א ליכטיגן תמיד · A LICHTIGEN TUMID — סוכות (2026-09-21)

הקודש לשון
טעימה קלה פון די 'לעכטיגע גוט מארגן – אשב"ש' שמועסן
יום ב האזינו תשפ"ג
פנינים יקרים
המדרש ,במקום שאין שום אחד דוחק ויש החשיבות של לא לדחוק יהודי אחר
מקום רחב. הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא זצ"ל בא
אמרו לו החסידים להרה"ק מליסקא: בשנה אחת להרה"ק רבי מאיר'ל
"וכי ידעת במה כיבדך הרבי? הוא ישב מפרעמישלאן זצ"ל על חג הסוכות .בליל
אותך על הכסא שמיוחד להאושפיזין, ראשון של חג אחר התפילה כיבדו רבי
מקום שלא כיבד בו אדם מעולם לישב מאיר'ל מאוד ,והראה לו לישב סמוך לו על
שם!". כסא מכובד ,ואמר לו שמכבדו מפני
המחשבה שהיה לו באמצע התפילה.
כי הרה"ק רבי מאיר'ל מפרעמישלאן, לאחר מכן שאלו החסידים את רבי
ראה האיך שיהודי ירא וחרד לדחוק יהודי הירשעלע מליסקא מה היתה מחשבתו
אחר ,סבירא ליה שהוא ראוי לישב על באמצע התפילה ,שנראה לו כל כך לרבם
כסא המיוחד להאושפיזין .געוואלדיג! רבי מאיר'ל?
מורא'דיג!
אמר להם כדלהלן :בתחילת התפילה
ירא שמים אינו בוחר רק אם מונח כשבאתי לבית המדרש ,העמדתי סמוך
ממש להרבי ,במקום שהציבור דוחקים
בדבר ענין לחשוב מהזולת
מאוד בכדי לראות צורת קדשו של הצדיק.
איש חסיד היה ושמו רבי נחמן יוסף לאחר מכן חשבתי ,שאם אני נשאר עומד
ווילהעלם זצ"ל ,קודם שנסע לארצינו כאן ,אכן אני נדחק מאחר ,אבל חושש אני
הקדושה ,נסע לקבל ברכת קדשם של שגם אני מדחיק אנשים אחרים עי"ז .לכן
צדיקי דורו .וביניהם הגיע להרה"ק רבי עברתי ממקום הזה לצד המערבי מבית
א
מזומן ,אם אך תכנס ידך לכיסך תמצא ישראל מסטאלין הנקרא הפראנפורטער
תמיד ממון. זצ"ל ,כשהגיע להפראנקפורטער מצא
שהדלת פתוח לרווחה .והביט בחדר ,ומצא
וענה אותו הזקן להרבי :אני רוצה שהפראנקפורטער יושב על מקומו וסמוך
עשירות ,והוסיף להפראנקפורטער: לו יושב יהודי זקן אחד ,ואותו הזקן מספר
הברכה של זקינך הצדיק נתקיים במילואו, להרבי ,ענינים שזוכר מנעוריו ,ובין הדברים
לא חסר לי מעולם כלום! סיפר ,מעשה שהיה עמו ועם זקינו של
מספר החסיד רבי נחמן יוסף ווילהעלם: הפראנפורטער הרה"ק הבית אהרן
כששמעתי המעשה ,לא הבנתי את אותו זצוק"ל.
הזקן .איזה טיפשות הוא זה? היה ביכולתו שנה אחת הגיע ימי הקור בזמן קדום,
להיות בגן עדן במחיצתו של הבית אהרן, וכבר בראש השנה היה גשמים חזקים,
והוא וויתר עליה בעבור קצת עשירות?! רוחות עזות ,וקור נורא ,ועוד קודם ימי חג
שנים רבים עברו ,וסיפר את המעשה הסוכות כבר היה הגגים בעיר קרלין
לאחד מזקני חסידי בעלז ,רבי יוסף מכוסים בשלג ,עומדים קודם סוכות ואין
קנאבלעך ז"ל ,ואמר לו רבי יוסף :טוב ענה רואים אפשריות כיצד לבנות סוכה.
הזקן בזה שבחר עשירות – יהודים יקרים היהודים כבר בנו סוכותיהם ,אבל על כל
תשמעו! – אם ישאלו אותי ,גם אני הייתי הגגות היה מכוסה עם כפור ,והשלא"ק
בוחר עשירות ,ולמה? כי להיות בעולם היה מכוסה עם כפור ,ולא היה אפשריות
הבא בגן עדן בחלקו ומחיצתו של הבית לזוזה ממקומה.
אהרן ,בזה חושבים מעצמו ,אבל אם אותו זקן מספר :הוא החליט ,שיעשה
בוחרים עשירות ,אז חושבים גם מהזולת. כל מה שביכולתו ,רק שהבית אהרן יוכל
לעושר באפשריותו לתת מממונו לקיים מצוות סוכה כתיקונו .עלה על גג
ללבבות נשברים ,לצדקה וחסד ,להכנסת הסוכה ,ועמל שעות וימים כדי לשבר
כלה ,יכולין לפעול הרבה בממון .וירא הכפור ,עוד חתיכה ועוד חתיכה כפור ,עד
שמים אינו בוחר בדבר שהוא רק לעצמו, שהיה יכול לפתוח השלא"ק של הסוכה,
ירא שמים בוחר רק דבר שיוכל גם לתת וכיסה הסוכה בסכך כשר ,וכשגמר העבודה
לאחרים. הקשה היה כבר ערב סוכות ואז נתפזרו
העננים ,וחמה יוצאות ,וכבר נעשה יותר
אכן ,אחד מחשובי אנ"ש פנים מאירות חמה ,ולא היה עוד שלגים ולא גשמים,
שליט"א סיפר לנו ,שהוא עוד זוכר בחצר סידר ביופי את הסוכה ,ונכנס לרבו הבית
הקודש פשעווארסק ,אצל הרה"ק רבי אהרן ,ובישר לו הבשורה טובה" :רבי!
איציק'ל זצוק"ל ,נהגו לתת אחר התפילה עשיתי להרבי סוכה כשרה ,ב"ה!" .הבית
לקח ויי"ש ,ורבי איציק'ל נהג לישאר בבית אהרן יצא אל הסוכה ,וראה את הסוכה,
המדרש והיה עוסק בעבודת קדשו ,וזוכר – ופניו האירה מגודל שמחתו ,ואמר לאותו
אומר לנו אותו יהודי – האיך שרבי יהודי :יכול אתה לבחור אחת משניהם .או
איציק'ל נהג להביט אם נשאר מהיי"ש, שתהיה עמי בחלקי בעולם הבא ,או
ואם נשאר היה לו הנאה רבה ,כי יהודים עשירות לך ולזרעך אחריך ,ולא יחסר לך
אינם גומרים הבקבוק ,כי זה מראה כי כל כלום מעולם .ועוד הוסיף הרבי ואמר לו:
אפילו אם תהיה על הדרך ולא יהיה לך
ב
ולאכול ,כי באם לאו שיש על זה חשבון אחד דאג שישאר גם לאחרים ,זה היתה
פרטי ,הרי בדרך הטבע הייתי עתה עושר להפשעווארסקער שמחה רבה.
גדול .זה הסיבה של רקידתי ,כי אני שמח
שהקב"ה עמי! לשמוח באמונתו שהיסורים באים
מהקב"ה
זהו המהלך החיים במה שיהודי צריך
לחיות .להיות בשמחה תמיד ,כי הוא חי הרה"ק רבי שמואל פרענקל מדאראג
עם הקב"ה. זצוק"ל סיפר :פעם אחת נסעתי לעסקיי
לעיר טריעסט ,ועשיתי שמה עסקים
וסיים הרה"ק רבי שמואל פרענקל לצורך פרנסה ,אבל אחר כמה ימים
זצוק"ל את הסיפור :אז הבנתי למה הייתי ששהיתי שמה ולא מצאתי במה לעסוק,
צריך לנסוע לאותו העיר ,אפילו שחזרתי חשבתי שאסובב עוד פעם אחת לראות
משם בידים ריקניות ,אבל אני נסעתי אם אוכל להרויח כלום להביא דבר מה
לביתי עם כיסים מלאים של אמונה קודם נסעתי הביתה.
ושמחה .רעיון נפלא ויסוד בעבודת האדם
באמונה ושמחה נתוועדיתי שם, ובדרכי הבחנתי ביהודי שעל פניו ראיתי
שהשמחה במצב קשה צריך להיות חזק כל פנים של מרירות ועצבות ,דבר אינו בסדר
כך ,עד שמרוב אמונה שיהודי יש לו, עמו ,קראתי לו בצד הדרך ,ושאלתי מה
שעכשיו ממש הבורא כל עולמים דואג קרה עמו ,אולי אוכל לעזור לו .אותו יהודי
עלי בפרטיות ,כי בדרך הטבע הרי אני איש סיפר לי ,שהוא סוחר של ד' מינים לחג
מוצלח ,מזה גופא נתמלא האדם שמחה הסוכות ,ועכשיו כבר אחר החג ,והוא סובב
עצומה. כאן בעיר ולא אכל כמה ימים ,הוא מתענה
ממש .קראתי לו לחדרי ,וצויתי שיבשלו דג
כמה שיכולים לפעול בלומר דבר טוב גדול וישבתי לאכול עמו.
