gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA

שבוע: סוכות (2026-09-21)

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קובץ‬ ‫תשפ"ז‬ ‫ערב חג הסוכות · כט אלול תשפ"ו ‪ -‬יא תשרי תשפ"ז‬ ‫תשפ"ו · שנה כ"ז · גליון א )אלף שמ"ב(‬ ‫בקול רינה וחדוה‪ ,‬גשים אנו יחד עם כל קהל המוני אנשי שלומנו די בכל אתר‬ ‫לאחל מעומקא דליבא ברכת "מזל טוב" אל מול פני הקודש‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫לרגל שמחת בית צדיקים‪ ,‬השמחה השרויה במעונו בהולדת הנינה תחי' במזל טוב‬ ‫בת לנכדו פרע"ח‬ ‫הרה"ג רבי ברוך שליט"א‬ ‫בן בנו יקירו‬ ‫הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א‬ ‫והברכה אחת היא להסבים הדגולים הגאוה"צ המפורסמים‬ ‫כ"ק האדמו"ר מסטריקוב שליט"א‬ ‫ואביו הגה"צ רבי משה שמואל שטרן שליט"א‬ ‫רב ור"מ ביהמ"ד סטריקוב‪ ,‬בני ברק‬ ‫ואנו תפילה שישפיע עלינו שמחה זו שפע ברכה וסייעתא דשמיא‪ ,‬ונזכה כי כ"ק מרן שליט"א יאציל עלינו מרוחו פי שנים‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו בבריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬להדריכנו בנתיבות חיים‪ ,‬על מי מנוחות ינהלנו עדי ביאת גואלינו בב"א‪.‬‬ ‫ידיעות ועדכונים חשובים מאת היכלי התורה והחסידות לקראת‬ ‫חג הסוכות | הושענא רבא | שמחת תורה‬ ‫בצילא דמהימנותא אצל כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫חג הסוכות‪:‬‬ ‫עריכת השוה"ט בלילות חוה"מ לכבוד האושפיזין כמו גם עבודת הנענועים בימי יו"ט וחוה"מ‪ ,‬יערוך מרן שליט"א בסוכה‬ ‫‪‬‬ ‫הגדולה והמורחבת שע"י ביתו נאוה קודש‪.‬‬ ‫כמדי שנה נבנו בסוכה הגדולה פרענטשע'ס מיוחדים על מנת להוסיף מקומות עמידה‪ ,‬והסוכה מוזגה ע"י מערכת רבת‬ ‫‪‬‬ ‫עוצמה לרווחת אנ"ש‪ ,‬בעצה אחת עם הרבנים הגאונים שליט"א נפרסו צינורות מיזוג הראויים ע"פ הלכה בסוכה‪.‬‬ ‫לציבור הרחב יוגש בכל לילה סעודת אושפיזין עם נטילת ידיים וכיבוד חם קל לרווחת האורחים והמסתופפים בצילא דמהימנותא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רחוב רבי סעדיה גאון יהיה סגור לכניסת כלי רכב משעה לפני עריכת השוה"ט עד לאחר צאת מרן שליט"א מהשוה"ט‬ ‫‪‬‬ ‫בכל לילות חוה"מ‪.‬‬ ‫ניתן להעמיד פירות ומשקה על השוה"ט לכבוד האושפיזין בכל אחד מלילות חוה"מ‪ ,‬כאשר במהלך השוה"ט יוכרזו‬ ‫‪‬‬ ‫שמות הנותנים ו‪/‬או שמות צאצאיהם בעלי האושפיזין‪.