המאיר · HAMEIR — סוכות (2026-09-21)

גליון בה"י
שנה ה’
סוכות גליון
תשפ”ז רמ"ז
˛ניצוצי המאיר˚ ˛מאמר המאיר˚
סוכה בראשו של אדם בסוכות נתגלה שמצות
מסופר שפעם ישב הרה”ק מרוזין זי”ע ביום טוב סוכות ופתאום התחיל לשחוק מאוד מבלי סיבה התשובה אינה נפגמת
הנראית לעין ,העיז אחד המקורבים ושאל מה ענין שחוק זה ,ענה ואמר ,שעכשיו ראה ברוח קדשו מחמת העבירות
איך שכפרי אחד תמים הולך בדרך ,ופתאום אחזו רעב ,אך הוא זכר מבית אביו שבסוכות אין תשובה קודם התשובה
אוכלים חוץ לסוכה ,מה עשה? לקח את כובעו וניקב בה נקב גדול והניח עליה סכך כשר וכך אכל
‘ולקחתם לכם ביום הראשון וגו’ (ויקרא כג
את סעודתו .וסיים הרה”ק מרוזין ‘לכך שחקתי ,כי ראיתי איך שכל הפמליא של מעלה שוחקים
מהתמימות של אותו כפרי’ .ע”כ המעשה. מ) ,ובמדרש‘ :ביום הראשון ראשון לחשבון
עוונות’ .וצריך ביאור מהו אותו חשבון של
והנה איתא בתיקונים (תיקונא ו) על הפסוק (דברים כב ו) ‘כי יקרא קן ציפור וגו’ שקאי על הסוכה,
עוונות ,ומדוע יום טוב הראשון של חג
שהאמא מסככת בה על בנאה ,עיי”ש .ועל פי זה אפשר לפרש את איבעית הגמרא במסכת חולין
(קלט‘ ):מצא קן בראשו של אדם’ ,דהיינו שהגמרא רמזה בזה על הסוכה שבנה אותו כפרי תמים הוא הראשון לאותו חשבון.
בראשו ,ולהראות שגם פעולה זו שנעשתה בתמימות ובכוונה טובה יש לה חשיבות אצל הקדוש ונראה לבאר בהקדם מה שאמר הרה”ק
ברוך הוא ,הגם שלא נעשתה המצוה כתיקונה. מהר”י מבעלזא זי”ע ,דהנה ידוע מה
דאיתא בספה”ק שכל התורה והמצוות
ממזיק אינו יוצא תיקון שאדם עושה בעודו מלוכלך בעוונות ואינו
ידוע שארבעת המינים מרמזים על ארבע מדריגות בבני ישראל ,והערבה באה כנגד פושעי ישראל נקי מחטא הולך ח”ו לצד הסטרא אחרא
שאין בהם לא טעם ולא ריח ,והקשה הרה”ק מליסקא זצ”ל מדוע אין נוטלים כנגדם מין סנה ומחזק את כוחם .והעצה לזה היא שבטרם
ואטד?! .הוא מותיב לה והוא מפרק לה ,דהערבה אכן אין בה לא טעם ולא ריח ,אך אין היא מזקת יגש אדם לעשות מצוה או לעסוק בתורה
לאחרים ,לפיכך אפשר לאגדה יחד עם שאר המינים ,מה שאין כן רשע כזה שהוא כמו אטד וקוץ יראה לשוב בתשובה שלימה ואז יהיה
המזיק לאחרים אינו בכלל הארבע כתות שבישראל ואי אפשר לצרפו עמהם .עכדה”ק. בטוח שמצוותיו ילכו רק לצד הקדושה.
