gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המאיר · HAMEIR — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: המאיר · HAMEIR

שבוע: סוכות (2026-09-21)

המאיר · HAMEIR — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון‬ ‫בה"י‬ ‫שנה ה’‬ ‫סוכות‬ ‫גליון‬ ‫תשפ”ז‬ ‫רמ"ז‬ ‫˛ניצוצי המאיר˚‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫סוכה בראשו של אדם‬ ‫בסוכות נתגלה שמצות‬ ‫מסופר שפעם ישב הרה”ק מרוזין זי”ע ביום טוב סוכות ופתאום התחיל לשחוק מאוד מבלי סיבה‬ ‫התשובה אינה נפגמת‬ ‫הנראית לעין‪ ,‬העיז אחד המקורבים ושאל מה ענין שחוק זה‪ ,‬ענה ואמר‪ ,‬שעכשיו ראה ברוח קדשו‬ ‫מחמת העבירות‬ ‫איך שכפרי אחד תמים הולך בדרך‪ ,‬ופתאום אחזו רעב‪ ,‬אך הוא זכר מבית אביו שבסוכות אין‬ ‫תשובה קודם התשובה‬ ‫אוכלים חוץ לסוכה‪ ,‬מה עשה? לקח את כובעו וניקב בה נקב גדול והניח עליה סכך כשר וכך אכל‬ ‫‘ולקחתם לכם ביום הראשון וגו’ (ויקרא כג‬ ‫את סעודתו‪ .‬וסיים הרה”ק מרוזין ‘לכך שחקתי‪ ,‬כי ראיתי איך שכל הפמליא של מעלה שוחקים‬ ‫מהתמימות של אותו כפרי’‪ .‬ע”כ המעשה‪.‬‬ ‫מ)‪ ,‬ובמדרש‪‘ :‬ביום הראשון ראשון לחשבון‬ ‫עוונות’‪ .‬וצריך ביאור מהו אותו חשבון של‬ ‫והנה איתא בתיקונים (תיקונא ו) על הפסוק (דברים כב ו) ‘כי יקרא קן ציפור וגו’ שקאי על הסוכה‪,‬‬ ‫עוונות‪ ,‬ומדוע יום טוב הראשון של חג‬ ‫שהאמא מסככת בה על בנאה‪ ,‬עיי”ש‪ .‬ועל פי זה אפשר לפרש את איבעית הגמרא במסכת חולין‬ ‫(קלט‪‘ ):‬מצא קן בראשו של אדם’‪ ,‬דהיינו שהגמרא רמזה בזה על הסוכה שבנה אותו כפרי תמים‬ ‫הוא הראשון לאותו חשבון‪.‬‬ ‫בראשו‪ ,‬ולהראות שגם פעולה זו שנעשתה בתמימות ובכוונה טובה יש לה חשיבות אצל הקדוש‬ ‫ונראה לבאר בהקדם מה שאמר הרה”ק‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬הגם שלא נעשתה המצוה כתיקונה‪.‬‬ ‫מהר”י מבעלזא זי”ע‪ ,‬דהנה ידוע מה‬ ‫דאיתא בספה”ק שכל התורה והמצוות‬ ‫ממזיק אינו יוצא תיקון‬ ‫שאדם עושה בעודו מלוכלך בעוונות ואינו‬ ‫ידוע שארבעת המינים מרמזים על ארבע מדריגות בבני ישראל‪ ,‬והערבה באה כנגד פושעי ישראל‬ ‫נקי מחטא הולך ח”ו לצד הסטרא אחרא‬ ‫שאין בהם לא טעם ולא ריח‪ ,‬והקשה הרה”ק מליסקא זצ”ל מדוע אין נוטלים כנגדם מין סנה‬ ‫ומחזק את כוחם‪ .‬והעצה לזה היא שבטרם‬ ‫ואטד?!‪ .‬הוא מותיב לה והוא מפרק לה‪ ,‬דהערבה אכן אין בה לא טעם ולא ריח‪ ,‬אך אין היא מזקת‬ ‫יגש אדם לעשות מצוה או לעסוק בתורה‬ ‫לאחרים‪ ,‬לפיכך אפשר לאגדה יחד עם שאר המינים‪ ,‬מה שאין כן רשע כזה שהוא כמו אטד וקוץ‬ ‫יראה לשוב בתשובה שלימה ואז יהיה‬ ‫המזיק לאחרים אינו בכלל הארבע כתות שבישראל ואי אפשר לצרפו עמהם‪ .‬עכדה”ק‪.‬‬ ‫בטוח שמצוותיו ילכו רק לצד הקדושה‪.