעתו בהחלט גמור שלא ישוב לכסלה עוד ,זהו כשינוי החוזר
יב שאמר שלא ראה מעולם מלאך שלם שנברא מעבירה של ישראל המאמין בד', לברייתו מאחר שחוזר בדעתו למעשיו הרעים כמקדם והרי הוא חוזר לברייתו,
כי הם באברים שבורים או מחוסרים אברים כגון בלא ראש או בלא יד ורגל ,כי ותשובה כזו מן הדין אינו מועיל כי עיקר התשובה הוא שלא ישוב לכסלה עוד,
ישראל אפילו בשעת מעשה העבירה כואב בלבו ונאנח ,ובזה נשברו אברי המלאך אמנם אמור רבנן דליקני ר"ל שרבנן הקילו אשר גם תשובה כזו מועלת מפני
(מובא בספה"ק רב טוב פ' בלק ד"ה א"י לא הביט און ביעקב). תקנת השבים שישובו בניקל ,וגם מי שהשאור שבעיסה מעכב עליו וא"א לו
יג בספה"ק ייטב פנים אבני זכרון לר"ה (אות ל') וזל"ק :איתא במדרש (פליאה) מנין לגמור בדעתו עזיבת החטא לגמרי ,מ"מ הקילו חכמים שגם תשובה כזו מועלת
שהקב"ה אוהב את הרשעים שנאמר אין שלום אמר ד' לרשעים ,והוא משולל מפני תקנת השבים ,עכ"ד.
הבנה .ולפי מ"ש ניחא שזה מליצה שהקב"ה ממליץ יושר בעדם שאין שלום
בעצמותם אפי' בשעה שחוטאים ,כמ"ש דוד (תהלים לח ,ד) אין שלום בעצמו יא וזל"ק :ד' נגדך כל תאותי ,ר"ל מתנגד ,אך מכל מקום ואנחתי ממך לא נסתרה,
כלומר בעצמותי ,מפני תאותי כי לבי דוי וגוף ונשמה מריבים זה עם זה ,כי הנשמה ע"ד (איכה א ,כב) כי רבות אנחותי ,עכל"ק .ומבואר בייטב פנים מאמר שוב אשוב
לא ניחא לה לחטא ,הגם שהגוף גובר שהוא כי הוא בשרא ויצר הרע נורא ,עכ"ז לשבת שובה (אות כ"ב) וזל"ק :על פי מה שכתב מוזלה"ה ,תבא כל רעתם לפניך
הענין כואב להנשמה ואין שלום ביניהם ,ותיכף הוא מלא חרטה ,לכן מהראוי [ועולל למו] כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחותי ולבי דוי ,והוא על דרך
להקל בעונשם ,עכלה"ק. שאמר דוד ד' נגדך כל תאותי ,שתאותי לעשות דבר שנגד רצונך ,אבל אנחתי
ממך בשעת מעשה לא נסתרה ,שהרי מאמין אני ויודע שלא טוב עושה וענוש
יד ענין זה באריכות עיין מה שכתב רבינו זי"ע בפרשת וילך. יענ ש אלא שיצר הרע גובר עליו ואינו מושל בכל רוחו לכבוש תאותו ,ועכ"פ רע
טו עי' לקמן במדור עובדות וענינים (עמוד ח') סיפר השייך לדבר תורה זו. ומר לו בשעת מעשה ,וזהו שאמר ועולל למו כאשר עוללת לי ,וזהו שאמר אם כי
ג
ליקוט מכתבי רבינו
עשרת ימי תשובה -יום כיפור
יתקבלו תפילתינו לרחמים ולרצון לפני אדון כל לכל הישועות ורפואות בענין המנהג שהקהל אומרים עם השליח ציבור
וכט"ס. רק ב"וכתוב" ו"בספר" ולא ב"זכרנו" ו"מי כמוך"
למה אומרים הקהל בראש השנה ויום הקדוש בקול רם לפני השליח
איך בין מזהיר אין בעט זייער אללע פרויען וואס קוממען דאווענען צו
ציבור רק "וכתוב" ו"בספר חיים" ,ואין אומרים כן ב"זכרנו" ו"מי כמוך"
אונץ און ביהמ"ד ,אין דיא מענער זאללען אכט געבין אויף זייער ב"ב
הקהל כלל בחזרת הש"צ ,ובכל עשרת ימי תשובה כן אומרים גם זה
זאללען נישט קומען אין ביהמ"ד ח"ו מיט גילוי בשר ,אהנע שטרימפף
בקול רם לפני השליח ציבור.
אדער קארצע ארמעל וכדו' ,אין דיא פארהיירטע פרויען זאל זיך נישט
ח"ו ארויס זעהן קיין שום האר דאס איז איין איסור אין יעדער צייט אין הנה אצלנו אין אומרים הקהל "זכרנו" ו"מי כמוך" לפני השליח ציבור
סיי וויא ,איבער הויפט אין א ביהמ"ד אין דיא הייליגע טעג ,לויט דיא בכל עשרת ימי תשובה ,ועד אחר החתונה לא ידעתי בכלל שיש איזה
פוסקים טאר נישט אפילו א פרוי דאווענען קעגן דעם ,אין דעם זכות מנהג כן לומר בעשרת ימי תשובה ,ועיין בבני יששכר חודש תשרי
וועלין אונזערע תפילות נתקבל ווערין לרחמים ולרצון פארין הייליגען מאמר ב' אות כ"ג שנותן טעם לשבח למה ב"זכרנו" ו"מי כמוך" אין
באשעפער ,צי אללע ישועות אין רפואות אין כט"ס. אומרים הקהל וב"וכתוב" ו"בספר" כן אומריםטז.
