gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שרי אלפים · Sarei Alaphim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: שרי אלפים · Sarei Alaphim

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שרי אלפים · Sarei Alaphim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫בנים תלמידי חכמים"‪ .‬ולכאורה איננו מובן מה פירוש‬ ‫האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‬ ‫"הרגיל בנר"‪ ,‬ואיך יגרום זה שיהיו לו בנים תלמידי‬ ‫)דברים לב‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫חכמים‪.‬‬ ‫יש לדקדק בלשון הכתוב‪ ,‬שלגבי השמים אמר משה‬ ‫ומבאר השם משמואל שהאופן הכי מוצלח בחינוך‬ ‫רבינו בלשון ציווי "האזינו השמים ואדברה"‪ ,‬ואילו‬ ‫הבנים הוא שתהיה עבודת ה' והתנהגות ההורים‬ ‫לגבי הארץ לא אמר "האזיני ארץ"‪ ,‬אלא "ותשמע‬ ‫באופן קבוע ותמידי ולא באופן ארעי‪ ,‬פעם כך ופעם‬ ‫הארץ אמרי פי"‪ ,‬כאילו הארץ תשמע מאליה‪.‬‬ ‫כך‪ .‬שאם ההתנהגות איננה תמידית‪ ,‬הרי זה מבלבל‬ ‫וצריכים להבין‪ ,‬למה צריכים השמים קריאה מיוחדת‪,‬‬ ‫את מוח הבנים עד שאינם מסוגלים ללמוד איזהו דרך‬ ‫בזמן שהארץ שומעת ממילא‪.‬‬ ‫ישרה שיבור לו האדם‪ .‬אבל אליה וקוץ בה‪ ,‬אם‬ ‫ואפשר לומר בהקדם ענין הנוגעת לעבודתנו בכל יום‬ ‫מתנהגים ההורים באופן קבוע ותמידי הרי הם‬ ‫ויום‪ .‬בברכת השחר מבקשים אנו מהשי"ת‬ ‫עלולים ליפול במכמורת הרגילות‪ ,‬שעבודתם‬ ‫"שתרגילנו בתורתך"‪ ,‬שהתורה תהיה רגילות אצלינו‪.‬‬ ‫ומצוותיהם ייעשו כמצות אנשים מלומדה‪ ,‬וגם זה‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬יודעים אנו שצריך האדם להזהר שלא‬ ‫איננו מוכשר לחינוך הבנים‪ ,‬שהרי עיקר גדול בחינוך‬ ‫תהא עבודתו בגדר 'מצות אנשים מלומדה'‪ ,‬אלא‬ ‫הבנים הוא שיראו הבנים שיש שמחה‪ ,‬התלהבות‪,‬‬ ‫צריכים התורה והמצוות להיות אצלו כחדשים‪ ,‬כאילו‬ ‫והתחדשות בעבודת ה'‪ .‬שאם אין רואים הבנים‬ ‫היום ניתנו‪ .‬ואם כן‪ ,‬למה באמת מבקשים 'שתרגילנו‬ ‫הרגשת האושר שיש ביהדות‪ ,‬למה ירצו להתדבק‬ ‫בתורתיך'‪.‬‬ ‫בדרך זו‪ .‬הרי שלחינוך הבנים נדרשים שני ענינים‬ ‫שנראים כמעט הפכיים‪ ,‬תמידיות והתחדשות‪.‬‬ ‫וההסבר הוא‪ ,‬כי בודאי יש מעלה וצורך גדול ברגילות‪.‬‬ ‫כי מבלעדי הרגילות היה האדם צריך להחליט‬ ‫והנה איתא בגמרא )ברכות נג‪ ,‬א(‪ ,‬המוציא שלהבת‬ ‫ולהלחם עם יצרו בכל בוקר מחדש האם להתפלל או‬ ‫לרשות הרבים פטור‪ ,‬מפני שמה שעקר לא הניח ומה‬ ‫להניח תפילין וכדומה‪ .