gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני · HAVINEINI — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: הבינני · HAVINEINI

שבוע: סוכות (2026-09-21)

הבינני · HAVINEINI — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫א‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫חג הסוכות‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שנה ט'‬ ‫חוברת ב'‬ ‫גליון ‪435‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון‬ ‫ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון‬ ‫הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪,‬‬ ‫או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫קו עדכונים לשיעורים‪ ,‬פארברענג‬ ‫ליל שישי‪ ,‬ומעמדים מיוחדים בא''י‪.‬‬ ‫‪073-347-8404‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫א"י‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪0333.070.6585‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫עימוד‬ ‫נחמן אייזנבאך‬ ‫‪)+972( 053-3153-305‬‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫העניניםבמדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא (בא״י)‬ ‫מפתח‬ ‫חג הסוכות‬ ‫מפתח הענינים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חלק א' ‪ -‬סוכותמדור אמונה ובטחון‬ ‫יום חמישי שבוע שחל בו סוכות י"ג תשרי תשפ"ד‬ ‫הי ‪".‬ו ‪ . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫ומשפחתו‬ ‫השנה‬ ‫פיגא לכל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫המשפיע‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫באופן‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫דמהימנותא‬ ‫כניסה לצילא‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרגשה שנכנסים לקדושה | עולמך‬ ‫למען ידעו דורותיכם | בחינת הרגשה ממש |‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור‬ ‫דמהימנותא | עליית מדרגה מחג הפסח | חלון עם‬ ‫תראה בחייך | ישראל יתבי ברזא‬ ‫וילון לשום מה? | שהם משתחווים להבל ולריק | אתה בחרתנו מכל העמים | חוקי‬ ‫לנסיונות השנה | שים לב אל‬ ‫כהכנה ז"ל‬ ‫הסוכה"ח פסח‬ ‫נסיונות"נ הרה‬ ‫הממשלה אינם חלים עליו |נלמד לע‬ ‫הנשמה | בוא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ? | מעשה באדם שחסך מכאובים | אתה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הכינות מאור ושמש | עולם שיש בו כללים אחרים | הורם והוכנס לצילא דמהימנותא‬ ‫| אני שייך לליגה אחרת | היכי דמי אהבת ה' | אין לי מה לחפש בחוץ | עצה טובה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫יסורים‬ ‫להיותהבעל‬ ‫אין– כ"ג‬ ‫צורך אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"לבעינינו |‬ ‫במדבר‬ ‫ראינו שינה‬ ‫פרשתלא‬ ‫שלישי החג |‬ ‫יו‪‬בעבודת‬ ‫להתעסק‬ ‫חול המועד סוכות י"ז תשרי תשפ"ו‬ ‫הכנסת הדעת לדרגה שהאדם נמצא בה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫לתת לנלמד לחלחל פנימה | לקח טוב נתתי לכם | ממושגים נשגבים לעולם המעשה‬ ‫יורדת יודע‬ ‫והתפעלות |– א‪‬‬ ‫התורההאד‪‬‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫| אלע שונאים זאלן גיין אין די ערד | כליםהבטחו‪‬‬ ‫להתרגשות‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ארבעהלדעת‬ ‫כנגד נחו‪‬‬ ‫אבל| יותר‬ ‫בעמיבו‪.‬הארץ‬ ‫שתי מדות‬ ‫להשתמש‬ ‫למקום נמוך | הצורך לדבר נובע מדעת | אי‪‬‬ ‫נענועים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫התורה |‬ ‫מקרבים את‬ ‫כראוי מול‬ ‫אי‪ ‬כךלבטוח‬ ‫בנים דיברה תורה | כוונות האריז"ל לילדים |‬ ‫בסוגייתבו מים | שמירת סוד כסימן לשמירת הברית‬‫הפע‪ ‬ריק ואין‬ ‫נעסוק | הבור‬ ‫שבועות‬ ‫עם יצרים‬ ‫לכבוד‬ ‫למתמודדים‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫תהלים |הרי חג‬ ‫חייבים למצוא דרכי חיבור | וימינו תחבקני בסוכת‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫אמירת‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫המפטפט אחרי‬ ‫|‬ ‫הרעצרי‪‬‬‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫בדידות | זקוק לחיבוק יותר מכולם | היצר‬‫מהרגשתא‪ ,‬על‬ ‫לרוחניות‬‫יוצאים‬ ‫החולים |יו‪‬כךהדי‪‬‬ ‫בית‬ ‫השבועות הוא‬ ‫יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫סלולה‬ ‫מכה בסנוורים | תמיד יש מה שלבו יחפץ |להצליח‬ ‫תיישרנו באורח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ורצו‪‬ועד סוכות ט"ז תשרי תשפ"ג‬ ‫רחמי‪‬דחול המ‬ ‫לעורר‬ ‫של י ש י א'‬ ‫שניתנו לנו כדי יום‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה‬ ‫של ‪ . .‬לב‬ ‫בצרכינו ‪. . .‬‬ ‫הידיעה לנו‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬ ‫אכ‪‬את‬ ‫לטובה‪.‬בנו‬ ‫היו"טדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫ומכירהרוחנית‬ ‫שהקב"ה יודע‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫שמשריש‬ ‫נפלאי‪ |‬יו"ט סוכות גדול מפרשת המן | המצבים‬ ‫שלא ביקשו‬‫ברוחניות‪,‬מה כלי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫ידעו שקיבלו‬ ‫כלי‪‬למען‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫והפוךמהבה דכולה בה | תפילה מתוך קבלת המצב |‬ ‫ללמוד‬ ‫הפוך בה‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫ישראל |‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מגדלים את‬ ‫מביןעליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫שמחתו של יהודי משותק | מה המלאך‬ ‫מתפילה |‬ ‫להשתמש‬ ‫גבוהה אי‪‬‬‫תהילהאותנו‬ ‫מלמדת‬‫מדרגת‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬אחרי כשלון‬ ‫לקבל |יותר‬ ‫תפילת מנחה‬ ‫בעבודת הישראלי? | גדלותה של מסירת כדי‬ ‫האהבות לה'‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫צורב | תפקיד מיוחד לאחר הכשלונות | זמן שמחתנו בהשפעה לכל השנה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫לשער מינים‬ ‫הלבבותב' ‪ -‬ד‬ ‫חלק‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שצרי‪‬פ"ג לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬‫השאלהתשרי תש‬ ‫וכמהועד סוכות ט"ז‬ ‫כמהחול המ‬ ‫פי א' ד‬ ‫נחו‪‬ישי‬ ‫הבטחו‪‬ום של‬ ‫י‬ ‫של עבודת ה'‬ ‫כשהאד‪ . ‬מב‬ ‫רוצה‬ ‫להיות ‪. . . . . . .‬‬ ‫הבימה ‪. .‬‬ ‫צרי‪‬סביב‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫וההקפות‬ ‫לענייני‪‬מינים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בלקיחת הד'‬‫הנצחון בנוגע‬ ‫אות‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫הדמיון של הצלחה בעולם הזה | סדר עבודת הימים מבפנים לבחוץ | להראות מה‬ ‫מרכז חיינו | כוח השמחה למשוך ישועות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ד‬ ‫חג הסוכות‬ ‫חלק ג' ‪ -‬שמחת בית השואבה‬ ‫יום רביעי ד' דחול המועד סוכות י"ט תשרי תשפ"ד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ושאבתם מים בששון ‪ -‬שמחת ההשתוקקות לקרבת אלוקים ‪ . . . . . . . .‬נא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שמחת המים התחתונים | מה לו לאדם ולשמחת המים? | מילוי הרצון כמפתח‬ ‫לשמחה | עבדו את ה' בשמחה | אין שמחה בלי רצון ותשוקה | השמחה תלויה‬ ‫לפני"וה' אלוקיך | שמחה‬ ‫פיגא | ושמחת‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזרהתשוקה‬ ‫השמחה כמדת‬ ‫בהכרת הסיפור | מדת‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הר"ראליעזר בן‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון לב טהור ברא לי בניגון של‬ ‫שמחה |‬ ‫מעוררת‬ ‫אמונה‬ ‫ההשתוקקות מדור‬ ‫פטרון‬ ‫והודאה על העתיד |‬ ‫ריקוד | שמחה של כיסופין פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫חלק ד' ‪ -‬זמן שמחתינו‬ ‫ז"לה ‪ -‬חלק א'‬ ‫פסח‬ ‫ת ש פ"‬ ‫"חבורג‬‫הרה‬ ‫מס‬ ‫לע ו"נויליא‬ ‫נלמדאבה‪,‬‬ ‫שמחת בית השו‬ ‫ראטה‪ . . . . . . . . . . . .‬ס‬ ‫הי"ו‪. . . .‬‬ ‫ליפא‪. . .‬‬ ‫יו"ט ‪. . .‬‬ ‫חנני' ‪. . .‬‬ ‫הר‪".‬ר‪. . . .‬‬ ‫ביבדלחט"א ‪. .‬‬ ‫קנין האיכות בשמחת החג ‪.‬‬ ‫שמחת בית השואבה‪ ,‬וויליאמסבורג תשפ–"ה ‪ -‬חלק‬ ‫איירב' ה'תשפ"ב‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג‬ ‫התמונה הכוללת של כלל ישראל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬סג‬ ‫שמחת בית השואבה‪ ,‬וויליאמסבורג תשפ"ה ‪ -‬חלק ג'‬ ‫עבודת הריקודים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬סו‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בנוגע רבה‬ ‫הושענא‬ ‫נחיצותה' ‪-‬‬ ‫חלק‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬רבה תשפ"ו‬ ‫יום ראשון ערב הושענא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ . . .‬סט‬ ‫מול‪. . . . .‬‬ ‫כראוי‪. . .‬‬ ‫לבטוח ‪. . . .‬‬ ‫חוסר אונים‬ ‫עבודת הושענא רבה להתפלל מתוך אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מעולה למוח וללב | שפע אבל מסוכן | פיטום‬ ‫מכפי‬ ‫שמירה‬ ‫לדברי‪‬תשרי |‬ ‫העבודה של‬ ‫הרי חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫סדרבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מנעולצרי‪‬‬ ‫בתוך שהרי‬ ‫חותם |האד‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬‫לכ‪‬חותם‬ ‫הושענא רבה הואהסיבה‬ ‫חותם |‬ ‫התפילה |‬ ‫אחרי‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫הקטורתהוא‬ ‫השבועות‬ ‫לגויצרי‪‬‬ ‫יותר מובנת‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניותשאינה‬ ‫יהושיע | שפה‬ ‫שמסנן את הנכנסים | הקוד היהודי ‪ -‬דלותי ולי‬ ‫להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫|‬ ‫תפילה‬ ‫ורק‬ ‫אך‬ ‫לי‬ ‫יש‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫|‬ ‫חסרון‬ ‫הרגשת‬ ‫מצריך‬ ‫| אמרתי תהלים ונושעתי | חיבור‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לנוכלכדי‬ ‫שניתנו‬ ‫המעט בה'‪.‬‬ ‫אתםלבטוח‬ ‫ברוחניותכיבלי‬ ‫לבקש על נס |‬ ‫הצלחה‬ ‫כלליכול‬ ‫השערים | רק יהודי‬ ‫נפתחים‬ ‫הקיצין‬ ‫כשכלו‬ ‫וכלימה | שתי אמיתיות משולבות | מלכא דלית‬ ‫בושהנת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫אכ‪‬מלא‬ ‫ככלי‬‫לטובה‪.‬‬ ‫העמים |‬‫מכלדיננו‬‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאי‪‬דוד המלך | בדור שכולו חייב | הסתירה של‬ ‫אנו כלי‪‬‬ ‫יכולים להיות‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫מגרמיה כלום |‬ ‫כלי‪‬ליה‬ ‫צינור בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬הוא‬ ‫ידיעתו הפה‬ ‫ביד הלשון |‬ ‫והמוות על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה החיים‬ ‫המשפיע |‬ ‫ועלינו הואללמוד‬ ‫תמיד‪ |,‬המקבל‬‫שמועילי‪‬המלכות‬ ‫מדת‬ ‫לדבר?עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות אני‬ ‫על אני ומה‬ ‫כ‪ | ‬מי‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫בעצמו‬ ‫להשתמשעדות שקר‬ ‫אי‪‬הרע | מעיד‬ ‫אותנולשון‬ ‫תיקון עוון‬ ‫בלבד |‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫| שלימות של הושענא רבה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫רבינו בעל חובת‬ ‫עצרת‬ ‫שמיני‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר ו' ‪-‬‬ ‫למדנו‬ ‫חלק‬ ‫יום חמישי ה' דחוה"מ סוכות תשפ"ד מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪ :.‬פב‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה ‪. . .‬‬ ‫לדו‪. . . ‬‬ ‫שצרי‪. . . . ‬‬ ‫השאלה‪. . . . . .‬‬ ‫וכמה ‪. . . . . . . .‬‬ ‫כמה הבא‬ ‫לעולם‬ ‫נכנסים‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עצרת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בשמיני‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫המלך |רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותדשלמה‬ ‫אושפיזא‬ ‫לדביקות בה' |‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עצות צרי‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬כולן‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע החג הזה |‬ ‫חגים סביב‬ ‫כולםנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫עולמך תראה בחייך | התכלית היא קרבת אלוקים | מנוחה ממלחמת היצר | פגישה‬ ‫עם הקב"ה | וירא מנוחה כי טוב | טרחת הדרך אל החלוקה החינמית | במיטה לא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫העניניםבמדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא (בא״י)‬ ‫מפתח‬ ‫חג הסוכות‬ ‫מרגישים כלום | חייבים להיכנס לבית הכנסת | הריקודים מבטלים את הקליפות |‬ ‫הדרך להפטר מטרדן | כך יוצאים מקהילת הס"א | לא מניחים ספר תורה ויוצאים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫חלק ז' ‪ -‬שמחת תורה‬ ‫יום ראשון ה' דחול המועד סוכות תשפ"ו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לשמוח ב'שמחת תורה' מבלי להביט בחסרונות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . .‬פט‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫מה שאפשר לפעול ביום הזה הוא מחמת רוב הקירבה | האור עצמו בלי כלים |‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הקושי שאין מבנה מסודר ליום הזה | לחזק את קשר האהבה | גילוי בחינת 'עוז‬ ‫וחדוה במקומו' | אהבה מקלקלת את השורה | המנהגים הם כדי להביא לתכלית‬ ‫שיש לנו‬ ‫הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הטוב לע"נ‬ ‫ולא להיפך | תשוקה מתוך נלמד‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫חלק ח' ‪ -‬אסרו חג‬ ‫כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫סעודה שלישית פרשת בראשית תשפ"ה‬ ‫לקשור ולהמשיך ימי חודש תשרי לשאר ימות השנה ‪ . . . . . . . . . . . .‬צח‬ ‫שלושה חלקים באדם ‪ -‬ומפליא לעשות | חודש תשרי בשני חלקים מקבילים | אין‬ ‫החודש תלוי בהרגשים | הכל נשאר חרוט במוח | קשר על גבי קשר | עושים עוד‬ ‫חול יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫העדן –| א‪‬‬ ‫קדושת‬ ‫שבגןתמיד‬ ‫והגרביים‬ ‫מועיל‬ ‫מפתחות | העמדת כלי בעשייה | הנעלייםהבטחו‪‬‬ ‫רוחניי‪‬מקבלים רק בתשרי | תמיד יש מה לעשות |‬‫ההחלטות‬‫לעניני‪‬‬ ‫בחודשבנוגע‬ ‫טבת | את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫המועד‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הצרכים הרוחניים עומדים בראש הרשימה | מאפלה לאורה הוציאנו | הזמזום של‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬קרנות‬ ‫כראוי מול‬ ‫בעבותים עד‬ ‫לבטוח‬ ‫אסרו חג‬ ‫חודש שבט | הפער בין בני האדם | הפער ביןאי‪‬‬ ‫הימים |‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫המזבח‬ ‫בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ו‬‫"‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ג‬ ‫"‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫בכל‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ו‬‫י‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח קח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי ‪. . . . .‬‬ ‫ברוחניות ‪. . .‬‬ ‫הצלחהתשרי ‪. . .‬‬ ‫כלל חודש‬ ‫על‪-‬ידי קניני‬ ‫ישועות ברוחניות ובגשמיות‬ ‫"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫תלויות הקב‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫דיננו האדם‬ ‫שייצא‬ ‫נשמתשלאדם |האד‪‬‬ ‫ההרגשים הם קניינים של אור | נר ה'‬ ‫הרוחנית‬ ‫כל ההצלחה‬ ‫בכליו |‬ ‫ישועות‬ ‫נפלאי‪ ‬אינה חורצת גורלות | כיון שנפתח השער |‬ ‫כלי‪ | ‬תרופה‬ ‫ברוחניות‪,‬לערעור‬ ‫להצליח‬ ‫בלתי ניתנת‬ ‫כלי‪‬מציאות‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫פתוח והשפע זורם פנימה | זמן לעשיית בדק‬ ‫הפתח מה‬‫ללמוד‬ ‫בידי ועלינו‬ ‫הצדיקים |‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬פיפיות‬ ‫חרב‬ ‫שמיעהעליה‪‬‬ ‫הישנותביןונוסי‪‬‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמשעד הנה עזרונו רחמיך | סתירה‬ ‫הרצון לפועל |‬ ‫אותנואת אי‪‬‬ ‫מלמדתלהוציא‬ ‫בית | זמן‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬חליפי חליפין‬ ‫יותר טבעי |‬‫כשהוא‬ ‫לקבל‬ ‫אלה‪ |.‬הצלחה גוררת הצלחה | כך נראהכדייהודי‬ ‫לראיה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אסורים | אמור לצרותיך כמה גדול ה' | אותו א‪-‬ל בכל המצבים | הישועות באות‬ ‫לעצמי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני‬ ‫חובת התורה והצרות הן ללא גבול | סימן לשמחה‬ ‫בעלאגודל |‬ ‫רבינואחר‬ ‫בהקדמת‬ ‫צועדים עקב‬ ‫למדנו‬ ‫טיפין |‬ ‫כבר‬ ‫טיפין‬ ‫מה אני‬ ‫תשוקתילענייני‪‬‬ ‫א‪-‬לישבנוגע‬ ‫לשער| לך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שברון לב‬ ‫הלבבות‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ‪ -‬חלק א' ‪-‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫סוכות‬ ‫מדור‬ ‫תשריהי"ו‬ ‫תשפ"ד‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫סוכות י"ג‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזרבו‬ ‫בן‬ ‫הר"ר‬ ‫שבוע שחל‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫יום חמישי‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫דמהימנותא‬ ‫כניסה לצילא‬ ‫באופן המשפיע לכל השנה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הבנה שמביאה אותו לידי התפעלות‪ ,‬אזי‬ ‫למען ידעו דורותיכם‬ ‫הוא מרגיש את הדבר‪ .‬הוא מביא לזה ראיה‬ ‫אחזה'תשפ"ב‬ ‫אלו‪-‬ה'‪ .‬היתכן‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫'מבשריאייר ה‬ ‫ידוע מה שהעידו צדיקים על הרה"ק רבי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מהפסוק‬ ‫נפתלי צבי מראפשיץ זיע"א ששורש‬ ‫לפרש 'אחזה' כפשוטו?! הלא אי אפשר‬ ‫נשמתו היא ממצות סוכה‪ .‬בכל יום מימות‬ ‫לראותו‪ .‬אלא הכוונה שהאדם יודע ומרגיש‬ ‫השנה עוסק היה במצוה זו‪ ,‬אם על‪-‬ידי‬ ‫בנפשו ובקרבו‪ .‬אכן כן‪ ,‬מה הפירוש ראיה?‬ ‫בניית הסוכה‪ ...‬עוד קורה‪ ,‬עוד משהו של‬ ‫ראיה היא דרגה של ידיעה‪ ,‬כי כך האדם‬ ‫יודע‬ ‫אלאא‪‬גם האד‪‬‬‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫עשייה בשביל הסוכה‪ ...‬ואם על‪-‬ידי לימוד‬ ‫ראיתי במו‬ ‫אומר‪ :‬לא רק שמעתי‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬הידיעה‬ ‫יותר אל‬ ‫אבלמחובר‬‫בו‪.‬אני‬ ‫להשתמש‬ ‫ראיתי‪,‬‬ ‫מסכת סוכה‪ .‬כך אנו יכולים למצוא יסודות אי‪‬‬ ‫עיני‪ ,‬ואם‬ ‫גדולים על מצות סוכה בספרו זרע קודש‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫האדם דברי‪‬‬ ‫מתפעל כל‪-‬כך‬ ‫למה מול‬ ‫לבטוחהריכראוי‬ ‫אי‪‬‬ ‫יותר חזק‪.‬‬ ‫הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫דשמעתתא‪.‬‬ ‫לכבודמאת מרא‬ ‫וללמוד‬ ‫דברי‪ ‬היא כי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולהתשובה‬ ‫בעיניו?‬ ‫רואה נחו‪‬‬ ‫כשהוא שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫האד‪ ‬עמוק‬ ‫חודרת עמוק‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הידיעה שהרי‬ ‫רואה‪ ,‬פשוטה‪,‬‬ ‫כשהוא לכ‪‬‬ ‫הנה על ליל א' דסוכות אמר כך‪ :‬באפסוק הסיבה‬ ‫בנפשו‪ ,‬והוא מרגיש אותה‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫נאמר‪' :‬למען ידעו דורותיכם כי בסוכות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬הלא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫בזרעמה ג‪‬‬ ‫קודש‪" :‬גם‬ ‫להצליח‬ ‫ממשיך שם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שתרגישו‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעוררפירושה‬ ‫כדי‬ ‫ידיעה זו‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫מצרים'‪" .‬‬ ‫מארץ‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח כמה‬ ‫הנה כי כן‪,‬‬ ‫לזכור"‪.‬בלי‬ ‫יכולים ג"כ‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫בלימוד‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫עמכם‬ ‫נכנסנת‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫אכ‪ ‬אני‬ ‫לטובה‪.‬אומר‪:‬‬ ‫דיננוהקב"ה‬ ‫שייצא‬ ‫הקדושה"‪.‬‬ ‫ליציאת מצרים?‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחהאומרת זכר‬ ‫הרוחנית של‬ ‫פעמים התורה‬‫כל‬ ‫התורה מצוה להזכירו כל יום בק"ש‪ ,‬וכן‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬הקדושה‪.‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫למשש את‬ ‫להצליחשתוכל‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בסוכה‪ ,‬כדי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫תזכרו"‪.‬‬ ‫למימר למען‬ ‫בליל פסח‪ ,‬אז צריך לא רק להזכיר‪ ,‬אלא‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫תמיד‪,‬ליהועלינו‬ ‫שמועילי‪ ‬כן‪ ,‬הוה‬ ‫"דאם לא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫גם לספר סיפור יציאת מצרים באופן של‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בחינת הרגשה ממש‬ ‫בהירות‪.‬בדרגה של דיבור‪,‬‬ ‫יותראך כל זה‬ ‫שאלהלקבל‬ ‫ותשובה‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אבל כשמגיעים למצות סוכה‪ ,‬הקב"ה אומר‪:‬‬ ‫לפלא לציין שכך כתב בעל התניא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫ממך משהו אחר‪ .‬אני‬ ‫כאן אני רוצה לבקש‬ ‫מה אני‬ ‫בעלאין ר"ל‬ ‫רבינודעת‬ ‫בהקדמת‬ ‫משפטים‪" :‬‬ ‫למדנו‬ ‫פרשת‬ ‫ב כבר‬ ‫תורה אור‬ ‫מקווה שכבר התקדמת קצת מאז פסח‪ ,‬אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הרגשה ממש"‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בחינת‬ ‫לשעראלא‬ ‫הלבבותבלבד‪,‬‬ ‫ידיעה‬ ‫היא‪:‬בראש‬ ‫אי‪‬‬ ‫עוונותיך‬ ‫כיפרת על‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שכברשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫מקווה‬ ‫כמה חיבור‬ ‫וכמה‬ ‫שדעת היא‬ ‫ידועיםנחו‪ ‬פי‬ ‫שהדברים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫והאמת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬והיכנס‬ ‫רוצה‬ ‫להיותצא מביתך‬ ‫כיפור‪ ,‬כעת‬ ‫השנה ויום‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אשתו'‪ .‬וממשיך‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע חוה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬ידע את‬ ‫'והאדם‬ ‫כמו‬ ‫משהוא‬ ‫לסוכה‪ ,‬ועכשיו אני רוצה שתרגיש יציאת‬ ‫שם‪" :‬כשההשכלה ניכרת ונקבע בנפשו"‪.‬‬ ‫מצרים ‪ -‬לא רק תזכור‪.‬‬ ‫כשיש לו לאדם הבנה כל‪-‬כך עמוקה בדבר‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ח‬ ‫חג הסוכות‬ ‫הגשמי‪ ,‬מהלך המזלות‪ ,‬מהלך הטבע‪,‬‬ ‫הרגשה שנכנסים לקדושה‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונהלהרגיש‬ ‫מדור "רק שצריך‬ ‫והעמידו בעולם אחר‪ ,‬עולם שיש לו כללים‬ ‫הוא ממשיך עוד‪:‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫ומהלכים אחרים‪.‬‬ ‫מדור‬ ‫לקדושה‪ ,‬כמו‬ ‫בכניסה לסוכה שנכנס‬ ‫ביציאת מצרים שפתאום נכנסו לקדושה אף‬ ‫ובכן‪ ,‬כל עוד האדם יושב בעולמו הישן‬ ‫הר"ר שהאדם‬ ‫לזכותאע"פ‬ ‫שהיו מקודם בטומאה"‪.‬‬ ‫רוחניות"ו ואומר פרפראות‪ ,‬עדיין‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ומדבר על‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫אומר מה אני ומה חיי‪ ,‬הרי אני מכיר את‬ ‫ובטחון יציאת מצרים‪ .‬הוא שמע אולי‬‫אמונה הרגיש‬ ‫פטרון מדור לא‬ ‫מצבי שאינני מזוכך לגמרי‪ ,‬אבל גם במצרים‬ ‫ובטחו‪‬מצרים‪ ...‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬מישהו פעם‬ ‫אמונה יציאת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור על‬ ‫הקב"ה לקח את בני ישראל הגם שהיו‬ ‫אמר לי‪ .‬כן‪ ,‬אני חושב שפעם שמעתי את‬ ‫שקועים במ"ט שערי טומאה‪ ,‬הוציאם משם‬ ‫העניין‪ ...‬אבל במצות סוכה רוצה הקב"ה‬ ‫הקדושה‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫בבת אחת והכניסם תיכף ומיד אל‬ ‫שהאדם ירגיש שהקב"ה החליף לו לגמרי‬ ‫ראטה‬ ‫ואם כן אף אתה יכול להכנס אל הקדושה‪.‬‬ ‫הוא נמצא‪ .‬אינך באותו‬ ‫הי"ושבו‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫המקום‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' את‬ ‫רוצה הקב"ה מן האדם שכאשר האדם‬ ‫עולם שהיית בו‪.‬‬ ‫נכנס אל הסוכה‪ ,‬ירגיש שהוא נכנס אל‬ ‫הקדושה‪ .‬יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫אך מה? כדי להגיע אל העולם הרוחני‬ ‫אשר יש לו כללים אחרים והרגשות אחרות‬ ‫בהמשך הוא אומר שזהו ענין מצות‬ ‫וכללים אחרים של תענוג‪ ,‬אין צורך ללכת‬ ‫עשה שהזמן גרמא‪ ,‬הוא לא ענין טכני‬ ‫כברת דרך של מספר מסוים של‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא הביאור הוא כי כשמגיע זמן זה‬ ‫האד‪‬שצריך‬ ‫יודע‬ ‫תמידהיו– א‪‬‬ ‫אומרים‬ ‫מועילכאילו‬ ‫קילו‪-‬מטרים‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הקב"ה שולח אור מרחמנותו ית"ש‪,‬‬ ‫לצאת עם חללית מחוץ לאטמוספרה ושם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מבחינה של 'וחנותי את אשר אחון'‪ ,‬בחינת‬ ‫נמצא את העולם הרוחני‪ .‬לא כן הדבר‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שם 'א‪-‬היה'‪ .‬כלומר‪ ,‬זה מגיע ללא‬ ‫לצאת מן‬ ‫מולהדרך‬ ‫מגלהכראוי‬ ‫לאדם ש‬ ‫הקב"הלבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אתערותא דלתתא‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל על‬ ‫התורה‪ ,‬קיום‬ ‫מול היא‬ ‫לעוה"ב‬‫נחו‪‬‬ ‫העוה"זשהוא‬ ‫ולהיכנס‬ ‫מכפי‬ ‫הריכדאי‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שאינו‬ ‫לדברי‪ -‬אע"פ‬ ‫אשר אחון'‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫'וחנותי את‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬של‬‫שהריהאופנים‬‫פשוטה‪ ,‬כל‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫ולימודה‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫על‬ ‫שלחתי‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫שביציאת מצרים‬ ‫הואכמו‬ ‫השבועות‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫משהואאפשרי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר באמת‬ ‫ברוחניות‪ .‬וזה‬ ‫התקשרות להקב"ה‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל דלעילא‪ ,‬כך‬ ‫אתערותא‬‫להשתמש‬ ‫במהלך של‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬קדושה‬ ‫העוה"ז‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬‫בתוך‬ ‫עוה"ב ג‪‬‬ ‫להצליח יהיה לו‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫שהאדם‬ ‫אני שולח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר הזה‪,‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫כשמגיע הזמן‬ ‫שניתנושנהלנו כדי‬ ‫בכל‬ ‫בבחינת עולמך תראה בחייך‪ .‬אך כדי לזכות‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫לפעול‬ ‫לכך‪ ,‬אמר הקב"ה‪ :‬דבר ראשון אתה צריך‬ ‫לנו‬ ‫צריךנת‪‬‬ ‫הקב"ה‬‫אכ‪‬אתה‬ ‫ועכשיו‬ ‫לטובה‪.‬‬‫דיננוהזה‪,‬‬ ‫שייצאהאור‬ ‫את‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫מצדך שתוכל להרגיש אותה קדושה‪.‬‬ ‫לקיים מצוה זו ‪ -‬צא מביתך והיכנס לצילא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫עוסק לבטוח‬ ‫במצוה זו‪,‬‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫על וכשאתה‬ ‫מיוסדת‬ ‫דמהימנותא‪,‬‬ ‫ללמוד מה‬ ‫בחייך‬‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬תראה‬ ‫שמועילי‪ ‬עולמך‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬לשנות‬ ‫הישנות דשמיא‬ ‫לזכותעללסייעתא‬‫א‪ ‬כ‪‬‬‫נחזור יכול‬ ‫אתה‬ ‫אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בס"ד‪.‬‬‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫הדברים‬ ‫התורה‬ ‫נרחיב את‬ ‫בהירות‪ .‬ואת הדברים‬‫מהלכייותרמחשבתך‬ ‫כדי לקבל‬‫את‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫המביאים לך תענוג‪ ,‬ולהתרחק מן הרע עד‬ ‫היסוד הראשון הוא זה שהקב"ה רוצה‬ ‫ולםלעצמי‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫וכשאני‬ ‫תיכנסליאל הע‬ ‫אניאזלי מי‬ ‫כדיא‪ ‬אי‪‬‬ ‫שנאתו‪ ,‬ו‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל תהיה‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫שהיא לא‬ ‫למדנו הקדושה‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫שנרגיש את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫אותה‪ .‬אבל יש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שנרגיש‬ ‫לשער אלא‬ ‫הלבבותבעלמא‪,‬‬ ‫ידיעה‬ ‫ישראל יתבי ברזא דמהימנותא‬ ‫כמה והוא‬ ‫בראשון‪,‬‬ ‫שתלוי‬ ‫עבודת ה'נוסף‬ ‫כאן יסוד‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬שישהה‬ ‫רוצה‬ ‫הוא שאחרי‬ ‫הקב"ה‬ ‫להיות‬ ‫רצונו של‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כאשר הקב"ה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לקלוט ש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫צריך בנוגע‬ ‫שהאדם נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫האדם שבעה ימים בצילא דמהימנותא‪,‬‬ ‫הוציאו ממצרים‪ ,‬הוא הוציאו מעולם אחד‬ ‫יישאר שם גם הלאה‪ .‬הרי כך איתא בזוה"ק‬ ‫והכניסו לעולם אחר‪ .‬הוא הוציאו מהמהלך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫היותר גבוהה בו דורשים מן האדם שיקיים‬ ‫)פרשת אמור( שכאשר האדם נכנס אל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫'למען ידעו דורותיכם'‪.‬‬ ‫הסוכה‪ ,‬הוא נכנס לצל האמונה‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האמת היא‪ ,‬אנו רואים שבעת יציאת‬ ‫הוא מזכיר לעצמו שהאמונה בה' היא זו‬ ‫שחוסה עליו‪ ,‬היא זו שנותנת לו את הטוב‬ ‫מצרים גם היה כך‪ .‬בשלב הראשון הופיע‬ ‫ומצילתו מן הרע‪ ,‬וכך אינו ירא מן‬ ‫פתאומי"ו כאשר לילה כיום יאיר‪,‬‬ ‫אור‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫עליהם‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫המקטרגים‪.‬‬ ‫עדיין היו בתחילת הדרך‪ .‬רק מאוחר‬ ‫אבל‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחרי שהיתה להם קריעת ים סוף‬ ‫יותר‪,‬ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬ברזא‬ ‫לשון הזוהר הוא‪" :‬ישראל יתבי‬ ‫והתעלו והזדככו‪ ,‬או אז הגם שהיו במקום‬ ‫דמהימנותא בלא דחילו כלל דהא מקטרגא‬ ‫נחש שרף ועקרב‪ ,‬אשר ה'אור החיים' הק'‬ ‫אתפרש מנייהו" ‪ -‬ישראל יושבים בסוד‬ ‫פרשת מסעי מדבר על גודל הטומאה ורוב‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫המקטרגלע"נ‬ ‫כבר‬ ‫האמונה בלי שום פחד‪ ,‬כי נלמד‬ ‫ראטה שם‪ ,‬הם היו מוקפים‬ ‫שנמצאות‬‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הקליפות‬ ‫ברזא‬‫דאיהוהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬‫נפרד מהם‪" .‬וכל מאן‬ ‫בענני הכבוד כאילו אינם נמצאים במדבר‪.‬‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬יתיב בסוכה כמה דאוקימנא‬ ‫מי שרצה –יכול ללכת במדבר ‪ -‬לבריאות‪.‬‬ ‫בסוכות'‪,‬‬ ‫פרשתישבו‬ ‫בישראל‬ ‫האזרח‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫שלישי‬ ‫דכתיב 'כל יו‪‬‬ ‫הם לא היו במדבר‪ .‬הם היו בצילא‬ ‫מאן דאיהו ברזא דמהימנותא ומזרעא‬ ‫דמהימנותא‪.‬‬ ‫ושרשא דישראל ישבו בסוכות" ‪ -‬וכל מי‬ ‫שהוא בסוד האמונה יושב בסוכה‪ .‬כמו‬ ‫חלון עם וילון לשום מה?‬ ‫שהעמדנו‪ ,‬שכתוב‪ ,‬כל האזרח בישראל ישבו‬ ‫בסכות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מי שהוא בסוד האמונה‪ ,‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫זוהי התוצאה של יציאת מצרים‪ .‬כל‬ ‫העולם יכול לצעוק‪ ,‬להיות עסוק בתאוות‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫ישבו בסכות‬‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫ישראל‬ ‫הבטחו‪‬של‬ ‫נחיצות ושורש‬ ‫ומזרע‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫ובשקרים ובכסף‪ .‬אליו כל זה אינו קשור‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ועוד שם‪" :‬דכל מאן דיתיב תחות צלא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולשלדברי‪‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬הוא‬ ‫כראוי‬ ‫כנפיו‬ ‫לבטוחתחת‬‫הוא נמצא‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוקליההפע‪‬‬ ‫ולבנוי לעלמין‬ ‫שבועות‬ ‫אחסין חירו‬ ‫לכבוד‬ ‫דמהימנותא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מדברדברי‪‬‬ ‫בשפה זו‪ ,‬הוא‬ ‫הוא מול‬‫שהואזו‪,‬נחו‪‬‬ ‫מכפי בדרך‬‫נוסע‬ ‫עלאה"‪ .‬כל מי‬ ‫שמתיישב‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫ברכתאלדברי‪‬‬ ‫ואתברך בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אותו רק‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מעניין האד‪‬‬ ‫משתוקקלכ‪‬לרוחניות‪,‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫תחת צל האמונה‪ ,‬מנחיל חירות לו אולבניו הסיבה‬ ‫האלוקים‪.‬‬ ‫מקרבת‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניותרקיותר‬ ‫להצליח הוא נהנה‬ ‫רבש"ע‪,‬‬ ‫לעולמים‪ ,‬ומתברך בברכה עליונה‪.‬‬ ‫כל שאר הדברים ‪ -‬עורבא פרח‪ .‬לא שייכים‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫אליו‪ .‬הוא מציץ מהחלון בסוכה ורואה‬ ‫הפסח ורצו‪‬‬ ‫מחג רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫מדרגה‬ ‫עליית כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שעדיין ישנם אנשים שחיים בעולם השפל ‪-‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫אחד אף הם‬‫הרוחניתיום של‬ ‫ההצלחה יאיר להם‪.‬‬ ‫נו‪-‬נו‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫נפלא מאוד‪ .‬הוא מביא לעצמו ולבניו כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬מאוד‪ ,‬כי‬ ‫פשוט‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח חירות?‬ ‫חירות‪ .‬למה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫ייכנסו לכאן‪ .‬אולי זו הסיבה שעושים‬‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫מצרים‪ .‬ללמוד‬ ‫הולכים שוב‬ ‫יציאתועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬כאן על‬ ‫מדברים‬ ‫עליה‪‬‬ ‫שנדעונוסי‪‬‬ ‫שיש עולם‬ ‫הישנות‬ ‫הסוכה‪,‬‬ ‫בדפנותעל‬ ‫חלונות א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫במקום לחגוג אותו‬ ‫הפסח‪ ,‬אך‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה את חג‬ ‫לחגוג‬ ‫בהירות‪.‬לנו כלום עם זה‪.‬‬ ‫אנחנו אין‬ ‫אבל‬ ‫חיצוני‪,‬‬ ‫בבית בדרגת סיפור יציאת מצרים‪ ,‬חוגגים כדי לקבל יותר‬ ‫הרבה פעמים מתקינים שם וילונות‪ .‬צריך‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אותו על‪-‬ידי יציאה מן הבית אל הסוכה‪.‬‬ ‫החלונות‪.‬לעצמי‬ ‫העולם‬ ‫אתוכשאני‬ ‫לסגור לי‬ ‫היכולת לי מי‬ ‫שתהיהאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫החירותבעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫אלי‪.‬אני‬ ‫החיצוני לא קשורמה‬ ‫עם כמה‬ ‫למדנוחגגו את‬ ‫כברהפסח‬ ‫בחג‬ ‫הוא קיים‪ ,‬אבל אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהנחת כלי‬ ‫הבטחו‪ ‬עם‬ ‫לשער הסיבה‪,‬‬ ‫הלבבות‬ ‫סממנים‪ ,‬עם‬ ‫נמצא כאן‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמה האדם‬ ‫וכמה‬ ‫פי אבל‬‫וכדומה‪.‬‬ ‫עבודתעלה'השולחן‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫המלכות‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬האדם‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫שהקב"ה רוצה מן‬ ‫העבודה להיות‬ ‫זוהי הבטחו‪‬‬ ‫עולמו הישן‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לגמרי את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬‫עזב אז‬ ‫משהואלאנחו‪‬‬ ‫עדיין‬ ‫והיא מיסודות היהדות‪ .‬הסוכה משרישה‬ ‫להיכנס לעולם של חירות‪ .‬בחג הסוכות הוא‬ ‫זאת באדם‪ ,‬אבל זה צריך להיות מהלך‬ ‫עושה זאת‪ .‬אכן חג הסוכות הוא הדרגה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חג הסוכות‬ ‫על האדם להסתכל על עצמו ולהבין‬ ‫החיים‪ ,‬לזכור שהקב"ה הוציאנו ממצרים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שאם עדיין הוא משתחווה להבל ולריק‪,‬‬ ‫ולא בכדי‪ .‬הקב"ה אומר‪ :‬בשביל מה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אינו יכול לומר עלינו לשבח‪ .‬אבל עליו‬ ‫להבין שאינו אדם כזה‪ ,‬ואע"פ שיש לו‬ ‫הוצאתי אותך ממצרים? בשביל מה נתתי‬ ‫לך את התורה? האם כדי שתהנה מהמתנות‬ ‫לבושים וכיסויים‪ ,‬במהותו אינו כזה‪ .‬הוא‬ ‫ותישאר בהתנהגותך כמו גוי? אתה ממשיך‬ ‫אחר‪ .‬ואנחנו כורעים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא מסוג‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אדם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫התאוותאליעזר‬ ‫בדומה‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫לרדוף אחר הממון ואחר‬ ‫ומשתחווים ומודים לפני מלך מלכי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שאתה‬ ‫פטרון‬ ‫לגוי‪ ,‬ואתה מודה על התורה משום‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫המלכים הקב"ה‪.‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫זוכה לראות את בניך כשתילי זיתים סביב‬ ‫לשולחנך‪ ,‬ואתה מתמוגג מרוב נחת‪ ,‬האם‬ ‫אתה בחרתנו מכל העמים‬ ‫כך הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בשביל‬ ‫לע"נ‬ ‫בשביל כך בראתי אותך? האםנלמד‬ ‫זה מה שהאדם עושה בסוכה‪ .‬ולכן‬ ‫נתתי לך את התורה? נתתי לך את התורה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מצוות סוכה אינה פועלת בלי שמחה‪ .‬כפי‬ ‫כדי שתבין שעליך לצאת מן העולם‬ ‫שעלינו לשבח צריך לומר בשמחה‪ ,‬כך בחג‬ ‫החשוך ולהיכנס לעולם חדש מלא אור‪,‬‬ ‫בשמחה‪ ,‬כי חג‬ ‫להיותה'תשפ"ב‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –צריך‬ ‫)בחו"ל הסוכות‬ ‫במדברמלבד‬‫פרשת אותך‬ ‫שלישי מעניין‬ ‫כאשר שוםיו‪‬דבר לא‬ ‫הסוכות מתחילתו ועד סופו עיקרו שהאדם‬ ‫קרבה והשתוקקות והודאה להקב"ה‬ ‫יקבל יותר עומק באתה בחרתנו מכל‬ ‫והשגה בתורה‪ ,‬מחיקת העוונות הישנים‬ ‫העמים‪ ,‬יותר עומק בשלא עשני גוי‪ .‬עליך‬ ‫כדי לזכות לעוד ועוד הבנה והשגה‪.‬‬ ‫ללמוד את זה‪ ,‬עליך להבין את זה‪ ,‬עליך‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬שיש‬‫א‪ ‬ולראות‬‫להרגיש‬‫תמיד –‬‫מועילעליך‬ ‫הבטחו‪‬לב לזה‪,‬‬ ‫לשים‬ ‫הקב"ה אומר‪ :‬זה מה שעשיתי לך‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בהם‪.‬‬‫יותר‬ ‫להיות‬‫שאפשראבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪ ‬עולמות‬‫שני‬ ‫כשהוצאתי אותך ממצרים‪ ,‬לא רק הפרדתי‬ ‫אותך מהקליפה‪ ,‬אלא הושבתי אותך בסוכה אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫וכפי שאמרו חז"ל )נזיר כג‪ ,‬א( בשנים‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫‪' -‬כי בסוכות הושבתי'‪ .‬למה אתה בורח‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫שצלו את פסחיהם‪ ,‬אחד אכלו לשום מצוה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫מפה?‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫ואחד אכלו לשום אכילה גסה‪ ,‬זה שאכלו‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫)הושע יד‪ ,‬י(‪,‬‬ ‫יותר בם'‬ ‫ברוחניות‬ ‫'צדיקים ילכו‬ ‫מצוה ‪-‬‬‫להצליח‬ ‫לשום‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫משתחווים בכל‬ ‫להבל ולריק‬ ‫שהם להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫'ופושעים‬ ‫‪-‬‬ ‫גסה‬ ‫אכילה‬ ‫לשום‬ ‫שאכלו‬ ‫וזה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫להיות‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלייכולים‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות כן‪,‬‬ ‫)שם(‪ .‬הנה כי‬ ‫יכשלו בם'‬ ‫הצלחה‬ ‫במצות הסוכה‪ ,‬האדם מקיים למעשה כלל‬ ‫שמתגוררים‬ ‫שכנים‬ ‫שני‬ ‫או‬ ‫אחים‬ ‫שני‬ ‫אפילו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫את מה שאומרים בעלינו לשבח‪ .‬שלא עשנו כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫זה לצד זה ואינם חיים כלל באותו עולם‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה‪ .‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הקב"ה רוצה שהאדם יבין שמדובר באמת‬ ‫מה‬ ‫ללמודחלקנו‬ ‫ועלינושלא שם‬ ‫שייכות‪ ,‬אליהם‪.‬‬ ‫שום תמיד‬‫שמועילי‪‬‬ ‫אין לי‬ ‫כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫בשני עולמות‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שהם משתחווים‬ ‫המונם‪ ,‬אי‪‬‬ ‫ככל אותנו‬‫מלמדת‬ ‫התורהוגורלנו‬ ‫כהם‬ ‫להבל ולריק‪ .‬להשתחוות פירושו להתכופף כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫חוקי הממשלה אינם חלים עליו‬ ‫‪ -‬להיכנע‪ .‬בשביל מה הגוי מתכופף? בשביל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בשביל בעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫מראפשיץ ביאר בענין‬ ‫כאמור‪ ,‬הרה"קמה אני‬ ‫ההבל‪ .‬הוא‬ ‫למדנו מן הדרך?‬ ‫מהכבר‬ ‫הוא יוצא‬ ‫'למען ידעו' ‪ -‬למען תזכרו לא נאמר‪ ,‬אלא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעקצת הבל‪.‬‬ ‫לקבל עוד‬‫הבטחו‪‬‬ ‫הלבבותאתלשער‬ ‫הכל כדי‬ ‫עושה‬ ‫צריךבה היא‪:‬‬ ‫להרגיש את‬ ‫אי‪‬‬ ‫האדםלדו‪‬‬ ‫ידעו'‪ ,‬ש‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫'למען‬ ‫מתחנף? למי‬ ‫וכמה‬ ‫הואפי כמה‬ ‫למינחו‪‬‬ ‫מתכופף?‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫למי הוא‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬יציאת‬ ‫רוצה‬ ‫להיותלא לזכור‬ ‫עכשיו זה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬קצת כבוד‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעכסף‪ ,‬עוד‬ ‫עוד קצת‬ ‫משהוא לונחו‪‬‬ ‫שנותן‬ ‫מצרים‪ ,‬אלא להרגיש יציאת מצרים‪ .‬ועל זה‬ ‫עוד קצת תאוה‪ .‬הם משתחווים להבל ולריק‬ ‫ראינו שכמה שהאדם ירגיש משמעות הדבר‬ ‫יומם ולילה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אי‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫ושבט‪ ,‬אשר גם אז הוא צריך לבחור אם‬ ‫שאחרי יציאת מצרים הקב"ה הושיב אותנו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להיכנס לצילא דמהימנותא או למצוא‬ ‫בתוך ענני הכבוד‪ ...‬יש נחשים ועקרבים‪ ,‬יש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לעצמו פתח של היתר‪ .‬יש לו דרך איך‬ ‫להשיג כסף‪ .‬זה לא כל‪-‬כך הגון‪ ,‬אבל הוא‬ ‫חום וקור‪ ,‬אבל מה זה קשור אליך? יש‬ ‫אינפלציה‪ ,‬יש גזירות ממשלה‪ ,‬יש חוקים‬ ‫שמע מאיזה רב שהתיר‪ .‬או כעין זה לגבי‬ ‫שפוגעים בכלכלה‪ .‬מה כל אלה קשורים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫מפוקפקות‪ .‬לא נאמר מאכלות‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מאכלות‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫במהלך‬ ‫לזכות‬ ‫אם‬ ‫לזכות‬ ‫רק‬ ‫אליך? הם קשורים אליך‬ ‫ובטחוןניתן לזה שם מכובס‪ .‬יש לו איזה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אסורות‪.‬‬ ‫ומתפעל‬‫מחשבתך אתה מתקשר אליהםפטרון‬ ‫ובטחו‪‬נוח לו‪ .‬חם לו‪ ,‬פניו נוטפות זיעה‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫היתר‪ .‬לא‬ ‫להיפגע‬‫פטרו‪‬‬ ‫מהם‪ ,‬ואומר‪ :‬אוי ואבוי! אני עלול‬ ‫יש לו כיבוד אב ואם קשה‪ ,‬בין אדם לחבירו‬ ‫ולהפסיד מזה‪ .‬כמה שאתה מכניס את‬ ‫קשה‪.‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫מן הרה"ח‬ ‫עצמך‬ ‫לע"נ‬ ‫עצמך לעולם זה‪ ,‬אתה מוציא את‬ ‫נלמד‬ ‫הסוכה‪ .‬אינך מקיים תשבו כעין תדורו‪.‬‬ ‫ראטה‬ ‫שים לב אל הנשמה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫עליך להבין שהקב"ה נותן לך את‬ ‫עומד האדם על מפתן הסוכה ועליו‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫הסיפור‬ ‫פרשת שכל‬ ‫שלישי ולהבין‬ ‫להיכנס לסוכה‬ ‫העצה‬ ‫'תשפ"בלחיות‪ ,‬האם‬ ‫איירהואה רוצה‬ ‫עולם‬‫באיזהכ"ג‬ ‫לבחור‬ ‫במדבר‬ ‫יו‪‬‬ ‫אינו קשור אליך‪ .‬היכנס לתוך ענני הכבוד‪.‬‬ ‫אני רוצה להיכנס לצילא דמהימנותא‬ ‫כמה שתסכים לעשותו ותעמול לעשותו‪,‬‬ ‫והקב"ה כבר יסדר לי את העניינים‪ ,‬כמו‬ ‫תראה שאתה נמצא בעולם אחר‪.‬‬ ‫שנאמר 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך'‪.‬‬ ‫בכניסתי לסוכה‪ ,‬לא הגוף הוא העיקר‪ .‬אני‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫נסיונות הסוכה כהכנה לנסיונות‬ ‫האד‪‬העיקר‬ ‫א‪ ‬אבל‬‫פנימה‪,‬‬ ‫אמנם דוחף את גופי‬ ‫השנהלעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬נעים‬ ‫לנשמתי‬‫הנה‪.‬יותר‬ ‫שנכנסאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הוא נשמתי‬‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬יש קצת‬ ‫לה‪ .‬לגוף‬ ‫כראויחםמול‬ ‫מאודלבטוח‬ ‫בסוכה‪ .‬לא‬ ‫אכן הסוכה היא כעין מראה למה אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫יו"ט‪ .‬עכשיו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול אחרי‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נדבר אתו‬ ‫בסדר‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫שהאדם מרגיש לגבי נסיונותיו‪ ,‬כי בדרך מכפי‬ ‫טענות‪,‬שהוא‬ ‫האד‪ ‬רקוד‪,‬‬ ‫ספוד עת‬ ‫חג‬ ‫לא הרי‬ ‫מעטים‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬נסיונות‬ ‫בנוגע לו שם‬ ‫מזדמנים‬‫הבטחו‪‬‬ ‫כלל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬עתשהרי‬ ‫שלו‪ .‬יש‬ ‫הזמןלכ‪‬‬ ‫הסיבה‬‫אין‬ ‫עכשיו הוא עת רקוד‪ .‬אומרים לגוף ‪ -‬לא‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בתחילה‬ ‫הדי‪‬משקלו‪.‬‬ ‫אתיו‪‬שיווי‬ ‫השבועותםהוא‬ ‫המערערי‬ ‫כשהוא נכנס לסוכה הוא כולו מלא אורות להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬לא בחודש תשרי‪ .‬לגוף חם‪ .‬הוא כל‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬מאוד‪.‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫לנשמהג‪ ‬נעים‬ ‫מזיע‪ ,‬אבל‬ ‫להצליח‬ ‫הזמן‬ ‫רחמי‪ ‬לו‪ .‬אך‬ ‫לעוררשממתין‬ ‫בחשבון מה‬ ‫שניתנולוקח‬ ‫ואינו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בנשמתך‬ ‫הקב"הבליבחר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהאתה‪.‬‬ ‫כיון שחולף הליל ומגיע צהרי היום‪ ,‬והוא כלל‬ ‫תחשוב מי‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הסוכה‪.‬של האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫כאן לתוך‬ ‫ההצלחה‬ ‫והכניס אותך‬‫בשנתו הראשונה שם‪ ,‬פתאום הוא מגלה כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫שקרני השמש בוקעות מכל צד והילדים מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כשהאדם מסכים לעשותו‪ ,‬זה מלווה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫מתרגזים בזה אחר זה‪ ,‬והוא אומר לעצמו‪ :‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אותו בכל השנה‪ .‬גופי תובע כל מיני דברים‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שיהיה לו נסיון‬‫יתכןאי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫כעין זה‬ ‫התורה‬ ‫נוח כאן‪.‬‬ ‫לא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל נשמתי איננה זקוקה להם‪ .‬טוב לה‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫השינה בסוכה‪ ,‬אם מחמת רעש‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לגבי‬ ‫מאוד‪ .‬היא לא צריכה עכשיו את הכסף‪.‬‬ ‫מהשכנים‪ ,‬או מחמת שאר ענינים‪ ,‬וחולפת‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫אני מזה שהיא יכולה‬ ‫מרוצה‬ ‫להיפך‪ ,‬היא מאוד מה‬ ‫לו המחשבה במוח‪ :‬אולי אפשר להקל‪ .‬ואף‬ ‫להתאפק מלעשות דבר שאינו כהוגן‪ .‬היא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהוא מרגיש‬ ‫סוף סוף‬‫הבטחו‪‬‬ ‫למעשה‪,‬‬‫לשער‬ ‫הלבבותמקיל‬ ‫שאינו‬ ‫מכספה‬ ‫אי‪‬‬ ‫קצתהיא‪:‬‬‫לקחת בה‬ ‫יכולה לדו‪‬‬ ‫שהיאשצרי‪‬‬ ‫שמחה‬ ‫השאלה‬ ‫עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫של‬ ‫לא נעים‪.‬‬ ‫כשהאד‪‬עם זה‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותמרגיש נוח‬ ‫הבטחו‪‬גופי לא‬ ‫צרי‪ ‬לצדקה‪.‬‬ ‫ולתת‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בסדר‪ ,‬אדבר אתך אח"כ‪ .‬כעת אני רוצה‬ ‫ולמעשה זה משמש כעין מראה‬ ‫להיות בצילא דמהימנותא‪.‬‬ ‫לנסיונות שפוקדים אותו בחדשי טבת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בי‬ ‫חג הסוכות‬ ‫מעשה באדם שחסך מכאובים‬ ‫בוא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ?‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫סיפר לי אברך שהלך להרחיב את דירתו‬ ‫כשהאדם נכנס לצילא דמהימנותא ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וביקש לעשותו באופן שלא לבוא לידי‬ ‫הוא מרגיש טוב מאוד‪ .‬אבל כדי להגיע‬ ‫עגמת נפש‪ .‬לשם כך בדק היטב כמה כסף‬ ‫למקום הזה באמת‪ ,‬עליו לעשות את‬ ‫יש לו וכמה יוכל להשקיע ואיך יעשה את‬ ‫ולהיכנס‬ ‫לזכותהישן‪,‬‬ ‫פעולה‪ :‬לעזוב את העולם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫כל השלבים על פי סדר הגון‪ .‬כחלק מזה‪,‬‬ ‫תדורו‪ .‬אל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לעולם חדש‪ .‬לקיים תשבו כעין פטרון‬ ‫ובטחו‪‬לשכנים והסביר להם בדיוק רב‬‫הוא פנה‬ ‫פטרו‪ ‬אחת‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תעמוד עם רגל אחת בפנים ורגל‬ ‫מה הוא רוצה לעשות‪ ,‬היכן הוא רוצה‬ ‫בחוץ‪ .‬התיישב פנימה‪ .‬יהיה לך כל‪-‬כך טוב‪,‬‬ ‫להרחיב‪ ,‬איך ומתי‪ ,‬ושאל להסכמתם‪ ,‬הכל‬ ‫רק אל תתנגד‪ .‬האדם מטבעו נוטה להתנגד‪.‬‬ ‫שלאז"ללפעול בפזיזות באופן שאח"כ‬ ‫כדיפסח‬ ‫לשום הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫לא‪-‬לא‪-‬לא! אני פה‪ .‬אינני הולך‬ ‫נפש‪.‬‬ ‫עגמתראטה‬ ‫לידי הי"ו‬ ‫יבואליפא‬ ‫מצבי"רוזה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫מקום‪ .‬תשבו כעין תדורו‪ .‬זהו‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫יום אחד‪ ,‬אחרי שכבר היה עמוק בתוך‬ ‫הפלא ופלא‪.‬‬ ‫משכנו הקרוב‬ ‫הודעה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫קיבל‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הואכ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הבנייה‪,‬‬ ‫לפעמים שומעים אדם אומר‪ :‬לי טוב עם‬ ‫אליו‪ ,‬בה הוא כותב‪ :‬לא הבנתי שאתה‬ ‫זה‪ ,‬אין לי שום בעיה ‪ -‬אבל אשתי אינה‬ ‫מדבר על עד די כך‪ .‬אני רואה מה שאתה‬ ‫מסכימה‪ .‬כך צריך האדם לגבי הישיבה‬ ‫מרחיב פה ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה‪,‬‬ ‫בסוכה‪ .‬לי טוב כאן‪ ,‬אני מאוד מרוצה כאן‪,‬‬ ‫וזה גוזל ממני את הכל‪ ,‬את האור ואת‬ ‫זה לכתחילה שבלכתחילה‪ .‬לגוף יש קצת‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬תיכף‬ ‫שתעצור‬ ‫תמיד –‬ ‫מבקשא‪‬‬ ‫מועיל אני‬ ‫הבטחו‪‬ועל כן‬ ‫האויר‪,‬‬ ‫טענות‪ .‬בסדר‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫אזהרה‬ ‫גם‬ ‫צירף‬ ‫הוא‬ ‫לבקשתו‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ומיד‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬נשתמש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫תעצור‪ ,‬אנחנו‬ ‫אם לא‬ ‫כראוי מול‬ ‫האומרת‪:‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אבל עליך להסכים לעזוב את העולם אי‪‬‬ ‫בכל האמצעים העומדים לרשותינו כדי‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫הישן ולהכנס לעולם החדש מתוך הבנה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לעצור אותך‪.‬‬ ‫חג‬ ‫אמנם‬‫רוחניי‪.‬זההרי‬ ‫לדברי‪ ‬בהרבה‪.‬‬ ‫שהעולםבנוגע‬ ‫החדש טוב‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כזה‪ ,‬יודע‬ ‫יותרלמצב‬ ‫ברוחניות פעם‬ ‫להצליח מי שנקלע‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫הדי‪ ‬מיד‪ .‬אנו‬ ‫יו‪ ‬קורה‬ ‫הוא לא‬ ‫השבועות‬ ‫זמן‪ .‬זה‬ ‫לוקח‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫איזה משא כבד מתיישב על הראש‪ .‬אוחזים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלשיהיה מרוצה‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫לגופנו כדי‬ ‫בלהנעים‬‫עלינו‬ ‫כ‪‬עסוקים‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫רחמי‪‬בנשמה‪.‬‬ ‫ללא הרף‬ ‫מצליפים‬ ‫שניתנו כך‬ ‫שמפני‬ ‫כבר באמצע‪ ,‬פועלים לפי התכניות‪ ,‬וכאן‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לנו כדי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחהדין‪.‬‬ ‫בלי חומר‬ ‫ברוחניות בכל‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל אחד‬ ‫מכובד‪,‬‬ ‫ומודיע שילך‬ ‫בא‬ ‫לנו‬ ‫כל‪-‬כך נת‪‬‬ ‫הואהקב"ה‬‫ביקש‪.‬אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬‫הגוף‬ ‫שייצא כי‬ ‫דיננו‬ ‫למה?‬ ‫האד‪‬‬ ‫שנים‪ ,‬של‬ ‫להסתבך הן‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה עם זה‬ ‫אפשר להיתקע‬ ‫כל‬ ‫אני לא יכול לפגוע בו‪.‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח נפש‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫בכסף‪ ,‬והעגמת‬ ‫אדם על‬ ‫לחבירו והן‬ ‫מיוסדת‬ ‫בבין‬ ‫נשמתך?ללמוד מה‬‫תמיד‪,‬עםועלינו‬ ‫שמועילי‪‬מה יהיה‬ ‫אבל‬ ‫נוראית‪.‬הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להיותכ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫יכולה‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬אנשים‪ ,‬מה ואיך‬ ‫ניסהיותר‬ ‫להתייעץ עם‬ ‫לקבל‬ ‫כדיהוא‬ ‫אלה‪.‬שתבין שאם תעשה את זה בחג‬ ‫העיקר‬‫בכלי‪‬‬ ‫לומר לו‪ ,‬וייעצו לו ללכת אתו בשמאל‬ ‫הסוכות‪ ...‬תיכנס לסוכה ותבין שלהיכנס‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫אבל הקב"ה עזר לו‬ ‫דוחה וימין מקרבת‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫לשנות את‬ ‫פירושו‬ ‫דמהימנותא‬ ‫לצילא‬ ‫והוא אמר לעצמו כך‪ :‬אינני מרגיש שיש לי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הקב"ה מתנהג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ולומר‪:‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫המחשבה‪,‬‬ ‫מהלכי‬ ‫כיהודי‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬עםבהפלוני‬ ‫היא‪:‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדבר‬ ‫ישוב הדעת‬ ‫מספיק‬ ‫השאלה‬ ‫כמהלמעלה‬ ‫וכמה‬ ‫שפע‬ ‫נותן לנו‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ה' הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫אתנו‬ ‫של‬ ‫מדבר אתו‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫כשארגיש שאני‬ ‫צרי‪ ‬אתו רק‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫אדבר‬ ‫חיים נעימים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעיהיו לך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ...‬אז‬ ‫משהוא הטבע‬ ‫מדרך‬ ‫כיהודי‪ .‬בינתיים נמתין‪ .‬כך הוא החליט‪.‬‬ ‫בהרבה‪ ,‬חיים של קרבת אלוקים ושפע עד‬ ‫והקב"ה הוסיף לעזור לו‪.‬‬ ‫בלי די‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גי‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫המחשבה )כלומר‪ ,‬שתבין שאין זה קשור לפלוני‬ ‫אתה הכינות מאור ושמש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אלא לדינים שיש עליך למעלה(‪ ,‬דהיינו 'לגגך'‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כאמור‪ ,‬ואז אם תדבק את מחשבתך בבורא‬ ‫ב"ה‪ ,‬אז כי יפול הנופל‪ ,‬ודרשו רבותינו‬ ‫הקב"ה הזמין לו את הספר מאור עינים‬ ‫ונפתח לו בפרשת כי תצא‪ .‬הוא התחיל‬ ‫זכרונם לברכה )ספרי( שראוי ליפול‪ ,‬כי‬ ‫ללמוד‪' :‬כי תבנה בית חדש ועשית מעקה‬ ‫ליפול משבעת ימי בראשית‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הדינים ראויים‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫שלח‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬‫הר"ר א(‬ ‫)ז‪,‬‬ ‫גיטין‬ ‫לזכות‬ ‫לגגך'‪ .‬הנה איתא בגמרא ד‬ ‫לזכות‬ ‫רוצה לומר שיפלו הדינים ממך‬ ‫ובטחון‬ ‫עלי וכו'‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כנודע‪,‬‬ ‫פטרון‬ ‫ליה למר עוקבא בני אדם הקמים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫והבן"‪.‬‬ ‫שרטט וכתב ליה 'דום לה' פטרו‪‬‬ ‫והתחולל לו'‬ ‫והוא יפיל אותן חללים כו'‪ .‬הענין הוא כי‬ ‫האברך מעיד שהוא השתומם‪ .‬שהקב"ה‬ ‫מה שלפעמים מצערים בני אדם לאחד‪ ,‬הוא‬ ‫ז"ל‬ ‫ידבר אתו כל‪-‬כך ברור?! חזר האברך לביתו‪,‬‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫מחמת הדינים שיש עליו למעלהנלמד לע"נ‬ ‫ומתלבשים‬ ‫ראטהעינים‪ ,‬ולמד את כל‬ ‫המאור‬‫את הי"ו‬ ‫פתחליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫כאמור"ר על‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫בבני אדם למטה לצער אותו‪,‬‬ ‫הדיבור יחד עם נוות ביתו‪ .