אני מברך את כל המתפללים וכל ב"ב בכתיבה וחתימה טובה ,שנה וכשבאתי תיכף אחר החתונה אצל כ"ק זקיני הגה"צ אדמו"ר
טובה ומבורכת בכל מילי דמיטב ,בריאות השלימות פרנסה בריוח מקאלאמאי בסאמאש-אויואר זצללה"ה ושמעתי בעשרת ימי תשובה
והצלחה בכל אשר יפנו ותענוג נחת מכל יו"ח ,ולשנת גאולה וישועה פעם הראשון שהקהל אומרים בקול רם "זכרנו" השתוממתי ,וזקיני
בב"א. הבחין בזה ,שאל אותי אצלכם אין אומרים הקהל ,אמרתי לא ,אמר לי
בכבוד התורה בזה"ל כשראיתי הטעם בבני יששכר כנ"ל היה לי לפלא ,הלא הוא אינו
הק' נחמן כהנא מחלק בין ראש השנה לשאר עשרת ימי תשובה ,וטעמו שייך בכל
מספינקא עשרת ימי תשובה ,למה לא עושין כן רק בראש השנה ויום הקדוש,
(זכרון נצח אגרות קודש סימן ז') ורציתי לעשות חילוק בדוחק ולא עלה בידי יפה ,אבל עכשיו כשאני
* שומע שיש מנהג כן שלא לומר הקהל בכל עשרת ימי תשובה ב"זכרנו"
ו"מי כמוך" ,אני מבין שזה נשתרבב רק שאחד רצה להזכיר להשליח
בענין סמיכת הכהן גדול על פרו ביוה"כ ציבור שצריך לומר ,וסברו העולם שהוא אומר גם כן ושצריך לומר,
ובענין סמיכת הכה"ג על פרו ביוה"כ ,כ' בקיצור ,וא"י מה הי' קשה לך, ומזה נעשה המנהג לומר רק בעשרת ימי תשובה ,מפני שבראש השנה
וכפה"נ בפשטות הסומך והנסמך הי' צריכין לעמוד פניהם למקדש, ויום הקדוש מתפלל שליח ציבור קבוע בניגון ובנוסח בנחת ,לא היה
היינו בצד מזרח מההיכל ,ופניהם להיכל שהוא למערב ,רק מחמת צריך להזכירו ,אבל בכל עשרת ימי חשובה שמתפלל כל אחד ובמרוצה,
חולשת כה"ג העמידו את הפר קרוב לההיכל בין האולם למזבח ,שיהי' ופעמים כן שוכח התחילו לומר כדי להזכירו ,אבל בוודאי אין כדאי
קרוב לפתח ההיכל ,ולא הי' אפשר להעמידו ממש בין מזרח למערב, לומר ,שאלתי אותו האיך היה עושים אבוה"ק ורבותיו ,אמר שלא דקדק
שהי' נמצא אחוריו למזבח והי' אפשר שיטיל גלולים אז ובזיון למזבח, אם גם הם אמרו ,זה לשונו בדיוק.
לזה הי' מעמידו בין צפון לדרום ג"כ בין המזבח וההיכל ,שיהי' אחוריו
לא למזבח ולא להיכל ,רק הי' עוקם את ראשו שיהי' פניו של הפר אחר זה נודעתי שבדינוב מונקטש ,בעלז ,וויזניץ ,וכל בית זידיטשוב
לכה"פ למערב לצד ההיכל ,אבל הכהן הי' יכול לעמוד ישר אחוריו קומרנא ,בטח אין אומרים הקהל בכל עשרת ימי תשובה ,אצל שאר
למזבח ופניו למערב לההיכל ,ואין בזה שום בזיון למזבח ,ועמד נגד הצדיקים רופשיטץ ,צאנז ,סיגעט איני יודע לע"ע ,רק ראיתי ושמעתי
ראשו של הפר היינו מאחורי הראש וסומך עליו ,ושניהם פניהם למערב. כן אצל האשכנזים ובע"ב פשוטים ,אבל כפי הנראה בסטמר כן אומרים,
(זכרון נצח אגרות קודש סימן ח') כיון שכאן באה"ק בשטיבלעך שלהם כלם אומרים בעשרת ימי תשובה
* ולא בראש השנה ויום הקדוש ,ואם כן קשה למה ומה החילוק.
(שו"ת דעת כהן סי' כ"ו אות ב')
אמירה לעכו"ם להדליק נר ביוה"ק לתפילת נעילה
פעם אחת כתב לי אא"ז הרהגה"צ [רבי ברוך רובין] מסאמאש- *
אויוואר זצללה"ה ששמע מהצהג"ק משיניווא זצוקללה"ה שאמר
בשם אביו הדברי חיים זצוקללה"ה כמה דברים ,ואחד מהם מכתב אזהרה לנשים לילך בצניעות ובפרט בימים
שהצה"ק מרופשיץ היה אחרון ומכריע והלכה כמותו ,שאפשר הנוראים ובביהמ"ד ,וברכת השנה
לסמוך עצמו על [הר"ן בשם העיטור] שמביא הרמ"א ז"ל (או"ח סי' ב"ה ,בני ברק ,כ"ג אלול תש"ך.
