gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP

שבוע: סוכות (2026-09-21)

שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חג הסוכות‬ ‫קבלת שבת ויו"ט‪19.15 :‬‬ ‫מעריב ליל ב'‪ 20.21 :‬ר"ת‪20.44 :‬‬ ‫מוצאי יו"ט‪ 20.19 :‬ר"ת‪20.42 :‬‬ ‫שבת בשבתו‬ ‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬ ‫סוזק"ש א' דסוכות‪ :‬מג"א‪ - 9.57/9.44 :‬גר"א‪ - 10.33 :‬ב' דסוכות‪ :‬מג"א‪ - 9.58/9.44 :‬גר"א‪10.34 :‬‬ ‫‪25 SEPTEMBER 2026‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬ערב ש"ק י"ד תשרי תשפ"ז • שנה ל"א‪ ,‬גליון אלף תשל"ח • דף היומי בכורות ז' • ‪• Nr 1738‬‬ ‫מהקב"ה מקדים שבח ישראל‪ ,‬תחלה הד' מינים‬ ‫שמחת בית השואבה‬ ‫ואח"כ סוכה שהיא שבחו של השי"ת‪ ,‬אבל רבינו‬ ‫קבלת קהל‬ ‫על ידי‬ ‫בשירה ובזמרה ‪ -‬בתופים ובמחולות‬ ‫הקדוש הקדים מתחלה הלכות סוכה שהיא שבחו‬ ‫מרן הרב שליט"א‬ ‫ביום ב'‪ ,‬א' דחוה"מ‬ ‫של השי"ת ואח"כ הלכות לולב שהוא שבחו של‬ ‫באולם "כתר מלכות" חב"ד‬ ‫בסוכה הגדולה שבחצר הבית‬ ‫*‬ ‫ישראל‪ ,‬שזהו בחינת (שיר השירים ו‪,‬ג) "אני לדודי‬ ‫‪Belgiëlei 38‬‬ ‫שיעור המחשה בהלכות שעטנז‬ ‫(יד כהן)‬ ‫ודודי לי"‪ .‬עכתד"ק‪.‬‬ ‫ביום שלישי ב' דחוה"מ‬ ‫בהלכה ובמציאות‬ ‫משעה ‪ 16.30‬עד ‪18.30‬‬ ‫ע"י הבודק החדש‬ ‫למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני‬ ‫לברך ולהתברך בברכת החג‬ ‫הרב יהושע איינהארן הי"ו‬ ‫ישראל (כג‪,‬מג)‬ ‫בביהמ"ד חב"ד בשעה ‪20.20‬‬ ‫תפלת מעריב לפני השיעור בשעה ‪20.05‬‬ ‫*‬ ‫לפי הב"ח גם למ"ד שמצוות אין צריכות כונה‪,‬‬ ‫שונה היא מצות סוכה משאר המצוות ובה צריך‬ ‫מפנינים יקרים‬ ‫שמחת בית השואבה המרכזית‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' בסכת תשבו כונה‪ ,‬לפי שכתוב במפורש בתורה שמצות סוכה‬ ‫לשיר ולשמוח לכבוד החג‪ ,‬זקנים עם נערים‪,‬‬ ‫היא "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי‬ ‫שבעת ימים (כג‪,‬מ‪-‬מב)‬ ‫אברכים ובחורים‪ ,‬בשירים וריקודים‬ ‫שמעתי מפ"ק אדמו"ר הגה"ק מפאפא ז"ל את בני ישראל"‪ .‬ברם ה"מגן אברהם" חולק עליו‬ ‫בשעה ‪21.00‬‬ ‫הכ"מ‪ ,‬טעם נפלא מה שסידר רבינו הקדוש וסובר שגם במצות סוכה אין צריך כונה‪.‬‬ ‫בראשות מרן הרב שליט"א‬ ‫ואפשר לומר שמחלוקתם של הב"ח והמג"א‬ ‫במשניות במס' סוכה תחלה בב' פרקים הראשונים‬ ‫שישא מדברותיו לכבוד המעמד‬ ‫הלכות סוכה‪ ,‬ואח"כ מפרק ג' ולהלן מארבעה מינים תלויה במחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא‪ ,‬האם‬ ‫ובהשתתפות רבני ודייני עירנו‬ ‫שבלולב‪ ,‬היפוך מסדר התורה בפרשתנו‪ ,‬שבתחלה מצות סוכה היא זכר לענני הכבוד או זכר לסוכות‬ ‫כתוב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת ממש שעשו בני ישראל במדבר (סוכה יא‪,‬ב)‪ .‬לפי‬ ‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫תמרים וגו'‪ ,‬ואח"כ כתוב בסוכות תשבו שבעת הב"ח‪ ,‬מצות סוכה היא זכר לענני הכבוד‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫כונה "למען ידעו דורותיכם"‪ ,‬כי בלי הכונה לא יזכור‬ ‫ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות?‬ ‫א' דסוכות‪ ,‬יום שבת קודש‪ ,‬ט"ו תשרי‪ ,‬קבלת שבת‬ ‫והיינו משום דאיתא במדרש (ויקרא רבה ל‪,‬יא) הענין‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המג"א סובר שמצות סוכה‬ ‫ויו"ט‪( 19.15 :‬פלג המנחה‪.)18.19 :‬‬ ‫שבד' מינים מרומזים השבחים של כלל ישראל‪ ,‬היא זכר לסוכות ממש‪ ,‬על כן אין צריך כונה‪ ,‬שהרי‬ ‫מדליקין הנרות בסוכה‪ ,‬ומברכין להדליק נר של שבת‬ ‫אתרוג שיש לו טעם וריח הוא על אלו מישראל עצם הישיבה בסוכה מזכירה את הסוכות במדבר‪.‬‬ ‫ויו"ט ושהחיינו‪ .‬גם הנוהגות להדליק בכל יו"ט לפני‬ ‫ולפי"ז אפשר להוסיף‪ ,‬שהמג"א סובר כדברי‬ ‫שיש בהם תורה ומעשים טובים‪ ,‬ולולב טעם‬ ‫קידוש‪ ,‬כשחל בשבת צריכות להדליק בזמן קבלת‬ ‫ולא ריח וכו'‪ ,‬אבל מצות סוכה שהיא זכר לענני הגמרא (ע"ז ג‪,‬ב) שסוכה היא "מצוה קלה"‪ ,‬וזאת‬ ‫(שלַאק) ‪ -‬שמעל‬‫ַ‬ ‫שבת ויו"ט‪ .‬נוהגין לפתוח הגג‬ ‫ומשאירו פתוח עד‬ ‫הסוכה כבר לפני כניסת החג‬ ‫הכבוד שהקב"ה הגין עלינו אחר יציאת מצרים משום שאינה צריכה כונה‪ .‬ואילו הב"ח סובר כדברי‬ ‫הלילה‪ ,‬אם אין יורדין גשמים‪.‬‬ ‫במדבר ע"י סוכה של ענני הכבוד מורה על חסדו הפייט‪" :‬בל תהי מצות סוכה בעיניך קלה" ‪ -‬לפי‬ ‫קבלת שבת‪ ,‬יש בזה מנהגים שונים‪ ,‬יש מתחילין‬ ‫ושבחו של הקב"ה‪ ,‬על כן בתורה הקדושה שהיא שהיא צריכה כונה‪( .‬טללי אורות ‪ -‬מהרי"ץ דושינסקי)‬ ‫"מזמור לדוד הבו לד' בני אלים" ואחר־כך החרוז‬ ‫נקודות שעליהן עורר מרן הרב שליט"א בדרשת שבת שובה דהאי שתא‬ ‫הראשון או שני חרוזים מפיוט של "לכה דודי"‪,‬‬ ‫• יחוד‪ :‬יש ליזהר מאד בהלכות יחוד‪ ,‬והוא איסור חמור הנ"ל‪ ,‬על כן יש חיוב מדינא עכאו"א להרשם ולשלם‬ ‫ומדלגין עד החרוז "בואי בשלום" (יש אומרים גם‬ ‫דמי חבר בקהלה‪ ,‬ובפרט שאינם מבקשים סכומים‬ ‫מאד ויש בזה הרבה פרטי דינים‪.‬‬ ‫החרוז "ימין ושמאל תפרוצי")‪ ,‬יש מדלגין רק החרוז‬ ‫• זמן לילה‪ :‬כל הדברים הנעשים דוקא בלילה‪ ,‬צריכים גדולים‪ ,‬ועל דברים אחרים מבזבזים הרבה יותר‪ ,‬וגם‬ ‫"התנערי מעפר"‪ .‬יש אומרים כל מזמורי לכו נרננה‪,‬‬ ‫לחכות עד שהוא ודאי לילה‪ ,‬כפי הזמנים הנדפסים זה בכלל "למען נחדל מעושק ידינו"‪.‬‬ ‫ויש מתחילין רק "מזמור שיר ליום השבת"‪ ,‬וכל אחד‬ ‫בלוחות‪ ,‬ואין לסמוך על כל מיני קולות [והא שיש • כשרות במעונות ילדים‪ :‬לאחרונה פנו אלינו מאחד‬ ‫יחזיק במנהגו‪ .