טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — סוכות (2026-09-21)

0 || 8:15חלק'
תורהשמחתחמישי
הסוכות|-המולד יום
לרגליוםחגחמישי-שישי מוגדל
גליוןמברכים
| שבת
טיב ה˜הילה
שבת מברכים אב | ר"ח בס"ד
סוכות
ט"ו תשרי תשפ"ז
◄ הזמנים לפי אופק ירושלים ►
זמני הדלקת הנרות ומוצ”ש
יו"ל ע"י ˜היל˙ ˘ב˙י בבי˙ ד' 5:56 הדה"נ
בנ˘יאו˙ מורנו ורבנו הרה"ˆ
7:07 מוצש"ק
7:43 ר"ת
רבי גמליאל הכהן רבינובי˘ ıליט"א סוף זמן קריאת שמע ותפילה
סוז"ת א' 10:00 סוזק"ש א' 8:45
>הבנין סוז"ת ב' 10:30 סוזק"ש ב' 9:30
כי 500
גליון מס':
לצאת ידי חובת זכר לענני כבוד ,כי ענין זה הוא
זכר לענני הכבוד
התכלית העיקרית בכל קיום מצוה זו ,לזכור
מצות סוכה היא זכר לענני כבוד שהיו על 854
בסוכות
שאנו עושים הכל כענין ענני כבוד שיהיה כל
מעשינו לשם שמים בכל עת וזמן ובכל עשיה ישראל ארבעים שנה בלכתם במדבר כשאדם
הכל יהיה נעשה על פי ה’. יושב בסוכה הוא מקיים בכל רגע מצוה של
הושבתי
הישיבה בסוכה -מצוה
בסוכות תשבו – כי בסוכות הושבתי את בני
בכל רגע שאנו יושבים בחג הסוכות תחת עצי
ישראל. >המערכ>>ת
כאן הבן שואל ,איזו מצוה קיימו ישראל במשך
הסוכה אנו מקיימים מצות עשה מדאורייתא- .
אאמו”ר הגה”צ זצ”ל בעל מעדני השלחן היה
כל הארבעים שנים שהלכו במדבר תחת ענני • ושמחת בחגך •
הכבוד? ראש השנה כבר עבר ,גם יום כיפור חלף
אומר שמעלה גדולה יש בחג הסוכות יותר המצוה שקיימו ישראל במדבר היה מצות האמונה בה’ כל עבר ,ועכשיו הגיע חג הסוכות הנקרא
משאר המועדים היות ובכל רגע שהנך נמצא בסוכה יש הארבעים שנים הם קיימו את המצוה של על פי ה’ יסעו ‘זמן שמחתנו’ ,וכשם שביררנו כיצד
בידך קיום מצוה מדאו’ בין מי שיושב ולומד .או מי שאוכל ועל פי ה’ יחנו הם האמינו בה’ ובמשה עבדו וכל פעם לנצל את ימי התשובה ,כך אנחנו רוצים
או אפילו כשאין ישנים בסוכה הננו מקיימים בכל רגע שנצטוו היו נוסעים או חונים ,גם אז הם זכו לכל רגע של לדעת כיצד צריכים לנצל את ימי חג
מצות עשה מדאורייתא. מסע או כל רגע של חניה למצוה וענני הכבוד היו עבורם הסוכות ,והרי ידוע לנו המשל שמשלו
אמונה שלימה כמתנה בשביל שקיימו את המצוה של על פי ה’ יחנו ועל המושלים על מלך אחד שהודיע שביום
פלוני הוא פותח את כל אוצרותיו וכל
להבנת הדברים עשרת ימי תשובה .עליהם נאמר דרשו ה’ פי ה’ יסעו .מצוה זו קיימו ישראל במדבר בכל רגע גם בעת
בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב .ביום כיפור שהוא היום שישנו או אכלו ,כל רגע בזמן שהותם במדבר היה בקיום הרוצה יבוא ויטול ,כמובן שכל אחד
האחרון מהעשרה ימי תשובה .בו ביום מוחל לנו הקב”ה עשה של על פי ה’. רצה לבוא ולקחת כמה שיותר ,אבל
בהגיע היום הגדול וכל האנשים באו
וסולח לכל עוונותינו כמו שאנו אומרים בלשון הברכה:
הדברים עולים בקנה אחד עם דברי מרן החזון איש זיע”א מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל
על פי ה’
לחטוף מאוצרות המלך ,מצאו שם
כל מיני ההנאות שבעולם ,כל סוגי
באגרותיו שכותב שבכל דבר שהוא עושה הוא מתייעץ ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה .כי עצם יום הכיפורים
המנגנים ,וכל מיני אמנים שמקסימים
אצל השולחן ערוך ונושאי כליו .על פיהם הוא נוהג ועושה מכפר.
את עיני כל רואיהם בדברים נפלאים,
וגם הרבה מאכלים שכאשר רק מריחים מעשיו .בני ישראל בשהותם במדבר עשו הכל על פי ה’ הם הכפרה ביום כיפור שייך לאמונה .אדם צריך להאמין בכך
שאכן ביום כיפור הקב”ה מכפר לו על כל העוונות רק מי אותם אי אפשר לעמוד בפניהם ,וכמובן לא זזו ממקומם בלא שיהיה על כך ציווי וקריאה מאת ה’.
שכל אחד שהגיע למקום בכדי לחטוף כשנוהגים באופן זה זוכים לענני כבוד ,שתפקידם היה שמאמין בזה רואים עליו שינוי גדול בין לפני יום כיפור
אוצרות ,התעכב בין כל הדוכנים ושכח לסלק את כל הנחשים והעקרבים .הם ישרו את הדרך לבית הימים שלאחריו .כי המאמין בכפרת יום הכיפורים
לגמרי את מטרת בואו ,ורק מעטים והורידו והסירו את כל המעקשים והיה העקוב למישור .אינו ממהר לחטוא שוב וללכלך את נפשו ונשמתו
הצליחו להתגבר על כל הבילבולים כל הבלבולים והקליפות נעלמים אצל מי שעושה כל דבריו בעבירות.
על פי ה’ .כל גדולי ישראל בכל הדורות שנהגו והלכו בכל המציאות הנראית לעינינו שרובא דעלמא נוהגין במוצאי ולהגיע לאוצר המלך.
התורה אומרת ‘ולקחתם לכם ביום דבר וענין על פי ה’ זכו לענני כבוד שהלך לפניהם להאיר יום הכיפורים בדיוק כמנהגם בערב יום הכיפורים .זו
הראשון’ ,וחז”ל דרשו על כך‘ :ראשון להם ולהדריכם בדרך ישרה .לשרוף לפניהם את כל תוצאה ברורה והוכחה לכך שאנו לא מאמינים כל כך
טיב הנחשים הם הקליפות והסט”א תולדותיהם של הנחש שעצם יום הכיפורים מכפר והקב”ה מוחל וסולח לנו על לחשבון עוונות’ ,והרבה שואלים מדוע
כל עוונותינו .אילו היינו מאמינים בזה במאה האחוזים מסבירדעותהקדמוני.
נצרכת כעת ספירת עוונות? ההו
ה’קדושת לוי’ שאמנם בימי הדין חזרנו זה הלימוד והמוסר שצריכים אנו ללמוד מימי הסוכות ברור שלא היינו נשארים על מקומנו .ודאי שהיינו
ה דמהימנותא ימים בהם אנו משתפרים ומתחזקים הרבה בעבודת ה’ .והיינו יראים בתשובה ,אבל היתה זו תשובה מיראה ,הימים שאנו יושבים בצילא
יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין
אבל עכשיו חוזרים שוב בתשובה ,מקיימים זכר לענני כבוד .בימים אלו נדרשים אנו לעורר מחטאים עד יום ראשון של סוכות כמו שדורשים חז”ל אך
והפעם תשובה מאהבה ,והרי אמרו עצמנו שרצון השי”ת הוא שיהיו כל מעשינו לשם שמים ,ביום הראשון ראשון לחשבון עוונות.
תבואנה בהיכל מלך חז”ל שבתשובה מיראה מהפכים על פי ה’ ,יסעו או יחנו ,בכל דבר צריך לברר ולשאול
כעת ,אחר שאנו יצאנו זכים ונקיים מעוונות לאור האמונה זדונות לשגגות ,אבל בתשובה מאהבה הייטב בעיני ה’.
הזדונות נהפכים לזכויות ,ולכן עכשיו
שאנו מאמינים בה שנמחל ונסלח לנו כל חטאינו הרי שבא
חג הסוכות בה אנו זוכים להכנס בצלא דקודשא בריך הוא, וכל מעשיו יהיו לשם שמים צריכים לערוך שוב ‘חשבון עוונות’ ,כי
בגלל התשובה מאהבה נוספו הרבה
אנו יכולים להכנס לביתו של הקב”ה .כי נקיים אנו מכל לפני מתבונן היה השלחן מעדני בעל זצ”ל הגה”צ אאמו”ר
זכויות וצריכים לספור הכל מתחילה.
כל פעולה ,האם יהיה להקב”ה נחת רוח ממעשי ,כי זה חטא ועוון וראויים אנו להכנס להיכל המלך הקב”ה.
וזה בלבד, ה’ פי על מעשיו כל שיהיו ישראל איש של דרכו נכון שסוכות הוא חג מאוד שמח,
סוכ”ה בגימטריה שם הוי”ה ואדנ”י שעולים לחשבון צ”א.
וכך אנחנו אוהבים אותו ,אבל נזכור
כמו שנפסק בשו”ע (או”ח סי’ רל”א) שיהיו כל מעשיו לשם והסוכה היא צילא דמהימנותא .צל האמונה דומה הדבר
בשיחה ובשתיה, באכילה דעהו, דרכיך בכל כדכתיב ה’, שהמטרה האמיתית שלנו היא להמשיך
לסינר של האמא ,שהילדים נחבאים ונסתרים תחתיה .כך את התשובה שעשינו בימים הנוראים,
אנו בסוכה. לענני בימינו גם אדם יזכה זה באופן וברחיצה, ובהליכה
ועכשיו תשובה מאהבה ,וזה לא סותר כבוד שישמרו עליו וסייעו לו לילך בדרך ישרים.
בכתבי האריז”ל מובא שיש שש צדדים לסוכה בארבע בכלל את מצוות ‘ושמחת בחגך’ ,אלא
אדרבה ,כשאנחנו ממשיכים את דרך ואכן להלכה כשמקיימים מצות סוכה צריכים לחשוב רוחות ומעלה ומטה .וכל צד הוא כנגד שם אחד משמותיו
ולכוין לקיים מצות עשה של מצות סוכה ובנוסף יש לכוון
התשובה יחד עם השמחה ,בכך אנחנו
ניתן לשמוע את שיחותיו של מורנו ורבנו שליט"א ○ במספר מיוחד וישיר מראים לקב”ה שתשובתנו לא היתה רק
מן השפה ולחוץ ,ולא רק כדי שניכתב
באידיש ○ 073-2951321 :בלשון הקודש073-2951320 : טיב בספר החיים ,אלא מעומק לבבנו אנו
ההודעות שבים בתשובה ,ורצוננו לזכות לקרבת
אלוקים בכל זמן ובכל מצב.
עדכוני שיחות0534-100024 :
יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין (ע”פ‘ :טיב הפנינים’ סוכות )
א
של הקב”ה .לפי זה כשאנו נכנסים לסוכה אנו
לא כיון ,ואפילו אנסוהו לאכול ואכל יצא,
ומ”מ כדי שיעשה המצוה כתקונה ,יש
נכתב ע"י הר"ר מאיר רבינוביץ שליט"א
השלום בסוכות תשבו שבעת ימים כל
האזרח בישראל ישבו בסוכות ,למען ידעו
>הלכה למעשה דורכים על שם של קוב”ה.
הרה”ק בעל דברי חיים מצאנז זיע”א היה
לו לחזור ולאכול בכוונה ,ואם אינו רוצה דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני מתיירא מלהיכנס לתוך הסוכה ונימוקו עמו,
איך אני להיכנס למקום קדוש המלא בשמותיו
להתעכב שם יאכל בלא ברכה (מט”א סי’ תרכ”ה ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים ,שגם הלכות סוכה דיני ישיבת סוכה יתברך שמו .גם טלית מקיפה את האדם אך
סעי’ נ”ג). לפי דעת הפוסקים יש חיוב לפרש פסוק זה
כולו בפיו במצוה זו (בא”ח האזינו ס”ז).
.אכיצד מצות ישיבה בסוכה ,שיהיה שלא תחת רגליו של אדם בסוכה אנו דורכים
לא יעסוק בשיחה בטילה בשעת הסעודה .דאחר שיכנס לסוכה והשולחן ערוך אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל בכף רגלינו על שמותיו של הקב”ה בשביל זה
והכל מתוקן לסעדה ,אין לעשות שהות שבעת הימים ,בין ביום ובין בלילה ,כדרך צריכים אמונה תמימה שביום כיפור נתכפרו
.טיש מאנשי מעשה שמדקדקים על שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה ,וכן לנו כל עוונותינו ,לכן היה הרה”ק מצאנז זיע”א
אפילו בענין לימוד ,אלא יעשה קידוש מיד
עצמם שלא לשיח שום שיחה בטלה בסוכה אם ירצה לספר עם חברו יספר בסוכה, מתרץ עצמו שהוא נכנס לסוכתו בזכות מעשה
(מט”א סי’ תרכ”ה סמ”ד).