רעו ס"ב) [דסבירא לי' דמותר אמירה לעכו"ם אפילו במלאכה מודעה ואזהרה
דאורייתא במקום מצוה ,ושע"ז סמכו עצמם המקילים לומר לעכו"ם אני מזהיר בזה ומבקש את כל הנשים שבאים להתפלל בביהמ"ד שלנו,
להדליק נר] ביום הכפורים בנעילה ,שמותר לומר לעכו"ם להדליק והאנשים שישגיחו על ב"ב שלא יבואו לביהמ"ד ח"ו בגילוי בשר כלל,
הנרות להתפלל בצבור ,או ללמוד תורה אפילו ביחידות ,ו כפי הנראה בלי גרביים או בשרוולים קצרים וכדו' ,והנשואות לא יראו משערות
ש על זה סמכו עצמם בסא סרעגען. ראשם אפי' כ"ש ,כי דבר זה בכל זמן ובכל מקום ,בפרט בימ"נ ובביהמ"ד
( שו"ת דעת כהן סי' ו ' אות ב ') שלדעת הפוסקים אפי' אשה אסור להתפלל כנגדה - .ובזכות זה
הוא הנוטל פרס בעד כל הציבור ,על כן בנטלו הפרס הנה כל אחד אומר עמו טז ז"ל הבני יששכר שם :מה שנוהגין בכל תפוצות ישראל "וכתוב" ,ו"בספר",
ונוטל חלקו לחיים ולשלום ,כן נ"ל ,עכל"ק. אומרים הקהל עם השליח ציבור ,משא"כ ב"זכרנו" ו"מי כמוך" ,נ"ל דהנה ג'
ראשונות דומה כעבד וכו' [שמסדר שבח לפני רבו] ,מה שאין כן בג' אחרונות
דומה לעבד הנוטל פרס מרבו ויוצא והולך לו (ברכות לד ,).והנה השליח ציבור
ד
ולרצון לפני אדון כל לכל הישועות טובות בבריאות השלימות שיפעול בענין נשיאת כפים יוהכ"פ בנעילה
כל הישועות עבור כ"י. בחו"ל רוב או רק הרבה מהעולם נוהגים שלא לעלות לדוכן ביוה"ק
בתפלת נעילה ,אבל אצלינו היינו כל יוצאי ותלמידי זידיטשוב,
ואבקשו למחול להעלות גם אותנו על זכרונו בתפלתו הזכה בימה"ק
וכמדומה גם צאנז ועוד הרבה צדיקים ,וגם אצל הרבה אשכנזים כן
הבעל"ט להוושע ברוחניות ובגשמיות בבריאות השלימות.
עולים לדוכן ,גם אצל זקנינו הגה"צ מסאמאשאויוואר זצללה"ה עליתי
מחו' ש"ב הדושק"ת בלונ"ח ומ' תמיד לב"ט
לדוכן בנעילה.
הק' נחמן בן מירל גאלה לכוח"ט (זכרון נצח אגרות קודש סימן ט')
בוודאי שמע שמגיע לנו ב"ה מז"ט מקשר השידוכין של נכדי היקר *
הבה"ח חיים יצחק אייזיק בן בני הרב רמ"מ ממנשסטר ,ויה"ר שיהי'
לקשר של קיימא לגדא ומזלא טבא. ברכת השנה להרה"ק מוהרמ"י מפשעווארסק זצוקללה"ה
הנ"ל (יומא דהילולא ביום הכיפורים)
ב"ה ,ג' דסליחות תשל"ד בני ברק ת"ו.
בפרטות אני פו"ש מחו' ש"ב חתנו הרה"ג וכו' מוה"ר יעקב (שליט"א) ברכת חיים ,ושפע שלמים ,לכ"ק מחו' ש"ב הרה"צ המפורסים לשבח
[זצ"ל] וב"ב ,ובתוכם ב"א הרב המו"מ בתו"ח וכו' מוה"ר ברוך שליט"א, ולתהלה בכל קצוי תבל ,חו"פ בו"ק שלשלת היוחסין וכו' כקש"ת מוה"ר
ומברכם בכוח"ט בספשצ"ג לאלתר לחיים טובים עם שנה טובה משה יצחק געווירצמאן (שליט"א) [זצ"ל] אדמו"ר מפשעווארסק
ומתוקה ומבורכת בכל מילי דמיטב. באנטווערפין.
מחו' ש"ב הנ"ל
נשים מול נשים מבורכות. אחדשה"ט .לתקופת השנה באתי בזה לברכו ברכת כהן הדיוט בכוח"ט
(זכרון נצח אגרות קודש סימן ס"ג) בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ארוכים שנזכה לראות
בקבלת פני משיח צדקינו בב"א ,ויה"ר שיתקבלו תפלותינו לרחמים
מדור
עובדות וענינים
המשך הסיפור של "פייבוש הקל" כמו שסיפרו רבינו זי"ע באריכות
כפי מה שקיבלו מאבותיו ורבותיו הקדושים נ"ע.