ויש לבאר את הדבר על פי מעשה נורא המובא בספר ‘בית אב’ להגאון רבי אליקים שלעזינגער ז”ל: והקשה הרה”ק מבעלזא ,הרי התשובה
בעיר בריסק היו כמה שוחטים שהקהל העמידו מקדמת דנא אך לא כולם היו ראויים לתפקידם גופא גם היא מצוה ממצוות התורה ,והיאך
והדבר גרם למכשולות חמורים ,הגאון רבי חיים מבריסק זצ”ל כינס אסיפת רבנים לתקן תיקונים אפשר לקיים מצוה זו בנקיות ,הלא כל
ולעשות גדרים נחוצים על מנת לתקן את המכשול ,והנה כשהגיע רבי חיים להשתתף באסיפה עיקר מצוה זו באה לחלצו ממיצר עוונותיו
הבחין באחד מאותם שוחטים שיושב גם הוא במקום בחשבו לתומו שהוא צריך להיות שם, שהוא נתון בהם ,וא”כ הרי יש חשש שילך
כראותו זאת חזר רבי חיים על עקביו ולא רצה ליכנס לשם ,העסקנים ניסו לשכנעו ליכנס וטענו מצות תשובה ח”ו להחיצונים .וחידש
בפניו שהדבר נחוץ מאד ,ומה יהיה עם תיקון השחיטה ,אך רבי חיים השיב ואמר נחרצות‘ :שום שבשביל זה צריך לעשות שני פעמים
תיקון לא יכול לצאת מהלבנת פנים!’ ,ולא נכנס. תשובה ,פעם אחת כדי להתנקות מחטאיו,
ובזה אפשר להבין מדוע אי אפשר לצרף את המזיק לד’ מינים ,שהרי הד’ מינים באים לתקן ושוב שנית אחר שגופו נקי כדי לקיים
תיקונים נשגבים ולפעול גדולות ונצורות בשמי מעל ,אך עם המזיק אי אפשר לתקן דבר. מצוה זו בנקיות כדבעי .עכדה”ק.
ראיה מסוכות לסיום הש”ס בשותפות נפק”מ בטעם הפסול של
מנהג העולם בהזדמנות מיוחדות לסיים ש”ס על ידי חבורה יחד ,דהיינו שמחלקים את כל הש”ס לולב הגזול לגבי בל תוסיף
בין בני החבורה וכל אחד לומד מספר דפים עד שבין כולם יוצא שלמדו את כל הש”ס. והנה נראה לתרץ את קושייתו באופן
ונראה לרמז מקור לסיום כזה ,דהנה מצינו שאמרו חז”ל (סוכה כז‘ ):כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחר ,באופן שגם התשובה הראשונה תהא
אחת’ ,הרי שישנה מציאות כזו שכל בני ישראל יוצאים ידי חובתם בסוכה אחת .והנה דוד המלך כוחה יפה ולא תיפול לידי החיצונים ,וזאת
ע”ה אומר בתהלים (ס ח)‘ :אלוקים דיבר בקדשו אעלוזה אחלקה שכם ועמק סוכות אמדד’‘ ,שכם’ בהקדם הגמרא בסוכה (ל ).שלולב הגזול
בגימטריא ש”ס ,והיינו שאלוקים דיבר בקדשו ואמר ‘אעלוזה’ כאשר בני חבורה עושים שמחת בשאר ימים פסול משום מצוה הבאה
סיום הש”ס בשותפות ,שמחלקים שכ”ם דהיינו את הש”ס ביניהם ,ולכאורה היכן מצינו שאפשר בעבירה ,והקשו התוספות (ד”ה משום) מדוע
א
˛ניצוצי המאיר˚
לעשות סיום באופן כזה ,לזה אומר ‘ועמק סוכות אמדד’ ,דהיינו שגבי מצות סוכה חזינן שרבים הוצרכה הגמרא למעט לקמן גזול מ’לכם’,
יכולים להשתתף במצוה אחת ,ומשם נלמד לסיום הש”ס. הא בלאו הכי פסול מטעם מצוה הבאה
בעבירה .וכתב האבני נזר לתרץ (מובא בצדקת
פרי עץ הדר בתנאי שנתן צדקה לעניים אברהם פרשת ראה) ,דשפיר יש נפקא מינה בין
איתא במסכת שבת (קלג‘ :):זה אלי ואנוהו’ ,התנאה לפניו במצות ,עשה לפניו סוכה נאה ולולב תרי טעמי אלו ,דהנה קיימא לן להלכה (או”ח
נאה ושופר נאה וכו’ ,אבא שאול אומר‘ ,ואנוהו’ הוי דומה לו ,מה הוא חנון ורחום אף אתה היה סימן תרנא מג”א ס”ק כח) דאם נוטל ב’ לולבים
חנון ורחום’ ,ופירש המהר”י אסאד זצ”ל ,דבפירוש הראשון של הגמרא למדנו שצריך האדם להדר כאחד עובר על בל תוסיף ולא קיים את
במצוות שבין אדם למקום ,כסוכה ולולב ושופר וכדומה ,ובא אבא שאול להוסיף שלא די להדר המצוה כלל .אמנם אם נוטל לולב פסול,
בבין אדם למקום ,אלא צריך להדר גם בבין אדם לחבירו ,ולכן לא יאמר האדם אחר שעשה סוכה וודאי שאינו מעכב ,שהרי אינו ראוי כלל
ולולב נאה ,הנה יצאתי ידי חובתי בזה ומתוך כך יקמץ ידיו ולא יתן צדקה אלא אעפי”כ יתן צדקה, למצוה ואינו עובר על בל תוסיף.