‬‬ ‫ויש לבאר את הדבר על פי מעשה נורא המובא בספר ‘בית אב’ להגאון רבי אליקים שלעזינגער ז”ל‪:‬‬ ‫והקשה הרה”ק מבעלזא‪ ,‬הרי התשובה‬ ‫בעיר בריסק היו כמה שוחטים שהקהל העמידו מקדמת דנא אך לא כולם היו ראויים לתפקידם‬ ‫גופא גם היא מצוה ממצוות התורה‪ ,‬והיאך‬ ‫והדבר גרם למכשולות חמורים‪ ,‬הגאון רבי חיים מבריסק זצ”ל כינס אסיפת רבנים לתקן תיקונים‬ ‫אפשר לקיים מצוה זו בנקיות‪ ,‬הלא כל‬ ‫ולעשות גדרים נחוצים על מנת לתקן את המכשול‪ ,‬והנה כשהגיע רבי חיים להשתתף באסיפה‬ ‫עיקר מצוה זו באה לחלצו ממיצר עוונותיו‬ ‫הבחין באחד מאותם שוחטים שיושב גם הוא במקום בחשבו לתומו שהוא צריך להיות שם‪,‬‬ ‫שהוא נתון בהם‪ ,‬וא”כ הרי יש חשש שילך‬ ‫כראותו זאת חזר רבי חיים על עקביו ולא רצה ליכנס לשם‪ ,‬העסקנים ניסו לשכנעו ליכנס וטענו‬ ‫מצות תשובה ח”ו להחיצונים‪ .‬וחידש‬ ‫בפניו שהדבר נחוץ מאד‪ ,‬ומה יהיה עם תיקון השחיטה‪ ,‬אך רבי חיים השיב ואמר נחרצות‪‘ :‬שום‬ ‫שבשביל זה צריך לעשות שני פעמים‬ ‫תיקון לא יכול לצאת מהלבנת פנים!’‪ ,‬ולא נכנס‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬פעם אחת כדי להתנקות מחטאיו‪,‬‬ ‫ובזה אפשר להבין מדוע אי אפשר לצרף את המזיק לד’ מינים‪ ,‬שהרי הד’ מינים באים לתקן‬ ‫ושוב שנית אחר שגופו נקי כדי לקיים‬ ‫תיקונים נשגבים ולפעול גדולות ונצורות בשמי מעל‪ ,‬אך עם המזיק אי אפשר לתקן דבר‪.‬‬ ‫מצוה זו בנקיות כדבעי‪ .‬עכדה”ק‪.‬‬ ‫ראיה מסוכות לסיום הש”ס בשותפות‬ ‫נפק”מ בטעם הפסול של‬ ‫מנהג העולם בהזדמנות מיוחדות לסיים ש”ס על ידי חבורה יחד‪ ,‬דהיינו שמחלקים את כל הש”ס‬ ‫לולב הגזול לגבי בל תוסיף‬ ‫בין בני החבורה וכל אחד לומד מספר דפים עד שבין כולם יוצא שלמדו את כל הש”ס‪.‬‬ ‫והנה נראה לתרץ את קושייתו באופן‬ ‫ונראה לרמז מקור לסיום כזה‪ ,‬דהנה מצינו שאמרו חז”ל (סוכה כז‪‘ ):‬כל ישראל ראויים לישב בסוכה‬ ‫אחר‪ ,‬באופן שגם התשובה הראשונה תהא‬ ‫אחת’‪ ,‬הרי שישנה מציאות כזו שכל בני ישראל יוצאים ידי חובתם בסוכה אחת‪ .‬והנה דוד המלך‬ ‫כוחה יפה ולא תיפול לידי החיצונים‪ ,‬וזאת‬ ‫ע”ה אומר בתהלים (ס ח)‪‘ :‬אלוקים דיבר בקדשו אעלוזה אחלקה שכם ועמק סוכות אמדד’‪‘ ,‬שכם’‬ ‫בהקדם הגמרא בסוכה (ל‪ ).‬שלולב הגזול‬ ‫בגימטריא ש”ס‪ ,‬והיינו שאלוקים דיבר בקדשו ואמר ‘אעלוזה’ כאשר בני חבורה עושים שמחת‬ ‫בשאר ימים פסול משום מצוה הבאה‬ ‫סיום הש”ס בשותפות‪ ,‬שמחלקים שכ”ם דהיינו את הש”ס ביניהם‪ ,‬ולכאורה היכן מצינו שאפשר‬ ‫בעבירה‪ ,‬והקשו התוספות (ד”ה משום) מדוע‬ ‫א‬ ‫˛ניצוצי המאיר˚‬ ‫לעשות סיום באופן כזה‪ ,‬לזה אומר ‘ועמק סוכות אמדד’‪ ,‬דהיינו שגבי מצות סוכה חזינן שרבים‬ ‫הוצרכה הגמרא למעט לקמן גזול מ’לכם’‪,‬‬ ‫יכולים להשתתף במצוה אחת‪ ,‬ומשם נלמד לסיום הש”ס‪.‬‬ ‫הא בלאו הכי פסול מטעם מצוה הבאה‬ ‫בעבירה‪ .‬וכתב האבני נזר לתרץ (מובא בצדקת‬ ‫פרי עץ הדר בתנאי שנתן צדקה לעניים‬ ‫אברהם פרשת ראה)‪ ,‬דשפיר יש נפקא מינה בין‬ ‫איתא במסכת שבת (קלג‪‘ :):‬זה אלי ואנוהו’‪ ,‬התנאה לפניו במצות‪ ,‬עשה לפניו סוכה נאה ולולב‬ ‫תרי טעמי אלו‪ ,‬דהנה קיימא לן להלכה (או”ח‬ ‫נאה ושופר נאה וכו’‪ ,‬אבא שאול אומר‪‘ ,‬ואנוהו’ הוי דומה לו‪ ,‬מה הוא חנון ורחום אף אתה היה‬ ‫סימן תרנא מג”א ס”ק כח) דאם נוטל ב’ לולבים‬ ‫חנון ורחום’‪ ,‬ופירש המהר”י אסאד זצ”ל‪ ,‬דבפירוש הראשון של הגמרא למדנו שצריך האדם להדר‬ ‫כאחד עובר על בל תוסיף ולא קיים את‬ ‫במצוות שבין אדם למקום‪ ,‬כסוכה ולולב ושופר וכדומה‪ ,‬ובא אבא שאול להוסיף שלא די להדר‬ ‫המצוה כלל‪ .