gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון נ"ב‬ ‫האזינו‪-‬שובה | יום הקדוש שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫‪ ‬שבת שובה ‪‬‬ ‫ד) אמרו אליו כל תשא עון‪ ,‬וכי באמירתנו תלוי מה שאנו אומרים‪,‬‬ ‫ב"ה‪ .‬הדרשה משבת שובה תשי"א (בק"ק בני‪-‬ראם [מסמיא])‬ ‫ומה הלשון כל‪.‬‬ ‫מקודם לפתיחה‪ .‬למה צריכין מקודם הפלפול‪ ,‬כיון שאין מבינים‬ ‫כל כך הרבה‪ .‬רק הלא כעת הוא התשובה חיובת מאד‪ ,‬כמו המשל‬ ‫ה) וקח טוב‪ ,‬מה יקח‪.‬‬ ‫פשוט במי שיושב נתפס עד הוצאת המשפט‪ ,‬והשופט רואה שאי‬ ‫ו) ונשלמה פרים שפתינו‪ ,‬מה השייכות הכא‪.‬‬ ‫אפשר לו להמליץ עבורו ולהצילו‪ ,‬אבל הוא [לב] טוב ורוצה [להצילו]‪,‬‬ ‫ואומר לשומר בית האסורין שיניח הפתח פתוחא‪ ,‬וכן הנמשל‪,‬‬ ‫ואחר זה הסוגיא‪[ .‬הני כהני שלוחי דרחמנא הוו או שלוחי דידן‬ ‫שאנחנו ובני ביתינו וכל ישראל עומדים למשפט‪ ,‬ומי פתי יסור‬ ‫(יומא דף י"ט ע"ב נדרים דף ל"ה ע"ב)ב]‪.‬‬ ‫הנה לטעות עצמו שהוא צדיק‪ ,‬אבל צריך לזה גם נר כי אנחנו‬ ‫נמצא לפי זה יש ב' שיטות‪ ,‬לפי התוס' בתירוץ א' והר"ן ודעמי'‬ ‫בחושך גמור‪ ,‬ומה האור‪ ,‬התורה‪ ,‬לכן מחויב קודם לעסוק בתורה‬ ‫נשאר דכהני רק שלוחי דרחמנא‪ ,‬ולשיטת הרמב"ם ורש"י ודעמי'‬ ‫להדליק מעט נר‪ ,‬ואז נוכל לצאת דרך הפתח‪.‬‬ ‫דהם שלוחי דידן‪ ,‬רק דהתורה עשה אותם בעל כרחך לשלוחינו‪.‬‬ ‫ומקודם הסוגיא אקדים הפסוק מההפטורה שהשבת נקרא עלי'‪,‬‬ ‫ונראה לתת סברא לכל אחד בדרך אגדה‪ ,‬דהרמב"ם לשיטתו‪,‬‬ ‫שובה ישראל וכו' [עד ד' אלקיך כי כשלת בעווניך אמרו אליו כל‬ ‫דהנה ידוע מכל הספרים הפלוגתא בין הרמב"ם והרמב"ן (עי'‬ ‫תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו (הושע יד‪ ,‬ב‪-‬ג)]‪ .‬ויש‬ ‫של"ה הק' תולדות אדם בית אחרון ושער הגדול)ג‪ ,‬דהרמב"ם סובר דהמצוות‬ ‫הרבה דקדוקים‪ ,‬א) מה הלשון עד ד' א'‪ ,‬וכי לשוב לאחר‪.‬‬ ‫[הם] רק לצרף ולבחון הבריות‪ ,‬דבגוף העבירה אין בכחה שיפגום‬ ‫ב) כי כשלת בעונך‪ ,‬כשלון היינו שאחר הכשילו‪ ,‬ועוון היינו מזיד‪.‬‬ ‫בעצם בקדושה‪ ,‬וכן המצוה אין שייך הקדושה והשכר לגוף המצוה‪,‬‬ ‫רק העונש עבור שעבר מצות המלך‪ ,‬והשכר שקיים [מצות המלך]‪,‬‬ ‫ג) קחו עמכם דברים ושובו אל ד'‪ ,‬מה הן הדברים‪ .‬והכפל לשון‬ ‫וראי' לזה דחזינן דברא הקב"ה יצר הרע שיהי' לו בחירה‪ ,‬ויהי'‬ ‫עוד הפעם שובו אל ד'‪.‬‬ ‫קבלת העול עליו‪ ,‬ובעלי דעה זו הביאו ראיה לדבריהם מדחזינן שברא הקב"ה יצר‬ ‫א עיין כעין זה בשערי תשובה לרבינו יונה (שער ראשון אות ב') וזל"ק‪ :‬ודע‪ ,‬כי החוטא‬ ‫הרע כדי שיהיה לאדם בחירה חפשית ועל ידי זה יש שכר הרבה‪ ,‬ואם איתא‬ ‫כאשר יתאחר לשוב מחטאתו יכבד עליו מאד ענשו בכל יום‪ ,‬כי הוא יודע כי יצא‬ ‫דהעבודה צורך גבוה הוא ובגוף המצוה מתקן בקדושה‪ ,‬אם כן אדרבה מי שאין‬ ‫הקצף עליו ויש לו מנוס לנוס שמה‪ ,‬והמנוס הוא התשובה‪ ,‬והוא עומד במרדו והנו‬ ‫לו יצר הרע כלל הוא עושה המצוה בחשק נמרץ‪ ,‬והיה ראוי להגדיל השכר כשלא‬ ‫ברעתו‪ ,‬ובידו לצאת מתוך ההפכה‪ ,‬ולא יגור מפני האף והחמה‪ ,‬על כן רעתו רבה‪.‬‬ ‫יהיה לו יצר הרע‪ ,‬אלא על כרחך דאין השכר רק על קבלת עולו‪ ,‬ואין עול אלא על‬ ‫ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על הענין הזה (קהלת רבה ז‪ ,‬לב)‪ :‬משל לכת של לסטים‬ ‫ידי יצר הרע שצריך התגברות נגדו‪.‬‬ ‫שחבשם המלך בבית האסורים‪ ,‬וחתרו מחתרת‪ ,‬פרצו ויעבורו ונשאר אחד מהם‪.‬‬ ‫והרמב"ן (פ' תצא במצות שילוח הקן) וכל המקובלים חולקים עליו‪ ,‬כי העבודה בעצמה‬ ‫בא שר בית הסוהר וראה מחתרת חתורה והאיש ההוא עודנו עצור‪ ,‬ויך אותו‬ ‫צורך גבוה היא‪ ,‬וכי גוף העונש קשור בגוף העבירה וגוף השכר קשור בגוף המצוה‪,‬‬ ‫במטהו‪ .‬אמר לו‪ :‬קשה יום‪ ,‬הלא המחתרת חתורה לפניך ואיך לא מהרת המלט‬ ‫ויש לומר דפליגי אי האיסורין הם איסור חפצא או גברא‪ ,‬דאם הם רק איסורי‬ ‫על נפשך‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫גברא אם כן לא נתנו אלא לצרף בהן את ישראל‪ ,‬ואי אמרת דהוי איסורי חפצא‬ ‫ב עי' פלפול מרבינו זי"ע בסוגיא זו בשו"ת דעת כהן סי' נ"ה‪.‬‬ ‫יהיה כמו סם הממית וגוף העונש קשור בהעבירה והשכר בהמצוה‪ .‬והנה האהבת‬ ‫ציון (להנודע ביהודה‪ ,‬דרוש ב') הקשה להרמב"ן דסובר דהעבודה צורך גבוה הוא‪ ,‬הא‬ ‫ג תוכן דבריהם מובא בכנסת יחזקאל (דעעש‪ ,‬לש"ש דרוש א') וז"ל‪ :‬דהרמב"ם (מורה‬ ‫כתיב באיוב (לה‪ ,‬ו) אם חטאת מה תפעל לו אם רבו פשעיך מה תעשה לו אם‬ ‫נבוכים ח"ג פכ"ו) סבירא ליה דלא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות אם‬ ‫צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח‪ ,‬ותירץ דהפגם הוא רק בעולמות העליונים‬ ‫יקבלו עול מלכותו עליהם (ויק"ר פי"ג ס"ג)‪ ,‬ולכן סבירא ליה שאין גוף עשיית‬ ‫ובמלאכים ובהם שייך פגם ותיקון‪ ,‬אבל לגבי אין סוף ב"ה אין שייך שום פגם‬ ‫העבירה עבירה בעצם שיפגום בקדושה‪ ,‬אלא שנענש עבור שעבר מאמר המלך‬ ‫ותיקון‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ולא קיבל עול מוראו עליו‪ ,‬וכן שכר המצוה אין השכר שייך לגוף המצוה רק על‬ ‫א‬ ‫דהעיקר לצרף הבריות ולטובתם‪ ,‬ואם כן הני כהני שלוחי דידן‬ ‫ראוי לשכר הרבה ולעונש‪ ,‬ואם איתא דהעבודה צורך גבוה ומתקן‬ ‫נינהו [לצרף אותנו ולזכותינו בטובה]‪ ,‬רק להאחרונים שהכריעו‬ ‫בזה קדושה‪ ,‬הי' ראוי שלא יהי' בחירה ויצר הרע‪.‬‬ ‫[דשניהם אמת כנ"ל] היינו שבאמת הם גם שלוחי דרחמנא‪ ,‬דהא‬ ‫והרמב"ן וכל המקובלים חולקים להיפוך ממש‪ .‬והרבה ראיות‪ ,‬אשר‬ ‫עושה פגם למעלה‪ ,‬רק דהקב"ה בעל כרחך עשה [אותם] גם‬ ‫קדשנו במצוותיו‪ ,‬התורה סם חיים ולהיפוך סם המות (יבמות דף‬ ‫שלוחינו‪ ,‬שאנו נזכה כדלעיל‪ ,‬היינו כשיטות הרמב"ם ורש"י דלעיל‪.