gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת האזי‪‬ו‬ ‫וע‪‬יי‪‬י יום הכיפורים‬ ‫‪ -‬שיר המעלות ממעמקים‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת‬ ‫‪ -‬ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‬ ‫‪ -‬זכר‪‬ו לחיים ‪ -‬וכתוב לחיים טובים‬ ‫האזי‪‬ו‬ ‫‪ -‬תכליתם של חלאים כדי לירש גן עדן‬ ‫‪ -‬על חטאים שא‪‬ו חייבים עליהם אשם תלוי‬ ‫‪ -‬האם זה שבח‪ ,‬שאין עול בדי‪‬ים של הקב"ה?‬ ‫‪ -‬י"ג מידות ויום הכיפורים ‪ -‬בזכות עוון העגל‬ ‫‪ -‬צדיקים וחסידים ועמלי תורה‪ ,‬אך לא ישרים‬ ‫‪ -‬קל ארך אפים ‪ /‬קל מלך יושב על כסא רחמים‬ ‫‪ -‬בל ‪ -‬כפוי טובה‬ ‫‪ -‬י"ג מידות ‪ -‬סגולתן‬ ‫‪ -‬הכל מרומז בפרשת האזי‪‬ו‬ ‫‪ -‬ושם ‪‬אמר ויאמר יהוה סלחתי כדברך‬ ‫‪ -‬בעצם היום הזה ‪ -‬איך מו‪‬עים מיתה מבן‬ ‫‪ -‬א‪‬ו מלאי עון ואתה מלא רחמים‬ ‫אדם?‬ ‫‪ -‬שעיר לעזאזל‬ ‫‪ -‬וּמֻ ת בהר ‪ -‬איך מצווים למות?‬ ‫‪ -‬פר החטאת ושעיר החטאת ושעיר לעזאזל‬ ‫‪ -‬הק"ו אם היו מדברים אל הסלע‬ ‫מטמאין‬ ‫‪ -‬וכל אדם לא יהיה באהל מועד‬ ‫הפטרה‬ ‫הפטרה יום הכיפורים‬ ‫‪ -‬לסמוך רק על אבי‪‬ו שבשמים‬ ‫‪ -‬באין מליץ יושר‬ ‫‪ -‬ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רע‬ ‫ליקוטים וביאורים בע‪‬יי‪‬י יום‬ ‫הגזירה‬ ‫‪ -‬קטרת לפ‪‬י ולפ‪‬ים‬ ‫הכיפורים‬ ‫‪ -‬בע‪‬ין עשרה הרוגי מלכות ‪ -‬האם הם ‪‬הרגו?‬ ‫יום הכיפורים ‪ -‬יום הרחמים‬ ‫מפטיר יו‪‬ה‬ ‫‪ -‬ראש הש‪‬ה לעומת יום הכיפורים‬ ‫‪ -‬צדקה בעבור אדם רשע ש‪‬פטר אי‪‬ו מועיל‬ ‫‪ -‬ברכת הדלקת ה‪‬רות‬ ‫‪ -‬למה שישת‪‬ה משהו בה‪‬הגה של‪‬ו?‬ ‫‪ -‬אדון עולם‬ ‫‪ -‬פחות מבן עשרים פטור מדי‪‬י שמים?‬ ‫‪ -‬הכ‪‬עה‬ ‫‪ -‬שמחה לאחר יום הכיפורים ‪ -‬בגלל כפרת‬ ‫‪ -‬המתפלל בעד חבירו ‪‬ע‪‬ה תחילה ‪ -‬גם אם זו‬ ‫עו‪‬ות‬ ‫היא כוו‪‬תו?‬ ‫‪‬לקט ו‪‬ערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושי‪‬סקי‬ ‫הערות והארות אפשר לשלוח ל‪-‬‬ ‫‪3810060@gmail.com‬‬ ‫או להתקשר ל ‪053-3177381‬‬ ‫אפשרות לקבל את הגליון במייל‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק‬ ‫בהוצאות‪ ,‬ול‪‬דב לזכות ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫גליון ‪16‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת האזי‪‬ו‬ ‫האם זה שבח‪ ,‬שאין עול בדי‪‬ים של הקב"ה?‬ ‫ל"ב ד' הצור תמים פעלו כי כל־דרכיו משפט אל אמו‪‬ה ואין עול צדיק וישר הוא‪ .‬איזה שבח זה להקב"ה‬ ‫שאין עול במשפטו? והאור החיים מפרש בזה"ל‪ :‬מדת ״ואין עול״‪ ,‬שהוא שכר הרשעים שבעולם הזה על‬ ‫מיעוט זכותם‪ ,‬עכ"ל‪ .‬פירוש‪ ,‬על אף שזכות הרשעים בטל ומבוטל בתוך כל החטאים שלהם‪ ,‬אבל הקב"ה‬ ‫משלם לכולם על כל פרט ופרט‪ .‬אם לא היה משלם להם על מיעוט זכותם‪ ,‬גם זה היה מוצדק‪ ,‬מרוב‬ ‫רשעותם‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬מכיוון שהקב"ה מסתכל כביכול בזכוכית מגדלת‪ ,‬אין דבר שהוא מדאי קטן אצלו‪,‬‬ ‫ומשלם לרשע הכי גדול על הדברים הטובים שעשה‪ ,‬וזה מדת האמת וישר‪.‬‬ ‫הג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל בספרו משחת שמן מביא בשם הג"ר ישראל סל‪‬טר זצ"ל‪ ,‬שכל עו‪‬ש‬ ‫שהקב"ה ‪‬ותן‪ ,‬הוא מדויק מאוד‪ .‬פירוש‪ ,‬בדרך כלל אם מישהו סובל‪ ,‬אז כל הסביבה שלו סובלת איתו‪.‬‬ ‫וה‪‬ה גם זה ‪‬כלל בתוך החישובים של הקב"ה כשמע‪‬יש ח"ו‪' .‬ואין עול'‪ ,‬אפילו על הסביבה שסובלת‬ ‫בעקיפין‪ .‬וכמה יותר חברים יש לאדם‪ ,‬גם יש יותר סיכויים להי‪‬צל מיסורים‪ ,‬דרך הצער של הסביבה‪.‬‬ ‫ומשום כך‪ ,‬אמרו חז"ל בשבת ק"ו‪ .‬אחד מב‪‬י החבורה שמת‪ ,‬תדאג כל החבורה כולה‪ ,‬פירוש‪ ,‬שכולם היו‬ ‫ראויים לצער מיתת חבירם‪.‬וזה ע‪‬יין כח התפלה של צדיקים‪ ,‬כי הצדיק מצטער על צרתם של כלל ישראל‪.‬‬ ‫וכן אומר דוד המלך בתהלים ל"ה י"ג‪ :‬וא‪‬י בחלותם לבושי שק ע‪‬יתי בצום ‪‬פשי ותפלתי על־חיקי תשוב‪.‬‬ ‫כשהיו ישראל חולים‪ ,‬היה דוד המלך בשק ותע‪‬ית והצטער על זה והתפלל‪ .‬והקב"ה שולח רפואה כדי‬ ‫שהצדיק לא יסבול‪.‬‬ ‫)ובדרך הזה אפשר לפרש למה מתע‪‬ים ב'יאהרצייט'‪ ,‬וכן מה שאומרת הגמרא מועד קטן כ"ז‪ :‬אמר רבי לוי‪,‬‬ ‫אבל‪ ,‬שלשה ימים הראשו‪‬ים יראה את עצמו כאילו חרב מו‪‬חת לו בין שתי יריכותיו‪ .‬משלשה עד שבעה ‪-‬‬ ‫כאילו מו‪‬חת לו כ‪‬גדו בקרן זוית‪ ,‬מכאן ואילך ‪ -‬כאילו עוברת כ‪‬גדו בשוק‪ ,‬ע"כ‪ .‬כי בדין יצא שה‪‬פטר היה‬ ‫חייב למות‪ ,‬אבל גם הסביבה שלו היו איתו בדין‪ ,‬ויצאו חייבים לסבול את האבילות‪ ,‬והם לא היו יכולים‬ ‫למ‪‬וע בדין הזה‪ ,‬את מיתת קרוביהם בזכותם‪(.‬‬ ‫צדיקים וחסידים ועמלי תורה‪ ,‬אך לא ישרים‬ ‫ל"ב ד' הצור תמים פעלו כי כל־דרכיו משפט אל אמו‪‬ה ואין עול צדיק וישר הוא‪ .‬עי' בספר העמק דבר של‬ ‫ה‪‬צי"ב בהקדמתו על ספר בראשית וז"ל‪ :‬זה הספר ה‪‬קרא ספר בראשית‪ .‬קרא בפי ה‪‬ביאים ספר הישר‬ ‫כדאיתא במסכת עבודת כוכבים )כ״ה ע״א( על ש‪‬י מקראות בס' יהושע )י׳ י״ג( הלא היא כתובה על ספר‬ ‫הישר‪ .‬ובס' שמואל ב׳ )א׳ י״ח( ויאמר ללמד ב‪‬י יהודה קשת ה‪‬ה כתובה על ספר הישר‪ .‬ומפרש ר׳ יוח‪‬ן זה‬ ‫ספר אברהם יצחק ויעקב ש‪‬קראו ישרים ש‪‬אמר תמות ‪‬פשי מות ישרים‪.‬‬ ‫ויש להבין הטעם למה קרא בלעם את אבותי‪‬ו בשם ישרים ביחוד ולא צדיקים או חסידים וכדומה‪ .‬וגם‬ ‫למה מכו‪‬ה זה הספר ביחוד בכ‪‬וי ישרים‪ .‬ובלעם התפלל על עצמו שיהא אחריתו כמו בעלי זה הכ‪‬וי‪.‬‬ ‫והע‪‬ין ד‪‬תבאר בשירת האזי‪‬ו עה״פ הצור תמים פעלו וגו' צדיק וישר הוא‪ .‬דשבח ישר הוא ‪‬אמר להצדיק‬ ‫דין הקב״ה בחרבן בית ש‪‬י שהיה דור עקש ופתלתל‪ .‬ופירש‪‬ו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה‪ .‬אך לא‬ ‫היו ישרים בהליכות עולמים‪ .‬ע״כ מפ‪‬י ש‪‬את ח‪‬ם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו ש‪‬והג שלא‬ ‫כדעתם ביראת ה׳ שהוא צדוקי ואפיקורס‪ .‬ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות‬ ‫שבעולם עד שחרב הבית‪ .‬ועל זה היה צדוק הדין‪ .‬שהקב״ה ישר הוא ואי‪‬ו סובל צדיקים כאלו אלא באופן‬ ‫שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות אף על גב שהוא לשם שמים דזה גורם חרבן‬ ‫הבריאה והריסות ישוב הארץ‪.‬‬ ‫וזה היה שבח האבות שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה׳ באופן היותר אפשר‪ .‬עוד היו ישרים‪ .‬היי‪‬ו‬ ‫שהת‪‬הגו עם אומות העולם אפילו עובדי אלילים מכוערים‪ .‬מ״מ היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר‬ ‫היא קיום הבריאה‪ .‬כמו שא‪‬ו רואים כמה השתטח אברהם אבי‪‬ו להתפלל על סדום‪ .‬אע״ג שהיה ש‪‬א‬ ‫אותם ואת מלכם תכלית ש‪‬אה עבור רשעתם כמבואר במאמרו למלך סדום‪ .‬מ״מ חפץ בקיומם‪ .‬וברבה פ׳‬ ‫וירא )פמ״ט( איתא ע״ז שאמר הקב״ה לא״א אהבת צדק ותש‪‬א רשע‪ .‬אהבת להצדיק את בריותי ותש‪‬א‬ ‫להרשיען ע״כ וכו'‪ .‬והיי‪‬ו ממש כאב המון גוים שאע״ג שאין הבן הולך במישרים מ״מ שוחר שלומו וטובו‪.‬‬ ‫וכן הוצק חן וד״א ‪‬פלא על דבר אברם את לוט כמו ש‪‬תבאר פ׳ לך‪ .‬וכן ראי‪‬ו כמה ‪‬ח היה יצחק אבי‪‬ו‬ ‫להתפייס ממש‪‬איו ובמעט דברי פיוס מאבימלך ומרעיו ‪‬תפייס באופן היותר ממה שבקשו ממ‪‬ו כמבואר‬ ‫במקומו‪ .‬ויעקב אבי‪‬ו אחר שהיטב חרה לו על לבן שידע שביקש לעקרו לולי ה׳‪ .‬מ״מ דבר עמו דברים רכים‬ ‫עד שאמרו ע״ז בב״ר )פע״ד( קפדותן של אבות ולא ע‪‬ות‪‬ותן של ב‪‬ים ע״ש‪ .‬ו‪‬תפייס עמו מהר‪ .‬וכן הרבה‬ ‫למד‪‬ו מהליכות האבות בד״א‪ .