‬אמנם אם נוטל לולב פסול‪,‬‬ ‫בבין אדם למקום‪ ,‬אלא צריך להדר גם בבין אדם לחבירו‪ ,‬ולכן לא יאמר האדם אחר שעשה סוכה‬ ‫וודאי שאינו מעכב‪ ,‬שהרי אינו ראוי כלל‬ ‫ולולב נאה‪ ,‬הנה יצאתי ידי חובתי בזה ומתוך כך יקמץ ידיו ולא יתן צדקה אלא אעפי”כ יתן צדקה‪,‬‬ ‫למצוה ואינו עובר על בל תוסיף‪.‬‬ ‫ולהתדמות אל הבורא יתברך במדות‪ ,‬מה הוא חנון אף אתה חנון וכו’‪ .‬עכ”ד‪.‬‬ ‫מעתה שפיר איכא נפקא מינה בטעם‬ ‫והנה ידוע מה שאמרו בגמרא (ר”ה יח‪ ).‬דאביי ורבה מדבית עלי קאתו‪ ,‬שנאמר בהם (שמואל א ב‬ ‫הפסול של לולב הגזול‪ ,‬דהיינו באופן כזה‬ ‫לג) ‘וכל מרבית ביתך ימותו אנשים’‪ ,‬רבה דעסק בתורה חי ארבעים שנה‪ ,‬ואביי שעסק בתורה‬ ‫שנוטל לולב הגזול יחד עם לולב כשר‪ ,‬דאם‬ ‫ובגמילות חסדים חי ששים שנה‪ .‬ואפשר לרמז זה בלשון הגמרא ביומא (לג‪‘ :).‬אביי הוי מסדר סדר‬ ‫המערכה משמא דגמרא ואליבא דאבא שאול’‪ ,‬דהיינו שאביי היה מסדר ומהפך מערכת השמים‪,‬‬ ‫טעם הפסול הוא משום ‘לכם’‪ ,‬אזי התורה‬ ‫שעל אף שנגזר עליו מיתה‪ ,‬המתיקה לטובה‪‘ ,‬ואליבא דאבא שאול’ שאמר שלא די בתורה ומצוות‬ ‫פסלתו ממצוה‪ ,‬ונמצא שלא עבר על בל‬ ‫לבד וצריך גם לעסוק בגמילות חסדים‪ ,‬ודין אהני ליה שיאריך ימים ולא תשלוט בו הגזירה‪.‬‬ ‫תוסיף וממילא יוצא ידי חובתו בלולב‬ ‫ובזה אפשר לפרש מה דאיתא במדרש (עיין ויקר”ר ל י)‪‘ :‬פרי עץ הדר זה אברהם‪ ,‬שהדרו הקב”ה‬ ‫הכשר‪ .‬מה שאין כן אם טעם הפסול הוא‬ ‫בזקנה‪ ,‬שנאמר (בראשית כד א) ‘ואברהם זקן בא בימים’‪ ,‬רצה לומר דודאי פרי עץ הדר היינו כפשוטו‪,‬‬ ‫משום מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬הכא אינו‬ ‫לחזר אחר אתרוג נאה‪ ,‬אולם המדרש בא להוסיף דצריך לזכור גם להדר במדות טובות ובגמילות‬ ‫מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬כיון שבלאו הכי יש‬ ‫חסדים‪ ,‬ולנקוט במדת החסד של אברהם אבינו ‘שהדרו הקב”ה בזקנה’ דהיינו שהיה כזקן מלא‬ ‫כאן אחד שאינו גזול ואינו צריך דווקא‬ ‫רחמים‪ ,‬וליתן צדקה לעניים לצורך יו”ט‪ ,‬וכאבא שאול הנ”ל‪.‬‬ ‫להגזול‪ ,‬נמצא ששני הלולבים כשרים‬ ‫ועובר על בל תוסיף וממילא לא יצא כלל‬ ‫אתרו”ג יש בה כל השמות של פרנסה‬ ‫ידי חובתו‪ .‬עכ”ד‪ .‬ודפח”ח‪.‬‬ ‫שנינו במשנה (ר”ה פ”א מ”ב)‪‘ :‬בארבעה פרקים העולם נידון‪ ,‬בפסח על התבואה’‪ ,‬ופירשו בספה”ק‬ ‫דתבואה הוא כינוי אל הפרנסה‪ ,‬כי בחג הפסח נשפע פרנסה לכל השנה‪ ,‬ובספה”ק ייטב לב (פרשת‬ ‫מן הלימוד של ‘לכם’ למדים שיש‬ ‫ויגש) ביאר הטעם‪ ,‬כי הנה בכתבי האריז”ל מובא לכוון בפסוק (תהלים קמה טז) ‘פותח את ידך’ ג’‬ ‫עבירה שאינה פוגמת במצוה‬ ‫שמות‪ ,‬פא”י חת”ך סא”ל‪ ,‬שהם מסוגלים להמשיך הפרנסה‪ ,‬והנה ‘פסח’ ראשי תיבות של שלש‬ ‫הרי לנו חידוש נפלא שישנה מציאות שאין‬ ‫שמות הללו‪ ,‬לפיכך הוא מסוגל להמשיך פרנסה טובה לכלל ישראל‪ .