-נעתק ע"פ לשון קדשו מהטעי"פ-
(חלק ד')
-פייבוש השיא בתו השני' לבנו של צדיק מפורסם ובאמצע החתונה הבטיח הרבי שיודיע לפייבוש כשהוא עומד ג' ימים לפני מותו ופייבוש נתן
תקיעת כף דאז יחזור בתשובה-
פתאום רואה שדלתי הבית נפתחים ,ותמה עצמו מי הוא זה ככלות שבעת ימי המשתה נסע הרבי לביתו ,ושני האברכים
שבא אצלו עכשיו ,וראה שנכנס איש אחד לבוש כולו לבן בבגדי ישבו ולמדו ועבדו את השי"ת ,וזה הי' כל חיותו של פייבוש הגם
נפטרים ,ורואה שזהו המחותן שלו ,ונתבהל מאוד ,ניגש אליו שהוא עדיין נהג כמנהגו רח"ל ועוד הי' קל שבקלים ביותר ,מזמן
ואמר לו מחותן ר' פייבוש האתם זוכרים שנתתם לי את היד לזמן גדלה והרחיבה מסחרו ועושרו נתרבה יותר ,אבל האברכים
ששלשה ימים לפני המיתה תשובו בתשובה ,ואני הבטחתי לא היו להם שום שייכות עמו ,רק פעם אחת בשבוע הי' פייבוש
שאבוא להודיעכם ,עתה באתי לומר שהנכם עומדים שלשה כונס את יוצאי חלציו ,וזה הי' כל החיות שלו שראה שצאצאיו
ימים לפני המיתה ,פייבוש שמע דבריו ,וראה שהוא בהקיץ ואינו עוסקים בתורה ומתנהגים בדרך היהדות ,ושאל אותם האם הם
חלום ,והרי ידע שהמחותן כבר בא מעולם העליון א"כ זהו סימן מסודרים בכל ואם חסר להם איזה דבר ,וכה ישבו האברכים
מובהק שעומד באמת שלשה ימים לפני המיתה ,והרי ידע בעצמו ועסקו בתורה ביחד ,ונסעו להבע"ש הק' ביחד ושהו שם איזה
מה שעשה ועבר כל כך שנים ,הפיל עצמו מהמטה והתחיל זמן וחזרו הביתה ,וכן היו נוהגים זמן ארוך.
לצעוק ולהכות ראשו בארץ ,וצעק געוואלד רבש"ע אמרתי ג'
ימים אבל מה אני יכול לעשות בשלשה ימים ,הלא זה לי כבר ככה חלפו השנים והרבי המחותן כבר בא בימים והגיע לימי
שלשים-ארבעים שנה שעברתי עבירות ,הכי יכולין לעשות זקנה ושיבה ושבק לן חיים ונסתלק לחה"ה ,אולם הרי הבטיח
תשובה עליהם בשלשה ימים ,כה הכה בראשו ותלש בשערו. לפייבוש שיודיעו אימתי הוא עומד שלשה ימים לפני מותו ,והנה
גם פייבוש כבר לא הי' צעיר וכבר הי' היפש אלטער בעל
ואשתו שכבר היתה ישנה הקיצה מקול צעקותיו ,ומוצא אותו עבירה'ניק ,פעם אחת בשב"ק אחצ"ה הי' פייבוש אצל איזה
מוטל על הארץ ומכה ידיו בראשו וצועק ,והיא לא הבינה מה בַאאל עם כל מיני אנשים שפלים ,וכאשר שב לביתו מהבַאאל
שצועק ,הגישה אליו ושאלה אותו פייבוש מה קרה עמך ,והוא כבר הי' בליל מוש"ק ,ואשתו כבר היתה ישנה ,כי היא לא היתה
לא רצה לענות לה ,והיא נסתה להגביהו ולעלותו על המטה ,אבל נוהגת הילוך החיים כמותו ,הניח עצמו במיטתו ,אבל לא הי'
לא הניח עצמו והפיל עצמו עוד על הארץ ,והכה ראשו בארץ, יכול לישן מחמת שכרות וכאיבי הראש ,לכן לקח לו איזה ביכל
וצעק שהוא בפחד פחדים שרוצה לעשות תשובה אבל אינו יודע לקרות במיטה ,וכן שכב על מטתו.
האיך ,דהאיך יוכל לעשות תשובה בשלשה ימים ,היא ראתה
ה
על עצמך התשובה שאני ציוויתך ,וכן לפנות ערב כשיתקבצו שאין תכלית כן יצאה והקיצה את המשרתים ,ונכנסו לו ורצו
עשרה אנשים תעשה ג"כ כן ,ובאמצע היום אם יכנס אדם חשוב להעמידו ,אבל הוא לא רצה והפיל עצמו בחזרה והכה ראשו
לביהמ"ד תעשה ג"כ כן. בארץ ,הלכו לקרוא לרופא כי חשבו שנשתגע ,הרופא הגיע אצלו
ובדקו ,ואמר שהוא צלול בדעתו אבל יש דבר שדוחק לו על לבו,
התחיל פייבוש לבכות ,שהוא סבר שהבע"ש הק' יצוה עליו והתחיל לבקש מפייבוש שיואיל לשוב להמטה ,השיב שאינו
לענות ולייסר נפשו ביסורים קשים ,כגון לכוות ידיו באש וכדו' רוצה כי אינו צריך מטה ,רק צריך אבנים לסקול עצמו ,וכי מה
עינויים גדולים וקשים ,ועכשיו אומר לו תשובה קלה כזו ,והי' יכול לעשות בג' ימים שיהי' לו לתשובה על חטאיו בג' ימים.