‬ואומרים "ברנה בשמחה ובצהלה"‪,‬‬ ‫שהקילו במילי דרבנן ‪ 18‬דקות אחר השקיעה‪ ,‬הוא ממעונות הילדים (‪ )crèche‬כדי לקבל את השגחתנו‪,‬‬ ‫מזמור שיר ליום השבת (אין אומרים במה מדליקין)‪,‬‬ ‫והלואי שממנו ילמדו ויעשו האחרים‪ ,‬כי במקומות אלו‬ ‫דוקא לפי אופק א"י כידוע‪ ,‬אבל לא בשאר מדינות]‪.‬‬ ‫יש אומרים כגונא‪.‬‬ ‫• השקעות‪ :‬כשמשקיעים כספים‪ ,‬חוץ ממה שיש ליזהר שמבשלים ומכינים מזון לתינוקות מצויים כמה וכמה‬ ‫ערבית‪ ,‬כנהוג‪ ,‬בנגון המקובל‪ ,‬ברכו‪( ,‬בשבת אין‬ ‫מאיסור רבית‪ ,‬פעמים הרבה הוא בבחי' הניח מעותיו מכשולות‪ ,‬כגון תערובות כלים חלביים ובשריים ועוד‪,‬‬ ‫אומרים מערבית)‪ ,‬ופרוש‪ ,‬ושמרו‪ ,‬וידבר משה‪ ,‬חצי‬ ‫על קרן הצבי‪ ,‬ואז הוא צועק לשעבר ואין מושיע‪ ,‬על ומשגיח מבחוץ עוזר הרבה להזהר בכל עניני הכשרות‪.‬‬ ‫קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה של יו"ט ומזכירין של שבת‪,‬‬ ‫כן תמיד יש להתייעץ עם סוחרים מבוגרים בעלי דעת • מדות‪ :‬כתב הרמב"ם שכשם שצריכים לשוב בתשובה‬ ‫"את יום השבת הזה ואת יום חג הסוכות הזה"‪ ,‬מקדש‬ ‫אם כדאי להשקיע בעסק כזה‪ .‬והגם שאכן יש חיוב על מצוות עשה ולא תעשה‪ ,‬כמו כן צריכים לשוב על‬ ‫השבת וישראל והזמנים‪ .‬אחר שמונה־עשרה ויכולו‪,‬‬ ‫השתדלות‪ ,‬מ"מ גבול יש בדבר‪ ,‬ואין להכניס את עצמו מה שחטא במדות‪ ,‬וצריך להתרחק מצרות עין (נישט‬ ‫מגן אבות עד מקדש השבת (יש שאין אומרים ברכת‬ ‫בעסקים מפוקפקים‪ ,‬ותמיד יש לזכור שאין הקב"ה פארגינען)‪ ,‬רק אדרבה להיות טוב עין ולשמוח עם‬ ‫מעין שבע רק ויכלו)‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬חצי‬ ‫הצלחת חבירו הן בעסק טוב או שידוך שעשה‪ ,‬או‬ ‫צריך את ה"עזר" שלנו‪.‬‬ ‫קדיש‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫ומענין לענין באותו ענין‪ ,‬כשאחד רוצה לקנות נכס‪ ,‬בדברים אחרים שיש לו‪ ,‬ובכלל זה גם לעזור להצלחתו‬ ‫ומאיזו סיבה שהיא אינו רוצה לרשום את זה על שמו‪ ,‬כגון בנתינת מידע לצורך שידוכים וכדומה‪ ,‬וידועה‬ ‫קידוש‪ ,‬שלום עליכם‪ ,‬רבון העולמים (יש אומרים רק‬ ‫ולכן הוא מציע לאחר תשלום הגון על מנת שיסכים העובדה עם הגר"א קאטלער זצ"ל‪ ,‬שתלמידו מצאו‬ ‫עד "מלך תמים דרכו")‪ ,‬אשת חיל‪( .‬יש שאין אומרים‬ ‫שירשם על שמו של השני‪ ,‬הרי שהשני צריך לדעת כשהוא מתענה על ששאלוהו אודות איזה בחור שהיה‬ ‫זמירות האר"י)‪ .‬אין לעשות קידוש לפני צאת הכוכבים‬ ‫שלפעמים יצא שכרו בהפסדו כשהראשון אינו עומד קשה למצוא דברים טובים לומר עליו‪ ,‬על כן התענה‬ ‫(‪ - 20.14‬ר"ת‪ .)20.46 :‬בסוכה אומרים אושפיזין‪ ,‬קידוש‬ ‫בהתחייבויותיו בנוגע לנכס‪ ,‬והתובעים תובעים ממי שידע מה לענות‪.‬‬ ‫של שבת ויו"ט‪ ,‬יום הששי‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬אשר‬ ‫• עת צרה היא ליעקב‪ :‬הנה עם ישראל נמצא עתה‬ ‫שהנכס רשום על שמו‪.‬‬ ‫בחר‪ ,‬מקדש השבת וישראל והזמנים‪ ,‬לישב בסוכה‪,‬‬ ‫• הסכם מעביד עם פועליו‪ :‬כשמעביד עושה הסכם עם במצב קשה מאד‪ ,‬שנאת הדת גודלת והולכת הן בארץ‬ ‫שהחיינו (הסימן‪ :‬יקס"ז ‪ -‬יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬סוכה‪ ,‬זמן)‪.‬‬ ‫פועלו בעניני ממון‪ ,‬צריך לקחת בחשבון גם התוצאות ישראל והן בחוץ לארץ‪ ,‬ואין לנו להשען אלא על אבינו‬ ‫בלילה הראשון והשני חייב לאכול לכל הפחות כזית‬ ‫הכלליות כגון מסים‪ ,‬אבדן זכויות מסויימים וכדומה‪ ,‬שבשמים‪ ,‬ואליו אנו צריכים להרבות בתפילה‪ ,‬ובפרט‬ ‫בסוכה ‪ -‬אפילו מצטער ואפילו אם הגשמים יורדים‪,‬‬ ‫בימים אלו בהיותו קרוב‪ ,‬וכן מן הראוי לומר בכל יום‬ ‫ואם לא‪ ,‬הרי זה ממש גזל‪.‬‬ ‫(אבל לא יברך לישב בסוכה אם הגשמים יורדים‪,‬‬ ‫• כופין על צרכי העיר‪ :‬נפסק בשו"ע או"ח (סי' ק"נ) ובחו"מ לכה"פ קאפיטל א' תהלים לרפואת חולי ישראל ה"י‪,‬‬ ‫והשיעור הוא משתסרח המקפה)‪ .‬בשאר הימים‬ ‫(סי' קס"ג) שכופין את בני העיר על צרכי העיר‪ ,‬והנה וכן קאפיטל אחד (קכ"א) שיוכלו לעשות שידוכים‪,‬‬ ‫כל תושבי העיר נהנים משירותי קהלתנו כגון מקוה‪ ,‬ובתקופה האחרונה נעשה קשה להשתדך עם בחור‬ ‫והלילות אם הוא מצטער (מפני הגשמים ומשאר‬ ‫שחיטה‪ ,‬כשרות‪ ,‬עירוב ועוד‪ ,‬והנהלת הקהלה משקיעה מא"י‪ ,‬וכן עם תושבי ענגלאנד‪ ,‬ויש להתחנן שנזכה‬ ‫דברים) פטור מסוכה‪.‬‬ ‫דמים יקרים להחזיק ולרומם את כשרות כל הדברים כבר להגאל ולתשועת עולמים בב"א‪.‬‬ ‫(המשך בעמוד ב)‬ ‫‪1‬‬ ‫ברוכים הבאים‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים בשוב בנים‬ ‫רבי אליהו מוילנא זצ"ל‬ ‫ובני בנים לחוג את חג הסכות בחיק‬ ‫רבינו הגר"א ‪ -‬י"ט תשרי תקנ"ח‬ ‫משפחתם בשמחה ובטוב לב‪.‬‬ ‫מאחלים אנו ברכת מועדים לשמחה‬ ‫לפתחו כמה מגידים מן השמים בשאלתם ובקשתם‬ ‫באשמורות אהגה‬ ‫לכל האורחים החשובים‪ ,‬שנזכה כולנו‬ ‫שרוצים למסור לו רזין דאורייתא בלא שום עמל‪ ,‬ולא‬ ‫מסופר על הגר"א זצ"ל‪ ,‬שיותר מחמשים שנה‬ ‫יחד לעלות לציון ברנה בב"א‪.‬‬ ‫הטה אזנו אליהם כלל‪ .‬ואחד מן המגידים הפציר בו‬ ‫שלא ישן בלילה יותר מחצי שעה ברציפות‪ ,‬ואף‬ ‫הנהלת הקהלה‬ ‫מאד‪ ,‬עכ"ז לא הביט אל מראהו הגדול‪ ,‬וענה ואמר‬ ‫בעת שהיו עמודי בריאותו רופפים לא הניח תלמודו‬ ‫לו איני רוצה שתהיה השגתי בתורתו ית"ש ע"י שום‬ ‫הקדוש‪ ,‬ותיכף התגבר כארי ועמד באימה וביראה‬ ‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫אמצעי כלל וכלל‪ ,‬רק עיני נשואות לו ית"ש מה‬ ‫ורחץ ידיו וברך ברכת השחר בשמחה ואהבה עזה‬ ‫שרוצה לגלות לי וליתן חלקי בתורתו ית"ש בעמלי‬ ‫אשר לא יסופר‪ ,‬ואחר כך עמד על רגליו מקודם‬ ‫בברכת המזון רצה ויעלה ויבא‪ ,‬ביום חג הסוכות הזה‪,‬‬ ‫אשר עמלתי בכל כחי‪ ,‬הוא ית"ש יתן לי חכמה מפיו‬ ‫חצות עד אור הבוקר יותר משמונה שעות ולמד‬ ‫הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו שבת‪ ,‬יום שכולו טוב‪,‬‬ ‫דעת ותבונה שיתן לי לב מבין וכליותי יעשו כשתי‬ ‫גמרא ופוסקים בקול נעים ונורא בקול חוצב להבת‬ ‫ויש מוסיפים הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד‬ ‫מעיינות‪ ,‬ואדע כי מצאתי חן בעיניו‪ ,‬ואיני רוצה‬ ‫אש דת אשר כל שומע התרגשה נפשו ברגשי כבוד‪.