‬עכתודה”ק‪.‬‬ ‫העבירה מעכבת את המצוה‪ ,‬אלא אדרבה‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬ראה זה פלא כשתחשוב הגימטריא של השמות הללו יעלו לך כמנין ‘אתרוג’‪ ,‬ונראה מזה‬ ‫היא עצמה מסייעת ומכשירה לדבר מצוה‪,‬‬ ‫דבשעת נטילת לולב נמי הזמן גרמא להמשיך פרנסה בשפע‪ ,‬אכן אוי לו לאותו אדם שבשעת‬ ‫כי הכא שהעבירה של ‘לכם’ היא מכשירה‬ ‫נטילת לולב מכוון על הפרנסה שלו‪...‬‬ ‫את הלולב השני שיוכל לצאת בה ידי‬ ‫ובזה יש לומר בכוונת המדרש שהסמיך על הפסוק (ויקרא כג מ) ‘ולקחתם לכם ביום הראשון’ את‬ ‫חובתו‪ .‬ואם כן הכי נמי אולי יש לחדש‬ ‫הכתוב במשלי (ח י) ‘קחו מוסרי ואל כסף’‪ ,‬רצה לרמז שאף על פי שסגולת המצוה להשפיע פרנסה‬ ‫ולומר הכא גבי מצוות תשובה‪ ,‬שאף על פי‬ ‫ברווח עם כל זאת לא תכוון לזה בשעת קיום המצוה‪ ,‬אלא ‘קחו מוסרי ואל כסף’‪.‬‬ ‫שיש כאן עבירות רח”ל‪ ,‬מכל מקום אין הם‬ ‫מזיקים למצוות התשובה‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬הן‬ ‫הושענא רצוף אהבה‬ ‫הן גורמות ומסייעות לאדם שיוכל לקיים‬ ‫ידוע דברי הרמב”ם המפורסמים בהלכות תשובה (פ”ז ה”ו)‪‘ :‬התשובה מקרבת את הרחוקים‪ ,‬אמש‬ ‫עתה מצוות תשובה‪ ,‬והתשובה עצמה היא‬ ‫היה זה שנאוי לפני המקום‪ ,‬משוקץ ומרוחק ותועבה‪ ,‬והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד’‪ .‬והנה‬ ‫בשלימות‪.‬‬ ‫ענין זה יכול להתרחש פעמים רבות בזה אחר זה‪ ,‬דהיינו שחוטא ונעשה מרוחק ואחר כך עושה‬ ‫ובזה יש לפרש את דברי המדרש שחג‬ ‫תשובה ומתקרב‪ ,‬ושוב נכשל בחטא ומתרחק ושוב חוזר בתשובה ונעשה אהוב וחוזר חלילה‪ ,‬כי‬ ‫הסוכות הוא ‘ראשון לחשבון עוונות’‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא ברחמיו אינו מואס באדם‪ ,‬ואפילו אם חטא לפניו אלף פעמים מקבלו בתשובה‬ ‫דכאן בסוכות‪ ,‬על ידי הלימוד של ‘לכם’‬ ‫כמו בפעם הראשונה‪ ,‬וכמו שפירשו צדיקים‪‘ :‬כי אתה סלחן לישראל’‪ ,‬שזה אומנותו של הקב”ה‪,‬‬ ‫נתגלה מציאות חדשה שהעבירה עצמה‬ ‫חוזר וסולח שוב ושוב אפילו פעמים הרבה‪ ,‬על דרך שאמרו (ב”מ לג‪‘ ).‬רובץ ולא רבצן’‪ ,‬וזהו מעלה‬ ‫נעשית הכשר להמצוה ואינה מזקת לה‪,‬‬ ‫גדולה וקירבה יתירה‪.‬‬ ‫וישנו חשבון נפרד לעוונות ולמצוות‪,‬‬ ‫אמנם בזמן שבית המקדש היה קיים והשכינה היתה שורה בינינו לא היה כמעט מציאות שישהה‬ ‫וממילא שפיר מהני מצוות התשובה אף‬ ‫האדם בחטא‪ ,‬כמו שאמרו חז”ל (תנחומא פנחס) ‘מעולם לא לן אדם בירושלים ועבירה בידו’‪ ,‬כי‬ ‫על פי שיש כאן עבירות ואין היא הולכת‬ ‫המציאות המרוממת גרמה לקרבת אלוקים גדולה ועצומה שלא בנקל יוכל האדם לחטוא‪ ,‬ואפילו‬ ‫אם נכשל ח”ו מיד הביא קרבן ונתכפר ונטהר כבראשונה‪.‬‬ ‫לחיצונים‪.‬‬ ‫ב‬ ‫˛ניצוצי המאיר˚‬ ‫ובזה יתיישב מה שיש להקשות בדברי‬ ‫וזהו י”ל הכוונה‪‘ :‬הושענא רצוף אהבה’‪ ,‬דהיינו אף על פי שהקב”ה מתנהג עמנו בחסידות‬ ‫הרמב”ם שפסק (הלכות תשובה פ”ז ה”ה) ‘אין‬ ‫ומוחל וסולח לעוונותינו תדיר‪ ,‬מכל מקום אנו מתפללים שנזכה כבר למצב שתהיה האהבה‬ ‫ישראל נגאלין אלא בתשובה’‪ ,‬ולכאורה‬ ‫רצופה בלא הפסק‪ ,‬כמו בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬ולא להיות עתים משוקץ ועתים אהוב‪.