אוצר פניני החסידות · OTZAR PENINEI CHASIDUS — סוכות (2026-09-21)

àחג
הfiמחה ְ ַ הגâלת ַ ִ ְ ָ ה⁄נה ֲעבäר ַ ְ ָ ַ àראָ ָ ַ Ł עצמֹ ְ õ מסôיר ַ ְ
הõéíת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
õôרה | הקב"ה ַ ְ ִ לäñטי ָ ִ ֵ
ַֻ
מפ+תגמי
הäêלב
מנענעים ַ ָ הõéíת ְ ַ ְ ְ ִ
העליõנה . . . . . . . . . . .ב
àימי ַ ֻ
õôרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
החזהֵ ִ ,
éíàה ָ ֶ ְ ָ
äמéים ַעל ֶ ָ ֶ
äמחŁבה ַ ֻ ָ
הíפר ָ
מתוâים ַ ִ
מחזיקים ַ ֵ ֶ
הŁáמית ַ ֲ ָ ָ
לëל | üבר"ה ויו"כ ִ ְ ַ ִ
õôרה ַ ֲ ִ ִ
éíàה ַ ַ ְ ִ
äבłמחת ָ
יŁיבה ַ ֻ ָ
מŁנה ַ ֶ ֶ
החזהַ ְ ִ ְ ,
מŁה | ְ ִ ָ
ִ ְֶ
ַעד ֶ ָ ֶ
àאר ֹ ֶ ֵֵ
אורייתא
õôŁëŁéקק
Łמים ִהיא ְ ֶ ִ ְ ֵ מלכäת ָ ַ ִ על ַ ְ קàלת ֹ àעינן' – ַ ָ ַ עראי ְ ִ ָ âירת ֲ ַ 'סéה ִ ַ עין | ֻ ָ ַàת ַ ִ
ליõתר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב ôמיד ְ ֵ ָ ִ חג הסוכות תשפ"ז
הàית ג קד⁄ת ַ ַ ִ הéíה ֶאת ְ ֻ ַ להכניס ֶאל ַ ֻ ָ éעין ָôדäרִ ְ ַ ְ – 'ä 'Łôבֵ ְ ä àנעם ה' | ֵ ְ לחזõת ְ ֹ ַ ֲַ
הéבõד . . . . . . . . . . . . . .ג לענני ַ ָזכר ְ ַ ְ ֵ מהåëיקים ֵ ֶ מגìה ֵ ַ ַ ִ ִ הéíה ְ ִ ָ ארäכה | ַ ֻ ָ Łערי ֲ ָ ַ ֲֵ
àמõâת נפלא ְ ִ רמז ִ ְ ָ ה⁄נה | ֶ ֶ לכל ְימõת ַ ָ ָ הâינים ְ ָ ממôקת ַ ִ ִ סéה ַ ְ ֶ ֶ
הéíה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
מצוה ֻ ָ זהב | ִ ְ ָ מנõרת ָ ָ ְ ַ
ַָֻ
סיגופים ולימוד זכות
äמנהיגים
צאן ַ ְ ִ ִ רעי ֹהאבõת ֹ ֵ ⁄היָ ָ ä למה ֶ ָ חõפפת ְ ַ àקד⁄ה ֶ ֶ éíàה ִ ְ ֻ ָ היŁיבה ַ ֻ ָ חçים | ַ ְ ִ ָ âברי ַ ִ ִ ְֵ
àקד⁄ה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג הŁáמçים ִ ְ ֻ ָ מעłיהם ַ ַ ְ ִ ִ ָéל ַ ֲ ֵ ֶ ִּ
“כי ַב ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַ
ש ְב ִּתי ֶאת ְ ּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל” (ויקרא כג מג)
מñרב
הרע ִ ֶ ֶ נדחה ָ ָ הëצוה ִ ְ ֶ לקäçם ַ ִ ְ ָ וצçïה ְ ִ הõôŁקקäת ְ ִ ִ ָ ידי ִ ְ ְ הëאיר | ַעל ְ ֵ אõר ַ ֵ ִ בגמרא (סוכה יא ):נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא בטעם מצות
האדם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד ָָָ סוכה .לדעת רבי אליעזר עושים אותה זכר לענני הכבוד,
וצçïה ָéל ֵליל א' ֶŁל הõôŁקקäת ְ ִ ִ ָ àקר' – ִ ְ ְ יôן ֹ ֶ ôאמר ִמי ִ ֵ 'àערב ֹ ַ Łלäחה | ָ ֶ ֶ אçלה ְ ָ ַָָ ולדעת רבי עקיבא -זכר לסוכות ממש שעשו ישראל בצאתם
הëצוה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד לקäçם ַ ִ ְ ָ ֻסõéת ְ ִ ממצרים .ויש להבין את שורש המחלוקת ביניהם.
äלקàל
חדŁה ְ ַ ֵ éברçה ֲ ָ ָלהתחָ ִ ְ ִ Łâ האדם ְ ִ ְ ַ ֵ מינים ַעל ָ ָ ָ ארàעה ִ ִ נטילת ַ ְ ָ ָ àעת ְ ִ ַ קדֵ ְ | Ł זרע ֶֹ ֶַ ובפרט יש לתמוה ,כי ודאי לא על כל נס שהיה במדבר
אבריו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד Łמים ַעל ָéל ֵ ָ ָ מלכäת ָ ַ ִ על ַ ְ ֹ עושים ישראל זכר מיוחד ,וכפי שהרחיבו בזה בספה”ק לפרש
ה⁄ם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד נŁלם ַ ֵ אחדäת ִ ְ ָ ידי ַ ְ חëה | ַעל ְ ֵ ְàאõרŁֶ õל ַ ָ מה טעם אין עושים זכר גם למן ולבאר .ובאמת שאלה זו שייכת
אõתם . .ד מŁלימה ָ הà⁄ת ַ ְ ִ ָ ñŁד⁄ת ַ ַ ָ עłה ֶ ְ ֻ ַ מצõת ֲ ֵ æàלְ ִ ä חכמים ִ ְ יłfiכר | ֲ ָ ִ àני ִ ָ ָ ְֵ רק לדעת רבי אליעזר ,שהיו הסוכות זכר לענני הכבוד .אולם
הארàעה
נטילת ָ ַ ְ ָ ָ ללא ְ ִ ַ הéíה ַאף ְ ֹ הארת ַ ֻ ָ לקàל ֶ ָ ַ אפŁר ְ ַ ֵ àŁàת ֶ ְ ָ אמת | ְ ַ ָ łפת ֱ ֶ ְ ַ לרבי עקיבא שעשו ישראל סוכות ממש ,ולזכרן עושים אנו
מינים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד ִ ִ
סוכות ,אם כן אין לזה שייכות לשאר המתנות הטובות שזכינו
מחמת ִרäàי קטרäג ֵ ֲ ַ מתיראים ִמä⁄ם ִ ְ àŁàת ֵאין ִ ְ ָ ְ ִ Łחל ְ ַ ָ àסõéת ֶ ָ יłראל | ְ ֻ יłמח ִ ְ ָ ֵ ְִ ַ
להן במדבר.
ָהאõר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
ôתרàה
הäêלב ִ ְ ַ ֶ נטילת ַ ָ ידי ְ ִ ַ Łעל ְ ֵ חַ ֶ ŁŁ âעת ֵיָ ֲ Ł àŁàת ֵָ ãàיַ ַ Ł מ⁄מäאל | ְ ַ ָ ֵŁם ִ ְ ֵ אם כן ,לרבי אליעזר קשה למה עשו זכר דווקא לזה ,אך לרבי
מëעłיו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה מרàה ִ ַ ֲ ָ חכמתָ ֻ ְ õ ויהיה ָ ְ ָהâעת ְ ִ ְ ֶ ַַ ַ עקיבא יש להבין את עצם עשיית הזכר.
ידי
àŁàת ַרק ַעל ְ ֵ הëתקçמõת ְ ַ ָ äמגêה ַ ִ ְ ַ ְ לäלב ְ ִ ָ õŁפר ָ ָ למצוõת נאה ְ ִ ְ רמז ָ ֶ נעם | ֶ ֶ אמרי ֹ ַ ִ ְֵ
ִäàâר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה ונראה לבאר על פי מעשה נורא שהביאו חז”ל במסכת תענית (דף
äבזõחלין . . . . . . . . .ה àכל ֶŁהäא ְ ֲ ִ מטהר ְ ָ מעין – ְ ַ ֵ מעלת ֵמי ַ ְ ָ לäñטי ִłיחõת | ַ ֲ ַ ִ ֵ כה ,):וז”ל“ :מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים
והìמäכים והïחäתים ְ ַ ְ ִ יłראל ַאף ַ ְ ִ מתעêים ָéל ִאיֵ ָ ְ ִ Ł õôרה ִ ְ ַ ִ łàמחת ָ àינה | ְ ִ ְ ַ âברי ִ ָ ִ ְֵ וארבע ברכות ולא נענה .ירד רבי עקיבא אחריו ,ואמר ‘אבינו
מאד . . . . . . . .ו áדõלה ְ ֹ łמחה ְ ָ לłמח ִ ְ ָ צריכים ִ ְ ֹ ַ õôרה ְ ִ ִ łàמחת ָ הêבן | ְ ִ ְ ַ מחłף ַ ָ ָ ְַ ֹ מלכנו אין לנו מלך אלא אתה ,אבינו מלכנו למענך רחם עלינו’,
הראת
ל'אôה ָ ְ ֵ ָ ולבõא ְ ַ ָ לזõéת ְ ָ אחת ִ ְ חטיבה ַ ַ הñדŁõים ֲ ִ ָ הçמים ַ ְ ִ יעקב | ָéל ֲעבõדõת ַ ָ ִ àאר ַ ֲ ֹ ְֵ וירדו גשמים .הוו מרנני רבנן .יצתה בת קול ואמרה ,לא מפני
לדעת' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו ַָ ַ שזה גדול מזה ,אלא שזה מעביר על מידותיו ,וזה אינו מעביר על
הfiמחה . . . . . . . .ו àעצמ õהäא ַ ִ ְ ָ האדם ְ ַ ְ האïŁäיזין ָ ָ ָעזיבת ָ ְ ִ ִ הëלִ | üעם ֲ ִ ַ ïרâס ַ ֶ ֶ ְַ ֵ מדותיו”.
הäŁôבה . . . . .ו éחŁֶ ãל ַ ְ ָ áדל ֹ ָ הéíה ְלהõרõת ֶֹ מצות ַ ֻ ָ ôכלית ִ ְ ַ הłàם | ַ ְ ִ ֲערäגõת ַ ֹ ֶ
ויש לתמוה ,כי מאחר וזה מעביר על מידותיו ,אם כן זה גדול מזה.
הåה . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז àעõלם ַ ֶ מאהבה ַאף ָ ָ äŁôבה ֵ ַ ֲ ָ łכר ְ ָ נפôלי | ְ ַ ֵàית ַ ְ ָ ִ
הéíה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז מצות ַ ֻ ָ הכרעת ִ ְ ַ יחזקאל | ַ ְ ָ ַ âברי ְ ֶ ְ ֵ ִ ְֵ על כרחינו נבחין ,כי יסוד הויכוח היה בדרכי עבודת ה’ ,ונחלקו
זכõçת . . . . . . . . . . . . . . .ז לעõłתם ְ ֻ ה⁄נה ַ ֲ ָ חטאי ַ ָ ָ אסיפת ָéל ֲ ָ ֵ יłראל | ֲ ִ ַ א⁄י ִ ְ ָ ֵ ִ ֵ בזה בכל מסלול חייהם.
לעתיד ָלבõא . . . . . . . . . . .ז éíàה ֶ ָ ִ יŁיבה ַ ֻ ָ סéה – ְ ִ ָ מצות ֻ ָ łכר ִ ְ ַ אלçהַ ְ | ä מזàח ֵ ִ ָ ִ ְַ על רבי אליעזר מצינו כי מראשית דרכו היה מסגף עצמו וחי חיי
ה⁄כינה . . . . . . . . . . . . . .ח éנפי ַ ְ ִ ָ ôחת ַ ְ ֵ יłראל ַ ַ הסõôפפäת ָéל ִ ְ ָ ֵ סõפר | ִ ְ ְ éתב ֵ ְַ דחק למען התורה ,והיה מתעקש בדרכו הטובה כנגד כל הקשיים
הñד⁄ה . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח הìחŁלים ֶאל ַ ְ ֻ ָ התקרבäת ָéל ַ ֶ ֱ ָ ִ צבי | ִ ְ ָ ְ ארץ ְ ִ ֶֶ שעמדו כנגדו .כך עזב את בית אביו ואת עבודתו והלך ללמוד
ה⁄לõם . . . . . . . . . . . . .ח מעלת ַ ָ סימן ַעל ַ ֲ ַ éíàה ִ ָ הõéכבים ַ ֻ ָ ראçת ַ ָ ִ הêוי | ְ ִ ַ ידי ַ ֵ ִ ְֵ תורה מפי רבן יוחנן בן זכאי בירושלים ,ובמשך שמונה ימים לא
הâðיקים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח הâין ִעם ַ ַ ִ ִ âקäâק ַ ִ אמäנה | ִ ְâרָ ֱ ü ֶֶ טעם דבר מאכל עד שהיה ריח רע עולה ממנו ,וכך במשך כל ימי
לäלב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט àנטילת ָ לëקַ ִ ְ ִ Łâ זכר ַ ִ ְ ָ צדק | ֵ ֶ ִהין ֶ ֶ חייו היה רבי אליעזר הולך בדרכו בלי לנטות ימין ושמאל .וכאשר
מעשי צדיקים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט ראה כי בנו אינו רוצה לעסוק בתורה ,הדיר את כל נכסיו לשמים
ספיר ויהלום | הארה חסידית מן הפרשה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב כדי להביאו ללמוד תורה.
לעומת זאת ,שיטת רבי עקיבא היתה למצוא נקודת זכות בכל
לרכישת ספרים מרוכזת ולמוסדות: אדם ,ובכך להביאו אל הטוב .וכחידושו הנודע של הרה”ק רבי
נחמן מברסלב זיע”א (ליקוטי מוהר”ן תורה רפ”ב) ,שצריך לדון את כל
מוישי | 052-7110200 :עזרא052-7110900 : האדם לכף זכות ,ואפילו שהוא רשע גמור צריך למצוא בו מעט
טוב ואיזו נקודה טובה ,ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו
מענה הלכה
בס"ד
ואיננו .כי בעצם הלימוד זכות מעלים את השני לעולם אחר ,ועל
ידי זה לבסוף ישוב בתשובה.
ומעתה בין נבין את פנימיות המחלוקת בין רבי אליעזר לרבי
02-803-9999
או במיילrav@abiryaakov.com :
עקיבא בטעם מצות סוכה .כי כאשר אמר רבי אליעזר כי ‘בסוכות
הושבתי את בני ישראל’ היינו ענני כבוד ,בא להורות על דברים
גבוהים ,על דרישות וחובות ,והתחזקות על ידי קבלות טובות .כי
זו היא המציאות שראו בני ישראל בצאתם ממצרים.
אולם רבי עקיבא בא ולימד כי יש לנו לעשות זכר לסוכות
קו השיעורים – קול הלשון03-6171077 : שבנו ישראל עצמם ,ולקדושה ששררה בתוך ביתם .ובזה מצא את
נקודת זכותם של ישראל ,וללמד כי תמיד יש לחפש את הנקודה
הטובה .ומעלה זו ,אשר אפילו בלעם הרשע לא יכל לכלוא רוחו
מתחילים מלהתפעל הימנה -היא זו שנותרה חקוקה לנצח ,והיא אות
למעלת וגדלות דור המדבר .על כן ראויה היא לזכר יותר מכל נס,
את היום! כדי להמשיך את כח הזכות לדורות.
(מתוך "עינים מאירות" להגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
להצטרפותnewsletter.mechubarim@gmail.com : ישירות למייל האישי
קו השיעורים -קול הלשון03-6171077 :
להורדת הגיליון https://www.orlayesharim.com : עיצוב ועימוד עלונים :שוקי קנר
א חג הסכות
הסכּ וֹ ת
ַחג ַ ּ
ימינוֹ ָפּנוּי
שׁיּשּׁאר ָיד ְ ִ
כּדי ֶ ִ ָ ֵ
בּשׂמאלוֹ ְ ֵ
מחזיקוֹ ִ ְ ֹ
ְִַ התגּלּוּת ְרצוֹנוֹ, דּהינוּ ִ ְ ַ ועד יוֹם ִכּפּוּרְ ַ ְ , השּׁנה ְ ַַ ָָ שׂמחתנוּ
ְַזמן ִ ְ ָ ֵ
בּכל ֵעתהנּצר לוֹ ְ ָ
מלאכתּוֹ ַ ִ ְ ָ
לעשׂוֹת ְ ַ ְ שׁיּכוֹל ַ ֲ
ֶָ אלי) 'שם ו כה(, פּניו ֵ ֶ 'יאר ה' ָ ָ שׁנּאמר ָ ֵ ְכּמוֹ ֶ ֶ ֱ ַ
בּשׂמאלוֹ.
הדּבר ִ ְ ֹשׁמּחזיק ַ ָ ָ
ֶ ֲִַ יחטא
כּאשׁר ֶ ֱ ָ משׁל ְכּמוֹ ַ ֲ ֶ דּרָ ָ ֶשׁהוּא ַעל ֶ ֶ לק ּו ֵטי ּתוֹ ָרה
ִ ּ
ה*"ל ַעל
לדר ַ ַ
טעם ַ ֵ ֶ
נפלא ַה* ֵתן ַ ַ
מל ִ ְ ָ
ָ ָ וכאשׁר
בּרגז ִעמּוֶֹ ֲ ַ ְ , הרי הוּא ְ ֶֹ לאישׁ ֲ ֵ ִאישׁ ְ ִ יאדי זיע"א זלמן ִ ִ ּ
מל ַ ִ רבּ י ׁ ְש ֵניאוֹ ר ַ ְ ָ
ַ ִ
ראיםה,מים ַה* ָ ִ
ִ-י ֲעב ַדת ַ ָ ִ ממּנּוּוּמעביר ִ ֶ מוֹחל לוֹ ַ ֲ ִ פּניו ֵ מבקּשׁ ָ ָ הוּא ְ ַ ֵ הנה ֲעבר
עצמ ְ ֹרא ַ ָ ָמסיר ַ ְ
הקב"ה ַ ְ ִ
גּוּפני.
לענין ָ ִ להמשׁיל ְ ִ ְ ַ ואת ָכּל ֶזה ֵישׁ ְ ַ ְ ִ ְֶ אהבה
פּנים ֶשׁל ַ ֲ ָ וּמראה לוֹ ָ ִ זעם ַ ְ ֶ פּניו ֶשׁל ַ ַ ָָ ה תהמחה ְ ַחג ַ ֻ
הגלת ַ ִ ְ ָ
ַ ְָ ַ
הרוּחני הוּא הנּפשׁ ָ ָ ִ שׁתּקּוּן ַ ֶ ֶ שׁיּדוּע ֶ ִ אהבתוֹ.להגּלוֹת לוֹ ַ ֲ ָ ְָורצוֹן ְ ִ ָ ישׂמּח ָאב' )משלי י
חכם ְ ַ ַ
'בּן ָ ָ
כּתיב ֵ
ְִ הנּה
ִֵ
ָ ְ
ֶָ ַ
ושׁלוֹם וּלמשׁל ִאם ַחס ְ ָ הגּוּפניָ ָ ְ , כּעין ִתּקּוּן ַ ָ ִ ְֵ וּמעביר
מוֹחל ֲעוֹנוֹת ַעמּוֹ ַ ֲ ִ יתבּרֵ השּׁם ִ ְ ָ ַ כּך ַ ֵ שׁרוֹצה
משׁלָ ,אב ֶ ֶ דּרָ ָ א(ֵ .פּרוּשׁ ַעל ֶ ֶ
בּתקפּהּ ָכּל אדם ְוהוּא ְ ָ ְ ָ מכּה ְבּגוּף ָ ָ יצמח ַ ָ ְִַ בּהגּלוֹת וההסתּרָ ִ ְ ,
הרגז ְ ַ ֶ ְ ֵ הפּנים ֶשׁל ָ ֶֹ מהם ַ ָ ִ ֵֶ עצמוֹ מסתּיר ֶאת ַ ְ אזי ַ ְ ִ חכמת ְבּנוַֹ ֲ , להבין ָ ְ ַ ְִָ
מזהרנחלה ָכּל גּוּפוֹ ,הוּא ֻ ְ ָ שׁמּסּבּתהּ ֶ ֱ ָ ָכָּ ָ ִ ִ ֶ 'יאר
שׁנּאמר ָ ֵ פּניו ְכּמוֹ ֶ ֶ ֱ ַ עליהם אוֹר ָ ָ ְִנגלוֹת ֲ ֵ ֶ הבּן - חכמת ַ ֵ וּלהכּיר ָ ְ ַ לידע ְ ַ ִ בּכדי ֵ ַ ממּנּוּ ִ ְ ֵ ִֶ
כּפי ַחיּוּת ולשׁתּוֹת ַרק ְ ִ לאכל ְ ִ ְ שׁלּא ֶ ֱ ֹ מאד ֶ ֹ ְ ֹ נגלה
הסּכּוֹת ִ ְ ֶ שׁבּחג ַ ֻ אליַ ,'עד ֶ ְ ַ פּניו ֵ ֶ ה' ָ ָ אלּאהזּה ֵאינוֹ ֶ ָ וההעלם ַ ֶ שׁההסתּר ְ ַ ֶ ְ ֵ שׁיּבין ֶ ַ ֶ ְ ֵ ִֶָ
כּיון ֶשׁגּוּפוֹ קלּיםִ ,כּי ֵ ָ דּברים ַ ִ נפשׁוֹ ְ ַורק ְ ָ ִ ְַ ולכן הוּא הגּלּוּיֵ ָ ְ . מההעלם ֶאל ַ ִ ְכּבוֹד ה' ֵ ַ ֶ ְ ֵ תּגדּל
ואז ִ ְ ַ וימצאנּוָּ ְ , הבּן ְ ִ ְ ָ ֶ שׁיּבקּשׁנּוּ ַ ֵבּכדי ֶ ְ ַ ְ ֶ ִ ְֵ
ואינם
הנּכוֹן ְ ֵ ָ בּמּצּב ַ ָ אינם ַ ַ ָ אבריו ֵ ָ חלּשׁ ָכּל ֵ ָ ָ ַָ שׂמחתנוּ'. 'זמן ִ ְ ָ ֵ ְַ והכּרתוֹ חכמת ְבּנוֹ ְ ַ ָ ָ בּשׁביל ָ ְ ַ בּאביו ִ ְ ִ השּׂמחה ְ ָ ִ ַ ִ ְָ
כּפיבּמאכלוֹ ְ ִ יתנהג ְ ַ ֲ ָ ואם ִ ְ ַ ֵ כּראוּיִ ְ , מתמזּגים ָ ָ אלי) 'שם פּניו ֵ ֶ 'ישּׂא ה' ָ ָ שׁנּאמר ִ ָ ְ ֶוזהוּ ֶ ֶ ֱ ַ אחריו. לרדּף ַ ֲ ָ מחפּשׂ ִ ְ ֹ בּחפשׂ ְ ֻ ָ יחפּשׂנּוּ ְ ֵ ֶ בּזה ִכּי ְ ַ ְ ֶ ֶָ
ָ ְ
כּך ִ ֵ
ִ ְ ְִַ
חגּנוּ' )תהלים 'בּכּסה ְליוֹם ַ ֵ כּתיב ַ ֵ ֶ הנּה ְ ִ
לתחלוּאים
לבא ְ ַ ֲ ִ קדם ֵמחוּשׁוֹ ָיכוֹל ָ ֹ המּרגּל ֶֹ ַ ְֻ ָ הסתּלּקוּת מלּשׁוֹן ִ ְ ַ ְ 'ישּׂא' ִ ְ פסוק כו(ָ ִ .
לפעמים המּכּה ִ ְ ָ ִ מעצב ַ ַ ָ אחריםִ ,כּי גּוּפוֹ ֵ ֶ ֶ ֲִֵ עצמוֹ שׁמּסלּק ַ ְכּלוֹמר ֶ ְ ַ ֵ למעלהַ ְ , פּניו ְ ַ ְ ָ וּנשׂיאוּת ָ ָ ְ ִ עצמוֹ וּמכסּה ֶאת ַ ְ שׁמּסתּיר ְ ַ ֶ פא ד(ִ ְ ַ ֶ ,
מקרר. מחמּם אוֹ ְ ָֹ ְָֻ רגז ְ ִודין, בּפניו ֶשׁל ֶֹ וּמתראה ְ ָ ָ ממּנּוּ ִ ְ ָ ֶ כּביכוֹל ִ ֶ ִ ְָ בּמוֹעד
השּׂמחה ְ ֵ שׁתּגדּל ַ ִ ְ ָ בּשׁביל ֶ ִ ְ ַ השּׁנה ִ ְ ִ בּראשׁ ַ ָ ָ ְ ֹ
ודרך ָ ְ ָ ְֶ ֶ ְ שׁימשׁ
דּהינוּ ֶ ֻ ְ ַ 'אליְ ַ ְ ,' בּשׁביל ֵ ֶ למּהִ ְ ִ , ְוכל ָכָּ ָ הסּכּוֹת. ַחג ַ ֻ
וּבאוּר ָ ִ ְ ָ
חוֹתכים ראשׁית ְ ִ הרפוּאה הוּא ָכִּ ֵ , ָ
הגּלּוּי מההעלם ֶאל ַ ִ יתבּרֵ ְ ֶ ַ ֵ אלקוּתוֹ ִ ְ ָ ַ ִגּלּוּי ֱ ֹ השּׁנה
הנּה ֹראשׁ ַ ָ ָ הזּהִ ,כּי ִ ֵ הענין ַ ֶ ֵ
והלּחההמּגלא ְ ַ ֵ ָ וּמוֹציאים ָכּל ַ ֻ ְ ָ ִ ִ המּכּה
ַַָ לאלקי
וּ'משׁפּט ֵ ֹ ֵ הדּין ִ ְ ָ הוּא יוֹם ַ ִ
וּבלא ֶזה ֵאינוֹ מאוּמהֹ ְ , להשׁאיר ָבּהּ ְ ָ מבּלי ְ ַ ְ ִ ְִִ שׂאת )דרושים לסוכות בּיתר ְ ֵ השּׂמחה ְ ֶ ֶתּהיה ַ ִ ְ ָ ואז ִ ְ ְֶָ
פב ,א(: כּאלּוּ עצמוֹ ְ ִ שׁמּראה ֶאת ַ ְ יעקב' )שם פסוק ד(ֶ ְ ַ ֶ , ֲַ ֹ
נתרפּא הוּא ַרק ואפלּוּ ִאם ִ ְ ַ ֵ להתרפּאוֹת ַ ֲ ִ נח ְ ִ ְ ַ ְ ַֹ רוֹצה ִכּי ִאם ואינוֹ ֶ השׁראתוֹ ֵ ְ - מסתּלּק ַ ְ ָ ָ ִ ְֵַ
נוֹשׁנת
וצרעת ֶ ֶ הפּרחת ְ ָ ַ ַ חוֹזר ַ ָ ַ ַ וּבקרוֹב ֵ לשׁעהָ ְ , ְ ָָ יתבּרֵ אי אלקוּתוֹ ִ ְ ָ ַ וּמשׁפּט ַעל ֱ ֹ להיוֹת ִדּין ִ ְ ָ ְִ
וכמּוּתוֹ ֵכּן בּאיכוּתוֹ ְ ַ המּכּה ְ ֵ ערָ ַ ַ וּלפי ֵ ֶ הוּאִ ְ ,
הנּקּיוֹן. ימשׁיִ עם ַ ִ ָ ְַ ִ החג
מעלת ֶ ָ
ַ ֲ ַ מעשׂי
וּמדקדּקין ַעל ָכּל ַ ֲ ֵ
אלקוּתוֹ המשׁכוֹת ֱ ֹ
בּיעקבִ ְ ְ ַ ְ ,
בּמּשׁפּט ָכּל ַ ְ ָ להביא ַ ִ ְ ָ
לשׁכּן ְ ַ ֲ ִֹ ְ ֹ
האדם ְ ָ ִָ ָָ
החתתּוֹפרים ְמקוֹם ַ ֲ ָ הנּקּיוֹן ְ ִ וּלאחר ָכּל ַ ִ ָ ְ ַ ַ למ ֶ ְ לפי
נפשׁוֹ ְ ִ ואחד ַעל ַ ְ אחד ְ ֶ ָ שׁהמשׁיָ כּל ֶ ָ ִֶ ְ ִ
תּחבּשׁת, מרפּאים ַעל ְ ֵידי ַ ְ ֹ ֶ אוֹ ְ ַ ְ ִ
לך מש ֶנה ַ ּ ֶ
ִ ְׁ
וכל ַמה העברה ְ ָ בּשּׁנה ֶ ָ ְ ָ מדרגתוֹ ַ ָ ָ בּחינת ַ ְ ֵ ָ ְִ ַ
המּחוֹשׁ עקּר ַ ֵ להתחזּק ִכּי ִ ַ מעט ְ ִ ְ ַ ֵ מתחיל ְ ַ ְוגוּפוֹ ַ ְ ִ בּשׁנה זוֹ, להבּא ְ ָ ָ עליו עוֹד ַעל ְ ַ ָ שּׁיּמשׁיָ ָ
מרישא זיע"א רבּ י ֶ ְ ָ ָ
אלעזר ֵ ַ ׁ ָ ַ ִ
החזה,
מים ַעל ֶ ָ ֶ
מתוים ַ ִ בר"ה ויו"כ ִ ְ ַ ִ ֶַ ְ ִ
שׁהיהולשׁתּוֹת ְכּמוֹ ֶ ָ ָ לאכל ְ ִ ְ ממּנּוַּ ,אֹ ֱ ֶ הלֶ ִ ַָ החזה,
הלב ַעד ֶ ָ ֶ
מנענעים ַ ָ
ה ת ְ ַ ְ ְ ִ
ימי ַ ֻ
ִ ֵ מסתּירכּאלּוּ ַ ְ ִ והרי הוּא ְ ִ לכֵ ֲ ַ . ְואם הוּא ָראוּי ְ ָ ִ
עדין ָחלוּשַׁ ,רק בּריא ָאסוּר לוִֹ ,כּי גּוּפוֹ ֲ ַ ִ ִָ הפר ָרה
מחזיקים ַ ֵ ֶ
ב)מחת ָרה ַ ֲ ִ ִ ְ ִ ְַ ממּנּוּ כוּ'. עצמוֹ ִ ֶ ֶאת ַ ְ
המּכּהשׁהיה ַ ַ ָ מהעת ֶ ָ ָ בּאכילה ֵ ָ ֵ מוֹסיף ַ ֲ ִ ָ מעט ִ ְַ חזה
ֶַָ
בּיּמים ַ ְ ִ
מן
אחר ִ ֵ
הי ֶ ְ ַ ַ
ההסר – ַ ִ
מרת ַ ֶ ְ ֵ
ַ ְַ
בּתקפּהּ.
ְְָ ָ השּׁנה
וראשׁ ַ ָ ָ חדשׁ ֱאלוּל ְ ֹ הקּדוֹשׁיםֶֹ , ִַָ פּני ַבּיּוֹם ַההוּא' אסתּיר ָ ַ הסתּר ַ ְ ִ 'ואנכי ַ ְ ֵ אבל ְ ָ ֹ ִ ֲ ָ
מיּשׂראל
אחד ִ ִ ְ ָ ֵ ְויוֹם ִכּפּוּרָ ,כּל ֶ ָ
מבּלי
לגמרי ִ ְ ִ המּכּה ְ ַ ְ ֵ כּשׁנּתרפּא ַ ַ ָ ואחר ָכֵּ ַ ְ ִ ֶ ְ ְַ ַ ויּל,בּפרשׁת ַ ֵ ֶכּתיב ְ ָ ָ ַ )דברים לא יח( ְ ִ
וּבשׁעת
שׁלםַ ְ ִ , בּלב ָ ֵ ועזבם ְ ֵחטאיו ְ ָ ְ ָ מתודּה ַעל ֲ ָ ָ ִ ְ ֶַ בּבחינת
בּזה ֵאינוֹ ִ ְ ִ ַ וההעלם ָ ֶההסתּר ְ ַ ֶ ְ ֵ שׁבּחינת ַ ֶ ְ ֵ
לשׁארשׁבה ִ ְ ָ וּבשׂרוֹ ָ ָ חשׁשׁ ְ ָ שׁוּם ֲ ָ ְִֶ ַ
שׂמאל, מצּד ְ ֹ החזה ִ ַ בּאגרוֹף ַעל ֶ ָ ֶ מכּה ְ ֶ ְ הוּדּוּי ַ ֶ ִַ ההעלם
עצם ַ ֶ ְ ֵ אמתּי ַעל ַצד ֶ ֶ והעלם ֲ ִ ִ הסתּר ְ ֶ ְ ֵ
בּאכילה
הראשׁוֹן ַ ֲ ִ ָ להרגּלוֹ ָ ִ חוֹזר ְ ֶ ְ ֵ גּוּפוָֹ ,אז ֵ ְֵֶ
גּרם הרע ָ ַ היּצר ָ ָ שׁיּשׁ בּוֹ ַ ֵ ֶ שׁהמּקוֹם ֶ ֵ בּרמז ֶ ַ ָ ְֶ ֶ המכוּן ַחס כּוּנת ַ ְ ֻ ָ תּכלית ַ ָ ַ לוֹמר ֶשׁהוּא ַ ְ ִ ַ -
שׁהעיפוּת ואדּרבּא ֶ ָ ֲ ֵ מניעהָ ַ ְ ַ ְ , מבּלי שׁוּם ְ ִ ָ וּשׁתיּה ִ ְ ִ ְ ִָ
תּשׁוּבה וכו'. ועוֹשׂים ְ ָ אלּהִ ְ , ָלנוּ ָכּל ֵ ֶ ושׁלוֹם. אמתּי ַחס ְ ָ רגז ֲ ִ ִ להיוֹת ְכּמוֹ ֶֹ ְושׁלוֹם ִ ְ
גּוֹרר לוֹ כּראוּיֵ , אכל ָ ָ שׁלּא ָ ַ ימים ֶ ֹ מרבּוּי ָ ִ ָ
ואחרי ֶזה ָ ִ
ִֵ
וטוֹבה
מאדָ ְ , וּשׁתיּה ְ ֹ אכילה ְ ִ ָ תּאות ֲ ִ ָ עתּה ַ ֲ ַ ַָ שׁנּקראיםהסּכּוֹת ֶ ִ ְ ָ ִ החג ַ ֻ ימי ַ ַ בּאים ְ ֵ ְַ ֲ ֵ וּלהתגּלּוֹת ִגּלּוּי פּניו ְ ִ ְ ַ שׁיּבקּשׁ ָ ָ שׁכּדי ֶ ְ ַ ֵ אלּא ֶ ְ ֵ ֶ ָ
הזּה, בּזּמן ַ ֶ האכילה ַ ְ ַ הרבּוּי ָ ֲ ִ ָ ְגּדוֹלה הוּא לוֹ ָ ִ ָ ונתן
שׂמחהַ ָ ְ , ימי ִ ְ ָ הקּדוֹשׁה ְ ֵ
בּתּוֹרה ַ ְ ָ ַ ָ עשׂה הסּכּוֹת ָ ָ בּחג ַ ֻ יתבּרַ ְ אלקוּת ִ ְ ָ ַ ֱ ֹ
וכנּכוֹן. כּראוּי ְ ַ ָ יתחזּק גּוּפוֹ ָ ָ מסּבּתם ִ ְ ַ ֵ ִכּי ִ ִ ָ ָ לברמינים ְ ָ ֵ ארבּעה ִ ִ מצות ַ ְ ָ ָ יתבּרַ ְ ִ השּׁם ִ ְ ָ ַ ָלנוּ ַ ֵ השּׂמחה
שׁתּתגּדּל ַ ִ ְ ָ שׂמחתנוּ ֶ ִ ְ ַ ֵ שׁיּהא ִ ְ ָ ֵ ֵכןֵ ְ ֶ ,
קצווֹת, שׁשּׁה ְ ָ בּהם ִ ָ וּלנענע ָ ֶ
בּכל יוֹםַ ֵ ֲ ַ ְ , בּהם ְ ָ ֶָ 'ואנכי
וזהוּ ְ ָ ֹ ִ הגּלּוּיֶ ְ . מההעלם ֶאל ַ ִ בּהתגּלּוּת ֵ ַ ֶ ְ ֵ ְ ִ ְַ
ה*מל
ֵ אר ַ ִ ְ ָ בּכתבי
כּמבאר ְ ִ ְ ֵ להחזה ַ ְ ֹ ָ ְולהביאם ַגּם ֵכּן ְ ֶ ָ ֶ ֲַ ִ ָ בּחינת
דּהינוּ ְ ִ ַ פּני ַבּיּוֹם ַההוּא'ְ ַ ְ , אסתּיר ָ ַ הסתּר ַ ְ ִ
והנּה ְ ֵ
ְֵַ
מתודּה
הסּכּוֹת ִ ְ ַ ֶ ימי ַחג ַ ֻ הדּין ַעד ְ ֵ ימי ַ ִ ְִֵ סימן תרנ"א חיּים ִ ָ בּארח ַ ִ המּוּבא ְ ַֹ הקּדשׁ ַ ָ ַ ֶֹ בּחינת
הלּוי הוּא' )במדבר יח כג( ֶשׁהוּא ְ ִ ַ 'ועבד ַ ֵ ִ
ְַָ
בּעת
וּמכּים ְ ֵ חטאיוִ ַ , אחד ַעל ֲ ָ ָ ָכּל ֶ ָ אברהם ס"ק י"ט. בּמגן ַ ְ ָ ָ ְ ֵָ שׁנּתבּאר
ואנשׁים ְכּמוֹ ֶ ִ ְ ָ ֵ אלקים ַ ֲ ָ ִ המשׂמּח ֱ ֹ ִַ ִיין ַ ְ ַ ֵ ַ
בּמקוֹם שׂמאלוֹ ִ ְ בּצד ְ ֹ רוּח ְ ַבּשׁברוֹן ַ הוּדּוּי ְ ִ ְ ִַ עצרת שׁמיני ֲ ֶ ֶהקּדוֹשׁ ְ ִ ִ נתּן ָלנוּ ַחג ַ ָ ותכף ִ ַ ְֵ ֶ אחר. בּמקוֹם ַ ֵ ְָ
המּכּה
חתיכת ְמקוֹם ַ ַ ָ כּעין ֲ ִ ַ ממּשׁ ְ ֵ והיא ַ ָ החזהִ ְ ,
ֶ ֶָ השׁלמה
ימי ַ ְ ָ ָ והמּה ְ ֵ תּוֹרהָ ֵ ְ , ְושׂמחת ָ ִ ְַ מתה ְב ד
ה!ס ִ ְ ַ ֶ
ה ת ָנג ל ַ ָ ָ
ְ ַחג ַ ֻ
מתקנּחים,
החטאים ִ ְ ַ ְ ִ וּבכל יוֹם ָויוֹם ַ ֲ ָ ִ ַבּגּוּףָ ְ , הקּדוֹשׁה
התּוֹרה ַ ְ ָ וּמשׂמּחים ִעם ַ ָ השּׂמחה ְ ַ ְ ִ ֶשׁל ַ ִ ְ ָ ה'
סרוּחה.
ולחה ְ ָ למגלא ְ ֵ ָממּשׁ ְ ֻ ְ ָ דּוֹמה ַ ָ המּה ֶ ִכּי ֵ ָ שׁמּחזיקים
אדם ֶ ַ ֲ ִ ִ בּני ָ ָ דּרֵ ְ לפי ֶ ֶ וגם ֵכּן ְ ִ גּוּפאַ ְ ,ָ התּפלּוֹת
בּכל ַ ְ ִפּניו ְ ָ ולכן ָאנוּ ְ ַ ְ ִ
מבקּשׁים ָ ָ ְָ ֵ
שׁלּא
זמן ֶ ֹ הדּיןִ ,כּי ָכל ְ ַ ימי ַ ִנקראים ְ ֵ ולזה ִ ְ ָ ִ ְֶָ בּזּרוֹע
תּוֹרה ַ ְ ַ הסּפר ָ והרקּוּד ַ ֵ ֶ הקּפוֹת ְ ָ ִ בּשׁעת ַ ָ ִ ְַ ועד יוֹם השּׁנה ְ ַ
שׁמּראשׁ ַ ָ ָ
ְותחנוּנים ֶ ֵ ֹ
ֲַ ִ
בּמּה
לגמרי ֵאין לוֹ ַ ֶ מטּמאתוֹ ְ ַ ְ ֵ ִנפנה ִ ֻ ְ ָ ְָ המּרגּל
החזהִ ,כּי ֵכן הוּא ַ ֻ ְ ָ בּמקוֹם ֶ ָ ֶ השּׂמאלית ִ ְ
ַ ְָ ִ וצוֹעקים
ושׁוֹפרוֹתִ ֲ ְ , זכרוֹנוֹת ְ ָ בּמלכיּוֹת ִ ְ
ִכּפּוּר ְ ַ ְ ֻ
המּה הוּא שׁיּמי ָרצוֹן ֵ ָ אמת ֶ ְ ֵ והן ֱ ֶ לשׂמחֵ ְ ,
ִ ְ ַֹ אזי
זמן ָמה ֲ ַ דּבר ְ ַ איזה ָ ָ המּחזיק ֵ ֶ אדם ַ ַ ֲ ִ בּבני ָ ָ
ִ ְֵ מראשׁ
עלינוּ ֵ ֹמלכוּתוֹ ָ ֵלהמשׁיְ ַ
מלִ ְ ַ ְ ,'
'מלֶ ֶ
ֶֶ
חג הסכות ב
יב
י)ראל ֵ ְ
האזרח ְ ִ ְ ָ ֵ
'ל ָ ֶ ְ ָ
הרמז ַ ָ-סק ָ
ֶָ ֶ כּמּשׁל
ממּשׁ ַ ָ ָ הקּדוֹשׁהְ ,והוּא ַגּם ֵכּן ַ ָ התּוֹרה ַ ְ ָ ַ ָ נתן ָלנוּ יתבּרַ ָ שׁבּחמלתוֹ ִ ְ ָ ַשׁמּחמת ֶ ְ ֶ ְ ָ ַרק ֶ ֵ ֲ ַ
ת'ַֻ ֹ
הראשׁוֹן לאיתנוֹ ָ ִ חוֹזר ְ ֵ ָ שׁהגּוּף ֵ הנּ"לְ ,כּמוֹ ֶ ַ עצמנוּ
לטהר ַ ְ ֵ מסגּלים ְ ַ ֵ שׁהם ְ ֻ ָ ִ ימים ֶ ֵ לטוֹבוֹתינוּ ָ ִ
ְ ֶוזהוּ ַ ֲ ַ
ַַ ֵ ְ
בּישׂראל
האזרח ְ ִ ְ ָ ֵ הכּתוּבָ ,כּל ָ ֶ ְ ָ מאמר ַ ָ בּיתר
חשׁשׁ ְועוֹד ְ ֶ ֶ מבּלי שׁוּם ֲ ָ לאכל ִ ְ ִ ֵישׁ לוֹ ֶ ֱ ֹ עדין
והנּה ֵאין ָלנוּ עוֹד ֲ ַ ִ טמאתנוֵּ ִ ְ , מכּל ֻ ְ ָ ֵ ִָ
אל"ףאוֹתיּוֹת ָ ֶ 'אזרח' ִ )ויקרא כג מב(ָ ְ ֶ , האכילה
מרבּוּי ָ ֲ ִ ָ שׁיּחזּק גּוּפוֹ ֵ ִ כּדי ֶ ְ ַ ֵ שׂאת ְ ֵ
ְֵ עדין
הקּדוֹשׁה ִכּי ֲ ַ ִ התּוֹרה ַ ְ ָ לשׂמח ְבּגוּף ַ ָ ִ ְ ַֹ
הפּלא
וּמזריח בּוֹ ַ ֶ ֶ
שׁמּאיר ַ ְ ִ ַ דּהינוּ אוֹתוֹ ֶ ֵ ִ ָ ַזרחְ ַ ְ , יבא
שׁלּא ָ ֹ כּדי ֶ ֹ בּשׁלמוּת ְ ֵ וישּׁאר ִ ְ ֵ וּשׁתיּהֵ ָ ִ ְ ,
ְ ִָ המּשׁל
לפי ַ ָ ָ החטאיםִ ְ ,לנקּוֹת ַ ֲ ָ ִ עוֹסקים ְ ַ אנחנוּ ְ ִ ֲַ ְ
כּנּ"לֶ ,שׁהוּא עוֹלם ַ ַ ָ העליוֹן ַאלּוּפוֹ ֶשׁל ְֶָ הטּבע ֶשׁל מחוֹשׁיםִ ,כּי ֵכן ַ ֶ ַ לידי ְ ִ עוֹד ַהגּוּף ִ ֵ בּעתהמּרגּל ְ ֵכּפי ַ ֻ ְ ָ לאכל ְ ִ לאדם ֶ ֱ ֹ שׁאין ָ ָ ָ הנּ"ל ֶ ֵ ַַ
הנּ"ל )סוכה חז"ל ַ ַ וכדרשׁת ֲ ַ
אנשׁיםַ ָ ְ ִ ְ , בּבחינת ֲ ָ ִ
ְִִ ַ החזקים.
גּוּפים ַ ֲ ָ ִ ִ המּגלא וכו'. ְִנקיוֹן ַ ֻ ְ ָ
ישׁבוּהאנשׁיםְ ֵ . לרבּוֹת ֶאת ָ ֲ ָ ִ האזרח ְ ַ
לכן ָנכוֹן ְ ֹ נחזר ְ ִ ְ ָ ֵ
כחָ ְ ֶ ָ (.