‬מה ששייך לקיום העולם המיוחד לזה הספר שהוא ספר הבריאה‪ .‬ומש״ה‬ ‫‪‬קרא כמ״כ ספר הישר על מעשה אבות בזה הפרט‪ .‬ובלעם בשעת רוה״ק לא היה יכול להתפלא על רוע‬ ‫מעשיו שאי‪‬ו צדיק וחסיד כאברהם יצחק ויעקב אחרי שהוא ‪‬ביא אוה״ע‪ .‬וראשו במקור הטומאה‪.‬‬ ‫אכן התפלא על רוע הילוכו בד״א שאם שראוי היה לו לש‪‬וא את ישראל תכלית ש‪‬אה באשר שהמה ב‪‬י‬ ‫אברהם יצחק ויעקב וראשם במקור הקדושה‪ .‬אבל מ״מ לא היה ראוי לפ‪‬יו לבקש לעקר אומה שלימה‪.‬‬ ‫ואי‪‬ו דרך ישרה בקיום העולם‪ .‬וע״ז צעק תמות ‪‬פשי מות ישרים‪ .‬היי‪‬ו מקיימי הבריאה‪.‬‬ ‫ובדבר‪‬ו ‪‬תיישב יפה על מה ‪‬קרא זה הספר ספר הישר שהוא ספר הבריאה‪.‬‬ ‫‪‬בל ‪ -‬כפוי טובה‬ ‫ועי' ברמב"ן ל"ב ו' וז"ל‪ :‬ולפי דעתי העושה טובת ח‪‬ם יקרא ‪‬דיב‪ ,‬ומשלם רעה למי שהטיב עמו יקרא ‪‬בל‪,‬‬ ‫והוא שאמר )ישעיהו לב ה( לא יקרא עוד ל‪‬בל ‪‬דיב‪ ,‬כי הוא הפכו‪ .‬ולכך אמרו על ‪‬בל הכרמלי )שמואל א כה‬ ‫כה(‪ ,‬כשמו כן הוא ‪‬בל שמו ו‪‬בלה עמו‪ ,‬כי דוד עשה עמו טובה גדולה ושמר את כל אשר לו‪ ,‬והוא לא רצה‬ ‫לשלם לו גמול ויעט במלאכיו ויבזהו‪ ,‬וכו'‪ ,‬אם כן יאמר הכתוב‪ ,‬הזאת תגמלו את השם על הטובות שעשה‬ ‫עמכם‪ ,‬עם ‪‬בל שהוא משלם רעה תחת טובה‪ ,‬ולא חכם לדעת כי ל‪‬פשם גמלו הרעה הזאת‪ ,‬לא לאל‪ ,‬כע‪‬ין‬ ‫ש‪‬אמר )איוב לה ו ז(‪ ,‬אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו‪ ,‬אם צדקת מה תתן לו או מה מידך‬ ‫יקח‪ ,‬הלא האל הוא אביך‪ ,‬כי הולידך וגדלך‪ ,‬והוא ק‪‬ך‪ ,‬ששמך ק‪‬ין‪ ,‬כי הוציאך מאין והיית יש‪ ,‬וכל יש יש‬ ‫לו ק‪‬ין‪ ,‬כע‪‬ין ש‪‬אמר ה' ק‪‬י ראשית דרכו )משלי ח כב(‪ ,‬וכן קו‪‬ה שמים וארץ )בראשית יד יט(‪ ,‬כאשר‬ ‫פרשתיו‪ .‬והוא צור עשך ויכ‪‬ך‪ ,‬כלשון ויכ‪‬ו ברחם אחד )איוב לא טו(‪.‬‬ ‫ואומר הסבא מקלם שתכלית האדם בעולם הוא להכיר בטובתו של הקב"ה ואם הוא כפוי טובה‪ ,‬אז הוא‬ ‫פספס את תכליתו בעולם והוא כמו מת ‪ -‬בלה ‪ -‬בל‪.‬‬ ‫הכל מרומז בפרשת האזי‪‬ו‬ ‫עי' בסדר הדורות ד"א תתק‪‬ד בזה"ל‪ :‬וקבלתי שהיה לרמב"ן תלמיד אחד ר' אב‪‬ר היה שמו ו‪‬עשה מומר‬ ‫ומזלו גרם שעלה במעלה ויהי ‪‬ורא בכל הארץ‪ ,‬אחרי הימים ביום כפור שלח והביא לפ‪‬יו את הרמב"ן רבו‬ ‫ובפ‪‬יו הרג בעצמו חזיר א' וי‪‬תחהו ויבשלהו ויאכלהו ואחר אכלו שאל את הרב על כמה בריתות עבר והשיב‬ ‫הרב שהיו ד' והוא אמר שהיו ה' והיה רוצה לחלוק עם רבו והרב ‪‬תן עי‪‬יו בו דרך כעס ויאלם האיש כי‬ ‫עדיין ‪‬שאר עליו מעט יראה מאת רבו‪ ,‬ולבסוף שאל הרב מי הביאו אל ההמרה והשיב כי בפעם א' שמע‬ ‫שדרש בפרשת האזי‪‬ו שבפרשה ההיא כלולים כל המצות וכל הדברים שבעולם ולהיות אצלו זה מן ה‪‬מ‪‬ע‬ ‫‪‬הפך לאיש אחר‪.‬‬ ‫ויען הרב ואמר עדיין א‪‬י אומר זה ושאל מה שתרצה‪ ,‬ויתמה האיש מאד ויאמר לו אם כן הוא הרא‪‬י ‪‬א אם‬ ‫תמצא שמי כתוב שם‪ ,‬ויאמר הרמב"ן כן דברת מידי תבקש‪‬ו‪ ,‬ותכף הלך לו בקרן זוית ויתפלל ויבא בפיו‬ ‫פסוק )ל"ב כ"ו( אמרתי אפאיהם אשביתה מא‪‬וש זכרם‪ ,‬כי אות שלישי של כל תיבה יש שם האיש שהיה ר'‬ ‫אב‪‬ר‪ ,‬כששמע הדבר הזה ‪‬פלו פ‪‬יו וישאל לרבו אם יש תרופה למכתו‪ ,‬ויאמר הרב אתה שמעת דברי‬ ‫הפסוק‪ ,‬וילך הרב לדרכו‪ ,‬ותכף לקח האיש ספי‪‬ה בלי מלח ומשוט ויכ‪‬ס בה וילך באשר הוליכו הרוח ולא‬ ‫‪‬ודע ממ‪‬ו מאומה )ועיין עמק המלך שער ראשון פ"ד(‪.‬‬ ‫ואחר כך הרבה הרב בתפילה‪ ,‬שיהיה לו מקצת כפרה‪ ,‬ואחר זמן בא להרב בחלום‪ ,‬והחזיק לו טובה שגרמה‬ ‫תפילתו להוליכו להתלמיד לגהי‪‬ום‪ ,‬והיו ד‪‬ין אותו די‪‬ין הרבה בגהי‪‬ום‪ ,‬ואחר ש‪‬ים עשר חודש יהיה לו‬ ‫מזור ותרופה‪ ,‬לא להוליכו לגן עדן ולא לדון אותו בגהי‪‬ום‪ ,‬כי עד אותו הפעם היה התלמיד בכף הקלע‪,‬‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ועי' ברמב"ן ל"ב מ' וז"ל‪ :‬וכך הזכירו בספרי )האזי‪‬ו מג(‪ ,‬גדולה שירה זו שיש בה עכשו ויש בה לשעבר ויש‬ ‫בה לעתיד לבוא‪ ,‬ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא‪ .‬ולזה רמז הכתוב שאמר )דברים ל"ב‪:‬מ"ד(‪ ,‬ויבא‬ ‫משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באז‪‬י העם‪ ,‬הזכיר "כל" להגיד שהיא כוללת כל העתידות למו ואם‬ ‫היא קט‪‬ה בדבור‪ ,‬כי באר להם ע‪‬י‪‬יה הרבים‪ .‬ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים‬ ‫שהגיד מראשית אחרית כן היה ראוי להאמין בה‪ ,‬מפ‪‬י ש‪‬תקיימו כל דבריה עד ה‪‬ה‪ ,‬לא ‪‬פל דבר אחד‪ ,‬ואף‬ ‫כי א‪‬ח‪‬ו ‪‬אמין ו‪‬צפה בכל לב לדברי האלהים מפי ‪‬ביאו ה‪‬אמן בכל ביתו‪ ,‬אשר לא היה לפ‪‬יו ואחריו‬ ‫כמוהו‪ ,‬עליו השלום‪ ,‬עכ"ל הרמב"ן‪.‬‬ ‫בעצם היום הזה ‪ -‬איך מו‪‬עים מיתה מבן אדם?‬ ‫ל"ב מ"ח וידבר יהוה אל־משה בעצם היום הזה לאמר‪ .‬וברש"י שם וז"ל‪ :‬וידבר ה' אל משה בעצם היום‬ ‫הזה‪ .‬בשלושה מקומות ‪‬אמר בעצם היום הזה‪ ,‬אמר ב‪‬ח "בעצם היום הזה בא ‪‬ח וגו'" )בראשית ז'( ‪-‬‬ ‫במראית אורו של יום‪ ,‬לפי שהיו ב‪‬י דורו אומרים בכך וכך אם א‪‬ו מרגישין בו‪ ,‬אין א‪‬ו מ‪‬יחין אותו לכ‪‬ס‬ ‫בתבה‪ ,‬ולא עוד אלא א‪‬ו ‪‬וטלין כשילין וקרדמות ומבקעין את התבה‪ ,‬אמר הקב"ה הרי‪‬י מכ‪‬יסו בחצי‬ ‫היום וכל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה; במצרים ‪‬אמר "בעצם היום הזה הוציא ה'" )שמות י"ב(‪ ,‬לפי‬ ‫שהיו מצריים אומרים בכך וכך אם א‪‬ו מרגישין בהם‪ ,‬אין א‪‬ו מ‪‬יחין אותם לצאת‪ ,‬ולא עוד אלא א‪‬ו‬ ‫‪‬וטלין סיפות וכלי זין והורגין בהם‪ ,‬אמר הקב"ה הרי‪‬י מוציאן בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא‬ ‫וימחה; אף כאן במיתתו של משה ‪‬אמר "בעצם היום הזה"‪ ,‬לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם א‪‬ו‬ ‫מרגישין בו ‪ -‬אין א‪‬ו מ‪‬יחין אותו‪ ,‬אדם שהוציא‪‬ו ממצרים וקרע ל‪‬ו את הים והוריד ל‪‬ו את המן והגיז ל‪‬ו‬ ‫את השלו והעלה ל‪‬ו את הבאר ו‪‬תן ל‪‬ו את התורה‪ ,‬אין א‪‬ו מ‪‬יחין אותו‪ ,‬אמר הקב"ה הרי‪‬י מכ‪‬יסו בחצי‬ ‫היום וכו' )ספרי(‪.‬‬ ‫באוצר המדרשים מביא‪ :‬בארבעה מקומות הוא אומר בעצם היום הזה‪ :‬ב‪‬ח‪ ,‬ובאברהם‪ ,‬ובמצרים‪ ,‬ובמשה‪.‬‬ ‫‪‬שאל השאלה‪ ,‬איך רצו למ‪‬וע מיתת משה רבי‪‬ו? איך עוצרים מלאך המות? ותירץ החידושי הרי"ם מובא‬ ‫בספר משחת שמן של הג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל שהיו ב‪‬י ישראל אומרים‪ ,‬רבה ו‪‬פציר בתפילות‬ ‫ותח‪‬ו‪‬ים לאין סוף ושיעור‪ ,‬ועל ידי התפלה יהיה בכוחם למ‪‬וע את מיתתו‪ ,‬ובאמת צדקו בכך שיש בכח‬ ‫התפלה לש‪‬ות סדרי בראשית‪ ,‬אלא דכאן גזרה חכמתו יתברך שלא תועיל התפלה‪.‬‬ ‫ועל דרך הזה אמר הג"ר חיים שמואלביץ זצ"ל )שיחות מוסר תשל"ב מאמר י"ג( כיון שהרגישו ב‪‬י ישראל‬ ‫בלבם הכרת הטוב גדולה ועצומה לאיש האלוקים‪ ,‬ובכח הרגשה כזו בודאי היו מש‪‬ים עליו סדרי בראשית‪.‬‬ ‫וכתב הג"ר חיים ש‪ .‬קויפמן זצ"ל ששמע מהגאון רבי משה אהרן שטרן זצ"ל משגיח דישיבת קמ‪‬יץ‬ ‫ירושלים‪ ,‬שהיה ‪‬וכח בעת הלווית הגאון רבי זיידל סמטיצקי זצ"ל ועמד לצד מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל‬ ‫ובשעת שהספיד הגר"ח שמואלביץ אמר בתוך דבריו את הרעיון הזה‪ ,‬ו‪‬ע‪‬ה הגרי"ז ואמר שאין ראיה מכאן‬ ‫ליסוד הדברים ויש לפרש דברי רש"י כפשוטם‪ ,‬שהרי הקב"ה אמר למשה 'ומת בהר אשר אתה עולה שמה'‪,‬‬ ‫כלומר שהת‪‬אי למיתתו היה 'בהר אשר אתה עולה שמה'‪ ,‬ואם כן היו ב‪‬י ישראל יכולים למו‪‬עו מלעלות‬ ‫ההרה‪.‬‬ ‫וּמֻ ת בהר ‪ -‬איך מצווים למות?‬ ‫ל"ב ‪ '‬וּמֻ ת בהר אשר אתה עלה שמה‪.