‬‬ ‫ניתן להצטרף אצל מוה"ר יצחק יהושע ווינברגר ‪ ,053-313-9913‬מוה"ר משה דב לוינשטיין ‪ 053-314-4654‬או במוקד‬ ‫‪‬‬ ‫'בהיכלו' ‪ .03-570-3000‬שלוחה ‪.1‬‬ ‫בכל לילה יועברו מהלך השולחן הטהור ודברות הקודש ישירות בשידור חי ע"י מערכת 'קול צאנז'‪ ,‬בטל'‪.072-315-2000 :‬‬ ‫‪‬‬ ‫ערב חג הסוכות ∙ א · תשפ"ז‬ ‫הושענא רבא‪:‬‬ ‫התפילות ביום הושענא רבא יתקיימו בהיכל הגדול‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בליל הושענא רבא לאחר קריאת משנה תורה יוגש בהרחבה סעודת יו"ט – סעודת אושפיזא דדוד מלכה משיחא לכל‬ ‫‪‬‬ ‫הקהל בסוכה הגדולה‪ .‬עדיין ניתן להצטרף ולרכוש זכויות בסעודה זו‪.‬‬ ‫לאחר תפילת שחרית יוגש בהרחבה גדולה קידושא רבא לכל הקהל בסוכה הגדולה ‪ -‬מתחם כוס של ברכה בקרית‬ ‫‪‬‬ ‫החינוך‪ .‬להשתתפות בזכויות האדירות ניתן לפנות למוה"ר משה גליק‪.‬‬ ‫לאחר תפילת מוסף יוגש סעודת יו"ט בהרחבה לאורחים שיחי' )שהזמינו מראש במוקד 'בהיכלו'( בסוכה הגדולה ‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתחם כוס של ברכה בקרית החינוך‪.‬‬ ‫שמחת תורה‬ ‫הכנסת אורחים‬ ‫‪ ‬ההרשמה להכנסת אורחים לשמחת תורה בצל הקודש – עבור אברכים‪ ,‬בחורים וילדים‪ ,‬מיום ראשון ט"ז תשרי‬ ‫בשעה ‪ 12‬בצהריים עד יום רביעי י"ט תשרי ‪ -‬ד' דחוה"מ בשעה ‪ 6‬אחה"צ‪.‬‬ ‫‪ ‬ההרשמה במוקד במוקד 'בהיכלו' שלוחה ‪.2‬‬ ‫‪ ‬לתשומת לבכם – גם אלו החפצים באירוח לסעודות בלבד – חובה להזמין מראש‪.‬‬ ‫‪ ‬ההרשמה לתלמידי הישיבות הקדושות‪ ,‬מתבצעת אך ורק באמצעות הנציגים בהיכלי הישיבות כמתפרסם בכל‬ ‫ישיבה‪ ,‬התלמידים ישהו במאורגן יחד עם האחראי הממונה מטעם הנהלת הישיבות‬ ‫‪ ‬סעודות החג לקהל האורחים‪ :‬לאברכים – בהיכל הישיבה לצעירים‪ ,‬לבחורים ‪ -‬בחדר האוכל בלבד‪.‬‬ ‫סדרי ההיכל‬ ‫‪ ‬כל ההיכל יהיה מסודר מיד בהתקדש החג לתפילות ולהקפות‪ .‬כדלהלן‪ ,‬מזרח ‪ -‬חברי הקאפעלע‪ ,‬אברכים ובחורים‪.‬‬ ‫צפון ‪ -‬אברכים‪ .‬דרום ‪ -‬בחורים )בעת התפילות וההקפות ביו"ט ‪ -‬אך ורק ב‪ 4-‬הקומות הראשונות(‬ ‫‪ ‬בעת השוה"ט נעילת החג‪ :‬צפון ומערב ‪ -‬אברכים‪ .‬דרום ‪ -‬בחורים ‪.‬‬ ‫‪ ‬חובה לשמור על שקט מוחלט בין ההקפות בעת אמירת פסוקי הפיוטים‪.‬‬ ‫‪ ‬נא ונא להישמע להוראות הגבאים והממונים על הסדר‪.‬‬ ‫עליה לתורה‬ ‫‪ ‬כשעה קודם התפילה יתקיימו מניינים לקריאת התורה בחדר המלתחה בכניסה להיכל רוזנברג‪ .‬דרושים בעלי‪-‬קורא‪,‬‬ ‫ניתן לפנות אל הר"ר משה גליק בטל' ‪.054-8440582‬‬ ‫‪ ‬בעת קריאת התורה‪ ,‬יתקיימו מנינים לקריאה"ת בתוך היכל רוזנברג‪ ,‬וכל הקהל יעלו לתורה במניינים אלו לפי סדר‪.‬‬ ‫‪ ‬חתן תורה וחתן בראשית יעלו אך ורק במניין המרכזי של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪.‬‬ ‫‪ ‬לא יתאפשר בשופו"א להוציא ספרי תורה מחוץ להיכל‪.‬‬ ‫‪ ‬כמו"כ יתקיימו ‪ 3‬עליות מרכזיות לכל הנערים בשעות קבועות הנערים; א' ‪ -‬במנין של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪ ,‬לאחר‬ ‫קריאת התורה‪ .