רק בדברי תורה ,ומכל שכן בשעת הסעודה,
.היש לו לענג את היו”ט בדגים ובשר דסוכתו צריך להיות כביתו כל השנה .ולפי הצדקה שהיה עושה כמפורסם שהיה מפזר
וראוי ונכון לעשות כן אם בני ביתו ואורחיו שקדושת הסוכה גדולה מאד ראוי למעט מעות רבים לצדקה.
ושאר המטעמים ויינות משובחים כפי
הם בעלי תורה ,ואף בעל הבית שהוא בה בדברי חול ושלא לדבר בה כ”א דברי
עושרו ויכולתו ,ואע”פ שגם בכל שאר יום על פי הדברים האלו ,נבין שבימי חג הסוכות
מיסב עם אשתו ובני ביתו ואין ביניהם קדושה ותורה ,וכ”ש שיהיה זהיר מלספר
טוב מצוה לאכל ולשתות ולשמוח ,מ”מ אנו קרובים הרבה יותר להקב”ה מעשרת ימי
דברי תורה ,עכ”פ יש להם ליזהר משיחה שם לשה”ר ורכילות ושאר דיבורים
בחג הזה יש לו לשמוח ביותר ,ולכן אומרים תשובה .כי בעשי”ת נאמר קראוהו בהיותו
בטלה ,וידברו מעסק החג הקדוש להודיעם האסורים ,ומ”מ כשצריך לדבר מעניני עסק
בתפלה ובקידוש זמן שמחתנו ,ומ”מ צריך קרוב .כאן בחג הסוכות אנו נכנסים בפלטרין
טעם מצוה זו כדכתיב למען ידעו דורותיכם לא יצא מן הסוכה בשביל זה ,דע”י עצם
ליזהר משחוק וקלות ראש ח”ו (מט”א שם סעי’ של המלך אנו בביתו הפרטי של המלך עצמו אנו
כי בסכות הושבתי את בי ישראל ,ומצות ישיבתו שם אף בעת דיבורו הרי הוא מקיים
ארבע מינים וכיוצא בדברים אלו של עונג
ס”ה). דורכים ועומדים על שמותיו וחוסים בצלו.
מצות ישיבה בסוכה (שו”ע סי’ תרל”ט ס”א ומ”ב
וגם שמחה של מצוה .אבל מי שהוא יושב כוונת המצוה ושעה”צ שם). ארבעת המינים -שמו של הקב”ה
ודומם לגמרי אין לו שכר טוב בשביל זה ,כי .ו“בסוכות תשבו שבעת ימים וגו’ כי כתב בספר יסוד ושורש העבודה (שער .ב בנוסף אנו מצווים ליטול ארבעה מינים
זה גורם בטול מצות שמחת יום טוב ,שעל בסוכות הושבתי את בני ישראל” -הם ענני האיתון פי”ב) וז”ל :על כל רגע ורגע ששוהה כשהארבעה מינים גם רומזים לשם הוי”ה .כל
ידי זה בני ביתו יושבים ודוממים כאבלים כבוד שהקיפם הקב”ה בהם לבל יכם שרב בביתו חוץ לסוכה על לא דבר הכרחי וכו’ מין רומז לאחד מאותיות שם הוי”ה ב”ה .כשאנו
ומנודים ,ומצטערים כי פה להם ולא ידברו, ושמש ,ודוגמא לזה ציונו לעשות סוכות עובר על מצות עשה מה”ת ע”כ .וכ”כ מנענעים את ארבעת המינים בסוכה או בבית
ואם הם המדברים והוא כאלם לא יפתח כדי שנזכור נוראותיו ונפלאותיו ,ואע”פ בסידור יעב”ץ וז”ל :על כל רגע שיהא בביתו הכנסת הרי שאנו מחזיקים בידינו כביכול את
פיו ,ה”ז דומה לאבל בין החתנים ,והרבה שיצאנו ממצרים בחודש ניסן ,לא ציונו בלי הכרע עובר בעשה ,ובכל רגע ששוהה קוב”ה ומנענעים בו לכל הששה צדדים.
חשו חכמים למניעת שמחת יום טוב ,וגם כי בסוכה מקיים מצות עשה ע”כ (ועי’ במנחת
ומלאה הארץ דעה
לעשות סוכות באותו הזמן ,לפי שהוא ימות
אין לו לעלות במעלות ומדות של חסידות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכות לצל ולא שלמה (ח”ב סי’ נ”ח) מה שהאריך בזה דלכאורה הוא תמוה
אם אינו מאנשי השם בענין שהוא נראה היתה ניכרת עשייתנו שהם במצות השי”ת, דמאחר והחיוב הוא משום תשבו כעין תדורו ,אם כן מאיזה בסוכות נאמר למען ידעו דורותיכם כי בסוכות
כגבר יהיר ,אלא יאחז מדה כמדתו הכל לפי ולכן ציונו שנעשה בחודש השביעי שהוא הושבתי את בני ישראל כי בסוכות יש את טעם יתחייב לישב בסוכה בכל עת ובכל שעה ,הרי גם בכל
מה שהוא אדם ,ועל כיו”ב אמרו כל השם זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו הבחינה הנפלאה של ומלאה הארץ דעה את ה’ ימות השנה דרכו לשהות מחוץ לביתו ג”כ ,ואם כי י”ל דיש
אורחותיו זוכה ומקבל פני השכינה (מט”א שם יש כאן בחינת דעת .ידיעה ברורה שאנו אוחזים בזה משום הידור מצוה ,אך קשה למה יחשב כעובר ממש
לביתו ואנחנו יוצאים מהבית לישב בסוכה,
סעי’ ס”ה). ממש בידינו וברגלינו את השי”ת כביכול מכל על מ”ע ,עיי”ש מה שהאריך הרבה בזה ,וכתב שם דעכ”פ
בזה מראה שהוא עושה לשם מצות השי”ת
.יהסוכה היא צילא דמהימנותא זכר זה אפשר לומר שכל הבא לעשות דבר שהוא רגיל לעשותו
(שו”ע סי’ תרכ”ה ס”א ומ”ב שם). הצדדים מסובבים אנו בשמותיו הקדושים ב”ה.
.זויכוין בישיבתה שציונו הקב”ה לישב לענני כבוד ,ולכן צריך ליזהר שלא ינהוג תמיד בבית ולא בחוץ ,וגם עכשיו אין שום סיבה שמונעתו
בה שחוק וקלות ראש (בא”ח האזינו ס”ט).
על כן צריכים אנו לעשות חשבון נפשנו שאך
בסוכה זכר ליציאת מצרים ,וגם זכר לענני מלעשותו בסוכה ,דשפיר חייב בסוכה מעיקר הדין של תשבו
כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מהשרב .אימצוה על כל איש ישראל להושיב לפני כמה ימים היינו מלאכים בחטאים ועוונות
והשמש ,וכל זה כדי לצאת ידי המצוה אשתו ובני ביתו עמו בסוכה ,להיותם טיב כעין תדורו ,ולא רק משום דבעידן ריתחא ענשינן על מניעת
עשה עיי”ש .ומ”מ לכו”ע בכל רגע שיושב בסוכה מקיים ה”ז
ופשעים וכעת זוכים אנו להיכנס להיכל מלך
כתיקונה ,אבל בדיעבד יצא אפילו לא כיון מסתופפים בצילא דמהימנותא לטהר
את נפשותם ולהודיע אליהם חסדי ה’ עם
ההודעות
רק לצאת ידי המצוה לבד (מ”ב שם סק”א).
מצות עשה וכמש”כ בסוכות תשבו שבעת ימים).
קידוש וסעודת הלילה
להיות אחוזים ואוחזים בשמותיו הקדושים,
משום כן צריך האדם להתנהג בהתאם להשוות
.חיש לכוין דעתו שהוא אוכל כזית או ישראל עמו ונחלתו תמיד כל הימים ,בעבור מעשיו למקום בו הוא נמצא .הנהגותיו של אדם
יותר מכביצה פת לצאת בו ידייו"רחובת מצות תהיה יראתו ואהבתו על פניהם לבלתי
גולדשטיין ש. עורך: | רבינוביץ יעקב ר' הרוחנית: הוועדה .גקודם שיכנס לסוכה ,יאמר לשם בחג הסוכות ובתוך הסוכה צריכים להיות
תחטאו (כה”ח סי’ תר”מ סק”ה בשם יפה ללב). תואמים לכך שהוא נמצא במקום ובבית המלך יחוד קודשא בריך הוא וכו’ ,כמו שציונו
אכילת לילה ראשונה בסוכה .ובדיעבד אם ה’ אלוקינו על ידי משה רבינו עליו הגדול.
>הלכה
לישב בסוכה של לויתן (שו”ע סי’ תרס”ז). יום הו”ר יש בו קצת דינין לפי שעדיין הדין תלוי עד יום
.איכתב השל”ה ראיתי בני עליה שמנשקין הסוכה השמיני עצרת לראות אם ישובו בתשובה ,וצריך ליזהר
בכניסתו וביציאתו ,וכן ד’ מינין שבלולב לחיבוב המצוה, לכוין האדם דעתו במאוד מאוד בתפלת יום הו”ר ובכל
ואשרי מי שעובד ה’ בשמחה.
שמיני עצרת – שמחת תורה
מעשיו ביום ההוא ,כיון שעדיין יש לו תקנה אז כי אח”כ
אין לו עוד תקנה כנ”ל ע”כ.
הלכות הושענה רבה
.ביליל שמיני עצרת אומר בתפלה ותתן לנו את .דנוהגים להרבות במזמורים כמו ביו”ט ,דהיינו למנצח .אביום שביעי שהוא הושענא רבה הוא גמר החתימה,
יום שמיני חג העצרת הזה ,ואם שכח ואמר את יום חג ונוהגים ישראל להיות ניעורים בליל ערבה (שו”ע סי’ תרס”ד
מזמור לדוד השמים מספרים ושארי מזמורים ,ואומרים
הסוכות הזה ועקר רגליו ,יש דיעות בין האחרונים אם ס”א ומ”ב שם).
מזמור לתודה ,ואין אומרים נשמת אלא ישתבח (שם).
צריך לחזור[ ,ולענין מעשה א”צ לחזור (הלי”ש פי”ב ס”ח ,מבית לוי)]. .הנהגו לקרות ספר משנה תורה (שער הכוונות).
.בכתבו הראשונים ז”ל שיש סימן בצל הלבנה בליל
ולכו”ע אם לא סיים הברכה צריך לחזור לותתן לנו (שו”ע .וביום הו”ר יקרא פרשת וזאת הברכה שמו”ת ,ואם הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה,
סי’ תרס”ח ס”א ומ”ב שם). קרא ביום שמ”ע לא הפסיד (מ”ב סי’ רפ”ה סקי”ח).
ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה ,כדי דלא ליתרע מזליה,
תקנו להרבות בסעודה ביו”ט האחרון של חג (מ”ב סי’ .גי .זצריך לנענע את הערבה קודם החבטה .ואח”כ חובט גם כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו ,ויותר טוב
להיות תמים ולא לחקור עתידות (שו”ע שם).
תקכ”ט סקי”א). בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלש ,ובשם
.דיאומרים ברכת שהחיינו בקידוש ,דשמיני עצרת האריז”ל כתבו דוקא על הקרקע ,ויחבוט ה’ חבטות ,וטוב .גכתב בספר שער הכוונות וז”ל :כי הנה עיקר הדין
רגל בפני עצמו הוא (שו”ע סי’ תרס”ח ס”א ובמ”ב שם). לחבוט תחילה על הקרקע ה’ חבטות ואח”כ על הכלים נידון ונגמר בחצות הראשונה של ליל הו”ר ,ואז בעת
.וטכתב הא”ר שיש להרבות בנרות בבהכ”נ בליל להסיר העלין ,וא”צ להסיר כל העלין (שו”ע סי’ תרס”ד ס”ד
חצות לילה נגמר החותם ,ואמנם עיקר הדין שנידון
שמחת תורה ויומו לכבוד התורה שמוציאין (מ”ב סי’ תרס”ט ובמ”ב שם).
העולם עתה הוא להימסר הפתקין שנחתמו בנעילת
סק”ד). .חי”א שהושענא שבלולב אע”פ שנזרקה אין לפסוע יוה”כ אותם שלא חזרו בתשובה כל הימים שבינתיים
.זטכתבו הפוסקים שבליל שמחת תורה יקרא הפרשה עליה ,וכן ערבה של הושענא אין לזלזל בה ולזורקה שמן יוה”כ עד הו”ר ,ונמסרין ביד השלוחים לפעול הדין
שנים מקרא ואחד תרגום של פרשת וזאת הברכה (שם ,ויש לאשפה ,ונהגו להצניע ההושענות לאפיית מצות ,כדי והמשפט למי שנתחייב ,אבל אע”פ שנמסרו הפתקים
לעיין דבמ”ב סי’ רפ”ה סקי”ח כתב דזמנו לכתחילה בהושענה רבא ,ובשו”ת לעשות בה עוד מצוה (שו”ע שם סעי’ ח’ ט’ ומ”ב ושעה”צ שם).