‬‬ ‫רש"י באיוב ב' ט' אומר ָומֻ ת‪ְ :‬לשׁוֹן צִ וּוּי‪ ,‬כְּ מוֹ ״וּמֻ ת בָּ ָהר״ )דברים לב‪ .(:‬וצריך ביאור איך מצווים למות‪,‬‬ ‫הרי זה אי‪‬ו בידו?‬ ‫האבן עזרא בראשית א' כ"ב על הפסוק פְּ רוּ ְוּרבוּ מפרש‪ :‬טעם פרו ורבו‪ ,‬תפרו ותרבו וכן ומות בהר )דברים‬ ‫ל"ב ‪ ('‬כי אין זה בכחו ובידו‪.‬‬ ‫וכאן האבן עזרא מפרש‪ :‬ומות‪ .‬לתקן עצמו‪ ,‬כי הוא יקבור את עצמו כאשר אפרש וכבר רמזתי מה שאמר‬ ‫אחד מחכמי הדור במלת ויאסף‪.‬‬ ‫ובספור‪‬ו מפרש‪ :‬ומת בהר‪ .‬קבל עליך המיתה לכפרה על אשר מעלתם‪ .‬והאסף אל עמיך‪ .‬ובזה תאסף בצרור‬ ‫החיים עם הכשרים כמוך‪.‬‬ ‫האור החיים כאן מפרש‪ :‬ומת בהר‪ .‬פירוש‪ ,‬התרצה למות‪ ,‬שאין הקדוש ברוך הוא לוקח ‪‬פשות חסידיו אלא‬ ‫לרצו‪‬ם‪ .‬ואמרו ״והאסף אל עמיך״ על דרך אמרם )כתובות קד‪ (.‬שיוצאים הצדיקים להקביל פ‪‬י צדיק‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ולזה אמר ה׳ אליו שיאסף אל עמיו הבאים לקראתו‪ .‬וכן האור החיים בפרשת פ‪‬חס כ"ז י"ג מבאר‪ :‬ואמרו‬ ‫כאשר ‪‬אסף אהרן וגו׳‪ ,‬פירוש על דרך אמרם זכרו‪‬ם לברכה )ילקוט שם( שאמר לו משה לאהרן‪ :‬״אהרן‬ ‫אחי‪ ,‬מקבל עליך למות?״ אמר לו‪ :‬״הן״‪ .‬אמר לו‪ :‬״‪‬עלה להר״‪ ,‬מיד עלו וכו׳‪ ,‬עד כאן‪ .‬והוא מה שרמז‬ ‫במאמר כאשר ‪‬אסף אהרן‪ ,‬פירוש‪ ,‬שהסכים גם הוא על האסיפה‪ .‬וטעם הדבר שעושה ה׳ כסדר זה‪ ,‬לפי‬ ‫שאי‪‬ו חפץ לטול ‪‬פש הצדיק אלא ברצו‪‬ו לרוב חבת ידידיו‪ ,‬גם שבזה ישלמו האושר השלם‪ ,‬כאמור )דברים‬ ‫ו‪:‬ה( ״ובכל ‪‬פשך״‪.‬‬ ‫אפשר להסמיך על זה מה שהובא בספר דברי ח‪‬ה להרה"ק מקאלשיץ זצ"ל בפרשת ויקרא‪ ,‬שהדיבור‬ ‫האחרון של זק‪‬ו הרה"ק מצא‪‬ז זצ"ל טרם פטירתו היה על הפסוק אדם כי יקריב מכם קרבן לה'‪ ,‬ואמר‪,‬‬ ‫שכל יהודי כלולה ‪‬שמתו באדם הראשון וכדי לכפר על חטאו של אדם הראשון צריך כל כל אדם להקריב‬ ‫עצמו קרבן לה' ולמסור ‪‬פשו להשי"ת‪ .‬וביאר הרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק זצ"ל שכוו‪‬תו היתה‪,‬‬ ‫שכאשר ירגיש שקרובה שעתו להסתלק מן העולם‪ ,‬יכוון למסור ‪‬פשו לה' כקרבן העולה לרצון ובזה ‪‬חשב‬ ‫לו כמסירות ‪‬פש כיון שמסכים למיתתו ברצון‪) .‬הג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל(‬ ‫הק"ו אם היו מדברים אל הסלע‬ ‫ברש"י האזי‪‬ו ל"ב ‪"‬א על אשר לא קדשתם אותי‪ .‬גרמתם לי שלא אתקדש‪ ,‬אמרתי לכם "ודברתם אל‬ ‫הסלע" )במדבר כ'( והם הכוהו והצרכו להכותו פעמים‪ ,‬ואלו דברו עמו ו‪‬תן מימיו בלא הכאה‪ ,‬היה מתקדש‬ ‫שם שמים‪ ,‬שהיו ישראל אומרים ומה הסלע שאי‪‬ו לשכר ולא לפרע‪‬ות‪ ,‬אם זכה אין לו מתן שכר ואם חטא‬ ‫אי‪‬ו לוקה‪ ,‬כך מקים מצות בוראו‪ ,‬א‪‬ו לא כל שכן‪ .‬וברש"י פרשת חקת כ' י"ב להקדיש‪‬י‪ .‬שאלו דברתם אל‬ ‫הסלע והוציא‪ ,‬הייתי מקודש לעי‪‬י העדה‪ ,‬ואומרים מה סלע זה שאי‪‬ו מדבר ואי‪‬ו שומע ואי‪‬ו צריך‬ ‫לפר‪‬סה מקים דבורו של מקום‪ ,‬קל וחמר א‪‬ו‪.‬‬ ‫העיר לי הג"ר יוסף הערץ שליט"א‪ ,‬שאין שתי הק"ו האלו שווים? מה סלע זה שאי‪‬ו מדבר ואי‪‬ו שומע‬ ‫ואי‪‬ו צריך לפר‪‬סה לעומת ומה הסלע שאי‪‬ו לשכר ולא לפרע‪‬ות‪ ,‬אם זכה אין לו מתן שכר ואם חטא אי‪‬ו‬ ‫לוקה? למה מש‪‬ה רש"י את הק"ו בהאזי‪‬ו?‬ ‫ותירץ לי הג"ר ישראל דוד שלזי‪‬גר שליט"א רב דקהילת שערי תפלה במו‪‬סי‪ ,‬שבכל מקום הוא מביא ק"ו‬ ‫מהע‪‬ין שמדובר שם‪ .‬בחקת היו צריכים לדבר אל הסלע כי היו צריכים מים לשתיה לכן מביא 'שאי‪‬ו מדבר‬ ‫ואי‪‬ו שומע ואי‪‬ו צריך לפר‪‬סה' ובהאזי‪‬ו כשמשה מקבל את ע‪‬שו הוא מביא 'שאי‪‬ו לשכר ולא לפרע‪‬ות‪,‬‬ ‫אם זכה אין לו מתן שכר ואם חטא אי‪‬ו לוקה'‪) .‬תשע"ח(‬ ‫הפטרה שבת שובה‬ ‫לסמוך רק על אבי‪‬ו שבשמים‬ ‫הושע י"ד ג' ד' ושובו אל־יהוה וגו' אשור לא יושיע‪‬ו על־סוס לא ‪‬רכב ולא־‪‬אמר עוד אלהי‪‬ו למעשה ידי‪‬ו‬ ‫אשר־בך ירחם יתום‪.‬‬ ‫אביי היה יתום כדאשכחן בכמה מקומות בתלמוד‪ .‬וזה ‪‬רמז בשמו‪ ,‬כי אביי ‪‬וטריקון 'אשר 'בך 'ירוחם‬ ‫'יתום )הושע יד ד( )מגלה עמוקות ואתח‪‬ן קצ"ב(‪.‬‬ ‫איך שבים אל ה'? אם מפסיקין לסמוך על כל מי‪‬י השתדלויות של‪‬ו אלא אך ורק על הקב"ה‪ .‬וכך אומר‬ ‫המלבי"ם שם‪ :‬אשר בך ירוחם יתום‪ ,‬שמי שאין לו שום עוזר וסומך מצד הטבע אתה תרחם עליו מצד‬ ‫רחמיך וכן אחר שאין ל‪‬ו בטחון ותקוה על שום דבר ‪‬מצא רחמים אצלך‪ .‬וגם האבן עזרא מפרש דומה לזה‪:‬‬ ‫כי אין מי שיעזור‪ ,‬מי שאין כח לו כמו היתום‪ ,‬רק אתה וכתוב‪ :‬אבי יתומים‪.‬‬ ‫וכן היה הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל אומר‪ ,‬שיעקב אבי‪‬ו התפלל מאין יבוא עזרי‪ ,‬פירוש מאין‪ ,‬אין מהיכן לבוא‬ ‫עזרה רק ממך‪ ,‬וזה חייב להיות הקדמה לכל תפלה‪ .‬ורק כך היא עוזרת‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ליקוטים וביאורים בע‪‬יי‪‬י יום הכיפורים‬ ‫יום הכיפורים ‪ -‬יום הרחמים‬ ‫ראש הש‪‬ה לעומת יום הכיפורים‬ ‫ראש הישיבה הג"ר יצחק דוב קופלמן זצ"ל היה אומר‪ ,‬א‪‬ח‪‬ו לא יכולים אף פעם לדעת איך היה הראש‬ ‫הש‪‬ה‪ ,‬כי לפעמים ד‪‬ים את האדם לכמה ש‪‬ים או לעולם הבא וזה אי אפשר לדעת מה כתבו עליו‪ .‬אבל יום‬ ‫הכיפורים שמהותו הוא כפרה‪ ,‬אפשר לדעת איך היה‪ .‬כמו שהיתה התשובה‪ ,‬כך היתה הכפרה‪ .‬כמה זמן‬ ‫יחזיק התשובה לאחר יום הכיפורים כן היתה הכפרה‪.‬‬ ‫הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל היה מגדיר ההבדל בין ראש הש‪‬ה ליום הכיפורים‪ ,‬שראש הש‪‬ה הוא כמו‬ ‫שהולכים לצלם לעשות תמו‪‬ות‪ .‬כל אחד י‪‬סה ליראות במצב הכי טוב‪ .‬זה לא רמאות‪ .‬רק מכסים את‬ ‫הפצעים ואת כל החסרו‪‬ות‪ .‬מ‪‬סים להראות את הצד הכי טוב‪ .‬לכן לא מזכירים חטא‪ .‬אולם יום הכיפורים‬ ‫הוא כמו ביקור אצל רופא‪ ,‬וכל מכה ופצע שהרופא לא רואה‪ ,‬רוצים להראות לו כדי שיוכל לרפאות ‪-‬‬ ‫ולמחול על כל העבירות ‪ -‬שזו הרפואה האמיתית של‪‬ו‪.‬‬ ‫ברכת הדלקת ה‪‬רות‬ ‫יש ג' ‪‬וסחאות בברכת הדלקת ה‪‬ר‪ :‬ר של שבת‪ ,‬ר של יו"ט ו‪‬ר של יום הכיפורים‪ .‬כ‪‬ראה שיום הכיפורים‬ ‫הוא בודאי לא שבת אבל גם לא יו"ט‪ .‬אולי בגלל שבת שבתון שכתוב בו או בגלל איסור אכילה?‬ ‫אדון עולם‬ ‫כתב באליה רבה סי' מ"ו‪ :‬מצאתי כל מי שמכווין בעת התחלת אדון עולם ‪ ,‬כתב רב יהודה החסיד ורב האי‬ ‫גאון ורב שרירא גאון‪ ,‬ערב א‪‬י בדבר שתפלתו ‪‬שמעת ואין שטן מקטרג על תפלתו‪ ,‬ואין לו שטן ופגע רע‬ ‫בראש הש‪‬ה ויום הכיפורים בתפלתו ואויביו ‪‬ופלין לפ‪‬יו‪ .‬ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו ע"כ‪.‬‬ ‫הכ‪‬עה‬ ‫המש‪‬ה ברורה סי' תקפ"ו ס"ק ה' מביא בזה"ל‪ :‬וה‪‬ה המחבר סתם ולא ביאר איל פשוט וכפוף משאר‬ ‫מי‪‬ים איזה מהן עדיף אכן מסק‪‬ת רוב הפוסקים דמעלת כפוף עדיף לפיכך אם ‪‬זדמן לו של יעל כפוף ושל‬ ‫כבש פשוט יתקע בשל יעלים וכפוף דתקון רב‪‬ן לתקוע בכפוף לסימן שיכפפו לבם למקום בתפלה משא"כ‬ ‫שופר של איל אי‪‬ו תיקון רב‪‬ן לתקוע דוקא בשל איל אלא מ‪‬הג ש‪‬הגו כל ישראל מעולם לזכר עקידה‬ ‫ואיכא בזה מצוה מן המובחר‪ ,‬ע"כ‪ .‬מצא הכ‪‬עה מועילה יותר מאשר זכר לעקידת יצחק!!!‬ ‫וה‪‬ה כתיב במגילת אסתר ו' י"ג אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות ל‪‬פל לפ‪‬יו לא־תוכל לו כי־‪‬פול תפול‬ ‫לפ‪‬יו ומפרש המלבי"ם בזה"ל‪ :‬וא"כ לא תוכל לו רק אם ‪‬פל תפול לפ‪‬יו‪ ,‬ר"ל רק באופן הזה תוכל בו אם‬ ‫תפול ותכ‪‬יע עצמך לפ‪‬יו‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ואם להמן הרשע היה עוזר אם הוא מכ‪‬יע את עצמו כדי להי‪‬צל ממרדכי‬ ‫הצדיק‪ ,‬על אחת כמה וכמה ל‪‬ו ולכל ישראל‪.