ולהתדמות אל הבורא יתברך במדות ,מה הוא חנון אף אתה חנון וכו’ .עכ”ד.
מעתה שפיר איכא נפקא מינה בטעם
והנה ידוע מה שאמרו בגמרא (ר”ה יח ).דאביי ורבה מדבית עלי קאתו ,שנאמר בהם (שמואל א ב
הפסול של לולב הגזול ,דהיינו באופן כזה
לג) ‘וכל מרבית ביתך ימותו אנשים’ ,רבה דעסק בתורה חי ארבעים שנה ,ואביי שעסק בתורה
שנוטל לולב הגזול יחד עם לולב כשר ,דאם
ובגמילות חסדים חי ששים שנה .ואפשר לרמז זה בלשון הגמרא ביומא (לג‘ :).אביי הוי מסדר סדר
המערכה משמא דגמרא ואליבא דאבא שאול’ ,דהיינו שאביי היה מסדר ומהפך מערכת השמים, טעם הפסול הוא משום ‘לכם’ ,אזי התורה
שעל אף שנגזר עליו מיתה ,המתיקה לטובה‘ ,ואליבא דאבא שאול’ שאמר שלא די בתורה ומצוות פסלתו ממצוה ,ונמצא שלא עבר על בל
לבד וצריך גם לעסוק בגמילות חסדים ,ודין אהני ליה שיאריך ימים ולא תשלוט בו הגזירה. תוסיף וממילא יוצא ידי חובתו בלולב
ובזה אפשר לפרש מה דאיתא במדרש (עיין ויקר”ר ל י)‘ :פרי עץ הדר זה אברהם ,שהדרו הקב”ה הכשר .מה שאין כן אם טעם הפסול הוא
בזקנה ,שנאמר (בראשית כד א) ‘ואברהם זקן בא בימים’ ,רצה לומר דודאי פרי עץ הדר היינו כפשוטו, משום מצוה הבאה בעבירה ,הכא אינו
לחזר אחר אתרוג נאה ,אולם המדרש בא להוסיף דצריך לזכור גם להדר במדות טובות ובגמילות מצוה הבאה בעבירה ,כיון שבלאו הכי יש
חסדים ,ולנקוט במדת החסד של אברהם אבינו ‘שהדרו הקב”ה בזקנה’ דהיינו שהיה כזקן מלא כאן אחד שאינו גזול ואינו צריך דווקא
רחמים ,וליתן צדקה לעניים לצורך יו”ט ,וכאבא שאול הנ”ל. להגזול ,נמצא ששני הלולבים כשרים
ועובר על בל תוסיף וממילא לא יצא כלל
אתרו”ג יש בה כל השמות של פרנסה ידי חובתו .עכ”ד .ודפח”ח.
