שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — סוכות (2026-09-21)

חג הסוכות
קבלת שבת ויו"ט19.15 :
מעריב ליל ב' 20.21 :ר"ת20.44 :
מוצאי יו"ט 20.19 :ר"ת20.42 :
שבת בשבתו
גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען
סוזק"ש א' דסוכות :מג"א - 9.57/9.44 :גר"א - 10.33 :ב' דסוכות :מג"א - 9.58/9.44 :גר"א10.34 :
25 SEPTEMBER 2026 ב"ה ,ערב ש"ק י"ד תשרי תשפ"ז • שנה ל"א ,גליון אלף תשל"ח • דף היומי בכורות ז' • • Nr 1738
מהקב"ה מקדים שבח ישראל ,תחלה הד' מינים
שמחת בית השואבה ואח"כ סוכה שהיא שבחו של השי"ת ,אבל רבינו
קבלת קהל
על ידי
בשירה ובזמרה -בתופים ובמחולות
הקדוש הקדים מתחלה הלכות סוכה שהיא שבחו מרן הרב שליט"א
ביום ב' ,א' דחוה"מ של השי"ת ואח"כ הלכות לולב שהוא שבחו של
באולם "כתר מלכות" חב"ד בסוכה הגדולה שבחצר הבית
*
ישראל ,שזהו בחינת (שיר השירים ו,ג) "אני לדודי Belgiëlei 38
שיעור המחשה בהלכות שעטנז (יד כהן) ודודי לי" .עכתד"ק. ביום שלישי ב' דחוה"מ
בהלכה ובמציאות משעה 16.30עד 18.30
ע"י הבודק החדש למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני לברך ולהתברך בברכת החג
הרב יהושע איינהארן הי"ו ישראל (כג,מג)
בביהמ"ד חב"ד בשעה 20.20
תפלת מעריב לפני השיעור בשעה 20.05
*
לפי הב"ח גם למ"ד שמצוות אין צריכות כונה,
שונה היא מצות סוכה משאר המצוות ובה צריך
מפנינים יקרים
שמחת בית השואבה המרכזית ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' בסכת תשבו כונה ,לפי שכתוב במפורש בתורה שמצות סוכה
לשיר ולשמוח לכבוד החג ,זקנים עם נערים, היא "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי שבעת ימים (כג,מ-מב)
אברכים ובחורים ,בשירים וריקודים שמעתי מפ"ק אדמו"ר הגה"ק מפאפא ז"ל את בני ישראל" .ברם ה"מגן אברהם" חולק עליו
בשעה 21.00 הכ"מ ,טעם נפלא מה שסידר רבינו הקדוש וסובר שגם במצות סוכה אין צריך כונה.
בראשות מרן הרב שליט"א ואפשר לומר שמחלוקתם של הב"ח והמג"א במשניות במס' סוכה תחלה בב' פרקים הראשונים
שישא מדברותיו לכבוד המעמד הלכות סוכה ,ואח"כ מפרק ג' ולהלן מארבעה מינים תלויה במחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא ,האם
ובהשתתפות רבני ודייני עירנו שבלולב ,היפוך מסדר התורה בפרשתנו ,שבתחלה מצות סוכה היא זכר לענני הכבוד או זכר לסוכות
כתוב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת ממש שעשו בני ישראל במדבר (סוכה יא,ב) .לפי
מתוך לוח הקהלה תמרים וגו' ,ואח"כ כתוב בסוכות תשבו שבעת הב"ח ,מצות סוכה היא זכר לענני הכבוד ,ולכן צריך
כונה "למען ידעו דורותיכם" ,כי בלי הכונה לא יזכור ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות?
א' דסוכות ,יום שבת קודש ,ט"ו תשרי ,קבלת שבת והיינו משום דאיתא במדרש (ויקרא רבה ל,יא) הענין .לעומת זאת ,המג"א סובר שמצות סוכה
ויו"ט( 19.15 :פלג המנחה.)18.19 : שבד' מינים מרומזים השבחים של כלל ישראל ,היא זכר לסוכות ממש ,על כן אין צריך כונה ,שהרי
מדליקין הנרות בסוכה ,ומברכין להדליק נר של שבת אתרוג שיש לו טעם וריח הוא על אלו מישראל עצם הישיבה בסוכה מזכירה את הסוכות במדבר.
ויו"ט ושהחיינו .גם הנוהגות להדליק בכל יו"ט לפני ולפי"ז אפשר להוסיף ,שהמג"א סובר כדברי שיש בהם תורה ומעשים טובים ,ולולב טעם
קידוש ,כשחל בשבת צריכות להדליק בזמן קבלת ולא ריח וכו' ,אבל מצות סוכה שהיא זכר לענני הגמרא (ע"ז ג,ב) שסוכה היא "מצוה קלה" ,וזאת
(שלַאק) -שמעלַ שבת ויו"ט .נוהגין לפתוח הגג
ומשאירו פתוח עד הסוכה כבר לפני כניסת החג הכבוד שהקב"ה הגין עלינו אחר יציאת מצרים משום שאינה צריכה כונה .ואילו הב"ח סובר כדברי
הלילה ,אם אין יורדין גשמים. במדבר ע"י סוכה של ענני הכבוד מורה על חסדו הפייט" :בל תהי מצות סוכה בעיניך קלה" -לפי
קבלת שבת ,יש בזה מנהגים שונים ,יש מתחילין ושבחו של הקב"ה ,על כן בתורה הקדושה שהיא שהיא צריכה כונה( .טללי אורות -מהרי"ץ דושינסקי)
"מזמור לדוד הבו לד' בני אלים" ואחר־כך החרוז נקודות שעליהן עורר מרן הרב שליט"א בדרשת שבת שובה דהאי שתא
הראשון או שני חרוזים מפיוט של "לכה דודי", • יחוד :יש ליזהר מאד בהלכות יחוד ,והוא איסור חמור הנ"ל ,על כן יש חיוב מדינא עכאו"א להרשם ולשלם
ומדלגין עד החרוז "בואי בשלום" (יש אומרים גם דמי חבר בקהלה ,ובפרט שאינם מבקשים סכומים מאד ויש בזה הרבה פרטי דינים.
החרוז "ימין ושמאל תפרוצי") ,יש מדלגין רק החרוז • זמן לילה :כל הדברים הנעשים דוקא בלילה ,צריכים גדולים ,ועל דברים אחרים מבזבזים הרבה יותר ,וגם
"התנערי מעפר" .יש אומרים כל מזמורי לכו נרננה, לחכות עד שהוא ודאי לילה ,כפי הזמנים הנדפסים זה בכלל "למען נחדל מעושק ידינו".
ויש מתחילין רק "מזמור שיר ליום השבת" ,וכל אחד בלוחות ,ואין לסמוך על כל מיני קולות [והא שיש • כשרות במעונות ילדים :לאחרונה פנו אלינו מאחד
יחזיק במנהגו .ואומרים "ברנה בשמחה ובצהלה", שהקילו במילי דרבנן 18דקות אחר השקיעה ,הוא ממעונות הילדים ( )crècheכדי לקבל את השגחתנו,
מזמור שיר ליום השבת (אין אומרים במה מדליקין), והלואי שממנו ילמדו ויעשו האחרים ,כי במקומות אלו דוקא לפי אופק א"י כידוע ,אבל לא בשאר מדינות].