שׁהם
דּהינוּ ֶ ֵ אוֹתיּוֹת ב' ֻסכּוֹתְ ַ ְ , ִ 'בּסּכּוֹת',ַֻ בּשׁםהזּה ְ ֵ שׁנּקרא ַחג ַ ֶ מאד ֶ ִ ְ ָ ָ ֵ נמשׁכים ַעד הנּקּיוֹן ִ ְ ָ ִ שׁיּמי ַ ִ ָלעניננוּ ֶ ְ ֵ ֲַ ֹ
בּסּכּה
דּהינוּ ַ ֻ ָ סכּהְ ַ ְ . בּחינוֹת ֻ ָ יוֹשׁבין ְבּב' ְ ִ ְִ סעוּדת
כּענין ְ ַ קטנּהִ ,כּי ִהיא ְ ִ ְ ַ סעוּדה ְ ַ ָ ְ ָ השּׂמחה
ימי ַ ִ ְ ָ מתחילים ְ ֵואז ַ ְ ִ ִ החגָ ְ , ֶָ
דּבוּקה
מחשׁבתּם ְ ָ ועקּר ַ ֲ ַ ְ ָ למטּהַ ִ ְ , הגּשׁמיּית ְ ַ ַַָ ְ ִ ִ העוֹמד
האישׁ ָ ֵ צריִ ָ שׁעל ִפּי ִדּין ָ ִ הוֹדאהַ ֶ ,
ָָ חדשׁה,לבריּה ֲ ָ ָ משׁוּלים ָאז ִ ְ ִ ָ ישׂראל ְ ִ שׁבּני ִ ְ ָ ֵ
ֶ ְֵ
כּנּ"ל: בּמּרוֹם ַ ַ העליוֹנה ַ ָ
בּסּכּה ָ ֶ ְ ָ ַָֻ הנּכוֹן בּבּריאוּת ַ ָ כּאשׁר הוּא ַ ְ ִ חליוֹ ַ ֲ ֶ ִמתּוְֹ ָ ממּקוֹם המּגלא ִ ְ וכל ַ ֻ ְ ָ נתכּפּרוּ ְ ָעוֹנוֹתיהם ִ ְ ַ ְִכּי ֲ ֵ ֶ
ממּחוֹשׁוֹ, כּאב ִ ֵ הרגּשׁת עוֹד שׁוּם ְ ֵ מבּלי ַ ְ ָ ַ
ְִִ לרפּאוֹת צריכים עוֹד ְ ַ ְ נתרוֹקןַ ,אִ ִ ְ הכּאב ִ ְ ֵ ְֵַ
וּברוּ להבּוֹרא ָבּרוּ הוּא ָ וּלהלּל ְ ַ ֵ ְלהוֹדוֹת ְ ַ ֵ החת.פּתח ַ ֲ ָ ֶַ
ְשׁמוֹ. מינים
אר ָ ָעה ִ ִ
טעם ַ ְ
ַַ
ַעל ֶזה ִ ַ
ַבּ ת ַ ִ
עין וּבכל
מינים ְ ָ ארבּעה ִ ִ מצות ַ ְ ָ ָ
נתּן ָלנוּ ִ ְ ַ
ל)מחת ָרה
העם ְ ִ ְ ַ
ַַַ
ואוֹחזים
הקּדוֹשׁה ְ ֲ ִ בּתּוֹרה ַ ְ ָ משׂמּחים ָאז ַ ָ ולכן ְ ַ ְ ִ ְָ ֵ החזהְ ,והוּא להביאם ֶאל ֶ ָ ֶ הנּענוּעים ַ ֲ ִ ָ
מאבר ּו ְ ׁ רבּ י ַ ְ ָ ָ
אברהם דּ ֹב ֵ ָ ְ
ְִַ ִ
טש זיע"א ַ ִ
על
עינן' – ַק ָ ַלת ֹ
עראי ְ ִ ָירת ֲ ַ'סה ִ ַ
ָֻ
מיד
! ֵקק ָ ִ
מים ִהיא ְ ֶ ִ ְמלכת ָ ַ ִ
ְַ גּדל ואת ֶֹ כּנּ"לֶ ְ , החזה ַגּם ֵכּן ַ ַ בּמקוֹם ֶ ָ ֶ ְִ תּחבּשׁת
כּעין ַ ְ ֹ ֶ החתֵ ְ , בּמקוֹם ַ ֲ ָ רפוּאה ִ ְ
ענין ְ ָ ִ ְַ
ְלי ֵתר בּפני ֹכּל, עצמנוּ ִ ְ ֵ מפארים ַ ְ ֵ שׁלּנוּ ְ ָ ֲ ִ הזּכיּה ֶ ָ ְַ ִָ נקראים
ולכן ִ ְ ָ ִ
נגע ַהגּוּףֵ ָ ְ . בּמקוֹם ֶ ַ תּפירוֹת ִ ְ אוֹ ְ ִ
עראי דּירת ֲ ַ סכּה ִ ַ בּגמרא )סוכה כגָ ֻ (. איתא ִ ְ ָ ָ ִ ָ מקּדםשׁהיה ָלנוּ ִ ֶֹ העצב ֶ ָ ָ שׁמּקוֹם ָ ֶ ֶ להראוֹת ֶ ְ ְ ְַ שׁהמּה
והלּיחה ֶ ֵ ָהבּשׂר ָבּלוּי ְ ַ ֵ ָ שׂמחהִ ,כּי ַ ָ ָ ימי ִ ְ ָ ְֵ
המּוּסר,דּרָ ַ ונראה ִלי ַעל ֶ ֶ בּעינןֶ ְ ִ ְ . ְִ ָ להרבּוֹת שׁיּשׁ ָלנוּ ְ ַ ְ עתּה ָכּל ָכַּ עד ֶ ֵ ְונתרפּא ַ ָ
ִ ְַ ֵ וימשֵׁ כּן
לגמריֹ ְ ִ ְ ,נתבּערוּ ְ ַ ְ ֵ
וּפשׁעים ִ ְ ַ ֲחטאים ְ ָ ִ ֲָ ִ
מלכוּתְ ,לשׁוֹן בּחינת ַ ְ מרמּז ַעל ְ ִ ַ סכּה ְ ַ ֵ ְדּהנּה ֻ ָ ִֵ הקּדוֹשׁה
התּוֹרה ַ ְ ָ הזּה ְבּגוּף ַ ָ בּמּקוֹם ַ ֶ בּשׂמחה ַ ְָ ִ ְָ החג.ימי ֶ ָ מכּל ְ ֵ אחר יוֹם ִ ָ ְרפוּאה יוֹם ַ ַ ָ
מלכוּת עליו ֹעל ַ ְ לקבּל ָ ָ שׁצּריֵ ַ ְ הינוּ ֶ ָ ִ ְנסיכ"יְ ַ ,
ִ ֵ החטא. קדם ַ ֵ ְ מרגּלים ֶֹ שׁהיינוּ ֻ ְ ָ ִ ְכּמוֹ ֶ ָ ִ )מחת
ה.ד ְ ִ ְ ַ
רח ַ ֶֹ
לאיבת ַ
נפלא ִ ְ ִ ַ
טעם ִ ְ ָ
ַַ
השּׁלמוּת הוּא ועקּר ַ ְ ֵ לאמתּוַֹ ִ ְ , בּאמת ַ ֲ ִ שׁמים ֶ ֱ ֶ ִַָ הקּדוֹשׁה
התּוֹרה ַ ְ ָ לקיּם ַ ָ עלינוּ ְ ַ ֵ וּמקבּלים ָ ֵ ְ ַ ְ ִ ה*"ל
אבה ַעל ִ-י ַ ַ
ַה ֵ ָ
הגּיע
שׁלּא ִ ִ ַ בּעצמוֹ ֶ ֹ וּמבין ְ ַ ְ בּדעתּוֹ ֵ ִ כּשׁמּתבּוֹנן ְ ַ ְ ְ ִֶ ְ ֵ מבּלי שׁוּם לבבנוּ ִ ְ ִ בּכל ְ ָ ֵ ְָ השּׁוֹאבה
שׂמחת ֵבּית ַ ֵ ָ היה ִ ְ ַ המּקדּשׁ ָ ָ וּבזמן ַ ִ ְ ָ ְִַ
כּראוּי, בּשׁלמוּת ָ ָ שׁמים ִ ְ ֵ מלכוּת ָ ַ ִ לקבּלת ֹעל ַ ְ ְַ ַָ שׁלּא
נזכּה ֶ ֹ קבּלה זוּ ִ ְ ֶ ועל ְ ֵידי ַ ָ ָ התרשּׁלוּתַ ְ , ִ ְַ ְ רוּח
שׁוֹאבים ַ שׁהיוּ ֲ ִ חז"ל ֶ ָ ְודרשׁוּ ֲ ַ ְָ
ונכספה
תּמיד ְ ִ ְ ְ ָ משׁתּוֹקק ָ ִ וּמחמת ֶזה הוּא ִ ְ ֵ ֲֵַ שׁהמּהמחלה ֶ ֵ ָ ושׁלוֹם שׁוּם ַ ֲ ָ ישׁלט ָבּנוּ ַחס ְ ָ ְִ ֹ מאדִ ,כּי ֵכן הוּא דּברינוּ ָנכוֹן ְ ֹ וּלפי ְ ָ ֵ הקּדשִׁ ְ , ַ ֶֹ
עצמוֹ ֹעל לקבּל ַעל ַ ְ נפשׁוֹ ַלה' ְ ַ ֵ כּלתה ַ ְ ְוגם ָ ְ ָ ַ מצוה ֹלא ֵ ַידע 'שׁוֹמר ִ ְ ָ ֵ והפּשׁעים ִכּי
העוֹנוֹת ְ ַ ְ ָ ִ ֲָ מתחילאנוֹשׁי ַ ְ ִ חלי ֱ ִ אחר ֹ ִ האדם ַ ַ כּאשׁר ָ ָ ָ ֲַ ֶ
שׁכינתוֹהשׁראת ִזיו ְ ִ ָ הינוּ ַ ְ ָ ַ שׁמיםְ ַ , מלכוּת ָ ַ ִ ְַ ְוגוֹ'' )קהלת ח ה(. חקּי
אזי ַעל ִפּי ֻ ֵ משׁענתּוַֹ ֲ , להתחזּק ַעל ִ ְ ַ ְ ְ ִ ְ ֵַ
מלכוּת קבּלת ֹעל ַ ְ עקּר ַ ָ ַ יתבּרֶ ,זה הוּא ִ ַ ונקי ָשׂדוֹת אויר ַצח ְ ָ ִ בּמקוֹם ֲ ִ שׁיּשׁב ִ ְ הרפוּאה ֶ ֵ ֵ
וכל ָ ַ ִ
ִ ְ ַָ ְָ ָ
ממּדרגה
לילָ ֵ ְ ַ ִ תּמיד ֵ ֵ להשׁתּוֹקק ָ ִ שׁמיםֵ ְ ִ ְ , ִַָ היּפי זוֹ רוֹאים ַ ֹ ִ ִ והשּׂרים העמּים ְ ַ ָ ִ ְָ אויר ַהטּוֹב טוֹב לוֹ שׁאיבת ֲ ִ וּכרמים ִכּי ְ ִ ַ ְָ ִ
למדרגה.
ְְֵַָ סבלנוּ ָצרוֹת אשׁר ָ ַ ְ העצב ֲ ֶ שׁמּקוֹם ָ ֶ ֶ ְֶ פּוֹעלים
בּהם ֲ ִ שׁעוֹסק ָ ֶ הרפוּאוֹת ֶ ֵ וסמּי ָ ְ מאדֵ ַ ְ ,ְ ֹ
והראיה
מאתּנוָּ ָ ְ ָ ְ , הלָ ִ ֵ חלף ָ ַ מסּבּתהּ ָ ַ ַרבּוֹת ִ ִ ָ ָ
מחמת אחד ֵ ֲ ַ בּמקוֹם ֶ ָ תּמיד ְ ָ כּשׁעוֹמד ָ ִ אבל ְ ֶ ֵ ֲ ָ שׁיּשׁ העליוֹנה זוֹ ֶ ֵ מעלה ָ ֶ ְ ָ ַעל ֶזה ַעל ְ ֵידי ַ ֲ ָ
אויר טוֹב. שׁאיבת ֲ ִ הרבּה ַעל ְ ֵידי ְ ִ ַ ְַ ֵ
לקבּלת ֹעל שׁהגּיע ְ ַ ָ ַ בּדעתּוֹ ֶ ִ ִ ַ שׁמּחלט ְ ַ ְ ְֶֻ ָ בּמּקוֹם הקּדוֹשׁה ַ ָ התּוֹרה ַ ְ ָ לשׂמח ְבּגוּף ַ ָ ָלנוּ ִ ְ ֹ ַ לרפּאוֹת עוֹסקים ְ ַ ְ ישׂראל ְ ִ שׁבּני ִ ְ ָ ֵ בּעת ֶ ְ ֵ ֵכּן ְ ֵ
וּמחמת ֶזה ֵאינוֹ בּשׁלמוּתַ ֲ ֵ , שׁמים ִ ְ ֵ מלכוּת ָ ַ ִ ְַ החזה:שׂמאל ְמקוֹם ֶ ָ ֶ הזּה ַצד ְ ֹ ֶַ וּלחזּק ַחיּוּת להשׁלים ְ ַ ֵ החתִ ְ ַ ְ ְמקוֹם ַ ֲ ָ
גּדוֹלה ִמזּוֹ, למדרגה ְ ָ לילָ ֵ ְ ַ ְ יוֹתר ֵ ֵ משׁתּוֹקק ֵ ִ ְ ֵ הקּדשׁרוּח ַ ֶֹ שׁאיבת ַ החזה ְ ִ ַ בּמקוֹם ֶ ָ ֶ הנּפשׁי ִ ְ
ְַַ ִ
מלכוּת קבּלת ֹעל ַ ְ התחלת ַ ָ ַ אפלּוּ ַ ְ ָ ַ ֶזה ֵאינוֹ ֲ ִ מינים
והארבּעה ִ ִ
נפשׁוָֹ ָ ְ ַ ָ ְ , לקיּוּם ַ ְ גּדוֹלה ְ ְִרפוּאה ְ ָ ָ
הסּכּה
הרוּח,
בּחינת ַגּסּוּת ָ ַ שׁזּה הוּא ְ ִ ַ מחמת ֶ ֶ שׁמיםַ ֲ ֵ , ִַָ מסּבּת
תּחבּשׁת ִ ִ ַ דּברינוּ הוּא ַ ְ ֹ ֶ לפי ְ ָ ֵ שׁהמּה ְ ִֵֶָ
ושׁלוֹם וחס ְ ָ עליוַ ְ , מקבּל ָ ָ שׁאינוֹ ְ ַ ֵ ְולא ַדּי ֶ ֵ ֹ ַ ֻ ָ פּעלּתם
מאד ְ ֻ ָ ָ פּוֹעלים ְ ֹ הקּדשׁ ֲ ִ רוּח ַ ֶֹ שׁאיבת ַ ְ ִ ַ
רגלי
כּביכוֹל ַ ְ ֵ דּוֹחק ִ ְ ָ ֵ כּאלּוּ להפִ ְ , הוּא ְ ֵ ֶ מהמּכּה
מאד ֵהן ֵ ַ ַ ָ נתעלּפוּ ְ ֹ נפשׁםִ ,כּי ִ ְ ַ ְ לקיּוּם ַ ְ ָ ְִ
בּגמרא )ברכות מג.(: כּדאיתא ִ ְ ָ ָ השּׁכינה ִ ְ ִ ָ ַ ְִ ָ ֵבּ ֵאר ֹ ׁ ֶ
משה וגםוהפּשׁעים ְ ַ החטאים ְ ַ ְ ָ ִ שׁהמּה ַ ֲ ָ ִ גּוּפא ֶ ֵ ָ ָ
שׁמים, מלכוּת ָ ַ ִ בּחינת ַ ְ הינוּ ְ ִ ַ 'סכּה'ְ ַ , ְ ֶוזה הוּא ֻ ָ לבּם.וּמרירוּת ִ ָ בּשׁברוֹן ְ ִ מהוּדּוּיים ְ ִ ְ ֵ ִַ ִ
ז'ניץ זיע"א
מקוֹ ְ ִ אליקים ְבּ ִ ָ
ריעה ִ ּ רבּ י ֹ ׁ ֶ
משה ֶ ְ ָ ִ ַ ִ
ה
מחבה ַ ֻ ָ
המית ַ ֲ ָ ָ
ה ַ ַ ְ ִ
ייבה ַ ֻ ָ
ְִ ָ
שׁבּעינן
הינוּ ֶ ְ ִ ָ בּעינן'ְ ַ , עראי ְ ִ ָ 'דּירת ֲ ַ ִ ַ ענא ַר ָ א
ים ה ַ ְָ
ְוּביוֹם
העלי ָנה
ֶָ ְ
יהיהשׁמים ִ ְ ֶ מלכוּת ָ ַ ִ קבּלת ֹעל ַ ְ שׁבּחינת ַ ָ ַ ְִֶ ַ שׁמּאיר
וּמדרגה זוִֹ ֵ ֶ ,בּמעלה ַ ְ ֵ ָ האדם ֶשׁהוּא ְ ַ ֲ ָ ָ ָ ָ ואז
גּמרָ ְ , ענין ְ ַרבּא הוּא ִ ְ ַ הוֹשׁענא ַ ָ
ַ ְָ
בּמדרגה זוֹ עראי ְ ַ ְ ֵ ָ בּבחינת ֲ ַ אצלוֹ ִ ְ ִ ַ תּמיד ֶ ְ ִָ העליוֹן ַאלּוּפוֹ הפּלא ָ ֶ ְ וּמוֹפיע בּוֹ ַ ֶ ֶ ִ ַ ונעשׂוּ
לגמריֲ ַ ְ ,
החזה ְ ַ ְ ֵ ִנתרפּא ְמקוֹם ֶ ָ ֶ ְַ ֵ
יוֹתרלמדרגה ֵ ולילָ ֵ ְ ַ ְ עתּהֵ ֵ ְ , לעת ַ ָ שׁהשּׂיג ְ ֵ ִֶ ִ יתבּר
בּהבּוֹרא ִ ְ ָ ַ
תּמיד ְ ַ ֵ שׁזּוֹכר ָ ִ
עוֹלם ְוכוּ'ֵ ֶ , ֶשׁל ָ שׂאת,
בּיתר ְ ֵ חדשׁהְ ,ועוֹד ְ ֶ ֶ בּריּה ֲ ָ ָהפּעם ְ ִ ָעוֹד ַ ַ ַ
לקבּע
ולא ִ ְ ֹ ַ השׁתּוֹקקוּתֹ ְ , ְגּדוֹלה ִמזּוֹ ַעל ְ ֵידי ִ ְ ְ ָ בּהסּכּה
כּשׁיּוֹשׁב ְ ַ ֻ ָ
אזי ְ ֶ ֵ העליוֹןַ ֲ . וּבדּבקוּת ָ ֶ ְ ְשׁמוֹ ַ ְ ֵ הסּכּנה,
מגּדר ַ ַ ָ ָ יצאוּ ִ ֶ ֶ הקּוֹדמים ַרק ָ ְ
בּיּמים ַ ְ ִ ִכּי ַ ָ ִ
שׁהשּׂיג, בּמדרגה זוֹ ֶ ִ ִ ושׁלוֹם ְ ַ ְ ֵ ָ ִדּירתוֹ ַחס ְ ָ ָ ועקּר
בּראשׁוַֹ ִ ְ ,עיניו ְ ֹהחכם ֵ ָ למטּהָ ָ ֶ , הגּשׁמיּית ְ ַ ָ
ַַ ְ ִ ִ מבּלי
לגמרי ִ ְ ִ החזה ְ ַ ְ ֵ נתרפּא ְמקוֹם ֶ ָ ֶ ְועתּה ִ ְ ַ ֵַָ
שׁהשּׂיג ָכּל ַמה בּדעתּוֹ ֶ ִ ִ שׁיּחלט ְ ַ ְ מחמת ֶ ַ ֲ ֹ ֲֵַ שׁבּמּרוֹם,העליוֹנה ֶ ַ ָ
בּהסּכּה ָ ֶ ְ ָ דּבוּקה ְ ַ ֻ ָ מחשׁבתּוֹ ְ ָ ֲַ ַ ְ צמיחה
איזה ְ ִ ָ שׁהיה בּוֹ ֵ ֶ להעלוֹת ַעל שׁוּם ֵלב ֶ ָ ָ ְ ֲַ
גּמוּרים הצּדּיקים ְ ִ שׁזּה ַ ַ ִ ִ להשּׂיגֶ ֶ , שּׁצּריִ ַ ְ ֶ ִָ בּניה,
המרחפת ַעל ָ ֶ ָ קדּישׁא ַ ְ ַ ֶ ֶ האמּא ַ ִ ָ ֶשׁהוּא ָ ִ ָ וכל.
מכּל ָ ֹ יפּקדוּ ִ ֹ ולא ִ ָ ְ יזּכרוּ ְ ֹ
טוֹבהֹ ,לא ִ ָ ְ ֹלא ָ
שׁרשׁ כּפי ֶֹ צריכים ְ ִ שּׁהיוּ ְ ִ ִ שׁהשּׂיגוּ ָכּל ַמה ֶ ָ ִֶ ִ נוֹתן
שׁאינוֹ ֵ וראשׁוֵֹ ֶ . מחשׁבתּוֹ ְ ֹ עקּר ַ ֲ ַ ְ ְושׁם ִ ַ ָ עצרת
מיני ֲ ֶ ֶ
קט*ה ֶל ְ ִ ִ
העדה ְ ַ ָ
טעם ַ ְ ָ
ַַ
המּה: דּמעוּטא ֵ ָ מעוּטא ְ ִ ָ ִנשׁמתםָ ִ , ְָָ למטּה,
המּצוה ְכּמוֹ ֶשׁהוּא ְ ַ ָ גּשׁמיּוּת ַ ִ ְ ָ דּעתּוֹ ַעל ַ ְ ִ ְַ נתן ָלנוּ
אלּה ָ ַלכל ֵ ֶזכינוּ ְ ָ והנּה ַ ֲ ֶ
כּאשׁר ָ ִ ְִֵ
העליוֹן
בּסוֹדהּ ָ ֶ ְ
דּבוּקה ְ ָ מחשׁבתּוֹ ְ ָ עקּר ַ ֲ ַ ְ ַאַ ִ שׁמיני
הקּדוֹשׁ ְ ִ ִ יתבּרַ חג ַ ָ
השּׁם ִ ְ ָ ַ
ֵַ
שׁבּמּרוֹם. ֶַָ נשׂמח ְבּגוּף
אשׁר ִ ְ ַתּוֹרה ֲ ֶ
ושׂמחת ָ עצרת ְ ִ ְ ַ
ֲ ֶֶ
ג חג הסכות
אשׁפּיזין
ֻ ְ ִ ִ ראשׁי ֵתּבוֹת א'תּ'ה ָ ֵ וּ'מגנּ'י ָ ָ ס'תר'י ָ ִ ִ והנּה ִ ְ ִ ְִֵ לחזוֹ ת ְבּ ֹ ַ
נעם ה' ַ ֲ
'סוּכּה' ִעם
ָ גּימטריּא
ְוסוֹפי ֵתּבוֹת ִ ַ ְ ִ ָ ֵ טריקוֹ ב זיע"א אברהם ִ ְּ
מס ְ ִ רבּ י ַ ְ ָ ָ
ַ ִ
ברי ַח ִ ּיים
ִדּ ְ ֵ דּהינוּ ַעל
אתּה'ְ ַ ְ , וּמגנּי ָ ָ'סתרי ָ ִ ִ וזהוּ ִ ְ ִ הכּוֹללֶ ְ ,
ַ ֵ הה
להכניס ֶאל ַ ֻ ָ
עין ָדר' – ְ ַ ְ ִ
'ב ְ ֵ
ֵ ְ
וּמגןִ ,כּי
סתר ָ ֵ תּהיה ִלי ֵ ֶ סכּה ִ ְ ֶ מצות ֻ ָ ְ ֵידי ִ ְ ַ קדת ַה ַ ִית
ֶאת ְ ֻ ַ
איתא ִ ְ ָ ָ
אנז זיע"א רבּ י ַח ִ ּיים ִ ַ
ִ ָ
מצּ ְ ַ ִ
למהפפת ְ ַקדה ח ֶ ֶ
ה ִ ְ ֻ ָהייבה ַ ֻ ָ
ְַ ִ ָ בסּכּוֹת
בּתּוֹרה ִ'כּי ַ ֻ שׁכּתבתּ ַ ָ יחלתּי' ֶ ָ ַ ְ ָ 'לדברִ ְ ָ ִ ְִ ְָ דּמצות
עבוֹדה ָ ָזרה )גַ ְ ִ ְ (.בּגמרא ֲ ָ
מנהיגים ָל
צאן ַ ְ ִ ִ רעי ֹ האב ת ֹ ֵהי ָ ָ
ֶָ ענני ָכּבוֹד,שׁהם ַ ְ ֵ ישׂראל' ֶ ֵ בּני ִ ְ ָ ֵ הוֹשׁבתּי ֶאת ְ ֵ ְִַ דּליתקלּהֵ ְ ,מצוה ַ ָ נקראת ִ ְ ָ סכּה ִ ְ ֵ ָֻ
קדה
המ,ים ִ ְ ֻ ָ
מע)יהם ַ ַ ְ ִ ִ
ֲַ ֵ ֶ עלינוּ ָכּמגנּים ָ ֵ שׁענני ָכּבוֹד ָהיוּ ְ ִ ִ וּכשׁם ֶ ַ ְ ֵ בּוֹעטין
העוֹלם ֲ ִ ואמּוֹת ָ ָ חסרוֹן ִכּיס ְוכוּ'ֻ ְ , ֵבּיהּ ֶ ְ
ידוּע ֶ ֲ
ְ ֵ
האשׁפּיזין
המּה ָ ֻ ְ ִ ִ העוֹלם ֵ ָ שׁאבוֹת ָ ָ ָ ַ יחלתּי':
'לדברִ ְ ָ ִ
וזהוּ ִ ְ ָ ְ הסּכּהֶ ְ , ַָֻ צרי קלּהִ ָ .
מצוה ַ ָשׁהיא ִ ְ ָ סכּה ַאף ֶ ִ בּמצות ֻ ָ
ְ ִ ְַ
אמתוהנּה ֵהן ֱ ֶ לסּכּהֵ ִ ְ . הבּאים ַ ֻ ָ ִַָ סכּה. בּמצות ֻ ָ
הגּוֹים ְ ִ ְ ַ
בּוֹעטים ַ ִ מדּוּע ֲ ִ ֵבּאוּר ַ ַ
הסּכּה
מלבּשׁים ְלתוָֹ ֻ ַ האבוֹת ְ ֻ ָ ִ שׁבּאים ָ ָ ִֶָ
הכי
וּמשּׁוּם ָ ִ הקּדוֹשׁיםִ ,בּסּפרים ַ ְ ִ ְוכמבאר ַ ְ ָ ִ
ַ ְ ָֹ שׁמּיחד ֶאתדּבר ֶ ְ ַ ֵ מצוה ֵישׁ ָ ָ ונראהָ ְ ִ ,
דּבכל ִ ְ ָ ְְִ ֶ
הדּבר ֶשׁאוֹר עקּר ַ ָ ָ אוּלם ִ ַ
להם ָמקוֹםָ , מזמּנים ָ ֶ
ְְִַ זהב
ְמנוֹ ַרת ָ ָ שׁעוֹשׂה ֹזאת ועל ְ ֵידי ֶזה ֶ ֶ המּצוהַ ְ ,
ַ ִ ְָ
בּסּכּה,
שׁמּאיר ַ ֻ ָוּמדּתם הוּא ֶ ֵ ִ עבוֹדתם ִ ָ ָקדשּׁת ֲ ָ ָ ְֻ ַ רבּ י ז ּו ׁ ָשא ֵ ַ ִ ּ
מאניפוֹ ִלי זיע"א ַ ִ וּמקיּם ְרצוֹן שׁמים ְ ַ ֵ מקדּשׁ ֵשׁם ָ ַ ִ האדםֵ ַ ְ ,ָ ָָ
מתי
לוֹמר ָ ַאחד ַ שׁצּריָ כּל ֶ ָ שׁמּבאר ֶ ָ ִ
ְוהינוּ ֶ ְ ֹ ָ
ְַ לכל ְימ תהינים ְ ָ
ממקת ַ ִ ִ
סה ַ ְ ֶ ֶ
מצוה ֻ ָ
ִ ְָ שׁמּנקּים
בּעת ֶ ְ ַ ִ המּצּוֹת ְ ֵ בּחג ַ ַ הבּוֹראְ .כּגוֹן ְ ַ ַ ֵ
למעשׂי ָאבוֹת )תנדא"ר פכ"ה( ִכּי מעשׂי ְ ַ ֲ ֵ ַ ִיגּיעוּ ַ ֲ ַ הה
נפלא ְ ִמ ת ַ ֻ ָ
רמז ִ ְ ָ
הנה | ֶ ֶ
ַ ָָ מתעלּה
לכבוֹד יוֹם טוֹבֶ ַ ְ ִ , הבּתּים ִ ְוּממרקים ַ ָ ִ
ְ ְָ ִ
ישׂראל.
מנּשׁמוֹת ִ ְ ָ ֵ אחד ָכּלוּל ִ ִ ְ ָכּל ֶ ָ הנּ"ל
קדשׁ ַ ַ בּמקרא ֶֹ שׁמעתּי ְ ִ ְ ָ
נפלא ָ ַ ְ ִ ודבר ִ ְ ָ ְָ ָ שׁוֹפר
בּתקיעת ָ השּׁנה ִ ְ ִ ַ בּראשׁ ַ ָ ָ וכן ְ ְֹכּבוֹד ה'ֵ ְ ,
הרב
זקני ָ ַ
אדוֹני ְ ֵ ִ
אבי ֲ ִ קדשּׁת ָ ִמכּבוֹד ְ ֻ ַ ְִ ְוכוּ'.
שׁעבדוּ העוֹלם ֶ ָ ְ בּאבוֹת ָ ָ מצינוּ ַ ֲ בּאמת ָ ִ והנּה ֶ ֱ ֶ ְִֵ קדּישׁא
סבּא ַ ִ ָ אלקי ַהאי ַ ָ הקּדוֹשׁ ֱ ֹ ִ הצּדּיק ַ ָ ִַַ
בּשּׂדהבּעבוֹדתם ַ ָ ֶעסקיהם ַגּם ַ ֲ ָ ָ בּכל ִ ְ ֵ ֶ ה' ְ ָ מהאניפּאליע זצוק"ל,
זיסיא ֵ ַ ִ ָ ְ ֶ רבּי ִ ְ ָ הרבּי ַ ִַָ ִ הקּדוֹשׁ ָבּרוּ הוּא צוּה ַ ָהסּכּוֹת ִ ָבּחג ַ ֻוהנּה ְ ְִֵַ
שׂכליּוֹת להם ִ ְ ִ היה ָ ֶ וּבזה ָ ָ וּבמרעה ֹצאן ָ ֶ ְ ְִ ֶ קדשׁהמּקרא ֶֹפּרשׁ ַ ִ ְ ָ ארשׂ ֵ ֵ מקדּמי ֶ ֶ
וּמראשׁ ְ ַ ְ ִֵ ֹ כּעין ָתּדוּרוּ', 'תּשׁבוּ ְ ֵישׂראל ֵ ְ ַעל ִ ְ ָ ֵ
המּוֹרה
בּספר ַ ֶ וכמבאר ְ ֵ ֶ לעבדוּת ה'ָ ֹ ְ ַ ְ , ְגּדוֹלוֹת ְ ַ ְ שׁכם
אחלּקה ְ ֶ
אעלזה ֲ ַ ְ ָ בּקדשׁוֹ ֶ ְ ָֹ דּבּר ְ ָ ְ'אלהים ִ ֶ
ֱ ִֹ לנהג
שׁצּריֹ ְ ִ בּזה שׁוּם ִחדּוּשׁ ֶ ָ ִ מצינוּ ָ ְֶולא ָ ִ
ֹ
כּוּנה
להם ַ ָ ָ היה ָ ֶ שׁהאבוֹת ָ ָ להרמבּ"ם ַז"ל ֶ ָ ָ ְ ַָ ְ ַ דּר
אמדּד' )תהלים ס ח(ַ ,על ֶ ֶ ועמק ֻסכּוֹת ֲ ַ ֵ ְֵֶ שׁהאדם
אלּא ַרק ֶ ָ ָ ָ השּׁנהָ ֶ ,
מכּל ְימוֹת ַ ָ ָ אחרת ִ ָ
ַ ֶֶ
בּענינים
לעבד ה' ְ ִ ְ ָ ִ מאתּנוּ ַ ֲ ֹ נעלם ֵ ִ ָ ְודרָ ְ ֶ
ֶֶ ֶזה: עראי. לדירת ֲ ַ
ועוֹבר ְ ִ ַקבע ְ ֵ הדּירת ֶ ַ
עוֹזב ֶאת ַ ִ ֵַ
בּחקירוֹת, לדרכּוֹ ַ ֲ ִ טעםַ ,א הוּא ְ ַ ְ בּלא ַ ַ מהעוֹלם ְ ֹ
'אלקים' הוּא ִ ַ הכּוּנה ָ ֶ ְו ַ ַ ָ ָ
ֵָ ָ
בּקדשׁוֹ' 'דּבּר ְ ָ ְהדּיןֶ ִ , מדּת ַ ִ ֱ ִֹ שׁמּקדּשׁ
כּפי ֶ ְ ַ ֵהיּהוּדי ְ ִ
בּזהִ ,כּי ַ ְ ִ
האמתמחכמי ָ ֱ ֶ שּׁקּבּלנוּ ֵ ַ ְ ֵ כּפי ַמה ֶ ִ ַ ְ אוּלם ָאנוּ ְ ִ ָ
והנּוֹראים
הקּדוֹשׁים ְ ַ ָ ִ בּיּמים ַ ְ ִ ַָ ִ בּמשָׁ כּל ְימוֹת בּביתוֹ ְ ֶ ֶ מעשׂיו ְ ֲֵַ ָ
העוֹלם ִכּי בּעניני ָ ָ לעבד ה' ְ ִ ְ ְ ֵ עקּר הוּא ַ ֲ ֹ ִכּי ִ ָ
לקטרג,
מצאתי אוֹן ִלי ַעל ָמה ְ ַ ְ ֵ 'אעלזה' ִכּי ָ ָ ִ ֶ ְ ָֹ בּבּית,
בּהנהגתוֹ ַ ַ ִ
לקדּוּשׁ ה' ְ ַ ְ ָ ָ וגוֹרם ְ ִ
השּׁנהֵ ְ , ַ ָָ
אלקוּתוֹ וּמפרסם ֱ ֹ מזּוֹלל ְ ַ ְ ֵ יקר ִ ֵ יוֹציא ָ ָ בּזה ִ ְֶ
שׁס"ה דּישׁ ְ ָ לוֹמר ְ ֵ
ורוֹצה ַ שׁכם'ֶ ְ , 'אחלּקה ְ ִֶכּי ֲ ַ ְ ָ בּישׁיבת
הסּכּוֹת ִ ִ ַ בּחג ַ ֻ שׁגּם ְ ַ ממּנּוּ ֶ ַ ִנדרשׁ ִ ֶ ְָ
למענוֹ. הכּל ְ ַ ֲ הבּוֹרא ַ ֹ יתבּרְ שׁמוֹ ִכּי הוּא ַ ֵ ִ ְ ַָ
אמרוּכּבר ָ ְ הכּפּוּרים ְ ָ
וּביוֹם ַ ִ ִ בּשּׁנהְ , ימים ַ ָ ָ ִָ הגּוֹרמת
הנהגתוֹ ַ ֶ ֶ הסּכּה ֶאת ַ ְ ָ ָיכניס ֶאל ַ ֻ ָעראי ַ ְ ִ ֲַ
הכּפּוּרים
השּׁנה ְויוֹם ַ ִ ִ בּראשׁ ַ ָ ָ לזה ְ ֹ והנּה ְ ְִֵֶ וגם
לאסטוּניהּ ְ ַ
'דּלית ָלהּ ְרשׁוּ ְ ַ ְ ֵ ַז"ל )יומא כֵ ְ (. כּעין ָתּדוּרוּ'. 'תּשׁבוּ ְ ֵ
לקדּוּשׁ ה'ְ ֵ , ְִ
שּׁעברנוּ
תּשׁוּבה ַעל ָכּל ַמה ֶ ָ ַ ְ שׁעשׂינוּ ְ ָ אינם
לסכּוֹת ֵ ָ הכּפּוּרים ְ ֻ
שׁבּין יוֹם ַ ִ ִ ימים ֶ ֵ ד' ָ ִ
ולכן ַ ִ
ֶָ ִ
ונשׁבּרוּ ָכּל לקוֹננוּ ְ ְ ִ ְ - בּינינוּ ְ ֵ מסֵ ֵ ְוהיה ָ ָ
ָָ פּנים
אבל ַעל ָכּל ָ ִ כּנּוֹדעָ ֲ , להמתּקה ַ ָ צריכים ְ ַ ְ ָ ָ ְִ ִ
שׁבּקדשּׁה,
דּבר ֶ ִ ְ ֻ ָ מכּל ָ ָהרחוֹקים ִ ָהגּוֹים ָ ְ ִ ְָ ֵ
מתחרטים ַעלואנחנוּ ִ ְ ָ ְ ִ המּפסיקוֹתְ ַ ֲ ַ ,
המּחצּוֹת ַ ַ ְ ִ לקדּשׁ
אפשׁר ְ ַ ֵ
להבין ֵאיָ ְ ֶ מהם ְ ָ ִ ִנבצר ֵ ֶ
ְָ
ְַ ִ לשׂיטנא
דּאית ָלהּ ְ ִ ְ ָ ימים ְ ִ ִנשׁארוּ עוֹד ש"ס ָ ִ ְֲ
ממּצוֹתיו
וסרנוּ ִ ִ ְ ָ לאחוֹר ְ ַ ְ שּׁהלכנוּ ְ ָ
ָכּל ַמה ֶ ָ ַ ְ החיּים
בּדרִ ַ ַ הינוּ ְ ֶ ֶבּ"תדוּרוּ"ְ ַ , שׁמים ְ ֵָשׁם ָ ַ ִ
שׁכּתוּב להמתּקהֶ ,זהוּ ֶ ָ
וּצריכים ְ ַ ְ ָ ָ בּהם ְ ִ ִ ְרשׁוּת ָ ֶ
מעתּה
עלינוּ ֵ ַ ָ וּמקבּלים ָ ֵ
ויתעלּהִ ְ ַ ְ ,
יתבּרְ שׁמוֹ ְ ִ ְ ַ ֶ בּמּצוה.
בּוֹעטים ַ ִ ְ ָוּמיּד ֵהם ֲ ִ שׁבּכל יוֹם ָויוֹםָ ִ , ְֶָ
ִ ְ ַָ היּמים,משּׁאר ַ ָ ִ
מספּר ש"ס ִ ְ ָ שׁכ"ם' ִ ְ ַ 'אחלּקה ְ ֶ
ֲַ ְָ
ואהבה.
בּאמת ְ ַ ֲ ָ מצוֹתיו ֶ ֱ ֶ
לעשׂוֹת ִ ְ ָ דּיקא,
לישׂראל ַ ְ ָ
סכּה ְ ִ ְ ָ ֵ מצות ֻ ָ נתּנה ִ ְ ַ
ְולכן ִ ְ ָ
ֵָ
ֲַ הדּינים.
המתּקת ַ ִ ִצריכים ַ ְ ָ ַ ְוהם ְ ִ ִ ֵ
שׁעה,
וּבכל ָ ָ בּכל יוֹם ְ ָ מעשׂיהם ְ ָ
שׁמּקדּשׁים ַ ֲ ֵ ֶ
ֶ ְְַ ִ
בּסּכּה
לישׁב ַ ֻ ָ הקּדוֹשׁה ֵ ֵתּוֹרה ַ ְ ָ צוּתה ָלנוּ ָ ְִָ אמדּד',
'ועמק ֻסכּוֹת ֲ ַ ֵ
אחר ָכֶּ ֵ ְ וּלעמּת ֶזה ַ ַ ְ ֻ ַ כּעין ָתּדוּרוּ': 'תּשׁבוּ ְ ֵֵ ְ
עסקינוּ ַלה' מכּל ֲ ָ ֵ עצמנוּ ִ ָ
וּלקשּׁר ַ ְ ְֵַ ֵ ההמתּקה
ראיתי אוֹר ַ ַ ְ ָ ָ חמּוֹתי ָ ִ ִ ַ ִ
הדּבר
וּכלל ַ ָ ָ ושׁינהַ ְ , וּשׁתיּה ְ ֵ ָ
בּאכילה ְ ִ ֵָהן ַ ֲ ִ ָ סכּה,
עמקהּ ֶשׁל ֻ ָכּשׁאמדּד ֻ ְ ָ
סכּהִ ,כּי ְ ֶ ֲ ַ ֵבּמצות ֻ ָ
ְ ִ ְַ
אחד
שׁמּחיּב ָכּל ֶ ָ כּעין ָתּדוּרוּ ָ ֻ ְ ֶ - תּשׁבוּ ְ ֵ ֵ ְ ימיםלהש"ס ָ ִמכוּן ְ ַמספּר ְ ֻ ָוישׁ ִ ְ ָרמז ְ ֵָשׁם ֶ ֶ
יראת ה' עליו ִ ְ ַ
שׁיּחוֹפף ָ ָ
עצמוֹ ֶ ְ ֵ וּלקבּל ַעל ַ ְ ְַ ֵ בּרחמים.
להמתּיקם ְ ַ ֲ ִ
ְְַ ִ ָ ערי ֲאר ּו ָכה
ַׁש ֲ ֵ
יתבּר
מהשּׁם ִ ְ ָ ַבּוּשׁה ֵ ַ ֵ וּתכסּהוּ ָ מעשׂיוֵ ַ ְ ,בּכל ַ ֲ ָ
דּסכּה ִ ָ
ְָ
ואמּה
אמּהָ ַ ְ , עשׂרים ַ ָ שׁעוּרהּ ַעד ֶ ְ ִ ְ ֻ ָ
אביחצירא זיע"א רבּ י ַ ֲ ֹ
יעקב ֲ ִ ֲ ֵ ָ ַ ִ
כּלּהּ.השּׁנה ֻ ָ
יעשׂה ָכּל ַ ָ ָ אשׁר ַ ֲ ֶ בּכל ֲ ֶ ְָ הב ד
לענני ַ ָ
זכר ְ ַ ְ ֵ
מה!/יקים ֵ ֶ
מג*ה ֵ ַ ַ ִ ִ
הה ְ ִ ָ
ַָֻ
דּפן
נמצא ֹ ֶ טפחיםָ ְ ִ , שׁשּׁה ְ ָ ִ ִהיא ִ ָ יחלתּי
לדברִ ְ ָ ִ אתּה ִ ְ ָ ְ סתרי ָ ִ ִ
וּמגנּי ָ ָ ִ ְ ִ
ולזה ִ ְ ָ
)תהלים
שׁחוֹפף
בּסכּה ֶ ֵ לישׁב ְ ֻ ָ
התּוֹרה ֵ ֵ
צוּתה ַ ָ ְֶָ בּס
דּפנוֹת ֵישׁ ְ ַ וּבג' ְ ָ טפחיםְ , אחד ק"כ ְ ָ ִ ֶָ הדּר
מתפּרשׁ ַעל ַ ֶ ֶ קיט קיד(ַ .גּם ֶזה ִ ְ ָ ֵ
אלינוּ,
ואהבתוֹ ֵ ֵ
השּׁם ְ ַ ֲ ָ
קדשּׁת ַ ֵעלינוּ ְ ֻ ַ ֵָ להש"ס המתּקה ְ ַ
הוי ַ ְ ָ ָ והיא ָ ֵטפחיםִ ְ ,
הכּל ש"ס ְ ָ ִ ַ ֹ סמיכה
סמ"ָ רמוּז ָבּהּ ְ ִ ָ שׁכּתבנוּ ְדּאוֹת ָ ֶ ְֶַָ
כּפי ִמדּוֹתמעשׂיו ְ ִ
בּכל ַ ֲ ָלעשׂוֹת ְ ָ מקבּלים ַ ֲ
ְואז ְ ַ ְ ִ
ָ סכּה,בּעמקהּ ֶשׁל ֻ ָ שׁנּמתּקים ְ ֻ ְ ָ
שׁבּשּׁנה ֶ ִ ְ ָ ִ
ימים ֶ ַ ָ ָ ִָ והיאבּסמ"ִ ְ מתחלת ְ ָ ֶוסכּה ַגּם ֵכּן ַ ְ ֶ ֶ ַוהגנהָ ֻ ְ ,
ֲ ָָ
הקּדוֹשׁים,
אבוֹתינוּ ַ ְ ִ הראשׁוֹנים ֲ ֵ
ִ צדּיקי ָ ִ
שׁעשׂוּ ַ ִ ֵ ֶָ אמדּד'.
'ועמק ֻסכּוֹת ֲ ַ ֵ שׁכּתוּב ְ ֵ ֶ ֶזהוּ ֶ ָ מגנּה
סכּה ִהיא ְ ִ ָ מצות ֻ ָ לפיכַ ְ ִ אמּאָ ִ ְ , כּנגד ִ ְָ ֶֶ
למעשׂיהם.
מעשׂינוּ ְ ַ ֲ ֵ ֶמתי ַ ִיגּיעוּ ַ ֲ ֵוּמחכּים ָ ַ
ְ ֶוזהוּ ֶ ָ ַ
ְִַ
'הנּה
השּׁלוֹם ִ ֵ עליו ַ ָהמּלָ ָ
דּוד ַ ֶ ֶ שׁרמז ָ ִ בּתּוֹרה )ויקרא
מפרשׁ ַ ָ דּבר ֶזה ְ ָֹ וּמצינוּ ָ ָוּמצּלתִ ָ .
ֶֶַ
אוּשׁפּיזין,
ְִ ִ המּההאבוֹת ֵ ָ אשׁר ָ ְָ ֶוזה הוּא ֲ ֶ רוֹצה
ימי' )תהלים לט ,ו( ֶ נתתּה ָ ַ
טפחוֹת ָ ַ ָ ְָ בסּכּוֹת דרתיכם ִכּי ַ ֻ 'למען ֵ ְידעוּ ֹ ֹ ֵ ֶ כג מג( ְ ַ ַ
מדּתוֹהאיר ִ ָ אחד ֵ ִ שׁכּל ֶ ָ הינוּ ֶ ָ ְַ למתּוּק הצּריכים ְ ִימי ַ ְ ִ ִשׁמּדדתּ ֶאת ָ ַ לוֹמר ֶ ָ ַ ְ ַָ ענני ָכּבוֹד.