שנינו במשנה (ר”ה פ”א מ”ב)‘ :בארבעה פרקים העולם נידון ,בפסח על התבואה’ ,ופירשו בספה”ק
דתבואה הוא כינוי אל הפרנסה ,כי בחג הפסח נשפע פרנסה לכל השנה ,ובספה”ק ייטב לב (פרשת
מן הלימוד של ‘לכם’ למדים שיש
ויגש) ביאר הטעם ,כי הנה בכתבי האריז”ל מובא לכוון בפסוק (תהלים קמה טז) ‘פותח את ידך’ ג’ עבירה שאינה פוגמת במצוה
שמות ,פא”י חת”ך סא”ל ,שהם מסוגלים להמשיך הפרנסה ,והנה ‘פסח’ ראשי תיבות של שלש הרי לנו חידוש נפלא שישנה מציאות שאין
שמות הללו ,לפיכך הוא מסוגל להמשיך פרנסה טובה לכלל ישראל .עכתודה”ק. העבירה מעכבת את המצוה ,אלא אדרבה,
והנה ,ראה זה פלא כשתחשוב הגימטריא של השמות הללו יעלו לך כמנין ‘אתרוג’ ,ונראה מזה היא עצמה מסייעת ומכשירה לדבר מצוה,
דבשעת נטילת לולב נמי הזמן גרמא להמשיך פרנסה בשפע ,אכן אוי לו לאותו אדם שבשעת כי הכא שהעבירה של ‘לכם’ היא מכשירה
נטילת לולב מכוון על הפרנסה שלו... את הלולב השני שיוכל לצאת בה ידי
ובזה יש לומר בכוונת המדרש שהסמיך על הפסוק (ויקרא כג מ) ‘ולקחתם לכם ביום הראשון’ את חובתו .ואם כן הכי נמי אולי יש לחדש
הכתוב במשלי (ח י) ‘קחו מוסרי ואל כסף’ ,רצה לרמז שאף על פי שסגולת המצוה להשפיע פרנסה ולומר הכא גבי מצוות תשובה ,שאף על פי
ברווח עם כל זאת לא תכוון לזה בשעת קיום המצוה ,אלא ‘קחו מוסרי ואל כסף’. שיש כאן עבירות רח”ל ,מכל מקום אין הם
מזיקים למצוות התשובה ,אלא אדרבה ,הן
הושענא רצוף אהבה הן גורמות ומסייעות לאדם שיוכל לקיים
ידוע דברי הרמב”ם המפורסמים בהלכות תשובה (פ”ז ה”ו)‘ :התשובה מקרבת את הרחוקים ,אמש עתה מצוות תשובה ,והתשובה עצמה היא
היה זה שנאוי לפני המקום ,משוקץ ומרוחק ותועבה ,והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד’ .והנה בשלימות.
ענין זה יכול להתרחש פעמים רבות בזה אחר זה ,דהיינו שחוטא ונעשה מרוחק ואחר כך עושה ובזה יש לפרש את דברי המדרש שחג
תשובה ומתקרב ,ושוב נכשל בחטא ומתרחק ושוב חוזר בתשובה ונעשה אהוב וחוזר חלילה ,כי הסוכות הוא ‘ראשון לחשבון עוונות’,
הקדוש ברוך הוא ברחמיו אינו מואס באדם ,ואפילו אם חטא לפניו אלף פעמים מקבלו בתשובה דכאן בסוכות ,על ידי הלימוד של ‘לכם’
כמו בפעם הראשונה ,וכמו שפירשו צדיקים‘ :כי אתה סלחן לישראל’ ,שזה אומנותו של הקב”ה, נתגלה מציאות חדשה שהעבירה עצמה
חוזר וסולח שוב ושוב אפילו פעמים הרבה ,על דרך שאמרו (ב”מ לג‘ ).רובץ ולא רבצן’ ,וזהו מעלה
נעשית הכשר להמצוה ואינה מזקת לה,
גדולה וקירבה יתירה.
וישנו חשבון נפרד לעוונות ולמצוות,
אמנם בזמן שבית המקדש היה קיים והשכינה היתה שורה בינינו לא היה כמעט מציאות שישהה
וממילא שפיר מהני מצוות התשובה אף
האדם בחטא ,כמו שאמרו חז”ל (תנחומא פנחס) ‘מעולם לא לן אדם בירושלים ועבירה בידו’ ,כי
על פי שיש כאן עבירות ואין היא הולכת
המציאות המרוממת גרמה לקרבת אלוקים גדולה ועצומה שלא בנקל יוכל האדם לחטוא ,ואפילו
אם נכשל ח”ו מיד הביא קרבן ונתכפר ונטהר כבראשונה. לחיצונים.
ב
˛ניצוצי המאיר˚
ובזה יתיישב מה שיש להקשות בדברי וזהו י”ל הכוונה‘ :הושענא רצוף אהבה’ ,דהיינו אף על פי שהקב”ה מתנהג עמנו בחסידות
הרמב”ם שפסק (הלכות תשובה פ”ז ה”ה) ‘אין ומוחל וסולח לעוונותינו תדיר ,מכל מקום אנו מתפללים שנזכה כבר למצב שתהיה האהבה
ישראל נגאלין אלא בתשובה’ ,ולכאורה רצופה בלא הפסק ,כמו בזמן שבית המקדש היה קיים ,ולא להיות עתים משוקץ ועתים אהוב.