יש אומרים כגונא. • השקעות :כשמשקיעים כספים ,חוץ ממה שיש ליזהר שמבשלים ומכינים מזון לתינוקות מצויים כמה וכמה
ערבית ,כנהוג ,בנגון המקובל ,ברכו( ,בשבת אין מאיסור רבית ,פעמים הרבה הוא בבחי' הניח מעותיו מכשולות ,כגון תערובות כלים חלביים ובשריים ועוד,
אומרים מערבית) ,ופרוש ,ושמרו ,וידבר משה ,חצי על קרן הצבי ,ואז הוא צועק לשעבר ואין מושיע ,על ומשגיח מבחוץ עוזר הרבה להזהר בכל עניני הכשרות.
קדיש ,שמונה־עשרה של יו"ט ומזכירין של שבת, כן תמיד יש להתייעץ עם סוחרים מבוגרים בעלי דעת • מדות :כתב הרמב"ם שכשם שצריכים לשוב בתשובה
"את יום השבת הזה ואת יום חג הסוכות הזה" ,מקדש אם כדאי להשקיע בעסק כזה .והגם שאכן יש חיוב על מצוות עשה ולא תעשה ,כמו כן צריכים לשוב על
השבת וישראל והזמנים .אחר שמונה־עשרה ויכולו, השתדלות ,מ"מ גבול יש בדבר ,ואין להכניס את עצמו מה שחטא במדות ,וצריך להתרחק מצרות עין (נישט
מגן אבות עד מקדש השבת (יש שאין אומרים ברכת בעסקים מפוקפקים ,ותמיד יש לזכור שאין הקב"ה פארגינען) ,רק אדרבה להיות טוב עין ולשמוח עם
מעין שבע רק ויכלו) ,קדיש תתקבל ,מזמור לדוד ,חצי הצלחת חבירו הן בעסק טוב או שידוך שעשה ,או צריך את ה"עזר" שלנו.
קדיש ,ברכו ,עלינו( ,לדוד ה' אורי). ומענין לענין באותו ענין ,כשאחד רוצה לקנות נכס ,בדברים אחרים שיש לו ,ובכלל זה גם לעזור להצלחתו
ומאיזו סיבה שהיא אינו רוצה לרשום את זה על שמו ,כגון בנתינת מידע לצורך שידוכים וכדומה ,וידועה
קידוש ,שלום עליכם ,רבון העולמים (יש אומרים רק ולכן הוא מציע לאחר תשלום הגון על מנת שיסכים העובדה עם הגר"א קאטלער זצ"ל ,שתלמידו מצאו
עד "מלך תמים דרכו") ,אשת חיל( .יש שאין אומרים שירשם על שמו של השני ,הרי שהשני צריך לדעת כשהוא מתענה על ששאלוהו אודות איזה בחור שהיה
זמירות האר"י) .אין לעשות קידוש לפני צאת הכוכבים שלפעמים יצא שכרו בהפסדו כשהראשון אינו עומד קשה למצוא דברים טובים לומר עליו ,על כן התענה
( - 20.14ר"ת .)20.46 :בסוכה אומרים אושפיזין ,קידוש בהתחייבויותיו בנוגע לנכס ,והתובעים תובעים ממי שידע מה לענות.
של שבת ויו"ט ,יום הששי ,בורא פרי הגפן ,אשר • עת צרה היא ליעקב :הנה עם ישראל נמצא עתה שהנכס רשום על שמו.
בחר ,מקדש השבת וישראל והזמנים ,לישב בסוכה, • הסכם מעביד עם פועליו :כשמעביד עושה הסכם עם במצב קשה מאד ,שנאת הדת גודלת והולכת הן בארץ
שהחיינו (הסימן :יקס"ז -יין ,קידוש ,סוכה ,זמן). פועלו בעניני ממון ,צריך לקחת בחשבון גם התוצאות ישראל והן בחוץ לארץ ,ואין לנו להשען אלא על אבינו
בלילה הראשון והשני חייב לאכול לכל הפחות כזית הכלליות כגון מסים ,אבדן זכויות מסויימים וכדומה ,שבשמים ,ואליו אנו צריכים להרבות בתפילה ,ובפרט
בסוכה -אפילו מצטער ואפילו אם הגשמים יורדים, בימים אלו בהיותו קרוב ,וכן מן הראוי לומר בכל יום ואם לא ,הרי זה ממש גזל.
(אבל לא יברך לישב בסוכה אם הגשמים יורדים, • כופין על צרכי העיר :נפסק בשו"ע או"ח (סי' ק"נ) ובחו"מ לכה"פ קאפיטל א' תהלים לרפואת חולי ישראל ה"י,
והשיעור הוא משתסרח המקפה) .בשאר הימים (סי' קס"ג) שכופין את בני העיר על צרכי העיר ,והנה וכן קאפיטל אחד (קכ"א) שיוכלו לעשות שידוכים,
כל תושבי העיר נהנים משירותי קהלתנו כגון מקוה ,ובתקופה האחרונה נעשה קשה להשתדך עם בחור
והלילות אם הוא מצטער (מפני הגשמים ומשאר שחיטה ,כשרות ,עירוב ועוד ,והנהלת הקהלה משקיעה מא"י ,וכן עם תושבי ענגלאנד ,ויש להתחנן שנזכה
דברים) פטור מסוכה. דמים יקרים להחזיק ולרומם את כשרות כל הדברים כבר להגאל ולתשועת עולמים בב"א.
(המשך בעמוד ב)
1
ברוכים הבאים
הנה מה טוב ומה נעים בשוב בנים רבי אליהו מוילנא זצ"ל
ובני בנים לחוג את חג הסכות בחיק רבינו הגר"א -י"ט תשרי תקנ"ח
משפחתם בשמחה ובטוב לב.
מאחלים אנו ברכת מועדים לשמחה לפתחו כמה מגידים מן השמים בשאלתם ובקשתם באשמורות אהגה
לכל האורחים החשובים ,שנזכה כולנו שרוצים למסור לו רזין דאורייתא בלא שום עמל ,ולא מסופר על הגר"א זצ"ל ,שיותר מחמשים שנה
יחד לעלות לציון ברנה בב"א. הטה אזנו אליהם כלל .ואחד מן המגידים הפציר בו שלא ישן בלילה יותר מחצי שעה ברציפות ,ואף
הנהלת הקהלה מאד ,עכ"ז לא הביט אל מראהו הגדול ,וענה ואמר בעת שהיו עמודי בריאותו רופפים לא הניח תלמודו
לו איני רוצה שתהיה השגתי בתורתו ית"ש ע"י שום הקדוש ,ותיכף התגבר כארי ועמד באימה וביראה
מתוך לוח הקהלה (המשך) אמצעי כלל וכלל ,רק עיני נשואות לו ית"ש מה ורחץ ידיו וברך ברכת השחר בשמחה ואהבה עזה
שרוצה לגלות לי וליתן חלקי בתורתו ית"ש בעמלי אשר לא יסופר ,ואחר כך עמד על רגליו מקודם
בברכת המזון רצה ויעלה ויבא ,ביום חג הסוכות הזה, אשר עמלתי בכל כחי ,הוא ית"ש יתן לי חכמה מפיו חצות עד אור הבוקר יותר משמונה שעות ולמד
הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו שבת ,יום שכולו טוב, דעת ותבונה שיתן לי לב מבין וכליותי יעשו כשתי גמרא ופוסקים בקול נעים ונורא בקול חוצב להבת
ויש מוסיפים הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד מעיינות ,ואדע כי מצאתי חן בעיניו ,ואיני רוצה אש דת אשר כל שומע התרגשה נפשו ברגשי כבוד.