או להיפך בשעת הסעודה היהודי אכל קצת,
בליל שני של ראש השנה ,הולך לו יהודי ואח"כ קם לרקוד .ישב עוד פעם אוכל
שאקרא לו בשמו 'ראובן' ,ברחוב ,ויהודי קימעה ,ואח"כ קם עוד פעם לרקוד ,כך חזר
אחר -נקרא לו 'שמעון' -אמר לו :יש לי הדבר פעמים אחדות .ישב קצת וקם
בשורה טובה ,הגיע לי מזל טוב ,שנולד לי לרקוד ,אכל ורקד...
בתי בשעה טובה! "מזל טוב! תגדלה לבעל
תורה לחופה ולמעשים טובים! אבל מה שאלתי אותו :ר' איד ,מה פשר של
השייכות יש לי עמך מהיכן אתה מכיר התנהגתך?!
אותי?!" .אמר לו שמעון" :וכי לא יודעת, ענה אותו יהודי :אני סוחר עם כשרונות
אני בא עתה מבית החולים?!"" .לא איני הרבה ,יש לי מח חריף וטוב ,בדרך הטבע
מכיר אותך!" .הוא היה בשמחה כל כך הייתי עושר גדול ,אבל למעשה שלא כדרך
שהוא היה הראשון למי שיכול לספר את הטבע אין לי פרוטה לפורטה ,וכבד
הבשורה. התעניתי כמה ימים .עד שהקב"ה שלח
אמר לו שמעון :אספר לך ,בשנה אותך להנות לי ,הרי זה ,שהקב"ה הביט
שעברה בשמחת תורה ,התפללתי בבית עלי ,יש לו חשבון פרטי עלי ,והוא דואג
המדרש שאתה מתפלל ,ובשעת הפסקה, עלי ,ויש לו חשבון למה לא שלח לי מעות
ג
שמחים ,וכל היום לחזור :תלמידי! יש לנו ישבו אבריכים ושוחחו מהמעדנים שנתנו
כתה טוב ,כתה מאירה ,אנו עמלים על להילדים ,מהריקודים של הילדים ,מעליות
שמחה .מותר לומר מוסר ,אבל בשמחה של הילדים ,מה'כל הנערים' ,מכל דברים
ובמאירות ,להקריא :תלמידי! נא לשמוח! שיפה שאבות ידברו מבניהם .ואתה קרא
אותי וראית אברך זר ורציתי לקרב אותי
לחנך את התלמידים שיהדות הוא ואמרתי לי :בא שב עמני ,תרגיש
מתוק! בנעימה!".
ואומר בבידוחותא .אב הלך פעם אחת אבל מה שלא ידעת הוא ,כי אני כבר
לבנו ואמר לו :בערעלע ,אהבת אותי? שבע שנים מהנשואין שלי ,ועדיין לא
בערעלע" :לא אבי!". נושעתי בזש"ק ,וצער גדול היה לשמעון
שמושכים אותו לשיחה כזה ,ולכן אכן
האב נותן מכה רבה על לחיו ושאלו: אמר לראובן" ,אין לי מה להשתתף
"בערעלע ,עכשיו כבר אהבת אותי?!". בהשיחה מפני שאין לי בנים!".
בערעלע" :כן אבי ,עכשיו אהבתי אותך וראובן ראה שגרם לשמעון צער גדול,
מאוד!"... וביקש ממנו בדמעות בעיניו :תמחול לי,
לא ידעתי לא רציתי כלום!" ופתאום עמד
לא כן .רק בשמחה ,בשמחה אמיתית. ראובן ,ואמר להקב"ה ":רבוש"ע! איני יכול
ההורים והמחנכים ,כולם צריכין לחנך עם להיות בשמחה ,אין לי מנוחה ,עזור את
שמחה והתרוממות! עליכם העבודה לתת שמעון שיזכה לבנים ,קח את שברון לבבי,
יהדות מתוקה ,יהדות מאירות ,למכור להם קח את בזיונות של שמעון ,הצער שנגרום
אמונה ובטחון. עכשיו ,ותן לו זש"ק!".
להחיות אחרים אפילו על חשבון של בלב נכון ובשמחה ביקשת ,ועכשיו אני
בזיונות חוזר מבית החולים ,מזל טוב! עכשיו הוא
הגה"ק בעל נודע ביהודה זצ"ל היה שנה אחרת בראש השנה!" סיים שמעון
אב"ד בעיר פראג ,שם היה המנהג שביום את סיפורו.
כיפור בתפילת נעילה היה האב"ד מתפלל המעשה הזה לימד אותנו הרבה .זה
אצל העמוד .הנודע ביהודה לא היה בעל לימד אותנו פירושו להתפלל בעד חבירו,
תפלה ,לא היה יכול לזמר ולא ידע בטיב פירוש לתת את הלב להאחרים .הקב"ה
הנגינה ,אבל הראשי קהילה לא היה רוצים אוהב מאוד כשאחד נותן את עצמו
לוותר על מנהג המקום שהאב"ד יתפלל לחבירו ,בתפילה ושמחה .ועוד רואים כאן
נעילה אצל העמוד. כיצד יכולים לגרום צער בשוגג ובאונס,
אכן היה מתפלל אצל העמוד ,אבל היה ומאידך גיסא ,מה מאוד יכולין לעזור את
מתפלל כמו מי שאינו יכול לנגן ,כשהיה חבירו ולשמחו ,ולהביא אמונה ושמחה
צריך לזמר "מכלכל חיים בחסד" היה עמל וחמימות ומאירות בבנים ובתלמידים.
מאוד עם הנוסח ,כי לא היה יכול לזמר, המחנכים צריכין לפתוח את יומם
ויצא מפיו הק' ניגון מטושטש... באימרא מאירה ,מוטב לפתוח את היום
בניגון ,לנגן ולומר בשמחה :תלמידי! אנו
ד
ישב בין המציבות ,בתוכו בית החיים בין המתפללים היה איזה עני שהיה
דרכו לסובב אצל הפתחים לנדבות ,והוא
כפשוטו – בית מלא חיות...
חזר לעצמו את הניגון כמו שהאב"ד זימר
מעשה בעושר אדיר ,שבנה מדי שנה אותו בכל התנועות.
בשנה סוכה נהדרה ,בכל נוי שהיה אפשר
בימים ההם ,מכוסה הריצפה עם סחורה וממחרת יום הכיפורים ,יצא העני
יפה ,גגו מכוסה יפה עם הרבה סכך, להשוק לקבל נדבות להוצאות החג ,הרי
הדפנות היו מציורת מעשה ידי אומן. נתקרב ובא חג הסוכות ,והלך בין העולם
ובשעת הסעודה ,הוכנסו משרתיו מכל וזימר את המכלכל חיים עם כל התנועות
טוב אדונם ,כל מיני יינות וכמה מיני בשר, של הרב ,והעולם נהנה כמו שצריך,
אבל ,היה חסר ה'שמחה' .היה שורה בתוך ושילמו לו לכבוד זה כמה פרוטות[ ,כן הוא
סוכתו איזה עצבות ומרה שחורה ,וגם טבע הדברים העולם נהנה ושמחים על
קנטרו בני ביתו זה עם זה ,וכמו שאומרים: חשבון של הרב.]...
לא היה מרגישין בהאויר את ה'ושמחת
בחגיך'. הראשי קהילה נתרגזו עליו ,סבירא להו
שזה זלזול גדול במרא דאתרא הקדוש
לאותו עושר ,היה שכן ,שהיה מהיפך הנודע ביהודה ,ואיימו עליו שאם לא
להיפך ,עני ואביון נורא .ממחרת יום יפסיק ממעשיו יגרשו אותו מהעיר.
הכיפורים היה נוהג ללכת מסוחר לסוחר
ללקט עצים ,יתדות ,קצת סכך ,עד שהקים בא העני אל הנודע ביהודה בעצמו
איזה סוכה לחג .אמנם ,בליל סוכות ,וכן כל וסיפר לו :אני מזמר את המכלכל חיים
ימי החג ,היו מרקדין שם ,מזמרין כל ניגוני שלך והעולם נהנה ...אבל הרבי צריך להבין
שמחה ,ובפרט ניגוני שמחת בית שזה פרנסתי ,אני מקבץ על ידי זה מעות
השואבה ,ניגוני אמונה ובטחון ,וכדומה. הרבה ,ואין כוונתי לבזות את הרבי ,אני
רוצה רק לשמח את הציבור ולקבץ קצת
לדאבונינו ,העושר לא היה יכול לסבול על הוצאות יום טוב."!...