‬ב' – המנין הגדול כמסורת השנים ‪ -‬בשעה ‪ 13:30‬בתוככי אוהל כוס של ברכה ברחבה‪ .‬לאחמ"כ יחולקו‬ ‫מיני מתיקה לכל הילדים‪ .‬ג' – מיד לאחר ההקפות‪ ,‬ברחבת קרית החינוך ע"י הכניסה המרכזית להיכל )שער ‪.(3-4‬‬ ‫להחיות עם רב‬ ‫‪ ‬בליל שמח"ת יוגש קידושא רבא ע"י חדר האוכל בקרית החינוך‪.‬‬ ‫‪ ‬במשך כל יום שמח"ת יוגש שתיה חמה באוהל כוס של ברכה‪.‬‬ ‫‪ ‬לזקני אנ"ש ‪ -‬יוגש לזקני אנ"ש יוגש במתחם 'והדרת' הנמצא בכניסה לאוהל כוס של ברכה‪.‬‬ ‫‪ ‬ביום שמח"ת יוגש קידושא רבא מלאחר 'אתה הראית' עד מוסף ‪ -‬בהרחבה גדולה כמסורת השנים ‪ -‬בחדר האוכל‬ ‫הממוזג‪ .‬באוהל כוס של ברכה יוגש מזונות וקאווע בלבד‪.‬‬ ‫‪ ‬ע"ד הרבנים שליט"א מסיום תפילת הלחש של תפילת שחרית מחוייבים בקידוש‪ ,‬ואסור לשתות בלי קידוש‪ .‬לקהל‬ ‫הקדוש מוגש יין ויי"ש בהיכלי הסעודות במשך כל עת התפילה וההקפות‪.‬‬ ‫‪ ‬כמו"כ יוגש קידושא רבא לאחר קריאה"ת‪ ,‬בחדר האוכל ובמתחם כוס של ברכה‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחר הקפות שניות – מזונות ושתיה בהרחבה לכל הקהל – באוהל כוס של ברכה‪.‬‬ ‫‪ ‬לנשים ‪ -‬קודם ההקפות – במתחם הקידושים בצד מזרח‪-‬דרום ע"י הכניסה לעזר"נ | קידושא רבא המורחב כמסורת‬ ‫השנים – בהיכל הישיבה לצעירים‪.‬‬ ‫חקל תפוחין קדישין‬ ‫‪ ‬ה'עפיל טיש' בנעילת החג‪ ,‬ייערך ב'היכל רוזנברג'‪ .‬כבשנים שעברו מקום מושב מרן שליט"א ע"ג בימה מוגבהת כדי‬ ‫שיוכלו אלפי אנ"ש לחזות בעבודת הקודש‪.‬‬ ‫‪ ‬במעמד השוה"ט‪ ,‬לפני חלוקת ה'פרנסה חלה'‪ ,‬ימכרו אי"ה את זכות רכישת 'נר למאור' במשך חודשי שנת תשפ"ז‪ .‬כן תינתן‬ ‫האפשרות האחרונה להסתפח אל הקודש‪ ,‬להשתתף ברכישת 'נר למאור' בשותפות עם כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחמ"כ יוגש אל מול פני הקודש 'ספר החיים'‪ ,‬בו נכללים שמות אלפי אנ"ש השותפים ב'נר למאור' אשר רכשו זכות‬ ‫הארת היכלי התורה והחסידות ונכללים בספר החיים להיזכר ‪ -‬בפקודת ישועה ורחמים להישפע בכל הברכות‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫ערב חג הסוכות · ב · תשפ"ז‬ ‫‪ ‬סכנת נפשות ‪ -‬איסור חמור עד למאוד לעלות על השולחן בעת השוה"ט‪ ,‬סדרנים מיוחדים יקפידו על הנ"ל מכל משמר‪.‬‬ ‫‪ ‬יחולק לכל הקהל סדר הזמירות והפיוטים שנהוג לזמר‪ ,‬עם תפילת ערבית וברהמ"ז‪.‬‬ ‫נעילת החג לילדי תשב"ר‬ ‫‪ ‬כפי שהונהג בשנים האחרונות‪ ,‬גם השנה בעת השוה"ט דחקל תפוחין קדישין בעת נעילת החג‪ ,‬יתקיים מעמד נשגב‬ ‫ומרומם לילדי תשב"ר כהכנה דרבה לקראת מעמד ההקפות שניות בצל הקודש‪.