‬‬ ‫וכן אצל אחאב כתיב‪ ,‬מלכים א' כ"א כ"ה רק לא־היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעי‪‬י יהוה‪ .‬ובפסוק‬ ‫כ"ז כתיב ויקרע בגדיו וישם־שק על־בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט‪ .‬ובפסוק כ"ט כתיב הראית כי־‪‬כ‪‬ע‬ ‫אחאב מלפ‪‬י יען כי־‪‬כ‪‬ע מפ‪‬י לא־אבי ]אביא[ הרעה בימיו בימי ב‪‬ו אביא הרעה על־ביתו‪ .‬אפילו אחאב‬ ‫שהרבה להרע אבל עם התשובה וההכ‪‬עה ‪‬יצל מהרעה‪.‬‬ ‫ואם היה עושה תשובה בשלמות היה מבטל את הרעה לגמרי‪ ,‬גם מב‪‬ו‪ ,‬כמו שכתב שם המלבי"ם בזה"ל‪ :‬כי‬ ‫‪‬כ‪‬ע אחאב מלפ‪‬י יש הבדל בין מלפ‪‬י ובין מפ‪‬י‪ ,‬שמלפ‪‬י הוא מפ‪‬י גדלו ורוממתו ומפ‪‬י הוא מפ‪‬י יראת‬ ‫העו‪‬ש‪ ,‬ה‪‬כ‪‬ע מלפ‪‬יו ישתדל להתקרב אל ה' ולעבדו ויכ‪‬ע מרוממתו‪ ,‬וה‪‬כ‪‬ע מפ‪‬יו יתחבא ויברח מפ‪‬יו‬ ‫לה‪‬צל מע‪‬שו‪ ,‬ר"ל הגם שידמה לך ש‪‬כ‪‬ע מלפ‪‬י אי‪‬ו כן כי רק ‪‬כ‪‬ע מפ‪‬י מיראת העו‪‬ש‪ ,‬ולכן ע"י ש‪‬כ‪‬ע‬ ‫‪6‬‬ ‫מפ‪‬י לא אביא הרעה בימיו וע"י שלא ‪‬כ‪‬ע מלפ‪‬י אביא הרעה בימי ב‪‬ו ולא תבוטל הגזרה בהחלט‪ ,‬ומבואר‬ ‫שאם לא היה אחאב ‪‬כ‪‬ע אז היה מחויב שימשח יהוא תיכף בעת ההיא ע"י אליהו והיה הורג את אחאב עם‬ ‫ביתו תיכף‪ ,‬שעז"א ה' לאליהו ואת יהוא תמשח למלך‪ ,‬וע"י תשובתו ‪‬תאחר הדבר עד אחר לקיחת אליהו‬ ‫ומות אחאב ו‪‬משח יהוא ע"י אלישע‪ ,‬וכן היה ראוי שימשח אליהו אז את חזאל ושיתקיים תיכף מ"ש והיה‬ ‫‪‬פשך תחת ‪‬פשו ועמך תחת עמו‪ ,‬וגם זה ‪‬דחה מפ‪‬י תשובתו‪ ,‬ועז"א בסימן הבא וישבו שלש ש‪‬ים אין‬ ‫מלחמה בין ארם‪ ,‬שכ"ז ‪‬משך ע"י תשובתו‪ ,‬ו‪‬דחה משיחת חזאל עד ימי אלישע‪) .‬חלק גדול מזה מהג"ר‬ ‫מרדכי דרוק זצ"ל(‬ ‫המתפלל בעד חבירו ‪‬ע‪‬ה תחילה ‪ -‬גם אם זו היא כוו‪‬תו?‬ ‫וירא כ"א א' וה' פקד את שרה כאשר אמר‪ .‬מביא הג"ר חיים ק‪‬יבסקי זצ"ל בטעמא דקרא אי' בב"ק צ"ב‪.‬‬ ‫כאשר אמר‪ ,‬אברהם על אבימלך‪ ,‬דאמור רב‪‬ן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא ‪‬ע‪‬ה‬ ‫תחילה‪ ,‬הובא ברש"י כאן‪ .‬יש לעיין אם זהו דווקא כשמתכוין רק לטובת חבירו אז ‪‬ע‪‬ה תחילה או דגם אם‬ ‫מתפלל על חבירו ומתכוין כדי שהוא יע‪‬ה תחילה אמרי‪‬ן הכי? ומדברי המגן אברהם בס"ס ר"ל סק"ו‬ ‫מבואר דגם אם מכוין שהוא עצמו יע‪‬ה תחילה אמרי‪‬ן הכי‪.‬‬ ‫שיר המעלות ממעמקים‬ ‫‪‬שאל השאלה למה ‪‬קרא זה הפרק 'שיר'‪ ,‬כשצועק ממעמקים? כעין זה מביא תוס' בקידושין ל"א‪ :‬מזמור‬ ‫לאסף קי‪‬ה לאסף מיבעי ליה? ושמעתי פעם הסבר דרך משל‪ ,‬אם מישהו ‪‬ופל לתוך בור וצועק לעזרה אבל‬ ‫לא שומעים אותו‪ .‬הוא כבר חשב שזהו זה וישאר שם‪ .‬פתאום מישהו עובר ורואה אותו והולך לקרוא‬ ‫לעזרה כדי להוציאו מבור כ"כ עמוק עם כלים מיוחדים‪ .‬כל הזמן מאז שהש‪‬י ראה אותו עד שיבוא עזרה‪,‬‬ ‫הראשון בתוך הבור הוא כבר שמח‪ ,‬כי היאוש שלו ‪‬הפך בין רגע לתחושת תקווה ושמחה‪ ,‬על אף שהוא‬ ‫עדיין בתוך הבור‪ .‬כל א‪‬ח‪‬ו‪ ,‬מאחר שא‪‬ו יודעים שהקב"ה אית‪‬ו‪ ,‬גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי‬ ‫אתה עמדי‪ ,‬והוא כבר יוציא אות‪‬ו משם‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם א‪‬ח‪‬ו עדיין לא רואים את הישועה‪ ,‬אבל יודעים‬ ‫שהיא בדרך אלי‪‬ו‪ ,‬לכן אפשר לשיר 'שיר' אפילו ממעמקים‪) .‬מפי השמועה(‬ ‫ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‬ ‫הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה שואל‪ ,‬בליל יו"כ עם בטן מלאה‪ ,‬אומרים בשכמל"ו בקול רם כי א‪‬ח‪‬ו כמו‬ ‫מלאכים‪ .‬ובמוצאי יו"כ אחרי יום שלם בלי אוכל א‪‬ח‪‬ו אומרים בשכמל"ו בלחש‪ ,‬כי חזר‪‬ו להיות ב‪‬י אדם?‬ ‫והסביר‪ ,‬שמתחשבים איפה המחשבה של‪‬ו‪ ,‬בליל יו"כ‪ ,‬על אף שיש ל‪‬ו בטן מלאה אבל הראש של‪‬ו הוא‬ ‫ביו"כ‪ ,‬בבקשת סליחה וודוי‪ ,‬לכן א‪‬ח‪‬ו כמו מלאכים‪ .‬במוצאי יו"כ‪ ,‬על אף שא‪‬ח‪‬ו עדיין צמים‪ ,‬אבל הראש‬ ‫של‪‬ו עזב כבר את הבקשת מחילה מהקב"ה‪ ,‬וחזר‪‬ו אל עצמ‪‬ו להיות ב‪‬י אדם‪.‬‬ ‫זכר‪‬ו לחיים ‪ -‬וכתוב לחיים טובים‬ ‫איך מוסיפין בקשות באבות ובהודאה? זו שאלה שעסקו בה כבר רבים‪ ,‬הטור בסי' תקפ"ב כבר הביא שיש‬ ‫מהגאו‪‬ים ש‪‬מ‪‬עו מלומר הזכרות אלו מטעם זה שלא מבקשים בג' ברכות ראשו‪‬ות‪ .‬בשם הבה"ג הביא‬ ‫הטור שצרכי רבים התירו‪ .‬ויש שכתבו על פי הגר"א שמדובר על חיים לעוה"ב וזה לא בכלל שאילת צרכיו‪.‬‬ ‫במשיב דבר ח"א סי' י"ג כתב שמשום אפושי רחמים הקלו ‪,‬כמו שהתירו תע‪‬ית חלום בשבת‪.‬‬ ‫ואולי אפשר להסביר‪ ,‬למע‪‬ך אלוקים חיים‪ ,‬א‪‬ח‪‬ו צריכים חיים כדי לעשות קידוש ה' ‪ -‬למע‪‬ך‪ ,‬וכן האבות‬ ‫הלכו ממקום למקום כדי לפרסם שמו בעולם )חת"ס ארמי אובד אבי( ולכן מתאים הבקשה לברכת אבות‪.‬‬ ‫ולגבי 'וכתוב' אפשר לפרש על פי הראשו‪‬ים על הפסוק מהלל אקרא ומאיבי אושע )תהלים י"ח שמואל כ"ב(‬ ‫שבזכות הודאה ‪ -‬מהלל אקרא‪ ,‬מקבלים ישועה ‪ -‬ומאיבי אושע‪ ,‬ולכן מבקשים בהודאה‪) .‬תשפ"ו(‬ ‫‪7‬‬ ‫תכליתם של חלאים כדי לירש גן עדן‬ ‫ומה שחטאתי לפ‪‬יך מחוק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורים וחליים רעים‪.‬‬ ‫כתיב בתהלים ל"ט ט' חרפת ‪‬בל אל־תשימ‪‬י ורש"י שם חרפת ‪‬בל‪ .‬חרפת ה‪‬בל אל תשימ‪‬י‪ ,‬הבא גם עליו‬ ‫‪‬געים ומכאובות‪ ,‬שלא יוכל לומר לי‪ :‬אתם לוקים וא‪‬ו אין א‪‬ו לוקים‪ .‬והתפלה הזאת גרמה להביא יסורי‬ ‫חלאים עליהם )בראשית רבה פח‪:‬א(‪ .‬שמעתי מהג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל‪ ,‬שבעצם רק יהודי חייב להיות‬ ‫חולה‪ ,‬כי צריך לזכות בזה לגן עדן‪ ,‬אבל גוי שאין לו גן עדן לא צריך להיות חולה‪ ,‬ויצא מזה שרק היהודים‬ ‫הם החולים ואין גוי חולה‪ ,‬לכן בקש דוד המלך‪ :‬חרפת ‪‬בל אל תשימ‪‬י‪ ,‬שלא יגידו שרק היהודים הם‬ ‫החולים והם פחותים‪ ,‬לכן בקש שגם הגויים שלא צריכים את החולאים לקבל דרך זה גן עדן‪ ,‬שגם הם יהיו‬ ‫לפעמים חולים‪.‬‬ ‫וה‪‬ה כאן מבקשים שימחוק הקב"ה את החטאים אבל לא על ידי יסורים‪ .‬איך? הבא‪‬ו במקום אחר בגליון‬ ‫הזה את הגמ' בברכות כ"ח‪ :‬ואי‪‬י יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון‪ .‬ובמהרש"א בחידושי אגדות שם‬ ‫מביא‪ :‬בעוה"ז יכולין לפייסו בדברים שהיא התפלה וכן לשחדו בממון בצדקה וכו' עכ"ל‪ .‬וא"כ בזכות ה'יהי‬ ‫רצון' הזה אפשר למחוק חטאים בלי יסורין‪ ,‬וזה לא וויתור אלא דלת אחורית‪.‬‬ ‫על חטאים שא‪‬ו חייבים עליהם אשם תלוי‬ ‫מי שחייב ספק חטאת מכיון שלא יכול להקריב קרבן מספק‪ ,‬יש לו אשם תלוי שמכפרת על ספק חטאת‪.‬‬ ‫אבל להכות על חטא על ספק חטאת בודאי יכול‪ ,‬ולמה הוא חייב להכות על אשם תלוי? שיכה על חטאת‪,‬‬ ‫וממה ‪‬פשך יצא ידי חובתו‪ ,‬כי אם חטא הרי אמר חטאת ואם לא חטא הרי לא חייב לומר על זה ודוי‪ .‬ועל‬ ‫אף שמצב הספק מחייב אותו קרבן אשם תלוי‪ ,‬אבל כש‪‬תברר אחרי זה שהוא לא עבר‪ ,‬ועוד לא הספיק‬ ‫להקריב את האשם תלוי‪ ,‬שוב אי‪‬ו מקריב?‬ ‫ובמחבר סי' תר"ג וז"ל‪ :‬אף מי שאי‪‬ו ‪‬זהר מפת של עכו"ם‪ ,‬בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר‪ .‬הגה ויש לכל‬ ‫אדם לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מהם בי' ימי תשובה וספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאי כי‬ ‫יותר מתחרט כשיודע שעשה משאי‪‬ו יודע ולכן קרבן אשם תלוי הוצרך להיות יותר ביוקר מחטאת‪) .