תמה על זה ,אמר לו הבע"ש הק' אל תדאג אני אומר לך מה
שאתה צריך לעשות ,אבל בתנאי שלא תשנה כלום ממה שאמרתי ראו שאין ברירה אחרת וצריכין לקרוא חתניו ביודעם כי הוא
לך ,ענה פייבוש שהוא יציית לכל דבריו כדי שיעזור השי"ת אוהבם מאוד ויש לו דרך ארץ כלפיהם ,וכבר הי' בחצי הלילה
שבזכות הבע"ש הק' יוכל לעשות תשובה ,יצא מלפני הבע"ש ואשתו רצתה לחתני' ואמרה להם שאיזה דבר אירע לחותנם
הק' ונכנס להביהמ"ד והדליק נר ולקח גמרא ולמד בהתמדה, ואינה יודעת מה ולכן בקשתה שיבואו אצלו ,והגם שחותנו הוא
והכניס כל ראשו ועיונו לתוך הגמרא ,ולמד בבכיות נוראות עד מה שהוא סוף כל סוף הם חתניו והוא הספיק להם כל צרכיהם,
שהרטיב את הגמרא בדמעות עיניו. באו אצלו ,וכאשר ראה אותם הרגיע עצמו קצת ,והתחיל לבכות
ולומר להם שהמחותן בא אצלו ואמר לו שהוא עומד שלשה
באשמורת הבוקר התחילו אנשים אחדים לבוא לביהמ"ד ימים לפני מותו ,והאיך יוכל לעשות תשובה בשלשה ימים על
וישבו עצמם ללמוד ,ובאמצע הלימוד הרגישו באיש זר שיושב כל מה שעבר ,והלא הי' צריך לפחות שלשה שנים ,ואפי' שלש
ליד שלחן אחד ולומד לעצמו ,ואמר א' לחבירו שנדמה לו שאיש שנים לא די אבל שלשה ימים בודאי לא ,וא"כ מה יהי' עמו
הלז הוא פייבוש הקל ,ענה לו חבירו האם נעשית שוטה ,וכי שיאבד ויפול בשאול תחתית ,וחוץ מזה הרי הוא רוצה לעשות
פייבוש הקל ישב כאן ללמוד ,אתמול בשב"ק אחצ"ה ראיתיו תשובה ואינו יודע האיך ,התחילו לומר אולי הבע"ש הק' ,ומיד
נוסע דרך כאן על הפיאקער ,בודאי זה אינו פייבוש ,אמת שהוא ששמע שמדברים איזה דיבור מהבע"ש הק' קפץ וענה זהו העצה
דומה הרבה אליו אבל איננו הוא ,ויהי כאשר התאספו עשרה היותר טובה ,הבע"ש הק' בודאי יוכל למצוא לי דרך תשובה,
אנשים הפיל עצמו לארץ והתחיל לספר מה הי' ומה עשה, וצוה תיכף להמשרתים לחבוש את הפיאקער לנסוע למעזיבוז,
ועכשיו רוצה לעשות תשובה באמת ומתחרט על הכל ומיצר לו וזה הי' רק כמה קילאמעטער ממעזיבוז ,ועלו להפיאקער הוא
ומקבל על עצמו התשובה שצוה לו הבע"ש הק' ,אז ראו שלא ושני חתניו וישבו על שני צדדיו ,ובכל משך הדרך הי' בוכה
טעו והוא באמת אותו פייבוש ,אבל כבר נשתנה והפייבוש הלז ופרט את העבירות שעשה ושמיצר לו ע"ז ,ומתחרט על כל
כבר נעשה איש אחר לגמרי ,וכן הי' ביום ראשון בשבת וביום העבירות שעשה ורוצה לעשות תשובה ,אבל אינו יודע האיך.
שני וביום שלישי שלא הפסיק רגע מללמוד ,וכשהתחיל לרדום
השכיב עצמו שם על הספסל ,ובבוקר ובערב הפיל עצמו לארץ הגיעו למעזיבוז עוד באמצע הלילה ,והם היו חוששים
והכה בראשו כנ"ל ,וכן באמצע היום כשבא לביהמ"ד אדם ומסתפקים אם יוכלו ליכנס עכשיו להבע"ש הק' ,אבל נשתוממו
חשוב עשה כן. כשראו הגבאי עומד בחוץ ושאל אותם אם זה הפייבוש הוא כאן,
ענו הן ,אמר שהבע"ש הק' צוה שתיכף שיגיע יכנס מיד ,נכנס
בשמים נעשה רעש גדול שאדם יעשה כן תשובה באמת בכל להבע"ש הק' והפיל עצמו עוה"פ על הארץ והכה ראשו בארץ
לבו ,אבל להיצה"ר הרע מאוד ,והתחיל לעשות מהפיכה באומרו וצעק ,והתחיל לחשוב ולפרט העבירות שעשה ,ואמר שרוצה
שהוא יגע עצמו עם אדם שהי' כשר וישר ולמד הרבה מאוד באמת להתחרט ומיצר לו ורוצה לעשות תשובה ,ועל כן בא
והצליח להעבירו מן הדרך ,ועבר כל עבירות שבתורה ,ועכשיו להבע"ש הק' ,כי אולי הבע"ש הק' שמתקן את כל בני אדם יתן
ביום ויומים יהי' אפס ואין מכל מה שפעל ועשה ,ועוד יהי' מכל גם לו תיקון ,ולכן מבקש שהבע"ש הק' יתן לו דרך תשובה
זה זכיות כשיעשה תשובה מאהבה ,על כן הרעיש שאינו תשובה ותיקון.