והם ַ ְ ֵ ישׂראל'ֵ ְ ,בּני ִ ְ ָ ֵהוֹשׁבתּי ֶאת ְ ֵ ְִַ
בּכל
עליו ְ ָ
וּלקבּל ָ ָ אחדֵ ַ ְ , הקּדוֹשׁה ְבּיוֹם ֶ ָ
ְַ ָ וּמצוה
מספּר ש"סָ ְ ִ , שׁהם ִ ְ ַסכּה ֶ ֵ בּמדּתהּ ֶשׁל ֻ ָ ְ ִָ ָ ישׂראל
לבני ִ ְ ָ ֵוצנּה ִ ְ ֵ מגן ְ ִ ָ ְוענני ָכּבוֹד ָהיוּ ָ ֵ ַ ְֵ
בּכל
ולעבד ה' ְ ָ אחד ְ ַ ֲ ֹצדּיק ֶ ָ מדּת ַ ִ
יוֹם ִ ַ לכלהמתּקה ְ ָ כּתקּוּנהּ ִהיא ַ ְ ָ ָ בּעשׂוֹתהּ ְ ִ ָ זוֹ ַ ֲ ָ הכי
התּחתּוֹניםִ ָ ,
וּמן ַ ַ ְ ִ העליוֹנים ִמכּל ַצד ִמן ָ ֶ ְ ִ ִָ
שׁבּא
הצּדּיק ֶ ָ
מעשׂיו ַעל ִפּי ִמדּוֹת אוֹתוֹ ַ ַ ִ ֲַ ָ ודברי ִפי
לרחמיםֵ ְ ִ ְ ,
להפִּ דּין ְ ַ ֲ ִ
השּׁנה ְ ַ ֵ ְימוֹת ַ ָ ָ ענני ָכּבוֹדכּנגד ַ ְ ֵ שׁהיא ְ ֶ ֶ סכּה ֶ ִ מצות ֻ ָ נמי ִ ְ ַ ִַ
בּיוֹמיהּ:
לאוּשׁפּיזא ְ ֵ
ְ ְִ ָ חכם ֵחן )אמרי ברוך – לחודש ניסן(: ָָ האדם.מגנּה ַעל ָ ָ ָ ְ ִָ
חג הסכות ד
סגת
נרמז ְ ֻ ַ
ה ָ ת ִ ְ ָ
תיה ֶל ַ ַ
לת ְמ ֶ ָ
ִ ְ ֶֹ והמּינין
הלּוּלב ְ ַ ִ ִכּשׁלּוֹקח ַ ָהאדם ְ ֶ ֵ ַ וצריך ָ ָ ָ ְָ ִ ְ מינים
ארבּעה ִ ִ
ַ ְ ָ ָ
ה*"ל
ה!צ ת ַ ַ
ג' ַ ִ ְ
לתקּן ַמה
לחשׁב ְ ַ ֵ
והאתרוֹגֹ ְ ַ , שׁעמּוֹ ְ ָ ֶ ְ
ונראה ִלי ְ ִ ֵ
ִֶ
לשׁבּת ְבּג' ֵשׁמוֹת מכנּים ְ ַ ָדּהנּה ְ ַ ִ ְְִ ֶ רוֹמזים
מינים ְ ִ שׁהד' ִ ִ האברים ֶ ַ בּאלּוּ ָ ֵ ָ ִ שּׁפּגם ְ ֵ ֶ ַָ המ ִאיר
אוֹ ר ַ ּ ֵ
בּשׁמוֹתמלכּתא'ֵ ְ ,
כּלּה ַ ְ ְ ָ'שׁבּת ַ ָהינוּ ַ ָ ְַ לקּחחדשׁהַ ִ ,בּריּה ֲ ָ ָ
עצמוֹ ְ ִ ָ ולעשׂוֹת ַ ְ עליהם ְ ַ ֲ ֲֵ ֶ
יכוֹלים
אשׁר ְ ִ הנּ"ל ֲ ֶ מצוֹת ַ ַ סגלּת ִ ְ
נרמזין ְ ֻ ַ
הלּלוּ ִ ְ ָ ִ
וואלף ִמ ִ ּז'טוֹ ִמיר זיע"א רבּ י ְ ֵ
זאב ָ ְ ַ ִ
ַָ מתּחת
כּלל ַהגּוּף ִ ַ ַ שׁהם ְ ַ האלּוּ ֶ ֵ האברים ָ ֵ ֶאת ָ ֵ ָ ִ ה!צוה
לק,ם ַ ִ ְ ָ
וצ,-ה ְ ִ
ה ְקקת ְ ִ ִ ָ
ידי ִ ְ
ַעל ְ ֵ
קדשּׁת ַהיּוֹם ְוכוּ' פּעלּתם ַעל ְ ֵידי ְ ֻ ַ לפעל ְ ֻ ָ ְִָ ֹ אוֹתם
יתּן ָ עליוַ ,רק ִ ֵשׁמּשׁל ָ ָ הרע ֶ ֹ ֵ היּצר ָ ָ כּח ַ ֵ ֶַֹ האדם
מ.רב ָ ָ ָ
הרע ִ ֶ ֶנדחה ָ ָ
ְִ ֶ
)ראה דברי הבני יששכר באריכות(. היּצר טוֹב: לממשׁלת ַ ֵ ֶ
ְְֶ ֶֶ )קהלת ח דּבר ָרע מצוה ֹלא ֵ ַידע ָ ָ שׁוֹמר ִ ְ ָ ֵ
חזקה
שׁהכּרתוֹ ֲ ָ ָ ירצהִ ,מי ֶ ַ ָ ָ ה(ֶ ְ ִ .
לענין ֶזה
ֶרמז ַ ָרה ְ ִ ְ ָ
ֶ
בּפנימיּוּת
להמתּין ִ ְ ִ ִ ְונאמנה ֶאת ֵאל רוּחוִֹ ְ ַ ְ ,
וּמעתּה ַ
ֱֶ ָ ָ
רמיזי
דּלא ְ ִ ִ מידי ְ ָדּליכּא ִ ִ אוֹמר ְלָ ֵ ְ ֵ ַ ָ עשׂיּוֹת וּזמן ֲ ִ יגּיע ֵעת ְ ַ מתי ַ ִ ַ לוֹמר ָ ַ מחשׁבתּוֹ ַ ֲַ ַ ְ
)כּל ֵבּית יעקב' ָ 'ויּבא ַ ֲ ֹ בּאוֹריתאֹ ָ ַ , ְ ְַָ ְבּ אוֹ רוֹ ׁ ֶשל ַ ּ ָ
חמה סכּה
מצות ֻ ָ בּזמןְ ,כּגוֹן ִ ְ ַ התּלוּים ִ ְ ַ המּצוֹת ַ ְ ִ ְִַ
שׁלשׁ
מ'גלּהֹ ָ ,
ל'וּלב ְ ִ ָ שׁ'וֹפר 'שׁלם' ָ ֵ
)ראשׁי ֵתּבוֹת יעקב( ָ ֵ
ממּצוֹתוכדּוֹמה ִ ִ ְ ואתרוֹג ְ ַ ֶ וּמיניו ְ ֶ ְ ְולוּלב ִ ָ
ָ ָ ֲַ ֹ רבּ י ַח ִ ּיים ֵ ִ
ָ
מאיר ִמ ִ ּו ְ ִ
ויז'ניץ זיע"א ַ ִ
שׁכם' ָ ֵ
)ראשׁי וּמשׁלמים( ִ'עיר ְ ֶ שׁלמים ֻ ְ ָ ִ בּאים ְ ֵ ִ
מצוֹת ֵאלּוּ ָ ִ הם
נלם ַ ֵ
אחדת ִ ְ ָ
ידי ַ ְ
ַעל ְ ֵ
החפץ
וּתשׁוּקתוֹ ֶ ָ ֵ חשׁקוֹ ְ ָ וּלרב ֶ ְ בּזמןֹ ְ , התּלוּים ִ ְ ַ
ְִ
ְ ֶוזה ֶ ְ ָ
ְַ ִ
התעוֹררוּת,
מ'לכּתא('ִ ,עיר' ְלשׁוֹן ִ ְ ְ כּ'לּה ַ ְ ְ ָשׁ'בּת ַ ָ
ֵתּבוֹת ַ ָ ה'יהי ָרצוֹן' בּאמירת ַ ְ ִ לפרשׁ ַ ֲ ִ ַ אפשׁר ְ ָ ֵ למהר ֵעת בּקרבּוֹ ְ ַ ֵ מתלהב ְ ִ ְ המּצוֹתֵ ַ ְ ִ , בּקיּוּם ַ ִ ְ ְִ
קדשּׁת
אשׁר ְ ֻ ַ השּׁבּת' ֲ ֶ 'קדשּׁת יוֹם ַ ַ ָ כּשׁמּתעוֹרר ְ ֻ ַ
ְ ִֶ ְ ֵ 'אוֹתיּוֹת
לוּלבִ : נטילת ָ לפני ְ ִ ַשׁאוֹמרים ִ ְ ֵ ֶ ְִ בּעתּם
לקיּמם ְ ִ ָ בּכדי ְ ַ ְ ָ המּגבּליםֵ ְ ִ , זמנּים ַ ֻ ְ ָ ִ ֹבּא ְ ַ ִ
עצםהנּה ֶ ֶ הלּלוֵּ ִ , בּשׁלשׁה ֵשׁמוֹת ַ ָ יכנּה ִ ְ ֹ ָ ַהיּוֹם ְ ֻ ֶ והיוּ
אחד ְ ָ אחד ֶאל ֶ ָ תּקרב ֶ ָ המיחד ְ ָ ֵ שׁמָ ֻ ְ ַ ִ ְ וּבזמנּיהם.
ִ ְ ֵַ ֶ
מצוֹת השּׁלשׁ ִ ְ תּמוּרת ַ ָ ֹ פּוֹעל ְ ַ קדשּׁת ַהיּוֹם ֵ ְֻ ַ המיחד' ֵאי שׁמָ ֻ ְ ַ 'אוֹתיּוֹת ִ ְ ִ בּידי',
לאחדים ְ ָ ֲִַ ָ ִ
וכלחסרָ ְ , מלֵ אינוֹ ָ ֵ וקילוֹרין ֶשׁל ֶ ֶ הלּלוִּ ִ ְ , ַָ שׁיּהיה
דּהינוּ ֶ ִ ְ ֶ מיחדְ ַ ְ , השּׁם ְ ֻ ָ שׁיּהיה ַ ֵ אפשׁר ֶ ִ ְ ֶ ְֶ ָ מצוה','שׁמר ִ ְ ָ נקרא ֹ ֵ כּזה ִ ְ ָ משׂכּיל ָ ֶ הנּה ִאישׁ ַ ְ ִ ִֵ
וּמשׁלמים
וּתמימים ֻ ְ ָ ִ קדוֹשׁים ְ ִ ִ כּלּם ְ ִ העדה ֻ ָ ָ ֵָ אחד ֶאל 'תּקרב ֶ ָ העצה ִהיא ְ ָ ֵ ושׁלםָ ֵ ָ , יחד ְ ָ ֵ ַַ וּמצפּה
המּצוהֶ ַ ְ , זמן ַ ִ ְ ָ וּממתּין ֵעת ְ ַ יוֹשׁב ַ ְ ִ ֵ
אלהינוּ.
היּוֹצר ֹכּל הוּא ֱ ֹ ֵ לפני ַ ֵ ִ ְֵ 'והיוּ
יחדָ ְ , אוֹהבים ַ ַ שׁני ֲ ִ שׁיּתחבּרוּ ְ ֵ אחד' ֶ ִ ְ ַ ְ ֶָ גּדוֹלה
ותוֹעלתּוֹ ְ ָ בּהתלהבוּת ָגּדוֹלְ ַ ְ . לקיּמהּ ְ ִ ְ ַ ֲ ְְַָ
הוי"ה
בּגימטריּא ֵשׁם ֲ ָ ָ'בּידי' ְ ִ ַ ְ ִ ָ בּידי'ִ ָ ְ , לאחדים ְ ָ ִ דּבר
'לא ֵ ַידע ָ ָ אשׁר ֵבּין ָכֹּ לפניוֶ ֲ , וּפעלּתוֹ ְ ָ ָ ְָֻ
וּמעתּה ֹלא ָ ֶ
ֲַ ָ ִ
למּה
הראשׁוֹנים ָ ָ
ִ קשׁית ָ ִ
קשׁה ֻ ְ ַ ֵ ַ ָ 'אחד' ַגּם שׁלםָ ֶ . השּׁם ָ ֵ שׁיּהיה ַ ֵ ָבּרוּ הוּא ֶ ִ ְ ֶ בּפנימיּוּת
מקשּׁר ִ ְ ִ ִ כּיון ֶשׁהוּא ְ ֻ ָ ירצה ֵ ָ ָרע' ֶ ְ ִ -
התּוֹרה,
קריאת ַ ָוכן ְ ִ ַ
מילה ְ ֵ
ֹלא ָדּחוּ ִ ָ רוֹממוּת וּרגעיוֶ ,אל ְ עתּיו ְ ָ ָ חלקי ִ ָ מחשׁבתּוֹ ָכּל ֶ ְ ֵ ֲַ ַ ְ
אהבה,
פּעמים ַ ֲ ָ שׁיּהיה ב' ְ ָ ִ'אהבה'ֶ ְ ִ ֶ , בּגימטריּא ַ ֲ ָ
ְִ ַ ְִָ
קדשּׁת
אשׁר ְ ֻ ַהמּצוֹת ֲ ֶדּלא ָדּחוּ ַרק ַ ִ ְ ִמשּׁוּם ְ ֹ המּצוֹתטעמי ַ ִ ְ ותענוּגים ַ ֲ ֵ יתבּרִ ֲ ַ ְ , אלהוּתוֹ ִ ְ ָ ַ ֱ ֹ
ועל
ישׂראלַ ְ ,אהבת ִ ְ ָ ֵ והן ַ ֲ ַ הבּוֹרא ְ ֵ אהבת ַ ֵ ֵהן ַ ֲ ַ
בּמקוֹמם )מאמרי השבתות מאמר משׁלים ִ ְ ַָהיּוֹם ַ ְ ִ וּממתּין
וחפצוִֹ ְ ַ , מגמּתוֹ ְ ֶ ְ משׂים ְ ַ ָ בּהם ֵ ִ אשׁר ָ ֶ ֲֶ
שׁלם: השּׁם ָ ֵ יהיה ַ ֵ שׁניהם ִ ְ ֶ ְ ֵידי ְ ֵ ֶ
ט(: בּוֹאם )פרשת בחוקתי ד"ה אם בחוקתי(: וּמצפּה ֵעת ָ ְ ֶַ
בּשׁבּת
שׁחל ְ ַ ָ
ֻסכּוֹת ֶ ָ
אמת
ְשׂ ַפת ֱ ֶ ַא ָ ּי ָלה ׁ ְשל ּו ָחה
אריה ֵלייבּ ִמגּ ּור זיע"א
רבּ י ְיה ּו ָדה ַ ְ ֵ
ַ ִ ְבּ ֵני ִ ָ
ישׂ ָכר הירש ִמ ִ ּז ִ ְ ׁ
ידיטשוֹ ב זיע"א רבּ י ְ ִ
צבי ִ ְ ׁ ְבּ ׁ ֵשם ַ ִ
הה ַאף
הארת ַ ֻ ָ
לק ֵ ל ֶ ָ ַאפר ְ ַ
ְ ַ ָ ת ֶ ְ ָ מדּ ינוֹ ב זיע"א צבי ֱ ִ ֶ ֶ ְ
אלימלך ִ ִ רבּ י ְ ִ
ַ ִ ה ְקקת
ין ֹ ֶקר' – ִ ְ
אמר ִמי ִ ֵ
ערב ֹ ַ
'ָ ֶֶ
מינים
האר ָ ָעה ִ ִ
נטילת ָ ַ ְ
ללא ְ ִ ְַ ֹ לק,ם
ְוצ,-ה ָל ֵליל א' ֶל ֻס ת ְ ִ ִ ִָ
כּלל ְ ֵ
.דת
ע)ה ֶ ְ ֻ ַמצ ת ֲ ֵחכמים ִ ְל ִ ְ
ֲִָ
בּעשׂרת
תּשׁוּבה ַ ֲ ֶ ֶ
בּעלי ְ ָ ישׂראל ֵהם ַ ֲ ֵבּני ִ ְ ָ ֵ ְ ַ ה!צוה
ַ ִ ְָ
שׁמעתּי ְ ִ
מלימה א ָתם
ה ָ ת ַ ְ ִ ָ
ַַ
הסּכּוֹת נתּן ָלנוּ ַ ֻ ולכן ִ ַתּשׁוּבהֵ ָ ְ ,
ימי ְ ָ ְֵ שׁכם' )בראשית לג
שׁלם ִעיר ְ ֶ
יעקב ָ ֵ
ֲַ ֹ 'ויּבוֹא
ַָ מוֹרנוּ
הקּדוֹשׁ ֵ הרב ַ ָבּשׁם ָ ַ אוֹמרים ְ ֵ ָ ַ ְ ִ
שׁמים ַעל שּׁחל ֵשׁם ָ ַ ִ אחר ָכֶּ ,שׁהוּא ַמה ֶ ָ ַַ חז"ל שּׁגּזרוּ ֲ ַ
לרמּז ַמה ֶ ָ ְ יח(ֵ .ישׁ ְ ַ ֵ הירשׁ זללה"ה צבי ִ ְ רבּי ְ ִ הרב ַ ִ ַָ
בּני
חוֹפפת ַעל ְ ֵ והארה זוֹ ֶ ֶ הסּכּה )סוכה טָ ָ ֶ ְ .(.ַָֻ בּהגּיע
מצוֹת ְ ַ ִ ַ שׁלשׁה ִ ְלבטּל ְ ֹ ָ תּעשׂה ְ ַ ֵ ואל ַ ֲ ֶ בּשׁב ְ ְַ ֵ יתּן
תּאמר ִמי ִ ֵ
'בּבּקר ֹ ַמזּידיטשׁוֹב ַעל ָפּסוּק ַ ֹ ֶ ִִ ִ ְ
לקבּל
נוּכל ְ ַ ֵ וּמיניו ַ
הלּוּלב ִ ָ ועל ְ ֵידי ַ ָ ישׂראלַ ְ ,
ִ ְָ ֵ מגלּה,
לוּלב ְ ִ ָ
שׁוֹפר ָ דּהינוּ ָ בּשׁבּתְ ַ ְ , מצותן ְ ַ ְָזמן ִ ְ ָ ָ
ַ שׁאישׁ פּסח ֶ ִ
ערב ֶ ַ ערב' )דברים כח סז(ֶ ,זה ֶ ֶ ֶֶ
ונפשׁ.
בּלב ָ ֶ ֶ הארה זוּ ְ ֵ ֶ ָָ בּכמּה ְמקוֹמוֹת )ר"ה כט :סוכה מד. כּאמרם ְ ַ ָ ְ ָ ְָ שׁמּוּרים,
לליל ִ ִ להגּיע ְ ֵ
משׁתּוֹקק ְ ַ ִ ַ ישׂראל ִ ְ ֵ ִ ְָ ֵ
טעמא
והינוּ ַ ֲ ָדּשׁוֹפר ְ ַ ְטעמא ְ ָ הינוּ ַ ֲ ָ בּקר' ֶזה ֵליל ֻסכּוֹת, יתּן ֹ ֶ תּאמר ִמי ִ ֵ 'וּבערב ֹ ַָ ֶֶ
ולכן ִ ָ
מגילה דְ ַ (:
נוֹטלין
שׁאין ְ ִ איתא )סוכה פ"ג מי"ד( ֶ ֵ ְָ ֵ דּמגלּה.
טעמא ִ ְ ִ ָ והינוּ ַ ֲ ָ ְדּלוּלב ְ ַ ְ
ָ שׁהיה
מבּארדיטשׁוֹב ֶ ָ ָ
הקּדוֹשׁ ִ ַ ְ ִ ְ מהרב ַ ָ כּיּדוּע ֵ ָ ַ
ַָ ַ
שׁאין
בּתפלּין ֶ ֵבּשׁבּתְ ,כּמוֹ ִ ְ ִ ִ הלּוּלב ְ ַ ָ
ַ ָ גּעגּוּעים
מחמת ַ ְ ִ
ֵנעוֹר ָכּל ֵליל א' ֶשׁל ֻסכּוֹת ֵ ֲ ַ
אדםמקבּל ָ ָ
התּפלּין ְ ַ ֵ
שׁעל ְ ֵידי ַ ְ ִ ִבּשׁבּתַ ֶ .צריָ ַ ְ
ִָ שׁגּזרוּ
שׁהגם ֶ ָ ְ
יבין ֶ ֲ ַ משׂכּיל ָ ִ בּודּאי ָכּל ַ ְ ִ והנּה ְ ַ ַ ְִֵ לוּלב )פרשת וילך(:
נטילת ָ מצות ְ ִ ַלהגּיע ֵעת ִ ְ ַ
ְִַ ַ
ישׂראל ַמה ֶשּׁהוּא המיחדת ֶאל ִאישׁ ִ ְ ָ ֵ הארה ַ ְ ֻ ֶ ֶ
ֶ ָָ השּׁבּת
מצוֹת ֵאלּוּ ְבּיוֹם ַ ַ ָ לבטּל ִ ְ חז"ל ְ ַ ֵ ֲַ
שׁהן
בּשׁבּת ֶ ֵ אבל ְ ַ ָ הגּשׁמיּוּתָ ֲ ,מצּיּוּר ַ ַ ְ ִ למעלה ִ ִ
ְְַָ לידי ִחלּוּלִ ,עם ָכּל ֶזה שׁלּא ָיבוֹאוּ ִ ֵ בּכדי ֶ ֹ ִ ְֵ
וּמתקדּשׁ ָכּל
יתרה ִ ְ ַ ֵ נשׁמה ְ ֵ ָ
ויוֹרד ְ ָ ָ
עצמן אוֹת ְ ֵ ְַָ לבטּל
גּוֹזרים ְ ַ ֵשׁבּודּאי ֹלא ָהיוּ ְ ִ מחיּב ֶ ְ ַ ַ השּׂכל ְ ַ ֵ ַ ֵֶ
ההארה
לקבּל אוֹתוֹ ַ ֶ ָ ָ ויכוֹל ְ ַ ֵ ישׂראלָ ְ ,
ִאישׁ ִ ְ ָ ֵ לזמן ִאם ֹלא מזּמן ִ ְ ַ הבּאה ִ ְ ַ עשׂה ַ ָ ָ מצות ֲ ֵ ִ ְַ ֶַזרע ֹ ֶ ׁ
קדש
תּפלּין.
בּלי ְ ִ ְִִ תּעמד
השּׁבּת ַ ֲ ֹ וּסגלּת ַ ַ ָ כּח ְ ֻ ַ אשׁר ֹ ַ שׁיּדעוּ ֲ ֶ ֶ ְָ נפת ִלי ֵמרוֹ ּ ְפ ׁ ִשיץ זיע"א
רבּ י ַ ְ ּ ָ
ַ ִ
בּמקוֹמהּ.
ְִ ָ האדם
מינים ַעל ָ ָ ָ אר ָ ָעה ִ ִ
נטילת ַ ְ
ְ ֵעת ְ ִ ַ
קדשׁ – בּשׁבּת ֶֹ הסּכּה ְ ַ ַ וּכמוֹ ֵכן ְ ֶ ָ ַ
בּהארת ַ ֻ ָ ְ דּאי ֹלא ֵ ָ
על
לק ֵ ל ֹ חדה ְ ַ בר,ה ֲ ָ ָ
להתח ִ ְ ִ ָ
ְ ִ ְ ֵַ
ההארה
שׁיּאיר אוֹתוֹ ַ ֶ ָ ָ לקבּל ֶ ָ ִ
נוּכל ְ ַ ֵ
הראשׁוֹנים
ִ קשׁית ָ ִ קשׁה ֻ ְ ַ הכי ָ ֶ תּימא ָ ִ ְ ִ אבריו
מים ַעל ָל ֵ ָ ָ
מלכת ָ ַ ִ ְַ
ַהד' ִ ִ
ַ
)תוס' מגילה ד .ד"ה ויעבירנו ,ר"ן ר"ה ח .ד"ה האדםְ .כּמוֹ קוֹמת ָ ָ ָ דּגמת ַ מינים ֵהם ֻ ְ ַ
הארבּעה
בּלא ָ ַ ְ ָ ָמהטּבע ְ ֹ
שׁלּמעלה ֵ ַ ֶ ַ
ְוההנהגה ֶ ְ ַ ְ ָ
ַ ְַָָ
התּוֹרה,
בּקריאת ַ ָ גּזרוּ ִ ְ ִ ַלמּה ֹלא ָ ְוהיינו טעמא( ָ ָ ושׁדרתוֹהלּוּלב ְ ִ ְ ָ
שׁאמרוּ ַז"ל )ויק"ר ל יד( ַ ָ ְֶָ
ולאו
דּנשׁמתין ְ ָ
יוֹמא ְ ִ ְ ָ ִ
שׁבּת הוּא ָ מיניםִ ,כּי ַ ָ
ִ ִ
בּשׁבּתַ ,עלמילה ְ ַ ָ
מצות ִ ָ גּזרוּ ַעל ִ ְ ְַולמּה ֹלא ָ ְ
ָָ שּׁיּוֹצאין
וּמה ֶ ְ ִ השּׁדרהַ , האדם ִעם ַ ִ ְ ָ כּקוֹמת ָ ָ ְָ ַ
דּגוּפא )זוהר ח"ב רה) (.תרנ"א(: ְ ָ
שׁהתּקּוּן
שׁהם ָ ְידעוּ ֶ ַ ִ למימר ֶ ֵצרכינן ְ ֵ ַ
כּרחַ ִ ִ ְ
ְָ ֲ רוֹמז
מהשּׁדרה ֵ למעלה ֵ ַ ִ ְ ָ הלּוּלב ְ ַ ְ ָ
העלין ִמן ַ ָ ִֶָ
הנּה
הנּ"לֵ ִ , המּצוֹת ַ ַשׁנּעשׂה ַעל ְ ֵידי ג' ַ ִ ְ ֶ ֲַ ָ והאתרוֹגהשּׁדרהְ ֶ ָ ְ , נמשׁכת ַ ִ ְ ָשׁמּמּנּוּ ִ ְ ֶ ֶלהמּח ֶ ִ ְֶ ַ ַֹ
השּׁבּת.
בּקדשּׁת ַ ַ ָישׁלם ִ ְ ֻ ַ
ְַֻ לעינים.
וההדס ְ ֵ ָ ִלשׂפתיםַ ֲ ַ ְ ,
והערבה ִ ְ ָ ַ ִ
ללבָ ָ ֲ ָ ְ ,
דּוֹמה ְ ֵ
ֶ
ה חג הסכות
רחנ,ת
הבר ְ ָ ִ
ממעת ַ ָ ָ
ַ ְ ָ
הכּוּנה ָ ֶ
נעם
אמרי ֹ ַ
ִ ְ ֵ ראל ְִישׂ ַמח ִ ְ
ישׂ ָ ֵ
ללכת
רוֹצים ָ ֶ ֶ
בּרוּחניּוּתִ :אם ִ בּזה ְ ָ ִ ַ ַָָ מדּ ִז'יקוֹ ב זיע"א רבּ י ֵ ִ
מאיר ִ ְ ַ ִ מאלכּ ַ ְ ֶ
סנדּ ר זיע"א ראל ִ ְ ָ
יצחק ֵ ֲ ֶ ְ רבּ י ְ ַ ְ ִ ֵ
ירחמיאל ִ ְ
ישׂ ָ ֵ ַ ִ
חשׁבּוֹנוֹתועם ֶ ְהפּרטיּים ְ ִ
הכּחוֹת ַ ְ ָ ִ ִִעם ַ ֹ מגה
ללב ְ ִ ָ
למצו ת ָפר ָ נאה ְ ִ ְ
ֶרמז ָ ֶ
ֶ מתיראים ִמם
חל ְ ַ ָ ת ֵאין ִ ְ ָ ְ ִ
ְ ֻס ת ֶ ָ
צר
אזי ֵישׁ ֶֹ מהמּקוֹר – ֲ ַ בּהפסק ֵ ַ ָ
פּרטיּיםֵ ְ ֶ ְ ,
ְָ ִ ִ
ְ
ידי ִ ר
ה!תק,מ ת ְ ַ ָ ת ַרק ַעל ְ ֵ
ִַ ְְַ מחמת ִר י ָהא ר קטרג ֵ ֲ ִַ ְ
תּנאים:
בּכמּה ְ ָ ְִַָ בּשׁבּת
דּכשׁחל ְ ַ ָ
מצוֹת ִ ְ ֶ ָ מצינוּ )מגילה דְ (:בּג' ִ ְ ָ ִ שׁבּת הוּא סגלּה )לכה דודי(ָ ַ . תּוֹך ֱ ֵ
אמוּני ַעם ְ ֻ ָ
שׁמּאדּרבּה ֶ ָ גּזרה ְ ַ ָ בּטלוּ ִמשּׁוּם ְ ֵ ָ המּקּיף,
וסכּוֹת הוּא אוֹר ַ ַ ִ הפּנימי ְ ֻ
אוֹר ַ ְ ִ ִ
בּהכרח ֶ ִ ְ ֶ
ְָ
שׁיּהיה לוֹ
צריֶ ְ ִ ֶ 'שׁעוּר'ִ ָ , שׁיּהיה ִ ְ ֶ ְ ֵ ַ מגלּה'.
לוּלב ְ ִ ָ
המּה 'שׁוֹ ָפר ָ והן ֵ ָיעבירנּוּ כוּ'ֵ ְ ,
ֲַ ִ ֶ יסגּי,
יתּיר ַ ְ ֵ בּרבוּ ַ ִ
בּשׁבּת הוּא ִ ְ שׁחל ְ ַ ָ ְוסכּוֹת ֶ ָ
ֻ
'שׁכּל
ושׁעוּר ֶ ָ ודי ֹכּחוֹתִ ְ , שׂכל ְ ֵ
ֵדּי ֵ ֶ בּהני
גּזרה זוּ ְ ָ ֵ גּזר ְ ֵ ָ
דּיקא ָ ַרבּה ַ ְ ָאשׁר ַ ְָויתּכן ֲ ֶ
ִֵָ תּרתּי' )זמירותחדא ַ ְ ֵועל ֲ ָ
ייתי ְ ַ
סגּי ֵ ֵ'חדוּ ַ ִ
וזהוּ ֲ
ְֶ
להיוֹתצריְ ִ ושׁעוּר ֶזה ָ ִ בּהם'ִ ְ , עוֹלה ָ ֶגּוּפוֹ ֶ שׁהסּוֹפי ֵתּבוֹת ֶשׁל ג' ֵאלּוּ ֵהם יען ֶ ַ ֵ ְדּבריםַ ַ ,
ִָ בּשׁלמוּת. השּׂמחה הוּא ִ ְ ֵ לליל שבת(ִ ,כּי ַ ִ ְ ָ
ממּנּוּ,
דּבר ֶשׁחוּץ ִ ֶ וּמדוּד ַעל ְ ֵידי ָ ָ משׁער ְָ ָֹ
שׁהשּׁעוּריסכּם ֶ ַ ִ הזּוּלת ֻ ְ ַמצּד ַ ַ שׁגּם ִ ַ ְדּהינוּ ֶ ַ
ְַ
'רבּה'.אתון ַ ַָ ְָ למחילת
שׁזּוֹכה ִ ְ ִ ַהשּׂמחה ִהיא ֶ ֶ והענין ַ ִ ְ ָ
ְ ָ ִ ְַ
מספּיק.ֶשׁלּוֹ הוּא ַ ְ ִ בּכל ֹזאת המּעשׂהָ ְ ,
פּעלּת ַ ַ ֲ ֶ
שׁבּטּלוּ ְ ֻ ַ אכן ַאף ֶ ִ ְ
ָ ֵ כּמאמרם ַז"ל )שבת קיח(:
ֲעוֹנוֹתָ ָ ֲ ַ ְ ,
מוֹחלין
עבוֹדה ָ ָזרה ְכּדוֹר ֱאנוֹשׁ ֲ ִ עוֹבד ֲ ָ אפלּוּ ֵ ֲִ
בּנוֹגע
הרי ְ ֵ ַ תּנאים ֵאלּוּ – ֲ ֵ ואם ֵאין לוֹ ְ ָ ִ
ְִ שׁוֹפרוֹת,
בּפסוּקי ָבּדבּוּרְ ,כּגוֹן ִ ְ ֵ ִנזכּרים ְ ִ
ְִָ
מחלּלוֹ
תּקרי ֵ ַ ְ
מחלּלוֹ'ַ ,אל ִ ְ ֵ
שׁבּת ֵ ַ ְ 'שׁוֹמר ַ ָ
ֵ לוֹ,
לּדבּר
הזּוּלתֵ ,אין ַמה ְ ַ ֵלטהר ֶאת ַ ַ ְֵַ ושׁירוֹת הפּיּוּטים ְ ִ
וּמגלּהִ ִ ַ , בּלוּלב ְ ִ ָ ְוכן ְ ֵָ
והתיחסוּת
שׁיּכוּת ְ ִ ְ ַ ֲ
להם ַ ָ שׁיּשׁ ָ ֶ ְותשׁבּחוֹת ֶ ֵ
ִ ְָ אלּא ָמחוּל לוֹ. ֶָ
עצמם
שׁהמּים ַ ְ ָ
לוֹמר ֶ ַ ַ ִכּלל; ְועוֹד ֵישׁ ָמקוֹם ַ
ְָ
למצוֹת ֵאלּוּ. ְְִ המקטריגים
הלא ַ ְ ַ ְ ִ ִ לזהֹ ֲ , נוּכל ָלבוֹא ָ ֶ אך ֵאיַ ַ ְ
טמאה.
מקבּלים ֻ ְ ָ
יהיוּ ְ ַ ְ ִ
ְִ
אבל ַהיּוֹם ִכּי אוֹתנוָּ ֲ . מנּיחים ָ אינם ַ ִ ִ
וּכמוֹ ֶ ֵ ְ
ֵ ָ
להמּעין
להמּקוֹרָ ְ ַ ַ ְ , שׁמּקשּׁרים ְ ַ ָ
בּשׁעה ֶ ְ ֻ ָ ִ אבל ְ ָ ָ ֲ ָ אדם'לפעלּוֹת ָ ָ בּסּפרים ִ ְ ֻ שׁפּרשׁוּ ַ ְ ָ ִ ְ אוֹתנוּ ֵאין
מקּיפים ָ והחיצוֹן ַ ִ ִ הפּנימי ְ ַ ִ
ָהאוֹר ַ ְ ִ ִ
וּבזוֹחלין.
בּכל ֶשׁהוּא ְ ֲ ִ מטהרים ְ ָ אזי ְ ַ ֲ ִ– ֲַ ארחוֹת שׁמרתּי ָ ְ
אני ָ ַ ְ ִ שׂפתיִ ֲ בּדבר ְ ָ ְִֶ ַ וּבפרט ַהיּוֹם דּברָ ְ ִ , מתיראים ִמשּׁוּם ָ ָ ָאנוּ ִ ְ ָ ְ ִ
הכּחוֹת ֶשׁלּוֹ ֵהם תּנאיםֵ .בּין ִאם ַ ֹ ֵאין שׁוּם ְ ָ ִ פּעלּה,
שּׁצּריָ ֻ ְ דּמה ֶ ָ ִהרצוֹן ְ ַ פּריץ' )תהלים יז ד(ָ ָ , ִָ השּׁלוֹם עליו ַ ָ אבינוּ ָ ָ דּיעקב ָ ִאוּשׁפּיזא ְ ַ ֲ ְִֹ ָ
בּלבד,
'כּל ֶשׁהוּא' ִ ְ ַ ואפלּוּ ָ בּמעוּטִ ֲ ַ , בּרבּוּי אוֹ ְ ִ ְִ לאשׁר
לבדֶ ֲ ַ , שׂפתים ְ ַ
בּדבר ְ ָ ַ ִ נעשׂה ִ ְ ַלפעמים ַ ֲ ָ ְִִָ העקּר ִהיא הפּנימיּוּתַ .רק ָ ִ ָ נקדּה ַ ְ ִ ִשׁנּתעוֹרר ְ ֻ ָ
ְִֶ ֵ
מכּל'זוֹחלין' – ִ ָ הלא ֵהם ַגּם ֲ ִ לזה ֲ ֹ ְונוֹסף ָ ֶ
ָ שׁבּת
שׁשּׁוֹמרים ַ ָפּריץ'ִ ְ ֶ , ארחוֹת ָ ִ שׁמרתּי ָ ְ
'אני ָ ַ ְ ֲִִ בּאמת:
ִאם הוּא ֶ ֱ ֶ
המּקוֹר, מקשּׁר ִעם ַ ָ מכּיון ֶשׁהוּא ְ ֻ ָ ָמקוֹםָ ֵ ִ , פּריץ בּרשׁוּת ֶשׁהוּא ָ ִ להעביר ד' ַאמּוֹת ִ ְ לבל ְ ַ ֲ ִ ְַ
ולא זוֹ רחבוֹת'ֹ ְ . 'כּתפים ְ ָ
צוֹעד הוּא ַעל ְ ֵ ַ ִ ֵ בּדבריהם.
עיּן ְ ִ ְ ֵ ֶהיּחידֵ ַ , ְואינוֹ ְרשׁוּת ַ ָ ִ ֵ
אלּאטמאהָ ֶ , מקבּל ֻ ְ ָ בּלבד ֶשׁהוּא ֵאינוֹ ְ ַ ֵ ִ ְַ לעמּוֹ 'דּרשׁ טוֹב ְ ַ הקּרא ֵֹ כּוּנת ַ ְ ָ
מטּרת ַ ָ ְַ ֶוזהוּ ַ ְ ַ ממ ּו ֵאל
ֵׁשם ִ ְ
הטּמאוֹת, מטהר ֶאת ָכּל ַ ֻ ְ אדּרבּה – הוּא ְ ַ ֵ ְַַ ָ לכל ַ ְזרעוֹ' )אסתר י ג(, ודבר ָשׁלוֹם ְ ָ ְ ֵֹ
כּיון
חטּאת(ָ ֵ , בּיוֹתר ֵ
חמוּרה ְ ֵ טמאה ֲ ָ אפלּוּ ֻ ְ ָ
כטשוֹ ב זיע"א רבּ י ׁ ְשמ ּו ֵאל ִ ּ
מסוֹ ְ ְ ׁ
ֲִ
ַ ִ
)מי ַ ָ מתּנה
בּשׁם ַ ָ ָ הנּקרא ְ ֵ לשׁבּתָ ְ ִ ַ ,רוֹמז ְ ַ ָ ִכּי 'טוֹב' ֵ ידי
על ְ ֵ ח ֶ ַ עת ֵי ֲ ָ ְ ַ ָ ת ָ ֵ 2י ַ ַ
מקשּׁר
להיוֹתוֹ ְ ֻ ָ הכּחוֹת ֶשׁלּוְֹ ִ , נוֹגע ַ ֹ
שׁבּזה ֹלא ֵ ַ ֶ ֶָ איתרמי
וכאשׁר ִ ְ ְ ֵ גּנזי )ביצה טזֶ ֲ ַ ְ ,(: בּבית ְ ָ ַטוֹבה ְ ֵ
ָ ויהיה
העת ְ ִ ְ ֶתר ֶ ה ַ ַ ַ
הלב ִ ְ ַ
נטילת ַ ְִָ ַ
להמּקוֹר. ְַָ 'שׁלם'
'שׁלם'ִ ,כּי ָ ֹ דּוֹבר ָ ֹ בּשׁבּתָ ,אז ַרק ֵ ְ ַָ מ!ע)יו
מר ָ ה ִ ַ ֲ ָ
חכמת ְ ֻ
ְָָ
נעשׂהמ'גלּה ֹלא ַ ֲ ָ
ל'וּלב ְ ִ ָ שׁ'וֹפר ָ ָ ָראשׁי ֵתּבוֹת
ֵ הראשׁוֹן ֶשׁל בּמּשׁנה )סוכה מא (:יוֹם טוֹב ָ ִ ַ ִ ְ ָ
האדם – ַק ָ ַלת
ה!ים ַ ֲעב ַדת ָ ָ ָ
ענין ִנ ַ ַ ִ
העם
בּשׁבּת ָכּל ָ ָ להיוֹת ְ ַ ָ שׁחל ִ ְ
ַחג ֶ ָ
ִ ְַ
על
ֹ לבדבּדבּוּר ְ ַ נרמז ְ ִ הכּל ִ ְ ָ ממּשַׁ ,רק ַ ֹ בּפעל ַ ָ
ְ ַֹ
מים
דּ'וּשׁאבתּם ַ ִ
הענין ְ ְ ַ ְ ֶ
יוּבן ָ ִ ְ ָ ַעל ִפּי ֶזה ַ )מבן המחבר(: וּבגּמרא
הכּנסתָ ָ ְ ַ ,
לבית ַ ְ ֶ ֶ
לוּלביהן ְ ֵ
מוֹליכין ֶאת ְ ֵ ִֶ ִ
דּנסּוּהענין ְ ִ
הישׁוּעה'ָ ְ ִ ָ :
ממּעיני ַ ְ ָ
בּשׂשׂוֹן ִ ַ ַ ְ ֵ
ְ ָ דּחה יוֹם ִראשׁוֹן ֶאת המּקדּשׁ ָ ָ
ְדּבזמן ַ ִ ְ ָ
)מגַ ְ ִ (.
בּרוּחניּוּת הוּא – האדם ְ ָ ִ בּעבוֹדת ָ ָ ָהמּים ַ ֲ ַ
ִַַ והאידנא ֹלא ָדּחוּ.בּגּבוּליןָ ְ ִ ָ ְ ,
השּׁבּת ַאף ַ ְ ִ ַ ַָ
ֵישׁ ַ
השּׁוֹאבה
שׂמחת ֵבּית ַ ֵ ָ
וּמים:החלּוּק ֵבּין ַ ִיין ַ ִ שׁזּהוּ ַ ִ קבּלת-עלֶ ֶ ,
ַַָ ֹ המשׁכת
לוּלב הוּא ַ ְ ָ ַ דּהנּה ָ הטּעםֵ ִ ְ ,
לוֹמר ַ ַ ַ
ִ ְ ַ אוֹמרים )יהי רצון שׁאנוּ
וּכמוֹ ֶ ָ הדּעתְ ,
ַ ִיין – ֵישׁ בּוֹ ַ ַ
ְִ ַַ ַ
בּרוּחניּוּת –
דּענינוֹ ְ ָ ִ טעםָ ְ ִ ְ ,
מדּעת
בּרכוֹת ִ ַ ַ שׁפע ְ ָ 'תּשׁפּיע ֶ ַ
קדם נטילת לולב( ַ ְ ִ ַ
דּבר
מים – ֵהם ָ ָ והשּׂגה; ַ ִ הבנה ְ ַ ָ ָ ֲָָ לק ּו ֵטי ִשׂ יחוֹ ת
ִ ּ דּעת,בּעצמהּ ַ ַ
שׁבּת ִהיא ְ ַ ְ ָ והנּה ַ ָ
עליוֹן ְוכוּ''ֵ ִ ְ .
ְֶ
בּזהְ ,והוּא טעם ָ ֶ להאדם ַ ַ עצמוֹ ֵאין ְ ָ ָ ָ שׁמּצּד ַ ְ
ִֶַ
אני ה' 'לדעת ִכּי ֲ ִ
שׁנּאמר )שמות לא יג( ָ ַ ַ ְכּמוֹ ֶ ֶ ֱ ַ
אוויטש זיע"א מענדל ִ ְ ּ
מלי ּו ַבּ ִ ְ ׁ רבּ י ְ ַ ֵ
מנחם ֶ ְ ְ ַ ִ
קבּלת-על .הוּא ֵאינוֹ מצּד ַ ָ ַ ֹ עוֹשׂה ֹזאת ַרק ִ ַ ֶ מטהר ְ ָכל ֶהא
מעין – ְ ַ ֵמעלת ֵמי ַ ְ ָ
ֲַַ
מקדּשׁכם'.
ְִַ ְֶ
הענין
מתקבּל ָ ִ ְ ָ בּעצמוֵֹ ,איֵ ַ ְ ִ מתחשּׁב ְ ַ ְִ ְֵַ חלין
בז ֲ ִ
ְ
וּמקיּם
המּקוֹרֵ ַ ְ , מתקשּׁר ִעם ַ ָ אלּא ִ ְ ַ ֵ בּשׂכלוָֹ ֶ ,
ְ ְִ הישׁוּעה
ממּעיני ַ ְ ָבּשׂשׂוֹן ִ ַ ַ ְ ֵ מים ְ ָ וּשׁאבתּם ַ ִ
ְ ַ ְ ֶ דּעת ַגּם ַעל בּשׁבּת ַ ַ ואם ָהיוּ ַ ְ ִ ִ
ממשׁיכין ְ ַ ָ ְִ
בּקבּלת-על.
ֹזאת ְ ַ ָ ַ ֹ מעין
בּמי ַ ְ ָ
המּעלה ְ ֵ )ישעיה יב ג(ָ ֲ ַ ַ . יוֹתר
מאד ֵ הדּעת ְ ֹ
תּתרבּה ַ ַ ַ
הלּוּלבֶ ַ ְ ִ ,
ְ ֵידי ַ ָ
מטהר
מעין ְ ַ ֵ
שׁאר ֵמימוֹת ִהיא :אָ ְ ַ , ַעל ְ ָ תּהיה
ושׁלוֹם ִ ְ ֶ ושׁמּא ַחס ְ ָ הכּליםָ ֶ ְ , מכּפי ַ ֵ ְִִִ
דּ'וּשׁאבתּם
הענין ְ ְ ַ ְ ֶ אצלוֹ ָ ִ ְ ָ שׁיּשׁנוֹ ֶ ְ בּשׁעה ֶ ֶ ְ ְ ָ ָ צריכים ִשׁעוּר שׁאר ֵמימוֹת ְ ִ ִ בּכל ֶשׁהוּאָ ְ . ְָ מזּה
לצמח ִ ֶ
ויכוֹלים ִ ְ ֹ ַ
ממּעשׂיוִ ִ , מרבּה ִ ַ ֲ ָ חכמתוֹ ְ ֻ ָ
ְָָ
מיםמעט ַ ִ בּשׂשׂוֹן'ֵ ,ישׁ לוֹ ְ ַ מים ְ ָ ִַ שׁהם
מכּיון ֶ ֵ
מעיןָ ֵ ִ , אבל ֵמי ַ ְ ָהמּיםָ ֲ ,
בּכמּוּת ַ ַ ִ ְַ שׁרמזוּ
וזה ֶ ָ ְ טוֹביםֶ ְ .