את אוירה של שמחה שמרגישין בסוכתו
של שכינו העני .כיצד ילדיו האומללים חיו מיד כששמע הנודע ביהודה את דבריו
ממש בלחם צר ,וקצת משקאות ומאכלים, לא נתכעס ,ולא הקפיד ,רק להיפך ,הוא
ולעומת זה ,הקדושה והשמחה הוא על אמר לו" :לך והמשך במעשיך ,ואל תישע
דרגא גבוהה ,זהו לא יכול העושר לסבול. אל דברי ראשי הקהילה!" ועוד כתב לו על
הכתב" :אני מרשה להמחזיק כתב זה
ויהי השנה ,הכריז לכל אנשי העיר ,לכל ל'כלכל עצמו' עם ה'מכלכל חיים' שלי!
בעלי מסחר ,לכל השכנים ,שלא יעיז איש
ליתן כלום לאותו העני ,בכדי שלא יוכל נורא נוראות! מזה אנו רואים כוחות של
לבנות סוכתו .וכיון שהוא היה הראש צדיקי קדם שעמלו שיוכלו לחיה את
הקהל ,שכבר המליצו עליו ,שהוא ה'מורה הזולת אפילו על חשבון של בזיונות
מורינו' שאפילו האב"ד מתיירא ממנו... עצמם! ובוודאי למחול לאחרים ולהראות
ולכן כולם שמעו לדבריו מחמת מורא ,ולא להזולת פנים מסבירות ,ולהראות להם
נתנו להעני כלום. שאין נגדם כלום.
ה
טוב! אבל בפנים ,האוירה הוא כבבית העני ראה שכבר הגיע ערב סוכות ,ואין
הקברות ,ל"ע כבבית הקברות! אבל אצלי, לו אף דף אחד ממה לבנות סוכתו הדלה.
הדפנות אכן הם כבבית הקברות ,אבל החליט בצר לו ,שילך לבית הקברות לחפש
האווירה ,יש לה חיות! ואתם הדבקים בה' שם דפי עץ לבנות סוכות ...בא לו לחדר
אלקיכם ,חיים כולכם היום! מלא חיות! של החברה קדישא ,ומצא שם הרבה
מלא תענוג! זהו :ושמחת בחגיך והיית אך מציבות של עץ! מכיון שלבני עניים לא
שמח! היה להם לשלם עבור מציבות של אבן,
היה מכינם דפי-עצים שבראש כתבו 'פ"נ',
כך אנו צריכין ליכנס בתוך החג הקדוש, ומתחתיו 'תנצב"ה' ,ואם מת רח"ל איש
בשמחה עילאה! במנוחה עצומה! לשאוב עני ,החברה קדישא לקחו חד מן העצים
שמחה מכל רגע של החג! ולגרום מנוחה ומלאו את שמו ,ולכן היה להם מן המוכן
ושמחה אצל הבני-בית. הרבה מציבות כזה.
לא כאותו שנים ,שהיינו גורמים אווירה אמר העני בלבו :כמה יהודים כבר יומתו
לחיצה בתוך הסוכה ,מעירין כסדר את במשך ימי החג? קיווה שלא יומתו אף
הילדים :הסוכה מנענע! ...אל תיגע בנוי אחד ,אבל בוודאי לא יומתו כל כך ,כפי
סוכה! ..לא זו הדרך! אל תלחץ את הילדים. כמות העצים המונחים שם .הלך ולקח
הנוי של היום-טוב הוא כשכל אחד מרגיש כמות גדול של העצים ,ובנה מזה סוכה.
את עצמו כחלק מן היום-טוב ,חלק מן סוכתו היה נבנה עם הרבה דפי-עץ שעל
הסוכה ,חלק מן המצוה .תדברו מאמונה, ראש כל אחת מהם חרץ 'פ"נ' ומתחתיו
מישועות ,מעניני הודאה .בכל סעודה 'תנצב"ה'.
וסעודה צריכין לזמר את מזמור לתודה,
וכל ניגוני הודאה ועניני חסד של הקב"ה. ליל התקדש חג ,בא לו העני בתוך
לדבר מ'אידישקייט' .להסביר להילדים סוכתו ,הביא לשם סעודתו הדלה ,וקורא
שהשמחה של חג הוא קדושתה של החג. לילדיו ,ומתחילין לרקד בשמחה עצומה,
ובזה אווירה תאמרו את ההלל ,תקיים ממש ,היה שמחה שלא ראו אצלו מימיו!
מצוות ארבעה מינים .בשמחה והתלהבות
עצומה .אין נפק"מ מתי נסתיים התפילה, העשיר לא האמין לצלצלי אזניו ,מה
ואפילו נתאחר השעה .בלי נפקא מינה, קרה? מאין המציא לעני עצים לסוכה?
באיזה שעה הולכין לישן ,הכל לעשות יצא מתוך סוכתו העשירה ,דפק על דלת
במנוחה! בשמחה רבה ואמרו כולם ,לזמר סוכתו של שכינו העני ,והשחיר לו את
אף בלב ,הפנים יהיה מאירות! עיניו ...ראה מכל הצדדים :פ"נ – תנצב"ה...
אינו יודע באיזה עולם הוא נמצא ,ניגש
כח התפילה מעימקא דליבא לשכינו העני :מה קרה? במה בנית סוכתך?
יהודי אחד שבונה בתים לאחרים, הסביר לו העני :התבונן ,העצים באים
בתים; חדרים; הכל מה שצריכים לבנות. מבית הקברות .אבל אסביר לך ,בסוכתך
פעם אחת ביקש לו יהודי אחד והפציר בו, העשירה ,הדפנות אכן חיות הנה ,המה
שיבא לבנות לו מרפסת עם סוכה .הוא מציורת יפה מאוד ,הנחת נוי סוכה יפים.
אמר לו שאינו יכול ,הוא כבר מלא בעסקיו, הכנסת מדורה להחם לך ,הכנסת צינור
אותו יהודי הפציר לו מאוד ,עד שהסכים להביא לך מים בתוך הסוכה ,יש לך מכל
לו ,שערב שבת שובה יכול לבנות לו.
ו
היותר גדול שיש לי הוא אצלך ,אבי וכן הוה בער"ש שובה הוא בא לבנות לו
בשמים! רבוש"ע! אתה יודע שאני מקפיד הסוכה .בשעה שעמד שם ובנה ,ניגשו
ליתן מעשר ,אתה גם יודע שנתתי את בתי אליו שני אנשים ,ושאלו לו :אנו רואים
לאברך תלמוד חכם ואני מחזיק ידיו שיוכל שאתה בונה יפה מאוד ,מה שמך? מה
לישב וללמוד ,וגם ידעת שאני סייע לאותו האדרעס שלך? אנו רוצים שתבוא אצלינו
יהודי לבנות את סוכתו ,מה עשיתי? אני אחר סוכות לבנות לנו דבר חשוב.
קרא את שמעון ראובן ויענקל ומשה,
שהם יעזרו אותי?! איני צריך עזר משום לבסוף נתגלה שהם היו מבקרים מטעם
בר נש ,אני סומך רק עליך אבי שבשמים! הממשלה ,שבאו לראות האיך שבנה
וצלצל לכל אנשי הקשורת ואמר לכולם: ליהודי בלי אישור ,וציווה לו שצריך לבוא
אני כבר נושעתי ,ואיני צריך לעזרתכם, במשרד של הממשלה ימים אחר סוכות,
אינכם צריכים לעשות מאומה! ויצטרך לשלם קנס ,ולגשת לבית המשפט.
בא היום שהיה צריך לישב להבחינה, מתחילה נשבר לבו בקרבו ,ממש זה
והממונה הגדול על ענינים אלו מקבלו, בלבלו את שמחת יום טוב ,הרי הוא עזר
ושואלו שאלה אחר שאלה ,והוא יושב ליהודי לבנות סוכה ,והיכן אני עומד,
ממולו במנוחות הנפש ,כי ה' עמו. מעשה כזה?! ובין כך ובין כך אמר לו מאן
דהו :אני יודע משמעון ,הוא קרוב לאחד
באמצע אמר לו החוקר" :איני יודע מהמשרד ,תבקש ממנו שהוא יעזור לך!...
פשר הדבר ,הרגישי הפנימי שלי אין מניח אותו יענקל ,הוא קרוב להמשרד ,תבקשו
לי לעשות לך רע ,נראה לי ,כאילו על מצחך שהוא יעזור לך! ...אה ,יש לי אח שעובד
כתב ,אל תעשה לו מאומה ,כי לא יוטב לך! במשרד סמוך למשרד הממשלה ,ויש לו
נתייראתי להרע לך ,אני סוגר את התיק, שם חבר טוב ,תתקשר אליו שהוא יעזור
ואתה תתפלל להקב"ה שלא נתוודע הדבר לך!...
לכלום ,לחיים ולשלום! כי הפראטעקציע
היותר גדול שיהודי יש לו ,הוא אצל וציית לכל העוזרים שלו ,והתקשר אל
הקב"ה! כל הקשרים.