בידם לא ניתן להם רשות לפעול המשפט והעונש הכתוב
קנה בשם ח”א סי’ ט”ז האריך בדבר זה). .טכתב בספר מנורת המאור (קנ”ג) שמעתי שיש בערבה באותם הפתקין עד יום שמיני עצרת ,כדי לתת עוד זמן
.זימאוד מאוד יזהר בתפילות שמיני עצרת לאומרם של הו”ר סגולת שמירה למתכוין בה בסכנת דרכים, אל החוטאים שישובו בתשובה ביום ההוא של הו”ר ,ואם
בכוונה גדולה ,כי מלבד שכל תיקון של הימים מיום ר”ה והכל לפי כושר מעשיו וטוב כוונתו ,והבוטח בה’ בצל ישובו יחזרו לקחת הפתקים מהם ,ואם לאו אין עוד תקנה
עד שמיני עצרת הוא נשלם והכל תלוי ביום הזה ,עוד בה ש-ד-י יתלונן .ובספר יפה ללב כתב שהירא מפחד לילה בתשובה מאז ואילך ,ואע”פ שאמרו בזוהר כיון דנפקי
כי אין בכל אלו הימים יום רצון לה’ לשמוע ה’ תפילתו וחלומות רעים יניחם בכר תחת מראשותיו שישן עליו. פתקין מבי מלכא תו לא הדרי ,דיבר בהווה ,כי בלי ספק
בכל מה דצריך כיום הזה ,כמ”ש בזוה”ק ,וכל מה ששואל וכתב בספר ככר לאדן להחיד”א דה”ה כל הד’ מינים שמי שלא נתעורר לשוב בתשובה מעת נעילת יוה”כ עד
מהקב”ה מתקבל תפילתו ועושה בקשתו (מל”ח סי’ כ”ה מועילין לשמירה. הו”ר לא ישוב ביום ההוא ,וכיון שלא ישוב בו ביום תו לא
ס”א). .ייש נוהגין כשיוצאין מן הסוכה אומרים יה”ר שנזכה הדרי ,אבל ודאי שאם יזדמן מי שישוב ודאי שיקרעו גזר
| המשך בעמוד הבא |> דינו ויחזרו לקחת פתקא שלו מיד השלוחים וכו’ ,ולכן כל
ב
ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה מובטח לשונו ,ואידך פירושא זיל גמור. (דברים טז ,י) .ואילו בחג הפסח לא נזכר
לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם כלל לשון של שמחה .ומכאן אתה למד >ההתחזקות
שמח”. שמחת הגוף והנשמה שמצוות השמחה בחג הסוכות עולה על
גם יש לפרש את הכתוב בדרך רמז ,דהנה
בשנה רגילה ישנם שס”ה ימים ,ומתוכם
י”ז ימים של מועדים שיש בהם מצווה של
טעמים שונים נאמרו מדוע חג הסוכות
הוא זמן של שמחה יותר משאר המועדים,
והטעם הפשוט יש לומר ,שבחג הסוכות
כולנה ,והשמחה בזמן זה צריכה להיות
עשרות מונים משאר כל הזמנים .וזהו גם
הטעם שמכל המועדים רק חג הסוכות
זמן שמחתנו
שמחה ,ואלו הם :ח’ ימים של סוכות (ז’ של ישנו שמחה כפולה ,ברוחניות ובגשמיות, נקרא ‘זמן שמחתינו’ ,וכפי שאנו מזכירים
חג הסוכות הוא עיקר הזמן של שמחה
סוכות ועוד אחד של שמיני עצרת) ,ז’ ימים של פסח, שכן חג הפסח הוא בעיקרה שמחת הגוף, זאת בכל התפילות וקידושי היום של חג
ומשפיע שמחה לכל הימים
יום אחד של שבועות ,ויום אחד של ראש היות שבאותו הזמן יצאו בני ישראל הסוכות. שמחת הרגל
השנה (היום השני של ראש השנה אינו מן התורה). מעבדות לחרות ונגאלו משעבוד הגוף, כך כתב הרמב”ם מפורש בהלכות שופר על אף שהמצוה להיות בשמחה נוהגת
כעת ,אם תפחית י”ז ימים של שמחה מתוך ולעומת זה חג השבועות הוא שמחת וסוכה ולולב (פרק ח הלכה יב)“ :אף על פי תמיד ,בכל עת ובכל שעה ,כמו שכבר
סך כל שס”ה ימות השנה ,ישתייר בידך הנפש ,כי בזמן זה קיבלו בני ישראל את שכל המועדות מצוה לשמוח בהן ,בחג ביארנו בארוכה ,מכל מקום מצוה
שמ”ח ימים שאין בהם מצווה מפורשת התורה הקדושה. הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה, מיוחדת של שמחה ישנו במועדים
של שמחה .וזהו מה שבא הכתוב לומר שנאמר ‘ושמחתם לפני ה’ אלקיכם שבעת וברגלים ,שהתורה הקדושה ציוותה עלינו
לך ,אם תקיים את הציווי של ‘ושמחת אבל בחג הסוכות ישישו וישמחו ימים’ .וכיצד היו עושין ,ערב יום טוב להיות בהם בשמחה ,כדכתב הרמב”ם
בחגך’ כראוי וכנכון ,ובימי המועדים תגיל שניהם יחדיו ,הנפש שמחה היות הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים בהלכות יום טוב (פרק ו הלכה יז)“ :שבעת ימי
ותשמח כפי שהתורה הקדושה מצווה שעתה מתגלה שיצאו ישראל נוצחין מלמעלה ולאנשים מלמטה כדי שלא הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים
אותך ,אזי תזכה שיתקיים בך גם הכתוב וזכאין בדין של ראש השנה ויום יתערבו אלו עם אלו ,ומתחילין לשמוח טובים ,כולם אסורים בהספד ותענית,
בהמשך ‘והיית אך שמ”ח’ ,והיינו שתזכה הכיפורים ,אך גם הגוף שמח עתה, ממוצאי יום טוב הראשון ,וכן בכל יום וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא
להיות בשמחה גם בשאר שמ”ח ימות מפני שזהו זמן האסיף ,שמאספים את ויום מימי חולו של מועד מתחילין מאחר ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו,
השנה האחרים. התבואות מן השדה אל תוך הבית פנימה שיקריבו תמיד של בין הערבים לשמוח שנאמר (דברים טז ,יד) ושמחת בחגך וגו’”.
ומתמלאים האוצרות והאסמים .ועל כן שאר היום עם כל הלילה”. מעיקר הדין של שמחה בחג היינו צריכים
המתקת הדינים על ידי נקרא חג הסוכות ‘זמן שמחתנו’ ,היות להקריב קרבן חגיגה לפני השי”ת ולשמוח
השמחה בחג הסוכות שהוא שמחה כפולה ומכופלת ,שמחת זהירות מקלות ראש ושמחת כריסו בו לפניו יתברך שמו באהבה ובתענוגים,
נשלים את דברינו אלו במאמר נפלא אולם גם עתה כשחרבה בית מקדשנו לפיכך ,כותב ה’מטה אפרים’ (סימן תרכה סעיף הגוף ושמחת הנפש.
שהביא בספר ‘שם משמואל’ (סוכות תרע”ג – ובספר ה’חינוך’ (מצוה שכד מצות נטילת לולב) ותפארתנו ואין אנו יכולים לעלות סה)“ :יש לו לענג את היום טוב בדגים ובשר
תרע”ח) בשם אביו מרן בעל ‘אבני נזר’ זי”ע, וליראות ולהקריב לפניו קרבנות שלמים ושאר המטעמים ויינות משובחים כפי ביאר ,שהיות והתקופה הזאת הוא בלאו
דהנה בכל יום משבעת ימי חג הסוכות וחגיגה ,עדיין נותר לנו החובה לשמוח עושרו ויכולתו .ואף על פי שכל שאר יום הכי זמן של שמחה גדולה לישראל ,לפי
היו מקריבין בבית המקדש ארבעה עשר בשמחת הרגל ,והולך הרמב”ם ומפרש את טוב מצוה לאכול ולשתות ולשמוח ,בחג שהזמן הנוכחי הוא עת אסיפת התבואות
כבשים ,וסך כל הכבשים שהוקרבו במשך הזה יש לו לשמוח ביותר ,ולכן אומרים ופירות האילן אל תוך הבית ,ומדרך אופני השמחה ואת גדר המחויבים בה.
ימי המועד הגיע למספר הכולל של הבריות לשמוח בתקופה זו בשמחה וכך הוא כותב“ :אף על פי שהשמחה בתפלה וקידוש – זמן שמחתנו”.
האמורה כאן היא קרבן שלמים ,כמו שאנו אך יחד עם זה הוא מזהיר שלא להיגרר רבה ,לפיכך ציווה הקב”ה לעשות לפניו
תשעים ושמונה ,כתב על זה ברש”י (במדבר
כט ,יח) ,כי צ”ח הכבשים שהיו מקריבים מבארין בהלכות חגיגה ,יש בכלל אותה אחר החלק החומרי של השמחה ,וממשיך חג באותו העת ,בכדי לזכות את עמו
טיב
בחג הסוכות באו לכלות ולהמתיק את בלשונו“ :ואף על פי שהמצוה להיות ישראל ולהעלות את השמחה הגשמית שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו הכלהודעות
צ”ח הקללות המנויות בפרשת ‘כי תבא’ אחד ואחד כראוי לו .כיצד ,הקטנים נותן בשמחה ,מכל מקום צריך לזהר בהרבות אל הרוחניות ,שישמחו ישראל בו יתברך
שבמשנה תורה. מאנשי גולדשטייןבשמחה דקדושה.
ויש| עורך :ש.
רבינוביץ הרוחנית :ר' יעקב
ושלום. ראש חס להם קליות ואגוזים ומגדנות ,והנשים קונה שחוק וקלות
יו"ר הוועדה
וצריך להבין את הקשר שבין שני להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו ,מעשה שמדקדקים על עצמם שלא לשיח
הדברים ,מה השייכות בין צ”ח הקרבנות והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שום שיחה בטלה בסוכה רק בדברי
של חג הסוכות לצ”ח הקללות שבפרשת והיית אך שמ”ח תורה ,ומכל שכן בשעת הסעודה .וראוי שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין”.
כי תבא. כך גם פסק ה’שולחן ערוך’ (הלכות יום טוב ונכון לעשות כן אם בני ביתו ואורחיו הם בעת הזאת של חג הסוכות מושפעים
אלא אומר ה’אבני נזר’ ,שכל הסיבה תקכט ס”ב) להלכה ולמעשה ,שחובה גמורה בעלי תורה .ואף בעל הבית שהוא מסב עלינו ממרום מעיינות של שמחה וחדוה
שבאו הקללות על ‘שונאיהם של ישראל’ לקנות לצורך החג דברים המשמחים לכל עם אשתו ובני ביתו ואין ביניהם דברי מנהר היוצא מעדן ,שהלא התורה
אינם אלא בעוון שלא עבדו את השי”ת אחד ואחד מבני הבית כפי ערכו ,בין אם תורה ,יש להם לזהר משיחה בטלה רק הקדושה ציוותה עלינו לשמוח בימים
מתוך שמחה וטוב לבב ,כמו שכתוב שם זה במאכל ובמשתה ובין אם זה בכסות לדבר מעסק החג הקדוש להודיעם טעם האלה ,כמו שנאמר (דברים טז ,טו) “והיית
(דברים כח ,מה-מז)“ ,ובאו עליך כל הקללות מצוה זו כדכתיב ‘למען ידעו דורותיכם אך שמח” ,אולם רש”י על אתר ביאר נאה ומלבוש חדש.
האלה ...תחת אשר לא עבדת את ה’ כי בסוכות הושבתי וגו’’ (ויקרא כג ,מג) ,ומצות את מאמר הכתוב וכתב “לפי פשוטו
אלקיך בשמחה ובטוב לבב” ,לפיכך ארבע מינים וכיוצא בדברים אלו של עונג אין זה לשון ציווי אלא לשון הבטחה”, חג הסוכות – שמחה יתירה
יבואו עבודת צ”ח קרבנות הנקרבים דהיינו שהקב”ה בכבודו ובעצמו מבטיח ואם כי מצוות שמחת הרגל הוא מצוה וגם שמחה של מצוה”.
מתוך שמחה וטוב לבב בחג הסוכות השייכת בכל המועדים והרגלים ,אבל בפרט צריך לזכור ולשמח בימים האלה לנו שנהיה שמחים ,והיית אך שמח –
שהוא ‘זמן שמחתינו’ ,ויתקנו את כל יותר מהכל היא נוהגת בחג הסוכות ,את האומללים ומרי הנפש שלא שפר כפשוטו.