הנופלת (יש אומרים אותו רק בחול המועד) .אם שכח אלא ממה שבתוך פיו ,וההשגות על ידי המלאכים (ליקוטי הגר"א)
רצה או יעלה ויבא ,וכבר סיים ברכת ובנה ירושלים, המגיעים ושרי התורה אשר לא עמלתי ולא חכמתי
יוסיף הברכה המיוחדת ,ואם כבר המשיך עם הא-ל אין לי בהם חפץ. מעל אלף פעמים
אבינו שבברכה רביעית ,חוזר לראש. ובדידי הוה עובדא ששלח רבינו אותי אצל אחי על גודל אהבתם של רבותינו הק' ללימוד הרי"ף
כל שבעת הימים אוכל ושותה ומטייל בסוכה ,אבל הקטן וגדול ממני בכל מילי דמיטב חסידא קדישא יש להביא מה שכתוב בספר כתבי קודש (רמ"מ,
באכילת ארעי ,דהיינו עד שיעור כביצה ,או כשאוכל הגאון מהר"ש זלמן זללה"ה לאמר לו בצווי משמו ליקוטים יקרים עמ' )24כי אמרו עליו על השאגת
פירות ,פטור מסוכה ,והמהדר נשכר ,ובפרט בקביעות שלא יקבל שום מלאך מגיד אשר יבא אצלו ,כי בזמן אריה זי"ע שחזר על הרי"ף של כל הש"ס שש מאות
עם חבורה .וישן בסוכה. לא כביר יבא אליו מלאך מגיד ,ואמר אף כי מרן פעמים ,ועל הגר"א זי"ע העיד השאגת אריה זי"ע כי
בימים שאין עושין קידוש (כגון בחוה"מ) ,מברך הב"י היה לו מגיד ,היה זה לפני ב' מאות שנה שהיו חזר על הרי"ף מעל אלף פעמים!
"לישב בסוכה" אחר ברכת "המוציא" ,ויכוין לפטור הדורות כתקנן ,והיה שרוי על אדמת הקדש ,לא (חבוש על ראשך פארך ,עמ' רכ)
כל מה שיעשה בסוכה עד סעודה שניה. כן עתה שרבו המתפרצים ובפרט בחו"ל אי אפשר
סוף זמן קידוש לבנה ,ליל שבת קודש ,א' דסוכות, כלל שיהיה כולו קדש קדשים בלי שום עירוב כלל, בעמל התורה
כל הלילה. ובפרט הגילויים אשר בלא תורה ,נפשו בחלה בהם, הגה"ק רבי חיים מוואלאזין זצ"ל כותב על רבו
שחרית ,של שבת ויו"ט כנהוג ,הא־ל בתעצומות, ולא היו נחשבים אצלו כלל וכלל. הגר"א מוילנא זצ"ל:
ברכו ,הכל יודוך ,א־ל אדון ,שמונה־עשרה ,חזרת (ספרא דצניעותא ,הקדמה לביאור הגר"א) שמעתי מפיו הק' שפעמים רבות השכימו
הש"ץ ,פיוטים (של יום ב') ,הלל שלם.
הושענות ,פותחין הארון ואין מוציאין ס"ת ואומרים מתורת הלשכה
"הושענות" ,אום נצורה כבבת ,כהושעת אדם יציר נמסר ע"י הדומ"ץ הרה"ג ר' יצחק זעקיל הלוי פאללאק שליט"א
כפיך( ,יש אומרים הושענות אחר תפלת מוסף) ,קדיש הדס גזול שנתערב
תתקבל ,שיר של יום (יש אומרים פה לדוד ה' אורי). שאלה :ראובן שילם למוכר עובר דרך עבור ג' הדסים ,מה שהביא מהרשב"א מיירי שם ביאוש מדעת מול מוכס
ובטעות לקח גם הדס רביעי ,ובביתו אגד ג' מהם גזלן ,ובזה סובר דיאוש כדי כי האי קנה ,אבל כאן לא כיון
קריאת התורה ,אתה הראת ,ויהי בנסע( ,אין אומרים עם לולבו ,ובא עמו ביו"ט ראשון לבית המדרש ושואל אם לגזול ,ואמנם לשונו לא מורה לחלק בזה ,מ"מ יש לדון בזה,
י"ג מדות ותפלת רבש"ע) ,בריך שמה ,ומוציאין ב' וא"כ הרי בעלמא יאוש כדי לא קני ,ועוד כיון שמסתבר יוצא בהם יד"ח?
ס"ת ,שמע ,גדלו וכו' .בראשון קורין ז' גברי בפרשת תשובה :יש לו על מי לסמוך לצאת בהם יד"ח ,ומ"מ אם שהמוכר אדהכי לא יודע שנחסר לו הדס ,יש לדון משום
אמור "שור או כשב" (ויקרא כב פסוק כו) ,ומניח ספר חברו יקנה לו את לולבו ע"מ להחזיר יצא יד"ח יאוש שלא מדעת דלא קני כדאי' בריש אלו מציאות.
תורה השני על הבימה ,חצי קדיש ,מפטיר בס"ת השני ד) השב שמעתתא (ו,ד) פשיטא ליה דלא כהביכו"י ,כי בלי פקפוק.
בפרשת פינחס "ובחמשה עשר יום" עד "ונסכה", אינו מחלק בין איסור התלוי בממון לגוף הממון ,ודעתו א) בביכורי יעקב (תרמ"ט י"א) דן בשאילתן וכתב דיוצא
הפטרה "הנה יום בא לה'" (זכריה יד) עד סוף הנביא, בהם יד"ח אף דממון חברו לא בטל בתערובת כדאי' היא דכיון שהממון לא בטל ,ה"ה להאיסור שבו עיי"ש ,וגם
ברכות ההפטרה של שבת ויו"ט ,יקום פורקן( ,אומרים בביצה (ל"ח ב) ,משום דכיון דלא שייך השבה בהדס עצמו בקצה"ח (רל"ה ד) מוכח דגוף הממון המעורב נשאר לבעליו
אחר שאינו ניכר אלא משיב דמיו כמו בגזילה שנאבדה [כי אחרת האיך הוכיח משקלי קטנים דקנין דרבנן מהני לדאורייתא]
י־ה א־לי ,יש שאין אומרים אותו בשבת) ,אשרי, (חו"מ ריש סי' ש"ס) ,לכן ,איסור גזל שבו בטל וחל על הדמים וחזר על דבריו בספרו אבני מילואים (כ"ח ל"ג) ,ולדידיה,
יהללו ,מזמור לדוד ,ומכניסין ס"ת להיכל. שעליו להשיב ,והוכיח כן ממעילה (כ"א ב) באומר פרוטה בשאילתן אין סמך לומר שההדס הגזול נחשב 'לכם' [ואף
מוסף ,חצי קדיש ,שמונה־עשרה של יו"ט ומזכירין בכיס זה הקדש דתנן 'כיון שהוציא הראשונה מעל' ,והקשו שיכול להשתמש בכל התערובת ,ראה כה"ג במג"א (תרל"ז ג) דגם
של שבת וביום השבת ,ובחמשה עשר יום לחודש התוס' דליבטל פרוטה של הקדש ברובא עיי"ש ,ומה קשה ,להמתיר גזל עכו"ם ,אינו בכלל 'לכם'].