היאך מהני תשובה ,הא מיד כשיעשו אתה נותן יד לפושעים בחג הסוכות
תשובה תלך המצוה להחיצונים כיון שהם בתפילת יום הקדוש אנו אומרים‘ :אתה נותן יד לפושעים’ ,ונראה לפרש בזה פירוש הגון ,על
מלוכלכים בעוונות .אכן לפי האמור מיושב פי מה דאיתא במשנה באבות (פ”ה מ”ה) ‘עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש’ ,ואחד מהן
שפיר ,כי מצוות התשובה היא בחשבון ‘שלא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים’ ,וכבר תמהו בזה רבים ,מה גודל הנס בזה .וכתב
נפרד ואינה נפגמת כלל מחמת העוונות. החתם סופר (שם) לבאר ,כי הנה הכהנים בסוף ימי בית שני היו רשעים ,ונתמנו על ידי המלך לכל
וזהו שאמר הכתוב (מלאכי ג כג) ‘הנה אנכי המרבה במחיר ,ולכן היו הכשרים שבישראל מתפללים שיארע לו קרי לכהן גדול כדי שיבוא
הסגן שנתמנה על ידי בית דין וישמש תחתיו ,ומדוע באמת לא אירע כן? לפי שכהן גדול זה
שולח לכ”ם את אליה הנביא לפני בוא בימי פרישותו קודם יום הכיפורים עשה תשובה גמורה ונתרצה לפני הקב”ה ,אמנם אף על פי
יום ה’ הגדול והנורא’ ,דהיינו שאשלח כן לא היו מוציאים שנתם אחר כך ,כדאיתא ביומא (ט ).לפי שאחר יום הכיפורים חזרו לסורם
לכם את הגילוי שלמדין מ’לכם’ ששייך ונעשו רשעים .עכ”ד .ובזה יש לפרש‘ :אתה נותן יד לפושעים’ דהיינו לפושעים ממש ,שהיה
אופן שהעבירה אינה מזקת למצוה אלא פושע עד עכשיו וגם אחר כך עתיד להיות פושע ,מכל מקום כיון שעכשיו עשה תשובה לא דן
אותו הקב”ה אלא לפי מעשיו של עכשיו.
מסייעת לה ,וממילא שפיר מהני התשובה
עוד יש לפרש ‘אתה נותן יד לפושעים’ ,על פי מה שאמרו חז”ל (סנהדרין לז‘ ).אפילו ריקנין שבך
אף על פי שחלאת העוונות עדיין עליכם,
מלאים מצוות כרימון’ ,והקשה הרה”ק מקאברין זצ”ל דאם הם מלאים מצוות כרימון מדוע
ועל ידי זה תזכו לגאולה. נקראים ריקנין ,ותירץ ,לפי שאין עושים אותן בשמחה .ויש לומר שלכן בא זמן שמחתינו תיכף
ראשון לחשבון עוונות אחר יום הכיפורים ,כדי לסייע לאותם פושעים ששבו בתשובה ביום הכיפורים להתחיל מעתה
לקיים מצוות בשמחה .וזהו ‘אתה נותן יד לפושעים’ ,דהיינו שאתה נותן להם עזר וסיוע בחג
ובזה יש לבאר דברי חז”ל בפסחים (ה:). הסוכות לצאת מפשעם ולהתחיל לעבוד את ה’ יתברך בשמחה ובטוב לבב.
‘תנא דבי ר’ ישמעאל בשכר שלשה נמצא שיש לנו שני מיני פושעים שהקב”ה נותן להם יד בימים אלו ,ואיזה מהם עדיף טפי?