‬‬ ‫היאך מהני תשובה‪ ,‬הא מיד כשיעשו‬ ‫אתה נותן יד לפושעים בחג הסוכות‬ ‫תשובה תלך המצוה להחיצונים כיון שהם‬ ‫בתפילת יום הקדוש אנו אומרים‪‘ :‬אתה נותן יד לפושעים’‪ ,‬ונראה לפרש בזה פירוש הגון‪ ,‬על‬ ‫מלוכלכים בעוונות‪ .‬אכן לפי האמור מיושב‬ ‫פי מה דאיתא במשנה באבות (פ”ה מ”ה) ‘עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש’‪ ,‬ואחד מהן‬ ‫שפיר‪ ,‬כי מצוות התשובה היא בחשבון‬ ‫‘שלא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים’‪ ,‬וכבר תמהו בזה רבים‪ ,‬מה גודל הנס בזה‪ .‬וכתב‬ ‫נפרד ואינה נפגמת כלל מחמת העוונות‪.‬‬ ‫החתם סופר (שם) לבאר‪ ,‬כי הנה הכהנים בסוף ימי בית שני היו רשעים‪ ,‬ונתמנו על ידי המלך לכל‬ ‫וזהו שאמר הכתוב (מלאכי ג כג) ‘הנה אנכי‬ ‫המרבה במחיר‪ ,‬ולכן היו הכשרים שבישראל מתפללים שיארע לו קרי לכהן גדול כדי שיבוא‬ ‫הסגן שנתמנה על ידי בית דין וישמש תחתיו‪ ,‬ומדוע באמת לא אירע כן? לפי שכהן גדול זה‬ ‫שולח לכ”ם את אליה הנביא לפני בוא‬ ‫בימי פרישותו קודם יום הכיפורים עשה תשובה גמורה ונתרצה לפני הקב”ה‪ ,‬אמנם אף על פי‬ ‫יום ה’ הגדול והנורא’‪ ,‬דהיינו שאשלח‬ ‫כן לא היו מוציאים שנתם אחר כך‪ ,‬כדאיתא ביומא (ט‪ ).‬לפי שאחר יום הכיפורים חזרו לסורם‬ ‫לכם את הגילוי שלמדין מ’לכם’ ששייך‬ ‫ונעשו רשעים‪ .‬עכ”ד‪ .‬ובזה יש לפרש‪‘ :‬אתה נותן יד לפושעים’ דהיינו לפושעים ממש‪ ,‬שהיה‬ ‫אופן שהעבירה אינה מזקת למצוה אלא‬ ‫פושע עד עכשיו וגם אחר כך עתיד להיות פושע‪ ,‬מכל מקום כיון שעכשיו עשה תשובה לא דן‬ ‫אותו הקב”ה אלא לפי מעשיו של עכשיו‪.‬‬ ‫מסייעת לה‪ ,‬וממילא שפיר מהני התשובה‬ ‫עוד יש לפרש ‘אתה נותן יד לפושעים’‪ ,‬על פי מה שאמרו חז”ל (סנהדרין לז‪‘ ).‬אפילו ריקנין שבך‬ ‫אף על פי שחלאת העוונות עדיין עליכם‪,‬‬ ‫מלאים מצוות כרימון’‪ ,‬והקשה הרה”ק מקאברין זצ”ל דאם הם מלאים מצוות כרימון מדוע‬ ‫ועל ידי זה תזכו לגאולה‪.‬‬ ‫נקראים ריקנין‪ ,‬ותירץ‪ ,‬לפי שאין עושים אותן בשמחה‪ .‬ויש לומר שלכן בא זמן שמחתינו תיכף‬ ‫ראשון לחשבון עוונות‬ ‫אחר יום הכיפורים‪ ,‬כדי לסייע לאותם פושעים ששבו בתשובה ביום הכיפורים להתחיל מעתה‬ ‫לקיים מצוות בשמחה‪ .‬וזהו ‘אתה נותן יד לפושעים’‪ ,‬דהיינו שאתה נותן להם עזר וסיוע בחג‬ ‫ובזה יש לבאר דברי חז”ל בפסחים (ה‪:).‬‬ ‫הסוכות לצאת מפשעם ולהתחיל לעבוד את ה’ יתברך בשמחה ובטוב לבב‪.‬‬ ‫‘תנא דבי ר’ ישמעאל בשכר שלשה‬ ‫נמצא שיש לנו שני מיני פושעים שהקב”ה נותן להם יד בימים אלו‪ ,‬ואיזה מהם עדיף טפי?‬ ‫ראשון זכו לשלשה ראשון‪ ,‬להכרית זרעו‬ ‫וודאי המין השני שיש קיום לתשובתו וזוכה לסיוע מאת ה’ יתברך לעמוד בצדקו הוא עדיף‬ ‫של עשו‪ ,‬לבנין בית המקדש‪ ,‬ולשמו של‬ ‫וחשוב יותר מאותו רשע שחוזר לסורו‪ .