‬‬ ‫הנופלת (יש אומרים אותו רק בחול המועד)‪ .‬אם שכח‬ ‫אלא ממה שבתוך פיו‪ ,‬וההשגות על ידי המלאכים‬ ‫(ליקוטי הגר"א)‬ ‫רצה או יעלה ויבא‪ ,‬וכבר סיים ברכת ובנה ירושלים‪,‬‬ ‫המגיעים ושרי התורה אשר לא עמלתי ולא חכמתי‬ ‫יוסיף הברכה המיוחדת‪ ,‬ואם כבר המשיך עם הא‪-‬ל‬ ‫אין לי בהם חפץ‪.‬‬ ‫מעל אלף פעמים‬ ‫אבינו שבברכה רביעית‪ ,‬חוזר לראש‪.‬‬ ‫ובדידי הוה עובדא ששלח רבינו אותי אצל אחי‬ ‫על גודל אהבתם של רבותינו הק' ללימוד הרי"ף‬ ‫כל שבעת הימים אוכל ושותה ומטייל בסוכה‪ ,‬אבל‬ ‫הקטן וגדול ממני בכל מילי דמיטב חסידא קדישא‬ ‫יש להביא מה שכתוב בספר כתבי קודש (רמ"מ‪,‬‬ ‫באכילת ארעי‪ ,‬דהיינו עד שיעור כביצה‪ ,‬או כשאוכל‬ ‫הגאון מהר"ש זלמן זללה"ה לאמר לו בצווי משמו‬ ‫ליקוטים יקרים עמ' ‪ )24‬כי אמרו עליו על השאגת‬ ‫פירות‪ ,‬פטור מסוכה‪ ,‬והמהדר נשכר‪ ,‬ובפרט בקביעות‬ ‫שלא יקבל שום מלאך מגיד אשר יבא אצלו‪ ,‬כי בזמן‬ ‫אריה זי"ע שחזר על הרי"ף של כל הש"ס שש מאות‬ ‫עם חבורה‪ .‬וישן בסוכה‪.‬‬ ‫לא כביר יבא אליו מלאך מגיד‪ ,‬ואמר אף כי מרן‬ ‫פעמים‪ ,‬ועל הגר"א זי"ע העיד השאגת אריה זי"ע כי‬ ‫בימים שאין עושין קידוש (כגון בחוה"מ)‪ ,‬מברך‬ ‫הב"י היה לו מגיד‪ ,‬היה זה לפני ב' מאות שנה שהיו‬ ‫חזר על הרי"ף מעל אלף פעמים!‬ ‫"לישב בסוכה" אחר ברכת "המוציא"‪ ,‬ויכוין לפטור‬ ‫הדורות כתקנן‪ ,‬והיה שרוי על אדמת הקדש‪ ,‬לא‬ ‫(חבוש על ראשך פארך‪ ,‬עמ' רכ)‬ ‫כל מה שיעשה בסוכה עד סעודה שניה‪.‬‬ ‫כן עתה שרבו המתפרצים ובפרט בחו"ל אי אפשר‬ ‫סוף זמן קידוש לבנה‪ ,‬ליל שבת קודש‪ ,‬א' דסוכות‪,‬‬ ‫כלל שיהיה כולו קדש קדשים בלי שום עירוב כלל‪,‬‬ ‫בעמל התורה‬ ‫כל הלילה‪.‬‬ ‫ובפרט הגילויים אשר בלא תורה‪ ,‬נפשו בחלה בהם‪,‬‬ ‫הגה"ק רבי חיים מוואלאזין זצ"ל כותב על רבו‬ ‫שחרית‪ ,‬של שבת ויו"ט כנהוג‪ ,‬הא־ל בתעצומות‪,‬‬ ‫ולא היו נחשבים אצלו כלל וכלל‪.‬‬ ‫הגר"א מוילנא זצ"ל‪:‬‬ ‫ברכו‪ ,‬הכל יודוך‪ ,‬א־ל אדון‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת‬ ‫(ספרא דצניעותא‪ ,‬הקדמה לביאור הגר"א)‬ ‫שמעתי מפיו הק' שפעמים רבות השכימו‬ ‫הש"ץ‪ ,‬פיוטים (של יום ב')‪ ,‬הלל שלם‪.‬‬ ‫הושענות‪ ,‬פותחין הארון ואין מוציאין ס"ת ואומרים‬ ‫מתורת הלשכה‬ ‫"הושענות"‪ ,‬אום נצורה כבבת‪ ,‬כהושעת אדם יציר‬ ‫נמסר ע"י הדומ"ץ הרה"ג ר' יצחק זעקיל הלוי פאללאק שליט"א‬ ‫כפיך‪( ,‬יש אומרים הושענות אחר תפלת מוסף)‪ ,‬קדיש‬ ‫הדס גזול שנתערב‬ ‫תתקבל‪ ,‬שיר של יום (יש אומרים פה לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬ראובן שילם למוכר עובר דרך עבור ג' הדסים‪ ,‬מה שהביא מהרשב"א מיירי שם ביאוש מדעת מול מוכס‬ ‫ובטעות לקח גם הדס רביעי‪ ,‬ובביתו אגד ג' מהם גזלן‪ ,‬ובזה סובר דיאוש כדי כי האי קנה‪ ,‬אבל כאן לא כיון‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬אתה הראת‪ ,‬ויהי בנסע‪( ,‬אין אומרים‬ ‫עם לולבו‪ ,‬ובא עמו ביו"ט ראשון לבית המדרש ושואל אם לגזול‪ ,‬ואמנם לשונו לא מורה לחלק בזה‪ ,‬מ"מ יש לדון בזה‪,‬‬ ‫י"ג מדות ותפלת רבש"ע)‪ ,‬בריך שמה‪ ,‬ומוציאין ב'‬ ‫וא"כ הרי בעלמא יאוש כדי לא קני‪ ,‬ועוד כיון שמסתבר‬ ‫יוצא בהם יד"ח?‬ ‫ס"ת‪ ,‬שמע‪ ,‬גדלו וכו'‪ .‬בראשון קורין ז' גברי בפרשת‬ ‫תשובה‪ :‬יש לו על מי לסמוך לצאת בהם יד"ח‪ ,‬ומ"מ אם שהמוכר אדהכי לא יודע שנחסר לו הדס‪ ,‬יש לדון משום‬ ‫אמור "שור או כשב" (ויקרא כב פסוק כו)‪ ,‬ומניח ספר‬ ‫חברו יקנה לו את לולבו ע"מ להחזיר יצא יד"ח יאוש שלא מדעת דלא קני כדאי' בריש אלו מציאות‪.‬‬ ‫תורה השני על הבימה‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬מפטיר בס"ת השני‬ ‫ד) השב שמעתתא (ו‪,‬ד) פשיטא ליה דלא כהביכו"י‪ ,‬כי‬ ‫בלי פקפוק‪.‬‬ ‫בפרשת פינחס "ובחמשה עשר יום" עד "ונסכה"‪,‬‬ ‫אינו מחלק בין איסור התלוי בממון לגוף הממון‪ ,‬ודעתו‬ ‫א) בביכורי יעקב (תרמ"ט י"א) דן בשאילתן וכתב דיוצא‬ ‫הפטרה "הנה יום בא לה'" (זכריה יד) עד סוף הנביא‪,‬‬ ‫בהם יד"ח אף דממון חברו לא בטל בתערובת כדאי' היא דכיון שהממון לא בטל‪ ,‬ה"ה להאיסור שבו עיי"ש‪ ,‬וגם‬ ‫ברכות ההפטרה של שבת ויו"ט‪ ,‬יקום פורקן‪( ,‬אומרים‬ ‫בביצה (ל"ח ב)‪ ,‬משום דכיון דלא שייך השבה בהדס עצמו בקצה"ח (רל"ה ד) מוכח דגוף הממון המעורב נשאר לבעליו‬ ‫אחר שאינו ניכר אלא משיב דמיו כמו בגזילה שנאבדה [כי אחרת האיך הוכיח משקלי קטנים דקנין דרבנן מהני לדאורייתא]‬ ‫י־ה א־לי‪ ,‬יש שאין אומרים אותו בשבת)‪ ,‬אשרי‪,‬‬ ‫(חו"מ ריש סי' ש"ס)‪ ,‬לכן‪ ,‬איסור גזל שבו בטל וחל על הדמים וחזר על דבריו בספרו אבני מילואים (כ"ח ל"ג)‪ ,‬ולדידיה‪,‬‬ ‫יהללו‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬ומכניסין ס"ת להיכל‪.‬‬ ‫שעליו להשיב‪ ,‬והוכיח כן ממעילה (כ"א ב) באומר פרוטה בשאילתן אין סמך לומר שההדס הגזול נחשב 'לכם' [ואף‬ ‫מוסף‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה של יו"ט ומזכירין‬ ‫בכיס זה הקדש דתנן 'כיון שהוציא הראשונה מעל'‪ ,‬והקשו שיכול להשתמש בכל התערובת‪ ,‬ראה כה"ג במג"א (תרל"ז ג) דגם‬ ‫של שבת וביום השבת‪ ,‬ובחמשה עשר יום לחודש‬ ‫התוס' דליבטל פרוטה של הקדש ברובא עיי"ש‪ ,‬ומה קשה‪ ,‬להמתיר גזל עכו"ם‪ ,‬אינו בכלל 'לכם']‪.