‬ועל כן צריכה קיום התורה‬ ‫שהניח לא עקר‪ ,‬הרי ששלהבת אף שהיא תמידית‬ ‫והמצות להיות דבר קבוע ומיוסד אצל האדם‪ ,‬עד‬ ‫מכל מקום מתחדשת היא בכל רגע‪ .‬והיינו מאמר‬ ‫שבאופן טבעי יעשה את המוטל עליו‪.‬‬ ‫חז"ל 'הרגיל בנר'‪ ,‬פירוש‪ ,‬מי שהוא רגיל וקבוע‬ ‫בעבודתו‪ ,‬אבל לא שנעשית בהתישנות‪ ,‬אלא רגיל‬ ‫אלא שכאמור צריך האדם להזהר בזה‪ ,‬שהרי רגילות‬ ‫כמו נר שמתחדש אורו בכל רגע‪ ,‬וכן נעשית עבודתו‬ ‫זו עצמה עלולה להביא את עבודתו לידי מצות‬ ‫בהתחדשות‪ ,‬איש כזה והורים כאלו יהיו להם בנים‬ ‫אנשים מלומדה‪ .‬כי אף שיעשה את כל המוטל עליו‬ ‫תלמידי חכמים‪ .‬כי יש בהם שני הענינים הנדרשים‬ ‫בפועל‪ ,‬מכל מקום מתוך ההרגל יתיבש המחשבה‬ ‫לחינוך הבנים כראוי‪ ,‬תמידיות והתחדשות‪.‬‬ ‫והרגשת הלב‪ ,‬עד שישכח את תכלית כל התורה‬ ‫והמצוות שהם לקשרו ולדבקו בהשי"ת‪.‬‬ ‫ועל פי זה אפשר לבאר הכתוב "האזינו השמים‬ ‫ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי"‪" .‬השמים" מורים‬ ‫וכעין זה איתא בשם משמואל )מאמרי חנוכה( לפרש‬ ‫מה שאמרו חז"ל )שבת כג‪ ,‬ב(‪" ,‬הרגיל בנר הויין ליה‬ ‫יוצא לאור על ידי בית המדרש קהל חסידים‪-‬שיקאגו‬ ‫היתה התביעה על שחסרה להם ברכה קודם הלימוד‬ ‫על החלק הרוחני והפנימי שבעבודת האדם‪,‬‬ ‫בלבד‪ .‬אלא שתכלית נתינת התורה היתה שעל ידי‬ ‫מחשבתו והרגשת לבו והתקשרותו אל השי"ת‪ .‬בזה‬ ‫עסק התורה יתדבק האדם בקדושתה ובנותן התורה‪.‬‬ ‫לא שייך שהדבר ייעשה מאליו מתוך הרגל בלבד‪,‬‬ ‫אבל כאשר עוסק אדם בתורה לצורך עצמו‪ ,‬להתגדל‬ ‫אלא צריכים "האזינו"‪ ,‬להאזין ולהתעורר בכל פעם‬ ‫על ידי קנין חכמתה‪ ,‬מבלי לבקש על ידה קירבת‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫אלקים‪ ,‬אז חסרה כל תכלית התורה‪ .‬ומה שלא ברכו‬ ‫אבל "ותשמע הארץ אמרי פי"‪" .‬הארץ" מורה על‬ ‫בתורה תחילה היה גילוי מילתא שלא הכירו כראוי‬ ‫חלק המעשה הגופני‪ .‬בזה אדרבה‪ ,‬העבודה היא‬ ‫קדושת התורה ואת תורתו של מי הם לומדים‪.‬‬ ‫להגיע למדריגה שהגוף ישמע כמעט מאליו‪ .‬האדם‬ ‫ולפי זה מובן למה נרמזה ברכת התורה בפרשה זו‪.‬‬ ‫ירגיל את עצמו לקום לתפילה בזמנו‪ ,‬לבוא לסדר‬ ‫אחר שלימד אותנו הכתוב שעבודת ה' צריכה להיות‬ ‫לימודו‪ ,‬לעשות חסד ולקיים המצוות‪ ,‬עד שהנהגות‬ ‫תמידית ומחודשת כאחת‪ ,‬מלמדת אותנו התורה‬ ‫אלו יעשו אצלו כטבע שני‪ .