‬‬ ‫ע"ב ע"ב)‪ ,‬ומה שכתוב (איוב לה‪ ,‬ו‪-‬ז) אם חטאת מה תפעל (לו) [בו‬ ‫וא ם כן על כל פנים נוכל לראות מזה דהלכה דאנו בעוונותינו‬ ‫וגו'] ואם (צדקת) [תצדק] מה תתן לו‪ ,‬תירצו שהיינו שלו כביכול‬ ‫אנחנו עושים פגם למעלה‪ ,‬והיזק עבורינו‪ ,‬והעיקר רק לילך ולברוח‬ ‫יתברך אין מגיע שום פגם‪ ,‬אבל כביכול צור ילדך תשי (דברים לב‪,‬‬ ‫דרך פתח התשובה‪ ,‬אבל יש שני גורמים גדולים למניעת התשובה‪,‬‬ ‫יח)‪ ,‬שמכחישין כח פמליא של מעלה להקדישו ולהשפיע לו‪.‬‬ ‫א' שאינו מרגיש שחוטא‪ ,‬אדרבה מדמה בנפשו לצדיק‪ ,‬וכפי שהעולם‬ ‫והנה מבואר בספרים (כנסת יחזקאל דרוש א' לשבת שובה) דיש חילוק‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬הוא עוד חסיד וכדומה‪ ,‬אבל לזה אין צריך עצה גדולה‬ ‫דאם הם רק לצרף אותנו‪ ,‬ואין שום צורך ורושם לגבוה‪ ,‬אז די‬ ‫להמלט‪ ,‬וכבר כתבו בספרים (ספר חרדים פרק ס"ו אות נ') שיש לזה‬ ‫כשחוזר בתשובה ומתחרט ומקבל על להבא‪ ,‬וסגי בזה‪ ,‬דהא לא‬ ‫בחינה‪ ,‬מהפסוק (משלי כז‪ ,‬כא) מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי‬ ‫עשה שום פגם‪ ,‬אבל אם עושים רושם ופוגמים למעלה‪ ,‬צריך‬ ‫מהללוו‪ .‬ונראה אם התפללנו תפלה אחת כראוי‪ ,‬ולמה נטעה עצמינו‪.‬‬ ‫תשובת המשקל [בתעניות וסיגופים]‪ ,‬לתקן וללבן החטא והפגםד‪.‬‬ ‫מהצה"ק מראזלא אלה ברכב כו' (תהלים כ‪ ,‬ח)ז‪ .‬ומהנועם מגדים‬ ‫(פרשת במדבר) שנים (שהתפללו) [שנכנסו להתפלל וכו'] (ברכות דף ה'‬ ‫והנה האחרונים הכריעו דשניהם אמת‪ ,‬דהעיקר [דהעוברים על]‬ ‫ע"ב)ח‪ .‬ותמיד נדמה לכל אחד שהוא צדיק והרב מבקש ממנו רק‬ ‫(ד)המצוות עושים פגם למעלה‪ ,‬אבל מכל מקום אין קשה קושיית‬ ‫חסידות‪ ,‬ולמה בדבר קל נתעקש מפני שתמיד היו עושים כך‪ ,‬הגם‬ ‫הרמב"ם דלמה צריך היצר הרע‪ ,‬דהנה טוב מאד זה יצר הרע‬ ‫שביקשתי והזהרתי שלא לילך בגילוי שער היו הרבה שלא קיימו‪,‬‬ ‫(בראשית רבה פרשה ט' אות ז')‪ ,‬שהקב"ה ברוב רחמיו וטובו‪ ,‬הגם‬ ‫ודי לאותה בושה‪ ,‬ועל זה ראיתי בספרים הפירוש הפסוק (דברים‬ ‫שעושה רושם בפמליא של מעלה‪ ,‬הכביש ימינו ונתן כח להסטרא‬ ‫לב‪ ,‬ה‪-‬ו) דור עקש ופתלתול הלד' תגמלו זאת עם נבל וכו'‪ ,‬על פי‬ ‫אחרא ויצר הרע [לפתות לעבור על המצוות]‪ ,‬כדי שיזכה האדם‬ ‫משל ממי שנתן עצה שיעשה עצמו משוגע‪ ,‬ועשה גם לבעל העצה‪,‬‬ ‫בבחירתו‪ ,‬ויקבל שכר על טרחתו‪ ,‬וגם כדי שיהי' מליץ סניגור שהוא‬ ‫היינו ומפתלתלים ומהפכים העקשנות‪ ,‬והי' יותר טוב שלא יבואו‪,‬‬ ‫גרם לו לחטוא‪ ,‬כדאיתא בברכות ל"א (ע"ב) אמר רבי אלעזר אלי'‬ ‫כי עושים כמו החתן שאביו למדו מה לאמר בכל עת‪ ,‬ואמר הכל‬ ‫הטיח דברים כלפי מעלה‪ ,‬שנאמר (מלכים‪-‬א יח‪ ,‬לז) ואתה הסבות‬ ‫בפעם אחת‪ ,‬שלא בסדר הנכון‪ ,‬אבל גם אני אעשה כמוהם ולא‬ ‫את לבם אחורנית‪ ,‬א"ר שמואל בר רבי יצחק מנין שהקב"ה הודה‬ ‫אשקוט רק אצוה לגרשם‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬דכתיב (מיכה ד‪ ,‬ו) ואשר הרעותי‪ ,‬אני גרמתי להם שבראתי יצר‬ ‫הרע‪ .‬וזה אמרתי לפי דעתי לך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש‬ ‫אבל יש עוד גורם למניעת התשובה להיפוך מהנ"ל‪[ ,‬שחושב] כיון‬ ‫כמעשהו (תהלים סב‪ ,‬יג)ה‪ .‬וגם הרמב"ם עצמו כמה פעמים מביא‬ ‫שעשה הרבה עוונות בלאו הכי חס ושלום אין לו תקנה‪ ,‬וכל‬ ‫שצריך לנקות מחטא‪ ,‬והיינו כהכרעה זו‪.‬‬ ‫המצוות שעושה עד שלא עשה תשובה הם חס ושלום אינם טובים‪,‬‬ ‫אבל כבר אמרו חז"ל (אבות פרק ב' משנה ד') אל תאמר כשאפנה‬ ‫וא ם כן כל אחד לשיטתו גם כאן‪ ,‬דהא הר"ן ודעמי' בשיטת‬ ‫מהעבירות שבידי אשנה‪ ,‬שמא לא תפנהט‪ .‬וגם הלא ידוע דברי‬ ‫הרמב"ן ז"ל‪ ,‬דעיקר החטא דפוגם למעלה‪ ,‬ואם כן הני כהני שהם‬ ‫הגרי"ם שינוי החוזר לא קנה‪ ,‬רק מפני תקנת השבים [קונה] (בבא‬ ‫שלוחי הציבור להטותם לתשובה [לתקן הפגם דלמעלה]‪ ,‬רק שלוחי‬ ‫קמא דף צ"ד ע"ב)י‪ .‬ודברי הישמח משה (בספר תפלה למשה עה"פ תהלים‬ ‫דרחמנא נינהו‪ ,‬כי הם פוגמים למעלה‪ ,‬אבל הרמב"ם לשיטתו‬ ‫התפילה‪ ,‬שאם יכול לכוון בכל העמידה שמתפלל י"ח ברכות בלי מחשבה אחרת‪,‬‬ ‫ד וז"ל הכנסת יחזקאל‪ :‬והנה יש לומר חילוק אי המצות נתנו לצרף או שיש בהם‬ ‫אז ידע כי הוא צדיק‪ ,‬וזהו שאמר מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו‪ ,‬דהיינו‬ ‫צורך גבוה לענין תשובת המשקל‪ ,‬דאי אמרת דהמצות נתנו לצרף בהם את‬ ‫תפילתו‪ ,‬ועל זה ידוו כל הדווים‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫הבריות אם כן כשחטא יחזור בתשובה דהיינו חרטה לשעבר וקבלה על להבא‪,‬‬ ‫ז מובא בכנסת יחזקאל (שבת שובה דרוש ד') וז"ל‪ :‬ושמעתי בשם הצדיק מראזלא‬ ‫וסגי בזה מאחר דלא עשה שום פגם למעלה שיצטרך לתקן בתעניות ובסיגופים‪,‬‬ ‫זצלה"ה לפרש (תהלים כ‪ ,‬ח) אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר‬ ‫אבל אי אמרת שהעבודה צורך גבוה הוא וכשחטא פגם בעולמות העליונים וברא‬ ‫המה כרעו ונפלו ואתנו קמנו ונתעודד‪ ,‬בדרך צחות‪ ,‬כי היצר הרע גם בשעה‬ ‫משחיתים בכל העבירות שעשה והם מקטרגים עליו‪ ,‬אם כן צריך סיגופים‬ ‫שאנחנו עומדים להתפלל מכניס בלבינו כל עסקים שבעולם‪ ,‬זה נוסע ליום השוק‬ ‫ותעניתים לתקן את אשר פגם‪ ,‬ולהפוך את המקטריגים למליצים‪.‬‬ ‫וזה מוליך הסוסים למכור וכדומה‪ ,‬אך הוא רק בכח הדמיון ולא בפועל‪ ,‬וזהו‬ ‫ה נראה הכוונה‪ ,‬דלכאורה קשה אם הוא לפי מעשיו הרי התשלום בדין ולא בחסד‪.