‬‬ ‫‪ ‬לילדים תהיה תכנית עשירה עם כלי שיר וזמר‪ ,‬שירי כיסופין וריקודין‪ ,‬דרשות וסיפורים מפי מיטב המשפיעים‪ ,‬פרסים‬ ‫והפתעות‪ ,‬כיבוד קל ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬המעמד לילדי תשב"ר יתקיים בהיכל המתיבתא החל מעת כניסת כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א לעריכת השוה"ט‬ ‫ולמשך כשעתיים )עד לאחר דברות הקודש בשוה"ט(‪ .‬המעמד בפיקוחם של אישי חינוך מצוות הת"ת‪.‬‬ ‫‪ ‬שימו לב – לא תתאפשר כניסת ילדים )אף עם הוריהם( להיכל הגדול עד אחר סיום המעמד לילדי תשב"ר‪.‬‬ ‫‪ ‬המעמד מיועד לילדים בלבד ‪ -‬עזרה"נ במתיבתא תהיה סגורה‪.‬‬ ‫בני חו"ל‬ ‫‪ ‬ביום שמחת תורה יתקיים לבני חו"ל מנין לקריאת התורה בהיכל הישיבה לצעירים‪.‬‬ ‫‪ ‬זמני יום טוב שני לבני חו"ל‪ :‬תפילת ערבית ‪ -‬ליל ב' ‪ -‬בזמן ר"ת‪ ,‬בהיכל הישיבה לצעירים‪ .‬תפילת שחרית ‪ -‬בשעה ‪.9.30‬‬ ‫בחורים בהיכל ישיב"ק‪ ,‬אברכים בביהכנ"ס במלון גלי צאנז‪ .‬סעודת יו"ט מיד לאחר התפילה‪ ,‬בחדר האוכל בקרית‬ ‫החינוך‪ .‬תפילת מנחה ‪ -‬בהיכל הישיבה לצעירים בזמן הדה"נ‪.‬‬ ‫ידיעות לבית יעקב‬ ‫חג הסוכות‬ ‫‪ ‬הקרנת שידור חי מהשוה"ט של מרן שליט"א‪ ,‬תערך אי"ה ביום שני בלילה ‪ -‬ליל אושפיזא דמשה‪ ,‬וביום רביעי בלילה‬ ‫‪ -‬ליל אושפיזא דיוסף‪ ,‬ברחבת הגינה ברחוב רבי מאיר והחניה הסמוכה‪.‬‬ ‫‪ ‬במקום יהיו כסאות לרווחת ציבור הנשים‪.‬‬ ‫‪ ‬מחמת גדרי הצניעות מתבקשות הנשים לא להיכנס כלל לרחוב רבי סעדיה גאון ולכל מתחם הסוכה הגדולה במהלך‬ ‫השולחנות הטהורים‪.‬‬ ‫שמחת תורה‬ ‫‪ ‬גם השנה‪ ,‬הושקעו מאמצים כבירים על מנת לאפשר לכל אחת לבוא ולקחת חלק בעבודת הקודש בעת ההקפות‪.‬‬ ‫‪ ‬הוכפלו מספר המקומות בפארענצ'עס ומונו סדרניות אחראיות לשמור על הסדר הטוב ועל מעברים פנויים ובטיחותיים‪.‬‬ ‫‪ ‬כבשנים קודמות‪ ,‬לאחר הקפה שלישית עוזבות כל הנשים והבנות את מקומן בפארענצ'עס ויוצאות מהמתחם כדי‬ ‫לפנות ולאפשר מקום למי שעדיין לא ראתה‪) .‬לתשומת לב‪ ,‬ההחלפה מתקיימת בסיום ההקפה השלישית גם למי‬ ‫שהגיע במהלך ההקפה השניה(‪.‬‬ ‫‪ ‬בהיכל הישיבה קטנה מוכן לרווחתכן מקום ממוזג ו"קידושא רבה" בהרחבה‪.‬‬ ‫‪ ‬לקראת הקפה שישית ניתן לנסות לחזור לפארענצ'עס על בסיס מקום פנוי‪.‬‬ ‫‪ ‬לתשומת לב הפארענצ'עס מיועדים לעמידה בלבד‪ ,‬אין לשבת עליהם כלל‪.‬‬ ‫‪ ‬אמהות לפעוטות מוזמנות בליל שמח"ת למתחם מיוחד בכניסה לעז"נ הבנויה‪ ,‬להקפה אחת‪.‬‬ ‫‪ ‬שורה ראשונה במרכז הפארענצ'עס‪ ,‬מיועדת לילדים קטנים עם אמהותיהן‪ ,‬שורה זו יש לפנות בסיום כל הקפה‪.‬‬ ‫‪ ‬חשוב ביותר‪ :‬אין כניסה לילדים קטנים ללא אמהות מלוות‪.‬‬ ‫‪ ‬ביהכנ"ס מיועד לתפילה ולהתעלות‪ ,‬יש לשמור על שקט מוחלט!