המצוות ועבודת השי”ת משאר ימות שהרי על חג הסוכות שנתה התורה עליהם חלקם ,לפקוח עין שגם להם יהיה ולא זו בלבד ,אלא כל מי ששמח באמת
השנה שהיו בלי שמחה ,וממילא בטלין הקדושה ואף שילשה את הציווי על לאכול ולשתות בהילולים די צרכם ,כי בימים האלה ,זוכה להמשיך עליו השפעה
ומבוטלין כל הצ”ח קללות שבאו בגין השמחה ,וכדלהלן :א .בפרשת ראה (דברים מי שמשמח רק את עצמו ושוכח מאותם של שמחה לכל השנה כולה ,כדכתב
חסרון השמחה. טז ,יד) כתיב“ :חג הסוכות תעשה לך וכו’ נדכאים ושבורי לב ,אין כל תועלת בכל כאן ה’אברבנאל’“ :והיית אך שמח –
אמור מעתה שבחג הסוכות ישנו המתקת ושמחת בחגך” .ב .כך גם כתוב שם (פסוק השמחה ששמח ,ואין זה שמחה של להבטיחו שאם ישמח ויגיל בחג הסוכות
הדינים לכל השנה כולה ,ומן הזמן הזה יהיה שמח וטוב לב כל השנה” ,ויותר טו)“ :והיית אך שמח” .ג .ובפרשת אמור מצוה כלל וכלל.
נשפעים נהרות של שמחה לכל ימות (ויקרא כג ,מ) כתוב“ :ולקחתם לכם ביום כדכתב הרמב”ם (פרק ו הלכה יח)“ :וכשהוא מכן כתב ה’אבן עזרא’ בפסוק זה מפורש,
השנה ,והחכם עיניו בראשו משקיע הראשון פרי עץ הדר וכו’ ושמחתם לפני אוכל ושותה חייב להאכיל (דברים טז) כי מי שיקיים את מצוות שמחת החג
לעת הזאת את כל כולו לבקש ולהתפלל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים כראוי יזכה להיות שמח לעולם. ה’ אלקיכם שבעת ימים”.
בדרך זה כתב גם בספר ‘פלא יועץ’ (ערך
להקב”ה אשר עוז וחדוה במקומו, הרי לנו ג’ פעמים שמחה בחג הסוכות ,האומללים ,אבל מי שנועל דלתות חצרו
שישפיע עלינו שמחה ורחמים מאלו בעוד שבחג השבועות לא נכתב שמחה ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו סוכה)“ :וציוונו לשמוח שמחה של מצוה
הימים לכל ימי השנה ללא הפסק כלל אלא פעם אחת בלבד“ ,ועשית חג שבועות מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש ,אין זו והוא סימן טוב לכל השנה ,שכתבו גורי
וכלל ,אמן כן יהי רצון. לה’ אלקיך וכו’ ,ושמחת לפני ה’ אלקיך” שמחת מצוה אלא שמחת כריסו” .עד כאן האר”י ז”ל ,שמי שהוא שמח וטוב לב
בדמים מרובים ,וראוי להדר אם באפשר שיהיו הקונים היה חטא מיכל בת שאול שהשיב לה דוד המלך עליו | המשך מעמוד הקודם |> .חיכתב מהרי”ק בשם רב האי
מוכתרים בתורה או עכ”פ מגדולי הקהל (מ”ב סק”א). השלום ונקלותי עוד מזאת (מ”ב סי’ תרס”ט סקי”א ושעה”צ שם). גאון יום זה רגילים אצלנו לרקד
.בכאף מי שעלה כבר בפרשה וזאת הברכה יכול .טילכבוד התורה מותר לרקד ביו”ט ולהכות כף אל בו אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קילוסים לתורה
לעלות לחתן תורה או לחתן בראשית ,אבל חתן תורה כף בשעה שאומרים קילוסין לתורה ,אבל אסור לקשקש וכו’ ,ולכן יש להתאמץ בזה לרקד ולזמר לכבוד התורה,
לא יקרא פרשת חתן בראשית ,והטעם כיון דליכא הפסק בפעמונים וזגים ,וכ”ש שאר כלי שיר דאסור (מ”ב שם סק”ה כמו שכתוב גבי דוד המלך ע”ה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני
ביניהם שייך פגם לס”ת הראשונה שיאמרו פסולה היתה ובשעה”צ ,ובסי’ של”ט סק”ח). ד’ ,וכ”כ משם האר”י ז”ל ,והעידו על האר”י ז”ל שאמר
ולכן קורא מיד בשניה ,וכ”ז באותה בהכ”נ אבל מי שקרא .ככתב הח”א נכון הדבר שיבחרו עשרה אנשים שהמעלה העליונה שהשיג באה לו ע”י שהיה משמח בכל
חתן תורה בבהכ”נ זו ודאי שמותר לקרות חתן בראשית שישמעו בברכת התורה ויענו אמן ,כי נוהגים קלות גדול עוז בשמחה של מצוה ,וגם על הגר”א ז”ל כתבו שהיה
בבהכ”נ אחרת .וכתב במהרי”ל שכהן או לוי יכול להיות שאין עשרה ששומעים בקריאת התורה (מ”ב סי’ תרס”ט סקי”ב). מרקד לפני הס”ת בכל כחו ,ואל יאמר האדם אין זה כבודי
חתן תורה או חתן בראשית (מ”ב סק”ב). .אכנהגו למכור חתן תורה וחתן בראשית ,וקונים וכבוד התורה לרקד לפני העם כאחד הריקים ,שהרי זה
ג
טיב ה˜הילה
בס"ד
שמחת תורה
כ"ב תשרי תשפ"ז
◄ הזמנים לפי אופק ירושלים ►
זמני הדלקת הנרות ומוצ”ש
יו"ל ע"י ˜היל˙ ˘ב˙י בבי˙ ד' 5:47 הדה"נ
6:47 מוצש"ק
בנ˘יאו˙ מורנו ורבנו הרה"ˆ 7:34 ר"ת
רבי גמליאל הכהן רבינובי˘ ıליט"א סוף זמן קריאת שמע ותפילה
סוז"ת א' 10:00 סוזק"ש א' 8:46
סוז"ת ב' 10:30 סוזק"ש ב' 9:31
500
גליון מס':
>הבנין 855
דסטי פומיה למלה בישא – וכל מי שמטה פיו לדבר לשון
הרע הא ודאי ההוא מלה בישא עליה – שורה אותו דיבור
מדרגות ֹא ה ִּכיר וְ ֶאת
ת א ָחיו ל ִיתיו וְ ֶא ֶ
ית ָך יִנְ צֹרוּ( :לג ,ט)
ֹא ר ִא ִ
הָ א ֵֹמר לְ ָא ִביו וּלְ ִא ּמוֹ ל ְ
ּ א ְמ ָר ֶת ָך ו ְּב ִר ְ
י ש ְמרו ִ
ָּבנָו לֹא י ָָדע ִּכ ׁ ָ
הקדושה
רע עליו להענישו ,ואי לאו - ,ואם אין גוף הדיבור מענישו •••
הא נגעים או צרעת דמוקדן כחויא עליה – באים על האדם איתא בספר יצירה (פ”ו מ”ח) שברית המעור מכוון לברית
דברים השורפים כנחשים כנגעים או צרעת .ומסיים הזוהר הלשון ,וככל שהאדם שומר על קדושת הדיבור ,כך הוא גם
בזכות
הק’ והא אוקמוה – כבר גילו חכמינו ז”ל אלו הדברים שמור מלפגום בברית הקדושה.
במקום אחר .עד כאן דברי הזוהר הקדוש .הרי לך מדבריו רמז לזה מצאנו במקרא שלפנינו בו נאמר ‘כי שמרו
מה רב טובו של הזהיר בלשונו ,וחומרת עונשו של זה אמרתך ובריתך ינצרו’ ,כי ‘אמרתך’ – זה דיבור‘ ,ובריתך’
שמירת
המחלל את דיבורו. – זה שמירת הברית .ואמר הכתוב ‘כי שמרו אמרתך’ –
אם כבר מעוררים על חובת שמירת הדיבור ,מן הראוי גם כששומרים על אמרי הפה ,שיהיו בתכלית הקדושה ,זוכים
לעורר לבני אדם שישימו דעתם לכך ,שבשמירת הדיבור ל’ובריתך ינצורו’ שגם הברית הידוע הוא ברית המעור,
הדיבור
יש איסור ‘חפצא’ וגם איסור ‘גברא’ ,כלומר ,מודעים אנו יהיה נצור בקדושה.
שישנם דיבורים שאסורים הם מצד גופן ,האיסור להגותם וזהו שאמר שלמה המלך (קהלת ה ,ה) ‘אל תתן את פיך
הא מפני שהם עצמם אסורים ,וכגון ,לשון הרע ,שקר, לחטיא את בשרך’ ,האדם מתאוה לתת דרור לפיו ולדבר
הוצאת שם רע ,והונאת דברים ,ונבלות פה ,וכל כיוצא בהן כל אשר חפץ מבלי להבחין בין טוב לרע ,ולזה מזהירו
שהאיסור הוא מצד אמירת הדברים ,אבל אין אנו שמים לב שלמה אל תתן את פיך למלא את משאלתך ,כי בכך אתה נותן לו גם כן
גם שישנם דיבורים כאלו שאינם אסורים מצד עצמן ,אבל אסורים הם היכולת להחטיא את בשרך רח”ל ,וביכולתך להיכשל בהעוון החמור
על האדם מצד השעה שהוא עומד בה ,וכגון שיחה בשעה שהציבור ביותר.
מתפללים ובפרט כשעונים ‘אמן’ ,ו’יהי שמיה רבה’ וגו’ ,וכפי שרואים
רבות שבני אדם מזלזלים ומדברים בזמנים כעין אלו .צריכים אנו לדעת וידועים דבריו של הרה”ק רבי יוחנן מראחמסטריווקא לפרש על ענין
שמדובר באיסור חמור מאוד ,ולדברי רשב”י בזוהר הקדוש (חלק ב זה את החמש סימני הסדר הראשונים ,וכך אמר‘ :קדש’ – אם ברצונו
קלא ):נחשב זה המדבר בשעת התפילה ככופר ר”ל. של האדם להיות שמור בקדושה‘ ,ורחץ’ – וגם לזכות להתרחץ מחלאת
עוונותיו ,העצה היא ‘כרפס’ – ראשי תיבות כ’לל ר’אשון פ’ה ס’גור,
מובא בספרו של רבי ישמעאל כהן גדול (זהו ספר שבו כתב רבי כלומר ,שיסגור פיו מלדבר דיבורים אסורים .וכדי לזכות לזה צריך
ישמעאל כה”ג את עליותיו בעולמות עליונים ,ומה שהשיג אז בדברו עם האדם להרגיל את עצמו למעט בדיבורו ככל שאפשר גם במה שמותר,
מלאכי השרת) שבאחד מעליותיו בגבהי מרומים מצא מלאך מסויים, וזהו ‘יחץ’ – הוא השבירה לחצאין ‘מגיד’ – מה שאתה מדבר בפיך,
וזה המלאך אמר לו בוא ואראך איזה דבר ,והוליכו לאיזה מקום ,ושם כלומר ,גם ממה שמותר לך לדבר עליך להשתדל למעט ככל שאפשר,
ראה גזירות נוראות ומשונות שנגזרו על האומה הישראלית ,וגעה רבי ולא לדבר כי אם מה שמוכרח באמת .בכך אכן זוכים להיות שמור
ישמעאל בבכי ,באמרו האיך תהיה ביכולתם של ישראל לסבול צרות בקדושה ובטהרה.