דּברים ֹלא ִ ושׁלוֹם ְ ָ ִ ַחס ְ ָ
ואף ַעל תּענוּגַ ְ , שׁאין לוֹ בּוֹ ַ ֲ דּבר ֶ ֵ פּשׁוּטיםָ ָ ,ְ ִ בּהם ִשׁעוּר נוֹגע ָ ֶלהמּקוֹרֵ ,אין ֵ ַ מחבּרים ְ ַ ְָ ֻ ִָ הרבּים,
בּרשׁוּת ָ ַ ִ ארבּע ַאמּוֹת ִ ְ יעבירנּוּ ַ ְ ַ
שׁמּא ַ ֲ ִ ֶֶָ
כּיון
בּשׂמחהָ ֵ , אוֹתם ְ ִ ְ ָ שׁוֹאב ָ הרי הוּא ֵ ִפּי ֵכן ֲ ֵ בּכל
וּמטהרין ְ ָ
האיכוּתִ ֲ ַ ְ , נוֹגע ָ ֵ
אלּא ֵ ַ בּכמּוּתָ ֶ , ְַ ְוהבן.
ֵָ
הקּדוֹשׁ לפני ַ ָ
המּזבּח ִ ְ ֵ
גּבּי ַ ִ ְ ֵ ַ לנסּכם ַעל ַ ֵ שׁעתיד ְ ַ ְ ָ
אבל ִ ְ ַ
ִֶָ ֶשׁהוּא.
הקּדוֹשׁ ָבּרוּ הוּא שׁצּוּה ַ ָ כּפי ֶ ִ ָ ָבּרוּ הוּאִ ְ , מצוֹתיוֹתר ִ ְ
שׁהיוּ ָאז ֵהמּקדּשׁ ֶ ָ
בּזמן ַ ִ ְ ָ ֲ ָ
הישׁוּעה',
'ממּעיני ַ ְ ָ
בּמילא ִ ַ ַ ְ ֵ נעשׂה ֶזה ְ ֵ ָ אזי ַ ֲ ֶ
– ֲַ צריכים
שׁאר ֵמימוֹת ְ ִ ִ בּזוֹחליןָ ְ .
מטהרין ְ ֲ ִבִ ֲ ַ ְ , אילים
פּרים י"ג ֵ ִוּמוּספין ָ ִ
ִָ בּמעשׂה
ְ ֲַ ֶ
וּמטהר
למּקוֹר ְ ַ ֵ המחבּר ַ ָ מעין ַ ְ ֻ ָ שׁנּעשׂה ֵמי ַ ְ ָ ֶ ֲַ ֶ שׁמּקוֹם
מסיּםָ ֶ ,בּמקוֹם ְ ֻ ָ נתוּנים ְ ָ
להיוֹת ְ ִ ְִ כּבשׂים ,שׁוּב ֵאין ָלחוּשׁ )סוכות שׁנים י"ד ְ ָ ִ
ְ ִַ
בּכלישׁוּעה ְ ָונמשָׁ ְ וּבזוֹחליןָ ְ ִ ְ ,
בּכל ֶשׁהוּא ְ ֲ ִ ְָ מעין –
אבל ֵמי ַ ְ ָ אוֹתםָ ֲ ,וּמוֹדד ֵָ מכיל
ֶזה ֵ ִ תרע"ב(:
כּיון
כּללָ ֵ , כּחוֹתיו ְ ָערָ ֹ לפי ֵ ֶ שׁלּא ְ ִ העניניםֹ ֶ ,ָ ִ ְִָ צריכים
אינם ְ ִ ִ
המּקוֹרָ ֵ , מחבּרים ִעם ַ ָ
ִאם ֵהם ְ ֻ ָ ִ
המּקוֹר )חלק ב עמ' :(419-420 מיחד ִעם ַ ָ ֶשׁהוּא ְ ֻ ָ לזה.
ֶָ
אוצרות גאוני הדורות ו
צריֲ עבוֹדוֹת האלקיםִ ָ , שׁהיא ֶשׁה' הוּא ָ ֱ ֹ ִ ָכּל ֶ ִ כּנגד
ואחת ְ ֶ ֶ
תּוֹרה ְ ַ ַ
גּמרהּ ֶשׁל ָ כּנגד ָ ְ ָ
אחת ְ ֶ ֶ
ַַ תּוֹרה
שׂמחת ָ
ִ ְ ַ
הקּדוֹשׁים,
היּמים ַ ְ ִ וּמצוֹת ְקדוֹשׁוֹת ֶשׁל ַ ָ ִ ַרבּוֹת ִ ְ התחלתהּ.
ַ ְ ָ ָָ
להשּׂיג
לזכּוֹת ְ ַ ִ האדם ִ ְ יוּכל ָ ָ ָ אוּלי ַ
ְועל ָ ָידם ַ
וּכנגד ָ ְ ָ
ַ
מלּבדּוֹ.
האלקים ֵאין עוֹד ִ ְ ַ וּלהבין ֶשׁה' הוּא ָ ֱ ֹ ִ
ְִָ
'אנּא ה' אמר ָ ָ תּוֹרה ָ ַ גּמרהּ ֶשׁל ָ ְֶֶ ברי ִבּ ָינה
ִדּ ְ ֵ
שׁשּׁוֹאלים
דּהינוּ ֶ ֲ ִ הוֹשׁיעה ָנּא'ְ ַ ְ ,
מבּ ַ ָ
יעקב ִ ִ רבּ י ִ ְ ָ
ִ ָ
יאלא זיע"א יצחק ַ ֲ ֹ ַ ִ
ְועוֹד ֵישׁ ַ
י)ראל
מתעים ָל ִאי ִ ְ ָ ֵ
)מחת ָרה ִ ְ ַ ִ
בּשׁם
דּאמרינן ְ ֵ
לוֹמרַ ,על ִפּי ַמה ְ ָ ְ ִ ַ ויכפּר
שׁיּוֹשׁיענוּ ִ ַ ֵ
יתבּרֵ ִ ֶ מלּפניו ִ ְ ָ ַ
וּמבקּשׁים ִ ְ ָ ָ
ְ ְַ ִ וה*מכים
ה-חתים ְ ַ ְ ִ
ַאף ַ ְ ִ
ְ ִ ְַ
למצות
מיחדת ֵישׁ ְ ִ ְ ַ שׁמּעלה ְ ֻ ֶ ֶ
צדּיקיםָ ֲ ַ ֶ ,
ִַ ִ וחטּאתינוּ ֶשׁלעוֹנוֹתינוּ ְ ַ ֹ ְֵוימחל ָלנוּ ַעל ָכּל ֲ ֵ ְִ ֹ היּמיםאחר ָכּל ַ ָ ִ שׁאזַ ַ , תּוֹרה הוּאָ ֶ , שׂמחת ָ ענין ִ ְ ַ
ִ ְַ
הסּכּה,
נכנס ֶאל תּוָֹ ֻ ַ האדם ִ ְ ָ
שׁכּל גּוּף ָ ָ ָ
בּכָ ֶ סכּה ְ ָ
ָֻ תּשׁוּעה.
שׁיְּ לשׁוֹן ְ ָ וּבזה ַ ָ שׁעברהֶ ָ , השּׁנה ֶ ָ ְ ַָ ָָ בּדר
לילֶ ֶ ְ ישׂראל ֵ ֵזוֹכין ִ ְ ָ ֵ
הקּדוֹשׁיםִ , ֵאלּוּ ַ ְ ִ
שׁאף
כּלוֹמר ֶ ַ
שׁטיוועל'ַ ְ , אריין ִמיט ִדי ְ ִ ֶ
'מ'גייט ַ ַ
ְ ֵ התּוֹרה,
התחלת ַ ָ כּנגד ַ ְ ָ ַהצליחה ָנא' ְ ֶ ֶ
ְו'אנּא ה' ַ ְ ִ ָ
ָָ לפניו
והחדוה ְ ָ ָ
השּׂמחה ְ ַ ֶ ְ ָ עקּר ַ ִ ְ ָ שׁזּה ִ ַ התּוֹרהֶ ֶ ,
ַ ָ
לסּכּה.
נכנסים ַ ֻ ָ
בּיוֹתר ִ ְ ָ ִ
הפּשׁוּטים ְ ֵהלּבוּשׁים ַ ְ ִ
ְַ ִ יתבּר
מלּפניו ִ ְ ָ ַ
וּמבקּשׁים ִ ְ ָ ָ שׁוֹאלים ְ ַ ְ ִ ֲִ שׁאנוּ
ֶָ המּלָ אז הוּא שׂמחת ַ ֶ ֶ בּעת ִ ְ ַ והנּה ְ ֵ יתבּרֵ ִ ְ .
ִ ְ ַָ
לשׁלוֹם עלינוּ ְ ָ הבּאה ָ ֵ בּשׁנה זוֹ ַ ָ ָ שׁיּצליחנוּ ְ ָ ָ
ְֶַ ִ ֵ להפּחוּתים
אפלּוּ ְ ַ ְ ִ האנשׁיםִ ֲ , לכל ָ ֲ ָ ִ מקרב ְ ָ
והכּוּנה ָ ֶ
ְ ֵָ
צלּא
תּחת ִ ָ נכנס ֶאל ַ ַ
שׁהאדם ִ ְ ָ
בּזה ֶ ָ ָ ָ ְ ַ ַָָ וּלקיּם
לשׁמהּ ְ ַ ֵ לעסק ָבּהּ ִ ְ ָ הקּדוֹשׁהֹ ֲ ַ ,בּתּוֹרה ַ ְ ָ ַ ָ מתעלּים
תּוֹרה ִ ְ ַ ִ בּשׂמחת ָ ְוהנּמוּכיםְ .כּמוֹ ֵכן ְ ִ ְ ַ ְַ ִ
וּמכניס ִעמּוֹ ֶאת ָכּל ִדּמהימנוּתא ַ ְ ִ
ְֵ ָ ָ 'הצליחה':
וזהוּ ְלשׁוֹן ַ ְ ִ ָ מצוֹתיהֶ ְ ,
ָכּל ִ ְ ֶ ָ והגּרוּעים
הפּחוּתים ְ ַ ְ ִ אפלּוּ ַ ְ ִ ישׂראלִ ֲ ,ָכּל ִאישׁ ִ ְ ָ ֵ
מתנתּקים
הגּשׁמיּים ֶשׁבּוֹ ִ ְ ַ ְ ִ
החלקים ַ ַ ְ ִ ִ
ואף ַ ֲ ָ ִחלקיוַ ְ ,
ֲ ָָ ושׁלוֹםַ ,רק דּבר טוֹב ַחס ְ ָ בּהם שׁוּם ָ ָ שׁאין ָ ֵֶֶ
דּמהימנוּתא.
בּצלּא ִ ְ ֵ ָ ָ ונכנסים ְ ִ ָ
מחמריּוּתם ְ ִ ְ ָ ִ מצ ת
להצלחה ְ ת ָרה ִ ְ
פתנ ְ ַ ְ ָ ָ
ע.ר ְ ִ ָ ֵ
ִַ
והנּה ַ ְ ִ ָ
ֵָ ְִ ָ ישׂראל – ַגּם ֵהם בּשׁם ִ ְ ָ ֵ מכנּים ְ ֵ שּׁהם ְ ֻ ִ ַמה ֶ ֵ
למ"ד צד"י ָ ֶ בּמלּוּי ֵה"א ָ ִ 'הצליחה' ְ ִ ְִֵ
להתנתּק
זוֹכה ְ ִ ְ ַ ֵ
שּׁהאדם ֶ שׁכּפי ַמה ֶ ָ ָ ָ והן ַ
נוֹדע ֶ ְ ִ ְֵ התּוֹרה',
גּימטריּא ֶ'זה ַ ָיוֹ"ד ֵחי"ת ֵה"א ִ ַ ְ ִ ָ הכּבוֹד למלָ ַ
וּלהתעלּוֹת ְ ֶ ֶ להתקרב ְ ִ ְ ַ
יכוֹלים ָאז ְ ִ ְ ָ ֵ
ְ ִ
הזּהָ ,כּ עוֹלם ַ ֶ
וחמריּוּת ָ הגּשׁמיּוּת ְ ָ ְ ִ ִמן ַ ַ ְ ִ שׁוֹאלים ִהיאשׁאנוּ ֲ ִ הזּאת ֶ ָ שׁההצלחה ַ ֹ
להוֹדיע ֶ ַ ַ ְ ָ ָ
ְ ִ ַ שׂמחתוֹ )פרשת נצבים עמ' קלט(: ְבּיוֹם ִ ְ ָ
אחר ַחג לפיכַ ַ
הבּוֹראָ ִ ְ . להשּׂגת ַ ֵ זוֹכה ְ ַ ָ ַ
הוּא ֶ הצליחה'
'הוֹשׁיעה ַ ְ ִ ִָ ָ התּוֹרה .עוֹד, להצלחת ַ ָ ְַ ְ ַָ
צלּא
תּחת ִ ָ לגמרי ַ ַ
נכנסים ְ ַ ְ ֵ הסּכּוֹת ֶשׁבּוֹ ִ ְ ָ ִ ַֻ 'המּצוֹת' ִעם גּימטריּא ַ ִ ְ כּוֹללים ִ ַ ְ ִ ָ ְִ שׁני
ִעם ְ ֵ
הראת
ל'אתּה ָ ְ ֵ ָלזכּוֹת ְ ַ ָ יכוֹלים ִ ְ ִדּמהימנוּתאִ ְ ,
ְֵ ָ ָ וּבקּשׁוֹתינוּ
תּפלּוֹתינוּ ַ ָ ֵ דּעקּר ְ ִ ֵ לרמז ְ ִ ַ
האוֹתיּוֹתֹ ְ ִ , ָ ִ
לעסק
השּׁם ַעל ְכּבוֹד ְשׁמוֹ ַ ֲ ֹ שׁיּעזרנוּ ַ ֵהוּא ֶ ַ ַ ְ ֵ הלּ ָבן
מחשׂ ֹף ַ ָ
מלּבדּוֹ':
האלקים ֵאין עוֹד ִ ְ ַ לדעת ִכּי ה' הוּא ָ ֱ ֹ ִ
ַ ְ
ַָ ַ
העוֹלם
עקּר ָ ָ מצוֹתיהִ ,כּי ֶזהוּ ִ ַ
וּלקיּם ִ ְ ֶ ָ בּתּוֹרה ְ ַ ֵ
רבּ י ַ ֲ ֹ
יעקב ֲ ִ ֲ ֵ ָ
ַ ָ
אביחצירא זיע"א ַ ִ
)מחה
ל)מח ִ ְ ָ
צריכים ִ ְ ֹ ַ
)מחת ָרה ְ ִ ִ
'אנּא ה' אוֹמרים ָ ָ ועל ֶזה ָאנוּ ְ ִ האדםַ ְ , ְועקּר ָ ָ ָ
ִַ מאד
ְד ָלה ְ ֹ
ְ ִ ְַ
המ ֶ ְ
הצליחה ָנא' )פרשת ראה(: אנּא ה' ַ ְ ִ ָ הוֹשׁיעה ָנּא ָ ָ ִ ָ השּׁמינית' )תהלים יב א(. 'למנצּח ַעל ַ ְ ִ ִ ַ ְֵַ ַ
לך ּ ַפ ְ ֵ
רדּ ס ַ ּ ֶ ראשׁי ֵתּבוֹת ַה'יּוֹם'השּׁמינית' ָ ֵַ ְ ִ ִ
טאניסלאב זיע"א סאסיש ִ ְּ
מס ַ ִ ְ ַ רבּ י ּ ִפ ְ ָ
נחס ָ ִ ׁ ַ ִ י'חד,
מ'אד ַ ַ
נ'שׂמחה ְ ֹ
תּ'וֹרה ִ ְ ְ ָ שׂ'מחת ָ י'וֹם ִ ְ ַ
עצמ
האדם ְ ַ ְ
הא-יזין ָ ָ ָ
עזיבת ָ ְ ִ ִ
ִעם ֲ ִ ַ
ְבּ ֵאר ַ ֲ ֹ
יעקב צריכים ָכּל
התּוֹרה ְ ִ ִ
שׂמחת ַ ָ דּביוֹם ִ ְ ַ לרמז ִ ְ
ְִ ֹ
המחה
הא ַ ִ ְ ָ
מאד ַעל
גּדוֹלה ַעד ְ ֹ
שׂמחה ְ ָ לשׂמח ִ ְ ָ
ישׂראל ִ ְ ֹ ַ
והיית ַאַ ֵ ָ
ִ ְָ ֵ
בּחג
שׂמח )דברים טז טו(ִ .כּי ְ ַ ְִָ ָ רנא זיע"א יכר ֶבּ ער ִ ַ
מנּ ְדבוֹ ְ ָ רבּ י ַ ֲ ֹ
יעקב ִ ָ ָ ַ ִ
התחלתהּ.
וגם ַעל ַ ְ ָ ָ ָ תּוֹרה ְ ַגּמרהּ ֶשׁל ָ ְָָ
שׁבעה
שׂמח ִעם ִ ְ ָ
אדם ָ ֵ ַ היה ָ ָהסּכּוֹת ָ ָ ַֻ חטיבה
ה.ד ִים ֲ ִ ָ ה,מים ַ ְ
ָל ֲעב ד ת ַ ָ ִ
והנּה ַ
לדעת'
הראת ָ ַ ַ
ל'אה ָ ְ ֵ ָ
ולב א ְ ַ ָלז ת ְ ָ
אחת ִ ְ
ְִֵ
ַַ
כּנּוֹדע )זוהר ח"ב קג,(: עליוֹנים ַ ָ אוּשׁפּיזין ֶ ְ ִ 'בּראשׁית'
גּימטריּא ְ ֵ ִ
השּׁמינית' ִ ַ ְ ִ ָ
'על ַ ְ ִ ִ
איתא ִ ְ ָ ִ
ְִ ִ
נשׁאר
האחרוֹן ֶשׁל יוֹם טוֹב ִ ְ ָ בּליל ָ ַ ֲ ְועכשׁו ְ ֵ
ְַ ָ
שׁתּכלית
צדּיקיםִ ְ ַ ֶ ,בּשׁם ַ ִ ִ בּספרים ְ ֵ ִ ָ התחלת
לרמז ַעל ַ ְ ָ ַ הכּוֹלליםֹ ְ ִ ,ִעם ַ ְ ִ
בּחדשׁ ֱאלוּל הקּדשׁ ְ ֶֹ ָכּל ֲעבוֹדוֹת ַ ֶֹ
כּטעם
'והיית ַאַ ַ ְ ,'
וזהוּ ְ ָ ִ ָ יחידיֶ ְ .
האדם ְ ִ ִ ָ ָָ המּל
דּוד ַ ֶ ֶנמי ָ ִרמז ַ ִ
דּלזה ָ ַ
ואפשׁר ְ ָ ֶ
התּוֹרהָ ְ ֶ ְ .
ַ ָ
בּחדשׁ
עלינוּ ְ ֶֹ שׁעברוּ ָ ֵ הקּדוֹשׁים ֶ ָ ְוּביּמים ַ ְ ִ ַָ ִ
'שׂמח',
נח' )בראשית ז כג(ַ ֵ ָ . 'ויּשּׁאר ַאַ ֹ
הפּסוּק ַ ִ ָ ֶ ַָ שׁאמר )שם קיח כד-כה( ֶ'זה השּׁלוֹם ֶ ָ ַ עליו ַ ָ
ָָ
שׁמיני
להגּיע ְבּיוֹם טוֹב ֶשׁל ְ ִ ִ תּשׁרי ,הוּא ְ ַ ִ ַ ִ ְֵ
לעוֹלם
בּשׂמחהִ ,כּי ְ ָ תּהיה ְ ִ ְ ָ בּעצמֶ ְ ִ
שׁאתּה ְ ַ ְ ְ ֶַָ אנּא
ונשׂמחה בוָֹ ָ , נגילה ְ ִ ְ ְ ָ
עשׂה ה' ָ ִ ָ ַהיּוֹם ָ ָ
לדעת ִכּי ה' הוּא הראת ָ ַ ַל'אתּה ָ ְ ֵ ָ עצרת ְ ַ ָ
ֲ ֶֶ
אבוֹתי
למעשׂה ֲ ַמעשׂי ְ ַ ֲ ֵ
מתי ַ ִיגּיעוּ ַ ֲ ַ אדם ָ ַ יאמר ָ ָ
ֹ ַ הצליחה ָנא'.
אנּא ה' ַ ְ ִ ָ הוֹשׁיעה ָנּא ָ ָ ִ ָ ה'
מלּבדּוֹ'.
האלקים ֵאין עוֹד ִ ְ ַ ָ ֱ ִֹ
השּׁלוֹם )תנדא"ר עליו ַ ָ ויעקב ָ ָ
יצחק ְ ַ ֲ ֹאברהם ִ ְ ַָ ְָ ָ שׂמחת
עשׂה ה'' ,הוּא יוֹם ִ ְ ַ ֶ'זה ַהיּוֹם ָ ָ
היטב:
פכ"ה(ְ ,ודוֹ"ק ֵ ֵ להשּׂגה
לזכּוֹת ְ ַ ָ ָ
מנת ִ ְ
שׁעל ְ ָ והבּאוּר ָ ֶ
בּזהַ ֶ , ְַ ֵ שׂמחוֹת, שׁתּי ְ ָונשׂמחה בוֹ'ֵ ְ ,
'נגילה ְ ִ ְ ְ ָ
התּוֹרהָ ִ ָ ,
ַ ָ
אוֹ ָצרוֹ ת ְ ּגאוֹ ֵני ַהדּ וֹ רוֹ ת
úåëåñ úùøô
טעםלתּן ַ ַ
וכן ֵישׁ ִ ֵ הסּכּהֵ ְ .ְולמּה ְפּטוּרוֹת ִמן ַ ֻ ָ ָָ ולכן
בּמּחנהֵ ָ ְ ,
העבירוּ קוֹל ַ ַ ֲ ֶ בּתשׁרי ֶ ֱ ִ
ֵכּן ְבּי"ד ְ ִ ְ ֵ ֲער ּוגוֹ ת ַהבּ ֹ ֶשׂ ם
הגּרים ֹלאהרי ַ ֵ ִבּסכּוֹתֵ ֲ , חיּבים ְ ֻהגּרים ַ ָ ִלמּה ַ ֵ ִָָ חזרוּ
המּעשׂים ָ ְ נשׁלמוּ ַ ַ ֲ ִשׁכּבר ִ ְ ְְבּיוֹם ט"ו ֶ ְ ָ זצ"ל יצחק ַבּ ְ ָ ׁ ִ
דרשי ַ ַ רבּ י ִ ְ ָ
ַ ִ
הזּהר
בּספר ַ ֹ ַ
כּדאיתא ְ ֵ ֶ
ענני ָכּבוֹד ִ ְ ִ ָ תּחת ַ ְ ֵָהיוּ ַ ַ אלּא
עוֹשׂין ֶ ָ דּאין ָאנוּ ִ ניחא ְ ֵולזה ִ ָ הענניםֶ ָ ְ ,ָ ֲָ ִ ח2
דל ֹ ָ
הה ְלה ר ת ֶֹ
מצות ַ ֻ ָ
כלית ִ ְ ַ
ְִַ
אוֹתם,קוֹלטין ָ ענני ָכּבוֹד ְ ִ שׁערב ַרב ֹלא ָהיוּ ַ ְ ֵ ֶ ֵֶ וחזרוּ
שׁנּסתּלּקוּ ְ ָ ְ
דּוקאִ ,משּׁוּם ֶ ִ ְ ַ ְ לעננים ַ ְ ָזכר ָ ֲ ָ ִ ֵֶ הבה
ֶל ַ ְ ָ
לענני ָכּבוֹד.
רמז ְ ַ ְ ֵ ְוהסּכּה ֶ ֶ
ַָֻ כּחהּ ֶשׁל להוֹדיע ֹ ָ
תּשׁוּבהַ ִ ְ , שׁעשׂוּ ְ ָ בּשׁביל ֶ ָ ִ ְִ דּאמר
דּלמאן ְ ָ ַ הנּזכּרת ִ ְ ַקוּשׁיא ַ ִ ְ ֶ ֶ ְָ והנּה ַעל ְִֵ
תּשׁוּבה. המּצוה
היה ַ ִ ְ ָ למּה ֹלא ָ ָ ענני ָכּבוֹד ָהיוּ ָ ָ ַ ְֵ
ַ ְ
ְ ָ
עקּר
שׁתּכלית ִ ַ
שׁפּירִ ְ ַ ֶ , אתי ַ ִהאמוּר ָ ֵאך ִעם ָ ָ שׁכּתב
הסּפּיר ֶ ָ ַ לבנת ַ ַ ִ בּספר ִ ְ ַ ראיתי ְ ֵ ֶ
בּניסןִ ִ ָ , ְִ ָ
כּחהּ ֶשׁל סכּה הוּא ְלהוֹרוֹת ֹ ָ מצות ֻ ָ ִ ְַ הנּשׁים ְפּטוּרוֹת למּה ַ ָ ִטעם ָ ָ נבין טוּב ַ ַ וּבזה ָ ִ
ֶָ ואחר ָכּענני ָכּבוֹדַ ַ ְ , נסתּלּקוּ ַ ְ ֵ העגל ִ ְ ַ ְְדּבעוֹן ָ ֵ ֶ
ֲַ
ענני
וחזרוּ ַ ְ ֵ
העגל ְ ָ ְ
שׁנּמחלוּ ַעל ֲעוֹן ָ ֵ ֶתּשׁוּבה ֶ ִ ְ ְֲ ָ מצות
שׁהיא ִ ְ ַתּאמר ֶ ִ ואם ֹ ַ הסּכּהִ ְ ,
ִמן ַ ֻ ָ אחר
היה ַ ַ וחזרתם ָ ָאהרןָ ָ ָ ֲ ַ , בּזכוּת ַ ֲ ֹ חזרוּ ִ ְ ְָ
זכר
עוֹשׂין ֵ ֶ
ולכן ֵאין ִ התּשׁוּבהֵ ָ ְ ,
בּעד ַ ְ ָ ָכּבוֹד ְ ַ מצות
מגלּה ִהיא ִ ְ ַ והרי ְ ִ ָ
גּרמאֵ ֲ ַ ,שׁהזּמן ְ ָ ָ
עשׂה ֶ ַ ְ ַ
ֲֵ מוֹצאי יוֹםהיה ָ ֵ והצּוּוּי ָ ָ בּמּשׁכּןִ ַ ְ ,
שׁנּצטוּוּ ַ ִ ְ ָ ְִֶ ַ
ענני ָכּבוֹד,
דּוקא ַעל ַ ְ ֵוּבאר ִכּי ִאם ַ ְ ָ
המּן ְ ֵ ַעל ַ ָ מצּה
וכן ַ ָ
חיּבוֹתֵ ְ , ונשׁים ַ ָגּרמא ְ ָ ִ
שׁהזּמן ְ ָ ָ
עשׂה ֶ ַ ְ ַ
ֲֵ בּקרים
לשׁני ְ ָ ִהיה ִ ְ ֵ משׁכּן ָ ָ ונדבת ִ ְ ָ הכּפּוּריםַ ְ ִ ְ ,
ִַ ִ
ענני ָכּבוֹד, תּחת ַ ְ ֵ
שׁהיוּ ַ ַ הגם ֶ ָהנּשׁים ֲ ַ ְואם ַ ָ ִִ הנּס,
שׁאף ֵהן ָהיוּ ְבּאוֹתוֹ ַ ֵ ְדּפסחִ ,משּׁוּם ֶ ַ ֶַ בּבּקר'ִ ,אם 'בּבּקר ַ ֹ ֶשׁכּתוּב )שמות לו ג( ַ ֹ ֶ ְכּמוֹ ֶ ָ
ז פרשת סוכות
הראשׁוֹן הינוּ יוֹם ָ ִ לחשׁבּוֹן ֲעוֹנוֹת'ְ ַ ,ִ'ראשׁוֹן ְ ֶ ְ בּסבּתן ֹלא
יען ְ ִ ָ ָ
זכרַ ַ ,
לעשׂוֹת ֵ ֶלהם ַ ֲֵאין ָ ֶ
אצלבּהכרעתוֹ ֵ ֶ
ֶשׁל ַחג ֻסכּוֹת הוּא ִראשׁוֹן ְ ַ ְ ָ ָ חטאוּ
הנּשׁים ֹלא ָ ְחזרוִּ ,כּי ַ ָ ִ
ולא ָ ְ
ִנסתּלּקוּ ְ ֹ
ְְַ
לעמּת ֶזה ִ ְיגּשׁוּ כּאשׁר ֶזה ְ ֻ ַחשׁבּוֹן ֲעוֹנוֹתֶ ֲ ַ , ֶ ְ יחזקאל
ברי ְ ֶ ְ ֵ
ִדּ ְ ֵ בּעגל.
ָ ֵֶ
אזי
כּנגדּןַ ֲ ,
לשׁקל ְ ֶ ְ ָ המּצוֹת ִ ְ ֹ נגד ַ ִ ְהעברוֹת ֶ ֲֵֶָ
אבל ַ ֵ ִ ֲ ָ
זצ"ל
פרנקל ְּתאוֹ ִמים ַ ַ רבּ י ְ ֶ ְ ֵ
יחזקאל ׁ ְש ַ ָ
העגל,
בּעוֹן ָ ֵ ֶ עקּר ַ ֲ שׁהם ָהיוּ ִ ָ הגּרים ֶ ֵ
רגּ א ְ ֶ ְ ְ ַ ִ
בּרב
בּראשׁוֹן ְ ֹ יעמד ְ ִמינים ַ ֲ ֹ
סכּה ְוד' ִ ִ מצות ֻ ָ
ִ ְַ הה
מצות ַ ֻ ָ
הכרעת ִ ְ ַ
ַ ְָ ַ
לכף ְזכוּת) .פר' אמור( להכריע ְ ַ
בּתקפּוֹ ְ ַ ְ ִ ַֻעזּוֹ ְ ָ ְ הביאוֹבּמּדרשׁ )תנחומא אמור כב(ִ ֱ , איתא ַ ִ ְ ָ ִ ָ ענני
תּחת ַ ְ ֵ שׁלּא ָהיוּ ַ ַ הגם ֶ ֹ לפיכַ ֲ
ְִ ָ
סכּה
הלכוֹת ֻ ָ חיּים ִ ְ בּארח ַ ִ
ַהטּוּר ְ ַֹ כּחהּשׁהיא ְלהוֹרוֹת ֹ ָ בּסּכּהִ ֶ , חיּבים ַ ֻ ָָכּבוֹד ַ ָ ִ
הראשׁוֹן' ִראשׁוֹן 'בּיּוֹם ָ ִ )סי' תקפא(ַ ,מאי ַ ענני ָכּבוֹד חזרת ַ ְ ֵ שׁעל ְ ֵידי ֲ ָ ַ תּשׁוּבהַ ֶ ,
ֶשׁל ְ ָ
האריכוּ
המפוֹרשׁים ֶ ֱ ִ
וכל ַ ְ ְ ִ לחשׁבּוֹן ֲעוֹנוֹתָ ְ , ְֶ ְ ונמחל
תּשׁוּבתן ְ ִ ְ ַ
שׁנּתקבּלה ְ ָ ָ נתבּשּׂרוּ ֶ ִ ְ ַ ְ ָ
ְבּט"ו ִ ְ ַ ְ
ראל אי ִ ְ
ישׂ ָ ֵ ִ ֵ העגל) .פר' פנחס( ֲעוֹן ָ ֵ ֶ
ראל ְבּ רוֹ ָדא ַ ַ רבּ י ִ ְ מאיזה
להבין ֵ ֵ ֶ
רבּה ְ ָ ִהמּדרשׁ ַ ָ
בּפשׁט ַ ִ ְ ָ
למעניתם ִ ְ ַ
ְ ַ ֲִ ָ
הסּכּוֹת שׁבּחג ַ ֻ
נקרא ְליוֹם ִראשׁוֹן ֶ ְ ַ טעם ִ ְ ָ
זצ"ל ישׂ ָ ֵ ַ ִ
זכ ,ת
לע) ָתם ְ ֻ
הנה ַ ֲ
חטאי ַ ָ ָ
אסיפת ָל ֲ ָ ֵ
ֲִ ַ ַַ
השּׁנה )שמות לד כב(. תּקוּפת ַ ָ ָ האסיף ְ ַ וחג ָ ָ ִ ְַ לחשׁבּוֹן ֲעוֹנוֹת'.ִ'ראשׁוֹן ְ ֶ ְ
שּׁנּקרא ֻסכּוֹת טעם ַעל ַמה ֶ ִ ְ ָ לוֹמר ַ ַ ֵישׁ ַ מבאר
דּהנּה ְ ֹ ָ בּזהֵ ִ ְ , לדעתּי ָ ֶ
שּׁנּראה ְ ַ ְ ִוּמה ֶ ִ ְ ֶ ַ ֵבּ ית ַ ְ ָּ
נפת ִלי
זמן
שׁאז ְ ַ הפּשׁטוּת ֶ ָ מלּבד ַ ַ ְ האסיף' ִ ְ ַ 'חג ָ ָ ִ ַ יראה
לעוֹלם ִ ְ ֶ
קדּוּשׁין )מָ ְ (: בּמסּכת ִ ִ ְ ֶֶַ
בּעלרבּנוּ ַ ַ דּברי ַ ֵ אסיפת ְתּבוּאוֹתַ ,על ִפּי ִ ְ ֵ
זצ"ל רבּ י ַ ְ ּ ָ
נפת ִלי ׁ ְש ַ ְ
וורץ ַ ַ ַ ִ
ֲִ ַ חיּב
חציוֹ ַ ָ העוֹלם ֶ ְכּאלּוּ ָ ָ עצמוֹ ְ ִ אדם ֶאת ַ ְ ָָ ה/ה
מאהבה ַאף ָ ע ָלם ַ ֶ
בה ֵ ַ ֲ ָ
)כר ְ ָ
ְַ
'וּלקחתּם
הפּסוּק ְ ַ ְ ֶ לוי זל"ה זי"ע ַעל ַ ָ קדשּׁת ֵ ִ ְֻ ַ הכריע
אחת ִ ְ ִ ַ מצוה ַ ַ עשׂה ִ ְ ָ זכּאיָ ָ , ְוחציוֹ ַ ַ
ְֶ 'וּלקחתּם
בּמּדרשׁ )תנחומא אמור כב( ְ ַ ְ ֶ איתא ַ ִ ְ ָ ִ ָ
שׁדּרשׁוּ בּוֹ ַז"ל )תנחומא הראשׁוֹן'ְ ָ ֶ , לכם ַבּיּוֹם ָ ִ ֶָ וּלהפ
לכף ְזכוּתֶ ֶ ְ , העוֹלם ְ ַ
בּמעשׂיו ֶאת ָכּל ָ ָ ְ ֲַ ָ לחשׁבּוֹן
הראשׁוֹן' ִראשׁוֹן ְ ֶ ְ לכם ַבּיּוֹם ָ ִֶָ
ואמר
לחשׁבּוֹן ֲעוֹנוֹת'ַ ָ ְ , אמור כב( ִ'ראשׁוֹן ְ ֶ ְ לכף
העוֹלם ְ ַ
הכריע ָכּל ָ ָ אחת ִ ְ ִ ַ עברה ַ ַ עשׂה ֲ ֵ ָ
ָָ דּישׁ
לוי ְ ֵהקּדשּׁת ֵ ִ
שּׁכּתב ַ ְ ֻ ַוידוּע ַמה ֶ ָ ַ
ֲעוֹנוֹתַ ָ ְ .
דּהכּוּנה ִכּי הקב"ה ֵאינוֹ הנּזכּר ְ ַ ַ ָ ָ הרה"ק ַ ִ ְ ָ בּמצוה
לפעמים ְ ִ ְ ָכּח ִ ְ ָ ִדּישׁ ֹ ַ מזּה ְ ֵמבאר ִ ֶחוֹבָ ֹ ְ . וּתשׁוּבה
מיּראה ְ ָ תּשׁוּבה ִ ִ ְ ָ
עניני ְתּשׁוּבוֹתָ ְ , ב' ִ ְ ְ ֵ
ישׂראל
בּחשׁבּוֹן ֲעוֹנוֹת ִ ְ ָ ֵ בּפרוֹטרוֹט ְ ֶ ְ מדקדּק ִ ְ ְ ְַ ְֵ להכריע ָכּל
העוֹלם ָשׁקוּל ְ ַ ְ ִ ַ כּאשׁר ָ ָ אחת ַ ֲ ֶ ַַ דּתשׁוּבה
רז"ל )יומא פוָ ְ ִ (: ואמרוּ ַ ַ
מאהבהְ ָ ְ ,
ֵ ֲַָ
היטבַ ,רק ְבּיוֹם ִראשׁוֹן ֶשׁל ֻסכּוֹת לחשׁבן ֵ ֵ ְָ ְָ לכף ְזכוּת. העוֹלם ְ ַ
ָ ָ וּבאהבה
כּשׁגגוֹתָ ֲ ַ ְ , נעשׂה ִ ְ ָ מיּראה ְזדוֹנוֹת ַ ֲ ֶ ִ ְִ ָ
ולא
מאהבהֹ ְ ,לתשׁוּבה ֵ ַ ֲ ָ ישׂראל ִ ְ ָ בּאין ִ ְ ָ ֵ שׁאז ָ ִ
והנּה ִ ָ
ֶָ כּזכיּוֹת.נעשׂה ִ ְ ֻ
ְזדוֹנוֹת ַ ֲ ֶ
יראת
הכּפּוּרים ַרק ִ ְ ַ השּׁנה ְויוֹם ַ ִ ִ בּראשׁ ַ ָ ָ ֵכן ְ ֹ מצות
שׁשּׁקוּלה ִ ְ ַ
רבּה ֶ ְ ָ בּמדרשׁ ַ ָ איתא ְ ִ ְ ָ ְִֵ
וכן
שׁבּתּוֹרהֵ ְ ,
המּצוֹת ֶ ַ ָ נגד ָכּל ַ ִ ְ סכּה ֶ ֶ
והנּה ַעד ַ ַ
לאהבה
זוֹכין ְ ַ ֲ ָ בסכּוֹת ִ אבל ְ ֻ הדּיןָ ֲ , חרדּת ַ ִ ָֻ
ְֶ ַ
ממּילא
וּלפי ֶזה ִ ֵ ָ דּסכּוֹתִ ְ , הוּא ְבּיוֹ ֵצר ְליוֹם ב' ְ ֻ
בּסתם
עוֹשׂין ִ ְ ָ
הכּפּוּרים ִ אחר יוֹם ַ ִ ִ ְִֵ
מאהבה
בּתשׁוּבה ֵ ַ ֲ ָ ואמרוּ ַז"ל )יומא פוָ ְ ִ (: ְְָ אוּלם
כּשׁגגוֹתָ , הוי ִ ְ ָ
ועדין ָ ֵ
מיּראה ַ ֲ ַ ִ
ַרק ִ ִ ְ ָ
לזה ָאז הקב"ה כּזכיּוֹתֶ ָ , נעשׂים ִ ְ ֻ ְזדוֹנוֹת ַ ֲ ִ העוֹלם
כּאשׁר ָ ָ סכּה ַ ֲ ֶ בּמצות ֻ ָ כּח ְ ִ ְ ַ ַגּם ֵכּן ֵישׁ ֹ ַ
עוֹשׂין
בּמצוֹת ִ ועוֹסקין ְ ִ ְ
לוּלב ְ ְ ִ דּנוֹטלין ָ
בּסכּוֹת ְ ְ ִ ְֻ
וחטאחטא ְ ֵ ְ מדקדּק ָכּל ֵ ְ בּחשׁבּוֹן ְ ֻ ְ ָ מחשּׁב ְ ֶ ְ מצות
שׁיּהיה ִ ְ ַ
זכּאיֶ ְ ִ ֶ , וחציוֹ ַ ַחיּב ְ ֶ ְ חציוֹ ַ ָ
ָשׁקוּל ֶ ְ
ְֵַ לוֹקחין
ְ ִ כּזכיּוֹת ,שׁוּב ונעשׂים ִ ְ ֻמאהבה ְ ַ ֲ ִ
ֵ ֲַָ
וזהוּ הנּהֶ ְ ,
זכיּוֹת ֵ ָ אחד ִכּי ְ ֻ ויחסר ֶ ָיעדר ְ ֶ ְ ַ ַבּל ֵ ָ ֵ כּנגד
ולעמד ְ ֶ ֶ
לכף ְזכוּתֹ ֲ ַ ְ , העוֹלם ְ ַמכריע ָ ָסכּה ַ ְ ִ ַ
ָֻ
הזּכיּוֹת,
למען ֵ ְידעוּ ְסכוּם ַ ְ ֻהעוֹנוֹת ְ ַ ַ לחשׁבּוֹן ָ ֲ
ְֶ ְ
לחשׁבּוֹן ֲעוֹנוֹת' עכ"ד. ִ'ראשׁוֹן ְ ֶ ְ השּׁני.
שׁבּכּף ַ ֵ ִהעברוֹת ֶ ַ ַ ֲֵָ
לחשׁבּוֹן
רז"ל ִ'ראשׁוֹן ְ ֶ ְ דּרשׁוּ ַ ַ שׁפּיר ָ ְ ְולכן ַ ִ
ֵָ
נקרא ֻסכּוֹת ַחג
לוֹמר ִ ְ ָ
אפשׁר ַ
ֶזה ֶ ְ ָ וּמטּעם
ִ ַ ַ לטוֹבתן ֶשׁל יתבּרָ ָ ְ השּׁם ִ ְ ָ ַ חשּׁב ַ ֵ אשׁר ִ ֵ ְ ֶוזה ֲ ֶ ֲעוֹנוֹת'.
אוֹסף השי"ת ָכּלהאסיףִ ,כּי ָאז ֵ בּדּיןִ ,כּי זכּאים ַ ִ שׁיּצאוּ ַ ָ ִ כּדי ֶ ֵ ְ ישׂראל ְ ֵ ִ ְָ ֵ
ואאמו"ר ַ ָ
ִָָ
להרבּוֹת לישׂראל ְ ַ ְ שׁצּוּה ְ ִ ְ ָ ֵ לאחר ֶ ִ ָ חשׁב השי"ת ְ ַ ַ ַָ לפרשׁהוֹסיף ְ ָ ֵ הגּאוֹן זצוק"ל ִ
וזהזכיּוֹתֶ ְ ,לעשׂוֹתם ְ ֻ
למען ַ ֲ ָ מהשּׁנה ְ ַ ַ ֲעוֹנוֹת ֵ ַ ָ ָ
ואתרוֹג הלּוּלב ְ ֶ ְ קיחת ַ ָ מצוֹת ְכּמוֹ ִ ַ בּעשׂיּת ִ ְ ֲַ ִַ 'לחשׁבּוֹן ֲעוֹנוֹת' שּׁאמרוּ ְ ֶ ְ ַמה ֶ ָ ְ
השּׁנה,
מכּל ַ ָ ָהינוּ חוֹבוֹת ִ ָ הנה ַ ְקפת ַ ָ ָ אמרוֹ ְ ַ ְָ
יוּכל
אוּלי ַ שׂכרםַ , הרבּוֹת ְ ָ ָ למען ַ ְ מינים ְ ַ ַ ְוד' ִ ִ זצ"ל ווילנא ַ ַ
אליּהוּ ִ ְ ָ רבּי ֵ ִ ָ הגּאוֹן ַ ִ שּׁפּרשׁ ַ ָ בּמה ֶ ֵ ֵ ְַ
בּמסּכת ָאבוֹת )פ"ג מט"ז( אמרם ְ ַ ֶ ֶ דּרָ ְ ָ ַעל ֶ ֶ
שׁיּעשׂוּ ָיבוֹאוּ המּצוֹת ֶ ַ ֲ שׁלּנגד ָכּל ַ ִ ְ להיוֹת ח"ו ֶ ְ ֶ ֶ ְִ 'ולפני
בּמתניתין )אבות פ"ג מ"א( ְ ִ ְ ֵ שּׁאיתא ְ ַ ְ ִ ִ ַמה ֶ ִ ָ
לכלוּמאמין ְ ָ
הרע"ב ַ ֲ ִ
וּפרשׁ ָ ַ ַ מקּיף' ֵ ֵ 'והחנוני ַ ִ
ְ ַ ֶ ְָ ִ
יהיה
וּבמּה ִ ְ ֶ לחוֹבהֶ ַ , אוֹתם ְ ָ להכריע ָ העברוֹת ְ ַ ְ ִ ַ ֲֵָ דּכפל
וחשׁבּוֹן'ַ ָ ְ , לתּן ִדּין ְ ֶ ְ עתיד ִ ֵ אתּה ָ ִ ִמי ַ ָ
בּכל יוֹם חוֹטאים ְ ָ
אדם ְ ִ בּני ָ ָ לטּלָ ,כֵּ ְ הבּא ִ ֹ ַָ
לכףהעוֹנוֹת ְ ַ נגד ָ ֲ להכריע ֶ ֶ
המּצוֹת ְ ַ ְ ִ ַ כּח ַ ִ ְ חזק ֹ ַ ָָ גּוּפא,
לעברה ָ הוי ַ ֲ ֵ ָ דּ'דין' ָ ֵ וּפרשׁ ְ ִ בּלּשׁוֹןֵ ֵ , ַָ
יעיּן
עתּםַ ֻ ְ ,להם ַעד ֹבּא ִ ָ ממתּין ָ ֶ ְוהקב"ה ַ ְ ִ
שׁמּתחילין
אחר ֶ ַ ְ ִ ִ תּכף ַ ַ בּמכוּן ֵ ֶ לכן ִ ְ ֻ ָ ְזכוּתֵ ָ , עשׂהשׁלּא ָ ָ הזּמןֹ ֶ , לבלּוּי ַ ְ ַ קאי ְ ִ 'וחשׁבּוֹן' ָ ֵ ְֶ ְ
שׁם) .פר' כי תשא( ָ
הראשׁוֹן דּהינוּ ַבּיּוֹם ָ ִ והמּצוֹתְ ַ ְ , העברוֹת ְ ַ ִ ְ לחשׁב ָ ֲ ְֵַ ֹ וּלפי ֶזה מצוהִ ְ . עברה שׁוּם ִ ְ ָ עשׂיּת ֲ ֵ ָ בּזמן ֲ ִ ַ ְִַ
מתחיל שׁאז ַ ְ ִ הנּ"ל ֶ ָ כּמבאר ַבּטּוּר ַ ַ הסּכּוֹת ַ ְ ֹ ָ ְדּחג ַ ֻ ַ זכיּוֹת ֵישׁ שׁנּעשׂה ְ ֻ מאהבה ֶ ַ ֲ ֶ בּתשׁוּבה ֵ ַ ֲ ָ עתּה ִ ְ ָ ַָ
להם נמחלוּ ָ ֶ הכּפּוּרים ִ ְ ֲ החשׁבּוֹןִ ,כּי ְבּיוֹם ַ ִ ִ ֶַ ְ העת,הינוּ ָ ֵ מ'חשׁבּוֹן ֲעוֹנוֹת'ְ ַ , לוֹ ִותּוּר ַגּם ֵ ֶ ְ
אל ָ ּיה ּו
מזבּ ח ֵ ִ
ִ ְַ ימים הארבּעה ָ ִ בּכל ָ ַ ְ ָ ָ וגם ְ ָ לישׂראלַ ְ ,העוֹנוֹת ְ ִ ְ ָ ֵ ֲָ כּתב ִבּישׁוּעוֹת וכן ָ ַ לזכיּוֹתֵ ְ , נתהפֻּ ְ ִ שׁהכּל ִ ְ ַ ֵ ֶַ ֹ
אל ָ ּיה ּו ַהכּ ֹ ֵהן ַ ַ
זצ"ל רבּ י ֵ ִ
ַ ִ
להם ָמבוֹא לסכּוֹת ֵאין ָ ֶ הכּפּוּרים ְ ֻ שׁבּין יוֹם ַ ִ ִ ֵֶ יעקב.