ראשון זכו לשלשה ראשון ,להכרית זרעו וודאי המין השני שיש קיום לתשובתו וזוכה לסיוע מאת ה’ יתברך לעמוד בצדקו הוא עדיף
של עשו ,לבנין בית המקדש ,ולשמו של וחשוב יותר מאותו רשע שחוזר לסורו .ויש להעמיס זה במאמר חז”ל (תענית ה‘ :):אילן אילן במה
משיח’ ,דהיינו שבזכות הלימוד של ‘ראשון אברכך’‘ ,אילן’ ראשי תיבות ‘אתה נותן יד לפושעים’ ,ואמר ‘אילן אילן’ ,דהיינו שישנם שני מיני
‘אתה נותן יד לפושעים’ ,ו’במה אברכך’? כלומר איזה מהם עדיף טפי שאברך אותך בברכה
לחשבון עוונות’ שלמדין מ’ולקחתם לכם זו? ,הוי אומר זה שיש קיום לתשובתו ומקבל סיוע מלעילא בחג הסוכות בשעה ש’פירותיך
ביום הראשון’ יזכו ישראל לקיום הנבואה מתוקים’ -בנטילת לולב ואתרוג‘ ,צלך נאה’ בצל סכך‘ ,ו’אמת המים עוברת תחתיך’ – במצות
של ‘ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את ניסוך המים.
הר עשו’ ולבנין בית המקדש בביאת משיח
לעתיד לבוא יקבלו שכר על המצוות אע”פ שכבר אין יצר הרע
צדקינו במהרה בימינו.
במסכת בבא בתרא (ח ):דרשו חז”ל ‘ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד’ (דניאל יב ג) אלו מלמדי
ויש לרמז ענין זה בנוסח הזמירות‘ :חדו תינוקות’ ,ומתאמרא בשם רביה”ק מהר”י ט”ב מסאטמאר זי”ע מדוע נמשלו לכוכבים דווקא,
סגי ייתי ועל חדא תרתי ,נהורא לה ימטי דהנה הכוכבים הללו נבראו כדי לפייס את הלבנה על שנתמעט אורה ,ואם כן לעתיד לבוא,
וברכאן דנפישין’ ,דהיינו ששמחה גדולה כאשר אור הלבנה יהיה כאור החמה לכאורה היו אמורים להבטל ,אך אף על פי כן אומר
ויתירה באה לנו בדין זה של לולב הגזול, הקב”ה כיון שכבר היו בעולם והוצרכו להם ,ישארו לעולם .כמו כן המלמדים ,הגם שלעתיד
באופן שבמקום לולב אחד הביא שנים ,כי לבוא לא יצטרכו כלל למלמדים ,כי ילמדו תורה מפי הקב”ה בכבודו ובעצמו ,מכל מקום ישארו
המלמדים חשובים ‘ככוכבים לעולם ועד’ .עכדה”ק.
על ידי זה נזכה ל’נהורא לה ימטי’ לאורו
על פי זה אפשר להוסיף ,דהנה ידוע שהעבודה שלנו עכשיו בגלות חשובה מאוד אצל הקב”ה,
של משיח ,ועוד ‘ברכאן דנפישין’. ולעתיד לבוא כאשר יבטל היצר הרע כבר לא תהיה העבודה חשובה כל כך ,כמו שאמרו ז”ל
ועל פי זה אפשר לבאר עומק הכוונה (שבת קנא‘ ).והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ’ (קהלת יב א) אלו ימות המשיח’ ,ואם כן
ברמז שאמר הרה”ק מליסקא זצ”ל לכאורה כבר אין צריך לקבל שכר על המצוות שעושה האדם לעתיד לבוא ,אולם על פי האמור
שהפסוק (ויקרא כג מב) ‘בסוכות תשבו שבעת יש לומר שאף על פי כן יאמר הקב”ה כיון שהיו המצוות חשובים לפני בזמן הגלות ,וכבר נקבע
להם שכר גדול ,לא יגרע מהם גם עתה.
ימים’ ראשי תיבות ‘תשבי’ ,דהיינו שעל ידי
ובזה יש לפרש מה דמצינו (או”ח סימן תרלא ס”ג) שהסוכה צריכה להיות כזו שהכוכבים נראים
חג הסוכות והלימוד שנתגלה בו מ’ראשון מתוכה ,שהרי הסוכה רומזת על לעתיד לבוא ,כדכתיב (ישעיה ד ו) ‘וסוכה תהיה לצל יומם וגו’,
לחשבון עוונות’ נזכה ל’תשבי’ שיבוא ולכן צריכים לראות את הכוכבים מתוכה להורות שגם לעתיד יקבלו שכר על המצוות כבזמן
ויבשרנו בשורות טובות במהרה. הזה ,כמו הכוכבים שישארו קיימים לעולם ועד אף על פי שכבר אין צורך בהם.