משונות כעין אלו ,אך עדיין לא הסתפק המלאך בזה ,וביקש מרבי
ישמעאל להופיע שוב למחרת ,למחרת כשרבי ישמעאל הגיע לשם ותא חזי בזוהר הקדוש (ח”ג דף קפג ):.שמביא דברים המעוררים על
הראה לו עוד צרות משונות גרועות פי כמה מאלו שהראה לו מאתמול, חומר עוונו של זה שאינו משגיח על ענין הדיבור ,ומאידך מדבר על
וכשנודע לו לרבי ישמעאל שגם אלו מיועדים לישראל געה שוב בבכי המדרגה הקדושה לה זוכה מי שהוא כן זהיר מלהיכשל בכל האיסורים
גדול ,ואמר לו המלאך דע לך ,כי בכל יום ויום נגזרים על ישראל גזירות התלויים בדיבור ,והא לך לשונו בתוספת ביאור :רבי יצחק פתח לפרש
משונות כעין אלו ,אך כשבאים הם לבית הכנסת ועונים ‘אמן’ ואומרים את הכתוב ‘וידבר העם באלקים ובמשה’ (במדבר כא ,ה) ,וכהקדמה לכך
‘יהי שמיה רבה’ נועלים את השערים ואין מניחים את אלו הצרות לצאת ראה לנכון לבאר כוונת הכתוב שבמגילת אסתר (אסתר ה ,א) ‘ויהי ביום
בפועל .אלו הדברים מכוונים למאמר הגמרא (שבת קיט ):כל העונה אמן השלישי ותלבש אסתר מלכות’ וקודם שפירשה הקדים ואמר :הלוא
הה יהא שמיה רבה’ קורעים לו גזר דינו. מגילת אסתר ברוח הקודש נאמרה ,ובגין כך כתובה בין הכתובים,
ומאחר שהיא בכלל הכ”ד ספרים ,יש בו בהכרח לימוד לדורות ,ועל
ואפשר כי אלו הגזירות מתחדשות ר”ל מידי יום ביומו ,כי כל עבירה כן יש לפרש הכתוב כך :ויהי ביום השלישי לתעניתה דאתחלש חילא
שהאדם נכשל בה הרי הוא בגדר מורד במלכות שמים ,ואין צורך דגופא – אז נחלש כח הגוף והא קיימא ברוחא בלא גופא -אז היתה
לבאר גודל עונשו של המורד ,ועל כן נגזרים על שונאיהם של ישראל במצב של ביטוש הגוף ,וכאילו נעשית כבעלת רוח בלא גוף כדין – אז
גזירות משונות ,אך כשבאים בבית הכנסת ,ועונים ‘אמן’ ,מגלים הם זכתה למעלה רוחנית ,ולמעלה זו מכוון הכתוב באמרו ותלבש אסתר
בכך שחפצים הם שיתגדל ויתקדש שמיה רבה ,וכן הוא כשאומרים ‘יהי מלכות.
שמיה רבה’ מגלים הם שחפצים שיתגלה כבודו ,ואם כן הוכחה הוא
שאין החטא בסיבת העדר החשש לכבוד מלכות שמים ,אלא מפני היצר ומבאר שבהכרח יש צורך לומר שהמכוון הוא למעלה רוחנית ,כי מאי
המתגרה בהם ומכניס בהם רוח שטות ר”ל ,וכיון שכן נמתקים הדינים, מלכות – מה הכונה במלת מלכות אי תימא בלבושי יקר וארגוונא –
אך היצר הרע הזה ,שאין הוא חפץ בטובת ישראל ,מנסה להכשילם, לבושים יקרים וארגמן הא לאו הכי אקרי – אין הדרך לקרוא לאלו
שדוקא בבואם לבית הכנסת בשעה שהציבור עונים יהא שמיה רבה הלבושים בשם ‘מלכות’ אלא בהכרח יש לומר ,שכוונת הכתוב ותלבש
יכשלו בדיבורם ,ואז הרי זה גופא הוא מרידה במלכות שמים ,ועל כן לא אסתר מלכות הוא דאתלבשת במלכות עלאה קדישא שהיא לבוש
די בכך שאין הדינים נמתקים ,אלא עוד מוסיף הוא בכך חטא על פשע, רוחני וקדוש ,וכפי שאמרנו מקודם ודאי לבשה רוח הקודש.
ודין על דין ר”ל. מאי טעמא זכתה להאי אתר – מהו הטעם שזכתה לזה המעלה רק לעת
על כן ראוי לשים לב על זה הדבר להיות מאוד זהיר מלשוח בבית עתה בהיותה בבית אחשורוש? בגין דנטרא פומא דלא לחווא מידי
הכנסת בשעה שהציבור מתפללים ,ובזכות זה נזכה למנוע כל הצרות, – לזאת זכתה בזכות היותה שומרת את פיה מלהוציא דיבורים בלתי
ולזכות גם למעלת רוח הקודש. רצויים הדא הוא דכתיב :אין אסתר מגדת מולדתה וגו’ ,ואוליפנא –
ולמדנו מכאן דכל מאן דנטיר פומיה ולישניה – כל השומר פיו ולשונו
זכי לאתלבשא ברוח דקודשא – זוכה להתלבש ברוח הקודש ,וכל מאן
ד
>המעשיו>ת חיזוק ללימוד שמו”ת ופרש”י
וּפְ ר ֹו ֹש עָ לֵ ינ ּו סֻ ּ ַכת
תכלית עבודת אלול ותשרי להשיג ההכרה שאין עוד מלבדו
ידוע מה שאמרו צדיקים שתכלית כל היגיעה שבחודש אלול ובחגי תשרי הוא להגיע
ׁ ְשלוֹמֶ ָך
לאותה שעה של ‘שמיני עצרת’ שבו פותחים את הארון הקודש ומכריזים ‘אתה
הראת לדעת כי ה’ הוא האלקים אין עוד מלבדו’! כלומר ,כל אותה יגיעה היתה כדי
לזכך את נשמותינו ולהסיר את כל המסכים המונעים את ההכרה הבהירה שהקב”ה
ש עָ לֵינ ּו סֻ ּכַת ׁ ְשלו ֶֹמ ָך ,וְ ַת ְ ּקנֵנ ּו ְ ּבעֵ צָה “וּפְ ר ֹו ֹ בורא ומנהיג לכל הברואים ,והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
ֶיך ,וְ הו ׁ ִֹשיעֵ נ ּו ְמהֵ ָרה לְ מַ עַ ן ׁ ְש ֶמ ָך”טוֹבָ ה ִמ ּ ְל ָפנ ָ ענין ה’שמחה’ על ‘גומרה של תורה’ ב’שמיני עצרת’
(ברכת השכיבנו) לאור דבריהם יש לומר שלכך נקבע יום ‘שמיני עצרת’ ליום שמחה על גומרה של
תורה ,כי לימוד התורה שבכתב הוא גם כן אמצעי לחיזוק האמונה ,כמו שכתב
הגה”ק מרן בעל ה’חפץ חיים’ זי”ע (בספרו זכור למרים’) וז”ל‘ :והעצה היעוצה שתתחזק
ש עָ לֵינ ּו סֻ ּ ַכת ׁ ְשלו ֶֹמ ָך’ – היא על
העצה הטובה שיתקיים בנו ‘וּפְ ר ֹו ֹ האמונה בלב האדם ,הוא שילמוד פרשת השבוע בכל שבוע עם פי’ רש”י ויעיין
ֶיך’ ,כאשר חושבים ומחשבים ‘עצה ידי ‘וְ ַת ְ ּקנֵנ ּו ְ ּבעֵ צָה טוֹבָ ה ִמ ּ ְלפָ נ ָ
היטב ,כדכתיב (שמות טו ,כו)‘ :והאזנת למצוותיו’ ,פירוש רש”י תטה אזנים לדקדק בהם,
טובה’ בכל דבר ,נעשה שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו. ולאפוקי ,אם קורא אותם מהשפה ולחוץ’ עכ”ל.
טבעה של מחלוקת לפרוץ בהעדר המחשבה והמתינות ,כאשר וכעין דבריו מקובל גם מהרה”ק רבי מרדכי מנדבורנא זי”ע שאמר להגה”ק בעל
היצרים בוערים והמחלוקת נדלקת באין חושב – .אבל כאשר ה’דברי יואל’ מסאטמאר זי”ע בילדותו ,שאם לומדים חומש עם פי’ רש”י אז מכירים
את הבורא ית’ ,וכן הוא להיפך אם לא לומדים חומש ופירש”י אין מכירים את
מתרגל האדם להתנהג במתינות ,סוף מעשה במחשבה תחילה,
הבורא ברוך הוא ,וכפי שראיתי בעצמי כמה גדולים שלא הכירו את הבורא כי לא
הרי הוא עוצר בנפשו שלא להתסיס את אש המחלוקת ,רק חושב
למדו חורש”י.
ומחשב ‘עצה טובה’ בכל דבר.
לאור דבריהם יש לומר שסיומה של תורה אחר שלמדו כל שבוע הפרשה עם פירש”י
זו היא אם כן העצה היעוצה לזכות אל ‘סוכת שלום’ – על ידי היא בחינה של ‘שלימות האמונה’ ולכן ראוי לקבוע השמחה לכך ביום ‘שמיני עצרת’
‘ותקננו בעצה טובה’. שבו אנו זוכים גם מכח העבודה לבהירות האמונה.
העבודה התמידית להרחיב את הדעת והאמונה
‘מ ּ ְלפָ נ ָ
ֶיך’ ,כשנשכיל ונדע ומוסיף ומפרש מה היא ‘עצה טובה’ – ִ אמנם לבהירות האמונה אין גבול וסוף ,וכל עוד שהאדם בעולם הזה יכול הוא
שאנו עומדים ‘מלפניך’ ,והכל נעשה ונשפע מלפניו יתברך, להרחיב דעתו ואמונתו יותר ויותר ,ועל כן גם אחר שזכינו לגומרה של תורה,
ואין שום דבר נעשה ונפעל מעצמו ,ותולים עינינו לפניו יתברך ולבהירות בהכרת הא-ל יתברך ,מתחילים אנו שוב מבראשית ,כדי לחזור שוב על
שיעשה הכל לטובה. התורה כולה ,כי על דברי תורה נאמר ‘דדיה ירווך בכל עת’ (משלי ה ,יט) ודרשו חז”ל
(עירובין נד‘ ):מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב אף דברי תורה כל זמן
והרי העומד לפני המלך מתנהג בזהירות ובעדינות ,ואין נותן שאדם הוגה בהם מוצא בהם טעם חדש’ עכ”ל .וללא ספק שטעם חדש זה הוא בכל
לרגש לפרוץ בלא שליטה .כמ”ש רבינו הרמ”א זצוק”ל בפתח הקשור לאור התורה ,הן בהבנת התורה ,והן באור האמונה המתעורר באדם מתוך
השולחן ערוך (או”ח סי’ א ס”א) על פי ספר המורה (ח”ג פרק יגיעו בה ,וגם אם כבר למד את התורה כולה ,אם יחזור וימשמש בה ימצא בה תוספת
נב)“ :שויתי ה’ לנגדי תמיד (תהילים טז ,ח) ,הוא כלל גדול בתורה אור ובהירות יתירה באמונה.
ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים ,כי אין ישיבת אי לכך כעת שהציבור מתחיל שוב את התורה מבראשית מן הראוי שגם כל אחד
האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו ,כישיבתו ותנועותיו בפרט יקבל על עצמו להתחיל שוב מבראשית ,וללמוד מידי שבוע את ‘פרשת
טיב
ועסקיו והוא לפני מלך גדול ,ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא
עם אנשי ביתו וקרוביו ,כדבורו במושב המלך .כל שכן כשישים
השבוע’ עם פירוש רש”י ,ועל האדם להחשיב מאוד זה הלימוד ולהקדיש לו זמנים
טובא ,כדי שאכן יזכה לעיין היטב בכל פרטי התורה ולהחדיר היטב היטב בנפשנו
ההודעות
האדם אל ליבו שהמלך הגדול הקדוש ברוך הוא ,אשר מלא כל
הארץ כבודו ,עומד עליו ורואה במעשיו וכו’”.
את האמונה הבהירה.
נחיצות הלימוד התורה עם פירש”י
יו"ר הוועדה ה ויתרה מזו יבין ויידע שעצם גוף ה’עצה טובה’ – היא עצמה ומן הראוי לציין שגם מצד ההלכה ראוי ונכון לעבור על פרשת השבוע עם פירש”י,
‘מלפניך’ ,כי השם יתברך הוא החונן לאדם דעת ,והוא הנותן שכן איתא בשו”ע (או”ח סימן רפה סעיף ב)‘ :ירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש”י’,
‘עצה טובה’ בליבו של אדם ,כיצד להתנהג בהשכל ובחכמה בכל ושם ב’משנה ברורה’ (סק”ו) כתב בזה”ל‘ :כי התרגום יש לו מעלה שניתן בסיני ,וגם
ענין. הוא מפרש כל מילה ומילה ,ופירוש רש”י יש לו מעלה שהוא מפרש את הענין על פי
מדרשי חז”ל ,יותר מהתרגום .ובאמת כן ראוי לנהוג לכל אדם ,שילמוד בכל השבוע
וכן הוא אומר (דברים ח ,יח) “וְ זָכַ ְר ּ ָת אֶ ת ה’ אֱ ל ֶֹק ָ
יךִּ ,כי הוּא הַ ּנ ֵֹתן הסדרה עם פירוש רש”י לבד התרגום .כי יש כמה פרשיות בתורה ובפרט בחלק
שוֹת חָ יִל” .ובתרגום אונקלוס על אתר“ :הוא יהב לך לְ ָך כּ ֹחַ ַל ֲע ׂ ויקרא ,שאי אפשר להבינם כלל על ידי תרגום לחוד’ עכ”ל.
עצה למקני נכסין” – .הרי ,שהשם יתברך הוא הנותן את העצה במעלת הזהיר בלימוד שמו”ת
בליבו של אדם .ולפיכך אף על העצה הטובה יש לבקש מלפניו עוד ראוי לעורר בימים אלו כשמתחילים שוב את התורה מבראשית ,להתחזק
יתברך ,שיחון הוא אותנו בעצה טובה .כדרך שמתפללים בברכת ולהימנות עם אלו המשלימים פרשיותיהם עם הציבור ,שעליהם אמרו חז”ל (ברכות
אש ֹונָה וְ י ֹו ֲעצֵינ ּו ְּכבַ ְּת ִחלּ ָה” – השיבה“ :הָ ׁ ִשיבָ ה ׁשוֹפְ טֵ ינ ּו ְּכבָ ִר ׁ ח‘ :):כל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו’.