ביום אחד חושב לעצמו" :רבוש"ע,
אתה יודע כל החוקים ,הפראטעקציע
לקבל גליון זה או שאר הגליונות מהמערכת תפנו ל:
gilyonospm@gmail.com
ז
אור לנתיבתי
שעורין של תורה
דופן סוכה :צריך להיות גבוהה י' טפחים ,שהוא לשיטת הגרא"ח נאה לפחות
33אינט"ש ,ולשיטת החזו"א לפחות בערך 39אינט"ש.
סוכה קטנה :הוא ז' טפחים על ז' טפחים ,שהוא לשיטת הגרא"ח נאה
לפחות 23על 23אינט"ש ,ולשיטת החזו"א לפחות בערך 28על 28אינט"ש.
שדרו של לולב :מלבד העלים היוצאים בראשו ,צריך להיות גבוהה ד'
טפחים (כשיטת הרמ"א שהוא ד' גודלים) שהוא לשיטת הגרא"ח נאה 13אינט"ש
ולשיטת החזו"א קרוב ל 16 -אינט"ש[ .בדיעבד באין ברירה יש לסמוך על שיטת רבי
טרפון שהטפחים הם פחות קצת ויוצאים להגרא"ח נאה בגובהה של 11אינט"ש ולחזו"א 13
אינט"ש ואין לסמוך ע"ז לכתחלה].
הדס וערבה :צריכים להיות ג' טפחים ,שהוא להגרא"ח נאה 9.65אינט"ש
ולהחזו"א 12אינט"ש[ ,וכדלעיל בדיעבד גדול באין ברירה יש להקל על גובהה להגרא"ח
נאה 8אינט"ש ולהחזו"א 10אינט"ש].
אתרוג :שיעור גודל אתרוג קטן הוא כביצה (שו"ע תרמ"ח סעי' כ"ב) וכתב
בביאור הלכה דנכון לבעל נפש להדר לכתחלה אחר אתרוג שגדול כשני ביצים,
[ובזמנינו שב"ה בקל יכולים להשיג אתרוג מהודר כשיעור שני ביצים יש להחמיר יותר ,אבל
בכל אופן מותר לברך על אתרוג שאין בו רק כשיעור ביצה] ,ושיעורו תלוי בנפח ,דהיינו
כמות המים הנשפכים כאשר מכניסים את האתרוג בהם ,לשיטת הגרא"ח נאה
הוא 2.03אונ"ס ולהחזו"א 3.53אונ"ס ,ולמעשה צריך האתרוג להיות קצת גדול
מזה ,א' מטעם דאם נצטמק האתרוג באמצע יו"ט ועמד על פחות מכשיעור
האתרוג פסול ,משום שאינו הדר (ביאור הלכה תרמ"ח ד"ה פסול ,וכתב ,דאם אין לו אחר
יטלנו בלא ברכה) ,ב' שהרי י"א דהפיטמא והעוקץ אינם בכלל השיעור( ,תורת ד'
מינים סימן כ"ו א).
אין שיעור לאורך ורוחב האתרוג דבכל במקום שלא נזכר שיעור אורך ורוחב
מצטרף האורך להרוחב ,וגם שהרי ביצים בינונים יש ביניהם שהם ארוכים יותר
ויש שעבים( ,שו"ת מהרש"ם חלק ב סימן קכט).
שעור ד' אמות [כגון לענין בית לחיוב מזוזה] להגרא"ח נאה 6.30פי"ס ולהחזו"א
הוא קרוב ל 8פי"ס.
ליל ראשון של חג:
צריכים לאכול מדאורייתא בסוכה לילה ראשונה לכתחלה [כדי לצאת כל
הדיעות] יותר מכביצה פת ובדיעבד להרבה פוסקים יוצא באכילת כזית פת בתוך
שיעור אכילת פרס ,שהוא לשיטת החת"ס שני מינוטין ,וי"א ד' מינוטין ,וי"א ט'
ח
מינוטין( ,שו"ע סימן תרל"ט סעי' ג' ונו"כ) ,ולא יאכל עמו דגים שהרי צריך לאכול
הפת בזה השיעור ,וגם אין להפסיק בדיבור מתחלת אכילת המוציא עד תשלום
אכילת כביצה( ,כה"ח תרל"ט נ).
כוונת מצוות סוכה
מי שרוצה לקיים כל השיטות בענין כוונת המצוה בסוכה" ,צריך לכוין" בשעת
אכילת קצת יותר מכביצה פת [שהוא השעור אכילת קבע שחייב בסוכה] (עיין מט"א
תרכ"ה נא ואלף למטה שם):
"הנני מכוין בישיבת סוכה זו ,לצאת חובת מצות סוכה ,כאשר צונו הבורא ית"ש,
שצונו לישב בסוכה ,וטעם מצוה זו כתוב בתורה ,שהוא זכר ליציאת מצרים ,וגם זכר
לענני כבוד ,שהקיפן עלינו במדבר ,להגן מן השרב והשמש".
ובדיעבד יצא אפילו לא כיון רק לצאת המצות עשה מן התורה לישב בסוכה
(משנ"ב תרכה א) ,ויש פוסקים דס"ל דבמצות סוכה אם לא כיון טעם המצוה אפילו
בדיעבד לא יצא ,ואם לא כיון צריך לחזור ולאכול כזית פת (ב"ח ,בכורי יעקב ,דרך
פקודיך הקדמה א אות ה' ועוד) ,ע"כ ראוי לכל אחד קודם קידוש ללמוד עם בני ביתו
כוונת המצוה כנ"ל ,ובזה יוצא ידי כולם.
אם באמצע הסעודה או אחר הסעודה ראה שהשלא"ק הי' סגור בשעת קידוש
ואכילת המוציא ,צריך לחזור ולאכול כביצה או כזית פת ,ולברך לישב בסוכה,
אבל קידוש ושהחיינו אינו צריך לחזור לברך (משנ"ב תרל"ט ס"ק מח).
אפשר לשמוע התשובות על כפתור.511 :
להתשובות בעניני שלום בית ,על כפתור220 :
להתשובות בעניני שידוכים ,על כפתור513 :
ט
גליון
מאמר :התיקונים הנעלים
שפועלים בחג הסוכות
יצא לאור
על ידי מערכת פנים
מאירות סיקסא
ב
שיעור הכנה לחג
הסוכות; התיקונים הנעלים
שפועלים בחג הסוכות
המצוה הוא לקיחה ביד ,ובזה מתקנין כל החושים חוץ מחוש הריח נפגמו מפגם עץ הדעת
חוש המישוש[ .ואע"ג שלא אסרה איתא בכתבי אריז"ל שבימים
רחמנא על אדם הראשון לנוגע בעץ מראש השנה עד אחר סוכות ,מתקנים
הדעת ,א"כ לכאורה למה נפגם חוש הד' חושים שנפגמו בחטא עץ הדעת.
המישוש ,מבאר מרן החתם סופר זי"ע חוש השמיעה נפגם במה ששמע חוה
שכיון שאדם הראשון אסר על עצמו בקולו של הנחש ,ואדם הראשון במה
ליגע בעץ הדעת ,קיבל הנגוע גדר של ששמע בקול אשתו .חוש הראיה נפגם
איסור דרבנן ואיסור דרבנן תורה שבעל במה שהעץ הדעת היה נחמד למראה,
פה היא ,וגם כן ניתן מסיני ,ויש איסור ונתפעלו בראיית העץ ,וכן כתיב וכי
דאורייתא מלא תסור ,וצריכין לקיימה, תאוה הוא לעינים .חוש המישוש ,נפגם
ולכן נפגם חוש המישוש]. במה שלקחה חוה את הפרי בידיה ,כמו
שנאמר ותיקח בידיה .חוש הטעם ,במה
חוש הראיה מתקנין ע"י מצוות שאכלו ונהנו ,בזה נפגם חוש הטעם.
אתרוג שהוא פרי עץ הדר ,וענין הדר אבל חוש הריח לא נפגם ,ולכן יהיה
ונוי יכולין להבחין רק על ידי העינים, משיח מורח ודאין.
ולכן תראו בהפוסקים שכל הפיסולים
בחודש תשרי מתקנים הפגמים מפגמי עץ הדעת
של הד' מינים מיתלי תליא ב'נראה ומבאר הרמ"ע מפאני ז"ל ועוד,
לעינים' ,רק אם יש להבחין בעינים אזי כיצד מתקנין את הפגמים בחודש
נפסל המינים על ידי פיסולים הנזכרים תשרי .חוש השמועה שנפגם מתקנין
בפוסקים כי בזה מתקנין חוש הראיה. ע"י המצוה של שמיעת קול שופר,
והברכה שמברכין הוא :לשמוע קול
חוש הטעם מתקנין על ידי
שופר ,כי המצוה הוא לשמוע דוקא ,וכן
שאוכלין י"ד סעודות בסוכות לרבי
כתבו הראשונים כי עיקר המצוה הוא
אליעזר ,ולחכמים על ידי אכילת יום
שמיעת הקול ,ובזה מתקנין הפגם של
ראשון של סוכות בתוך הסוכה ,שהוא
חוש השמועה במה ששומעין שמועה
לכולי עלמא מצוות עשה דאורייתא.