‬ויש להעמיס זה במאמר חז”ל (תענית ה‪‘ :):‬אילן אילן במה‬ ‫משיח’‪ ,‬דהיינו שבזכות הלימוד של ‘ראשון‬ ‫אברכך’‪‘ ,‬אילן’ ראשי תיבות ‘אתה נותן יד לפושעים’‪ ,‬ואמר ‘אילן אילן’‪ ,‬דהיינו שישנם שני מיני‬ ‫‘אתה נותן יד לפושעים’‪ ,‬ו’במה אברכך’? כלומר איזה מהם עדיף טפי שאברך אותך בברכה‬ ‫לחשבון עוונות’ שלמדין מ’ולקחתם לכם‬ ‫זו?‪ ,‬הוי אומר זה שיש קיום לתשובתו ומקבל סיוע מלעילא בחג הסוכות בשעה ש’פירותיך‬ ‫ביום הראשון’ יזכו ישראל לקיום הנבואה‬ ‫מתוקים’ ‪ -‬בנטילת לולב ואתרוג‪‘ ,‬צלך נאה’ בצל סכך‪‘ ,‬ו’אמת המים עוברת תחתיך’ – במצות‬ ‫של ‘ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את‬ ‫ניסוך המים‪.‬‬ ‫הר עשו’ ולבנין בית המקדש בביאת משיח‬ ‫לעתיד לבוא יקבלו שכר על המצוות אע”פ שכבר אין יצר הרע‬ ‫צדקינו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫במסכת בבא בתרא (ח‪ ):‬דרשו חז”ל ‘ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד’ (דניאל יב ג) אלו מלמדי‬ ‫ויש לרמז ענין זה בנוסח הזמירות‪‘ :‬חדו‬ ‫תינוקות’‪ ,‬ומתאמרא בשם רביה”ק מהר”י ט”ב מסאטמאר זי”ע מדוע נמשלו לכוכבים דווקא‪,‬‬ ‫סגי ייתי ועל חדא תרתי‪ ,‬נהורא לה ימטי‬ ‫דהנה הכוכבים הללו נבראו כדי לפייס את הלבנה על שנתמעט אורה‪ ,‬ואם כן לעתיד לבוא‪,‬‬ ‫וברכאן דנפישין’‪ ,‬דהיינו ששמחה גדולה‬ ‫כאשר אור הלבנה יהיה כאור החמה לכאורה היו אמורים להבטל‪ ,‬אך אף על פי כן אומר‬ ‫ויתירה באה לנו בדין זה של לולב הגזול‪,‬‬ ‫הקב”ה כיון שכבר היו בעולם והוצרכו להם‪ ,‬ישארו לעולם‪ .‬כמו כן המלמדים‪ ,‬הגם שלעתיד‬ ‫באופן שבמקום לולב אחד הביא שנים‪ ,‬כי‬ ‫לבוא לא יצטרכו כלל למלמדים‪ ,‬כי ילמדו תורה מפי הקב”ה בכבודו ובעצמו‪ ,‬מכל מקום ישארו‬ ‫המלמדים חשובים ‘ככוכבים לעולם ועד’‪ .‬עכדה”ק‪.‬‬ ‫על ידי זה נזכה ל’נהורא לה ימטי’ לאורו‬ ‫על פי זה אפשר להוסיף‪ ,‬דהנה ידוע שהעבודה שלנו עכשיו בגלות חשובה מאוד אצל הקב”ה‪,‬‬ ‫של משיח‪ ,‬ועוד ‘ברכאן דנפישין’‪.‬‬ ‫ולעתיד לבוא כאשר יבטל היצר הרע כבר לא תהיה העבודה חשובה כל כך‪ ,‬כמו שאמרו ז”ל‬ ‫ועל פי זה אפשר לבאר עומק הכוונה‬ ‫(שבת קנא‪‘ ).‬והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ’ (קהלת יב א) אלו ימות המשיח’‪ ,‬ואם כן‬ ‫ברמז שאמר הרה”ק מליסקא זצ”ל‬ ‫לכאורה כבר אין צריך לקבל שכר על המצוות שעושה האדם לעתיד לבוא‪ ,‬אולם על פי האמור‬ ‫שהפסוק (ויקרא כג מב) ‘בסוכות תשבו שבעת‬ ‫יש לומר שאף על פי כן יאמר הקב”ה כיון שהיו המצוות חשובים לפני בזמן הגלות‪ ,‬וכבר נקבע‬ ‫להם שכר גדול‪ ,‬לא יגרע מהם גם עתה‪.‬‬ ‫ימים’ ראשי תיבות ‘תשבי’‪ ,‬דהיינו שעל ידי‬ ‫ובזה יש לפרש מה דמצינו (או”ח סימן תרלא ס”ג) שהסוכה צריכה להיות כזו שהכוכבים נראים‬ ‫חג הסוכות והלימוד שנתגלה בו מ’ראשון‬ ‫מתוכה‪ ,‬שהרי הסוכה רומזת על לעתיד לבוא‪ ,‬כדכתיב (ישעיה ד ו) ‘וסוכה תהיה לצל יומם וגו’‪,‬‬ ‫לחשבון עוונות’ נזכה ל’תשבי’ שיבוא‬ ‫ולכן צריכים לראות את הכוכבים מתוכה להורות שגם לעתיד יקבלו שכר על המצוות כבזמן‬ ‫ויבשרנו בשורות טובות במהרה‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬כמו הכוכבים שישארו קיימים לעולם ועד אף על פי שכבר אין צורך בהם‪.