אמיתית רק מפני שמתיירא מעונש ,ואינו מפנימיות הלב ,ודנו
על הדבר בבי"ד של מעלה ,ויצא הפסק מבי"ד של מעלה אמר לו הבע"ש הק' שיעמוד מעל הארץ וישב ועמד עצמו ,אמר
שישלחו את היצה"ר בעצמו שילך לנסות אותו ,אם יוכל לו שמע לי אם תקבל על עצמך התשובה שאתן לך אזי ייטב לך,
להכשילו עוד באיסור לא יהי' לו תיקון לעולם רח"ל ,ויאבד ואם לאו תאבד חלילה ,ענה שהוא מוכן ומקבל על עצמו כל מה
בשאול תחתית בגיהנום וישאר לעולם בלי תיקון ,ואם לא יוכל שיאמר לו ,אמר לו לא תשוב עוד לביתך רק תכנס להביהמ"ד
להכשילו באיסור אבל יכשילו שיעבור על מה שהזהירו הבע"ש כאן ושב שם ,ותקבל על עצמך לצום משבת לשבת -הוא יודע
הק' היינו שיכשילו שיאכל איזה דבר ,אז לא יתקבל התשובה שאין לו עוד אלא שלשה ימים והבע"ש הק' מצוהו להתענות
אבל לא יפול לשאול תחתית לעולם ,אלא ימות ואז ידונו מה משבת לשבת ,אבל חשב בלבו שהבע"ש הק' יכול לפעול עבורו
לעשות עמו אם להענישו הרבה שנים בגיהנום או שיתגלגל ,כמו אפי' עוד כמה שבועות -ומעכשיו לא תקח לתוך פיך שום דבר
שידונו אז כן יהי' ,אבל תשובה זו עדיין לא יהי' די לו ,אבל אם עד השבת הבא ,ותשב בכל הזמן כסדר בביהמ"ד בעסק ולימוד
לא יוכל להכשילו כלל ולא יאכל כלום ולא ישתה כלום יתקבל התורה הק' ,ותוכל לישן שם בלילה על הספסל ,ובבוקר כאשר
תשובתו תיכף ומיד ,ויבוא מיד לגן עדן ,והבעל דבר קיבל על יתקבצו עשרה אנשים מישראל אתה צריך להפיל את עצמך על
עצמו המלאכה. הארץ ולספר לכולם העבירות שעשית ,ושאתה מתחרט ומקבל
ו
ואחר שהשלים הדברי ווידוי טפס ועלה בקישוי גדול על הספסל, ויהי ביום השלישי בצהרים נדמה היצה"ר לשיינער יוד ונכנס
וחזר להספר ולא הפסיק מללמוד ,והתפללו מנחה ומעריב ,אחר לתוך הביהמ"ד שפייבוש יושב שם ,ופייבוש ראה שנכנס
מעריב בא עוה"פ הגבאי של הבע"ש הק' ושאל מהיהודי אם לביהמ"ד איזה רב חשוב מיד עשה כאשר נצטווה מפי הבע"ש
אינו נכנס לאכול סעודת הערב ,ענה לו שלא הכין את עצמו הק' ,והגם שהי' כבר יום השלישי שלא אכל ולא שתה מאומה
בהכנה הראוי ליכנס להבע"ש הק' ,אם רוצה יכולים להכניס לו וכבר שכב באפס כח על הספסל ,עכ"ז הפיל עצמו לארץ ובכח
לאכול כאן בביהמ"ד ,וכן עשו והביאו לו חלה ורוטב ובשר. גדול הכה ראשו בארץ ,וסיפר בבכי' מה שעשה ושהוא מתחרט
ורוצה לשוב ,ומקבל על עצמו התשובה שאמר לו הבע"ש הק',
וכיון שהוא ישב סמוך לפייבוש נכנס בו ריח המאכל ואחזו הוא שמע את כל הדברים וראה האיך שהי' קשה לו להפיל עצמו
חולשה גדולה מאוד ,אמר הלה לפייבוש שיקח תיכף ויתן לתוך מהספסל ,והאיך שהי' קשה לו להעמיד עצמו מן הארץ ,שהי'
פיו ,אבל פייבוש לא רצה ,אמר לו אינכם רשאים להיות מאבד כבר חלש מאוד ,ניגש אצלו וישב עצמו סמוך לו ,והתחיל
עצמו לדעת ,הרי הציווי של הבע"ש הק' אינו יותר מציווי להחזיקו בדברים ,ושאל אותו מה אמר הבע"ש הק' ,ענה שלא
השי"ת ,והשי"ת צוה להתענות ביוה"כ והוא התענית החמור צווהו רק להתענות משבת לשבת ולומר דברי וודוי בבוקר
ביותר ,ועכ"ז אם הוא מצב של פיקוח נפש רח"ל הוא דוחה את ובערב וכן כשיבוא איש חשוב לביהמ"ד ,והוא התחיל לעשות
תענית יוה"כ ,וכיון שאתם רואים שכמעט ונפשכם יוצא אי תנועות של תמיה וביטול ,ושאל כמתמיה בעתים הללו ובדורות
אפשר לומר שלא יאכל ,וכן הוכיחו שזה יותר גרוע שעובר עוד הללו לצוות להתענות משבת לשבת ,ובבוקר ובערב להפיל
עבירות ,וכאשר הרבה להציק לו הסכים לטעום קצת ורק באופן עצמו לארץ ,ועוד בפני כל אדם ,ולהכות ראשו בארץ ,לאו כל
כדי להחיות רוחו בקרבו ,שכבר הי' נתעלף ,אבל לא הי' יכול אחד ראוי לזה ,אבל אם הבע"ש הק' צוה כן איננו מהרהר אחריו,
לקום ולישב עצמו על הספסל ,אמר לו שהוא יגיש אליו המאכל, ופייבוש לא ענה אותו כלום.