וממילא על ידי שישובו יועצנו ,ויחון אותנו השם יתברך בעצה ומידי דברי ממאמר חז”ל זה אזכיר מה שאמר מו”ר הגאון הצדיק רבי בנימין
טובה מלפניו ,יתקיים בנו אז ‘וְ הָ סֵ ר ִמ ּ ֶמ ּנ ּו יָגוֹן וַאֲ נָחָ ה’. רבינוביץ זצ”ל שדייק בדברי חז”ל אלו ואמר ,שאם הבטיחו חז”ל ‘אריכות ימים’
בודאי כיוונו לימים שיש בהם רצון ,היינו ימים שיזכה בהם האדם במילוי משאלותיו
ש עָ לֵ ינוּ סֻ ּכַת
על כך אנו מבקשים בחג הסוכות דנן‘ :וּפְ ר ֹו ֹ ברוחניות ובגשמיות ,כי אם מדובר בימים שהאדם קץ בהם ,מה טובה היא זו.
ה מ ְּל ָפנ ָ
ֶיך ,וְ הו ׁ ִֹשיעֵ נוּ ְמהֵ ָרה לְ ַמעַ ן ׁ ְשלו ֶֹמ ָך ,וְ ַת ְ ּקנֵנו ְ ּ
ּ בעֵ ָצה טוֹבָ ִ עוד אמר ,שיש לדייק בלשונם ,שלא אמרו שהשלמת הפרשיות היא רק ‘סגולה’
ׁ ְש ֶמ ָך’ – אמן. לאריכות ימים ,אלא בלשון ‘ודאות’ שנו דבריהם ,והרי זה הבטחה שבודאי כך יהיה,
שאם נקפיד להשלים את הפרשיות נזכה לאריכות ימים .ונמצא לפי שני דיוקים אלו
שהמשלים פרשיותיו עם הציבור מובטח לו שיזכה ‘לאריכות ימים’ טובים ונעימים.
הלנת הכעס לטיכוס ‘עצה טובה’ שהצילה לענין זמן קריאת שמו”ת לפרשת ‘וזאת הברכה’
ממוות לחיים אגב ,לענין זמן קריאת שמו”ת על פרשת ‘וזאת הברכה’ שאנו קוראין ביום ‘שמחת
תורה’ אנו מוצאים סתירה ב’משנה ברורה’ ,שכן בהלכות קריאת שמו”ת (סימן רפה
סקי”ח) מביא בשם ‘שערי תשובה’ שביום ‘הושענא רבה’ יקרא ‘שניים מקרא ואחד
באחת הערים הרחוקות במדינת הים התגורר איש יהודי חכם, תרגום’ ,ואם קרא ב’שמיני עצרת’ לא הפסיד ,הרי לנו מזה שדעתו שזמן קריאת
שבצוותו את בנו לפני מותו ביקש ממנו להיזהר מאוד באם שמו”ת בפרשה זו היא כמו בשאר הפרשיות שצריכים לקראתן ביום שלפני
מכעיסים ומרגיזים אותו לישון על כך לילה אחד[ ,איבער קריאתה בביה”כ ,רק שמאחר ושמיני עצרת הוא כחדא יומא עם יום ‘שמחת תורה’
שלאפען א’נאכט] .ושלא לעשות שום פעולה מיידית בפזיזות, שלאחריו ,לכן ראוי לכתחילה להקדימה ביום שלפניו הוא יום ‘הושענא רבה’.
ורק לאחר שיעבור עליו הלילה יוכל לחשב ולכלכל את צעדיו ואילו גבי הלכות סדר ליל שמחת תורה (סימן תרסט סק”ד) הביא בתוך דבריו שהפוסקים
היטב ,וכך לא יתחרט על תגובות בלתי רצוניות המתפרצות ככתבו שבליל שמחת תורה יקרא הפרשה שמו”ת ,כי אז הוא זמנה .ואשרי המיישב
בשעת כעס .כמ”ש שהסגולה ל’סוכת שלום’ היא ב’עצה סתירה זו.
טובה’ מלפניך ,לחשוב ולהתבונן בטרם יגיב באש כעסו להצית השי”ת יזכנו לקיים הלכה זו של קריאת שמו”ת כדבעי ,ונזכה בזכותה לאריכות
המחלוקת. ימים ושנים בטוב ובנעימים.
ה
את תשובת הרבי ואת טעמו ואת נימוקו ,אבל זאת שהצילה את אשתו ואת בנו מן החרב שבידו ואכן על צוואתו של אביו שמר הבן מכל משמר,
כן הבין מתוך דבריו שלבינתיים לא לעשות כלום בעצמו! שכן אילו לא היה נשמע למצות אביו והרגיל את עצמו תמיד שלא להניח לפרוץ בו את
לאותו קצב ,ויש להתבונן ולהמציא ‘עצה טובה’ נמצא שהיה הורג במו כפיו הן את אשתו שלו והן הכעס ,רק היה ‘מקפיא’ כל מקרה מרגיז עד אחר
בדבר. את בנו הנחמד. עבור עליו הלילה ,ולאחר שהתבונן בעצה טובה
כדת מה לעשות.
חזר אפוא ר’ אברהם חיים זלאטשובה ,והמשיך וכך נמצאה אותה צוואה של הלנת הכעס
לסבול בדומיה מתעלוליו של הקצב צרות יגון מצילה את כל משפחתו ממוות לחיים! – לא לימים נעשה אותו הבן סוחר גדול ,ובגודל עסקיו
ואנחה. בכדי אמרו בעלי המוסר ,שלעולם אין לקפוץ המסועפים היה נע ונד על פני מדינות רבות,
ולעשות מתוך כעס ולחץ חס ושלום ,כי אם ונעדר מביתו לתקופות ארוכות ביותר.
כך חזר הדבר ונשנה כמה פעמים ,ובכל ‘סוף מעשה במחשבה תחילה’ ,ויש להתבונן
פעם שהזכיר הרב אצל הרבי את צרת הקצב היטב במנוחת הדעת מכל הצדדים וצידי צדדים. פעם יצא כדרכו למסחרו והתגלגל ממדינה
מזלאטשוב ,חזר הרבי על אותה תשובה בדיוק: ובוודאי אם חש האדם שמתערב הכעס והקפידה למדינה במדינת הים ,עד שבהגיעו אל אחת
אצלי אף יהודי אינו מיותר!... במחשבות חשבונותיו ,ימתין עד שינוח כעסו המדינות התפרצה שם בפתאומיות מלחמה קשה
וישקוט ,וישקול את צעדיו הדק היטב ,היטב בין אותה מדינה ושכנתה ונסגרו כל הגבולות
יום אחד הגיע אותו הקצב בעצמו לפני הרבי באין יוצא ואין בא .אותה מלחמה קשה נמשכה
הקדוש מסאסוב ,ושאלתו בפיו ,הוא סיפר לרבי הדק.
כשבע עשרה שנים רצופות ,ובכל אותם שנים
שהוא הקצב האחראי על ה’אטליז’ שבעיירה ש עָ לֵ ינוּ סֻ ּכַת ׁ ְשלו ֶֹמ ָך – וְ ַת ְ ּקנֵנו ְ ּ
ּ בעֵ ָצה טוֹבָ ה וּפְ ר ֹו ֹ לא היתה שום אפשרות לסוחר העשיר לצאת מן
זלוטשוב ,אבל משום מה פרנסתו אינה מבורכת ִמ ְּל ָפנ ָ
ֶיך! המדינה ולחזור לביתו .הוא לא הצליח ליצור שום
שם ,כי לפי דברי הרב המרא דאתרא שם ישנם קשר עם ביתו להודיע על עיכובו ,כשגם קישורי
בהמות טריפות רבות ...ולכן ברצונו לעבור אל המכתבים ושאר דרכי ההתקשרות עם שליחים
העיר ‘בראדי’ שהיא עיר גדולה עם יהודים רבים, ובלדרים פסקו בעקבות אותה מלחמה וסגירת
ואולי שם תתברך יותר פרנסתו. הגבולות.
הרבי נתן את ברכתו למהלך זה ,ובירכו בהצלחה
המתינות והסבלנות שהביאו את
רק כעבור שבע עשרה שנה (!) שככה המלחמה
בעסקי הבשר של בראדי! ואכן עבר לו אותו קצב הישועה ותשקוט הארץ ,ויצא האיש הסוחר בשמחה לשוב
לבראדי ,ולהגאון רבי אברהם חיים היתה הרווחה לביתו ,אחר שנות גלות רבות.
הגדולה ,והשקט והשלום חזר לשרור בזלטאשוב. הרה”ק רבי אברהם חיים בעל ‘אורח לחיים’
זצוק”ל ,רבה של זלאטשוב ,היה תלמיד מובהק ויהי בהגיעו קרוב וסמוך אצל ביתו ,ראה בעיניו
אולם לא לעולם חוסן ,כעבור כמה שנים הגיע שוב של הגה”ק רבי משה לייב מסאסוב זצוק”ל. בחור צעיר נאה ונעים הליכות צועד מעדנות ונכנס
אותו קצב מבראדי לסאסוב ,כשבאותה עת היה אל תוככי ביתו פנימה ,הוא המתין זמן מועט שמא
שם גם רבי אברהם חיים עצמו ,והנה הציע הקצב הקצב של זלאטשוב היה גבר אלים ,בור ועם ייצא הבחור בחזרה ,אך לשווא תוחלתו הבחור
את שאלתו ,בהיות שלאחרונה גם בבראדי אין כל הארץ ,ובכל שבוע בעת שחיטת הבהמות לכבוד נשאר שם בבית ואינו יוצא .הוא נבהל מאוד על
כך פרנסה ,מחמת שגם שם יש רב המטריף את שבת קודש כשהיה מביא את ‘שאלותיו’ לפני נפשו ,כי היה חושד באשתו שנישאת לו לבחור
הטריפות ...ולפיכך חושב הוא אולי לחזור חזרה רב העיר ,כפי שהורה לו השוחט ,באם לא קיבל זה כשראתה שחלפו שנים רבות ואין שום ידיעה
אל זלאטשוב עירו מימים ימימה ,הסכים עימו תשובה של פסק ברור שהכל כאן גלאט – כשר! מבעלה .זעמו ורוגזו בערו בו ,כיצד נתנה אשתו
הרבי הק’ מסאסוב ונתן לו את ברכתו בהקמת היה מחמיץ מאוד את פניו... לעצמה דרור לבגוד בו ,והרי זו עבירה נוראה!
העסק בחזרה בזלאטשוב. ומתוך שעלה כעסו עד לב שמים גמלה ההחלטה
הרב הגאון מרא דאתרא לא חת ולא פחד ממראה
כששמע הרב ר’ אברהם חיים מתשובתו של הרבי בליבו לצאת בנקמה אדירה ,ולהרוג הן את אשתו
פניו של אותו קצב ,ולא חשש להגיד ולפסוק
לאותו קצב רע מעללים ,שהעניק לו את ברכתו הבוגדנית והן את אותו הנער שנכנס כך לביתו.
בכל בהמה ובהמה כפי דת של תורה ,וכשנצרך
להחזרתו זלאטשובה חשש מאוד שמא ימשיך להטריף היה פוסק בנחרצותְ :ט ֵרף! ובמקום אולם ברגע אחרון ,בטרם יצא ברתיחת כעסו
עתה לרדוף אותו כדרכו ,ומיהר להיכנס אל הרבי שהכשיר רק בדיעבד ,או משום הפסד מרובה, לבצע את זממו ,נזכר לפתע בצוואת אביו שציווה
בדאגת ליבו והחל בוכה לפניו ,הלא זה הקצב היה פוסק בבירור :ניט גלאט! [לא חלק] ,וכך היה עליו לפני מותו להלין את כעסו לכל הפחות לילה
שירד לחיי והציק לי ולבני ביתי תמיד ,ומדוע חורץ פסק של תורה בכל שאלה כהלכתה. אחד ,ושלא לעשות שום דבר בכעס וחמה לפני
בירכו הרבי על חזרתו לעירנו? שיעבור עליו הלילה .ובהיות שהיה מקפיד לקיים
אך הקצב המקומי לא ‘הסכים’ כל כך עם פסקיו
אך מה מאוד הופתע לנוכח תשובתו החוזרת צוואה זו תמיד התגבר גם הפעם בגבורה עצומה
של הרב ,אשר נתנו את אותותיהם היטב בצמצום
ונשנית של הרבי גם הפעם באותו משפט בדיוק: לעצור ברוחו ,והחליט לחכות עד למחר ולחשוב
הכנסותיו ,והוא החל ‘לאיים’ על הרב שיזהר על
אצלי אף יהודי אינו מיותר! אולם הפעם הוסיף ‘עצה טובה’ כיצד לנקום את נקמתו.