‬הבה נלמד‪ .‬מה‬ ‫פסוק 'ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי'‬ ‫מספר שאחרי‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הוא‬ ‫כ"ג לנו?‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫אומר‬ ‫)בחו"ל הקב"ה‬ ‫לעזר מה‬ ‫הוא ְ ֵ ֶ‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬‫שלישי כי‬ ‫)תהלים קיח‪,‬יו‪‬ז( פירוש‬ ‫שהרגישו כל‪-‬כך שלווים בידיעה שאין זה‬ ‫שמתלבשים הדינים למטה בבני אדם‪ ,‬כי‬ ‫קשור לפלוני‪ ,‬הוא פנה לפלוני ואמר לו‪:‬‬ ‫מזה יוכל לראות מה שלמעלה גם כן כך‪,‬‬ ‫אולי נלך ליהודי חכם ונראה איך להתפשר‪.‬‬ ‫רוצה לומר 'ואני אראה' למעלה 'בשונאי'‪,‬‬ ‫אמר לו הלה‪ :‬דבר ראשון בא אלי הביתה‬ ‫פירוש על ידי שונאים שלמטה‪ .‬והתקנה לזה‬ ‫נראה לי‬ ‫יודע‬ ‫חבל‪,‬האד‪‬‬ ‫אניתמיד –‬ ‫מתכוון‪ .‬א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬למה‬ ‫מועיל‬ ‫ותראה‬ ‫להעלות את עצמו לבחינת עולם המחשבה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ברוגז‪ .‬הוא‬ ‫לדעת‬ ‫אבלכל‪-‬כך‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫בו‪ .‬אני‬ ‫להשתמשלמה‬ ‫שאינך קולט‬ ‫ששם אין דינים כמו שכתוב )שם ה‪ ,‬ה( 'לא אי‪‬‬ ‫הסכים מיד‪ .‬הוא נכנס אתו לביתו ודיבר‬ ‫יגורך רע'‪ ,‬והיינו על ידי ששותק ומקבל את‬ ‫הבא עליו יחיל ודומם‪ ,‬ומעלה את אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אתו כיהודי אל יהודי‪ .‬הלה לא דיבר אתו‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫פירוש‬ ‫קשות‪ ,‬רק אמר לו‪ :‬אני רוצה להסביר לך‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬וגו'הרי‬ ‫לדברי‪'‬דום לה''‬ ‫בנוגע שכתוב‬ ‫מחשבתו‪ ,‬כמו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫המחשבהא‪ ,‬לה'‪,‬‬ ‫לא הבנתי שתרחיב באופן כזה‪ .‬חשבתי‬ ‫על‬ ‫דהיינולרוחניות‬ ‫הדומיה הדי‪‬‬ ‫השבועותאתהוא יו‪‬‬ ‫שיעלה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא שזה‬ ‫ואני חושש‬ ‫אחר‪,‬יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח באופן‬ ‫שתרחיב‬ ‫ואז יפלו חללים‪ ,‬פירוש‪ ,‬הדינים נופלים על‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שאי‪‬תברר‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ואמרג‪‬לו‪ :‬לך‬ ‫הוסיף מה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬‫לי‪ .‬ואז‬ ‫יפריע‬ ‫להצליח‬ ‫ידי דביקות מחשבתו לה'‪ ,‬וכמו שהגג הוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בליהתכנית‪.‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות את‬ ‫הצלחהלשנות קצת‬ ‫אולי אפשר‬ ‫עיקר הבית‪ ,‬כך המחשבה העיקר באדם כלל‬ ‫לנו‬ ‫המחשבהנת‪‬נשמר‬‫אכ‪ ‬הקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫על ידי‬ ‫וסוככתדיננו‬ ‫עליו‪ ,‬כי‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫שליצא שאי‬ ‫הרוחנית יצא?‬ ‫ההצלחה לברר‪ ,‬ומה‬ ‫כל הלך האברך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬כנודע לכן‬ ‫את‪ ,‬עצמו‬‫ברוחניות‬ ‫להצליחלהתיישב‬ ‫כלי‪‬‬ ‫האדם ויודע‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫אפשר לשנות את התכנית‪ .‬התקשר אל‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫כשאדם בונה‬ ‫מה‬ ‫והנה ללמוד‬ ‫בשם גג‪.‬‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬‫המחשבה‬ ‫נקרא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬לשנות‬ ‫ואי אפשר‬‫הישנות‬ ‫כ‪ ‬לועלשבירר‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫והודיע‬ ‫שכינו‬ ‫אי‪ ‬בחוץ לארץ‪,‬‬ ‫אותנוובפרט‬ ‫מלמדתהדינים‪,‬‬ ‫התורהמתעוררים‬‫בית‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫לו שכינו? ‪ -‬בסדר‪,‬‬ ‫ומה השיב‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫התכנית‪.‬יותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫את‬ ‫כי הן מלאים כל חללי דעלמא‪ ,‬כנודע‪ ,‬והוא‬ ‫תמשיך להרחיב לפי התכנית‪ ,‬רק אל תפתח‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מצמצם את גבולן )על‪-‬ידי שהוא בונה בית יהודי‬ ‫לעצמי‬ ‫חנניא‬ ‫וכשאנירבי‬ ‫לי ונשלם‪.‬‬‫ביתי‪.‬מיתם‬ ‫אני לי‬ ‫חלונותאי‪‬‬ ‫לכיוון‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫בעל סעודות‬‫יערכו שם‬‫ילדים‪,‬רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנוה'‪ ,‬יחנכו‬ ‫שבוכבר‬ ‫יעבדו את‬ ‫בן עקשיא אומר‪...‬מה אני‬ ‫שבת קודש‪ ,‬סעודת פורים ושולחן הסדר וכן‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫אחרים‪ :‬אי‪‬‬ ‫כלליםבה היא‬ ‫שצרי‪‬בו לדו‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫תבנה בית‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬‫נחו‪' ‬כי‬ ‫התורה‬ ‫לכן ה'אמרה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הלאה(‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫עולם שיש‬ ‫חדש'‪' ,‬ועשית' הוא מלשון תיקון‪' ,‬מעקה'‪,‬‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫כך זה נראה כשהאדם שוכן בצילא‬ ‫מלשון מעיקים המעיקים לך‪ ,‬תתקנם על‬ ‫דמהימנותא‪ .‬אם לא היה מכניס את עצמו‬ ‫ידי שתדבק את עצמך למעלה למקום‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫די‬ ‫חג הסוכות‬ ‫מוחו נוסע על נתיב אחר לגמרי‪ .‬זהו מה‬ ‫בצילא דמהימנותא‪ ,‬היה הסיפור מתגלגל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהקב"ה רוצה באמרו 'למען ידעו'‪ .‬אתה‬ ‫ונמתח על פני כמה וכמה שנים‪ ,‬ובאותן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫צריך להרגיש‪ ,‬כי אם לא תרגיש‪ ,‬שוב‬ ‫תחשוב על כל דבר שהוא נסיון וסטירה‪.‬‬ ‫שנים היה סובל מצרות ומעגמת נפש‪ ,‬ולא‬ ‫היה יכול להרגיש הנאה לא מגשמיות ולא‬ ‫מרוחניות‪ ,‬והיה נקרע מאלוקים ואדם‪.‬‬ ‫הי"ולצילא דמהימנותא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫והוכנס‬ ‫פיגאהורם‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫אבל‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לדבר‪,‬‬ ‫הדברים פשוטים‪ .‬אין לזכות‬ ‫צורך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןבצילא‬ ‫תראו כמה אנשים לא זכו להיות‬ ‫ובטחו‪‬נוסף ששמעתי מאברך‪ ,‬והפעם‬ ‫מדור אמונהסיפור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫עם פרשה רוחנית‪ .‬הלה התמודד שנים‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬ותראו איך הם נראים‪.‬‬ ‫רבות עם נסיונות קשים ביהדות‪ .‬מסביב‬ ‫נראה נוצץ‪ ,‬התורה והתפילה‪ ,‬אבל‬ ‫כמה מאיר לו לאדם כזה שנמצא בצילא‬ ‫היהז"ל‬ ‫הכלפסח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫כל‪-‬כך אכול‪ .‬הוא ידע איזה‬ ‫דמהימנותא‪ .‬הוא אומר כך‪ :‬מה יש לי עם‬ ‫היהראטה‬ ‫הואהי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫בפנים‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫יצר הרע שחור יש בתוכו וכמה הוא נכשל‬ ‫כל מה שקורה בחוץ? תן לי להיכנס לעולם‬ ‫וכמה רחמי שמים הוא צריך‪ .‬מה לעשות?‬ ‫אחר‪ ,‬עולם שיש בו כללים אחרים‪ .‬אכן כן‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"ג אייר ה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫במדברהכלל‬ ‫פרשת אחרים‪.‬‬ ‫שלישי כללים‬ ‫מי שחי יו‪‬‬ ‫בסוכה‪ ,‬יש לו‬ ‫פעמים שאני‬ ‫החלטתי אלף‬ ‫יכול‪ .‬כבר‬ ‫אינני‬ ‫מפסיק ועדיין אני באותו מקום‪.‬‬ ‫הראשון הוא‪ :‬אם יש לך בעיה‪ ,‬פתח מאור‬ ‫עיניים‪ .‬יש מהלך‪ .‬יש פתרונות לבעיות‪.‬‬ ‫בליל יום כיפור‪ ,‬אחרי אמירת כל‬ ‫חושבים אחרת‪ ,‬מגיבים אחרת לדברים‬ ‫הסליחות והפיוטים‪ ,‬הוא חזר לביתו והתחיל‬ ‫ולאנשים‪ .‬כל‪-‬כך טהור‪' .‬הרים כדונג נמסו'‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬אל‬ ‫לרבש"ע‪:‬‬ ‫בדמעותתמיד –‬ ‫שליש א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬‫לבכות‬ ‫הרים שלימים נמסים כמו דונג‪ .‬הכל נהפך‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫ויעבור‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬בדיל‬ ‫נחיצותלא היה‪.‬‬ ‫כאילו‬ ‫לדעת‬ ‫ממך שום‬‫מבקשנחו‪‬‬ ‫לא יותר‬‫מלפניך‪.‬בו‪.‬אניאבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫תשליכני‬ ‫רוצה להיות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול אני‬ ‫עזור לי‪.‬‬ ‫מזה‪.‬כראוי‬ ‫דבר חוץ‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬אני רוצה‬ ‫מול קדוש‪,‬‬‫נחו‪‬להיות‬ ‫שהוארוצה‬‫טהור‪ ,‬אני‬ ‫בסוגיית‬ ‫כמה העולם‬ ‫קולטהפע‪‬‬‫האדםנעסוק‬ ‫שבועות‬‫לכבוד היה‬ ‫אילו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫להיות קרוב אליך‪ ,‬והמצב הזה לא יכול‬ ‫חג‬ ‫לפעול‬‫מתחילהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬‫לדברי‪‬שלך‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫ממשי‪ ...‬המוח‬ ‫האחר‬ ‫אחרת‪ .‬מה מדבר אליך? למה א אתה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫להימשך‪ .‬הוא בכה ובכה‪ .‬דבר אחד אני‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫מתפלל? על מה‬ ‫רוצה‪ .‬אני רוצה לחיות בעולמך ‪ -‬לא להיות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אתה בכל‬ ‫עלינו על מה‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬משתוקק?‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שבקדושת‬ ‫אומר לך‬ ‫כשמישהו‬ ‫מוצלח‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫מצפה? כדי‬ ‫אתה‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫כתר של הימים הקדושים אתה יכול לפעול כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כיפור‬ ‫ביום‬ ‫אשתקד‬ ‫היה‬ ‫המעשה‬ ‫לעצמך או ילדים טובים או עשירות או כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לבטוח מכן‪.‬‬ ‫משנה לאחר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬במה אתה‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח או רוח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫יותראי‪‬‬ ‫מיוסדתאנועלעומדים‬ ‫ידיעתו‬ ‫)תשפ"ג(‪.‬‬ ‫הקודש‪,‬‬ ‫אריכות ימים‬ ‫הקב"ה קיבל את תפילותיו‪ .‬שנה ראשונה‬ ‫מה‬ ‫ועלינוספק‪,‬ללמוד‬ ‫סימן הוא‬ ‫תמיד‪,‬יש לך‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬אם‬ ‫בוחר?‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בחייו שהיתה שנה טהורה זכה ונקייה‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫בצילאאותנו אי‪‬‬ ‫דמהימנותא‪ .‬אם יש לך‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫שעדיין אינך‬ ‫כן‪ ,‬הקב"ה גם ניקה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרנס‪ .‬אכן‬ ‫עשה לו‬‫לקבל‬ ‫שאלה‪ ,‬אין זה אלא שאתה עדיין בעולם כדי‬ ‫הקב"ה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אותו מן העבר‪ .‬זה היה כרוך בקשיים ‪-‬‬ ‫הישן ואתה מסתכל מהחלון ורואה שיש‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אני היה לו שום ספק‬ ‫אבל לא‬ ‫קשיים די גדולים‪ .‬מה‬ ‫בתוך צילא‬ ‫בהקדמתשיושב‬ ‫כבר למדנו‬ ‫דמהימנותא‪ .‬מי‬ ‫צילא‬ ‫לגבי הנעשה‪ .‬הקב"ה הרים אותו‪ ,‬הכניסו‬ ‫שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שאלה‪.‬‬ ‫לשער‬ ‫אין לו‬ ‫הלבבות‬ ‫דמהימנותא‪,‬‬ ‫היא‪:‬להבא‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותו הן‬ ‫וסידר בה‬ ‫דמהימנותא‪,‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫בצילא‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬שהיה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות אותו מדבר‬‫הוא הוציא‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לשעבר‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬‫הן‬ ‫לענייני‪ ‬פשוט לו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ילדים טובים‪.‬‬ ‫נחו‪‬לגבי‬ ‫בנוגע‬ ‫ואף לא‬ ‫משהוא‬ ‫כל‪-‬כך מורגל אליו‪ ,‬ויחד עם כן הוא מכבסו‬ ‫מאוד מדוע הוא הגיע לעולם ומה התכלית‬ ‫בבורית כדי שיוכל לזכות לרוח הקודש‪.‬‬ ‫של נשמתו בעולם‪ .‬יש לו כללים אחרים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫וט‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫החדש‪ ,‬כך הוא סולד יותר מהדברים שהיה‬ ‫העיקר הוא שהוא נמצא עכשיו בעולם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫רגיל בהם‪ .‬הוא מתחיל למאס מהבטחון‬ ‫אחר‪ .‬הוא לא פה‪ .‬הוא בצילא דמהימנותא‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בנדיבים‪ .‬מה‪ ,‬אני צריך עכשיו להתחנף‬ ‫לפלוני ולמצוא חן בעיניו?! היעלה על‬ ‫הוא בעולמו של הקב"ה‪ .‬אמנם כן‪,‬‬ ‫כשעוברים עליו קשיים‪ ,‬הוא צריך להתחזק‪.‬‬ ‫הדעת שאנהל את חיי לפי מה שפלוני אומר‬ ‫הוא לא מלאך‪ .‬בצילא דמהימנותא מכניסים‬ ‫"ו זה נגמר‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫פע!‬ ‫ומשפחתו‬ ‫עלי?!‬ ‫פיגאחושב‬‫ב‪ ‬או‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬‫הר"ר ‪-‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לא‬ ‫לזכות‬ ‫לי'‬ ‫אנשים‪' ,‬ואנשי קודש לזכות‬ ‫תהיון‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרון מה‬ ‫מלאכים‪ .‬אבל מה רץ לו במוחו?‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬בראש‬‫מסתובב לו בראש? מסתובבים לו‬ ‫רק מי שעדיין נמצא בעולם הישן‬ ‫מכלכל את צעדיו לפי מה שאחרים אומרים‬ ‫דיבורים של ה'אור החיים' הק'‪ ,‬מאמרי‬ ‫ז"ל אבל זה עולם מלא חושך‪ ,‬מלא‬ ‫חושבים‪,‬‬ ‫או פסח‬ ‫אתם הרה"ח‬‫מילע"נ‬ ‫חז"ל‪ ,‬דברי התנא רבי עקיבא לפני‬ ‫נלמד‬ ‫ראטהמרגיש בעצמו כמה זה‬ ‫האדם לא‬ ‫כאב‪ .‬וכי‬ ‫מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים‪,‬‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫חלול? ומאידך ‪ -‬כמה זה מאיר כאשר הוא‬ ‫הקב"ה מנקה אותי‪ ,‬הקב"ה מרומם אותי‪,‬‬ ‫מתחיל לחשוב אחרת ונהפך לאיש מסוג‬ ‫תראה‪ ,‬הוא מרומם אותי‪' ,‬אכן שמע ה'‬ ‫'תשפ"ב אני שייך‬ ‫אדם אומר‪:‬‬ ‫אייר ה‬‫כ"גאיך‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לגמרי?!‬ ‫תפילתי'‪ .‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל אחר‬ ‫יו‪‬‬ ‫לקול‬ ‫לליגה אחרת‪ .‬אני לא מאותו סוג של‬ ‫אנשים‪ .‬אתה יכול לשמוע את השיג ושיח‬ ‫מה הוא ביקש? אכן כן‪ ,‬אפשר לבקש‬ ‫של האדם כדי לדעת מאיזה סוג הוא‪ .‬אינך‬ ‫ולקבל )זיך אויסבעטן( ‪' -‬דרשו ה' בהמצאו‬ ‫זקוק ליותר מחמש דקות של שיחה בכל‬ ‫קראוהו בהיותו קרוב'‪ .‬מה הוא ביקש? הוא‬ ‫יודע‬ ‫האדם –כדיא‪‬לראות‬ ‫האד‪‬באיזה‬ ‫עם תמיד‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪‬שהוא‬ ‫נושא‬ ‫ביקש להיות קרוב אל ה'‪ .‬אני לא רוצה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אתו על‬‫לדברנחו‪‬‬ ‫יכוליותר‬ ‫אתהאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫עולם הוא חי‪.‬‬ ‫לחיות כפי שאני חי היום‪ .‬אני רוצה להיות אי‪‬‬ ‫מדבר אליו‪,‬‬ ‫ומיד מה‬ ‫קרוב אליך‪ ,‬אני רוצה לחיות בצילא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫תיכף מול‬ ‫תראהכראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫'נייעס'‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬מביא לו‬ ‫מול מה לא‬ ‫התפעלות‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נתן לו‪.‬‬ ‫שבועותמהנעסוק‬ ‫שהקב"ה‬ ‫לכבוד‬ ‫דמהימנותא‪ .‬וזה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לו נחו‪‬‬ ‫שהוא‬‫מכפימביא‬‫מה‬ ‫שום התפעלות‪ ,‬על מה הוא מסתכל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫לליגה אחרת‬ ‫הואשייך‬ ‫השבועותאני‬ ‫בהערצה‪ ,‬למה הוא משתוקק‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫אלה הם סיפורי החיים האמיתיים שלנו‪ .‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫זה לא בחינה‪ ,‬כאילו אומר‪ :‬כתוב בספרים להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫היכי דמי אהבת ה'‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שנעשה צירוף בין שני שמות‪ .‬השמות כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫בעל‬ ‫זצ"ל‪,‬‬ ‫ארלנגר‬ ‫אברהם‬ ‫רבי‬ ‫הגה"צ‬ ‫והצירופים שבספרים‪ ,‬נועדו רק למשוך את כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לבטוחלתאר‬ ‫ביקש פעם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הש"ס‪,‬אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫על על‬‫אברהם‬ ‫ברכת‬ ‫מיוסדת‬ ‫האדם מתוך פרשיותיו‪ ,‬לרומם אותו‪,‬‬ ‫היכי דמי אהבת ה'‪ ,‬אמר כך‪ :‬דמו בעצמכם‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ולהכניס אותו אל תוך העולם הנכון ‪ -‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שמודיעים לכם מן השמים שבשעה הקרובה‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬רע'‪ .‬אנשים‬ ‫אותנושנאו‬ ‫מלמדת‬ ‫'אוהבי ה'‬ ‫התורה שבו‬ ‫עולם‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫תהיו פטורים מקיום התורה והמצוות;‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫לעולם הזה ‪ -‬אינם מסוגלים‬ ‫השייכיםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫תוכלו לעשות ככל העולה על רוחכם במשך‬ ‫לסבול אנשים שחיים חיים שקריים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫תענשו ואף לא תיפגם‬‫כל אותה שעה ולאמה אני‬ ‫ומגושמים‪ .‬כדוגמת רבי שמעון בר יוחאי‬ ‫נפשכם‪ ,‬וכעבור אותה שעה תחזרו לחיובכם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהיה בדרגה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אמנם הוא‬ ‫לשער‬ ‫המערה‪.‬‬ ‫הלבבות מן‬ ‫כשיצא‬ ‫היא‪ :‬שעה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהבמשך‬ ‫עושים‬ ‫הייתםלדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫כבראשונה‪ ,‬מה‬ ‫השאלה‬ ‫וכמה‬ ‫כמהשהביט‬ ‫מקום‬‫שכל פי‬ ‫עד נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לאיןה'ערוך‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫גבוהה‬ ‫בלבו‪ ,‬היה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותמפעפעת‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫שאהבת ה'‬‫הבטחו‪‬‬‫ובכן‪ ,‬מי‬ ‫זו?‬ ‫צרי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫משהואנשרף‪.‬‬ ‫בו ‪-‬‬ ‫חוטף באותה שעה ונותן מעשר כספים‬ ‫יותר מחומש‪.‬‬ ‫אבל ככל שהאדם מוסיף להכנס בעולם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫זט‬ ‫חג הסוכות‬ ‫לא בדיוק כפי שהוא רוצה‪ ,‬הוא מרגיש‬ ‫הוי אומר‪ :‬השאלה היא מה קרה עם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מצוקה‪ .‬כל מוחו עסוק בזה ואינו נותן‬ ‫האדם‪ ,‬מה קרה אתך‪ ,‬האם נשארת אותו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לעצמו לפתח את המושגים החדשים של‬ ‫נוחות‪ .‬אתה מדי עסוק בהתגוננות‪ ,‬אתה‬ ‫דבר‪ ,‬אך כפעם בפעם אתה מכניס לקופה‬ ‫איזו צדקה או כל מצוה אחרת שתעמוד לך‬ ‫חוסה בצלם של דברים אחרים‪ .‬האדם צריך‬ ‫כזכות‪ ,‬או שהתרחקת מאותה דרך חיים‪,‬‬ ‫הצעד"ו המוציא אותו מאותה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫לעשות את‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬‫הר"רהוא‬ ‫אליעזר‬ ‫יודע‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫ואתה מבקש אך ורק את‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נוחות‪.‬‬ ‫פטרוןהיטב‬ ‫את זה‪ ,‬הוא מרגיש את זה‪ ,‬הוא יודע‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫מדוע התורה צותה 'וקשרתם לאות על ידיך‬ ‫עצה טובה להתעסק בעבודת החג‬ ‫והיו לטוטפות בין עיניך'‪ .‬מצוה זו אינה‬ ‫לדבר היא מה שדיברנו בעבר‬ ‫לע"נה' הרה"ח פסח‬ ‫עצה ז"ל‬ ‫שהאהבת‬ ‫אצלו בבחינת חוקה‪ .‬הוא מבין נלמד‬ ‫ראטהשכאשר האדם שקוע‬ ‫הבטחון‬ ‫בשיעורי‬ ‫צריכה להשתרש בתוך המוח והלב‪ .‬הוא לא‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫במילוי שליחותו‪ ,‬זה גובר על ההרגשות‬ ‫רוצה לצאת‪ .‬מגיע מוצאי סוכות ואינו רוצה‬ ‫שיש לו‪ .‬אם אין האדם עושה כלום‪ ,‬אלא‬ ‫לצאת מהסוכה‪ .‬צועקים לו בל תוסיף‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי –‬ ‫'תשפ"ב את הזבוב‬ ‫יכולה לשמוע‬ ‫אייר‬ ‫יושב( ונח‪,‬כ"גהוא‬ ‫רק‬ ‫במדבר מיד‬ ‫פרשת צוה כן‪,‬‬ ‫שהקב"ה‬‫שלישי‬ ‫ברגע שהואיו‪‬שומע‬ ‫מגיע מרחוק ‪ -‬את אשר יגורתי בא לי‪ .‬הוא‬ ‫הוא יוצא ושב לביתו‪ ,‬באמרו‪ :‬אותו אני‬ ‫מרגיש אותו מתקרב‪ ,‬ובדמיונו הוא שומע‬ ‫מחפש‪ ,‬את הקב"ה‪.‬‬ ‫כבר שני זבובים‪ .‬אם קצת חם לו‪ ,‬הוא‬ ‫מרגיש את החום מציק לו‪ .‬זה באמת בעיה‬ ‫אין לי מה לחפש בחוץ‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪‬ושומע‬ ‫א‪ ‬קטן‪,‬‬ ‫תמידכל דבר‬ ‫מרגיש‬‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בשבילו‪ .‬הוא‬ ‫לעניני‪‬שלרוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫צילא‬ ‫מהמציאות‬ ‫אבל לצאת‬ ‫נחו‪ ‬עושה‬ ‫יותר אינו‬ ‫הסוף‪ .‬אבל‬ ‫מדוע? כי‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪ ‬דבר עד‬‫כל‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬אינו יוצא‪ ,‬כי אין לו לאן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫עושה דברי‪‬‬ ‫כלום‪ ,‬נשמתו‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח שאינו‬ ‫אי‪‬‬ ‫כלום‪ ,‬וכיון‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫יכול לחזור?‬ ‫נעסוקאני‬ ‫שבועות‬ ‫שואל‪ :‬לאן‬ ‫לכבודהוא‬ ‫לחזור‪.‬‬ ‫דבר כי הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מרגיש כל‬ ‫דברי‪‬‬ ‫וממילא הוא‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫כבויה‪ ,‬שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫האד‪ ‬שקוע‬ ‫כשהאדם‬ ‫הדבר‬ ‫לכ‪‬לא כן‬ ‫הסיבהודם‪.‬‬ ‫בשר‬ ‫חג‬ ‫בחובות הרי‬ ‫וכדומה‬ ‫שמסובךרוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעלמילדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬דומה‬ ‫הדבר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫עזר‪ ,‬לו‬ ‫הדי‪ ‬והקב"ה‬ ‫לרוחניותא‬ ‫רודפיםיו‪‬אותו‪,‬‬ ‫והנושים‬ ‫לגמרי באיזה דבר‪ ,‬כי אז אינו שומע ואינו‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫שבשבת הוא יכול להתנתק מהכל‪ ,‬לשיר‬ ‫מרגיש‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להקב"ה ולהיות כל‪-‬כך קרוב אליו‪ ,‬כי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫משפחתו‬ ‫בליעם‬ ‫ברוחניות‬ ‫בסוכה‬ ‫כללישהצלחה‬ ‫שהאדם יושב‬ ‫בצאת השבת אינו רוצה לצאת מן השבת‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫הקב"הכהנת‪‬‬ ‫גבוהה‪,‬‬ ‫במדרגה‬‫שהואאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬‫משום‬‫דיננו‬ ‫תמיד‬‫שייצא‬ ‫לא‬ ‫הראשונות‬ ‫האד‪‬‬ ‫הדקותשל‬ ‫כלום‪ .‬בשתי‬ ‫הרוחנית‬ ‫ואינו עושה‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לדעת שאין‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬חכם‬ ‫שהוא מספיק‬ ‫להצליח‬ ‫אלא משום‬‫כלי‪‬‬ ‫לבטוחעוסק‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬הוא לא‬ ‫ידיעתואח"כ‬ ‫התלהב‪ ,‬אבל‬ ‫הוא עוד‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ונוסי‪‬אז הוא‬ ‫הישנות בטלים‪,‬‬ ‫מדברים דברים‬ ‫מה‬ ‫ללמודהשבת‪,‬‬ ‫ועלינויוצא מן‬ ‫לחפשתמיד‪,‬‬ ‫בחוץ‪ .‬כשאני‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לו מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫סתםכ‪ ‬על‬ ‫בכלום‪ .‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫אי‪‬לא מחכה לי‬ ‫ויתן לך‪,‬‬ ‫מרגיש כל דבר‪ .‬מה לעשות? כל דבר כואב‬ ‫להשתמש‬ ‫מלמדתלומראותנו‬ ‫כשאני מסיים‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫גדול‪ ..‬לאן? לאן אתה רוצה שאברח?‬ ‫אושר‬ ‫לו פי עשר‪ .‬ובכן‪ ,‬לו חכמה תשכיל‪ ,‬מיד‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫לך‬ ‫וכשאני כואב‬ ‫לראותלישכל דבר‬ ‫הן אני יודע מה מחכה לי‪ .‬עזוב! תן לי‬ ‫לעצמי‬ ‫מתחיל לי מי‬ ‫שאתהאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫שיותר‪.‬חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫שלישית כמה‬ ‫להאריךלמדנו‬ ‫בסעודה‬ ‫כבר‬ ‫שמחתך ואת ישוב‬ ‫וכל דבר גוזל ממךמהאתאני‬ ‫דעתך‪ ,‬קח ספר חסידי ותתחיל להתלהט‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הסוכות‪.‬שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫בחגהשאלה‬ ‫להתרגל‬ ‫וכמה‬ ‫האדםכמה‬ ‫הבטחו‪‬צריך‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫בשביל כך‬ ‫של אך‬ ‫עבודת ה'‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫המושג נוחות ‪-‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעשללענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬האחרת‬ ‫למשמעות‬ ‫משהוא‬ ‫כך הרי נכנסים אל הסוכה‪ .‬היכנס לצילא‬ ‫באקוועמליכקייט‪ .‬האדם רגיל כל הזמן‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬היזכר בדיבור נאה‪ ,‬תשמע‬ ‫להתגונן‪ .‬מספיק חם? מספיק קר? אם זה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זי‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫שהצדיקים אמרו‪ :‬אתה יודע מה? אתה‬ ‫מבנך איזה פירוש מאלף‪ ,‬שיר שירה‪ ,‬אל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מצטער‪ ,‬צא מהסוכה‪ .‬אם אתה מצטער‪ ,‬זה‬ ‫תתן למוחך להיות ריק בסוכה‪ .‬אם מוחך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫באמת לא בשבילך‪.‬‬ ‫ריק‪ ,‬אתה יוצא מצילא דמהימנותא‪ .‬אמור‬ ‫לעצמך‪ :‬אני רוצה ללכת לצילו של הקב"ה‪,‬‬ ‫אבל אם הוא נראה כמו שהיה בזמן‬ ‫אשר שם הדברים פחות מכאיבים אפילו‬ ‫קיים‪ ,‬שלא ראו שינה‬ ‫המקדש הי"ו‬ ‫שביתומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫כל‬ ‫ללכת‪.‬‬‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫רוצה‬ ‫מבחינה טכנית‪ .‬לשם אני‬ ‫ובטחון הולכים מחיל אל חיל‪ ...‬כאן‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בעיניהם‪...‬‬ ‫פטרוןעצמו‬ ‫השנה זה כך‪ .‬כשהאדם מכניס את‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫רוקדים‪ ,‬כאן מתפללים‪ ,‬כאן מוסף‪ ,‬כאן ד'‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫באמונה ובשבת קודש‪ ,‬דברים פחות‬ ‫מינים‪ .‬קדימה! ‪ -‬אזי אין לו זמן לחשוב‪.‬‬ ‫מפריעים לו‪.‬‬ ‫ז"ל אם אין האדם מצליח בכך‬ ‫פסח גם‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח אכן‬ ‫לא ראינו שינה בעינינו‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫לגמרי‪ ,‬עכ"פ זהו הרעיון‪ .‬תבין שכמה‬‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬ ‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫רואים זאת בכל‪-‬כך הרבה אופנים‪ .‬אם‬ ‫שתוסיף להיות עסוק בתורה ומצוות‬ ‫תאמר לאדם להישאר ער כל הלילה‪ .‬אל‬ ‫החג‪ ...‬רקוד‬ ‫ובשמחת‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫חסדיםאייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל וגמילות‬ ‫תעשה כלום‪ .‬שב כאן על הכסא הישן בבית‬ ‫בסוכתך ותראה ששום דבר לא מפריע‬ ‫החולים‪ .‬מיד תראה שהוא מתחיל להתלונן‬ ‫לך‪ ...‬ואז כל השנה דברים פחות יפריעו לך‪.‬‬ ‫על הכסא שאינו נוח ועל העייפות‬ ‫לא תהיה כזה מפונק ומצומצם‪ ,‬כי הדברים‬ ‫שמשתלטת עליו‪ .‬לעומתו‪ ,‬אדם שיושב‬ ‫החיצוניים מפריעים רק למי שיושב בחוסר‬ ‫בליל שבת ושר ניגונים להקב"ה‪ ,‬אינו שם‬ ‫ותפילה‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫בתורה‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫שקוע א‪‬‬ ‫כשהוא‬ ‫מעש‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬לא כן‬ ‫מועיל‬ ‫מה‬ ‫לעניני‪ ‬בכלל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעואינו זוכר‬ ‫הבטחו‪ ‬יושב‬ ‫נחיצות מה הוא‬ ‫לב על‬ ‫בשמחה ובהודאה‪ ,‬כי אז אין כואב לו כלום‪.‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫השעה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שלא מציקה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫אומר‪ :‬כפי‬ ‫שהקב"ה‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬וזה מה‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫כך הוא לגבי שינה וכך הוא לגבי אכילה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬דבר לגמרי‬ ‫מול באיזה‬ ‫נחו‪‬שקוע‬ ‫כשאתה‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הזיעה‬ ‫לך‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫בטל‪ ,‬לא‬ ‫לדברי‪‬מי שיושב‬ ‫בנוגע כל דבר‪.‬‬ ‫הוא לגבי‬‫הבטחו‪‬‬ ‫וכך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬השעה‬ ‫שלאשהרי‬ ‫מפריעה לך‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫בשמחה‪ ,‬וכפי‬ ‫ואתה‬ ‫היוםא‪ ,‬הוא‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬אלא כל‬ ‫שוכח יו‪‬‬ ‫לאכול‪,‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫די שאינו‬ ‫יושב בליל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬‫האדם‬‫יותר‬‫הסדר‪...‬‬ ‫המאוחרת בליל‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫ותשבחות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ועוד לא אכלתי‬ ‫היום בכל‬‫להשתמש‬ ‫אולי שבת‬‫כ‪‬חושבעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שירותשאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫השולחן‪ .‬ושר‬ ‫בגשמיות‬ ‫בראש‬ ‫הסדר‬ ‫להצליח‬ ‫רחמי‪‬באה לו‬ ‫לעורר היום‬ ‫חדקא‪ .‬כל‬ ‫עם בני ביתו‪ .‬הוא כל‪-‬כך נהנה‪ ,‬הוא כל‪-‬כך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רבי כדי‬ ‫סעודת לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אכלתי‪.‬‬ ‫זורח‪ .‬מה אכפת לו שהשעון כבר מורה כבר‬ ‫לנו‬ ‫לא נת‪‬‬ ‫אכ‪ ‬עוד‬ ‫הקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬שמא‬ ‫דיננובמוחו‪:‬‬ ‫המחשבה‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫וכעבור שעתיים‪ ,‬הוא רוצה לאכול שוב‪...‬‬ ‫על שלוש וחצי‪ .‬ברוך השם שזכיתי שאני יכול‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אפשר לאכול כבר ארוחת ערב עכשיו‪ ,‬נכון?‬ ‫לבטוח שיר‬ ‫שאניאי‪‬יכול לומר‬‫ידיעתו‬ ‫עלחדשה‪,‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫שירה‬ ‫לשיר‬ ‫מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ללמודחמש‪...‬‬ ‫ועלינו בשעה‬ ‫אנשים תמיד‪,‬‬ ‫שאוכלים כבר‬ ‫שמועילי‪‬‬‫יש‬ ‫ונוסי‪ ‬כל‪-‬כך‬ ‫הישנותבנקודה‬ ‫השירים‪,‬א‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫שהצלחתי לגעת‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫עסוק‪,‬אי‪‬אפשר לראות‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫כשהאדם‬ ‫התורה‬ ‫לעומת כן‪,‬‬ ‫יקרה לך גם במשך‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרכך זה‬ ‫לקבל‬ ‫בלבי‪...‬‬ ‫כדי‬ ‫עמוקה‬ ‫אלה‪ .‬פתאום‪ :‬אה‪ ,‬באמת שכחתי‬ ‫בכלי‪ ‬נזכר‬ ‫אותו‬ ‫השנה‪ ,‬וגם כשתיקלע לפרשה של ממון‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫לאכול היום‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫להיותאני‬ ‫בעל יסורים‬ ‫אין צורך מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫יושב בסוכה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כשהאדם‬ ‫הדבר‬‫לשער‬‫הלבבותהוא‬ ‫כך‬ ‫עולםהיא‪:‬‬ ‫מנותק‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫באותו בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫כשהאדם נמצא‬ ‫ומתנהל‬ ‫וכמה‬ ‫ישנוני כמה‬ ‫והכלנחו‪ ‬פי‬ ‫המועדהבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫בחול‬ ‫של‬ ‫לראות אדם‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותאפשר‬ ‫כואב לו‪.‬‬ ‫צרי‪‬דבר לא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שום‬ ‫לענייני‪ ‬לעצלות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעשהוא נותן‬ ‫נחו‪ ‬כיון‬ ‫בעצלתיים‪,‬‬ ‫משהוא‬ ‫שמרגיש בעל יסורים נורא עד מאוד‪ ,‬מדוע?‬ ‫להשתלט עליו‪ ,‬אינו יכול להיכנס לצילא‬ ‫כי פלוני אמר לו ופלוני דיבר עליו סרה‪.‬‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬כי כל דבר מקפיץ אותו‪ .‬כפי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חי‬ ‫חג הסוכות‬ ‫אומר הקב"ה‪' :‬למען ידעו דורותיכם ‪-‬‬ ‫כנגדו אפשר לראות אדם שמדברים עליו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כי בסוכות הושבתי את בני ישראל‬ ‫סרה בכל עת ואינו מרגיש שום יסורים‪ .‬מה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בהוציאי אותם מארץ מצרים'‪ .‬ביציאת‬ ‫מצרים נתתי לכם את הכח‪ ,‬זה כבר‬ ‫בכך שפלוני דיבר עליו? הוא לא שמע‬ ‫בכלל‪ .‬הוא דווקא כן שמע‪ ,‬אבל מבחינתו‬ ‫בתוככם‪ .‬נולדתם קדושים 'כי חלק ה'‬ ‫הוא כאילו לא שמע‪ .‬זה לא נקלט אצלו‬ ‫יכולים"ו להראות זאת‪ .‬היכנסו‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫עמו'‪ ,‬ואתם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫אמור‬ ‫הר"ר‬ ‫בכלל‪ .‬הוא נמצא בצילאלזכות‬ ‫לזכות‬ ‫דמהימנותא‪.‬‬ ‫ובטחון‪...‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫לעולם זה‬ ‫מה שאתה רוצה‪ ,‬אני ממשיך ללמוד‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טי‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫חול המועד סוכות י"ז תשרי תשפ"ו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫נמצא בה‬ ‫אמונהשהאדם‬ ‫מדור‬ ‫הדעת לדרגה‬ ‫הכנסת‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתו חצות‪ .‬כך תוכל להספיק‬ ‫ללמוד בכולל‬ ‫לזכות‬ ‫לתת לנלמד לחלחל פנימה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬כי תלמד באין מפריע‪ .‬כבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫בענין עבודת הנענועים‪ ,‬מובא ב‬ ‫פטרו‪‬ספרים‬ ‫תוכל לנוח אחר כך בהמשך היום‪ .‬אני מכיר‬ ‫רבים‪ ,‬כל אחד בסגנונו‪ ,‬שקיימת שם‬ ‫אנשים רבים שישנים אחר הצהריים‪ .‬גם‬ ‫העבודה להמשיך לאדם את הדעת שכבר‬ ‫תפילת ערבית תוכל לישון שתים‬ ‫פסח ז"ל‬‫אחרי‬‫הכיפורים הרה"ח‬ ‫נוצרה בראש השנה ויום נלמד לע"נ‬ ‫אומר לך‪ ,‬תוכל ללמוד‬ ‫הי"ו אני‬ ‫ראטה‬ ‫שעות‪.‬‬‫ליפא‬‫שלוש‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"אכמיהר"ר‬ ‫שקנה‬ ‫ולהחדירה עמוק בתוכו‪ .‬הרי זה‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬להתעלות הרבה יותר‪ ,‬ואולי גם‬ ‫תרופה ועכשיו הוא צריך להכניסה לפיו‬ ‫בשביל הפרנסה זה יהיה לך יותר טוב"‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבררחוק‬ ‫פרשתשהמשל‬‫שלישיהאדם‬ ‫ואם יאמר‬ ‫ולבולעה‪ .‬יו‪‬‬ ‫כי כשקנה את התרופה עוד לא עשה כלום‪,‬‬ ‫אני שומע‪ .‬לא חייב להיות שאני מתנגד‪.‬‬ ‫נביא משל אחר ממי ששמע מושג בתורה‪,‬‬ ‫תן לי לחשוב‪ ,‬תן לי לראות אם זה יעבוד‬ ‫אבל עדיין המושג לא נבלע בדמו‪ .‬הוא לא‬ ‫בשבילי‪.‬‬ ‫גרם לו לשנות את התנהגותו‪ ,‬כי הוא עדיין‬ ‫יודע‬ ‫תשריא‪‬עדהאד‪‬‬ ‫שהגיע אל‬ ‫תמיד –‬ ‫מועילבחודש‬ ‫לא נעשה חלק מצורת חשיבתו‪ .‬הוא עדיין הבטחו‪‬‬ ‫האדם למד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫אצלו‪.‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הראשונה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ההשקפה‬ ‫נחיצות‬ ‫נעשה‬ ‫לא‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬דברים‪.‬‬ ‫מאוד‬‫הרבה יותר‬ ‫המינים‪,‬בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫ארבעת‬ ‫'מלכותך מלכות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול‪ ,‬דברי‪‬‬ ‫העולם‬ ‫מנהל את‬ ‫כראוי‬ ‫הקב"הלבטוח‬‫הרי זה כמי שחברו מוסר לו תורה אי‪‬‬ ‫דברי‪‬כל הארץ'‪,‬‬ ‫למלך על‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪‬ה'מול‬ ‫שהוא 'והיה‬ ‫עולמים'‪,‬‬‫מכפי‬‫כל‬ ‫שלימה‪ ,‬עצה למצוקה שיש לו‪ ,‬כי אם אדם‬ ‫'וידע כל פעול כי אתה פעלתו'‪ .‬הוא למד‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪‬‬ ‫הראשונית הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מיושב הוא‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬תגובתו‬ ‫על מחילה סליחה וכפרה‪ ,‬הוא למד על‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בעיניים‬ ‫מסתכל לו‬ ‫הדי‪‬‬ ‫יו‪‬הלה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫שומע"‪.‬‬ ‫היא‪" :‬אני‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הקרבה שיש לכלל ישראל עם הקב"ה‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלאתה מתכוון‬ ‫להשתמש מה‬ ‫עלינו"כן או לא?‬ ‫כ‪‬ושואל‪:‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬עמך'‪.‬‬ ‫'כי אנו‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫ושופרות‪ ,‬ג‪‬‬ ‫להצליח זכרונות‬ ‫מלכיות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬מסביר‪:‬‬ ‫אני לעורר‬ ‫שומע?" והוא‬ ‫אומרכדי‬ ‫כשאתה לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחאתה‬ ‫אבל כעת‬ ‫אלה‪ ,‬בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל הצלחה‬ ‫שהאמנת בכל‬ ‫נכון‬ ‫שאתה‬ ‫לנו‬ ‫מהנת‪‬‬ ‫ששמעתי‬ ‫הקב"ה‬ ‫מתכוון לומר‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫"אני‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫משום‬ ‫לא‬ ‫‪.‬‬ ‫בתוכך‬ ‫לחלחל‬ ‫לזה‬ ‫לתת‬ ‫צריך‬ ‫אומר‪ .‬אינני מתנגד‪ .‬אבל עכשיו הנח לי כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הענין‪ .‬אין‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬זהלבטוח‬ ‫חלילה‪ .‬לא‬ ‫מסתפקידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬‫שאתה‬ ‫לישון על זה לילה‪ ,‬הנח לי להתבונן בזה"‪.‬‬ ‫הענין שאתה צריך לישון על זה לילה כדי‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫הלה שואל‪" :‬לא הבנתי‪ ,‬מה זה יעזור לך? נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לראת אם זה אמיתי‪ .‬חס ושלום‪ .‬ידעת שזה‬ ‫להשתמש‬ ‫אתה‬ ‫פעמיים?‬‫אותנו זהאי‪‬‬ ‫על‬ ‫מלמדת‬ ‫לחשוב‬ ‫רוצה‬ ‫התורה‬ ‫אתה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אמיתי עוד לפני ראש השנה‪ .‬אבל זה צריך‬ ‫להתייעץ עם מישהו אחר?" והוא שוב‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫אותך‪.‬‬ ‫לכבוש‬ ‫צריך‬ ‫זה‬ ‫ממך‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חלק‬ ‫להיות‬ ‫מסביר לו‪" :‬אמרת לי רעיון שזה עתה‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫שמעתי עליו לראשונה‪ .‬כדי שאוכל לבחון‬ ‫ובכן‪ ,‬זוהי עבודה ששייכת לעבודת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫את טיבו‪ ,‬אני צריך תחילה לתת לו לחלחל‬ ‫לחלחל‬ ‫אי‪‬‬ ‫עד כה‬ ‫היא‪:‬‬ ‫הנלמד בה‬ ‫לכל לדו‪‬‬ ‫השאלה לתת‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫הנענועים‪,‬‬ ‫בי"‪.‬עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫של‬ ‫השמחה‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫לזה גם את‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬לצרף‬ ‫להיות‬ ‫פנימה‪ .‬אפשר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫כי סוף כל סוף ארבעת המינים נועדו‬ ‫אחד בא ואומר לו‪" :‬אני חושב שמאוד‬ ‫לעורר שמחה‪ ,‬כלשון הפסוק 'ושמחתם‬ ‫כדאי שתשנה את סדר יומך‪ ,‬שתתחיל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫נתתי אותה? הן אחד מהדברים שקיימים‬ ‫לפני ה' אלוקיכם'‪ .‬ניתן לראות בכמה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בשבת הוא זה שהיא מכפרת עוונות‪ .‬אפילו‬ ‫מקומות שמקיימים זאת בהידור רב בעת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו‪.‬‬ ‫ואם היא ניתנה בשבילך‪ ,‬התעלה בדעתך‬ ‫הנענועים בהלל עם ריקודים ממש‪ .‬זה לא‬ ‫דבר מופרך כלל‪ .‬זה הולך ביחד‪ .‬האחרים‬ ‫שלא אתן לך דרך?! אני נותן לך את יום‬ ‫מחלקים את זה‪ .‬את ההלל אומרים באופן‬ ‫לך דרך לחזור בתשובה‬ ‫נותןהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫השישי‪ ,‬אני‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לענייננו‪,‬‬ ‫לזכות‬‫אחד ולאחר מכן הםלזכות‬ ‫רוקדים‪.‬‬ ‫השבת‪ ,‬אני עושה הכל כדי שתוכל‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫קודם‬ ‫שיהיה‬ ‫פטרון‬ ‫הנלמד צריך לחלחל פנימה עד‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫לקבל את המתנה"‪.‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫חלק מהאדם‪.‬‬ ‫ז"ל לגבי הדעת שהקב"ה נתן לנו‬ ‫פסחהוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח כך‬ ‫לקח טוב נתתי לכם‬ ‫ראטה היא מאוד נחוצה לנו‬ ‫תשרי‪ ,‬אשר‬‫ליפא הי"ו‬‫בחודש‬ ‫בשפת‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫רבים הר"ר‬ ‫יש בענין זה לשונות‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ומשמשת לנו כסם חיים לכל השנה‪ ,‬כי כפי‬ ‫הקבלה‪ ,‬אך יש גם בשפה קלה והוא בשפת‬ ‫שנתנה לנו‪ ,‬נתן לנו גם את המצוות‬ ‫אמת בשם זקנו ה'חידושי הרי"ם' זיע"א‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫–‬ ‫שתפקידן כ"ג‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬ ‫במדבר‬ ‫ולהחדיר אותה‬ ‫אותה‬ ‫להמשיך‬ ‫מו"ז ז"ל‬ ‫פרשתמפי‬ ‫"שמעתי‬ ‫שלישי‬ ‫הוא כותב יו‪‬‬ ‫בלשונו‪:‬‬ ‫אל תוכנו‪.‬‬ ‫כי במצות סוכה בא שפע הדעת כמו‬ ‫שכתוב 'למען ידעו'‪ ,‬ובלולב מקבלין בני‬ ‫ממושגים נשגבים לעולם המעשה‬ ‫ישראל הדעת כמו שכתוב 'ולקחתם'‪ .‬ומובן‬ ‫ביותר לפי מה ששמעתי ממנו ז"ל פירוש‬ ‫יודע‬ ‫מה האד‪‬‬ ‫משמעות‬ ‫–‬ ‫מעתה א‪‬‬ ‫לראות תמיד‬‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫נבוא‬ ‫'לקח טוב נתתי לכם'‪ ,‬כי השי"ת מלבד‬ ‫להתבונן‬ ‫אפשר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הנהיותר‬ ‫אבל‬ ‫מעשי‪.‬‬ ‫הדברים באופן‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שנתן לנו התורה‪ ,‬גם הלקיחה שלנו הוא אי‪‬‬ ‫בצינור שבו‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫בלבד‪,‬‬ ‫הלולב מול‬ ‫בצורת כראוי‬‫אפילולבטוח‬ ‫מסייע לנו להיות כלים לקבל הטוב‪ ,‬אי‪‬‬ ‫כפי שהמקובלים מביאים‪ ,‬ולהבין שאחרי‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫ודפח"ח‪ .‬וכן הוא במצות 'ולקחתם'‪ ,‬שנתן מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שהאדם קיבל בראש השנה דבר שכלי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הרי כל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬יכול‬ ‫ומיניולדברי‪‬‬ ‫להודיענו כיצד‬ ‫לולבבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לנו‬ ‫שהוא מרומם יותר‪ ,‬הוא מקבל עכשיו‬ ‫א‬ ‫יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫לקבלהוא‬ ‫השבועות‬ ‫הדעת"‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫מצוה הנעשית בידיים‪ .‬הוא מנענע את‬ ‫להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬מודה‪,‬‬ ‫לארבעמה ג‪‬‬ ‫הרוחות‪ ,‬הוא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬‫להצליחהמינים‬ ‫ארבעת‬ ‫הדבר מזכיר את דברי ה'נועם אלימלך'‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שהקב"ה‬ ‫לבטוח‬ ‫הואבלימבין‬ ‫את ההלל‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל אומר‬ ‫הצלחה‬ ‫הוא‬ ‫בענין 'הנותן בעין יפה הוא נותן' שכאשר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האדם נותן בור בחצירו לחבירו‪ ,‬הוא נותן כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫מיני‬ ‫כל‬ ‫אביון'‪.‬‬ ‫ירים‬ ‫'מאשפות‬ ‫‪.‬‬ ‫עוזר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לו בוודאי גם את הדרך להגיע אליו‪ .‬וסיבת מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫האשפות‪' .‬להושיבי עם נדיבים עם נדיבי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫עמו'‪ .‬הוא הוציא אותנו כל‪-‬כך הרבה‬ ‫מה‬ ‫ללמודלהטיב‬ ‫ועלינו כוונתו‬ ‫כי תמיד‪,‬‬ ‫כשהאדם נותן‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הדבר‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫פעמים‪ .‬פעם אחר פעם הוא הוציא אותנו‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנונותןאי‪‬לו בעין יפה‬ ‫למקבל‪ ,‬מלמדת‬ ‫וממילא הוא‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬מכל מיני מצבים‬ ‫ונפלאות‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫ניסים‬ ‫)בשונה ממוכר שכל כוונתו אינה אלא לכסף‪ ,‬כי כדי‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫קשים‪ .‬ואף כשהמצב נראה אבוד ‪' -‬אבן‬ ‫הסברא נותנת שעל כל דבר הוא גובה כסף בנפרד(‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לראש פינה‪ ,‬מאת ה'‬ ‫מה אני‬ ‫מאסו הבנים היתה‬ ‫בעלנתן לנו‬ ‫בהקדמתאתרבינו‬ ‫השבת‪,‬‬ ‫למדנו נתן לנו‬ ‫כשהקב"ה‬‫כךכבר‬ ‫היתה זאת היא נפלאת בעינינו'‪ .‬דוד המלך‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהאדם בא‬ ‫הבטחו‪ ‬אותה‪.‬‬ ‫הדרך לקבל‬‫את לשער‬‫הלבבות‬‫גם‬ ‫היא‪':‬היתה‬ ‫אי‪‬‬ ‫ובסוף‪,‬‬‫אותו‪ .‬בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬‫עליו‪ ,‬גירשו‬ ‫השאלה‬ ‫צחקו‬ ‫איני יכול‬ ‫וכמה‬ ‫אני כמה‬ ‫הבטחו‪ ‬אבל‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫"אניה' מתבייש‪,‬‬ ‫ואומר‪:‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪'‬אנא ה'‬ ‫רוצה‬ ‫להיותהמפרשים‪,‬‬ ‫לפי רוב‬ ‫לראש פינה'‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לא עבר עלי‬ ‫בנוגע למה? כי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בשבת‪,‬‬ ‫להרגיש טעם‬ ‫משהוא‬ ‫הושיעה נא' אינו בקשה חדשה‪ ,‬אלא הוא‬ ‫שבוע טוב‪ .‬היתה נפילה וכדומה"‪ .‬אומר לו‬ ‫מספר את הסיפור‪ .‬הוא אומר‪ :‬כשהייתי‬ ‫הקב"ה‪" :‬אבל את השבת נתתי במתנה‪ .‬למי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אכ‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫כן הוא ממית את הקליפות ועוצר את‬ ‫במצוקה‪ ,‬צעקתי 'אנא ה' הושיעה נא‪ ,‬אנא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הרוחות הרעות ואת הטללים הרעים‪.‬‬ ‫ה' הצליחה נא'‪ ,‬והקב"ה עזר לי‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זה היה העומק של דברי ה'דברי חיים' ‪-‬‬ ‫וכך כשהאדם מוציא את זה מפיו‬ ‫להוריד את כל השונאים האמיתיים‪ ,‬שהם‬ ‫ומכניסו באופן מעשי בחייו‪ ,‬זה מחדיר‬ ‫ערד אריין'‪.‬‬ ‫ומשפחתודיהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הקליפות 'אין‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫אותו עמוק לתוך הלב‪.‬לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ ‬להתרגשות והתפעלות‬ ‫פטרו‪‬ערד‬ ‫מדור אמונה כלים‬ ‫אלע שונאים זאלן גיין אין די‬ ‫ה'דברי חיים' אמר דבר מאוד פשוט‪.‬‬ ‫אך נקרב את המושג עוד יותר אל‬ ‫האדם צריך להתלמד איך להתרגש‬ ‫השכל‪ .‬ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א סיפר‬ ‫את הרה"ח פסח ז"ל‬‫עושהלע"נ‬ ‫שראה פעם עם הארץ אחד נלמד‬ ‫ולהתפעל מכל דבר שבקדושה ולחיות‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫"רבונו"רשל‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫הנענועים‪ ,‬פנה למזרח ואמר‪:‬‬ ‫אותו‪ ,‬אשר בשורש זהו הכלי לדעת‪ .‬נדבר‬ ‫באופן פרקטי‪ .‬האדם חייב להתלמד לחיות‬ ‫עולם! אתה הרי יודע שיש לי שונאים‬ ‫'תשפ"בלראות אדם‬ ‫אייר ה‬ ‫אתה יכול‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫שבקדושה‪.‬‬ ‫במדברואמר‪:‬‬ ‫)בחו"ל כל דבר‬ ‫פרשתלמערב‬ ‫שלישי פנה‬ ‫יו‪ ‬אותי"‪.‬‬ ‫לימיני‪ ,‬הצל‬ ‫שנהנה מדבר מסוים‪ ,‬חי ממנו‪ .‬הוא חייב‬ ‫"רבונו של עולם! אתה הרי יודע שיש לי‬ ‫לדעת עליו כל דבר‪ ,‬כי זהו החיות שלו‪ ,‬זהו‬ ‫שונאים גם לשמאלי‪ ,‬הצל אותי"‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫החיבור שלו‪ ,‬הפנימיות שלו‪ .‬והאדם חייב‬ ‫וכשהוריד את ארבעת המינים כלפי מטה‪,‬‬ ‫למצוא איך דבר זה יקרה אצלו לגבי תורה‬ ‫אמר‪" :‬יהי רצון שכולם ילכו לאדמה ‪ -‬אין‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫ומצוות‪.‬‬ ‫די ערד אריין"‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ה'דברי חיים' סיים את סיפורו והפטיר‪:‬‬ ‫נתן לנו הקב"ה כלים שבאמצעותם‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫"זהו כוונת האריז"ל בנענועים"‪.‬‬ ‫הדברים העליונים יפעילו את האדם‪,‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ידבר אליו‪.‬‬‫דברי‪‬‬ ‫מול שזה‬‫שיהנה‪,‬‬‫נחו‪‬‬ ‫שייצא שהוא‬ ‫מהכלים‪,‬‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫שרודפים‬ ‫שיש קליפות‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫החסידים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסבירו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫לנו‪ .‬הוא‬ ‫הרי נתן‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫שהקב"ה‬ ‫לכ‪‬נפלאה‬ ‫הסיבה‬ ‫מתנה‬ ‫זוהי‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫לצדיק‬ ‫הדי‪'‬צופה רשע‬‫שנאמר‬ ‫כמויו‪‬‬ ‫האדם‪,‬הוא‬ ‫אחר‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואשאיננו‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫דברים עליונים‬ ‫אמר לנו שיש‬ ‫להצליח‬ ‫לא רק‬ ‫המינים הם הרי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫וארבעתבכל‬ ‫להמיתו'‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬ומבקש‬ ‫עלינו‬ ‫גדולים‪ .‬זהו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫דברים‬‫פועלים מה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחאבל‬ ‫מבינים‬ ‫גירא בעיני דשטנא כדאיתא במסכת סוכה‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בלי שלבטוח‬ ‫הקב"ה נתן‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ברוחניותאמת‪,‬‬ ‫אבל יש עוד‬ ‫אמת אחת‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫ואם כן על‪-‬ידי הנענועים ממיתים אותם‪.‬‬ ‫לנו לא רק את הידיעה שקיים משהו גדול‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הם הרי השונאים הגדולים ביותר של‬ ‫אלא גם את הדרכים שהאדם יוכל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להחטיאו‪.‬‬ ‫ברוחניות‪,‬אחריו‬ ‫הם רודפים‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫האדם‪ ,‬כי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫להתחבר לפי דרגתו אל הדברים האלה‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודיש כזה‬ ‫ועלינו‬ ‫ליצר הרע‬ ‫תמיד‪,‬עבירה‪.‬‬ ‫שלא בדרך‬‫שמועילי‪‬‬ ‫אפילו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬לחיות‬ ‫הישנות שיוכל‬ ‫שתהיהא‪‬לו כ‪ ‬על‬ ‫שייכות אליהם‪,‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫האדם אי‪‬‬ ‫לטמיון בכל דרך‬ ‫מלמדתאת אותנו‬ ‫התורה להוריד‬ ‫תענוג‬ ‫אותם‪.‬לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫כגון‪ .‬על‪-‬ידי עצבות ויאוש‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫שהיא‪ ,‬אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ארבעת המינים הרי גדלים על כל מים‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫נמוך‬ ‫למקום‬‫יורדת לי‬ ‫אני לי מי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫התורה‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל יותר‬ ‫רבינו להם‬ ‫בהקדמת ויש‬ ‫ויונקים למדנו‬ ‫ממקום עליון‬ ‫כבר‬ ‫כיצד הקב"ה נתן לנו דבר זה? על‪-‬ידי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שהיהודישבנוגע‬ ‫מחזיקם כשהם‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫הלבבות וכיון‬ ‫קדושה‪,‬‬ ‫ממקום‬ ‫אי‪‬‬ ‫יורדת‬ ‫היא‪:‬‬ ‫שהתורה בה‬ ‫סדר בעולם‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלה‬‫שקבע‬ ‫כמה הוי"ה‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פיבשם‬ ‫הבטחו‪ ‬אוחז‬ ‫בידיו‪ ,‬הוא‬ ‫אגודים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬הבנה‬ ‫רוצה‬ ‫הבטחו‪‬נמוך‪ ,‬ש‬ ‫להיותלתורה יש‬ ‫צרי‪ ‬למקום‬ ‫גבוה‬ ‫הצדדים‪ ,‬הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אותם לכל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מנענעבנוגע‬ ‫כשהוא נחו‪‬‬ ‫משהוא‬‫ו‬ ‫והסבר ודבר מעשי לעשות לאדם הגדול‬ ‫מכריז שהשמים והארץ וכל הרוחות‪ ,‬של‬ ‫מאוד‪ ,‬ובאותה מדה יש לה הבנה וחיבור‬ ‫הקב"ה הם‪ ,‬ומכניס בהם אלוקות ועל‪-‬ידי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בכ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫חדרים ימלאו'‪ .‬הוי אומר‪ :‬היא לא סתם‬ ‫ודבר מעשי לעשות לאדם הפשוט‪ ,‬ושניהם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הברקה‪ ,‬אלא היא כל‪-‬כך מציפה את האדם‪,‬‬ ‫באים מאותו שורש‪ ,‬אבל כל אחד יכול‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עד שהיא גורמת לו לשנות את התנהגותו‪.‬‬ ‫כאשר אדם מבין נושא מסוים לעומק‬ ‫להיאחז בשורש לפי דרגתו‪ .‬זהו הדבר‬ ‫הפלאי שקיים בתורה‪.‬‬ ‫ונתקל בדבר מה הקשור אליו‪ ,‬קשה לו‬ ‫מלדבר על כך‪ .‬הוא מרגיש‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מאוד להימנע‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫את‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫להתחיל‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫בשמחת תורה עומדים‬ ‫לזכות‬ ‫לשתף זאת עם אחרים‪.‬‬ ‫דחףובטחון‬ ‫אלוקים את‬ ‫מדור אמונה‬ ‫התורה מחדש‪' .‬בראשית ברא פטרון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪‬פרשת‬‫השמים ואת הארץ'‪ .‬ילד יכול ללמוד‬ ‫מהו הדבר הזה? ‪ -‬תופעה זו מראה את‬ ‫בראשית‪ .‬הוא יכול להבין‪ .‬הקב"ה ברא את‬ ‫מושג ה'דעת'‪ .‬שכן הדיבור והדעת מדה‬ ‫העולם‪ ,‬את השמים ואת הארץ‪ ,‬את האור‬ ‫יכול הרה"ח פסח ז"ל‬‫הואלע"נ‬‫ואת החושך‪ ,‬ואת האילנות וכו'‪.‬נלמד‬ ‫אחת הן‪ .‬כל עוד ההבנה אינה מציפה את‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫קצת‪",‬ריכול‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫להבין את כל זה‪ .‬מי שכבר גדל‬ ‫האדם‪ ,‬היא עדיין לא יצאה מן הכח אל‬ ‫הפועל‪ .‬היא היתה יותר בבחינת "אני‬ ‫להבין גם פירוש רש"י והרמב"ן‪ .‬וכך הוא‬ ‫'תשפ"בזוכר באיזה‬ ‫אייר ה‬ ‫לעיל‪ .‬אינני‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫כפי כ"ג‬ ‫שצויין‬ ‫במדבר ועוד‪.‬‬ ‫)בחו"ל שומע"‪,‬‬ ‫פרשת הקדוש‬ ‫אור החיים‬ ‫יו‪ ‬אל‬ ‫שלישי‬ ‫ממשיך הלאה‬ ‫ספר‪ ,‬אינני זוכר משם איזה צדיק‪ ,‬הרעיון‬ ‫זה לא נגמר‪ .‬אבל מחמת שזה לא נגמר‪ ,‬זה‬ ‫הוא משהו כזה‪ .‬אם המטרה היא רק לומר‬ ‫אינו אומר שמי שנמצא בדרגה קטנה‪ ,‬אינו‬ ‫את הרעיון בפני החותן במהלך הסעודה‪ ,‬די‬ ‫יכול להתחבר לפי דרגתו‪ .‬הוא יכול‬ ‫בכך‪ .‬אולם‪ ,‬אם רוצים מטרה אחרת‪ ,‬הרעיון‬ ‫להתחבר‪ ,‬ולא רק להבין‪ ,‬אלא גם להגיע‬ ‫יודע‬ ‫כה האד‪‬‬ ‫עמוק‪ ,‬עד‬ ‫תמיד –‬ ‫באופן א‪‬‬ ‫באדם‬‫מועיל‬‫הבטחו‪‬לגעת‬ ‫צריך‬ ‫לדרגה של חיבור שיגרום לו להתרגש‪ .‬זו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫להתאפק והוא‬ ‫לדעת‬ ‫יכוליותר נחו‪‬‬ ‫שאינואבל‬ ‫שהוא מרגיש‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הנקודה‪ .‬שם‪ ,‬במקום שאתה נמצא‪ ,‬עם אי‪‬‬ ‫אחר‪ .‬מדוע‬ ‫מול אדם‬ ‫כראוי עם‬ ‫לשתף אותו‬ ‫החטאים שלך‪ ,‬יש ידיעה של תורה ומצוות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מוכרחלבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫הוא מרגיש חובה זו? מפני שכאשר ההבנה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬התרגשות‪.‬‬ ‫נעסוק‬ ‫ידה לידי‬ ‫שבועות על‬ ‫לכבודיכול לבוא‬ ‫שאתה‬ ‫אם יש שם חטא‪ ,‬הוא יצטרך להשתמש גם מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מציפה את האדם‪ ,‬היא עולה על גדותיה‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫התשובה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הדי‪‬נפלא‪ ,‬על‬‫תשובה‪.‬‬ ‫נקודות של‬ ‫עם‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא ביטוי‬ ‫יותרלבוא לידי‬‫ברוחניותחייבת‬ ‫הרי נאמר 'כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך להצליח‬ ‫השפעה זו אינה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שתתבטא‬‫עדיףשאי‪‬‬ ‫וייתכן‪ .