ולקח הקערה עם הרוטב להגישו אליו ,ושם סמוך לו עמד נר של
חלב דולק ,והרי הוא הי' רוצה להכשילו שיאכל מאכלות ופייבוש שכב על הספסל כי לא הי' לו עוד כח לישב ,והי' לו
אסורות ,על כן מידי עברו עם הקערה לצד הנר ,הכה בידו על ספר ולמד בחשקות ,והיצה"ר הלך וישב עצמו סמוך לו ,והתחיל
הנר ונטף חלב מהנר לתוך הרוטב ,וכאשר ראה פייבוש שנטף ללמוד גמרא ואמר פשט משובש בדברי הגמ' ,ופייבוש הלא ידע
חלב לתוך הקערה אמר הרי נטרפה הרוטב ואיני אוכל עוד מזה, בטוב את הגמרא ,אמר לו ר' יוד ,תמחול לי ,שמעתי שלמדתם
אמר לו מה אתם מדברים וכי עתה כשעומדים בין החיים ובין הגמרא ואמרתם פשט של שוא בטעות ,התחיל הלה לשבחו
וכו' האם נפק"מ אם אוכלין טריפות או נבילות ,בפיקוח נפש אין ואמר אתם כל כך תלמיד חכם ,כל כך תלמיד חכם ,והבע"ש הק'
שום נפק"מ ,הרי כתוב כן בהדיא לגבי יוה"ק שאין לחשוב אם צוה לכם להתענות ,הלא ת"ח יתבטל מלימודו ע"י זה ,הבע"ש
מאכילין נבילה או לא לגבי פיקוח נפש ,אבל פייבוש לא רצה הק' בודאי סבר שאתם בעל כח ותוכלו לסבול ,אבל אני רואה
לשמוע לו באומרו שכבר אכל במשך ימי חייו די והותר נבילות שאינו כן ,והלא לת"ח אמרו חז"ל אם הי' רגיל ללמוד דף א'
וטריפות ,אדרבה טוב לו שימות ולא יאכל עוד מאכל איסור. ילמוד ב' דפים ,ולא שיתבטל מלימוד בשביל התשובה ,איני
מבין דבר זה כלל ,אם הייתם צייתים לי הייתי אומר לכם
שתאכלו וממילא תוכלו לישב וללמוד ,ענה לו שהבע"ש הק'
כיון שראה דבאכילת איסור אינו יכול להכשילו ,רצה עכ"פ ציווהו ואינו משנה כחוט השערה מדבריו ,וכן הי' כמה פעמים
להכשילו שיעבור על דברי הבע"ש הק' ,ואמר לו הרי אתה צריך שהוא למד פשטים מעוותים ופייבוש תיקנו ,ובכל פעם חזר על
לעשות אפס מה כדי להחזיק החיות שלך אתן לך קצת חלה הסברים הנ"ל עוה"פ ועוה"פ ,ואמר הרי אתה חלוש מאוד וכבר
לאכול מחלק הרך ,אמר לו הן ,אבל לחלה צריכין נטילת ידים, הוא פיקוח נפש וזה בודאי לא הי' בדעת הבע"ש הק' ,אבל
אמר לו הרי אינכם מרגישים בכי טוב ואתם חולה ואינכם צריכין פייבוש עמד בשלו ולא רצה לשמוע אליו ,בין הדברים נכנס
ליטול הידים ,אמר לו כבר די והותר אכלתי בלי נטילת ידים ואיני הבע"ש הק' לביהמ"ד ושאל מאותו יהודי אם אינו רוצה לבוא
רוצה עוד לאכול בלי נטילת ידים ,אמר לו הננו רואה שהנכם אצלו לאכול ,ענה לו שהוא רוצה לאכול רק בערב ,כי עכשיו הוא
בעקשנות אוליך אתכם להכיור ותטלו ידיכם שם ,אמר לו שאין רוצה עוד לילך לאיזה מקום לסדר עניניו.