‬ד"ע‬ ‫ורבי‪‬ו יו‪‬ה ריש ברכות(‬ ‫י"ג מידות ויום הכיפורים ‪ -‬בזכות עוון העגל‬ ‫רואים בפרשת כי תשא‪ ,‬שרק אחרי העגל כשהקב"ה מחל להם‪ ,‬קיבל משה רבי‪‬ו את הי"ג מידות עם כל‬ ‫המראה שהיה שם‪ .‬ומשמע מתוכן הפרשה‪ ,‬שבלי זה לא היה מקבל אותם‪ .‬ובדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' שלח‬ ‫לך י"ד כ' כתוב‪ :‬על שש‪‬י‪‬ו ש‪‬תרצה הקב"ה לישראל ביום הכפורים ואמר לו סלחתי כדבריך ולכך הוקבע‬ ‫אותו יום למחילה ולכפרה לדורות‪ .‬עכ"ל‪ .‬משמע‪ ,‬שאם לא היה חטא העגל לא היה יום הכיפורים לסליחה‪.‬‬ ‫ואת"ל‪ ,‬שבלי העגל היי‪‬ו כבר בתיקון השלם כמו שכתוב בתהלים א‪‬י אמרתי אלוקים אתם וגו'‪ ,‬א"כ למה‬ ‫אומרת הגמ' ע"ז ד‪ :‬לא היו ישראל ראוין לאותו מעשה אלא כדי ללמד תשובה לרבים‪ ,‬ואם היו במצב של‬ ‫תיקון השלם לא היו צריכים ללמוד תשובה? )תשפ"ו(‬ ‫קל ארך אפים ‪ /‬קל מלך יושב על כסא רחמים‬ ‫בכל הסליחות חוץ מיו"כ אומרים פיוט לפ‪‬י הי"ג מידות‪ ,‬בפעם ראשו‪‬ה קל ארך אפים ואחרי זה כל פעם‬ ‫קל מלך יושב על כסא רחמים‪ .‬ביו"כ מתחילים כבר בפעם ראשו‪‬ה עם הפיוט של קל מלך יושב‪ .‬והטעם לזה‬ ‫הסביר הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל כי אחרי הי"ג מידות הקב"ה עובר מכסא דין לרחמים‪ ,‬לכן מפעם הש‪‬י‬ ‫מתחילין בפיוט קל מלך יושב על כסא רחמים מה שאין כן בפעם ראשו‪‬ה כשהקב"ה יושב עדיין על כסא‬ ‫דין‪ .‬אולם ביו"כ‪ ,‬הקב"ה יושב מצד סגולת יו"כ על כסא רחמים גם לפ‪‬י הי"ג מידות לכן מתחילין כבר‬ ‫בפעם ראשו‪‬ה עם הפיוט 'קל מלך יושב על כסא רחמים'‪.‬‬ ‫מה שצריכין להבין עדיין‪ ,‬למה ביו"כ קטן זה הפוך‪ ,‬מתחילין עם 'קל מלך יושב על כסא רחמים' ורק בפעם‬ ‫האחרו‪‬ה אומרים 'קל ארך אפים'?‬ ‫‪8‬‬ ‫י"ג מידות ‪ -‬סגולתן‬ ‫אי' בגמרא ר"ה י"ז‪ :‬״ויעבור ה׳ על פ‪‬יו ויקרא״‪ .‬אמר רבי יוח‪‬ן‪ :‬אלמלא מקרא כתוב‪ ,‬אי אפשר לאומרו‪.‬‬ ‫מלמד ש‪‬תעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור‪ ,‬והראה לו למשה סדר תפלה‪ .‬אמר לו‪ :‬כל זמן שישראל‬ ‫חוטאין‪ ,‬יעשו לפ‪‬י כסדר הזה וא‪‬י מוחל להם‪ .‬אמר רב יהודה‪ :‬ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאי‪‬ן‬ ‫חוזרות ריקם‪ ,‬ש‪‬אמר‪ :‬״ה‪‬ה א‪‬כי כורת ברית״‪.‬‬ ‫כתב רבי‪‬ו בחיי וצריך אתה לדעת כי כל המבין שלש עשרה מדות ויודע פירושן ועקרן ומתפלל בהם בכוו‪‬ה‬ ‫אין תפלתו חוזרת ריקם אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה‪ ,‬וה‪‬ה בזמן הזה שא‪‬ח‪‬ו שרויים בגלות‬ ‫ואין ל‪‬ו כהן גדול לכפר על חטאתי‪‬ו ולא מזבח להקריב עליו קרב‪‬ות ולא בית המקדש להתפלל בתוכו לא‬ ‫‪‬שאר ל‪‬ו לפ‪‬י ה' בלתי אם תפלת‪‬ו וי"ג מדותיו ומתוך י"ג מדות אלה למד‪‬ו סדרי תפלה ובקשת רחמים‬ ‫מאת אדון הכל יתעלה‪.‬‬ ‫בראשית חכמה שער הע‪‬ווה פרק א' אות י"ד כתב‪ :‬והדבר קשה שהרי א‪‬ו רואים כמה פעמים א‪‬ו מזכירים‬ ‫י"ג מידות ואי‪‬ם ‪‬ע‪‬ים? אלא אומרים הגאו‪‬ים כי כוו‪‬ת "יעשו לפ‪‬י כסדר הזה" אין הכוו‪‬ה לבד על עטיפת‬ ‫הטלית והאמירה לחוד אלא שיעשו סדר המידות שלמד הקב"ה את משה שהוא "אל רחום וח‪‬ון" דהיי‪‬ו‬ ‫מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום‪ ,‬מה הוא ח‪‬ון אף אתה תיהיה ח‪‬ון וכו' וכן לכל י"ג מידות‪.‬‬ ‫כתוב בשערי תשובה סי' תקפ"א ס"ק א'‪ :‬ואסור להזכיר י"ג מידות שלא בכוו‪‬ה‪.‬‬ ‫ושם ‪‬אמר ויאמר יהוה סלחתי כדברך‬ ‫סלח־‪‬א לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר ‪‬שאתה לעם הזה ממצרים ועד־ה‪‬ה ושם ‪‬אמר ויאמר יהוה‬ ‫סלחתי כדברך‪ .‬ובדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' שם בפרשת שלח מפרש בזה"ל‪ :‬על שש‪‬י‪‬ו ש‪‬תרצה הקב"ה‬ ‫לישראל ביום הכפורים ואמר לו סלחתי כדבריך ולכך הוקבע אותו יום למחילה ולכפרה לדורות מקשים‬ ‫העולם היכן מצי‪‬ו שאמר לו הקב"ה למשה סלחתי כדברך במעשה העגל אלא כאן במרגלים‪ .‬וי"ל דהאי‬ ‫קרא אדלעיל קאי והכי קאמר‪ ,‬כאשר ‪‬שאת לעם הזה ממצרים ועד ה‪‬ה‪ ,‬אז אמרת סלחתי כדבריך וכן סלח‬ ‫‪‬א לעמך ועוד י"ל כדברך משמע כאשר בקשת ממ‪‬י שאסלח להם עתה כמו ש‪‬שאתי להם ביציאת מצרים‬ ‫בעשיית העגל וא"כ גם שם אמר סלחתי‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫וא"כ מה שאומרים בסליחות‪' :‬ושם ‪‬אמר' זה פירוש הפסוק לפי הדעת זק‪‬ים‪ ,‬ששם בעגל ‪‬אמר "סלחתי‬ ‫כדבריך"‪.‬‬ ‫א‪‬ו מלאי עון ואתה מלא רחמים‬ ‫גם אם א‪‬ח‪‬ו מלאי עון אבל א‪‬ח‪‬ו כל כך קט‪‬ים‪ ,‬ואתה שמלא כל הארץ כבודו‪ ,‬אתה מלא רחמים‪ ,‬אם כן‬ ‫יש המון רחמים ‪‬גד כמות קט‪‬ה של עון‪) .‬מפי השמועה(‬ ‫שעיר לעזאזל‬ ‫אחרי מות ט"ז כ"א ביד איש עתי המדברה‪ .‬עי' בחזקו‪‬י‪ ,‬מצא במדרש‪ :‬עתי‪ .‬שהגיע זמ‪‬ו למות תוך אותה‬ ‫ש‪‬ה שהרי ה‪‬ושא את השעיר אי‪‬ו עובר ש‪‬תו לכך היו בוררין איש שהגיע זמ‪‬ו למות תוך אותה ש‪‬ה וחכמת‬ ‫המזלות היתה קלה בעי‪‬יהם‪.‬‬ ‫והדברים הללו צריכים ביאור‪ ,‬הרי א‪‬ו עומדים בעיצומו של יוה"כ ומתפללים זכר‪‬ו לחיים וכו' וכתוב‬ ‫לחיים טובים וכו' בספר חיים וכו' למה אין לו שום סיכוי לחיות יותר מש‪‬ה?‬ ‫וחוץ מזה הרי אין מזל לישראל?‬ ‫ויותר תמוה‪ ,‬למה זה שעושה עבודה ומביא את השעיר לעזאזל צריך למות באותו ש‪‬ה? האם זהו השכר על‬ ‫העבודה הזאת?‬ ‫ו‪‬ראה לי‪ ,‬שכל אדם אחר שמילא את תפקידו בעולם הזה שהוא רק פרוזדור וצער ל‪‬שמה‪ ,‬יכולה ה‪‬שמה‬ ‫לחזור לשורשה אל תחת כ‪‬פי שכי‪‬ה‪ .‬מי שמביא כפרה לכל כלל ישראל עשה בזה דבר ‪‬שגב עד מאוד‬ ‫והשלים את תפקידו בעולם הזה ויכולה ‪‬שמתו לשוב אל מקורה וליה‪‬ות מזיו השכי‪‬ה‪ .‬כשרואים במזלות‬ ‫על מישהו שצריך למות באותו ש‪‬ה‪ ,‬הרי א‪‬ח‪‬ו לא יודעים‪ ,‬אם כבר מילא את תפקידו בזה העולם או‬ ‫‪9‬‬ ‫שיצטרך לשוב שוב לעולם הזה בגלגול אחר‪ ,‬לכן ‪‬ות‪‬ים לו את העבודה הזאת להביא כפרה לכל עם ישראל‬ ‫ולצאת מכל ספק‪ ,‬שאז בודאי מילא את תפקידו בזה העולם‪.‬‬ ‫ודומה לזה מביא החתם סופר על ‪‬דב ואביהוא במדבר ג' ד' כי מתו בקרבתם לפ‪‬י ה' תכלית הקירוב ולא‬ ‫היו צריכים עוד להיות בעולם הזה כי תק‪‬ו כל צרכם וכו' ולא היו ‪‬צרכים לעולם הזה על כן ‪‬סתלקו‬ ‫בקדושה תקצ"א עכ"ל‪.‬‬ ‫וכן מביא החתם סופר בתורת משה בשם הרמב"ם‪ :‬והותירך ה' לטובה בפרי בט‪‬ך )כי תבא כ"ח י"א( י"ל‬ ‫עפ"י דברי הרמב"ם )אגרת הרמב"ם לב‪‬ו ד"ה ודע( שכתב לב‪‬ו אשרי אדם שחתם ימיו במהרה‪ ,‬שלכל אדם‬ ‫קצבה מה הוא צריך לתקן בתורת ובמצות ומי שגמר הקצבה ההיא השלים ימיו‪ .‬אמ‪‬ם היי‪‬ו אם הוא‬ ‫לעצמו אבל אם יש לו ב‪‬ים או אחרים הפועל עליהם להטיבם אז אין קצבה לזה‪ .‬ועל זה אמר והותירך ה'‪,‬‬ ‫שיתן לך מותרות חיים לטובה‪ ,‬בפרי בט‪‬ך‪ ,‬כדי שתוכל לפעול עליהם‪.‬‬ ‫והחיד"א בחומת א‪‬ך שמואל א' ב' ו' מפרש בזה"ל‪ :‬ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל‪ .‬אפשר דרמז סוד‬ ‫הגלגול דזמ‪‬ין דתכף ש‪‬קבר מחזירו בגלגול כמ"ש בזהר הקדוש וז"ש ממית ומחיה ואמר ה' מדת רחמים‬ ‫להשלים ‪‬פשו אז יתע‪‬ג על ה' וכן גלגול גימטריא חסד וה' ממית ואח"כ מחיה ומביאו בגלגול ולפעמים הוא‬ ‫תכף מוריד שאול לקבר ויעל בגלגול‪ .‬ורז"ל אמרו דהת‪‬באה על קרח מוריד שאול ויעל ואמרו רז"ל דבזכות‬ ‫שמואל יעלה ואפשר לרמוז כי תיבות מוריד שאול ויעל הם צירוף תיבות ירדו ושמואל יעל‪.‬‬ ‫פר החטאת ושעיר החטאת ושעיר לעזאזל מטמאין‬ ‫אחרי מות ט"ז כ"ו ואחרי כן יבוא אל המח‪‬ה‪ ,‬ט"ז כ"ח ואחרי כן יבוא אל המח‪‬ה‪ .‬עי' במלבי"ם ואחר כן‬ ‫יבא אל המח‪‬ה‪ :‬לא ‪‬זכר בכל טומאות שיבא אחר כך "אל המח‪‬ה"‪ ,‬כי הוא דבר שאין צריך לומר‪ ,‬שכבר‬ ‫כתיב "וישלחו מן המח‪‬ה כל צרוע וכל זב וכל טמא ל‪‬פש"‪] .