‬‬ ‫השביעי‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬ותערב‪ ,‬נשיאת כפים‪( ,‬אין‬ ‫הא אין ביטול בממון‪ ,‬אע"כ דכונתם היא שאיסור הקדש ה) המלבי"ם בספרו ארצות החיים (הלכות ציצית סי' י"א ו)‬ ‫אומרים תפלת רבש"ע ו"יהי רצון)‪ ,‬יש מקומות שאין‬ ‫כתב שאם נתערבו חוטי צמר גזול בצמר שלו‪' ,‬מטעם‬ ‫שבפרוטה נתבטל‪ ,‬וה"נ איסור גזל שבגוף ההדס נתבטל‬ ‫נושאין כפים בשבת‪( ,‬יש נוהגין לומר הושענות אחר‬ ‫עיי"ש‪ ,‬והביכו"י לא פירט האיך נעשה גוף ההדס הגזול 'לכם' פשיטא דאסור‪ ,‬דממון אינו בטל ברוב'‪ ,‬ודייק בס'‬ ‫מוסף לפני קדיש)‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין כאלקינו‪,‬‬ ‫'לכם'‪ ,‬כי מבואר בפרמ"ג (יו"ד סי' ק"ט מ"ז א) דביטול ברוב תקון משה הנ"ל דלדידיה‪ ,‬גם בשאילתן לא נעשה ההדס‬ ‫כשלעצמו לא מקנה לו את ממון חברו‪[ ,‬ואפשר שלכן כתב הגזול 'לכם'‪.‬‬ ‫עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬אנעים זמירות (יש אומרים‬ ‫והנה‪ ,‬הרבה נו"נ האחרונים בכ"ז‪ ,‬ועכ"פ נחלקו‬ ‫דחתיכת נבלה של ראובן שנתערבה ברוב כשרות של שמעון‪ ,‬משלם‬ ‫אחר שחרית)‪.‬‬ ‫לו שמעון 'דמי חתיכה מעליא' דהיינו 'כשרה' כי נתייקרה לראובן‪ ,‬הביכו"י והארצה"ח וסיעתם בשאילתן‪ ,‬ואמנם היה מקום‬ ‫קידוש‪( ,‬ושמרו)‪ ,‬זכור את יום השבת‪ ,‬אלה מועדי ה'‪,‬‬ ‫וגם החקרי לב (יו"ד ב דף קמ"ז) שכ' דבכל זאת משלם לו דמי נבלה‪ ,‬לדון שהארצה"ח יודה להקל בשאילתן‪ ,‬כי הרמ"א (תרנא א)‬ ‫וידבר משה‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬לישב בסוכה‪.‬‬ ‫מודה דנשארה משל ראובן‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ואף שבהלכ' סוכה (תרל"ז מ"ז כתב דבמקום הדחק יש לסמוך על הדס אחד דלא קטום‪,‬‬ ‫ד) לגבי גזל עצים ועירבם עם שלו וסיכך בהם‪ ,‬מסתפק הפרמ"ג אם ובס' חיים וברכה (אות ש) הביא דבצירוף עוד ספק‪ ,‬יוצא כן‬ ‫סעודה שלישית‪ :‬יש מחלקים סעודתם ובאמצע‬ ‫סוכתו מקרי 'לך' אחר שאינם ניכרים ואינו משיב אלא דמיהן עיי"ש‪ ,‬אפילו שלא במקום הדחק‪ ,‬וא"כ‪ ,‬כיון שבא עם ג' הדסים‪,‬‬ ‫הסעודה מברכין ברכת המזון ולאחר הפסקה (טיול או‬ ‫ולדידיה דביטול לא מקנה לו ממון חברו למה מסתפק לדונה כ'לך'‪ ,‬אין כאן אלא ספק אם הגזול ביניהם‪ ,‬ועוד‪ ,‬שיש להסתפק‬ ‫שיעור בד"ת וכדומה) נוטלין ידים לסעודה שלישית‪.‬‬ ‫אולם בביה"ל (תרמ"ט ג ד"ה לא יצא) מצדד דשונה ה'לך' דסוכה שהרי אם היות שטעה ולא שגזל במזיד‪ ,‬אולי יש אומדנא‬ ‫יש הולכין אז להתפלל מנחה מוקדמת ואחר התפלה‬ ‫יוצא בשאול ואילו ה'לכם' דד' מינים מצריך שיהיה 'לכם ממש' עיי"ש‪ ,‬שהמוכר העובר דרך לא מקפיד ומעיקרא הקנה לו את‬ ‫נוטלין ידים לסעודה שלישית‪ ,‬ויזהרו שלא לאחר עד‬ ‫וא"כ‪ ,‬אף שבסוכה מצדד כן‪ ,‬אין משם הכרח שבד' מינים יהיה לדידיה ההדס [ועדיף מיאוש]‪ ,‬אולם מידי ספק גזול ביניהם לא נפקן‪,‬‬ ‫שעה עשירית‪ ,‬דהיינו ‪ ,16.33‬ויש שיוצאין במזונות‪.‬‬ ‫צד שיהיה 'לכם' ע"י ביטול‪ ,‬ועי' תוס' ביכורים לסי' תרל"ז]‪ ,‬ולפו"ר ועל הצד שהגזול ביניהם‪ ,‬נוסף על ההדס האחד הכשר‬ ‫משמע דפשיטא ליה להביכו"י דכיון שאינו יכול לקיים שיוצא בו יד"ח‪ ,‬יש באגודתו עוד שנים‪ ,‬ואמנם בעלמא‬ ‫מנחה‪ ,‬כנהוג‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫מצות השבה בגוף ההדס‪ ,‬מקרי 'לכם'‪ ,‬כעין מה שכתב (שם מותר להוסיף הדסים (סי' תרנ"א ט"ו)‪ ,‬אבל היינו משום דהוי‬ ‫ואני תפלתי‪ ,‬וקורין ג' גברי בפרשת וזאת הברכה‪,‬‬ ‫ס"ק ד) לגבי ערבה גזולה‪ ,‬דבמקום שערבות מצויות לרוב נוי המצוה (רמב"ם פ"ז ה"ד מלולב) או משום שמכוין לצאת‬ ‫יהללו‪ ,‬שמונה־עשרה של יו"ט ומזכירין של שבת‪,‬‬ ‫ואינם שוה פרוטה‪ ,‬אף שעבר על ל"ת‪ ,‬כיון דאין מצות יד"ח בכולם (ב"י שם בשם רבינו ירוחם)‪ ,‬וכאן שההדס הנוסף‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬ ‫השבה בפחות משו"פ (חו"מ סי' ש"ס ה)‪ ,‬מקרי 'לכם' עיי"ש‪ .‬הוא ספק גזול י"ל שאינו בכלל נוי [כעין מש"כ תוס' בה"ל בב"ק‬ ‫ב) להשער המלך (ריש הלכות שקלים) החולק על תוס' קי"ג א]‪ ,‬ולהארצה"ח‪ ,‬אין לצרפו לצאת בו יד"ח‪ ,‬כי לדידיה‬ ‫לשכת הוראה‬ ‫הנ"ל וסובר דמה"ת גוף הממון בטל ונעשה מבעל הרוב‪ ,‬אינו בכלל 'לכם'‪ ,‬ובכה"ג לא מצינו היתר להוסיף‪.‬‬ ‫והנה בס' חיים וברכה (אות ש"ח) סמך בפשיטות על‬ ‫שפיר הוי ההדס המעורב 'לכם'‪.‬‬ ‫שע"י הבד"ץ דקהלתנו‬ ‫ג) דו"ז בספר תקון משה (סוכות ע' קס"ה) דן על כעין הביכו"י לצאת יד"ח בהדסים דשאילתן‪ ,‬ומ"מ אם יבקש‬ ‫בימי חול המועד יהיה דיין בלשכה‬ ‫שאילתן וכתב כהביכו"י דכשאינו משיב אלא דמים ממי שמבין להקנות לו ד' מינים שלו ע"מ להחזירם לו אחר‬ ‫הוי ההדס 'לכם'‪ ,‬ומנמק דהוי כגזילה שקנה בשינוי וגם שיקיים את מצותו‪ ,‬יצא יד"ח בפשיטות גם לפי הארצה"ח‬ ‫משעה לפני השקיעה (‪ )18.25‬עד השקיעה‬ ‫מסמיך את הרשב"א (ב"ק קי"ג א) דהבעלים מתיאשים [ואף שכשאפשר‪ ,‬קונים ד' מינים בעצמם ולא סומכין על מתנה‬ ‫מגזילה שלא חייב להשיב גופה אלא דמיה ובזה נעשית ע"מ להחזיר כמש"כ המבי"ט (ח"ג סי' מ"ט) והובא בא"ר (תרמ"ט‬ ‫מענה בטלפון (בכל יום)‪:‬‬ ‫שלו [וכאן שהגזול בטל בהיתר אין ההרחקה דהתם עיי"ש]‪ ,‬אלא י"ח) ובחיי"א (קמ"ט ז)‪ ,‬אבל כשחושש לכשרותו של הדסיו‪ ,‬פשוט‬ ‫‪03.208.4115‬‬ ‫שהתוס' (ד"ה אין פורטין) והראב"ד חולקים שם וסוברים שיכול לצאת בשל חברו המקנה לו כן‪ ,‬ולא דמי להמשנ"ב (תרנ"ח‬ ‫דגוף הגזילה שבתערובת נשארת בבעלות הנגזל עיי"ש‪ ,‬ל"ט) שחשש לו לגבי אתרוג הקהל‪ ,‬כי התם משתעי לגבי הידור ולא‬ ‫משעה ‪ 8.00‬בבוקר עד ‪ 12.00‬בלילה‬ ‫ולדידהו אפשר שההדס של שאילתן אינה בכלל 'לכם'‪ ,‬וגם כשיש פקפוק בכשרות הדסיו עיי"ש]‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫א יידיש ווארט‬ ‫בימי חול המועד‬ ‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫משרד הקהלה יהיה סגור‬ ‫חג הסכת וגו' באספך מגרנך ומיקבך‪ .