‬ ‫‪ ‬מפאת סכנת נפשות אין להשאיר עגלות תינוק במעברים או בשערים ובסמוך אליהם‪ ,‬יש למקמם במרחק ניכר מאד‪.‬‬ ‫הקפות שניות‬ ‫‪ ‬הבדלה לציבור הנשים במוצאי יו"ט ‪ -‬בשעה ‪ 8‬בדיוק‪ .‬ב‪ 2-‬מוקדים כדלהלן‪ - 1 :‬רחבת החנייה מול ביהכנ"ס אוהל‬ ‫נחמיה‪ - 2 .‬ברחבה מול אולם 'מרכז החסד' ברח' רבי טרפון‪.‬‬ ‫‪ ‬שידור ממעמד ההקפות שניות ‪ -‬בקרית צאנז‪ :‬הוכנו מספר מתחמים כדלהלן ‪ -‬לנשים עם עגלות וילדים ‪ -‬ברחבה‬ ‫המרכזית ברח' ברטנורא – סמוך לגינה‪ ,‬לנשים מבוגרות ונשים ללא עגלות – באולם האודיטוריום‪ ,‬לנערות וילדות ‪-‬‬ ‫ברחבת הסוכה‪.‬‬ ‫‪ ‬יש להישמע להוראות הסדרניות‪.‬‬ ‫‪ ‬עידכונים נוספים יהיו בזמן אמת קו נשות קרית צאנז – ‪02-3024414‬‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ערב חג הסוכות · ג · תשפ"ז‬ ‫תוכן דברות הקודש שנשא כ"ק מרן שליט"א‬ ‫בשוה"ט אושפיזא דיעקב תשפ"ו העעל"ט‬ ‫אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים‬ ‫יעקב אבינו נמצא עם בני ישראל בגלותם לעורר שבכל מקום שיהיה בית לה'‬ ‫יעמיד הקב"ה כנגדו את מקדש של מעלה‬ ‫המשורר האלוקי דוד מלכא משיחא ע"ה כתב שהשייכות של יעקב אבינו לחג הסוכות היא רק‬ ‫בספר תהלים )קכא‪ ,‬א‪-‬ה(‪ ,‬שיר למעלות אשא עיני אל מחמת שעשה אהלי סוכות למקנה הבהמות אשר לו‪,‬‬ ‫ההרים מאין יבא עזרי‪ ,‬עזרי מעם ה' עושה שמים ובהכרח יש עוד ענין של שייכות בין מדתו ומהותו‬ ‫וארץ‪ ,‬אל יתן למוט רגלך וגו'‪ ,‬ה' שומרך ה' צלך על של האושפיזא קדישא יעקב אבינו ע"ה לחג הסוכות‪.‬‬ ‫יד ימינך וגו'‪ .‬ויש לבאר מה שאמר בלשון שאלה הקב"ה הוריד את דמות יעקב אבינו להיות עם‬ ‫בני ישראל בגלותם‬ ‫ותשובה‪ ,‬מאין יבא עזרי‪ ,‬ושוב עזרי מעם ה' וגו'‪,‬‬ ‫לבאר כל האמור נקדים מה שכתב בספה"ק‬ ‫דמעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר‪.‬‬ ‫במדרש )ב"ר סח‪ ,‬ב( איתא‪ ,‬שהאושפיזא קדישא תפארת שלמה )פרשת בחקותי‪ ,‬ד"ה וזכרתי; פרשת‬ ‫יעקב אבינו אמר מזמור זה בשעה שיצא מבאר שבע‪ ,‬דברים‪ ,‬ד"ה השליך משמים( על הפסוק )ויקרא כו‪ ,‬מב(‬ ‫אשא עיני אל ההרים‪ ,‬אשא עיני אל ההורים‪ ,‬מאין וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף‬ ‫יבא עזרי‪ ,‬חזר ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי‪ ,‬חס את בריתי אברהם אזכור וגו'‪ ,‬וברש"י כבר עמד למה‬ ‫ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי אלא עזרי מעם פתח הכתוב ביעקב תחילה ומנה את סדר שמות‬ ‫ה'‪ .‬וגם כאן צ"ב מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי האבות הקדושים למפרע‪ ,‬מן הקטן לגדול‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫והביא מדברי המדרש )איכ"ר ב‪ ,‬ב( על הפסוק )איכה‬ ‫קסבר‪ ,‬ולמה מתחילה חשש ואמר מאין יבא עזרי‪.