ֲַ ֹ
אוֹתן שׁעוֹסקין ָכּל כּיון ֶ ְ ִ עברוֹת ֵ ָ לעשׂיּת ֲ ֵ
ְ ֵוישׁ ַ
לעתיד
ה ֶ ָ ִ
ייבה ַ ֻ ָ
סה – ְ ִ ָ
מצות ֻ ָ
)כר ִ ְ ַ
ְַ ָ ֲַ ִ ַ
ָלב א צוֹמחין
אינן ְ ִ הזּכיּוֹת ֵ ָ דּכל ַ ְ ֻ דּכיון ְ ָ
לוֹמר ְ ֵ ָ
והלּוּלבְ ,בּאוֹתוֹ ַהיּוֹם האתרוֹג ְ ַ ָ בּקניּת ָ ֶ ְ היּמים ִ ְ ִ ַ
בּסּכּת ֵ ְ
ַָ ִ
האזרח
ימים ָכּל ָ ֶ ְ ָ שׁבעת ָ ִ תּשׁבוּ ִ ְ ַ ַ ֻ ֹ להם הש"י הקדּים ָ ֶ החשׁבּוֹן ִ ְ ִ בּהתחלת ַ ֶ ְ גּוּפא ְ ַ ְ ָ ַ ָ
מעברוֹתִ ,אם ֵכּן שּׁנּתהפֵּ ֲ ֵ ממּה ֶ ִ ְ ַ ֵ ַרק ִ ַ
בּסּכּת )ויקרא כג מב(. ישׁבוּ ַ ֻ ֹ בּישׂראל ֵ ְ
ְִ ְָ ֵ מאהבה
בּתשׁוּבה ֵ ַ ֲ ָ
שׂכרוֹ ִ ְ ָ שׁיּהיה ְ ָנוֹתנת ֶ ִ ְ ֶ
הסּברא ֶ ֶ ַ ְ ָָ
וחסדיו
בּרב טוּבוֹ ַ ֲ ָ ָ להם ְ ֹ לתּן ָ ֶ תּרוּפה זוֹ ִ ֵ ְ ָ
שׁהמּצוה
בּיּלקוּט ֶ ַ ִ ְ ָ דּאיתא ַ ַ ְלפרשׁ ִעם ַמה ְ ִ ָ ֵישׁ ְ ָ ֵ דּמלּת
וּמצינוּ )סוכה מַ ִ ְ (. וכנּ"לִ ָ , הזּה ְ ַ ַ בּעוֹלם ַ ֶ
ָ ָ
התּוֹרה,מצוֹת ַ ָ כּכל ִ ְ שׁקוּלה ְ ָשׁהיא ְ ָ סכּה ֶ ִ מצות ֻ ָ ִ ְַ
השּׂכר,
עצמהּ ַ ָ ָ הזּה ִהיא ַ ְ ָ בּעוֹלם ַ ֶ
עוֹשׂה ָ ָ שׁאדם ֶ ֶ ָָ ואם ֵכּן ֶזהוּ צרכיכםִ ְ ,
לכל ָ ְ ֵ ֶ דּרשׁוּ ְ ָ 'לכם' ָ ְ
ֶָ
שׁגּדוֹלה ָכּל ָכּ סכּה ֶ ְ ָ מצות ֻ ָ שׁעל ְ ֵידי ִ ְ ַ כּדי ֶ ַ ְֵ
מכתּירים לוֹ בּתפלּין ַ ְ ִ ִ עצמוֹ ִ ְ ִ ִ הכתּיר ַ ְכּיצד ִ ְ ִ ֵ ַ צרכיכם
והינוּ ָ ְ ֵ ֶ לכם ְ ַ ְלקחם ָ ֶ הכּתוּב ְ ַ ְ ֶ שׁאמר ַ ֶַָָ
יעלוּ הזּכיּוֹת ַ ֲ שׁחלק ַ ְ ֻ בּטוּחים ֶ ֵ ֶ ישׂראל ְ ִ יהיוּ ִ ְ ָ ֵ ְִ
עוֹשׂין לוֹ ִ בּסּכּה
ישׁב ַ ֻ ָ הבּאַ ָ , לעוֹלם ַ ָ
כּתר ָ ָ ֶֶ דּהוי ִראשׁוֹן הרא ן ְ ָ ֵ הזּה ַ ,ם ָ ִ בּעוֹלם ַ ֶ
ָ ָ
לכף ְזכוּת. המּשׁקל ְ ַ להכריע ַ ִ ְ ָ העוֹנוֹת ְ ַ ְ ִ ַ ַעל ָ ֲ
שׁשּׂכר
מצוה'ָ ָ ֶ , מצוה ִ ְ ָ שׁ'שּׂכר ִ ְ ָוזהוּ ֶ ְ ַ סכּהֶ ְ , ָֻ ועל ְ ֵידי ֶזה
לזכיּוֹתַ ְ , מהפּוֻּ ְ ִ לחשׁבּוֹן ֲעוֹנוֹת ֵ ִ ְֶ ְ
שׁפּרשׁתּי
עצמהְּ ,כּמוֹ ֶ ֵ ַ ְ ִ המּצוה ַ ְ ָ מצוה ַ ִ ְ ָ ֶשׁל ִ ְ ָ רבּה
המּדרשׁ ַ ָ
דּברי ַ ִ ְ ָ
שׁפּיר ִ ְ ֵ וּלפי ֶזה ֶ
עוֹלה ַ ִ ְ ִ הזּה) .דרוש עוֹלם ַ ֶ צרכי ָ הינוּ ָ ְ ֵ 'לכם' ַ ְ תּקחוּ ָ ֶ ְִ
ת ֵ ְ ב פּה ַ ֻ ֹ הרוֹמז ֹ
וזהוּ ָ ֵ בּפרקי ָאבוֹתֶ ְ . ְ ְִ ֵ שׁפּרשׁ יוֹם ִראשׁוֹן היטב ֶ ֵ ֵ
הנּ"ל ֵ ֵ
ַַ טו(
פרשת סוכות ח
ממּנּוּ
הנּחשׁלים ִ ֶעצמוֹ ַ ֶ ֱ ָ ִ האדם ַ ְ חלקי ָ ָ ֶָאת ֶ ְ ֵ לדרכּוֹעשׂו ְ ַ ְ'ויּשׁב ַבּיּוֹם ַההוּא ֵ ָ )בראשית לג יז( ַ ָ ָ שׁ ָל ָ ֶ ְ ָ
האזרח מצוה ֹזאת ֶ וּשׂכר ִ ְ ָ
ימיםַ ְ , בעת ָ ִ
ִ ְַ
האסיף'
'חג ָ ָ ִנקרא ַ וּלכָ ְ ִ
הסּכּהָ ְ , וּלאספן ֶאל ַ ֻ ָ
ְְָָ כּדאיתא
סכּתה' ְוגוֹ' ִ ְ ִ ָ נסע ֻ ֹ ָ ויעקב ָ ַ
שׂעירה ְ ַ ֲ ֹ
ִֵ ָ המּצוה,
שׁקּיּמוּ ַ ִ ְ ָהצּדּיקים ֶ ִ ְ
שׁהם ַ ַ ִ ִ יראל ֶ ֵ
ְ ִ ְָ ֵ
שׁבּאדםַ ,גּם ֵאלּוּ החלקים ֶ ָ ָ ָשׁאוֹסף ֶאת ָכּל ַ ֲ ָ ִ ֶ ֵ דּעשׂו
דּבריו ְ ֵ ָ ותמצית ְ ָ ָ
זהר )תי' יג(ִ ְ ַ ְ , בּתקּוּני ֹ ַ
ְִ ֵ ת) .פר' אמור(לעתיד ָלבוֹא ַ ֻ ֹ ֵי ְ ב ֶ ָ ִ
פּוֹלטן,
הענן ְ ָ השּׁנה ֶ ָ ָשׁכּל ַ ָ ָ
הנּחשׁלים ֶ ָ
החלקים ַ ֶ ֱ ָ ִ
ֲִַָ כּתיב )דברים כה יח( וּבעמלק ְ ִ
עמלקֵ ָ ֲ ַ , הוּא ֲ ָ ֵ
כּלּם.
וקוֹלטת ֶאת ֻ ָ ענני ָכּבוֹד ְ ֶ ֶ כּנגד ַ ְ ֵ
ְוסכּה ְ ֶ ֶ
ָֻ ודרשׁוּ אחריְ 'וגוֹ'ְ ָ ְ ,
הנּחשׁלים ַ ֲ ֶ
'ויזנּב ְבָּ כּל ַ ֶ ֱ ָ ִ
ַ ְ ֵַ
)סוכות תרפ"ה( שׁפּוֹלטן
חז"ל ַעל ֶזה )עיי"ש ברש"י ובמגילה יחָ ְ ֶ (. ֲַ
הכּל ֶאל תּוֹ מאסּף ַ ֹ הסּכּוֹת ְ ַ ֵ וחג ַ ֻ הענןַ ְ ,
ֶ ָָ
ְכּ ַתב סוֹ ֵפר
כּנגד
דּסכּה ְ ֶ ֶ הענןָ ֻ ְ ,
הסּכּה ֶשׁהוּא ְכּמוֹ ְלתוָֹ ָ ֶ
זצ"ל אברהם ׁ ְשמ ּו ֵאל ִבּ ְ ָ ִ
נימין סוֹ ֵפר ַ ַ רבּ י ַ ְ ָ ָ
ַָֻ
ַ ִ
נפי
חת ַ ְ ֵ
י)ראל ַ ַ
הס ְפפת ָל ִ ְ ָ ֵ
ְִ
הכּבוֹד. ענני ַ ָ
ַ ְֵ הכינה
ַ ְ ִ ָ
נראה ִלי ְ ָ ֵ
הלּ ִוי
ְֵידי ַ ֵ
זצ"ל רבּ י יוֹ ֵסף דּ ֹב י ּו ְ ְ ַ
נגרייז ַ ַ ַ ִ שּׁאוֹגדים ֶאת מרמּז ַגּם ַמה ֶ ְ ִ ועל ֶזה ְ ַ ֵ ְַ מחם
לכם ְוכ' ְ ַ ְ ֶ לפרשׁ ְ ַ ְ ֶ
לקחם ָ ֶ ְִ ֶ
מעלת
סימן ַעל ַ ֲ ַ
ה ִ ָ
כבים ַ ֻ ָ
ְרא,ת ַה ָ ִ
ִַ המּינים ַאףשׁאר ַ ִ ִ יחד ִעם ְ ָ הערבה ַ ַ
ָ ֲָ ָ ת ֵ ְ ב
אלקיכם ְוכ' ַ ֻ ֹ
לפני ה' ֱ ֹ ֵ ִֶ ְֵ
הל ם
ַָ שׁמּרמּז
ריחֵ ַ ְ ֶ , ולא ֵ ַ
טעם ְ ֹ שׁאין ָבּהּ ֹלא ַ ַ ַעל ִפּי ֶ ֵ להדדיִ ,כּי
שׁיּכים ַ ֲ ָ ֵ מצוֹת ֵאלּוּ ַ ָ ִ שׁני ִ ְְוכוּ'ִ ,כּי ְ ֵ
הסּכּוּ ְבּשו"ע )או"ח סי' תרלא ס"ג(ֶ ֶ :
דּרִ ַ הסּכּה
אחריַ גּם ֵכּן ַ ֻ ָהנּחשׁלים ַ ֲ ֶ
שׁאפלּוּ ַ ֶ ֱ ָ ִ בּזה ֶ ֲ ִֶָ מינים
ארבּעה ִ ִ חז"ל )ויק"ר ל יב( ַ ְ ָ ָ כּבר ִדּמּוּ ֲ ַ ְָ
ממּנּוּ
שׁיּראוּ ִ ֶ
כּדי ֶ ִ ְלהיוֹת ַקל ְ ְִֵ הכּלל,
להכּלל ְבּתוָֹ ְ ַ
רוֹצה ְ ִ ָ ֵ]אִ אם ֶ קוֹלטתן ַ
ְַָ שׁאחר
ונראה ִלי ֶ ַ ַ אדםֶ ְ ִ ְ . בּני ָ ָלארבּע ִכּתּוֹת ְ ֵ ְ ְַ ַ
וּמקוֹר ִדּין ֶזה הוּא הכּוֹכבים ,ע"כְ .
ַ ִָ הינוּ
חלקְ ַ ,דּערבהֵ ,פּרוּשׁ ָ ָ מרמּז ַ ֲ ָ ְָועל ֶזה ְ ַ ֵ ַ תּשׁוּבה
שׁבּעלי ְ ָ וּבמקוֹם ֶ ַ ֲ ֵ נתכּפּרוָּ ְ , תּשׁוּבה ִ ְ ַ ְ
ימי ְ ָ ְֵ
בּרא"שׁ. שׁהוּבא ְ ֹ
מהירוּשׁלמי ֶ ָ
ְֵַ ַ ְ ִ מלּדבּר ְלשׁוֹן ַהרֶ ,שׁהוּא וּלשׁוֹנוֹ ִ ְ ַ ֵ שׁשּׁוֹמר ִפּיו ְֶ ֵ לעמד,
יכוֹלים ַ ֲ ֹ גּמוּרים ְ ִ צדּיקים ְ ִ עוֹמדים ֵאין ַ ִ ִ ְִ
לדּבר
טעם ַ ָ ָ לתת ַ ַדּעתּי ָ ֵ לעניּוּת ַ ְ ִונראה ַ ֲ ִ ְְִ ֶ עיּן
בּיוֹמא )טֵ ַ ,(: כּמבאר ְ ָ חנּם ַ ְ ֹ ָ שׂנאת ִ ָ ְכּמוֹ ִ ְ ַ מעיקּרא,
צדּיק ֵ ִ ָ ָ שׁזּה ַ ִ בּשׂמאל ֶ ֶ אתרוֹג ִ ְ ֹ ְולכן ֶ ְ
ֵָ
הסּכּה
ידוּע ִכּי ַ ֻ ָ
דּהנּה ָ ַבּדרְ דּרוּשֵׁ ִ ְ , ְֶֶ ָשׁם[. חסּרוֹן בּהם ִ ָ שׁהיה ָ ֶבּמדרגה ְכּמוֹ ֵאלּוּ ֶ ָ ָ ְואינוֹ ְ ַ ְ ֵ ָ
ֵ
כּתיב ולכן ְ ִ בּימיןֵ ָ ְ , והם ְ ָ ִ תּשׁוּבה ְ ֵ ְועשׂוּ ְ ָ
והנּה ָכּתוּב ָכּאן ַ ְ ַ ֵ
בּתפלּה
אוֹמרים ִ ְ ִ ָ שׁאנוּ ְ ִ וּכמוֹ ֶ ָ לשׁלוֹםְ , מסמּל ְ ָ ָ
ְֵַ הנּחשׁלים
'ויזנּב ְ ָכּל ַ ֶ ֱ ָ ִ ְִֵ פּני
לקבּל ְ ֵ כּלּם ְ ַ ֵ שׁזּכוּ ֻ ָ לפני ה' ֶ ָ מחם ִ ְ ְְֵֶַ
ולכן ֵאיןעלינוּ' ְוגוֹ'ֵ ָ ְ ,סכּת ָשׁלוֹם ָ ֵ 'הפּוֹרס ֻ ַ
ַ ֵ חלקים
אדם ֲ ָ ִבּכל ָ ָשׁיּשׁ ְ ָהינוּ ֶ ֵ אחריְ ַ ,'ַ ֲֶ
בּסּכּה.
שׁיּוֹשׁבים ַ ֻ ָ
בּעת ֶ ְ ִ מחלקת ְ ֵ
לעשׂוֹת ַ ֲ ֹ ֶ הדּרֲ ַ לפני
עוֹמדים ִ ְ ֵ ועתּה ְ ִ מרחקים ְ ַ ָ
שׁהיוּ ְ ֻ ָ ִ שׁכינהָ ֶ ,ְִ ָ
ֶֶַ וגם
קוֹלטןַ ְ ,
הענן ְ ָ ואין ֶ ָ ָ אחריו ְ ֵ הנּחשׁלים ַ ֲ ָ
ַ ֱֶ ָ ִ
ה'.
מאמרם ַז"ל )רש"י בראשית א טז(
ידוּע ַ ֲ ָ ָ והנּה
ְִֵ להם
וישׁ ָ ֶ הסּכּה ְ ֵ
נאספין ֶאל ַ ֻ ָ החלקים ֶ ֱ ָ ִ
ֵאלּוּ ַ ֲ ָ ִ
ְ ֶוזהוּ ַ ָ ַ
ָ ַ
הכּוֹכבים,
שׁבּרא הקב"ה ֶאת ַ ָ ִ שׁהטּעם ֶ ָ ָ
ֶַַַ בּסכּוֹת.עליּה ְ ֻ ֲ ִָ יראל יֵ ְ ב ַ ֻ ֹ
ת, כּוּנת ָל ָ ֶ ְ ָ
האזרח ְ ִ ְ ָ ֵ
מקּדם,
נחשׁב ִ ֶֹ
וּכגר ֶ ְ ַ
אזרח ְ ֵ
שׁהיה ֶ ְ ָ
ִמי ֶ ָ ָ
שׁמּעטהּ
הלּבנה ַעל ֶ ִ ֲ ָ דּעת ַ ְ ָ ָ להפיס ַ ַכּדי ְ ָ ִ היה ְ ֵָָ בּמסּכת
חז"ל ְ ַ ֶ ֶ שּׁאמרוּ ֲ ַ מרמּז ַמה ֶ ָ ְ ועל ֶזה ְ ַ ֵ ְַ
שׁהכּוֹכבים
הרי ֶ ַ ָ ִ צבאיהֵ ֲ ,
הרבּה ֶאת ְ ָ ֶ ָ לפיכָ ְ ִ כּנפי
תּחת ַ ְ ֵלהסתּוֹפף ַ ַ
בּסּכּוֹת ְ ִ ְ ֵ ישׁב ַ ֻ עתּה ֵ ֵ
ַָ
ְִ ָ רחב
נסר ֶשׁהוּא ָ ָ עליה ֶ ֶ
נתן ָ ֶ ָ סכּה )ידַ ָ (. ָֻ
והלּבנה,
החמּה ְ ַ ְ ָ ָ
לעשׂוֹת ָשׁלוֹם ֵבּין ַ ַ ָ כּדי ַ ֲִנבראוּ ְ ֵ תּשׁוּבה.
שׁעשׂוּ ְ ָ אחר ֶ ָ השּׁכינה ַ ַ
ַ ְִ ָ
ְְ יישׁן
שׁלּא ִ ַ וּבלבד ֶ ֹ כּשׁרהַ ְ ִ , טפחים ְ ֵ ָ ארבּעה ְ ָ ִ ְַ ָָ
הכּוֹכבים
לראוֹת ֶאת ַ ָ ִ שׁיּוּכל ִ ְ
צריַ ֶ ְולכן ָ ִ
ֵָ תּחתהיּשׁן ַ ַאיתא ַ ָ ֵ וּבסכּה )כָ ִ (: תּחתּיו ְוכוּ'ָ ֻ ְ , ְַָ שׁהיה
אחר ֶ ָ ָ להאמין ַ ַ לאדם ְ ַ ֲ ִ אלּא ְ ָ ֶ
דּקשׁה ָ ָ ָ ֶ ָ
לאדם
להזכּיר ָ ָ ָכּדי ְ ַ ְ ִ בּסּכּהֵ ְ ,ישׁיבתוֹ ַ ֻ ָבּעת ְ ִ ָ ְֵ חוֹבתוַֹ ,אף ָ יצא ְ ֵידי בּסּכּה ֹלא ָ ָ המּטּה ַ ֻ ָ ִַָ יהיה
זמן ִ ְ ֶוּבמעט ְ ַ מאת ה'ַ ְ ִ , מרחק ֵ ֵ
ְֻ ָ
עצמוֹ וּלהרחיק ֶאת ַ ְ בּשׁלוֹם ְ ַ ְ ִ תּמיד ְ ָ להיוֹת ָ ִ ְִ מכּל
וטיּוּלָ ִ , בּאכילה ְ ִ
שׁיּכים ַגּם ַ ֲ ִ ָ ְדּדינים ֵאלּוּ ַ ָ ִ ִ ִ ראינוּ ֵכּן כּבר ָ ִ אבל ְ ָ אליוָ ֲ ,מקרב ָכּל ָכָּ ֵ ְ ָֹ
ממּחלקת) .סוכות(ִ ַ ֲ ֶֹ וּמשׁמע
בּשׁנהָ ְ ַ , דּבּרוּ ַרק ְ ֵ ָ החכמים ַז"ל ִ ְ ָמקוֹם ַ ֲ ָ ִ טמאה,שׁערי ֻ ְ ָ משׁקּעים ְבּמ"ט ַ ֲ ֵ שׁהיוּ ְ ֻ ָ ִבּמצרים ֶ ָ
ְ ִ ְַ ִ
שׁאר
בּסּכּה ַעל ְ ָ בּשׁנה ַ ֻ ָ יתרוֹן ְ ֵ ָ דּישׁ ִ ְ מזּה ְ ֵ ִֶ בּענני ָכּבוֹד, חוֹסים ְ ַ ְ ֵ אחר ָכָּ היוּ ִ וּזמן ָמה ַ ַ ְַ
והינוּ ִמשּׁוּם בּסּכּהְ ַ ְ , המחיּבים ַ ֻ ָ דּירה ַ ְ ֻ ָ ִ עניני ִ ָ ִ ְ ְֵ ב ת למען ֵ ְידע ִי ַ ֻ סכּה ְ ַ ַמצות ֻ ָ
ולזה ָבּא ִ ְ ְַ ֶָ
ֶדּ ֶ ְ והרא"שׁ דּעתֹ ָ ְ , בּאדם ַ ַ שׁנה ֵאין ָ ָ ָ ְדּבשׁעת ֵ ָ ִ ְַ מארץ
ציאי א ָתם ֵ ֶ ֶ
יראל ְה ִ ִני ִ ְ ָ ֵ
בי ְ ֵ ה ְַ ִ
רך ֱאמ ּו ָנה
מחרשׁגּרוּע ֵ ֵ ֵ
דּישׁן ָ ַ כּתב ְ ָ ֵ דּגטּין סי' ד' ָ ַ פ"ח ְ ִ ִ שׁבּעל
בּעיניהם ֶ ַ ַ
ירחק ְ ֵ ֵ ֶ
וכי ֵכן ַגּם ֹלא ִ ְ ַ מצריםִ ְ ,
ִ ְָ ִ
עקּר
ולכן ִ ַמהרֵ ָ ְ ,
יתקרב ֶאל ה' ַ ֵ תּשׁוּבה ִ ְ ָ ֵ
זצ"ל
טרן ַ ַ
מנדל ׁ ְש ֶ ְ רבּ י ְ ַ ֵ
מנחם ֶ ְ ְ
בּתרי"ג
מצוה ְ ַ ְ ַ מצינוּ שׁוּם ִ ְ ָ ולא ָ ִ ְושׁוֹטהֹ ְ ,
ַ ִ
ה3יקים
הין ִעם ַ ַ ִ ִ
קק ַ ִ
ְִ ֶ ְ ָ
קצת, רמז ְ ָ
בּימין ֶ ֶ ולוּלב ְ ָ ִ
בּשׂמאל ְ ָ אתרוֹג ִ ְ ֹ ֶ ְ בּתוֹספתּא
]ועיּן ְ ֶ ְ ָ שׁנה ְ ַ ֵ בּשׁעת ֵ ָ בּפרט ִ ְ ַ מצוֹת ִ ְ ָ ְִ סכּהִ ,כּי ַעל ְ ֵידי ֶזהמצות ֻ ָ
נקרא ַעל ִ ְ ַהחג ִ ְ ָ
ֶָ
חכם, לתלמיד ָ ָרמז ְ ַ ְ ִ האתרוֹג ֶ ֶ ִכּי ָ ֶ ְ שׁהיא שׁכחה ֶ ִמצות ִ ְ ָ גּבּי ִ ְ ַ רבוּתא ַ ֵ דּאיתא ְ ָ פּאה ְ ִ ָ ֵָ מינים
לפני ה' ְבּד' ִ ִ שׁנּשׂמח ִ ְ ֵ
מאמינים ֶ ִ ְ ַ
ָאנוּ ַ ֲ ִ ִ
וּרשׁעיםלבינוֹנים ְ ָ ִ
רוֹמזים ְ ֵ ִ וּמיניו ְ ִ ְוהלּוּלב ִ ַָ ָ וּמכּל ָמקוֹם ָשׁם ֵאינוֹ ִחדּוּשׁ דּעתָ ִ , בּלא ַ ַ ְ ֹ תּשׁוּבה.
בּעלי ְ ָהרוֹמזים ַעל ג' ַ ֲ ֵ
ָ ְִ
המּשׁנה
מאמר ַ ִ ְ ָ וידוּע ַ ֲ ַ
המּדרשַׁ ָ ְ , שׁאמר ַ ִ ְ ָ ְכּמוֹ ֶ ָ ַ האדם הוּא ַבּר פּנים ָ ָ ָ דּעל ָכּל ָ ִ כּיון ְ ַ ָכּל ָכָּ ֵ , נשׁים
לכן ֵאין ָ ִ לוֹמר ָ ֵ ועל ִפּי ֶזה ֵישׁ ַ ְַ
עוֹלה ָזדוֹן,תּלמיד ָ שׁשּׁגגת ַ ְ ִ
)אבות פ"ד מי"ג( ֶ ִ ְ ַ ישׁן
שּׁאין ֵכּן ָ ֵ בּמצוֹתַ ,מה ֶ ֵ וּבר ִחיּוּב ְ ִ ְ דּעתַ , ַַ דּאמר
למאן ְ ָ ַ וּמקשׁים ְ ַבּסכּהִ ְ ַ , מחיּבים ְ ֻ ָ
ְ ָֻ ִ
צדּיקים ְכּחוּט מדקדּק ִעם ַ ִ ִ יתבּרֵ ְ ַ ְ ְוהשּׁם ִ ְ ָ ַ
ֵַ שׁכּתב
כּלל ְכּמוֹ ֶ ָ ַ דּעת ְ ָ כּאין בּוֹ ַ ַ חשׁיב ְ ֵ ָ ִ וּלהנּ"ל
נשׁיםַ ַ ְ , פּטוּרים ָ ִלמּה ְ ִ ענני ָכּבוֹד ָהיוּ ָ ָ ַ ְֵ
רמז
בּשׂמאל ֶ ֶ נטּל ִ ְ ֹ האתרוֹג ִ ָ לכן ָ ֶ ְ השּׂערהֵ ָ ,ַ ַ ֲָ הנּ"ל[. הרא"שׁ ַ ַ ָ ֹ צדקניּוֹת
נשׁים ְבּאוֹתוֹ דּוֹר ִ ְ ָ ִ להיוֹת ָ ִ שׁפּיר ִ ְאתי ַ ִ
ֵָ
בּימין
והלּוּלב ְ ָ ִ
עליוָ ַ ְ , ידקדּק ָ ָ אשׁר ְ ֻ ְ ַ לדּין ֲ ֶ ִַ המּצוה
בּסּכּהָ ְ ִ ַ ,שׁנה ַ ֻ ָ מצוה זוֹ ֶשׁל ֵ ָ וכאן ִ ְ ָ ְָ מסּכּה
ראיה ִ ֻ ָ ואין ְ ָ ָ נגאלוֵּ ְ , וּבזכוּתן ִ ְ ֲ
ָהיוּ ִ ְ ָ
מצּדונדּוֹנים ִ ַ
שׁוֹגג ְ ִ ִ ֵ עוֹלהשׁלּהם ֶ שׁזּדוֹן ֶ ָ ֶ ֶָ כּלל,
דּעת ְ ָשׁאינוֹ ַבּר ַ ַ בּישׁן ֶ ֵ
ִהיא ַרק ְ ָ ֵ התרחקוּת
אחר ִ ְ ַ ֲ ההתקרבוּת ַ ַלמהירוּת ַ ִ ְ ָ ְ בדדהו ִ ְ ִ
החסד.
ֶֶַ בּזה
וּמרמּז ָ ֶ
ְודבר ֶזה הוּא ִחדּוּשׁ ָגּדוֹלֵ ַ ְ , ָָ כּנּ"ל) .ליקוטים( פּטוּרים ַ ַולכן ְ ִ מאת ה' ְ ָ ֵ ֵֵ
מקרבת
וימין ְ ָ ֶ ֶ
)מאל ָחה ְ ָ ִ
ְ ֹ
מתעלּה
האדם ִ ְ ַ ָ הבּהמית ֶשׁל ָ ָ ָ הנּפשׁ ַ ַ ֲ ִ שׁגּם ַ ֶ ֶֶַ
עצמוֹ בּפני ַ ְ
הלּוּלב ִ ְ ֵ שׁנּטּל ַ ָ ָרמזְ ,כּמוֹ ֶ ִ ָ עוֹד ַ נמשׁל
הדּעת ִ ְ ָבּלעדי ַ ַ ַ
האדם ִ ְ ֲ ֵ
בּסּכּהִ ,כּי גּוּף ָ ָ ָ ַָֻ
התּלמיד
צריִ ְ ַ ַ עצמוֵֹ ,כּן ָ ִבּפני ַ ְ
ְואתרוֹג ִ ְ ֵ
ְֶ בּספר
בּזה ְ ֵ ֶ שׁהאריֶ ָ
וּכמוֹ ֶ ֶ ֱ ִ נדמהְ , כּבּהמה ִ ְ ֶ
ְֵַָ צבי
ארץ ְ ִ
ֶ ֶ
הארץ,
ישׁיבת ַעם ָ ָ ֶ עצמוֹ ִמן ְ ִ ַ להרחיק ַ ְ
חכם ְ ַ ְ ִ ָָ בּדבריו.
מצוה ת"ל עיי"ש ִ ְ ָ ָ החנּוָּ ְ ִ ִַ
והנּה ְ ֻ ַ
זצ"ל
צבי ְפר ּו ֶמר ַ ַ רבּ י ַ ְ ֵ
אריה ְ ִ ַ ִ
וימין
דּוֹחה ְ ָ ִ ָ שׂמאל
תּהיה ְ ֹ וּמכּל ָמקוֹם ִ ְ ֶ ִָ בּני
להכניס ֶאת ְ ֵהלּוּלב ִהיא ְ ַ ְ ִ
פּעלּת ַ ָ ְִֵ ה.דה
ה*חלים ֶאל ַ ְ ֻ ָ
התקרבת ָל ַ ֶ ֱ ָ ִ
ִ ְ ְָ
מקרב ֶאת יהיה ְ ָ ֵ חכם ִ ְ ֶ
התּלמיד ָ ָמקרבתִ ,כּי ַ ַ ְ ִ
ְ ֶָ ֶ וּלקרבן
הכּלל ְ ָ ְ ָהנּחשׁלים ִמן ַ ְ ָ
האדם ַ ֶ ֱ ָ ִ
ָ ָָ והינוּ ֶשׁהוּא
האסיף'ְ ַ ְ ,
'חג ָ ָ ִ ֻסכּוֹת ִ ְ ָ
נקרא ַ
לקרב
צריֵ ָ ְ לכן ָ ִ הכּלֵ ָ ,
וּמתרחק ִמן ַ ֹ הכּל ִ ְ ַ ֵ ַ ֹ להכניס
כּדי ְ ַ ְ ִ
סכּה ִהיא ְ ֵ וּמצות ֻ ָ
הקּדשּׁהַ ְ ִ ,
ֶאל ַ ְ ֻ ָ דּכתיב ֵבּיהּ
הכּפּוּריםִ ְ ִ ,
אחר יוֹם ַ ִ ִ
ַַ
ט מעשי צדיקים
דּעבדינן
לוּלב'ַ ִ ְ ָ ְ , נטילת ָ 'על ְ ִ ַ כּלּם ַ מברכין ַעל ֻ ָ ְ ְָ ִ רבּן
התקין ַ ָ המּקדּשׁ ִ ְ ִ משּׁחרב ֵבּית ַ ִ ְ ָ אחדַ ָ ֶ ִ , יוֹם ֶ ָ צרי שׁמּכּל ָמקוֹם ָ ִ הלּוּלבָ ִ ֶ , האתרוֹג ֶאל ַ ָ ְֶָ
יוֹחנן
רבּי ָ ָ אמר ַ ִ למּקדּשַׁ .על ֶזה ָ ַ זכר ַ ִ ְ ָ ְבּהוּ ֵ ֶ בּמּדינה
נטּל ַ ְ ִ ָ לוּלב ִ ָ שׁיּהא ָ זכּאי ֶ ְ ֵ יוֹחנן ֶבּן ַ ַ ָָ וכן
ילמדוּ ְ ֵ ממּנּוּ ִ ְ ְ
אשׁר ִ ֶ המּיניםֶ ֲ , שׁאר ַ ִ ִלקרב ְ ָ
ְֵָ
א'תרוֹג לוֹמר ֶ ְ רצה ַ אעלה' ָ ָ קרא ִ'כּי ֶ ֱ ֶ ְדּאמר ְ ַָָ מנא ָלן בּגמרא ְ ָ ויליף ִ ְ ָ ָ למּקדּשִׁ ָ ְ , זכר ַ ִ ְ ָ שׁבעה ֵ ְִֶָ עלּאהִ ,כּי יתקלּס ִ ָ ָ
וּמנּייהוּ ִ ְ ַ ֵ
מינּיהּ ִ ַ ְ יעשׂוִּ ,כּי ִ ֲֵַ
וּממּכּוֹתי
'ארכה ָלִ ַ ַ ִ ה'דסֶ ,זהוּ ֲ ֻ ָ ל'וּלב ֲ ַע'רבה ָ ֲָָ דּאמר
יוֹחנן ְ ָ ַ
רבּי ָ ָ אמר ַ ִלמּקדּשַׁ ָ , זכר ַ ִ ְ ָ ְדּעבדינן ֵ ֶ
ְִָ ַ עלי
לשׁמיִ ְ ,ודלּוּגוֹ ָ ַ וּמגּשׁ ִ ְ ִמקטר ֻ ָ בּכל ָמקוֹם ֻ ְ ָ ְָ
למּקדּשׁזכר ַ ִ ְ ָ דּעבדינן ֵ ֶ
ארפּאִ ,'כּי ַעל ְ ֵידי ְ ָ ְ ִ ַ ְֶ ָ ֵ ארכה ָל אעלה ֲ ֻ ָ קרא )ירמיה ל יז( ִ'כּי ַ ֲ ֶ ְָ שׁקּלּוּסוֹ ֶשׁל הקב"ה ִמן וּכשׁם ֶ ִ אהבהֵ ְ ,ֲַָ
שׂמחתי,
ירוּשׁלים ַעל ֹראשׁ ִ ְ ָ ִ עוֹלה ֶאת ְ ָ ַ ִ הנּה ֶ ִֵ קראוּ נדּחה ָ ְ נאם ה' ִכּי ִ ָ ָ ארפּאֻ ְ וּממּכּוֹתיֵ ָ ְ ֶ ִ ַ ִַ כּמבאר
הרשׁעיםָ ֹ ְ ַ , עוֹלה ִמן ָ ְ ָ ִ הצּדּיקים ֵכּן ֶ ִַַ ִ
נאם ה' ִכּי ארפּאֻ ְ
'וּממּכּוֹתיֵ ָ ְ ֶ
ְועל ְ ֵידי ֶזה ִ ַ ַ ִ ַ 'דּוֹרשׁ ֵאין דּרשׁ ֵאין ָלהּ'ֵ , ָלִ ציּוֹן ִהיא ֵֹ למען
רשׁעיםַ ַ ְ , בּראת ְ ָ ִ
צדּיקים ָ ָ ָ בּראת ַ ִ ִ
בּמּדרשׁ ָ ָ ָ
ְִַָ
דּרשׁ ֵאין ָלהּ', קראוּ ָלִ ציּוֹן ִהיא ֵֹ ִנדּחה ָ ְ ָָ דּרישׁה ,עכ"ל הש"ס. דּבעי ְ ִ ָ מכּלל ְ ָ ֵ ָלהּ' ִ ְ ָ החשׁ) .דרושים לחג הסוכות( יתרוֹן ָהאוֹר ִמן ַ ֹ ֶ ְִ
וּלהתפּלּל
לטוֹבתהּ ְ ִ ְ ַ ֵ דּרישׁה ְ ָ ָ דּבעי ְ ִ ָ מכּלל ְ ָ ֵ ְִָ בּכאן רמיזא ְ ָ היכן ְ ִ ָ צריֵ בּאוּר ֵ ָ ְולכאוֹרה ָ ִ
ְִ ָ
בּעדהּ.ַ ֲָ למּקדּשׁ.
זכר ַ ִ ְ ָ לוּלב ֵ ֶגּבּי ָ ְדּעבדינן ַ ֵ
ְִָ ַ
בּתהלּים )קלז ו( הכּוּנה ִ ְ ִ ִ לוֹמר ַ ַ ָ ָ וּבזה ֵישׁ ַ ֶָ דּאיתא
הגּלּיוֹן ַעל ִפּי ַמה ְ ִ ָ וכתבנוּ ָשׁם ַעל ַ ִ ָ ְָ ַ ְ
אעל"ה לחכּי ִאם ֹלא ַ ֲ ֶ לשׁוֹני ְ ִ ִ'תּדבּק ְ ִ ְִַ הפּסוּק בּתּקּוּנים )תי' ל כטַ (.על ַ ָ ִַ ִ ִהין ֶ ֶ
צדק
שׁאני
בּעת ֶ ֲ ִ שׂמחתי'ֵ ְ ,ירוּשׁלם ַעל ֹראשׁ ִ ְ ָ ִ ֶאת ְ ָ ִַ 'אעלה'
דּנוֹטריקוֹן ֶ ֱ ֶ בתמר' ְ ָ ִ 'אעלה ְ ָ ָ )שה"ש ז ט( ֶ ֱ ֶ זצ"ל מנדל ׁ ַש ּ ִפ ָ
ירא ַ ַ רבּ י ְ ַ ֵ
מנחם ֶ ְ ְ ַ ִ
ע'רבה
א'תרוֹג ֲ ָ ָ מינים ֶ ְ ארבּעה ִ ִ נטילת ַ ְ ָ ָאקיּם ְ ִ ַ ֲַ ֵ וּמעתּה ֵישׁ ה'דסָ ַ ֵ . ל'וּלב ֲ ַ ָ ע'רבה
א'תרוֹג ֲ ָ ָ ֶ ְ ללב
נטילת ָ
ל!ק ִ ְ ִ ַ
זכר ַ ִ ְ ָ
ֵֶ
אלקיכם.
לפני ה' ֱ ֹ ֵ ֶ וּשׂמחתּם ִ ְ ֵ
לקיּם ְ ַ ְ ֶ ה'דס ְ ַ ֵ ל'וּלב ֲ ַָ בּארבּעה
דּעבדינן ְ ַ ְ ָ ָ
מנא ָלן ְ ָ ְ ִ ַ הכּוּנה ְ ָדּזהוּ ַ ַ ָ ָ לוֹמר ְ ֶ
ַ היה
בּראשׁוֹנה ָ ָ
ָ בּמּשׁנהִ ָ : מבאר ַ ֻ ָ
בּסּכּה )מאָ ְ ִ ַ (. ְ ָֹ
)תשרי( שׁאנוּבּלּוּלבְ ,כּמוֹ ֶ ָ שׁנּכללים ַ ָ הלּלוּ ֶ ִ ְ ָ ִ מינים ַ ָ ִ ִ וּבמּדינה
שׁבעה ַ ְ ִ ָ
בּמּקדּשׁ ִ ְ ָ
נוֹטל ַ ִ ְ ָ
לוּלב ֵ
ָ
צדּ ִ
יקים מעשׂ י ַ ִ
ַ ֲ ֵ
Ë Ç âçÇ
úBkeqä
מר ַסת ַה* ִציא ֶ+ צע ִ ְ ואף ָ ַ לבתַ ְ , ֶֶָ י%ירי,"ני ַ ִ ִ
ואמרִ ְ , אליו ְ ָ ַ
נה ֵ ָ
ני ִיל ,ה א ָ ָ ְֵ לח ֵ ּי ְך ִעם ָהא ּו ׁ ְש ּ ִפ ִ
יזין ְ ַ
(מחה ֲעצ ָמה. והל ִמָ ְ ִ $ ְונתן ל ֹ ַ ְ , ַָ היתה ֲעב ִרי $דע ִי ֲעב ָדה ְד ָלה ָ ְ ָ ֵַ מחתהיה ְ ִ ְ ַ ַ ה תָ ,נה ג ָ ָ ְבּ ָכל ֵליל ת ַחג ַ ֻ
נפילת ר ַח, ה$למידים ְ ִ ַ אצל ַ ַ ְ ִ ִ רם ֵ ֶ הדּ ָבר ָ ַַ ָ אבי הרה"ק ַ ִ
רבּ י נמת ָ ִ
אליַ ְ ִ , להמי ֵ ֶ ְְַ ִ לער ְסע ד ת ְד ל ת חצירא ַ ֲ ֹ ַא ֲ ִ ָ
הב ִהים עניניהם ַ ְ
ַמ" ַע ֵהם ִעם ָל ִ ְ ְ ֵ ֶ מ(יח
א$ה ֵ ִ ַ וכעת ַ ָערנוֹ ִבּ יל זיע"אֵ ָ ְ ,
מט ׁ ֶש ְ
מרדּ ַכי ִ ְּ
ָ ְ ְ אצל הרה"ק ַ ִ
רבּ י יזיןַ ,א ֵ ֶלכב ד ָהא ְ ִ ִ ְִ
העל ֵם אצל ַ ַ ַ (מחה ֵ ֶ לפעל ִ ְ ָ לא ָזכ ִ ְ ֹ ֹ המדרה"ַ ,ע ִי ַ ְ ַ ֵ טלים ַ ֻ ָ "ברים ְ ֵ ִ ְ ִָ הע ָדה היתה ַ ְ
חצירא זיע"א הי"דָ ְ ָ , יצחק ַאבּ ּו ֲ ִ ָ
ְִ ָ
כ,
הצליח ְ ָ
ט ב ְ ַורק ְיה ִדי ָ ט ֶזה ִ ְ ִ ַ כלי
חרסֵ ְ , לכלי ֶ ֶטלים " ֶמה ִ ְ ִ "ברים ְ ֵ ִ ְ ִָ ניליל י ם ט ב ֵ ִ נערכת ְ ֵ
הד ָלה ְי ֵתר ֶ ֱ ֶ ֶ ְַ
תמה ָנם ֶל הבחין ְ ִ ְ העל ֵם ט ב ִ ְ ִ ַַַ מהה.
צרי ְלה ִציא ֵ ַ ֻ ָ חרס ָ ִ ֶֶ "יצחק.
יזא ְ ִ ְ ָ
ֶל ֻס תְ ,א ְ ִ ָ
לליח ת "וד ִ ְ ִ ולח ֶאת ר' ָ ִ $למידיו ְ ָ ַ ְִַ ָ בכי ַמרפרץ ִ ְ ִ אביוַ ָ , מ"ברי ָ ִ
נר ִ ִ ְ ֵַה ֶ ּי ֶלד ִ ְ ַ יזין
הזמין ֶאת ָהא ְ ִ ִאחר ֶ ִ ְ ִהע ד ת ַ ַ אחת ַ ְ
ְבּ ַ ַ
רלהם ֶאת ֵ ֶ סר ָ ֶ מ.הלֵ ִ , מס)מתַ ָ ֶ ִ , ְ ֶֶֻ אביו
אמר ל ָ ִ ללא ֲהפ ג תַ ,עד ֶ ָ ַ ְ ֹ אחז ֶאת לע ָדהַ ָ , ידיו ַ ְנטל ָ ָ כבר ָ ְַָ
ה"בר.