‬ושמחת‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‬ ‫בחגך וגו' כי יברכך ה' אלקיך וגו' והיית אך שמח‬ ‫(דברים טז‪,‬יג‪-‬טו)‬ ‫ביהמ"ד דחסידי סאטמאר‬ ‫(לאומרים במנחה)‪.‬‬ ‫כאטש סוכות איז די צייט ווען מען נעמט אריין‬ ‫שארלאטאליי ‪22-24‬‬ ‫ב' דסוכות‪ ,‬יום א'‪ ,‬ט"ז תשרי‪ .‬מאחרין להדלקת הנר‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫וכל ההכנות ליו"ט שני עד שעה ‪( 20.21‬ר"ת‪,)20.44 :‬‬ ‫די תבואה‪ ,‬זאלסטו זיך נישט פרייען מיט דיין עשירות‪,‬‬ ‫ואומרים "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" קודם‬ ‫נאר "ושמחת בחגך"‪ ,‬זיך פרייען מיט דעם יום טוב‪.‬‬ ‫אויב דו וועלסט אזוי טוהן‪ ,‬וועט דער אייבירשטער דיר‬ ‫מודעה רבה לאורייתא‬ ‫שעושין ההכנות‪.‬‬ ‫בענטשען מיט א גוט יאהר‪ ,‬ממילא "והיית אך שמח"‪,‬‬ ‫הננו להודיע שבימים‬ ‫בהדלקת הנרות מברכין להדליק נר של יו"ט‪,‬‬ ‫ווי חז"ל זאגען אז דאס גייט אויף דעם לעצטען טאג‬ ‫א' ב' ג' ד' דחוה"מ‬ ‫ושהחיינו (יש נוהגות להדליק לאחר תפלת מעריב‬ ‫יום טוב‪ ,‬ווייל דו וועסט האבען א גוט קוויטל‪.‬‬ ‫(י"ז‪ ,‬י"ח‪ ,‬י"ט‪ ,‬כ' תשרי)‬ ‫לפני קידוש)‪.‬‬ ‫(תורת משה‪-‬חתם סופר‪ ,‬וע"ע ספר החינוך מ' תפ"ח)‬ ‫יתקיים אי"ה בהיכל בית מדרשנו‬ ‫ערבית‪ ,‬כנהוג של יו"ט‪ ,‬ברכו‪ ,‬וידבר‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫שיעור ע"י‬ ‫שמונה־עשרה של יו"ט (מערבית)‪ ,‬ותודיענו‪ ,‬קדיש‬ ‫לשון חכמים‬ ‫מרן הרב מרא דאתרא שליט"א‬ ‫שלם‪ ,‬עלינו‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫סוכה עשוי לענן ה' יומם על הסוכה‪ ,‬ואף שאין‬ ‫קידוש‪ ,‬בסוכה (יקנהז"ס ‪ -‬יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬נר‪ ,‬הבדלה‪,‬‬ ‫בשו"ע יו"ד סימן קי"ח‬ ‫זמן‪ ,‬סוכה)‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬מקדש ישראל והזמנים‪,‬‬ ‫נראה‪ ,‬מ"מ ברור ואמת מי שיושבים בסוכה לשמה‬ ‫דיני מאכלים הנשלחים ביד עכו"ם‬ ‫ועוסקים בתורה ושמחים בחג ומצוה ושמחות מועדות‪,‬‬ ‫בורא מאורי האש‪ ,‬ברוך המבדיל בין קודש לקודש‪,‬‬ ‫ודין עכו"ם הנמצאים בבתי ישראל‬ ‫שהחיינו ואח"כ לישב בסוכה‪ .‬יש אומרים גם ביום‬ ‫שענן ה' חופף למעלה מעלה עין ראתה ותאשרונו‪.‬‬ ‫(יערות דבש ח"א דרוש ו')‬ ‫משעה ‪ 12.15‬עד ‪13.30‬‬ ‫השני שהחיינו לאחר לישב בסוכה כדאתמול‪.‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫שמחת בית השואבה‪ ,‬בליל ב' דסוכות ובכל לילות‬ ‫ביהמ"ד "זכרון בנימין"‬ ‫יברך בסוכה)‪.‬‬ ‫דחוה"מ סוכות נוהגין לעשות זכר לשמחת בית‬ ‫השואבה ואומרים ט"ו "שיר המעלות" בשירים‬ ‫הודעה משמחת‬ ‫שחרית‪ ,‬של יו"ט כנהוג‪ ,‬הא־ל בתעצומות‪ ,‬ברכו‪,‬‬ ‫ובשמחה‪.‬‬ ‫מתכבדים בזה להודיע כי‬ ‫המאיר לארץ‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬פיוטים‬ ‫ד' מינים‪ ,‬בבוקר (מזריחת השמש ואילך‪ ,‬דהיינו‬ ‫המרא דאתרא שליט״א‬ ‫(של יום א')‪ ,‬הלל שלם‪ ,‬נוטלין הלולב עם האתרוג‬ ‫משעה ‪ 7.37‬ובדיעבד מעמוד השחר‪ ,‬דהיינו ‪)5.58‬‬ ‫ידרוש בבית מדרשנו‬ ‫קודם אמירת הלל ומנענעין כנ"ל‪ ,‬ב"הודו קמא" פעם‬ ‫מברכין על הלולב ומיניו "אקב"ו על נטילת לולב"‬ ‫אחת‪ ,‬ב"אנא ה' הושיעה נא" ב' פעמים‪ ,‬וב"הודו‬ ‫ו"שהחיינו" ‪ -‬נוהגין ליטול האתרוג עם הפיטם למטה‬ ‫ביום השני של חג הסוכות‬ ‫בתרא" פעם אחת‪ ,‬ויש נוהגין לנענע בכל "הודו"‬ ‫ולפני ברכת שהחיינו הופכו למעלה‪ .‬מחזיק האתרוג‬ ‫לאחר תפלת מנחה‬ ‫שבהלל‪ ,‬וב"אנא ה' הושיעה נא"‪.‬‬ ‫בשמאלו והלולב ומיניו בימינו ומקרבן עד שנוגעין‬ ‫תפילת מנחה ‪19.15‬‬ ‫הושענות‪ ,‬מוציאין ספר תורה ליד הבימה‪ ,‬הש"צ‬ ‫זה בזה‪ ,‬עומד כשפניו למזרח ומנענע כולם ג' פעמים‬ ‫בברכת חג שמח‬ ‫וכל המתפללים (עם הד' מינים) מקיפים פעם אחת‬ ‫בהולכה‪ ,‬וג' פעמים בהבאה לצד דרום‪ ,‬צפון‪ ,‬מזרח‪,‬‬ ‫הגבאים‬ ‫ואומרים "למען אמיתך" (יש אומרים הושענות‬ ‫למעלה‪ ,‬למטה ולמערב‪ .‬ולפי מנהג אשכנז מנענע‬ ‫ומקיפים לאחר מוסף)‪ ,‬ומחזירים הספר תורה להיכל‪,‬‬ ‫למזרח‪ ,‬לדרום‪ ,‬למערב‪ ,‬לצפון‪ ,‬למעלה ולמטה‪( .‬יש‬ ‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של יום (יש אומרים פה לדוד‬ ‫נוהגין לברך על ד' המינים לפני הלל‪ ,‬ואם אפשר‬ ‫להר"ר לוי כהנא הי"ו‬ ‫ה' אורי)‪.‬‬ ‫במושב זקנים יהללוהו‬ ‫חבר הנהלת הקהלה‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬אתה הראת‪ ,‬ויהי בנסע‪ ,‬י"ג מדות‬ ‫הננו מבקשים מכל הציבור לעמוד לימין‬ ‫ולכל משפחתו שיחיו‬ ‫וכו'‪ ,‬ומוציאין ב' ספרי תורה‪ ,‬בראשון קורין ה' גברי‪,‬‬ ‫העסקנים המוסרים את נפשם לטובת זקני‬ ‫לרגל אירוסי הבת עב"ג שיחיו‬ ‫בפרשת אמור "שור או כשב" (ויקרא כב פסוק כו)‪ ,‬ומניח‬ ‫עירנו‪ ,‬ולהתאמץ לחזק את המנין במושב‬ ‫ס"ת השני על הבימה‪ ,‬חצי קדיש על שניהם‪ ,‬מפטיר‬ ‫ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב‬ ‫בספר השני כדאתמול‪ ,‬בפ' פינחס "ובחמשה עשר‬ ‫הזקנים (‪.)Solvynsstraat 80‬‬ ‫מאחלת הנהלת הקהלה‬ ‫יום"‪ ,‬ההפטרה "ויקהלו אל המלך שלמה" (מלכים‪-‬א‪,‬‬ ‫תפלת שחרית בימי שבת ויו"ט בשעה ‪9.30‬‬ ‫ח) עד "מארץ מצרים"‪ ,‬ברכות ההפטרה‪ ,‬י־ה א־לי‪,‬‬ ‫הקוד ליכנס‪ :‬שבת"ו‬ ‫שמחת בית השואבה‪.