‬‬ ‫בפסוקי מצוות החג )ויקרא כג‪ ,‬לט‪-‬מב(‪ ,‬אך בחמשה ב‪ ,‬א( השליך משמים ארץ תפארת ישראל‪ ,‬כי נודע‬ ‫עשר יום לחודש השביעי וגו'‪ ,‬ולקחתם לכם ביום שדמותו של יעקב אבינו חקוקה על כסא הכבוד )עי'‬ ‫הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות חולין צא‪ ,‬ב(‪ ,‬ובשעת חורבן בית המקדש נתקיים‬ ‫וערבי נחל וגו'‪ ,‬וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים השליך משמים ארץ תפארת ישראל‪ ,‬היינו שהקב"ה‬ ‫בשנה חקת עולם לדורותיכם בחודש השביעי תחוגו השליך ארצה את דמות דיוקנו של יעקב אבינו‪.‬‬ ‫ופירש הענין לטובה‪ ,‬שהקב"ה המגיד מראשית‬ ‫אותו‪ ,‬בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח‬ ‫אחרית צפה וראה שבני ישראל עתידים לצאת‬ ‫בישראל ישבו בסוכות‪.‬‬ ‫ויש לבאר טעמיהם ועניניהם של מצוות הללו‪ ,‬לגלות ארוכה ומרה‪ ,‬כי כך יצאה הגזירה מלפניו כבר‬ ‫ארבעת המינים והישיבה בסוכה‪ ,‬אשר שרשם בעת בריאת העולם כדאיתא במדרש )ב"ר א‪ ,‬ד(‬ ‫בגבהי מרומים‪ ,‬והתוה"ק היא כפטיש יפוצץ סלע‪ .‬עה"פ )בראשית א‪ ,‬ב( והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך‬ ‫וכן לבאר מה שנאמר כאן חקת עולם לדורותיכם‪ ,‬על פני תהום‪ ,‬שרומז על ד' גלויות שיגלו ישראל‬ ‫דהא מילתא דפשיטא שמצוה זו כמו כל מצוות יעו"ש‪ ,‬ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל‬ ‫אדמתנו‪ ,‬ועל פי דרך הטבע לא יהא ביכולת לעמוד‬ ‫התורה היא נצחית לדורות עולם‪.‬‬ ‫איתא בטור )אורח חיים‪ ,‬סימן תיז(‪ ,‬שמעתי מאחי איתן ביהדות ובקדושה עד אחרית הימים בשנות‬ ‫הר"י וכו' שהמועדים נתקנו כנגד אבות וכו' סוכות גלות ארוכה וקשה כל כך‪ ,‬עם כל הגזירות הקשות‬ ‫כנגד יעקב דכתיב )בראשית לג‪ ,‬יז( ולמקנהו עשה והרעות בגשמיות יחד עם הנסיונות ברוחניות מצד‬ ‫סוכות עכ"ל‪ ,‬ולכאורה בפשטות זהו מילתא דתמיהא היצר הרע‪.‬‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ערב חג הסוכות · ד · תשפ"ז‬ ‫במקומו‪ ,‬והלא במציאות פרקו המשכן במקום אחד‬ ‫הלא אם במצרים אחר מאתיים ועשר שנים‪ ,‬אף‬ ‫והקימו אותו במקום אחר‪.‬‬ ‫שהיו עמהם משה ואהרן ושבעים הזקנים‪ ,‬נתקיים‬ ‫ומתרץ תירוץ שכותב עליו 'האמת הברור'‪ ,‬על פי‬ ‫בהם )תהלים קו‪ ,‬לה( ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם‪,‬‬ ‫דאיתא בכתבי האריז"ל )עי' פרדס‪ ,‬שער כה‪ ,‬פרק ב; חסד‬ ‫ובגלות בבל אחר שבעים שנה בלבד כבר היו עשרה‬ ‫לאברהם‪ ,‬מעין ראשון‪ ,‬נהר כד( שהקשו איך הקריבו בני‬ ‫יוחסין שעלו מבבל )קידושין