ַָ ָ חרס כלי ֶ ֶ
ה"ין ה א ִ ְ ֵ ה%ד ִ ַ , ה*יד ַ ָ ִַַ ולא
עליה ְ ֹ
ר ָ ֶ ָ לא ֵ ֵ ידיו ַא ֹ $י ָ ָ
הת ִ ְ ֵַַ
רנסת ֶל קה ַ ְ ָ ָ *ה ָ ָ לכם ַעד ַ ָ ָ"יד ּו ַע ָ ֶ בר ַ"י א$ה ְ ָ טהרתןַ ,ם ַ ָ בירתן ִהיא ָ ֳ ָ ָ ְ ִָָ ת
אר תַ ֶ ְ , נמ ַ" %ת ֲ ֻ ה"בר ִ ְ ַ
צע&ָ ָ ַ ,
ְָָ
עליו
וכי ַעל ָל ְר ָטה ָ ָ "וד ְ ִ ר' ָ ִ מהכ)ה
נר ֵ ַ ְ ִ ָהיה ְלֵ ,לב ִ ְ ָ כ ֶ ָ ָ ְלָ ְ , ה%ד ת. (פתיו ַ ְמרחפת ַעל ְ ָ ָ ְ(ח ק ְ ַ ֶ ֶ
קץה.נה ה א ִ ֵ זעת ַא ָ ,ל ַ ָ ָ להתיע ְ ֵ ַ יבה ע ד) .גדולת +א ִ ְ ֶ
והריע א ת ֶ ֹ ַ ִ ְ ִ ְ ,,+
ֶ ְ
ְ ִ ְ ֵַ ַ חלקם
ה$א תָ ְ ֶ , אחריו ְ ִ ְ ָ עקב ַ ֲ ָ כחים ָ ְ ַה ּנוֹ ְ ִ
מה"ר
אתר ג ְ ֻ ָ לקנ ת ֶ ְ די ִ ְ לפר ָטה ְ ֵ ְר ָטה ִ ְ מרדכי(
לח) הה ַ ִלח( ֶאת ְמק ר ַ ִ ָ ִנ ְ ַ ֵ
ה*לא
הכ ם ַ ָ ֵ אסף ֶאת ַ ְ ה תַ ,עד ֶ ָ ַ לחג ַ ֻ ְַ ן ָר ר התֵ ֶ , לבציעת ַ ַ
ידיו ִ ְ ִ ַ נטילת ָ ָ
ֵין ְ ִ ַ
(מחה
והיה ְ ִ ְ ָ מה"ר ְי ֵתר ְ ָ ָ אתר ג ְ ֻ ָ ְוקנה ֶ ְ ָָ "בר
מ* ְ ַ רגעים ֵאָ ַ + מתרח ִ ְ ָ ִ
אכן ִ ְ ַ ֵהיה ֶ ָ ֵ ָָ
ְד ָלה. יצחק
מעקדת ִ ְ ָ ִָּנסיוֹ ן ׁ ֶש ּלֹא ָ ָ
היה ֵ ֲ ֵ ַ ה+חםַ ְ ,ורק לבצע ַעל ַ ֶ ֶמהרב ִ ְ ֹ ַ נע ֵ ָ ַ ָמה ַה* ֵ ַ
והביא ֶאת החג ְ ֵ ִ לפני ֶ ָ לבית ִ ְ ֵ ה ּוא ָא ְ ֵ הזיר הרה"ק ַ ִ
רבּ י העלתִ ְ ִ , רת ְ ַ ֲ ֹ ְ
ְבּ ׁ ַש ַבּ ת ָ ָ ַ ע ָדה. והחל ַ ְצע ְ ֵ ֵ
אר ת ה א ָ ַ אחר ַ" %ת ֲ ֻ ַַ
ל ֱהי ת ז ָגת האתר ג ,א ָלם ְ ֶ ֶָ ְ אויטש זיע"א מלּ י ּו ַבּ ִ ְ ׁ
מנדל ִ ְ מנחם ֶ ְ ְ
ְ ַ ֵ לפר
לאל ְ ֵ ֶ
העז ַמאן ְ"ה ִ ְ ֹ הע ָדה ֵ ֵ מהלך ַ ְ
ְבּ ַ ֲ ַ ְ
על& ֵאינחרה ָל& ַעל ִי ַ ְ ָ נפָ ָ , מרת ֶ ֶ ַָ הבּ ַעל ׁ ֵשם טוֹ ב זיע"א, ִס ר ֵמהרה"ק ַ ַ לפי
היב ְ ִ יצחק ֵ ִורי ִ ְ ָ
ה$מ ַ&ִ ַ ְ , ה"בר ַ ָ
ַָ ָ
מבזז ָמע ת ני ֵית ְ ַ ְ ֵ מ2ב ְ ֵ מתענין ְ ַ ַ
ִ ְ ַ ְֵ מי ח ְתנה.ב ע ת ִ ִ חג ַ ָ מע ְ ַ את ַָ בעת
ראיתי ֶאת ִ ְ ַ אע(הִ ִ ָ , ואמרָ ,מה ֶ ֱ ֶ ַֻ ָ ְ *$
מפריע
ולא ַ ְ ִ ַ (מחֹ ְ ,בזה ה א ָ ֵ ַ אתר ג ָ ֶ ַעל ֶ ְ אויטש זיע"א.
מלּ י ּו ַבּ ִ ְ ׁ הרה"ק ָ ַ ַ
הריי"צ ִ ְ ניהם
ועל ְ ֵ ֶ ה ְ ַ
לב%רנ ַ ֻ ָ האים ְ ַ ְ ֵיזין ַ ָ ִ
ָהא ְ ִ ִ
לבד
לא ז ִ ְ ַ ח)יםֹ , ה"חק ֵהם ַ ִ ל ַ ַֹ $למידיו
ארה ָח ַ ְ ִ ָ מש ְך ְ$ק ָפה ֲ ֻ ָ ְבּ ֶ ׁ ֶ לח)
+א ְ ַ ֵיכל$י ֶ ֹ
ולא ָ ֹ ְ ִ(מחה ְל ָיה ְ ֹ ארת ִ ְ ָ ֲֶ ֶ
הרי ְנ ָסף אתר גֵ ֲ , ֶה ִציא ָמע ת ַעל ֶ ְ העל ֵם ט ב ה%ד ִים ֶל ַ ַ ַ ְַ יכל$י
לח)ִ ְ ֹ ָ ,
הפסיק ְ ַ ֵ אר ִ ְ ִ ע*הםַ ,רק ַ ֲ ֶ ִֶָ
לבית ִ ,י להביא ְ ֵ קי ַ ֲ ִ היה ל ֹ ִ לכ ָ ָ ְָ דתם
עב ָ ָ
(מחהֵ ,הם ִנ ַ ֲ רם ֵאינ ְ ִ ְ ָ
ִי ַ ָ הת) .נפלאות הצדיקים( לבצע ֶאת ַ ַ ִ ְ ַֹ
להס$ן
*ים ְ ִ ְ ַ ֵ לעבר ַ ַ ִעליו ַ ֲ ֹ היה ָ ָ דר ָ ָ ְְַ רםַ ,א ָל ַמה אצל ַ ָ (מחה ֵ ֶ
ְלע ֵרר ִ ְ ָ
דרכים ָק ת. ְִָ ִ צער ָד ל
והם ָהי ְ ַ ַ לא ה ִעיל ְ ֵ .ע( ֹ ֶָ
וברה
האתר ג ְ ָ ְ ָלקחה ֶאת ָ ֶ ְ
התמרמר ת ָ ְ ָ
ְבּ ֹרב ִ ְ ַ ְ ְ ל ָ. ְֶ טהרתן
בירתן ָ ֳ ָ ָ ְכּ ֵלי ֶ ֶ
חרס ׁ ְש ִ ָ ָ
"וד ה א מ.ראה ֹזאת ר' ָ ִ 3מ ַ ,א ִ ֶ ָ ָ ֶאת ִ ָ "וד,
ם ר' ָ ִ פרי ְ ֵ היע ִאי ַ ְ ִאחד ִ ִ ַ
יוֹ ם ֶ ָ ה*יד הרה"ק ַ ִ
רבּ י נכנס ַ ַ ִ
ה ת ִ ְ ַ ימי ַחג ַ ִֻבּ ֵ
דקת,
הלא צ ֶ ֶ "היא ֲ ֹאמרִ ,א+א ַרק ָ ַ עס ֶ ָ לא ָ ַֹ העל ֵם התמ+א ַ ַ ַ 0כנס ִ ְ ַ ֵ
מ)ד ְ ֶ ִ ְ ַ
ִָ מצא לסת ָ ָ ,
ריסק זיע"א ְ ֻ ָ מט ּו ִ ְ
אברהם ִ ּ
ַ ְ ָ ָ
לאימיע ְ ִ
לכֵ ,אי ַ ִ ַ אינ0י ָרא י ְ ָ
מתמא ֵ ֶ ִִ ְָָ הפרי
הזמין ֶאת ַ ַ ְ ִ(מחה ֲעצ ָמה ,ה א ִ ְ ִ טב ִ ְָ לימים הרה"ק היה ְ ָ ִ
ה)לד ֶ ָ ָ
ָ& ֶאת ְנ ַ ֶ ֶ
מה"ר".
אתר ג ֹה ְ ֻ ָ ָ ט ָמ ִני ֶ ְ מפ0ה ל ָמק ם ה א ְ ַ ֶ לבת ָסמ ל ְ ֶ ֶֶָ ילדים
מ(יח ִעם ְ ָ ִ
זמיר זיע"א ֵ ִ ַ מקוֹ ְ ִ רבּ י ָ ְ ְ
מרדּ ַכי ִ ּ ַ ִ
חג הסוכות י
מתע+ף
נפל ִ ְ ַ ֵ ח)ים ה א ָ ַ רי ַ ִ ראה ֹזאת ַ ִ ְכּ ׁ ֶש ָ ָ א+א
ררה ֶ ָ "וד ְ ֵ ָ היתה ְלר' ָ ִ לא ָ ְ ָ לבסוֹ ף ֹ
ְ ַ ּ
מעלפ נ התע ֵרר ֵ ֶ ְ צערְ ִ ֶ ְ , מרב ַ ַ ֵ ֹ הפרים
ני ַ ְ ָ ִ לה$$ף ִעם ְ ֵ ְִ ְֵַ
עצי ָ ֵ ָ ִ ּ ְ
האיקליפט ּוס לרכּ ֹ ׁש ֶאת ָכּ ל ֲ ֵ
ִ ְ מכר$י,
בר ָ ַ ְ ִ ה$פ+ין ְ ָ "את ַ ְ ִ ִ ואמרֶ , ענה ְ ָ ַ ָָ מאחר
מ$ףַ ַ ֵ , אתר ג ְ ֻ ָ קנ)ת ֶ ְהמ ִכים ִ ְ ִ ַ ְַ
$קוה
תח ִ ְ ָ עיר ֶ ַ מז'ה ָ ִ לייבת ל ְ ָ ָסמ ּו ְך ִ ִ ַ איני ר ֶצה עת ֵ ִ בר ָס לַ ,א ָ ֵ האתר ג ְ ָ ֶָ ְ עליו
היה ָ ָ אתר ג ָ ָ חלק ָ ֶ ְ )היה ל ֵ ֶ בכדי ֶ ִ ְ ֶ
ִ ְֵ
גלמ ד זקן ַ ְ הת ֵרר ָ ֵ צריף ִ ְ עמד ְ ִ ַָ המי החג"ְ ,וה א ִ ְ ִ (מחת ֶ ָ לאד ַם ֶאת ִ ְ ַ ְֵַ לא ָהי סכ ם ָב ַ& ָמע ת ֹ לה$$ף ִ ְְִ ְֵַ
ל2ריףסרתָ ,סמ ַ ְ ִ עני ְוח ֶלה ֻ ֶ ֶ ועריריִ ָ ,
ֲִַ ִ מ"י
0הג ִ ֵ פי ֶ ָ ַ ד) ק ְ ִ רגיל ְ ִ התנהג ת ָ ָ ִ ְ ִ ְ ֲַ הל
היתַ ָ , מלי ַ ַ ִ
אחד ִ ְ ֵ לקח ֶ ָ ר ת ,ה א ָ ַ ְִ
נהמ"י ָ ָ איקליט ס ְד ִליםֵ ִ , עצי ֵ ָ ִ ְ צמח ֲ ֵ ְָ נה. ָָ ה*ע ת ואת ַ ָ מן א ת ֶ ְ , לאחד ַה ִיים ִ ְ ֵ ְַַ
טפים ילדים ְוק ְ ִ אים ְ ָ ִ ה ת ָהי ָ ִ היע ַחג ַ ֻ
ְ ִַ ַ המיחדת
ה*עלה ַ ְ ֻ ֶ ֶ מענדלָ ֲ ַ ַ , הסיר ר' ֶ ְ ְ אלּ אִ ְ ִ , ֶ ָ ה$$פ ת נתן ֲעב ר ִ ְ ַ ְ %ל ְ$מ ָרת ָ ַ ִֵֶ
היה י ֵצא ְוצ ֵעק וה4קן ָ ָ לכֵ ָ ַ ְ , ענפים ַ ְ ָ ֲָ ִ ה ט האי ַ ָ הרא ן א ד ת ָ ִ ר ָ ִ ִַ האתר ג.
קנ)ת ָ ֶ ְ
ִ ְ ִַ
הילדים.
מבריח ֶאת ַ ְ ָ ִ היה ַ ְ ִ ַ עליהם ַעד ֶ ָ ָ ֲֵ ֶ *אז
אמרת ַהבעש"ט ֶ ֵ ָ די ִ ְ ַ "ודַ ,עד ְ ֵ ר' ָ ִ
מ.הבחין
בריא ת ִ ְ ִ ֶ ִ , געה ִ ְ ִ התר ְ ּגז ּות ז ָ ְ ִָ ְ ַ מ"ה ט ָבה, זה ְ ִ ָ ני ן ָ ֶ היה ִ ָ לא ָ ָ העקדה ֹ ֲֵָָ נ$ן
ה ר ִ ָ *רט ֶזה ֶל ַ ִ הדי ֶ ִ ְ ָ הרבּ י ִ ְ ִ
ָ ַ ִ
היהזצ"לָ ָ , ניצר ַ ַ כ ַ ְִָ ענ) ת
היתה ֲ ִ *ה ְד ָלה ָ ְ ָ לרא ת ַ ָ ְִ
אל ָ ּיה ּו דּ ּו ׁ ְש ִ ֶ
רבּ י ֵ ִ לאה.ני ,ה א ֹ ר ַ ֵ ִ נאמר ַ ִ +.א ֶ ֱ ַ ַמה ֶ ֹ
התקרב י ם ִ ר ,ר ֵכ זקן ְ ִ ְ ָ ֵ נכנס ֶאל א ת ָ ֵ ִ ְָ ביל
וה ְר ָטה ִ ְ ִ אפֵ ְ + "וד ֶזהִ ֲ ֶ , ֶל ָ ִ
"ברמ+כעס ַעל ָ ָ נמנע ִ ִ ְ ֹ "וד ִ ְ ַ כ ֶר' ָ ִ ַרק ְ ָ
מפקירם.
העציםָ ִ ְ ַ , מלא ֶאת ָל ָ ֵ ִ כסף ָ ֵמ*ֶ ֶ ְ 0 ִֶ לא
העירהֹ ,ני ָ ֲ ָָ אתר ג ֶל ְ ֵ לה$$ף ָ ֶ ְ
ְִ ְֵַ
המיחד
הח" ַ ְ ֻ ָ נפ ִ ַ , עצם ְ ַ ְ לכל ֶ ֶ 0גע ְ ָ ֶ ַָ
לעצמ , החזיק ט ָבה ְ ַ ְ לא ֶ ֱ ִ כ ֶה א ֹ הא ְָ חפץ ָל ֶה א. )מן ֵ ֶ
מלי ֶ ְ ַ ְ ֵ יד ִ ְ ִ היה ְ ָ ָָ
אחתַ ,ם בת ַ ַ מצ ת ְ ַ מסר ִ ְ הרויח ִ ְ ַ
ָכּ ְך ִ ְ ִ ַ
)היה ל די ֶ ִ ְ ֶ סף ְ ֵ ה4קן ֶ ֶ ידי ַ ָ ֵ נתן ִ ֵ ַָ "ברע(ה ָאן ָ ָ לל ֶ ָ ָ הרי ְ ָ לא ִ ְ ִ הא ֹ העקדה
"מ4מן ָ ֲ ֵ ָ
ואמרַ ְ ִ , העל ֵם ט ב ְ ָ ַ ִס ֵ ּים ַ ַ ַ
מ*ֶ 0את מנע ִ ֶ החגַ ,ם ָ ַ צרכי ֶ ָ להכין ֶאת ָ ְ ֵ ְִָ פט ת קל ֹזאת ְ ַ ְ א+א ִ ֵ מיחד ֶ ָ ָד ל ְ ֻ ָ פי
מ"ה ט ָבה ְ ִ זה ְ ִ ָ נסי ן ָ ֶ היה ִ ְלא ָ ָ ֹ
אחר ן, ואחר ן ַ ֲ ריא ת ֲ ַ ְ , ומר ַעל ְ ִ העס ְ ָ ַַַַ לכזה
אינ0י ָרא י ְ ָ ֶ דקתִ ֶ ֵ , "היא צ ֶ ֶ אמירת ִ ֲַ ִ ַ אפן
אליו ְ ֹ ֶ התיחס$י ֵ ָ
ולכן ִ ְ ַ ַ ְ ִ "ודֵ ָ ְ ,עבר ר' ָ ִ ֶַָ
סכ ָז ל. יל ִ ְ ָ לא ִ ָ ְ י(ראל ֹ ני ִ ְ ָ ֵ"אג ֶ ְ ֵ ַָ אני ִאי ֹה ָ ט". הרי ֲ ִ מה"רֵ ֲ , אתר ג ְ ֻ ָ ְֶ הרחבה ֶאת באר ְ ַ ְ ָ ָ הרי ה ִסיף ֵ ֵ מיחד"ִ ַ ָ , ְ ָֻ
)הקדמה לנחלת אליהו( היהלא ָ ָ העל ֵם ט ב ִי ֹ אמר ַ ַ ַ ַעל ֵן ָ ַ סר ח ְתנ ִס ר ה רַ ,מ" ַע ִ ֵ רטי ַ ְִָ ֵ
.איןהעקדהַ ,מה ֶ ֵ מאז ָ ֲ ֵ ָ זה ֵ ָ ני ן ָ ֶ ִָ ה ת לחג ַ ֻ לכא ָרה ְ ַ ְ ִ ). אתר ג ֶ ַ ָ ַעל ֶ ְ
ח ן ָל היה ֶ ְ ה.ניָ ,ם ָ ָ ר ַ ֵ ִ ָ ַ ִ ס ר ֶזה "וקא ְ ִ וכיצד ַ ְ ָ ה.ב ע תַ ֵ ְ , חג ַ ָ ְַ
אד$י ֶאת ה$פ+ין ִ ַ ְ ִ "אד$י ֶאת ַ ְ ִ ִ ֶה אִ ְ ַ ִ , "בר
ה טָ ָ , האי ַ ָ ָיד ַע ַמה ְ.מ ֶל ָ ִ
ימים
בעה ָ ִ
לש ְ ָ ִבּ ּק ּור ַבּ ּ ס ָכּ ה ׁ ֶש ִ ְ ָ ֵ ְ
התארך ְ ׁ ִ
ל הרה"ק ַ ֶ ְ ַ
החלקת נפ ֶ
מסיר ת ַ ְ דל ְ ִ ַעל ֶֹ האתר ג ְוכ ") .ר' מענדל -סיפור חייו של ר' ֶָ ְ ה"ברים
0ק"ת ַ ְ ָ ִ
ארה ֶ ְ ֻ ַ באר ַ ֲ ֻ ָ נדיר ְי ֵתרֵ ֵ , ִָ
מצות
לק)ם ִ ְ ַיאלא זיע"א ְ ַ ֵ
מבּ ַ ָ
ְיהוֹ ׁ ש ַע ִ ִ מענדל פוטרפאס( ֵהם ִ 3ל.
האי*ה,ה*לחמה ָ ֲ ֻ ָ נ ת ַ ִ ְ ָ ָ סה ַאף ִ ְ ייבת ֻ ְִָ ַ
ארהיה ֶזה ַ ֲ ֶ ה%ד ָ ָ , מיו ַ ָ עם ִ ִ נמע ַ ַ ְִַ "ברי
וחזר ַעל ִ ְ ֵ החסידים ְלל ְנד ן ְ ָ ְ חזר ּו ַ ֲ ִ ִ ְכּ ׁ ֶש ָ ְ
זנצוייג
י(ראל ר ְ ְ ְ ַ רי ִ ְ ָ ֵ החסיד ַ ִ ידי ֶ ָ ִ נאל ַעל ְ ֵ ְִַ התפ ְ ּזר ּו ְ ַ ֶ
והגּ ׁ ֶשם ִ ְ ִ
הפסיק העבים ִ ְ ּ ַ
ֶ ָ ִ ה*פלג
החסיד ַ ֻ ְ ָ אל ַעל ָ ֶ ָ ִ הריַ ָ , ַָ ִ
הנה ַ ֻ ָ לק)ם ֵ ָ יד ְ ַ ֵ עלה ְ ָ זצ"ל ֵאי ָ ָ ַַ ע4ים מים ַ ִ החג ְ ָ ִ פרס ֶ ָ אחת ָ ְירד ִ ְ ֹ ׁ ָש ָנה ַ ַ הת ֵרר זצ"ל ֶ ִ ְ טערפאס ַ ַ מנדל פ ּו ֶ ְ ַ רבּ י ֶ ְ ְ ַ ִ
סייר. ערב ת ִ ִ %ר ַהָ 0רא ְ ַ ְ ה4עםֹ ַ , נ ת ַ ַ ַ ִ ְ בערב ַחג רציפ תֶ ֶ ְ , ימים ִ ְ ִ מסר ָ ִ ִ ְַ "י ִס ר " ֶמה ה$ק ָפהֵ , אנל)ה ְא ָת& ַ ְ ְ ַ ְ ְ ִָ
נכנסע ֶה א ִ ְ ַ החלקת ְיה ֻ ַ השיב ל ַ ֶ ְ ַ ֵ ִׁ רבּ י ׁ ְשמ ּו ֵאל ׁ ְש ֶ ְ ֶ
מעלקע ב ַ ִ אר ָ ה ת ַ ֲ ֶ ַֻ ר ת הי ִ ְזצ"ל ֶ ָ לעפיה ַ ַ ַעל ַ ִ
רבּ י ַח ִ ּיים ַאבּ ּו ְ ַ ְ ָ
ה ַרק לה ת ַ ֻ ָ "עת ִ ְ לה ַעל ַ ַ ַֻ ָ הל
אליו ָ ַ מה*רחץ ֵ ָ זצ"ל ֵ ַ ֶ ְ ָ עליש ַ ַ מס ִ ׁ קליין ִ ֶּ ְ ֵ הקדוֹ ׁש זיע"א, הח ִ ּיים ַ ָּ ל ָהאוֹ ר ַ ַ $פ+ין ֶ ְ ִִ
וכעבר
עהֹ ֲ ַ ְ , חצי ָ ָ קצר ֶל ֲ ִ זמן ָ ָ למ ְ ְֶַ ֶ אליו
הרגלָ ,א ֵ ָ לכב ד ָ ֶ ֶ עצמ ִ ְ לטהר ַ ְ די ְ ַ ֵ ְֵ למר ֶאת לכנע ִ ְ ֹ עמים ַר ת ִנ ְ ַ ְ ְ ְִָ
עצמ קל ַעל ַ ְ ה.עה ב ִ ֵ מחצית ַ ָ ָ ְֲִַ סתם
האם ֻ ָ ָ אל א ָתם ַ ִ אניםְ ,וה א ָ ַ ֲָ ִ אבל ה א סכ ם ָעצ םָ ֲ , היקר ת ִ ְ ה$פ+ין ַ ְ ָ ְַ ִִ
חלילה
זהְ ,וח ֵזר ָ ִ ָ זמן ָ ֶ למ ְ ַ לה ת ְ ֶ ֶ ְִ תק . רהַ ,א ֵהם ָ ְ ְ ֵָ והענ) ת
ה"חק ְ ָ ֲ ִעליהם ַעל ַאף ַ ֹ ַ לו$ר ֲ ֵ ֶ מאן ְ ַ ֵ ֵֵ
חר ן ההַ .רק ִ ָ ה.חר ְת ַ ֻ ָ האיר ַ ַ ַ ַעד ֶ ֵ ִ "אכןַ ,מה ָ+נ ואמרֵ ָ , מק ָמםַ ָ ְ , הרב ִ ְ ענה ָ ַ ָ ָ כנע
לא ִ ְ ֵ ַ ע ָלם ֹ וכל ְסכ ם ֶ ָ הן ַחי ְ ָ ֶָ
חרית ה0טילה ֶל ַ ֲ ִ היה ל ֵ ,מי ַ ְ ִ ָ אחד ָ ָ ֶָ רא י העת ֵאינ ָ ָ רהִ ,אם ָ ֵ מה ְ ֵ ָ ִָֻ מ)דיו. ציאן ִ ָ ָ א ת ְלה ִ ָ
הרי ָאז אבל ה א ִ ְ ִ העזָ ֲ , מה%ר ָ ַ קפא ֵ ַ ֹ ְָ רגלעט ְ ַ ְ ואז ָ ַ ה*טר"ָ ְ , ה4מן י ֵרד ַ ָ ָ ִי ָל ַ ְ ַ ורעב,
2רת ְ ָ ָמלחמה ַ ֶֹ עת ִ ְ ָ ָ אחת ִ ְ ַ ׁ ָש ָנה ַ ַ
דרתיכם'.
'ידע ֹ ֹ ֵ ֶ הא ֶל ֵ ְ מעין ע ָלם ַ ָ טעם ֵ ֵ ַַ 0פל
ואמר ְק ל ָד ל ַעד ֶ ָ ַ הארץ ְ ָ ַ ַעל ָ ָ ֶ לחג
אתר ג ְ ַ לה5יג ֶ ְ מאד ְ ַ ִקה ְ ֹ היה ָ ֶ ָָ
סה ייבת ֻ ָ למצות ְ ִ ַ מסיר ת ְ ִ ְ ַ עוֹ ד ַעל ְ ִ "אני א ֵמר לפניוִ ֲ , מדים ְ ָ ָ חד ָד ל ַעל ָהע ְ ִ ַַ ה$פ+ין
מכר ֶאת ַ ְ ִ ִ ח)ים ָ ַ רי ַ ִ הל ַ ִ
ה תַ ָ ,ַֻ
היה ֶזה ה4עםָ ָ , נ ת ַ ַ ַ נים ִ ְ ְא ָתן ָ ִ צרי מטרִ ָ , הממ0ה ַ(ר ָ ָ *לא ְל ִני ַ ְ ֻ ֶ ֶ ַ ְָ
ה$מ ָרה ואת ַ ְ ה%ד ת ְ$מ ַרת ְסכ ם ָד לֶ ְ , ְַ
טקנט
לעיר ַ ְ ֶ ְ הרי ָ ִ 0דד ָ ַ ִ ֶ ַָ עתְֵ ולהי ת נ ֵ(א ארץ ְ ִ ְ "ר ֶ ֶ מ"ת ֶ ֶ להתנהג ְ ִ ַ ְ ִ ְ ֵַ
נפ חרף ֶאת ַ ְ הח)לים ֶ ֵ ֵ לאחד ַ ַ ָ ִ +ם ְ ַ ַ
ִֵ
ימי ַחג התקרב ְ ֵ אר ִ ְ ָ ְ זקיסטאןֶ ֲ ַ , א ְ ֶ ִ ְ ַ ְֶ סה, מצות ֻ ָ לק)ם ִ ְ ַ לי(ראל ֶר ִצים ְ ַ ֵ נים ְ ִ ְ ָ ֵ ִָ
מה"ר.
אתר ג ְ ֻ ָ ְוה5יג ֲעב ר ֶ ְ ִ ִ
אחר ָל ולת ר ַ ַ לב"ק ְ ָ החל ִ ְ ֹ ה ת ֵ ֵ ַֻ (מחתנ ".
זמן ִ ְ ָ ֵ הם ִ ְ ַ ְו+א ֵֵירד ַ ֶ ֶ ֶ ֹ
$נאים סה ,א ָלם ַ ְ ָ ִ להקמת ֻ ָ אפר ת ַ ֲ ָ ַ ְֶָ ה3ה ר ה+ב ַ ָ מעמק ַ ֵ א ֵ ֹ ֶ ה%ד ֶ ָ הדּ בּ ּור ַ ָ ַ ִ וה"בר
(מח ְוט ב ֵלב ְ ַ ָ ָ לבית ָ ֵ ַ יע ְ ֵ ְכּ ׁ ֶש ִה ִ ּג ַ
בל$י
נראה ְ ִ ְ ִ היה ִ ְ ֶ ה"בר ָ ָ .רר ָםָ ָ ַ , ֶ ְָ הת4ר ,העבים ִ ְ ַ ְ למעלהִ ָ ֶ , רם ְ ַ ְ ָ ע(ה ֹ ֶ ָָ ית ֵאין ְר ָטהנ ַדע ְלז ָגת ִ ,י ַ ַ ִ
אפרי.
ֶ ְ ִָ רננים. (מחה ְ ָ ִ סה ְ ִ ְ ָ מצות ֻ ָ ק)מ ִ ְ ַ ְוכ+ם ִ ְ ָֻ סרבבעל& ֵ ֵ
ל+חםָ ְ ַ , רעבים ַ ֶ ֶוכ+ם ְ ֵ ִ לפרט& ְ ֻ ְָ ְָ ָ
לידיעת
החג ה ָבא ִ ִ ַ התק" ֶ ָ לליל ִ ְ ַ ֵ ָסמ ּו ְך ְ ֵ מצטער
היה ִ ְ ַ ֵ וחלת ְ ֶ ָ ָ זקנ ת ְ ֻ ְ ָ ְואף ְ ִ ְ ַ ה$פ+ין
למר ֶאת ַ ְ ִ ִ $קף ִ ְ ֹ כל ֹ ֶ העת ְ ָ ָל ָ ֵ
*ה ְרח ב ת מרחק ֶל ַ ָ הרי ִי ְ ֶ ְ ָ ַָ ִ ועדרגל ְ ַ מף ַ ְ חרף ִ ַ בגדי ֶֹ מצ0ן ִ ,ה ְ ִ ְ ֵ ְ ָֻ ה$פ+ין
מו$ר ַעל ַ ְ ִ ִ לפתע ה א ְ ַ ֵ לחםַ ֶ ְ , ֲעב ר ֶ ֶ
רה, סה ְ ֵ ָ ה*ק ם ֻ ָ בי ַ ָ הקים ְיה ִדי ִמֵ ָ $ ִֵ ולילה,
ה י ָמם ָ ַ ְ ָ היה ַ ֻ ָ וכ י ֵב ָ ָ ֹרא ְ ָ יכלה
לא ָ ְ ָ אתר גִ ,היא ֹ מ ֵכר א ָתם ֲעב ר ֶ ְ
ו(מחת"עָ ְ ִ ְ , $ נחה ַ ְ מע ַעל ָ ָ ָ אר ָ ַ ֲַ ֶ סה
מכת ֻ ָ מירסא ְ ַ ֶ ֶ סיק ֵמי& ִ ִ ְ ָ ְולא ָ ֵֹ האתר ג,
טמת ָ ֶ ְ
נגסה ֶאת ִ ְ ַ עצמ&ָ ְ ָ ,
ללט ְ ַ ְ ָ ְִ ֹ
לער.
היתה ַעד ֵאין ְ ַ ֵ ְָָ החג )צרור החיים המבואר( בהלכ ת ֶ ָ ְִ ְ פסלה א ת . ְָָ
יא חג הסוכות
והכ$יר ה
טרעטין זיע"א ְ ִ ְ ִ
מס ְ ֶ ִצבי ִ ְּ
רבּ י ְיה ּו ָדה ְ ִ
ַ ִ לא ָע( ה ת ֹ זמן ַחג ַ ֻ
אבל ַרק ִ ְ ַ
עדיםָ ֲ , ַה* ֲ ִ צעד ִעם ה$פ+ה ָ ַ
אחר ַ ְ ִ ָ ה ת ַ ַ ְבּ ֵליל ַחג ַ ֻ
"רם.
מנהיגם מ ֵרה ַ ְ ָ
רח ְ ַ ְ ִ ָ על ָ ְ ְַ ת, בים ַ ֻי(ראל ֶ) ְ ִ
ני ִ ְ ָ ֵ
גמת ְ ֵלהם ְד ְ ֶַָ נק ַעל ההַ ָ ,
לעבר ַ ֻ ָ מחֶ ֵ ְ $ני ִ ְ ַ ְְֵ
'אר
הס ק ֲ ֶ ודרַ ,על ַ ָ צבי ְ ָ ַרי ְיה ָדה ְ ִ ּ ָפ ַתח ַ ִ "וקא,
(מחתנ ' ַ ְ ָ
'זמן ִ ְ ָ ֵ
ה ת ה א ְ ַ ַעל ֵן ַחג ַ ֻ לק)ם ֶאת להנס ְ ַ ֵבְ %ר ת ְ ִ ָ ֵ ה"לתֵ ִ ,
ֶַ ֶ
י(ראל
ני ִ ְ ָ ֵהאלקים ֶאת ְ ֵ מה ִאי ָ ֱ ֹ ִ ר ֹ ֶ ֵַ י(ראל.
ני ִ ְ ָ ֵ
(מחה ַרק ָלנ ְ ֵ ִי ַחג ֶזה ה א י ם ִ ְ ָ סבר
קל א ָתם ְ ֵ ֶ הית ִ ְבני ַ ַ ִ
החגֵ ְ , מצות ֶ ָ
ִ ְַ
עכו
לא ַ ְ ָ ר"י ִ'אם ֹ לפני מ ת ' ,א ֵמר ַ ִ ִ ְֵ ה.לחן.
ליד ַ ֻ ְ ָנים ָיפ ת ְוה ִיב א ָתם ְ ַ ִָ
וה0ה ֲחל ם, מ$נ ָמת ֵ ִ ְ , התע ֵרר ִ ְ צבי ִ ְרבּ י ְ ִ
ַ ִ
הענו
רנ ֶ ָ ָ מה ַ ֵ היה ֹ ֶ ימיו ָ ָ אימתי'ִ ,י ָל ָ ָ ֵ ַָ .מע
"ברי ַהָ $רה ֶ ָ ַ ה א ז ֵכר ֶאת ִ ְ ֵ ה
נאר ַעל ְמק מ ַ ֻ ָ הע ָדה ה א ִ ְ ַ ְבּ ִס ּי ּום ַ ְ
אבר ֶאתאני ֶ ֲ ָ ֵ אני ָמה ֲ ִ נפ ִ ,מי ֲ ִ מתירא ְ ַ ְִ ְ ֵָ מ)ד
לפלא ָד לָ ִ , ויהי ְ ֶ ֶריםִ ְ ַ ,
מי ַר ַעל ֻ ְ ָ ִִ מסל
ה א ֵאינ ְ ֻ ָ (רעיוֶ ְ ,
ָאח ז ְ ַ ְ ַ ָ
ה.מים
עליו ִמן ַ ָ ַ ִ זר ָ ָ )דע ֶ ָ ְ יון ֶ ָ ַי(ראלָ ֵ ,ִ ְָ ֵ לצ'כיה,
ויזה ְ ֶ ְ ָלקל ִ ָיד ְ ַ ֵ עלה ְ ָ החג ָ ָאחר ֶ ַַָ נקפ ְ ,וה א ה.ע ת ָ ְ ההָ ַ , תלי ַ ֻ ָלעזב ֶאת ָ ְ ֵ ֲַ ֹ
אמרלברכםַ ָ ,מהר ְ ָ ְ ָ האלקים'ֵ ִ , לה%רא ִ'אי ָ ֱ ֹ ִ ְ ִ ֵָ לקא י. לרי ָא ל ְ ַ לנסע ְ ַ ִ
מהר ִ ְ ֹ ְַוה א ִ ֵ מ ָלנאר ְ ֶ ֶ עדין י ֵב ַעל ְמק מ ַ ְ ִ ָ , ֲַ ִ
אהיה
לא ֶ ְ ֶ מחר ֹ *א ָ ָ )לד י םָ ֶ , דע ַמה ֵ ֶ ִמי י ֵ ַ עזב ֶאת לא ָ ַ עדין ֹ ל*חרת ֲ ַ ִ וגם ַ ָ ֳ ָ ה+ילהַ ְ ,ַ ְַ ָ
יון
א$ם ֵ ָ והראה ז ַ ,אף ַ ֶ למ(רה ְ ַ ְ ָ ָ ָרא י ְ ִ ְ ָ (מחה
ניו ְ ִ ְ ָ חבריו ֶאת ָ ָ קל ֲ ֵ ָ היעְ ִ ,
אשר ִ ִ ַ ַכּ ֲ ׁ ֶ
בעת
להמ ִ ְ ַ לה ת ָ& ְ ֶ ְ ֵ ונאר ִ ְ
הה ְ ִ ְ ַ ַָֻ
אתכם
לבר ֶ ְ ֶ אמהר ְ ָ ֵריֵ ַ ֲ , להי ת ַ ִ עלי ִ ְ
זר$ם ָ ֶַ ְ ְַ ֶ היעה5מחה ִ ִ ְד ָלה$ְ ,ר ע ת ַ ִ ְ ָ
מביאים ֲעב ר ני ֵית ְ ִ ִ אר ְ ֵ החגֶ ֲ ַ , ימי ֶ ָ ְֵ
"מיטב) .ממעינות הנצח( מ+י ְ ֵ ָ כל ִ ֵ ְָ לרא ת חדר ִ ְ "לת ַ ְ תח ֶאת ֶ ֶ הרי ֶ ָ ַלאזני ָ ַ ִ
ְ ָ ְֵ
עצמ ,המרחקַ ,א ה א ַ ְ מית ַ ְ ֻ ָ מאכליו ִ ֵ
ֶאת ַ ֲ ָ ָ
$למיד
ראה ֶאת ַ ְ ִ ה*ה ָמה ,ה א ָ ָ ל ִמי ַ ְ ְֶ
החגָ , ימי ֶ ָ אחר ְ ֵ מהה ַעד ַ ַ יצא ֵ ַ ֻ ָ לא ָ ָ ֹ
וה+ה
נים ָיפ תָ ַ ְ , סבר ָ ִ ְונתן ל ָל ם ְ ֵ ֶ ַָ
ממ.כת
לה ת ְ ֻ ֶ ֶ ליל י ם ט בְ ִ , ה %ר ְ ֵ הפ ַ ִ ַָ
חקקרה ַ ,על ִ ְ אר ָ ָ לרי ֶאת ָל ֲ ֶ סר ְ ַ ִ ִֵ
ימים) .אור עולם( בעת ָ ִֶל ִ ְ ַ
אמנם
ה תָ ְ ָ , לחג ַ ֻ לרי ְ ַ העצ ם ָלב א ַָ ִ
מהר
פיע ֵ ַ
מעיר ָלמוֹ הוֹ ִ ַ יני ָבּ א ְ ָ ַ
וזרח ִ ֵ ִ אמר ה' ִ ּ ִ
מס ַ ַו ּ ֹי ַ
אש ָדּ ת ָלמוֹ )לג
מימינוֹ ֵ ׁ
קדש ִ ִ
מרבבת ֹ ֶ ׁ
ואתה ֵ ִ ְ ֹ ּ ָפ ָ
ארן ְ ָ ָ ֶָ
ב(
מי+תא ַעד ֹה. הס)$ע ִ ְ ָ לא ִ ְ ַ ַ ֹ
אדיג ּו ָרא יעקב ִ ַּ
מס ִ ספר הרה"ק ַ ִ
רבּ י ַ ְ ָ ָ
אברהם ַ ֲ ֹ ִ ֵּ צלהיה ְ ֵ +א ָ ָעל ַאף ֶ ֹ לרי ֶ ַ סר ָ ַ ִ אחר ִ ֵַ ַ מחתנ ּו
ְַזמן ִשׂ ְ ָ ֵ
הס+$ק ת הרה"ק ַ ִ
רבּ י אחר ִ ְ ַ ְ זיע"אַ ַ , מע ואף ָ ַ חל ם ְ ַ לרא ת ַ ֲ זכה ִ ְ קד ָ ָ , ְָ
מ$למידי אב"ד ַ ׁ
אחד ִ ַ ְ ִ ֵ
רי
ני ֶל ַחגִ ַ , "ברי ָ $רה ְי ם ֵ ִ מיו ִ ְ ֵ
רבּ י ׁ ָשא ּול
קאשוֹ י ַ ִ
ללאימיו ְ ֹ דמי ָ ָ
ראהבישט זיע"א ִ ְ ִ ִִ
ֶ ָ
אברהם ִ ּ ְ
מפ ָ ְ ִ ׁ ְ
צבי ַוייס ַז"ל רי ְ ִהיה ַ ִ
זצ"לָ ָ ,
ראך ַ ַ
ַ ְ ָ ָ ְבּ ָ ְ
אה ִא* ֶאל הרה"ק קימאָ ָ , זרע ֶל ְ ָ ָ ֶַ "איזה ָ $רה, ואלֶ ֵ , מ)ד ְ ָ ַ הפסיק ִ ָ ָא ל ִ ְ ִ
מ%א י, הרחק ִ ַ
לא ַ ְ ֵ קראלי ֹעיר ְ ָ ִ הת ֵרר ָ ִ
ְִֶ
לקל
די ְ ַ ֵ מאפ ָטא זיע"א ְ ֵראל ֵ ַ ּ ְ ָהאוֹ ֵהב ִ ְ ה"בר",
י.מע ַ ָ ָ לבל ִ ָ ַ מ4את ְ ַ '(מחתנ 'ַ ,הס ִ ֹ ִ ְֵָ
הֵ $קק ה ת ,ה א ִ ְ ימי ַחג ַ ֻ התקרב ְ ֵ
ְ ִ ְ ֵָ
ישׂ ָ ֵ
לימים,
צעיר ְ ָ ִ הס+$ק ְע ד ָ ִ
$נח ִמיםַ ,על ֶ ִ ְ ַ ֵ ְַ מלדע ִ ָר י ֵ ַ לדעת ֶ ַמ$אה ָ ַ ַצבי ִ ְ ָ ֶ ְורי ְ ִ
ַ ִ
ני ַר ולרא ת ֶאת ְ ֵ לנסע ְ ִ ְ
כל ִל ִ ְ ֹ ַ ְָ
נה.
ע(רים ְמ ֶנה ָ ָ גיל ֶ ְ ִ ְִ לפלא) .עטרת צבי( ויהי ְ ֶ ֶ ֹזאתִ ְ ַ ,
אהבה,
עב ת ת ַ ֲ ָ היה ַ ֲ אליו ָק ר ָ ָ ה%ד ָ ֵ , ַָ
אים
מלִ ָ ֶ ְ ,
י(ראל ְ ָ ָאמר ָל& ָהא ֵהב ִ ְ ָ ֵ ָ ַ יזה
לקל ֶאת ַה ִ ָ
יד ְ ַ ֵ עלה ְ ָ לא ָ ָ לצער ֹ ַא ְ ַ ֲ
הד ִלים חרים ַ ְעירַ ,ה ֲ ִ ליריד ָד ל ָ ִ ְ ִָ נאלץ
צ'כיהְ ,וה א ֶ ֱ ַ
אר ְ ֶ ְ ָ לקא י ֲ ֶ ה0כספת ְ ַ
ְִֶֶַ
הח ָרה, כרים ֶאת ַ ְ ימים מ ְ ִ לכ*ה ָ ִאים ְ ַ ָ ִָ הית ַ ַ ָּ
ההק ָפה ַ ִ ִ
קראלי.
בית ִ ְ ָ ִ חג ְ ֵ לה.אר ְ ְִַ ֵָ
חרים אבל ַה ֲ ִ חזרהָ ֲ , סעים ַ ֲ ָָ ְוק ִנים ְונ ְ ִ היר
האמרי ַח ִ ּיים זיע"אִ ,י ִ ִספר הרה"ק ָ ִ ְ ֵ ִ ֵּ
זמן ַרב. לה$ה ת ְ ַ
מכרחים ְ ִ ְ ַ ה%ט0ים ֻ ְ ָ ְִַ ִַ סת
צבי ְ ֻ ָרי ְ ִיב ַ ִ ני ָ ְַבּ ֵליל י ם ט ב ֵ ִ
ה*דר
מית ַ ִ ְ ָ צאים ִ ֵ הי י ְ ִ אנים ֶ ָ ֲָ ִ
ג
מ2ב ,ה א ָר י ְ ַ ְוהת ֵנן ְ ַ ָ
ְִ
ולא
הב ָהה ְי ֵתרֹ ְ , למדרגת ַ ְ היע ְ ַ ְ ֵ ָ
בר ִ ִ ַנך ְ ָ
ְבּ ֵ ְ מח
"+ים'ָ ֲ ֵ , ה..ית' ,ע ֵזר ַ ִ
הה%פה ַ ִ ִ לפני ַ ַ ָ ָ
ִ ְֵ
אר
מח2ת ַר ֶ ֲ ַ , לה ת ִ ְ ִ ַ ְואינָ 0יכ ל ִ ְ
ֵ ֶ
זה ָהע ָלם, +ע( ת ְ ֶ היה ל ע ד ַמה ַ ֲ ָָ ער,
0חבה ְח ַתת ֵ ֶה%פה ז ֶ ֶ ְ ְ ָ )כד ם ְ ַ ָ ָ
ֶ ְַ ְ
מסב
הרב ֵ ֵ ני ָ ַ
בכל י ם ט ב ֵ ִ עה ז ִ ְ ָ
ְָָ
$פקידהלים ֶאת ָל ַ ְ ִ קצר ה א ִ ְ ִ זמן ָ ָ
ְִַ זקנ
חר ְ ֵ גלל ֶזה ָ ֲ ְוהעיר ִי א ַלי ַם ִ ְ ַ ִֵ
ע*הם
ואף ר ֵקד ִ ָ ֶ ה$למידים ְ ַמח2ת ַ ַ ְ ִ ִ
ְִ ִַ
מהאצל ֹ ֶ מצינ ֵ ֶ
וכן ָ ִ ה.פלֵ ְ ,ִויע ד ָע ָלם ַ ָ ָ ואביו הרה"ק צדּ יק זיע"א ְ ָ ִ הצּ ַמח ַ ִהרה"ק ַ ֶ
ב(מחה.
התלהב ת ְ ִ ְ ָ סת ֲ ַ ְ ִ ְ ,ְָֻ
ינה
ערי ִ ָ ותע ַ ֲ ֵ
לארעים ָ ֵ ַ 4כה ְ ַ ְ ָ ִ
רנ ֶ ָ ָ ֵַ ה%פה
"וקא ַ ָ ָלעצמם ַ ְ ָ
האהבת ׁ ָשלוֹ ם זיע"א ְ ַ ְ ָ ָ ַ ֲ ַ
להס+$ק.
היה ְ ִ ְ ַ ֵ
מכרח ָ ָ ְואז ֻ ְ ָ)נדרים לחָ ,(. ז ) .שרפי קודש( וה0ה
התנמנםֵ ִ ְ ,
מחב ָתיו ַעד ֶ ִ ְ ַ ְ ֵ קע ְ ַ ְ ְ ָכּ ְך ָ ַ
ה
רא ַ ֻ ָ רי ָא ל ְ ָ ה א ר ֶאה ֶאת ַ ִ
מה ר ֹ ֶ אר ֵ ַ הרכה ֲ ֶ'וזאת ַ ְ ָ ָ אמר ְ ֹ
ְ ֶוזה ֶ ָ ַ (מחה ֲעצ ָמה ה$למידיםִ ,מָ ְ ִ $ ִעם ָל ַ ַ ְ ִ ִ
לפני
י(ראל ִ ְ ֵ ני ִ ְ ָ ֵ האלקים ֶאת ְ ֵ ִאי ָ ֱ ֹ ִ
הבּרכה
וזאת ַ ְ ָ ָ
ָפּרשׁת ְ ֹ
ה($ררה
לפתע ִ ְ ָ ְ ָ והתר ְממ ת ר ַחַ ֶ ְ , ִרִ %דים ְ ִ ְ
מ5עיר וזרח ִ ֵ ִ מיני ָא ְ ַָ'ו)אמר ה' ִ ִ ַ מ ת 'ַ ֹ ַ , ָ ַ תח
הרי ֵ ַ הד ָלהִ ַ ָ , הה ַ ְ
רחבי ַ ֻ ָ
"ממה ְ ַ ֲ ְֵָָ
לכא ָרה ָ$מ ַ&, ארן' ְוג 'ְ ִ ,
מהר ָ ָ פיע ֵ ַ
ָלמ ה ִ ַ אשר ֵבּ ַ ְ אזנם
הל ע ִ(ים ָ ְ ָ אר ַ ֹ קד ַ ֲ ֶ אמר ת ָ ְ ְִ ְ
והתחילמה'ִ ְ ִ ְ , ר ֹ ֶ 'אר ֵ ַהת ב ֲ ֶ אמר ַ ָ
ֶַָ
האלקים ֶאת
איש ָ ֱ ֹ ִ
משה ִ ׁ
רך ֹ ׁ ֶ הבּ ָ ָ
רכה ֲ ׁ ֶ ְוזאת ַ ְ
ֹ
בר ר. "בריו ְ ֵ
מע ֶאת ְ ָ ָצבי ֵ ַ ורי ְ ִ
אפרסתִ ַ ְ ,
ֲַ ְַ ֶ ֶ
לרכה.