של מצוה.
ובימות המשיח יותקנו כל החושים ,כי
חוש הריח לא נפגם כלל ,עכתו"ד. חוש המישוש מתקנין במה
שמקיימין מצוות ארבעה מינים שהוא
על כל פנים ,רואין אנחנו עד היכן
מצוה של ולקחתם לכם ,הוא מצוה של
הדברים מגיעים על ידי המצוות שבחג,
לקיחה ומישוש ,כיון שנטלו יצא,
אנו מתקנין חטא עץ הדעת ,לכן צריכין
מקיימין המצוה בלי נענוע ,כי עיקר
ג
הושענא רבה מסבבין את הבימה ז' לעשותו בשלימות ,בשמחה .ולשם
פעמים עם הד' מינים ,כי מידת מלכות שמים.
כוללת את כל השבע מידות .שמיני
עצרת הוא למעלה מכל המידות והוא בחודש תשרי מתקנין הי' ספירות עליונות
ויתירה מזה ,הרמח"ל מביא:
כתר כביכול של הקב"ה ולכן ליכא שום
הקב"ה ברא עולמו בעשרה ספירות
מצוה מעשית ,רק 'והתהלכתי בתוככם',
עליונים ,חב"ד חג"ת נהי"מ [חכמה בינה
'אטייל עמכם בגן עדן' ,הקב"ה עם בניו
ודעת ,חסד גבורה ותפארת ,נצח הוד
משמחים ביחד ,בשמחה של מצוה
יסוד מלכות] .ובחודש תשרי מתקנין
שאנו בנים ועבדים למקום.
את הספירות העליונות.
בכל שנה העבודה הוא במקום גבוה יותר
וחידש הרמח"ל ,כי בכל שנה בראש השנה מתקנין ספירת
עושים שוב ושוב את אותו התיקן ממש, החכמה ,כדאיתא בלשון חכמינו ז"ל על
כי הוא משל למי שיש לו עץ עבה, תקיעת שופר שהיא 'חכמה ואינה
ורוצה לשברו ,לא יכה בכל פעם על מלאכה' .ובשעת שמיעת תקיעת שופר
מקום אחר ,רק יכה באותו מקום בדיוק מתקנין ספירות החכמה שנפגם בפגם
שוב ושוב ,עד שישבר .כן אנחנו עושים עץ הדעת.
שוב ושוב את אותו התיקון ,אבל בכל
שנה הוא במקום עמוק יותר ,במקום ביום כיפור מתקנין ספירת הבינה,
גבוה יותר ,בכל שנה תוקעין בהשופר, כי מתפללין חמשה תפילות מעריב
מתענים ומתפללים ביום כיפור ,יושבין שחרית מוסף מנחה ונעילה.
בסוכה ולוקחין הארבעה מינים ,אבל
ובסוכות מתקנין ספירת הדעת ,כי
הוא בהתעלות יותר ומדריגה עמוקה
על הסוכה כתוב בתורה :למען ידעו,
יותר .ותיקונים עמוקים יותר בפגם אדם
שצריך ליהות לאדם דעת ,ובדעת זה,
הראשון ובזה מבררין הטוב מרע.
מתקנין את הספירת הדעת שנפגם
ויש לבאר האיך מתקנין הפגם עץ בפגם עץ הדעת .ובכל יום מימי הסוכות
הדעת על ידי מידות הקדושים של מתקנין ספירה אחת משבע ספירות
השבעה רועים .על פי דאיתא בליקוטי האחרות ,ביום ראשון שהוא נגד
מוהר"ן ,הוא כותב דבר נורא :בסוכה אברהם ,מתקנין מידת חסד .ביום שני
באין האושפיזין קדישין ,שנקראין שהוא נגד יצחק ,מתקנין מידת הגבורה.
שבעה הרועים' .רועה' אינה 'שומר' ביום שלישי שהוא נגד יעקב מתקנין
גרידא ,רק מרעה את הבהמה בעשבים מדת תפארת .ביום רביעי שהוא נגד
ובמרעה וכדומה .ויש להבין ,אם משה מתקנין מדת נצח .ביום חמישי
האושפיזין המה רועים ,במה מרעין שהוא נגד אהרן מתקנין מידת הוד .ביום
אותנו ,מה מהנה אותנו הרועים. חמישי שהוא נגד יוסף מתקנין מידת
יסוד .וביום שביעי שהוא נגד דוד,
מתקנין מידת מלכות .ולכן ביום
ד
מגיעין לידי אמונה .כי אמונה הוא הוי"ה רק איתא בחז"ל – דברים שאי
במילוי אלפין. אפשר לאומרים רק אומרים מה שכתבו
– שאדם הראשון היה נכשל
וזהו מה ששואלין את הציבור: באפיקורסות ,מפני שסבר שאפשר
"צאן קדשים?" אתם הצאן או הרועה, ליקח מה שהקב"ה לא נתן ,זהו בגדר
וכי מבינים אתם שאתם רק מקבלים חסרון באמונה ,כי אדם לא לוקח
ואין לכם רק מה שהרועה – הקב"ה נותן מעצמו כלום ,מה שהקב"ה נתן זה הוא
לכם ,או חושבים את עצמכם ח"ו גם מה שיש לו .וכיון שלקח מעצמו זהו
בבחינת רועה ,על זה משיבין' :מה!' אנו בגדר אפיקורסת ,וזהו מה שאנו צריכין
חשובין מאומה ,וגם הוא מרמז לשם לתקן .ואח"כ באו האבות הקדושים והם
מ"ה ,שם של אמונה ,שיש לנו אמונה, היו שבעת הרועים ,ועשאו תיקונים
ואין בנו ח"ו האפיקורסות שיוכל לקבל באמונה ,על ידי הנסיונות שהיה להם
מה שאין הקב"ה נותן לנו. בעניני אמונה ,ואמונה זו מביאין הם לנו
בהסוכה ,בכל יום מימי סוכות ,מביא כל
ובפרט באלו הימים ,אחר שקיימו אחד מהאושפיזין את מדריגתו בענין
כל המצוות רבות של חודש זה ,תקיעת אמונה .ואפשר לומר כי על ידי מידתם
שופר ,ועינוי ביום כיפור ,ישיבה בסוכה, במדריגת אמונה מתקנים את הפגמים
ד' מינים וכו' וכו' ,יוכל לגנוב בלבו של שבי' ספירות שהמה חסרונות בעניני
אדם איזה גיאות וגדלות ,לזה חוזרין אמונה ,ודו"ק.
שוב ושוב 'מה' 'מה' ,אין אנו חשובין
לכלום .אנו נשארין הצאן קדשים של ובזה יובן המנהג ישראל ,בשעת
הקב"ה ומלאין באמונה ,אנו רק מקבלין שמחת בית השואבה ,שצועקין' :צאן
מהקב"ה ומהשבעה רועים ,אין אנו קדשים' וציבור עונה' :מעע' .וי"ל
הרועה אנו רק הצאן קדשים ,ולכן הכוונה ,כי 'מעע' מרומז לשם מ"ה,
צועקין מה. [הפירוש של 'מה' הוא מאומה ,כלום,
אבל שם מ"ה מרומז לשם הוי"ה במילוא
והכח של אמונה ,זהו מה שמביאין אלפין ,כזה :יו"ד ה"א וא"ו ה"א בגימטרי'
לנו השבעה רועים ,ובזה צריכין מ"ה].
להעמיק.
ונקדים מה שכתב החיד"א ז"ל
האדם צריך לסבול את עצמו ואת עבודתו
במקום אחר כתב הליקוטי מוהר"ן צוית צדק עדותיך ואמונה מאד .אמונה
בשם הרמ"ק ,כתיב הדבקו במידותיו, נרמז בתיבת 'מאד' שהוא גימטרי' מ"ה.
שצריכין לדבק במידותיו של הקב"ה, כי אמונה יש לה שייכות לשם מ"ה .ועוד
ונאמר זה קלי ואנוהו' ,ואנוהו' נוטריקון כתב החיד"א ז"ל על הפסוק :בטח בה'
'אני' 'והוא' ,שצריך להיות דומה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה' .בטח'
להקב"ה .ולפי דרכו של האריז"ל גימטרי' י"ט ,וצרפו עם הוי"ה ,שהוא
מחשבין את הי"ג מידות רק משם 'א-ל', גימטרי' כ"ו ,וביחד באים למספר :מ"ה,
על ידי זה :שכן ארץ ורעה אמונה .בזה
ה
ובעצבות .הוא רוצה לייאש עצמו וב' שמות הוי"ה הראשונות אינם
מעבודת השם. מהחשבון.