השביעי ,חזרת הש"ץ ,ותערב ,נשיאת כפים( ,אין הא אין ביטול בממון ,אע"כ דכונתם היא שאיסור הקדש ה) המלבי"ם בספרו ארצות החיים (הלכות ציצית סי' י"א ו)
אומרים תפלת רבש"ע ו"יהי רצון) ,יש מקומות שאין כתב שאם נתערבו חוטי צמר גזול בצמר שלו' ,מטעם שבפרוטה נתבטל ,וה"נ איסור גזל שבגוף ההדס נתבטל
נושאין כפים בשבת( ,יש נוהגין לומר הושענות אחר עיי"ש ,והביכו"י לא פירט האיך נעשה גוף ההדס הגזול 'לכם' פשיטא דאסור ,דממון אינו בטל ברוב' ,ודייק בס'
מוסף לפני קדיש) ,קדיש תתקבל ,אין כאלקינו, 'לכם' ,כי מבואר בפרמ"ג (יו"ד סי' ק"ט מ"ז א) דביטול ברוב תקון משה הנ"ל דלדידיה ,גם בשאילתן לא נעשה ההדס
כשלעצמו לא מקנה לו את ממון חברו[ ,ואפשר שלכן כתב הגזול 'לכם'.
עלינו ,לדוד ה' אורי ,אנעים זמירות (יש אומרים והנה ,הרבה נו"נ האחרונים בכ"ז ,ועכ"פ נחלקו דחתיכת נבלה של ראובן שנתערבה ברוב כשרות של שמעון ,משלם
אחר שחרית). לו שמעון 'דמי חתיכה מעליא' דהיינו 'כשרה' כי נתייקרה לראובן ,הביכו"י והארצה"ח וסיעתם בשאילתן ,ואמנם היה מקום
קידוש( ,ושמרו) ,זכור את יום השבת ,אלה מועדי ה', וגם החקרי לב (יו"ד ב דף קמ"ז) שכ' דבכל זאת משלם לו דמי נבלה ,לדון שהארצה"ח יודה להקל בשאילתן ,כי הרמ"א (תרנא א)
וידבר משה ,בורא פרי הגפן ,לישב בסוכה. מודה דנשארה משל ראובן ,עיי"ש ,ואף שבהלכ' סוכה (תרל"ז מ"ז כתב דבמקום הדחק יש לסמוך על הדס אחד דלא קטום,
ד) לגבי גזל עצים ועירבם עם שלו וסיכך בהם ,מסתפק הפרמ"ג אם ובס' חיים וברכה (אות ש) הביא דבצירוף עוד ספק ,יוצא כן
סעודה שלישית :יש מחלקים סעודתם ובאמצע סוכתו מקרי 'לך' אחר שאינם ניכרים ואינו משיב אלא דמיהן עיי"ש ,אפילו שלא במקום הדחק ,וא"כ ,כיון שבא עם ג' הדסים,
הסעודה מברכין ברכת המזון ולאחר הפסקה (טיול או ולדידיה דביטול לא מקנה לו ממון חברו למה מסתפק לדונה כ'לך' ,אין כאן אלא ספק אם הגזול ביניהם ,ועוד ,שיש להסתפק
שיעור בד"ת וכדומה) נוטלין ידים לסעודה שלישית. אולם בביה"ל (תרמ"ט ג ד"ה לא יצא) מצדד דשונה ה'לך' דסוכה שהרי אם היות שטעה ולא שגזל במזיד ,אולי יש אומדנא
יש הולכין אז להתפלל מנחה מוקדמת ואחר התפלה יוצא בשאול ואילו ה'לכם' דד' מינים מצריך שיהיה 'לכם ממש' עיי"ש ,שהמוכר העובר דרך לא מקפיד ומעיקרא הקנה לו את
נוטלין ידים לסעודה שלישית ,ויזהרו שלא לאחר עד וא"כ ,אף שבסוכה מצדד כן ,אין משם הכרח שבד' מינים יהיה לדידיה ההדס [ועדיף מיאוש] ,אולם מידי ספק גזול ביניהם לא נפקן,
שעה עשירית ,דהיינו ,16.33ויש שיוצאין במזונות. צד שיהיה 'לכם' ע"י ביטול ,ועי' תוס' ביכורים לסי' תרל"ז] ,ולפו"ר ועל הצד שהגזול ביניהם ,נוסף על ההדס האחד הכשר
משמע דפשיטא ליה להביכו"י דכיון שאינו יכול לקיים שיוצא בו יד"ח ,יש באגודתו עוד שנים ,ואמנם בעלמא
מנחה ,כנהוג ,קרבנות ,אשרי ובא לציון ,חצי קדיש, מצות השבה בגוף ההדס ,מקרי 'לכם' ,כעין מה שכתב (שם מותר להוסיף הדסים (סי' תרנ"א ט"ו) ,אבל היינו משום דהוי
ואני תפלתי ,וקורין ג' גברי בפרשת וזאת הברכה, ס"ק ד) לגבי ערבה גזולה ,דבמקום שערבות מצויות לרוב נוי המצוה (רמב"ם פ"ז ה"ד מלולב) או משום שמכוין לצאת
יהללו ,שמונה־עשרה של יו"ט ומזכירין של שבת, ואינם שוה פרוטה ,אף שעבר על ל"ת ,כיון דאין מצות יד"ח בכולם (ב"י שם בשם רבינו ירוחם) ,וכאן שההדס הנוסף
(המשך בעמוד ג) השבה בפחות משו"פ (חו"מ סי' ש"ס ה) ,מקרי 'לכם' עיי"ש .הוא ספק גזול י"ל שאינו בכלל נוי [כעין מש"כ תוס' בה"ל בב"ק
ב) להשער המלך (ריש הלכות שקלים) החולק על תוס' קי"ג א] ,ולהארצה"ח ,אין לצרפו לצאת בו יד"ח ,כי לדידיה
לשכת הוראה הנ"ל וסובר דמה"ת גוף הממון בטל ונעשה מבעל הרוב ,אינו בכלל 'לכם' ,ובכה"ג לא מצינו היתר להוסיף.
והנה בס' חיים וברכה (אות ש"ח) סמך בפשיטות על שפיר הוי ההדס המעורב 'לכם'.