‬‬ ‫הכוונה אלה ברכב ואלה בסוסים בפועל ממש‪ ,‬ואנחנו עושים זאת בעת אשר‬ ‫ולהנ"ל מובן דכיון שעבודת האדם עושה רושם למעלה שנותן כח או להיפך‬ ‫בשם ה' אלקינו נזכיר בשעת התפלה‪ ,‬וההפרש הוא המה כרעו ונפלו להם יוכל‬ ‫בקדושה‪ ,‬אם כן קשה למה ברא הקב"ה היצר הרע‪ ,‬דהרי אדרבה בלי יצר הרע‬ ‫להסתבב שיפלו מהרכב או מהסוסים‪ ,‬אבל אנחנו קמנו ונתעודד כי בסיום‬ ‫היו עושים המצוות בחשק יותר‪ ,‬וגם לא היו פוגים ח"ו בקדושה‪ ,‬אבל הטעם‬ ‫השמונה עשרה אחרי עושה שלום אנו נשארים על מעמדינו מבלי ליפול‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫שברא היצר הרע הוא כדי שיזכה האדם בבחירתו ויקבל שכר על טרחתו‪ ,‬וזהו‬ ‫ח ותוכן דבה"ק כי שנים המה הגוף והנשמה נכנסין להתפלל הנשמה לכוין בתפלה‬ ‫ולך השם חסד שברא היצר הרע ונתן הבחירה להאדם‪ ,‬כדי לשלם שכר לאיש‬ ‫והגוף לבטא בשפתים‪ ,‬וקדם אחד מהם ויצא היינו שבעמדו להתפלל תיכף‬ ‫כמעשהו‪.‬‬ ‫הנשמה יוצאת שאינו מכוין בתפלתו‪ ,‬טורפין לו תפלתו בפניו ח"ו‪ ,‬עכתדה"ק‪.‬‬ ‫ו וזה לשון החרדים‪ :‬מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו כלומר לפי כוונתו‬ ‫ט עי' בספה"ק דרך פקודיך בתחילת ההקדמה‪.‬‬ ‫בתפילתו דהיינו מהללו‪ ,‬שאם באות לו מחשבות מהעולם נראה כי הוא כסף מלא‬ ‫י מובא בכנסת יחזקאל (שבת שובה דרוש ה') וז"ל‪ :‬וכמשפ"י הגרי"ם מווארשא [בעל‬ ‫סיגים לא יטהר לבבו ורחוק הוא‪ ,‬לכן ישתדל באמץ להתרחק מהקליפות ולטהר‬ ‫חידושי הרי"ם מגור] מאמר הש"ס בב"ק (צד‪ ):‬אמר ר' יוחנן שינוי החוזר לברייתו‬ ‫ולדבק ביוצרו יתברך‪ ,‬עכלה"ק‪ .‬ועי' בדבש לפי להרחיד"א זללה"ה (מערכת ת' אות‬ ‫אמור רבנן דליקני מפני תקנת השבים‪ ,‬ותו"ד כי האדם החוזר בתשובה הרי הוא‬ ‫כ"ו) וזל"ק‪ :‬כתב הרב ספר חרדים ז"ל דהמובחן לאדם אם זך וישר פעלו הוא‬ ‫ב‬ ‫רק שקשה להוכיח שלא יענש‪ ,‬כיון דהוא גם כן בעל עבירה‪ ,‬רק‬ ‫לח‪ ,‬י) ד' נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרהיא‪ .‬ודברי הצה"ק‬ ‫(התירוץ) [העצה] שיוכיח עצמו גם כן‪ ,‬היינו שישב גם הוא על‬ ‫הר"ר זושא שמעולם לא ראה מלאך רע שלםיב‪ .‬ופירוש הייטב לב‬ ‫ספסל הנאשמים‪[ ,‬ולכן יושב דוקא קתני]‪.‬‬ ‫מנין שהקב"ה אוהב הרשעים [שנאמר (ישעי' מח‪ ,‬כב)] אין שלום‬ ‫אמר ד' לרשעיםיג‪ .‬מי (חסר הסיום‪ ,‬וחבל על דאבדין)‪.‬‬ ‫ובמה ימצא הדרך אם הולך בחושך יכשל בתל גבוה ובגומא‪ ,‬רק‬ ‫(מכתי"ק)‬ ‫צריך נר‪ ,‬ומה זה אור תורה‪ ,‬לפיכך מקדימין סוגיא שמעתתא‬ ‫בתחלת הדרשה‪ ,‬לקיים קודם לימוד תורה‪ ,‬שיהי' לו נר‪ ,‬למצוא‬ ‫‪H‬‬ ‫התוכחות לעצמו ולאחריםיד‪.‬‬ ‫הפסוק שובה ישראל וכו' (הושע יד‪ ,‬ב) והדקדוקים‪ .‬הסוגיא [דחצי‬ ‫ב"ה‪ .‬שבת שובה תשי"ג‬ ‫שיעור]‪( .‬נדפס בשו"ת דעת כהן סי' כ"ח‪ .‬שאר הדרשה לא נמצא בכתובים)‪.‬‬ ‫הקדמה‪[ .‬במדרש פליאה (שוח"ט משלי פרשה י')] בשעה שהחכם‬ ‫(מכתי"ק)‬ ‫יושב ודורש הקב"ה מכפר עוונותיהם [של ישראל‪ .‬יש לדקדק] למה‬ ‫דוקא יושב‪.‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪ ‬יום הקדוש ‪‬‬ ‫מחמת רחמי האב על בנו לא הכהו ולא הי' מייסרו‪ ,‬לכן רבש"ע‬ ‫כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו‬ ‫הרי אתה כל יכול‪ ,‬והיכולת בידך להסב את מוחינו ולבבינו לאהבה‬ ‫(ויקרא טז‪ ,‬ל)‪ .‬יש לדקדק על אומרו לפני ד' תטהרו דנראה מיותר‪,‬‬ ‫וליראה את שמך ולעבדך בלבב שלם‪ ,‬אם כן נא רחמינו כרחם אב‬ ‫וכי לפני מי יטהרו אם לא לפני ד'‪.‬‬ ‫על בנים וישר מוחנו ושכלינו ומחשבות לבנו לשוב אליך באמת‬ ‫ויש לומר על פי מה ששמעתי מכ"ק מו"ח הצה"ק זצוקללה"ה‬ ‫ולעבדך בלבב שלם מתוך רחמים וחסדים‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪,‬‬ ‫הי"ד שהמליץ על בני ישראל כלפי מעלה ואמר‪ ,‬רבונו של עולם‬ ‫עכדה"ק‪.‬‬ ‫הננו יודעים שכל הרפתקאות דעדו עלן הוא כדי לעורר אותנו‬ ‫וזה שאמר הכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל‬ ‫שנשוב אליך באמת‪ ,‬ולילך בדרך הישר והטוב‪ ,‬וכמאמר הכתוב (דברים‬ ‫חטאתיכם‪ ,‬כי לפני ד' תטהרו שהוא כל יכול ובידו לטהר אותנו‬ ‫ח‪ ,‬ה) כי כאשר ייסר איש את בנו שמייסרו ומכהו שילך בדרך‬ ‫על ידי שיישר את לבנו ומוחנו אליוטו‪.‬‬ ‫טובים‪ ,‬כן ד' אלקיך מיסרך ביסורים‪ ,‬אבל זהו רק בבשר ודם‬ ‫(מפי השמועה ‪ -‬מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א)‬ ‫שאינו יכול ליישר המוח והשכל של בנו לכוין מחשבתו לילך בדרך‬ ‫הישר‪ ,‬על כן צריך לסטרו על פניו ולייסרו עד שילך בדרך הישר‪,‬‬ ‫‪H‬‬ ‫אבל אם הי' יכול ליישר מוחו ושכלו לכוונו לדרך הראוי‪ ,‬בוודאי‬ ‫‪D‬‬ ‫רבות אנחותי ולבי דוי בשעת מעשה [אעפ"כ נענשתי]‪ ,‬כ"ש שראוי לענוש‬ ‫משתנה מכמות שהי' ומעשיו משתנים‪ ,‬ואמנם מי שאינו עוזב את החטא לגמרי‬ ‫אומה"ע‪ ,‬כי הרי אומוה"ע עושים נגד רצונו בלב ונפש חפיצה‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫ולא גמר עדיין בדעתו בהחלט גמור שלא ישוב לכסלה עוד‪ ,‬זהו כשינוי החוזר‬ ‫יב שאמר שלא ראה מעולם מלאך שלם שנברא מעבירה של ישראל המאמין בד'‪,‬‬ ‫לברייתו מאחר שחוזר בדעתו למעשיו הרעים כמקדם והרי הוא חוזר לברייתו‪,‬‬ ‫כי הם באברים שבורים או מחוסרים אברים כגון בלא ראש או בלא יד ורגל‪ ,‬כי‬ ‫ותשובה כזו מן הדין אינו מועיל כי עיקר התשובה הוא שלא ישוב לכסלה עוד‪,‬‬ ‫ישראל אפילו בשעת מעשה העבירה כואב בלבו ונאנח‪ ,‬ובזה נשברו אברי המלאך‬ ‫אמנם אמור רבנן דליקני ר"ל שרבנן הקילו אשר גם תשובה כזו מועלת מפני‬ ‫(מובא בספה"ק רב טוב פ' בלק ד"ה א"י לא הביט און ביעקב)‪.‬‬ ‫תקנת השבים שישובו בניקל‪ ,‬וגם מי שהשאור שבעיסה מעכב עליו וא"א לו‬ ‫יג בספה"ק ייטב פנים אבני זכרון לר"ה (אות ל') וזל"ק‪ :‬איתא במדרש (פליאה) מנין‬ ‫לגמור בדעתו עזיבת החטא לגמרי‪ ,‬מ"מ הקילו חכמים שגם תשובה כזו מועלת‬ ‫שהקב"ה אוהב את הרשעים שנאמר אין שלום אמר ד' לרשעים‪ ,‬והוא משולל‬ ‫מפני תקנת השבים‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫הבנה‪ .‬ולפי מ"ש ניחא שזה מליצה שהקב"ה ממליץ יושר בעדם שאין שלום‬ ‫בעצמותם אפי' בשעה שחוטאים‪ ,‬כמ"ש דוד (תהלים לח‪ ,‬ד) אין שלום בעצמו‬ ‫יא וזל"ק‪ :‬ד' נגדך כל תאותי‪ ,‬ר"ל מתנגד‪ ,‬אך מכל מקום ואנחתי ממך לא נסתרה‪,‬‬ ‫כלומר בעצמותי‪ ,‬מפני תאותי כי לבי דוי וגוף ונשמה מריבים זה עם זה‪ ,‬כי הנשמה‬ ‫ע"ד (איכה א‪ ,‬כב) כי רבות אנחותי‪ ,‬עכל"ק‪ .‬ומבואר בייטב פנים מאמר שוב אשוב‬ ‫לא ניחא לה לחטא‪ ,‬הגם שהגוף גובר שהוא כי הוא בשרא ויצר הרע נורא‪ ,‬עכ"ז‬ ‫לשבת שובה (אות כ"ב) וזל"ק‪ :‬על פי מה שכתב מוזלה"ה‪ ,‬תבא כל רעתם לפניך‬ ‫הענין כואב להנשמה ואין שלום ביניהם‪ ,‬ותיכף הוא מלא חרטה‪ ,‬לכן מהראוי‬ ‫[ועולל למו] כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחותי ולבי דוי‪ ,‬והוא על דרך‬ ‫להקל בעונשם‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫שאמר דוד ד' נגדך כל תאותי‪ ,‬שתאותי לעשות דבר שנגד רצונך‪ ,‬אבל אנחתי‬ ‫ממך בשעת מעשה לא נסתרה‪ ,‬שהרי מאמין אני ויודע שלא טוב עושה וענוש‬ ‫יד ענין זה באריכות עיין מה שכתב רבינו זי"ע בפרשת וילך‪.‬‬ ‫יענ ש אלא שיצר הרע גובר עליו ואינו מושל בכל רוחו לכבוש תאותו‪ ,‬ועכ"פ רע‬ ‫טו עי' לקמן במדור עובדות וענינים (עמוד ח') סיפר השייך לדבר תורה זו‪.‬‬ ‫ומר לו בשעת מעשה‪ ,‬וזהו שאמר ועולל למו כאשר עוללת לי‪ ,‬וזהו שאמר אם כי‬ ‫ג‬ ‫ליקוט מכתבי רבינו‬ ‫עשרת ימי תשובה ‪ -‬יום כיפור‬ ‫יתקבלו תפילתינו לרחמים ולרצון לפני אדון כל לכל הישועות ורפואות‬ ‫בענין המנהג שהקהל אומרים עם השליח ציבור‬ ‫וכט"ס‪.‬‬ ‫רק ב"וכתוב" ו"בספר" ולא ב"זכרנו" ו"מי כמוך"‬ ‫למה אומרים הקהל בראש השנה ויום הקדוש בקול רם לפני השליח‬ ‫איך בין מזהיר אין בעט זייער אללע פרויען וואס קוממען דאווענען צו‬ ‫ציבור רק "וכתוב" ו"בספר חיים"‪ ,‬ואין אומרים כן ב"זכרנו" ו"מי כמוך"‬ ‫אונץ און ביהמ"ד‪ ,‬אין דיא מענער זאללען אכט געבין אויף זייער ב"ב‬ ‫הקהל כלל בחזרת הש"צ‪ ,‬ובכל עשרת ימי תשובה כן אומרים גם זה‬ ‫זאללען נישט קומען אין ביהמ"ד ח"ו מיט גילוי בשר‪ ,‬אהנע שטרימפף‬ ‫בקול רם לפני השליח ציבור‪.‬‬ ‫אדער קארצע ארמעל וכדו'‪ ,‬אין דיא פארהיירטע פרויען זאל זיך נישט‬ ‫ח"ו ארויס זעהן קיין שום האר דאס איז איין איסור אין יעדער צייט אין‬ ‫הנה אצלנו אין אומרים הקהל "זכרנו" ו"מי כמוך" לפני השליח ציבור‬ ‫סיי וויא‪ ,‬איבער הויפט אין א ביהמ"ד אין דיא הייליגע טעג‪ ,‬לויט דיא‬ ‫בכל עשרת ימי תשובה‪ ,‬ועד אחר החתונה לא ידעתי בכלל שיש איזה‬ ‫פוסקים טאר נישט אפילו א פרוי דאווענען קעגן דעם‪ ,‬אין דעם זכות‬ ‫מנהג כן לומר בעשרת ימי תשובה‪ ,‬ועיין בבני יששכר חודש תשרי‬ ‫וועלין אונזערע תפילות נתקבל ווערין לרחמים ולרצון פארין הייליגען‬ ‫מאמר ב' אות כ"ג שנותן טעם לשבח למה ב"זכרנו" ו"מי כמוך" אין‬ ‫באשעפער‪ ,‬צי אללע ישועות אין רפואות אין כט"ס‪.‬‬ ‫אומרים הקהל וב"וכתוב" ו"בספר" כן אומריםטז‪.‬‬ ‫אני מברך את כל המתפללים וכל ב"ב בכתיבה וחתימה טובה‪ ,‬שנה‬ ‫וכשבאתי תיכף אחר החתונה אצל כ"ק זקיני הגה"צ אדמו"ר‬ ‫טובה ומבורכת בכל מילי דמיטב‪ ,‬בריאות השלימות פרנסה בריוח‬ ‫מקאלאמאי בסאמאש‪-‬אויואר זצללה"ה ושמעתי בעשרת ימי תשובה‬ ‫והצלחה בכל אשר יפנו ותענוג נחת מכל יו"ח‪ ,‬ולשנת גאולה וישועה‬ ‫פעם הראשון שהקהל אומרים בקול רם "זכרנו" השתוממתי‪ ,‬וזקיני‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫הבחין בזה‪ ,‬שאל אותי אצלכם אין אומרים הקהל‪ ,‬אמרתי לא‪ ,‬אמר לי‬ ‫בכבוד התורה‬ ‫בזה"ל כשראיתי הטעם בבני יששכר כנ"ל היה לי לפלא‪ ,‬הלא הוא אינו‬ ‫הק' נחמן כהנא‬ ‫מחלק בין ראש השנה לשאר עשרת ימי תשובה‪ ,‬וטעמו שייך בכל‬ ‫מספינקא‬ ‫עשרת ימי תשובה‪ ,‬למה לא עושין כן רק בראש השנה ויום הקדוש‪,‬‬ ‫(זכרון נצח אגרות קודש סימן ז')‬ ‫ורציתי לעשות חילוק בדוחק ולא עלה בידי יפה‪ ,‬אבל עכשיו כשאני‬ ‫*‬ ‫שומע שיש מנהג כן שלא לומר הקהל בכל עשרת ימי תשובה ב"זכרנו"‬ ‫ו"מי כמוך"‪ ,‬אני מבין שזה נשתרבב רק שאחד רצה להזכיר להשליח‬ ‫בענין סמיכת הכהן גדול על פרו ביוה"כ‬ ‫ציבור שצריך לומר‪ ,‬וסברו העולם שהוא אומר גם כן ושצריך לומר‪,‬‬ ‫ובענין סמיכת הכה"ג על פרו ביוה"כ‪ ,‬כ' בקיצור‪ ,‬וא"י מה הי' קשה לך‪,‬‬ ‫ומזה נעשה המנהג לומר רק בעשרת ימי תשובה‪ ,‬מפני שבראש השנה‬ ‫וכפה"נ בפשטות הסומך והנסמך הי' צריכין לעמוד פניהם למקדש‪,‬‬ ‫ויום הקדוש מתפלל שליח ציבור קבוע בניגון ובנוסח בנחת‪ ,‬לא היה‬ ‫היינו בצד מזרח מההיכל‪ ,‬ופניהם להיכל שהוא למערב‪ ,‬רק מחמת‬ ‫צריך להזכירו‪ ,‬אבל בכל עשרת ימי חשובה שמתפלל כל אחד ובמרוצה‪,‬‬ ‫חולשת כה"ג העמידו את הפר קרוב לההיכל בין האולם למזבח‪ ,‬שיהי'‬ ‫ופעמים כן שוכח התחילו לומר כדי להזכירו‪ ,‬אבל בוודאי אין כדאי‬ ‫קרוב לפתח ההיכל‪ ,‬ולא הי' אפשר להעמידו ממש בין מזרח למערב‪,‬‬ ‫לומר‪ ,‬שאלתי אותו האיך היה עושים אבוה"ק ורבותיו‪ ,‬אמר שלא דקדק‬ ‫שהי' נמצא אחוריו למזבח והי' אפשר שיטיל גלולים אז ובזיון למזבח‪,‬‬ ‫אם גם הם אמרו‪ ,‬זה לשונו בדיוק‪.‬‬ ‫לזה הי' מעמידו בין צפון לדרום ג"כ בין המזבח וההיכל‪ ,‬שיהי' אחוריו‬ ‫לא למזבח ולא להיכל‪ ,‬רק הי' עוקם את ראשו שיהי' פניו של הפר‬ ‫אחר זה נודעתי שבדינוב מונקטש‪ ,‬בעלז‪ ,‬וויזניץ‪ ,‬וכל בית זידיטשוב‬ ‫לכה"פ למערב לצד ההיכל‪ ,‬אבל הכהן הי' יכול לעמוד ישר אחוריו‬ ‫קומרנא‪ ,‬בטח אין אומרים הקהל בכל עשרת ימי תשובה‪ ,‬אצל שאר‬ ‫למזבח ופניו למערב לההיכל‪ ,‬ואין בזה שום בזיון למזבח‪ ,‬ועמד נגד‬ ‫הצדיקים רופשיטץ‪ ,‬צאנז‪ ,‬סיגעט איני יודע לע"ע‪ ,‬רק ראיתי ושמעתי‬ ‫ראשו של הפר היינו מאחורי הראש וסומך עליו‪ ,‬ושניהם פניהם למערב‪.