ג
˛ניצוצי המאיר˚
אולם אותה שנה מאחר שלא היו לו מעות הוצרך להתחיל רק לאחר יום שמיני רגל להאבות
הקדוש ולא היה סיפק בידו להקים את הסוכה לבדו ,על כן מינה את בניו
הצדיקים שיבנו את הסוכה תחתיו והוא נדד בעיירות הסביבה לחפש אחר ידוע מה שגילו לנו רבותינו הקדושים זי”ע ,שהאבות הקדושים ,הדורות
אתרוג מהודר. הקודמים ,יורדים ובאים מגן עדן להשתתף בהקפות שעורכים ישראל
בשמיני עצרת ושמחת תורה.
ויהי בליל התקדש חג ,המגיד התכונן בשמחה רבה לקדש על היין ולקיים
מצות ישיבה בסוכה ,והוא שלח לקרוא לרבנית ,אך מיד כשנכנסה לסוכה והנה במסכת פסחים (נו ).איתא על חזקיהו המלך ש’גירר עצמות אביו על
פרצה הרבנית בבכי עז ולא נרגעה גם לאחר הקידוש ,היא אכלה כזית מטה של חבלים’ ,וביאר החידושי הרי”ם (מובא בליקוטי יהודה על פסח) על פי
פת לצאת ידי חובה ומיד נכנסה הביתה ,המגיד תמה לפשר הבכי אך המבואר בנדה (לא ).שחלק העצמות שבאדם בא לו מכח האב ,ופירש ‘גירר
לא אמר דבר ,כי אמר מקרה הוא .אולם למחרת בעת נטילת לולב בסוכה עצמות אביו’ ,דהיינו שחזקיהו המלך גירר והסיר מעצמו את חלק העצמות
שוב פרצה הרבנית בבכי ,פנה המגיד אליה ושאלה‘ :אתמול כשבכית לא שקיבל מאביו אחז ,כי לא רצה שיהיה לו חלק מאותו רשע ,וממילא נפטר
אמרתי דבר ,כי חשבתי שמא אירע לך איזה צער קודם לכן ,אולם עכשיו מכיבוד אביו ,מאחר שלא נשאר בו כלום ממנו .ע”כ.
אני רואה שלא מדובר במקרה כלשהוא ,אמרי נא לי מה מעיק עליך?’,
ועל פי זה אפשר לפרש את הגמרא (ראש השנה ד‘ :):שמיני רגל בפני עצמו’,
השיבה הרבנית בדמעות שליש‘ :כל שנה כשאני נכנסת לסוכה אני רואה
דהיינו שהוא יום טוב בשביל האבות שמהם חלק העצמות ,שביום זה הם
את אליהו הנביא היושב בסוכתינו ודבר זה גורם לי שמחה מרובה ומזה
באים ויורדים מגן עדן להשתתף בסדר ההקפות של צאצאיהם בעולם הזה.
אני שואבת כח לכל השנה כולה להתמודד עם יסורי הדחקות והעניות,
אולם אתמול וגם היום כשנכנסתי לסוכה ,לא ראיתי את אליהו הנביא,
אין זאת אלא שחטאתי כל כך עד שדחו אותי ממדריגה זו ,וכי לא אבכה?’, שמיני עצרת מעין העתיד
נענה המגיד בענותנותו ואמר לה‘ :אין זה בגללך אלא בגללי ,החטאים שלי
איתא בספה”ק ששמיני עצרת הוא בבחינת לעתיד לבוא ובו מתגלה מעין
הם שגרמו לך’ ,אולם היא לא הסכימה‘ :לא ולא ,אתה צדיק גמור ,בוודאי
האור שיתגלה בעת התיקון השלם ,ויש לרמז זה בלשון המשנה בברכות
אלו החטאים שלי’ והוסיפה לבכות מאין הפוגות ,ראה זאת המגיד ואמר:
(פ”ט מ”ד)‘ :ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא’‘ ,שעבר’ ראשי תיבות
‘אם כן נצטרך לעשות משהו ובעזר השם תזכי לראות את אליהו הנביא
‘שמיני עצרת רגל בפני עצמו’ ,דהיינו שנותנים הודאה על יום שמיני עצרת
עוד היום’ ,תיכף כשסיים המגיד את דבריו אירע דבר פלא ,השמים שהיו
החג הזה שהיא מעין האור של לעתיד לבוא ,וצועקין שכבר נזכה לגילוי
עד עכשיו זכים ונקיים כבתקופת תמוז התעננו פתאום בעננים כבדים
השלם בפועל בקרוב ממש.