כתב רבי נחמן זצ"ל ,אזי יש החיוב בין הי"ג מידות כתיב :נושא עון
לדבק עצמו במדתו של הקב"ה של ארך ועובר על פשע ,וכיון שצריכין לדבק
אפים .יש לך רוגזא על היצר הרע ,יש במידותיו ,לכן כמו שהקב"ה מעביר על
לך רוגזא על עבודתך .מאריך אפך ,עוד מדותיו כן צריך האדם ליהות מעביר על
יהיה זמן שתתגבר עליו ,אל תתייאש, מה שפשעו נגדו ,וכתיב גם כן ,ארך
אל תתייאש מעבודתך ,תתחיל בכל יום אפים ,שאם אדם חטא ח"ו ,ויש רוגזא
מחדש ,אל תעמוד מלעבוד ,עשה עוד מהקב"ה עליו ,אזי הקב"ה מאריך אפו
מעט ועוד מעט ,ולבסוף תצליח דרכך. אולי ישוב ,וגם שולח לו יסורים
שיתעורר מזה לשוב .והקשה הרמ"ק
בעבודת זריעת זרע באדמה ,איתא מה שייך זה אצל אדם ,לכאורה האדם
בחז"ל שיש י"א מלאכות עד שרואין אין לו לילך לישן עד שיסיר כל כעס
תבואה .וחוץ מזה צריך לגשמים ,והרבה מאף אדם .וארך אפים ,פירש ,כי יש לו
סייעתא דשמיא צריכין עד שרואין אף ,אך מאריכו ,ולכאורה אסור להיות
ברכה במעשה ידיו .וגם צריך סייעתא בכעס כלל .צריך ליהות מוחל על
דשמיא שלא יניח תבלין יותר עלבונו ,וא"כ למה כתב בתוך המידות
מהשיעור ,או פחות מהשיעור ,וגם שלא שהאדם צריך להידמות אליה ,ארך
ישרוף התנור את כל עמלו .סוף דבר, אפים.
צריך עבודה ויגיעה רבה עד שיוכל
לאכול מיגיעת כפו. ותירץ הליקוטי מוהר"ן ,שהעבודה
של ארך אפים ,הוא בעבודת האדם
וכמו כן הוא לענין עבודת ה' ,צריך בעצמו ,שיאריך אפו על עצמו ועל
ארך אפים לעבוד ביגיעה עד שתראה עבודתו .לדוגמא ,מתחילין עכשיו שנה
פירות .הרבה יגיעה צריך להשקיע ,וחוץ חדשה ,ומקבלין קבלות חדשות,
מזה צריך לצפות על גשמי ברכה ולמעשה מוצא האדם את עצמו ,שהוא
משמים ,דהיינו על סייעתא דשמיא, עומד על המקום מדויק ממה שהיה
שיעזור לו השי"ת שיצליח בעבודת ה'. בשנה שעברה.
ואמונה זו מביאין לנו השבעה בחודש חשוון ,הוא נכנס לחנותו,
רועים ביום טוב זו ,חג הסוכות. או למקום העבודה ,ויש לו בדיוק אותו
הקשויים בשמירת עינים וכדומה.
אין להתייאש כי לבסוף יהיה טוב ויתוקן הכל
במדרש (ויק"ר פ"ל מ"ג) ד"א נסיונות לדבר לשון הרע .רוצה ללמוד
ולקחתם לכם ביום הראשון הה"ד פנה שיעוריו ,והיצר חוזר כל הבלבולים
אל תפלת הערער ולא בזה את תפילתם, שהיה לו בשנה שעברה .אזי נשבר לב
שנצחו ישראל בדין ונמחלו עונותיהן האדם ,נופל שוב במרה שחורה
ו
לסולייתה ,מ"מ צריכה שמירה גדולה וכו' ,וא"ר אבין אין אנו יכולין לעמוד על
לבל תגרום ליאוש הנורא ,שהוא גרוע אפיו של דוד ,פעמים שקורא עצמו עני,
מהכל ,ועל זה בא ר' אלכסנדרי ופירש פעמים שקורא עצמו מלך ,הא כיצד
סיפא דקרא ,כי יעטוף ,שפירושו בשעה שהיה צופה ומביט שצדיקים
שמצפה ושומר לסוף מלאכתו .וכן דוד עתידין לעמוד ממנו ,כגון אסא וכו' היה
המע"ה בכל עת שהביט בשפלותו קורא עצמו מלך וכו' ,ובשעה שצופה
ושרשעים יוצאין ממנו ,הביט נמי לסוף רשעים יוצאים ממנו כגון אחז מנשה
כל המעשים ,ומה תהיה אחרית דבר אמון ,היה קורא עצמו עני ,שנאמר,
שעתיד לעמוד ממנו מלך המשיח ,והוא תפלה לעני כי יעטוף .ר' אלכסנדרי פתר
יתקן את כל העולם ובימיו יתקיימו כל קרי' בפועל הזה ,מה פועל הזה יושב
היעודים הטובים ,ומובן שזה היה לו ומשמר לכשיפליג מלאכתו קמעה
למשיב נפש להחליף כח ,וללבוש עוז וילקישנה בסוף ,כד"א והיו העטופים
ותעצומות בעבודתו עבודת הקודש". ללבן וכו' ,והמדרש דורש ביאור.
הרי לן כי דוד המלך החזיק עצמו ומבאר בספה"ק שם משמואל
למלך ,לא מפני גדלותו ,רק מפני שיהיה (סוכות שנת תרע"ו)" :דהנה דוד המע"ה
לו בנים כשרים והגונים ,ואם מביט על היה מוצא תמיד חסרונות בנפשו
בניו ,סיבה זו בעצמה שבר לבו ,כי יהיה כמשפט השלמים ,שכל מה שהם
לו גם כן בנים רשעים ,היה קורא את צדיקים יותר נדמה בעיניהם שלא עשו
עצמו עני ,שפל אנשים .ובמה סוף כל כלום ,והיה בעיניו חרפת אדם ובזוי עם,
סוף החזיק את נפשו? כי לבסוף יהיה מה גם להיות מלך ישראל ,משיח אלקי
ממנו אך בנים טובים .וכמו שפועל יעקב ,בודאי לא מצא את עצמו ראוי
שאפילו יש לו קשויים בשעת העבודה, לזה ,ע"כ לא הרהיב עוז בנפשו לקרוא
אבל לבסוף יגמור ארון נאה ומתוקן .כך א"ע מלך ,אך בשעה שהיה צופה ומביט
חיזק דוד המלך את עצמו ,כי לבסוף שצדיקים יוצאים ממנו ,היה תולה
יבוא משיח ויתקן העולם ,וזה יהיה המלוכה בזכות בניו ,וע"כ אז דוקא קרא
מבניו. א"ע מלך .ולהיפוך נמי כשהיה צופה
שרשעים יוצאין ממנו היה תולה
מסיים השם משמואל" :ובאמת זה החסרון בעצמו ,שמחמתו ובשבילו הם
לימוד גדול לכל איש ואיש ,שעליו רשעים ,וע"כ היה אז קורא את עצמו
לזכור היטב מה יהיה סוף כל המעשים, עני ,שפירושו שפל ,שהיה בעיני עצמו
ומה עתיד להיות ממנו ,שאף שכעת שפל שבאנשים".
איננו ראוי ,מ"מ סוף כל סוף עתיד
להזדכך ע"י סיבות שונות ,או ע"י "והנה מדה זו להיות בעיני עצמו
גלגולים ,עד שעתיד לאשתאבא בגופא שפל שבאנשים ,האומנם שהיא מדה
דמלכא ,וזה נותן עוז ותעצומות, טובה שאין כמוה ,כמו שאמרו ז"ל
להחזיק בעבודת ה' ,ולא ירף" ,עכלה"ק. (ירושלמי פ"א דשבת ה"ג) מה שעשתה
חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב
ז
אין התיבה קולטתו .והיא כמו ארץ בראש השנה תקעו והריעו
ישראל שנאמר בה (ויקרא י"ח כ"ח) בשופר ,יום כיפור בכו ושברו את הגוף
כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם ,שא"י בעינוי התענית ,ונשברו ליבות בני אדם,
אינה מקיימת עוברי עבירה ,אלא ששם עד שחושבין שליכא תקנה לנפשו ,אזי
הוא בפועל ,וכאן הוא בפנימיות". בבוא סוכות ,אמר הקב"ה ולקחתם לכם
ביום הראשון ,כגבור שניצח במלחמה,
ההוכחה אם הסוכה קולטתו היא לפי ערך הקורת רוח מזמר פסוקי הלל ,ולמה ,כי לבסוף אחר
"וע"כ באה מצות סוכה אחר
ראש השנה ויום כיפור ,דע לך כי יש לנו
יוהכ"פ ,שנטהרו נפשות ישראל בהכרח
נשמות קדושות ,ובאין לסוכת כל אחד
ברב או במעט ,ואז אפשר לסוכה לקלוט
ואחד האבות הקדושים השבעה רועים,
אותם .והסימן לזה :כי מי שהסוכה
וזה מראה שאנו מתקנין החטא של אדם
קולטתו הוא מוצא קורת רוח מאד מאד
הראשון ,בכל אופנים שזכרנו לעיל ,וזה
בסוכה ,ולהיפוך ח"ו מי שאין הסוכה
הוא הוכחה גמורה שלבסוף נהיה
קולטתו אינו מוצא בה קורת רוח .וזה
קדושים וטהורים ,אנו עושין תיקונים,
לאו לכל אדם בשוה ,אלא מי שמוצא
ויהיה לנו בודאי תיקון לנפשינו .וזה הוא
בה קורת רוח ביותר הוא לעד שקולטתו
חיזוק גדול לנפשינו בימים אלו בפרט,
ביותר ,ובאשר זה תלוי במחשבת הלב
ולכל השנה בכלל.