‬מה‬ ‫שאף ג‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫בדיבור‪,‬‬ ‫דווקא‬ ‫ובלבבך לעשותו'‪ .‬אבל להתרגש מהמצוה‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הדעת‬ ‫של מדת‬ ‫לבטוח‬ ‫מהותהבלי‬ ‫ברוחניות‬‫הצלחה זוהי‬ ‫ליהנות מדבר שבקדושה‪ ,‬לקפוץ מהבנה כלל‬ ‫במעשים‪ .‬אך‬ ‫לנו‬ ‫נעלים"ה נת‪‬‬ ‫בלבד‪ ,‬כי‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫לאנשים‬ ‫דיננו נועד‬ ‫שייצא‬ ‫בתורה‪ ,‬לא‬ ‫לשנות‬ ‫עליו‬ ‫ופועל‬ ‫האדם‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫את‬ ‫מציפה‬ ‫היא‬ ‫‪-‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫העם? כלי‪‬‬ ‫כשיש לו לאדם‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫יעשו המון‬ ‫כלי‪‬כן מה‬ ‫אם‬ ‫התנהגותו‪ .‬ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫את‬ ‫ועלינו ללמוד מה‬ ‫את‪ ,‬הדבר‪.‬‬‫תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הוא חי‬ ‫הרגש‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הזכרנו כבר כמה פעמים את דברי ראש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫אשר הגדיר את‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר זצ"ל‪,‬‬ ‫לקבל‬ ‫טעלז‬ ‫כדי‬ ‫ישיבת‬ ‫הצורך לדבר נובע מדעת‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫המושגים חכמה‪ ,‬בינה ודעת‪' :‬חכמה' היא‬ ‫נתן לנו הקב"ה ראש השנה‪ ,‬יום כיפור‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫לבריאות; 'בינה' היא‬ ‫מזיק אני‬ ‫הידיעה שהעישון מה‬ ‫מעניינים‪...‬‬ ‫בהקדמתמושגים‬ ‫למדנו הרבה‬ ‫כבר‬ ‫וסוכות עם‬ ‫ההבנה מדוע הוא מזיק‪ ,‬כגון פגיעתו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫והנענועים‪ ,‬יש כח‬ ‫לשער המינים‬ ‫הלבבות‬ ‫כשכתוב שלד'‬ ‫העישון‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפסקתהיא‪:‬‬ ‫'דעת' היא‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫ואילושצרי‪‬‬ ‫בריאות;‬ ‫השאלה‬ ‫כמההדעת‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫יקבלפיאת‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫לכךה' שהאדם‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫להביא‬ ‫כשהאד‪‬ההבנה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותבמצב שבו‬ ‫הבטחו‪ ‬מדובר‬ ‫בפועל‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫מהכלים בגלל‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שיצא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מהדעת‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫שיהנה‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫משפיעה על האדם בעוצמה רבה וחודרת‬ ‫הדעת‪ ...‬הדעת הציפה אותו‪ ...‬זה הרי‬ ‫אליו לעומק‪ ,‬עד שהיא מביאה אותו לחדול‬ ‫נקודת הדעת‪ ,‬שמציפה את האדם‪' .‬ובדעת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גכ‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫לעולם חסדו'‪ .‬אבל השנה יש לי שונאים‪,‬‬ ‫מהעישון‪ .‬אין זו סתם החלטה שלא לעשן‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ולכן אני אומר‪ :‬רבונו של עולם! ראה את‬ ‫‪ -‬הדעת היא הכוח שמניע את האדם אל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫חודו של הלולב ‪ -‬פגע בו בשונאיי וקבור‬ ‫אותם עמוק באדמה"‪.‬‬ ‫ההחלטה הזו; היא מטלטלת אותו במידה‬ ‫כזו שהדבר מוביל ממילא לידי מעשה‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫אליעזר ב‪‬‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות טוב‬ ‫ה'דברי חיים'‪ :‬האדם השני עומד‬ ‫שנקבע בן פיגאאמר‬ ‫לזכות‬ ‫לפיכך‪ ,‬כאשר ישנו יום‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרבה יותר קרוב אל ה' מהראשון‪ .‬בחן את‬ ‫במטרה 'למען ידעו דורותיכם'‪ ,‬או מצוות‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫עצמך כדי לראות אם אתה דומה לראשון‬ ‫ארבעת המינים שנקבעה לשם 'למען‬ ‫או לשני‪ .‬יש מי שלועג לעם הארץ השני‪.‬‬ ‫דעת‪ ,'...‬המשמעות היא שהקב"ה נתן לאדם‬ ‫ז"ל שהשונאים ייקברו באדמה? ‪-‬‬ ‫אומר‬‫הואפסח‬‫את הרה"ח‬ ‫נלמדגםלע"נ‬ ‫את היכולת שבכל מצוה יקבל‬ ‫איזה רבי זה היה?‪ ...‬למה‬ ‫ה'לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו'‪.‬‬ ‫הי"ועםראטה‬ ‫ליפאיפה‪.‬‬‫בדיחה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫אתה צוחק? כי לך אין את העמארצות‬ ‫זה מה שאומר ה'חידושי הרי"ם'‪ .‬נתתי לך‬ ‫הזאת‪ .‬ושמע‪ .‬ובכן‪ ,‬על מה אתה עצמך‬ ‫כלים‪ ,‬נתתי לך מהלכים לקבל את המתנה‪.‬‬ ‫'תשפ"בשלא נרחיב‬ ‫הנענועים?ה מוטב‬ ‫בזמן כ"ג אייר‬ ‫–‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל חשבת‬ ‫על כך בחג כדי לא לפגוע בעונג יום טוב‪.‬‬ ‫שתי מדות בעמי הארץ‬ ‫אומר ה'דברי חיים'‪ :‬אתה זקוק לרופא‪ .‬אינך‬ ‫מבין על מי צריך לצחוק‪ .‬יש להצטער על‬ ‫אמר ה'דברי חיים' רעיון נפלא‪ .‬כשיש לך‬ ‫מי שאינו חושב כלום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם‬ ‫אדם שאינו בקיא בעניינים נשגבים‪ ,‬הוא לא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬את‬‫א‪ ‬לחבר‬ ‫עולמך –דרך‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬מתוך‬‫מצאת‬ ‫למד הרבה‪ .‬הוא נמצא במדריגה הרוחנית‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬טוב‬‫יותר מצבך‬ ‫לכוונהבו‪ .‬אבל‬ ‫אמיתית‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫המעשה‬‫שבה הוא נמצא ‪ -‬בזמן שהוא נוטל לולב‪ ,‬אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬האמת‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מחובר אל‬‫שאתהמול‬ ‫משוםכראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫עלולים להתרחש שני דברים‪ .‬וזה מה אי‪‬‬ ‫בהרבה‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬עם הארץ‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫לעצמות‪ .‬ישנו‬ ‫לכבודלחדור לנו‬ ‫שצריך‬ ‫שיש לו מעלה אחת‪ :‬הוא נמנע מלעשות מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫תורהצרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫דיברה‬ ‫בניםשהרי‬‫פשוטה‪,‬‬‫ארבעה‬ ‫כנגדלכ‪‬‬ ‫דברים מוזרים‪ .‬כשאינו יודע מה א צריך הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫אומר כלום‪ .‬הוא‬ ‫ילד קטן שואל מאביו בעת סיפור יציאת‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אינו בכל‬ ‫עם הלולב‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬לעשות‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫המשמעות ג‪‬שלשאי‪‬היציאה‬ ‫להצליח "מה‬‫מצרים‪:‬‬ ‫אוחז בלולב ומסתכל בזווית עינו כדי לוודא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫נשמתו‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫בליעומק‬ ‫ברוחניות עד‬ ‫האב מתרגש‬ ‫שהוא עושה מה שכולם עושים ומניח אותו כלל‬ ‫ממצרים?"‪,‬‬ ‫הצלחה‬ ‫לנו‬ ‫"אני‬ ‫נת‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫בליבו‪:‬‬ ‫אומר‬ ‫בעודואכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫בחזרה דיננו‬ ‫למקומו‪,‬‬ ‫שייצא‬ ‫'כי‬ ‫מתקיים‬ ‫עכשיו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫עכשיו!!!‬ ‫קורה‬ ‫זה‬ ‫לבטוח כזו‪:‬‬ ‫אי‪‬בתמימות‬ ‫שואל‬ ‫על הוא‬ ‫מיוסדתבנך'‪.‬‬ ‫ישאלך‬ ‫בושות"‪ .‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחהיו לי‬ ‫מקווה שלא‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫"מדוע יושבים בסוכה? אני רוצה לדעת"‪ .‬לב‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫האב מתמלא שמחה על כך שהוא יכול‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬אחר שאינו‬ ‫אותנוהארץ‬‫ישנו עם‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫לעומתו‪,‬‬ ‫בהירות‪ .‬עשה דאורייתא‬ ‫את המצות‬ ‫עכשיויותר‬ ‫לקייםלקבל‬ ‫מתחכם‪ .‬הוא אומר כך‪" :‬לי יש שונאים‪ .‬כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫של סיפור יציאת מצרים‪ .‬אולם‪ ,‬יבוא אחד‬ ‫אתה אין לך? ברוך השם‪ ,‬שתה לחיים‪ .‬לי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫יש‪.‬כבר‬ ‫הילד כבר מבין? הרי‬ ‫מה אני‬‫ויטען‪" :‬נכון‪ ,‬אך מה‬ ‫בידי‪ ,‬ואינני‬ ‫ומחזיק לולב‬ ‫עומד‬ ‫עת אני‬ ‫הוא תם‪ .‬אין לו מושג מהי מצרים"‪ .‬אם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעשל עולם!‬‫הבטחו‪ ‬ריבונו‬ ‫לשער נשגבים‪.‬‬ ‫הלבבותסיפורים‬ ‫מכיר‬ ‫ההסברים‪ :,‬האם‬ ‫אי‪‬‬ ‫כל בה היא‬ ‫לאחר‬ ‫לדו‪‬‬ ‫את הילד‪,‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫תשאלו‬ ‫כרגע‪ .‬אולי‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬‫נחו‪‬שלי‬ ‫הבעיה‬ ‫היטב מהי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אני יודע‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬או מה‬ ‫רוצה‬ ‫יציאת מצרים‬ ‫מבין מהי‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬באמת‬‫הוא‬ ‫לענייני‪‬כסף או אם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אם ארוויח‬ ‫בנוגע‬‫נחו‪ ‬הבא‪,‬‬ ‫הסוכות‬ ‫בחג‬ ‫משהוא‬ ‫פירוש הדבר שהקב"ה הוציא את הנשמה‬ ‫יהיה לי מזגן חדש בבית‪ ,‬אוכל להשקיע‬ ‫מהקליפה‪ ,‬התשובה תהיה שלילית‪.‬‬ ‫יותר בנענועים של 'הודו לה' כי טוב כי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דכ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫נמשלה למים ‪ -‬כשם שהמים גם כשהם‬ ‫אבל זוהי המצוה דאורייתא‪ .‬יש גם חכם‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יורדים למקום נמוך‪ ,‬הם נשארים מים‬ ‫בין ד' הבנים‪ ,‬יש גם את הבן החכם‪ .‬אבל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫טהורים המסייעים לצמיחה‪ ,‬כך גם התורה‪.‬‬ ‫חיבור זה מעורר באדם התרגשות‪,‬‬ ‫אין אומרים לתם‪" :‬עדיף שלא תשאל‪ ,‬מוטב‬ ‫שתלך לשחק; אל תזלזל בתורה‪ ,‬אל תוריד‬ ‫התפעלות וחיות‪ ,‬ומעניק לו את ההרגשה‬ ‫את הרמה שלה"‪ .‬מה‪ ,‬תלך לספר סיפור‬ ‫הי"ומעשה בעל ערך‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ועשה‬ ‫פיגא‬ ‫שהוא פעל‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לשאול?!‬ ‫לזכות יודע‬ ‫לזכות‬ ‫יציאת מצרים לתם ולשאינו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרון בגיל‬ ‫זה הרי בזיונות! בהמשך‪ ,‬כשיגדל‪...‬‬ ‫כך מקרבים את התורה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הבר מצוה‪ ,‬זה עדיין לא מספיק‪ .‬הוא צריך‬ ‫אדם אחד הטה אוזן כשהגה"צ רבי‬ ‫לגדול עוד יותר‪ ,‬או אז תספר לו סיפור‬ ‫מיללער זצ"ל אמר 'הודו לה' כי‬ ‫הדברים הרה"ח פסח‬ ‫אביגדור ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫יציאת מצרים‪ ...‬לא! לא כך‬ ‫חסדו'‪ ,‬ושמע אותו מודה על‬ ‫לעולם‬ ‫טוב כי‬ ‫פועלים‪ ,‬מכיוון התורה מגיעה עד אפסי‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫חתנו זה ועל חתנו זה‪ .‬יש מי שתמה על‬ ‫ארץ‪.‬‬ ‫סיפור זה ומזהיר שלא לספרו‪ ,‬אך כל זאת‬ ‫התורה פועלת‪.‬‬‫'תשפ"ב‬ ‫מבין הכיצד‬ ‫משום – כ"ג‬ ‫שאינו אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫לילדים‬ ‫במדבר )בחו"ל רק‬ ‫פרשת‬ ‫האריז"ל‬ ‫כוונותשלישי‬ ‫יו‪‬‬ ‫המטרה המרכזית היא שהדבר ישפיע על‬ ‫אדם זה שיודע שיש אלוקים ויודע‬ ‫האדם וירגש אותו‪ .‬המילה 'לולב' בגימטריה‬ ‫שמצוותיו פועלות והוא מבקש‪ :‬רבונו של‬ ‫'חיים' ‪ -‬המצווה צריכה לקבל משמעות‬ ‫עולם! עזור לי שהמצוות יפעלו את פעולתן‬ ‫עבורך‪ .‬הנושא שתופס את תשומת ליבך‬ ‫להכריע את שונאי ‪ -‬הוא נמצא במקום‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫כעת תלוי במקומך ובמדרגתך הרוחנית‪.‬‬ ‫הכוונות‬ ‫את רוחניי‪‬‬ ‫הוא מכוון‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬כי‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצותיותר טוב‪,‬‬ ‫הרבה‬ ‫לדעת‬ ‫יותראונחו‪‬‬ ‫בהתנהגות‬ ‫בו‪.‬ת אבל‬ ‫חיצונית‬ ‫להשתמש‬ ‫בתוספ‬ ‫אי‪ ‬מדובר‬‫אין‬ ‫לפי דרגתו‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולשלדברי‪‬‬ ‫התורה‪ .‬הכלל‬ ‫אלאכראוי‬ ‫במהותה‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ילדותית‪,‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫רק לבחירת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול נוגע‬ ‫דברי‪‬‬ ‫חפץ' אינו‬ ‫שלבו נחו‪‬‬ ‫בימינו קיים ספר קומיקס בשם חפץ מכפי‬ ‫'במקוםשהוא‬ ‫אלאשגם‬ ‫הנלמדת‪,‬‬ ‫הרי בכך‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לראות‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫דומה‪ ,‬ניתן‬ ‫בנוגעבאופן‬ ‫לילדים‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫חיים‬ ‫הלימוד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרילדרך‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫המסכת לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‬ ‫שלה‪ ,‬שכן לעולם ילמד אדם את מה שלבו‬ ‫חשבו‪ ,‬על‬ ‫לילדים'‪.‬‬‫הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫האריז"ל‬ ‫השבועות‬ ‫'כוונות‬ ‫מעין‬ ‫כך‪ ,‬כשאחד כותב ספר חפץ חיים לילדים‪ ,‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫חפץ‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫האם הוא עושה בזה שחוק מהתורה? האם להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הישיבה‬ ‫לבטוח‬‫תלמיד‬ ‫ברוחניותביןבלי‬ ‫הקונפליקט המוכר‬ ‫הוא מוריד את ערכה של התורה? ממש לא‪ .‬כלל הצלחה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫רוצה‬ ‫השיעור‬ ‫מגיד‬ ‫השיעור‪.‬‬ ‫מגיד‬ ‫לבין‬ ‫להיפך‪ ,‬זה מרומם את התורה‪ .‬הוא מצייר כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שילמדו עכשיו דווקא בעיון‪ ,‬והתלמיד רוצה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ציורים‪ .‬חיים בייש את מוישי בחיידר‪ ,‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫בלימוד מהיר כדי להספיק הרבה דפים‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ומוישי לא ידע אם מותר לו ללכת לספר נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫קונפליקט מלווה את האדם לאורך כל חייו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬הילדים בדרך‬ ‫שיש אותנו‬ ‫ללמד את‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫לאביו‪ ...‬ודאי‬ ‫לקחת את כל חלקי‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫זקוקיותר‬ ‫ליכולת‬ ‫האדםלקבל‬‫כדי‬ ‫מה רצית‪ ,‬שנחכה עד שהילדים‬ ‫אלה‪.‬‬‫אלא‬‫בכלי‪‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫התורה של ראש השנה ויום כיפור וסוכות‬ ‫יגיעו לגיל שבע עשרה ואז ילמדו את הספר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הלשון?!בהקדמת רבינו בעל‬ ‫שמירת למדנו‬ ‫כבר‬ ‫ביתאניהשואבה והושענא‬ ‫והנענועים ושמחתמה‬ ‫רבה ושמחת תורה ולתת להם פירוש לפי‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪ :‬להם‬ ‫אי‪‬‬ ‫היום‪ .‬ויש‬ ‫נמצא בו‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שהואשצרי‪‬‬ ‫המקום‬ ‫השאלה‬ ‫כמה בדיוק‬ ‫וכמה‬ ‫פיאדם‪,‬‬ ‫נחו‪‬כל‬ ‫מגיעה אל‬ ‫התורההבטחו‪‬‬ ‫של ובכן‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לכל דבר‬ ‫רוצה‬ ‫להיות התורה‪.‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫זוהי חכמת‬ ‫פירוש כזה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בכך כל גישה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫נמצא‪ .‬אין‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬‫נחו‪‬הוא‬ ‫במקום שבו‬ ‫משהוא‬ ‫יש משמעות מיוחדת עבור האדם במצבו‬ ‫ילדותית; להיפך‪ ,‬הדבר מעיד על גדלות‬ ‫הנוכחי‪.‬‬ ‫התורה‪ .‬שם אתה מוצא ענוותנותה‪ .‬התורה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הכ‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫שונאים משמאלי‪ .‬קבור אותם באדמה ‪-‬‬ ‫הסבתא של הדור הקודם‪ ,‬דור ה'צאינה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫'לייג זיי אין די ערד אריין'‪ .‬תתפלל ותאמין‬ ‫וראינה'‪ ,‬שבוכה בהושענא רבה שהמשיח‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בזה עד שהדעת תתפשט בך ותחדור אל‬ ‫העמקים שבך‪.‬‬ ‫יגיע‪ ,‬למה היא עושה זאת? אתה רוצה‬ ‫לדעת את האמת? ‪ -‬כי בתה מרגישה לא‬ ‫כל‪-‬כך טוב‪ .‬בגלל זה היא בוכה‪ .‬המשיח‬ ‫כאשר הדעת חודרת עד‬ ‫ש"ו‬ ‫היא‪ ,‬הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאוהאמת‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר אין‬ ‫אליעזר‬ ‫לך‬ ‫לזכות‬ ‫כי‬ ‫חייב להגיע כבר היום‪.‬לזכות‬ ‫למה?‬ ‫הנפש העמוקים‪ ,‬זה פועל על האדם‬ ‫ובטחון‬ ‫מושג‪ .‬בתה מקיאה את האוכל‪ .‬פטרון מדור אמונה‬ ‫לחלקי‬ ‫באופן טכני שהיצר הרע לא יצליח‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫אפילו‬ ‫עליו‪ ,‬כי כשהוא מתפעל ומתרגש מדבר‬ ‫אין זה דבר חריג; זהו המקום שבו היא‬ ‫שבקדושה‪ ,‬מגיעים אליו חיים למקומות‬ ‫נמצאת‪ .‬מה ההבדל בין אדם שפשט את הרגל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אלה שבנפשו‪.‬‬ ‫לבין יהודים הנמצאים בצרה? הכל נובע‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫דרגות הר"ר‬ ‫רוחניות‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מאותו שורש‪ .‬אמנם קיימות‬ ‫הבור ריק ואין בו מים‬ ‫גבוהות ועמוקות יותר‪ ,‬אך התורה אינה‬ ‫פעם שהאדם‬‫'תשפ"ב‬‫כ"גאתאייר ה‬ ‫הכלל שכל‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לזכור‬ ‫צריך‬ ‫למדרגה‬ ‫)בחו"ל‬ ‫ומגיעה עד‬ ‫במדבר‬ ‫יורדת פרשת‬ ‫היאשלישי‬ ‫מצומצמת ‪-‬יו‪‬‬ ‫חטא‪ ,‬זה קרה לו משום שבמקום זה‬ ‫האישית והפשוטה ביותר של האדם‪.‬‬ ‫שבנפש לא היה חיים‪ ,‬וכיון שכן היתה לה‬ ‫נמצא כי מעבר לכך שהאדם מצווה‬ ‫לנפש השתוקקות לחיים‪ ,‬והיות שלא‬ ‫לאחוז את ארבעת המינים‪ ,‬להוליך ולהביא‬ ‫השכילה לשאוב חיים מהמקום הנכון‪ ,‬היא‬ ‫א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫תמיד –‬ ‫האחר‪.‬‬ ‫מועיל‬ ‫מהמקום‬ ‫הבטחו‪‬חיים‬ ‫שאבה‬ ‫לכל הרוחות ולכוון שכל הרוחות של‬ ‫ואלורוחניי‪‬‬ ‫הרוצים‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגעומטיב‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ושהוא טוב‬ ‫נחיצות הן‬ ‫הקב"ה‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫לאדם צורך‬ ‫מוליש לו‬‫דיבור‪.‬‬ ‫לדוגמא‬ ‫אי‪‬ניקח‬ ‫לערער את האמונה ‪ -‬ייכרתו‪ .‬להעביר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫כרות יכרתון‪,‬‬ ‫לדבר )אחד יותר‪ ,‬אחד פחות‪ ,‬ועל הנשים כבר‬ ‫בסוגיית‬ ‫והאליליםהפע‪‬‬ ‫לכבודמן הארץ‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫גילולים‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הריבשר‬‫רוחניי‪.‬בני‬ ‫לדברי‪‬שד‪-‬י וכל‬ ‫בנוגעבמלכות‬ ‫הבטחו‪‬עולם‬ ‫לתקן‬ ‫אמרו חז"ל שיש להן תשעה קבין(‪ .‬ובכן‪ ,‬מי‬ ‫חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬היום‪,‬‬ ‫הרי במהלך‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫שמדבר לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הזה‪ ,‬על‬ ‫יראו בשמך‪ .‬מעבר לפשט הפשוט‬ ‫שבקדושה‬ ‫בדברים‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא לומד‬ ‫שהוא אומר‪,‬‬‫ברוחניותמהיותר‬ ‫להצליח‬ ‫תהלים ומבין‬ ‫אומר‬ ‫האדם לקיימו גם עם הפשט הפשוט שלו‪,‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬ומחדש‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫הנלמד‬ ‫בגשמיות‪ .‬את‬ ‫להצליח‬ ‫בחברותא ומסביר‬ ‫כלומר לפי מה שמדבר אליו עכשיו‪ ,‬בין‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫בחלק רחמי‪‬‬ ‫התפילה ובין‬ ‫כדיביןלעורר‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫ההודאה‪,‬‬ ‫בחלק‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח זאת‬ ‫הוא עושה‬‫ברוחניותאםבלי‬ ‫ומחזק אחרים‪,‬‬ ‫הצלחה‬‫חידושים‬ ‫כלל‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫ההשתוקקות‪.‬‬ ‫בחלק‬ ‫לחיות עם‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתכדישל‬ ‫הנכונה‪ ,‬היינו‬ ‫עם הכוונה‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫הקב"ה ואינו עושה את התורה קרדום‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לחפור בה‪ ,‬ומודה לה' בסוף היום על שזכה‬ ‫יצרים מה‬ ‫ועלינו עםללמוד‬ ‫למתמודדים‬ ‫נענועיםתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להתפלל היום‪ ,‬זכה לומר הלל היום‪ ,‬זכה‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬קשים‪ .‬למה‬ ‫אותנויצרים‬ ‫התורה מלמדת‬ ‫שמתמודד עם‬ ‫מי‬ ‫אזי אם הוא מקבל‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר היום‪,‬‬ ‫ללמודלקבל‬ ‫בחברותא‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬על כך בעת הנענועים ‪ -‬למען‬ ‫בכלי‪‬מכוון‬ ‫אינך‬ ‫תזכורת קטנה שאסור לדבר לשון הרע‬ ‫השם? מדוע אינך מבין את השורש? הוא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫וכדומה )צריך תזכורת‪ ,‬כי היצר הרע מאוד‬ ‫מה אני‬ ‫הנושא‪ ,‬הוא‬ ‫לדבר על‬ ‫למדנומתאים‬ ‫כבר שלא‬‫חושב‬ ‫ערמומי(‪ ,‬כגון שמישהו מזכיר לו או שהוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע מה שהוא‬ ‫הבטחו‪‬בכלל על‬ ‫לשער‬ ‫בזיון לדבר‬ ‫הלבבותשזה‬ ‫מרגיש‬ ‫היא‪:‬אין לו‬ ‫אי‪‬‬ ‫האיסור‪,‬‬ ‫שצרי‪‬חומרת‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫בספר בענין‬ ‫השאלה‬ ‫לומד‬ ‫הלולב ביד?!‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬עםפי כמה‬ ‫לטלית‬ ‫מתחת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ועוד ה'‬ ‫עבודת‬ ‫עובר‪,‬‬ ‫של‬ ‫ההתרגשות‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותכי את‬ ‫לדבר‪ .‬למה?‬ ‫צרי‪ ‬גדול‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צורך‬ ‫לענייני‪‬אתה מדבר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע על מה‬ ‫אתה מדבר?‬ ‫מה נחו‪‬‬ ‫על‬ ‫משהוא‬ ‫וההתפעלות והחיות שהוא צריך לקבל‬ ‫עכשיו? בדיוק הפוך! דבר אל הקב"ה‪.‬‬ ‫מדיבור פיו ‪ -‬הוא כבר קיבל‪.‬‬ ‫רודפים אחרי‪ .‬יש לי שונאים מימיני‪ ,‬יש לי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וכ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫נשתנה שומר הסוד שאין לו את הצורך‬ ‫אבל אם הוא מרגיש בסוף היום שבור‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הזה?‬ ‫ומדוכה כי לא למד היום כלום‪ ,‬אזי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובכן‪ ,‬פעמים שאנשים חושבים ששומר‬ ‫כשנקלע לפניו חדשות עסיסיות‪ ,‬אין לו‬ ‫יכולת להתאפק‪ .‬מה יעשה הבן ולא יחטא?‬ ‫הסוד הוא אדם יבש כזה‪ .‬הוא לא צריך‬ ‫הוא משתוקק לחיים וכיון שלא קיבלם‬ ‫שום דבר‪ .‬אך לא‪ ,‬לא זהו‬‫אחדהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לספר לאף‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לקבלםאליעזר‬ ‫עכשיו‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫באופן הנכון‪ ,‬הוא מוכרח‬ ‫סוד האמיתי‪ ,‬כי אדם כזה נחשב‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫השומר‬ ‫באופן הבלתי נכון‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫כמי שאינו מגלה סודות כי אין לו סודות‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לגלות‪ .‬מעלתו של שומר סוד היא שיש לו‬ ‫כך זה לגבי כל החושים‪ .‬כל הספרים‬ ‫סוד לגלות והוא אדם שאוהב לדבר‪ ,‬אבל‬ ‫מביאים שחג הסוכות מתקן את כל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫התפעלות זו שהנפש זקוקה לה על‪-‬ידי‬ ‫החושים של האדם‪ .‬אם זה בכניסת האדם‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬‫עם"ר כל‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫אל הסוכה‪ ,‬שהרי הוא נכנס‬ ‫סיפור לאחרים‪ ,‬אשר היא יושבת על‬ ‫הרגשת ערך‪ ,‬כאומר הנה יש לי מה שלך‬ ‫החושים‪ .‬אם זה בנענועים וכו'‪ .‬משמעות‬ ‫'תשפ"בזולתו לידי‬ ‫אייר ה‬ ‫להביא את‬ ‫בחוקותי(על– כ"ג‬ ‫היכולת‬ ‫המצוות‪,‬‬ ‫)בחו"ל אין‪ ,‬או‬ ‫פרשתמכל‬ ‫במדבר‬ ‫מתפעל‬ ‫שלישי‬ ‫הדבר ש יו‪‬‬ ‫כאשר הוא‬ ‫התפעלות ולראות את הניצוץ בעיניו ‪ -‬הוא‬ ‫אין לו כבר צורך לחטוא‪.‬‬ ‫כבר מקבל מהמקומות הנכונים‪.‬‬ ‫אכן מה אפשר לראות הרבה פעמים דבר‬ ‫בימינו יש שהאדם שולח סוד לחבירו‪.‬‬ ‫מעניין? אפשר לראות שהאדם יש לו עדיין‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬לספרו‬‫א‪ ‬ובחר‬ ‫תמיד –‬ ‫למישהו‬ ‫לספרו‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪ ‬צורך‬ ‫היה לו‬ ‫צורך עז ללכת לספר למישהו‪ .‬הוא עצמו‬ ‫עליו ולא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫היום‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫למדתי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫להיות? הלא‬ ‫נחיצות איך יכול‬ ‫תוהה‪:‬‬ ‫לדעת‬ ‫התאכזרנחו‪‬‬ ‫בו‪ .‬פלוני‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמשאבל‬ ‫לחבירו פלוני‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬כבר עברו‬ ‫מולומחכה‪,‬‬‫מחכה‬ ‫מאומה‪ .‬הוא‬ ‫בחשק‪ .‬זה דווקא לא היה יום חלול‪ .‬זה היה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי‬ ‫הגיב לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפע‪‬היא‪ :‬תודה‬ ‫נעסוק לכך‬ ‫שבועותהתשובה‬ ‫כל‪-‬כך מלא‪.‬‬ ‫יומיים ופלוני לא הגיב‪ .‬לפחות 'סמיילי'‪ .‬לא‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫יוםלכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הרבה‬ ‫הוא לא מגיב כלום‪ .‬הוא נשבר מזה‪ ,‬כי לא‬ ‫חג‬ ‫התפעלותהרי‬ ‫לדברי‪‬לךרוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעזה מביא‬ ‫שעכשיו‬ ‫בכך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫יותר חזקה מזו שהיתה לך במהלך אהיום‪.‬‬ ‫היה לו כלום משליחת הסוד‪ .‬הצורך הנפשי‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואלהביא‬ ‫שהוא מצליח‬‫לראות יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫לו‪ ,‬היה‬ ‫שהיה‬ ‫אילו היו המעשים טובים שלך מביאים לך‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬רואה‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫התפעלות‪ ,‬ג‪‬‬ ‫ואם אינו‬ ‫להצליח‬ ‫חבירו לידי‬ ‫את‬ ‫את אותה דרגה של התפעלות‪ ,‬היית רואה‬ ‫עכשיו‪.‬רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לדברלעורר‬ ‫צורךכדי‬ ‫שניתנולךלנו‬ ‫שאין‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחנפשו‪.‬‬ ‫את צורך‬ ‫קיבלבלי‬ ‫בכך‪ ,‬הוא לא‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫שהצליח‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של בשורש‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתמדובר‬ ‫היסוד הוא‪,‬‬ ‫הכל ממדת‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬הברית‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לשמירת‬ ‫סוד כסימן‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫שמירת‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודשהוא‬ ‫ועלינועל האדם‬ ‫מהסימנים‪ ,‬לדעת‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‬ ‫אחד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מהו‪ ,‬אם כן‪ ,‬הדבר שנותן לאדם את‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬שומר סוד‪.‬‬ ‫אותנושהוא‬ ‫הוא זה‬‫מלמדת‬ ‫התורה הברית‬ ‫נוטר‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫סוד‪ ,‬יש לו סוד גדול‬ ‫יותריש לו‬ ‫הכח לקבל‬ ‫להתאפק?‬ ‫כדי‬ ‫הנקודה של שמירת סוד? האדם בדרך‬ ‫מהי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מאוד‪ .‬הוא יכול לספרו ולגרום לפלוני‬ ‫כלל אומר לעצמו‪ :‬אני רק רוצה לספר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫יכול לומר לו מילה‬ ‫מה אני‬‫לצאת מהכלים‪ ...‬אני‬ ‫בעלפעמים‬ ‫רבינומאה‬ ‫בהקדמת אותו‬ ‫למדנוהלה הזהיר‬ ‫כבר אחד‪.‬‬ ‫לחבר‬ ‫אחת והוא יקפוץ מהתפעלות‪ ...‬פעמים שזה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעמזהיר את‬ ‫הבטחו‪‬והוא גם‬ ‫לספרלשער‬ ‫לאף אחד‪,‬‬ ‫הלבבות‬ ‫לא‬ ‫להעביר‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬אניבהצריךהיא‪:‬‬ ‫הניצוח‪...‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫למדת‬ ‫שייך גם‬ ‫השאלה‬ ‫כמהוכך יש‬ ‫וכמה‬ ‫לאף פיאחד‪,‬‬ ‫לספרנחו‪‬‬ ‫אחריוה'שלא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הבאעבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬וכולם‬ ‫רוצה‬ ‫אחת אמיתית‬ ‫להיות‬ ‫ידיעה‬ ‫סך הכל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬‫לו‬ ‫שמזהירים זה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעאנשים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מאה‬ ‫שרשרת של‬ ‫משהוא‬ ‫סביבי יפצחו כמו במקהלה‪" :‬אתה צדקת"‪.‬‬ ‫את זה לא לספר לאף אחד‪ .‬מה הדחף‬ ‫מה נותן לו את הכח להתאפק?‬ ‫הפנימי הזה? ואם יש צורך כה גדול‪ ,‬במה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זכ‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫למישהו או משהו‪ ,‬כי הוא ישב כאן בעל‬ ‫התשובה היא שהוא הבין מה נפשו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כרחו ולא הצליח להתחבר‪ .‬הוא אומר בלבו‪:‬‬ ‫צריכה וכבר נתן לה את סיפוקה‪ .‬אם יש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אני רוצה להתחבר עכשיו למשהו‪ ,‬אני רוצה‬ ‫ליהנות ממשהו‪ ,‬אני רוצה לאכול משהו‪...‬‬ ‫לה כבר צורך זה‪ ,‬היא לא זקוקה לו שוב‪.‬‬ ‫כך היא טבעה של הנפש‪ .‬ומהו הדבר הזה?‬ ‫הוא סיפוק עמוק מקשר פנימי עם הקב"ה‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫מתפילת נעילה‪ ,‬מי שהרגיש‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאמי שנהנה‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫שאני‬ ‫הר"ר‬ ‫יודע‬ ‫יש לו קשר עם הקב"ה‪.‬לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫הקב"ה‬ ‫חיות בתפילת נעילה‪ ,‬אינו זקוק‬ ‫מלאובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןיש לי‬ ‫צודק‪ ,‬הקב"ה )כביכול( מתפעל ממני‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫עכשיו לכלום‪ .‬לעומת כן‪ ,‬מי שכאב לו‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫קרבה עם הקב"ה‪ ,‬הקב"ה יודע כמה היה‬ ‫הראש והיה קצר רוח והציץ בשעונו כל‬ ‫לי קשה ויודע שאני מנסה לעבדו בלב‬ ‫הזמן לראות מתי מסיימים כבר‪ ,‬מרגיש‬ ‫ונפש‪...‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אחר כך שאינו יכול יותר‪ .‬הוא חייב‬ ‫ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫למשהו‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫להתחבר‬ ‫המפטפט אחרי אמירת תהלים‬ ‫חיבור‬ ‫למצוא הדרכי‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫חייבים‬ ‫התהלים‪,‬‬ ‫פרשתספר‬ ‫במדבר‬ ‫אמר את‬ ‫שהאדם‬ ‫שלישי‬ ‫לאחר יו‪‬‬ ‫כל התורה והמצוות פועלות באופן זה‪.‬‬ ‫אם היה מרוכז והבין והרגיש מה שאמר‪,‬‬ ‫לכן אמר לנו הקב"ה )כפי שדיברנו לעיל(‪:‬‬ ‫האם הוא צריך אחר כך לפטפט עם‬ ‫אתה חייב לעשות כל טצדקי שהתורה‬ ‫חברים? לא תמצא אדם כזה‪ .‬לעולם לא‬ ‫והמצוות יתחברו אליך במקום שבו אתה‬ ‫תמצא אדם כזה‪ .‬זו סתירה‪ .‬אין יוצא מן‬ ‫יודע‬ ‫יכולהאד‪‬‬ ‫להתחבר‪.‬‬ ‫תמיד –‬ ‫אתה א‪‬‬ ‫מועיל שם‬ ‫הבטחו‪‬כי רק‬ ‫נמצא‪,‬‬ ‫הכלל‪ .‬אם אתה רואה אדם שצריך אחרי‬ ‫להתרענןרוחניי‪‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫התהליםלעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫נחיצות כל ספר‬ ‫אמירת‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬היוצא‬ ‫יותר )ציווי‬ ‫אבלכללי‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫בציווי‬ ‫אי‪‬‬ ‫האדם מצווה‬ ‫שיחת חברים‪ ,‬דע לך שהוא עבר עכשיו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬וגוי קדוש'‪,‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫ממלכת כהנים‬ ‫לבטוח‬ ‫'ואתם תהיו לי‬ ‫אי‪‬‬ ‫מהפסוק‬ ‫חייב למצוא‬ ‫נחו‪‬יהודי(‪:‬‬ ‫מול אתה‬ ‫שהואלהיות‬ ‫ומעצם הציווי‬ ‫בסוגיית‬ ‫היה מוכרח‬‫הפע‪‬‬‫נעסוקהוא‬ ‫שבועות‬ ‫באהבה‪.‬‬ ‫לכבודיסורים‬ ‫קבלת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫הריואמר‬ ‫דרכים להתפעל ולהתרגש מהתורה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫המנהג‪ .‬הוא‬ ‫בנוגעכי זה‬ ‫הבטחו‪‬תהלים‬ ‫לומר‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הסבל‪,‬‬ ‫וכבר כשל כח‬ ‫והמצוות הגם שאינן מדברות אליך‪ .‬יש מה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מעשה הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬‫בשעת‬ ‫וחלם‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫ועכשיו כשהניח את התהלים‪ ,‬הוא מרגיש‬ ‫שאתה יכול לעשות כדי שידברו אליך‪ ,‬וזהו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שתעשה‪.‬‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחשזה מה‬ ‫הציווי‪,‬‬ ‫צורך עז להתחבר למישהו‪ .‬תן לי לדבר‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫עכשיו עם מישהו‪ .‬אני כבר לא יכול‪ .‬כמה‬ ‫לסבול? הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שייצאבןדיננו‬ ‫אדם אחד‬ ‫יכול‬ ‫שנה ואחר‬ ‫האד‪‬‬ ‫עכשיושל‬ ‫ההצלחה שתצום‬ ‫הרוחנית‬ ‫כל הדרך איננה‬ ‫לבטוח יהיה‬ ‫אם כן מה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתוכיאי‪‬‬ ‫תתרגשעלותתפעל‪,‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫כך‬ ‫אתך עד שתעבור שנה? אם התורה אומרת‬ ‫מה‬ ‫של כל‬‫ללמוד‬ ‫ועלינו חלקם‬ ‫הצערתמיד‪,‬‬ ‫שהוא מנת‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫זהו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כי 'לא בשמים היא'‪ ,‬פירושו של דבר שאין‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫להתרכז בלימוד‬ ‫מלמדת יכולים‬ ‫התורה שאינם‬ ‫אלה‬ ‫בהירות‪.‬עליו זמן רב עד‬ ‫יותר לעבוד‬‫לקבלשצריך‬‫כדי דבר‬ ‫זה‬ ‫אלה‪.‬ולכן כל‪-‬כך חשוב לעזור להם‬ ‫ובתפילה‪,‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שיורגש‪ .‬ממש לא‪' .‬כי קרוב אליך הדבר‬ ‫בתפילה ובעצה‪ .‬הרי בימינו קיימים הרבה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫האב בעל‬ ‫להם‪.‬רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫אנישותו'‪ .‬היום אתה‬ ‫מה לע‬‫מאוד בפיך ובלבבך‬ ‫מכריח את‬ ‫למדנו לעזור‬ ‫כבר‬ ‫שיטות ועצות‬ ‫יכול להגיע לידי התרגשות והתפעלות‪' .‬כי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע מימי חול‬ ‫הבטחו‪ ‬כל יום‬ ‫חצי שעה‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫ללמוד‬ ‫בנו‬ ‫היום לא‬ ‫אי‪‬‬ ‫מצוך היא‪:‬‬ ‫שצרי‪ ‬אנכי‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫הזאת אשר‬ ‫המצוה‬ ‫השאלה‬ ‫כמה שעה‬ ‫וכמה‬ ‫פי חצי‬ ‫באותה‬ ‫הילד מרגיש‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫המועד‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫היא'‪ .‬אתה‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותרחוקה‬ ‫ממך ולא‬ ‫נפלאת היא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אינו מצליח‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫להתפוצץ‪ ,‬כי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫משהוא הולך‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫שהוא‬ ‫יכול לקיימה כבר היום )כפירוש ה'אור החיים'‬ ‫להתחבר‪ .‬ומה הדבר הראשון שהוא רוצה‬ ‫הק' שם(‪.‬‬ ‫לעשות כשהוא מסיים? הוא רוצה להתחבר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חכ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫והנה מגיע חבירו הקרוב ואומר לו‪ :‬אני‬ ‫וימינו תחבקני בסוכת בית החולים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חושב שאני יודע מה עובר עליך ומחבק‬ ‫האדם שואל‪ :‬איך יתכן שהיום אצליח‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אותו‪ ,‬כפשוטו‪ .‬הוא מחבקו ואומר לו‪ :‬אני‬ ‫מרגיש בצערך‪ ,‬ואני אומר לך שיבואו זמנים‬ ‫להתרגש? מאוד קשה לי היום‪ .‬האדם‬ ‫מתרוצץ בבית החולים‪ ,‬נכנס ויוצא‪ .‬אין לך‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לו‬ ‫כשמביאים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫מושג מה שהוא עובר עכשיו‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫הרגשת הבדידות נובעת מהמוח‪ .‬כל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון מהר‬ ‫משהו להכניס לפיו‪ ,‬הוא נכנס חיש‬ ‫ובטחו‪‬להתמודד אתה‪ .‬הוא רווק בחול‬ ‫אחד יכול‬ ‫פטרו‪‬אוכלו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לסוכה הקטנה שבקומה השמינית‪,‬‬ ‫המועד‪ .‬הוא יושב לבד ומרגיש את בדידותו‬ ‫שם בחיפזון ויוצא להמשיך בהתרוצצויותיו‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך חזק‪ ,‬ומישהו מחבק אותו ואומר לו‪:‬‬ ‫האם אתה מצפה ממנו להתרגש מהסוכה?‬ ‫הייתי פעם במצב כזה‪ ,‬אבל הקב"ה‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫מדרגה‪ ,‬הרה"ח‬ ‫"גם אני‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אתה מדבר על דבר שנועד לבעלי‬ ‫מושג‪ .‬דע לך שיש אנשים‬ ‫הי"ו ראטה‬‫אין לך‬‫עוזר‪.‬ליפא‬ ‫לא לאנשים פשוטים‪ .‬ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫בעלי משפחות גדולות שגם הם נמצאים‬ ‫'תשפ"ב אני אומר‬ ‫אוהב אותך‪.‬‬‫אייר ה‬ ‫בבדידות‪– (.‬אבל‬ ‫כ"גאני‬ ‫על זה אומרת התורה הקדושה‪ :‬אתה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי‬ ‫לך‪ ,‬אני אתך"‪.‬‬ ‫יודע מה טעותך? טעותך היא שאינך מבין‬ ‫שהתורה יורדת למקום נמוך‪ ,‬שאינך מבין‬ ‫האם יאמר אז האדם‪" :‬עזוב אותי! אין‬ ‫שהנענועים יורדים למקום נמוך‪ .‬אמור לי!‬ ‫לי זמן לחיבוק הזה"? יש אולי לפעמים מי‬ ‫איפה אתה עכשיו? אתה בבית החולים? מה‬ ‫שמרוב שברו ידחה את חבירו‪ .‬אבל צריך‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫הדבר שתופס לך את הראש? נדמה שזה לא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫להיות בשביל זה בקטנות מיוחדת‪ .‬זה הרי‬ ‫בקומה‬ ‫ולארוחניי‪‬‬ ‫בקומה זו‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬‫מיטה‬ ‫שנתנו לו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זה‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬מוציא‬ ‫אבל יותר‬ ‫עכשיו‪ .‬אני‬ ‫עושהבו‪.‬אתך‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬שאני‬ ‫מה‬ ‫אחרת‪ ,‬אלא זה שיש לך לחץ ודאגה בגלל‬ ‫מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מהרגשתכראוי‬ ‫הבדידות‪.‬‬ ‫אותךלבטוח‬ ‫החולה‪ .‬האם אתה קולט שהסוכה מדברת אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫על זה? למה אתה צריך לחשוב עכשיו על מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אדם זה השוהה בבית החולים‪ ,‬כשנכנס‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫דברים אחרים‪ .‬הסוכה נועדה לכך שתלמד‬ ‫אל הסוכה‪ ,‬הוא מקבל חיבוק מהקב"ה‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫קול משהוא‬ ‫ברוחניותבתיותר‬ ‫לבטוח בהקב"ה‪ ,‬הסוכה מיוסדת על 'וימינו‬ ‫שנשמעת בכל‬ ‫להצליחאליו מעין‬‫ומגיעה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל לי מי זקוק‬ ‫להשתמש לומר‬ ‫עלינו אתה יכול‬‫כ‪‬תחבקני'‪.‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬לך‪ ,‬אל‬ ‫הולךג‪‬לעזור‬‫"אנימה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫בתוך הסוכה‪:‬‬ ‫עת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫ממך רחמי‪‬‬ ‫השוהה בבית‬ ‫לעורר‬ ‫כדי יותר‬ ‫מהקב"ה‬‫לחיבוק לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוחהמצב‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫על מצב‪,‬‬ ‫אחראיבלי‬ ‫ברוחניות‬‫כאן‪ ,‬אני‬ ‫תדאג‪ ,‬אני‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫עושה‬ ‫ואני‬ ‫אותך‬ ‫אוהב‬ ‫אני‬ ‫בשליטה‪,‬‬ ‫החולים?דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫בשבילך את הטוב ביותר"‪ .‬ומה האדם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מהרגשת בדידות‬ ‫שמועילי‪‬יוצאים‬ ‫כך‬ ‫אומר? ‪" -‬אני לא יכול לשמוע עכשיו‪ ,‬אני‬ ‫ללמוד מה‬ ‫תמיד‪ ,‬ועלינו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫לא יכול להרגיש עכשיו את החיבוק"‪ .‬למה?‬ ‫להשתמש‬ ‫שמרגיש בבדידות‬‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדת אדם‬ ‫תחשבו על‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬נשגב‪ .‬היא הוי"ה‬‫דבר יותר‬ ‫יותר‬ ‫לקבלהיא‬ ‫כדיסוכה‬‫כי‬ ‫אלה‪.‬אחד לא אוהב אותי‪ ,‬לאף אחד‬ ‫נוראה‪ .‬אף‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אדנ"י‪ .‬הוא לא יכול להתחבר אל הסוכה‪,‬‬ ‫אין זמן בשבילי‪ .‬חול המועד עכשיו‪ ,‬כולם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כי אינו רוצה להוריד את ערכה של‬ ‫מה אני‬ ‫בעלהולכים‬ ‫רבינו‬ ‫כולם‬ ‫בהקדמתאיך‪.‬‬ ‫לא יודע‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מסתדרים‪.‬‬ ‫הסוכה‪ .‬הוא לא רוצה להאמין שהסוכה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלבדי‪ .‬אתה‬ ‫אני יושב‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער ורק‬ ‫הלבבותקרובים‬ ‫לבקר‬ ‫הנמוך‪ .‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫מצבו לדו‪‬‬‫בשבילשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫נועדה‬ ‫כמהללמוד‬ ‫וכמה‬ ‫פי יכול‬ ‫נחו‪‬לא‬ ‫תודה! אני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ללמוד‪.‬‬ ‫אומר לי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫להתקשר למישהו‬ ‫מנסהלענייני‪‬‬ ‫בסדר? אני‬ ‫בנוגע‬ ‫עכשיו‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫זקוק לחיבוק יותר מכולם‬ ‫ועונים שהוא לא נמצא בבית או הוא עסוק‬ ‫יש יהודי אחר אשר הוא אין לו חג‬ ‫עכשיו‪ .‬כולם נהנים ורק אני יושב כאן לבדי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טכ‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫תכוון במילה אחת ויתקיים בך הבא ליטהר‬ ‫סוכות‪ .‬כולם שמחים‪ ,‬כולם רוקדים בשמחת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מסייעין אותו ותוכל לכוון גם במילה‬ ‫בית השואבה‪ ,‬ורק הוא מתייסר‪ .‬זה לא דבר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הבאה‪.‬‬ ‫שהוא יכול לדבר עליו ברבים‪ ,‬אבל מה‬ ‫שהוא מתייסר בשלום בית‪ ,‬אין לך מושג‪.‬‬ ‫זוהי האמת‪ ,‬כי האדם נחלץ מבעיותיו‬ ‫ה' ישמור ויציל מה שקורה שם‪ .‬אין שם לא‬ ‫היצר הרע משקיע את כל‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫באופן זה‪ .‬אכן‬ ‫אליעזר בן‬ ‫עלאליעזר‬ ‫סוכות‪.‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫אתו‬‫לזכות‬ ‫יום ולא לילה‪ .‬אתה מדבר‬ ‫בזה‪ .‬לכן זה נחשב לגירא בעיני‬ ‫כוחוובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון הוא‬ ‫הוא לא יודע בכלל מה שקורה אתו‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫דשטנא‪ .‬נסביר למה זה כך‪ .‬כשהפציצו את‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬כאלה‬ ‫שכח כבר את השם שלו‪ .‬הוא מקבל‬ ‫אתרי הגרעין של האיראנים‪ ,‬הפציצו בעיקר‬ ‫שיחות טלפון קשות‪ .‬מטילים עליו כל מיני‬ ‫את הפתחים‪ ,‬כי די בכך שאין גישה להיכנס‬ ‫למקומות הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫חשדות ומאיימים עליו‪ ,‬וזה מגיע‬ ‫אל האתרים‪ .‬כל מה שנמצא בפנים מתחת‬ ‫שהוא בעצמו לא חלם שזה יגיע אליהם‪.‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫להרים‪ ,‬יש להם ערך רק אם אפשר להיכנס‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫ולהגיע אליהם‪ .‬אם מפציצים את הפתחים‪,‬‬ ‫הוא אומר‪" :‬סוכות? אתה מדבר אתי על‬ ‫ומאבדים את‬ ‫קבורים שם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫נשארים אייר ה‬ ‫)בחו"ל כל אלה‬‫במדבר צריך‬ ‫סוכות? אני‬ ‫פרשת‬‫איזה‬ ‫סוכות?‬ ‫שלישי‬ ‫סוכות? מהיו‪‬‬ ‫משמעותם‪.‬‬ ‫קודם כל להיות אדם‪ ,‬אני צריך קודם כל‬ ‫לחיות‪ .‬אם אחיה‪ ,‬אוכל להיכנס אל הסוכה‪.‬‬ ‫היצר הרע מכה בסנוורים‬ ‫כרגע אין עדיין מי שייכנס אל הסוכה"‪.‬‬ ‫חז"ל אומרים שהיצר הרע יושב על‬ ‫זה הכאב‪ ,‬שהוא חושב כך‪ .‬אתה הרי‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪ ‬יכול‬ ‫א‪ ‬שאינו‬‫של דבר‬ ‫פתחי הלב‪ .‬פירושו‬ ‫לחוות‬ ‫יכול‬ ‫מאחרים‪ ,‬ואתה‬ ‫נחיצותלכך יותר‬ ‫זקוק‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫לדעת‬ ‫אחיזהנחו‪‬‬ ‫באור ואין‬ ‫אבל יותר‬ ‫האור‪.‬בו‪.‬אין לו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫לגנוב את‬ ‫את זה יותר מאחרים‪ .‬למה? כי כך הקב"ה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫על הפתח‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫מלחמתו היא‬ ‫לבטוח‬ ‫לכבותו‪.‬‬ ‫אי‪‬רשות‬ ‫לו‬ ‫קבע את הדבר‪ .‬הוא קבע שזה יעבוד באופן‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪‬כדי שלא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בסנוורים‬ ‫האדםמול‬ ‫את נחו‪‬‬ ‫מכפימכה‬ ‫שהוא‬ ‫הוא‬ ‫זה‪ .‬ילד שמתפלל‪ ,‬האם אין הקב"ה עונה‬ ‫האד‪‬שפותח‬‫המפתח‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אתהרי‬ ‫לכ‪‬הפתח או‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבהאת‬ ‫ימצא‬ ‫לתפילותיו? הוא ילד תמים ומתפלל על‬ ‫א‬ ‫את הדלת‪ .‬הוא משקיע את כוחו בזה‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬שנים‬ ‫הדי‪ ‬לפני כמה‬‫יו‪ ‬שלו‪.‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫הקטנוניים‬ ‫הדברים‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שהאדם לא ימצא איך התורה והמצוות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ביום ראשון של‬ ‫שהתפללבכל‬‫להשתמש‬ ‫כ‪‬עדיםעלינו‬ ‫היינו לילד‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬לעשות‬‫ג‪ ‬יכול‬ ‫מה הוא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫יבין מה‬ ‫להצליחאליו ולא‬ ‫שייכות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫בהגרלתרחמי‪‬‬ ‫אבות ובנים‬ ‫לזכות לעורר‬‫המועד כדי‬ ‫שניתנו לנו‬‫חול‬ ‫לאורן‪.‬הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫להתפלל‬ ‫אביו‬ ‫אכ‪ ‬לו‬ ‫לטובה‪.‬והורה‬ ‫דיננובו אחיו‬ ‫שייצא קינא‬ ‫וזכה‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫הקב‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫וזכה‪ .‬הטעות‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫התפללכלי‪‬‬ ‫למחרת אחיו‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬‫כלי‪‬הוא‪.‬‬ ‫אף‬ ‫לבטוחקשות‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתועםאי‪‬תכונות‬ ‫שהילד נולד‬ ‫יש‬ ‫מיוסדת על‬ ‫הייתה שהלך וסיפר זאת לכולם‪ ,‬וביום‬ ‫וההורים אומרים בלבם‪ :‬מסכן‪ ,‬הוא כזה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫השלישי כולם כבר התפללו‪ .‬אבל האם‬ ‫כעסן‪ ,‬כל‪-‬כך קשה לו‪ .‬כבר זרקו אותו‬ ‫להשתמש‬ ‫של ילד קטן? ‪-‬‬ ‫מתפילותיואי‪‬‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫התורה‬ ‫הקב"ה מתעלם‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מהישיבה והכניסו אותו בחזרה ושוב זרקו‬ ‫שלא‪ .‬אדרבא‪ ,‬תפילותיהם של‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ברור‬ ‫קשה‬ ‫לעצמי‬‫וכשאני הרי‬ ‫ולא יחטא?‬ ‫יעשהליהבן‬ ‫מי לי‬ ‫אותו‪ .‬מה‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫תינוקות של בית רבן טהורות יותר‪.‬‬ ‫אני הילד אינו יכול‬ ‫מה זה‪,‬‬ ‫לו כל‪-‬כך‪ .‬או כעין‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫להתרכז לא בתורה ולא בתפילה‪ .‬מסכן‪ ,‬מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫קטנות הדעת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עכשיו‬ ‫לשער‬ ‫יש לך‬ ‫הלבבות‬ ‫לענייננו‪,‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫בשבילו‪ .‬אי‪‬‬ ‫לדו‪‬נועד‬ ‫שצרי‪‬זה לא‬ ‫השאלהלעשות?‬ ‫הוא יכול‬ ‫נענועים‪ .‬לא‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬כן‪,‬פי כמה‬ ‫הבעיה?‬ ‫מצבך‪,‬ה' מה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬ ‫בגלל‬ ‫של‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪ ‬עם ההלל‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫העסק‪ .‬הנענועים‬ ‫נחו‪‬כל בנוגע‬ ‫הסוכה‪.‬‬ ‫רק‬ ‫משהוא‬ ‫אבל יש משהו‪ ,‬יש הרי משהו שהוא יכול‬ ‫אתה יותר מכוון ב'מאשפות ירים אביון'?‬ ‫לעשות‪ .‬אך היצר הרע השקיע שם את‬ ‫בסדר‪ ,‬אבל משם תוכל להמשיך הלאה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫לנשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חג הסוכות‬ ‫על העץ? נדמה לכם שהוא הצליח לשבת‬ ‫כוחותיו שלא ימצא את הדרך להבין מה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בכיתה עם תלמידים? ודאי שלא‪ .‬אילו היה‬ ‫יכול לעבוד בשבילו עכשיו‪ .‬זה הבעיה‪ .‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יושב בכיתה עם תלמידים‪ ,‬לא היה לנו את‬ ‫הרוגוטשובער‪ ,‬אלא עוד סיפור כאוב‪ .‬הוא‬ ‫גורם לו לחשוב שיש 'כן' ו'לא' ושהוא‬ ‫מאלה שנאמר להם 'לא'‪ .‬זה לא נכון‪ .‬האמת‬ ‫לא יכול היה לשבת במקום אחד כי מוחו‬ ‫היא שיש בשבילו גם כן‪ ,‬אבל אינו קולט‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫התרוצץ‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‪.‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לבו עכשיו‬ ‫לזכותאל‬ ‫לזכות‬ ‫עדיין איזה דבר יכול לדבר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןשאין‬ ‫החלק הזה חשוך אצלו‪ .‬וזוהי הסיבה‬ ‫תיישרנו באורח סלולה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הדעת נמשכת אליו‪ ,‬ולכן יכול האדם לחיות‬ ‫אנו מתחננים הושע נא‪ .‬האדם כביכול‬ ‫עשרות שנים ולטעון שאין לו טעם בלימוד‪.‬‬ ‫בידו של הקב"ה ואומר‪ :‬רבונו של‬ ‫בלימוד? הרה"ח‬ ‫מחזיק‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫שואלים אותו‪ :‬למה אין לך טעם‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫עולם! עזור לי‪ .‬עזור לי שאמצא את הדרך‪.‬‬ ‫והוא עונה‪ :‬כי אין לי טעם בלימוד‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫גירא בעינא דשטנא‪ .‬שיפסיק להעלים ממני‬ ‫את הפתח‪ .‬כך הוא מתפלל‪ ,‬ומשם הוא‬ ‫תמיד יש מה שלבו יחפץ‬ ‫'תשפ"בלהתפלל גם‬ ‫הואהמצליח‬ ‫אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ועולה כ"ג‬ ‫)בחו"ל עולה‬ ‫ובסוף‬ ‫במדבר אחד‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫ששמעתי מיהודי‬ ‫סיפרתי יו‪‬‬ ‫בעבר מה‬ ‫על דברים יותר מרוממים‪.‬‬ ‫תלמיד וחכם וירא שמים מרבים‪ ,‬שכבר עבר‬ ‫יש שהאדם טוען שאיני מבין המשמעות‬ ‫היום את גיל השישים‪ .‬הוא סיפר לי שכאשר‬ ‫של להיות יהודי‪ .‬ודאי שלא‪ ,‬כי זה מושג‬ ‫היה נער בן י"ד לא מצא שום טעם בלימודו‬ ‫וסבל בישיבה‪ .‬לקחו אביו אל הגאון רבי‬ ‫תתחיל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫ובכן‪ – ,‬א‪‬‬ ‫תתחיל‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מרומם‪.‬‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫מאוד‬ ‫דברים‬ ‫מהמקום שאתה נמצא‪ ,‬תתחיל אפילו בדבר‬ ‫לעניני‪‬לורוחניי‪‬‬ ‫בנוגע וסיפר‬ ‫פיינשטיין זצ"ל‬ ‫משה‬ ‫נחיצות הבטחו‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫כהווייתן‪ .‬אחר כך שטח את בקשתו שהגאון‬ ‫הקטן ביותר‪ ,‬וזה מה שיוביל אותך לעוד‬ ‫כראוי‪ .‬מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫יברכו שירגיש טעם בלימודו‪.‬‬ ‫הודאה ועוד תפילה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫החדרת‬ ‫הרי של‬ ‫העבודה‬ ‫לכ‪ ‬זוהי‬ ‫לסיכום‪,‬‬ ‫חג‬ ‫הלאהרי‬ ‫חלקים‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬מבין‪,‬‬ ‫הגאון‪ :‬איני‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אמר לו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה‬ ‫הדעת פנימה‪ .‬הקב"ה נתן לנו בראש השנה‬ ‫על‬ ‫חומש‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫הלכה‪ ,‬משניות‪,‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫בתורה‪,‬‬ ‫רבים יש‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫ויום כיפור הרבה דעת‪ .‬אפילו הסוכה עצמה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלבתורה שהוא‬ ‫להשתמש חלק‬ ‫יבחר נא איזה‬ ‫כ‪‬רש"י‪.‬עלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫האב ואמר‪:‬‬ ‫לעוררשחק‬ ‫ויערב לו‪.‬‬ ‫היא דעת‪ ,‬כפי שאמר ה'חידושי הרי"ם'‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫טעםכדי‬‫שניתנובולנו‬ ‫מוצא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫להמשיך‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫והנענועים‬ ‫הצלחה‬ ‫עבודת הלולב‬ ‫כלל‬ ‫כעת יש‬ ‫נת‪‬הגאון‬ ‫"האך‬‫ללמוד‪...‬‬ ‫לטובה‪.‬חשק‬ ‫דיננוואין לו‬ ‫לעשות‬ ‫מה‬ ‫לנו‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫שהיא לא‬ ‫פנימה‪.‬של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ולהחדירה‬‫ההצלחה‬ ‫את הדעת‬ ‫כל‬ ‫לא ויתר ואמר שוב‪ :‬הלא במשנה אפשר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחהאדם‬ ‫ידיעתואלאאי‪‬‬ ‫תביא את‬ ‫על מבחוץ‪,‬‬‫מיוסדתכדבר‬ ‫תישאר‬ ‫ללמוד זרעים או טהרות‪ ,‬ובהלכה אפשר‬ ‫מה‬ ‫ועלינובשרללמוד‬ ‫בחלב‪ ,‬וכן‬ ‫משפט או‬ ‫חושןתמיד‪,‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫ללמוד‬ ‫ונוסי‪ ‬היסוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות והרחבת‬ ‫והתפעלות‪.‬‬ ‫התרגשות על‬ ‫לידי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫בהירות‪ .‬פעולות שיעזרו‬ ‫האדם לעשות‬ ‫היא שעל‬ ‫להשתמש‬ ‫מוסר‪.‬אי‪‬יבחר נא מה‬ ‫אותנו‬‫מלמדתספרי‬ ‫התורה‬ ‫אפשר ללמוד‬ ‫לקבל יותר‬ ‫כדי‬ ‫לו להתפעל ולהתרגש‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬ויהיה לו חשק ללמוד‪ .‬שוב‬ ‫בכלי‪ ‬חפץ‬ ‫שלבו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫שחק האב‪ :‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬אין לו חשק בתורה‪ .‬עד‬ ‫המביאה לידי התפעלות‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫התבוננות היא מה אני‬ ‫שהגאון התנער ואמר‪ :‬הזמן קצר והמלאכה‬ ‫והתרגשות‪ ,‬אך זאת בתנאי שהאדם מתבונן‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫את השאלה‪,‬‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬להבין‬ ‫לשערלא זכיתי‬ ‫הלבבותואנכי‬ ‫מרובה‬ ‫היא‪:‬מדבר‬ ‫אי‪‬‬ ‫אליו‪ ,‬בהשהוא‬ ‫שייך לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫שבאמת‬ ‫בדבר‬ ‫השאלה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫ה' בתור‪...‬‬ ‫הבא‬‫עבודת‬ ‫של‬ ‫יבוא נא‬ ‫כשהאד‪ ‬אותו‬ ‫רוצה‬ ‫שהוא לומד‬ ‫הבטחו‪ ‬אליו‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬שנוגע‬ ‫בדבר‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בדרגה שהוא יכול להבינו‪ .‬אז זה יכול‬ ‫זוהי האמת‪ .‬לא כך מספרים שמלמדו‬ ‫להפעיל אותו‪ ,‬ולאט לאט זה גורר אחריו‬ ‫של הרוגוטשובער לימד אותו בעודו מטפס‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אל‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫לפי דרגתו‪ ,‬שילמד לפי דרגתו‪ .‬שם איפה‬ ‫עוד השגות ועוד דרגות‪ .‬אבל הדרך היחידה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שמוחו מתרוצץ‪ ,‬ילמד תורה‪ ,‬ומשם ואילך‬ ‫היא שיחפש לראות איך זה מדבר אל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יזכה שיקוים בו הבא ליטהר מסייעין אותו‪.‬‬ ‫דרגתו‪ ,‬שישאל שאלות לפי דרגתו‪ ,‬שיודה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בל‬ ‫חג הסוכות‬ ‫יום שלישי א' דחול המועד סוכות ט"ז תשרי תשפ"ג‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה את הידיעה‬ ‫מדור‬ ‫שמשריש בנו‬ ‫היו"ט‬ ‫שהקב"ה יודע ומכיר בצרכינו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ ‬להם את צרכיהם? לא! לא לזה‬ ‫טוב וסיפק‬‫מדור אמונה‬ ‫ביקשו‬ ‫פטרו‪‬‬‫למען ידעו שקיבלו מה שלא‬ ‫התכוונה‪ .