‬‬ ‫כן אצל האשכנזים ובע"ב פשוטים‪ ,‬אבל כפי הנראה בסטמר כן אומרים‪,‬‬ ‫(זכרון נצח אגרות קודש סימן ח')‬ ‫כיון שכאן באה"ק בשטיבלעך שלהם כלם אומרים בעשרת ימי תשובה‬ ‫*‬ ‫ולא בראש השנה ויום הקדוש‪ ,‬ואם כן קשה למה ומה החילוק‪.‬‬ ‫(שו"ת דעת כהן סי' כ"ו אות ב')‬ ‫אמירה לעכו"ם להדליק נר ביוה"ק לתפילת נעילה‬ ‫פעם אחת כתב לי אא"ז הרהגה"צ [רבי ברוך רובין] מסאמאש‪-‬‬ ‫*‬ ‫אויוואר זצללה"ה ששמע מהצהג"ק משיניווא זצוקללה"ה שאמר‬ ‫בשם אביו הדברי חיים זצוקללה"ה כמה דברים‪ ,‬ואחד מהם‬ ‫מכתב אזהרה לנשים לילך בצניעות ובפרט בימים‬ ‫שהצה"ק מרופשיץ היה אחרון ומכריע והלכה כמותו‪ ,‬שאפשר‬ ‫הנוראים ובביהמ"ד‪ ,‬וברכת השנה‬ ‫לסמוך עצמו על [הר"ן בשם העיטור] שמביא הרמ"א ז"ל (או"ח סי'‬ ‫ב"ה‪ ,‬בני ברק‪ ,‬כ"ג אלול תש"ך‪.‬‬ ‫רעו ס"ב) [דסבירא לי' דמותר אמירה לעכו"ם אפילו במלאכה‬ ‫מודעה ואזהרה‬ ‫דאורייתא במקום מצוה‪ ,‬ושע"ז סמכו עצמם המקילים לומר לעכו"ם‬ ‫אני מזהיר בזה ומבקש את כל הנשים שבאים להתפלל בביהמ"ד שלנו‪,‬‬ ‫להדליק נר] ביום הכפורים בנעילה‪ ,‬שמותר לומר לעכו"ם להדליק‬ ‫והאנשים שישגיחו על ב"ב שלא יבואו לביהמ"ד ח"ו בגילוי בשר כלל‪,‬‬ ‫הנרות להתפלל בצבור‪ ,‬או ללמוד תורה אפילו ביחידות‪ ,‬ו כפי הנראה‬ ‫בלי גרביים או בשרוולים קצרים וכדו'‪ ,‬והנשואות לא יראו משערות‬ ‫ש על זה סמכו עצמם בסא סרעגען‪.‬‬ ‫ראשם אפי' כ"ש‪ ,‬כי דבר זה בכל זמן ובכל מקום‪ ,‬בפרט בימ"נ ובביהמ"ד‬ ‫( שו"ת דעת כהן סי' ו ' אות ב ')‬ ‫שלדעת הפוסקים אפי' אשה אסור להתפלל כנגדה‪ - .‬ובזכות זה‬ ‫הוא הנוטל פרס בעד כל הציבור‪ ,‬על כן בנטלו הפרס הנה כל אחד אומר עמו‬ ‫טז ז"ל הבני יששכר שם‪ :‬מה שנוהגין בכל תפוצות ישראל "וכתוב"‪ ,‬ו"בספר"‪,‬‬ ‫ונוטל חלקו לחיים ולשלום‪ ,‬כן נ"ל‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫אומרים הקהל עם השליח ציבור‪ ,‬משא"כ ב"זכרנו" ו"מי כמוך"‪ ,‬נ"ל דהנה ג'‬ ‫ראשונות דומה כעבד וכו' [שמסדר שבח לפני רבו]‪ ,‬מה שאין כן בג' אחרונות‬ ‫דומה לעבד הנוטל פרס מרבו ויוצא והולך לו (ברכות לד‪ ,).‬והנה השליח ציבור‬ ‫ד‬ ‫ולרצון לפני אדון כל לכל הישועות טובות בבריאות השלימות שיפעול‬ ‫בענין נשיאת כפים יוהכ"פ בנעילה‬ ‫כל הישועות עבור כ"י‪.‬‬ ‫בחו"ל רוב או רק הרבה מהעולם נוהגים שלא לעלות לדוכן ביוה"ק‬ ‫בתפלת נעילה‪ ,‬אבל אצלינו היינו כל יוצאי ותלמידי זידיטשוב‪,‬‬ ‫ואבקשו למחול להעלות גם אותנו על זכרונו בתפלתו הזכה בימה"ק‬ ‫וכמדומה גם צאנז ועוד הרבה צדיקים‪ ,‬וגם אצל הרבה אשכנזים כן‬ ‫הבעל"ט להוושע ברוחניות ובגשמיות בבריאות השלימות‪.‬‬ ‫עולים לדוכן‪ ,‬גם אצל זקנינו הגה"צ מסאמאשאויוואר זצללה"ה עליתי‬ ‫מחו' ש"ב הדושק"ת בלונ"ח ומ' תמיד לב"ט‬ ‫לדוכן בנעילה‪.‬‬ ‫הק' נחמן בן מירל גאלה לכוח"ט‬ ‫(זכרון נצח אגרות קודש סימן ט')‬ ‫בוודאי שמע שמגיע לנו ב"ה מז"ט מקשר השידוכין של נכדי היקר‬ ‫*‬ ‫הבה"ח חיים יצחק אייזיק בן בני הרב רמ"מ ממנשסטר‪ ,‬ויה"ר שיהי'‬ ‫לקשר של קיימא לגדא ומזלא טבא‪.‬‬ ‫ברכת השנה להרה"ק מוהרמ"י מפשעווארסק זצוקללה"ה‬ ‫הנ"ל‬ ‫(יומא דהילולא ביום הכיפורים)‬ ‫ב"ה‪ ,‬ג' דסליחות תשל"ד בני ברק ת"ו‪.‬‬ ‫בפרטות אני פו"ש מחו' ש"ב חתנו הרה"ג וכו' מוה"ר יעקב (שליט"א)‬ ‫ברכת חיים‪ ,‬ושפע שלמים‪ ,‬לכ"ק מחו' ש"ב הרה"צ המפורסים לשבח‬ ‫[זצ"ל] וב"ב‪ ,‬ובתוכם ב"א הרב המו"מ בתו"ח וכו' מוה"ר ברוך שליט"א‪,‬‬ ‫ולתהלה בכל קצוי תבל‪ ,‬חו"פ בו"ק שלשלת היוחסין וכו' כקש"ת מוה"ר‬ ‫ומברכם בכוח"ט בספשצ"ג לאלתר לחיים טובים עם שנה טובה‬ ‫משה יצחק געווירצמאן (שליט"א) [זצ"ל] אדמו"ר מפשעווארסק‬ ‫ומתוקה ומבורכת בכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫באנטווערפין‪.‬‬ ‫מחו' ש"ב הנ"ל‬ ‫נשים מול נשים מבורכות‪.‬‬ ‫אחדשה"ט‪ .‬לתקופת השנה באתי בזה לברכו ברכת כהן הדיוט בכוח"ט‬ ‫(זכרון נצח אגרות קודש סימן ס"ג)‬ ‫בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ארוכים שנזכה לראות‬ ‫בקבלת פני משיח צדקינו בב"א‪ ,‬ויה"ר שיתקבלו תפלותינו לרחמים‬ ‫מדור‬ ‫עובדות וענינים‬ ‫המשך הסיפור של "פייבוש הקל" כמו שסיפרו רבינו זי"ע באריכות‬ ‫כפי מה שקיבלו מאבותיו ורבותיו הקדושים נ"ע‪.‬‬ ‫‪-‬נעתק ע"פ לשון קדשו מהטעי"פ‪-‬‬ ‫(חלק ד')‬ ‫‪-‬פייבוש השיא בתו השני' לבנו של צדיק מפורסם ובאמצע החתונה הבטיח הרבי שיודיע לפייבוש כשהוא עומד ג' ימים לפני מותו ופייבוש נתן‬ ‫תקיעת כף דאז יחזור בתשובה‪-‬‬ ‫פתאום רואה שדלתי הבית נפתחים‪ ,‬ותמה עצמו מי הוא זה‬ ‫ככלות שבעת ימי המשתה נסע הרבי לביתו‪ ,‬ושני האברכים‬ ‫שבא אצלו עכשיו‪ ,‬וראה שנכנס איש אחד לבוש כולו לבן בבגדי‬ ‫ישבו ולמדו ועבדו את השי"ת‪ ,‬וזה הי' כל חיותו של פייבוש הגם‬ ‫נפטרים‪ ,‬ורואה שזהו המחותן שלו‪ ,‬ונתבהל מאוד‪ ,‬ניגש אליו‬ ‫שהוא עדיין נהג כמנהגו רח"ל ועוד הי' קל שבקלים ביותר‪ ,‬מזמן‬ ‫ואמר לו מחותן ר' פייבוש האתם זוכרים שנתתם לי את היד‬ ‫לזמן גדלה והרחיבה מסחרו ועושרו נתרבה יותר‪ ,‬אבל האברכים‬ ‫ששלשה ימים לפני המיתה תשובו בתשובה‪ ,‬ואני הבטחתי‬ ‫לא היו להם שום שייכות עמו‪ ,‬רק פעם אחת בשבוע הי' פייבוש‬ ‫שאבוא להודיעכם‪ ,‬עתה באתי לומר שהנכם עומדים שלשה‬ ‫כונס את יוצאי חלציו‪ ,‬וזה הי' כל החיות שלו שראה שצאצאיו‬ ‫ימים לפני המיתה‪ ,‬פייבוש שמע דבריו‪ ,‬וראה שהוא בהקיץ ואינו‬ ‫עוסקים בתורה ומתנהגים בדרך היהדות‪ ,‬ושאל אותם האם הם‬ ‫חלום‪ ,‬והרי ידע שהמחותן כבר בא מעולם העליון א"כ זהו סימן‬ ‫מסודרים בכל ואם חסר להם איזה דבר‪ ,‬וכה ישבו האברכים‬ ‫מובהק שעומד באמת שלשה ימים לפני המיתה‪ ,‬והרי ידע בעצמו‬ ‫ועסקו בתורה ביחד‪ ,‬ונסעו להבע"ש הק' ביחד ושהו שם איזה‬ ‫מה שעשה ועבר כל כך שנים‪ ,‬הפיל עצמו מהמטה והתחיל‬ ‫זמן וחזרו הביתה‪ ,‬וכן היו נוהגים זמן ארוך‪.