‬לבד מצורע צריך לומר שיוכל לבא תיכף אחר‬ ‫חלוטו הגם שהוא עדיין בימי ספרו[‪ .‬אמ‪‬ם במשלח לעזאזל ובשורף פרים ושעירים ה‪‬שרפים ובשורף את‬ ‫הפרה הוצרך לומר זה כי ‪‬וכל לטעות שאי‪‬ו משום טומאה וכיבוס בגדים הוא חק וגזרת מלך‪ ,‬לכן הוצרך‬ ‫לבאר שלא יבוא אל המח‪‬ה עד אחר טהרתן‪.‬‬ ‫ועי' באבן עזרא פסוק כ"ה‪-‬כ"ז ורחץ את בשרו במים‪ :‬ודי לו כי לא יטמא עד הערב‪ .‬ושרפו‪ :‬הכה‪‬ים וכל‬ ‫אחד מהשורפים ירחץ במים ומיד יבא אל המח‪‬ה והעד שאמר ואחרי כן יבא אל המח‪‬ה כי מה צורך‬ ‫לאמרו‪.‬‬ ‫אולי הטעם למה פר ושעיר של יוה"כ ופרים ושעירים ה‪‬שרפים צריכים לשרוף מחוץ למח‪‬ה‪ ,‬כי עיקר‬ ‫העבודה והכפרה היא עם זריקת הדם‪ ,‬שיש כמה זריקות והם בפ‪‬ים‪ ,‬ולא עם הקרבת האימורים‪ ,‬משא"כ‬ ‫בכל הקרב‪‬ות הזריקה היא רק חלק מן העבודה והכפרה אבל גם הקרבת האימורים הוא חלק מזה‪.‬‬ ‫מע‪‬יין אם יש טעם ידוע ל‪‬ו למה פר ושעיר של יוה"כ ופרים ושעירים ה‪‬שרפים מטמאים את השורף אותם‪.‬‬ ‫וכל אדם לא יהיה באהל מועד‬ ‫ויקרא רבה כ"א י"ב וכל אדם לא יהיה באהל מועד‪ ,‬בש‪‬ה שמת בה שמעון הצדיק‪ ,‬אמר להם בש‪‬ה זו הוא‬ ‫מת‪ ,‬אמרו לו מ‪‬ין אתה יודע‪ ,‬אמר להם בכל ש‪‬ה וש‪‬ה היה זקן אחד לבוש לב‪‬ים ומעטף לב‪‬ים ‪‬כ‪‬ס עמי‬ ‫ויצא עמי‪ ,‬ש‪‬ה זו ‪‬כ‪‬ס עמי ולא יצא עמי‪.‬‬ ‫אמר רבי אבהו ומי יאמר שאדם היה והלוא הקדוש ברוך הוא בכבודו היה ‪‬כ‪‬ס עמו ויוצא עמו‪ .‬אמר רבי‬ ‫אבהו וכהן גדול לא אדם היה‪ ,‬אלא כההוא דאמר רבי פ‪‬חס בשעה שהיה רוח הקדש שרוי עליו היו פ‪‬יו‬ ‫בוערות כלפידים עליו‪ ,‬הדא הוא דכתיב )מלאכי ב‪ ,‬ז(‪ :‬כי שפתי כהן ישמרו דעת‪.‬‬ ‫ועי' בעץ יוסף וכה"ג לא אדם היה‪ .‬שר' אבהו ס"ל וכל אדם לא יהיה כפשוטו אדם ממש‪ .‬והא דקאמר ר'‬ ‫אבהו לעיל הקב"ה בכבודו היה‪ .‬הוא לתרץ אפי' אליבא דה‪‬י דמפרשים אפילו אותם שכתיב בהם ודמות‬ ‫פ‪‬יהם פ‪‬י אדם‪ .‬אבל הוא ס"ל כפשוטו‪ .‬לכן מקשה וכ"ג לאו אדם הוא כלומר שאין לשון הכתוב מתוקן‬ ‫שכולל כל אדם וזה ‪‬ראה הפך האמת כיון דכ"ג היה שם‪ .‬ולא היה לו לומר אלא וכל אדם מבלעדו‪ .‬או וכל‬ ‫אדם אחר‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הפטרה יום הכיפורים‬ ‫רואים בכל ההפטרה‪ ,‬שעיקר התשובה היא בין אדם לחבירו‪ .‬והג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה מאריך בזה‬ ‫הרבה‪ .‬רואים הרבה א‪‬שים שמאוד מקפידים על בין אדם למקום אבל בבין אדם לחבירו לא מצליחים כל‬ ‫כך להחמיר‪ .‬והרמב"ם בפירוש המש‪‬יות על מסכת פאה במש‪‬ה הראשו‪‬ה מביא‪ ,‬שהמצוות שבין אדם‬ ‫לחבירו יותר חשובים כי יש בהם גם ע‪‬יין שבין אדם למקום‪.‬‬ ‫באין מליץ יושר‬ ‫באין מליץ יושר וכו' וצדק‪‬ו במשפט‪ .‬אין מובן מה טעם הוא זה? ויש לומר דהכי פירושו מתחלה אמר‬ ‫שתזכור ל‪‬ו זכות אברהם זכות יצחק זכות יעקב ואחר כך אמר אם אין שום מליץ יושר מול המקטרג‬ ‫תפסוק ל‪‬ו כפי ההלכה דס‪‬הדרין שראו כולם לחובה פוטרין אותו וזהו תגיד ליעקב דבר חק ומשפט ולכן‬ ‫וצדק‪‬ו במשפט‪ ,‬עכ"ל הטעמא דקרא של הג"ר חיים ק‪‬יבסקי זצ"ל‪.‬‬ ‫ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רע הגזירה‬ ‫על ותשובה ותפילה וצדקה כתוב צום ממון קול‪ .‬כל אחד מהם בגמטריא ‪ 136‬וביחד ‪' .408‬זאת' גם כן‬ ‫בגמטריא ‪ .408‬ב'זאת' יבוא אהרן אל הקודש‪ .‬ב'צום' 'ממון' 'קול' אפשר לבוא אל הקודש‪ .‬ושמעתי מר'‬ ‫יצחק דזיאלאשי‪‬סקי שיחי'‪ ,‬איש 'בער' לא יידע‪ ,‬בער בגמטריא פעמיים ‪ ,136‬צריכים את שלושתם ‪ -‬צום‬ ‫ממון קול‪ ,‬ולא די בשתיים ‪ -‬לא יידע‪.‬‬ ‫והיום חשבתי שאולי אפשר לפרש גם את הפסוק ב'לדוד אורי וישעי' אם תקום אלי מלחמה ב'זאת' א‪‬י‬ ‫בוטח‪ ,‬בדרך הזה‪.‬‬ ‫ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רע הגזירה‬ ‫הגמרא בברכות כ"ח‪ :‬אומרת‪ :‬ועכשיו שמוליכים אותי לפ‪‬י מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שהוא חי‬ ‫וקיים לעולם ולעולמי עולמים וכו' ואי‪‬י יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון‪ .‬ובמהרש"א בחידושי‬ ‫אגדות שם מביא‪ :‬בעוה"ז יכולין לפייסו בדברים שהיא התפלה וכן לשחדו בממון בצדקה ש‪‬אמר וצדקה‬ ‫תציל ממות אלא בדין לעוה"ב קאמר דאז אי אפשר לפייסו ולא לשחדו בממון‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫קטרת לפ‪‬י ולפ‪‬ים‬ ‫אי' בגמ' יומא י"ט‪ :‬ת‪‬ו רב‪‬ן‪ :‬מעשה בצדוקי אחד שהתקין מבחוץ והכ‪‬יס‪ .‬ביציאתו היה שמח שמחה‬ ‫גדולה‪ .‬פגע בו אביו‪ ,‬אמר לו‪ :‬ב‪‬י‪ ,‬אף על פי שצדוקין א‪‬ו‪ ,‬מתיראין א‪‬ו מן הפרושים‪ .‬אמר לו‪ :‬כל ימי הייתי‬ ‫מצטער על המקרא הזה‪ :‬״כי בע‪‬ן אראה על הכפורת״‪ ,‬אמרתי‪ :‬מתי יבוא לידי ואקיימ‪‬ו‪ ,‬עכשיו שבא לידי‬ ‫— לא אקיימ‪‬ו?! אמרו‪ :‬לא היו ימים מועטין עד שמת והוטל באשפה‪ ,‬והיו תולעין יוצאין מחוטמו‪ .‬רש"י‬ ‫שם‪ :‬מחוטמו ‪ -‬שהוא ראשון לאברים ליכ‪‬ס לבית לפי שהוא בולט לפ‪‬יו כדאמר ‪‬מי במס' שבועות )דף יז‪(:‬‬ ‫ה‪‬כ‪‬ס לבית המ‪‬וגע דרך אחוריו ואפילו ‪‬כ‪‬ס כולו חוץ מחוטמו טהור אלמא הבא דרך אחוריו ‪‬כ‪‬ס חוטמו‬ ‫אחרון‪.‬‬ ‫ועי' בתוספות יש‪‬ים‪ :‬והיו תולעים יוצאין מחוטמו‪ .‬מדה כ‪‬גד מדה שהריח שלא לצורך ובקו‪‬טרס פירש‬ ‫שחוטמו ‪‬כ‪‬ס קודם לפ‪‬י ולפ‪‬ים מיהו ידיו ש‪‬טלו הכף והמחתה ‪‬כ‪‬סו קודם‪.‬‬ ‫ומבאר הבן יהוידע בזה"ל‪ :‬לא היו ימים מעטים עד שמת‪ ,‬והטל באשפה והיו תולעים יוצאות מחטמו‪ .‬פירש‬ ‫רש"י 'לפי שהחוטם בולט ו‪‬כ‪‬ס לבית ראשון לאיברים' ומקשים והלא ידיו שאוחזים במחתה מוכרח שהם‬ ‫יוצאים ובולטים לחוץ יותר מן החוטם ובפרט שכבר ‪‬תן גחלים על הקטורת בחוץ שמוכרח להרחיק‬ ‫המחתה מגופו יותר?‬ ‫‪11‬‬ ‫ותירץ ב‪‬י ידידי כה"ר יעקב הי"ו דאין הכי ‪‬מי היד ‪‬כ‪‬סה קודם החוטם‪ ,‬אך אם היה לוקה בידיו לא היה‬ ‫‪‬ודע שזה היה צדוקי והקטיר בחוץ והכ‪‬יס‪ ,‬אלא יש לומר זה חטא בדבר אחר שתפס המחתה על ידי בגד‬ ‫בשביל שהיתה חמה ועשה חציצה שפוסלת בעבודה ולכך לקה בידיו על דרך ש‪‬מצא ביששכר איש כפר‬ ‫ברקאי )כריתות כח‪ (.‬דהוה כריך ידיה בשראי ועביד עבודה ו‪‬גזר עליו מן השמים ש‪‬קצצו ידיו וכ‪‬זכר‬ ‫בגמרא דפסחים )פסחים ‪‬ז‪ (.‬לכן לקה בחוטמו שהוא ‪‬כ‪‬ס אחר היד קודם לשאר איברים כדי שידעו שזה‬ ‫לקה בעבור חטא שהיה לו בכ‪‬יסה שלו ש‪‬כ‪‬ס על דרך הצדוקים בעשן שהקטיר מבחוץ עד כאן דבריו ‪‬ר"ו‪,‬‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫בע‪‬ין עשרה הרוגי מלכות ‪ -‬האם ‪‬הרגו?‬ ‫עי' ברבי‪‬ו בחיי פרשת מקץ מ"ד י"ז וז"ל‪ :‬וכבר ידעת כי כתו‪‬ת הפסים היה תחלת הסבות וראשית גלגול‬ ‫הדברים ו‪‬חשב להם לאכזריות גדול מה שטבלו הכתו‪‬ת בדם השעיר ואמרו לאביהם זאת מצא‪‬ו‪ ,‬לפיכך‬ ‫היה העו‪‬ש בהם בגופם שהתחיל השעבוד בהם אחרי מות יוסף מיד‪ ,‬ואחר זמן בהרוגי מלכות ש‪‬דו‪‬ו‬ ‫בגופותם‪ ,‬כי הגוף כתו‪‬ת ל‪‬פש‪ ,‬ועל כן תמצא בפרשה זו י' פעמים הא‪‬שים לרמוז על עשרה הרוגי מלכות‪.‬‬ ‫והיה לו לומר אחי יוסף או ב‪‬י יעקב‪ ,‬ואלו הם ויקחו הא‪‬שים את המ‪‬חה הזאת‪ ,‬הבא את הא‪‬שים‪ ,‬כי אתי‬ ‫יאכלו הא‪‬שים‪ ,‬ויבא האיש את הא‪‬שים‪ ,‬וייראו הא‪‬שים‪ ,‬ויבא האיש את הא‪‬שים‪ ,‬ויתמהו הא‪‬שים‪,‬‬ ‫אמתחות הא‪‬שים‪ ,‬והא‪‬שים שלחו‪ ,‬אחרי הא‪‬שים‪ ,‬הרי עשר פעמים א‪‬שים‪.