‬אלא למען ידעו דורותיכם שיידעו‬ ‫בבני יששכר )מאמרים לחודש תשרי מאמר‬ ‫שכמה שהם חושבים שהם יודעים מה הם‬ ‫הקב"ה יודע הרבה יותר טוב מהם‬ ‫במדבר הרה"ח פסח‬ ‫צריכים‪ ,‬ז"ל‬ ‫י' אות טז( כתב‪ :‬ידוע שבני ישראל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫זכו לשלוש מתנות‪ ,‬למן מן השמים‪ ,‬לבארה‬ ‫ראטה נותן להם מפני שהוא‬ ‫צריכים והוא‬ ‫מה הם‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫של מרים‪ ,‬ולענני הכבוד‪ ,‬ויו"ט סוכות הוא‬ ‫אוהב אותם‪ .‬את זה רצה הקב"ה שילמדו‬ ‫זכר לענני הכבוד‪ ,‬והשאלה היא מדוע קבעו‬ ‫מהיו"ט ‪ -‬למען ידעו דורותיכם שלא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ולבאר?‬‫במדבר‬‫פרשת למן‬ ‫לעננישלישי‬ ‫הכבוד ולא‬ ‫יו"ט רק יו‪‬‬ ‫ביקשתם שתהיה לכם סוכה ואעפ"כ נתן‬ ‫והביא מהרחיד"א יסוד נפלא‪ :‬כשאנו‬ ‫לכם‪ .‬ומזה ילמדו שכאשר הם צריכים אוכל‬ ‫מתבוננים בפסוקים‪ ,‬אנו רואים שכדי לקבל‬ ‫ומים‪ ,‬הקב"ה נותן להם אף מבלי שיבקשו‪.‬‬ ‫את המן ואת הבאר‪ ,‬צריכים היו בני ישראל‬ ‫צורך גדול הוא לזכור זאת שהקב"ה יודע‬ ‫לבקש‪ .‬הם באו בתלונה ‪ -‬חסר לנו‪ ,‬מה‬ ‫ומכיר בצרכיך יותר טוב–מכפי שאתה יכול‬ ‫יהיה‪ ,‬אין לנו מים‪ .‬היתה להם תרעומת הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לתאר לעצמך‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ומרירות שהם נמצאים במדבר ואין מוצאים אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫עצה לנפשם‪ ,‬ואז משה רבינו הביא את‬ ‫דברי‪‬המן‬ ‫גדולמולמפרשת‬ ‫כראוי‬ ‫סוכות‬ ‫לבטוח‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית אי‪ ‬יו"ט‬ ‫טענתם אל ה'‪ ,‬וחזר והודיע להם שיגיע מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫וכשמתבוננים קצת ביסוד נפלא זה‪,‬‬ ‫חג‬ ‫הכבוד‬‫ענניהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫כן לגבי‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע שאין‬ ‫הבטחו‪‬רב‪ .‬מה‬ ‫שפע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫נראה עד כמה זה חודר לנפש האדם מדי‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ידע את‬ ‫אך הקב"ה‬ ‫הדי‪‬‬ ‫יו‪‬כלל‪.‬‬ ‫ביקשוהוא‬ ‫אותם‬ ‫השבועות‬ ‫שלא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫יום ביומו‪ ,‬ובמהלך חייו זה נוגע הרבה‬ ‫להצליח‬ ‫ידע בעצמו מה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיבקשו כיבכל‬ ‫עלינומבלילהשתמש‬ ‫כ‪‬צרכיהם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬יסודות‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫והתפילהג‪‬שהם‬ ‫להצליח הבטחון‬ ‫ביסודות‬ ‫רחמי‪‬לא העלו‬ ‫לעורר ישראל‬ ‫כדילהם‪ .‬בני‬‫לנוונתן‬‫צריכים‬ ‫הם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחנראים‬ ‫בלי המצב‬‫ברוחניותכיצד‬ ‫וניזכר קצת‬ ‫הדת‪ .‬הבה‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל בדעתם לבקש דבר שישווה להם את כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫ביום‬ ‫מבפנים‬ ‫הכנסת‬ ‫בתי‬ ‫הדרכים‪ ,‬ויעטוף אותם באופן מושלם ויגן כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫בשלח‪ .‬עסק גדול‪ .‬מה הפשט? פשוט מאוד‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫עליהם מפני החמה ומפני שאר מרעין מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫כי כשאדם אומר פרשת המן ביום זה‪ ,‬הוא‬ ‫מה‬ ‫ללמודמתנה‬ ‫ועלינו שעל‬ ‫תמיד‪,‬הרחיד"א‬ ‫שמועילי‪‬מבאר‬ ‫בישין‪.‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫יכול לזכות לקבל את כל צרכיו ולא יחסר‬ ‫להשתמש‬ ‫והתרעמנו‪ ,‬אין‬ ‫שהתלוננו אי‪‬‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫התורה‬ ‫שקיבלנו אחרי‬ ‫ירושלמי‪ ,‬שם כתוב‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר הוא ב‬ ‫לקבלהמקור‬‫כדימזונו‪.‬‬ ‫לו‬ ‫יו"ט‪ .‬רק על מתנה שקיבלנו מתוך‬ ‫עושים אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שיש לומר פרשת המן בכל יום‪ .‬מה שרוצים‬ ‫ידיעת והכרת צרכינו מבלי שנבקש‪ ,‬על זה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫כבר‬ ‫זה כבר נושא אחר‪.‬‬ ‫בשלח‪.‬אני‬ ‫לייחד את זה לג' מה‬ ‫עושים יו"ט‪.‬‬ ‫בכל אופן בפרשת המן יש אור גדול‪ ,‬כי‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שהקב"ה‬ ‫אי‪‬‬ ‫ומאמין היא‪:‬‬ ‫זוכרלדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫האדם‬ ‫השאלה‬ ‫כאשר‬ ‫כמהשכאשר‬ ‫וכמה‬ ‫יששכר'‬ ‫ה'בנינחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬‫על זה‬ ‫של מוסיף‬ ‫עבודת ה'‬ ‫צנצנת המן‬ ‫רוצה‬ ‫רש"י בענין‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫שכתבלהיות‬ ‫מפרנס‪ ,‬כפי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דורותיכם כי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫למען ידעו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אמרה בנוגע‬ ‫התורה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שצוה הקב"ה להשאיר למזכרת‪ ,‬שיזכור‬ ‫בסוכות הושבתי את בני ישראל‪ ,‬למה‬ ‫האדם שהקב"ה מפרנס ואין צריך להגיע‬ ‫התכוונה? האם התכוונה שיידעו שנתן להם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גל‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫הציבור‪ ,‬הוא מתפלל לפי סדר התפילה‪,‬‬ ‫לשום דבר‪ .‬מי שבוטח בהקב"ה‪ ,‬הקב"ה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אבל הוא אומר בלבו‪ :‬יותר ממה שקריתי‬ ‫נותן לו את כל צרכיו‪ .‬שים את מבטך לעבר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כאן אני צריך‪ .‬הצרכים שלי הם הרבה יותר‬ ‫ממה שכתוב בדפי הסידור‪ .‬מוחי חושב‬ ‫המדבר‪ .‬היה להם שם את כל הטעמים‪ .‬היה‬ ‫להם כל מה שהצטרכו‪ .‬כשהאדם קורא‬ ‫שעכשיו זה מה שנחוץ לי‪ .‬האם מוחי יכול‬ ‫פרשה זו שבתורה‪ ,‬הוא זוכה לפרנסה‪.‬‬ ‫כדי תפילתי אני זקוק‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫לתפוס שתוך‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫שכאשר‬ ‫לזכות‬ ‫הרבה‬ ‫לזכות‬ ‫ויכולים להעיד לכך אנשים‬ ‫ובטחוןגדולה? האם אני יודע מה שעלול‬ ‫לשמירה‬‫מדור אמונה‬ ‫התחילו לומר פרשת המן פטרון‬ ‫בתמידות‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬בעוד כמה רגעים?‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לקרות לי‬ ‫פטרו‪‬ללמוד‬ ‫התחילו לראות דברים גלויים‪ .‬צריך‬ ‫את הפרשה ולהתבונן בה וזה מה שמביא‬ ‫האדם תמיד מתפלל לפי השגת מוחו‬ ‫נמצא הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמדזו לע"נ‬ ‫שפע גדול לאדם‪ ,‬כי בפסוקי פרשה‬ ‫הדלה‪ .‬עכשיו מטריד אותו כך וכך והוא‬ ‫האור שהקב"ה מפרנס ואין צריך להגיע‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫משקיע את כל כוחותיו בענין זה שהקב"ה‬ ‫לדרך הטבע‪ .‬להיפך‪ ,‬הקב"ה מביא את‬ ‫ישלים לו‪ .‬אבל אין הוא מכיר את כל‬ ‫הפרנסה מן השמים‪.‬‬ ‫'תשפ"בבא לעולם?‬ ‫התכלית השבגינה‬ ‫מהיכ"ג אייר‬‫התמונה‪– (,‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי‬ ‫איזה נסיון הוא החשוב לו ביותר? איזה‬ ‫אולם כאן בבני יששכר מבואר שיש‬ ‫חלק בלבו הוא צריך לזכך הרבה? הוא לא‬ ‫דרגה גדולה מזו‪ .‬כמה שפרשת המן גדולה‪,‬‬ ‫יודע‪.‬‬ ‫סוכות יותר גדולה‪ ,‬כי פרשת המן היא‬ ‫הדרגה שבה האדם רואה שאין לו מה‬ ‫יודע‬ ‫שישא‪‬שתיהאד‪‬‬ ‫הפרשיות‬ ‫תמיד –‬ ‫מועיל לדעת‬ ‫שהוא צריך ומחפש עצות ופונה לרבש"ע הבטחו‪‬‬ ‫היהודי צריך‬ ‫נחו‪‬הכבוד‪,‬‬ ‫יותרענני‬ ‫אבל ויש‬ ‫בו‪ .‬המן‬‫פרשת‬ ‫בתורה‪ ,‬יש‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש‬ ‫ומתחנן ומחזק את אמונתו עד שהקב"ה אי‪‬‬ ‫השניה‪ .‬שתי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫והדרגהדברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬‫הראשונה‬ ‫הדרגהלבטוח‬ ‫עוזר לו‪ .‬אבל זה עדיין אינו קובע יו"ט‪ .‬ג' אי‪‬‬ ‫הדרגות נכונות‪ .‬אף אחד אינו נמצא תמיד‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬שלמעלה‬ ‫נעסוקהדרגה‬ ‫שבועות יו"ט‪.‬‬ ‫לכבודעדיין אינו‬ ‫בשלח‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בדרגה השניה‪ .‬לכל אחד יש תקופות‬ ‫הרי ושר‬ ‫חג‬ ‫בביתו‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעזו לדברי‪‬‬ ‫שהאדם יושב‬ ‫הבטחו‪ ‬היא‬ ‫הימנה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫וחלקים בחיים שבהם הוא בדרגה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬זקוק‬ ‫לרבש"ע‪ .‬הוא‬ ‫ותשבחות‬ ‫זמירות‬ ‫על‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫השניה‪ .‬אך‬ ‫שהואיותר‬ ‫בדרגה‬ ‫ברוחניות‬ ‫לדברים הרבה‪ ,‬אבל הוא אומר לעצמו‪ :‬להצליח‬ ‫הראשונה וכאלה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫של ענני‬ ‫היא זו‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫גבוהה ג‪‬‬ ‫הדרגה היותר‬‫להצליח‬ ‫עכ"פ‬ ‫כמה שאני יודע מה אני צריך‪ ,‬הקב"ה יודע‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שמביא את‬ ‫היו"ט לבטוח‬ ‫הצלחהסוכות הוא‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הכבוד‪ .‬יו"ט‬ ‫הרבה יותר מה אני צריך‪ .‬זה שהאדם עורך כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫רשימה של דברים שהוא צריך ואומר אותה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫דביקות‪.‬‬ ‫ולידי‬ ‫גבוהה‬ ‫השגה‬ ‫לידי‬ ‫האדם‬ ‫הוא חי עם הקב"ה‪ .‬המצב טוב ונפלא‪ .‬הוא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בברכת שומע תפילה ובמקומות הקדושים‪ ,‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לא צריך לייגע את מוחו לחשוב איך ומה‬ ‫מה‬ ‫ללמודפרשת‬‫הדרגה של‬ ‫הראשונה‪,‬ועלינו‬ ‫הדרגה תמיד‪,‬‬‫שמועילי‪‬‬‫זהו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ולמה‪ .‬המצב טוב‪ .‬הקב"ה יודע מה הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫בתורה‪ .‬אבל אין‬‫פרשה אי‪‬‬‫מלמדת זואותנו‬ ‫התורהלא לזלזל‪.‬‬ ‫המן‪.‬‬ ‫צריך‪ ,‬ותפקידי אינו‬‫בהירות‪.‬‬ ‫ויודעיותר‬ ‫מה אני‬ ‫עושהלקבל‬‫זה יו"ט‪ .‬אשרי זה יו"ט‪ .‬האדם מתיישב ושר כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אלא לעבוד אותו‪ .‬אני יכול לשיר בפסוקי‬ ‫שירה‪ .‬הוא נזכר כי טוב ה' לכל ורחמיו על‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מהמהאנישיהיה‪ .‬המושג של‬ ‫דזמרה כל יום יהיה‬ ‫בעלשחטא‪,‬‬ ‫רבינואע"פ‬ ‫בהקדמת‬ ‫שיהודי‬ ‫הוא נזכר‬ ‫למדנו‬ ‫כלכבר‬ ‫מעשיו‪.‬‬ ‫השלך על ה' יהבך‪ .‬איני צריך להיות עסוק‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הקב"ה‪,‬שבנוגע‬ ‫הקב"ה סולל לו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשעראל‬ ‫הוא פונה‬‫הלבבות‬ ‫אם‬ ‫היא‪ :‬צריך‬ ‫אי‪‬‬ ‫עולמות‪ .‬אני‬ ‫ולהפוךלדו‪ ‬בה‬‫לשנותשצרי‪‬‬‫השאלה‬‫ברצון‬ ‫הנופלים‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬ה' פילכלכמה‬ ‫סומך‬ ‫לחזור ה'אליו ‪-‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דרךעבודת‬ ‫של‬ ‫יודע מה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות הקב"ה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫קרוב לה'‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪‬להיות‬‫רק‬ ‫לענייני‪‬לכל קוראיו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע קרוב ה'‬ ‫הכפופים‪,‬‬ ‫משהוא לכל‬ ‫נחו‪‬‬ ‫וזוקף‬ ‫שטוב לי ואיני צריך להכניס את עצמי‬ ‫לכל אשר יקראוהו באמת‪ .‬הוא מתבונן בזה‬ ‫לתמונה בכלל‪ .‬מדרגה היא של ענני הכבוד‪.‬‬ ‫ומתיישב ללמוד‪ ,‬וכשהוא מתפלל עם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דל‬ ‫חג הסוכות‬ ‫הקב"ה בתורה‪ ,‬בהעלותך‪ ,‬שלח קרח‪.‬‬ ‫המצבים מגדלים את ישראל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מספרים שפעם פגש ה'חידושי הרי"ם'‬ ‫נסביר עוד‪ :‬רבינו בחיי כתב בפרשת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זיע"א בתקופת הקיץ את ידיד נפשו הרה"ק‬ ‫רבי יעקב אריה מראדזימין זיע"א‪ ,‬וראה כי‬ ‫בשלח שהקב"ה העביר את בני ישראל‬ ‫ארבעים שנה במדבר‪ ,‬כי רצה לגדלם‪ ,‬היינו‬ ‫מאור פניו איננו אתו‪ .‬שאל אותו לפשר‬ ‫ומשפחתולוהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫לבם‬ ‫לזכות את‬ ‫ולרכך‬ ‫לבנותם )מלשון גידול שער(‬ ‫שהוא עצב בלבו בגלל‬ ‫הדבר‪ .‬אמר‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫צריכים‬ ‫שיידעו איך לבטוח בו יתברך‪ .‬הם‬ ‫ובטחון זו קוראים על אודות החטאים‬ ‫שבתקופה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬שהולך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫היו להיעשות אוכלי המן ‪ -‬אדם כזה‬ ‫בני ישראל במדבר‪ .‬אמר לו‬ ‫שחטאו‬ ‫במדבר ואינו יודע כלום‪ .‬אין הוא יודע כמה‬ ‫ה'חידושי הרי"ם' בהאי לישנא‪ :‬יענקל'ה‪,‬‬ ‫זמן הוא יהיה כאן‪ ,‬כדברי ה'אור החיים' הק'‬ ‫מהעבירות שלהם נעשית תורה‪,‬‬ ‫יענקל'ה‪,‬‬ ‫העמיד הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬ ‫בפרשת מסעי‪ .‬אין לו מושג‪ .‬הקב"ה‬ ‫ומהמצוות שלנו טרם ראיתי שייעשה מהן‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הולכים?"ר לא‬ ‫אותי כאן ‪ -‬אעבדנו כאן‪ .‬מתי‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫יודע‪ .‬אולי בעוד שנה? אולי היום? אולי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ומה היא התורה שנעשית מהעבירות‬ ‫בעוד תשע עשרה שנה? כפי שהיה באחד‬ ‫שלהם? התורה היא שהקב"ה מכיר‬ ‫המקומות שהשתהו בו תשע עשרה שנה‪.‬‬ ‫התנהגויותיו של הגוף‪ .‬פעם הוא נעשה‬ ‫היו מהם שנולדו במקום זה וכבר הגיעו‬ ‫ברוגז‪ ,‬פעם הוא נעשה עייף‪ ,‬פעם הוא‬ ‫לגיל השידוכים ואולי כבר התחתנו‪ .‬הם היו‬ ‫מתאכזב כי רצה שיקרה איזה דבר וזה לא‬ ‫בתחנה אחת מאז לידתם‪ .‬הם לא ידעו‪ .‬אולי‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫קרה‪ ,‬ותמיד הוא מוצא את עצמו בתורה‪.‬‬ ‫ליום אחד‪ ,‬אולי לתשע עשרה שנה‪ ,‬ואולי‬ ‫התורה מדברת על כל הדברים האלה‪ .‬היא‬ ‫שבה‬ ‫רוחניי‪‬‬‫לעניני‪‬אחת‬ ‫בנוגעזוהי דרך‬ ‫הבטחו‪‬בלבד‪.‬‬ ‫נחיצות אחדות‬ ‫לשעות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כותבת אפילו את רגשותיהם‪ .‬הם חשבו‬ ‫אי‪‬‬ ‫גידלם הקב"ה‪ .‬וכן הוא גידלם עם המן‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫שהיה עדיף ככה‪ ,‬ואז חשבו שמשה רבינו‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בדרגה שיש לו‬ ‫בסוגיית‬ ‫שהאדם הפע‪‬‬ ‫לכבודידע שיש‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫הקב"ה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬אמרו‪ :‬מי‬ ‫מול ואח"כ‬ ‫נחו‪‬עצמו‪,‬‬ ‫שהואדעת‬ ‫תרעומת‪ .‬חסר לו‪ .‬הוא צמא‪ ,‬הוא רעב‪ .‬מכפי‬ ‫החליט על‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫אולי יהיה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫המנהיג?‬ ‫להיותשהרי‬ ‫לכ‪‬צריך‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבהשהוא‬ ‫אומר‬ ‫וידע הקב"ה מה קורה כשהאדם מתפלל‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫כבר היו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הפוליטיקה‪...‬‬ ‫להצליחאחר? כל‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫מנהיג‬ ‫אם אתה פונה אל הקב"ה ‪ -‬יגיע לך לחם‬ ‫דברים מעולם‪ .‬שלום עליכם‪ .‬האדם חושב‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫אל‬ ‫בכל‬ ‫פונה‬ ‫להשתמש‬ ‫אתה‬ ‫אם‬ ‫כ‪‬מן עלינו‬ ‫השמים‪.‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שהוא חכם עולמי שעלה ברעיונו שצריך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬הקב"ה‬ ‫שניתנולךלנומיםכדימן לעורר‬ ‫הסלע‪ .‬גידלם‬ ‫יגיעו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לעשות כאן מהפכה והעולם אינם יודעים‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬בזמן‬ ‫אך"ה בו‬ ‫אכ‪ ‬זו‪,‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫מדרגה‬ ‫במדברדיננו‬ ‫שיידעו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הזה כתוב‬‫הסיפור של‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫עושים‪ .‬כל‬ ‫מה הם‬ ‫יידעו גם מהדרגה השניה‪ ,‬שהקב"ה מספק כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מפורש‪.‬‬ ‫בדעתם‬ ‫שלא עלה‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫הדבריםועלינו‬ ‫שמועילי‪ ‬אתתמיד‪,‬‬ ‫להם גם‬ ‫כלל לבקש עליהם‪ ,‬והדברים האלה מרובים נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כלל ישראל היה צריך לעבור לפני‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מהדברים הידועים לו‪.‬‬ ‫בהירות‪ .‬סוג של פרשה‪,‬‬ ‫ישראל כל‬ ‫לארץיותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שנכנס‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ואחרי כל פרשה כתוב גם מה שקרה‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בעלבהחובת‬ ‫דכולה‬ ‫בהקדמתבהרבינו‬ ‫בה והפוך‬ ‫למדנו‬‫הפוך‬‫כבר‬ ‫ולאחר שעברו אתמהכלאניאלה והכל נרשם‬ ‫ונעשה מזה תורה‪ ,‬הם נכנסו לארץ ישראל‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫המצבים האלה‬ ‫שבנוגע‬‫את כל‬‫הבטחו‪‬‬ ‫והנה לשער‬ ‫הקב"ה כתב‬ ‫הלבבות‬ ‫מרגיש‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהאדם היא‪:‬‬ ‫פעם לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהכלשצרי‪‬‬ ‫ועכשיו‬ ‫כמה‪ -‬אבל‬ ‫וכמה‬ ‫מרגיש‬‫שהאדם פי‬ ‫המצבים‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫כל ה'‬ ‫בתורה‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬לעשות‬ ‫רוצה‬ ‫רצונות חזקים‬ ‫הבטחו‪‬בו להיות‬‫שמתעוררים‬ ‫לענייני‪ ‬אותי כאן?‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ומדוע הבאת‬ ‫ולי אין‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫נחו‪‬‬‫לפלוני יש‬ ‫משהוא‬ ‫מהפכות ושינויים‪ ,‬עליו לדעת שזה בסדר‪,‬‬ ‫במצרים היה יותר טוב‪ ,‬זכרנו את הדגה את‬ ‫כי הקב"ה הכניס אותנו לעולם שיש בו‬ ‫הקשואים ואת האבטיחים‪ ...‬את הכל כתב‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הל‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫מה הולך להיות היום? איני יודע‪ .‬שהקב"ה‬ ‫רצונות‪ .‬איננו נולדים בלי רצונות כמלאכים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יעזור לי ויוביל אותי בדרך הנכונה‪ .‬אין לי‬ ‫שהם בטלים לגמרי לרצון ה'‪ .‬יש לנו מה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מושג לאן אגיע‪ ,‬באיזה משעולים‪ ,‬באיזה‬ ‫מצבים משונים אמצא את עצמי‪ .‬אבל‬ ‫לומר‪ .‬הוא מנסה בכה ומנסה בכה‪ .‬אעשה‬ ‫פרנסה באופן כזה ובאופן כזה‪ ...‬פלוני עשה‬ ‫הקב"ה יודע מה שטוב לי ‪ -‬ואינו מתנגד‬ ‫לי עוול‪ ...‬זהו הסגנון של הגוף‪ .‬כך הוא‬ ‫הוא שר לרבש"ע ואומר‪:‬‬ ‫לא‪.‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫למצב‪ .‬בכלל‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫ואינו‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫כל‬ ‫מתחיל‪ .‬יש לו טענות על‬ ‫שאתה עושה מקובל עלי‪ .‬שלך אני‪.‬‬ ‫מה ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון הוא‬ ‫יודע את מי להאשים‪ ...‬אבל עכשיו‬ ‫אני מאמין שמה שאתה עושה לי‪ ,‬זה הטוב‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פותח את ספר התורה‪ ,‬וכמהפטרו‪‬‬ ‫מאיר לו‬ ‫ביותר בשבילי‪.‬‬ ‫כשהוא רואה שהתורה דיברה עליו‪ .‬הוא‬ ‫מדברת הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬‫מתפלא‪ ,‬איך התורה ידעה? התורה‬ ‫על האדם ללמוד להפוך את המצבים‪.‬‬ ‫על ענין זה ואומרת‪ :‬כן‪ ,‬כבר היה כן‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אותו מצב שבעבר היה מרבה בו בתפילות‬ ‫לעולמים‪ .‬אתה לא הראשון‪ .‬יש דרך כבושה‬ ‫ובסגולות כדי לשנותו‪ ,‬עכשיו הוא עושה‬ ‫לאנשים שמרגישים שעשו להם עוול‪ ,‬יש‬ ‫שהקב"ה יודע‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הואהיודע‬ ‫ענני– כ"ג‬ ‫הכבוד‪.‬אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל ממנו‬ ‫במדברמספק‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫שהקב"ה אינו‬ ‫שחושבים‬ ‫דרך כבושהיו‪‬‬ ‫טוב ממנו מה שהוא צריך‪ .‬יש לו סדר היכן‬ ‫להם מה שהם צריכים‪ .‬בתורה כתוב מה‬ ‫הוא מזכיר את זה בתפילתו‪ ,‬שם הוא יודע‬ ‫קורה כשהאדם מרגיש שלפלוני יש ולו אין‪.‬‬ ‫שהוא פונה להקב"ה‪ ,‬אבל בלבו הוא אומר‪:‬‬ ‫הכל כתוב‪ .‬הכל כתוב במפורש בחומש‬ ‫זה טוב כפי שזה נראה‪ .‬אם הקב"ה רוצה‬ ‫ורש"י‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬את זה‬ ‫א‪‬מזכיר‬‫תמיד ‪ –-‬אני‬ ‫מועילברפאנו‬‫הבטחו‪ ‬את זה‬ ‫שאזכיר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬תמשיך‬ ‫לדעת‬ ‫שתפילתי‬ ‫רוצה יותר‬ ‫הקב"ה אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫ועל האדם ללמוד את התורה הנוגעת אי‪‬‬ ‫ברפאנו‪ .‬אם‬ ‫דברי‪ ‬זה אצלי‬ ‫מתפלל‪ .‬אבל‬ ‫לבטוח ‪ -‬אני‬ ‫אי‪ ‬הרפואה‬ ‫את‬ ‫למקרה שלו ולהתייגע בה‪ ,‬והיא תיישר את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫אותו דבר בין אם יחליט הקב"ה לשלוח לו‬ ‫בסוגיית‬ ‫לתכניתו של‬ ‫להתבטלהפע‪‬‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫ותועיל לו‬‫לבולכבוד‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וכך יוכל להיות קרוב אליו וכך יוכל מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫רפואה בין אם יחליט להעבירו לעולם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ניתנה‬ ‫אמרו חז"ל לא‬ ‫הואוכבר‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫ללמוד‬ ‫האמת‪ .‬זו באמת דרגה גדולה‪ ,‬אבל לא צריך‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ביותר‪ .‬די‬ ‫הגבוהה‬‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫לדרגה‬ ‫להצליחיגיע מיד‬ ‫שהאדם‬ ‫תורה אלא לאוכלי המן‪ .‬הכוונה ליהודים‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬ושהוא‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫שקיימת ג‪‬‬ ‫דרגה כזו‬ ‫שהאדם יודע‬ ‫להצליח‬ ‫בכך‬ ‫כאלה שעברו כזה מעבר‪ .‬יהודי כזה יכול‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫פעם אחת‪.‬‬ ‫עכ"פבלי‬ ‫הצלחה במוחו‬ ‫ברוחניות‬ ‫מעביר אותה‬‫ללמוד תורה‪ ,‬יהודי כזה יכול להתדבק לה'‪ .‬כלל‬ ‫לנו‬ ‫להגיע‬‫"ה לונת‪‬‬ ‫מאודהקב‬ ‫קשה‬ ‫מתלונן‪,‬אכ‪‬‬ ‫האדםלטובה‪.‬‬ ‫עודדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫כל‬ ‫בתפילה‬ ‫בו‬ ‫שעסק‬ ‫בחייו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אחד‬ ‫מצב‬ ‫לוקח‬ ‫רבונו של‬ ‫להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לדביקות‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אומראי‪‬היה‪:‬לבטוח‬ ‫מרירות‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדתשלעל‬ ‫באופן‬ ‫עולם! אינך יכול לשנות את המצב?! מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אי‪‬המצב‬ ‫קבלת‬ ‫מלמדתמתוך‬ ‫התורה תפילה‬ ‫יהיה? יש לי בושות! ומה אומר לפלוני‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו‬ ‫אותי ללעג ולקלס!‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרישימו‬‫לקבל והרי‬ ‫מלמדנו ה'בני יששכר' בענין יו"ט סוכות כדי‬ ‫ולאלמוני?‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אני מתחנן בפניך רבונו של עולם! אל‬ ‫שיש בזה עוד דרגה‪ .‬יש דרגה שהאדם אינו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני אב הרחמים ואני‬ ‫מהאתה‬ ‫תעשה לי את זה‪ .‬הן‬ ‫בעלמתפלל‬ ‫רבינו‬ ‫והוא‬ ‫בהקדמת‬ ‫תרעומת‬ ‫למדנו לו‬ ‫כבר‬ ‫מרוצה ויש‬ ‫בנך‪ .‬אלמד ואתפלל ואעשה כל מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבה הקב"ה‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬דרגה‬ ‫לשערלו‪ ,‬ויש‬ ‫הלבבות עוזר‬ ‫והקב"ה‬ ‫היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫ברחמים‪...‬‬ ‫שצרי‪‬מבקש‬‫אבל אני‬ ‫השאלה‬ ‫שתאמר‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫שתהיה לו‬‫בלי כמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬צרכיו‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לאדם את‬ ‫מספק לו‬‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫מפני שביקשת‬ ‫שיתפלל‪ .‬לא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ובלי בנוגע‬ ‫תרעומתנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מי שמדבר כך‪ ,‬הוא עכ"פ מדבר אל‬ ‫אני נותן לך‪ ,‬אלא מפני שאתה יודע שאתה‬ ‫הקב"ה ואי אפשר לזלזל בזה‪ ,‬אבל זה לא‬ ‫תלוי בי‪ .‬האדם מרגיל עצמו לחיות כך ‪-‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ול‬ ‫חג הסוכות‬ ‫המלך לא כך אמר‪ .‬הוא אמר‪ :‬מהולל אקרא‬ ‫יו"ט‪ .‬אתה רוצה להרגיש יו"ט? תרגיש יו"ט‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ה' ומן אויבי אושע‪ .‬הוא מביא שם‬ ‫כשתיקח את המצב הזה ותאמר‪ :‬הקב"ה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מהמדרש על מה שהקב"ה אמר למשה‬ ‫כשעמדו על הים‪ :‬מה תצעק אלי‪ ,‬דבר אל‬ ‫יודע מהבושות שיהיו לי‪ ,‬הוא יודע כמה‬ ‫כסף זה יעשה לי‪ ,‬הוא יודע שאח"כ יהיה‬ ‫בני ישראל ויסעו‪ ,‬אשר לכאורה אין לזה‬ ‫לי קשה לעשות שידוכים‪ ,‬את כל זה הוא‬ ‫"ו יהודי השרוי במצוקה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫יעשה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫פשט‪ ,‬כי מה‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫צריך‪.‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫שאני‬ ‫לזכות‬ ‫מה‬ ‫יודע‪ ,‬והוא מספק לי כל‬ ‫ובטחוןלצעוק אל ה'? ומבאר המדרש‬ ‫אם לא‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןלקום‬‫המצב טוב‪ ,‬המצב נפלא‪ ,‬אני יכול‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫שהקב"ה התכוון לומר לו‪ :‬למה אתה צועק?‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ולומר מודים‪ .‬לא יכול להיות יותר טוב‬ ‫הדבר הטוב ביותר שאתה יכול וצריך‬ ‫מהמצב הזה‪ .‬כפי הנראה הקב"ה מכבס‬ ‫עכשיו הוא שתתן שיר ושבח למי‬ ‫לעשות‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫מזה‪ .‬הרה"ח‬ ‫טוב לע"נ‬ ‫עכשיו את נשמתי ומה יש יותרנלמד‬ ‫שהמלוכה שלו‪ .‬כן‪ ,‬עכשיו‪ ,‬בתוך המצב‬ ‫הקב"ה הולך להשפיע לי אורות גדולים‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫עומדים‬ ‫המצרים‬ ‫והמתוח‪.‬‬ ‫הלחוץ‬ ‫ומתנות נפלאות‪ ,‬כי כל פעם שהאדם מקבל‬ ‫מאחוריכם והים מלפניכם וכל בני ישראל‬ ‫יסורים‪ ,‬הוא זוכה אח"כ למתנות נפלאות‪,‬‬ ‫נוראית‪',‬תשפ"ב‬ ‫עכשיו תתן שיר‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫במצוקה אייר ה‬ ‫)בחו"ל שרויים‬ ‫במדבר‬ ‫)ברכות ה‪,‬‬ ‫פרשת‬ ‫יוחאי‬ ‫רבישלישי‬ ‫שמעון בר‬ ‫כמו שאמריו‪‬‬ ‫ושבח‪ .‬ובזוה"ק מבואר שבוודאי יש דרגה‬ ‫א(‪ :‬שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה‬ ‫של תפילה שבה האדם עומד ובוכה ושופך‬ ‫לישראל‪ ,‬וכולן לא נתנן אלא על‪-‬ידי יסורין‪.‬‬ ‫את לבו לרבש"ע וחלק היא בתורה‪ .‬אבל‬ ‫יהודי כזה עושה יו"ט בבית‪ .‬גם באופן‬ ‫עכ"פ צריך לדעת שיש מהלך שהוא בדרגה‬ ‫פשוט‪ .‬זו המציאות‪ .‬נעשה שמח בבית‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬הים‪,‬‬ ‫עמדו על‬ ‫תמיד –‬ ‫ישראלא‪‬‬ ‫מועיל‬ ‫וכשבני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גבוהה‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫נחו‪‬ישועה‬ ‫לפעול‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ביו"ט‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫שמחתנו‪.‬‬ ‫בנוגע זמן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫סוכות הוא‬ ‫נחיצות יו"ט‬ ‫אכן‬ ‫לדעת‬ ‫יכלויותר‬ ‫שלאאבל‬ ‫אי‪ ‬היו במצב‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הם‬ ‫סוכות האדם נזכר בענני הכבוד‪ ,‬וכשהוא‬ ‫הנמוכה‪.‬כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בדרגהלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬אינו מנסה‬ ‫נעסוקמורכב‪,‬‬ ‫שבועות במצב‬ ‫שהוא נמצא‬ ‫לכבוד‬ ‫רואה‬ ‫להתנגד‪ .‬הוא מבין שהמצב באמת טוב‪ .‬הוא מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫וכך מביא ה'בני יששכר' כמה פעמים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הקב"ה‬ ‫הדי‪‬רגע אחד!‬ ‫העתידות‪.‬‬ ‫השבועות על‬ ‫לא חושב‬ ‫שיש דרגה של תפילה ויש דרגה של תהילה‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫באופן של‬ ‫מתוךיותר‬ ‫מצוקתו‬ ‫ברוחניות‬ ‫יכול לרפא אותו? הוא הולך לרפא אותו? להצליח‬ ‫כשהאדם מתפלל‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫עשהשאי‪‬‬ ‫דאורייתא‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫מצות ג‪‬‬ ‫להצליח זו תפילה‪.‬‬ ‫צעקה ‪-‬‬ ‫אני צריך להאמין בניסים? זה לא משנה‪ ,‬זה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בכלל לא מעלה ולא מוריד‪ .‬דבר אחד‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמדת‬ ‫תפילה היא‬ ‫בה‪ .‬בלי‬ ‫ושלום לזלזל‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬‫כלל וחס‬ ‫היא‬ ‫לנו‬ ‫יודע"ה נת‪‬‬ ‫בדיוק מה‬ ‫והוא הקב‬ ‫יכול‪ .‬אכ‪‬‬ ‫לטובה‬‫דיננו כל‬ ‫שייצא‬ ‫הקב"ה הוא‬ ‫יחוד‬ ‫עושה‬ ‫האדם‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ידה‬ ‫ועל‬ ‫המלכות‬ ‫ומתקרב אל ה' באופן אחד‪ .‬אך כשהאדם‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬כל צרכיי‪.‬‬ ‫לי את‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫והוא מספק‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫עובר עלי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫עכשיו אני צריך להאמין בזה ולהתלהב מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫עושה יחוד על‪-‬ידי תהילה שהיא בינה‪ ,‬הוא‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫עושה יחוד יותר גדול‪ .‬יש מצבים שאי‬ ‫אשרי‪ .‬אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהולומר‬ ‫בזה‬ ‫תפילה‪ .‬צריך בהם‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לעזוריותר‬ ‫להם עם‬ ‫אפשרלקבל‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫המהלך של תהילה‪ .‬זהו יו"ט‪ .‬זוהי שמחה‪.‬‬ ‫מתפילה‬ ‫גבוהה‬ ‫תהילה‬ ‫מדרגת‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫ספרילמדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני דבר‪ .‬כשרואים‬ ‫לשום‬‫הוא לא מתנגד מה‬ ‫וביותר זה‬ ‫מביאים‪,‬‬ ‫החסידות‬ ‫יהודים באים בימים הספוגים בחסידות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעשל פסח‪,‬‬‫הבטחו‪‬לשביעי‬ ‫לשער אהרן‬ ‫הלבבות בבית‬ ‫מופיע‬ ‫שרואים‪ :‬בהם‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫הראשוןבה היא‬ ‫הדבר לדו‪‬‬ ‫שמים‪,‬שצרי‪‬‬ ‫וביראת‬ ‫השאלה‬ ‫כמה צרה‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫פי להם‬ ‫נחו‪ ‬יש‬ ‫שכאשר‬ ‫חושבים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שאנשים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫שהקב"ה יכול‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫המחשבה‬ ‫הבטחו‪‬עםלהיות‬ ‫שהם חיים‬ ‫זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫צריכים לומר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫פרנסה‪ ,‬הם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מצוקתבנוגע‬ ‫משהואאו נחו‪‬‬ ‫חולי‬ ‫לעשות בהם כרצונו‪ .‬הקב"ה יכול לעשות‬ ‫תהלים ותוך כדי כך לחשוב בצרתם ולבקש‬ ‫אתי מה שהוא רוצה‪ .‬אם המצב עכשיו לא‬ ‫רחמים מהקב"ה שיחלצם מן הצרה‪ .‬אך דוד‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זל‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫וראיתי‪ ,‬וראה כל מי שנכנס‪ ,‬את השמחה‬ ‫נראה כפי שאני מצפה שייראה ‪ -‬אשנה את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫האופפת את פניו על שהוא זוכה להיות‬ ‫ציפייתי‪ .‬הבעיה איננה המצב‪ .‬הבעיה היא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בצילא דמהימנותא‪ .‬וסיפר לי בנו שבערב‬ ‫יום כיפור היה אביו עסוק בשאלה במה‬ ‫שזה שונה מכפי שציפיתי‪ .‬בסדר‪ ,‬זה לא‬ ‫כל‪-‬כך נורא‪ .‬אני פשוט צריך לשנות את‬ ‫יוכל לענות את עצמו‪ .‬לא לאכול כפי‬ ‫המחשבה במוחי ולהפסיק לצפות למה‬ ‫אוכלים ביום זה‪ ,‬אינו נחשב‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שכולם אינם‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫שאני מצפה‪.‬‬ ‫לעינוי‪ ,‬שהרי כל השנה אינו אוכל‪,‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫פטרון מדור לו‬ ‫ובטחו‪ ‬אפשר‪ .‬עד שנזכר שהוא מקיים‬ ‫בבחינת לא‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫שמחתו של יהודי משותק‬ ‫את העינוי על‪-‬ידי איסור סיכה‪ ,‬היינו שיתן‬ ‫כל פעם שהאדם מניח הנחה שצריך‬ ‫ז"ל המטפל בו שביום זה לא יסוך‬ ‫פסח לגוי‬‫הוראה‬‫בשבילו הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫להיות כך וכך‪ ,‬ואם לא ‪ -‬זה יהיה‬ ‫אותו בשמן כהרגלו‪ .‬איזו השגה של יהודי!‬ ‫הר"ריכול‬ ‫ביבדלחט"א לא‬ ‫אסון‪ ,‬הוא מתרחק מהקב"ה‪ .‬הוא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לראות את טובתו של הקב"ה‪ .‬הוא מרגיש‬ ‫המלאכים אין להם כזו סוכה‪ ,‬המלאכים‬ ‫דחוק‪ ,‬יש לו תרעומת‪ .‬מדוע דווקא אני? הן‬ ‫אכן כשרואים‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫כיפור‪.‬‬ ‫כ"ג יום‬ ‫–‬ ‫להם( כזה‬‫בחוקותי‬ ‫)בחו"ל אין‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫אני הוא זהיו‪‬‬ ‫החינוך(‬ ‫)כגון ענין‬ ‫בענין זה‬ ‫שעסק‬ ‫מציאות כזו לא צריך להיות תלמיד חכם‬ ‫ודווקא אני צריך הייתי לקבל כאלה‬ ‫כדי להבין שהיהודים יותר גבוהים‬ ‫סטירות?! והלא זה נובע מכך שהאדם שכח‬ ‫מהמלאכים‪ .‬צריך לראות אדם כזה‪ .‬יש‬ ‫את היסוד הגדול ביהדות שהקב"ה יודע את‬ ‫מצוה לעלות לרגל ולראות את השכינה‪.‬‬ ‫החשבון במלואו‪ .‬הקב"ה יודע ומכיר את‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪ ‬אתה‬ ‫השכינה‪.‬‬ ‫תמיד אתא‪‬‬‫מועיל רואים‬ ‫אדם כזה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אצל‬ ‫כל העובר עלי ומה טוב בשבילי‪ ,‬והוא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אור של‬ ‫נוצצותנחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫עם בו‪.‬עיניים‬ ‫להשתמש‬ ‫רואה אדם‬ ‫הכניס אותי עכשיו למצב זה‪ .‬המצב אינו אי‪‬‬ ‫דברי‪‬ככה‪ .‬בלי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫עובד אותו?‬ ‫לבטוחאיך הוא‬ ‫כראוי מול‬ ‫עבודת ה'‪.‬‬‫כפי שקיוויתי וייחלתי‪ .‬מעולם לא רציתי אי‪‬‬ ‫מצות סוכה‬ ‫מוללקיים‬ ‫יכולת‬ ‫שהוא בלי‬ ‫יכולת לדבר‪,‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫להיות במצב הזה‪ .‬הוא מצב לא נעים וגוזל מכפי‬ ‫על‪-‬ידי אכילה‪ .‬הוא יושב בתוך הסוכה‬ ‫אם הרי חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬אבל‬ ‫בנוגע‬ ‫ישוב דעתי‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬את‬ ‫ממני‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הקב"ה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫א‬ ‫ועובד את ה' בשמחה‪ .‬הוא יושב ולומד‪.‬‬ ‫על‬ ‫הדבר‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬מוכרח‬ ‫למצבהדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬‫השבועותאותי‬ ‫הכניס‬ ‫משהואה'‪.‬צרי‪‬‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫הוא בשמחה גדולה ‪ -‬אני עובד את‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלאליו‪ .‬הקב"ה‬ ‫להשתמשיקרבני‬ ‫עלינוהמצב הזה‬ ‫כ‪‬שדווקא‬ ‫יודע מה שאני צריך‪ ,‬ואם הוא הכניס אותי להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪‬צריך‪.‬‬‫שאני‬ ‫שזה מה‬ ‫מה המלאך מבין בעבודת הישראלי?‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫הוא אכ‪‬‬ ‫דיננוסימן‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצא הזה‪,‬‬ ‫למצב‬ ‫הן כך אני מברך בבוקר‪ :‬העושה לי כל כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לבטוח כולם‬ ‫אומרים‪ :‬יחד‬ ‫בקדושתעלכתר אנו‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫צרכי‪ ,‬וכי ברכה לבטלה היא?! אין זה אלא מיוסדת‬ ‫קדושה לך ישלשו‪ .‬הקב"ה מקבל כתר מזה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שהמצב הזה הוא צרכי כי דווקא מתוכו נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שבני ישראל יחד עם המלאכים שרים אליו‪.‬‬ ‫אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫התורהצריךמלמדת‬ ‫לעבוד את ה'‪.‬‬ ‫אני‬ ‫אינם יכולים להביא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫המלאכים‬ ‫כדי אומר‪:‬‬ ‫הוי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫את שלימות הכתר‪ .‬ואף שהמלאכים עונים‬ ‫הקב"ה זיכני וביו"ט זה פגשתי יהודי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מאבריובעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫אני יש להם השגה‬ ‫ביראה‪.‬‬ ‫באימה ואומרים מה‬ ‫ואף לא‬ ‫למדנולהזיז אבר‬‫כבר יכול‬ ‫שאינו‬ ‫בהקב"ה שאין לאף אחד מבני האדם‪ .‬אפילו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫פועל כראוי‪,‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬מוחו‬ ‫מפיו‪ ,‬אבל‬‫לשער‬‫הלבבות הגה‬ ‫להוציא‬ ‫ישיג‪ :‬מה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬ ‫לדו‪ ‬לא‬ ‫שצרי‪ ‬שנה‪,‬‬ ‫האדם אלף‬ ‫השאלה‬ ‫יחיה‬ ‫כמה הזזת‬ ‫וכמה‬ ‫הסביבה פיעל‪-‬ידי‬ ‫מתקשר עם‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫והואעבודת ה'‬ ‫של‬ ‫קדושה ואין‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫והמלאך כולו‬ ‫שהמלאך משיג‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫נכנסתי לראותו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬‬‫אותיות‪.‬‬ ‫לוח עם‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואעלנחו‪‬‬ ‫עיניו‬ ‫בו כלום חוץ מרצון ה'‪ ,‬ואין בו לא חטא‬ ‫והוא יושב בסוכה שנבנתה בשבילה‪ ,‬סוכה‬ ‫ולא פירוד‪ .‬אעפ"כ אין המלאך יכול להביא‬ ‫קטנה של ז' על ז'‪ ,‬והאור שם קלוש‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חל‬ ‫חג הסוכות‬ ‫תמיד במקרים כאלה‪ ,‬אך הבנתי שלא זה‬ ‫שבח לרבש"ע כמו זה של היהודי שעובד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מה שיעזור לו‪ .‬התפללתי אפוא במחשבתי‪:‬‬ ‫את ה' מתוך מצבו‪ .‬הוא קיבל עכשיו‬ ‫גלה לי מה לומר לו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫רבונו של עולם! ַ ֵ‬ ‫ופתאום כמו הבזיק לי רעיון במוחי‪ .‬אמרתי‬ ‫בשורה קשה‪ ,‬הוא נחל עכשיו כשלון גדול‪,‬‬ ‫הוא כל‪-‬כך ייחל וקיווה‪ ,‬וחזרו אליו עם‬ ‫לו כך‪ :‬בתחילה אמר הקב"ה לאברהם‬ ‫תשובה שלילית‪ ,‬והוא נעמד ושר שירה‬ ‫"ו בנך את יחידך אשר‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫את‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אבינו‪ :‬קח נא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫אתה‬ ‫הר"ר‬ ‫אבל‬ ‫לזכותלי‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫לרבש"ע‪ .‬לבי הולם‪ ,‬קשה‬ ‫ובטחון יצחק ולך לך אל ארץ המוריה‬ ‫אהבת את‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫ואני שר‬ ‫יודע יותר ממני מה טוב בשבילי‬ ‫והעלהו שם לעולה‪ .‬וכשראה שעמד בנסיון‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לך שירה‪ .‬המלאכים אינם יכולים להראות‬ ‫אמר לו‪ :‬אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש‬ ‫דבר כזה‪ .‬אין להם שום השגה בעבודה כזו‪.‬‬ ‫ז"לכי עתה ידעתי כי ירא אלוקים‬ ‫מאומה‬ ‫לו פסח‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אתה‪ .‬ואח"כ אמר‪ :‬בי נשבעתי נאם ה' כי‬ ‫הרה"ק מפיאסצנא זיע"א דיבר בסגנון‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מבין‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"אהוא‬ ‫זה‪ :‬מה המלאך מבין לדמעה? מה‬ ‫יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת‬ ‫את בנך את יחידך‪ ,‬כי ברך אברכך והרבה‬ ‫לכאב? כפי שאנו אין לנו את ההשגה של‬ ‫'תשפ"בוכחול אשר‬ ‫ככוכביההשמים‬‫כ"ג אייר‬‫את –זרעך‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדברשלנו‪.‬‬ ‫)בחו"ל ארבה‬ ‫פרשתההשגה‬ ‫למלאך את‬ ‫המלאך‪ ,‬כךיו‪‬איןשלישי‬ ‫על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו‪,‬‬ ‫יחד כולם קדושה לך ישלשו‪ .‬ביו"ט נעמדים‬ ‫והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר‬ ‫ושרים יחד אתם וכך עושים כתר מושלם‪.‬‬ ‫שמעת בקולי‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬מדוע לא‬ ‫אמר ולא חשכת את בנך את יחידך 'אשר‬ ‫כשהאדם מתבונן בענין הפשוט הזה‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫נא את‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫בתחילה קח‬ ‫שאמר לו‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪‬כפי‬ ‫אהבת'‬ ‫הוא מבין מדוע יתכן שמצבו כפי שהוא‬ ‫זה אלא‬ ‫יותראין‬ ‫אהבת?‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ועם‬ ‫בנוגעעםלעניני‪‬‬ ‫הבזיונות‬ ‫הבטחו‪ ‬יחד‬ ‫נחיצות במדויק‪,‬‬ ‫נראה‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אשראבל‬ ‫אי‪ ‬את יחידך‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫בנך‬ ‫דברי‪ ‬שהאדם‬‫מולשעל זה‬ ‫ללמדנו‬ ‫ההוצאות הכספיות ועם חוסר ידיעת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫באהכראוי‬ ‫שהתורה‬ ‫לבטוח‬ ‫העתיד‪ ,‬הוא השלימות הנפלאה ביותר‪ ,‬אי‪‬‬ ‫מוסר להקב"ה את בנו יחידו‪ ,‬עוד אפשר‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהוא יקום מתוך מצבו זה וילך להתפלל מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫לתת לו שכר בעוה"ז‪ ,‬אבל על זה שהוא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לכוון על‬ ‫מנחה‪ .‬אם אתה רוצה‪ ,‬אתה יכול‬ ‫מוסר לו את אהבתו ‪ -‬אי אפשר לתת לו‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫שכר בעוה"ז‪ .‬כשיש לו לאדם רצון כה חזק‬ ‫להצליח‬ ‫תחשוב‬ ‫התמיד‪.‬‬ ‫זה כשאתה אומר פרשת‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫זה דבר‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪ ‬הרי‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫להקב"ה‪,‬‬ ‫ענין ומוסרו‬ ‫להצליח‬ ‫לאיזה‬ ‫שאתה מקריב את רצונך לה'‪ .‬כל‪-‬כך רצית‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לרצון ה'‪.‬‬ ‫כדירצונך‬ ‫לנו את‬ ‫שניתנו מוסר‬ ‫ואתה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אפשר‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫אנוש‪ ,‬ואי‬ ‫למעלה מהשגת‬ ‫שהואהצלחה‬‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫באותיות‪.‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שכרו‬ ‫את‬ ‫לצמצם‬ ‫האהבות לה'‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫להצליחשל מסירת‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫כלי‪‬גדלותה‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודהיה לי‬ ‫עכשיוועלינו‬ ‫בהתפעלות‪:‬‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬שח לי‬ ‫יהודי‬ ‫עליה‪‬‬‫צורב‬ ‫כשלון‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫על אחרי‬ ‫הישנות‬ ‫מנחה‬‫תפילת כ‪‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬עינים' )פרשת‬ ‫אותנו'מאור‬ ‫מלמדת‬ ‫והסביר‪ :‬ב‬ ‫התורהאליהו‪.‬‬ ‫גילוי‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫כשהוא הולך בדרך‬ ‫האדםיותר‬ ‫לזכור זאת‬ ‫כדיעללקבל‬ ‫בעוד‪ .‬ספרים מבואר שכאשר האדם‬ ‫בכלי‪‬ו אלה‬ ‫ויצא(‬ ‫משל להתפלל מנחה אחרי דבר קשה‬ ‫מקבל איזו הבנה בהארה מן השמים‪ ,‬הרי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫שטלטל אותו‪ .‬יש שהאדם אומר‪ :‬איך אני‬ ‫היהודי‪ :‬בחור‬ ‫בהקדמתסיפר‬ ‫למדנו‬ ‫גילוי אליהו‪.‬‬ ‫זהכבר‬ ‫בחינת‬ ‫מה אני‬ ‫יכול ללכת עכשיו להתפלל מנחה? אתה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לבו שכל‪-‬כך‬‫שבנוגע‬ ‫את מר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער ושפך‬ ‫ניגש אלי‬‫הלבבות‬ ‫אחד‬ ‫היא‪:‬קולות‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה איזה‬ ‫לדו‪‬יודע‬ ‫שצרי‪ ‬היית‬ ‫השאלה לי? אילו‬ ‫יכול לומר‬ ‫כמה טובים‬ ‫וכמה‬ ‫בלתי‬ ‫הבטחו‪‬רצונות‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫יש לו‬ ‫קשה לו‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫יודע איזה‬ ‫רוצה‬ ‫אילו הייתי‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬בביתי‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫נשמעו עכשיו‬ ‫לעבר פי פחת‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫כל‪-‬כך חזק‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אותובנוגע‬ ‫שמושכיםנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫תשעה באב מתקיים אצלי בבית עכשיו‪...‬‬ ‫ואינו מוצא עצה לנפשו‪ .‬לא ידעתי מה‬ ‫אין לי למה להתפלל עכשיו מנחה‪ ...‬סתם‬ ‫לומר לו‪ .‬הייתי יכול לומר לו מה שאומרים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טל‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫ואינו יודע כמה זמן זה יחזיק‪ ,‬והוא מגיע‬ ‫לעמוד ככסיל?! ‪ -‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬לא‪ ...‬עמוד כאן‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ומתפלל ושר לרבש"ע‪ ,‬ומודה לו על עצם‬ ‫ואמור פרשת התמיד‪ ...‬ושחט אותו‪ ...‬אתה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מהותו‪ ,‬על שהכניסו במצבים כאלה‬ ‫מורכבים‪.‬‬ ‫מקריב את אהבתך לרבש"ע‪ .‬אני מודה לך‬ ‫רבונו של עולם על מצבי‪ .‬אתה יודע הרבה‬ ‫יותר ממני למה אני צריך‪ ...‬את זה אני‬ ‫מיוחד"ו לאחר הכשלונות‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאתפקיד‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר מנחה‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫להתפלל‬ ‫מוסר לך‪ .‬עם זה אני בא‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫וככל שהאדם מכיר במציאות הזאת‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫ופעמים שמדובר בכשלון פטרו‪‬‬ ‫רוחני‪ ,‬ואז‬ ‫הוא מבין שהוא ממלא כאן תפקיד‪ .‬תן לי‬ ‫למלאות את התפקיד הזה‪ .‬בכל גיל‬ ‫האדם אומר‪ :‬ממילא אם הייתי רוצה כסף‪,‬‬ ‫נמצא‪ ,‬בכל שלב בחיים שהוא‬ ‫שהאדם‬ ‫הייתי מקריב את האהבה הזו לרבש"ע‪ ,‬אבל‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטהאת עצמו אחרי כל‪-‬כך‬ ‫הי"ומוצא‬ ‫ליפאהוא‬ ‫נמצא‪...‬‬ ‫כעת אני הרי יודע איך אני נראה‪ .‬עם מה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫הרבה טעויות שעשה‪ ,‬הוא מוצא את עצמו‬ ‫אני מגיע? הלא התפרצתי בכעסי! הסיפור‬ ‫לאחר שנפל בהרגלים כה קשים‪ ...‬לא‬ ‫שלי בכלל לא משמח‪ .‬אכן על כגון דא אמר‬ ‫הרגעה'תשפ"ב‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫שנכשל‬ ‫במדבר‬‫פרשת במי‬ ‫שלישי זיע"א‬ ‫הרה"ק יו‪‬‬ ‫מלעכוויטש‬ ‫שהרעיון נופל לו‬ ‫באותו‬ ‫משנה‪...‬‬ ‫במוח‪ ,‬באותו היום שהוא תופס את‬ ‫רח"ל ברציחה ועדיין הסכין מטפטפת דם‪,‬‬ ‫המציאות ואומר‪ :‬הקב"ה הכניס אותי‬ ‫שאם אינו יכול לעמוד ולהתפלל‪ ,‬סימן הוא‬ ‫למציאות זו שבה אני מוקף בחטא ומסובך‬ ‫שעדיין לא דרך על מפתן החסידות‪ .‬דיבור‬ ‫בבין אדם לחבירו וכו'‪ ,‬וכעת הוא מטיל עלי‬ ‫חריף! צריך כלים להכיל דיבור כזה‪ .‬פעם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬לעבוד‬ ‫המצב‪ –,‬ואני‬ ‫א‪ ‬הולך‬ ‫מועילאתתמיד‬ ‫הבטחו‪‬לסדר‬ ‫תפקיד‬ ‫כשאמרנו דיבור זה‪ ,‬התפרץ יהודי אחד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫מתוך נחו‪‬‬ ‫המצב הזה‬ ‫תמה יותר‬ ‫עבודה אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אותו עכשיו‬‫שישב אז בבית המדרש ולא הורגל בדרכי אי‪‬‬ ‫כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪‬זהולבטוח‬ ‫הצורך שלי‪.‬‬ ‫כי‬ ‫החסידות‪ .‬הוא לא יכול היה להתאפק‪ .‬מי‬ ‫שאל‪.‬בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקהוא‬ ‫שבועותשלו? ‪-‬‬ ‫את המנחה‬ ‫לכבוד‬ ‫צריך‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אמנם קשה לתפוס את זה כשמדובר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫בבעיות ברוחניות‪ ,‬אבל הקב"ה נתן לנו‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫צדיקים‬ ‫לנו הקב"ה‬ ‫הדי‪‬‬ ‫שלח‬‫הואזהיו‪‬‬ ‫בגלל‬ ‫אכן‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהסוכות‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫בפרט בחג‬ ‫להצליחשל תשובה‪,‬‬ ‫מהלך‬ ‫בכל אדם עושים‪.‬‬ ‫זו שבני‬ ‫בגלל טעות‬ ‫כ‪‬לעולם‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬האדם‬ ‫תשובהמה ג‪‬‬ ‫מאהבה‪ ,‬שבו‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אם האדם מגיע ואומר‪ :‬מה שהיה היה‪ ,‬מה להצליח‬ ‫כשמדברים על‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחבאופן‬ ‫ולעבוד‬ ‫מצב בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה כל‬ ‫כלל לקחת‬ ‫יכול‬ ‫אני צריך לעשות עכשיו? הוא באמת שבור‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫דבר שאינו‬ ‫האד‪‬‬ ‫לזכויות‪ .‬כלשל‬ ‫זדונותהרוחנית‬ ‫שיתהפכו לו‬ ‫ההצלחה‬ ‫הוא שבור עד עמקי נפשו‪ .‬יש לו שברון כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לב אמיתי‪ .‬תראה איך אני נראה‪ .‬פעם זה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ראוי ואינו הגון‪ ,‬נהפך אצלו למסכתא‪ .‬הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מבין טוב יותר את הקב"ה מתוך שהוא‬ ‫מה‬ ‫דבר אחר‬‫ללמוד‬‫ועלינוזה כל‬ ‫גאוה‪ ,‬ופעם‬‫פעם זהתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫כעס‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מבין את טעויותיו‪ ,‬הוא יכול לעזור לאחרים‬ ‫להשתמש‬ ‫אבל הוא אומר‪:‬‬‫מאוד‪ .‬אי‪‬‬ ‫שפל אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה מרגיש‬ ‫והוא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫מביןיותר‬ ‫לקבל‬‫כדיהוא‬ ‫זימן‪ .‬לי את הנסיון הזה‪ ,‬הקב"ה נתן‬ ‫לעשות‪ ,‬הוא משתף‬ ‫מה לא‬ ‫כי‬ ‫הקב"ה אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אחרים‪ ...‬איזה מין חסד הוא זה‪ ,‬איזה מין‬ ‫לי את המצב הזה‪ ,‬ואני מגיע להקריב את‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫וללמד‪ ...‬הוא עוזר‬ ‫ללמודאני‬ ‫תורה הוא זה‪ .‬מה‬ ‫בעל שברון‬ ‫לו את‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת אין‬ ‫כבר למדנו‬ ‫לרבש"ע‪ .‬המלאך‬ ‫עצמי‬ ‫לבני ישראל‪ .‬הוא כבר היה שם‪ ,‬הוא כבר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגערצה לכוון‬ ‫לא‪ .‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער פעם‬ ‫הזה‪ .‬אף‬ ‫הלבבות‬ ‫הלב‬ ‫ועכשיו‪ :‬הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫האלה‪,‬בה היא‬‫הנסיונותלדו‪‬‬ ‫השאלהעם שצרי‪‬‬‫התמודד‬ ‫בחלום ומצא‬ ‫וכמה‬ ‫שקעפי כמה‬‫הואנחו‪‬‬ ‫ולמעשה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בתפילתו‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬באופן‬ ‫רוצה‬ ‫התורה ניתנה‬‫להיות‬‫לאחרים‪.‬‬ ‫צרי‪ ‬עזרה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מגיש‬ ‫שברון הלב הזה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לאחוריו‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫פוסעבנוגע‬‫עצמונחו‪‬‬ ‫את‬ ‫משהוא‬ ‫זה שהאדם יכול לקחת כל מצב ולהפכו‬ ‫לא קיים אצל המלאך‪ .‬האדם מגיע עם‬ ‫באופן שכל חלק ממנו יהיה עוד פרט‬ ‫שברון הלב ומחליט לכוון בשלושה פסוקים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫מ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫לרבש"ע שיעזור לו לבל ייכשל והוא יודע‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬עוד הבנה‪ ,‬ועוד דרך לעבוד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שבכל יום הוא זקוק לסייעתא דשמיא‬ ‫את ה'‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מחדש‪ .‬הוא משקיע את כל כוחות נפשו‬ ‫והרגשיו בתפילה על החלק הרוחני‪ .‬לגבי‬ ‫וכמה שהאדם יודע בגשמיות שהקב"ה‬ ‫החלק הגשמי‪ ,‬הוא אמנם מתפלל‪ ,‬אבל הוא‬ ‫יודע ומכיר את צרכיו והכניסו במצב‬ ‫מתפלל כך‪ :‬יודע אתה מרא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאשירה‪ .‬הוא‬ ‫ב‪ ‬שר‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫החיים‬ ‫לזכות‬ ‫פרטי‬ ‫לזכות‬ ‫המדויק בשבילו עם כל‬ ‫ובטחוןמה אתה עושה‪ ,‬אבל עזור לי‬ ‫דעלמא‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫שלווה‪.‬‬ ‫וקשייהם‪ ,‬ובגלל זה תפילתו יותר‬ ‫למלא את שליחותי; עזור לי לנצל את‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הוא לא צריך שעניני הגשמיות יסתדרו‬ ‫המצב ושאגדל ממנו; עזור לי שהמצב‬ ‫בדיוק כפי שהוא חושב‪ .‬הוא לא יודע בכלל‬ ‫ז"ל ויקרב אותי אליך‪.‬‬ ‫פסחאותי‬ ‫ילמד‬ ‫האם זה צריך להסתדר עכשיו לגמרי‪ .‬הוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אומר‪ :‬אולי דווקא טוב שהבעיה תימשך‬ ‫ראטה‬ ‫זמן שמחתנו בהשפעה לכל השנה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫עכשיו‪ .‬איני יודע‪ ,‬ואני אומר שירה‪ .‬אני‬ ‫כשהאדם חי באופן זה‪ ,‬יש לו זמן‬ ‫משריש בלבי את חג הסוכות‪ ,‬אני משריש‬ ‫איירחגה'תשפ"ב‬ ‫אמיתי‪ .‬הוא לא‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫אמיתי ‪-‬‬ ‫)בחו"ל שמחתנו‬ ‫במדבר בלבי‬ ‫פרשתמשריש‬ ‫ענני שלישי‬ ‫הכבוד‪ ,‬אני‬ ‫בלבי את יו‪‬‬ ‫מרגיש שחסר לו כלום‪ ,‬כי הוא יודע‬ ‫שהקב"ה יודע ומכיר את צרכיי הרבה יותר‬ ‫שהמצב מדויק בשבילו‪ .‬הוא אומר כך‪:‬‬ ‫ממני ‪ -‬כך האדם לוקח את שברון לבו ואת‬ ‫הקב"ה ברא עולם מושלם‪ ,‬והרבה יותר קל‬ ‫ההרגשה שהוא מרגיש שהוא שרוי‬ ‫לו לתת לי כל מה שאני צריך‪ ...‬הגה"צ רבי‬ ‫במצוקה‪ ,‬ומכניסם ברוחניות‪ .‬אתה רוצה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬שנופל‬ ‫היה– א‪‬‬ ‫אומר שמי‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל זצ"ל‬ ‫הבטחו‪ ‬פינקוס‬ ‫שמשון‬ ‫להתפלל עם דמעות? אתה רוצה לקיים‬ ‫ופלא!רוחניי‪‬‬ ‫תכניס‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגעהפלא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫קראתיך ה'?‬ ‫נחיצות‬ ‫ממעמקים‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬לנישואי‬ ‫יותרדולר‬ ‫אבלאלף‬ ‫פתאוםבו‪.‬מאה‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬בפתע‬ ‫לו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולזהודברי‪‬‬ ‫הסדר‪ .‬הקב"ה‬ ‫כראוי‬ ‫חידוש‪.‬‬ ‫בזה כל‬‫לבטוח‬‫אי‪ - ‬אין‬ ‫בנו‬ ‫את זה ברוחניות‪ .‬הצל אותי מיצר הרע‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬מגיע עם‬ ‫נעסוק‬ ‫יום הוא‬ ‫שבועות כל‬ ‫רודף אחרי‪.‬‬‫לכבוד‬‫הוא‬ ‫חסר לו מאה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כאשר‬‫נחו‪‬הואמול‬ ‫שהואהנס‬‫שולח שפע‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫בן יחיד‬ ‫הרי הוא‬‫יתכן? שהלא‬ ‫לכ‪‬איך‬ ‫הסיבהדולר‪.‬‬ ‫אלף‬ ‫הרי עד‬ ‫חג‬ ‫גדולה‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬שמירה‬ ‫חידושים‪.‬בנוגע‬ ‫אני צריך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫והוא עורך חתונה עכשיו ולרבש"ע יש‬ ‫הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫בסוכה‪.‬‬ ‫מהישיבה יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬‫מאוד‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מספיק כסף‪ ,‬איך יתכן שחסר לו כסף? אכן‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫סדריג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫בראשית כדי‬ ‫משנהמה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחהקב"ה‬ ‫זהו נס‪.