נפשו וישנה תיכף את כל פסקיו לטובתו ...אך
הרבי בלשון שפתי קדשו עוד כמה מילים :און דו כמובן כל איומיו לא הועילו מאומה ,והרב הבהיר ויהי ממחרת התקרב שוב אל הבית ,והנה שוב
וועסט נאך דארפען צוקמען צו עהם! [ואתה עוד בתוקף שאי אפשר לזוז מדין של תורה ,אף לא לנגד עיניו אותו בחור נכנס ויוצא אל ביתו,
תצטרך אליו] – ...סתם ולא פירש. תזוזה קטנה! ומתנהג כדרך בעל הבית ...זעמו עלה שוב ,ומתוך
קיבל אפוא הרב את גזירת רבו ,הבין שעדיין לא כעס עצור החל להתקרב בלאט הביתה ,כדי
בראות הקצב כי כלתה אליו הרעה ,והרב המקומי
הגיע ה’עצה טובה’ הנכונה עבורו ,ועליו להמתין להתנפל בפתאום על שני הבוגדים יחדיו.
אינו ‘ממושמע’ לו ,החליט ללמדו לקח ,ולהוכיח
בסבלנות ובמתינות .הוא חזר אפוא לכהונת לו מי כאן ‘בעל בית’ ...הוא החל ‘לרדוף’ את חיי אך בעמדו קרוב ממש אל חלון הבית ,שמע את
רבנותו בזלאטשוב ,ויחד עימו חזר גם אותו קצב הרב ולהציק לו בכל דרך אפשרית ,הוא ירד לחייו אשתו אומרת לאותו בחור :מיין טייערע קינד!
בישא ,חזר למלאכתו וחזר להצקותיו ,כמעשהו ולחיי בני משפחתו ,ועשה להם צרות צרורות. [בני היקר] ,הרי באם אביך היה יודע שיש לו
בראשון כן מעשהו בשני ,רודף ומציק מייסר בן בחור גדול שכזה ,עם טוב לב נבון ומשכיל
ומקלל... כשראה הרב כי כלתה אליו הרעה מאותו הקצב
שכמוך בוודאי כבר היה חוזר מהר הביתה ,הרי
החליט שעליו להתייעץ על כך עם רבו הקדוש
אותה תקופה היתה עת צרה ליעקב ,בגזירה כבר מלאו לנו שבע עשרה שנה תמימות ואין
מסאסוב ,ואכן ב’נסיעה’ שנסע לקבל פני רבו
הקשה שניחתה על עם בני ישראל בכל רחבי שומעים עדיין ממנו כלום!
הציע לפניו את צרתו הגדולה ואת סבלו וסבל
רוסיה ,הלא היא ‘גזירת הקנטוניסטים’ ,הקוזקים בני משפחתו מאותו קצב רע מעללים ,אשר רודף האיש נדהם והשתומם למשמע אוזניו ותיכף נסוג
האכזריים היו מגיעים בפתע פתאום אל תוככי אותם כל העת. אחורנית ,הוא תפס מיד שהיתה לו כאן טעות
קהילות הקודש וחוטפים את הילדים הקטנים נוראה! הבחור הזה שחשד בו כבוגד הוא בעצם
מחיק אימותיהם היישר אל הצבא הרוסי לעשרים תשובתו של הרבי על כך היתה תמוהה מאוד:
בנו שלו ...שכשעזב את הבית הניח את אשתו
וחמש שנות עבדות קשה ונוראה לגוף לנפש אצלי אף יהודי אינו מיותר! [ביי מיר איז קיי’ן
מעוברת ,והנה עתה מתברר לו שהיא ילדה בן
ולנשמה ,רחמנא ליצלן. יוד נישט איבעריק] ...לא כדאי למהר בדבר ,יש
מושלם עלם חמודות ,שגדל עם השנים ונעשה
להתבונן היטב לפני שננקוט בצעד כל שהוא – כך
והנה חודשים ספורים לאחר שחזר אותו קצב בחור מופלג ומצוין בכל מידה נכונה.
חתם הרבי את נושא שיחה זו ,סתם ולא פירש,
לזלאטשוב ,הופיעו יום אחד אותם חיילים ובירך את תלמידו לשלום. הוא נכנס היישר אל ביתו בשמחה ואהבה גדולה
בחיפושם אחר ילדי העיר ,תיכף ומיד ‘נעלמו’ ועצומה ,ונתן תודה לאלוקיו על אותה צוואה
להם כל הילדים כולם ,כשהם נסים על נפשם הרב הצדיק המרא דאתרא ,הגם שלא הבין כלל
נפלאה שהשאיר לו אביו ,שהתבררה עתה כמי
ו
וארוכים. ומתחבאים בכל מקומות המסתור שהוכנו מראש בדיוק
>ההשגחה או אז הבין ר’ אברהם חיים למפרע את דברי הרבי
לרגעים אלו.
סיפורי השגחה פרטית הקדוש על אותו קצב שחזר כל העת ואמר :אצלי אף החיילים חיפשו וחיפשו ולאחר שלא מצאו ולא כולם
שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים יהודי אינו מיותר! – עתה היה הכל נהיר וברור ,הרבי התמלאו בחמת זעם ,ואיימו ‘לנקום’ בעיר כזו שאין בה
ראה ברוח קדשו שיהודי זה תפקידו מיועד להציל את אף לא ילד אחד...
‘’שלח לחמך ..כי ברוב עם בני ישראל בבוא העת ,ואף כי סבל ממנו הרב שנים
והנה בטרם צאתם מן העיר ,הגיח לפניהם רשע מוסר
מספר ,בסופו של דבר הוא בעצמו היה זה שהציל את
הימים תמצאנו’’ הרב ובני קהילתו בהצלה גדולה ,וזכה למות על קידוש אחד ,ולחש באוזניהם שאם ברצונם ‘לתפוס’ כאן את
השם ,כרבי עקיבא בשעתו ביום הכיפורים ,להצלתם כל הילדים בבת אחת ,כדאי שיפתיעו את היהודים
כבר הייתי בחור מבוגר ותאריך חתונתי ביום הכיפורים! שכן בזה היום מכונסים כל בני העיר
של עם בני ישראל.
התקרבה .שמחתי על עבודה טובה שזימן ביחד עם ילדיהם בבית הכנסת הגדול בתפילותיהם,
לי הקב’’ה בתחום השיפוץ של בית כנסת ללמדך ,שאין לך אדם שאין לו שעה ,ואפילו קל וכשיפתיעו אותם בהגיעם בחייל גדול היישר אל בית
שבסיומה יישאר לי די כסף לממן את שבקלים ואיש פשוט שבישראל נכון לו תפקיד מיוחד הכנסת יוכלו לתפוס בבת אחת את כל הילדים יחדיו!
הוצאות החתונה ברווח גדול. שבשבילו נשלח לעולם ,ואין שום איש בישראל שיכול
אך אבוי ,נכונה לי הפתעה לא נעימה למלאות תפקיד זה ,שכן אף יהודי אינו מיותר! ובכך הקוזקים הרשעים שמעו וקיבלו ,ואכן בעיצומו של יום
והתשלום האחרון לא שולם. זכה להגיע אל תיקון נפשו ונשמתו ,ותכלית ביאתו לזה הגדול והנורא ,יום הכיפורים ,התנפלו לפתע פלוגה
אדם נוכל גנב את המזוודה של המזומנים, העולם להצלת עדת הקודש. שלמה של חיילים ,ופרצו פנימה אל תוך בית הכנסת
ובתוכה שלוש מאות אלף דולר שהיה הגדול ,שם עמדו כל היהודים לובשי לבן עטופים
מיועד עבורי. ש עָ לֵ ינוּ סֻ ּכַת ׁ ְשלו ֶֹמ ָך – וְ ַת ְ ּקנֵנו ְ ּ
ּ בעֵ ָצה טוֹבָ ה וּפְ ר ֹו ֹ בטליותיהם ומחזוריהם בידיהם.
הרב והתורם שתרם את התרומה טענו ִמ ְּל ָפנ ָ
ֶיך!
שהם עצמן נעקצו ואין להם מהיכן להביא בהלה גדולה נעשתה בבית הכנסת ,ברעש גדול החלו
את הכסף. החיילים בהכרזותיהם ,אף אחד לא יזוז ממקומו! כל
כל התקוות שלי התנפצו לרסיסים ובלית המתנה בסבלנות לבחירת האתרוג הילדים לגשת למרכז בית הכנסת!
ברירה בהרבה בושה ,התקשרתי אל מכר
עשיר מאוד ובקשתי את עזרתו. למצוה יהודי המקום לא אמרו נואש ,והחליטו לצאת למאבק
קשה כנגד אותם חיילים כדי להציל את בניהם מן
הוא שמע את הסיפור שלי ואמר“ :תשלח הגזירה הנוראה.
לי את כל החשבוניות לתשלום ואדאג מנהגו של סוחר האתרוגים בעיר ‘צאנז’ הגדולה
לשלם אותם”. לאלקים ,להביא תחילה את כל האתרוגים שבאמתחתו
עשיתי ,העברתי לו את כל טיב כך אכן אל לשכת הגזית בביתו של רב אב”ד המרא דאתרא מרן
ברגע אחד נעשה בית הכנסת כבוקה ומבולקה ,כסאות
ושולחנות נזרקו מכל מקום לעבר החיילים הקוזקים,
ההודעות
החשבונות של האולם והתזמורת וכל הגה”ק בעל דברי חיים זצוק”ל ,ורק לאחר שבחר לו והם בחמתם היכו את כולם מכות קשות ונאמנות.
הנלווה והוא בלי להשמיע קול ,בשקט הרב מתחילה את ה’אתרוג’ המשובח בשבילו ,יצאו כל הסטנדרים [עמודי התפילה] שבבית הכנסת גם הם
בשקט שילם את כל החתונה בצורה הכי שאר האתרוגים למכירה לבני העיר. הועפו ביעף היישר על ראשי החוטפים ,ובסיומו של
מכובדת שאפשר לדמיין. אותו מאבק קשה יצא חייל אחד פצוע קשה משולחן
כעבור שנתיים התקשרתי אליו שברוך ה’ פעם לכבוד חג הסוכות הגיע לצאנז אחד מנכדיו של
הרבי ,אברך תלמיד חכם וירא אלקים .וכראותו בבית כבד שנזרק לעברו.
יש לי את יכולת להחזיר את ההלוואה של
הוצאות החתונה .אבל הוא ענה נחרצות: זקנו את כל הסחורה המשובחת של האתרוגים הנאים מעשה חמור שכזה להכות כך את חיילי הצאר ,ואף
“אצלי זה לא היה הלוואה כי אם מתנה החל לבודקם אחד לאחד ,ובהיות שידע את מנהג לפצוע קשה את אחד מהם ,הספיק בכדי להתסיס את כל
לחתונה!!!” בזאת נגמרה השיחה. זקנו הצדיק לברר לו ראשון את האתרוג המובחר המחוז כולו ...עד מהרה הגיעו לזלוטשוב מאות חיילים
כעבור שנים אחדות זכיתי לעלות ולכונן ביותר ,הניח את האתרוג הטוב ביותר בשביל הסבא, וקצינים רמי דרג ,כדי ‘לחקור’ את האירוע הקשה.
את עפרה של ארץ ישראל עם משפחתי ובחר לעצמו אתרוג אחר שאף כי היה מהודר ביותר,
והקשר עמו נותק כמעט לחלוטין. למהדרין מן המהדרין ,לא היה מובחר שבמובחרים, המפקד העליון של המחוז הוציא פקודה נחרצת ,להביא
עשרים שנה אחרי ,קבלתי טלפון מאותו שאותו השאיר לזקנו הצדיק. לפניו את האיש שזרק את השולחן הכבד על ראש החייל
יהודי ובפיו בקשה אם אני יכול לעזור הפצוע ,משום שאחת דינו להמית!
והנה כשנודע הדבר לרבי הקדוש קרא לנכדו הלז
לו למכור שטח שבבעלותו .התעניינתי
במצבו והתברר שירד מרכושו וכמעט שיבוא לפניו ,ובהגיעו החל לגעור בו בקול גדול :מדוע היהודים מצידם לא הסגירו בשום אופן את האיש
הגיע לפת לחם ובכל מקום עבודה, שלחת ידך אל האתרוגים ,והרי ידעת שמקפיד אני האשם ,ולפיכך הורו השופטים לאסור עשרה אנשים
אומרים לו שהוא זקן מדי ולא מעוניינים לברור לעצמי תחילה את האתרוג המתאים לי מתוך כל מנכבדי הקהל ,ובראשם את רב העיר הגאון ר’ אברהם
להעסיק אותו למרות הכישרונות האתרוגים כולם! חיים ,וחרצו את משפטם באיום ברור ,שבאם תוך
הנדירים שלו. שלושת ימים אין מסגירים לידם את האיש האשם,
הצטדק הנכד ,והחל לתרץ את עצמו ,שבכוונה תחילה הרי הם מוציאים מיד להורג את כל עשרת היהודים
אמרתי לו’‘ :במקום למכור את הבית, לא נגע בפרי עץ הדר הנאה והמובחר שבכולם שאותו
נמצא לך מישהו שיעריך את היכולות העצורים ,ביחד עם הרב הגדול מרא דאתרא!