‬‬ ‫אשרי‪ ,‬יהללו‪ ,‬לדוד מזמור‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬ברוב מקומות באנטווערפען אין מניחין‬ ‫מוסף‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫תפילת תשב"ר בוקעת רקיעים‬ ‫תפלין בחוה"מ (יש מקומות נוהגין שהבחורים‬ ‫ביום ה' האזינו‪ ,‬יום אמירת י"ג מדות‪ ,‬התכנסו הכתות‬ ‫ותערב‪ ,‬הטוב שמך ולך נאה להודות‪.‬‬ ‫הגבוהות של כל מוסדות תשב"ר בעירנו‪ ,‬בלויית‬ ‫מניחין)‪ .‬והנוהגים להניח מניחים בלא ברכה‪ ,‬ויש‬ ‫נוהגין לברך בלחש‪ ,‬וחולצין קודם הלל‪ .‬תפלה של‬ ‫נשיאת כפים‪ ,‬הכהנים אומרים "יהי רצון"‪ ,‬החזן‬ ‫המנהלים והמלמדים‪ ,‬בבית הכנסת הגדול למעמד‬ ‫חול כנהוג‪ ,‬מזמור לתודה‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬יעלה ויבא‪.‬‬ ‫אומר בלחש "או"א ברכנו בברכה המשולשת וכו'"‬ ‫תפילה מיוחד‪.‬‬ ‫וכשמגיע ל"כהנים" אומר בקול רם (וכשיש רק כהן‬ ‫מרן הרב שליט"א פתח את המעמד בהדגישו את‬ ‫נוטלין הלולב ‪ -‬לכתחילה יטול את ארבעת המינים‬ ‫אחד אינו אומר "כהנים" בקול רם) והקהל עונים "עם‬ ‫לאחר הנץ החמה‪ ,‬דהיינו בשעה ‪ - 7.38‬הלל שלם‪,‬‬ ‫גודל כחה של תפילת תשב"ר‪ ,‬ובקש מהנאספים‬ ‫קדושיך כאמור"‪ ,‬אחר זה הכהנים מברכין "אשר‬ ‫להתפלל עבור ישועת הכלל והפרט‪.‬‬ ‫ומנענעים בהלל כנהוג (סדר הנענועים ראה לעיל ביום‬ ‫קדשנו בקדושתו של אהרן וכו'"‪ ,‬החזן מקריא להם‬ ‫ב' דסוכות)‪ ,‬הושענות "אערוך שועי"‪ ,‬קדיש תתקבל‪,‬‬ ‫אח"כ נאמרו פרקי תהלים‪ ,‬כשהמחנך הותיק‬ ‫מלה במלה והם עונין אחריו בקול רם‪ .‬לפני "וישמרך"‬ ‫הר"ר אברהם לארינץ הי"ו עובר לפני התיבה‪.‬‬ ‫שיר של יום‪( ,‬יש אומרים כאן לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫ולפני "ויחנך" אומרים "רבונו של עולם" ולפני "שלום"‬ ‫בסיום המעמד הסתיים בקבלת עול מלכות שמים‬ ‫מוציאין ס"ת וקורין ד' גברי בפרשת פינחס‪ ,‬לכהן‪:‬‬ ‫אומרים "יהי רצון" ואחר כך אומרים "אדיר במרום"‬ ‫ושירת "אבינו מלכנו"‪ ,‬ואח"כ עברו כל התלמידים‬ ‫"וביום השני"‪ ,‬ללוי‪" :‬וביום השלישי"‪ ,‬לישראל‪" :‬וביום‬ ‫והכהנים אומרים "רבונו של עולם"‪( ,‬יש נוהגים לומר‬ ‫בסדר מופתי לפני מרן הרב שליט"א להתברך‬ ‫הרביעי"‪ ,‬ולרביעי‪" :‬וביום השני וביום השלישי"‪ ,‬חצי‬ ‫הושענות לאחר מוסף לפני קדיש)‪ ,‬קדיש תתקבל‪,‬‬ ‫בברכת השנים‪.‬‬ ‫קדיש‪ ,‬אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח)‪ ,‬מכניסין‬ ‫אין כאלקינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬אנעים זמירות (יש‬ ‫התודה והברכה למיזם ומארגן המעמד‬ ‫הס"ת להיכל‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬ ‫אומרים אחר שחרית)‪.‬‬ ‫הר"ר יוסף יצחק סלבטיצקי ני"ו‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬דיו"ט‪ ,‬וביום השני וביום השלישי‪ ,‬חזרת‬ ‫מנחה‪ ,‬של יו"ט כנהוג‪.‬‬ ‫הש"ץ‪ ,‬קדושת כתר דחול‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין‬ ‫מוצאי יו"ט‪( 20.19 :‬לשיטת ר"ת‪)20.42 :‬‬ ‫זהירות ממסיון‬ ‫כאלקינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪.‬‬ ‫מסיונרים מסתובבים באזורנו ומנסים להכנס‬ ‫ב' דחוה"מ‪ ,‬יום ג'‪ ,‬י"ח תשרי‪ ,‬תפלה כנהוג‪ ,‬שמונה־‬ ‫א' דחוה"מ‪ ,‬יום ב'‪ ,‬י"ז תשרי‪.‬‬ ‫בדברים עם עוברים ושבים‪ ,‬וכן לחלק חומר‬ ‫עשרה‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬לולב (נץ החמה‪ ,)7.40 :‬הלל‪,‬‬ ‫ערבית‪ ,‬כבמוצאי שבת‪ ,‬ואומרים אתה חוננתנו‪ ,‬יעלה‬ ‫קריאה‪ ,‬מתחילים לומר שהם אוהבים את‬ ‫הושענות "אבן שתיה"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪,‬‬ ‫ויבא‪ .‬אחר שמונה־עשרה קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו (לדוד‬ ‫היהודים וכו'‪ .‬יש להזהיר הגדולים על הקטנים‬ ‫(לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫ה' אורי)‪.‬‬ ‫להתרחק מהם לגמרי‪.‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬ד' גברי בפרשת פינחס‪ ,‬לכהן‪" :‬וביום‬ ‫(שכח יעלה ויבא ולא התחיל מודים‪ ,‬אומרו שם‪ ,‬ואם‬ ‫השלישי"‪ ,‬ללוי‪" :‬וביום הרביעי"‪ ,‬לישראל‪" :‬וביום‬ ‫התחיל מודים חוזר לרצה‪ ,‬ואם עקר רגליו אחר שגמר‬ ‫החמישי"‪ ,‬ולרביעי‪" :‬וביום השלישי וביום הרביעי"‪,‬‬ ‫התפלה חוזר לראש‪ .‬גם בברהמ"ז אומר יעלה ויבא‪,‬‬ ‫ייראוך עם שמש‬ ‫חצי קדיש‪ ,‬אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח)‪,‬‬ ‫ואם שכח ולא התחיל ברכת הטוב והמטיב אומר‬ ‫תפלת שחרית בימות החול כותיקין‬ ‫מכניסין הס"ת להיכל‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬ ‫"ברוך אתה ה'" כמובא בסידורים‪ .‬בחול המועד אם‬ ‫בביהמ"ד פשעווארסק‬ ‫מוסף‪ ,‬דיו"ט‪ ,‬וביום השלישי וביום הרביעי‪ ,‬חזרת‬ ‫כבר התחיל ברכת הטוב והמטיב אינו חוזר)‪.‬‬ ‫בכל יום חצי שעה לפני הנץ‬ ‫הש"ץ‪ ,‬קדושת כתר דחול המועד‪ ,‬קדיש תתקבל‪,‬‬ ‫הבדלה‪ ,‬בסוכה ‪ -‬בורא פרי הגפן‪ ,‬ברכת המבדיל‬ ‫יום ב' א' דחוה"מ בשעה ‪7.08‬‬ ‫אין כאלקינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪.‬‬ ‫בין קודש לחול (לא בשמים ולא מאורי האש)‪ ,‬בלי‬ ‫*‬ ‫ג' דחוה"מ‪ ,‬יום ד'‪ ,‬י"ט תשרי‪ ,‬תפלה כנהוג‪ ,‬שמונה־‬ ‫ברכת לישב בסוכה (יש אומרים לישב בסוכה ואוכלין‬ ‫בכל שב"ק בביהמ"ד חב"ד‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬ ‫מזונות תיכף אחר הבדלה)‪.