‬‬ ‫ג‬ ‫˛ניצוצי המאיר˚‬ ‫אולם אותה שנה מאחר שלא היו לו מעות הוצרך להתחיל רק לאחר יום‬ ‫שמיני רגל להאבות‬ ‫הקדוש ולא היה סיפק בידו להקים את הסוכה לבדו‪ ,‬על כן מינה את בניו‬ ‫הצדיקים שיבנו את הסוכה תחתיו והוא נדד בעיירות הסביבה לחפש אחר‬ ‫ידוע מה שגילו לנו רבותינו הקדושים זי”ע‪ ,‬שהאבות הקדושים‪ ,‬הדורות‬ ‫אתרוג מהודר‪.‬‬ ‫הקודמים‪ ,‬יורדים ובאים מגן עדן להשתתף בהקפות שעורכים ישראל‬ ‫בשמיני עצרת ושמחת תורה‪.‬‬ ‫ויהי בליל התקדש חג‪ ,‬המגיד התכונן בשמחה רבה לקדש על היין ולקיים‬ ‫מצות ישיבה בסוכה‪ ,‬והוא שלח לקרוא לרבנית‪ ,‬אך מיד כשנכנסה לסוכה‬ ‫והנה במסכת פסחים (נו‪ ).‬איתא על חזקיהו המלך ש’גירר עצמות אביו על‬ ‫פרצה הרבנית בבכי עז ולא נרגעה גם לאחר הקידוש‪ ,‬היא אכלה כזית‬ ‫מטה של חבלים’‪ ,‬וביאר החידושי הרי”ם (מובא בליקוטי יהודה על פסח) על פי‬ ‫פת לצאת ידי חובה ומיד נכנסה הביתה‪ ,‬המגיד תמה לפשר הבכי אך‬ ‫המבואר בנדה (לא‪ ).‬שחלק העצמות שבאדם בא לו מכח האב‪ ,‬ופירש ‘גירר‬ ‫לא אמר דבר‪ ,‬כי אמר מקרה הוא‪ .‬אולם למחרת בעת נטילת לולב בסוכה‬ ‫עצמות אביו’‪ ,‬דהיינו שחזקיהו המלך גירר והסיר מעצמו את חלק העצמות‬ ‫שוב פרצה הרבנית בבכי‪ ,‬פנה המגיד אליה ושאלה‪‘ :‬אתמול כשבכית לא‬ ‫שקיבל מאביו אחז‪ ,‬כי לא רצה שיהיה לו חלק מאותו רשע‪ ,‬וממילא נפטר‬ ‫אמרתי דבר‪ ,‬כי חשבתי שמא אירע לך איזה צער קודם לכן‪ ,‬אולם עכשיו‬ ‫מכיבוד אביו‪ ,‬מאחר שלא נשאר בו כלום ממנו‪ .‬ע”כ‪.‬‬ ‫אני רואה שלא מדובר במקרה כלשהוא‪ ,‬אמרי נא לי מה מעיק עליך?’‪,‬‬ ‫ועל פי זה אפשר לפרש את הגמרא (ראש השנה ד‪‘ :):‬שמיני רגל בפני עצמו’‪,‬‬ ‫השיבה הרבנית בדמעות שליש‪‘ :‬כל שנה כשאני נכנסת לסוכה אני רואה‬ ‫דהיינו שהוא יום טוב בשביל האבות שמהם חלק העצמות‪ ,‬שביום זה הם‬ ‫את אליהו הנביא היושב בסוכתינו ודבר זה גורם לי שמחה מרובה ומזה‬ ‫באים ויורדים מגן עדן להשתתף בסדר ההקפות של צאצאיהם בעולם הזה‪.‬‬ ‫אני שואבת כח לכל השנה כולה להתמודד עם יסורי הדחקות והעניות‪,‬‬ ‫אולם אתמול וגם היום כשנכנסתי לסוכה‪ ,‬לא ראיתי את אליהו הנביא‪,‬‬ ‫אין זאת אלא שחטאתי כל כך עד שדחו אותי ממדריגה זו‪ ,‬וכי לא אבכה?’‪,‬‬ ‫שמיני עצרת מעין העתיד‬ ‫נענה המגיד בענותנותו ואמר לה‪‘ :‬אין זה בגללך אלא בגללי‪ ,‬החטאים שלי‬ ‫איתא בספה”ק ששמיני עצרת הוא בבחינת לעתיד לבוא ובו מתגלה מעין‬ ‫הם שגרמו לך’‪ ,‬אולם היא לא הסכימה‪‘ :‬לא ולא‪ ,‬אתה צדיק גמור‪ ,‬בוודאי‬ ‫האור שיתגלה בעת התיקון השלם‪ ,‬ויש לרמז זה בלשון המשנה בברכות‬ ‫אלו החטאים שלי’ והוסיפה לבכות מאין הפוגות‪ ,‬ראה זאת המגיד ואמר‪:‬‬ ‫(פ”ט מ”ד)‪‘ :‬ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא’‪‘ ,‬שעבר’ ראשי תיבות‬ ‫‘אם כן נצטרך לעשות משהו ובעזר השם תזכי לראות את אליהו הנביא‬ ‫‘שמיני עצרת רגל בפני עצמו’‪ ,‬דהיינו שנותנים הודאה על יום שמיני עצרת‬ ‫עוד היום’‪ ,‬תיכף כשסיים המגיד את דבריו אירע דבר פלא‪ ,‬השמים שהיו‬ ‫החג הזה שהיא מעין האור של לעתיד לבוא‪ ,‬וצועקין שכבר נזכה לגילוי‬ ‫עד עכשיו זכים ונקיים כבתקופת תמוז התעננו פתאום בעננים כבדים‬ ‫השלם בפועל בקרוב ממש‪.