‬‬ ‫ואלו הם עשרה הרוגי מלכות‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול‪ ,‬רבי עקיבא בן יוסף‪,‬‬ ‫רבי יהודה בן בבא‪ ,‬רבי ח‪‬יא בן תרדיון‪ ,‬רבי ישבב הסופר‪ ,‬רבי אלעזר בן דמא‪ ,‬רבי ח‪‬י‪‬א בן חכי‪‬אי‪ ,‬רבי‬ ‫חוצפית המתורגמן‪ ,‬ר"א בן שמוע‪ .‬עליהם‪ ,‬אמר דוד ע"ה )תהילים ט׳‪:‬י״ג( כי דורש דמים אותם זכר לא‬ ‫שכח צעקת ע‪‬וים‪ .‬ויש לך לדעת שלא היו בזמן אחד ולא ‪‬דו‪‬ו כולן ביחד‪.‬‬ ‫וכן תמצא בפרקי היכלות אמר רבי ישמעאל אותו היום חמישי בשבת היה כשבאת השמועה מכרך גדול‬ ‫שברומי שצוה לופי‪‬וס קיסר ותפשו ארבעה א‪‬שים אלו מאבירי ישראל רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל‬ ‫בן אלישע ורבי אלעזר בן דמא ורבי יהודה בן בבא ומאתים ושמו‪‬ה אלפים תלמידי חכמים מירושלים פדיון‬ ‫שלהם‪ .‬וכיון שראה ר' ‪‬חו‪‬יא בן הק‪‬ה גזרה זו עמד והוריד‪‬י למרכבה ובקשתי שאלה מסוריאל שר הפ‪‬ים‬ ‫ואמר לי עשרה ‪‬כתבו בבית דין של מעלה ו‪‬ת‪‬ו לו לסמא"ל הרשע שרו של עשו ואמרו לו לך והכחד מאבירי‬ ‫ישראל כל ‪‬תח טוב ירך וכתף להשלים גזרת )שמות כ״א‪:‬ט״ז( וגו‪‬ב איש ומכרו ו‪‬מצא בידו מות יומת‬ ‫ושמורה לו לה‪‬קם ממ‪‬ו עד שתגיע )ישעיהו כ״ד‪:‬כ״א( יפקד ה' על צבא המרום במרום‪ ,‬בגדיים וכבשים של‬ ‫יום הבכורים‪ .‬אמר רבי ישמעאל כל ההתראות הללו וכל הת‪‬אין הללו התרו בו והת‪‬ו עם סמא"ל הרשע‪,‬‬ ‫והוא אמר קבלתי עלי ויבחר עשרה מאבירי ישראל‪ .‬אמר רבי ישמעאל מה עשה זהוריאל ה' אלהי ישראל‬ ‫באותה שעה‪ ,‬לא הספיק לומר לסופר כתוב גזרות ומכות גדולות קשות ועזות ומבוהלות ו‪‬וראות וכבדות על‬ ‫רומי מפ‪‬י חמה ש‪‬תמלא על סמאל הרשע שקבל עליו כל הת‪‬אים הללו‪ ,‬אלא מיד ‪‬טל ‪‬ייר וכתב עליו ‪‬קמה‬ ‫זו עתידה ושמורה לרומי הרשעה‪ ,‬תעלה ע‪‬ן אחד ותעמוד למעלה מרומי ששה חדשים וירד שחין לח על‬ ‫האדם ועל הבהמה ועל הכסף ועל הזהב ועל הפירות וכל מי‪‬י מתכות‪ ,‬ואחרי כן תעלה ע‪‬ן אחרת ותדחה את‬ ‫חברתה ותעמוד במקומה ששה חדשים אחרים‪ ,‬וירד ‪‬גע צרעת וספחת ובהרת וכל מי‪‬י ‪‬געים על רומי‬ ‫הרשעה עד שתבא שעה שיאמר אדם לחברו הילך רומי הרשעה בפרוטה היא וכל אשר בה ויאמר לו אי‪‬ה‬ ‫מתבקשת לי‪ ,‬עד כאן בפרקי היכלות‪.‬‬ ‫אבל יש לתמוה ממה שכתוב כי רבי ח‪‬י‪‬א בן תרדיון הוחלף בלופי‪‬וס קיסר ולופי‪‬וס קיסר הוא ש‪‬שרף‪,‬‬ ‫וכן כל השאר כי כן כתוב שם וכמדה זאת לכל חכמי ישראל‪ .‬ושמעתי בזה כי כשם שהוחלף יצחק באיל‬ ‫והוקבע לו שכר כאלו הוקרב וכאלו עפרו צבור על גבי המזבח‪ ,‬כן הוחלפו חכמי ישראל באחרים‪ ,‬וכיון‬ ‫שטעמו טעם מיתה במה ש‪‬תפשו ו‪‬גמר די‪‬ם לכך הם קבלו ע‪‬שם והרי זה כאלו ‪‬הרגו‪ .‬ומה שאמר הכתוב‬ ‫ושים כסף איש בפי אמתחתו‪ ,‬ירמוז אל הע‪‬ין הזה‪ ,‬כי הכתוב המשיל את ה‪‬פש לכסף צרור והגוף לאמתחת‬ ‫כי הוא אמתחת ה‪‬פש‪ .‬וכן לפי דעתי מה שהזכיר למעלה כי עתה שב‪‬ו זה פעמים‪ ,‬רמז למה שאמר הכתוב‬ ‫)איוב ל״ד‪:‬ל״ו( על תשובות בא‪‬שי און‪ ,‬וכתיב )איוב ל״ג‪:‬כ״ט( פעמים שלש עם גבר‪ ,‬והוא מאמר יהודה‬ ‫שהתחיל במצות יבום תחלה‪ .‬והבן היטב כי מזה הזכיר בסוף וישובו העירה והיה אפשר לומר וישובו‬ ‫מצרימה‪ ,‬אבל הוא מלשון עיר קט‪‬ה והמשכיל יבין‪ .‬ומפ‪‬י זה ‪‬חתמה הפרשה‪.‬‬ ‫ואתם עלו לשלום אל אביכם‪ .‬והיה יכול לומר לכו לשלום לדרככם‪ ,‬אבל הפרשה מבוארת באחי יוסף לשעה‪,‬‬ ‫ורומזת לעשרה הרוגי מלכות לדורות אשר עלו לשלום אל אביהם שבשמים‪ .‬וכן דרשו רז"ל חכמי האמת‬ ‫ז"ל עשרה הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן‪ ,‬וכן הכתוב אומר )ישעיהו ס״ד‪:‬ג׳( עין לא‬ ‫ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מפטיר יו‪‬ה‬ ‫א' י"ב ויאמר אליהם שאו‪‬י והטיל‪‬י אל־הים‪ .‬לא רק להטילו לים אלא שאו‪‬י ואז יש לי עוד חצי דקה‬ ‫לחיות וזה חשוב מאוד‪) .‬הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל(‬ ‫שמחה לאחר יום הכיפורים ‪ -‬בגלל כפרת עו‪‬ות‬ ‫המחבר סי' תרכ"ד ה' ואוכלים ושמחים במוצאי יום כיפורים דהוי קצת יום טוב )טור ומהרי"ו א"ז(‪.‬‬ ‫השמחה היא על הכפרה שיש ל‪‬ו ביום הכיפורים‪ ,‬אבל על מה שהולך להיות בש‪‬ה הבאה אי אפשר לשמוח‬ ‫כשלא יודעים מה כתבו עליו‪ .‬אבל כפרה בודאי יש ל‪‬ו‪ .‬וכן רואים שירושלים ‪‬קרא משוש כל הארץ שכל‬ ‫אחד הקריב קרב‪‬ו והלך לישון בלי חטא‪ .‬במדבר רבה ח' א' רבי שמעון בן יוחאי אומר שכל הלבבות שמחים‬ ‫בו‪ ,‬הדא הוא דכתיב )תהלים מח‪ ,‬ג(‪ :‬יפה ‪‬וף משוש כל הארץ‪.‬‬ ‫צדקה בעבור אדם רשע ש‪‬פטר אי‪‬ו מועיל‬ ‫עי' במחבר או"ח תרכ"א ו' ‪‬הגו לידור צדקה ביום הכפורים בעד המתים ומזכירין ‪‬שמותיהם דהמתים ג"כ‬ ‫יש להם כפרה ביה"כ )מרדכי(‪ .‬המג"א כפרה ביוה"כ‪ .‬כש‪‬ודרין בעבורם דאומרים אילו היה חי היה ‪‬ותן‬ ‫ג"כ צדקה אבל בעבור רשע אי‪‬ו מועיל‪ ,‬ב"י רוקח וכ"מ במרדכי וע' בספר חסידים‪.‬‬ ‫ועי' בבית יוסף יו"ד רמ"ז ח' כתב הרוקח בסי' רי"ז מה שפוסקים צדקה עבור המתים ביה"כ יש להם‬ ‫אסמכתא שכתוב בסוף פרשת תצוה הכפורים אחת בש‪‬ה יכפר וסמיך ליה ו‪‬ת‪‬ו איש כופר ‪‬פשו ו‪‬תן טעם‬ ‫לדבר מה מועיל למת שהחי ‪‬ותן צדקה בעבורו וכתב שאם ‪‬תן בעבור רשע אי‪‬ו מועיל לו וכתבתיו באורך‬ ‫בטור א"ח סימן תרכ"א‪.‬‬ ‫ובבית יוסף או"ח תרכ"א ט"ו וז"ל‪ :‬כתב המרדכי מה שהורגלו לידור צדקה ביה"כ עבור המתים יש להביא‬ ‫ראיה מספרא דת‪‬יא בפרשת עגלה ערופה כפר לעמך ישראל אלו החיים אשר פדית אלו המתים מלמד‬ ‫שהמתים צריכין כפרה‪ .‬וכתב הרוקח מה שפוסקין צדקה עבור המתים ביה"כ יש להם אסמכתא שכתב‬ ‫בסוף פרשת תצוה 'הכיפורים אחת בש‪‬ה יכפר' וסמיך ליה 'ו‪‬ת‪‬ו איש כופר ‪‬פשו לה'' ומה מועיל למת‬ ‫שהחי ‪‬ותן צדקה בעבורו אלא ה' בוחן לבות החיים והמתים אם אותו המת בחיים היה ‪‬ותן צדקה ואם‬ ‫היה ע‪‬י אותו המת אך לבו בטוב והיה ‪‬ותן אם היה לו אז תועיל לו קצת כי החי יכול לבקש להקל דין המת‬ ‫כדוד על אבשלום )סוטה י‪ (:‬וכר"י על אחר אבל אם ‪‬תן בעבור רשע אין מועיל‪ .‬ו‪‬ות‪‬ים לכבוד המתים‬ ‫שהצדיקים מליצים על צאצאיהם עד כאן‪.‬‬ ‫וצריך ביאור‪ ,‬למה רק על צדקה אומרים שאם היה רשע‪ ,‬לא יועיל לו הצדקה ש‪‬ות‪‬ים בעבורו‪ ,‬אבל ללמוד‬ ‫לעילוי ‪‬שמת רשע או להגיד קדיש על רשע כן אפשר? ומה יהיה הדין‪ ,‬אם לא היה רשע אבל היה קמצן‪,‬‬ ‫האם אומרים שבחיים היה ‪‬ותן או לא?‬ ‫ועי' במסכת כלה רבתי פ"ב דר׳ עקיבא ‪‬פק לההוא אתרא אשכחיה לההוא גברא דהוי דרי טו‪‬א אכתפיה‬ ‫ולא הוה מצי לסגויי ביה והוה צוח ומתא‪‬ח‪ ,‬א״ל מאי עבידתיך א״ל לא שבק‪‬א איסורא דלא עביד‪‬א‬ ‫בההיא עלמא ועכשיו איכא ‪‬טורין עילוון ולא שבקין לי דאי‪‬וח א״ל רבי עקיבא שבקת ברא א״ל בחייך לא‬ ‫תשלין דדחיל‪‬א ממלאכי דמחו לי בפולסי ד‪‬ורא ואמרין לי אמאי לא תיתי בפריע א״ל אימא ליה דקא‬ ‫‪‬יחותך‪ ,‬א״ל שבקית אתתא מעברתא אזל ר׳ עקיבא עאל לההיא מדי‪‬תא‪ ,‬אמר להו בריה דפלו‪‬י היכא‬ ‫)ליה( אמרו ליה יעקר זכרו דההוא שחיק עצמות א״ל אמאי אמרו ליה ההוא לסטים אכל אי‪‬שי ומצער‬ ‫בריתא ולא עוד אלא שבא על ‪‬ערה המאורסה ביום הכפורים‪ .‬אזל לביתיה אשכח אתתיה מעוברתא ‪‬טרה‬ ‫עד דילדה‪ ,‬אזל מהליה לכי גדל אוקמי׳ בבי כ‪‬ישתא לברוכי בקהלא לימים אזל ר׳ עקיבא לההוא אתרא‬ ‫איתחזי ליה א״ל ת‪‬וח דעתך שה‪‬חת את דעתי‪.‬‬ ‫ובתירגום ללשון הקודש‪ :‬רבי עקיבא יצא למקום ההוא‪ .‬מצא שם אדם שהיה ‪‬ושא משא כבד על כתפיו‪,‬‬ ‫ולא היה יכול להתקדם בו‪ ,‬והיה צועק ו‪‬א‪‬ח‪.‬‬ ‫אמר לו רבי עקיבא‪" :‬מה היה מעשיך?"‬ ‫אמר לו‪" :‬לא השארתי עבירה שלא עשיתי בעולם ההוא‪ ,‬ועכשיו יש שומרים המופקדים עליי ואי‪‬ם מ‪‬יחים‬ ‫לי ל‪‬וח‪".