‬הגוף כבר יודע לאן עליו‬ ‫עצה היעוצה לשמור על ההתחדשות גם בתוך דבר‬ ‫ללכת ומה עליו לעשות‪ ,‬ואילו הנשמה נשארת ערה‬ ‫שנעשה בכל יום‪ .‬והיינו שקודם שפותח אדם את‬ ‫להאזין בכל פעם מחדש‪.‬‬ ‫הגמרא‪ ,‬עליו להתבונן "כי שם ה' אקרא"‪ ,‬אני עומד‬ ‫והכתוב ממשיך‪ ,‬יערף כמטר לקחי תזל כטל‬ ‫עתה לעסוק בתורתו של הקב"ה‪ ,‬וממילא‪" ,‬הבו גדל‬ ‫אמרתי )דברים לב‪ ,‬ב(‪ .‬אחד מן החילוקים שיש בין‬ ‫לאלקינו"‪ ,‬תחילה אברך ואודה להשי"ת שנתן לנו את‬ ‫גשם לטל הוא‪ ,‬שהגשם ניכר לכל שהוא יורד מן‬ ‫תורתו‪.‬‬ ‫השמים‪ ,‬מה שאין כן הטל‪ ,‬שמוצאים אותו מונח על‬ ‫הנה על ידי זה‪ ,‬אף שלומד אדם תורה מדי יום ביומו‪,‬‬ ‫הארץ מבלי שנראהו יורד מן השמים‪.‬‬ ‫לא נעשה אצלו הלימוד כמצות אנשים מלומדה‪,‬‬ ‫ונראה שזה מורה על שתי בחינות הנ"ל‪ .‬חלק המעשה‬ ‫שהרי על ידי הברכה הוא מחדש את התקשרותו‬ ‫של עבודתינו צריך להיות בבחינת 'טל'‪ ,‬דבר קבוע‬ ‫לנותן התורה‪ .‬וכן ניתן ברכה לפני כל מצוה ומצוה‪,‬‬ ‫ורגיל כל כך עד שהוא נמצא על הארץ בדרך טבע‪,‬‬ ‫בכדי שלפני שיעשה אדם איזה מצוה שהוא רגיל בה‪,‬‬ ‫בלי שהאדם יצטרך להילחם בכל פעם לעשות עצם‬ ‫יעורר על ידי הברכה את המחשבה להתקשר מחדש‬ ‫המעשה‪ .‬אבל פנימיות העבודה צריכה להיות‬ ‫אל מצווה המצוה‪ .‬נמצא שאף על פי שהמעשה‬ ‫בבחינת 'מטר'‪ ,‬שתמיד יזכור ויכיר שעובד את אביו‬ ‫קבוע‪ ,‬מכל מקום מעוררת בו הברכה מחדש את‬ ‫שבשמים‪ ,‬ומתוך כך יעבדהו בשמחה ובחיות‪.‬‬ ‫פנימיותו‪.‬‬ ‫ועל פי זה יובן גם המשך הכתוב כי שם ה' אקרא הבו‬ ‫יהי רצון שנזכה להרגיל את עצמנו בתורתו ובעבודתו‬ ‫גדל לאלקינו )שם פסוק ג(‪ .‬שמכאן למדו חז"ל )ברכות‬ ‫יתברך בתמידיות בלי הפסק‪ ,‬ובאותה שעה נזכה‬ ‫כא‪ ,‬א( החיוב לברך ברכת התורה‪ .‬וצריכים להבין למה‬ ‫שאור עבודתינו יתחדש תמיד בבחינת נר המתחדש‬ ‫נרמזה ברכת התורה דוקא כאן‪ ,‬אחר שאמר הכתוב‬ ‫בכל רגע‪ ,‬ולא תהיה עבודתינו כמצות אנשים‬ ‫"האזינו השמים ואדברה וגו' יערף כמטר לקחי תזל‬ ‫מלומדה‪ .‬ובזכות זה נזכה לבנים תלמידי חכמים‪,‬‬ ‫כטל אמרתי"‪.‬‬ ‫ולבנין בית המקדש בביאת משיח צדקינו במהרה‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫ונראה שהדברים עולים בקנה אחד‪ .‬דהנה כתב הב"ח‬ ‫)אורח חיים סימן מז( בביאור דברי חז"ל )נדרים פא‪ ,‬א(‬ ‫שאבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחילה‪ ,‬שלא‬ ‫גליון שרי אלפים | פרשת האזינו תשפ"ז לפ"ק‬