סט‪ ,‬א(‪ ,‬והיו רבים שלא‬ ‫ישראל קרבנות במדבר במשך ארבעים שנה‪ ,‬והלא יש‬ ‫רצו לעלות כלל לארץ ישראל כדאיתא בספר עזרא‬ ‫איסור קדשים בחוץ שחייבים עליו כרת )רמב"ם‪ ,‬מעשה‬ ‫)פרק ח(‪ ,‬אם כן מה היה עלול להיות אחר גלות ארוכה‬ ‫הקרבנות יח‪ ,‬ב(‪ ,‬וזאת לפי שמותר להקריב קרבן לה' אך‬ ‫כזו קרוב לב' אלפים שנה‪ ,‬עם ריבוי נורא כל כך של‬ ‫ורק במזבח שבבית המקדש אשר בירושלים‪ ,‬שאותו‬ ‫צרות ופורעניות‪ ,‬גזירות רעות רציחות ושמדיות‪ ,‬הלא‬ ‫מקום הוא טבור העולם ונתקדש בעשר קדושות )כלים‬ ‫על פי דרך הטבע לא היה אפשר שישארו יהודים‬ ‫א‪ ,‬ו‪-‬ט(‪ ,‬מה שאין כן חוץ לירושלים‪ ,‬ובפרט אדמת חוץ‬ ‫בעולם ולא יזכר שם ישראל עוד ח"ו‪.‬‬ ‫לארץ‪ ,‬שאינו סובל את קדושת הקרבנות‪.‬‬ ‫וכיון שרצה השי"ת לעשות קיום נצחי לעם בני‬ ‫ותרצו על דרך שמצאנו אצל יעקב אבינו שקיפל‬ ‫ישראל‪ ,‬על כן השליך כביכול את דמותו של יעקב‬ ‫השי"ת את כל ארץ ישראל תחתיו )חולין צא‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫אבינו למטה שיתלוה עם בני ישראל בגלותם‪ ,‬כדי‬ ‫ומוכח מזה שהמקום של ארץ ישראל אינו קבוע אלא‬ ‫שיעלה בידם לעבור את כל הקשיים הללו‪ .‬ונמצא‬ ‫נייד‪ .‬ולפי זה מתורץ איך הקריבו בני ישראל קרבנות‬ ‫שהיה בזה ענין לטובה‪ ,‬שבכל מקום שיגלו ישראל‪,‬‬ ‫במדבר‪ ,‬כיון שכל אותם ארבעים שנה עקר השי"ת‬ ‫ילך יעקב אבינו עמהם וישפיע עליהם רוח קדושה‬ ‫את אדמת בית המקדש שבירושלים ממקומה עם כל‬ ‫וטהרה‪ ,‬וישמרם מן הגזירות שלא יהיו חלילה באופן‬ ‫העשר קדושות שבה‪ ,‬והניחה למרגלות מקום‬ ‫שלא יוכלו לעמוד בהם‪ ,‬ועל ידי כך נצח ישראל לא‬ ‫המשכן במדבר‪ ,‬ובכל מקום שנסעו נסעה עמהם‬ ‫ישקר ובני ישראל ישארו ביהדותם‪.‬‬ ‫אדמת בית המקדש‪ ,‬ועל כן שפיר היו יכולים להקריב‬ ‫רמז לזה הקדים הכתוב את יעקב אבינו תחילה‪,‬‬ ‫שם קרבנות ]ובפרט שברוחניות אין גבולות של‬ ‫וזכרתי את בריתי יעקוב‪ ,‬כי בלתי זכותו של יעקב לא‬ ‫מקום‪ ,‬ולמעלה הכל הוא אחד בלי הגבלה ומחיצה‪,‬‬ ‫היה באפשרי לסבול עול הגלות ולהתחזק תמיד‬ ‫וכנודע מהשלה"ק )פרשת ויקרא( שלעתיד לבא לא‬ ‫במלחמת היצר‪ .‬ונקט הכתוב‪ ,‬וזכרתי את בריתי‬ ‫יהיו חילוקים של עולם שנה נפש[‪.‬‬ ‫יעקוב‪ ,‬לשון זכרות והשפעה‪ ,‬כי הוא המשפיע מאור‬ ‫על פי זה מבאר דברי חז"ל‪ ,‬דהנה ארץ ישראל‬ ‫צדקתו להיות לעזר לבני ישראל להיות קרובים אל‬ ‫היא בבחינת מלכות )זוה"ק‪ ,‬פרשת קדושים‪ ,‬ח"ג דף פד‪,‬‬ ‫ה' בכל מצב‪ ,‬ובזכותו תתעורר הגאולה השלימה‬ ‫א(‪ ,‬ומדת מלכות נקראת פה כמבואר במאמר אליהו‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬עכתוד"ק בתוספת ביאור‪.