אינו גלוי וידוע אלא להיודע תעלומות,
והוא היודע ועד בזה" ,עכלה"ק. ובזה יובן קטע אחר מספה"ק שם
משמואל (סוכות שנת תרע"ג)" :בפייט
ולכן צריכין להכין את עצמינו
בסילוק ליום ב' :ואנכי היודע ועד כי
היטב בתשובה שלימה ,ובאמונה
עמי קיימו מצותי' (על מצות סוכה) .ויש
שלימה ,שיהיו ראוין ליכנס לסוכה,
להבין הלוא מצות סוכה היא בגלוי
והסוכה יקלוט אותנו ,אם אדם יושב
ובפרהסיא ,והכל רואין ,והכל יודעין,
בסוכה והוא מרגיש מרה שחורה ,או
ואין מי שיכול להכחישא ,ואפילו
שברון לב ,יש לו דאגות ,אם חם או קר,
אומה"ע יודעין מזה ,ומפורסם ביניהם,
הסכך ,השמש ,העננים ,הוא סימן שיש
ולמה צריכין שהקב"ה יעיד בזה".
לו עוד לעשות איזה תיקון ,כי הסוכה
אינה קולטת אותו .יהודי שיושב אין הסוכה קולטת את כולם
בשמחה בתוך הסוכה ,הוא סימן "ונראה כי אף שבפועל כולם
שהסוכה רוצה בישיבתו בה. מקיימים מצווה סוכה בשוה ,אבל אין
הסוכה קולטת את כולם בשוה ,והיא
דברים נוראים עד היכן הדברים כדמיון תיבת נח שכל הראוי להכנס
מגיעים. לתיבה ,התיבה קולטתו ,וכל שאינו ראוי
א אדרבה ,תנוח עצמך לישן בליל שני ,ותאמר לי
אח"כ ,אם תוכל לישן ,או המשוררים בסוכות
של כל השכנים אינם מניחים לישן...
ח
שיבנה הסוכה עם כל הקשויים ואף עם וכמו שהבאנו משל לזה מסוכת
עצי מציבות שיכתוב על דפנות הסוכה העני שנבנה מעצי המציבותב כי יתכן
"פ"נ – תנצב"ה" ,אבל הסוכה יקלוט
אותו ,וירגיש הרגשה נעימה .ויתכן
שישב בסוכה עשירה מאוד עם כל מעשה בעושר אדיר ,שבנה מדי שנה בשנה
ב
סוכה נהדרה ,בכל נוי שהיה אפשר בימים ההם,
מכוסה הריצפה עם סחורה יפה ,גגו מכוסה יפה
עם הרבה סכך ,הדפנות היו מציורת מעשה ידי
אומן .ובשעת הסעודה ,הוכנסו משרתיו מכל
ליל התקדש חג ,בא לו העני בתוך סוכתו ,הביא טוב אדונם ,כל מיני יינות וכמה מיני בשר ,אבל,
לשם סעודתו הדלה ,וקורא לילדיו ,ומתחילין היה חסר ה'שמחה' .היה שורה בתוך סוכתו
לרקד בשמחה עצומה ,ממש ,היה שמחה שלא איזה עצבות ומרה שחורה ,וגם קנטרו בני ביתו
ראו אצלו מימיו! זה עם זה ,וכמו שאומרים :לא היה מרגישין
העשיר לא האמין לצלצלי אזניו ,מה קרה? מאין בהאויר את ה'ושמחת בחגיך'.
המציא לעני עצים לסוכה? יצא מתוך סוכתו לאותו עושר ,היה שכן ,שהיה מהיפך להיפך,
העשירה ,דפק על דלת סוכתו של שכינו העני, עני ואביון נורא .ממחרת יום הכיפורים היה
והשחיר לו את עיניו ...ראה מכל הצדדים :פ"נ – נוהג ללכת מסוחר לסוחר ללקט עצים ,יתדות,
תנצב"ה ...אינו יודע באיזה עולם הוא נמצא, קצת סכך ,עד שהקים איזה סוכה לחג .אמנם,
ניגש לשכינו העני :מה קרה? במה בנית סוכתך? בליל סוכות ,וכן כל ימי החג ,היו מרקדין שם,
הסביר לו העני :התבונן ,העצים באים מבית מזמרין כל ניגוני שמחה ,ובפרט ניגוני שמחת
הקברות .אבל אסביר לך ,בסוכתך העשירה, בית השואבה ,ניגוני אמונה ובטחון ,וכדומה.
הדפנות אכן חיות הנה ,המה מציורת יפה מאוד, לדאבונינו ,העושר לא היה יכול לסבול את
הנחת נוי סוכה יפים .הכנסת מדורה להחם לך, אוירה של שמחה שמרגישין בסוכתו של שכינו
הכנסת צינור להביא לך מים בתוך הסוכה ,יש העני .כיצד ילדיו האומללים חיו ממש בלחם
לך מכל טוב! אבל בפנים ,האוירה הוא כבבית צר ,וקצת משקאות ומאכלים ,ולעומת זה,
הקברות ,ל"ע כבבית הקברות! אבל אצלי, הקדושה והשמחה הוא על דרגא גבוהה ,זהו לא
הדפנות אכן הם כבבית הקברות ,אבל האווירה, יכול העושר לסבול.
יש לה חיות! ואתם הדבקים בה' אלקיכם ,חיים ויהי השנה ,הכריז לכל אנשי העיר ,לכל בעלי
כולכם היום! מלא חיות! מלא תענוג! זהו: מסחר ,לכל השכנים ,שלא יעיז איש ליתן כלום
ושמחת בחגיך והיית אך שמח! לאותו העני ,בכדי שלא יוכל לבנות סוכתו .וכיון
כך אנו צריכין ליכנס בתוך החג הקדוש ,בשמחה שהוא היה הראש הקהל ,שכבר המליצו עליו,
עילאה! במנוחה עצומה! לשאוב שמחה מכל שהוא ה'מורה מורינו' שאפילו האב"ד מתיירא
רגע של החג! ולגרום מנוחה ושמחה אצל הבני - ממנו ...ולכן כולם שמעו לדבריו מחמת מורא,
בית. ולא נתנו להעני כלום.
לא כאותו שנים ,שהיינו גורמים אווירה לחיצה העני ראה שכבר הגיע ערב סוכות ,ואין לו אף
בתוך הסוכה ,מעירין כסדר את הילדים :הסוכה דף אחד ממה לבנות סוכתו הדלה .החליט בצר
מנענע! ...אל תיגע בנוי סוכה! ..לא זו הדרך! אל לו ,שילך לבית הקברות לחפש שם דפי עץ
תלחץ את הילדים .הנוי של היום-טוב הוא לבנות סוכות ...בא לו לחדר של החברה קדישא,
כשכל אחד מרגיש את עצמו כחלק מן היום- ומצא שם הרבה מציבות של עץ! מכיון שלבני
טוב ,חלק מן הסוכה ,חלק מן המצוה .תדברו עניים לא היה להם לשלם עבור מציבות של
מאמונה ,מישועות ,מעניני הודאה .בכל סעודה אבן ,היה מכינם דפי-עצים שבראש כתבו 'פ"נ',
וסעודה צריכין לזמר את מזמור לתודה ,וכל ומתחתיו 'תנצב"ה' ,ואם מת רח"ל איש עני,
ניגוני הודאה ועניני חסד של הקב"ה .לדבר החברה קדישא לקחו חד מן העצים ומלאו את
מ'אידישקייט' .להסביר להילדים שהשמחה של שמו ,ולכן היה להם מן המוכן הרבה מציבות
חג הוא קדושתה של החג .ובזה אווירה תאמרו כזה.
את ההלל ,תקיים מצוות ארבעה מינים .בשמחה אמר העני בלבו :כמה יהודים כבר יומתו במשך
והתלהבות עצומה .אין נפק"מ מתי נסתיים ימי החג? קיווה שלא יומתו אף אחד ,אבל
התפילה ,ואפילו נתאחר השעה .בלי נפקא מינה, בוודאי לא יומתו כל כך ,כפי כמות העצים
באיזה שעה הולכין לישן ,הכל לעשות במנוחה! המונחים שם .הלך ולקח כמות גדול של העצים,
בשמחה רבה ואמרו כולם ,לזמר אף בלב ,הפנים ובנה מזה סוכה .סוכתו היה נבנה עם הרבה
יהיה מאירות! דפי-עץ שעל ראש כל אחת מהם חרץ 'פ"נ'
ומתחתיו 'תנצב"ה'.