‬‬ ‫התחלת התפילה בא' וב' דסוכות ‪6.50‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בינו שנות דור ודור‬ ‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬ ‫ש"ק א' דסכות ‪ -‬ט"ו תשרי‬ ‫תקמ"ח‪ :‬רבי יצחק אייזיק [ב"ר יואל] הכהן מקאריץ ‪ -‬ברית‬ ‫כהונת עולם‬ ‫נולד בן‬ ‫שידוכים‬ ‫תרנ"ה‪ :‬רבי מרדכי [ב"ר יששכר בערצי] מנאדבורנא‬ ‫למשפ' ר' יעקב ישראל לערש‪-‬אקרמן נ"י‬ ‫ראכל כהנא‬ ‫שלמה הערשאפט‬ ‫תרפ"ו‪ :‬רבי מאיר [ב"ר אהרן יהודה] אריק ‪ -‬אמרי יושר‪,‬‬ ‫*‬ ‫בת ר' לוי הכהן נ"י‬ ‫ב"ר אשי נ"י‬ ‫אב"ד טארנא‬ ‫למשפ' ר' עזרא יעקב עקשטיין‪-‬שטיצברג נ"י‬ ‫כהנא (גוטמאן)‬ ‫הערשאפט (מרסה)‬ ‫אנטווערפעןאנטווערפען‬ ‫יום א'‪ ,‬ב' דסכות ‪ -‬ט"ז תשרי‬ ‫אנטווערפען‪ ,‬י"ב תשרי תשפ"ז‬ ‫תנ"ח‪ :‬רבי משה [ב"ר מרדכי] זכותא ‪ -‬קול הרמ"ז‬ ‫תר"י‪ :‬רבי שמעון [ב"ר ישראל] מיערוסלאב‬ ‫תרל"ט‪ :‬רבי יצחק דוב [ב"ר שמחה] הלוי באמבערגער ‪-‬‬ ‫נולדה בת‬ ‫נעמי מטיל וואלף‬ ‫בת ר' יהודה אריה נ"י‬ ‫אברהם מאיר ביטון‬ ‫ב"ר גד מיכאל נ"י‬ ‫הרב דווירצבורג ‪ -‬יד הלוי‬ ‫תרע"ד‪ :‬רבי צבי הירש [ב"ר שלמה] שפירא ‪ -‬אב"ד‬ ‫למשפ' ר' אהרן קסטנר‪-‬קושמיערסקי נ"י‬ ‫וואלף (ווייסבארט)‬ ‫ביטון (לוי)‬ ‫מונקאטש ‪ -‬דרכי תשובה‬ ‫*‬ ‫באזעלאנטווערפען‬ ‫תשפ"א‪ :‬רבי מרדכי ישכר בער [ב"ר אברהם אבא] לייפער‬ ‫למשפ' ר' טוביה גדליה לעפקאוויטש‪-‬ראפופורט נ"י‬ ‫אנטווערפען‪ ,‬י"ב תשרי תשפ"ז‬ ‫‪ -‬האדמו"ר מפיטסבורג‪-‬אשדוד‬ ‫להתחיל ב"אנעים זמירות" (יש אומרים לעילא‬ ‫יום ב' ‪ -‬י"ז תשרי‬ ‫תקס"ב‪ :‬רבי ידידיה טיאה [ב"ר נתנאל] ווייל ‪ -‬אב"ד‬ ‫ולעילא)‪ ,‬ברכות השחר בניגון המקובל‪ ,‬וסדר היום‪,‬‬ ‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫קארלסרוה‬ ‫למנצח השמים מספרים‪ ,‬ברוך שאמר‪ ,‬מזמור לתודה‪,‬‬ ‫(יש אומרים מזמור שיר ליום השבת)‪ ,‬פסוקי דזמרה‪,‬‬ ‫עשרה‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬לולב (נץ החמה‪ ,)7.42 :‬הלל‪,‬‬ ‫יום ג' ‪ -‬י"ח תשרי‬ ‫אין אומרים נשמת (יש שאומרים אותו)‪ ,‬ישתבח‪ ,‬שיר‬ ‫הושענות "א‪-‬ל למושעות"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של‬ ‫תקס"ב‪ :‬רבי משה משולם [ב"ר שמשון] איגרא מטיסמניץ‬ ‫יום‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫‪ -‬פרעשבורג‬ ‫המעלות ממעמקים (יש שאין אומרים)‪ ,‬ברכו וכו'‪,‬‬ ‫תקע"א‪ :‬רבי נחמן [ב"ר שמחה] מברסלב ‪ -‬ליקוטי מוהר"ן‬ ‫שמונה־עשרה דחול‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ .‬נוטלין‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬ד' גברי בפרשת פינחס‪ ,‬לכהן‪" :‬וביום‬ ‫תקפ"א‪ :‬רבי בצלאל [ב"ר יואל] רנשבורג‬ ‫הלולב (נץ החמה‪ ,)7.45 :‬הלל שלם‪.‬‬ ‫הרביעי"‪ ,‬ללוי‪" :‬וביום החמישי"‪ ,‬לישראל‪" :‬וביום‬ ‫תש"ג‪ :‬הקדוש רבי חנה [ב"ר מנחם מענדל] הלברשטאם‬ ‫הושענות‪ ,‬מוציאין כל הס"ת שבהיכל על הבימה‪,‬‬ ‫הששי"‪ ,‬ולרביעי‪" :‬וביום הרביעי וביום החמישי"‪ ,‬חצי‬ ‫‪ -‬הרב דקאלאשיץ‪ ,‬דברי חנה‬ ‫ומקיפין את הבימה ז' פעמים עם הלולב‪ ,‬ואומרים‬ ‫קדיש‪ ,‬אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח)‪ ,‬מכניסין‬ ‫יום ד' ‪ -‬י"ט תשרי‬ ‫"הושענות" על הסדר‪ .‬כשמגיע ל"תענה אמונים"‬ ‫הס"ת להיכל‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬ ‫תקנ"ח‪ :‬רבי אליהו [ב"ר שלמה זלמן] ‪ -‬הגאון מוילנא‬ ‫מניחים הלולב ולוקחים הערבות‪ ,‬יש לוקחין הערבות‬ ‫מוסף‪ ,‬דיו"ט‪ ,‬וביום הרביעי וביום החמישי‪ ,‬חזרת‬ ‫תקע"ד‪ :‬רבי יעקב יצחק [ב"ר אשר] מפשיסחא ‪ -‬היהודי‬ ‫ביד רק קודם הקדיש‪( ,‬כל הפוסל בערבה שבלולב‬ ‫הקדוש‬ ‫הש"ץ‪ ,‬קדושת כתר דחול‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין‬ ‫תרע"ג‪ :‬רבי אהרן [ב"ר ישראל] מסאדיגורא ‪ -‬קדושת‬ ‫פוסל גם בערבה זו‪ ,‬אלא שבהושענא רבה עלה אחד‬ ‫כאלקינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪.‬‬ ‫אהרן‬ ‫בבד אחד גם כן כשר)‪ ,‬הש"ץ אומר קדיש תתקבל‪,‬‬ ‫ד' דחוה"מ‪ ,‬יום ה'‪ ,‬כ' תשרי‪.‬‬ ‫ולפני שאומר "תתקבל" חובטין הערבות כנהוג ה'‬ ‫יום ה' ‪ -‬כ' תשרי‬ ‫פעמים‪ ,‬ואח"כ מסיים תתקבל (יש נוהגין שלוקחין‬ ‫תפלה‪ ,‬כנהוג‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬לולב (נץ‬ ‫תכ"ד‪ :‬רבי אברהם יהושע העשיל [ב"ר יעקב] ‪ -‬הרבי‬ ‫החמה‪ ,)7.43 :‬הלל‪ ,‬הושענות‪" ,‬אדון המושיע"‪ ,‬קדיש‬ ‫רבי העשיל מקראקא ‪ -‬חנוכת התורה‬ ‫הערבות ביד לאחר כל ההושענות וחובטין אחר‬ ‫תקנ"א‪ :‬רבי יעקב יוסף [ב"ר יהודה לייב] מאוסטראה ‪ -‬רב‬ ‫אמירת קדיש תתקבל)‪ ,‬שיר של יום (לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫ייבי‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬אתה הראת‪ ,‬ויהי בנסע (י"ג מדות‪,‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬ד' גברי בפרשת פינחס‪ ,‬לכהן‪" :‬וביום‬ ‫תקפ"ח‪ :‬רבי אליעזר [ב"ר יצחק] פאפו ‪ -‬פלא יועץ‬ ‫רבש"ע לימים נוראים)‪ ,‬בריך שמה‪ ,‬מוציאין ס"ת‬ ‫החמישי"‪ ,‬ללוי‪" :‬וביום הששי"‪ ,‬לישראל‪" :‬וביום‬ ‫יום ו' הו"ר ‪ -‬כ"א תשרי‬ ‫אחד‪ ,‬שמע‪ ,‬אחד וכו' קדוש ונורא שמו‪ ,‬גדלו‪ ,‬על הכל‪,‬‬ ‫השביעי"‪ ,‬ולרביעי‪" :‬וביום החמישי וביום הששי"‪,‬‬ ‫תקל"א‪ :‬רבי מנחם מענדל [ב"ר אליעזר] מפרעמישלאן ‪-‬‬ ‫ויעזור‪ ,‬וקורין ד' גברי בפרשת פינחס‪ ,‬לכהן‪" :‬וביום‬ ‫חצי קדיש‪ ,‬אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח)‪,‬‬ ‫דרכי ישרים‬ ‫החמישי"‪ ,‬ללוי‪" :‬וביום הששי"‪ ,‬לישראל‪" :‬וביום‬ ‫מכניסין הס"ת להיכל‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬ ‫תק"פ‪ :‬רבי משה [ב"ר דן] מדאלינא ‪ -‬דברי משה‬ ‫השביעי"‪ ,‬ולרביעי‪" :‬וביום הששי וביום השביעי"‪,‬‬ ‫מוסף‪ ,‬דיו"ט‪ ,‬וביום החמישי וביום הששי‪ ,‬חזרת‬ ‫תרס"ד‪ :‬רבי דוד משה [ב"ר ישראל] פרידמאן ‪ -‬אדמו"ר‬ ‫מטשארטקוב‬ ‫מי שברך וכו' בעבור שעלה לכבוד הרגל ולכבוד (ה)‬ ‫הש"ץ‪ ,‬קדושת כתר דחול המועד‪ ,‬קדיש תתקבל‪,‬‬ ‫תש"מ‪ :‬רבי יעקב אריה [ב"ר מרדכי זוסיא] טווערסקי ‪-‬‬ ‫יום (הדין)‪ ,‬ויכתבהו ויחתמהו לחיים טובים בזה (ה)‬ ‫אין כאלקינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪.‬‬ ‫האדמו"ר מטריסק (לונדון‪-‬ב"ב)‬ ‫יום (הדין) עם כל ישראל אחיו ונאמר אמן (ב"מי‬ ‫הושענא רבה‪ ,‬יום ו'‪ ,‬כ"א תשרי‪.‬‬ ‫ש"ק שמיני עצרת ‪ -‬כ"ב תשרי‬ ‫שברך לחולה" אין אומרים "יום טוב הוא מלזעוק")‪,‬‬ ‫חצי קדיש‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬מכניסין הס"ת להיכל‪,‬‬ ‫ערבית‪ ,‬שמונה־עשרה דחול‪ ,‬יעלה ויבא‪.‬‬ ‫תרל"ג‪ :‬רבי שלמה [ב"ר יעקב] דרימר מסקאלא ‪ -‬בית‬ ‫שלמה‬ ‫חצי קדיש‪.‬‬ ‫(מדינא הוא כשאר ימי חוה"מ אלא שמרבין בו תפלות‪,‬‬ ‫מוסף‪ ,‬של יו"ט‪ ,‬וביום הששי וביום השביעי‪ ,‬חזרת‬ ‫לפי שבחג נדונין על המים‪ ,‬והכל הולך אחר החיתום)‪.‬‬ ‫הש"ץ‪ ,‬קדושת כתר‪ ,‬אדיר אדירנו וכו'‪ ,‬אין כאלקינו‪,‬‬ ‫בערב נוהגין לקחת ה' בדי ערבה (לכל נפש)‪ ,‬נכנסים‬ ‫עלינו‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪ ,‬אדון עולם‪( ,‬יש מקומות‬ ‫לסוכה ואוגדין את ה"הושענות"‪ ,‬ונוהגין לאוגדן‬ ‫שאומרים אנעים זמירות)‪.‬‬ ‫בעלי הלולב‪.‬‬ ‫סעודת היום‪ :‬טובלין המוציא בדבש‪.‬‬ ‫נוהגין להיות נעורים ולומדים בליל הושענא רבה‬ ‫בעש"ק כי תבא העבר התקיים "כינוס בחורי ישראל"‬ ‫נוהגין כבכל ערב שבת ויו"ט‪ ,‬רוחצין וטובלין ועושין‬ ‫וקורין משנה תורה בציבור‪ ,‬יש קורין מתוך ספר‬ ‫שבה השתתפו מאות לומדי ישיבות קטנות בעירנו‬ ‫כל ההכנות לכבוד שבת ויו"ט‪.‬‬ ‫תורה‪( ,‬יש נוהגין שאחר חצות הלילה גומרים כל‬ ‫בראשות הרה"ג המרא דאתרא שליט"א‪ .‬האסיפה‬ ‫שמיני עצרת‪ ,‬יום שבת קודש‪ ,‬כ"ב תשרי‪.‬‬ ‫ספר תהלים בציבור)‪.‬‬ ‫נתארגנה ע"י מפעל "הגבורים"‪ ,‬שעושים פעולות‬ ‫הדלקת הנרות בשעה ‪( 19.00‬פלג המנחה‪)18.06 :‬‬ ‫שחרית‪ ,‬מרבין בנרות‪ ,‬הש"ץ לובש קיטל‪ ,‬יש נוהגין‬ ‫רבות בארה"ק ובתפוצות לחזק הבחורים היקרים‬ ‫לעמוד בקבלות טובות להתרחק מפגעי הזמן‬ ‫)‪Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.‬‬ ‫רופא תורן‪Dokter van wacht - 0900.10.512 :‬‬ ‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫אבינו מלכנו שלח רפואה‬ ‫והטעכנאלאגיע‪ ,‬שהם דברים המביאים נזק גדול‬ ‫הצלה‪HATZOLOH - 03.289.00.00 :‬‬ ‫)‪Wachtdienst (9.00-22.00 uur‬‬ ‫שלמה לחולי עמך‬ ‫לתורה ויראת שמים‪.‬‬ ‫יושב ראש האסיפה הרה"ג ר' שמואל שווארץ‬ ‫‪vrijdag 25 september‬‬ ‫‪maandag 28 september‬‬ ‫‪woensdag 30 september‬‬ ‫שליט"א ר"מ בישיבת עץ חיים ווילרייק פתח הכינוס‬ ‫‪Wapper, Schuttershofstr. 48‬‬ ‫‪Koxplein, Koxplein 1‬‬ ‫‪Grote Markt, Grote Markt 56‬‬ ‫‪zaterdag 26 september‬‬ ‫‪Van Butsele, Thibautstraat 139‬‬ ‫‪Coppens- Dercon, Statiestr. 160‬‬ ‫בדבריו הנלהבים‪ ,‬אח"כ זכו לשמוע (ע"י ריקורדינג)‬ ‫‪Europa, Groenplaats 42‬‬ ‫‪dinsdag 29 september‬‬ ‫‪donderdag 1 oktober‬‬ ‫דברי ברכה מכ"ק מרן אדמו"ר מפשעווארסק‬ ‫‪Ooster, Vandenpeereboomstr. 100 Ampe, Mercatorstraat 36‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬כ"ק הרה"צ ר' יעקב מאיר שעכטער‬ ‫‪zondag 27 september‬‬ ‫‪Het Eilandje, Westkaai 41‬‬ ‫שליט"א ומכ"ק אדמו"ר מוויזשניץ לאנדאן שליט"א‪.‬‬ ‫)חוץ לעירוב‪ ,‬ואין לטלטל ביו"ט שלא לצורך כלל(‬ ‫בהמשך נשא כבוד הרה"ג המרא דאתרא שליט"א את‬ ‫‪) na 22u.: Wapper, Schuttershofstraat 48‬ליל א' דסכות( ‪25 september‬‬ ‫דבריו היקרים והדגיש בתו"ד שכל הדברים האלו‬ ‫‪) na 22u.: De Kock, Sint-Lambertusstraat 39‬ליל ב' דסכות( ‪26 september‬‬ ‫מחלישים מאוד את כח הריכוז וגורמים שלא יוכלו‬ ‫בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק‬ ‫ללמוד ולהתפלל כדבעי‪ ,‬וגם מאבדים את שכל הישר‪,‬‬ ‫‪Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00‬‬ ‫וחיזק את הבחורים באמרו שאם מנסים הצעירים של‬ ‫‪Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30‬‬ ‫הדור הזה בנסיונות הטעכנאלאגיע‪ ,‬זו היא ראי' שיש‬ ‫לכם כח ההתגברות ע"ז‪ .‬דברי סיום נשא הרה"ג ר'‬ ‫שעות הקבלה בבנין הקהלה ‪Jacob Jacobsstr. 22‬‬ ‫ליפא טייטלבוים שליט"א מו"ץ סאטמאר‪.‬‬ ‫המו"ץ הגרא"ח שטרנבוך שליט"א‪:‬‬ ‫הדומ"ץ הגר"ע האניג שליט"א‪:‬‬ ‫מרן הרב שליט"א‪:‬‬ ‫מעמד מיוחד התקיים בעשי"ת ביום י"ג מדות לבני‬ ‫בימים א‪-‬ו ‪10:30-12:00‬‬ ‫בימים ב' ד' ו' ‪11:00-12:00‬‬ ‫בימים ב‪-‬ה בין השעות ‪17:00-18:30‬‬ ‫הישיבה הגדולה "עץ חיים" בווילרייק‪ ,‬עם דרשות‬ ‫משרד הקהלה ‪ -‬שעות פתיחה‪:‬‬ ‫הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א‪:‬‬ ‫אך ורק בתיאום מראש במשרד הקהלה‬ ‫לפנה"צ א‪-‬ו‪ - 9:30-12:45 :‬אחה"צ ב‪-‬ה‪17:00-18:30 :‬‬ ‫בימים א‪-‬ו ‪10:15-11:15‬‬ ‫‪03.233.55.67<5‬‬ ‫נלהבות ע"י הרה"ג ר' חיים ארי' שפיטץ שליט"א‬ ‫למזכירות הבית דין צדק‬ ‫ראש הישיבה‪ ,‬הרה"ג ר' ליפא טייטלבוים שליט"א‪,‬‬ ‫ניתן להתקשר בטלפון גם בין השעות ‪14:00-17:00‬‬ ‫הדומ"ץ הגרא"ש עקשטיין שליט"א‪:‬‬ ‫‪info@machsike-hadass.be - 03.233.55.67‬‬ ‫בימים א‪-‬ה ‪17:00-19:00‬‬ ‫‪03.233.55.67>6 - beisdin@machsike-hadass.be‬‬ ‫והרה"צ ר' מאיר נתן לייזער שליט"א בן כ"ק מרן‬ ‫להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד‪ ,‬או ע"י אי‪-‬מייל ל‪ ,membership@machsike-hadass.be :‬או לשלוח תיבת ‪ member‬ע"י ‪ sms‬למספר ‪0488.577.313‬‬ ‫אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א‪.‬‬ ‫להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל ‪Shabato@machsike-hadass.be‬‬ ‫‪4‬‬