‬‬ ‫לצעוק ולהכות ראשו בארץ‪ ,‬וצעק געוואלד רבש"ע אמרתי ג'‬ ‫ימים אבל מה אני יכול לעשות בשלשה ימים‪ ,‬הלא זה לי כבר‬ ‫ככה חלפו השנים והרבי המחותן כבר בא בימים והגיע לימי‬ ‫שלשים‪-‬ארבעים שנה שעברתי עבירות‪ ,‬הכי יכולין לעשות‬ ‫זקנה ושיבה ושבק לן חיים ונסתלק לחה"ה‪ ,‬אולם הרי הבטיח‬ ‫תשובה עליהם בשלשה ימים‪ ,‬כה הכה בראשו ותלש בשערו‪.‬‬ ‫לפייבוש שיודיעו אימתי הוא עומד שלשה ימים לפני מותו‪ ,‬והנה‬ ‫גם פייבוש כבר לא הי' צעיר וכבר הי' היפש אלטער בעל‬ ‫ואשתו שכבר היתה ישנה הקיצה מקול צעקותיו‪ ,‬ומוצא אותו‬ ‫עבירה'ניק‪ ,‬פעם אחת בשב"ק אחצ"ה הי' פייבוש אצל איזה‬ ‫מוטל על הארץ ומכה ידיו בראשו וצועק‪ ,‬והיא לא הבינה מה‬ ‫בַאאל עם כל מיני אנשים שפלים‪ ,‬וכאשר שב לביתו מהבַאאל‬ ‫שצועק‪ ,‬הגישה אליו ושאלה אותו פייבוש מה קרה עמך‪ ,‬והוא‬ ‫כבר הי' בליל מוש"ק‪ ,‬ואשתו כבר היתה ישנה‪ ,‬כי היא לא היתה‬ ‫לא רצה לענות לה‪ ,‬והיא נסתה להגביהו ולעלותו על המטה‪ ,‬אבל‬ ‫נוהגת הילוך החיים כמותו‪ ,‬הניח עצמו במיטתו‪ ,‬אבל לא הי'‬ ‫לא הניח עצמו והפיל עצמו עוד על הארץ‪ ,‬והכה ראשו בארץ‪,‬‬ ‫יכול לישן מחמת שכרות וכאיבי הראש‪ ,‬לכן לקח לו איזה ביכל‬ ‫וצעק שהוא בפחד פחדים שרוצה לעשות תשובה אבל אינו יודע‬ ‫לקרות במיטה‪ ,‬וכן שכב על מטתו‪.‬‬ ‫האיך‪ ,‬דהאיך יוכל לעשות תשובה בשלשה ימים‪ ,‬היא ראתה‬ ‫ה‬ ‫על עצמך התשובה שאני ציוויתך‪ ,‬וכן לפנות ערב כשיתקבצו‬ ‫שאין תכלית כן יצאה והקיצה את המשרתים‪ ,‬ונכנסו לו ורצו‬ ‫עשרה אנשים תעשה ג"כ כן‪ ,‬ובאמצע היום אם יכנס אדם חשוב‬ ‫להעמידו‪ ,‬אבל הוא לא רצה והפיל עצמו בחזרה והכה ראשו‬ ‫לביהמ"ד תעשה ג"כ כן‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬הלכו לקרוא לרופא כי חשבו שנשתגע‪ ,‬הרופא הגיע אצלו‬ ‫ובדקו‪ ,‬ואמר שהוא צלול בדעתו אבל יש דבר שדוחק לו על לבו‪,‬‬ ‫התחיל פייבוש לבכות‪ ,‬שהוא סבר שהבע"ש הק' יצוה עליו‬ ‫והתחיל לבקש מפייבוש שיואיל לשוב להמטה‪ ,‬השיב שאינו‬ ‫לענות ולייסר נפשו ביסורים קשים‪ ,‬כגון לכוות ידיו באש וכדו'‬ ‫רוצה כי אינו צריך מטה‪ ,‬רק צריך אבנים לסקול עצמו‪ ,‬וכי מה‬ ‫עינויים גדולים וקשים‪ ,‬ועכשיו אומר לו תשובה קלה כזו‪ ,‬והי'‬ ‫יכול לעשות בג' ימים שיהי' לו לתשובה על חטאיו בג' ימים‪.‬‬ ‫תמה על זה‪ ,‬אמר לו הבע"ש הק' אל תדאג אני אומר לך מה‬ ‫שאתה צריך לעשות‪ ,‬אבל בתנאי שלא תשנה כלום ממה שאמרתי‬ ‫ראו שאין ברירה אחרת וצריכין לקרוא חתניו ביודעם כי הוא‬ ‫לך‪ ,‬ענה פייבוש שהוא יציית לכל דבריו כדי שיעזור השי"ת‬ ‫אוהבם מאוד ויש לו דרך ארץ כלפיהם‪ ,‬וכבר הי' בחצי הלילה‬ ‫שבזכות הבע"ש הק' יוכל לעשות תשובה‪ ,‬יצא מלפני הבע"ש‬ ‫ואשתו רצתה לחתני' ואמרה להם שאיזה דבר אירע לחותנם‬ ‫הק' ונכנס להביהמ"ד והדליק נר ולקח גמרא ולמד בהתמדה‪,‬‬ ‫ואינה יודעת מה ולכן בקשתה שיבואו אצלו‪ ,‬והגם שחותנו הוא‬ ‫והכניס כל ראשו ועיונו לתוך הגמרא‪ ,‬ולמד בבכיות נוראות עד‬ ‫מה שהוא סוף כל סוף הם חתניו והוא הספיק להם כל צרכיהם‪,‬‬ ‫שהרטיב את הגמרא בדמעות עיניו‪.‬‬ ‫באו אצלו‪ ,‬וכאשר ראה אותם הרגיע עצמו קצת‪ ,‬והתחיל לבכות‬ ‫ולומר להם שהמחותן בא אצלו ואמר לו שהוא עומד שלשה‬ ‫באשמורת הבוקר התחילו אנשים אחדים לבוא לביהמ"ד‬ ‫ימים לפני מותו‪ ,‬והאיך יוכל לעשות תשובה בשלשה ימים על‬ ‫וישבו עצמם ללמוד‪ ,‬ובאמצע הלימוד הרגישו באיש זר שיושב‬ ‫כל מה שעבר‪ ,‬והלא הי' צריך לפחות שלשה שנים‪ ,‬ואפי' שלש‬ ‫ליד שלחן אחד ולומד לעצמו‪ ,‬ואמר א' לחבירו שנדמה לו שאיש‬ ‫שנים לא די אבל שלשה ימים בודאי לא‪ ,‬וא"כ מה יהי' עמו‬ ‫הלז הוא פייבוש הקל‪ ,‬ענה לו חבירו האם נעשית שוטה‪ ,‬וכי‬ ‫שיאבד ויפול בשאול תחתית‪ ,‬וחוץ מזה הרי הוא רוצה לעשות‬ ‫פייבוש הקל ישב כאן ללמוד‪ ,‬אתמול בשב"ק אחצ"ה ראיתיו‬ ‫תשובה ואינו יודע האיך‪ ,‬התחילו לומר אולי הבע"ש הק'‪ ,‬ומיד‬ ‫נוסע דרך כאן על הפיאקער‪ ,‬בודאי זה אינו פייבוש‪ ,‬אמת שהוא‬ ‫ששמע שמדברים איזה דיבור מהבע"ש הק' קפץ וענה זהו העצה‬ ‫דומה הרבה אליו אבל איננו הוא‪ ,‬ויהי כאשר התאספו עשרה‬ ‫היותר טובה‪ ,‬הבע"ש הק' בודאי יוכל למצוא לי דרך תשובה‪,‬‬ ‫אנשים הפיל עצמו לארץ והתחיל לספר מה הי' ומה עשה‪,‬‬ ‫וצוה תיכף להמשרתים לחבוש את הפיאקער לנסוע למעזיבוז‪,‬‬ ‫ועכשיו רוצה לעשות תשובה באמת ומתחרט על הכל ומיצר לו‬ ‫וזה הי' רק כמה קילאמעטער ממעזיבוז‪ ,‬ועלו להפיאקער הוא‬ ‫ומקבל על עצמו התשובה שצוה לו הבע"ש הק'‪ ,‬אז ראו שלא‬ ‫ושני חתניו וישבו על שני צדדיו‪ ,‬ובכל משך הדרך הי' בוכה‬ ‫טעו והוא באמת אותו פייבוש‪ ,‬אבל כבר נשתנה והפייבוש הלז‬ ‫ופרט את העבירות שעשה ושמיצר לו ע"ז‪ ,‬ומתחרט על כל‬ ‫כבר נעשה איש אחר לגמרי‪ ,‬וכן הי' ביום ראשון בשבת וביום‬ ‫העבירות שעשה ורוצה לעשות תשובה‪ ,‬אבל אינו יודע האיך‪.‬‬ ‫שני וביום שלישי שלא הפסיק רגע מללמוד‪ ,‬וכשהתחיל לרדום‬ ‫השכיב עצמו שם על הספסל‪ ,‬ובבוקר ובערב הפיל עצמו לארץ‬ ‫הגיעו למעזיבוז עוד באמצע הלילה‪ ,‬והם היו חוששים‬ ‫והכה בראשו כנ"ל‪ ,‬וכן באמצע היום כשבא לביהמ"ד אדם‬ ‫ומסתפקים אם יוכלו ליכנס עכשיו להבע"ש הק'‪ ,‬אבל נשתוממו‬ ‫חשוב עשה כן‪.‬‬ ‫כשראו הגבאי עומד בחוץ ושאל אותם אם זה הפייבוש הוא כאן‪,‬‬ ‫ענו הן‪ ,‬אמר שהבע"ש הק' צוה שתיכף שיגיע יכנס מיד‪ ,‬נכנס‬ ‫בשמים נעשה רעש גדול שאדם יעשה כן תשובה באמת בכל‬ ‫להבע"ש הק' והפיל עצמו עוה"פ על הארץ והכה ראשו בארץ‬ ‫לבו‪ ,‬אבל להיצה"ר הרע מאוד‪ ,‬והתחיל לעשות מהפיכה באומרו‬ ‫וצעק‪ ,‬והתחיל לחשוב ולפרט העבירות שעשה‪ ,‬ואמר שרוצה‬ ‫שהוא יגע עצמו עם אדם שהי' כשר וישר ולמד הרבה מאוד‬ ‫באמת להתחרט ומיצר לו ורוצה לעשות תשובה‪ ,‬ועל כן בא‬ ‫והצליח להעבירו מן הדרך‪ ,‬ועבר כל עבירות שבתורה‪ ,‬ועכשיו‬ ‫להבע"ש הק'‪ ,‬כי אולי הבע"ש הק' שמתקן את כל בני אדם יתן‬ ‫ביום ויומים יהי' אפס ואין מכל מה שפעל ועשה‪ ,‬ועוד יהי' מכל‬ ‫גם לו תיקון‪ ,‬ולכן מבקש שהבע"ש הק' יתן לו דרך תשובה‬ ‫זה זכיות כשיעשה תשובה מאהבה‪ ,‬על כן הרעיש שאינו תשובה‬ ‫ותיקון‪.