‬‬ ‫אכן כן‪ ,‬האדם יושב בסוכה כי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחיודע‬ ‫בלי האדם‬ ‫ברוחניותאבל‬ ‫הצלחה‬ ‫יפנה אליו‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫שהיהודי‬ ‫המקטרגים רודפים אחריו‪ ,‬ואם הוא עוד‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫מדויק‪ ,‬וממילא‬ ‫בשבילו באופן‬ ‫ההצלחה‬ ‫שהכל תפור‬‫כל‬ ‫מצליח קצת ‪ -‬ה' ירחם כמה שהם רודפים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לומד כלי‪‬‬ ‫קצת‪ ,‬אם הוא‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫הוא כבר‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אחריו‪ .‬אם‬ ‫הספרים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שכתבו‬ ‫לבטוח‬ ‫ידיעתווכפיאי‪‬‬ ‫עלשמחה‪,‬‬‫מתמלא‬ ‫הוא‬ ‫מיוסדת‬ ‫הבוטח‪.‬‬ ‫משמחת‬ ‫שמחהעלגדולה‬ ‫שאין‬ ‫מה‬ ‫ללמודרודפים‬ ‫ועלינו‬ ‫אוהו! הם‬ ‫בטהרה ‪-‬‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שמור קצת‬ ‫כבר‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫נחזור לךא‪ ‬כ‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬להפילו מכל‬ ‫אותנוומנסים‬ ‫מלמדת‬ ‫כלי הזיין‪,‬‬ ‫התורהעם כל‬ ‫אותו‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר לנו‬ ‫לקבל אומר‬ ‫כדיהקב"ה‬ ‫אתה יכול להכניס את כל מצוקתך‪.‬‬ ‫בחג הסוכות‪ :‬הכנס‬ ‫שםאלה‪.‬‬ ‫צד‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫תחת צלא דמהימנותא‪ .‬שב שם באותו‬ ‫לא שיחלפו במוחך מחשבות שהקב"ה אינו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫מרגיש שאין חסר לך‬ ‫מה אני‬‫מקום במוח שאתה‬ ‫הקב"ה יודע‬ ‫מתמודד‪.‬‬ ‫למדנו אתה‬ ‫כברעם מה‬‫יודע‬ ‫כלום כי אתה מוקף בענני הכבוד‪ .‬בכל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעאבל אתה‬ ‫הבטחו‪‬מתמודד‪,‬‬ ‫לשער אתה‬ ‫הלבבותעם מה‬ ‫היטב‬ ‫הסוכות אנו‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬בחגבה היא‪:‬‬ ‫הכבוד‪.‬‬ ‫השאלה ענני‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השנה יש‬ ‫כמה באיזו‬ ‫וכמה‬ ‫פי יודע‬ ‫בעצמך‬ ‫שאתהנחו‪‬‬ ‫בתפילתךהבטחו‪‬‬ ‫מגלה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כולה‪ ,‬ככל‬ ‫רוצה‬ ‫אבל בכל‬ ‫להיות השנה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫נזכרים מכך‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬בתפילתך‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעאתה מגלה‬‫נחו‪ ‬שרוי‪.‬‬ ‫מצוקה אתה‬ ‫משהוא‬ ‫שהאדם משריש בנפשו את ענין ענני‬ ‫שאתה חי עם הידיעה שהקב"ה צריך‬ ‫הכבוד‪ ,‬כך הוא חי בשמחה‪ .‬לסיום‪,‬‬ ‫לעזור לך בכל רגע ורגע‪ .‬הוא נושא תפילה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אמ‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫סוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫במדבר‪ ,‬הוא נתן לנו סוכות‪ .‬הוא רק רצה‬ ‫הצדיקים אמרו שכאשר האדם מעורר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שנתפוס את זה ונחיה עם זה‪ .‬וככל‬ ‫בלבו שמחה בחג הסוכות‪ ,‬זה מותיר בו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהאדם חי עם זה ‪ -‬הוא רואה את זה‪,‬‬ ‫וככל שהוא רואה את זה ‪ -‬הוא מתמלא‬ ‫רושם לכל השנה‪ .‬ולפי מה שלמדנו‪ ,‬זה‬ ‫מבואר באופן פשוט ולא רק באופן סגולי‪,‬‬ ‫שוב שמחה‪ ,‬ובכל מקום שהוא עדיין צריך‬ ‫כי כשהאדם משריש בלבו בחג הסוכות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫מתפלל לרבש"ע שיפקח את‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫סייעתא‪ ,‬הוא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזרו‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫כל צרכי‬ ‫לזכותלו‬ ‫לזכות‬ ‫יסוד זה שהקב"ה מספק‬ ‫וכך הוא יכול לחיות עם שמחה‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫עיניו‪,‬‬ ‫פטרון הוא‬ ‫כמו שנאמר טרם יקראו ואני אענה‪,‬‬ ‫של מצוה עצומה ודביקות נפלאה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫קולט שגם בטבת שבט יש פטרו‪‬‬ ‫סוכה‪ .‬הן‬ ‫ברבש"ע‪.‬‬ ‫תראה שבכל ארבעים שנות הליכתנו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ‪ -‬חלק ב' ‪-‬‬ ‫אמונהם ובטחון‬ ‫ד מיני‬ ‫מדור‬ ‫תשרי"ותשפ"ג‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫סוכות ט"ז‬ ‫אליעזר בן‬ ‫המועד‬ ‫הר"ר‬ ‫דחול‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכותא'‬ ‫לזכות‬‫יום שלישי‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫וההקפות סביב הבימה‬ ‫אות הנצחון בלקיחת הד' מינים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מושג מופשט שלא מובן כל כך‪ .‬וכיון‬ ‫איתא במדרש )ויק"ר ל ב(‪ :‬אמר רבי אבין‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שמצות נטילת ארבעה מינים מצוה חביבה‬ ‫משל לשנים שנכנסו אצל הדיין ולית אנן‬ ‫היא עד מאוד‪ ,‬רואים כמה היו זריזים בה‬ ‫ידעין מאן הוא נוצח‪ ,‬אלא מאן דנסב באיין‬ ‫הלולב מידם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ההניחו‬ ‫כ"ג שלא‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ירושלים‬ ‫)בחו"ל אנשי‬ ‫דהוא במדבר‬ ‫נצוחייא‪ ,‬כך‬ ‫ידעיןפרשת‬‫שלישי‬ ‫]‪-‬כידון[ יו‪‬‬ ‫בידיה אנן‬ ‫כמעט כל היום )סוכה מא‪ ,‬ב(‪ ,‬וכן ראו אצל‬ ‫ישראל ואומות העולם באין ומקטרגים לפני‬ ‫הרבה צדיקים שחיבבו את המצוה הזו‬ ‫הקדוש ברוך הוא בראש השנה ולית אנן ידעין‬ ‫ביותר‪ ,‬על כן חשוב שנבין את המדרש הזה‪,‬‬ ‫מאן נצח‪ ,‬אלא במה שישראל יוצאין מלפני‬ ‫ונתחבר להבנת הענין‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא ולולביהן ואתרוגיהן בידן‬ ‫אנו יודעין דישראל אינון נצוחייא‪ ,‬לפיכך הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫ובאמת צריך תחילה לחזור ולהתבונן מה‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫'ולקחתם‬ ‫ואומר להם‬ ‫לישראל‬ ‫נחיצותמזהיר‬ ‫משה‬ ‫בכלל היתה המלחמה בין ישראל לאומות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לכם ביום הראשון' )ויקרא כג‪ ,‬מ(‪.‬‬ ‫דברי‪‬המלחמה‬ ‫היכן היתה‬‫השנה‪ ,‬מול‬ ‫בראש כראוי‬‫העולםלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬נוכל להבין‬ ‫ואחרי מול‬ ‫שנבין זאת‬ ‫הניצחון‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫ומהו‬ ‫בראש‬ ‫חג‬ ‫מקטרגיםהרי‬ ‫העולםרוחניי‪.‬‬‫לדברי‪‬‬‫שאומות‬ ‫בנוגע‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ומה אנו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שניצחנו‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫בלולב שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫מראים‬ ‫אנו לכ‪‬‬ ‫מה‬ ‫הסיבה‬ ‫השנה ויום כיפור על ישראל‪ ,‬זהא כמו‬ ‫להצליח בזה‪.‬‬ ‫מרויחים‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪,‬‬ ‫ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מלחמה בין צד הקדושה לצד הטומאה‪,‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫הזהשיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫בעולם‬‫מה ג‪‬‬ ‫הצלחה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הדמיון של‬ ‫ועדיין יש ספק מי ניצח את מי‪ ,‬לכן צוה להצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לקחת את‬ ‫רחמי‪‬‬‫הסוכות‬ ‫לעורר‬ ‫לנו כדי‬ ‫ישראל בחג‬ ‫שניתנו‬ ‫הקב"ה את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫השי"ת ברא את העולם באופן כזה‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬סימן‬‫"ה וזה‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫ניצחון‪,‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫כעין אות‬ ‫דיננושהם‬ ‫שייצאמינים‬ ‫הד'‬ ‫האד‪‬‬ ‫של להצליח‬‫הזדמנות‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחהנותן לאדם‬‫שנראה שהוא‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כחות הטומאה‬ ‫על כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫בדין וגברו‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שהם ניצחו‬ ‫של גוי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬במבט‬ ‫לבטוח‬ ‫ידיעתוהעולם‬ ‫מסתכלים על‬ ‫בו‪ ,‬אם‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שמועילי‪‬העולם‪.‬‬ ‫ואומות‬ ‫תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫הצלחה‬ ‫של‬ ‫כזה‬ ‫מושג‬ ‫יש‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כאילו‬ ‫נדמה‬ ‫גוי‪ ,‬כי העולם לא‬ ‫טעות‬ ‫וזה‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫בעולם‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬נראה רחוק‬ ‫אותנו הזה‬ ‫מלמדתהמושג‬‫התורה אמנם‬‫הן‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫נעשה בשביל להצליח בו אלא בשביל‬ ‫קשה לנו להבין מה מראה הלולב‬ ‫מאיתנו‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ומי‬ ‫וכשאניהלאה‬ ‫לעצמי‬ ‫ולהתקדם‬ ‫שצריך לי‬ ‫מה לי מי‬‫לעשותאי‪‬בו אני‬ ‫א‪‬‬ ‫שניצחנו את האומות‪ ,‬ובכלל אנו לא‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫בעולם‪ ,‬הוא בעצם חי‬ ‫שעסוק בלהצליח מה אני‬ ‫מרגישים את הנצחון הזה ולא מבינים מה‬ ‫בעולם הדמיון‪ .‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬אדם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שלולב ואתרוג‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪‬כתוב‬ ‫לשעראילו היה‬ ‫הלבבות‬ ‫אומר לנו‪,‬‬ ‫זה‬ ‫היא‪:‬לקנות‬ ‫אי‪‬‬ ‫משהו‪,‬בההולך‬ ‫לקנות לדו‪‬‬‫לחנותשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫הולך‬ ‫וכמה‬ ‫כמהמבינים‪,‬‬‫היינופייותר‬ ‫וכדו'נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לפרנסה‬ ‫זה סגולה‬ ‫של‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבית‪ ,‬הוא‬ ‫להיות‬ ‫ושאר צרכי‬ ‫במכולת א לחם‬ ‫הבטחו‪‬וחלב‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫המקטרגים זה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬על בנוגע‬ ‫האומות ועל‬ ‫משהואנצחון‬ ‫אבל‬ ‫א‪grocery .‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גמ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫מינים‬ ‫ד'‬ ‫חג הסוכות‬ ‫שהוא חולם על זה‪ .‬השי"ת עשה שהעולם‬ ‫מסתובב בחנות בשביל לקנות וללכת‪ ,‬ואין‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הזה מציע לא רק לעשות בו מה שצריך‬ ‫זה מתאים שאדם יפתח שם שולחן וכסא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וראוי‪ ,‬אלא שיהיה אפשר לדמיין ולחשוב‬ ‫שלהתיישב כאן ולהצליח זה הצלחה‪,‬‬ ‫ויתיישב וירגיש שקנה שם שביתה והוא‬ ‫מוצלח‪ ,‬נכנסתי לכאן ואני המוצלח של‬ ‫ומתוך כך לשכוח לגמרי את התכלית‬ ‫המכולת‪ ,‬זה לא בנוי כך‪ ,‬אלא כולם באים‬ ‫לעולם‪ .‬וכמו במשל‪ ,‬אדם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שלשמה באנו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫שם‬ ‫ששוהה‬‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מי‬ ‫לשם קונים והולכים‪ ,‬יש‬ ‫לחנות כדי לקנות כמה דברים‪ ,‬ובתוך‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הולך‬ ‫פטרון‬ ‫דברים‪,‬‬ ‫פרק זמן רב יותר כי קונה הרבה‬ ‫כך הוא פוגש איזה ידיד ומתחיל לשוחח‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אבל בעיקרון זה בנוי שבאים והולכים‪ ,‬יש‬ ‫איתו‪ ,‬אח"כ כשחוזר הביתה שואלים אותו‬ ‫אפילו חנויות שיש בהם פתח מיוחד‬ ‫ז"ל שצריך‪ ,‬הוא תופס שמחמת‬ ‫פסחמה‬ ‫קנית‬‫המטרה הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫לכניסה ופתח מיוחד ליציאה‪ ,‬כי‬ ‫ששוחח עם ידידו הוא שכח לקנות‪ .‬כך גם‬ ‫כאן היא להיכנס בשביל לצאת‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫כאן בעולם‪ ,‬יש קליפה שלוקחת את האדם‬ ‫והנמשל‪ ,‬כשאדם מסתובב בעולם הזה‪,‬‬ ‫ומסובבת אותו שישקיע ויסכים לשלם‬ ‫כדי – כ"ג‬ ‫הוא אמור פשוט לבוא לסדר כאן מה שהוא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬כך‬ ‫להגיעאייר ה‬ ‫להצלחה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מחיר‬ ‫צריך וללכת לעולם הבא‪ ,‬ואף שבוודאי‬ ‫שמלבד הבחירה שצריך לבחור בטוב‪,‬‬ ‫העולם נעשה כדי לקיים בו מצוות‪ ,‬האדם‬ ‫ומלבד כל הנסיונות שצריך להתגבר עליהן‪,‬‬ ‫צריך כאן ללמוד תורה ולהתפלל‪ ,‬לעמוד‬ ‫עוד נמשכים לעסוק בטפל ובדמיון של‬ ‫בנסיונות כראוי‪ ,‬לשמור על העינים ברחוב‪,‬‬ ‫הצלחה בעולם הזה ושוכחים מהעיקר‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לא לדבר לשה"ר ורכילות‪ ,‬ועוד ועוד‪ ,‬אבל‬ ‫והצלחה‬ ‫מעמד רוחניי‪‬‬‫לעניני‪‬‬‫לעצמו‬ ‫בנוגע‬‫לסדר‬ ‫לא אמור‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫נחיצות‬ ‫ומכניסים‬ ‫לדעת‬ ‫שמוכריםנחו‪‬‬ ‫האנשיםאבל יותר‬ ‫אי‪‬ומי הם‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬והשי"ת היה יכול לברוא את‬ ‫כך‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫אומות‬ ‫הם‬ ‫אלו‬ ‫בעולם‪,‬‬ ‫זו‬ ‫שיטה‬ ‫העולם שלא תהיה מציאות כזאת שאדם אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הם עובדים‪ ,‬זה החיים שלהם‪ ,‬ובכזו צורה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫נקרא מוצלח בעניני העולם הזה‪ .‬אך מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הם עושים פרסומת‪ ,‬הם מכניסים אוירה של‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫בעולם‬ ‫למעשה ברא השי"ת מין קליפה‬ ‫עולמך תראה בחייך‪ ,‬יהיה לך כל כך טוב‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אותךמשהוא‬ ‫מפתיםיותר‬‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫שאפשר להצליח הצלחה גשמית‪ ,‬ולא שזה‬ ‫שתסתכל על‬ ‫בעולם‪ ,‬הם‬ ‫כאן‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫הדמיון בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫והאוירה היא כך‪,‬‬ ‫כך רק‬ ‫כ‪‬באמת‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬אצל‬ ‫על מה ג‪‬‬ ‫העולם הבא‪.‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחהזה ולא‬ ‫העולם‬ ‫טוב ורצו‪‬‬ ‫והוא‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫הולך לו‬‫לעורר‬ ‫שפלוני‬‫לאנשיםכדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫נדמה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בעולם‬ ‫להצליח‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות זהבלי‬ ‫העולם כל החיים‬‫אומותהצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬עין‬ ‫למראית‬‫אכ‪‬בו‪,‬הקב"ה‬ ‫כולםלטובה‪.‬‬ ‫מקנאים‬ ‫מוצלח‪,‬דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫הבעיה‬ ‫אבל‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫להם‬ ‫אין‬ ‫הזה‪,‬‬ ‫נראה שמפני שהוא רצה להשיג הצלחות כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לבטוחהעולם‬‫ידיעתושלאי‪‬אומות‬‫שהקליפה הזו‬ ‫היא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ללמוד עשה‬ ‫הוא באמת‬ ‫חלומות‪,‬‬ ‫והיו לו‬ ‫בעולם‬ ‫משפיעה גם עלינו‪ ,‬זה עוד נסיון המונח‬ ‫מה‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הרבה כסף והגיע למעמד מכובד‪ ,‬כי הוא נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לפתחנו‪ ,‬שאף שאנו מכירים במוח ובלב‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הבאיותר‬‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫הנכונים‪,‬‬ ‫היה במקומות הנכונים ובזמנים‬ ‫בזה‪ ,‬ואנו לומדים‬ ‫ומאמינים‬ ‫בעולם‬ ‫אלה‪.‬ברומו של עולם‪.‬‬ ‫בכלי‪‬נמצא‬ ‫הוא‬ ‫מתפללים ומקיימים מצוות‪ ,‬ואף יודעים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫יוד ורוצים בכך‪ ,‬אך‬ ‫ערליכעראני‬ ‫מה‬ ‫שצריך להיות‬ ‫העולם‪ ,‬הם‬ ‫כך על‬ ‫מסתכלים‬ ‫הגויים‬ ‫נתפס לנו בלב שמלבד כל זה לא היה רע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כסף‪ ,‬וכי איך‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬הרבה‬ ‫לשער תעשה‬ ‫הלבבות לאדם‬ ‫מציעים‬ ‫בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫לדו‪‬הזה‪.‬‬ ‫שצרי‪‬בעולם‬‫מוצלח גם‬‫השאלה‬ ‫להיות‬ ‫כמה שעות‬ ‫וכמה‬ ‫לעבוד ח"י‬ ‫לאדםנחו‪ ‬פי‬ ‫להציע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הם ה'‬ ‫יכולים‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫ירצה צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬שאדם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שטויות‪ ,‬למה‬‫נחו‪‬מיניבנוגע‬ ‫ולעשות כל‬ ‫משהוא‬ ‫הלב של יהודי נקרא ירושלים‪ ,‬זה המקום‬ ‫בכך‪ ,‬רק כי הם מוכרים לו שכך הוא יהיה‬ ‫הקדוש בגוף האדם שבו הוא יכול להקריב‬ ‫מוצלח‪ ,‬כך הוא יגיע לאיזו פיסגה‪ ,‬למשהו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דמ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫העולם‪ ,‬הרבה פעמים המצב הזה מעמיד‬ ‫את עצמו לרבש"ע‪ ,‬השי"ת בנה את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אותו בנסיון קשה‪ ,‬שמצד אחד הוא מכיר‬ ‫ירושלים בלב האדם‪ ,‬ו'ירושלים הרים סביב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בכך שהשי"ת הביא לו מתנה והתמודדות‪,‬‬ ‫אך למעשה בעולם הזה יש לו הרגשה‬ ‫לה' )תהלים קכה ב( הם אומות העולם‬ ‫שמפתים את האדם שיעשה מצוות אבל‬ ‫שהוא דפוק ולא יוצלח‪ ,‬לא הולך לו‬ ‫יחשוב גם על הצלחות העולם‪ ,‬ושחלק גדול‬ ‫ויש לו שם רע‪ .‬הנקודה‬ ‫וכדו'‪,‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫בשידוכים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫שירצהאליעזר‬ ‫להיות‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫של השאיפות שלו יהיו‬ ‫הנסיון בזה היא‪ ,‬שהוא יודע שהשי"ת‬ ‫של ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון שיש‬ ‫מוצלח בעולם הזה‪ .‬הויכוח הכי גדול‬ ‫רוצה ממנו משהו‪ ,‬אבל הוא לא יכול‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫בזה הוא בעת נסיון‪ ,‬כשיש לאדם בחירה‬ ‫לסבול זאת‪ ,‬הוא שבור מהמצב שניתן לו‬ ‫והוא צריך להחליט מה לעשות‪ ,‬אם ללכת‬ ‫ז"ל כי הוא נראה דפוק‪ ,‬הוא חושב‬ ‫השמים‪,‬‬ ‫מן פסח‬‫מוצלח‪ ,‬הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫בדרך שבה הוא יהיה נחשב‬ ‫לעצמו הרי אני הייתי נקרא המוצלח‬ ‫לפעמים אף הצלחה רוחנית כביכול‪ ,‬אך‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בחברה‪ ,‬ובדיוק אני צריך להיות בכזה מצב‪.‬‬ ‫בתוך תוכו הוא יודע שזה לא באמת מה‬ ‫והעמידה בנסיון הזה היא להתבונן בהצלחה‬ ‫שהקב"ה רוצה ממנו‪ ,‬או ללכת בדרך של‬ ‫'תשפ"בהזה אמנם‬‫שבעולם‬ ‫אייר ה‬ ‫הבא‪,‬כ"גלהבין‬‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל בעולם‬ ‫במדבר הזה‬ ‫פרשת בעולם‬‫הבא‪ ,‬וכאן‬‫בעולםשלישי‬‫הצלחה יו‪‬‬ ‫צוחקים עלי‪ ,‬אבל בעולם הבא אני מוצלח‪,‬‬ ‫יסתכלו עליו כדפוק וכלא יוצלח‪ ,‬לא יעריכו‬ ‫לחשוב הרי שלחו אותי לעולם כדי לעמוד‬ ‫אותו כלל לא הראש ישיבה ולא בני הבית‬ ‫בנסיונות ואולי זה נסיון החיים שלי וכדאי‬ ‫ולא החברים‪ .‬כשאדם צריך לבחור באחד‬ ‫לי לעמוד בזה‪.‬‬ ‫משני הדרכים‪ ,‬זה ויכוח גדול בין צד‬ ‫הקדושה לצד אומות העולם‪ ,‬וזו מלחמה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בו‪ .‬דברי‬ ‫להשתמשלפי‬ ‫אי‪‬אדם שחי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫התנאנחו‪‬‬ ‫)אבות פ"ד‬ ‫אבל יותר‬ ‫קשה‪.‬‬ ‫לפרוזדור בפני‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דומה דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬‫העולם הזה‬‫מט"ז(‪:‬לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫העולם הבא‪ ,‬התקן עצמך בפרוזדור כדי‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬כי בעצם‬ ‫בשנינעסוק‬ ‫אופנים‪,‬‬ ‫שבועות‬‫לכבודמגיע‬ ‫זה‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שתיכנס לטרקלין‪ .‬הוא שר ומודה לרבש"ע‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫שהשי"ת‬ ‫לדברי‪ ‬הנסיונות‬ ‫בכל סוגי‬ ‫כשנתבונןבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫בכל מצב‪ ,‬כי הוא יודע שכאן עושים מה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שכולם‬ ‫האדם‪ ,‬הרי‬ ‫הואאתיו‪‬בניהדי‪‬‬‫השבועותבהם‬ ‫מעמיד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להסתכל‬‫משהוא‬ ‫הלאה‪,‬יותר‬ ‫אין צריך‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחוהולכים‬ ‫שצריך‬ ‫בכל יש נסיונות‬ ‫הגדרות‪,‬‬ ‫עלינותחת שתי‬ ‫כ‪‬נכנסים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫במשלמהשלג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫המכולת‪ ,‬אדם‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫יאמרו‪ .‬וכמו‬ ‫מה‬ ‫רחמי‪ ‬לעשות‬ ‫לבחור אם‬ ‫כדי צריך‬ ‫שהאדם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫בדברים לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחנראה‬ ‫האנשים מה‬ ‫ושואל את‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כלל נעמד‬ ‫הצלחה‬ ‫לא‬ ‫או לא‪ ,‬אם לדבר או לא‪ ,‬אם לבחור בטוב‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שקניתי‪,‬‬ ‫מה‬ ‫על‬ ‫אומרים‬ ‫אתם‬ ‫ומה‬ ‫לכם‬ ‫או לא‪ .‬ויש נסיונות שאין לו מה לבחור‪ ,‬כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אלא הוא קונה והולך הלאה‪ .‬פרוזדור הוא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫המצב הוא כפי שהוא‪ ,‬רק עליו לבחור אם מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מעבר שאין ענין להצליח בו‪ .‬המחשבות‬ ‫מה‬ ‫ללמוד ברוגז‬ ‫ולא להיות‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬המצב‬‫שמח עם‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫להיות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שאדם נתפס אליהן לבחון בכל דבר אם זה‬ ‫להשתמש‬ ‫להיפך‪.‬אי‪‬למשל‪ ,‬כאשר‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת ח"ו‬ ‫התורההשי"ת‪ ,‬או‬‫עם‬ ‫ידפוק ויהיה מוצלח‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר שהכל‬‫לעושיה‪,‬‬ ‫לקבל‬ ‫ל"ע יש טרגדיה או איזה חולי‪ ,‬אין ביד כדי‬ ‫תפארת‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ויפה‪ ,‬ושצריך שיהיה כך וכך ואם לא זה לא‬ ‫האדם בחירה אם זה יהיה או לא יהיה‪ ,‬אך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שאדם נתפס למבט‬ ‫מפניאני‬ ‫שוה‪ ,‬כל זה הוא מה‬ ‫בעלולהיות‬ ‫רבינו זה‬ ‫לקבל את‬ ‫בהקדמת‬ ‫הבחירהלמדנו‬ ‫בידו אם‬ ‫כבר‬ ‫של אומות העולם‪ ,‬שהוא דמיון ושקר‪ .‬לנו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫וייאוש‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לעצבות‬ ‫לשער‬ ‫ליפול‬ ‫הלבבות‬ ‫בשמחה או‬ ‫רק דבר‬ ‫אי‪‬‬ ‫בעולםבההזה‪,‬היא‪:‬‬ ‫ההצלחותלדו‪‬‬ ‫כל שצרי‪‬‬ ‫לא נוגע‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫שהשי"ת מצוה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותמהכשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬לעשות‬ ‫צרי‪ ‬נוגע לנו‪,‬‬ ‫אחד‬ ‫את‬ ‫לענייני‪ ‬לקבל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעהשני אם‬ ‫הנסיונות‬ ‫ובסוגנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫אותנו ורוצה מאיתנו‪ ,‬חז"ל אומרים )עדיות‬ ‫המצב בשמחה או לא‪ ,‬יש בזה בצורה‬ ‫פ"ה מ"ו( מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי ולא‬ ‫חזקה את הויכוח בין ישראל לאומות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫המ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫מינים‬ ‫ד'‬ ‫חג הסוכות‬ ‫לאיזה מקום‪ ,‬הוא לא קשור לזה‪ .‬אדם‬ ‫ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום‪ .‬עדיף‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הראשון לפני החטא ידע שיש רבש"ע‪ ,‬רק‬ ‫לאדם שיצחקו עליו כל חייו‪ ,‬מאשר פעם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהנחש פיתה אותו שיש עץ הדעת נחמד‬ ‫למראה‪ .‬אבל יש פיתוי מבפנים‪ ,‬שהאדם‬ ‫אחת לעשות חטא‪.‬‬ ‫בעצמו נמשך ללכת לאותו מקום‪ ,‬זה פיתוי‬ ‫הבעיה היא שההשקפה הגויית הזאת‬ ‫חזקהיכי"ו הוא בעצמו רוצה זאת‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הרבה יותר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫מפרסמים‬ ‫לזכות‬‫מתלבשת ל"ע באיצטלהלזכות‬ ‫יהודית‪,‬‬ ‫ובטחון אחרי החטא שהמשיכה לרע היא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫וזה נעשה‬ ‫פטרון שאם‬ ‫על איזה לימוד לתואר מסוים וכדו'‬ ‫חלקובטחו‪‬‬ ‫מפנימיות האדם‪ .‬אך צריך לדעת שזה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תעשה כך וכך תגיע לפסגת פטרו‪‬‬ ‫החיים‪ ,‬זה‬ ‫לא אמת‪ ,‬חלק מהקליפה הוא שהוא‬ ‫כואב מאוד‪ ,‬ולפעמים זה יותר גויי מהגוי‬ ‫ואינו יודע מה זה הוא ומה זה‬ ‫בעצמו‪ ,‬בעצם אין דבר כזה‪ ,‬זה ליצנות‪,‬‬ ‫מבולבל ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫משיכה של חיצוניות‪ ,‬יש פנימיות שמושכת‬ ‫העולם הזה הוא דבר שלא שייך בו‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫הכוחות‬ ‫הצלחות‪ ,‬ולכל אחד יש את‬ ‫אותו להצלחה בתורה בתפילה בלהיטיב‬ ‫עם יהודים‪ ,‬אבל זה מעורב ומצד שני‬ ‫להילחם בזה‪.‬‬ ‫אחר‪'.‬תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫אותו כ"ג‬ ‫משהו‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מושך‬ ‫סדר עבודת הימים מבפנים לבחוץ‬ ‫התמונה שהשטן שם לפני עיני האדם‬ ‫עם היסוד הזה שהוא מאוד חשוב‬ ‫היא‪ ,‬שהוא כאומר לו בוא נעשה הסכם של‬ ‫בעבודת ה' נבין את עבודת אלו הימים‪ ,‬כי‬ ‫חצי חצי‪ ,‬למשל בחול המועד‪ ,‬החלק‬ ‫בימים הנוראים העבודה היא לגלות מהו‬ ‫יודע‬ ‫כולו לה'‪,‬‬ ‫יהיה – א‪‬‬ ‫מוקדשהאד‪‬‬ ‫היוםתמיד‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪ ‬של‬ ‫הראשון‬ ‫יהודי ומה הרצון שלו‪ ,‬לגלות את האמת‬ ‫נחו‪ ‬החלק‬ ‫המצוות‪ ,‬אך‬ ‫וקיום‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אבל יותר‬ ‫לימוד בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫לתפילה‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהכל זה השי"ת וכל השאר זה שקר וכזב‪,‬‬ ‫באופן שה'‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לגמרי‪,‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫לכםמול‬ ‫כראוי‬‫לבטוח חציו‬ ‫השני יהיה‬ ‫אי‪‬‬ ‫וצריך להכניע את היצר הרע הזה תחילה‬ ‫ישמרנו‪ ,‬הוא מסביר לו הרי צריך לתת‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫מבפנים ואח"כ מבחוץ‪ .‬ומבואר בספרים‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫משהו לילדים ]לפעמים הכוונה לילד‬ ‫חג‬ ‫עם הרי‬ ‫תקיעת‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫מתחילים‬ ‫בנוגעהשנה‬ ‫הבטחו‪‬בראש‬ ‫הק' ש‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫שבתוכו[‪ ,‬צריך לעשות עוד דברים חוץ‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הנשמה‬ ‫הדי‪‬צעקה של‬ ‫שזההוא יו‪‬‬ ‫פנימיות‪ ,‬זה‬ ‫השבועות‬ ‫שופר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫כשאתה‬ ‫משהוא‬ ‫יותרשאומרת‬ ‫ברוחניות‬ ‫קליפה‬ ‫להצליח‬ ‫מרוחניות‪ .‬זה מין‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫לרבש"ע‪ ,‬וזה עדיין‬ ‫להיות קרובה‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬שרוצה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫את ה'‪,‬‬‫שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫תעבוד‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫המדרש‬ ‫להצליח‬ ‫כותלי בית‬ ‫בין‬ ‫אך לאט‬ ‫יותר‬ ‫עובדים ורצו‪‬‬ ‫לאטרחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫מכוסה‪ ,‬כדי‬ ‫מאוד‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחהאלו‬ ‫בליהשעות‬‫ברוחניות את‬ ‫כרטיס שהקדשת‬ ‫תעבירהצלחה‬ ‫כלל‬ ‫השנה‪ ,‬עד‬ ‫אכ‪‬בראש‬‫לטובה‪.‬כמו‬ ‫דיננומוחבא‬ ‫שייצא ולא‬ ‫בחוץ‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬ ‫של תעסוק‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית לחוץ‬ ‫כשאתה יוצא‬ ‫ההצלחה‬‫לה'‪ ,‬אך‬ ‫כל‬ ‫שבסוכות עובדים ממש בעולם העשיה‪ .‬כי‬ ‫מוצלח‬ ‫הרי להיות‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫צריךאי‪‬‬ ‫עלהסוף‪,‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫בגשמיות עד‬ ‫מיוסדת‬ ‫כדי לריב עם הקליפה של אומות העולם‬ ‫שם‪ ,‬זה עולם אחר‪ ,‬זה על ידי יותר תאוה‬ ‫מה‬ ‫ועלינו רקללמוד‬ ‫בפנים אלא‬ ‫תמיד‪,‬שלהם‪ ,‬לא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לריב בשפה‬ ‫צריך‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ויותר כבוד‪ .‬בקיצור‪ ,‬היצר מפתה שכדאי‬ ‫להשתמש‬ ‫דברים‬ ‫דומםאי‪‬‬ ‫וצומח‪,‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת עם‬ ‫התורה‬ ‫לעשות פעולות‬ ‫בהירות‪.‬הכיוונים‪ ,‬להיות‬ ‫יותר משני‬ ‫להיותלקבל‬ ‫מוצלח‬ ‫כדי‬ ‫גשמיות‪ ,‬ומראים שהגשמיות היא גם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שהם‬ ‫בבחינת זוכה לשתי שולחנות‪ ,‬שזה בעצם‬ ‫ברוחניות‪ ,‬זה הכלי לריב עם הקליפה הזאת‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫שתי הסעיפים‪.‬‬‫עלאני‬‫נקרא להיות פוסחמה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעפ"ו בהגה"ה(‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫החיים )ש"א‬ ‫נפש‬‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫ומבואר ב‬ ‫אומר יש‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫הוא ש‬ ‫לדו‪‬היצר‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלה בזה‬ ‫הפשט‬ ‫זה‪ ,‬שגם‬ ‫וכמה‬ ‫יסודכמה‬ ‫הבטחו‪‬מובא‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫וכן עבודת‬ ‫בספרי ה'חסידות‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬כרצונה‬ ‫רוצה‬ ‫לנשמה לחיות‬ ‫הבטחו‪ ‬נותן‬ ‫להיות‬ ‫דמוקרטיה‪ ,‬אני‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬בחירה‪ ,‬רק‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הראשון היתה‬ ‫אדםבנוגע‬ ‫נחו‪‬‬‫משהואחטא‬ ‫לפני‬ ‫ולא מתערב בזה שהאדם מאמין ועובד את‬ ‫שזה היה כמו שמישהו מבחוץ משכנע‪ ,‬כמו‬ ‫ה'‪ ,‬אבל יש עוד דברים בעולם‪ .‬רואים‬ ‫שאדם עומד ומישהו בא ומפתה אותו ללכת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ומ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫הכנעה וענוה‪ ,‬להיות בשמחה רק עם‬ ‫לפעמים אדם שמדבר על גשמיות עם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫השי"ת‪ .‬כי באמת הקושי זה רק לבוש‪ ,‬אבל‬ ‫התלהבות וחיות‪ ,‬זה סימן שהוא לא רוצה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בפנים יש הזדמנות ויכולת להתקרב‬ ‫לרבש"ע‪ ,‬אם אדם עושה את הצעדים‬ ‫לבטל את העולם‪ ,‬רוצה להיקרא מוצלח‪,‬‬ ‫רוצה כסף רוצה כבוד‪ ,‬יכול להיות שהוא‬ ‫הנכונים‪ ,‬שר ומודה לרבש"ע על הרעה‬ ‫רוצה גם ללמוד אבל לא מוותר על העולם‬ ‫הי"והטובה‪ ,‬לא עושה עסק‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתועל‬ ‫כשם שמברך‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫עוד‬ ‫הר"ראין‬ ‫לזכות‬‫האחר‪ .‬זה קליפה‪ ,‬כילזכות‬ ‫למעשה‬ ‫ובטחוןשיאמרו‪ ,‬זה מכניס אותו לעולם‬ ‫עם מה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫עולם‪ ,‬זה שקר וכזב‪ ,‬יש עולם פטרון‬ ‫שעושים בו‬ ‫אחר‪.‬ובטחו‪‬‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬הזה‬ ‫מצוות‪ ,‬מעלים את דברי העולם‬ ‫לקדושה‪ ,‬מכניסים את השי"ת בכל דבר‪,‬‬ ‫הקב"ה העמיד וסידר את חודש תשרי‬ ‫זה הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫לע"נ‬ ‫זוכרים שהשי"ת שלח אותנו נלמד‬ ‫שבהתחלה זה הפנימיות‪ ,‬ואח"כ יו"ט סוכות‬ ‫תכלית הבריאה‪ .‬כאשר רואים כמה קשה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לוקח את האדם בעולם העשיה‪ ,‬שגם בו‬ ‫לאדם להתבטל‪ ,‬מבינים שזה ויכוח עם‬ ‫הוא יגלה דעת שזה הכל רבש"ע‪ ,‬על ידי‬ ‫השקפת הגויים‪ ,‬להגיע להכרה שלא צריך‬ ‫על ידי שהוא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫גורןה ויקב‪,‬‬ ‫אייר‬‫פסולת‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הסוכה‪ ,‬כ"ג‬ ‫)בחו"ל עצי‬ ‫במדברלהיות‬ ‫שרוצה‬‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫שאנשים יו‪‬‬ ‫יעריכו‬ ‫עוזב את כל מנעמי הבית ונכנס לסוכה‪ ,‬גם‬ ‫מוצלח רק למעלה‪.‬‬ ‫כשקר ויורד גשם וגם כשחם‪ ,‬הוא אומר‬ ‫אני עם השי"ת‪ ,‬אני נכנס אליו‪ .‬לוקחים את‬ ‫כל יהודי בבוא השנה החדשה‪ ,‬הסדר‬ ‫הד' מינים שזה צמחים שגדלים על כל מים‪,‬‬ ‫הוא שהוא לומד לחיות עם האמת‪ ,‬הימים‬ ‫יודע‬ ‫מכירים‬‫האד‪‬‬ ‫בזה תמיד –‬ ‫אלוקותא‪‬אבל‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רואים‬ ‫לא‬ ‫הנוראים ויו"ט סוכות פועלים להכין את‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬שגדל‬ ‫לדעת‬ ‫ובפרט מה‬ ‫אבל יותר‬‫את זה‪,‬‬ ‫מחיה בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שהשי"ת‬‫האדם לחיות חיי עולם הבא‪ .‬כי כמו ששבת אי‪‬‬ ‫דברי‪‬העליונים‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול למים‬‫כראוי רומז‬‫מים שזה‬‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬כל‬ ‫על‬ ‫היא מעין עולם הבא‪ ,‬כך מבואר בספרים‬ ‫מכירים בכך שזה חי בחיות השי"ת‪ ,‬ואף‬ ‫בסוגיית‬ ‫אחרית הימים‪,‬‬‫מעיןהפע‪‬‬ ‫נעסוק‬‫שבועות הם‬ ‫לכבוד‬ ‫שימים טובים‬ ‫הק'‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שמבחוץ זה גשמיות לא עושים עסק עם‬ ‫הרילפני‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫המשיח‬ ‫לדברי‪‬ימות‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫התקופה של‬ ‫דהיינו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הלבוש‪ ,‬רואים בזה שם הוי"ה‪ ,‬מתבוננים‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫יותר‬ ‫הדי‪‬היא בחינה‬ ‫ושבת‬‫השביעי‪ ,‬יו‪‬‬ ‫האלף‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מבחינת חי‬ ‫יותר‬ ‫פחות‬ ‫ברוחניותשזה‬ ‫בחינת צומח‬ ‫להצליח‬ ‫שגם‬ ‫צריכים להכין את‬ ‫עלינוימים טובים‬ ‫כ‪‬גבוהה‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שמגיעים‬‫שאי‪‬‬ ‫גודלג‪‬‬ ‫ממים‬ ‫מדבר מה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחמבחינת‬ ‫ובוודאי‬ ‫האדם שאף שיש מציאות של עולם הזה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח זה‬ ‫דעת שהכל‬ ‫גבוה‪ ,‬ומגלים‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫הוא רואה בו רבש"ע‪ ,‬רואה בכל דבר מה כלל‬ ‫ממקום‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫המצוות שאפשר לקיים‪ ,‬רואה כסף מיד כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫העשיה‬ ‫לעולם‬ ‫כשנכנסים‬ ‫אלוקות‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הקליפה של‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫את לבטוח‬ ‫שובריםאי‪‬‬ ‫אותו‪,‬ידיעתו‬ ‫חושב איך לא לשקר ולא להונות‪ ,‬מתקן את מיוסדת‬ ‫ומקדשים על‬ ‫אומות העולם‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודאומות‬ ‫ועלינו‬ ‫הגדולה עם‬ ‫המלחמה‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הזה‪ .‬זו‬ ‫העולם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כי‬ ‫יותראי‪‬מעבירות‪,‬‬ ‫אותנו‬‫מלמדתמושך‬ ‫התורה‬ ‫העולם‪ ,‬וזה‬ ‫בהירות‪.‬כשהשי"ת אומר‬ ‫יותר פשוט‪,‬‬ ‫לקבליסוד‬‫כדינבין‬ ‫ל"ע עושה הרבה עבירות הוא‬ ‫כשאדםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לעשות השתדלות לפרנסה‪ ,‬מקובל לומר‬ ‫מרגיש לא מוצלח‪ ,‬אבל הקליפה של אומות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫אני והישועה באה‬ ‫מה כאן‬ ‫שעושים השתדלות‬ ‫בעולם הזה‪,‬‬ ‫מוצלח‬ ‫למדנו תהיה‬ ‫כבר‬ ‫העולם היא‬ ‫ממקום אחר‪ ,‬כי יש חיוב השתדלות והקב"ה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מתפתה לצד של‬‫לעשותשבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערמה‬ ‫הלבבותבחירה‬ ‫וכשיש‬ ‫היא‪ :‬אם‬ ‫אי‪‬‬ ‫חושבים‬ ‫לפעמים‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫אנשים‬‫השאלה‬ ‫עוזר‪,‬‬ ‫כמהשיש לו‬ ‫וכמה‬ ‫הנסיונות‬ ‫בסוגנחו‪ ‬פי‬ ‫הגשמי‪ .‬וכן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫העולם‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫מה צריך‬ ‫רוצה‬ ‫אם כן לשם‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מועילה‬ ‫להיות‬ ‫השתדלות לא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דרגא‪ ,‬צרי‪‬‬‫גשמיי‪.‬‬ ‫ונחות‬ ‫ומרגיש שבור‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫יסורים בנוגע‬ ‫חבילת נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫השתדלות‪ ,‬אך מתרצים עצמם שחייבים‬ ‫במקום לנצל זאת ככלי לקרבת אלוקים‪,‬‬ ‫לעשות השתדלות כי אין סומכין על הנס‪,‬‬ ‫להתבטל יותר לרבש"ע‪ ,‬להוסיף אמונה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זמ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫מינים‬ ‫ד'‬ ‫חג הסוכות‬ ‫שהשי"ת ברא את זה‪ ,‬יש גם את ענין‬ ‫אף שעל פי שכל זה נראה תירוץ דחוק‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הנענועים שחז"ל אומרים )סוכה לז‪ ,‬ב(‬ ‫אבל יש בזה הרבה יותר פשטות‪ ,‬שרצון ה'‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שמוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו‬ ‫מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו‪ ,‬או‬ ‫הוא שנעשה פעולות בעולם העשיה כמו‬ ‫שהשי"ת רוצה‪ ,‬כדי להכניס אלוקות‪,‬‬ ‫שמוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות‬ ‫להראות שהגשמיות היא גם רוחניות‪ .‬הכל‬ ‫לעצור טללים רעים‪ .‬ושני‬ ‫ומשפחתוכדיהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מעלה ומוריד‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר יש‬ ‫אליעזר‬ ‫להם‬ ‫לזכות‬ ‫התורה‬‫לזכות‬ ‫זה בעצם תורה‪ ,‬רק אותיות‬ ‫ובטחון תלויים זה בזה‪ ,‬דהיינו שזה‬ ‫הטעמים‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןעבה‪,‬‬ ‫לבוש גשמי דק‪ ,‬ולגשמיות יש לבוש‬ ‫שמראים שכל הד' רוחות הם מהשי"ת‪ ,‬זה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אך זה גם כן רוחניות‪ .‬לכן כשאדם עושה‬ ‫מה שמעביר את הרוחות רעות וטללים‬ ‫פעולה של מצוה שהקב"ה ציוה אותו‬ ‫ז"ל כולל גם את כל הדמיונות‬ ‫רעים‪,‬‬ ‫פסח וזה‬ ‫את הרה"ח‬ ‫נלמדבזה‬ ‫לע"נ‬ ‫לעשות בעולם העשיה‪ ,‬הוא שובר‬ ‫שמבינים שהם רק לבושים‪ .‬כשלא מוליך‬ ‫הקליפה שרק עשיות בעולם העשיה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ומביא יש לזה שליטה‪ ,‬אבל כשזוכרים‬ ‫יכולים לשבור‪ ,‬שרק בתוך החושך אפשר‬ ‫שהכל מהשי"ת הכל נופל‪.‬‬ ‫לשבור‪ .‬יש קליפות שאפשר לשבור במוח‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫לשוברם‬ ‫פרשתאפשר‬ ‫יש שלישי‬ ‫קליפות שאי‬ ‫ובפה‪ ,‬אבליו‪‬‬ ‫ומלבד כל זה יש עוד חלק בעבודה של‬ ‫במחשבות ודיבורים קדושים גרידא‪ ,‬אלא‬ ‫חג הסוכות שזה ענין ההקפות‪ ,‬ובפרט‬ ‫חייבים להיכנס לרשות הרבים ושם לצעוק‬ ‫בהושענא רבה ושמחת תורה‪ .‬הרעיון של זה‬ ‫שיש אלוקים בעולם‪ ,‬וזה ע"י מצוה‬ ‫הוא‪ ,‬שכמו בדבר חשוב מרקדים סביבו‬ ‫מעשית בעולם העשייה‪ ,‬זה מביא באדם‬ ‫יודע‬ ‫תלמידים‬ ‫תמיד –‬ ‫החיים‪,‬א‪‬כגוןהאד‪‬‬ ‫מועילמרכז‬ ‫שיבין כמה טפשי זה העולם הגשמי‪ ,‬שלא הבטחו‪‬‬ ‫להראות שזה‬ ‫בהכנסת ס"ת‬ ‫הזה‪.‬לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותלהצליח‬ ‫לדעת‬ ‫אבלאויותר נחו‪‬‬ ‫הרב‪,‬‬ ‫סביב בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫הרוקדים‬ ‫אי‪‬‬ ‫בעולם‬ ‫צריך‬ ‫מראה שזה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫תורה‪ ,‬זה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫הספר מול‬‫סביבכראוי‬ ‫שרוקדים‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫החיים שלי‪ ,‬ומשרישים את זה בפעולה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫וזה מה דאיתא במדרש שהד' מינים הם מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מעשית ולא רק בדרשה‪ ,‬כך גם כאן מראים‬ ‫רוחניי‪.‬עלהריכחות‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪ ‬שגברנו‬ ‫הבטחו‪‬שלבנוגע‬ ‫ניצחון בדין‬ ‫סימן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫שהתורה היא מרכז חיינו‪ ,‬וכפי שיתבאר‪ .‬כי‬ ‫שניצחנו‪ ,‬על‬ ‫את‬ ‫הטומאה ואומות העולם‪ ,‬לא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫כמו שיש אנשים שמפריע להם לראות שיש‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלהגויים שחיים‬‫לא את‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬הגויעלינו‬ ‫השכן‪ ,‬ובוודאי‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מפזזיםשאי‪‬‬ ‫ומקרקרים‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫וכולם‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח מחכמה‬ ‫איש ריק‬ ‫רק‬ ‫רחמי‪‬הםורצו‪‬‬ ‫לעורר הגויים‬ ‫כדי העולם‪,‬‬ ‫לנו של‬ ‫שניתנואחר‬ ‫בצד‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תהיה כל‬ ‫לבטוח‬‫בלי אל‬ ‫סביבו‪,‬‬ ‫אתה קופץ‬ ‫ברוחניות‬ ‫סביבו‪ ,‬מה‬ ‫הצלחה‬ ‫מרכבה לקליפה של הצלחה בעולם הזה‪ ,‬כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אדם‬ ‫מרובה‪,‬‬ ‫טובה‬ ‫מדה‬ ‫אחריו‪.‬‬ ‫להוט‬ ‫כך‬ ‫והתכלית היא לנצח את הקליפה הזאת כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שהספר‬ ‫מעשית‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בפעולה אי‪‬‬ ‫להוציא ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫צריך‬ ‫שמונחת בלבנו‪ .‬וביום טוב סוכות‬ ‫תורה היא מרכז חיינו‪ ,‬שאין כלום מלבד‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫כשעושים מצוות בעשייה בלולב ואתרוג‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫זה‪ ,‬זה לא מספיק לומר זאת‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫לזה‬ ‫רוחות אי‪‬‬ ‫העולם‪ ,‬יש‬ ‫מלמדת לד'אותנו‬ ‫התורה‬ ‫מנענעים אותם‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שישתרש בקרבנו שגם שאר דברי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כוח‬ ‫ומובא בספרים הק' שענין ההקפות עם‬ ‫העולם הם אלוקות‪ ,‬ואין מה לחפש‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫הערבותאניסביב המזבח‪ ,‬הוא‬ ‫הלולב או עם מה‬ ‫להצליח בדמיון של העולם הזה‪ ,‬כי יש רק‬ ‫כי זה הנקודה שמראה שמרכז חייו של‬ ‫לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבותאחד‪.‬‬ ‫עולם‬ ‫לרבש"ע‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫עצמו היא‪:‬‬ ‫להקריב את‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫היא שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫יהודי‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬שהכל‬ ‫רוצה‬ ‫המזבח הראו‬‫סביב להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫כשהקיפו‬ ‫חיינוגשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫מה מרכז‬ ‫להראות‬ ‫מסתובב סביב המזבח‪ ,‬להתקרב לרבש"ע‪,‬‬ ‫להכיר ברבש"ע‪ ,‬לעשות תשובה‪ ,‬חטאת‬ ‫חוץ מלקחת את הלולב ולהראות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חמ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫אך לא די ברקידה בעלמא סביב התורה‬ ‫ועולה וכו'‪ .‬וכתוב בביאור הגר"א על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ועם התורה‪ ,‬כי אם לא ברור לי לאיפה אני‬ ‫השו"ע לבאר את ענין ההקפה סביב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫רוצה להגיע‪ ,‬זה לא נקרא סביב התורה‪,‬‬ ‫למשל אם אחד יצמצם את טווח הראייה‬ ‫הבימה‪ ,‬כי בזמן המקדש המרכז היה‬ ‫הקרבת הקרבנות‪ ,‬ועכשיו שאין את‬ ‫שלו ולא יראה את הבימה שבאמצע‪ ,‬רק‬ ‫הקרבנות לומדים את תורת הקרבנות שזה‬ ‫שהולך"ושתי פסיעות לפניו‪ ,‬או‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫יראה היכן‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫עם‬ ‫הר"ר‬ ‫שעומד‬ ‫לזכותמי‬ ‫לזכות‬ ‫כאילו הקריב‪ ,‬ובבימה יש‬ ‫בבית מדרש גדול שהוא בכלל לא‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שהוא‬ ‫הספר תורה שבה כתוב כל תורתפטרון‬ ‫הקרבנות‪,‬‬ ‫שהוא מסתובב סביב הבימה‪ ,‬או‬ ‫רואהובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫במהלך‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫כשלומדים זה כמו קרבן‪ ,‬ממשיכים‬ ‫למשל כשיש שני מנינים‪ ,‬אחד עושה‬ ‫הזה‪ .‬כך זה בהקפות של סוכות עם הלולב‪,‬‬ ‫והשני יוצא בסיום התפילה במנין‬ ‫הקפות‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫עם הרה"ח‬ ‫תורהלע"נ‬ ‫וכך זה בהקפות של שמחת נלמד‬ ‫השני ומסתובב יחד עם המקיפים‪ ,‬בבחינת‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אנו רצים והם רצים‪ ,‬זה ודאי לא נקרא‬ ‫הקפה סביב התורה‪ .‬אדם צריך לבדוק לא‬ ‫לכל אדם במשך ימי חייו יש כל מיני‬ ‫'תשפ"באני עושה‪,‬‬ ‫אלאה 'למה'‬ ‫אני – כ"ג‬ ‫עושהאייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל 'מה'‬ ‫במדבר והכל‬ ‫פרשתלמשהו‬ ‫שלישילהגיע‬‫יו‪ ‬רוצה‬‫הקפות‪ ,‬הוא‬ ‫לתפוס מה זה אומר שאני מסתובב סביב‬ ‫מסתובב סביב זה‪ ,‬השאלה היא סביב מה‬ ‫הבימה‪ ,‬להבין שלא די לומר שיש לי שעה‬ ‫אתה מסתובב‪ .‬יש שהשרישו בקרבם חזק‬ ‫שאני לומד‪ ,‬אלא לבדוק איך ההחלטות‬ ‫את ענין הקביעות עיתים לתורה‪ ,‬והם‬ ‫שלי‪ ,‬מה אצלי עיקר ומה טפל‪ ,‬כשאדם‬ ‫עושים כל היום הקפות סביב התורה‪ ,‬הכל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬לחיות‬ ‫תמידזה– א‪‬‬ ‫עוזר לו‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫בנקודה זו‬ ‫מתבונן‬ ‫מסתובב אצלם סביב השעה של השיעור‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫היא לא‬ ‫לדעת‬ ‫העולם‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אומות יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמששל‬ ‫באמת‪ .‬הדרך‬ ‫הולך לסדר משהו עכשיו כי אחר כך יש אי‪‬‬ ‫דמיון‪ ,‬המשל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולשלדברי‪‬‬ ‫כראוידרך‬ ‫אמיתית‪ ,‬היא‬ ‫דרך לבטוח‬ ‫שיעור ולא יוכל‪ ,‬הפשט הוא שהאדם בטל אי‪‬‬ ‫שהזכרנו שהאדם מחליט להיות מוצלח‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬לה תינוק‬ ‫אמא שיש‬‫שבועותכמונעסוק‬ ‫הזה‪ .‬וזה‬‫לכבוד‬ ‫לדבר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫במכולת‪ ,‬הרי הוא יהיה שם ללעג ולקלס‪,‬‬ ‫הרימאוד‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬היא‬ ‫סביב הילד‪,‬‬‫לדברי‪‬‬ ‫מסתובב‬‫בנוגע‬‫שהכל‬‫הבטחו‪‬‬ ‫קטן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫וכך בעולם הזה יש רק אמת אחת‪ ,‬זה דמיון‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫רחוק כי‬ ‫יכולה ללכת‬‫סביבו‪,‬יו‪‬לאהדי‪‬‬ ‫מצומצמת הוא‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫צריכה להיות בכל‬ ‫לומר שהוא יהיה מוצלח כאן‪ ,‬לבסוף הוא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לבד‪ ,‬בכל‬ ‫עלינו להשאירו‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬אי אפשר‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬לצאת‬ ‫ולהתפלל‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫לבקש ג‪‬‬ ‫ללעג‪ .‬צריך גם‬‫להצליח‬ ‫יהיה‬ ‫והיא באה‪.‬‬ ‫קוראה לה‬ ‫בבחינת‬ ‫עת‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫הכל‪.‬בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫לאט בלי‬ ‫מתקנים‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫הזה‪ ,‬ולאט‬ ‫כלל‬ ‫מהדמיון‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫השי"ת רוצה שנעשה פעולות לסובב כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אחת מהעבודות בחג הסוכות‪ ,‬ובפרט‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫את המזבח‪ ,‬גם מי שצריך לעסוק לפרנסתו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ביום טוב ראשון שהוא אופיזא דאברהם‬ ‫מה‬ ‫התורה‪ ,‬ללמוד‬ ‫והאמת שכך‬ ‫סביבועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫אצלו הכל‬‫שמועילי‪‬‬ ‫יהיה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אבינו‪ ,‬היא השרשת מידת החסד בעצמנו‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬היא רק איך‬ ‫השאלה‬‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫ממילא‪,‬‬ ‫התורה חיים‬ ‫אנחנו‬ ‫חסד בעולם‪' ,‬עולם‬ ‫בהירות‪.‬‬‫יותרהביא‬ ‫לקבל‬ ‫אבינו‬ ‫אנו מכניסים את זה ואיך מתייחסים לזה‪ .‬כדי‬ ‫אברהם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫חסד יבנה'‪ ,‬אך התכלית של מידת החסד‬ ‫המטרה של עשיית פעולות היא כי אין די‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אני לפרסם שמו ית'‬ ‫אצל אברהם אבינומההיתה‬ ‫לעשייה יש‬ ‫בהקדמת הלב‪,‬‬ ‫למדנו שליט על‬‫כברשהמוח‬ ‫בכך‬ ‫בעולם‪ .‬בגמרא )סוטה י‪ ,‬ב( כתוב שאברהם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ולעקור את‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬האדם‬ ‫להפוך את‬ ‫גדוללשער‬‫הלבבות‬ ‫כוח‬ ‫ולשתות‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לאכולהיא‪:‬‬ ‫אורח בה‬ ‫עובר לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהלכל‬ ‫אבינו נתן‬ ‫כמהבקרבו‬ ‫וכמה‬ ‫להחדיר‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫נכונות‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫שאינן‬ ‫התפיסות‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫לברכו‪ ,‬אמר‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותעמדו‬ ‫הבטחו‪ ‬ושתו‬ ‫ולאחר שאכלו‬ ‫ובשאר ענינים‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בפרנסה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ההחלטותבנוגע‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫שכל‬ ‫להם וכי משלי אכלתם‪ ,‬משל א‪-‬להי עולם‬ ‫הם סביב תכלית החיים שהיא עשיית רצון‬ ‫אכלתם‪ ,‬הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טמ‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫מינים‬ ‫ד'‬ ‫חג הסוכות‬ ‫שמסתובב בפנים נפולות הוא בור ברשות‬ ‫העולם‪ .‬כך הוא קירב אותם לרבש"ע‪ ,‬כי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הרבים‪ ,‬שמחה אמיתית פורצת החוצה‪,‬‬ ‫עשיית חסד יש לה כוח לעקור את הקליפה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כשאדם שמח הוא עושה רקידה‪ ,‬אדם שמח‬ ‫לוקח דבר פנימי ועובד באופן שממילא זה‬ ‫של אומות העולם‪ ,‬וזה גם כן משום‬ ‫שפירסם את השי"ת דרך עשייה‪ ,‬יש תורה‬ ‫יוצא החוצה‪ .‬כשמקיים מצוה ביובש לא‬ ‫ויש תפילה אבל הבנין הוא מלבד מוח ולב‬ ‫הפנימיות בחוץ‪ ,‬אבל כשמקיים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫רואים את‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫בתפילה‬ ‫לזכות הלב‬ ‫לזכות‬ ‫גם עשייה‪ ,‬המוח בתורה‬ ‫ורוקד אח"כ ומודה לרבש"ע אף‬ ‫ובטחון‬‫מצוה‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫והעשייה בחסד‪.‬‬ ‫שקשה לו‪ ,‬בכך הוא מפרסם שיש רבש"ע‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫זה בחינה של 'זכר רב טובך יביעו'‪ ,‬של‬ ‫לעקור את קליפת אומות העולם צריך‬ ‫לבני האדם גבורותיו'‪ ,‬לפרסם את‬ ‫'להודיע ז"ל‬ ‫ע"י הרה"ח פסח‬‫יהודילע"נ‬ ‫לעשות חסד בעיקר‪ ,‬כי להיותנלמד‬ ‫הטוב של השי"ת‪ ,‬זה דומה למידת החסד‬ ‫עושה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"אלאהר"ר‬ ‫תורה ותפילה‪ ,‬כל עוד אתה‬ ‫של אברהם אבינו שזה מביא פרסום שמו‪.‬‬ ‫עשייה אז ישאר קליפת אומות העולם‪ .‬ואף‬ ‫אם לא ישאר במוח ובלב אבל העשייה‬ ‫שמחה מביאה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה ש‬ ‫הצדיקיםאייר‬ ‫אמרו‬ ‫–‬ ‫בחוקותי( כ"ג‬ ‫כל‬ ‫)בחו"ל‬ ‫במדבר שיש‬ ‫פרשת תזכור‬ ‫שלישיהלימוד‬ ‫נחלקת‪ ,‬יו‪‬‬ ‫שבשעת‬ ‫הרבה שפע וישועות‪ ,‬משמו של הרה"ק ר'‬ ‫רבש"ע אבל במשא ומתן ישאר קליפת‬ ‫פנחס מקאריץ זי"ע אומרים שזה סגולה‬ ‫אומות העולם‪ .‬בשביל להיות יהודי צריך‬ ‫לבנים‪ ,‬הוא מביא ראיה מהתורה )בראשית יח‬ ‫להגיע עד העשייה‪ ,‬צריך לעסוק גם‬ ‫יב( 'ותצחק שרה' ואז נושעה בבן‪ ,‬מהנביאים‬ ‫בגמילות חסדים באופן שיעקור את‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬כיהאד‪‬‬ ‫רבים בני‬ ‫–‬ ‫'רניתמיד‬ ‫עקרה וגו'‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬נד א(‬ ‫)ישעיה‬ ‫הקליפה של עצמיותו‪ .‬גוי לא מבין בחסד‪,‬‬ ‫נחו‪'‬מושיבי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר‬ ‫קיג ט(‬ ‫ומהכתוביםאבל‬ ‫)תהלים‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שוממה'‪,‬‬ ‫אם גוי עושה חסד הפשט היחיד הוא אי‪‬‬ ‫דברי‪‬היה פעם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולשמחה'‪.‬‬ ‫הבנים‬ ‫לבטוח אם‬ ‫כראוי‬ ‫עקרת הבית‬ ‫שמחפש שיהיה לו כבוד‪ ,‬להתגדל‪' ,‬חסד אי‪‬‬ ‫שר' שמואל קאמינקע זי"ע היה צריך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לאומים חטאת' )משלי יד‪ ,‬לד(‪ ,‬כי הגוי חושב מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ישועה והלכו הוא ובני ביתו לר' רפאל‬ ‫הרי אם‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬בזה‪,‬‬ ‫לדברי‪‬שתהיה לי‬ ‫ההצלחה‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬מה‬ ‫לעצמו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫מבערשיד זי"ע תלמידו של ר' פנחס‬ ‫ליא‪ ,‬מזה‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫נעיההדי‪‬‬ ‫חכם‪ ,‬יהיה‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫לומד אני‬ ‫אני‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫מקאריץ להזכיר עצמם‪ ,‬והוא חזר בפניהם‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלשלפלוני יהיה‬ ‫להשתמש‬ ‫לי מזה‬ ‫אבל מה יש‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬משהו‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אשת ר'‬ ‫שאלהשאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬רבו‪.‬‬ ‫מימרא זו של‬‫להצליח‬ ‫על‬ ‫ההצלחה הכי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררזהרחמי‪‬‬ ‫בשביל יהודי‬ ‫לנו כדי‬‫שניתנו אבל‬ ‫אוכל‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫השי"ת‬ ‫טענה של‬ ‫לבטוח‬ ‫הצלחה איך היה‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫שמואל א"כ‬ ‫גדולה שהיטבתי לזולת‪ ,‬ושאף המקבל כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרי‬ ‫להיפך‪,‬‬ ‫לכאורה‬ ‫שרה'‪,‬‬ ‫צחקה‬ ‫זה‬ ‫'למה‬ ‫עצמו לא ידע מי נתן לו‪ ,‬מסרתי כמה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ותירץ לה‬ ‫נושעה‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ידיעתוידהאי‪‬‬ ‫הסגולה שעל‬ ‫זה היה‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שעות מהחיים שלי כדי להביא אלוקות‬ ‫שאם השי"ת מבטיח לא צריך סגולות‬ ‫ללמוד מה‬ ‫מוצלחועלינו‬ ‫בעולם הבא‪.‬‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ולהיות‬ ‫בעולם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שיהיה בנים‪ ,‬וזה הרי היה אחרי שכבר‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫הובטחה‪.‬‬‫כדי‬ ‫כוח השמחה למשוך ישועות‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינוכלבעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫אני מביאה שפע‪,‬‬ ‫השמחה‬ ‫בכל אופן‪ ,‬מה‬ ‫העניינים‬ ‫סוכות‪,‬‬ ‫הפעולות של‬ ‫כל‬ ‫והטעם‪ ,‬כי פירסמת את השי"ת בעולם‪ ,‬מי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע שמחה זה‬ ‫הבטחו‪ ‬שמחה‪,‬‬ ‫המושג של‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות את‬ ‫כוללים‬ ‫היא‪:‬אומר‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה הוא‬ ‫נפולות‬ ‫בפניםלדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫והולך‬ ‫ששבור‬ ‫השאלה‬ ‫כמהזה גם‬ ‫וכמה‬ ‫פי את‬‫לקיים‬ ‫צריךנחו‪‬‬ ‫פנימי‪,‬ה'אבל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דברעבודת‬‫של‬ ‫טענות כלפי‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫שיש לו‬ ‫הבטחו‪ ‬דברים‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬אומר ואין‬ ‫באין‬ ‫טו‬ ‫עצם' )משלי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫טובה תדשן‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫'שמועהבנוגע‬ ‫מבחוץ‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫השי"ת‪ ,‬אך אם הוא שמח אז הוא מגלה‬ ‫ל(‪ ,‬צריך לראות על אדם שהוא שמח‪.