שע"י הבד"ץ דקהלתנו ג) דו"ז בספר תקון משה (סוכות ע' קס"ה) דן על כעין הביכו"י לצאת יד"ח בהדסים דשאילתן ,ומ"מ אם יבקש
בימי חול המועד יהיה דיין בלשכה שאילתן וכתב כהביכו"י דכשאינו משיב אלא דמים ממי שמבין להקנות לו ד' מינים שלו ע"מ להחזירם לו אחר
הוי ההדס 'לכם' ,ומנמק דהוי כגזילה שקנה בשינוי וגם שיקיים את מצותו ,יצא יד"ח בפשיטות גם לפי הארצה"ח
משעה לפני השקיעה ( )18.25עד השקיעה מסמיך את הרשב"א (ב"ק קי"ג א) דהבעלים מתיאשים [ואף שכשאפשר ,קונים ד' מינים בעצמם ולא סומכין על מתנה
מגזילה שלא חייב להשיב גופה אלא דמיה ובזה נעשית ע"מ להחזיר כמש"כ המבי"ט (ח"ג סי' מ"ט) והובא בא"ר (תרמ"ט
מענה בטלפון (בכל יום): שלו [וכאן שהגזול בטל בהיתר אין ההרחקה דהתם עיי"ש] ,אלא י"ח) ובחיי"א (קמ"ט ז) ,אבל כשחושש לכשרותו של הדסיו ,פשוט
03.208.4115 שהתוס' (ד"ה אין פורטין) והראב"ד חולקים שם וסוברים שיכול לצאת בשל חברו המקנה לו כן ,ולא דמי להמשנ"ב (תרנ"ח
דגוף הגזילה שבתערובת נשארת בבעלות הנגזל עיי"ש ,ל"ט) שחשש לו לגבי אתרוג הקהל ,כי התם משתעי לגבי הידור ולא
משעה 8.00בבוקר עד 12.00בלילה ולדידהו אפשר שההדס של שאילתן אינה בכלל 'לכם' ,וגם כשיש פקפוק בכשרות הדסיו עיי"ש].
2
א יידיש ווארט בימי חול המועד מתוך לוח הקהלה (המשך)
משרד הקהלה יהיה סגור
חג הסכת וגו' באספך מגרנך ומיקבך .ושמחת חזרת הש"ץ ,קדיש תתקבל ,עלינו ,לדוד ה' אורי
בחגך וגו' כי יברכך ה' אלקיך וגו' והיית אך שמח
(דברים טז,יג-טו) ביהמ"ד דחסידי סאטמאר (לאומרים במנחה).
כאטש סוכות איז די צייט ווען מען נעמט אריין שארלאטאליי 22-24 ב' דסוכות ,יום א' ,ט"ז תשרי .מאחרין להדלקת הנר
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א וכל ההכנות ליו"ט שני עד שעה ( 20.21ר"ת,)20.44 :
די תבואה ,זאלסטו זיך נישט פרייען מיט דיין עשירות,
ואומרים "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" קודם
נאר "ושמחת בחגך" ,זיך פרייען מיט דעם יום טוב.
אויב דו וועלסט אזוי טוהן ,וועט דער אייבירשטער דיר
מודעה רבה לאורייתא שעושין ההכנות.
בענטשען מיט א גוט יאהר ,ממילא "והיית אך שמח", הננו להודיע שבימים בהדלקת הנרות מברכין להדליק נר של יו"ט,
ווי חז"ל זאגען אז דאס גייט אויף דעם לעצטען טאג א' ב' ג' ד' דחוה"מ ושהחיינו (יש נוהגות להדליק לאחר תפלת מעריב
יום טוב ,ווייל דו וועסט האבען א גוט קוויטל. (י"ז ,י"ח ,י"ט ,כ' תשרי) לפני קידוש).
(תורת משה-חתם סופר ,וע"ע ספר החינוך מ' תפ"ח) יתקיים אי"ה בהיכל בית מדרשנו ערבית ,כנהוג של יו"ט ,ברכו ,וידבר ,חצי קדיש,
שיעור ע"י שמונה־עשרה של יו"ט (מערבית) ,ותודיענו ,קדיש
לשון חכמים מרן הרב מרא דאתרא שליט"א שלם ,עלינו( ,לדוד ה' אורי).
סוכה עשוי לענן ה' יומם על הסוכה ,ואף שאין קידוש ,בסוכה (יקנהז"ס -יין ,קידוש ,נר ,הבדלה,
בשו"ע יו"ד סימן קי"ח זמן ,סוכה) ,בורא פרי הגפן ,מקדש ישראל והזמנים,
נראה ,מ"מ ברור ואמת מי שיושבים בסוכה לשמה דיני מאכלים הנשלחים ביד עכו"ם
ועוסקים בתורה ושמחים בחג ומצוה ושמחות מועדות, בורא מאורי האש ,ברוך המבדיל בין קודש לקודש,
ודין עכו"ם הנמצאים בבתי ישראל שהחיינו ואח"כ לישב בסוכה .יש אומרים גם ביום
שענן ה' חופף למעלה מעלה עין ראתה ותאשרונו.
(יערות דבש ח"א דרוש ו')
משעה 12.15עד 13.30 השני שהחיינו לאחר לישב בסוכה כדאתמול.
שמעו ותחי נפשכם שמחת בית השואבה ,בליל ב' דסוכות ובכל לילות
ביהמ"ד "זכרון בנימין" יברך בסוכה).
דחוה"מ סוכות נוהגין לעשות זכר לשמחת בית
השואבה ואומרים ט"ו "שיר המעלות" בשירים
הודעה משמחת שחרית ,של יו"ט כנהוג ,הא־ל בתעצומות ,ברכו, ובשמחה.
מתכבדים בזה להודיע כי המאיר לארץ ,שמונה־עשרה ,חזרת הש"ץ ,פיוטים ד' מינים ,בבוקר (מזריחת השמש ואילך ,דהיינו
המרא דאתרא שליט״א (של יום א') ,הלל שלם ,נוטלין הלולב עם האתרוג משעה 7.37ובדיעבד מעמוד השחר ,דהיינו )5.58
ידרוש בבית מדרשנו קודם אמירת הלל ומנענעין כנ"ל ,ב"הודו קמא" פעם מברכין על הלולב ומיניו "אקב"ו על נטילת לולב"
אחת ,ב"אנא ה' הושיעה נא" ב' פעמים ,וב"הודו ו"שהחיינו" -נוהגין ליטול האתרוג עם הפיטם למטה
ביום השני של חג הסוכות בתרא" פעם אחת ,ויש נוהגין לנענע בכל "הודו" ולפני ברכת שהחיינו הופכו למעלה .מחזיק האתרוג
לאחר תפלת מנחה שבהלל ,וב"אנא ה' הושיעה נא". בשמאלו והלולב ומיניו בימינו ומקרבן עד שנוגעין
תפילת מנחה 19.15 הושענות ,מוציאין ספר תורה ליד הבימה ,הש"צ זה בזה ,עומד כשפניו למזרח ומנענע כולם ג' פעמים
בברכת חג שמח וכל המתפללים (עם הד' מינים) מקיפים פעם אחת בהולכה ,וג' פעמים בהבאה לצד דרום ,צפון ,מזרח,
הגבאים ואומרים "למען אמיתך" (יש אומרים הושענות למעלה ,למטה ולמערב .ולפי מנהג אשכנז מנענע
ומקיפים לאחר מוסף) ,ומחזירים הספר תורה להיכל, למזרח ,לדרום ,למערב ,לצפון ,למעלה ולמטה( .יש
ברכת מזל טוב חמה ולבבית קדיש תתקבל ,שיר של יום (יש אומרים פה לדוד נוהגין לברך על ד' המינים לפני הלל ,ואם אפשר
להר"ר לוי כהנא הי"ו ה' אורי). במושב זקנים יהללוהו
חבר הנהלת הקהלה קריאת התורה ,אתה הראת ,ויהי בנסע ,י"ג מדות הננו מבקשים מכל הציבור לעמוד לימין
ולכל משפחתו שיחיו וכו' ,ומוציאין ב' ספרי תורה ,בראשון קורין ה' גברי, העסקנים המוסרים את נפשם לטובת זקני
לרגל אירוסי הבת עב"ג שיחיו בפרשת אמור "שור או כשב" (ויקרא כב פסוק כו) ,ומניח עירנו ,ולהתאמץ לחזק את המנין במושב
ס"ת השני על הבימה ,חצי קדיש על שניהם ,מפטיר
ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב בספר השני כדאתמול ,בפ' פינחס "ובחמשה עשר הזקנים (.)Solvynsstraat 80
מאחלת הנהלת הקהלה יום" ,ההפטרה "ויקהלו אל המלך שלמה" (מלכים-א, תפלת שחרית בימי שבת ויו"ט בשעה 9.30
ח) עד "מארץ מצרים" ,ברכות ההפטרה ,י־ה א־לי, הקוד ליכנס :שבת"ו
שמחת בית השואבה. אשרי ,יהללו ,לדוד מזמור.