‬‬ ‫אמיתית רק מפני שמתיירא מעונש‪ ,‬ואינו מפנימיות הלב‪ ,‬ודנו‬ ‫על הדבר בבי"ד של מעלה‪ ,‬ויצא הפסק מבי"ד של מעלה‬ ‫אמר לו הבע"ש הק' שיעמוד מעל הארץ וישב ועמד עצמו‪ ,‬אמר‬ ‫שישלחו את היצה"ר בעצמו שילך לנסות אותו‪ ,‬אם יוכל‬ ‫לו שמע לי אם תקבל על עצמך התשובה שאתן לך אזי ייטב לך‪,‬‬ ‫להכשילו עוד באיסור לא יהי' לו תיקון לעולם רח"ל‪ ,‬ויאבד‬ ‫ואם לאו תאבד חלילה‪ ,‬ענה שהוא מוכן ומקבל על עצמו כל מה‬ ‫בשאול תחתית בגיהנום וישאר לעולם בלי תיקון‪ ,‬ואם לא יוכל‬ ‫שיאמר לו‪ ,‬אמר לו לא תשוב עוד לביתך רק תכנס להביהמ"ד‬ ‫להכשילו באיסור אבל יכשילו שיעבור על מה שהזהירו הבע"ש‬ ‫כאן ושב שם‪ ,‬ותקבל על עצמך לצום משבת לשבת ‪-‬הוא יודע‬ ‫הק' היינו שיכשילו שיאכל איזה דבר‪ ,‬אז לא יתקבל התשובה‬ ‫שאין לו עוד אלא שלשה ימים והבע"ש הק' מצוהו להתענות‬ ‫אבל לא יפול לשאול תחתית לעולם‪ ,‬אלא ימות ואז ידונו מה‬ ‫משבת לשבת‪ ,‬אבל חשב בלבו שהבע"ש הק' יכול לפעול עבורו‬ ‫לעשות עמו אם להענישו הרבה שנים בגיהנום או שיתגלגל‪ ,‬כמו‬ ‫אפי' עוד כמה שבועות‪ -‬ומעכשיו לא תקח לתוך פיך שום דבר‬ ‫שידונו אז כן יהי'‪ ,‬אבל תשובה זו עדיין לא יהי' די לו‪ ,‬אבל אם‬ ‫עד השבת הבא‪ ,‬ותשב בכל הזמן כסדר בביהמ"ד בעסק ולימוד‬ ‫לא יוכל להכשילו כלל ולא יאכל כלום ולא ישתה כלום יתקבל‬ ‫התורה הק'‪ ,‬ותוכל לישן שם בלילה על הספסל‪ ,‬ובבוקר כאשר‬ ‫תשובתו תיכף ומיד‪ ,‬ויבוא מיד לגן עדן‪ ,‬והבעל דבר קיבל על‬ ‫יתקבצו עשרה אנשים מישראל אתה צריך להפיל את עצמך על‬ ‫עצמו המלאכה‪.‬‬ ‫הארץ ולספר לכולם העבירות שעשית‪ ,‬ושאתה מתחרט ומקבל‬ ‫ו‬ ‫ואחר שהשלים הדברי ווידוי טפס ועלה בקישוי גדול על הספסל‪,‬‬ ‫ויהי ביום השלישי בצהרים נדמה היצה"ר לשיינער יוד ונכנס‬ ‫וחזר להספר ולא הפסיק מללמוד‪ ,‬והתפללו מנחה ומעריב‪ ,‬אחר‬ ‫לתוך הביהמ"ד שפייבוש יושב שם‪ ,‬ופייבוש ראה שנכנס‬ ‫מעריב בא עוה"פ הגבאי של הבע"ש הק' ושאל מהיהודי אם‬ ‫לביהמ"ד איזה רב חשוב מיד עשה כאשר נצטווה מפי הבע"ש‬ ‫אינו נכנס לאכול סעודת הערב‪ ,‬ענה לו שלא הכין את עצמו‬ ‫הק'‪ ,‬והגם שהי' כבר יום השלישי שלא אכל ולא שתה מאומה‬ ‫בהכנה הראוי ליכנס להבע"ש הק'‪ ,‬אם רוצה יכולים להכניס לו‬ ‫וכבר שכב באפס כח על הספסל‪ ,‬עכ"ז הפיל עצמו לארץ ובכח‬ ‫לאכול כאן בביהמ"ד‪ ,‬וכן עשו והביאו לו חלה ורוטב ובשר‪.‬‬ ‫גדול הכה ראשו בארץ‪ ,‬וסיפר בבכי' מה שעשה ושהוא מתחרט‬ ‫ורוצה לשוב‪ ,‬ומקבל על עצמו התשובה שאמר לו הבע"ש הק'‪,‬‬ ‫וכיון שהוא ישב סמוך לפייבוש נכנס בו ריח המאכל ואחזו‬ ‫הוא שמע את כל הדברים וראה האיך שהי' קשה לו להפיל עצמו‬ ‫חולשה גדולה מאוד‪ ,‬אמר הלה לפייבוש שיקח תיכף ויתן לתוך‬ ‫מהספסל‪ ,‬והאיך שהי' קשה לו להעמיד עצמו מן הארץ‪ ,‬שהי'‬ ‫פיו‪ ,‬אבל פייבוש לא רצה‪ ,‬אמר לו אינכם רשאים להיות מאבד‬ ‫כבר חלש מאוד‪ ,‬ניגש אצלו וישב עצמו סמוך לו‪ ,‬והתחיל‬ ‫עצמו לדעת‪ ,‬הרי הציווי של הבע"ש הק' אינו יותר מציווי‬ ‫להחזיקו בדברים‪ ,‬ושאל אותו מה אמר הבע"ש הק'‪ ,‬ענה שלא‬ ‫השי"ת‪ ,‬והשי"ת צוה להתענות ביוה"כ והוא התענית החמור‬ ‫צווהו רק להתענות משבת לשבת ולומר דברי וודוי בבוקר‬ ‫ביותר‪ ,‬ועכ"ז אם הוא מצב של פיקוח נפש רח"ל הוא דוחה את‬ ‫ובערב וכן כשיבוא איש חשוב לביהמ"ד‪ ,‬והוא התחיל לעשות‬ ‫תענית יוה"כ‪ ,‬וכיון שאתם רואים שכמעט ונפשכם יוצא אי‬ ‫תנועות של תמיה וביטול‪ ,‬ושאל כמתמיה בעתים הללו ובדורות‬ ‫אפשר לומר שלא יאכל‪ ,‬וכן הוכיחו שזה יותר גרוע שעובר עוד‬ ‫הללו לצוות להתענות משבת לשבת‪ ,‬ובבוקר ובערב להפיל‬ ‫עבירות‪ ,‬וכאשר הרבה להציק לו הסכים לטעום קצת ורק באופן‬ ‫עצמו לארץ‪ ,‬ועוד בפני כל אדם‪ ,‬ולהכות ראשו בארץ‪ ,‬לאו כל‬ ‫כדי להחיות רוחו בקרבו‪ ,‬שכבר הי' נתעלף‪ ,‬אבל לא הי' יכול‬ ‫אחד ראוי לזה‪ ,‬אבל אם הבע"ש הק' צוה כן איננו מהרהר אחריו‪,‬‬ ‫לקום ולישב עצמו על הספסל‪ ,‬אמר לו שהוא יגיש אליו המאכל‪,‬‬ ‫ופייבוש לא ענה אותו כלום‪.‬‬ ‫ולקח הקערה עם הרוטב להגישו אליו‪ ,‬ושם סמוך לו עמד נר של‬ ‫חלב דולק‪ ,‬והרי הוא הי' רוצה להכשילו שיאכל מאכלות‬ ‫ופייבוש שכב על הספסל כי לא הי' לו עוד כח לישב‪ ,‬והי' לו‬ ‫אסורות‪ ,‬על כן מידי עברו עם הקערה לצד הנר‪ ,‬הכה בידו על‬ ‫ספר ולמד בחשקות‪ ,‬והיצה"ר הלך וישב עצמו סמוך לו‪ ,‬והתחיל‬ ‫הנר ונטף חלב מהנר לתוך הרוטב‪ ,‬וכאשר ראה פייבוש שנטף‬ ‫ללמוד גמרא ואמר פשט משובש בדברי הגמ'‪ ,‬ופייבוש הלא ידע‬ ‫חלב לתוך הקערה אמר הרי נטרפה הרוטב ואיני אוכל עוד מזה‪,‬‬ ‫בטוב את הגמרא‪ ,‬אמר לו ר' יוד‪ ,‬תמחול לי‪ ,‬שמעתי שלמדתם‬ ‫אמר לו מה אתם מדברים וכי עתה כשעומדים בין החיים ובין‬ ‫הגמרא ואמרתם פשט של שוא בטעות‪ ,‬התחיל הלה לשבחו‬ ‫וכו' האם נפק"מ אם אוכלין טריפות או נבילות‪ ,‬בפיקוח נפש אין‬ ‫ואמר אתם כל כך תלמיד חכם‪ ,‬כל כך תלמיד חכם‪ ,‬והבע"ש הק'‬ ‫שום נפק"מ‪ ,‬הרי כתוב כן בהדיא לגבי יוה"ק שאין לחשוב אם‬ ‫צוה לכם להתענות‪ ,‬הלא ת"ח יתבטל מלימודו ע"י זה‪ ,‬הבע"ש‬ ‫מאכילין נבילה או לא לגבי פיקוח נפש‪ ,‬אבל פייבוש לא רצה‬ ‫הק' בודאי סבר שאתם בעל כח ותוכלו לסבול‪ ,‬אבל אני רואה‬ ‫לשמוע לו באומרו שכבר אכל במשך ימי חייו די והותר נבילות‬ ‫שאינו כן‪ ,‬והלא לת"ח אמרו חז"ל אם הי' רגיל ללמוד דף א'‬ ‫וטריפות‪ ,‬אדרבה טוב לו שימות ולא יאכל עוד מאכל איסור‪.