ענין ֶזה ַ ְ ָ ָ מיני ָא'ָ ,מה ִ ְ ַ 'ה' ִ ִ ַ
לפני מוֹ תוֹ )לג א(
ראל ִ ְ ֵ ְבּ ֵני ִ ְ
ישׂ ָ ֵ
ר א ָתם ,א ֵמר ַ ִ ַבּ ּ ֶמה ֵ ֵ "וקא ַחג נקרא ַ ְ ָ מני ָמה ִ ְ ָ להבין ִ ְ ֵ"יש ְ ָ ִ
הה
אמר ֶ ַ ִ ָ רנ ָ ַ *ה ַ ֵנראה ֶ ֹ ֶ
רבּ י יוֹ ֵסף ַקארוֹ
אלּ א ִ ְ ֶ
ֵ ׁ
לפני מ ת ', האלקים ִ ְ ֵ זצ"ל ִ'אי ָ ֱ ֹ ִ
ֶ ָ
ַַ הלא
(מחתנ 'ֹ ֲ , 'זמן ִ ְ ָ ֵ ם ְ ַ ה ת ְ ֵ ַֻ
'וזרח
גלל ְ ַָ
לפני מ ת 'ִ ,היא ִ ְ ַ 'אר ִ ְ ֵ ֲֶ
אלקים, חינת ִאי ֱ ֹ ִ י(ראל ְ ִ ַ )הא ָל ִאי ִ ְ ָ ֵ ְֵֶ ה)מים ט ִבים כל ַ ָ ִ מחה ְ ָ ( ְ ָלהי ת ְ ִ ֵי ִ ְ
לארן'ָ ֶ , מהר ָ ָ פיע ֵ ַ מ5עיר ָלמ ה ִ ַ ִ ִֵ
לפני מ ת ְ ,א ָת& עצמ ִ ְ ֵ ִמֶ $ר ֶאה ַ ְ להסיר
אפר ְ ַ ְ ִ א+א ֶ ְ ָ ה תָ ֶ , חג ַ ְֻולא ַרק ְ ַ ֹ
ני
לקל ַהָ $רה ַרק ְ ֵ לא ָרצ ְ ַ ֵ הא* ת ֹ ָֻ
לפני
אחד ִ ְ ֵ .נינ )אבות ב י( ' ב י ם ֶ ָ ֶ ִָ קבע א* ת ָהע ָלם ָ ְ ה)ד ַעֻ ֶ , ה"בר ַעל ִי ַ ַָָ ָ
ל*דרגה
להתע +ת ַ ַ ְ ֵ ָ זכיתי ְ ִ ְ ַואני ָ ִ ִי(ראלִ ֲ ַ ,
ִ ְָ ֵ
עיניהם
רגע ָח ב ְ ֵ ֵ ֶ ו)הא ָל ֶ ַ מיתתֵ ְ ֶ ְ ,',
ִ ְָ ה)מיםגמת ַ ָ ִ וחם ְד ְ ַ אידם ְ ַ ָ ימי ֵ ָ ֶאת ְ ֵ
החמ.ים,
ער ַ ֲ ִ ִ מיני ָא'ַ ַ ,
ה0עלית ֶל 'ה' ִ ִ ַ ַ ֲַ ֵ
האחר ן.הרגע ָ ַ ֲ היה ָ ֶ ַ אָ ָ + ְִ י(ראל.
לבני ִ ְ ָ ֵ ) ִ ְ ֵ ַהִ 3בים ֶ ֵ
ולב אִ ,י לצאת ְ ָ לא א ַכל ע ד ָ ֵ לכן ֹ ֵָ
החכמה
מעינ ת ַ ָ ְ ָ מ*ָ 0מס ר ת ַ ַ ְ נס$מ ִ ֶ ְִ ְ הרף ִ ְּ
מס ְ ֶ ִ ְ
טרליסק פטר הרה"ק ַ ִ
רבּ י א ּו ִרי ַ ָ ָ ְכּ ׁ ֶש ִ ּנ ְ ַ קבע
אצלם ָ ְ
הסחַ ,ם ֶ ְ ָ
אצלנ ַחג ַ ֶ ַ
זמן ֶ ֶ ְ ֵ
ִבּ ְ ַ
קד.ה) .אביר יעקב( ערי ְ ֻ ָלחמ.ים ַ ֲ ֵ להיע ַ ֲ ִ ִ
ְִַ ַ לתלמיד הרה"ק חסידיו ְ ַ ְ ִ
זיע"א ָא ֲ ִ ָ אר
זה ִ ְ ָוכ) ֵצא ָ ֶ
חאַ ְ , איזה ַ ֵָ ֶ
יב
חג הסוכות
חלק ,וזה ביקש ריבוי של שקיעות ובליטות .היו שו"ת עתיקים וחדשים ,ספרי מוסר וחסידות,
גם כאלה שביקשו כי סביב מותני האתרוג יהיה הלכה ומחשבה ,ואף ספרים שרבי ישראל יצחק חנות האתרוגים שנסגרה
כמין 'גארטיל' – חגורה מבשר הפרי. עצמו היה מדפיס ומהדיר כאשר זיהה צורך בכך. לפעמים ההבדל כולו טמון במילה אחת
לא רק תלמידי חכמים וראשי ישיבות הגיעו ריח מתוק ומיוחד ,מן הסוג שרק אוהבי בלבד .מילה אחת שבכוחה לשנות עולמות,
אל החנות ,אלא גם אנשים מדקדקים במצוות, ספרים יודעים להכיר ,היה מצוי תמיד בחנות. ויש בה כדי ללמד יותר מאלף מילים על אופיו
ואף 'עמך' ואנשים פשוטים .לא מפני שבחנותו ריחם של הספרים העתיקים התערב בריח הנייר של האדם שכתב אותה.
נמצאו בהכרח האתרוגים היפים ביותר ,וגם לא החדש ובניחוח הדבק של כריכות הספרים שזה כזו בדיוק הייתה המילה שהתנוססה מדי
משום שמכר אותם בזול יותר מאחרים ,אלא עתה יצאו מבית הדפוס והגיעו אל החנות. שנה ,קודם חג הסוכות – בימים שבין כסה
בשל יושרו ואמינותו. מי שנכנס אליה הבין עד מהרה שאין זו לעשור ובימים שבין עשור לראשון לחשבון
אם רבי ישראל יצחק נתן אתרוג וקבע את חנות רגילה ,אלא 'בית ועד לחכמים' – בית עוונות – על גבי מודעה קטנה בחלון הראווה
מחירו ,ניתן היה לסמוך עליו בלב שקט ולדעת מדרש ייחודי שאין בדומה לו. של חנות ספרים צנועה בעיר בני ברק.
כי האתרוג כשר וכי הקונה קיבל תמורה מלאה רבים באו לקנות ספרים ,אך היו שבאו אנו חוזרים יותר משישים שנה לאחור,
לכספו. רק כדי 'להציץ' בספרים החדשים .אחרים, וניתן להבין שהמודעה לא הייתה צבעונית או
לא פעם שאלו את רבי ישראל יצחק לפשר שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם ,ביקשו מושכת עין .היא אף לא הייתה מעוצבת במיוחד,
המילה 'בחזקת' ,והוא היה משיב בשאלה' :כיצד לעיין ב'תשובה' של אחד מגדולי האחרונים, כדרכן של מודעות בימינו .הייתה זו מודעה
יכול אני להכריז בשער בת רבים שהאתרוגים שספרו הנדיר לא היה בנמצא בבתי המדרשות. שנכתבה בידו האמונה של בעל החנות ,ובה
שבחנות בלתי מורכבים? אמת ,האתרוגים הגיעו רבי ישראל יצחק מעולם לא האיץ באנשים כמה שורות קצרות ,באותיות גדולות ופשוטות,
ממקומות נאמנים .שרשרת האספקה הייתה לקנות וללכת .להפך ,הוא נהנה לראות אנשים שנועדו להודיע לציבור יראי השם ובני התורה
אמינה .הסיטונאי היה אדם ירא שמים ,וכל מעיינים בספרים ,לומדים ומחכימים. שבעיר כי ניתן לרכוש במקום אתרוגים' ,פרי
הבדיקות שניתן היה לערוך נעשו על הצד פעמים רבות הייתה החנות כולה סובבת עץ הדר' ,לכבוד חג הסוכות הבא עלינו לטובה.
הטוב ביותר .אולם כיצד אפשר להכריז על סביב ויכוח למדני שהתעורר בין באיה ,על אלא שמי שהתבונן במודעה בעין חדה ,הבחין
הדבר בוודאות ,כאשר הוא אינו מוחלט אצלי?' אודות רמב"ם מוקשה או קושיה מופלאה של מיד בפרט חריג ,ששינה אותה מכל שאר המודעות
והיה רבי ישראל יצחק מוסיף ואומר' :וכי אחד מגדולי האחרונים .רבי ישראל יצחק, הדומות שנתלו בחנויות אחרות .במודעה לא נכתב
יכול אני להעיד על כל אתרוג ואתרוג שהוא בלתי שהיה בעצמו תלמיד חכם מופלג ,היה מחייך כי ניתן להשיג בחנות 'אתרוגים בלתי מורכבים',
מורכב בוודאות גמורה? וכי אני עצמי עמדתי ולעיתים אף מגלה את דעתו. אלא' :אתרוגים בחזקת בלתי מורכבים'.
בפרדס במשך עשרות או מאות שנים? וכי ראיתי פעמים רבות היה אומר' :מה לכם מתווכחים, היה זה שינוי של מילה אחת ,אך מילה
במו עיניי שמעולם לא נעשתה שם הרכבה בשעה שבספר פלוני מצויה תשובה ברורה זו אמרה הרבה מאוד' :בחזקת' .אין זו ודאות
כלשהי? ברור שהתשובה שלילית .לכן לא אכתוב לשאלה זו?' מיד היה עולה על כיסא ,שולף מוחלטת ,אלא 'בחזקת'.
אלא שסחורה זו היא בחזקת בלתי מורכבת'. את הספר המבוקש ומראה להם את הדברים ייתכן שחלק מן הקונים כלל לא נתנו את
ברור היה שאיש מן הקונים לא היה בא באותיות מחכימות. דעתם לנוסח המדוקדק של המודעה .היו שקראו
אליו בטענות אילו השמיט את המילה 'בחזקת' דבר שבשגרה היה לראות את רבי ישראל אותה מבלי לייחס חשיבות לכל אות ולכל תג.
והשתמש בנוסח המקובל אצל שאר הסוחרים. יצחק יושב מאחורי הדלפק ,ספר פתוח לפניו, אולם היו גם מי שהכירו את בעל החנות וידעו
אולם רבי ישראל יצחק מעולם לא עסק בשאלה והוא שקוע כל כולו בלימוד .לקוח היה נכנס, שאין אצלו מילה מיותרת .הם ידעו שאם בעל
מה יאמרו עליו .הוא ביקש להיות ישר בעיני ממתין רגע ,ולעיתים אף משתעל קלות כדי החנות כתב שהאתרוגים הם 'בחזקת בלתי
עצמו ,בינו לבין אביו שבשמים. להסב את תשומת לבו לכך שמישהו נכנס מורכבים' ,אות הוא שכך בדיוק הם פני הדברים:
לחנות .רק אז היה רבי ישראל יצחק מרים לא יותר ,אך גם לא פחות.
את עיניו באיטיות ,כאדם השב מעולם אחר. שמא תחשבו שדיוק זה הבריח את הלקוחות
באחת השנים ,הייתה ברכה מיוחדת שרויה שהבחינו בו .לא ולא .אדרבה ,ניסוחה המדוקדק
בחנות .ימי חודש אלול חלפו ,ורבים מן הקונים של המודעה גרם להם להבין שאין מוכר אתרוגים
כבר הקדימו ורכשו אתרוגים עוד קודם ראש בחודש אלול היה סדר יומה של החנות זה כשאר המוכרים .אדם כשר הוא וירא שמים,
השנה .ארגזי העץ התרוקנו במהירות ,האתרוגים משתנה .חלק מן הספרים הועברו למחסן סמוך, הנזהר בלשונו ואינו כותב כדרך הסוחרים
נמכרו בזה אחר זה ,וכבר בתחילת עשרת ימי ובחנות התפנה מקום לבואם של ארגזי עץ מלאים הרגילים להפריז בערך סחורתם .אין לך סימן
תשובה ראה רבי ישראל יצחק כי למעשה לא באתרוגים עטופים באניצי פשתן .ריחם של מובהק מזה שהוא איש ישר ונאמן ,שסחורתו
נותרו לו אתרוגים למכירה .הוא לא העריך נכונה האתרוגים התערב בריח הספרים החדשים איכותית והמחיר שהוא גובה בעבורה הגון וראוי.
את הביקוש הרב שיהיה לאתרוגים באותה שנה. והישנים ,עד שהיו לקוחות שאמרו כי רק בשל בעל החנות היה הגאון החסיד רבי ישראל
כאשר עמד הארגז האחרון להתרוקן כך הם חוזרים ורוכשים את אתרוגיהם בחנות זו. יצחק פומרנץ ,מנקיי הדעת שבעיר בני ברק.
מתכולתו ,ידע רבי ישראל יצחק כי עוד לקוחות משל ביקשו לחבר את התורה עם קיום המצוות. איש חסיד מופלג ,בר אוריין ובר אבהן ,נקי
קבועים רבים ,הסמוכים על שולחנו בעניין זה, משנתלתה המודעה האמורה ,המבשרת על כפיים ובר לבב ,ענוותן ומרבה להיטיב,
עתידים לבוא אליו ,ואין לו לאכזבם .הוא פנה אל מכירת אתרוגים שהם 'בחזקת בלתי מורכבים', שהליכותיו היו לשם דבר בעיר התורה והחסידות.
הסוחר הסיטונאי שממנו נהג לרכוש את ידעו הכול כי המכירה החלה.
האתרוגים ,וביקש לרכוש ממנו כמות נוספת. עד מהרה החלה בחנות תנועה ערה .יהודים
הסוחר הירושלמי שמע את בקשתו ,אך לא מיהר מכל רחבי העיר נכנסו בזה אחר זה .כולם חפצו לא מעטים בבני ברק הכירו את שמו של
להשיב. באתרוגים מהודרים ובלתי מורכבים ,אלא שלכל רבי ישראל יצחק ,אך דומה שחנות הספרים שלו
רבי ישראל יצחק הכיר את השתיקה הזאת, אחד היו דרישות אחרות .היו שרצו דווקא אתרוג הייתה מפורסמת אף יותר ממנו .מי שלא הכיר
שנמשכה כמה רגעים .הייתה זו שתיקתו של עם 'פיטם' ,והיו שביקשו אתרוג 'ללא פיטם' .היו את החנות ,עלול היה לטעות ולחשוב שמדובר
אדם המחשב את צעדיו .אין זה דבר של מה שרצו אתרוג צהוב כדבש ,והיו שחשקו באתרוג בעוד חנות ספרים מן השורה :מדפים עמוסים
בכך .לא בכל יום מתקשר סוחר ומבקש לקבל שמעט ירקרקות מצויה בו .זה היה מעוניין באתרוג בספרים שונים ,גמרות וחלקי שולחן ערוך ,ספרי
יג
לסמוך ולמכור את אתרוגיה'. רבי ישראל יצחק השפיל את עיניו .לרגע סחורה נוספת בעיצומם של ימי המכירה
ככל שניסו לשדלו ,השיב בתום לבב' :יודע החל לומר' :רציתי ..'.אך מיד הפסיק את דבריו. הלחוצים ,ובוודאי לא כאשר גם הסיטונאי עצמו
אני שעל פי ההלכה ניתן למצוא היתרים רבים, האישה המשיכה ואמרה' :כן ,אני יודעת שרצונכם טרוד עד למעלה מראשו באספקת אתרוגים
אך נשמתי אינה שלמה עם הדבר ,ומבקש אני בכמות נוספת של אתרוגים'. לעשרות מוכרים בכל רחבי הארץ.
לשמור עליה'. אלא שרבי ישראל יצחק השיב בנימוס לבסוף נשמע קולו של הסוחר הירושלמי:
חלף חג הסוכות .הסוכה פורקה ,וההמולה ובהתנצלות רבה' :אבקש את סליחתכם ,אבל 'איני יודע אם אספיק להגיע אליך עם האתרוגים.
שאפיינה את הימים שקדמו לחג ואת ימי החג נראה לי שבסופו של דבר איני זקוק לאתרוגים'. גם אם אצא עכשיו מירושלים ,עד שאעמיס את
עצמו שככה .בני ברק שבה לשגרת ימות השנה. האישה הביטה בו בפליאה ושאלה' :מה האתרוגים ועד שאגיע לבני ברק יעברו שעות
כוונתכם? הרי הסיטונאי כבר ביקש בעבורכם ארוכות .בזמן הזה יבואו אליך קונים נוספים,
בוקר אחד ,באחד הימים שלאחר 'אסרו ואתה תיאלץ להשיב את פניהם ריקם .בימים
חג' ,קם רבי ישראל יצחק ואמר בפשטות' :אני את האתרוגים ,ואתם הגעתם במיוחד כדי
לקחתם' .תשובתו של רבי ישראל יצחק נאמרה כאלה כל רגע יקר מאוד ,והחמצה של כמה
נוסע לתל אביב'.
כמעט בלחש' :אכן כן ,אבל אצטרך לחשוב שעות מכירה עלולה לגרום לך הפסד ניכר'.
כששאלוהו על מה ולמה ,השיב שאף הוא הסוחר שתק פעם נוספת .מקולו ניכר
שוב' .הוא בירך אותה לשלום ,הסתובב ופסע
אינו יודע' :אולי יזמין לי הקב"ה רעיון טוב שהוא מתחבט מאוד ,אך כעבור רגע המשיך:
באיטיות בחזרה אל השביל שממנו בא.
לפרנסה'. 'אעשה למענך דבר יוצא דופן ,שאיני רגיל
המונית כבר לא המתינה לו .רבי ישראל
לא הייתה בידו כתובת מסוימת בתל אביב לעשות בחיי המסחריים .אתן לך את כתובתו
יצחק נותר לבדו והחל לצעוד בשקט ,עטוף
שאליה ביקש להגיע .רבי ישראל יצחק התהלך של בעל פרדס האתרוגים .סע אליו בעצמך,
במחשבותיו .בכביש הסמוך חלפו המכוניות
ברחובות העיר ,מביט ומתבונן ,נעצר ליד חנות קח ממנו את הכמות הנחוצה לך ,ואחרי החג
בדהרה ,וגם בלבו התחוללה סערה.
אחת וממשיך לאחרת ,ושפתיו ממלמלות תפילה נעמוד בקשר ונסכם את התשלום'.
לאביו שבשמים ,שיאיר את עיניו ויוליכנו אל הוא לא פקפק בכשרותם של האתרוגים,
הייתה זו הצעה חריגה בכל קנה מידה.
המקום הנכון. ואף לא הטיל ספק ביושרו של הסוחר הירושלמי.
אילו הייתה זו שאלה הלכתית ,בוודאי היה באותם ימים נשמרו מקורות האספקה של
השמש כבר נטתה מעט מערבה ,כאשר האתרוגים בסוד כמוס .כל סיטונאי הכיר את
יודע כיצד לבררה ולמצוא לה פתרון .אלא
הבחין רבי ישראל יצחק בבית מלאכה שלא הפרדסים שמהם רכש את סחורתו ,אך הקפיד
שכאן הייתה זו שאלה של 'אובנתא דליבא',
היה דומה לשאר החנויות שבאזור .ריח חריף שלא לגלותם לאחרים .הסוד היה חלק בלתי
שאלה היורדת אל עומק השיתין.
של עור מעובד עמד באוויר ,ומבעד לחלון נפרד מן המסחר .מידע שדלף היה כמעט בגדר
נראו פועלים רכונים על שולחנות עבודה רחבים. שוב ושוב חזר ושינן לעצמו את נוסח המודעה הזמנה לאחרים לבוא ולהסיג את גבולו.
זה חתך יריעות עור ,זה מתח אותן ,וזה תפר שהיה תולה מדי שנה בפתח החנות' :אתרוגים
גם הסוחרים הכירו היטב את הגבול המוסרי.
אותן ביד אמן .היה זה מפעל לייצור נעליים. בחזקת בלתי מורכבים' .כמה הקפיד על מילה זו,
שום סוחר לא העלה בדעתו לעקוף את הסיטונאי
כדי שלא לכתוב אפילו אות אחת מעבר למה
רבי ישראל יצחק נעצר .הביט ,ושב והביט. ולרכוש ישירות מבעל הפרדס .הייתה זו פגיעה
שהיה ידוע לו בוודאות .והנה עכשיו – האם יוכל
לפתע צץ רעיון במחשבתו :אם העור מסוגל ביושר ובאמינות ,מעשה שלא ייעשה.
לעמוד בחנותו ,להביט בפניהם של הקונים
להעניק לנעל מראה כה מכובד ,מדוע שלא אלא שהפעם היה המצב שונה .הסוחר
היראים והשלמים ,ולומר בלב שלם שהאתרוגים
נעלה זאת לקדושה ונייצר סידורים בכריכות הירושלמי הכיר היטב את רבי ישראל יצחק
הללו הם אכן 'בחזקת בלתי מורכבים'?
עור ,שיתאימו כמתנה נאה לכלה? ואת יושרו ואמינותו .הוא ידע כי לעולם לא
ייתכן שאדם אחר כלל לא היה מעלה יעז למעול באמון שניתן בו .משום כך מסר
הרעיון מצא חן בעיניו ,ולאחר שעה קלה
בדעתו שאלה שכזאת .אפשר היה לטעון שאין לו את כתובתו המדויקת של פרדס האתרוגים,
כבר ישב מול מנהל המפעל וסיכם עמו את
כל קשר בין צניעותה של בעלת הבית לבין ואף הוסיף כי יקדים ויתקשר אל בעלי הפרדס
הפרטים הראשונים לייצור כריכות עור לסידורים
כשרותם של האתרוגים ,ובקלות ניתן היה ויודיע להם שהסוחר ,הרב פומרנץ ,מגיע לקחת
ולספרי קודש נוספים.
למצוא לכך הסברים והיתרים רבים. אתרוגים ,והכול נעשה על דעתו ובהסכמתו.
בשלהי החורף כבר עשתה לה הבשורה
אבל רבי ישראל יצחק לא חיפש היתרים. רבי ישראל יצחק רשם בקפידה את הכתובת,
כנפיים :בחנות הספרים של רבי ישראל יצחק
הוא חיפש אמת .והאמת הזאת אמרה לו דבר וכן את סימני הדרך שמסר לו הסוחר :כיצד להגיע
ניתן להשיג סידורים בעלי כריכות עור מפוארות.
אחד' :רק אין יראת אלוקים במקום הזה!' על אל הפרדס הסמוך לתל אביב ,היכן לפנות מן
עד מהרה הפכו הסידורים ל'להיט' ולמוצר
אתרוגים הגדלים במקום כזה – אין הוא יכול הכביש הראשי והיכן נמצא ביתם של בעלי הפרדס.
מבוקש .העסק התרחב ,והפרנסה הגיעה אל הבית
לכתוב שהם 'בחזקת בלתי מורכבים'.
בדרך כשרה וטהורה .לימים היו בני המשפחה מיד עם סיום השיחה נכנס לחנות יהודי
נזכרים באותן שנים ואומרים בחיוך' :מאז שאבא הסערה שבלבו שככה .הוא ידע שהוא עושה וביקש לרכוש אתרוג .רבי ישראל יצחק השיב
התחיל בכריכות העור – לא הפסקנו לספור כסף'. את הצעד הנכון ,למרות המחיר הכבד הכרוך לו בחיוך מתנצל' :אזלו האתרוגים ,ואני מנסה
בסגירת חנות האתרוגים .מאותו רגע התהלך רבי למצוא דרך לחדש את המלאי' .האיש יצא מן
ישראל יצחק במנוחת הנפש ,במבט רגוע ובארשת החנות ,ורבי ישראל יצחק הביט אחריו ,ביודעו
פנים שלווה ,כאדם השלם לחלוטין עם מעשיו. כי אין הוא האחרון .עוד רבים עתידים לבוא
לאברהם' ה'חסד בעל כתב הרה"ק
מראדומסק זיע"א: עוד באותו יום כבר ידעו בבני ברק כי רבי ולבקש אתרוגים .אין זמן להתמהמה.
ישראל יצחק סגר את מכירת האתרוגים .המודעה יצא רבי ישראל יצחק מן החנות ,נעל את
'הכוונה שאתרוג הוא דוגמת הלב ,כמבואר המפורסמת הוסרה ממקומה ,והחנות חזרה
במדרש )תנחומא במדבר טו( ,שלא יהיה לאדם דלתה ,הרים את ידו לעבר מונית חולפת וביקש
לשמש את מטרתה המקורית :חנות ספרים. מן הנהג למהר ככל האפשר אל הכתובת
רק לב אחד להקב"ה ...וזה הוא הכוונה שתהיה
לקיחה לכל אחד ואחד ,היינו שהלקיחה תהיה הרשומה בפתק .רבי ישראל יצחק לא היה רגיל
כדי שלא יהיה לאדם רק לב אחד להקב"ה. לנסוע במוניות ,אך הפעם ידע שעליו למהר.
וזה הכוונה 'ושמחת בחגך' )דברים טז יד(' ,בחגך' באותה שנה היו בביתו הפשוט של רבי נהג המונית הביט בפתק ,שאל כמה שאלות
עם הכולל בגימטריא 'בלב' ,היינו מחמת תיקון ישראל יצחק מי שהתקשו לקיים את מצוות ולבסוף קבע' :זה ליד הפרדסים' .המונית יצאה
הלב – יהיה לך שמחה .ולכך אתרוג צריך להיות 'ושמחת בחגך' .הידיעה על סגירת מכירת לדרכה .בשלב מסוים פנתה אל דרך צדדית,
הדר ולא יהיה בו שום פגם ,כי הוא מורה על האתרוגים הותירה אותם בהלם. הכביש הלך ונעשה צר ,ומשני צדדיו נראו
הלב שלא יפגום ,כי אם יהיה בשלימות .ולכך אותם מתי מספר ששותפו בסוד הדברים שורות ארוכות של עצי הדר .לבסוף האט הנהג
החסר פסול )סוכה לד ,(:כי הוא מורה על חסר ניסו להתווכח עם רבי ישראל יצחק ,אך הוא ואמר לרבי ישראל יצחק כי הגיעו אל היעד.
הלב ,ואמר הכתוב )משלי ו לב( 'נואף אשה חסר עמד בשלו' :על משפחה שאינה שומרת על רבי ישראל יצחק הקיש בעדינות על דלת
לב'. קדושת הבית ועל גדרי הצניעות ,איני יכול הבית .הדלת נפתחה ,ובעלת הבית שאלה לרצונו.
יד
שמיני עצרת תשפ"ז
ממיטתו ,שוב אחז בשתי ידיו בקורת העץ העבה, רבי צמח היה מודאג .עוד זמן קצר ושעת חצות
הרימה במאמץ ,השעינה על הקיר ופתח את הדלת. תחלוף .כל רגע שעובר הוא ביטול תורה .האפשרות קלה ַבּ ָ ּז ָהב קוֹ ַרת ֵבּ ית ַה ַ ּנ ְ ּ
חתוֹ ם ּו ִ ׁ ְ
מש ָ ָ ּ
ושוב עמד שם רבי צמח .הפועל הביט בנר לשוב אל מיטתו כלל לא עלתה על דעתו ,שכן התורה
הייתה משוש לבו ,ובה ביקש להגות יומם ולילה. ריח הלחם הטרי היה מתפשט מדי בוקר
הכבוי שבידו ומיד הבין מה אירע .לשאלתו אם
ברחובותיה של העיר תוניס ומושך אליו קונים
הרוח כיבתה את הנר ,הנהן רבי צמח בראשו במבוכה.
מכל עבר .עוד בטרם עלה השחר כבר בער תנור
גם הפעם לא אמר הפועל דבר .הוא נטל את האבן הגדול שבמאפייה במלוא עוזו ,ותבניות הלחם
הנר מידיו של רבי צמח ,הדליקו מחדש ,מסרו לפתע הבזיק רעיון במוחו .בהמשך אותו רחוב הלוהטות החלו לצאת בזו אחר זו .תחילה היו
לידי החכם היהודי וסגר אחריו את הדלת .לאחר שבו התגורר שכנה המאפייה הנודעת של תוניס. האופים מעצבים את צורתן הייחודית של הכיכרות,
מכן נאלץ שוב להרים את הקורה הכבדה ולהשיבה וכי יש מקום טוב יותר למצוא בו אש דולקת מאשר לאחר מכן מכניסים אותן אל התנור הלוהט ,ורק
למקומה ,ורק אז יכול היה לחזור אל יצועו .אלא במאפייה? אפילו אם התנורים כבר כבו ,חשב רבי לאחר שהשחימו היו מוציאים אותן למכירה.
שגם הפעם לא האריכה הלהבה ימים. צמח בהיגיון ,ודאי נותר שם גחל לוחש או נר דולק.
עד שעות הערב המאוחרות הייתה המאפייה
רבי צמח פסע במהירות לביתו ,משתדל לגונן מבלי להסס עטה רבי צמח את מעילו העבה, הומה אדם ,ורק לעת לילה ,לאחר שנמכרו
בגופו ובמעילו על הנר מפני הרוח המשתוללת ,אולם כרך צעיף צמר סביב צווארו ,אחז בנר הכבוי הכיכרות האחרונות ורוב הגחלים שבתנור כבר
משב עז במיוחד חדר מתחת לשולי המעיל וכיבה ויצא אל הרחוב. כבו ,השתרר בה שקט.
את הלהבה באחת .רבי צמח עצר והתלבט עם עצמו. כעבור דקות אחדות ,שבהן נאבק ברוח העזה,
מצד אחד הצטער על טרחתו של הפועל ,ומצד שני אחד הפועלים הערביים שעבד במאפייה לא
עמד רבי צמח לפני דלת המאפייה .נדמה היה היה שב לביתו בסיום יום העבודה .בעל המאפייה
ידע כי צערו על ביטול התורה גדול יותר .לבסוף שבתוכה שורר שקט מוחלט .הפועל המוסלמי,
הכריע :חוזרים למאפייה .התורה חשובה יותר מכול. הקצה בעבורו פינה קטנה בתוך המבנה ,ובה היה
שזה לא כבר השלים יום עבודה מפרך ,שכב ישן מדי לילה .כך נשמרה המאפייה מפני גנבים,
הפעם כבר לא מיהר הפועל לפתוח .הדפיקות בפינתו שקוע בשינה עמוקה ,מן הסוג שעליו וכך גם היה הפועל זמין לכל צורך בלתי צפוי
נשמעו היטב ,אך האיש המשיך לשכב במיטתו .רק נאמר' :מתוקה שנת העובד'. שהתעורר לעיתים באמצע הלילה .אם היה צורך
לאחר שהבין כי הדופק – רבי צמח – אינו מתכוון רק לאחר דפיקות רבות של רבי צמח על להסיק מחדש את התנור ,לקבל משלוח קמח
לחדול ,נאנח אנחה עמוקה ,כזו המשברת את כל הדלת פקח הפועל את עיניו בבהלה. או לפתוח את הדלת לאחד העובדים – היה האיש
גופו של אדם ,התרומם בכבדות וניגש אל הדלת. ברגע הראשון נדמה היה לו כי אלו קולות קם ממיטתו ומטפל בכל הדרוש.
כאשר פתח אותה וראה בפעם השלישית את הרוח .משהבין שמדובר בקול אנושי ,חשש שמא אותו לילה היה קר יותר מכל לילות החורף
רבי צמח ,לא הצליח להסתיר את תסכולו הגובר. גנבים מבקשים לפרוץ למאפייה .אולם כאשר שקדמו לו .רוח עזה נשבה ברחובות תוניס
'כבוד הרב' ,אמר בהכנעה' ,חלילה לי לסרב לבקשתך, הדפיקות לא חדלו ,הבין כי אדם עומד בחוץ השוממים ,הכתה בחלונות הבתים והשמיעה
אבל האם יודע אתה עד כמה קשה הדבר בעבורי?' ומבקש שיפתחו לו .מאחר שלא ידע מיהו ,חשב יללות מקפיאות לב .הגשם הצליף ללא הרף,
רבי צמח השפיל את עיניו ,והפועל המשיך: הפועל שאולי מדובר באחד מעובדי המאפייה, והקור היה עז כל כך ,עד שנפש חיה לא נראתה
'לא רק עצם ההפרעה החוזרת ונשנית באמצע או אפילו בבעל הבית שהגיע מחמת צורך דחוף. ברחובות .אפילו הכלבים המשוטטים נעלמו
שנתי הקצרה ,ואף לא עצם היציאה מן המיטה למרות עייפותו הרבה קם הפועל ממיטתו, וביקשו מחסה מפני הכפור.
החמה אל הקור הנכנס פנימה עם פתיחת הדלת. פסע אל הדלת והסיר מעליה את קורת העץ
רואה הרב את הבריח הזה?' הכבדה ששימשה כבריח .שתי ידיו נאחזו בקורה
הפועל הצביע על קורת העץ העצומה שנשענה המחוספסת והרחבה .במאמץ ניכר הרים אותה לא הרחק מן המאפייה התגורר אחד מגדולי
על הקיר ואמר' :זו הקורה המשמשת כבריח לדלת. והניחה בצד ,ורק אז יכול היה לפתוח את הדלת. חכמי תוניס ,הגאון רבי צמח צרפתי זצ"ל .הוא
קורה זו כבדה מאוד .בכל פעם שאני פותח את להפתעתו הרבה ניצב בפתח החכם היהודי אשר עליו כתב רבינו החיד"א ב'שם הגדולים'
הדלת עליי להרים אותה ממקומה ,ואחר כך ,כאשר הנודע ,רבי צמח צרפתי .הפועל הכיר היטב את בערכו" :מהר"ר צמח צרפתי .רב גדול מרבני
אני סוגר ,עליי להרימה פעם נוספת ולהחזירה החכם היהודי ,ששמו יצא לתהילה כאדם עניו תוניס בדורות שלפנינו ,והיה כותב בגליוני הש"ס
למקומה .יחשוב הרב כיצד אני מרגיש כשאני נאלץ ואהוב על הבריות. והפוסקים ,וקצת חידושים נדפסו משמו בספר
לעשות זאת שוב ושוב ,באמצע הלילה ,מתוך שינה כאשר שאל הפועל לרצונו של הרב בשעה "בני יוסף" הנדפס מחדש".
נטרפת ,ועוד בליל סערה שכזה'. מאוחרת כל כך ,התנצל תחילה רבי צמח על שהעירו והוסיף לכתוב עליו שם ,בערך הספר 'זרע
רבי צמח הרגיש כי דברי הפועל הכאוב משנתו ,ולאחר מכן סיפר כי אין בידו אש להדליק יצחק'" :והרב מהר"ר צמח הנזכר היה חולה
חודרים אל לבו .אכן ,האיש צודק .הוא מצער את הנר ,שלאורו הוא מבקש ללמוד תורה. ער " )= במיטת חוליו ,על פי"בדמ!ק ָ ֶ
כשנתייםֶ ֶ ְ ִ ,
אותו ללא סיבה המובנת לו ,וכל פתיחת דלת ללא אומר ודברים שב הפועל אל תוך רגל"" ,ואתרחיש ליה ב#בל ַ ְ
ו"עֶ ֶ ַ $%
עמוס ג ,יב(ִ ,
כרוכה בעבורו בטורח גדול .רבי צמח התנצל המאפייה ,נטל גחל בוער מן התנור ,הדליק את ניסא ,והשם רחם עליו ,שלח מלאכו וירפאהו,
לפניו וביקש את סליחתו. הנר שבידיו של רבי צמח ואיחל לו לילה טוב. וכמו רגע חזר לבריאתו ואיתנו ,והמעשה נורא.
הפועל הביט בו רגע ארוך .לבו לא עמד לו רבי צמח הודה לו מעומק לבו ויצא אל כי סיפר הרב ז"ל ,שנגלה אליו אליהו זכור
להשיב את החכם היהודי ריקם ,והוא אמר' :יהי הרחוב כשהנר הדולק בידו .הפועל העייף טרח לטוב ואמר לו שיקבל עליו ללמוד כל ליל ברית
כן .אדליק לך את הנר בפעם השלישית'. להחזיר את קורת העץ הכבדה למקומה ,נעל מילה לכל הילודים בעיר ויתרפא .וקיבל עליו,
כמו בפעמים הקודמות הדליק הפועל את הנר, את הדלת ושב אל מיטתו. ותיכף נתרפא .ומהיום ההוא כך היה מנהגו לילך
ליווה את רבי צמח עד הדלת ,ושוב הרים את ליל שלפני המילה במקום שיהיה ,ולעסוק בתורה
הקורה הכבדה ,נעל את המאפייה וחזר למיטתו. כל הלילה .וזה שמעתי מתלמיד חכם ששמע
אלא שהרוח שבחוץ לא חסה על הנר .כל מזקן אחד שהיה הוא בבית הרב בשעה שנתרפא".
עוד הלך ברחוב הצליח רבי צמח לגונן עליו לא רק בלילות שלפני ברית מילה היה רבי צמח
אולי לנו קל לנחש את ההמשך ,אך הבה נחשוב במעילו ,אך כמעט ברגע שנכנס אל ביתו נשבה מרבה לעסוק בתורה .בכל לילה ולילה היה רגיל
מה התרחש בלבו של רבי צמח כאשר הנר כבה רוח עזה וכיבתה את הלהבה הקטנה. להשכים קום ,עוד בשעה שהחשכה מכסה את הארץ,
פעם נוספת .נדמה היה שהרוח עצמה מבקשת לבחון רבי צמח נעצר על עומדו .לרגע התלבט מה לשבת על הרצפה ולומר בבכי את סדר תיקון חצות,
עד היכן מגיע רצונו ללמוד תורה .רבי צמח עמד עליו לעשות .לבו כאב על שהפריע את שנתו ולאחר מכן לעסוק בתורה בהתמדה עד אור הבוקר.
ברחוב החשוך והקר ,בידו נר כבוי ולבו מלא צער. של אותו פועל קשה יום ,אך עוד יותר כאב לו אלא שדווקא באותו לילה שעליו אנו מספרים
עתה כבר באמת לא ידע מה לעשות .מחד גיסא, על כל רגע שבו הוא בטל מלימוד התורה .רבי אירע דבר שמעולם לא אירע :האש שבביתו
לא היה מסוגל לוותר על לימוד התורה .מאידך גיסא, צמח שב על עקבותיו וחזר אל דלת המאפייה. כבתה ,ולא הייתה לו כל אפשרות להדליק את
לא ידע כיצד יוכל להטריח פעם נוספת את הפועל, עפעפיו של הפועל רק החלו להיעצם .עדיין הנר שלאורו היה מתפלל ולומד.
לאחר שכבר טרח למענו שלוש פעמים במסירות לא הספיק לשקוע בשינה עמוקה ,והנה שוב נשמעו רבי צמח ניסה לעורר את הגחלים שנותרו
יוצאת דופן .לבסוף הכריע :עוד פעם אחת בלבד. נקישות על הדלת .תחילה סבר כי הוא חולם ,אולם באח ולהפיח בהן חיות ,אך לשווא .הכפור
רבי צמח נשם נשימה עמוקה ,הסתובב באיטיות הדפיקות לא חדלו .בחוסר חשק התרומם הפועל והרטיבות כיבו אותן כליל ,והחשכה שלטה בבית.
טו
את הפועל לבדו. תוניסאי קטן שהיה מקובל באותם ימים. לעבר המאפייה והתפלל בלבו שהפועל יסכים
שעות ארוכות ישב הפועל על רצפת המרתף, האיש הנהן בראשו ושאל' :ומה דעתך אם אציע לפתוח לו גם בפעם הרביעית .אלא שהפעם ,ככל
לפניו ערימות של מטבעות ,ובידיים זריזות היה לך עבודה אחרת ,קלה יותר ,ושכרך יהיה פי עשרה שדפק ,הפועל לא פתח .רבי צמח כמעט החליט
ממיין אותן ומסדרן בארגזים הראויים .לקראת משכרך כיום – מאה נאסרי?' הפועל ניסה לברר לשוב לביתו ,אלא שידע כי עד עלות השחר נותרו
ערב שב האיש לבית ולמרתף .גם הפעם קשר מה טיבה של העבודה וכמה זמן תימשך .האיש עוד שעות אחדות ,וחלילה עלולות הן לחלוף בביטול
את עיני הפועל והוליכו בדרכים עקלקלות ,עד השיב שאת מהות העבודה אינו יכול לגלות ,אך תורה .הוא אזר כוח נפשי ושב לדפוק על הדלת.
שהחזירו לאותו מקום שבו נפגשו .לפני שנפרדו היא תימשך חודשיים ימים .הפועל היסס' .אם אעזוב לאחר זמן ממושך נשמעו צעדים כבדים מתוך
נתן לו האיש את שכרו כפי שהבטיח :פי עשרה את המאפייה ,מי ערב לי שעם סיום החודשיים המאפייה .הפועל פתח את הדלת ,כשכעסו ניכר
מן המשכורת שקיבל במאפייה. יסכים בעל הבית לקבל אותי בחזרה?' הייתה זו על פניו' .כבוד הרב' ,אמר' ,האם אינך מרחם
כך היה גם למחרת וביום שלאחריו .בכל בוקר טענה נכונה ,והאיש אמר לו' :אכן ,לך ושאל אותו עליי?' רבי צמח לא השיב' .הקור חודר לעצמותיי,
היה האיש ממתין לו במקום הקבוע .משם היו אם תוכל לצאת לחופשה בת חודשיים'. ועייף אני מעבודת היום כולו .פעם אחת קמתי,
יוצאים לדרכם ,תחילה ברחובות המוכרים ,לאחר הפועל מיהר לשוב אל המאפייה ,ושם שמע פעם שנייה קמתי ,פעם שלישית קמתי ,וכעת –
מכן בסמטאות שלא הכיר ,ולבסוף הייתה המטפחת מבעל הבית' :אם אכן תשוב בעוד חודשיים – פעם רביעית .האומנם אין לדבר סוף?'
נקשרת על עיניו ,ורק אז היה מובא אל הבית דלת המאפייה תהיה פתוחה לפניך' .הפועל הודה הפועל עדיין לא נרגע ואמר לרבי צמח:
הסודי .בערב היה הכול חוזר על עצמו בסדר הפוך. למעסיקו האדיב ,רץ בחזרה אל המקום שבו 'הואל נא להרים את קורת העץ המשמשת כבריח
דבר קיומו של המרתף היה סוד כמוס ,ואיש המתין לו האיש ומסר לו את תשובת מעסיקו. למאפייה .אולי כאשר תחוש במשקלה תבין עד
מלבד שניהם לא ידע עליו .אף על פי שהפועל 'אם כך' ,אמר לו האיש' ,סיים היום את כל כמה קשה לי להרימה שוב ושוב'.
היה מוקף במשך יום שלם בזהב ששוויו לא יסולא ענייניך .מחר בבוקר ,בדיוק בשעה השמינית, רבי צמח הושיט את ידיו ,ובכל כוחו הצליח
בפז ,מעולם לא עלתה בלבו מחשבה ליטול אפילו המתן לי כאן ,ואקח אותך אל מקום העבודה'. להגביה את הקורה מעט בלבד .משקלה אכן היה
מטבע אחד מן האוצר .הוא ידע היטב שבעל האוצר גדול בהרבה מכפי ששיער .הפועל ,שראה את הרב
נותן בו אמון מוחלט ,ולא רצה למעול באמון זה. מתקשה אפילו להזיז את הקורה ,אמר בטרוניה:
כעבור חודשיים בדיוק הסתיימה המלאכה. למחרת התייצב הפועל במקום בשעה היעודה, 'עתה בוודאי מבין הרב מה פשר כעסי ,כאשר בעוד
המטבעות היו מסודרים בארגזים ,והמרתף כולו והאיש הזר כבר המתין לו .ללא אומר ודברים רגע יהיה עליי להרים קורה זו בפעם השמינית'.
עמד מסודר להפליא .ביום האחרון לעבודה בדק החל האיש לצעוד ,והפועל הלך בעקבותיו .תחילה
האיש בשימת לב מרובה את עבודתו של הפועל. עברו ברחובותיה המוכרים של תוניס ,אולם כעבור
בשביעות רצון מלאה הבחין כי עשה את מלאכתו זמן קצר פנו לרחובות צרים ולסמטאות מפותלות רבי צמח הרגיש כאילו דברי הפועל צורבים
ביושר ובדייקנות. שבהן לא דרך הפועל מעולם .הם המשיכו ללכת, את לבו ,ואמר בלחישה' :הואל נא לסלוח לי.
האיש התכופף אל אחד הארגזים ,הוציא עוד רחוב ועוד סמטה ,עד שהפועל כבר הבין כי כל רצוני לא היה אלא שלא להפסיד אפילו שעה
חמישה מטבעות 'לואי ד'אור' – סכום נכבד מאוד האיש מבקש לבלבל את דרכו. אחת מלימוד התורה ,אך מעולם לא התכוונתי
– הושיטם לפועל ואמר' :מלבד שכרך ,קבל מתנה לאחר כחצי שעה של הליכה זריזה נעצר האיש. לצער אותך' .דבריו נאמרו בכנות כה רבה ,עד
זו לאות תודה והערכה'. עתה ניצבו בפתחו של רחוב רחב ידיים .האיש שלף שפניו של הפועל התרככו .הוא נטל את הנר,
כאשר שב הפועל אל המאפייה ,קיבלו בעל מטפחת עבה מכיסו והורה לפועל לקשור אותה על הדליקו פעם נוספת והגישו לרבי צמח.