‬‬ ‫בעולם העשייה שהשי"ת הוא טוב‪ ,‬מבינים‬ ‫אומרים בשם בעלי המוסר שאדם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ננשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חג הסוכות‬ ‫מתבונן שזה האמת‪ ,‬ושכל מה שאומות‬ ‫ממנו שהשי"ת הוא טוב‪ .‬ובזה יש להבין‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫העולם אומרים שהוא מוצלח זה שקר‪ ,‬הוא‬ ‫קצת תשובה על השאלה מפני מה יש צדיק‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עוקר את התפיסות השגויות‪ ,‬וכך באה‬ ‫הגאולה הפרטית שלו‪' ,‬ולירושלים עירך'‬ ‫ורע לו‪ ,‬למה הוא סובל‪ ,‬לפעמים זה מפני‬ ‫שהשי"ת רוצה שיראו איך אדם עם כל‬ ‫אצלו בלב‪ .‬בהושענות מבקשים על 'ציון‬ ‫הקושי שלו שמח במצוות‪ ,‬הוא מסביר עם‬ ‫'רצוף אהבה'‪ ,‬זה קודם כל‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫המצוינת'‪ ,‬על‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫השחוק שלו שיש רבש"ע‪.‬‬ ‫שנזכה ל'ותחזינה עיננו'‪ ,‬כי פעמים‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫בליבנו‪,‬‬ ‫ובטחו‪ ‬הכלים להרגיש את האמת‪ ,‬צריך‬ ‫אמונה לנו את‬ ‫מדור אין‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫יש סדר של הימים טובים‪ ,‬ניצחנו בר"ה‬ ‫לקרוע את הקליפה‪ ,‬ואז מתפרסם שמו ית'‬ ‫הכנסנו את ה'ה' ימלוך' בעולם הזה‪ ,‬ניקו‬ ‫מתביישים‬ ‫העולם‬ ‫פסח ז"לואומות‬‫בעולם‬‫את הרה"ח‬ ‫לוקחיםלע"נ‬ ‫לנו את החטאים‪ ,‬אז בסוכות נלמד‬ ‫ומתבטלים‪' ,‬תפול עליהם אימתה ופחד‪,‬‬ ‫מינים‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הד'הר"ר‬ ‫העולם הגשמי על ידי נטילת‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫נמוגו כל יושבי כנען'‪ ,‬הם נמסים מהדר‬ ‫ומראים שאף מי שבחיצוניות לא רואים בו‬ ‫גאון ה'‪ .‬אך זאת בתנאי שאנו לא מתביישים‬ ‫כלום‪ ,‬גם מי שאין לו טעם ואין לו ריח‪ ,‬גם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫–‬ ‫יהודים‪,‬אייר ה‬ ‫שאנו כ"ג‬‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל בכך‬ ‫אדםבמדבר‬‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫שהשי"ת נמצא‬ ‫ומאמינים‬ ‫שבור‪ ,‬הוא‬ ‫פעמים‬ ‫יו‪‬מחיה‪.‬‬ ‫אותו השי"ת‬ ‫בכל המצבים‪ ,‬ולא משנה מה אומרים עלינו‪,‬‬ ‫אומר איך זה שיש לי בן שהוא כמו ערבה‪,‬‬ ‫כך נופלים כל הקליפות‪.‬‬ ‫יש לו חבילת צרות‪ ,‬אבל בסוכות הוא נוטל‬ ‫את הד' מינים ומתבונן שהשי"ת מחיה את‬ ‫יעזור השי"ת שנזכה להכניס בליבנו‬ ‫כל הבחינות‪ ,‬אותו כל יכול משגיח על‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫לגאולה– א‪‬‬ ‫השלימה‬ ‫ולזכות תמיד‬ ‫הבטחו‪‬זו‪ ,‬מועיל‬ ‫הארה‬ ‫כולם בשוה‪ .‬האדם מסתובב ומדבר כך‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אנ‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)‬ ‫השואבה‬ ‫נשא‬ ‫שמחת בית‬ ‫חג הסוכות‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ‪ -‬חלק ג' ‪-‬‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונהשואבה‬ ‫מדורמחת בית ה‬ ‫ש‬ ‫תשריהי"ותשפ"ד‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫סוכות י"ט‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר‬ ‫המועד‬ ‫בן‬ ‫הר"ר‬ ‫דחול‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכותד'‬ ‫לזכות‬ ‫יום רביעי‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫שמחת ההשתוקקות‬ ‫ושאבתם מים בששון ‪-‬‬ ‫לקרבת אלוקים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לאב ובן שהתרחקו זה מזה וחזרו אחר זמן‬ ‫שמחת המים התחתונים‬ ‫רב ונפגשו‪ ,‬ומפני כך עושים שמחה זו רק‬ ‫שמפזרים את‬‫'תשפ"ב‬ ‫ולאהבעת‬ ‫ניסוך– כ"ג‬ ‫המיםאייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫בגמרא מבואר ששמחת בית השואבה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בעת‬ ‫היתה לכבוד קיום מצות ניסוך המים‪ ,‬וכאן‬ ‫המלח על הקרבנות‪ ,‬כי המלח כבר נתקרב‬ ‫הבן שואל‪ :‬במה מיוחדת מצוה זו מכל‬ ‫קצת כאשר השמש יקדה על המים וייבשה‬ ‫המצוות? בני ישראל הרי מוקפים במצוות‬ ‫אותם‪ ,‬מה שאין כן המים הניסכים על‬ ‫ערב ובוקר וצהריים‪ ,‬וביניהן מצוות‬ ‫המזבח שהם נשארו בריחוקם הראשון‪ ,‬כי‬ ‫יותר‪ –.‬א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫גדולה‬ ‫שמחתם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לכן‬ ‫יסודיות‪ ,‬כמו‪ :‬ק"ש‪ ,‬תפילין ותלמוד תורה‬ ‫לעניני‪‬אתרוחניי‪‬‬ ‫האדם‬ ‫מקשרות‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אשר‬ ‫נחיצותכולם‪,‬‬ ‫כנגד‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫לרבש"ע בכל האופנים‪ ,‬ומדוע דווקא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫מה לו לאדם ולשמחת המים?‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫שלוקחים‬ ‫כמצוה קלה‬ ‫הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שנראית נעסוק‬ ‫לכבודזושבועות‬ ‫במצוה‬ ‫קצת מים ומנסכין אותם על המזבח‪ ,‬עושים מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ואחרי כל זאת‪ ,‬עדיין קשה לו לאדם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ושמחים כל‬ ‫ממנה עסק כה גדול ורוקדים‬ ‫להתעורר הוא עצמו בשמחה‪ ,‬כי מה לו‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫ולשמחת המים? ואם המים שמחים‪ ,‬מה לו‬ ‫להצליח‬ ‫והבנתו‬ ‫דרשני‪,‬‬ ‫אומר‬ ‫הלילה‪ .‬הדבר באמת‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬קשה‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בשמחתם‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שישתתף‬ ‫להצליח ואף‬ ‫לשמוח?‬ ‫צריכה להעמיק באדם משנה לשנה עד‬ ‫לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבו כדי‬ ‫בשמחה‪.‬‬ ‫שיתעוררלנו‬ ‫שניתנו‬ ‫להבין שיגיע מזה להתפשטות הגשמיות עד‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של כי נבין‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית ואף‬ ‫ההצלחהרוח הקודש‪.‬‬ ‫כדי שאיבת‬ ‫כל‬ ‫שהפריד‬ ‫שהמים רק משל הם לאב ובן שהתרחקו זה‬ ‫שבשעה נפלאי‪‬‬ ‫מדרש מבואר‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫כלי‪‬והנה ב‬ ‫להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הקב"ה בין מים העליונים למים התחתונים‪,‬‬ ‫מזה‪ ,‬ואם יתבונן האדם באב ובן עצמם‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫היו המים התחתונים בוכים שהתרחקו‬ ‫שנפגשו אחרי עשרים שנה שלא ראו זה את‬ ‫להשתמש‬ ‫בהם‬ ‫אי‪ ‬שיעשו‬ ‫אותנוהקב"ה‬ ‫משרשם‪.‬מלמדת‬ ‫הבטיח להם‬ ‫התורה‬ ‫יספר לאחרים את‬‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫יתפעל ואף‬ ‫כדי בוודאי‬ ‫זה‪,‬‬ ‫מצוות‪ .‬חשובות‪ .‬האחת‪ ,‬שיתנו מלח‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫שתי‬ ‫אשר חזו עיניו‪ ,‬עדיין לא נוכל להבין איך‬ ‫על הקרבנות‪ ,‬ושניה שינסכו אותם על‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫יגיע מזה לידי שאיבת רוח הקודש‪ .‬כדי‬ ‫המזבח‪ ,‬ושמחו המים בראותם שלא‬ ‫מה אני‬ ‫לשאוב רוח הקודש‪ ,‬צריך לגעת באיזו‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫התרחקו לגמרי ועדיין אפשר להתקרב אל‬ ‫למים ולא‬ ‫אי‪‬‬ ‫לא היא‪:‬‬‫אליו‪ ,‬בה‬ ‫ששייכתלדו‪‬‬ ‫באדםשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫נקודה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫ה' אופנים‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫בשני‬ ‫של‬ ‫שורשם‬ ‫כשהאד‪ ‬רק אז‬ ‫רוצה‬ ‫להיות על נקודתו‪,‬‬ ‫כשמדברים‬ ‫למלח‪ ,‬כי רק‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫אפשר לפעמים להוציאו מכליו‪ .‬התפעלות‬ ‫ובשם משמואל מבאר שמפני כך עושים‬ ‫והתרגשות אמיתית אינה באה לו לאדם‬ ‫שמחה גדולה בעת ניסוך המים‪ ,‬כי דומים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בנ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫כולן באות אחר הרצון‪ .‬הדבר העמוק‬ ‫מתוך שרואה את הנעשה אצל אחרים‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ביותר ששואבים לתוכו את כל חושי‬ ‫אלא על‪-‬ידי שמתעורר דבר מה בתוכו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האדם‪ ,‬זה הרצון החזק שיש לו‪ .‬אף אצל‬ ‫הקב"ה כביכול זה כך‪ .‬איננו יכולים להבין‪,‬‬ ‫פנימה‪ ,‬אז הוא יכול להוזיל דמעות או‬ ‫לצאת בריקוד‪.‬‬ ‫אבל כך מבואר בזוה"ק‪ ,‬שרצונו של הקב"ה‬ ‫הגבוה"ו ביותר‪ .‬הקב"ה רצה‬‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא הדבר‬ ‫ב‪ ‬הוא‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫שהשמחה‬ ‫והנה בדברי חייםלזכות‬ ‫מבאר‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןבריאה‪ .‬הרצון הוא מדת הכתר‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שתהיה‬ ‫פטרוןבראש‬ ‫נובעת מכך שהיינו רחוקים ונתקרבנו‬ ‫גבוהה ממדת החכמה ואין בה טעם‪.‬‬ ‫שהיאובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫השנה ויום כיפור על‪-‬ידי עבודתפטרו‪‬‬ ‫התשובה‪,‬‬ ‫יכולים לראות אצל האדם שפעמים שאינו‬ ‫ואף שכעת כבר יכולים להבין כבר מה‬ ‫יכול להסביר את רצונו‪ .‬הוא יכול לומר‬ ‫מקור ההתפעלות‪ ,‬מכל מקום עדיין אינו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫איזה רצון יש לו‪ ,‬אבל אינו יכול להסביר‬ ‫מספיק‪ .‬אנו צריכים להשכיל ללמוד את‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬‫הר"רולא‬ ‫ממש‪,‬‬‫ביבדלחט"א‬ ‫הסוגיא עד כדי התפעלות‬ ‫מדוע יש לו רצון זה‪ ,‬והסיבה שאינו יודע‪,‬‬ ‫כי אינו יכול לדעת‪ ,‬כי הרצון גבוה מן‬ ‫שתישאר כפרפרת בעלמא‪ ,‬שהרי זוהי‬ ‫'תשפ"בביותר אצל‬ ‫בחוקותי( –הואכ"גהחלק‬ ‫אייר ההעמוק‬ ‫הקדושה‬ ‫)בחו"ל החכמה‪.‬‬ ‫במדבר‬‫פרשת רוח‬ ‫שלישיולשאוב‬ ‫להתרומם‬ ‫העבודה יו‪‬‬ ‫האדם‪ .‬וכשהרצון עדיין לא התממש והאדם‬ ‫משמחה זו‪.‬‬ ‫מחפש את הדבר ומשתוקק אליו‪ ,‬יש לו‬ ‫התעוררות של חיות‪ ,‬כי כשאין האדם רוצה‬ ‫מילוי הרצון כמפתח לשמחה‬ ‫כלום ‪ -‬אינו חי‪ .‬רק כשהוא רוצה ‪ -‬אז הוא‬ ‫ובכן‪ ,‬יסוד פשוט יש שצריכים לחזור‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫פיו‪ ,‬הכל‬ ‫שלוא‪‬‬ ‫ובכוח‬ ‫תמיד –‬ ‫מועילהמעשה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משתמש בכלי‬ ‫עליו כל פעם שעוסקים בעבודת השמחה‪,‬‬ ‫נחו‪ ‬רוצה‪.‬‬ ‫שהוא כה‬ ‫בו‪ .‬דבר‬ ‫לאותו‬ ‫אי‪ ‬להגיע‬ ‫כדי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש‬ ‫ובפרט בעת הזאת שזוהי עבודת היום‪ ,‬כי‬ ‫למלא אותו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול זוכה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כשהוא‬ ‫השני הוא‬ ‫כראוי‬ ‫והמצבלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫רק כך יכול האדם לבוא לידי שמחה‬ ‫רצון‪ ,‬כי אז נפשו מתמלאת באור והוא‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫אמיתית‪ .‬זהו המפתח היחיד‪ .‬בספר‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מרגיש שהוא חי באופן הנפלא ביותר של‬ ‫כד הרי חג‬ ‫הקמח‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬הוא ב‬ ‫כתב‪ ,‬וכן‬‫העיקריםבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השמחה‪,‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫בביאור נקודת‬ ‫אורחות הוא‬ ‫צדיקים‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫וב‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לאיזה‬ ‫לאדם בכל‬ ‫השתוקקות‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינויש לו‬ ‫כ‪‬שכאשר‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬סביבו‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫מסתובב‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שהאדם‬ ‫להצליח היסוד‬ ‫זהו‬ ‫יותר‬ ‫מתגלהורצו‪‬‬ ‫ורצונורחמי‪‬‬ ‫שיהיה‪,‬‬ ‫לעורר‬ ‫לנומהכדי‬‫שניתנויהיה‬ ‫ענין‪,‬‬ ‫לבטוחקולט‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תמיד הוא‬ ‫לא בלי‬ ‫ימות חייו‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫במשך כל‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שהוא‬ ‫ולהשיגו‪,‬‬ ‫להגיע אליו‬ ‫ויותר‬ ‫כיוןנת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫שלבאותיות‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית אותו‬ ‫ההצלחהיכול להסביר‬ ‫לא תמיד הוא‬‫כל‬ ‫באמת מצליח להשיגו ורצונו יוצא מן‬ ‫אבל כך הוא המציאות‪ ,‬ואין זה קשור‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הכוח אל הפועל‪ ,‬הוא מתמלא שמחה‬ ‫ליהדות‪ .‬יסוד הוא באדם וקיים אצל גויים‬ ‫מה‬ ‫ללמודהאדם‬ ‫למלא את‬ ‫תמיד‪,‬יכולועלינו‬ ‫שמועילי‪‬רק זה‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ולהבדיל אצל יהודים‪ ,‬קרובים ורחוקים‪.‬‬ ‫אי‪‬יכוללהשתמש‬ ‫לעשותו‪.‬‬ ‫אותנו אינו‬ ‫מלמדתדבר אחר‬ ‫התורה‬ ‫בשמחה ושום‬ ‫בהירות‪ .‬מה רצון האדם‬ ‫יותר הוא רק‬ ‫לקבל‬ ‫ביניהם‬ ‫כדי‬ ‫החילוק‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ובאיזה כלים הוא משתמש להגיע אליו‪,‬‬ ‫וסיבת הדבר‪ ,‬כי השמחה מחלחלת‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בעל חובת‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫במקום למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אבל הנקודה קיימת אצל כולם בשווה כי‬ ‫והמקום‬ ‫שבנפש‪,‬‬ ‫העמוק ביותר‬ ‫מה אני‬ ‫הנפש נאצלה מהקב"ה‪ .‬וכך כתב בספר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫מצבים יש לו‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שני‬ ‫לשער שבנפש‬ ‫הלבבות ביותר‬ ‫העמוק‬ ‫ביותר‪ :‬אצל‬ ‫אי‪‬‬ ‫הגדולהבה היא‬ ‫השאלהש שצרי‪‬‬ ‫השמחה לדו‪‬‬ ‫העיקרים‬ ‫כמה לאחר‬ ‫וכמה‬ ‫נושע‪,‬פיוהשני‬ ‫שהאדם נחו‪‬‬ ‫קודם הבטחו‪‬‬ ‫הראשון‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫התמלא‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫רואה שרצונו‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬‫כשהוא‬ ‫כידוע צרי‪‬‬ ‫הקב"ה היא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬‫לענייני‪‬רצון‪,‬‬ ‫הראשון‪ ,‬נקרא‬ ‫המצב בנוגע‬ ‫שנושע‪ .‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫כמו שנאמר‪ :‬ישמח ה' במעשיו‪ ,‬וכפי שכתב‬ ‫שהרצון גבוה מן החכמה‪ .‬כל המחשבות‬ ‫האר"י ז"ל שזה עולה על שמחת תורה‪.‬‬ ‫שהאדם חושב וכל התוכניות שהוא מתכנן‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גנ‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)‬ ‫השואבה‬ ‫נשא‬ ‫שמחת בית‬ ‫חג הסוכות‬ ‫מבין איזו שמחה יש בברכת שלא עשני גוי‪,‬‬ ‫כשהקב"ה רואה שאחרי כל‪-‬כך הרבה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫היה יוצא מהכלים וכל היום היה מתהלך‬ ‫קשיים וחשכות בא היהודי ומשליך את כל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מלא שמחה‪ .‬ושוב השאלה נשאלת‪ :‬איך‬ ‫עושים את זה? האדם אומר כך‪ :‬קמתי היום‬ ‫הבלי העוה"ז ורוקד לפניו עם ספר התורה‬ ‫ומגלה את אלוקותו בעולם‪ ,‬הוא מתמלא‬ ‫עם עינים דבוקות‪ .‬אמור לי מה אני צריך‬ ‫שמחה וכל העולמות מתמלאים שמחה‪.‬‬ ‫אתה יכול להסביר לי? מה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫עכשיו?‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לעשות‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫רצונו‪.‬אליעזר‬ ‫הקב"ה‬ ‫סיבת השמחה היא כי לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫נתמלא‬ ‫ובטחוןלעשות כדי להיות בשמחה מעצם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אני צריך‬ ‫פטרון‬ ‫יתקיים‪,‬‬ ‫הרי ברא את הבריאה כדי שדבר זה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫זה שאני יהודי‪ .‬בינתיים זה לא קרה‪ .‬אמרתי‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫וכשהוא מתקיים‪ ,‬יש שמחה גדולה בשמים‪.‬‬ ‫אתה בחרתנו מכל העמים ושמעתי את כל‬ ‫מבאר הספר העיקרים שכאשר רואה אדם‬ ‫דיבורי הצדיקים ואני יכול אפילו לחזור‬ ‫להבין הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מה גורם לשמחה אצל הקב"ה‪ ,‬עליו‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫עליהם ולהסבירם‪ ,‬אך אינני מתפעל‪ .‬אני‬ ‫שכיון שנברא בצלמו ובדמותו ובמדותיו‪ ,‬זה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מרגיש טוב ‪ -‬ברוך השם‪ ,‬אני יהודי‪ ,‬כמה‬ ‫פועל גם אצלו באופן זה‪ .‬יש לו לאדם‬ ‫נפלא‪ .‬אבל אני לא יכול לומר שאני יוצא‬ ‫רצונות‪ ,‬וכשהם מתמלאים‪ ,‬הוא מתמלא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הקודש‪.‬‬ ‫עליה רוח‬ ‫אייר‬ ‫עד – כ"ג‬ ‫שתשרה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫גדולה‪ .‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מכליי‬ ‫שמחה יו‪‬‬ ‫אכן לפני שבאים אל התשובה‪ ,‬צריך‬ ‫הוא מביא דברי החכם )משלי ט‪ ,‬יז( מים‬ ‫להקדים שזה ברור שאם האדם לא היה‬ ‫גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם‪ .‬כשאין‬ ‫חוטא והיה נקי לגמרי מכל עוון ואשמה‪,‬‬ ‫נותנים לו לאדם לעשות איזה דבר‪ ,‬מתעורר‬ ‫האד‪ ‬שמח‬ ‫יודע‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫נשמתו והיה‬ ‫יותר את‬ ‫מרגיש‬ ‫מועיל‬ ‫היה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בו רצון לעשותו דווקא‪ ,‬וכיון שרצונו‬ ‫נחו‪‬שבאמת‬‫יותרוכפי‬ ‫מצוה‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אח"כ‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫מרגיש‬ ‫בנוגעשהוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫השמחה‬ ‫נחיצות‬ ‫מתחזק‪ ,‬אף‬ ‫לדעת‬ ‫שלאבל‬ ‫בשמחהבו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫בוודאי‬ ‫אי‪‬‬ ‫היה אצל הצדיקים שיצאו מכליהם מרוב‬ ‫כשהוא מצליח לעשותו‪ ,‬גדולה ועצומה‪ ,‬כי‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שמחה בגלל שהיו נקיים‪ .‬אך העניין שגם‬ ‫בגודל בסוגיית‬ ‫הרצון‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שבועות תמיד‬ ‫לכבוד תלויה‬ ‫השמחה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬לבוא לידי‬ ‫מולצריכים‬ ‫פשוטיםנחו‪‬‬ ‫כערכנו‬ ‫אנשים שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫והתשוקה‪.‬‬ ‫בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הנשמה‪,‬‬‫האד‪‬‬‫הרי את‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫מסתיר‬ ‫לכ‪ ‬שהגוף‬‫הסיבה הגם‬ ‫שמחה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫אנן כדי‬ ‫מה נעביד‬‫לדעתיותר‬‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫צריכים אנו‬ ‫ולכן‬ ‫עבדו את ה' בשמחה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫כשמדובר‬ ‫שיי‪‬‬ ‫במיוחדשאי‪‬‬ ‫שמחה‪ ,‬מה ג‪‬‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחלידי‬ ‫שנבוא‬ ‫וכשאנו מבינים יסוד זה‪ ,‬אנו צריכים‬ ‫לאנשים‬ ‫שנועדה גם‬ ‫הצלחה השואבה‬ ‫בשמחת בית‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כלל‬ ‫לקחת אותו לכל עניני השמחה בעבודת ה'‪.‬‬ ‫הפשוטים כמו שאמרו חז"ל שהיו אומרים‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אחרת‪ ,‬לא נוכל לעורר את השמחה‪.‬‬ ‫אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב‬ ‫כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הצדיקים‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫שמחתם של‬ ‫להצליח‬ ‫תמיד על‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שומעים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫וימחול לו‪ .‬נכון שהצדיקים רקדו באמצע‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד ברכת‬ ‫ועלינולתאר את‬ ‫תמיד‪,‬אי אפשר‬ ‫שמועילי‪‬לסוכה‪.‬‬ ‫כשנכנסו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫השואבה‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫מפורש הישנות‬ ‫ששמחת בית‬ ‫בגמראכ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫כשזכו‬ ‫גודלאי‪‬‬ ‫שמחתם‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת ואת‬ ‫התורה‬ ‫שהחיינו שלהם‪,‬‬ ‫שגם הם יבואו לידי‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫לפשוטי העם‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫נועדה גם‬ ‫הלולב‪ ,‬וכן מה שאמר האר"י ז"ל‬ ‫בכלי‪ ‬על‬ ‫לברך‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫שמחה עד כדי שתשרה עליהם רוח הקודש‪,‬‬ ‫שהשיג את כל דרגותיו רק על‪-‬ידי שמחה‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫איך מי לי‬ ‫אני לי‬ ‫אי‪‬היא‬ ‫א‪‬‬‫ובכן‪,‬חובת‬ ‫נשאלת‪ :‬בעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫עושים את זה‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫והשאלה‬ ‫איך‬ ‫למדנווהשאלה‬ ‫שלכברמצוה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להגיע‬ ‫שבנוגע‬ ‫באמת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עושים כדי‬ ‫לשער מה‬ ‫הלבבותאת זה?‬ ‫עושים‬ ‫אין שמחה בלי רצון ותשוקה‬ ‫כמהנשתמש‬ ‫בדרךפיכלל‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫אכןנחו‪‬‬ ‫שלה'מצוה?‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשמחה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬עוד לא‬ ‫רוצה‬ ‫הראשונים שכל‬ ‫אותנולהיות‬ ‫יודע? צרי‪‬‬ ‫מלמדים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬‫לענייני‪‬אתה‬ ‫מהצדיקים ‪-‬‬ ‫דיבורים‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואמינינחו‪‬‬ ‫בכל‬ ‫יהיה האדם מלא בתשוקה ורצון‪ ,‬לא יוכל‬ ‫כתוב בשם ה'קדושת לוי' ומעוד מהצדיקים‬ ‫לבוא לידי שמחה‪ ,‬כי שני חלקים של דבר‬ ‫אשר מפיהם אנו חיים‪ ,‬שאם היה היהודי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דנ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫כבודו‪ .‬נשמותינו היו כל‪-‬כך קרובות שאי‬ ‫אחד הם‪ .‬תחשבו על ציבור אנשים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אפשר אפילו לתאר את הקרבה‪ ,‬ואז נטלן‬ ‫שמחלקים אותם לשנים ורק לחמישים אחוז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הקב"ה והכניסן לגופים‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק‬ ‫שכאשר האדם נולד ‪ -‬שמחים שמחה‬ ‫מהם משמיעים חציו הראשון של סיפור‬ ‫דרמטי ומשאירים אותם בשיא המתח ‪-‬‬ ‫גדולה‪ ,‬וכשהוא נפטר ‪ -‬בוכים ומתאבלים‪,‬‬ ‫ההמשך יבוא בשבוע הבא‪ ,‬אז נספר לכם‬ ‫בשמיםהי"וזה להיפך‪ .‬כשהנשמה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ולמעלה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫מבית‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫שברחו‬ ‫מה היה סופם של הגנבים‬ ‫לצאת לדרך הארוכה ולהכנס לתוך‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫צריכה‬ ‫פטרון הללו‬ ‫האסורים‪ ...‬בשבוע הבא מגיעים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫החושך‪ ,‬היא בוכה‪ ,‬אבל כן‪ ,‬זוהי התכלית‪.‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לשמוע את החצי השני של הסיפור‪ ,‬ואתם‬ ‫הקב"ה מטיל עליהם שליחות ואינה יכולה‬ ‫מגיעים הנותרים מבלי שיידעו שיש איזה‬ ‫להתנגד‪ .‬מורידים אותה למטה ומלווים‬ ‫באים הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ואלו לע"נ‬ ‫התחלה מפחידה לסיפור‪ .‬אלו נלמד‬ ‫אותה ובוכים אתה ומרגישים בצערה‪ .‬כך‬ ‫לשמוע‪ ,‬אך אלו ששמעו את החצי הראשון‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫גזרה חכמתו יתברך‪ .‬א‪-‬ל אמונה ואין עול‬ ‫מגיעים עם עינים פקוחות לרווחה וכבר‬ ‫צדיק וישר הוא‪ .‬הנשמה מוכרחת לרדת לזה‬ ‫מהרגע הראשון שהמספר פותח את פיו‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ישב ולמד כל‬ ‫אייר ה‬ ‫שהאדם‬ ‫כ"גאחר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ואח"כ‬ ‫)בחו"ל העולם‪.‬‬ ‫לשמוע‬‫במדבר‬ ‫פרשתמחכים‬ ‫ומישלישי‬ ‫מדובר ורק‬ ‫יודעים במייו‪‬‬ ‫ימיו מתוך הדחק וקיבל יסורים באהבה‬ ‫מה עלה בסופם ולכן בולעים כל מילה‬ ‫ועסק בתשובה‪ ,‬כשנשמתו נפרדת מן הגוף‬ ‫היוצאת מפיו וכל חושיהם נכוחים‪.‬‬ ‫ועולה למעלה‪ ,‬כל העולמות מתמלאים‬ ‫והאחרים לעומתם‪ ,‬מסתכלים כל העת‬ ‫שמחה וכולם באים לקבל את הנשמה‬ ‫בשעונם לראות מתי מגיע זמן ערבית‪.‬‬ ‫מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הבטחו‪‬וגילה‪.‬‬ ‫בדיצה‬ ‫אפשר לראות זאת בבירור ולהראות באצבע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מי נמנה על הקבוצה הראשונה ומי נמנה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫השמחה תלויה בהכרת הסיפור‬ ‫על השניה‪...‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שהאדם יכיר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מתבוננים‪,‬מולככלדברי‪‬‬ ‫שהוא נחו‪‬‬‫וכשאנו‬ ‫מכפי‬ ‫שמתרחש עם‬ ‫האמיתי‬ ‫הסיפור‬ ‫שלהרי חג‬ ‫הרצון‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬השני‬ ‫היא החלק‬ ‫בנוגע‬ ‫שמחה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבהאתלכ‪‬‬ ‫יותר‬ ‫נשמתו‪ ,‬כך יוכל להיות יותר בשמחה‪ ,‬וכי‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫תמיד‬ ‫הדי‪‬רק תוצאה‪.‬‬‫יו‪ ‬היא‬ ‫שמחה‬ ‫והתשוקה‪ .‬הוא‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שהשתוקק‬ ‫כ‪‬זה כך‪.‬‬ ‫ספק יש בדבר?! תכיר את הסיפור האמיתי‪.‬‬ ‫מי האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש שלבכל‬ ‫עלינוהיא תוצאה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫בא נלמד‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בעוה"ז‪.‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שמספרים‬ ‫להצליחהסיפור‬ ‫לא את‬ ‫לאיזה דבר והשיגו‪ .‬וכך הוא גם כשמדברים‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הנשמהלבטוח‬ ‫שהתרחקה‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כללמההצלחה‬ ‫שקורה בעוה"ב‪.‬‬ ‫על‬ ‫על שמחה של מצוה שבה האדם רוקד עם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫למעלה‪ .‬תן לי‬ ‫בכל עת לחזור‬‫ההצלחה‬ ‫משתוקקת‬ ‫כל‬ ‫הקב"ה‪ .‬מה שכתוב שכתוב במדרש שהמים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫זהו‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫העליונים‪,‬‬ ‫להצליחקנאו במים‬ ‫כלי‪‬‬ ‫התחתונים‬ ‫לבטוח תורה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬אלוקים‪,‬‬‫קרבת‬ ‫מצוה‪,‬עלתן לי‬ ‫ידיעתו‬ ‫איזו‬ ‫מיוסדת‬ ‫ונוסי‪ ‬ליהודי‬ ‫האפשרות להטיב‬ ‫כ‪ ‬את‬ ‫א‪ ‬לי‬ ‫לשמה‪ ,‬תן‬ ‫מה‬ ‫ללמוד של‬ ‫ועלינו המציאות‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫להסביר את‬ ‫ההתחלה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫על הישנות‬ ‫נחזור‬ ‫במסירות נפש‪ ,‬תן לי לחזור קצת‪ .‬אין‬ ‫להשתמש‬ ‫את‬ ‫אי‪ ‬ללמוד‬‫אותנו לאדם‬ ‫מלמדת יש לו‬ ‫התורה‬ ‫העוה"ז‪ ,‬וכעת‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫היטב כדי להבין היכן הוא נמצא‬ ‫תשוקה יותר גדולה מתשוקתה של הנשמה‬ ‫הסוגיאאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שפירשו‬ ‫מחצבתה‪ ,‬כפי‬ ‫בסיפור‪ .‬המים התחתונים בוכים‪ .‬מדוע הם‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫אלאניכורלי מי לי‬ ‫לחזור אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫פסוק כמה לך בשרי‪:‬‬ ‫בעל להבין‬ ‫רבינו צריך‬ ‫הם בהקדמת‬ ‫התרחקו‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫בוכים? כי‬ ‫מהבאני‬‫הצדיקים לשון רש"י‬ ‫לשון תאוה ואין לו דמיון‪ .‬אין עוד תשוקה‬ ‫רוציםלענייני‪‬‬ ‫להשכיב‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬לא‬ ‫שמדבריםלשער‬ ‫בלשון נקיה‪.‬‬ ‫הלבבות‬ ‫בעולם‪.‬שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלה‬‫כזאת‬ ‫עליו‪ ,‬לכן‬ ‫וכמה‬ ‫ולדבר כמה‬ ‫השולחןנחו‪ ‬פי‬ ‫האדם ה'עלהבטחו‪‬‬ ‫אתעבודת‬‫של‬ ‫להבין צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫גשמיי‪.‬‬‫לענייני‪‬צריך‬ ‫אבל האדם‬ ‫נחו‪‬המים‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫מדברים על‬ ‫משהוא‬ ‫והסיבה פשוטה‪ ,‬כי כל התשוקות‬ ‫על מי מדברים‪ .‬מדברים על מציאות שבה‬ ‫שבעולם על כל צורותיהן ולבושיהן‪ ,‬נובעות‬ ‫הקב"ה לקח נשמתו והרחיקם מתחת כסא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הנ‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)‬ ‫השואבה‬ ‫נשא‬ ‫שמחת בית‬ ‫חג הסוכות‬ ‫לכן עכשיו כשמנסכים מהם לה'‪ ,‬שמחתם‬ ‫מכך שהאדם מחפש קצת חיות‪ ,‬קצת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כפולה ומכופלת‪ ,‬כי היתה להם‬ ‫תענוג‪ ,‬קצת הרגשת רוממות‪ ,‬והנשמה הלא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ההשתוקקות הגדולה ביותר‪ .‬ואדרבא‪,‬‬ ‫דווקא בגלל שמנסכים אותם רק בשבוע‬ ‫מגיעה ממקור התענוג‪ ,‬והרי היא יודעת‬ ‫במה מדובר ומשתוקקת לזה בתשוקה שאין‬ ‫אחד בשנה‪ ,‬לפיכך שמחתם גדולה יותר‬ ‫למעלה ממנה‪ ,‬וככל שיוסיף האדם לשים‬ ‫תשוקתם"ו להתקרב הולכת וגדלה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ויותר‪ ,‬כי‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫התשוקה‬ ‫לזכות‬ ‫לב לתשוקה זו שבאמתלזכות‬ ‫קיימת‪...‬‬ ‫ליום‪ .‬ולכן מבואר בספרים ששמחת‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מיום‬ ‫פטרון נותן‬ ‫הרי קיימת‪ .‬השאלה היא האם האדם‬ ‫בית השואבה מיועדת בעיקר לאלה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫בכל עת‬‫לה להתגלות‪ ,‬האם הוא מנסהפטרו‪‬‬ ‫שהתרחקו‪ ,‬וכך הוא ב'שם משמואל'‪ ,‬שהיא‬ ‫להשתיק את נשמתו ‪ -‬תשתקי‪ ,‬אל תטרידי‬ ‫לאכול הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אותי‪ ,‬תני לי להתקדם הלאה‪ ,‬תני לי‬ ‫מיועדת לאלה שראש השנה ויו"כ לא‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הועילו להם‪ .‬עד כדי כך‪ .‬ראש השנה ויו"כ‬ ‫ולשתות‪ ,‬או שהוא מחליט לחסום את פיו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לא הביאום לידי התפעלות‪ ,‬אבל שמחת‬ ‫ולהגביל את גופו כדי שנשמתו תוכל‬ ‫בית השואבה מדברת אליהם‪ .‬הם מבינים‬ ‫להשתובב קצת בשבת קודש ולשיר י‪-‬ה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ולהתקרב אל ה'‪.‬‬ ‫כ"ג אייר ה‬ ‫להשתוקק‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫יכולים‬ ‫)בחו"ל שגם הם‬‫כמה לך‬‫במדבר‬ ‫פרשת נפשי‬ ‫צמאה לך‬‫שלישי‬ ‫יו‪‬שבת‪,‬‬‫אכסוף נועם‬ ‫כמה שיבין האדם שהוא יכול להתקרב‪,‬‬ ‫בשרי‪.‬‬ ‫כמה שיבין גם חלק א' וגם חלק ב' ‪ -‬תהיה‬ ‫לו שמחה גדולה‪.‬‬ ‫כשאתה נותן לנשמתך להתגלות‪ ,‬הרצון‬ ‫הפנימי שלך לחזור אל השורש מתגלה‪.‬‬ ‫התשוקה יודע‬ ‫כמדתא‪ ‬האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫השמחה‬‫מדתמועיל‬ ‫אתה מקיים את החלק הראשון של הסיפור‪ .‬הבטחו‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫את‬ ‫כשמספרים‬‫לעניני‪‬‬ ‫בשבועבנוגע‬ ‫הראשון‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותנמצא‬ ‫אתה‬ ‫לדעת‬ ‫שאף שיש‬‫אדםנחו‪‬‬ ‫שליותר‬ ‫אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫מטבעו‬ ‫אי‪‬נבאר עוד‪:‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לרוחניות‪ ,‬דברי‪‬‬ ‫בתחילה היא‬ ‫השתוקקותכראוי מול‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לו‬ ‫החלק הראשון‪ .‬אתה חי עם זה‪ ,‬ביום‬ ‫ביוםבסוגיית‬ ‫רביעי‪.‬‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שלישי‪,‬‬ ‫שבועותביום‬ ‫לכבודביום שני‪,‬‬ ‫ראשון‪,‬‬ ‫דברי‪‬לו לאדם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫למשל‪,‬מולאם יש‬ ‫חיצוני‪ .‬נחו‪‬‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫לדבר‬ ‫טוב מזה‬ ‫הרי היש‬ ‫נפלא!‬ ‫הרי חג‬ ‫הזה‬ ‫והרצון‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬הלוואי!‬ ‫בנוגע‬ ‫בזה וצועק‪:‬‬ ‫הבטחו‪‬מונח‬ ‫אתה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫מסכת‪ ,.‬ש‬ ‫לסייםפשוטה‬ ‫תשוקה לכ‪‬‬ ‫אינו רצון של כן או לא‪ .‬הוא רצון אשאינו הסיבה‬ ‫שהאדם רוצה ללמוד תורת ה'‪ ,‬ללמוד‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫נגמר‪ .‬בספר העיקרים אומר שבגלל שהרצון להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ולסיים?! אבל כיון שהשמחה קיימת תמיד‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬עולה‬ ‫ג‪ ‬אינה‬‫ואףמהפעם‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ביחס לרצון‬ ‫להצליח‬‫רק‬ ‫לרוחניות אינו יכול להגמר כי אין לו גבול‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫במדתה על מדת הרצון‪ ,‬לכן אם כל רצונו‬ ‫כלל‬ ‫להגיע‬ ‫ואין לו תכלית‪ ,‬לכן יכול היהודי‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתעל של‬ ‫עצמו שסיים‬ ‫שיוכל לומר‬ ‫ההצלחה‬ ‫לא היה אלא‬ ‫לכל‪-‬כך הרבה שמחה‪ .‬הכלל הוא שכאשר כל‬ ‫עם נפלאי‪‬‬ ‫נשמתו‬ ‫המתרחשכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח את‬ ‫יכיר האדם‬‫כלי‪‬‬ ‫זו‪.‬‬ ‫במדה‬ ‫אלא‬ ‫תהיה‬ ‫לא‬ ‫שמחתו‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אף‬ ‫מסכת‪,‬‬ ‫למשפחה‬ ‫מה‬ ‫קרבת ללמוד‬ ‫אלוקים כאן‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫להרגיש‬ ‫שמועילי‪ ‬זכה‬ ‫ויראה כי‬ ‫עליה‪‬‬ ‫גדולהונוסי‪‬‬ ‫סעודה‬ ‫הישנות‬ ‫יערוךכ‪ ‬על‬‫נחזור א‪‬‬‫הוא‬ ‫ולידידים‪ ,‬וישא שם דרשה נפלאה‪ ,‬ואחרים‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬ועצומה‪.‬‬ ‫אותנוגדולה‬ ‫מלמדתשמחתו‬ ‫התורה‬ ‫בעוה"ז‪ ,‬תהיה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫יעמדו ג"כ וידברו בשבחו‪ ,‬ובזה תבוא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫קצה‪.‬‬ ‫וזהו היסוד של המים העליונים והמים‬ ‫לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫שמחתואי‪‬אלאני‬ ‫א‪‬‬ ‫בעל חובת‬ ‫גדולה‬ ‫רבינושמחה‬ ‫בהקדמת‬ ‫שעושים‬ ‫הסיבה‬‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫התחתונים‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫אבל אם רצונו יהיה למשהו יותר גבוה‪,‬‬ ‫שבנוגע כילענייני‪‬‬ ‫המים‬ ‫הבטחו‪ ‬היא‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫בניסוך המים‬ ‫דווקא‬ ‫להרגשת‬ ‫אי‪‬‬ ‫אלוקים‪,‬היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫שצרי‪‬קרבת‬ ‫הרגש של‬ ‫לאיזה‬ ‫השאלה‬ ‫כמה הזאת‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫הנקודה‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עבודת ה'מבטאים‬ ‫התחתונים‬‫של‬ ‫כשהאד‪‬בביטול‬ ‫רוצה‬ ‫להרגשת טעם‬ ‫צרי‪ ‬בשבת‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫טעם‬ ‫להם‬ ‫למרחקים‪ .‬אין‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הגיעולענייני‪‬‬ ‫התחתונים‬ ‫בנוגע‬ ‫המים‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫לרבש"ע‪ ,‬להרגשת טעם בתפילה‪ ,‬לדביקות‬ ‫עבודה‪ ,‬אין להם קרבת אלוקים‪ .‬הם‬ ‫עמוקה בה'‪ ,‬אזי השמחה שירגיש‬ ‫רחוקים‪ .‬להיפך‪ ,‬הם מקור התאוה כידוע‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ונ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫היתכן שהקב"ה ילמדו תורה?! היזכר מזה‬ ‫כשיתמלא רצונו‪ ,‬תהיה בדרגה אחרת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ותצא בריקוד‪ .‬הכלל הוא שכפי חוזק‬ ‫לגמרי‪ .‬כפי שהשמחה שהאדם משיג על‪-‬ידי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תשוקת האדם לנסוק למעלה‪ ,‬כך יתפעל‬ ‫כשיראה שהקב"ה פונה אליו ושולח לו‬ ‫הישגים גשמיים‪ ,‬יש להם את הכללים‬ ‫הגשמיים‪ ,‬כגון מה שאמרו חז"ל משביעו‬ ‫הארה ומקרבו אל הקדושה‪ .‬ולדבר הזה אין‬ ‫רעב מרעיבו שבע‪ ,‬ומה שאמרו יש לו מנה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫גבול וסוף‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫רצון‬ ‫הר"רבך‬ ‫לזכות‬‫רוצה מאתיים‪ ...‬כיון לזכות‬ ‫שעוררת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןבלבד‪,‬‬ ‫לכסף‪ ,‬תהיה לך שמחה לרגע אחד‬ ‫הצדיקים למדו מהפסוק ישמח לב‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫כשתקבל את המנה‪ ,‬אך שמחתך תלקה‬ ‫מבקשי ה'‪ :‬א‪ .‬שרק כשהאדם מבקש ה' יש‬ ‫בחסר‪ ,‬כי תרגיש שחסר לך מאתיים‪ ,‬כי זהו‬ ‫בכוחו להגיע לשמחת הלב‪ .‬ב‪ .‬שכיון‬ ‫עצמה‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הכלל בגשמיות‪ ...‬כך גם ברוחניות‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫שהביקוש אינו נגמר לעולם‪ ,‬גם השמחה‬ ‫כמה שהאדם מתחיל לקלוט שהקב"ה בחר‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫הבאה בעקבותיו אינה באה אף פעם אל‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫בו להימנות על עם סגולתו‪ ,‬ושיש בזה‬ ‫קיצה‪ ,‬אלא תמיד היא יכולה להגיע‬ ‫דרגות על גבי דרגות ועומק והשגה שאפשר‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫חדשות‪.‬אייר ה'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל לפסגות‬ ‫במדבר הוא‬ ‫פרשת לעצמו‪...‬‬ ‫שלישי חושב‬ ‫יו‪‬‬ ‫אליהן‪ ...‬והוא‬ ‫להגיע‬ ‫מתבייש וסבור שאינו ראוי בכלל‪ ...‬הוא‬ ‫שמחה והודאה על העתיד‬ ‫מסתכל על העבר שלו ומבין שיש לו‬ ‫אך עוד נקודה יש בזה וחשובה היא‬ ‫הרבה דברים לחזור עליהם בתשובה‪ ,‬והוא‬ ‫מאוד‪ .‬אם האדם מבין מהי פנימיותו של‬ ‫אומר לעצמו‪ :‬רגע אחד! האם מותר לי‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬היכן‬ ‫שהוא –יכול‬ ‫א‪ ‬לראות‬ ‫לפני תמיד‬‫מועיל‬‫הבטחו‪‬עוד‬ ‫יהודי‪,‬‬ ‫בכלל להשתוקק לרוח הקודש?! האם מותר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬שהוא‬ ‫יותר לפני‬ ‫אבל עוד‬ ‫להשתמש לובו‪.‬רצונו‪,‬‬ ‫הקב"ה מילא‬ ‫לי להשתוקק לקצת רוממות?! אם אינו יכול אי‪‬‬ ‫דברי‪‬עליו‪ ,‬כבר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ולהודות‬ ‫העברמול‬ ‫כראוי‬‫לבטוח אל‬ ‫יכול להביט‬ ‫לחשוב על זה בכלל וחושב רק במוחין אי‪‬‬ ‫ולהודות על‬ ‫להגיעבסוגיית‬ ‫לאותה‬ ‫יוכל הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬‫שבועותלא‬ ‫לכבוד לעולם‬ ‫דקטנות‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ולשמוחדברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שהואלגיל‬‫מכפי יכול‬‫הוא‬ ‫העתיד‪.‬‬ ‫שמחה‪ .‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא שלום‬ ‫שבתיותר‬ ‫אחרי אמירת‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫ונסביר‪ :‬בליל‬ ‫ושמחת לפני ה' אלוקיך‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬העתיד‬ ‫והן על‬ ‫על‪ .‬מה‬ ‫העברג‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליחמודים הן‬ ‫עליכם‬ ‫הקב"ה רוצה שביו"ט יתבונן האדם‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחעשית‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫החסד אשר‬ ‫הצלחהלפניך על כל‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫מודה אני‬ ‫‪-‬כלל‬ ‫במהותו ויבין שהוא יכול להגיע לשם‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫עמי‪ .‬וידוע‬ ‫האד‪‬‬ ‫לעשותשל‬ ‫אתה עתיד‬ ‫הרוחנית‬ ‫עמדי ואשר‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫שיתבונן בעבר שלו כמה הקב"ה עזר לו‬ ‫המעשה שהרה"ק רבי משה צבי מסאווראן‬ ‫כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ולרוממות‪.‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫ליהדות‬ ‫להצליחשייכות‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שתהיה לו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫זיע"א היה פעם בשבת אצל הרה"ק רבי‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫שהרגשת‬ ‫ועלינו אחת‬ ‫היזכרתמיד‪,‬‬ ‫לפחות בפעם‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫היזכר!‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ברוך ממעז'יבוז זיע"א וראה אותו בוכה‬ ‫להשתמש‬ ‫הסדר‪,‬‬ ‫אי‪ ‬בליל‬ ‫אותנו‬ ‫שזה היה‬ ‫מלמדתיתכן‬ ‫התורה‬ ‫באמת מרומם‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬אני לפניך על כל‬ ‫שהואיותר‬ ‫אומר מודה‬ ‫בשעהלקבל‬ ‫כדי‬ ‫היה ביום רגיל‪ .‬עסקת אז בסוגיא‬ ‫בכלי‪‬שזה‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫יתכן‬ ‫החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד‬ ‫קשה וכל‪-‬כך הרבה התפללת שתצליח‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫שליש‪ ,‬חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫לעשות עמי‪ .‬שאל אותו לפשר הדבר‪ .‬אמר‬ ‫מה אני‬ ‫ואינך‬ ‫בדמעות‬ ‫למדנו בכית‬ ‫כבר אותה‪.‬‬ ‫להבין‬ ‫לו‪ :‬הטעם שמודים כבר עכשיו על טובות‬ ‫שקיבלתלענייני‪‬‬ ‫בהירות‬ ‫הרגע שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשעראת‬ ‫הלבבות‬ ‫לשכוח‬ ‫יכול‬ ‫היא‪:‬ישכחו‬ ‫אי‪‬‬ ‫שחוששיםבהשמא‬ ‫הוא מפני‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫העתיד‬ ‫השאלה‬ ‫שהקב"ה‬ ‫וכמה‬ ‫הרגשתכמה‬ ‫התפעלת‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫כל‪-‬כךהבטחו‪‬‬ ‫נפלאה‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬זו גופא‬ ‫רוצה‬ ‫כשיבואו‪ ,‬וידיעה‬ ‫להודות עליהם‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫עצמך‪ :‬צרי‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬אתגשמיי‪.‬‬ ‫בחברותא‪ .‬שאלת אז‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫משהואאתך‬ ‫לומד‬ ‫שאנו עלולים לשכוח דבר כזה‪ ,‬גורם לי‬ ‫עד כדי כך?! אדם כזה שיש לו היסטוריה‬ ‫למרר בבכי‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך קשה‪ ,‬עם כל‪-‬כך הרבה עבירות‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זנ‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)‬ ‫השואבה‬ ‫נשא‬ ‫שמחת בית‬ ‫חג הסוכות‬ ‫שיש לו דמיון וחלום שיום אחד יהיה לו‬ ‫ובכן‪ ,‬הבה ונתבונן‪ :‬אם באמת לא יתכן‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כסף‪ ,‬או יום אחד תהיה לו דירה גדולה‪ ,‬או‬ ‫להיות בשמחה רק כשיש רצון שהתמלא‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יום אחד יעשה שידוך‪ ,‬והוא מחכה ומצפה‪...‬‬ ‫אין הוא יודע אם תשיג ידו את אשר חולם‬ ‫איך אפשר להודות על מה שעדיין לא‬ ‫הגיע? יש שהאדם בא לבעל חנות המכולת‬ ‫או לא‪ ,‬אבל הוא משקיע את כוחו ועוצם ידו‬ ‫ואומר לו‪ :‬ירא אני שלא תמיד יהיה לי כסף‬ ‫הי"והוא נעשה שמח‪ ,‬מדוע?‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא וכשזה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫קורה‪,‬‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫בזה‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫חוב‪,‬אליעזר‬ ‫לפיכך‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫עם‬ ‫לשלם על הקניות ואשאר‬ ‫אומר‪ :‬לא ידעתי אם זה יקרה או לא‪,‬‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונההוא‬ ‫מדור כי‬ ‫פטרוןקנייה‬ ‫טול ממני סכום כסף מראש‪ ,‬ובכל‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫והנה זה קרה‪ .‬שונה הדבר כשיש לו לאדם‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שאעשה תקזז לי מהסכום כפי הסך‬ ‫רצון לרוחניות כי יודע הוא שבוודאי הוא‬ ‫שאצטרך לשלם‪ .‬אף כאן הדבר נראה כן‪,‬‬ ‫להשיגה‪ ,‬כי היא קיימת אצלו‪ .‬כי לא‬ ‫יכולפסח ז"ל‬‫אל הרה"ח‬ ‫נלמדבא‬ ‫לע"נ‬ ‫והוא בוודאי מעורר תמיהה‪ .‬האדם‬ ‫ידח ממנו נדח נאמר לא רק על כך שהאדם‬ ‫הקב"ה ואומר לו‪ :‬אני ירא שלא תמיד אזכור‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לא יפול לגמרי לשאול תחתית‪ ,‬אך כלול בזה‬ ‫להודות‪ ,‬ובכן‪ ,‬עצה נפלאה יש לי‪ ,‬כל פעם‬ ‫שבנשמת ישראל קיימים הכוחות החזקים‬ ‫שאלך ברחוב ‪ -‬אמלא פי תהלות הודאות‬ ‫'תשפ"באלוקים ושל‬ ‫ושלה קרבת‬ ‫של – כ"ג‬ ‫דביקותאייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל ביותר‬ ‫במדבר‬ ‫פעם עם‬ ‫פרשתאף‬ ‫שלישיאשאר‬ ‫ותשבחות‪ ,‬יו‪‬‬ ‫וכך לא‬ ‫נבואה‪ .‬האדם יודע שכל הכוחות הרוחניים‬ ‫חובות כלפיך‪ .‬בנשמת אנו אומרים אין‬ ‫קיימים אצלו‪ ,‬אך מה? עבודתו היא לגלותם‪.‬‬ ‫אנחנו מספיקים להודות על אחת מאלף‬ ‫עבודתו היא לקרב את הגאולה‪ .‬הגאולה בוא‬ ‫אלף אלפי אלפים וכו'‪ ,‬ואילו כאן יש לנו‬ ‫תבוא‪ .‬עבודת היהודי היא לקרבה ולהחישה‬ ‫לכאורה עצה נפלאה‪ ,‬נודה אלף פעמים על‬ ‫תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫התשובה‪.‬‬‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬עסק‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫העתיד ולא יצטברו עלינו חובות‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫והאמת שמדובר בטפשות‪ .‬מדוע? כי‬ ‫ומודה‪ ,‬יש לו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולשבת‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראויבליל‬ ‫לבטוח נעמד‬ ‫אי‪‬כשהאדם‬ ‫מבין עד כמה‬ ‫מול הוא‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫במהות‬ ‫השגה‬ ‫אז‬ ‫בסוגיית‬ ‫לך‬ ‫אבל אין‬‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫מילים‪,‬‬ ‫שבועותאומר‬ ‫מודה‪ .‬אתה‬‫לכבוד‬ ‫אינך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫יתכן‬ ‫הקב"ה מטפל בכל יהודי‪ .‬יש לו אז הבנה‬ ‫רוחניי‪.‬לאהרי חג‬ ‫לדברי‪ ‬ובאמת‬ ‫בנוגעההודאה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬שמחת‬ ‫את‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שתהיה‬ ‫שמחה יכולה‬ ‫שהוא מסור בידיו של הקב"ה ושהקב"ה‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫יו‪‬כיהדי‪‬‬ ‫שמחה‪,‬‬ ‫לך הוא‬ ‫שתהיה‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫רק אחרי שהאדם ציפה וייחל לאיזה דבר‪...‬‬ ‫בוודאי יגביהנו וירוממנו עד שיגיע לאן‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫הוא חיכה לשידוך ולא מצא והלך והתבגר‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫בוודאות‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫יודע אז‬ ‫בגשמיות‪.‬הוא‬ ‫צריך להגיע‪.‬‬‫להצליח‬ ‫שהוא‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנואיזהלנוהוהכדי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫הקב"ה‬ ‫ונפל‪ ,‬ועכשיו‬ ‫אמינא‬ ‫והיה‬ ‫יש לו‬ ‫בלי אחד‬ ‫ברוחניות מצד‬ ‫הצלחהיקרה‪ .‬ולכן‬ ‫כלל‬ ‫גמורה שזה‬ ‫נת‪ ‬לנו‬ ‫זכה‬ ‫העשרים"הוחמש‬ ‫לטובה‪.‬בןאכ‪ ‬הקב‬ ‫שייצאלודיננו‬ ‫והנה הבחור‬ ‫עזר‬ ‫ומצד שני יש‬ ‫האד‪‬‬ ‫רוחניות‪ ,‬של‬ ‫להשגותהרוחנית‬ ‫רצון נפלא‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫איזו‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫ומוצלחת‪.‬‬ ‫בשעה טובה‬ ‫להצליח‬‫להשתדך‬‫כלי‪‬‬ ‫העתיד‪ ,‬כי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫על לבטוח‬ ‫להודותאי‪‬‬ ‫הכוחידיעתו‬ ‫לו כבר‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ונוסי‪ ‬עתיד‪,‬‬ ‫עצמו באותו‬ ‫עלאת‬ ‫מכניס‬ ‫כשהיהודי‬ ‫מה‬ ‫כזו אם‬‫ללמוד‬ ‫ועלינולשמחה‬ ‫יכול‪ ,‬להגיע‬ ‫שמועילי‪‬אינךתמיד‬ ‫שמחה!‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫לעיל‬ ‫אי‪‬שראינו‬ ‫תחילה‪ ,‬כפי‬ ‫הוא כבר יכול לטעום ממנו‪ ,‬בדומה ליסוד‬ ‫להשתמש‬ ‫רצון אותנו‬ ‫מלמדת‬‫היה לך‬ ‫לא‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לאדם שמחה אם לא היה לו רצון‬ ‫שאמר הבעש"ט הק' זיע"א על עולמך תראה‬ ‫בכלי‪ ‬לואלה‪.‬‬ ‫שאין‬ ‫תחילה‪ .‬איזה מין דבר הוא להודות על‬ ‫ליכא‪,‬‬ ‫לעצמי‬‫עלמא‬ ‫מצוה בהאי‬ ‫וכשאני‬ ‫ששכרמי לי‬ ‫בחייך ‪-‬אי‪‬נכוןאני לי‬ ‫א‪‬‬ ‫אניאת עצמו לעוה"ב‬ ‫להכניס‬ ‫בעל חובת‬ ‫הבאה‬ ‫הודאהרבינו‬ ‫אמיתית‬ ‫בהקדמת‬‫למדנואינה‬ ‫כבר‬ ‫העתיד אם‬ ‫אבל האדם יכול מה‬ ‫הלבבותהלב?‬ ‫מרגשי‬ ‫בעודו בעוה"ז‪ ,‬ואז אין זה בהאי עלמא‪.‬‬ ‫לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫ההשתוקקות מעוררת שמחה‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫ריקוד‬ ‫להיות‬ ‫בניגון של‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ברא לי‬ ‫צרי‪ ‬טהור‬ ‫לב‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אכן התשובה היא שכאשר יהודי‬ ‫היסוד הזה קיים אצל האדם גם כשהוא‬ ‫משתוקק לרוחניות‪ ,‬אין זה דומה כלל למי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חנ‬ ‫חג הסוכות‬ ‫שמחה של כיסופין‬ ‫רוקד עם הקב"ה‪ .‬תשוקתו עולה אז עד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לשמים‪ .‬כשהאדם רוקד בחג הסוכות‪ ,‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כשהאדם מרגיל את עצמו בכך‪ ,‬הרי הוא‬ ‫רוקד עם הקב"ה על עצם זה שהוא יהודי‪.‬‬ ‫רוצה דבר אחד ‪ -‬הוא רוצה את הקב"ה‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הבה ונשאל‪ :‬כשהאדם שר את הפסוק‬ ‫הוא יוצא מכליו מרוב שמחה כי הגם שהוא‬ ‫לב טהור ברא לי אלוקים בניגון ריקוד‪,‬‬ ‫התחתונים‪ ,‬עם כל הפרשיות‬ ‫מהמים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫מגיע‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫אז‬ ‫להיות‬‫הר"ר‬‫לזכותיתכן‬ ‫לזכות‬ ‫האם יש לזה הגיון? האם‬ ‫עליו‪ ,‬הלא הוא משתוקק כל‪-‬כך‬ ‫שעברו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרוןנוראה‬ ‫בשמחה? הלא מדובר בבקשה‬ ‫ובטחו‪‬כי הוא יודע מה שמונח‬ ‫לרבש"ע‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫המתאימה לתפילת נעילה‪ .‬הסברא נותנת‬ ‫בהשתוקקות זו‪ ,‬ועל זה גופא הוא שמח על‬ ‫שתכסה את פניך בטליתך ותאמר לב טהור‬ ‫שהוא יכול להשתוקק ולהתקרב אליו‬ ‫ותוך כדי שהוא עושה כן‪ ,‬גופו‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫יתברך‪.‬‬‫זולגות הרה"ח‬ ‫ברא לי אלוקים כשדמעות רותחות‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫מעיניך‪ .‬למה אתה רוקד? אך לא! אפשר‬ ‫ראטה‬ ‫מתעדן קצת ונשמתו מתחילה להאיר‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫גם אפשר לרקוד ולשמוח בשעה‬ ‫ורצונה מתגלה‪ ,‬וכיון שרצונה מתגלה‪ ,‬הלא‬ ‫שמבקשים בקשה זו‪ .‬אם אני יכול לומר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫באמת‪.‬‬ ‫זאת‬ ‫מרגיש‬ ‫הוא‬ ‫במדבר אליו‪,‬‬ ‫פרשת שייכות‬ ‫שלישישיש לי‬ ‫סימן הוא‬‫פסוק זה‪ ,‬יו‪‬‬ ‫וכשאני אומר את הבקשה בלשון בקשה‪,‬‬ ‫נבאר יותר נקודה זו‪ :‬אחרי שאנו מבינים‬ ‫כלול בזה גם שהקב"ה יענה לבקשתי‪ .‬אני‬ ‫שברוחניות העתיד כבר קיים עכשיו במדה‬ ‫מודה לה' שאני יכול לבקש בקשה זו‪ ,‬כי‬ ‫מסוימת‪ ,‬אנו רואים דבר נפלא‪ .‬בגשמיות‪,‬‬ ‫אם אני מבקשה‪ ,‬אני מגלה דעתי שיש לי‬ ‫האד‪‬באופן‬ ‫יודע‬ ‫את רצונו‬ ‫תמיד –‬ ‫להביע א‪‬‬ ‫מצליח‬ ‫מועיל‬‫שהאדם‬ ‫הבטחו‪‬‬‫אף‬ ‫השגה בדבר‪ .‬כמה פעמים יש שהילד הקטן‬ ‫שקוע בו‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫ולהיותנחו‪‬‬ ‫לדבר עליו‬ ‫אבל יותר‬ ‫החזק ביותר‪,‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫מבקש מהוריו איזה דבר והם מתפעלים ‪ -‬אי‪‬‬ ‫עדיין אינו בא לידי שמחה‪ ,‬כי הגם שהוא‬ ‫אם הוא יכול לבקש דבר כזה‪ ,‬סימן הוא אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫רוצה‪ ,‬מי אומר שרצונו יתממש‪ .‬לעומת כן‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫יכול לבקש‬ ‫הפע‪‬‬‫האדם‬‫נעסוק‬‫שבועות אם‬ ‫לכבודאף כאן‪,‬‬ ‫שגדל‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫כשהיהודי שר בשבת קודש י‪-‬ה אכסוף‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫רוחניי‪.‬לוהרי חג‬ ‫השגה‬ ‫לדברי‪‬הוא שיש‬ ‫בנוגעה'‪ ,‬סימן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להתקרב אל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫נועם שבת‪ ...‬נפשי חולת אהבתך‪ ...‬בעצם‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫כן‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ואם על‬ ‫גבוהה יש לו‪,‬‬ ‫נשמה הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬‫השבועותה' כי‬ ‫בקרבת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מרגיש כבר‬ ‫יותרהוא‬ ‫ברוחניותרצונו‪,‬‬ ‫שהוא מביע את‬‫להצליח‬ ‫זה‬ ‫בכלשבוודאי ילך‬ ‫בידיעה‬ ‫עלינו להודות‬‫כ‪‬הוא יכול‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫מונחת בזה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫מהכבר‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫וממילא‬ ‫הרוממות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫את‬ ‫ויתקרב‪ .‬לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שניתנו‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫בלי טעם‬‫מרגיש‬ ‫והרי הוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫התשובה‪,‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫הכלל הוא שבשבת כשאתה מבקש על‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כך אמרו הצדיקים שיש שתי תנועות כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫השבת‪ ,‬אתה מרגיש את השבת‪ .‬אם אתה‬ ‫כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫משתוקק‬ ‫שבה‪ ,‬האדם‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח אחת‬ ‫בעת הריקוד‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מפשיט את עצמך מהעוה"ז‪ ,‬כלומר‪ ,‬אינך‬ ‫מה‬ ‫ללמודלפועל‬‫ועלינו מוציאה‬ ‫מעלה תמיד‪,‬‬ ‫והשניה שהוא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫כלפי‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫חושב עכשיו על העוה"ז‪ ,‬אלא על העוה"ב‪,‬‬‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫אי‪‬פלאלהשתמש‬ ‫שכאשר‬ ‫אותנו דבר‬ ‫וזהו באמת‬‫מלמדת‬ ‫התורהמצבו‪.‬‬ ‫לגבי‬ ‫בהירות‪.‬ושר על העוה"ב‪,‬‬ ‫יותר העוה"ב‬ ‫אתהלקבל‬ ‫מדבר על‬ ‫האדם רוקד לרבש"ע‪ ,‬הוא משתף את גופו‪ .‬כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫עוד ניגון ועוד ניגון‪ ,‬תיכף ומיד אתה‬ ‫הוא מקיים כל עצמותי תאמרנה‪ .‬הוא אומר‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫לי‬ ‫מי‬ ‫לי‬ ‫אני‬ ‫אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מרגיש את טעם השבת‪ ,‬כי כשהנשמה‬ ‫בעל רמ"ח‬ ‫רבינו בכל‬ ‫בהקדמת‬ ‫בפיו‪ ,‬אלא‬ ‫לא רק‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫תהילת ה'‬ ‫מה אני‬ ‫מתגלית‪ ,‬אתה מרגיש קרבת אלוקים‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫קצת‬ ‫שבנוגעמקלף‬ ‫והרי זה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער גידיו‪,‬‬ ‫הלבבותושס"ה‬ ‫אבריו‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫לעשות כן‬ ‫וכמה‬ ‫מצליחפי כמה‬ ‫ככלה' שהאדם‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫מגופו‪ .‬ו‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאדם‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאדם רוקד‪.‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הדבר להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫כך הוא‬‫דעתו צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬אתגשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע להסיח‬‫ברציפותנחו‪‬ומבלי‬ ‫משהוא‬ ‫יכול להודות לה' על שנתן לו יכולת‬ ‫מהמטרה‪ ,‬גופו מזדכך‪ ,‬והרי הוא מרגיש‬ ‫להשתוקק ועל שנתן לו דרך להשתוקק‪,‬‬ ‫תוך כדי הריקוד רוממות נפלאה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טנ‬ ‫במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫(בא״י)‬ ‫השואבה‬ ‫נשא‬ ‫שמחת בית‬ ‫חג הסוכות‬ ‫לשמוח בשמחת ה'‪ .‬וכשהאדם שמח‬ ‫דרך לבטא את רצונו‪ ,‬הוא מתפעל ומתרגש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בשמחת ה'‪ ,‬מתקיים בו כי בשמחה תצאו‪.‬‬ ‫ולבו מתמלא שמחה עצומה‪ .‬הן כך הביא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הוא יוצא מכל הצרות והפרשיות‪ .‬כך אמרו‬ ‫הצדיקים שעם השמחה יכול האדם לפעול‬ ‫מהר"ח ויטאל זיע"א בשם רבו האר"י ז"ל‬ ‫שאמר שזכה לכל מדרגותיו על‪-‬ידי שמחה‬ ‫הרבה מאוד‪ ,‬כי הוא עוזב את כל החלקים‬ ‫של מצוה‪ .‬אכן ככל שהאדם מוסיף להביא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫הנשמה‪ .‬עבודה היא‪ ,‬ולא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫את‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫המסתירים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫יותר‬ ‫הר"ר‬ ‫הוא‬ ‫לזכותכך‬ ‫לזכות‬ ‫את רצונו לידי התגלות‪,‬‬ ‫היא קלה‪ ,‬אבל צריך לבקוע את‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תמיד‬ ‫מתמלא שמחה‪ .‬דבר על כך‪ ,‬פטרון‬ ‫חשוב על‬ ‫וכשהאדם בא ליטהר‪ ,‬מן השמים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫החומות‪,‬‬ ‫פטרו‪‬בה כל‬ ‫המצוה הבאה איך לעשותה ותשקיע‬ ‫מסייעין אותו‪.‬‬ ‫כוחותיך‪ .‬התשוקה לרוחניות היא המפתח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ס‬ ‫חג הסוכות‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ‪ -‬חלק ד' ‪-‬‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונהתינו‬ ‫מדור זמן שמח‬ ‫תשפ"ה הי‪"-‬וחלק א'‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫הר"ר‬ ‫השואבה‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫שמחת בית‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫בשמחת החג‬ ‫קנין האיכות‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הפחות מפעם לפעם‪ ,‬או באחד מסדרי‬ ‫כל צורבא דרבנן שדרך על מפתן לימוד‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הלימוד שלו‪ ,‬הוא ילמד באופן רחב ועמוק‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬יודע ומבין שבכל אות‬ ‫יותר‪ ,‬יקלוט בצורה מעמיקה איך דברים‬ ‫ובכל שורה בתורה‪ ,‬אפשר להעמיק ולעיין‬ ‫העניין בצורה‬‫'תשפ"ב‬ ‫בהבנת‬‫אייר ה‬ ‫כ"גיותר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫יתעכב‬ ‫)בחו"ל בנויים‪,‬‬ ‫במדבר יותר‬ ‫פרשת ולפלפל‬ ‫חידושים‬ ‫שלישי‬‫לחדש‬ ‫עוד ועוד‪ ,‬יו‪‬‬ ‫רחבה ועשירה‪ .‬והתכלית מזה היא‪ ,‬שגם‬ ‫ויותר‪ .‬רואים זאת הרבה פעמים בישיבות‬ ‫בלימודים אחרים שאינו מתעמק כל כך‪,‬‬ ‫הק'‪ ,‬כגון כאשר לומדים את המשנה‬ ‫וגם כשילמד אור החיים הק' או ספר‬ ‫הראשונה במסכת בבא מציעא 'שנים אוחזין‬ ‫חסידות‪ ,‬הוא יודע שדברים מתרחבים‬ ‫בטלית'‪ ,‬שיש בה די עמקות לפלפל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬כמה‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫שתורת ה' כל‬ ‫מועילפשוטם‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬רק כפי‬ ‫ואינם‬ ‫ולהעמיק‪ ,‬ויכולים לשבת ולהתעכב על‬ ‫נחו‪ ‬יותר‬ ‫יותרדברים‬‫אבל בה‬ ‫מוצאים‬ ‫שהוגים בה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫משנה זה כמה שבועות‪ ,‬עם כל הראשונים אי‪‬‬ ‫אות בתורה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫להעריך כל‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫הוא יודע‬ ‫עמוקים‪,‬‬ ‫לבטוח‬ ‫והאחרונים‪ .‬יש את ההבנה כשלומדים אי‪‬‬ ‫הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫להוסיף‬ ‫נעסוק הרבה‬‫שבועות עוד‬ ‫לכבוד שאפשר‬ ‫משהו‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מי שלומד רק בקיאות באופן שטחי‪,‬‬ ‫הרי חג‬ ‫וכפי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫אלוקית‪,‬‬ ‫לדברי‪ ‬תורה‬ ‫מבינים שזה‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ולהתעמק‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫חסר לו הרבה פעמים את ההבנה הזאת‬ ‫כל‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫תורה על‬ ‫הדי‪‬ב( שדברי‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫)עירובין נד‪,‬‬ ‫חז"ל‬‫השבועות‬ ‫שאמרו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫שאפשר למצוא עמקות בכל אות ואות‬ ‫להצליח‬ ‫טעם‪.‬‬ ‫מוצא בהן‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשאתהבכל‬‫שאתה הוגה בהן‬ ‫כ‪‬זמן עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫גדולי שאי‪‬‬ ‫ישראל היה‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬שגם‬ ‫להצליח‬ ‫שבתורה‪ .‬לכן רואים‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫באופןלבטוח‬ ‫הלימוד‪ ,‬כי‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫ההתלבטות הזו‬ ‫הצלחה‬ ‫מאידך‪ ,‬יודעים שצריך להספיק עוד כלל‬ ‫להם את‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫בידיעת‬ ‫להתקדם‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫רצו‬ ‫הם‬ ‫אחד‬ ‫מצד‬ ‫גם‬ ‫בכמות‪ ,‬כגון בבבא מציעא יודעים שיש‬ ‫להעמיק‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫אי‪‬אפשר‬‫ידיעתו כמה‬ ‫שני הם ידעו‬ ‫מצד על‬ ‫אבל‬ ‫מיוסדת‬ ‫כלי‪ ‬כהן ועוד‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫של‪ ,‬תקפו‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח הסוגיא‬ ‫כלי‪‬ג' ודף ד'‪,‬‬‫דף‬ ‫ולהרחיב בכל אות וסוגיא בתורה‪ .‬אצל‬ ‫מה‬ ‫ללמודמשנה‬ ‫הרבה על‬ ‫ועלינו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫להתעכב מידי‬ ‫אי אפשר‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התנאים והאמוראים כבר היה ספק בזה‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫מצוי‬ ‫אי‪ ‬אדם‬ ‫פעמים‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדתהרבה‬ ‫התורה ולכן‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫ברכות ובסוף מסכת‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫מסכת‬ ‫בסוףיותר‬ ‫לקבל‬ ‫בהתלבטות ובספק‪ ,‬האם להתעכב כאן עוד כדי‬ ‫הגמרא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הוריות דנה בשאלה 'סיני ועוקר הרים איזה‬ ‫או להמשיך הלאה‪ .‬ובאמת אין בזה הכרעה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שצריךבעל‬ ‫הרגע רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫בקיאות או עיון‪.‬‬ ‫מהן עדיף'‪ ,‬כלומרמה אני‬ ‫לומר די‬ ‫למדנו הוא‬ ‫כבר‬ ‫ברורה‪ ,‬מתי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ברגשי‬ ‫תלוי‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬פעמים‬ ‫לשער הרבה‬ ‫הלבבות‬ ‫ולהמשיך‪ ,‬זה‬ ‫קצתהיא‪:‬‬ ‫משניהם‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לאדםבה‬ ‫שצרי‪‬ישלדו‪‬‬‫השאלהפנים אם‬ ‫על כל‬ ‫עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫של‬ ‫הלב‪.‬‬ ‫כשהאד‪‬לו את‬ ‫רוצה‬ ‫ידך'‪ ,‬אזי יש‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪ ‬תנח‬ ‫צרי‪ ‬ומזה אל‬‫'מזה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫היכולת שכשמוצא בלימודו משהו שנוגע‬ ‫אבל דבר אחד ברור לכל לומד‪ ,‬והוא‬ ‫לו‪ ,‬כאשר הוא מרגיש שהנשמה שלו רואה‬ ‫יכול להרגיש את זה‪ .‬שמאוד חשוב שלכל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אס‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫שמחתינו‬ ‫זמן‬ ‫חג הסוכות‬ ‫יודע שיש אנשים בבית ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫כדאי שבועות‬ ‫בניחותא‪ ,‬וכי אינך‬ ‫(בחו״ל)‬ ‫במדבר‬ ‫לעצמו כאן‬ ‫(בא״י) אומר‬ ‫כאןנשא‬ ‫משהו‪ ,‬אז הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חולים שצריכים את העזרה שלך‪ ,‬אם אתה‬ ‫לי לבדוק במפרשים ולעיין יותר‪ .‬תלמידי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫רוצה לעבוד את ה' לך תעשה משהו שיש‬ ‫בו תועלת‪ ,‬תקיים מצוה דאורייתא של‬ ‫חכמים שהולכים במסלול הנכון‪ ,‬הנשמה‬ ‫שלהם אומרת להם היכן להתעכב יותר‪ ,‬הם‬ ‫'והלכת בדרכיו' שכולל את כל עניני החסד‪,‬‬ ‫יודעים שאי אפשר להתעכב בכל שורה‪,‬‬ ‫גמרא‪.‬‬‫ומשפחתודףהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאלך תלמד‬ ‫ב‪ ‬או‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫לעיין‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫אותם‬ ‫אבל לפחות כשהנפש לזכות‬ ‫מושכת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪‬התשובה היא שבוודאי צריך את‬ ‫כשנראה להם שיש כאן משהו שמדבר‬ ‫אליהם‪ ,‬הם מתעכבים ומעיינים‪.‬פטרו‪ ‬מדור אמונהאמנם‪,‬‬ ‫שניהם‪ ,‬צריך מדי פעם לעצור ולהתעסק‬ ‫באהבת הבורא‪ ,‬והזמן לזה הוא ביום טוב‬ ‫כל זה הוא בעסק התורה‪ ,‬אך ככל‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ז"ל‬ ‫פיגא‬ ‫"חפיגא‬ ‫פסח‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הרהבן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכותנלמד‬ ‫לזכות‬ ‫בחלקיםלע"נ‬ ‫סוכות 'זמן שמחתנו'‪ .‬וכמו שאם אדם‬ ‫של‬ ‫החזיון והמראה הזה יש גם‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫בעיון‪ ,‬אז הוא מקבל כלים‬ ‫ללמודראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬‫מתלמד‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫המהלכים‬ ‫עבודת ה'‪ ,‬שם יש גם כן את שני‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫איך ללמוד אחר כך את שאר הלימודים‬ ‫הללו‪ .‬הקב"ה ברא אותנו בעולם העשיה‪,‬‬ ‫'תשפ"בלאהבת ה'‪,‬‬ ‫מתעורר‬ ‫כשאדם‬ ‫אייר ה‬ ‫כך( –גם כ"ג‬ ‫)בחו"ל שלו‪,‬‬ ‫בחוקותי‬ ‫אחריות‬ ‫פרשתויש לו‬ ‫במדבר‬ ‫שלישידברים‪,‬‬ ‫שאדם צריךיו‪‬לעשות‬ ‫להוציא את זה אחר כך בביקור‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫הוא"חיכול‬ ‫לע"נ הרה‬‫נלמדבמה‬‫שהוא צריך לקחת על עצמו‪ ,‬ולעסוק‬ ‫לעשות הכל עם מעט‬ ‫ראטה‬ ‫מצוות‪,‬‬ ‫ושאר הי"ו‬ ‫"ר חנני'חולים‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫שצריך לעסוק‪ .‬לכן לא תמיד יש‬ ‫ביבדלחט"אלוהראת‬ ‫יותר רגש ועם נשמה‪.‬‬ ‫היכולת לעצור הכל ולעסוק חזק באהבת‬ ‫ה'‪ ,‬או להרחיב ולהתחמם באיזה מצוה‪.‬‬ ‫'תשפ"ב עם כל‬ ‫כל מצוה‬ ‫כ"געושה‬ ‫אייר ה‬ ‫אדם( –היה‬ ‫בחוקותי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל אם‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪ ‬יכול‬ ‫א‪‬לא היה‬ ‫ההרגשים‪ ,‬הוא‬ ‫הכוונות וכל‬ ‫הרבה‬ ‫שדברורוחניי‪‬‬ ‫קדמונים‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫צדיקיםבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ידוע מ‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫ללכת למצוה הבאה‪ .‬כי צריך להיות דבוק‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫על המתיקות של מילות התפילה‪ ,‬ומסופר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬מת‪ ,‬כגון‬ ‫העולםמולסביבו‬ ‫כאילוכראוי‬ ‫במצוהלבטוח‬ ‫שפעם אמר צדיק אחד לחבירו‪' :‬אני מתפלל אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫בזה‬ ‫מונחים‬ ‫אז‬ ‫הלל‬ ‫של‬ ‫בנענועים‬ ‫כשעוסקים‬ ‫מהר‪ ,‬כי אינני יכול להתאפק מלומר את מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫צריך‬ ‫מאי‪,‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הריאלא‬‫למוסף‪–.‬‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫לרוץ‬ ‫לכ‪‬מה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫ואין‬ ‫לגמרי‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫המילה הבאה'‪ .‬אני אומר 'יהי כבוד ה'‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה‬ ‫הרבה‬ ‫יותרמדי‬ ‫להישאר‬ ‫אפשר‬ ‫להתקדם‪ ,‬אי‬ ‫על‬ ‫רוחניי‪ ‬הרי‬ ‫'ישמח‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לומר הלאה‬ ‫בנוגע‬ ‫הדי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יו‪‬שלא‬ ‫אוכל‬‫הוא‬ ‫ואיך‬‫נחיצות‬ ‫השבועות‬ ‫לעולם'‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אבל‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬שתהיה‬‫לפחות צריך‬ ‫מצוה‪ .‬אבל‬ ‫בכל‬ ‫זמן‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫השני אמר‪' :‬אני‬ ‫הצדיקבכל‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬ה' עלינו‬ ‫במעשיו'‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫יכולת שכשאתה רואה משהו שמדבר אליך‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬להמשיך‬ ‫ולא יכול‬‫לעורר‬ ‫במילהכדיאחת‬ ‫מתענג לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬‫בלידברי‪‬‬ ‫ברוחניותמול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כללמכפי‬ ‫לנו חג תעשה את זה באופן רחב ועשיר‪.‬‬ ‫נת‪‬הרי‬ ‫מתוק‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫"הכך‬‫הקבכל‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫לעולם'‬ ‫בנוגע‬ ‫לטובה‪.‬ה' אכ‪‬‬ ‫כבוד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ה'יהי‬ ‫דיננו‬ ‫הלאה'‪,‬‬ ‫שייצא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לא על כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ולהמשיך'‪ .‬וזה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הדי‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לעוזבו‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫יכול‬ ‫כלי‪ ‬שאינני‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח‬ ‫בפי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫וימים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫יותרשבתות‬ ‫משהוא‬ ‫לבטוח‬ ‫מתנה של‬ ‫אי‪‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫ידיעתו‬ ‫נתן לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫להצליחעל‬ ‫האמצעי‪ ‬מיוסדת‬ ‫פרט בעבודת‬ ‫ותפילה‪ ,‬אלא‬ ‫רקכ‪‬בתורה‬ ‫ששייכים‬ ‫הרגשים‬ ‫קונים‬ ‫שבהם‬ ‫טובים‪,‬‬ ‫ללמוד מה‬ ‫בכלבכל‬ ‫להשתמש‬ ‫ועלינו‬ ‫עלינותמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬‫עליה‪‬‬‫שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬‫בגשמיות‪.‬‬‫להצליחכ‪ ‬על‬ ‫ורצו‪ ‬נחזור א‪‬‬ ‫ה'‪ ,‬כשאדם מתבונן במתיקות הפנימית של‬ ‫במיוחד לזה השבת ולזה היום טוב‪,‬‬ ‫להשתמש‬‫אי‪ ‬רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫אותנו‬‫מלמדת כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫התורה‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫לקבל יותר‬ ‫כלל‬ ‫זה‪,‬שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו כדי‬ ‫בענין‬ ‫ונדבק‬ ‫העשיה‬ ‫את‬ ‫עוצר‬ ‫הוא‬ ‫בהתעוררות האהבה‬ ‫ומתעסקים‬ ‫מתיישבים‬ ‫אלה‪.‬יכולת לעוזבו‪ ,‬הוא כולו נמשך‬ ‫בכלי‪‬מבלי‬ ‫אחד‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לרבש"ע‪.‬ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪ ‬של היהודי לרבש"ע ושל הקב"ה ליהודי‪.‬‬ ‫לעצמי‬ ‫ידיעתווכשאני‬ ‫מיוסדתאניעללי מי לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ומשתוקק‬ ‫ביקורבה'‪.‬‬‫לבטוח‬‫אי‪‬ועשה‬ ‫ליהודי לך‬ ‫ואומרים‬ ‫באים‬ ‫ואם‬ ‫למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬בזה‪,‬‬ ‫הישנותוהלכות‬ ‫קודםכ‪‬כלעליש כללים‬ ‫נחזוראזיא‪‬‬ ‫להשתמש חולים‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שרים ניגונים‬‫הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫לשער חג‬ ‫הלבבות‬ ‫הסוכות אי‪‬‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫במשך ימי‬ ‫התורה‬ ‫להיעשות‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהירות‪.‬בה‬ ‫שיכולה היא‪:‬‬ ‫לדו‪‬‬ ‫מצוה‬ ‫יותר‬ ‫שצרי‪‬‬‫לקבל זה‬ ‫השאלהאם‬ ‫וכמה זה כדי‬ ‫תלוי‬ ‫כמה מנהגי‬ ‫לפנינחו‪ ‬פי‬ ‫הקב"ה‪ ,‬יש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫ריקודים‬ ‫ומרקדים‬ ‫של‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מעיקר הדין‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותכאשר‬ ‫הבטחו‪ ‬לא‪ .‬אך‬ ‫צרי‪‬אחרים או‬ ‫בידי‬ ‫לענייני‪‬וקהלה לפי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫השואבה‪ ,‬כל עדה‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫שמחת בית‬ ‫משהוא‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫עכשיו אני‬ ‫היא ש‬ ‫התשובה לי‬ ‫פטור‪,‬אי‪‬אזיאני לי מי‬ ‫חובת הוא א‪‬‬ ‫בעללבוא‬‫רבינויכול‬ ‫ולכאורה‪,‬‬ ‫הנוסחכבר למדנו בהקדמת‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫והמסורת‬ ‫לקיים את המצוות‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪ ‬קונה כלים כדי שאוכל‬ ‫יושב ושר‬ ‫אתה‬ ‫לשער איך‬‫ולשאול‪,‬‬ ‫מישהו‬ ‫'ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לשבועות אות י‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ישראל'‬ ‫בספה"ק 'ישמח‬ ‫הלבבות‬ ‫א‪ .‬ראה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בס‬ ‫חג הסוכות‬ ‫לכן ביום טוב הזה כשיהודי שר ניגונים‪,‬‬ ‫עם אהבה‪ ,‬לכן הבורא נתן את היום טוב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוא מתבונן ומחזק את הקשר שלו‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לרבש"ע‪ ,‬ומעורר את האהבה שלו אליו ית'‪.‬‬ ‫הוא חושב ומתבונן שכמים הפנים לפנים גם‬ ‫כל סוגיות האהבה והיראה ושאר‬ ‫הקב"ה אוהב את היהודי‪ ,‬ובכל שנה הוא‬ ‫המצוות שבלב‪ ,‬הם לא פחות ממצוות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫מהעבירות‪ ,‬ועוזר לאדם בכל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מנקה אותו‬ ‫וכמו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הכל‪,‬‬ ‫נקודת‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫שבמעשה‪ .‬אדרבא‪ ,‬הםלזכות‬ ‫להוציאו ממיצר וללוות אותו בכל‬ ‫מצב‬ ‫'גדפין'‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהזוהר הקדוש קורא לאהבה ויראה‬ ‫פטרון‬ ‫ילך‪ ,‬מסייע לו לעשות את הדבר‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫המצוות‪ ,‬זה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ההלוך‬ ‫שהם הכנפיים להרים את כל פטרו‪‬‬ ‫הנכון‪.‬‬ ‫מה שמחזיק את הכל‪.‬‬ ‫לאסוף הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫וכמו שבעסק התורה אדם צריך‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫על ידי אמירת הפסוקים‬ ‫עושים‬ ‫ראטה‬ ‫ליפאזה הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט את‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫בידיעת הר"ר‬ ‫ידיעות ובקיאות‪ ,‬להרבות‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ועל ידי הניגונים‪ ,‬שכאשר הם באים יחד עם‬ ‫כך גם בעבודת ה'‪ ,‬צריך לאסוף הרבה‬ ‫התבוננות‪ ,‬זה עוזר לאדם לזכור ולהחזיק‬ ‫מצוות‪ ,‬כענין שאמרו 'לפיכך הרבה להם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫–‬ ‫יתעורר הענין‬ ‫הטוב‪,‬הוכך‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫עצמו בכל‬ ‫)בחו"ל את‬ ‫אפשרבמדבר‬ ‫להתרחב‬ ‫ואי פרשת‬ ‫ומצוות'‪,‬שלישי‬ ‫יו‪‬‬ ‫תורה‬ ‫הזה אצלו גם בכל ימות השנה‪ .‬נותנים‬ ‫ולהעמיק מדי בכל מצוה‪ .‬אך הבורא ית'‬ ‫עכשיו זמן איכות לפנימיות התורה‬ ‫נתן זמנים מיוחדים‪ ,‬שבהם אדם יודע‬ ‫והמצוות‪ ,‬לכל הענינים שצריך להוסיף‬ ‫שצריך לסגל קניינים שיישארו לו לתמיד‪,‬‬ ‫בהם יותר נפש רוח ונשמה‪ ,‬ואת הפירות‬ ‫והוא מרחיב יותר את הפנימיות בכוח‬ ‫השנה‪ .‬האד‪ ‬יודע‬ ‫–‬ ‫תמיד א‪‬‬ ‫מועילכל ימות‬ ‫הבטחו‪‬במשך‬ ‫רואים‬ ‫המיוחד שיש ביום טוב‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גס‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫שמחתינו‬ ‫זמן‬ ‫חג הסוכות‬ ‫ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫חלק ב'‬ ‫שבועותתשפ"ה ‪-‬‬ ‫(בחו״ל)‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫במדבר‬ ‫השואבה‪,‬‬ ‫נשא (בא״י)‬ ‫שמחת בית‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫ישראל‬ ‫אמונה‬ ‫של כלל‬ ‫מדור‬ ‫התמונה הכוללת‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תורה ואומר שכולם קנו משחק‬ ‫מהתלמוד‬ ‫להבין‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫לאדם‬ ‫אחד מהדברים שעוזרים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מסוים‪ ,‬ולבסוף מתברר שרק שנים שלושה‬ ‫ילדים קנו‪ .‬כשאדם מתבונן במצב שלו‬ ‫את האמת שלו‪ ,‬כמה בוערת בו אהבת ה'‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫ודבקות ברבש"ע‪ ,‬הוא הענין של ראיית‬ ‫ונראה לו שהוא לא יודע מיהו‪ ,‬הוא לא‬ ‫התמונה הכללית והרחבה‪ .‬יש דברים‬ ‫מה"וקורה איתו‪ .‬נאמר לו‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כך ברור‬ ‫כלז"ל‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫רואה‬ ‫פיגא‬ ‫פסח‬ ‫אליעזר‬ ‫הרהבן‬ ‫"ח‬ ‫הר"רלע"נ‬ ‫דגש‬ ‫אליעזר‬ ‫עם‬ ‫לזכות‬ ‫ובהושענותנלמד‬ ‫לזכות‬ ‫שאומרים בתפילות‬ ‫ותסתכל קצת אחורה על‬ ‫תהלים‪,‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןישמדור‬ ‫ראטה‬ ‫קצתהי"ו‬ ‫תגידליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫לזה‪,‬הרכי"ר‬ ‫חזק‪ ,‬ולפעמים לא מתחברים‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ובטחו‪ ‬על הסבים שלך‪ ,‬תראה את‬ ‫ההורים שלך‪,‬‬‫פטרו‪‬אתמדור אמונה‬ ‫דברים שעוצרים את האדם מלראות‬ ‫מסירות הנפש שהיה להם‪ ,‬ותבין לאיפה‬ ‫האמת‪ ,‬ומלתפוס את התמונה הכללית‪.‬‬ ‫שייך‪ .‬כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫–‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל אתה‬ ‫לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כשרואים נלמדל"ע‬ ‫לדוגמא‪,‬‬ ‫נקח‬ ‫האדם‪ ,‬סבא שלי באמת‬ ‫יאמרראטה‬ ‫אמורהי"ו‬ ‫ואםליפא‬ ‫מעשה‬ ‫"ר חנני' יו"ט‬ ‫בבית‪-‬המדרש אדם שמשתטה‪ ,‬עושה‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫היה חשוב‪ ,‬אבל מה אני‪ ,‬מה זה קשור אלי‪.‬‬ ‫ליצנות‪ ,‬או איזו פעולה שטותית‪ ,‬עוברת‬ ‫סבא שלך‬ ‫העולם עד‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫הרי – כ"ג‬ ‫מבריאת‬ ‫במדבראו)בחו"לנאמר לו‪,‬‬ ‫בחוקותי(‬ ‫מיד הבנה בראש שאותו אדם הוא שוטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫–‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫היו מאות דורות‪ ,‬ומסבא שלך עד עכשיו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫את‬ ‫שמכיר‬ ‫שובב‪ ,‬ואינו מן היישוב‪ .‬אך מי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫גדול‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫ואתה שייך‬ ‫לא יותר‬ ‫המרחקבו‪.‬הואאבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אותו האדם מצעירותו ויודע שהוא אדם אי‪‬‬ ‫כמה יש‪,‬‬ ‫ותבין שאתה‬ ‫נורמלי‪ ,‬הוא לא מבין את הדבר כך‪ ,‬הוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫התמונהדברי‪‬‬ ‫לבטוח את כל‬ ‫כראוי מול‬ ‫לזה‪ ,‬תראה‬ ‫אי‪‬‬ ‫ממנה‪.‬‬ ‫חלק‬ ‫בסוגיית‬ ‫אומר שצריך‬ ‫נעסוקאךהפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫שמשתטה‪,‬‬ ‫לכבוד‬ ‫רואה‬ ‫אמנם‬ ‫להבין מה קרה לו‪ ,‬אולי הוא היה עייף‪ ,‬או מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫הרי א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫שקרה‪ ,‬כי הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫בנוגעכל מה‬ ‫ראש עם‬ ‫אחזתי‬ ‫אולי לא‬ ‫בכל הדורות היה ליהודים מסירות נפש‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הדי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יו‪‬‬ ‫נחיצות הוא‬ ‫השבועות‬ ‫לדעת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫משהוא‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫אי‪‬‬ ‫היהדות‪.‬‬ ‫ולשמור על‬ ‫להצליחאת המצוות‪,‬‬ ‫לקיים‬ ‫שזה לא הוא‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫יודע בכל‬ ‫עלינו אותו ואני‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬אני מכיר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוימהמולג‪‬‬ ‫בהושענות שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫להצליחשאומרים‬ ‫בסוגיית וכמו‬ ‫'הושענא‬ ‫הפע‪‬מבינים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫נעסוקרחבה‪,‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫ותמונה‬ ‫שבועות‬ ‫לנו כדי‬ ‫פרופורציה‬ ‫לכבוד‬ ‫שניתנו‬ ‫כשיש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫לבטוחכצאן‬‫ונחשבת‬ ‫מול‬ ‫הושענא בלי‬ ‫נחו‪‬‬ ‫עליך‪,‬ברוחניות‬‫שהוא‬ ‫הצלחה‬ ‫מכפי‬ ‫שקורה חג כלל‬ ‫ההרוגה‬ ‫נת‪‬הרי‬ ‫לנו‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שמה‬ ‫הקב"ה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫מבינים‬ ‫דיננובנוגע‬ ‫המציאות‪ ,‬אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫את‬ ‫אחרת‬ ‫שייצא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫למען‬‫האד‪‬‬‫'עשה‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫אומרים‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬‫בסליחות‬ ‫מישהו על כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫וגם‬ ‫טבחה'‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ואם‬ ‫הדי‪‬‬ ‫מהתמונה‪.‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫חלקיו‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחהוא‬ ‫השבועות‬ ‫רק‬ ‫עכשיו זה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הענין‬ ‫מה‬ ‫יותר‬ ‫ולכאורה‬ ‫ברוחניות‬ ‫קדשך'‪.‬‬ ‫שם‬ ‫האמצעי‪ ‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫על‬ ‫הרוגים‬ ‫בכלממני‪ ,‬הרי‬ ‫עם‬ ‫על‬ ‫שעברו‬ ‫והשמדות‬ ‫הרדיפות‬ ‫בהזכרת‬ ‫מה‬ ‫אחרתללמוד‬ ‫עלינו אתה תגיד‬ ‫להשתמש‬ ‫ועלינו‬ ‫שמועילי‪‬וכיתמיד‪,‬‬ ‫יאמר לי‬ ‫כ‪‬‬ ‫שיי‪‬‬‫עליה‪‬‬‫שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬‫בגשמיות‪.‬‬‫להצליחכ‪ ‬על‬ ‫ורצו‪ ‬נחזור א‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬שלך‬ ‫לעורר העינים‬ ‫כדינאמר לו‬ ‫בעצמי‪.‬‬ ‫ראיתי‬ ‫אני‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫לנו‬ ‫מלמדת‬ ‫שניתנו‬ ‫התורה‬ ‫והאינקוויזיציה‪,‬בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫הפוגרומים‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫כדי‬ ‫מאוד מוגבלים‪ ,‬ראית רק חלק קטן‪ ,‬זה לא‬ ‫הרציחות והשמדות‪ ,‬וכי מה זה עוזר לנו‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫אלה‪.‬‬‫שייצא‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כוללת‪ .‬אחד שמכיר קצת מקודם‪,‬‬ ‫ראיה‬ ‫שכלל‬ ‫לעצמי‬ ‫להבין‪,‬‬ ‫עלינו‬ ‫וכשאני‬ ‫רק‬ ‫אלינו‪.‬‬ ‫קשור‬ ‫מיוסדתאניעללי מי לי‬ ‫זה‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫ומה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בעינים‪ ,‬כי זו‬ ‫‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫שראית‬ ‫להצליח‬ ‫טוב ממה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫כבריותר‬‫יודע‬ ‫היהבה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫מה שכבר‬ ‫ידיעתוגםאי‪‬‬ ‫שלימה‪,‬‬ ‫קומה‬ ‫זה‬ ‫ישראל‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫מה אני‬ ‫רחבה‪.‬ללמוד מה‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬ותמונה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫יותר חזקה‬ ‫מציאות‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש זה לא סתם הסטוריה‪ ,‬משהו שהיה ונגמר‪,‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫בהירות‪.‬בה‬ ‫מהתמונה היא‪:‬‬ ‫הכוללת‪.‬אי‪‬‬ ‫חלק לדו‪‬‬ ‫הואיותר‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫לקבל‬ ‫השאלה‬ ‫העבר‬ ‫וכמה אלאכדי‬ ‫כמהסביבתו‬ ‫עצמופיועל‬‫עלנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מסתכל‬ ‫כשאדם ה'‬ ‫של עבודת‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫אומר כל אחד‬ ‫מסוימת‪ ,‬הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫משהוא הבטה‬ ‫יש לו‬ ‫לעצמי‬ ‫נפש יש‬ ‫וכשאני‬ ‫מסירות‬‫מי לי‬ ‫כמה‬ ‫אני לי‬ ‫עלינו אי‪‬‬ ‫לתפוס‬ ‫א‪‬‬ ‫בעלהיא‬ ‫חובת‬ ‫האמת‬ ‫בהקדמתאבל‬ ‫רבינו‬ ‫למדנו נוהג כך‪.‬‬ ‫כבר העולם‬ ‫ככה‪ ,‬כל‬ ‫הוקז כדי שאנחנו‬ ‫דם אני‬‫בשורשים שלנו‪ ,‬כמהמה‬ ‫ילד שחוזר‬ ‫העולם‪ .‬כמו‬ ‫לשערזה‬ ‫לדעת מי‬ ‫שצריך‬ ‫'ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לשבועות אות י‪.‬‬ ‫'ישמחהבטחו‪‬‬ ‫ישראל'‬ ‫הלבבות‬ ‫בספה"ק‬ ‫א‪ .‬ראה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דס‬ ‫חג הסוכות‬ ‫ישראל‪ ,‬זה לא משהו שעבר‪ ,‬אלא הכל נכנס‬ ‫נהיה מה שאנחנו‪ ,‬בלי זה לא היה הרבה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בו עצמו‪ .‬וכמו שבענייני עסקים יודע כל‬ ‫ממה שיש לנו היום‪ .‬והרבה מסיפורי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחד‪ ,‬אפילו סוחר מתחיל‪ ,‬שכשמתחילים‬ ‫להרויח זה לא הזמן למשוך את הכסף‪ ,‬אולי‬ ‫המסירות נפש לא רחוקים כל כך‪ ,‬אפשר‬ ‫עוד לשמוע מכלי ראשון סיפורי מסירות‬ ‫מושכים אחוז קטן‪ ,‬אבל את עיקר הקרן‬ ‫נפש בדור הקודם עבור סעיף בשלחן ערוך‪,‬‬ ‫שיצמח ויתפח עוד ועוד‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫משאירים כדי‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫שמירת‬ ‫לזכות‬ ‫עבור החזקת כשרות‪ ,‬עבור‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫תביא עוד רווחים‪ .‬כך המסירות‬ ‫שהקרן‬ ‫וזה מה שנתן את הכוח לדורות הבאים‪ ,‬ועל‬ ‫נפש של עם ישראל‪ ,‬זה משהו שנמצא‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫מקומת‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫כן אנו חלק מהסיפור הזה‪ ,‬חלק‬ ‫הקב"ה נטע זאת אצל בני ישראל‪ ,‬וזה‬ ‫כלל ישראל‪.‬‬ ‫ועושה פירות‪.‬‬ ‫צומח‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫עצמנו הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬‫אנו לא באמת מכירים את‬ ‫ראטהמה הפירוש שזה נמצא‪,‬‬ ‫הי"ו יהודי‬ ‫ליפאישאל‬‫חנני' יו"ט ואם‬ ‫הקב"ה‬‫מההר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בתמונה הכללית‪ .‬רואים בתורה‬ ‫התשובה היא שכשבא זמן של נסיון וחושך‬ ‫אומר על כלל ישראל‪ ,‬ואנו גם כן חלק‬ ‫'תשפ"באת הכוחות‬ ‫יהודיה צריך‬ ‫ואזאייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מתעורר‪,‬כ"ג‬ ‫)בחו"ל זה‬ ‫חלילה‪ ,‬הרי‬ ‫נפלנובמדבר‬‫הרגעפרשת‬ ‫יו‪ ‬בזה‬ ‫שלישי‬ ‫מזה‪ .‬וגם אם‬ ‫האלו שיאירו לו מתוך חשיכה‪ .‬יהודי‬ ‫הרגע עכשיו הוא רק חלק קטן מתמונה‬ ‫מתפלל תפילת שמונה עשרה‪ ,‬והוא מקדים‬ ‫כללית‪ ,‬ויעזור ה' שנתרומם ונעשה תשובה‬ ‫שהוא בא בכוח אבותיו אברהם יצחק‬ ‫מאהבה והכל יתהפך לזכויות‪ ,‬ואז נסתכל‬ ‫ויעקב‪.‬‬ ‫אחורה ונראה שזה היה רק התחלה‪ ,‬משהו‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫שהיינו צריכים לעבור כדי לתת לנו הבנה‬ ‫האד‪‬דיוסף‬‫אושפיזא‬‫בסעודתא‪‬‬ ‫כשיושבים עתה‬ ‫דבריםרוחניי‪‬‬ ‫בחיים‪,‬‬ ‫עוברלעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אדם‬ ‫נחיצות מכן‪.‬‬ ‫לאחר‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫הצדיק‪ ,‬צריך להתבונן איזה נסיונות הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫שבהמשך יתנו לו הבנה עמוקה ביהדות‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬זה נשאר‬ ‫היה‪ ,‬הרי‬‫זה מול‬‫כראוי‬‫לבטוח מי‬ ‫ועלינו לראות את התמונה הכללית בין אי‪‬‬ ‫עבר‪ ,‬ועבור‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫חלק‬ ‫נהיה‬ ‫וזה‬ ‫אותנו‪,‬‬ ‫הציל‬ ‫זה‬ ‫לדורות‪,‬‬ ‫כשמודים על העבר ובין כשמבקשים על מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מעין הרע‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ההצלההאד‪‬‬‫עניןשהרי‬‫פשוטה‪,‬‬ ‫ישראל‪ .‬כל‬ ‫מכלל‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫העתיד‪.‬‬ ‫שיכולים לומר 'אנא מזרעא דיוסף קאתינא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫דלא שלטא ביה עינא בישא' )ברכות כ‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בימים‬ ‫בכל 'הלל'‬ ‫להשתמש לומר‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫חכמינו תקנו לנו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לפי חלק מהמפרשים זה לאו דווקא מי‬ ‫רחמי‪‬אםורצו‪‬‬ ‫אני‬ ‫לעוררלחשוב‪,‬‬ ‫אדם כדי‬ ‫יכול אולי‬ ‫טובים‪ .‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫הייתינת‪‬עושה‬ ‫ההלל‪,‬‬ ‫שהוא באמת מזרע יוסף‪ ,‬לא צריך להיות‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫נוסחאכ‪‬‬ ‫מתקן את‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫הייתי‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלנתן לכלל‬ ‫הרוחניתשהוא‬ ‫אלא זה כוח‬ ‫ההצלחה‬ ‫תולדות שלו‪,‬‬ ‫שיהיה דף ריק‪ ,‬וכל אחד ימלא ויגיד את מה כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח‪ .‬בה'‪.‬‬ ‫ידיעתוזה אי‪‬‬ ‫נטוע בתוכנו‬ ‫על מנהיג‪,‬‬‫מיוסדתבתור‬ ‫ישראל‬ ‫שהוא מרגיש‪ ,‬את ההודאה האישית שלו‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫אני כמובן לא אומר לחז"ל מה לעשות‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫יהודי שיש לו נסיון‪ ,‬עליו לדעת שזה לא‬ ‫להשתמש‬ ‫מה‬ ‫כי‬ ‫יותר אי‪‬‬ ‫מתאים‪.‬‬ ‫מלמדת ליאותנו‬ ‫נראה‬ ‫זה‬ ‫התורה‬ ‫אבל‬ ‫הוא ממשיך את‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר אלא‬ ‫אצלו‪,‬‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫מתחיל‬ ‫אלה‪ .‬המילים 'מושיבי עקרת הבית'‪,‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אומרים לי‬ ‫ההצלחה ואת ההתגברות מכוח האבות‪,‬‬ ‫זה לא אני‪ ,‬ובכלל כל ה'בצאת ישראל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫שממשיכים הלאה‪.‬‬ ‫מה אני‬‫כוחות‬ ‫נטעו‬ ‫שהם‬ ‫ממצרים'‪ ,‬מה זה קשור אלי‪ .‬אבל האמת‬ ‫וכשמסתכלים כך רואים תמונה אחרת‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫היא שזהו השורש של כל יהודי‪ ,‬וכלפי‬ ‫והאיר היא‪:‬‬ ‫האור של‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השתלשל‬ ‫שצרי‪‬‬‫עד כאן‬ ‫השאלה‬ ‫רואים ש‬ ‫וכמה‬‫כמהאחד‪.‬‬‫והעתידפיהכל‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫העבר וההוה‬ ‫של‬ ‫הקב"ה‬ ‫ושואלים האם‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫אצלך‪,‬‬ ‫אוחזים‬ ‫להיות‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כעת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫אתה רוצה להמשיך את שרשרת הזהב‪.‬‬ ‫כשאדם יבין כמה עשירה היא המציאות‬ ‫כמובן שבהסתכלות כזו אדם אומר בטח‬ ‫שלו‪ ,‬הוא יהיה שבע מההסטוריה של כלל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הס‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫שמחתינו‬ ‫זמן‬ ‫חג הסוכות‬ ‫טוב הקב"ה נותן לנו ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫זה שבועות‬ ‫בשמחת יום‬ ‫במדבר להיות‬ ‫(בחו״ל)‬ ‫(בא״י)‬ ‫אני לא רוצה‬ ‫נשא‬ ‫אמשיך‪,‬‬ ‫שאני‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫טעימה מהשמחה דלעתיד לבוא‪ ,‬כל‬ ‫שקוטע את השושלת‪ ,‬לא רוצה להיות זה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שמחה שבאה מקדושה‪ ,‬ממצוה‪ ,‬זה מעין‬ ‫מה שיהיה לעתיד‪ .‬לכן אמרו )סוכה נד‪ ,‬א(‬ ‫שמפסיק את כל המסירות נפש‪.‬‬ ‫שמי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה‬ ‫כשרואים את התמונה הרחבה‪ ,‬חיים עם‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מימיו‪ ,‬כי זה לא שמחה פרטית‪ ,‬אלא שמחת‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון עוזר לאדם לשמוח כל השנה‪ .‬זה‬ ‫ומבקשים‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫האמת‪ ,‬אז מתעוררת הנשמה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כוח השמחה שבאה מהערבות של בני‬ ‫עולם‪ ,‬וזה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מהקב"ה 'אנא א‪-‬ל נא רפא נא לה בהראות‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לה נועם זיווך'‪ .‬וממילא כשתגלה לי את‬ ‫ישראל‪ ,‬ומהחיבור עם הדורות הקודמים‪.‬‬ ‫האור‪' ,‬אז תתחזק ותתרפא'‪ ,‬אתרפא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫"חפיגא‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הרהבן‬ ‫הר"רלע"נ‬ ‫באמת‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות ואז‬ ‫לזכות‬ ‫נלמד‬ ‫מהבלבול ומהחושך שיש לי‪,‬‬ ‫ראטההוא טעימה להבין מה‬ ‫ובטחון‬ ‫הי"וסוכות‬‫טוב‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יום‬ ‫'והיתה לה שמחת עולם'‪ .‬כי זה לאפטרון‬ ‫שמחה‬ ‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫יהודי‪ ,‬צריך להתבונן כמה הקב"ה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫באמת‬ ‫פטרו‪‬אתמדור זה‬ ‫פרטית שלך לבד‪ ,‬אלא אתה ממשיך‬ ‫אוהב אותנו ועוזר לנו‪ .‬וכשיש הצלחות‬ ‫השמחה מאז‪ ,‬עד השמחה הגדולה שתהיה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫–‬ ‫לחשוב שזה‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ה ולא‬ ‫בחוקותי( עםכ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל להיתפס‬ ‫במדבר‬ ‫'זה ה'‬ ‫באצבעם‬‫יראופרשת‬ ‫שלישי‬ ‫לעתיד יו‪‬‬ ‫שהצדיקים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הכוח שלנו‪ .‬ועם הבנות אלו יכולים לשמוח‬ ‫קיוינו לו'‪ .‬זה הפירוש 'שמחת עולם'‪ ,‬שנהיה‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫ולרקוד‪ ,‬כי זה מביא לאדם קרבת אלוקים‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬‫ביבדלחט"א הר‬ ‫לאיש‬ ‫חיבור של כל הדורות‪ ,‬כי מה שיש‬ ‫באופן נורא‪ ,‬שעמה יוכל להתרומם גם‬ ‫פרטי זה לא הצלחה שלו‪ ,‬אלא של כל כלל‬ ‫בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת במדבר )בחו"לבעתיד‪.‬‬ ‫שלישי לזה‪.‬‬ ‫הדורות קיוו‬ ‫ישראל‪ ,‬כל יו‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫הרי א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫נחיצות הוא‬ ‫השבועות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בלידברי‪‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ברוחניותמול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫כללמכפי‬ ‫הצלחה‬ ‫נת‪‬הרי‬ ‫לנו חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬הקב"ה‬ ‫דיננובנוגע‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שייצא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬‫משהואבה'‪.‬‬ ‫יותרלבטוח‬ ‫ברוחניות אי‪‬‬ ‫להצליחעל ידיעתו‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪ ‬מיוסדת‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחכ‪ ‬על‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪ ‬נחזור א‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫לי‬ ‫מי‬ ‫לי‬ ‫אני‬ ‫אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫כדי‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫'ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬‫לענייני‪‬‬ ‫ישראל'שבנוגע‬ ‫לשבועות אות י‪.‬‬ ‫'ישמחהבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫בספה"ק‬ ‫א‪ .‬ראה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וס‬ ‫חג הסוכות‬ ‫שמחת בית השואבה‪ ,‬וויליאמסבורג תשפ"ה ‪ -‬חלק ג'‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫הריקודים‬ ‫מדור עבודת‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫אליעזר ב‪‬‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫הפועל‪ ,‬כך יהיה גודל הרושם‬ ‫פיגאהכוח אל‬ ‫הרבה בן מן‬ ‫לזכות‬ ‫עוסקים‬ ‫בימים הקדושים האלו‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫שזה ישאיר אצלו‪ .‬כשאדם שומע שיעור זה‬ ‫בריקודים‪ ,‬אם זה בשמחת בית השואבה‪ ,‬או‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫דרגה אחת‪ ,‬אך כשמוציא ואומר שיעור‬ ‫בשמיני עצרת ושמחת תורה‪ .‬ויש להתבונן‬ ‫לאחרים‪ ,‬זה משאיר אצלו רושם הרבה יותר‬ ‫ולחשוב איזה סוג עבודת ה' היא זו‪ ,‬מה‬ ‫פסחכךז"לסדר הבריאה‪ ,‬שכשאדם מוציא‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫את הרה"ח‬ ‫ומרימים‬ ‫לע"נ‬ ‫הענין בזה שמסתובבים במעגל נלמד‬ ‫רעיון החוצה‪ ,‬זה משאיר‬ ‫הי"וכלראטה‬ ‫ליפא או‬ ‫מחשבה‬ ‫של"ר זה‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הרגלים ומזיעים‪ ,‬מה התכלית‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫רושם והרעיון מתפשט בכל המהות‪ ,‬זה לא‬ ‫בשלמא אדם שלומד תורה ואומר תהלים‬ ‫רק נקודה קטנה אלא זה מאיר‪ .‬אדם חשב‬ ‫הרי הוא עובד את ה'‪ ,‬או אפילו אדם ששר‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫–‬ ‫בו‪ ,‬אך כמה‬ ‫יכול הלחזור‬ ‫עוד אייר‬ ‫הוא כ"ג‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל משהו‬ ‫פרשתהואבמדבר‬ ‫מביע את‬ ‫שלישי שבו‬ ‫ניגון זה גםיו‪‬כן דרך‬ ‫שהוא יותר מוציא את זה‪ ,‬זה נעשה‬ ‫ההשתוקקות שלו לה'‪ ,‬אבל מהי עבודת‬ ‫מציאות‪ ,‬וכבר יש בעיה לשנות את זה‪ ,‬צריך‬ ‫הריקודים‪.‬‬ ‫כבר להתנהג כך‪.‬‬ ‫והאמת היא‪ ,‬שהצדיקים כידוע דברו‬ ‫לוקח את‬ ‫יודע‬ ‫צורה – א‪‬‬ ‫שאדם האד‪‬‬ ‫מועילזה תמיד‬ ‫נוראות על זה‪ ,‬מה שאפשר להגיע על ידי הבטחו‪‬‬ ‫'ריקודים'‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הכוח אל‬ ‫לדעת‬ ‫מן נחו‪‬‬ ‫אותויותר‬ ‫ומוציאאבל‬ ‫הרגש שבו‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫רקידה‪ ,‬ובמיוחד בשמיני עצרת ושמחת אי‪‬‬ ‫הפועל לעוד שלב‪ ,‬לעוד דרגה‪ .‬לא רק‬ ‫תורה‪ .‬בספרים הק' מובא שזה מועיל‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫'תהלת ה' ידבר פי'‪ ,‬אלא 'כל עצמותי‬ ‫בסוגיית‪,‬‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫מסורת הדורות‬ ‫שבועותלהנחלת‬ ‫לכבוד‪ ,‬ומועיל‬ ‫לקדושה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫תאמרנה ה' מי כמוך'‪ .‬הוא לא רק מביע‬ ‫קליפות‪.‬הרי חג‬ ‫והדבר‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬כמה‬ ‫שזה משבר‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫איתא‬ ‫וגם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫בפה את השמחה‪ ,‬אלא כל המהות שלו‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הדי‪‬הרקידה‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫מהייו‪‬‬‫ביאור‪,‬הוא‬ ‫צריך‬ ‫השבועות‬ ‫ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להצליחאת זה‪.‬‬ ‫צועקת‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ודרגות‬ ‫בכלדרכים‬ ‫להשתמש‬ ‫שיש כמה‬ ‫הענין הוא‪,‬‬‫עלינו‬ ‫כ‪ ‬אכן‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫כשאדם רוצה להסביר משהו היטב‪ ,‬הוא‬ ‫רחמי‪‬בהםורצו‪‬‬ ‫את‬ ‫לעורר‬ ‫יוכל להביע‬ ‫שאדם‬‫סידרכדי‬‫שהקב"הלנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫מסביר לא רק בפה‪ ,‬אלא הוא עושה‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫החוצה‪.‬‬ ‫לבונת‪ ‬לנו‬ ‫אכ‪‬ורחשי‬ ‫הקב"ה‬ ‫רגשי‬ ‫להוציא את‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫עצמו‪ ,‬דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫מוציא את‬ ‫הרוחניתהואשל‬ ‫הידים‪ ,‬כי כך‬ ‫ההצלחה‬ ‫תנועות עם‬ ‫עצם זה שאדם חושב ומתבונן באיזה ענין‪ ,‬כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫זה יותר חזק‪ .‬אתה רואה על התנועות של‬ ‫מיוסדת‬ ‫זה כבר צורה שהוא מוציא את זה מתוך‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫ענין‪ ,‬אתה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫באיזה‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫על בוער‬ ‫הישנות‬ ‫שהוא‬‫איך כ‪‬‬ ‫האדם א‪‬‬ ‫מקום עמוק בנפשו ומכניס באותיות‪ .‬הר"ן נחזור‬ ‫התנועות של האדם אם‬ ‫לפי‬ ‫להבחין‬ ‫יכול‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בלשון‬ ‫בנדרים אומר‪ ,‬שאדם יכול לחשוב‬ ‫הוא שרוי בכעס‪ ,‬כי הוא מוציא את‬ ‫ולדבר‪ .‬בלשון אחר‪ ,‬כי מחשבה זה גם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫אחד‬ ‫חזק‪.‬מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫אני לי‬ ‫אי‪ ‬יותר‬ ‫א‪‬‬ ‫פנימיותו‬ ‫בעל כזו או‬ ‫חובת‬ ‫רבינובשפה‬ ‫בראשו‬ ‫זה מופיע‬ ‫בהקדמת‬ ‫אותיות‪,‬‬ ‫למדנו‬ ‫כןכבר‬ ‫מה אני‬ ‫אחרת‪ .‬זה הדרגה הראשונה של הוצאה מן‬ ‫יהודי צריך להוציא מפנימיותו ולפרסם‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הכוח אל הפועל‪ ,‬ואחר כך יש דיבור‪ ,‬שזה‬ ‫העולם‪,‬בהשהוא‬ ‫היא‪:‬מנהיג‬ ‫אי‪‬‬ ‫אדון לדו‪‬‬ ‫השאלההואשצרי‪‬‬ ‫שהקב"ה‬ ‫וכמה‬ ‫ניכרכמה‬ ‫ויותר פי‬ ‫החוצה‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫יותרהבטחו‪‬‬‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫שיצא מן‬ ‫כבר יוצא‬ ‫כשהאד‪ ‬שהוא‬ ‫רוצה‬ ‫להיותומיטיב לכל‪,‬‬ ‫והוא טוב‬‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪‬העולם‬ ‫את‬ ‫בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫משהואאלנחו‪‬‬ ‫הפועל‪.‬‬ ‫הכוח‬ ‫נתן לנו את התורה תורת אמת‪ .‬אדם יכול‬ ‫לומר זאת בדיבור לבד‪ ,‬אבל הרבה יותר‬ ‫וכל כמה שמוציא את הדבר יותר חזק‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זס‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫שמחתינו‬ ‫זמן‬ ‫חג הסוכות‬ ‫מתחרט‪ .‬כך אדם שאומר ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫שבועות באמת‬ ‫והוא לא‬ ‫במדבר כל‬ ‫(בחו״ל)‬ ‫הרמ"ח‬ ‫(בא״י) את זה עם‬ ‫חזקנשא‬ ‫כשהוא מוציא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כל יום 'שמע ישראל' וממשיך 'ואהבת את‬ ‫והשס"ה‪ ,‬שזה הרקידה‪ .‬לא רק אמירה של‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ה''‪ ,‬בבוקר ובערב‪ ,‬בימי החול ובשבת ויום‬ ‫טוב‪ ,‬צריך להראות פעם את הרצינות שלו‬ ‫'תורת ה' תמימה משיבת נפש'‪ ,‬אלא‬ ‫מחזיקים את הספר תורה‪ ,‬מתרוממים עמה‬ ‫בזה‪ ,‬צריך להוציא את כל ההרגשים ולהביע‬ ‫וצועקים שהיא תמימה ומשיבת נפש‪ ,‬ואז‬ ‫להשאיר זאת רק בדיבור‪.‬‬ ‫הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאה'ואהבת'‪,‬‬ ‫ומשפחתולא‬ ‫ב‪ ‬את‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫של‬ ‫הר"רחלק‬ ‫לזכות כל‬ ‫לזכות‬ ‫האהבה פורצת ויוצאת עם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אדם צריך לרומם את עצמו‪ ,‬להביע‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫האדם‪ ,‬וזה הפירוש בפסוק 'כל עצמותי‬ ‫מדור‬ ‫הוא גם‬ ‫פטרו‪‬‬‫תאמרנה ה' מי כמוך'‪ .‬יחד עם זה‬ ‫בגלוי את ההשתוקקות שיש לו לקדושה‪,‬‬ ‫מכניס בכך הרבה יותר עמוק בנפש שלו‬ ‫להביע הן את הרגשות‬ ‫הריקודים‪.‬‬ ‫ענין‬ ‫וזה‬ ‫כפי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫פסח ז"ל‬‫"חפיגא‬‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הרהבן‬ ‫אליעזר‬‫נפעללע"נ‬ ‫הר"ר‬ ‫את האמת של הקב"ה‪ ,‬כי אדם‬ ‫לזכותנלמד‬ ‫לזכות‬ ‫שזוכה ל'אשרי העם שככה לו‬ ‫‪,‬‬ ‫ההודאה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרבה‬ ‫פעולותיו‪ ,‬וזה משאיר עליו רושםפטרון‬ ‫שה' אלוקיו'‪ ,‬והן את ההרגשות‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫אמונההעם‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אשרי‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫יותר חזק‪.‬‬ ‫שרוצה להתקרב עוד‪ .‬אפשר לומר‪ ,‬אפשר‬ ‫'תשפ"בזה ענין של‬ ‫לרקוד‪ .‬ההריקוד‬ ‫ואפשרכ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל לשיר‪,‬‬ ‫ידוע המעשה בספר שמואל )ב' פרק ו(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫התרוממות מעל הקרקע‪ ,‬שגם כשכוח‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫"נ‬ ‫שדוד‬ ‫לע‬ ‫נלמד‬ ‫בעת העלאת הארון אל עיר דוד‪,‬‬ ‫ראטהחזרה הוא מתרומם‬ ‫הי"ואותו‬ ‫מושך‬ ‫המשיכהליפא‬ ‫"ר חנני' יו"ט‬ ‫לפני‬ ‫המלך היה מפזז ומכרכר בכל עוז‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫שוב‪ ,‬בחינה של 'שבע יפול צדיק וקם' ויותר‬ ‫הארון‪ .‬ומיכל בת שאול אשת דוד בזה לו‬ ‫מזה‪.‬‬ ‫בלבה והוכיחה אותו על כך‪ .‬מסופר שם‬ ‫במדברכך)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫שהיתה עליה יו‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫ובעקבות‬ ‫גדולה‪,‬‬ ‫קפידא‬ ‫צדיקים אמרו שרקידה זה עבודה יותר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫יום‬ ‫ילדים עד‬‫לעניני‪‬‬ ‫לה יותר‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שלא היו‬ ‫נענשה‬‫נחיצות‬‫היא‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫גדולה מתפילה ‪ ,‬יש תפילה או שירה עם‬ ‫א‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫מותה‪ .‬וזה משום שהיא פירשה את הדבר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫אותיות‪ ,‬ויש שירה בלי אותיות‪ ,‬ויש יותר‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫שמלך צריך‬ ‫סבורה‬ ‫שבועותהיתה‬ ‫למלך‪ ,‬כי‬ ‫כבזיון‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬הקב"ה‪.‬‬ ‫מול בשביל‬ ‫נחו‪ ‬רוקד‬ ‫שהוא גופו‬ ‫מכפי שכל‬ ‫מזה‪,‬‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬אתהרי‬ ‫ולא לבזות‬ ‫בנוגעמלכות‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬בגינוני‬ ‫לנהוג‬ ‫יודע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫האד‪‬ומביע‬ ‫א‪‬‬ ‫הריהכוחות‬ ‫אתשכל‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫אדם לוקח‬ ‫ברקידה לכ‪‬‬ ‫אך הקב"ה אמר שזה טעות‪ ,‬משום אשמלך הסיבה‬ ‫לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע לעניני‪‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות הוא‬ ‫השבועות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪' ‬כל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫משהואזה‬ ‫מילים‪,‬‬ ‫בו‪ .‬מעל‬ ‫יותר‬ ‫גבוה‬ ‫להשתמש‬ ‫ברוחניות‬ ‫עצמו‪ ,‬וזה‬ ‫אתאי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫ישראל הוא לא מלך לעצמו‪ ,‬הוא משקף‬ ‫בזה‬ ‫ואומר‬ ‫מביע‬ ‫הוא‬ ‫תאמרנה'‪.‬‬ ‫עצמותי‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫בסוגיית להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬וכשדוד המלך רקד לפני ארון‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫עבודהרחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לנו שבועות‬ ‫שניתנולכבוד‬ ‫אליך‪ ,‬אני‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולקרוב‬‫להיות‬ ‫נחו‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי אני‬ ‫לרבש"ע‬ ‫קדושה‪ ,‬הוא‬ ‫כדי בזה‬‫הקודש הוא עשה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מודה על העבר ומבקש על העתיד להיות‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬ורק‬‫הקב"הכלום‪,‬‬‫מגרמיה‬ ‫ליהאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננו דלית‬ ‫שייצא בכך‬ ‫הראה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫הרוחנית‬ ‫לכ‪‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫הסיבה‬ ‫כל‬ ‫א‬ ‫נפלאי‪‬על קרוב אליך‪' ,‬הודו לה' כי טוב' ו'אנא ה'‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫מהכלים‬ ‫הדי‪‬כלי‪‬‬ ‫יצא‬ ‫הוא‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫חיים‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח לו‬ ‫נותנת‬ ‫כלי‪‬‬ ‫התורה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫משהוא‬ ‫לבטוח‬ ‫יותר‬ ‫אי‪‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪ ‬הושיעה נא'‪ ,‬לא רק מהבעיות והצרות אלא‬ ‫מיוסדת‬ ‫שיש לו‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬‫בכללו‬ ‫להשתמש‬ ‫ועלינוהיא‬ ‫שזכות‬ ‫עלינותמיד‬ ‫ולהגיד‪,‬‬ ‫לגלות‬ ‫כדיכ‪‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬‫שאי‪‬‬ ‫ההצלחות‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה על‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫מודה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫על הוא‬ ‫אליך‪.‬‬ ‫להצליחכ‪‬‬ ‫להיות א‪‬‬ ‫קרוב‬ ‫לרבש"ע‪ .‬ורצו‪ ‬נחזור‬ ‫להשתמש‬‫אי‪ ‬רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שייכות‬ ‫מלמדת כדי‬ ‫בתורה‪,‬‬ ‫אותנו‬ ‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫ושייכות‬ ‫חלק‬ ‫התורה‬ ‫לבטוחעלבה'‪.‬‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫בהירות‪ .‬ה'‪ ,‬ומבקש‬ ‫יותר ועבודת‬ ‫הצלחה‬ ‫לקבלבתורה‬ ‫כלל‬ ‫שהיו לו‬‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו כדי‬ ‫שאדם שבא לפייס את מי שחטא‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫וכשם‬‫בכלי‪‬‬ ‫של האד‪‬‬ ‫הרוחנית בזה‪.‬‬ ‫ההצלחהעוד הצלחות‬ ‫העתיד שיהיה לו‬ ‫כל‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫לי‬ ‫מי‬ ‫לי‬ ‫אני‬ ‫אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬לפנים‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫שימחול לו‬ ‫ממנו‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬מבקש‬ ‫נגדו‪,‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אנילרקוד לבד‪ ,‬לכן‬ ‫והרי יהודי לאמהיכול‬ ‫צריךמה‬ ‫ללמוד‬‫לא היה‬ ‫ועלינו‬‫תמיד‪ ,‬שזה‬ ‫הדין ואומר‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫משורת‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫להשתמש עושים מעגל עם עוד יהודים‪ ,‬ובכוח הרבים‬ ‫נחזור‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫לבחון אם זה‬ ‫אותנו אי‪‬‬‫ההוא רוצה‬ ‫התורה אזימלמדת‬ ‫לקרות‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהירות‪.‬בה‬ ‫ההשתוקקותהיא‪:‬‬ ‫ההודיה‬ ‫את לדו‪‬‬ ‫ומגליםיותר‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫לקבל‬ ‫השאלה‬‫כדי‬ ‫מוציאים‬ ‫וכמה‬ ‫אליו עם‬ ‫ניגשכמה‬‫נחו‪ ‬פי‬ ‫אם הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬‫בודק‬ ‫הואה'‬ ‫עבודת‬‫אמיתי‪,‬‬ ‫של‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫לא דומה‬‫כשהאד‪‬‬ ‫כמו להיות‬ ‫שתפילת יחיד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫והדבקות‪ .‬כי‬ ‫השפה ולחוץ‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע רק מן‬ ‫נחו‪‬או שזה‬ ‫הבושה‪,‬‬ ‫משהוא‬ ‫כל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הבטחו‪‬פסח‪.‬‬ ‫לשערלאסרו חג‬ ‫'בית אהרן'‬ ‫א‪ .‬ראה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫'ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לשבועות אות י‪.‬‬ ‫'ישמח ישראל'‬ ‫הלבבות‬ ‫בספה"ק‬ ‫א‪ .‬ראה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חס‬ ‫חג הסוכות‬ ‫לתפוס ולנצל את הכוח המיוחד הזה‪ ,‬וכפי‬ ‫לתפילת ציבור‪ ,‬בציבור יש יותר השראת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שצדיקים הפליגו כמה שזה משפיע על‬ ‫השכינה‪ ,‬כך כשרוקדים וצועקים יחד 'אשרי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הנפש‪ ,‬כמה שזה מנקה ומרומם את האדם‪.‬‬ ‫אדם שמזיע לדבר שבקדושה‪ ,‬מתנקה‬ ‫העם שככה לו'‪ ,‬יוצא ומתברר האמת מה‬ ‫נקרא יהודי‪ ,‬ההשתוקקות והאהבה מתגלים‬ ‫מחמימות להבלים ולדברים גשמיים‪.‬‬ ‫הרבה יותר‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫יעזור ה' שנוכל לרקוד כמו יהודים‪,‬‬ ‫'שמחת בית השואבה' זה שמחה של‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫שהנשמה תמשוך את הגוף למעלה‪ ,‬ויעשו‬ ‫מצוה‪ ,‬מבררים בזה שכל בריה יכולה‬ ‫כולם אגודה אחת לעשות רצונו בלבב שלם‪.‬‬ ‫לעבוד את הבורא‪ ,‬שאפילו מים מתנסכים‬ ‫לרקוד בכזה אופן שכולם יוכלו‬ ‫שנזכה‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫מוח הרה"ח‬ ‫על גבי המזבח‪ ,‬וכל שכן יהודי שיש‬ ‫נלמדלולע"נ‬ ‫ראטהעם שלימות התשוקה‬ ‫הי"ו יחד‪,‬‬ ‫עצמם‬ ‫לאחוז‬ ‫ליפא‬ ‫שיכולים‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ולב‪ .‬שמחים ומודים לרבש"ע‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫לרבש"ע‪ ,‬וכך יהיה לזה יותר השפעה‪.‬‬ ‫לקיים מצוות‪ ,‬להתקרב לרבש"ע‪ .‬צריך‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טס‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫הושענא רבא‬ ‫חג הסוכות‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ‪ -‬חלק ה' ‪-‬‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫רבה‬ ‫מדור הושענא‬ ‫הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫תשפ"ו‬ ‫פיגא רבה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬‬ ‫הושענא‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫ראשון ערב‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫יום‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מתוך חוסר אונים‬ ‫רבהמדור אמונה‬ ‫להתפלל‬ ‫עבודת הושענא פטרו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שאר הדברים הנפלאים‪ ,‬כמו שאומרים 'שים‬ ‫סדר העבודה של תשרי‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שלום טובה וברכה ‪ ...