‬‬ ‫ילמוד ב' דפים‪ ,‬ולא שיתבטל מלימוד בשביל התשובה‪ ,‬איני‬ ‫מבין דבר זה כלל‪ ,‬אם הייתם צייתים לי הייתי אומר לכם‬ ‫שתאכלו וממילא תוכלו לישב וללמוד‪ ,‬ענה לו שהבע"ש הק'‬ ‫כיון שראה דבאכילת איסור אינו יכול להכשילו‪ ,‬רצה עכ"פ‬ ‫ציווהו ואינו משנה כחוט השערה מדבריו‪ ,‬וכן הי' כמה פעמים‬ ‫להכשילו שיעבור על דברי הבע"ש הק'‪ ,‬ואמר לו הרי אתה צריך‬ ‫שהוא למד פשטים מעוותים ופייבוש תיקנו‪ ,‬ובכל פעם חזר על‬ ‫לעשות אפס מה כדי להחזיק החיות שלך אתן לך קצת חלה‬ ‫הסברים הנ"ל עוה"פ ועוה"פ‪ ,‬ואמר הרי אתה חלוש מאוד וכבר‬ ‫לאכול מחלק הרך‪ ,‬אמר לו הן‪ ,‬אבל לחלה צריכין נטילת ידים‪,‬‬ ‫הוא פיקוח נפש וזה בודאי לא הי' בדעת הבע"ש הק'‪ ,‬אבל‬ ‫אמר לו הרי אינכם מרגישים בכי טוב ואתם חולה ואינכם צריכין‬ ‫פייבוש עמד בשלו ולא רצה לשמוע אליו‪ ,‬בין הדברים נכנס‬ ‫ליטול הידים‪ ,‬אמר לו כבר די והותר אכלתי בלי נטילת ידים ואיני‬ ‫הבע"ש הק' לביהמ"ד ושאל מאותו יהודי אם אינו רוצה לבוא‬ ‫רוצה עוד לאכול בלי נטילת ידים‪ ,‬אמר לו הננו רואה שהנכם‬ ‫אצלו לאכול‪ ,‬ענה לו שהוא רוצה לאכול רק בערב‪ ,‬כי עכשיו הוא‬ ‫בעקשנות אוליך אתכם להכיור ותטלו ידיכם שם‪ ,‬אמר לו שאין‬ ‫רוצה עוד לילך לאיזה מקום לסדר עניניו‪.‬‬ ‫בו כח לילך‪ ,‬אמר לו אני אוליך אתכם ותפס אותו בכל כוחו‬ ‫והוליכו להכיור‪ ,‬ולא הי' שם כלי נטילה‪ ,‬אמר פייבוש להיהודי‬ ‫לפנות ערב התחילו היהודים לבוא לביהמ"ד להתפלל‪ ,‬וכאשר‬ ‫הניחה לי ויהי' עמי מה שיהי'‪ ,‬ענה לו והלא אין רשאים לאבד‬ ‫נתקבצו עשרה אנשים התחיל פייבוש עוה"פ להפיל עצמו לארץ‪,‬‬ ‫עצמו לדעת נצא החוצה ושם עומד תמיד חבית מלאה מים‬ ‫פתח אותו יהודי ואמר לו מה אתם עושים‪ ,‬הלא אתם ממיתים‬ ‫שמשם מלאו מים בכל עת‪ ,‬ומסתמא יהי' שם כלי נטילה לשאוב‪,‬‬ ‫עצמכם והרי זה מאבד עצמו לדעת‪ ,‬כבר עשיתם כל כך הרבה‬ ‫ובלי שישאלו נטלו והוציאו החוצה להחבית‪ ,‬וראו שהחבית ריק‬ ‫עבירות ועתה תוסיפו לעבור עוד עבירה‪ ,‬הרי אין רשאים לעשות‬ ‫אין בו מים‪ ,‬אמר פייבוש עתה הניחה לי‪ ,‬אמר לו יש עוד עצה‬ ‫כן‪ ,‬אבל פייבוש לא השגיח בדבריו והפיל עצמו לארץ‪ ,‬והתחיל‬ ‫בוא עמי להמקוה ותוכל שם לטבול הידים‪ ,‬הרי מותר לטבול‬ ‫לפרט חטאיו ולהתוודות עליהם‪ ,‬והוא צווח עליו וכי לפני אנשים‬ ‫הידים לסעודה‪ ,‬והוא עוד יותר טוב מנטילה‪ ,‬וגם עתה לא שאל‬ ‫פשוטים כאלו אתה מונה את פשעיך‪ ,‬הלא אין רשאים לעשות כן‬ ‫לו מאומה אם מסכים רק תיכף משכו להמקוה‪ ,‬ובהגיעם לשם‬ ‫דכתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה‪ ,‬אבל הוא לא רצה לשמוע‬ ‫ראו שגם המקוה נתרוקן‪.‬‬ ‫לו כי הבע"ש הק' ציוה עליו ואינו רוצה לשנות אפי' כל שהוא‪,‬‬ ‫ז‬ ‫לתוך המקוה אחזו הבע"ש הק' בידיו ואמר לו פייבוש על מסירת‬ ‫אז הבין פייבוש שזה מעשה יצר‪ ,‬וכמעט שהניח להיצר‬ ‫נפש כזו חכיתי‪ ,‬ועתה כבר נגמר התשובה ונתכפרו כל חטאתיך‪,‬‬ ‫שיעבירנו על ציווי הבע"ש הק'‪ ,‬אמר לו שיותר אינו רוצה ואינו‬ ‫ונשמתך מתוקן‪ ,‬ואח"כ נח נפשי' מתוך מסירת נפש ותשובה‬ ‫צריך כלום‪ ,‬ובשארית כוחותיו השמיט עצמו מידי אותו היהודי‪,‬‬ ‫שלימה באמת‪ ,‬ועל זה אמרו כולם 'אפי' פייבוש הקל האט אזוי‬ ‫והשליך עצמו לתוך המקוה הריקן שחלילה יהי' עמו מה שיהי'‪,‬‬ ‫מקדש השם געווען'‪.‬‬ ‫כדי שיפטר מהסתת היצר לעבור על דברי הבע"ש הק'‪( ,‬והבע"ש‬ ‫תם ונשלם‬ ‫הק' ברוח קדשו ידע את כל אשר נעשה והגיע לשם)‪ ,‬וכאשר השליך עצמו‬ ‫‪u‬‬ ‫סיפור השייך להדבר תורה ליום הקדוש‬ ‫קדושת היום כי נורא הוא‪ ,‬ופתח הדלת מחדר הספרים הפרטי‬ ‫איש אחד הי' לו בחור שלא התנהג כשורה‪ ,‬ורח"ל התחיל לסור‬ ‫לביהמ"ד‪ ,‬ופניו היו אדומות ועיניו רטובות מדמעות‪ ,‬עמד עצמו‬ ‫מדרך הטוב לצערו הרב של אביו‪ ,‬ואביו הזכיר את בנו כמה‬ ‫האיש ההוא אצל הפתח ואמר שאינו מניח את הרבי ליכנס‬ ‫פעמים לפני רבינו זי"ע‪ ,‬ורבינו ברכו שבנו ישוב לדרך הטוב‪,‬‬ ‫לביהמ"ד עד שרבינו יבטיח לו שבנו ישוב בתשובה שלימה‪,‬‬ ‫וכאשר ארכה הזמן ולא ראה שום שינוי לטובה בבנו‪ ,‬התחיל‬ ‫ורבינו זי"ע השיב לו בקיצור כמסכים לדבריו‪ ,‬וכאשר עלה אל‬ ‫להפציר ברבינו שיבטיחו שבנו ישוב בתשובה‪ ,‬אמר לו רבינו‬ ‫ארון הקודש לדרשת כל נדרי פתח ואמר הדיבור הזה‪ ,‬ולפלא כי‬ ‫האיך יכולים להבטיח בדבר כזה הרי תלוי בבחירה‪ ,‬וכן הפציר‬ ‫בזמן קצר נשתנה הבחור לאיש אחר לגמרי‪ ,‬ובליל הושענא רבה‬ ‫ברבינו כמה פעמים‪.‬‬ ‫כבר ישב עם כל הציבור בביהמ"ד וגמר ספר תהלים בדמעות‪.‬‬ ‫~~~‬ ‫בערב יוה"ק כאשר רבינו זי"ע התכונן ליכנס לביהמ"ד לכל‬ ‫נדרי‪ ,‬לאחר שבירך את יוצ"ח‪ ,‬והי' כבר אחוז בשרעפיו מגודל‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫על הטוב יזכר‬ ‫הרבנית הצדיקת‬ ‫מע"כ ידידינו החשוב‬ ‫מרת חנה ע"ה‬ ‫הגה"צ אבד"ק וואידיסלב שליט"א‬ ‫בת הגה"ק רבי יעקב ישראל ישרון זצוקללה"ה‬ ‫ובניו הרבנים שליט"א‬ ‫א"ח מרן רביה"ק זי"ע‬ ‫עבור נדבתם החשובה להוצאת הגליון‬ ‫לע"נ אביו‪/‬זקינם‬ ‫נלב"ע ח' תשרי שנת תשד"ם לפ"ק‬ ‫כ"ק הגה"צ רבי משה בן רבי ישכר בער זצללה"ה אבד"ק וואידיסלב‬ ‫נסתלק ביוה"ק י' תשרי שנת תשע"ח לפ"ק‬ ‫היארצייט חל בשב"ק זו פרשת האזינו‪-‬שובה‬ ‫ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליהם‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫להתברך בכל משאלות לבו לטובה ולברכה אמן‬ ‫להארות והערות‪ ,‬לקבל הגליון‪ ,‬לנדב ההוצאות המרובות‪ ,‬וכן מי שיש לו ד"ת ועובדות מרביה"ק זי"ע‬ ‫נא לפנות למערכת מכון תורת נצח‬ ‫‪mtn6990755@gmail.com 347-699-0755‬‬ ‫כל הזכיות שמורות ‪ -‬ואין להעתיק שום דבר מהגליון בלי רשות מהמערכת‬ ‫ח‬