השאיר אכן בשביל הסבא.
שלך”!!!
פחד גדול נפל על כל בני העיר ,כולם התהלכו שפופים
פניתי לחבר מולטי מליונר ,שבירר עליו, אבל תירוצו לא התקבל ...והצאנזער רב המשיך לגעור ונבוכים ,כשהם מתפללים ובוכים לפני אב הרחמים
והתברר לו שאכן מדובר בכישרון נדיר בו ולצעוק עליו ,מדוע לא המתנת בסבלנות ,ומיהרת לביטול הגזירה הנוראה שניחתה עליהם בעיצומו של
בתחום עיסוקו. לשלוח ידך אל ארגז האתרוגים. יום הכיפורים.
הוא קלט את הפוטנציאל ופתח חברה
חדשה בתחום כאשר הוא ממנה אותו שוב התנצל הנכד ותירץ את עצמו בכך שחשש שלא והנה לפתע התעורר הזיק היהודי והנקודה הפנימית
לנשיא החברה ומשכורת של שותף ,מה יהיה לו מספיק זמן אחר כך לברור ולחפש אתרוג נאה, בליבו של אותו קצב ,רוח טהרה התעוררה בו בעקבות
שאומר שתוך זמן קצר הוא יחזור בעזרת ולכן מיהר לברור מתוך הסחורה את מה שניתן לו התפילות הנוראות של יום הכיפורים ,וכראותו את גודל
ה’ להיות עשיר עוד יותר מבעבר!!! ממילא לקחת אחר כך. הצרה של יהודי העיר ושל הרב הזקן ושאר הדיינים
תנאי ההעסקה כוללים בית ומחיה והרבנים ,החליט למסור את נפשו ולהציל את עם בני
מפוארים צמוד למשרדים כך שהוא ברם גם תירוץ זה לא התקבל על הרב ,ולא נחה דעתו,
והמשיך בגערותיו על האברכים הצעירים שאין להם ישראל.
אפילו לא צריך לקחת הלוואות לשכירות
עד לקבלת המשכורות והרווחים... סבלנות ומתינות להמתין יפה עד שתגיע שעתם... הוא הופיע בפני המפקד העליון והקצינים ,ואמר בקול
הרגשתי סגירת מעגל ,והודיה לה’ שזיכה כראות הנכד שכל ‘תירוציו’ אינם עוזרים כלום ,ניגש גדול :עד מתי תענו את הרב הזקן הזה? וכי איש זקן
לי שהישועה שלו תעבור דרכי!!!
אל הסבא בהכנעה ובשברון לב ,והחל להתנצל ולבקש וחלוש כמוהו יכול להרים שולחן כבד שכזה?! בפרט
את סליחתו ואת מחילתו ,כשהוא מבטיח לפניו שלשנה בעומדו בצום ובתענית ...הוציאו נא אותו ואת כל עשרת
בעל המעשה מ.פ. הבאה יתנהג יותר במתינות ,ולא ימהר ‘לחטוף’ את העצורים לחפשי ,אני הוא שזרקתי את השולחן על
אתרוגו לפני שיגישו את כולם לפני הרב כרצונו. ראש החייל! כפי שהנכם רואים בעיניכם אני אדם חזק
••••••••••••••••••••••••••• וגיבור ,קצב במלאכתי ,והנני מודה באשמתי!
המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה שמח הצאנזער רב לשמוע את דברי נכדו ,נתרצה לו
פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס ואמר ,אם אתה אומר שתשנה את דרכך ותתנהג יותר תיכף באותו היום הובל הקצב אל הגרדום ,והרב וכל
בפקס15326517922 : שאר הרבנים נכבדי הקהל יצאו ממוות לחיים טובים
או לo.y.wines@gmail.com : | המשך בעמוד הבא |>
ז
855
גליון מס':
במתינות וסבלנות ,אשמור גם אנכי את
הדבר ,ולא אמהר לצעוק עליך ולגעור
בך...
ותיכף הוסיף הרב ואמר ,שזו היא
התשובה המעולה והטובה ביותר,
גליון מס':
כאשר במקום לבקש ‘תירוצים’ ותואנות
שווא ,מודים בפה מלא על המכשול,
ובקבלה על להבא להמתין ולהתבונן
בכל דבר כיצד ואיך נכון להתנהג ,ובכך
בוודאי נזכה לשנה טובה ומתוקה.
ש עָ לֵ ינוּ סֻ ּכַת ׁ ְשלו ֶֹמ ָך – וְ ַת ְ ּקנֵנוּ
וּפְ ר ֹו ֹ
ה מ ְּל ָפנ ָ
ֶיך! ְ ּבעֵ ָצה טוֹבָ ִ
*
הוצאת הממון להחזקת
הגמ”ח כהוצאת ממון על
אתרוג מהודר
מורנו הגה”צ רבי זונדל קרוזר זצוק”ל
בעל ‘אור החמה’ ,היה מחזיק בביתו
כמה מיני ‘גמחי”ם’ ,שהיו לעזרה וסיוע
לבני ירושלים קרתא דשופריא בהרבה
ועוד]. בהזדמנות אחרת שאלו אותו על האחריות הכבדה תחומים .אחד מהם היה גמ”ח לפריטת שיקים,
שנוטל על עצמו בפרטית השיקים ,ואם הצ’יק כדי לעזור לאברכים המקבלים בישיבה מלגה
בבית הכנסת שלנו ‘תורה ויראה’ שבשכונת מאה יחזור מה תעשה?
שערים ת”ו לא היו באותה עת הרבה ילדים, חודשית הניתנת בשיק ,ונצרכו לפרוע את השיק
והגבאים המסורים נתנו את הסכמתם לקיים מנהג התחייך רבי זונדל וענה בחריפותו ,הנה להגאון למזומן ,היה רבי זונדל חוסך מהם את טרחת
קודש זה ,שאף הילדים הגדולים יעלו לתורה. רבי מנדל אטיק [זצ”ל] עולה אתרוג אלף דולר ההליכה אל הבנק ,ופורט להם את השיקים לכסף
[ ]!$1000זו המצוה שלו! ולי יעלה הגמ”ח אלף מזומן – .וזה מלבד הגמ”ח הגדול של הלוואת
והנה בהגיע עת ה’עליה’ שלי ,נפל מעט מורך דולר ,זו המצוה שלי... הכספים שהיה מלווה לכל נזקק.
בלבבי כדרך הילדים שמתביישים בדבר ,ובפרט
בהיותי ילד נמוך מעט. כידוע היה מנהגו לקחת ארבעה מינים כשרים ‘גמ”ח’ נוסף שהיה בביתו של רבי זונדל ,ה”ה
ומהודרים ,אבל לא לקח אתרוג בכסף רב. ‘גמ”ח כלים’ לשמחות ,כאשר נהוג היה בזמנים
אולם מה מאוד נפלאתי ,שכאשר הכריז הגבאי ההם לערוך השמחות בבית או באולם שעל יד בית
את שמי לעלות אל התורה ,ניגש הגאון רבי אהרן ובכך היה מרבה גמילות חסדים בישראל, הכנסת ,ובטרם עידן ה’כלים חד פעמיים’ כבימינו
קצנלנבויגן זצ”ל מייסד ומנהל ‘תורה ויראה’ ונטל שהשפעתה גדולה מאוד להביא שלום בישראל, היו שואלים כלים מן הגמ”ח לעריכת השמחה,
סטנדער אחד והפכו לארץ כדי שאוכל לעלות כדרכם של תלמידי חכמים להרבות שלום היו לו בביתו שתי ארונות מלאים כלים שונים מכל
ולעמוד גבוה על הסטנדר ,ולאחר מכן הסיר את בעולם. הנצרך לעריכת השמחות – כך היה משתדל תדיר
טליתו הקדושה ועטף אותי באותה טלית ,וסידר לעסוק בצדקה וגמילות חסדים בכל מיני דרכים
אותה היטב על כתפי ,וכך יכולתי לגשת כראוי ש עָ לֵ ינוּ סֻ ּכַת ׁ ְשלו ֶֹמ ָך – וְ ַת ְ ּקנֵנו ְ ּ
ּ בעֵ ָצה טוֹבָ ה וּפְ ר ֹו ֹ ואופנים.
ִמ ְּל ָפנ ָ
ֶיך!
לעליה לתורה.
והנה מטבע הדברים בעריכת שמחות גדולות
וכל זאת לא טרח אותו צדיק כי אם כדי להנעים שכאלה ,נחסרו פעמים רבות כמה כלים שנאבדו
עלי את ה’עליה לתורה’ שאגש אל התורה באהבה הגבהת הילד הנמוך לעליה לתורה או נשברו ,ותדיר כשחזרו הכלים נצרך רבי זונדל
ובחיבה ושלא אעלה לתורה בהרגשה לא נוחה להשלים את הכלים החסרים ,כמה כוסות או
ולא נעימה. בשמחת תורה צלחות או סכו”ם ,שכמובן היה כרוך בתשלום לא
מועט.
עד היום בכל עת שאני נזכר באותה ‘עליה זכורני מימי ילדותי שהייתי ילד נמוך מעט לעומת
לתורה’ חש אני בטעם הטוב והשמחה שגאתה שאר הילדים בני גילי ,וביום טוב אחרון של חג בהזדמנות אחת שאלתי אותו ,מדוע אינו גובה
בלבבי באותו ‘טיפול’ מסור שטיפל והתעסק ‘שמחת תורה’ כאשר נוהגים ישראל לעלות כל מן האנשים את תשלום הכלים החסרים? כנהוג
עמי אותו צדיק זכור לטוב ,כדי לקבל את התורה אחד ואחד לתורה ,קיבלתי גם אני עליה בילדותי, בהרבה גמחי”ם של כלים ,והרי עדיף לחנך את
באהבה ,ובכך הרבה אהבה ושלום בישראל. ולפי כבודו של כ”ק אאמו”ר הגה”צ בעל ‘מעדני הציבור שצריכים לשלם ,שבכך יזהרו יותר בדבר.
ש עָ לֵ ינוּ סֻ ּכַת ׁ ְשלו ֶֹמ ָך – וְ ַת ְ ּקנֵנו ְ ּ
ּ בעֵ ָצה טוֹבָ ה
ִמ ְּל ָפנ ָ
ֶיך!
וּפְ ר ֹו ֹ על הברכה יעמדו
השלחן’ זצוק”ל נתנו לי עליה בין שאר העליות,
כדי שאעלה בעצמי לתורה ולא לסמוך רק על
עליית ‘כל הנערים’ .כמנהג הרבה קהילות
התחייך ר’ זונדל ואמר :הנה ישנם צדיקים יראים
ושלמים שכשמחפשים אחר אתרוג נאה ומהודר,
לקבלת העלון במייל )דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב התורמים להפצת העלון
שבישראל שנותנים אף לילדים הגדולים יותר
כדוגמתליארצייט
הגה”צ והצלחה או לברכה
מאוד, לשמחות,יקר
העלון כך הון ניתן להנציח את
מוציאים על
נשגרה נא בזה ברכת ‘חג שמח’ לקדם כ”ק מרן רבי מענדל אטיק ,ועוד תלמידי חכמים ידועים– .
רבינו הגה”צ שליט”א ,לו ולביתו ולבניו שליט”א, עליה פרטית לתורה בשמחת תורה ,ויש בדבר
גם אני מרשה לעצמי להוציא הוצאות על הידור
ולכל בית ישראל. כמה סמוכין ומקורות[ .עיין מגילה כג .ורמב”ם
מצות ‘גמילות חסדים’ בכך שאינני גובה תשלום
פי”ב מהל’ תפלה הי”ז ,ושו”ע ונושאי כלים או”ח
בחַ ּג ָ
ֶך’ (דברים טז ,יד) תשפ”ז – בגימטריא‘ :וְ ָׂש ַמ ְח ּ ָת ְ ּ
על הברכה יעמדו
סי’ רפ”ב ,ובשו”ת דברי חכמים או”ח סי’ נט,
על הכלים החסרים...
לקבלת העלון במייל )דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב התורמים להפצת העלון ניתן להנציח את העלון לשמחות ,לברכה והצלחה או ליארצייט
האחים היקרים העומדים תמיד לימין רבינו הרב יהודה בן שרה שיינדל והרב שאול יחזקאל בן שרה שיינדל וכל משפחתם -להצלחה בכל העניינים • יוסף בן טילה רוזא לרפו"ש • שרה שיינדל בת טילה רוזה להצלחה בכל העניינים
יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' | רח' ישעיהו 7ירושלים טלshivti11@gmail.com | 05276-10455 078-3331109 :
יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך ,הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים .המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה.
Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or | zeligk@gmail.com or text 718-249-7173
ח