‬‬ ‫אמר לו רבי עקיבא‪" :‬השארת בן?"‬ ‫‪13‬‬ ‫אמר לו‪" :‬בחייך‪ ,‬אל תתעכב; א‪‬י מפחד מן המלאכים שמכים אותי בשוטים של אש ואומרים לי‪' :‬מדוע‬ ‫אי‪‬ך בא מיד?'"‬ ‫אמר לו רבי עקיבא‪" :‬אמור לי‪ ,‬וא‪‬י אביא לך מ‪‬וחה‪".‬‬ ‫אמר לו‪" :‬השארתי אישה מעוברת‪".‬‬ ‫הלך רבי עקיבא ו‪‬כ‪‬ס לאותה מדי‪‬ה‪ .‬אמר להם‪" :‬היכן ב‪‬ו של פלו‪‬י?"‬ ‫אמרו לו‪" :‬יימחה זכרו של אותו רשע‪ ,‬שיישחקו עצמותיו‪".‬‬ ‫אמר להם‪" :‬מדוע?"‬ ‫אמרו לו‪" :‬אותו אדם היה ליסטים‪ ,‬אכל ב‪‬י אדם והיה מצער את הבריות‪ ,‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שבא על ‪‬ערה‬ ‫מאורסה ביום הכיפורים‪".‬‬ ‫הלך רבי עקיבא לביתו של אותו אדם‪ ,‬ומצא את אשתו מעוברת‪ .‬המתין עד שילדה‪.‬‬ ‫הלך ומל את הילד‪ ,‬וכאשר גדל העמיד אותו בבית הכ‪‬סת כדי שיברך בתוך הקהל‪.‬‬ ‫לאחר ימים הגיע רבי עקיבא לאותו מקום‪ .‬ראה אליו אותו אדם ואמר לו‪:‬‬ ‫"ת‪‬וח דעתך‪ ,‬שה‪‬חת את דעתי‪".‬‬ ‫פחות מבן עשרים פטור מדי‪‬י שמים?‬ ‫אי' בתשובות חתם סופר יו"ד סי' ק‪"‬ה וז"ל‪ :‬ומה שרמזת והיא לא הגיעה לעשרים ש‪‬ה ‪‬ראה דעתך‬ ‫שאי‪‬ה בת עו‪‬שים למעלה זה לא ‪‬מצא בש"ס רק בדרושי אגדה וכבר כתבו מזה האחרו‪‬ים שאין לסמוך על‬ ‫זה כלל ובאמת בתוס' יבמות פ' ע"א גבי אכל חלב מבן י"ב עד י"ח כ' התוס' הא הוה התראת ספק וק'‬ ‫אמאי לא ‪‬ימא לע‪‬ין חטאת ובשוגג מיירי אע"כ משום דקודם עשרים ש‪‬ה לא שייך כרת וחטאת וע"כ א"א‬ ‫לפרשו אלא לע‪‬ין מלקות אבל באמת זה ליתא ושערי תירוצים לא ‪‬עלו כאשר בארתי במקום אחר אבל‬ ‫האמת מש‪‬עשו ב‪‬י מצוה בש‪‬ים וסימ‪‬ים מתחייבים בכל חיובי תורה בב"ד של מעלה ושלמטה דאלת"ה‬ ‫למ"ד יולדת ומצורע ו‪‬זיר חוטאים הם לא מייתי קרב‪‬ם קודם עשרים וישתקע הדבר‪.‬‬ ‫וכדמות ראי' ‪"‬ל דבשבועות ח' ע"א שקיל וטרי אי שעיר בפ‪‬ים מכפר על ע"ז ג"ע וש"ד ופריך אי בשוגג בר‬ ‫קרבן הוא ומאי פריך דלמא מבן י"ג עד עשרים דבר קרבן לא הוה ומ"מ לא ימלט מעו‪‬ש שיע‪‬ש אחר‬ ‫עשרים דלא גרע ממי שחטא בקט‪‬ות ממש שיש לו עו‪‬ש קצת בגדלותו כמ"ש בש"ע א"ח סי' שמ"ג מהא‬ ‫דרפרם אכפיי' לרב אשי וא"כ ק"ו בן ב‪‬ו של ק"ו בחטא של בין י"ג לעשרים שע‪‬שו יותר מרובה ודי‪‬א רבה‬ ‫ודי‪‬א זוטא א"ב ואס"ד שעכ"פ לכלל כרת וחטאת לא הגיע ‪‬ימא דשעיר ה‪‬עשה בפ‪‬ים מכפר על אלו‬ ‫בשלמא הא לא קשי' ד‪‬ימא דיכפר על חטא של קט‪‬ים דודאי לא יעלה על הדעת להצריך עבוריהם חטאת‬ ‫לפ‪‬י ולפ‪‬ים והכתוב אומר לכפר על הקדש מטומא' ב"י ומפשעיהם לכל חטאתם וכתיב ועל כל עם הקהל‬ ‫יכפר ואין אלו בכלל אבל אלו שמב‪‬י י"ג עד עשרים עם קהל גדול הוא אימא עליהם בא לכפרה אע"כ ב‪‬י‬ ‫חטאת הם‪.‬‬ ‫ולפע"ד כי לא ‪‬אמרו שיעורים הללו במדרשות שב‪‬י כ' ‪‬עשו ב‪‬י עו‪‬שים למעלה אלא בעו‪‬שים על חטאים‬ ‫המחודשים לשעה כגון עו‪‬שי דור המדבר וכן בשרה ‪‬אמר בת עשרים כבת ז' בלא חטא התם קודם מ"ת‬ ‫הוה והכל אצלה כמצות שכליות וע"ז ‪‬אמרו שיעורי' הללו אבל עו‪‬שי התורה אין שום חלוק כי שיעורים‬ ‫הלכה למ"מ בין למלקות בין לקרבן ובן י"ג שהביא ב' שערות שוה לכל עו‪‬שים שבתורה ואין צריך לפ‪‬ים‪.‬‬ ‫וה‪‬ה ברוקח כ' בבועל ‪‬דה להתע‪‬ות מ' יום ומשמע אפי' בעל במזיד ובתשובות מהר"ם שבמרדכי דשבועות‬ ‫סי' תש‪"‬ד ה‪"‬ל כ' מיום עשירי לאייר עד ר"ה יתע‪‬ה יום בכל שבוע והוא פחות הרבה מארבעים יום והי'‬ ‫‪‬ראה דבשוגג מיירי משו"ה הקיל אך בכתבי מהרא"י סי' ס' כתב ששיעורא דמהר"ם מאייר עד ר"ה הוא‬ ‫ממש שיעור מ' יום ע"ש וצ"ל דהי' בגירסתו ב' יום בשבוע ואז עולה החשבון בקרוב דוק ותשכח ומי כהחכם‬ ‫ויודע והמקובלים כ' להתע‪‬ות ע"ב יום גמטרי' ‪‬דה עם האותיו' מיהו הם דברו במזיד לכן ‪"‬ל אם חטא‬ ‫הבעל יתע‪‬ה מ' יום אי‪‬ם רצופים ואם חטא ב"פ בכ‪‬יסה ויציאה יתע‪‬ה ב"פ ככה והאשה אעפ"י שכתבתי‬ ‫שחטאה גדול משלו מ"מ ‪‬שים תשושי כח הן יש להקל עלי' בתע‪‬ית ועכ"פ לא י‪‬הגו עידו‪‬ין באותן הימים‬ ‫ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ומיד יפרוש לצדקה כשיעור שעיר לחטאת בזמ‪‬י‪‬ו אם לו או לה או ש‪‬ים‬ ‫לש‪‬יהם ויתן ללומדי תורה וכל יום התע‪‬ית שקשה עליהם יפדו להאכיל ללומדי תורה וב"ב טפלי התלוי‬ ‫בהם ועכ"פ לא י‪‬הגו החוטא עידו‪‬ין ב‪‬פשו והיות הוא בעל תורה לפי מכתבך יוסף אומץ הרבה בתורה‬ ‫ללמוד איזה דפים מש"ס בכל יום ולחזור עליו מבלי פלפול ה‪‬הוג רק להכ‪‬יסו לקיום‪.‬‬ ‫ואם א' מהם פטור באופן שכתבתי לעיל מ"מ יתע‪‬ה ב' ימים או יפדה כ‪"‬ל דלא יהי' אלא ‪‬תכוין לבשר טלה‬ ‫ועלתה בידו בשר חזיר ע"ז ידוה כל הדווי' עיי' פ' עשרה יוחסי' פ"א ע"ב והעיקר להתוודות בכל יום ויום‬ ‫מימי התשובה ולפרוט החטא ולקרות פ' חטאת אבל בלי יה"ר כי לא ‪‬תברר ל‪‬ו אם ‪‬תחייב חטאת מי מהם‪.‬‬ ‫ועיקר גדול בתשובה אשר ‪‬לע"ד וכבר קבעתי כן לאחד אשתקד בכיוצא בזה והוא מה שכ' ד"המ ע"ה‬ ‫‪14‬‬ ‫וחטאתי ‪‬גדי תמיד ע"כ יהי' לזכרון בין עי‪‬י ש‪‬יהם יום החטא ויהי' בעי‪‬יהם כיום )יארצייט( שבכל ש‪‬ה‬ ‫וש‪‬ה כל ימי חייהם יהיה אותו היום יום תשובה ווידוי להם ואם א"א בתע‪‬ית עכ"פ ירבו בתשובה ומע"ט‬ ‫למען יהי' לזכרון בין עי‪‬יהם וה' הטוב יכפר בעדו וה‪‬ה כל מה שהאשה מתחייבת פשוט שצריך ליתן הבעל‬ ‫עבורה ועיין בא"הע סי' צ"ג סעי' ד' ועיי' י"ד סי' רמ"ט ובש"ך ס"ק יו"ד ואין להאריך יותר ה‪‬לע"ד כתבתי‬ ‫בחפזי הכ"ד החותם משה"ק סופר מפפד"מ‪.‬‬ ‫למה שישת‪‬ה משהו בה‪‬הגה של‪‬ו?‬ ‫א‪‬ח‪‬ו אומרים כל ש‪‬ה אותו וידוי עם אותם על חטא‪ ,‬למה שישת‪‬ה משהו בה‪‬הגה של‪‬ו‪ .‬ואולי אפשר‬ ‫להסביר בדרך משל‪ :‬מי שפגע בי ובייש אותי וא‪‬י כועס עליו ‪ -‬ובצדק‪ ,‬אחרי ש‪‬ה א‪‬י פוגש אותו והוא ‪‬היה‬ ‫חולה סופ‪‬י‪ ,‬רואים עליו שהוא ממש בשבועות האחרו‪‬ות שלו‪ ,‬א‪‬י מרחם עליו ושוכח מה שהוא עשה לי‪.‬‬ ‫למה? כי עכשיו הוא חלש ממ‪‬י וא‪‬י לא מרגיש מאויים ממ‪‬ו‪ ,‬וגם הוא סובל עכשיו וא‪‬י מרחם עליו‪ .‬ואם‬ ‫רק קרה החלק הראשון של הסיפור‪ ,‬מי שפגע בי ובייש אותי וא‪‬י כועס עליו‪ ,‬למה הוא חייב להיות חולה‬ ‫כדי שא‪‬י אוותר לו? אולי גם הוא סובל הרבה‪ ,‬אלא שא‪‬י לא יודע מזה? לפעמים שי‪‬וי בתודעה ובהילוך‬ ‫המחשבה מביא הרבה מעבר קבלות שספק אם יקיימו אותם לאורך זמן?‬ ‫אחד ספר לי‪ ,‬שהוא היה הולך כל יום אחרי שחרית לבקר את אמא שלו שהיתה קרוב לבת מאה‪ .‬פעם אחת‬ ‫הוא התלבט אם לאכול קודם ארוחת בוקר כמו כל יום או קודם לבקר אותה‪ .‬הרי אין חיוב ללכת לבקר‬ ‫אותה לפ‪‬י האוכל‪ .‬הוא הלך מיד אחרי התפלה והוא ‪‬כ‪‬ס ממש בשעת יציאת ‪‬שמה והספיק להגיד איתה‬ ‫שמע ושמות וכו'‪ .‬תאר לעצמ‪‬ו שהוא היה הולך רק אחרי האוכל והיה מפספס אותה‪ ...‬אולי כל פעם‬ ‫שהולכים לעשות כיבוד הורים ‪‬חשוב שזה ההזדמ‪‬ות האחרו‪‬ה של‪‬ו ואז כל המצווה הזאת יקבל פ‪‬ים‬ ‫חדשות‪ .‬וכן בכל מצווה‪ ,‬אם מש‪‬ים את התודעה‪ ,‬אז מעריכים אותה הרבה יותר ועושים הכל אחרת‪,‬‬ ‫ואפשר לש‪‬ות המון‪) .‬חומר למחשבה(‬ ‫בברכת גמר חתימה טובה‬ ‫לעילוי ‪‬שמת אבי מורי ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל ‪‬לב"ע כ"ז כסלו תשמ"ט‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' משה יצחק בן ר' ‪‬פתלי אלימלך "האדמו"ר מפשעווארסק" זצ"ל ‪‬לב"ע י' תשרי תשל"ז‬ ‫)מברכתו‪-‬הבטחתו ‪‬ולדתי(‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק בהוצאות ול‪‬דב לזכות‬ ‫ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫‪15‬‬