שהחשיכו את פני השמש ,וכך נשארו מכוסים בעננים משך כל ימי החג,
הרבנית נכנסה לסוכה ושוב ראתה את אליהו הנביא יושב בסוכה כמו בכל
שנה ,גם בלילה בעת הסעודה ראתה אותו ולשמחתה לא היה גבול. הצל שמנע מאליהו הנביא ליכנס לסוכה
לימים סיפר המגיד לבניו מה היה סיבת הדבר ,כי הנה לא הרחק מביתו סיפר הרה”ק רבי יוסף מיאמפולי זצ”ל בנו של המגיד מזלאטשוב זי”ע על
של המגיד עמד בית טומאה רם ונשא ,ובראש המגדל היה הסימן המאוס אביו ,שפעם אחת במוצאי יום הכיפורים לא רצה לשבור את צומו ומיאן
של שתי וערב שהטיל את צילו על סביבתו ,והנה בכל שנה כאשר בנה את לאכול כלום ,בתחילה חשבו המשמשים שמחמת מיחוש מסוים אינו יכול
הסוכה העמידו המגיד במקום כזה שצילו של השתי וערב לא יגיע לשם, לאכול ,אך משנשנה הדבר למחרת נכנסה אשתו הרבנית הצדקנית וביקשה
אולם בשנה זאת כאשר לא היה סיפק בידו הטיל את המלאכה על בניו, ממנו שיטעום דבר מה ,נענה המגיד מזלאטשוב בשברון לב‘ :וכי כיצד
אך שכח להזהירם על דבר זה ,כך אירע שצילו של השתי וערב נפל על אוכל לאכול ולשתות כשאין בידי מעות לקנות ארבעה מינים למצוה?!’,
הסוכה ולכן נמנע אליהו הנביא להכנס לסוכה .אך כאשר ראה עד כמה נענתה הרבנית מיד ואמרה‘ ,אל נא תחוש לכך ,הנה יש לי במקום סתר
הדבר מצער את הרבנית ונוגע לה עד ציפור נפשה ,פעל להעמיד ענן כבד רובל זהב שקבלתי בעד התכשיטים שלי שמכרתי ושמרתי אותו לכבוד
מעל הסוכה באופן שיסתיר את אור השמש והירח ,וכך לא היה צל לבית הנישואין של בננו ,אתן לך אותו בכדי שתוכל לקנות ד’ מינים כלבבך ועד
הטומאה וממילא היה יכול אליהו הנביא להכנס לסוכתו .ע”כ המעשה. החתונה יעזור כבר ה’ יתברך’ .שמח המגיד מזלאטשוב כמוצא שלל רב
ונטל את המטבע תוך שהוא מרעיף על הרבנית ברכות לרוב.
ויש להסמיך לכך את הרמז של הרה”ק מליסקא זצ”ל‘ :בסוכות תשבו
שבעת ימים’ (ויקרא כג מב) ראשי תיבות ‘תשב”י’ ,לרמז על אליהו התשבי והנה הסדר היה בכל שנה ,שעוד לפני יום הכיפורים כבר היה למגיד
הבא לסוכה. מזלאטשוב את הד’ מינים ואחר יום הקדוש היה עסוק בבניית הסוכה,
ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות והערות או לקבל הגליון ,ניתן לפנות gilyonhamier@gmail.com
דפוס עריכה
והוצאה לאור מיוחד
ל גליון זה ועוד ספרים וגליונות
עת הצורך
דפוס מלכות בארה"ק דפסה של
ה
חדש!!! רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי
עוסק כבר מזה שנים 2ימים הדפסת מלכות הוצאה לאור בארה"ק
ספרים גם
בהדפסת ספרים באיכות צוות אברכים תלמידי חכמים
בכמות
ובמהירות הנדרשת קטנה שידם רב להם
עימוד -גראפיק -הדפסה -שופינג במכמני התורה והחסידות
@ ma0733834811@gmail.com ✆ 347-584-8866