‬‬ ‫שהחשיכו את פני השמש‪ ,‬וכך נשארו מכוסים בעננים משך כל ימי החג‪,‬‬ ‫הרבנית נכנסה לסוכה ושוב ראתה את אליהו הנביא יושב בסוכה כמו בכל‬ ‫שנה‪ ,‬גם בלילה בעת הסעודה ראתה אותו ולשמחתה לא היה גבול‪.‬‬ ‫הצל שמנע מאליהו הנביא ליכנס לסוכה‬ ‫לימים סיפר המגיד לבניו מה היה סיבת הדבר‪ ,‬כי הנה לא הרחק מביתו‬ ‫סיפר הרה”ק רבי יוסף מיאמפולי זצ”ל בנו של המגיד מזלאטשוב זי”ע על‬ ‫של המגיד עמד בית טומאה רם ונשא‪ ,‬ובראש המגדל היה הסימן המאוס‬ ‫אביו‪ ,‬שפעם אחת במוצאי יום הכיפורים לא רצה לשבור את צומו ומיאן‬ ‫של שתי וערב שהטיל את צילו על סביבתו‪ ,‬והנה בכל שנה כאשר בנה את‬ ‫לאכול כלום‪ ,‬בתחילה חשבו המשמשים שמחמת מיחוש מסוים אינו יכול‬ ‫הסוכה העמידו המגיד במקום כזה שצילו של השתי וערב לא יגיע לשם‪,‬‬ ‫לאכול‪ ,‬אך משנשנה הדבר למחרת נכנסה אשתו הרבנית הצדקנית וביקשה‬ ‫אולם בשנה זאת כאשר לא היה סיפק בידו הטיל את המלאכה על בניו‪,‬‬ ‫ממנו שיטעום דבר מה‪ ,‬נענה המגיד מזלאטשוב בשברון לב‪‘ :‬וכי כיצד‬ ‫אך שכח להזהירם על דבר זה‪ ,‬כך אירע שצילו של השתי וערב נפל על‬ ‫אוכל לאכול ולשתות כשאין בידי מעות לקנות ארבעה מינים למצוה?!’‪,‬‬ ‫הסוכה ולכן נמנע אליהו הנביא להכנס לסוכה‪ .‬אך כאשר ראה עד כמה‬ ‫נענתה הרבנית מיד ואמרה‪‘ ,‬אל נא תחוש לכך‪ ,‬הנה יש לי במקום סתר‬ ‫הדבר מצער את הרבנית ונוגע לה עד ציפור נפשה‪ ,‬פעל להעמיד ענן כבד‬ ‫רובל זהב שקבלתי בעד התכשיטים שלי שמכרתי ושמרתי אותו לכבוד‬ ‫מעל הסוכה באופן שיסתיר את אור השמש והירח‪ ,‬וכך לא היה צל לבית‬ ‫הנישואין של בננו‪ ,‬אתן לך אותו בכדי שתוכל לקנות ד’ מינים כלבבך ועד‬ ‫הטומאה וממילא היה יכול אליהו הנביא להכנס לסוכתו‪ .‬ע”כ המעשה‪.‬‬ ‫החתונה יעזור כבר ה’ יתברך’‪ .‬שמח המגיד מזלאטשוב כמוצא שלל רב‬ ‫ונטל את המטבע תוך שהוא מרעיף על הרבנית ברכות לרוב‪.‬‬ ‫ויש להסמיך לכך את הרמז של הרה”ק מליסקא זצ”ל‪‘ :‬בסוכות תשבו‬ ‫שבעת ימים’ (ויקרא כג מב) ראשי תיבות ‘תשב”י’‪ ,‬לרמז על אליהו התשבי‬ ‫והנה הסדר היה בכל שנה‪ ,‬שעוד לפני יום הכיפורים כבר היה למגיד‬ ‫הבא לסוכה‪.‬‬ ‫מזלאטשוב את הד’ מינים ואחר יום הקדוש היה עסוק בבניית הסוכה‪,‬‬ ‫ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות והערות או לקבל הגליון‪ ,‬ניתן לפנות ‪gilyonhamier@gmail.com‬‬ ‫דפוס‬ ‫עריכה‬ ‫והוצאה לאור‬ ‫מיוחד‬ ‫ל‬ ‫גליון זה ועוד ספרים וגליונות‬ ‫עת הצורך‬ ‫דפוס מלכות בארה"ק‬ ‫דפסה של‬ ‫ה‬ ‫חדש!!!‬ ‫רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי‬ ‫עוסק כבר מזה שנים‬ ‫‪ 2‬ימים‬ ‫הדפסת‬ ‫מלכות הוצאה לאור בארה"ק‬ ‫ספרים גם‬ ‫בהדפסת ספרים באיכות‬ ‫צוות אברכים תלמידי חכמים‬ ‫בכמות‬ ‫ובמהירות הנדרשת‬ ‫קטנה‬ ‫שידם רב להם‬ ‫עימוד ‪ -‬גראפיק ‪ -‬הדפסה ‪ -‬שופינג‬ ‫במכמני התורה והחסידות‬ ‫@ ‪ma0733834811@gmail.com‬‬ ‫✆ ‪347-584-8866‬‬