שחרית ,ברוב מקומות באנטווערפען אין מניחין מוסף ,חצי קדיש ,שמונה־עשרה ,חזרת הש"ץ, תפילת תשב"ר בוקעת רקיעים
תפלין בחוה"מ (יש מקומות נוהגין שהבחורים ביום ה' האזינו ,יום אמירת י"ג מדות ,התכנסו הכתות
ותערב ,הטוב שמך ולך נאה להודות. הגבוהות של כל מוסדות תשב"ר בעירנו ,בלויית
מניחין) .והנוהגים להניח מניחים בלא ברכה ,ויש
נוהגין לברך בלחש ,וחולצין קודם הלל .תפלה של נשיאת כפים ,הכהנים אומרים "יהי רצון" ,החזן המנהלים והמלמדים ,בבית הכנסת הגדול למעמד
חול כנהוג ,מזמור לתודה ,שמונה־עשרה ,יעלה ויבא. אומר בלחש "או"א ברכנו בברכה המשולשת וכו'" תפילה מיוחד.
וכשמגיע ל"כהנים" אומר בקול רם (וכשיש רק כהן מרן הרב שליט"א פתח את המעמד בהדגישו את
נוטלין הלולב -לכתחילה יטול את ארבעת המינים אחד אינו אומר "כהנים" בקול רם) והקהל עונים "עם
לאחר הנץ החמה ,דהיינו בשעה - 7.38הלל שלם, גודל כחה של תפילת תשב"ר ,ובקש מהנאספים
קדושיך כאמור" ,אחר זה הכהנים מברכין "אשר להתפלל עבור ישועת הכלל והפרט.
ומנענעים בהלל כנהוג (סדר הנענועים ראה לעיל ביום קדשנו בקדושתו של אהרן וכו'" ,החזן מקריא להם
ב' דסוכות) ,הושענות "אערוך שועי" ,קדיש תתקבל, אח"כ נאמרו פרקי תהלים ,כשהמחנך הותיק
מלה במלה והם עונין אחריו בקול רם .לפני "וישמרך" הר"ר אברהם לארינץ הי"ו עובר לפני התיבה.
שיר של יום( ,יש אומרים כאן לדוד ה' אורי). ולפני "ויחנך" אומרים "רבונו של עולם" ולפני "שלום" בסיום המעמד הסתיים בקבלת עול מלכות שמים
מוציאין ס"ת וקורין ד' גברי בפרשת פינחס ,לכהן: אומרים "יהי רצון" ואחר כך אומרים "אדיר במרום" ושירת "אבינו מלכנו" ,ואח"כ עברו כל התלמידים
"וביום השני" ,ללוי" :וביום השלישי" ,לישראל" :וביום והכהנים אומרים "רבונו של עולם"( ,יש נוהגים לומר בסדר מופתי לפני מרן הרב שליט"א להתברך
הרביעי" ,ולרביעי" :וביום השני וביום השלישי" ,חצי הושענות לאחר מוסף לפני קדיש) ,קדיש תתקבל, בברכת השנים.
קדיש ,אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח) ,מכניסין אין כאלקינו ,עלינו ,לדוד ה' אורי ,אנעים זמירות (יש התודה והברכה למיזם ומארגן המעמד
הס"ת להיכל ,חצי קדיש. אומרים אחר שחרית). הר"ר יוסף יצחק סלבטיצקי ני"ו.
מוסף ,דיו"ט ,וביום השני וביום השלישי ,חזרת מנחה ,של יו"ט כנהוג.
הש"ץ ,קדושת כתר דחול ,קדיש תתקבל ,אין
מוצאי יו"ט( 20.19 :לשיטת ר"ת)20.42 : זהירות ממסיון
כאלקינו ,עלינו ,לדוד ה' אורי. מסיונרים מסתובבים באזורנו ומנסים להכנס
ב' דחוה"מ ,יום ג' ,י"ח תשרי ,תפלה כנהוג ,שמונה־ א' דחוה"מ ,יום ב' ,י"ז תשרי.
בדברים עם עוברים ושבים ,וכן לחלק חומר
עשרה ,יעלה ויבא ,לולב (נץ החמה ,)7.40 :הלל, ערבית ,כבמוצאי שבת ,ואומרים אתה חוננתנו ,יעלה קריאה ,מתחילים לומר שהם אוהבים את
הושענות "אבן שתיה" ,קדיש תתקבל ,שיר של יום, ויבא .אחר שמונה־עשרה קדיש תתקבל ,עלינו (לדוד היהודים וכו' .יש להזהיר הגדולים על הקטנים
(לדוד ה' אורי). ה' אורי). להתרחק מהם לגמרי.