‬וכל טוב'‪ ,‬יש לעשות‬ ‫ידוע שהמהלך של סדר העבודה בחודש‬ ‫שמירה על השפע שלא יעבור אל הצד‬ ‫תשרי הוא שהשפע החדש שהגיע בתחילת‬ ‫בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל האחר‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬יבוא באופן ראוי ונכון אל כלל‬ ‫ישראל‪ ,‬וישמש אותם לאורך השנה כולה‪.‬‬ ‫כך מבואר בזוהר הקדוש‪ ,‬כך הסביר‬ ‫יש בכך נחת רוח להקב"ה כאשר מגיע‬ ‫האריז"ל וכך מובא בספרי החסידות‪.‬‬ ‫שפע רב ורוחני לכלל ישראל‪ ,‬וזוהי‬ ‫פירושו הפשוט של הענין הוא שכאשר‬ ‫שפע‪ –,‬א‪‬‬ ‫עבודתנו ‪ -‬להמשיך את השפע אל כנסת‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬מרעין‬ ‫באים כל‬ ‫מועילשלתמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬ברז‬ ‫פותחים‬ ‫זה‬ ‫לעניני‪ ‬עניין‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נשמות ישראל‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אל כל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬עבודה‬ ‫יותרנצרך‬ ‫אבל ולכן‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫ראויים לו‪,‬‬ ‫דומה לסדר תפילת שחרית‪ :‬בכל בוקר‪ ,‬אי‪‬‬ ‫בישין שאינם‬ ‫דברי‪‬שיגיע אך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולהשפע‬‫לשמור את‬ ‫מיוחדת כדי‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫כשהקב"ה מחדש בטובו מעשה בראשית‪ ,‬אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לקבלו‪ .‬דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬‫שהואשצריך‬ ‫מכפיאל מי‬ ‫ורק‬ ‫מוטלת על ישראל העבודה להמשיך את‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השפע שהקב"ה מוריד אל הנשמות‪.‬‬ ‫למוח וללב‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫מעולהיותר‬ ‫שמירה‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫חלקי התפילה‬ ‫להשתמש אתבכל‬ ‫עלינו זו כוללת‬ ‫כ‪ ‬עבודה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫משליםג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫פרקטיים כדי‬ ‫להצליח לכך כמה‬ ‫נביא‬ ‫ברכת יוצר‪,‬‬ ‫קדיש‪,‬‬ ‫כדידזמרה‪,‬‬ ‫פסוקי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫השונים ‪-‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח של‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי כשמוחו‬ ‫פשוט‪.‬‬ ‫כמה הדבר‬ ‫ברוחניות‬ ‫שנבין עד‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לתפילה‪,‬‬ ‫מתחיל לשאול‬ ‫להתפתח והוא‬ ‫ילד מתחיל‬ ‫לנו‬ ‫גאולה"ה נת‪‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬‫הסמכת‬ ‫שמע‪,‬לטובה‪.‬‬ ‫קריאת דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫תפילת שמונה עשרה וקדישים נוספים ‪-‬‬ ‫שאלות נכונות‪ ...‬מוחו פועל היטב‪ ,‬ברוך‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫וכל תכליתה היא להמשיך אל הנשמה את‬ ‫השם‪ ,‬בלי עין הרע‪ ...‬מנסים לשמור עליו‬ ‫מה‬ ‫ללמודלאחר‬ ‫ועלינואת עצמו‬ ‫עד תמיד‪,‬‬ ‫שהאדם מוצא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫צרכיה‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫שייכנסו בתוכו רק דברים טהורים‪ ,‬נכונים‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה לשבח' כשנבנה משהו בעזרת השם‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫'עלינו‬ ‫יותרזאתבהירות‪.‬‬ ‫נעשה כדי שסקרנותו‬ ‫לקבל כל‬ ‫כדי‬ ‫ואמיתיים‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫תשמש ככלי ללימוד התורה ולהשתוקקות‬ ‫בכל יום צריך לעשות זאת שוב‪ ,‬ובכל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שובבעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫לבורא‪ ,‬שכן באותה מידה שהסקרנות יכולה‬ ‫שפע לכל‬ ‫שמגיע‬ ‫בכללותה כיון‬ ‫שנה‬ ‫מה אני‬ ‫לשמש ככלי לתורה‪ ,‬היא עלולה לשמש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בעבור השפע‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כסדר הזה‬ ‫הלבבותישלשער‬ ‫לעשות‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫היא‪:‬רבות‬ ‫אי‪‬‬ ‫פעמים‬‫הרי בה‬ ‫אחרים‪.‬לדו‪‬‬ ‫לדבריםשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫ככלי‬ ‫בתפילת‬ ‫וכמה‬ ‫הקיימיםכמה‬ ‫מהפרטיםנחו‪ ‬פי‬ ‫אחדה' הבטחו‪‬‬ ‫הכללי‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬כי מוחו‬ ‫רוצה‬ ‫בעל הכשרון‪,‬‬ ‫דווקא עם‬ ‫להיות‬ ‫מתמודדים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שמונה עשרה‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעתפילת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬לאחר‬ ‫שחרית הוא‪:‬‬ ‫משהוא‬ ‫פועל במהירות‪ :‬הוא קולט‪ ,‬מברר‪ ,‬כבר‬ ‫לאחר שעוררנו שפע עצום לפרנסה‪,‬‬ ‫שמע‪ ,‬הבין‪ ,‬וכבר דימה מילתא למילתא‪.‬‬ ‫לרפואה‪ ,‬לגאולה‪ ,‬לתשובה‪ ,‬לכפרה ולכל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ע‬ ‫חג הסוכות‬ ‫כמה שיותר‪ .‬יהודים מבקשים 'סליחות'‪,‬‬ ‫ולכן צריך לשמור עליו‪ .‬כשהוא עדיין היה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אומרים 'לדוד ה' אורי וישעי'‪ ,‬מתפללים‬ ‫תמים‪ ,‬היה הדבר הרבה יותר קל ‪ -‬הוא לא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫'אבינו מלכנו' שיגיע לבני ישראל מכל‬ ‫הטוב‪ ,‬וכך מוסיפים להתפלל עוד ועוד‪,‬‬ ‫שאל שאלות‪ ,‬ואפשר היה לכוון אותו‬ ‫כרצוננו‪ :‬הביאו אותו לבית הכנסת‪ ,‬וכשראה‬ ‫וכשמגיע חג הסוכות מקיימים את מצות‬ ‫שכולם מתנדנדים בתפילה ‪ -‬התנדנד גם‬ ‫הקב"ה נתן לנו מצוה זו כיון‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ניסוך המים‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫טוב‪,‬אליעזר‬ ‫עכשיו‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫יום‬ ‫הוא‪ .‬עכשיו שבת‪ ,‬עכשיו‬ ‫הסוכות נידונין על המים וכך זוכים‬ ‫ובטחון‬ ‫שבחג‬‫מדור אמונה‬ ‫התקבל‬ ‫חול המועד‪ .‬מה שאמרו לופטרון‬ ‫יגיע אל בני ישראל שפע עצום‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫שבאמת‬‫מדור אמונה‬ ‫שאלות‪,‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫בפשטות‪ .‬אך מרגע שהחל לשאול‬ ‫מכל הטוב‪ .‬אולם‪ ,‬שפע זה זקוק לשמירה‪,‬‬ ‫הגם שזה סימן טוב‪ ,‬הוא כבר זקוק‬ ‫שכן הוא עלול להביא גם לדברים בלתי‬ ‫לשמירה‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אותו הדבר מתרחש גם בעולם הרגש‪,‬‬ ‫שפע אבל מסוכן‬ ‫שכן הגוף והנשמה מתפתחים יחד‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך פשוט‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫שהוא‬‫אייר ה‬ ‫כ"ג נוסף‬‫משל‬‫בחוקותי( –‬ ‫נביא‬ ‫חדשים‪,‬‬ ‫)בחו"ל‬ ‫במדבר‬‫הרגשים‬‫פרשת‬ ‫ומפתח‬ ‫מתבגרשלישי‬ ‫כשהנער יו‪‬‬ ‫ואפשר לאמרו בקצרה‪ .‬סכום גדול של כסף‬ ‫חובה להפנות אותם אל האפיקים הנכונים‪.‬‬ ‫זקוק לשמירה מעולה‪ .‬פשוט מאוד‪ .‬ביקשת‬ ‫זוהי אחת מהסיבות שנחוץ כל‪-‬כך לפתח‬ ‫שאתה רוצה פרנסה בהרחבה‪ ...‬מגיע שמיני‬ ‫אצלו חמימות כלפי דברים שבקדושה‪,‬‬ ‫עצרת‪ ,‬בו מתחילים לבקש 'משיב הרוח‬ ‫חיבור להקב"ה והרגשה של אהבתו‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫עד כה‬ ‫האד‪‬‬ ‫ופירשו – א‪‬‬ ‫הצדיקים‪:‬‬ ‫מועיל תמיד‬‫הבטחו‪ ‬הגשם'‪,‬‬ ‫ומוריד‬ ‫ולעסוק בזה ולהתחבר על‪-‬ידי שמחה‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫מבקשים‬ ‫יותראנונחו‪‬‬ ‫אבלכעת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הרוחניות‪,‬‬ ‫ביקשנו על‬‫אהבה ויראה‪ .‬ואם הוא נופל ונשבר בלבו‪ ,‬אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬אבל אני‬ ‫מוללבריאות‪,‬‬ ‫טובכראוי‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫עליו להרגיש כמה הקב"ה רוצה להחזירו אי‪‬‬ ‫שיבוא כל‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬קרוב אליך‬ ‫נעסוק ‪' -‬כי‬ ‫שבועות‬ ‫פושט לו יד‬ ‫לכבוד‬ ‫הקב"ה‬ ‫וכמה‬ ‫לזה שמירה‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬‫שתעשה‬‫ברחמים מול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬‫מבקש ממך‬‫מכפי‬ ‫לשאול‬ ‫האדם‬ ‫את‬ ‫להוריד‬ ‫יכול‬ ‫רב‬ ‫כסף‬ ‫כי‬ ‫רוחניי‪- .‬הריוכמה‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪ ‬לעשותו'‬ ‫בנוגע ובלבבך‬ ‫הבטחו‪ ‬בפיך‬ ‫הדבר‬ ‫ההרגשים הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫תחתית ממש‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫ורוקד עמו‪.‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬‫הואעמו‬‫השבועותשמח‬ ‫הקב"ה‬ ‫מוכרחים להיות מוכוונים למקום הראוי; להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שהתענה‬‫שאי‪‬‬‫חיים'ג‪‬זצ"ל‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ה'חפץ מה‬ ‫אחרת‪ ,‬ה' ישמור ויציל מן התוצאות להצליח‬ ‫מספרים על‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחבלוטו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי שזכה‬‫ברוחניותחלם‬ ‫הצלחה חלום כי‬‫ועשה הטבת‬ ‫האפשריות‪ .‬ובכן‪ ,‬מה נאמר? האם נסיק כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אם החלום‬ ‫האד‪‬‬ ‫נפשך‪,‬של‬ ‫ההצלחהאמר‪ :‬ממה‬ ‫הרוחנית‬ ‫והתעשר‪ .‬הוא‬ ‫מכך שעליו להימנע מלהרגיש ולהיות כאבן כל‬ ‫אמיתי ‪ -‬צריך לצום בגלל השפע שמגיע‪ ,‬כי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫ברוחניות‪,‬זה כלי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫כמובן שדבר‬ ‫כלי‪‬‬ ‫דוממת?‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מי יודע לאן זה יוביל‪ ,‬ואם החלום לא היה‬ ‫מה‬ ‫ללמוד דעת‪,‬‬ ‫שמגיעהועלינו‬ ‫גדלות‪ ,‬מגיעה‬ ‫שמועילי‪‬הוא תמיד‪,‬‬ ‫המהלך‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אמיתי‪ ,‬אלא מהרהורי לבו ביום‪ ,‬בוודאי‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬הוא זקוק‬ ‫אותנו אבל‬ ‫ההרגשיםמלמדת‬ ‫מתפתחים‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫לחזור בתשובה על‬ ‫כדיבהירות‪.‬‬ ‫לצוםיותר‬ ‫צריך לקבל‬‫לשמירה‪ .‬מתפללים בעדו‪ ,‬קובעים לו כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שהרהרתי מדבר כזה‪.‬‬ ‫גדרים וסייגים‪ ,‬מעוררים בו הרגשים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫ושמחהלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫שבקדושה‪,‬‬ ‫לדברים‬ ‫וחיבור‬ ‫אני‬ ‫מה‬ ‫כסף הוא שפע‪ ,‬אבל שפע זה זקוק‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לעזרת ה'‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ומקווים‬ ‫ממשיכיםלשער‬ ‫להתפלל‬ ‫הלבבות‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלהיתירה‪.‬‬ ‫לשמירה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫התפילהרוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬שפע חדש‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שנה מגיע‬ ‫בנוגע‬ ‫לענייננו‪,‬‬ ‫נחו‪‬בכל‬ ‫משהוא‬ ‫אחרי‬ ‫הקטורת‬ ‫צרי‪‬פיטום‬ ‫ומשום כך עומדות בפנינו שתי עבודות‬ ‫והנה בכל שחרית עושים את השמירה‬ ‫עיקריות‪ .‬האחת היא לפתוח מקורות שפע‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אע‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫הושענא רבא‬ ‫חג הסוכות‬ ‫הוא להבין את המושג שלאחר שעוררו‬ ‫על‪-‬ידי אמירת 'פיטום קטורת' אחרי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שפע‪ ,‬עוסקים בעשיית שמירה‪ .‬כתב בבאר‬ ‫שחרית‪ .‬כך מובא בספרים‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מים חיים )פרשת כי תבוא(‪ ,‬מובא בבני‬ ‫יששכר )חודש תשרי אות יב( שיום הושענא‬ ‫כשאומרים 'פיטום הקטורת' לאחר 'אין‬ ‫רבה‪ ,‬הוא יום של חותם‪ .‬עבודת היום הזה‬ ‫כאלוקינו'‪ ,‬נוטלים את השפע שכבר הגיע‪,‬‬ ‫השפע שעוררו במהלך‬ ‫אתהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא לקחת‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬היא‬ ‫פיגא‬ ‫שלא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫חותם‬ ‫הר"ר‬ ‫עליו‬ ‫לזכות‬‫קושרים אותו ומניחיםלזכות‬ ‫להניח עליו החותם‪ ,‬ובכך לשמור‬ ‫ובטחון‬ ‫משמשת‬ ‫מדור אמונה‬ ‫החודש‪,‬‬ ‫יעבור אל הצד השני‪ .‬הקטורתפטרון‬ ‫ובטחו‪ ‬יעבור אל הצד השני ויפעל רק‬ ‫פטרו‪ ‬עשר‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אותו שלא‬ ‫תמיד כשמירה מפני החיצונים‪ .‬אחד‬ ‫מה שצריך לפעול‪.‬‬ ‫הסממנים הם כנגד הקליפה‪ ,‬כי מדות‬ ‫הקדושה הן עשר‪ ,‬והקליפה היא במספר‬ ‫להקב"ה‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫י"א‪ ,‬ועל‪-‬ידי שנותנים אותםנלמד לע"נ‬ ‫במילים פשוטות‪ :‬האדם מאמין שפעל‬ ‫שכל חדש והבנה חדשה‬ ‫ראטה‬ ‫בתפילותיוהי"ו‬ ‫והגיע‬ ‫מגרשים את הקליפה‪ .‬ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא‬ ‫לנשמתו‪ ,‬לנפשו‪ ,‬לאשתו ולבניו‪ .‬הגיע כסף‬ ‫יש לכך כמה הסברים‪ .‬אחד מהם הוא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הסוגים‪ ,‬וכעת‬ ‫מכל‬ ‫חדש‬ ‫שפע‬ ‫הגיע‬ ‫חדש‪,‬‬ ‫במדבר את‬ ‫הסטראפרשת‬ ‫אחרא גוזל‬ ‫שבה שלישי‬ ‫שהדרך יו‪‬‬ ‫הוא מתחנן לפני הקב"ה שהשפע לא יופנה‬ ‫השפע לעצמו היא על‪-‬ידי שהוא מפתה‬ ‫למקומות שאינם טובים‪ ,‬שלא יבואו לידי‬ ‫את האדם ומרמה אותו לאמר‪" :‬לציית‬ ‫שימוש לדברים שהם היפך התכלית‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫תוכל אצל הקב"ה‪ ,‬אך לקבל תענוג ‪ -‬תוכל‬ ‫צריך להניח חותם‪.‬‬ ‫אצלי"‪ .‬כך צועקת הנפש הבהמית‪ .‬זוהי‬ ‫הנקודה אצל כל מי שמתמודד עם נסיונות‪ :‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫התפילות של הושענא רבה‪ ,‬עבודת היום‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫הוא מוכן להתאים את עצמו‪ ,‬לקום בזמן אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫הזה והעבודה המעניינת שיש לנו בו‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ולהשתדל לעשות את כל מה שצריך‪ ,‬אך אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫מיוסדות על מהלך של עשיית חותם ‪ -‬כדי‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הוא מרגיש שזה מונע ממנו את היכולת‬ ‫שאף אחד לא יוכל לקחתו מאתנו‪ ,‬שהשפע‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגע כילדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫ישראלשהרי‬ ‫בשבילפשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫רק‬ ‫לקבל‬ ‫אפשר‬ ‫תענוג‬ ‫תענוג‪,‬‬ ‫לקבל‬ ‫התכלית‬ ‫ובשביל‬ ‫יישאר‬ ‫א‬ ‫הרבים‪.‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫ברשות‬ ‫בחוץ‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫יותרהזה‪.‬‬ ‫ברוחניות היום‬ ‫להצליחזוהי עבודת‬ ‫הנכונה‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬כאשר הקטירו את הקטורת‪ ,‬היה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫חותםלבטוח בה'‪.‬‬ ‫חותם בתוך‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כלל הצלחה‬ ‫אז שיא התענוג של דברים שבקדושה ‪-‬‬ ‫לנו‬ ‫שהקטירנת‪‬הכהן‬ ‫אכ‪ ‬הקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫הקטורת‬ ‫במיוחדדיננו‬ ‫אותה‬ ‫שייצא‬ ‫שלעל פי מה‬ ‫האד‪‬‬ ‫בזה עוד‬ ‫יששכר' מרחיב‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫כל ה'בני‬ ‫זקוקים‬ ‫חשובים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫הקדשים‪ ,‬מה גם‬ ‫בשנה בקודש‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הגדול אחת‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שדבריםאי‪‬‬ ‫מיוסדת בעל‬ ‫הלכהידיעתו‬ ‫שרואים‬ ‫לחותם בתוך חותם כדי להיות בטוח שלא‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ומעוררת‬ ‫ועלינו‬ ‫רוחנית‬ ‫היא‪ ,‬הנאה‬ ‫שמועילי‪‬הריחתמיד‬ ‫שהנאת‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נגע בהם נכרי‪ .‬הוא מבאר שיום כיפור‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬אז התברר‬ ‫חזקה‪.‬‬‫השתוקקותאותנו‬ ‫התורה מלמדת‬ ‫באדם‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫התענוג הוא אצל הקב"ה‪ ,‬והסטרא‬ ‫ש‬ ‫בתפילת נעילה‪ ,‬הוא החותם הראשון ‪-‬‬ ‫מקוראלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫נעילה‪,‬‬ ‫אחרא רק גוזל מעט‪ .‬כך מגרשים את‬ ‫לאחר לעצמי‬ ‫ישראלוכשאני‬ ‫שמע מי לי‬ ‫כשאומריםאני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫הסטראלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫השפע; ולאחר מכן‪,‬‬ ‫"אתה מציע‬ ‫אומרים לו‪:‬‬ ‫אחרא‪ ,‬כי‬ ‫חותמים אז אתמה אני‬ ‫בהושענא רבה‪ ,‬נעשה החותם השני‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע זה תענוג‬ ‫הבטחו‪ ‬לך מה‬ ‫לשער‬ ‫אני אראה‬ ‫הלבבות‬ ‫תענוג?‬ ‫לי‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬‫אמיתי"‪.‬‬ ‫של‬ ‫שכבר עשו‬ ‫רוצה‬ ‫כך; לאחר‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫המסבירים זאת‬ ‫להיות‬ ‫יש הבטחו‪‬‬‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חומה ובריח‪ ,‬יש צורך בהגנה נוספת‪ .‬כפי‬ ‫הושענא רבה הוא חותם‬ ‫שרואים בימינו‪ ,‬כאשר מבקשים להגן על‬ ‫אך כל זה רק במאמר המוסגר‪ .‬העיקר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בע‬ ‫חג הסוכות‬ ‫הזה‪ ,‬פעמים באופן זה‪ ,‬פעמים באופן אחר‪.‬‬ ‫איש חשוב מפני מבקשי נפשו‪ ,‬עושים כמה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫למשל‪ ,‬כשיש בית כנסת במקום שבו‬ ‫מעגלי שמירה ‪ -‬כך שאם רוצח יצליח‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מצויים גויים‪ ,‬משאירים אותו נעול עם קוד‪,‬‬ ‫כשעל הדלת רשום במילות יהודיות שכדי‬ ‫לבקוע את המעגל הראשון‪ ,‬הוא ייתפס‬ ‫בטרם יספיק לבקוע את המעגל השני‪ .‬כך‬ ‫להיכנס צריך להקיש את הגימטריה של‬ ‫פועל העניין של חותם בתוך חותם‪ ,‬וזה‬ ‫כך"ומי שמבין את השפה ‪-‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫השבתומשפחתו‬ ‫וכדומה‪,‬‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‪.‬‬ ‫לזכות‬‫מה שעושים בהושענא רבה‬ ‫יכולובטחון‬ ‫להיכנס‪ ,‬ומי שאינו מבין ‪ -‬אינו יכול‪.‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫מנעול שמסנן את הנכנסים‬ ‫הקוד היהודי ‪ -‬דלותי ולי יהושיע‬ ‫כעת נותר לנו להבין כיצד עבודת‬ ‫ז"ל כל הצדיקים‪ ,‬מהאריז"ל ועד‬ ‫מהי הרה"ח פסח‬ ‫הסבירו‬ ‫כלומר‪,‬לע"נ‬ ‫הושענא רבה שייכת לרעיון זה; נלמד‬ ‫שכאשר מגיעים אל היום‬ ‫הצדיקים‪,‬‬ ‫אחרוני‬ ‫העבודה בפועל‪ ,‬וכיצד על האדם לכוון‬ ‫ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫האחרון של סוכות‪ ,‬שבו נגמרת עבודת‬ ‫במחשבתו ובדיבורו בהושענא רבה כדי‬ ‫החג‪ ,‬צריכה תפילת האדם להיות באופן של‬ ‫לבטא ענין זה? ובכן‪ ,‬כדי להבין זאת‪ ,‬נלך‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫'דלותי ולי יהושיע' ‪ -‬אין לי כלום‪ ,‬ואני‬ ‫לאט‪.‬‬ ‫מתחנן בפני הקב"ה שדווקא משום שאין‬ ‫הנה‪ ,‬מה עושה אדם כשהוא רוצה‬ ‫לי כלום ‪ -‬יושיע אותי‪.‬‬ ‫למנוע מאחרים להיכנס לביתה? בדרך‬ ‫משל‪ ,‬בפורים אחר הצהריים בסעודה‪ :‬הוא‬ ‫ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א הרי חילק כל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫–‬ ‫הרי עושה חשבון פשוט ‪ -‬בליל שבת רגיל‬ ‫נתן את‬ ‫תמיד פעםא‪‬אחת‬ ‫מועיללאחרים‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שהיה לו‬ ‫מה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬ע"ה א‬ ‫אבל‬ ‫אליו‪,‬‬ ‫בנוגע לבוא‬ ‫הבטחו‪ ‬חושב‬ ‫אחד אינו‬ ‫נחיצות‬ ‫אף‬ ‫יותררייצא‬ ‫בתובו‪ .‬אבל‬ ‫הצדקנית‬ ‫להשתמש‬ ‫נעליה של‬ ‫אי‪‬‬ ‫בפורים אחר הצהריים‪ ,‬המצב הוא של‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬לו‪" :‬למה‬ ‫מולואמרה‬‫כראוי בתו‬ ‫לבטוח‬ ‫באה אליו‬ ‫אי‪‬‬ ‫ליתומה‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫מחלקהפע‪‬‬ ‫קצת כסף‪ ,‬כך‬ ‫שבועות גםנעסוק‬ ‫לכבודוהוא הרי‬ ‫גילופין‪,‬‬ ‫דברי‪‬אני זקוקה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לאחרים? גם‬ ‫את נעליי‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שהוא‬‫מכפי נותן‬ ‫אתה‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫לרוב‪ .‬יש‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪ ‬שיכורים‬ ‫ברורבנוגע‬ ‫שיבואו לכאן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שדי‬ ‫אחרת?!‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מנערה‬ ‫האד‪‬‬ ‫אניהרי‬ ‫וכי פחותה‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לנעליים‪,‬לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הכסף‪ ,‬אך‬ ‫על‬ ‫מחלק את‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הואהדי‪‬‬ ‫שבהם יו‪‬‬ ‫לו זמנים‬ ‫השבועות הוא‬ ‫הנה‪ ,‬אני באה אליך בתור יתומה ‪ -‬הבה גם‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בשעת הסעודה הוא רוצה להיות לבד עם‬ ‫לי"‪ .‬השיב לה אביה‪" :‬את צודקת‪ ,‬אבל את‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫המשפחה‪ .‬מצד שני‪ ,‬בני המשפחה צריכים‬ ‫‪ -‬יש לך אב לבכות אליו; היתומה ההיא‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫להיכנס‪ ,‬כך שאינו יכול לסגור את הדלת‬ ‫הצלחה אין לה"‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫אפילו את זה‬ ‫לנו‬ ‫יוכלו נת‪‬‬ ‫אכ‪‬לאהקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫להיכנס‪,‬‬ ‫כי אז‬ ‫ובריח ‪-‬‬ ‫מסגר‬ ‫על‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬משפחתו‪.‬‬ ‫ברוחניות‪,‬עם בני‬ ‫להצליח‬ ‫תהיה לו סעודה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ושוב לא‬ ‫לבטוחמתוך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬מתפלל‬ ‫הבחינה שבה‬ ‫ידיעתוהאדם‬ ‫זוהי‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ונוסי‪ ‬טובים‪,‬‬ ‫הישנות מעשים‬ ‫כלום‪ :‬אין לי‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לו על‬ ‫שאין כ‪‬‬ ‫הכרה‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬מה הוא עושה? הוא סוגר את‬ ‫ואני רואה היטב כיצד אני נראה לאחר כל‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫הדלת עם מנעול מספרים‪ ,‬ורק בני‬ ‫עבודת חודש תשרי והתשובה שלי‪ .‬אני‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫המשפחה שיודעים את הקוד‪ ,‬יכולים‬ ‫עצמי‬ ‫וכשאניאני‬ ‫לעצמי‬ ‫יעזורלילי ‪ -‬אך‬ ‫שהקב"הלי מי‬ ‫מאמיןאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫בעל שיודע‬ ‫דלת‪ ,‬ומי‬ ‫חובת‬ ‫בהקדמתישרבינו‬ ‫הפלא ופלא‪:‬‬ ‫להיכנס‪.‬למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אמת' כותב בלשונו‪:‬‬ ‫אין לי כלום‪ .‬ה'שפת‬ ‫מה אני‬ ‫להיכנס‪ ,‬ומי‬ ‫הבטחו‪ ‬יכול‬ ‫לשעראותה ‪-‬‬ ‫הלבבותלפתוח‬ ‫כיצד‬ ‫"דלותי ולי יהושיע‪ ,‬פירוש‪ ,‬על‪-‬ידי שיודעים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫שאינו יודע ‪ -‬אינו יכול‪.‬‬ ‫היא‪ :‬להם‬ ‫אי‪‬‬ ‫וצריכיןלדו‪ ‬בה‬ ‫להיוושע ‪-‬‬ ‫דלים שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫שהם‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הישועה"‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫המצבים מסוג‬ ‫העולם בנוגע‬ ‫מתנהל בכל‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫כך‬ ‫א‪ .‬היא נישאת להגה"ק מהארניסטייפל זיע"א‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גע‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫הושענא רבא‬ ‫חג הסוכות‬ ‫מתעלה הרבה מחמתה‪ ,‬אף על פי שלא‬ ‫שפה שאינה מובנת לגוי‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה כל‪-‬כך‬ ‫נחלץ מצרתו‪ ,‬שומעים אותו אומר‪" :‬האם‬ ‫מדור‬ ‫מאיתנו יש לו‬ ‫כל אחד ואחד‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדוריודע שהוא‬ ‫נושעתי מצרתי למעשה? ‪ -‬לא‪ .‬אבל קניתי‬ ‫כל‪-‬כך הרבה"‪.‬‬ ‫הרבה מקומות ברוחניות שהוא‬ ‫צריך בהם ישועה‪ .‬הוא עומד כבר לאחר‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫הר"ר והחליט‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות עצמו‬ ‫השתדלות‪ ,‬לאחר שקיבל על‬ ‫ומשפחתו‬ ‫זה עתה סיפר לי יהודי שציפה לישועה‬ ‫פיגא‬ ‫בן‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לחזור בתשובה ‪ -‬הוא מרגיש אבוד‪' .‬תפילה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ענין במשך שנים רבות‪ ,‬עד שיום‬ ‫באיזה‬ ‫העבודה‬ ‫לעני כי יעטוף' ‪ -‬אין לי כלום‪ .‬זוהי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אחד התאגדו כמה מחבריו ונסעו יחד עמו‬ ‫של הושענה רבה‪ ,‬וזוהי שפה שאין הגוי‬ ‫להשתטח על קבר זקנו שהיה אחד‬ ‫מבין אותה‪.‬‬ ‫ז"ל המפורסמים פועל ישועות‪,‬‬ ‫מהצדיקים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫ודחקו בו חבריו שיבטיח שאם ייוושע ‪-‬‬ ‫לפתוח‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יכולהר"ר‬ ‫הגוי אינו קשור אליה ואינו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫יעשה כך וכך‪ .‬והוא סירב באמרו‪" :‬הקב"ה‬ ‫את הדלת הזו‪ ,‬משום שמערכת המוח והלב‬ ‫ינהל כרצונו"‪ .‬אמר לי האיש‪ :‬כבר עברו‬ ‫של הגוי בנויה באופן שהוא תמיד מרגיש‬ ‫כשהיינו'תשפ"ב‬ ‫בקברו של זקני‪,‬‬ ‫אז אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שנתיים‪.‬כ"ג‬ ‫)בחו"ל מאז‬ ‫במדברכשרון‪.‬‬ ‫פרשת יש לי‬ ‫שלישילי כסף‪,‬‬ ‫שיש לו יו‪‬‬ ‫משהו‪ :‬י"ש‬ ‫אמרתי את ספר התהלים במשך שלוש‬ ‫אני מגיע עם משהו‪ ,‬ולכן תן לי להכנס‪,‬‬ ‫שעות‪ ,‬שרתי‪ ,‬אמרתי‪ ,‬הבנתי‪ ,‬קיבלתי שם‬ ‫אשלם לך"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היהודי מגיע אל‬ ‫מתנה כה נפלאה‪ ,‬מתנה ושמה אמירת‬ ‫הדלת ואומר‪" :‬עזור לי‪ ,‬כי אין לי כלום"‪.‬‬ ‫תהלים‪ .‬אני יכול לומר את כל ספר‬ ‫כשהגוי שומע דיבור כזה‪ ,‬הוא שומע‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬שיש‬ ‫להתחיל –שוב‪.‬‬ ‫א‪ ‬אומרים‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫סתירה‪" .‬עוד פעם‪ ,‬תגיד שוב‪ ,‬איני מבין את הבטחו‪‬‬ ‫התהלים‪ ,‬ומיד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫פעמיים‪.‬‬‫נחו‪‬‬ ‫ספר יותר‬ ‫התהלים‬ ‫כל אבל‬‫אתבו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫סגולה לומר‬ ‫דבריך"‪ ,‬כי הגוי בנוי אחרת‪.‬‬ ‫כנסיון‪ .‬זה דבר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בכלל דברי‪‬‬ ‫לא נחשב‬ ‫כראוי מול‬ ‫עבורי זה‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫קיבלתי שם‬ ‫המתנה‬ ‫מתוק‪ .‬את‬ ‫בסוגיית‬ ‫הנותנים צדקה‬‫שהגויים הפע‪‬‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫לכבוד‬ ‫הגמרא אומרת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫כל‪-‬כך שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫כשהייתי בקברו של זקני‪.‬‬ ‫הריהגוי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫עושים(‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫)לעצמם הם‬ ‫בנוגע‬ ‫עבידי'‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫'לגרמייהו‬ ‫‪-‬‬ ‫תמיד רוצה לקבל משהו בחזרה‪ :‬אכבוד‪ ,‬הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫תשלום או כל דבר אחר‪ .‬מטעם זה‪ ,‬אם גוי להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫הוא הפטיר ואמר‪" :‬עוד לא נושעתי‪,‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫הסיפור שלי‪.‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫גדולה! זה‬ ‫זכיתי לישועה‬ ‫להצליח‬ ‫אבל‬ ‫נותן צדקה על מנת שיחיה בני‪ ,‬ובנו לא קם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫קיבלתי מתנה יותר גדולה מכפי שיכולתי‬ ‫כלל‬ ‫הצדקה‬ ‫מחוליו‪ ,‬הוא תוהה על נתינת‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ושמח אתה‪.‬‬‫שש של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫בדעתי‪ ,‬ואני‬ ‫כל‬ ‫להעלות‬ ‫באמרו‪" :‬לא על דעת זה נתתי"‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לדבר אל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫יכוללבטוח‬‫שאניאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫כלומר‪:‬‬ ‫מיוסדת זהעלגופא‬ ‫ללמוד שאם‬ ‫מה‬ ‫ועלינו בנשמתו‬ ‫תמיד‪ ,‬המרגיש‬ ‫לא כן‬ ‫שמועילי‪ ‬היהודי‪,‬‬ ‫ונוסי‪ ‬אין לי‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותאם ממש‬ ‫דביקות בה'‪.‬‬ ‫הואכ‪ ‬על‬‫הקב"ה‪,‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫אי‪ -‬אף על פי‬ ‫להשתמש‬ ‫התפלל‬ ‫טוב או‬ ‫אותנו‬ ‫התורה מעשה‬ ‫מלמדת‬ ‫עשה‬ ‫כלום‪ ,‬אין לי שום דבר שמעכב את‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שלא נושע ‪ -‬עצם התפילה כדאי היתה‪.‬‬ ‫דביקותי בה'‪ .‬אילו היה לי משהו‪ ,‬היתה לי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הגוי אינו מבין זאת ומתפלא‪" :‬מה יצא לך‬ ‫לא‬ ‫משהו‪ ,‬ואז‬ ‫לעצמי‬ ‫שווה‬ ‫וכשאני‬ ‫שאני לי‬ ‫כלשהיאלי מי‬ ‫הרגשהאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בחזרה! אין‬ ‫בהקדמת כלום‬ ‫לא קיבלת‬ ‫למדנו‬‫כבר הרי‬ ‫מזה?‬ ‫לגמרי להקב"ה‪ ,‬כי‬ ‫מה אני‬‫הייתי יכול להתחבר‬ ‫שבנוגעשנתתי את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬חבל‬ ‫לשערסתם כך;‬ ‫הלבבות דבר‬ ‫עושים‬ ‫בחלק ההוא‪ ,‬לא הייתי מרגיש כמקבל"‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫אותהפיכלל"‪.‬‬ ‫כמה וכמה‬ ‫נותןנחו‪‬‬ ‫לאה'הייתי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הצדקה‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫חסרון רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫הרגשת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מצריך‬ ‫צרי‪ ‬חיבור‬ ‫ונושעתיגשמיי‪.‬‬ ‫תהליםלענייני‪‬‬ ‫אמרתיבנוגע‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫אם אדם נותן אוכל לחבירו‪ ,‬והחבר‬ ‫יהודי שמתמודד עם צרה ובמשך הזמן‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דע‬ ‫חג הסוכות‬ ‫הרבי ר' בונים מפרשיסחא זיע"א תיאר‬ ‫אומר‪" :‬איני צריך" ‪ -‬אי אפשר להיווצר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫זאת בצורה כזו‪ :‬כשאדם מתרחץ ומתלבש‬ ‫ביניהם חיבור‪ .‬אחד בא להשתתף בחתונת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בבגדים הדורים ואז הוא פונה לבית עשיר‬ ‫ודופק על דלתו‪ ,‬העשיר פותח ושואל‪:‬‬ ‫חבירו‪ .‬חבירו מפציר בו‪" :‬עשה ברכה‪ ,‬שב‬ ‫ותטעם משהו"‪ .‬והוא עונה לו‪" :‬אינני יכול‬ ‫"במה אוכל לעזור לך?" כי אינו יכול לדעת‬ ‫לאכול"‪ .‬למה? ‪" -‬אני בא עכשיו משמחה‬ ‫האם"ו הוא רוצה להתלונן על‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהוא רוצה‪,‬‬ ‫ב‪ ‬מה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫כזה‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫באופן‬ ‫אחרת וכבר אכלתי לזכות‬ ‫ושבעתי"‪.‬‬ ‫שחוסם את דרכו‪ ,‬או שמא הוא רוצה‬ ‫רכבוובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון הוא‬ ‫אינו יכול להתחבר אל בעל השמחה‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫ללוות קצת חלב או אפשר שהוא רוצה‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪ ‬עונה‪:‬‬ ‫מבקש ממנו לשתות לחיים‪ ,‬והוא‬ ‫תרומה‪ .‬אולם‪ ,‬כשאדם מגיע עם בגדים‬ ‫"אני צם היום"‪ .‬הוא מבקש ממנו לצאת‬ ‫קרועים‪ ,‬והוא צנום וכחוש ורועד מקור ‪-‬‬ ‫עמו לריקוד‪ ,‬והוא משיב‪" :‬אני בשנת אבל"‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫העשיר אינו צריך לשאול כלום‪ .‬משהוא‬ ‫האדם אינו יכול להתחבר אם אינו יכול‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫רואה אותו‪ ,‬מיד הוא אומר לו‪" :‬היכנס! שב‪,‬‬ ‫לקבל‪ .‬חברו רוצה לתת לו והוא אינו יכול‬ ‫התחמם‪ ,‬אתן לך מה שאתה צריך"‪.‬‬ ‫לקבל כי יש לו כבר‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫כך הגיע דוד המלך אל הקב"ה‪ .‬הוא‬ ‫כשהאדם בא אל הקב"ה ואומר‪" :‬את זה‬ ‫הגיע כמי שאין לו כלום‪ ,‬וכיון שהוא הגיע‬ ‫יש לי כבר‪ ,‬גם את זה יש לי וגם את זה‪,‬‬ ‫אל הקב"ה‪ ,‬מיד נודע מה הוא צריך‪" .‬אני‬ ‫אני צריך רק דבר פלוני" ‪ -‬אינו יכול להיות‬ ‫רוצה לדבר אתך‪ ,‬אני רוצה לשפוך את לבי‬ ‫מקבל אמיתי‪ .‬אמר היהודי בעל המעשה‪:‬‬ ‫האד‪ ‬ממך‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫כלום חוץ‬ ‫לי א‪‬‬‫תמיד –‬ ‫מבין שאין‬ ‫לפניך‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬אנימועיל‬ ‫"כיון שאני מרגיש ורואה שאין לי כלום‪ ,‬יש‬ ‫נחו‪ ‬לי מי‬ ‫יותרכי אין‬ ‫שתושיעני‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫בטוחבו‪ .‬אבל‬ ‫דלותי ואני‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫לי יכולת גדולה ביותר להתפלל‪ .‬אני יכול‬ ‫שיושיעני"‪.‬‬ ‫להתחבר‪ ,‬אני יכול לעצום את עיני‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬בך‪ .‬אפילו‬ ‫נעסוק ורק‬ ‫שבועותתלוי בך‬ ‫לכבוד ‪ -‬אני‬ ‫ולהרגיש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬השערים‬ ‫נפתחים‬ ‫הקיציןמול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫כשכלו כל‬ ‫לי"‪ .‬לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬אין‬ ‫מצוות‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כל הספרים מביאים את הסברא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא בסדר‬ ‫סברא יותר‬ ‫בהלכה וסברא‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח שהיא‬ ‫הפשוטה‬ ‫תפילההאמצעי‪‬‬ ‫ורק בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינויש לי אך‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫כך‪ .‬אדם‬ ‫נוהגים‬ ‫שבני‪ .‬מה‬ ‫אדם ג‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליחורואים‬ ‫הבריאה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫להלוות‬ ‫בלי יכול‬ ‫ברוחניות"אתה‬ ‫הצלחה‬ ‫חבירו ושואל‪:‬‬ ‫כלל‬ ‫מגיע אל‬ ‫דוד המלך אמר )תהלים קט‪ ,‬ד(‪" :‬ואני‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫תפילה"‪ .‬הרמב"ן על הפסוק )תולדות כה‪ ,‬כח(‬ ‫"אני קצת‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתלו‪ :‬של‬ ‫וחברו משיב‬ ‫כל כסף?"‬ ‫ההצלחה‬ ‫לי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫האדם עוסק‬ ‫כאשרכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח מבאר ש‬ ‫כלי‪‬ציד בפיו"‬ ‫"כי‬ ‫אחר‪ ,‬אם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מישהו‬ ‫לבטוח‬ ‫ידיעתואצלאי‪‬‬ ‫עכשיו‪ .‬נסה‬ ‫מצומצם‬ ‫מיוסדת על‬ ‫לא תצליח ‪ -‬תחזור אלי"‪ .‬מי לימד את בני‬ ‫מה‬ ‫ללמוד חלק‬ ‫ועלינוזה נעשה‬ ‫מסויםתמיד‪,‬‬ ‫בתדירות‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫בדבר‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫האדם לענות כך? אכן התשובה באה מצורת‬ ‫להשתמש‬ ‫על שמו‪ .‬אם‬ ‫נקראאי‪‬‬‫אותנו‬ ‫מלמדתשהוא‬ ‫התורה‬ ‫ממהותו‪ ,‬עד‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עושה איזה דבר באופן תדיר‪ ,‬עדיין‬ ‫האדם‬ ‫חשיבה ישרה‪ .‬אתה זקוק הלוואה? ‪ -‬בסדר‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫וכשאני אחר‪,‬‬ ‫למצוא מישהו‬ ‫תנסה‬ ‫אינו נהפך לאיש כזה‪ .‬רק כשהוא חושב על‬ ‫אם‬ ‫לעצמי‬ ‫לי מי לי‬ ‫נראה‪.‬אני‬ ‫בוא‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫אתאמץאניבשבילך‪ ,‬כי לא‬ ‫בעל או אז‬ ‫רבינו אליו‪,‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫מחוברים‬ ‫למדנווהרגשיו‬ ‫בכל עת‬‫זהכבר‬ ‫לא תמצא ‪ -‬מה‬ ‫אשאיר אותך על המים‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע שם שזהו‬ ‫הבטחו‪ ‬הרמב"ן‬ ‫לשער‬ ‫איש‪ .‬מבאר‬ ‫הלבבות‬ ‫נהפך‬ ‫הוא‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫מהותי היא‬ ‫וכמה‬ ‫תפילה'‪.‬‬ ‫נחו‪‬כלפי כמה‬ ‫דוד ה''ואני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫שאמר‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬את בנו‬ ‫רוצה‬ ‫רוצה להכניס‬ ‫הבטחו‪‬האדם‬ ‫להיות‬ ‫דומה לכך‪,‬‬ ‫לענייני‪ .‬ה'מאירי'‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫אין לי כלום‬ ‫נחו‪ ‬מזה‬ ‫בנוגע‬ ‫תפילה‪ .‬חוץ‬ ‫משהוא‬ ‫לישיבה‪ .‬מנהל הישיבה אומר לו‪ :‬אצלי כבר‬ ‫כותב שם שהוא הרגיש שאין לו שום דבר‬ ‫עמוס‪ .‬אינך מאמין לי? בא ואראה לך את‬ ‫כי אם את כח התפילה שבפיו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הע‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫הושענא רבא‬ ‫חג הסוכות‬ ‫הסיבוכים שלך ומבין שאין להם פתרון בדרך‬ ‫הרשימות‪ .‬אתה צריך דווקא את הישיבה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הטבע‪ ,‬ואתה מבקש על נס‪ .‬וכביכול‪ ,‬הקב"ה‬ ‫שלי? חפש ישיבה אחרת‪ .‬אבל אם הבחור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אומר לך‪" :‬מדוע תבקש על נס? הרי אין‬ ‫סומכין על הנס"‪ .‬הוא שולח לך את כל‬ ‫נותר בלי ישיבה ויושב כבר כמה שבועות‬ ‫בבית‪ ,‬אז זה כבר סיפור אחר‪ .‬העסקנים‬ ‫מאמרי חז"ל כדי לבחון אותך ולראות אם‬ ‫כבר מתכנסים וההחלטה מתקבלת להכניסו‬ ‫הוא"ומבקש‪ .‬מדוע אתה רוצה‬‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אתה יודע מה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫המנהל‬ ‫לזכות‬ ‫השתנה?‬‫לזכות‬ ‫לישיבה‪ .‬מה הפשט? מה‬ ‫ובטחון‬ ‫לך נס? כלום מגיע לך נס? הוא רוצה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שאעשה‬ ‫פטרון שום‬ ‫הרי טען שאין מקום‪ .‬אכן אם אין‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫לדעת אם אתה יודע את התשובה לשאלה‪.‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫פתרון לבחור‪ ,‬אז אני מוכן לקבל אותו הגם‬ ‫ואתה עונה‪" :‬הייתי מנסה בדרך הטבע‪ .‬רבונו‬ ‫שזה מעל למכסה הרגיל‪.‬‬ ‫של עולם! אני מתבייש‪ ,‬הייתי מנסה בדרך‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הטבע‪ ,‬אבל אין לי שום דרך‪ .‬על כן אני‬ ‫האדם כלפי הקב"ה ‪ -‬כשהוא מתפלל‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫בידיעה‬ ‫מתוך הרגשה של חוסר אונים‬ ‫מגיע אליך‪ ,‬כי אין לי שום דרך אחרת‪ .‬לאיזו‬ ‫ישיבה אלך? אמור לי‪ .‬לאיזו ישיבה? אדרבא!‬ ‫שאין לו כלום‪ ,‬הקב"ה שואל אותו‪" :‬למה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫רוצה לעזור לי‬ ‫אחר‪ .‬האתה‬ ‫אותי( – כ"ג‬ ‫למקום אייר‬ ‫בחוקותי‬ ‫במדבר לאן‬ ‫)בחו"ל קח‬ ‫עונה‪" :‬כי‬ ‫פרשת אין לי‬ ‫אעזור לך?"יו‪‬והוא‬ ‫שלישי‬ ‫בדרך הטבע? אמור לי איזו דרך יש לי על פי‬ ‫ללכת‪ .‬כל חיותי תלויה בך‪ .‬ממך אני מקבל‬ ‫טבע"‪ .‬אינך אומר זאת מתוך תביעה‪ ,‬אלא‬ ‫את חיותי‪ .‬אין לי אף אחד ושום דבר חוץ‬ ‫מתוך הכרה‪ .‬והקב"ה עוזר לך‪.‬‬ ‫ממך"‪ .‬זה היה מהלכו של דוד המלך‬ ‫בתפילה‪ .‬כך הוא התפלל‪ ,‬כי הוא הכיר בכך‪.‬‬ ‫מכלא‪‬העמים‬ ‫האד‪ ‬יודע‬ ‫תמיד –‬ ‫מועילהמעט‬ ‫כי אתם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫על נס‬ ‫בנוגעלבקש‬ ‫הבטחו‪ ‬יכול‬ ‫נחיצותרק יהודי‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬דברי‬ ‫יותר את‬ ‫אמת'בו‪ .‬אבל‬ ‫מציין לזה‬ ‫להשתמש‬‫אי‪‬ה'שפת‬ ‫על הפסוק‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫חוליןמול‬ ‫)פט‪ ,‬א(‬ ‫כראוי‬‫מסכת‬ ‫הגמרא ב‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הגוי אין לו שום הבנה לסגנון זה;‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫בכם כי אתם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולחשק‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מרובכם‬ ‫שהוא"לאנחו‪‬‬ ‫)ואתחנן ז‪ ,‬ז(‬ ‫מכפי‬ ‫וכשאתה מניח חותם זה על תפילותיך‬ ‫המעט מכל העמים" ‪ -‬כי אתם המעט‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫הריבכך‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬פועל‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ותשרי‪ ,‬אתה‬ ‫בנוגעאלול‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ועבודתך של‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫שאתם ממעטין עצמיכם כשהקב"ה משפיע‬ ‫רק‪ ,‬אל‬ ‫שכאשר השפע יגיע‪ ,‬הוא יגיע‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להם טובה‪ .‬הגוי כשמטיבים עמו‪ ,‬הוא‬ ‫להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫ולא אל הגוי‪.‬‬ ‫כ‪‬היהודי‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬זקוק‬ ‫בשביל זה‬ ‫בגשמיות‪.‬בדיוק‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫להצליח גאוה‪ .‬אכן‬ ‫מתמלא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫כשמקבל‬ ‫טבעבלי‬ ‫האדם‬ ‫ברוחניות‬ ‫היהודיהצלחה‬ ‫לשמירה‪ ,‬כי‬ ‫כלל‬ ‫הדבר דומה לצינור שיורד דרכו שפע‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫זה מתאים‬‫הרוחנית לי‪,‬של‬ ‫לומר‪ :‬זה מגיע‬‫ההצלחה‬ ‫איזו הטבה‪,‬‬ ‫כל‬ ‫ועד שהוא מגיע למטה‪ ,‬אי אפשר לדעת‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫באופן ברור לאן ילך‪ .‬השפע הגיע כבר‬ ‫ידיעתוכך‪.‬אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫עללהמשיך‬ ‫צריך‬ ‫לי‪ ,‬זה‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ועלינוואז ללמוד‬ ‫לרחובך‪ ,‬אך‬ ‫כך‪ ,‬לעירך‬ ‫תמיד‬ ‫שמועילי‪ ‬אחר‬ ‫למדינתך‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫ישנו מושג של 'עבד לרוץ לפניו'‪ ,‬מושג‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬יגיע אליך‪.‬‬ ‫אותנו שהוא‬ ‫מלמדת‬ ‫הדבר מוכח‬ ‫התורה אין‬ ‫עדיין‬ ‫בהירות‪.‬יש לפעמים מי‬‫יותר רבים‪.‬‬ ‫שקייםלקבל‬ ‫באופנים‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬אתה מניח עכשיו חותם‪ ,‬ובכל‬ ‫בכלי‪ ‬כך‬ ‫משום‬ ‫שהתרחבה פרנסתו והתחיל לחיות ברחבות‪.‬‬ ‫אתה מפנה את השפע אליך ורק אליך‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אם יש ‪ -‬הלא יש‪ .‬התקציב שלו עלה‬ ‫מה אני‬ ‫בעלעל‪-‬ידי‬ ‫רבינו‬ ‫מניח‬ ‫בהקדמתאתה‬ ‫למדנו החותם‬ ‫כבר‬ ‫כאמור‪ ,‬את‬ ‫לסכומים די גבוהים‪ .‬והנה הגיעה תקופה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגערבה שהיא‬ ‫הבטחו‪‬הושענא‬ ‫לשער תפילת‬ ‫הלבבותמתפלל‬ ‫שאתה‬ ‫מהשפע‬ ‫אי‪‬‬ ‫לצמצםהיא‪:‬‬ ‫החליט בה‬ ‫שבה הקב"ה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫חדשה‬ ‫השאלה‬ ‫כמה וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫אליה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬גישה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫שהגוי אין לו‬ ‫של‬ ‫תפילה‬ ‫הדולר עלה‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותשהיה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬לא כפי‬ ‫צרי‪ ‬זה כבר‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הדולר ירד וכו'‪ ,‬הוא כבר לא מרוויח כפי‬ ‫אתה מבין זאת‪ ,‬אתה חושב על חטאיך‪,‬‬ ‫שהרוויח פעם‪ .‬עכשיו הוא מגיע אל הקב"ה‬ ‫אתה חושב על הרגליך‪ ,‬אתה חושב על‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וע‬ ‫חג הסוכות‬ ‫דברי ה'שם משמואל' בענין אליעזר עבד‬ ‫ואומר‪" :‬רבונו של עולם! מגיע לי"‪ .‬למה?‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אברהם שייכים לכאן ללמד את האדם כיצד‬ ‫"כי אני אדם מכובד"‪ .‬והקב"ה עונה‪" :‬בגלל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להתפלל‪ .‬אליעזר כל‪-‬כך רצה את יצחק‬ ‫לחתן‪ ,‬ואברהם השביע אותו‪ :‬בשום פנים‬ ‫זה?! בגלל זה מגיע לך?! אני זה שעשיתי‬ ‫אותך אדם מכובד ועכשיו אתה אומר לי‬ ‫ואופן לא‪ .‬אליעזר הרי ראה את יצחק‬ ‫שאתה אדם מכובד ומגיע לך"‪.‬‬ ‫הוא ראה כיצד נראות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ימיו‪.‬‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מתחילת‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ובטחוןוכמה הוא שלם במדותיו‪ ,‬והוא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תפילותיו‬ ‫כך‪ ,‬פטרון‬ ‫בגשמיות‬ ‫בכל הדברים זה‬ ‫דולה ומשקה היה אצל רבו אברהם‬ ‫עצמוובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬שיש‬ ‫וברוחניות‪ .‬אני זה שנתתי לך את מה‬ ‫ובטוח היה שאין יותר מתאים ממנו‬ ‫לך ועכשיו אתה בא אלי בטענה‪" :‬הרי אני‬ ‫להשתדך אתו‪ ,‬ואז מגיע אליו אברהם‬ ‫כזה וכזה ואם כן מגיע לי"‪ .‬שואל האדם‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ומטיל עליו את השליחות למצוא לו כלה‬ ‫להקב"ה‪" :‬ובכן‪ ,‬האם אני הולך להתייסר‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬‫על"רימין‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫מעתה? האם תתחיל לסטור אותי‬ ‫אחרת‪ .‬התפלל אליעזר לסייעתא דשמיא‬ ‫וכה דיבר אל ה'‪" :‬רבונו של עולם! הן יודע‬ ‫ועל שמאל?" והקב"ה כביכול עונה‪" :‬לא!‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫חייב לעזור לי‬ ‫שיש–ליכ"ג אייר‬ ‫נגיעות‪ .‬האתה‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבר אתה‬ ‫)בחו"ל אתה‬ ‫היא‪ :‬האם‬ ‫שלישיאחת‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪ ‬שאלתי‬ ‫לא זה הענין‪.‬‬ ‫למצוא שידוך לבן אדוני‪ ,‬כי אני האדם‬ ‫יודע כיצד להתפלל? אני רוצה לראות האם‬ ‫האחרון שיכול למלא את השליחות כמו‬ ‫אתה יודע כיצד להתפלל"‪.‬‬ ‫שצריך‪ .‬אני הרי מלא בנגיעות‪ .‬אך טבעי‬ ‫הוא שאתפלל אליך שתעזור לי לא למצוא‬ ‫ככלי מלא בושה וכלימה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫מצאתי‪,‬‬ ‫א‪ -‬לא‬ ‫תמיד –‬ ‫לאדוני‬ ‫מועיל לומר‬ ‫הבטחו‪‬אחר ואז‬ ‫שידוך‬ ‫הדרך הנכונה להתפלל היא כאמור‪,‬‬ ‫ניסיתי ולא‬ ‫מצאתי‪,‬‬ ‫בו‪ .‬לא‬ ‫ממש‬ ‫אי‪ ‬לעשות‪,‬‬‫מה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫שיאמר האדם‪" :‬רבונו של עולם! אני‬ ‫לעצמי ‪ -‬אולי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שאומרדברי‪‬‬ ‫אך טבעי‬ ‫כראוי מול‬ ‫הצלחתי‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫מתבייש‪ .‬לא מגיע לי כלום‪ ,‬לא ההתחלה‪,‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬אולי עכשיו יתגלה שארבעים יום‬ ‫בסוגיית‬ ‫אדם מכובד‪.‬‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫אינני‬ ‫שבועותהסוף‪.‬‬ ‫לאלכבוד‬ ‫האמצע ולא‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫קודם יצירת הוולד הכריזו עליו שהוא יהיה‬ ‫הרי מה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬יודע‬ ‫האמת‪ .‬אתה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬הריבנוגע‬ ‫יודע את‬ ‫אתה‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חתני"‪.‬‬ ‫בחרתיא‪,‬ברע‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫פעמים‬ ‫וכמההדי‪‬‬ ‫בלב יו‪‬‬ ‫אצליהוא‬ ‫השבועות‬ ‫קורה‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בכלאם יש מקום‬ ‫להשתמשונכלם‪.‬‬ ‫עומד כאן בוש‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬אני עלינו‬ ‫שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫משולבות‬ ‫אמיתיותמה ג‪‬‬ ‫להצליחשתי‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫רחמי‪‬אני יודע‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫מתבייש בו כי‬ ‫לנוכל‪-‬כך‬ ‫כדי לעורר‬ ‫שניתנושאני‬ ‫אחד‬ ‫אמרנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי‪ .‬לא‬ ‫לבטוח‬ ‫בתפילתך‬ ‫את זה‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללתכלול‬ ‫הצלחה‬ ‫שאני חשוף בו לגמרי‪ ,‬זה בעמדי לפניך"‪.‬‬ ‫של להתפלל‬‫מותר לך‬ ‫להתפלל‪.‬‬ ‫שאסור לך‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫שתהיה לך פרנסה בהרחבה‪ ,‬מותר לך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬וכדומה‪,‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫בשידוכים‬ ‫להצליח‬ ‫הרי יש‬ ‫כלי‪‬תמיד‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫להתפלל שיהיה לך שפע גדול בתורה‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודתדמית‬ ‫למשפחה‬‫ועלינו‬ ‫שמועילי‪‬ישתמיד‪,‬‬ ‫לאדם או‬ ‫שברחוב‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬בגשמיות ובכל הענינים‪ .‬השאלה‬ ‫להשתמש‬ ‫קרוביםאי‪‬‬ ‫שיודעים היטב‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדתישנם‬ ‫התורה‬ ‫מסוימת‪ ,‬ומנגד‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫מבקש‪ ,‬מהי הבנתך‬ ‫יותראתה‬ ‫לקבלכיצד‬ ‫כדי‬ ‫היא רק‬ ‫שם בבית‪ .‬לענייננו‪ ,‬הקב"ה מכיר‬ ‫קורה‬ ‫מה‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫כשאתה ניגש להתפלל‪ .‬סיבה יש לכך‬ ‫את הסיפור מבפנים‪ .‬האם יבוא האדם לומר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שמחזיקים היום את הערבה ביד ונקרא‬ ‫בעל חיים?‬ ‫רבינו רמת‬ ‫בהקדמתלהוריד‬ ‫להקב"הלמדנו‬ ‫שלא מתאים‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫היום יום ערבה‪ .‬היום אני בא עם הערבה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעשל עולם!‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אומר‪" :‬רבונו‬ ‫לשערהוא‬ ‫הלבבות‬ ‫מתבייש‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫אברהם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה בןהיא‪:‬‬ ‫לדו‪‬שאני‬ ‫אומר לך‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה לא‬ ‫אני אפילו‬ ‫אני שרוי‬ ‫וכמה‬ ‫כדי פיכךכמה‬ ‫הבטחו‪‬עדנחו‪‬‬ ‫שוםה' זכות‪.‬‬ ‫אין לי‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫אברהם יצחק‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫שאני בן‬ ‫הבטחו‪ ‬נכון‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬ויעקב‪ .‬זה‬ ‫יצחק‬ ‫לחיות ברחבות‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬‫התרגלתי‬ ‫שעוד בנוגע‬ ‫בבעיה‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ויעקב‪ ,‬ועוררתי את זכותם בימים הקודמים‪.‬‬ ‫איני יודע מה לעשות‪ .‬לא מגיע לי כלום‪.‬‬ ‫כל ימי ראש השנה הזכרנו את עקידת‬ ‫אני סתם מבקש ממך שתעזור לי"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫זע‬ ‫(בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נשא‬ ‫הושענא רבא‬ ‫חג הסוכות‬ ‫בכלל‪ ,‬ודוד המלך התייסר והתענה עם‬ ‫יצחק‪ ,‬וכן הזכרנו את שאר הזכויות שיש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ההרגשים‪ .‬זו היתה המציאות שלו‪ .‬אתם‬ ‫לנו‪ .‬אמרנו 'עשה למען הרוגים על שם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יודעים מה זה אב שבורח מבנו ושרוי‬ ‫בסכנת חיים?! ועוד היו לו פרשיות‬ ‫קדשך‪ ,‬עשה למען טבוחים על יחודך'‪.‬‬ ‫לישראל יש היסטוריה של מסירות נפש‬ ‫והשמצות והוצאת שם רע‪ .‬חייב היה לחיות‬ ‫ואני חלק מהם‪ .‬זוהי אמת אחת‪ .‬אך כל זה‬ ‫כדי הי"ו‬ ‫שיצליח לגלות את הנקודה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫חיים כאלה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫עמך‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫אנו‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫בניך‪,‬‬ ‫בתחילת תשרי ‪ -‬כי אנו‬ ‫שבנפשו שאומרת‪" :‬רבונו של עולם!‬ ‫הזו ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןעומד‬‫סגולתך‪ .‬אבל עכשיו כשאני‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫באמת אין לי כלום"‪ .‬אפס אפסים‪ .‬עשר‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫בהושענא רבה‪ ,‬אני עוזב את הכל ‪ -‬אין לי‬ ‫פעמים אפס‪ .‬ודבר זה מוריד את השכינה‬ ‫כלום‪ .‬וזוהי האמת השניה‪ .‬מדובר בשתי‬ ‫לעולם‪ .‬דבר זה הביא את דוד המלך‬ ‫אמיתיות שמשתלבות‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לדביקותו להיות נעים זמירות ישראל‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מתחיל"רמה‬ ‫בכל שחרית זה כך‪ .‬האדם‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫כתוב בספרים על יום הושענא רבה‬ ‫אנו מה חיינו מה צדקתנו‪ ,‬אין לי כלום‪,‬‬ ‫אושפיזא( –‬ ‫'תשפ"בנאמר‪" :‬פנה‬ ‫אייר בהתהלים‬ ‫כ"גמלכא‪.‬‬‫דדוד‬ ‫אבל אנחנו עמך בני בריתך‪ .‬שני החלקים‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי‬ ‫אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם‬ ‫אמת‪ .‬והאמת היא שבשתי החותמות זה‬ ‫תיכתב זאת לדור אחרון"‪ .‬ערער הוא‬ ‫פועל בנוסח זה‪ ,‬כי כל מה שאומרים שם‬ ‫פעמיים רע‪ ,‬כי הקב"ה עשה כן שתהיה‬ ‫בשחרית מה אנו וכו' כי הכל הבל‪ ,‬אומרים‬ ‫ירידת הדורות ושבדור האחרון‪ ,‬דור‬ ‫גם בנעילה‪ .‬בחזרת הש"ץ של נעילה‪,‬‬ ‫דמשיחא‪,‬תמיד –‬ ‫עם כל‬ ‫האדם‬ ‫בחותם של נעילה‪ ,‬אומרים דבר זה‪ .‬אין‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫יתמודדא‪‬‬ ‫עקבתא‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫סוגי המצבים‪ ,‬הנסיונות והפרשיות‪ ,‬דברים‬ ‫לי‬ ‫לעניני‪‬זה‪ .‬אין‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעאם דבר‬ ‫חטא‪ ,‬כי‬ ‫אומרים על‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫כלום‪ .‬עומדים בדקות האחרונות של נעילה‪ ,‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫מורכבים‪ ,‬מסובכים ומפותלים‪ ,‬באופן‬ ‫בזמן שהקב"ה שומע את התפילות‪ ,‬אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שיוכל להתפלל בהושענא רבה כפי שצריך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫להתפלל‪.‬‬ ‫ומבקשים‪ :‬שמע קולנו רק בגלל זה‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הזו‪ ,‬וזה‬ ‫הדי‪‬את הדלת‬ ‫יכוליו‪‬‬ ‫לעבור‬ ‫אינוהוא‬ ‫השבועות‬ ‫הגוי‬ ‫המלך צרי‪‬‬ ‫יותרדודמשהוא‬ ‫להיות‬ ‫אנו יכולים‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫שיגיע אל המקום‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫השפע בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫ששומר על‬ ‫כ‪‬מה עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫על היום‬ ‫לדור‪ .‬מה‬ ‫אחרון'ג‪‬עולה‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫'תיכתב זאת‬ ‫רחמי‪ ‬שיוכל‬ ‫להתבונן כדי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫חייבלעורר‬ ‫והאדםכדי‬ ‫הנכון‪.‬‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫אומר‪ :‬היו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫האחרון‪.‬בליהוילבטוח‬ ‫הצלחההדור‬ ‫ברוחניות‬ ‫האחרון ועל‬ ‫כלל‬ ‫להתפלל כך‪ ,‬כי הדבר ברור שאין זה‬ ‫שלאך לדור‬‫הרוחניתאחרת‪.‬‬ ‫ההצלחהלהם עבודה‬ ‫דורות שהיתה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל‬ ‫המילים‪ ,‬אלא ההרגשה‪ ,‬לא האותיות‪ ,‬אלא‬ ‫שלנו יש את הכלים החזקים ביותר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫הוא באמת‬ ‫האםכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫ההבנה‪.‬להצליח‬ ‫השאלה היא‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫להתחבר אל הקב"ה בצורת תפילה זו‪.‬‬ ‫כלום‪ .‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שאינותמיד‪,‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫מרגיש‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫אמנם כן‪ ,‬אם האדם מסתובב עם כל‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬ומצד שני אין לו‬ ‫של יותר‬ ‫הדור האחרון‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫הבעיות‬ ‫מלכא דלית ליה מגרמיה כלום‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫את ההרגשים האלה‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬הוא‬ ‫דוד המלך היה מדת המלכות דלית ליה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אומר לעצמו‪" :‬הכל כשורה אצלי‪ ,‬אני‬ ‫בעללו חיים‬ ‫רבינו‬ ‫העמיד‬ ‫בהקדמת‬ ‫הקב"ה‬ ‫מגרמיהלמדנו‬ ‫כלום‪ ,‬ולכן‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫מוצלח ובני מוצלחים‪ ,‬כולי אומר כבוד‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫בעיות כאלה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שהיו לו‬ ‫לשער‬ ‫שרואים‬ ‫הלבבותכפי‬