הבית בשמחה ,כאילו לא עזב מעולם .היה זה עיניו' .העבודה החדשה כרוכה בסודיות גמורה. בטרם נטל רבי צמח את הנר ,נשא את עיניו
פועל נאמן ונוח ,שתרם רבות להצלחת המאפייה, אסור לך לדעת היכן היא מתבצעת .אם ברצונך כלפי מעלה ואמר ברגש' :ריבונו של עולם ישלם
וחסרונו היה ניכר בימים שבהם נעדר. לעבוד אצלי ,תצטרך לסמוך עליי' .הפועל היסס לך על החסד הגדול שעשית עמי הלילה ,כאשר
לרגע ,אך השכר הגבוה שהובטח לו הכריע את הכף. טרחת בעבורי פעם אחר פעם .יהי רצון שכשם
הפועל חזר אל תנור האבן המפויח ,אל ריח
לאחר שקשר את המטפחת על עיניו ,אחז שהרמת את הקורה הכבדה הזאת שוב ושוב ,כך
הלחם הטרי וגם אל אותה קורת עץ שעמה היה
בידו של האיש .הלה הוליכו ימינה ושמאלה, ירים אותך הקב"ה מעלה מעלה וייתן לך שפע
פותח וסוגר את המאפייה.
העלהו במעלה רחוב אחד והורידו באחר ,עד ברכה ,עד שיהיה בידך זהב במשקל הקורה הזאת,
אט אט הלך אותו מרתף אוצרות מסתורי ונשכח שלבסוף נעצרו .קולו של מפתח נשמע מסתובב ואף יותר ממנה .עוד יבוא יום ותהיה העשיר
מלבו .הוא לא ראה עוד את האיש ,לא ידע מיהו במנעול .דלת כבדה נפתחה ,והשניים נכנסו פנימה. הגדול ביותר בעיר מגוריך'.
ומניין הגיע ההון העצום שנמסר לידיו למיון. הפועל עמד משתאה .אף שהיה מוסלמי ,ידע
משהוסרה המטפחת מעיניו ,הביט הפועל
באחד הימים ,כאשר עבר בשוק הגדול של בבית .הבית היה ריק כמעט לחלוטין .לא היו היטב מיהו החכם היהודי רבי צמח צרפתי ומה
תוניס כדי לסדר אחד מענייניו ,נשמע קולו של בו רהיטים או חפצים .האיש לא התעכב ,אלא כוחן של תפילותיו .הכול חו אחריו ואמרו
כרוז העיר ,שהיה עומד על במה גבוהה ומכריז סימן לפועל לבוא אחריו אל גרם מדרגות שהוביל שברכותיו של החכם היהודי עושות רושם רב
בקול רם על הודעות הממשלה. למרתף שמתחת לפני הקרקע. בשמים .הפועל הביט ברב בהתרגשות גדולה,
הסוחרים הפסיקו לרגע את משאם ומתנם, ולפתע עלה רעיון במוחו.
עוברים ושבים התקבצו סביבו ,והכרוז החל לקרוא 'כבוד הרב ,מצאתי עצה טובה .השאר את
מתוך מגילה שבידו :בפקודת השלטון מוצע עיני הפועל נפערו בתדהמה כאשר האיש הדליק הנר בידי ,ואני עצמי אוביל את הנר הדולק אל
למכירה בית גדול הנמצא בפאתי העיר .הכרוז ארבעה נרות גדולים במרתף האפל .לאורך כל קירות ביתך .עששית גדולה יש לי במאפייה ,והיא תגן
תיאר את הבית בפרטי פרטים :מספר חדריו, המרתף היו מונחים שקים גדולים ופתוחים ,עמוסים על הנר מפני הרוח'.
החצר הרחבה ,המבנה הבנוי מלבנים ועוד. 'ל$אי ְ(א"ר' – 'לואי של זהב',
במטבעות זהב מסוג ִ יצאו שניהם מן המאפייה ,כשהפועל אוחז
תחילה הקשיב הפועל באדישות ,אלא שככל מטבע הזהב המלכותי של צרפת ,שעליו הוטבעה בעששית ,ופנו אל ביתו של רבי צמח .רק לאחר
שהמשיך הכרוז בתיאורו ,הלך לבו ונדרך .הדברים דמות דיוקנם של המלכים שנשאו את השם לואי. שראה הפועל את הנר הדולק מונח בבטחה על
נשמעו מוכרים להפליא .אמנם הובל אל הבית היו שם כל סוגי המטבעות הללו :לואי שלם, שולחן לימודו של הרב ,שב על עקבותיו אל המאפייה,
כשעיניו מכוסות ,אולם במשך הזמן למד דבר חצאי לואי ולואי כפול .פה ושם נראו גם מטבעות כדי לנסות לישון עוד מעט בטרם יאיר היום.
או שניים על מבנהו ,והתיאור נראה מתאים לו זהב מממלכות נוספות ,שכל אחת מהן נטבעה
אחת לאחת. בצורה שונה ובמשקל אחר.
לבו החל להלום בחוזקה כאשר הכרוז המשיך: 'זו עבודתך' ,אמר האיש לפועל' .עליך למיין ימים רבים חלפו ,והפועל כמעט שכח את
בעל הבית נמצא לפני ימים אחדים מוטל מת כל מטבע לפי סוגו ,משקלו וארץ מוצאו ,ולהניח מאורעות אותו לילה .שגרת עמל יומו העסיקה
בפתח ביתו .האיש היה גלמוד ,ללא קרובים וללא כל סוג בארגז המיועד לו .העבודה דורשת זהירות אותו יותר מכל דבר אחר.
יורשים ידועים ,ולפיכך עבר הבית ,על כל אשר רבה ,שכן אלו אוצרות ששווים הון עתק.
בו ,לרשות הממשלה התוניסאית. באחד הימים יצא הפועל מן המאפייה כדי
'אל תיבהל מן הכמות ,שכן יש כאן מלאכה לסדר עניין כלשהו ברחובות העיר .בעודו פוסע
מחירו של הבית הוא מאה מטבעות 'לואי לחודשיים תמימים .הנה לך ארגזי עץ גדולים, בנחת ,הבחין באדם זר העומד ומתבונן בו ,כאילו
ד'אור' .כל המעוניין לרוכשו במחיר זה ,או להוסיף שאליהם תכניס את המטבעות .אין צורך לספור המתין לבואו .האיש ,שנראה אדיב ולבבי ,קידם
עליו ,מוזמן להגיש את הצעתו בפני השופט אותם ,די אם תמיין אותם כהוגן .תוכל לנוח את פניו לשלום ,ועד מהרה התפתחה ביניהם
הממונה על כך במשרד בית העירייה. בעוד כמה שעות ,והנה לך גם דברי מאכל להשיב שיחה שעסקה במקום עבודתו ובגובה שכרו.
המחשבות הכו בפועל בעוצמה .אכן ,זהו את נפשך בצוהריים .לקראת ערב אשוב לכאן הפועל לא הסתיר את האמת' :עובד אני במאפייה
הבית .ברור שזהו הבית שאליו הובל פעם אחר ואחזירך לביתך' .האיש יצא מן המרתף והותיר תמורת שכר של עשרה נאסרי' – מטבע כסף
טז
של התורה .אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על חלפו שנים ,ובלבו של רבי צמח צרפתי גמלה פעם .אך מה אירע למרתף? האם בעל הבית
אחת כמה וכמה .אם גוי שהדליק–נר לכבוד התורה ההחלטה להגשים את משאת נפשו ולעלות לארץ הספיק לפנות את האוצר לפני מותו? האם
זכה לברכה שכזאת ,על אחת כמה וכמה בני התורה הקודש .הדרך לארץ ישראל עברה דרך איסטנבול, השלטונות מצאו את הזהב? ואולי הכול עדיין
העוסקים בתורה – כמה גדול יהיה שכרם'. ועוד בטרם נכנסה האונייה אל הנמל כבר נפוצה מונח שם ,בדיוק כפי שהותיר אותו?
העשיר קיים את הבטחתו ,ורבי צמח נסע בעיר הידיעה שאחד מגדולי החכמים עתיד לעצור ואז ,כבמכת ברק ,עלו בזיכרונו דבריו של
לירושלים ,שם עסק בתורה עד לפטירתו בשנת בה לתחנת ביניים של שלושה ימים. רבי צמח צרפתי באותו ליל סערה' :כשם שטרחת
תע"ז. עד מהרה התקבצו בנמל רבים מנכבדי להרים את הקורה למען התורה ,כך ירים אותך
רבינו החיד"א ,בהמשך דבריו האמורים לעיל, הקהילה היהודית כדי לקבל את פניו .ביניהם הקב"ה וייתן בידך זהב כמשקל הקורה' .צמרמורת
כותב עליו" :ואחר זה נשאו לבו לב טהור והלך בלט אדם אחד יותר מכולם ,והוא כלל לא היה חלפה בגופו .אולי זהו רמז למה שעתיד להתרחש.
לעיר הקודש ירושלים ת"ו ,ואני הצעיר ראיתי יהודי .האיש עמד מוקף במשרתים ,וכרכרתו אזר הפועל אומץ והלך אל משרדו של
גליוני הגמרות של מדרש הקדוש "בית יעקב" המפוארת המתינה לו סמוך לרציף .כולו הקרין השופט .ההצעה הגבוהה ביותר שהוגשה עד
מלאים זיו מחידושיו וחותם "צ"ץ ופרח"' – כראשי עושר וכבוד ,עד שנראה כאחד משרי המלכות. אותה שעה עמדה על מאה ועשרים מטבעות
התיבות של שמו". כאשר ירד רבי צמח מן האונייה ,מיהר העשיר 'לואי ד'אור' .הוא הציע חמישה מטבעות יותר,
ופסע לעברו .בהגיעו לפניו נטל את ידו של הרב ולאחר דין ודברים נקבע כי עד הערב עליו
ונשקה ברגש .רבי צמח הביט בו בתימהון .פניו להפקיד כחמשה אחוזים מן הסכום כדמי קדימה,
לא היו מוכרות לו כלל. ואת יתרת התשלום להשלים בתוך חודש ימים.
כתב הרה"ק העטרת ישועה זיע"א בתוך ספר
אביו 'אמרי נועם' :בש"ס )ב"ב ח' (.רבי פתח אלא שהעשיר המשיך במהירות' :לכבוד יהיה חמשה מטבעות כאלה היו בידו ,מן המתנה
אוצרות בשני בצורת ,דחק יונתן בן עמרם לי אם הרב יואיל להתארח בביתי במשך ימים שקיבל מהאיש המסתורי .עתה היה עליו להשיג
ונכנס ,אמר לו ,קרית שנית ,אמר לו לאו וכו', אלו .כל מחסורו יהיה עליי ,ואף ארים תרומה עוד שני מטבעות .לעזרתו בא בעל המאפייה .אמנם
אם כן במה אפרנסך ,אמר לו פרנסני ככלב נכבדה לכל צורכי הרב .הכול יהיה בתכלית הוא לא ידע לשם מה מבקש הפועל שני מטבעות
פרנסני כעורב'] .ועיין ברש"י ז"ל ובמהרש"א הכשרות היהודית ולשביעות רצונכם המלאה'. זהב ,אך ידע כי יכול הוא לסמוך על נאמנותו .כעת,
בחידושי אגדות מדוע נקט הני דווקא[. משהיה בידו הסכום הדרוש לדמי הקדימה ,הגיע
רבי צמח נענה לבקשתו ונסע בכרכרת העשיר הפועל אל בית העירייה ,מסר את שבעת המטבעות
ונראה לרמז ,כי נודע אשר בשמיני עצרת אל ביתו ,שהתגלה עד מהרה כארמון מפואר וביקש מן השופט את מפתח הבית.
בברכת הגשם משפיעין טובות הגשמיות .ולהבין, במרכז העיר.
השופט סירב ,שכן לפי הסדר הנהוג אין
הלא מיד בליל ראשון דסוכות איתא בכוונות לכוון העשיר טרח בכבודו ובעצמו לשמש את מוסרים את המפתח אלא לאחר השלמת התשלום.
לשם 'שבע' )עיין בפע"ח שער חג הסוכות פ"א( ,הרי הרב ,הובילו אל חדרו המפואר ,ולאחר מכן ערך אולם הפועל הפציר בו שייתן לו את המפתח
כי נמשך מחיה וכלכלה עוד מיד כשנכנס לסוכה. לפניו שולחן עמוס כל טוב :מגשי כסף ובהם לשעתיים בלבד ,ולבסוף נעתר השופט לבקשתו.
אכן ביאור הדברים הוא ,כי בעת שנכנס אדם מיני מאפה משובחים ,שקדים ופיסטוקים, המפתח בידו והכתובת המדויקת בכיסו ,מיהר
להסוכה ,ההשפעה היא רק לתלמידי חכמים היושבים אשכולות ענבים ופירות מובחרים שהובאו מארצות הפועל אל הבית .בידיים רועדות פתח את הדלת
באהלה של תורה ,לאשר ישיבת סוכה שהיא ישיבה רחוקות ,ולצידם קנקני קפה ריחני ומשקאות וסגר אותה אחריו .נדמה היה לו שהבית עומד
של מצוה יורה לישיבת תלמידי חכמים היושבים מתוקים בכלי חרסינה מעוטרים. דומם ,כאילו הזמן עצר בו מלכת .במהירות ירד
באהלה של תורה שהיא ג"כ ישיבה של מצוה. לאחר שרבי צמח נח קמעא ,פנה אליו העשיר אל המרתף ,פתח את הדלת ,והמראה שנגלה
ובשמיני עצרת שהוא אחר צאת האדם מהישיבה ואמר' :רבינו ,אבקש להראות לכבודו דבר מה' .הוא לעיניו הותיר אותו נטוע על מקומו .ארגזי הזהב
של מצוה נרמז לתמכי דאורייתא בעלי מסחר וקנין נטל את ידו ביתרת כבוד והוליכו אל חדר האוצרות עמדו בדיוק כפי שהניחם ביום עבודתו האחרון.
אשר נודדים ממקום אהלה של תורה להמציא טרף שבארמון ,שהיה מוגן בדלת ברזל עבה ובמנעול ענק. נדמה היה כאילו יצא מן המקום רק אתמול.
לביתם ,על כן אז הוא זמן קהלה לכל ,המשכת
פרנסה גם לתמכי אורייתא ,וכטעם הקרא )דברים העשיר פתח את הדלת ,ולעיני רבי צמח הפועל ידע שעליו לכלכל את צעדיו בתבונה.
לג יח( 'שמח זבולון בצאתך' ,כי בעלי מסחר שמחים התגלה חדר עמוס באוצרות פז :ארגזי זהב וכסף, הוא קיבל את המפתח לשעתיים בלבד ,ואף ידע
בהשפעתם בעת צאת מן הסוכה בשמיני עצרת. תכשיטי יהלומים ואבנים יקרות ,חפצי אמנות שאם ימהר לשלם את מלוא מחיר הבית ,עלול
'ויששכר באהליך' ,התלמידי חכמים שמחים יקרים וציורים נדירים .העשיר חייך ושאל' :רבינו, הדבר לעורר את חשדם של השלטונות .לפיכך
בהשפעתם עוד מזמן ביאתם להסוכה. התדעו מניין בא לי כל העושר הזה?' ורבי צמח החליט לקחת רק את הסכום הדרוש לו להשלמת
העניו השיב' :וכי מניין אדע?' רכישת הבית .בפאתי המרתף מצא תיק עור,
והן נודע מדברי התיקו"ז )בהקדמה ,ב' (:והאם מילא אותו בסכום הנחוץ ,הכניסו מתחת לגלימתו
רובצת על האפרוחים או על הביצים' שהוא לאחר רגע של שתיקה המשיך העשיר ואמר:
'האם כבודו זוכר את אותו פועל שהיה ישן ומשם שב אל השופט והחזיר לו את המפתח,
רזא דסוכה ,ואפרוחים וביצים המה בסוד מארי כאילו לא אירע דבר.
מקרא ומארי משנה ,עיי"ש. במאפייה שבתוניס ,ברחוב שבו התגוררתם?'
גם לאחר מכן המתין בסבלנות .רק יומיים
וזהו 'רבי פתח אוצרות בשני בצורת' ,שכן רבי צמח הנהן בראשו ואמר' :ודאי שאני לפני המועד האחרון הופיע ובידו יתרת הסכום,
'בצורת' אתוון 'רובצת' ,רומז להסוכה .גם נודע זוכרו .איש טוב היה' .עיני העשיר התמלאו דמעות, שילם את כל הנדרש ממנו וקיבל לידיו את מפתח
כי הסוכה בסוד ש"ס מעלות ,ב' פעמים ע"ב ס"ג והוא אמר' :אני הוא אותו פועל .אני פתחתי לרב הבית לצמיתות .כאשר סגר אחריו את דלת הבית
מ"ה ,ששה קצוות ,כטעם 'אחלקה שכ"ם ועמק את דלת המאפייה באותו ליל סערה ,והרמתי בפעם הראשונה כבעליו החוקיים ,ירד שוב אל
סוכות אמדד' )תהלים סח ח( ,עיין בספרים )עיין פעם אחר פעם את הקורה הכבדה .ואני הוא המרתף .עתה כבר לא היה ספק :האוצר כולו –
בסידור ר' קאפיל ח"ב דף קסה.(. שזכיתי לברכתו של רבינו על זהב במשקל הקורה. שלו .ברכתו של רבי צמח התקיימה במלואה.
וזהו 'שני בצורת' ,אשר 'שני' מספר ש"ס .ואז 'הרי כך אמרתם לי" :כשם שטרחת למען לימוד
התורה והרמת את הקורה ,כך ייתן לך הקב"ה בימים הבאים הכין הפועל תוכנית מסודרת
דייקא בבואו להסוכה פתח האוצרות להשפיע וארוכת טווח ל'הלבנת' ההון העצום .הוא ידע
פרנסה לאשר אז מכוונין לשם 'שבע' ,לזאת שאל זהב במשקל הקורה ,ואף יותר" .הברכה התקיימה!'
היטב שאין באפשרותו להוציא אוצר שכזה בבת
ליונתן בן עמרם 'קרית שנית' דייקא ,כי מארי העשיר סיפר לרבי צמח את כל המאורעות אחת מבלי לעורר חשד.
מקרא ומשנה בסוד אפרוחים וביצים ,רזא דסוכות שאירעו עמו מאז אותו לילה :האיש המסתורי ,מרתף
האוצר ,מותו הפתאומי של בעל הבית ,רכישת הבית כעבור זמן קצר נסע לאיסטנבול ,מרכז
כנ"ל .ומטרת כוונתו בשאלתו אם הוא תלמיד חכם
והדרך הארוכה שבה העביר את הונו לאיסטנבול. המסחר הגדול של האימפריה העות'מאנית ,ומשם
שיוכל להשפיע לו פרנסה מיד בישיבת סוכה בליל
שב עם 'סיפור כיסוי' בנוי היטב :אחד מקרוביו,
ראשון ,ואמר לו לאו .אמר לו 'במה אפרנסך' ,כי משסיים לספר ,אמר' :כל מה שיש לי – סוחר שמיכות עשיר ,מינה אותו לנציגו בתוניס,
אז הוא רק השפעה לתלמידי חכמים כנ"ל ,ועל זה בזכות ברכה זו בא אליי .מעתה ,כל מחסורכם, כדי לקנות סחורות ולשלחן לאיסטנבול.
השיב לו 'פרנסני ככלב וכעורב' ,לאשר נודע מספרים בהרחבה ובכבוד ,כל ימי חייכם – יהיה עליי'.
כי כל"ב דקדושה בחינת שם ב"ן )עיין בעץ חיים שער במשך קרוב לשנה היה נוסע הלוך ושוב בין
לח פרק ח( ,ושמיני עצרת הוא ביום נ"ב מימי הרצון, העשיר הוריד מאחד המדפים צרור גדול של שתי הערים .בכל נסיעה נשא עמו חלק קטן מן
בחינת שם 'בן' בחינת מלכות .וגם 'עורב' רומז על מטבעות זהב ,הניחו לפני הרב ואמר' :זו רק המטבעות ,ובאמצעות עסקאות מסחר אמיתיות
בחינה זו ,כמבואר בדברי חז"ל אשר עורב רומז ההתחלה .מעת לעת אוסיף ואשלח לרב כל אשר שילבם בהונו ,עד שלא ניתן היה להבחין בין רווחי
לדוד ומשיח בן דוד )עיין במדרש הנעלם פרשת נח יצטרך ,כדי שיוכל לשבת בארץ הקודש במנוחה המסחר לבין אוצר הזהב שהגיע מן המרתף.
מאמר וישלח את העורב ד"ה רבי פתח ,ובקהלת יעקב ערך ולעסוק בתורה ובעבודת השם'. אט אט התרוקן המרתף ,ואילו באיסטנבול
עורב( ,וביקש לו שעכ"פ ישפיע לו פרנסה מן שמיני רבי צמח ,נרגש כולו ,נשא את ידיו השמיימה הלך הונו ותפח ,עד שברבות הימים היה הפועל
עצרת ,שאז הוא המשכה גם לתמכי אורייתא. ואמר' :כמה גדולים מעשי השם וכמה גדול כוחה לאחד מעשירי העיר הגדולים.
הטעם שכוונה מעכבת במצות סוכה
ידרושון’ ,שבכל יום יש את הכוח לדרוש ולבקש לבוא וכתוב למען תחיה ,שתהיה קיום התורה ומצוותיה הֹוׁש ְב ִּתי ֶאת ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל
לְ ַמ ַען יֵ ְדעּו דֹר ֵֹתיכֶ ם ּכִ י ַב ֻּסּכֹות ַ
אל ה’ יתברך ,וגם הכוח להתקדש נשאר בכל יום ויום לשם כוונה זו ,שיידע האדם שכל חיותו תלויה בקיום (ויקרא כג ,מג) .כתב הב”ח (או”ח סי’ ח אות ז) שבג’ מצוות נאמר
כמו שנרמז בפסוק (שמות יט י) ‘וקדשתם היום ומחר’, התורה ,וכוונה זו מעכבת בקיום התורה ,וכל בחירתו ‘למען’ ,ציצית תפילין וסוכה ,וקיום המצוות האלו הוא
וכך יזכה בכל יום לבוא אל ידיעת ה’ ולהשיב הדברים בקיום המצוות יהיה ‘למען’ יזכה על ידי כך לחיים כדי לקיים את הטעם האמור בהם ,מצות ציצית היא
אל לבבו ,כמו שכתוב (לעיל ד לט) ‘וידעת היום והשבות האמתיים ,כי מבלעדי התורה חייו אינם חיים. ‘למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי’ (במדבר טו מ),
אל לבבך כי ה’ הוא האלקים’. מצות תפילין היא ‘למען תהיה תורת ה’ בפיך’ (שמות יג
ובתוספת ביאור כתב בנחמד ונעים להרה”ק מקאסוב סיוע מהשמים לבחור בטוב ט) ,ומצות סוכה היא ‘למען ידעו דורותיכם כי בסוכות
ע”ה (פרקי אבות אות לד) כי באמת עיקר כוונתו יתברך ולשון הכתוב ובחרת בחיים משמע שיש סיוע מן הושבתי את בני ישראל’ (ויקרא כג מג) ,וכיון שפירשה
בדיבורו הוא על דרך הודעת העתיד ,כדי לסייע בידינו השמים למי שבוחר בדרך החיים ,ואף שהבחירה התורה שקיום מצוות אלו הוא לתכלית זו ,על כן כוונה
להטות הבחירה לטוב ,אמנם כדי שלא לעורר את חופשית היא ביד כל אדם לטוב ולהיפך ,כמו שאמרו זו מעכבת במצוות אלו ,ומן התורה צריך לכוון בשעת
הסטרא אחרא לקטרג על סיוע ה’ יתברך בידנו ,לפיכך חז”ל (ברכות לג ):הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, קיום המצוה את הכוונות הנ”ל.
הוציא דבריו באופן המשתמע גם בלשון צווי ,אבל מכל מקום הקב”ה מסייע בידינו לבחור בטוב בכך
עיקר כוונתו להיות כמסייע לבניו האהובים לבחור שהוא מצוה עלינו לבחור בחיים ,ומי שמקשה ערפו ידע האדם שכל חיותו מכוח קיום התורה
בחיים .וזהו שאמר הכתוב ובחרת בחיים בלשון עתיד ובוחר ברע הרי הוא פועל נגד גזירת ה’. ולפי דבריו אפשר לפרש גם את הפסוק (דברים ל,
ולא אמר בלשון ציווי ‘בחור בחיים’ ,והכוונה היא עתיד ובכל יום ויום יש בכוח האדם לזכות לחיים רוחניים, ּוב ַח ְר ָּת ַּב ַחּיִ ים לְ ַמ ַען ִּת ְחיֶ ה ,שיבחר האדם בחיים
יט) ָ
אתה לבחור בחיים ,כי לולא זאת לא היתה תקומה חס כמו שאמר הכתוב ‘ואתם הדבקים בה’ אלקיכם חיים אמיתיים של התורה כדי שעל ידי יזכה לחיות ,כי לולא
ושלום לישראל ,כי היה קשה מאד להטות הבחירה כולכם היום’‘ ,היום’ היינו שבכל יום ויום אפשר להגיע קיום התורה אין לאדם חיות כלל ,כמו שכתוב (לעיל
לטובה ,וה’ יתברך חשבה לטובה לנו לסייע בידנו. לדבקות בה’ ,וכן כתוב (ישעיה נח ב) ואותי יום יום ד ד) ‘ואתם הדבקים בה’ אלהיכם חיים כולכם היום’,
מילתא דפליאה
השמחה בחג הסוכות משפיע פרנסה לכל השנה
הסוכות משפיעה וממשיכה שפע טוב ופרנסה טובה על כל העולם על ידי הרה”ק רבי ברוך ממעז’יבוז’ ע”ה אמר שעצבות מקלקלת את הפרנסה ,ולכן
השר הממונה חת”ך. יראה כל אדם שיהיה בשמחה .ונרמז הדבר בתורה ,שסופי תיבות ‘והיי’ת
א’ך שמ’ח’ (דברים טז טו) הם ‘חת”ך’ ,שהוא השר הגדול של פרנסה .והנה מיום
השפעת הפרנסה בחג הסוכות בזכות יעקב אבינו שנפרד יוסף מאביו היה יעקב אבינו שרוי בצער ועל ידי זה התרחק ממנו השר
יסוד ענין הפרנסה הנשפע בחג הסוכות נראה לבאר על פי דברי הטור (או”ח הממונה כי אינו שורה אלא במקום שמחה ,וכעת ששלח לו יוסף הבשורה
סי’ תיז) ששלשת הרגלים הם נגד שלשה אבות ,פסח כנגד אברהם ,שבועות שהוא חי ,על ידי זה ‘ותחי רוח יעקב אביהם’ ונתמלא שמחה שלימה ,וממילא
כנגד יצחק ,וחג הסוכות כנגד יעקב אבינו .והלוא מצינו בתורה הקדושה בכוח הבשורה ששימח אותו חזר אליו השר של פרנסה ,וזהו הפירוש ‘ולאביו
שיעקב אבינו ע”ה התפלל על הפרנסה ,באמרו ‘ונתן לי לחם לאכול ובגד שלח כזא”ת’ כחשבון הזה שהוא חת”ך ,שביחד עם הבשורה הטובה שלח לו
ללבוש’ (לעיל כח כ) ,ועל כן בחג הסוכות זמן שמחתנו שהוא כנגד יעקב אבינו גם השם חת”ך שהוא השר הממונה על הפרנסה.
אכן הקדוש ברוך הוא ברחמיו וחסדיו המרובים מזמין פרנסה ברווח ושפע בכלל דברי הרבי ר’ ברוך ע”ה ניתן לומר ,שדווקא משבעת ימי הסוכות
טוב לזרעו של יעקב. נמשך פרנסה לכל השנה על ידי שם חת”ך ,מאחר שימים אלו הם זמן שמחתינו,
שנצטווינו עליהם בתורה הקדושה שלש פעמים לשמוח בכל שבעת הימים,
מידת התפארת של יעקב אבינו מכריע לטוב ומשפיע ומזה נלמד גם אנחנו לתמיד שהדרך להמשיך השפע הטוב ממרום הוא על ידי
פרנסה שהאדם בשמחה.
והנה מידתו של יעקב אבינו מדת התפארת שהוא קו הממוצע ,והוא מכריע ואפשר להוסיף עוד רמז לענין הפרנסה הנשפע בחג הסוכות ,דכתיב
בין מידת החסד של אברהם אבינו למידת הגבורה של יצחק אבינו ,ועל שם (תהלים טז יא) ‘תודיעני אורח חיים ,שובע שמחות את פניך ,נעימות בימינך
זה נקרא בפסוק ‘איש תם’ ,אי”ש ראשי תיבות י’מין ש’מאל א’מצע ,שהוא נצח’ ,ובמדרש (ויק”ר ל ב) דרשו פסוק זה על חג הסוכות ,אל תקרי ‘שובע’
כולל את כל האבות הקדושים ,ובתיבת אי”ש שעולה בגימטריא אמצ”ע ימי”ן אלא שבע שמחות ,והכוונה לשבע מצות שבחג ,ד’ מינין שבלולב ,וסוכה,
נרמז שהאמצעי נוטה לצד הימין להכריע לטוב כמו שכתב באמרי נועם וחגיגה ,ושמחה .והנה הרה”ק ר’ יוסף מקאסאן ע”ה כתב ,שסופי תיבות
(תולדות ד”ה בפסוק מכרה כיום) ,ולכן מאז ומתמיד בזכות יעקב אבינו נשפע משמי ‘נעימו’ת בימינ’ך נצ’ח’ הם חת”ך ,וכן האותיות הקודמות בלי הסופי תיבות
מרום שפע טוב. שהם נעימ”ו בימי”נ נ”צ בגימטריא חת”ך .ואין זה אלא ללמד שהשמחה בימי
ברזא דאח"ד
מדוע קל יותר להוציא ממון רב על אתרוג משאר מצוות
כאילו בו ביום נתן לו ה’ יתברך העשירות באופן תמידי בלי שום התיישנות ,ואילו ּוׁש ַמ ְר ֶּתם לַ ֲעׂשֹות ֵאת ּכָ ל ַה ֻח ִּקים וְ ֶאת ְ
ואין הטובה מתיישנת אצלו כלל ,ועל זה דברים גשמיים לרבות כל תענוגי העולם ַה ִּמ ְׁש ָּפ ִטים ֲא ֶׁשר ָאנֹכִ י נ ֵֹתן לִ ְפנֵ יכֶ ם ַהּיֹום
אמר דוד המלך ע”ה (תהלים ב ז) ‘ה’ אמר אלי הזה דרכם להתיישן אצל האדם ,ומדרך (דברים יא ,לב) .ידוע מה שדרשו חז”ל בספרי
בני אתה אני היום ילדתיך’ ,שבכל יום העולם למאוס בכל דבר שהוא תמידי (פי’ נח) על פסוק זה ,שיהיו חביבים עליך
יחשוב האדם כאילו נולד באותו יום והוא בעניני העולם הזה ,וכן איש אורח יש היום כאילו היום קיבלתם אותם מהר סיני,
בריה חדשה ,ובכך יכיר תמיד מחדש את לו חן וכבוד אצל בעל הבית יותר מבני ויהיו רגילים בפיכם כאילו היום שמעתם
כל הטובות שעשה השם יתברך עמו. ביתו המורגלים אצלו ,וכן טבע האדם אותם .והרי על אותו הקול שהיה במעמד
להשתוקק לשמוע חדשות בכל יום ותגעל הר סיני נאמר (לעיל ה יט) ‘קול גדול ולא יסף’
התורה מתחדשת בכל עת נפשו לעסוק בענין ישן נושן שכבר שנה ותירגם אונקלוס ‘ולא פסיק’ ,שהקול
והתורה הקדושה עצמה יש בה סגולת פעמים רבות ,וכל דבר חומרי הוא טבוע ההוא קיים עד היום הזה ,וזהו הבת קול
התחדשות למצוא בה תמיד טעמים תחת שלטון הזמן ,בעוד שכל דבר רוחני שיוצאת בכל יום ומכרזת שובו בנים
חדשים ,שהרי התורה הקדושה הוא ענין הוא למעלה מן השמש ולמעלה מן הזמן. שובבים ,וגם הבת קול שיוצאת מהר חורב
בלתי מוגבל כמו שכתוב (איוב יא ט) ‘ארוכה בכל יום ויום ואומרת אוי להם לבריות
מארץ מידה’ ,ובמאמר אחד יכול האדם קל בעיני ההמון להוציא ממון מעלבונה של תורה (אבות פ”ו מ”ב) ,ובכח זה
להתעסק כל ימי חייו אף אם יחיה אלף הרבה בכל שנה ושנה על אתרוג יכול האדם המזכך לבו ומוחו לשמוע
שנים ,ועדיין ימצא בו תעלומות חכמה הרבה יותר מהרגילות תמיד את קול ה’ ותורתו אף כשהוא עוסק
לאין קץ ,ועל זה אמר דוד המלך ע”ה ובאמת גם בעניני עבודת ה’ צריך בעניני עולם הזה.
(תהלים קיט צו) ‘לכל תכלה ראיתי קץ’‘ ,תכלה’ זהירות שלא לבוא לידי רגילות ,כמו
לשון תאוה ,שלכל תאוה ותשוקה יש קץ שכתוב (משלי כה יז) ‘הוקר רגלך מבית רעך
‘נותן התורה’ בלשון הוה
וגבול ,אבל ‘רחבה מצותך מאד’ ,הכיסופין פן ישבעך ושנאך’ ,וכמו שרואים לדוגמה בזה יבואר מה שברכות התורה כוללים
והתשוקה לטעמי המצוות הוא בלי סוף בענין הגשמים שהכל מתפללים עליהם הודאה על העבר ועל ההוה כאחד ,ובטור
וגבול ,ואם במצוה אחת הוא כן קל וחומר ומייחלים להם ,אבל כאשר בא הגשם (או”ח סי’ מז) כתב שעיקר הברכה נתקנה על
לכל המצוות כולם. והוא יורד ברציפות הבריות קצות בו מעמד הר סיני ,אשר בחר בנו מכל האומות
ועוד אמר דוד המלך (שם פסוק צז) ‘מה וממתינות לסיומו ,וזהו גם טעם השמחה וקרבנו לפני הר סיני והשמיענו דבריו
אהבתי תורתך’ ,חשקי ואהבתי גדול מאד ביום טוב יותר מבשבת ,כי השבת באה מתוך האש ,ונתן לנו תורתו הקדושה כלי
לתורה ,ואף על פי ש’כל היום היא שיחתי’ בקביעות אחת לשבוע ואילו יום טוב הוא חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום.
עדיין אני אוהב אותה בלי היחלשות ,וזו דבר נדיר שהכל מצפים לו ,וזהו גם שאנו אבל הט”ז (שם ס”ק ה) כתב ,שתיקנו לחתום
הכוונה באמרו (שם פסוק קכט) ‘פלאות עדותיך רואים שחילול יום הכיפורים חמור בעיני ‘נותן התורה’ שיש במשמעותו לשון הוה,
על כן נצרתם נפשי’ ,הואיל ודברי תורה העולם יותר מחילול שבת ,אף שאליבא ולא ‘נתן התורה’ בלשון עבר ,כי הכוונה
חביבים ויקרים עלי לפיכך יחשבו אצלי דהילכתא חילול שבת חמור יותר מחילול היא שהוא יתברך נותן לנו תמיד בכל יום
בכל יום כדברים חדשים שאדם מתפלא יום כיפור ,ולכן גם קל בעיני ההמון להוציא תורתו ,וממציא לנו בה טעמים חדשים.
עליהם ונפשו תכסוף להם ,וכפי שרואים ממון הרבה בכל שנה ושנה על אתרוג הרבה ויש להוסיף ולומר ,שברכות התורה
לענין גירסא דינקותא אשר לא במהרה יותר מהרגילות להוציא בשאר המצוות פותחות בלשון עבר ‘ונתן לנו את תורתו’
תשכח ,כי חדשים הם אצלו בקטנותו התמידיות ,וגם ינעם על האדם תכשיט וכן ‘אשר נתן לנו תורת אמת’ ,ואילו
ויתעורר לשמעם ויעשו רושם במוחו. ומלבוש חדש יותר מאלו שהוא רגיל בהם החתימה היא בלשון הוה ‘נותן התורה’ ,כי
כבר. קולות מתן תורה אין להם הפסק ובכוחנו
דוד המלך שמח במצוות ללא לשומעם גם כיום ,ובברכות התורה אנו
התיישנות המתחדש תמיד שמח בחלקו ממשיכים את הארת מתן תורה גם לימינו
בזה פירש הפנים יפות (שם) מה שאמר וכמו שפירש בפנים יפות (ואתחנן ד”ה כי אנו ,ומחברים את התורה המתחדשת
דוד המלך (תהלים קיט קסב) ‘שש אנכי על תוליד) על הפסוק (לעיל ד כה) ‘כי תוליד בנים בכל יום עם שורשה בתורה שניתנה לנו
אמרתך כמוצא שלל רב’ ,כי המוצא שלל ובני בנים ונושנתם בארץ’ וגו’ ,כי כל במעמד הר סיני.
רב ישמח מאד בשעת מציאתו ואחר כך טובה שהתיישנה אצל האדם לא יכיר בה
כשנתיישן אצלו שוב לא ישמח בו ,ודוד יותר ,וברבות השנים ודורי דורות שישבו עבודת ה’ צריכה התחדשות
היה שמח בתורת ה’ בכל יום מחדש כאילו בארץ ישראל ישכחו כל הגמולות הטובות תמידית
מצא שלל רב ,ונדרש פסוק זה לענין שעשה עמהם ה’ ,ותתיישן בעיניהם אחר זאת יתמלא האדם התלהבות
שמחתו של דוד במצות ברית מילה ,ואף הטובה שהוציאם ממצרים מבית עבדים והתחדשות בכל יום שזו המעלה הראויה
שהמילה ניתנה באדם כבר מקטנותו, והושיבם בארץ זבת חלב ודבש ,ודבר זה בעסק התורה והמצוות ,כי התורה ומצוות
וביותר דוד המלך שנולד כשהוא מהול, יגרום ‘והשחתם וגו’ ועשיתם הרע בעיני ה’ צריכים להיות נעשים תמיד מתוך
מכל מקום היה שש ושמח בכל יום במצוה ה’’ ,וזהו הפירוש במשנה (אבות פ”ד מ”א) איזהו התחדשות כאילו היום ניתנו לאדם ,וזו
זו כאילו היום נימול. עשיר השמח בחלקו ,שהוא שמח תמיד מעלת כל דבר שברוחניות שהוא מתחדש
מילין יקירין
במה שחסידים ואנשי מעשה היו אומרים בשמחת בית השואבה
לשניהם .וביאר הגאון מוילנא ע”ה ממונו באמרו ‘זוודאי קלילי ואורחא אמרו חז”ל :בשמחת בית השואבה היו
(שנות אליהו לקוטים) כי אכן שני דברים רצה רחיקתא’ ,ופירש רש”י‘ :צידה קלה חסידים ואנשי מעשה אומרים ‘אשרי
התנא להשמיענו‘ :דין’ -שדנין אותו הכינותי לדרך רחוקה שאני יוצא לה’. ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו’ (סוכה נג.).
על שעבר עבירה‘ .וחשבון’ -שבשעה לפיכך כפי שימלא האדם יותר ויותר את וברש”י‘ :שלא עברנו עבירה בילדותינו,
שעשה העבירה יכול היה לעשות מצוה כליו בצידה לדרך ,כך יכול להיות בטוח לבייש את זקנותנו’ .שעוד קודם הגיעם
או ללמוד ,שמחשבים העתים ורגעים בדרכו. לזקנה שבו בתשובה שלימה ולא התביישו
שהיו לריק ומענישין אותו על זה ,מלבד והמקום בו יכול לקחת עמו צידה בזקנותם ,שעתה אף אם ישובו בתשובה
שעונשין אותו על העבירה גופה שעשה. לדרך הארוכה הוא רק בעולם הזה, לא תהיה תשובתם שלימה ומעולה.
ובדברינו ניתן להעמיס עוד בכוונתו, שמתוך קושי והסתר עובד את ה’ וממעמד קודש זה שמשם שואבים
כי מחשבים עם האדם את הזמנים בהם ומתגבר על יצרו ,ואוסף לאמתחתו רוח הקודש ,יצאה הקריאה לכל אחד
יכול היה לעסוק בתורה ומצוות וחטא אוצרות מצוות ומעשים טובים .ובכך ואחד שיתעורר לשוב בעודו בכוחותיו,
בהם ,ואם חזר בו אך בזקנותו הרי מכין ומזכך נשמתו לשוב אל בית אביה דאיתא שם ‘אלו ואלו אומרים אשרי מי
שיחשבו את הימים שבהם יכול היה להנות מזיו יקרו ושכינתו .אם כן מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו’,
לשוב קודם בוא ימי הזקנה ,ובאטימות פתי להעביר רגע מימיו בלא שישוב אל ופירש המהרש”א (ח”א שם) :דשתי כיתות
לבו בחר להמירם בהבלים וחטאים, בוראו ויעבדנו בלב שלם ,ובודאי שלא הזקנים שזכר ,הם אומרים על אלו
ומשכך הפסיד זמן יקר ועצום .והוא ימתין לימי הזקנה ויאבד זמן יקר ונחוץ. שעדיין ילדים ולא חטאו עדיין ,אשרי
הדבר שבא התנא הקדוש לעוררנו, להן ,ומי שחטא ועדיין בילדותו -ישוב
‘הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא שתי סיבות לדחיית טענות יצרו אז וימחול לו ,כי התשובה בילדותו
לידי עבירה וכו’ ודע לפני מי אתה עתיד הרע מעולה ביותר כמו שאיתא ‘אשרי האיש’
לתת דין וחשבון’ ,שכאשר ישיב אל לבו אשר על כן ,אף אם יבוא היצר הרע וכו’ כשהוא עדיין איש.
בהסתכלות ובהתבוננות שיבוא יום לפתותך ולגנוב את לבבך ,באמרו‘ :הלא וזהו שדרשו בזוהר הקדוש מפני
ויצטרך לתת חשבון על הימים שאיבד, החיים לפניך שמח בני מאשר תמצא, שיבה תקום והדרת פני זקן ,שהתורה
יבין עד כמה ראוי לו לשוב בהקדם כדי ובבוא ימי הזקנה או אז שוב בתשובה מזהירה את האדם מפני שיבה קודם
שיוכל למלאות ימיו בתורה ומצוות. שלימה ותן כל כוחותיך לעבודת ה’’. שיבואו ימי השיבה שלך ,תקום שוב
צל הסוכה רומז לשמות הקדושים ראשית ,הקהה את שיניו בדברי חז”ל בתשובה שלימה ותהיה קומתך שלימה,
‘אשרי איש’ -שעושה תשובה בעודו והדרת פני זקן כי זהו ההידור של ימי
הוי”ה ואדנ”י איש ,כי כששב בזמן שכבר כוחות גופו הזקנה שלך .כי לאחר מכן כשכבר אין
בספר סידורו של שבת (ח”א שורש ז ענף א)
אינם כבעבר ,הלא אינה תשובה מעולה. כוחותיך במותניך לעשות עבירות ואז
מבאר את ענין הכוונה הראויה בקיום ובכלל ,גם אם אנצל כל ימי בשלימות, תשוב בתשובה לא תהיה זאת תשובה
המצוות ,שכל מצוה כוללת בתוכה עדיין לא אבוא כי אם לטיפה מן הים שלימה וטובה.
כוח להגביר את הרוחניות מחד גיסא לשנים בהם תתענג נשמתי בגן עדן
ולהחליש את הסטרא אחרא מאידך ככל שמקדים תשובתו יכול
בזכות המצוות שאצליח לצבור .עזוב
גיסא ,ועל דרך דאיתא (מכות כד ).אנכי ולא
את נפשי והניחה לי לדאוג ולצבור
להרבות אוצרו בתורה ומצוות
יהיה לך מפי הגבורה שמענו ,וטעם ובאמת ,אם נתבונן בדבר נראה ,כי גם
אוצרות בטרם יבוא זמן שלא יועילו‘ ,כי
הדבר כי כל שאר המצוות באים בעבור לולא הסיבה שהתשובה בימי הזקנה
אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול
אנכי ולא יהיה ,לסייע בידנו לקבל עול פחותה במעלתה מימי עלומיו ,היה
מלכות שמים ולהצילנו מן החיצונים. אשר אתה הולך שמה’ (קהלת ט י).
מתחייב הדבר מצד ההגיון שבו ,שככל
כמו מצות סוכה שצל הסוכה רומז ‘דין’ על מעשה העבירה ‘חשבון’ על שיקדים לשוב בתשובה יוכל למלאות
לשמות הקדושים הוי”ה ואדנ”י שעולים הזמן שיכול היה לסגל מצוות עוד ימים בתורה ועבודה .ואם תאמר
בגימטריה ‘סוכה’ ,ובישיבת סוכה זוכים מעתה נבוא לבאר מה שאמרו חז”ל מהי הנחיצות ,הלא יבוא יום ואקיים את
לישב בצל השמות הקדושים ,אבל בפרקי אבות (פ”ג מ”א) ‘ודע לפני מי אתה התורה והמצוות בהידור .אין הדבר נכון
עוד רמז יש בשבתנו בהיקף דפנות עתיד ליתן דין וחשבון’ .וכבר עמדו כלל וכלל ,שהלא גם אם ינצל אדם כל
הסוכה להישמר משרי האומות שלא המפרשים לבאר מהו הדין ומהו החשבון ימיו בשלימות ,עדיין אין זה כי אם טיפה
יוכלו להרע לנו .וכעין זה גם מצות שאמר התנא ,לכאורה משמעות אחת מן הים לשנים בהם תתענג נשמתו
ארבעה מינים ,שהלולב ומיניו רומזים בגן עדן בזכות אותם המצוות ,שכן
לד’ אותיות שם הוי”ה ,ומאידך בכוח כמה הם ימי חלדו של האדם ,לעומת
מצות סוכה זוכים להבריח רוחות רעות שנותיו בעולם הבא .כדברי מר עוקבא
וטללים רעים כדאיתא בגמרא (סוכה לז.): יצא לאור ע"י מכון אור לישרים (כתובות סז ):שקודם פטירתו ביזבז מחצית
© כל הזכויות שמורות
אין להעתיק או לצטט ללא אישור
מפורש בכתב ממכון אור לישרים