קריאת התורה ,ד' גברי בפרשת פינחס ,לכהן" :וביום (שכח יעלה ויבא ולא התחיל מודים ,אומרו שם ,ואם
השלישי" ,ללוי" :וביום הרביעי" ,לישראל" :וביום התחיל מודים חוזר לרצה ,ואם עקר רגליו אחר שגמר
החמישי" ,ולרביעי" :וביום השלישי וביום הרביעי", התפלה חוזר לראש .גם בברהמ"ז אומר יעלה ויבא, ייראוך עם שמש
חצי קדיש ,אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח), ואם שכח ולא התחיל ברכת הטוב והמטיב אומר תפלת שחרית בימות החול כותיקין
מכניסין הס"ת להיכל ,חצי קדיש. "ברוך אתה ה'" כמובא בסידורים .בחול המועד אם בביהמ"ד פשעווארסק
מוסף ,דיו"ט ,וביום השלישי וביום הרביעי ,חזרת כבר התחיל ברכת הטוב והמטיב אינו חוזר). בכל יום חצי שעה לפני הנץ
הש"ץ ,קדושת כתר דחול המועד ,קדיש תתקבל, הבדלה ,בסוכה -בורא פרי הגפן ,ברכת המבדיל יום ב' א' דחוה"מ בשעה 7.08
אין כאלקינו ,עלינו ,לדוד ה' אורי. בין קודש לחול (לא בשמים ולא מאורי האש) ,בלי *
ג' דחוה"מ ,יום ד' ,י"ט תשרי ,תפלה כנהוג ,שמונה־ ברכת לישב בסוכה (יש אומרים לישב בסוכה ואוכלין בכל שב"ק בביהמ"ד חב"ד
(המשך בעמוד ד) מזונות תיכף אחר הבדלה). התחלת התפילה בא' וב' דסוכות 6.50
3
בינו שנות דור ודור הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה
ש"ק א' דסכות -ט"ו תשרי
תקמ"ח :רבי יצחק אייזיק [ב"ר יואל] הכהן מקאריץ -ברית
כהונת עולם
נולד בן שידוכים
תרנ"ה :רבי מרדכי [ב"ר יששכר בערצי] מנאדבורנא למשפ' ר' יעקב ישראל לערש-אקרמן נ"י ראכל כהנא שלמה הערשאפט
תרפ"ו :רבי מאיר [ב"ר אהרן יהודה] אריק -אמרי יושר, * בת ר' לוי הכהן נ"י ב"ר אשי נ"י
אב"ד טארנא למשפ' ר' עזרא יעקב עקשטיין-שטיצברג נ"י כהנא (גוטמאן) הערשאפט (מרסה)
אנטווערפעןאנטווערפען
יום א' ,ב' דסכות -ט"ז תשרי אנטווערפען ,י"ב תשרי תשפ"ז
תנ"ח :רבי משה [ב"ר מרדכי] זכותא -קול הרמ"ז
תר"י :רבי שמעון [ב"ר ישראל] מיערוסלאב
תרל"ט :רבי יצחק דוב [ב"ר שמחה] הלוי באמבערגער - נולדה בת נעמי מטיל וואלף
בת ר' יהודה אריה נ"י
אברהם מאיר ביטון
ב"ר גד מיכאל נ"י
הרב דווירצבורג -יד הלוי
תרע"ד :רבי צבי הירש [ב"ר שלמה] שפירא -אב"ד
למשפ' ר' אהרן קסטנר-קושמיערסקי נ"י וואלף (ווייסבארט) ביטון (לוי)
מונקאטש -דרכי תשובה * באזעלאנטווערפען
תשפ"א :רבי מרדכי ישכר בער [ב"ר אברהם אבא] לייפער למשפ' ר' טוביה גדליה לעפקאוויטש-ראפופורט נ"י אנטווערפען ,י"ב תשרי תשפ"ז
-האדמו"ר מפיטסבורג-אשדוד
להתחיל ב"אנעים זמירות" (יש אומרים לעילא
יום ב' -י"ז תשרי
תקס"ב :רבי ידידיה טיאה [ב"ר נתנאל] ווייל -אב"ד
ולעילא) ,ברכות השחר בניגון המקובל ,וסדר היום, מתוך לוח הקהלה (המשך)
קארלסרוה למנצח השמים מספרים ,ברוך שאמר ,מזמור לתודה,
(יש אומרים מזמור שיר ליום השבת) ,פסוקי דזמרה, עשרה ,יעלה ויבא ,לולב (נץ החמה ,)7.42 :הלל,
יום ג' -י"ח תשרי אין אומרים נשמת (יש שאומרים אותו) ,ישתבח ,שיר הושענות "א-ל למושעות" ,קדיש תתקבל ,שיר של
תקס"ב :רבי משה משולם [ב"ר שמשון] איגרא מטיסמניץ יום( ,לדוד ה' אורי).
-פרעשבורג המעלות ממעמקים (יש שאין אומרים) ,ברכו וכו',
תקע"א :רבי נחמן [ב"ר שמחה] מברסלב -ליקוטי מוהר"ן שמונה־עשרה דחול ,יעלה ויבא ,חזרת הש"ץ .נוטלין קריאת התורה ,ד' גברי בפרשת פינחס ,לכהן" :וביום
תקפ"א :רבי בצלאל [ב"ר יואל] רנשבורג הלולב (נץ החמה ,)7.45 :הלל שלם. הרביעי" ,ללוי" :וביום החמישי" ,לישראל" :וביום
תש"ג :הקדוש רבי חנה [ב"ר מנחם מענדל] הלברשטאם הושענות ,מוציאין כל הס"ת שבהיכל על הבימה, הששי" ,ולרביעי" :וביום הרביעי וביום החמישי" ,חצי
-הרב דקאלאשיץ ,דברי חנה ומקיפין את הבימה ז' פעמים עם הלולב ,ואומרים קדיש ,אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח) ,מכניסין
יום ד' -י"ט תשרי "הושענות" על הסדר .כשמגיע ל"תענה אמונים" הס"ת להיכל ,חצי קדיש.
תקנ"ח :רבי אליהו [ב"ר שלמה זלמן] -הגאון מוילנא מניחים הלולב ולוקחים הערבות ,יש לוקחין הערבות מוסף ,דיו"ט ,וביום הרביעי וביום החמישי ,חזרת
תקע"ד :רבי יעקב יצחק [ב"ר אשר] מפשיסחא -היהודי ביד רק קודם הקדיש( ,כל הפוסל בערבה שבלולב
הקדוש הש"ץ ,קדושת כתר דחול ,קדיש תתקבל ,אין
תרע"ג :רבי אהרן [ב"ר ישראל] מסאדיגורא -קדושת
פוסל גם בערבה זו ,אלא שבהושענא רבה עלה אחד כאלקינו ,עלינו ,לדוד ה' אורי.
אהרן בבד אחד גם כן כשר) ,הש"ץ אומר קדיש תתקבל, ד' דחוה"מ ,יום ה' ,כ' תשרי.
ולפני שאומר "תתקבל" חובטין הערבות כנהוג ה'
יום ה' -כ' תשרי פעמים ,ואח"כ מסיים תתקבל (יש נוהגין שלוקחין תפלה ,כנהוג ,שמונה־עשרה ,יעלה ויבא ,לולב (נץ
תכ"ד :רבי אברהם יהושע העשיל [ב"ר יעקב] -הרבי החמה ,)7.43 :הלל ,הושענות" ,אדון המושיע" ,קדיש
רבי העשיל מקראקא -חנוכת התורה הערבות ביד לאחר כל ההושענות וחובטין אחר
תקנ"א :רבי יעקב יוסף [ב"ר יהודה לייב] מאוסטראה -רב אמירת קדיש תתקבל) ,שיר של יום (לדוד ה' אורי). תתקבל ,שיר של יום( ,לדוד ה' אורי).
ייבי קריאת התורה ,אתה הראת ,ויהי בנסע (י"ג מדות, קריאת התורה ,ד' גברי בפרשת פינחס ,לכהן" :וביום
תקפ"ח :רבי אליעזר [ב"ר יצחק] פאפו -פלא יועץ רבש"ע לימים נוראים) ,בריך שמה ,מוציאין ס"ת החמישי" ,ללוי" :וביום הששי" ,לישראל" :וביום
יום ו' הו"ר -כ"א תשרי אחד ,שמע ,אחד וכו' קדוש ונורא שמו ,גדלו ,על הכל, השביעי" ,ולרביעי" :וביום החמישי וביום הששי",
תקל"א :רבי מנחם מענדל [ב"ר אליעזר] מפרעמישלאן - ויעזור ,וקורין ד' גברי בפרשת פינחס ,לכהן" :וביום חצי קדיש ,אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח),
דרכי ישרים החמישי" ,ללוי" :וביום הששי" ,לישראל" :וביום מכניסין הס"ת להיכל ,חצי קדיש.