בו כח לילך ,אמר לו אני אוליך אתכם ותפס אותו בכל כוחו
והוליכו להכיור ,ולא הי' שם כלי נטילה ,אמר פייבוש להיהודי לפנות ערב התחילו היהודים לבוא לביהמ"ד להתפלל ,וכאשר
הניחה לי ויהי' עמי מה שיהי' ,ענה לו והלא אין רשאים לאבד נתקבצו עשרה אנשים התחיל פייבוש עוה"פ להפיל עצמו לארץ,
עצמו לדעת נצא החוצה ושם עומד תמיד חבית מלאה מים פתח אותו יהודי ואמר לו מה אתם עושים ,הלא אתם ממיתים
שמשם מלאו מים בכל עת ,ומסתמא יהי' שם כלי נטילה לשאוב, עצמכם והרי זה מאבד עצמו לדעת ,כבר עשיתם כל כך הרבה
ובלי שישאלו נטלו והוציאו החוצה להחבית ,וראו שהחבית ריק עבירות ועתה תוסיפו לעבור עוד עבירה ,הרי אין רשאים לעשות
אין בו מים ,אמר פייבוש עתה הניחה לי ,אמר לו יש עוד עצה כן ,אבל פייבוש לא השגיח בדבריו והפיל עצמו לארץ ,והתחיל
בוא עמי להמקוה ותוכל שם לטבול הידים ,הרי מותר לטבול לפרט חטאיו ולהתוודות עליהם ,והוא צווח עליו וכי לפני אנשים
הידים לסעודה ,והוא עוד יותר טוב מנטילה ,וגם עתה לא שאל פשוטים כאלו אתה מונה את פשעיך ,הלא אין רשאים לעשות כן
לו מאומה אם מסכים רק תיכף משכו להמקוה ,ובהגיעם לשם דכתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה ,אבל הוא לא רצה לשמוע
ראו שגם המקוה נתרוקן. לו כי הבע"ש הק' ציוה עליו ואינו רוצה לשנות אפי' כל שהוא,
ז
לתוך המקוה אחזו הבע"ש הק' בידיו ואמר לו פייבוש על מסירת אז הבין פייבוש שזה מעשה יצר ,וכמעט שהניח להיצר
נפש כזו חכיתי ,ועתה כבר נגמר התשובה ונתכפרו כל חטאתיך, שיעבירנו על ציווי הבע"ש הק' ,אמר לו שיותר אינו רוצה ואינו
ונשמתך מתוקן ,ואח"כ נח נפשי' מתוך מסירת נפש ותשובה צריך כלום ,ובשארית כוחותיו השמיט עצמו מידי אותו היהודי,
שלימה באמת ,ועל זה אמרו כולם 'אפי' פייבוש הקל האט אזוי והשליך עצמו לתוך המקוה הריקן שחלילה יהי' עמו מה שיהי',
מקדש השם געווען'. כדי שיפטר מהסתת היצר לעבור על דברי הבע"ש הק'( ,והבע"ש
תם ונשלם הק' ברוח קדשו ידע את כל אשר נעשה והגיע לשם) ,וכאשר השליך עצמו
u
סיפור השייך להדבר תורה ליום הקדוש
קדושת היום כי נורא הוא ,ופתח הדלת מחדר הספרים הפרטי איש אחד הי' לו בחור שלא התנהג כשורה ,ורח"ל התחיל לסור
לביהמ"ד ,ופניו היו אדומות ועיניו רטובות מדמעות ,עמד עצמו מדרך הטוב לצערו הרב של אביו ,ואביו הזכיר את בנו כמה
האיש ההוא אצל הפתח ואמר שאינו מניח את הרבי ליכנס פעמים לפני רבינו זי"ע ,ורבינו ברכו שבנו ישוב לדרך הטוב,
לביהמ"ד עד שרבינו יבטיח לו שבנו ישוב בתשובה שלימה, וכאשר ארכה הזמן ולא ראה שום שינוי לטובה בבנו ,התחיל
ורבינו זי"ע השיב לו בקיצור כמסכים לדבריו ,וכאשר עלה אל להפציר ברבינו שיבטיחו שבנו ישוב בתשובה ,אמר לו רבינו
ארון הקודש לדרשת כל נדרי פתח ואמר הדיבור הזה ,ולפלא כי האיך יכולים להבטיח בדבר כזה הרי תלוי בבחירה ,וכן הפציר
בזמן קצר נשתנה הבחור לאיש אחר לגמרי ,ובליל הושענא רבה ברבינו כמה פעמים.
כבר ישב עם כל הציבור בביהמ"ד וגמר ספר תהלים בדמעות.
~~~ בערב יוה"ק כאשר רבינו זי"ע התכונן ליכנס לביהמ"ד לכל
נדרי ,לאחר שבירך את יוצ"ח ,והי' כבר אחוז בשרעפיו מגודל
לעילוי נשמת על הטוב יזכר
הרבנית הצדיקת מע"כ ידידינו החשוב
מרת חנה ע"ה הגה"צ אבד"ק וואידיסלב שליט"א
בת הגה"ק רבי יעקב ישראל ישרון זצוקללה"ה ובניו הרבנים שליט"א
א"ח מרן רביה"ק זי"ע עבור נדבתם החשובה להוצאת הגליון
לע"נ אביו/זקינם
נלב"ע ח' תשרי שנת תשד"ם לפ"ק כ"ק הגה"צ רבי משה בן רבי ישכר בער זצללה"ה אבד"ק וואידיסלב
נסתלק ביוה"ק י' תשרי שנת תשע"ח לפ"ק
היארצייט חל בשב"ק זו פרשת האזינו-שובה ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליהם
ת.נ.צ.ב.ה. להתברך בכל משאלות לבו לטובה ולברכה אמן
להארות והערות ,לקבל הגליון ,לנדב ההוצאות המרובות ,וכן מי שיש לו ד"ת ועובדות מרביה"ק זי"ע
נא לפנות למערכת מכון תורת נצח
mtn6990755@gmail.com 347-699-0755
כל הזכיות שמורות -ואין להעתיק שום דבר מהגליון בלי רשות מהמערכת
ח