ט
ועובד את הש"י ,ואינו משגיח על עצמו ההנאות ,אבל יקנטרו את עצמם ולא
כלל ,וזוהי מעלה גדולה מאד .ומ"מ ירגישו שום תענוג בו.
הפגם צריך תיקון ,וע"כ צדיק כזה יוכל
להיות לפעמים שיצטרך ללכת לגיהנם, סוכה צריך להביא שמחה ונעימות
למרק ולתקן את הפגם .וצדיק גדול כזה ליהודי ,ואם אינו מרגיש ,אזי הוא סימן
הי' ריב"ז ,ע"כ אמר איני יודע באיזה שצריך עוד לעשות תיקונים .כי סוכה
דרך מוליכין אותי ,עכת"ד (של הרה"ק יוכל אך ורק לשמח ,וזה סימן אם
רבי אברהם המלאך זי"ע)". הסוכה קלט אותך.
"וכעין זה הי' יהודה ,שלא השגיח לא להעמיד מלעבוד לתקן הפגמים
בספה"ק שם משמואל (פר' וישב
על עצמו לתקן את הפגם ,רק לעבוד
שנת תרע"ב) הביא המדרש (מד"ר פ'
עבודתו צורך גבוה ,להעמיד אומה
פ"ה) :רשב"ג פתח ,כי אנכי ידעתי את
ישראלית קוראת בשם ה' .וזהו אורו של
המחשבות ,שבטים היו עסוקים
מלך המשיח שאינו משגיח על תיקון
במכירתו של יוסף ,ויוסף הי' עסוק
עצמו רק על תיקון ישראל" ,עכדה"ק.
בשקו ובתעניתו ,ראובן הי' עסוק בשקו
אכן עבר עלינו חודש אלול, ובתעניתו ,ויעקב הי' עסוק בשקו
סליחות ,ראש השנה ,עשרת ימי ובתעניתו ,ויהודה הי' עסוק ליקח לו
תשובה ,יום כיפור ,ועכשיו עומדים כבר אשה ,והקב"ה הי' עוסק בורא אורו של
בסוכות ,ומעט עומדין כבר אחר חג משיח .יש על זה הרבה פשטים ,והוא
הסוכות ,אל תעמוד ,ואל תביט אחריך: הביא פירש נוראה מהרה"ק רבי אברהם
אוי ,היכן היה נראה הראש השנה שלי, המלאך זי"ע.
היום כיפור שלי ,יום ראשון של סוכות
"איתא בגמרא (ברכות כח ):שרבן
שלי ,יום שני של סוכות שלי .לפעמים
יוחנן בן זכאי בכה ואמר איני יודע
מוצא האדם עצמו אשר בעיצומו של
באיזה דרך מוליכין אותי וכו' ,ותמוה ,כי
יום טוב היה חוטפין את הסעודה ,ומיד
ח"ו לומר שרבן יוחנן בן זכאי לא הי'
הולכין לישן ומשם קמו לתפלת שחרית
ממארי דחושבנאג .ואמר ז"ל ,שיש שני
ומשם לסעודה .וחושבין לעצמו :לא
מיני צדיקים ,יש צדיק אשר אם ח"ו פגם
למדתי היום די ,היצר כבר מצא אופנים
בדבר מה ,אינו זז משם עד שמתקן
הרבה ודרכים הרבה כיצד יוכל להעמיד
תיכף הפגם .ויש צדיק עוד גבוה מזה
האדם מעבודתו הקדושה.
שאפילו אם ח"ו פגם בדבר אינו פונה
השם משמואל אמר ,שיש צדיקים מעבודתו לתקן את הפגם ,כי באותו רגע
שעומדים עצמן בכדי לתקן כל פגם, שהוא עוסק לתקן את עצמו ,הרי הוא
ומתקנין אותן מיד .אין לנו כח לעבודה עובד את עצמו ,אלא הוא הולך הלאה
זו ,יש לאדם רק הכח לילך הלאה ,ואם ג ותו ,רבן יוחנן בן זכאי היה ממצילי הדור אחר
תירא ,שתקבל גהינם לזה ,אל תעמוד, החורבן ,כמה תקנות התקין רבן יוחנן בן זכאי,
תן לי יבנה וחכמיה וכו' וכו'.
י
חסידים ואנשי מעשה ,שאר האנשים ואפילו שתקבל גהינם .תלך להלאה,
היו רק עומדין ,ראו ,ושמעו .הקשה ואל תבט אחריך .יתכן שמכיון שלא
הג"ר נתן געשטעטנער זצ"ל בספרו תקנת את הפגם ,כדי שיהיה לך היכולת
להורות נתן ,שלכאורה האיך היו לילך להלאה ,תקבל עוד שכר על
החסידים ואנשי מעשה נכנסין ,וכי הפרישה מלתקן ,כי זהו גופא היתה
אמרו לשומר הפתח ,הניחו לי ליכנס עבודה בשבילך.
שאני מן החסידים ואנשי מעשה ,הרי
אם אמרו כן ,זהו סימן ברורה שאינם בדור זה ,עוד לא שייך העבודה
מחסידים ואנשי מעשה ,רק אנשי גאה. של העמדה לצורך תיקונים ,צריכין
לילך ולילך להלאה בלי חשבונות ,לנו
ותירץ ,כי גם בבית המקדש היה נאמר העבודה של לילך בלי חשבונות,
כעין הסוכה וארץ ישראל ,הנזכר לעיל העבודה לעמוד ולתקן ואח"כ עוד
שלא קלטו כולם .כי מי שהרגיש בעצמו להמשיך לעבוד זהו נאמר רק לאנשים
בנפשו שאינו יכול להתאפק מלרקוד, גדולים.
והתחיל מאליו לרקוד ,אזי ידעו שהוא
מחסידים ואנשי מעשה ,ולכן הכניסו ולכן ציווה הקב"ה שתיכף אחר
אותו להריקודין. ראש השנה ויום כיפור .תשב בסוכה,
ושימח בו .ואם תאמר מי יימר שכבר
ובזה מבאר מאמר הלל הזקן :אם מוכן אני לשמוח בסוכה? אולי צריך אני
אני כאן הכל כאן .כי הלל תמה בנפשו עוד כמה ימים להכין עצמי ,אולי צריך
האיך רוקד הוא כל כך עד שאין לו אני עוד מעט לתקן?
מעצור לנפשו ,הלא ידע כי אינו מן
החסידים ואנשי מעשה .אך במקום התירוץ הוא :לא ,עבודתינו הוא
המקדש התחילו לרקוד ,ולא היה לילך להלאה ,תגמור! עשית ככל
צריכין לאמור מדעת עצמו אם הוא המצוה ,שמעת שופר ,דפקת על חטא,
חסיד או לא ,והיה כמו בעל תפילה, עכשיו קנה לך ארבעה מינים ורקוד
שאומר להגבאי ,כי יוכל להתפלל בכי בסוכה!...
טוב ,אין זה גאווה ,רק זהו חוש שיש לו,
כן היה הילל אומר :אם אני כאן הכל כמו כן ביום שמחת תורה ,האדם
כאן ,כאן אין אני צריך לומר מדעתי חושב לעצמו :וכי למדתי כל כך הרבה,
שאני חסיד ,כי רואין כולם שאני איני עד שאשמח עם התורה? למדת! עכשיו
יכול לעצור בנפשי מלרקוד .והיה רוקדים! הלך להלאה.
התפשטות הגשמיות ,שלא אוכל לפתות
וכן צריך לדעת בכל אורך השנה.
שום אדם ,שאיני איש חסיד .רק
ברחובות אני יכול להנהיג עצמי אויר ביהמ"ק עורר וגילה הפנימיות
בעניוות .ובבית המקדש יצא האמת, כתב הרמב"ם כי לא כל אחד היה
והנשמה. יכול לרקוד אצל שמחת בית השואבה,
רק גדולי חכמי ישראל הסנהדרין זקנים
יא
אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא צריך לשמוח מפנימיות אויר הסוכה
ימחול לו" ,לא היה בבית המקדש שלט ולעניננו ,כשנכנסין בסוכה ,אין
עם תיבות אלו ,רק אמרו כן מעצמן. השמחה יתעורר על ידי אכילת בשר
ושתיית יין ,בודאי צריכין לזה גם כן ,כי
פקודי ה' ישרים משמחי לב ,על זהו ממצוות שמחת יום טוב ,אבל
ידי היציאה מדירת קבע בתוך דירת השמחה צריך להיות מפנימיות אויר
עראי ,יצאו מכל הגשמיות ,אל פנימיות הסוכה .אנו עושין תיקונים לפגם עץ
הרוחניות ,עד שתאמרו מעצמן דברי הדעת ,ומבררין הטוב מן הרע ,ועל ידי
תורה ,ודברי אמונה ובטחון. זה ,האדם רוקד מעצמו ,שמח מעצמו,
יהיה בבחינת נכנס יין יצא סוד,
התפשטות הגשמיות ,כמו "אלו ואלו
יב