תק"פ :רבי משה [ב"ר דן] מדאלינא -דברי משה השביעי" ,ולרביעי" :וביום הששי וביום השביעי", מוסף ,דיו"ט ,וביום החמישי וביום הששי ,חזרת
תרס"ד :רבי דוד משה [ב"ר ישראל] פרידמאן -אדמו"ר
מטשארטקוב מי שברך וכו' בעבור שעלה לכבוד הרגל ולכבוד (ה) הש"ץ ,קדושת כתר דחול המועד ,קדיש תתקבל,
תש"מ :רבי יעקב אריה [ב"ר מרדכי זוסיא] טווערסקי - יום (הדין) ,ויכתבהו ויחתמהו לחיים טובים בזה (ה) אין כאלקינו ,עלינו ,לדוד ה' אורי.
האדמו"ר מטריסק (לונדון-ב"ב) יום (הדין) עם כל ישראל אחיו ונאמר אמן (ב"מי הושענא רבה ,יום ו' ,כ"א תשרי.
ש"ק שמיני עצרת -כ"ב תשרי שברך לחולה" אין אומרים "יום טוב הוא מלזעוק"),
חצי קדיש ,אשרי ובא לציון ,מכניסין הס"ת להיכל, ערבית ,שמונה־עשרה דחול ,יעלה ויבא.
תרל"ג :רבי שלמה [ב"ר יעקב] דרימר מסקאלא -בית
שלמה חצי קדיש. (מדינא הוא כשאר ימי חוה"מ אלא שמרבין בו תפלות,
מוסף ,של יו"ט ,וביום הששי וביום השביעי ,חזרת לפי שבחג נדונין על המים ,והכל הולך אחר החיתום).
הש"ץ ,קדושת כתר ,אדיר אדירנו וכו' ,אין כאלקינו, בערב נוהגין לקחת ה' בדי ערבה (לכל נפש) ,נכנסים
עלינו( ,לדוד ה' אורי) ,אדון עולם( ,יש מקומות לסוכה ואוגדין את ה"הושענות" ,ונוהגין לאוגדן
שאומרים אנעים זמירות). בעלי הלולב.
סעודת היום :טובלין המוציא בדבש. נוהגין להיות נעורים ולומדים בליל הושענא רבה
בעש"ק כי תבא העבר התקיים "כינוס בחורי ישראל" נוהגין כבכל ערב שבת ויו"ט ,רוחצין וטובלין ועושין וקורין משנה תורה בציבור ,יש קורין מתוך ספר
שבה השתתפו מאות לומדי ישיבות קטנות בעירנו כל ההכנות לכבוד שבת ויו"ט. תורה( ,יש נוהגין שאחר חצות הלילה גומרים כל
בראשות הרה"ג המרא דאתרא שליט"א .האסיפה שמיני עצרת ,יום שבת קודש ,כ"ב תשרי.
ספר תהלים בציבור).
נתארגנה ע"י מפעל "הגבורים" ,שעושים פעולות הדלקת הנרות בשעה ( 19.00פלג המנחה)18.06 : שחרית ,מרבין בנרות ,הש"ץ לובש קיטל ,יש נוהגין
רבות בארה"ק ובתפוצות לחזק הבחורים היקרים
לעמוד בקבלות טובות להתרחק מפגעי הזמן )Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.
רופא תורןDokter van wacht - 0900.10.512 :
תורנות בתי מרקחת אבינו מלכנו שלח רפואה
והטעכנאלאגיע ,שהם דברים המביאים נזק גדול הצלהHATZOLOH - 03.289.00.00 : )Wachtdienst (9.00-22.00 uur שלמה לחולי עמך
לתורה ויראת שמים.
יושב ראש האסיפה הרה"ג ר' שמואל שווארץ vrijdag 25 september maandag 28 september woensdag 30 september
שליט"א ר"מ בישיבת עץ חיים ווילרייק פתח הכינוס Wapper, Schuttershofstr. 48 Koxplein, Koxplein 1 Grote Markt, Grote Markt 56
zaterdag 26 september Van Butsele, Thibautstraat 139 Coppens- Dercon, Statiestr. 160
בדבריו הנלהבים ,אח"כ זכו לשמוע (ע"י ריקורדינג) Europa, Groenplaats 42 dinsdag 29 september donderdag 1 oktober
דברי ברכה מכ"ק מרן אדמו"ר מפשעווארסק Ooster, Vandenpeereboomstr. 100 Ampe, Mercatorstraat 36
שליט"א ,כ"ק הרה"צ ר' יעקב מאיר שעכטער zondag 27 september
Het Eilandje, Westkaai 41
שליט"א ומכ"ק אדמו"ר מוויזשניץ לאנדאן שליט"א. )חוץ לעירוב ,ואין לטלטל ביו"ט שלא לצורך כלל(
בהמשך נשא כבוד הרה"ג המרא דאתרא שליט"א את ) na 22u.: Wapper, Schuttershofstraat 48ליל א' דסכות( 25 september
דבריו היקרים והדגיש בתו"ד שכל הדברים האלו ) na 22u.: De Kock, Sint-Lambertusstraat 39ליל ב' דסכות( 26 september
מחלישים מאוד את כח הריכוז וגורמים שלא יוכלו בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק
ללמוד ולהתפלל כדבעי ,וגם מאבדים את שכל הישר, Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00
וחיזק את הבחורים באמרו שאם מנסים הצעירים של Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30
הדור הזה בנסיונות הטעכנאלאגיע ,זו היא ראי' שיש
לכם כח ההתגברות ע"ז .דברי סיום נשא הרה"ג ר' שעות הקבלה בבנין הקהלה Jacob Jacobsstr. 22
ליפא טייטלבוים שליט"א מו"ץ סאטמאר. המו"ץ הגרא"ח שטרנבוך שליט"א: הדומ"ץ הגר"ע האניג שליט"א: מרן הרב שליט"א:
מעמד מיוחד התקיים בעשי"ת ביום י"ג מדות לבני בימים א-ו 10:30-12:00 בימים ב' ד' ו' 11:00-12:00 בימים ב-ה בין השעות 17:00-18:30
הישיבה הגדולה "עץ חיים" בווילרייק ,עם דרשות משרד הקהלה -שעות פתיחה: הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א: אך ורק בתיאום מראש במשרד הקהלה
לפנה"צ א-ו - 9:30-12:45 :אחה"צ ב-ה17:00-18:30 : בימים א-ו 10:15-11:15 03.233.55.67<5
נלהבות ע"י הרה"ג ר' חיים ארי' שפיטץ שליט"א למזכירות הבית דין צדק
ראש הישיבה ,הרה"ג ר' ליפא טייטלבוים שליט"א, ניתן להתקשר בטלפון גם בין השעות 14:00-17:00 הדומ"ץ הגרא"ש עקשטיין שליט"א:
info@machsike-hadass.be - 03.233.55.67 בימים א-ה 17:00-19:00 03.233.55.67>6 - beisdin@machsike-hadass.be
והרה"צ ר' מאיר נתן לייזער שליט"א בן כ"ק מרן להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד ,או ע"י אי-מייל ל ,membership@machsike-hadass.be :או לשלוח תיבת memberע"י smsלמספר 0488.577.313
אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א. להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל Shabato@machsike-hadass.be
4