‬‬ ‫)הקדמת תיקו"ז‪ ,‬דף יז‪ ,‬א( מלכות פה וכו'‪ ,‬והוא הנקרא‬ ‫מקום המקדש התלווה אל בני ישראל‬ ‫פי ה' כנודע )זוה"ק‪ ,‬פרשת בלק‪ ,‬ח"ג דף רא‪ ,‬ב(‪ .‬וזהו‬ ‫במסעותיהם במדבר‬ ‫שאמרו חז"ל‪ ,‬כיון דכתיב על פי ה' יחנו‪ ,‬והיינו‬ ‫יש להרחיב הענין על פי מה דאיתא בספה"ק‬ ‫בחינת מלכות‪ ,‬ורומז שארץ ישראל שאף היא בחינת‬ ‫ערבי נחל )פרשת שלח‪ ,‬דרוש א‪ ,‬ד"ה ונבאר עתה( לבאר‬ ‫מלכות היתה כל ארבעים שנה נר לרגלם של בני‬ ‫מאמר הגמרא )שבת לא‪ ,‬ב( לגבי איסור סתירה‬ ‫ישראל במסעותיהם‪ ,‬לכן שפיר נחשב כסותר על‬ ‫בשבת‪ ,‬קסבר רבי יוסי סותר על מנת לבנות במקומו‬ ‫מנת לבנות במקומו‪ ,‬כי הלא היכן שנסעו בני ישראל‬ ‫הוי סותר‪ ,‬על מנת לבנות שלא במקומו לא הוי‬ ‫היתה אדמת ארץ ישראל עמהם‪ ,‬והיו פורקים את‬ ‫סותר‪ ,‬אמר ליה רבה‪ ,‬מכדי כל מלאכות ילפינן להו‬ ‫המשכן במקום המקדש ושוב מקימים את המשכן על‬ ‫ממשכן‪ ,‬והתם סותר על מנת לבנות שלא במקומו‬ ‫אותה חלקת אדמה שהתלוותה אליהם‪ ,‬עכתוד"ק‪.‬‬ ‫הוא‪ .‬אמר ליה‪ ,‬שאני התם כיון דכתיב )במדבר ט‪ ,‬יח(‬ ‫בזמן הגלות בא מקדש של מעלה להיות מכוון‬ ‫על פי ה' יחנו‪ ,‬כסותר על מנת לבנות במקומו דמי‪.‬‬ ‫מעל מקדש של מטה‬ ‫ולכאורה צריך ביאור‪ ,‬וכי משום שסדר מסעם היה‬ ‫על פי רעיון זה יש לבאר דברי רש"י על הפסוק‬ ‫על פי ה' נחשב המשכן כסותר על מנת לבנות‬ ‫ערב חג הסוכות · ה · תשפ"ז‬ ‫למעלה ממנו את מקדש של מעלה‪.‬‬ ‫)בראשית כח‪ ,‬טז‪-‬יז( הנאמר לגבי יעקב אבינו‪ ,‬ויירא‬ ‫ולכן בפרשת בשלח דקאי על זמן של 'תביאמו‬ ‫ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים‬ ‫ותטעמו בהר נחלתך'‪ ,‬היינו שבני ישראל יהיו שרויים‬ ‫וזה שער השמים ‪' -‬כי מטא לחרן אמר אפשר‬ ‫על נחלתם בירושלים‪ ,‬כתב רש"י שבית מקדש של‬ ‫שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי‬ ‫מטה מכוון כנגד בית מקדש של מעלה‪ ,‬ואולם‬ ‫בו‪ ,‬יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית אל‪ ,‬וקפצה לו‬ ‫בפרשת משפטים שכתב רש"י שם‪' ,‬שנתבשרו‬ ‫הארץ'‪ .‬ונמצא מדברי רש"י‪ ,‬דכיון שבית המקדש בא‬ ‫שעתידין לחטוא ויגלו ישראל ממקומם'‪ ,‬שם כתב‬ ‫לקראתו של יעקב אבינו‪ ,‬לכן נקרא 'קפיצת הדרך'‪.‬‬ ‫שיהא בית מקדש של מעלה מכוון כנגד בית מקדש‬ ‫אמנם ברמב"ן )שם( תמה על זה ואמר דקפיצת הדרך‬ ‫של מטה‪ ,‬שזהו הבטחה מהקב"ה לבני ישראל שבזמן‬ ‫היינו שהאדם מגיע בזמן קצר ממקום אחד למקום‬ ‫הגלות יהא מקדש של מעלה מכוון כנגד כל מקום‬ ‫רחוק‪ ,‬כמו שהיה אצל אליעזר )סנהדרין צה‪ ,‬א( היום‬ ‫מקדש שיעשו בני ישראל למטה‪ ,‬עכדה"ק )ועי'‬ ‫יצאתי והיום באתי‪ ,‬ולא באופן כזה שהמקום בא‬ ‫אלשיך הק'‪ ,‬שמות כה‪ ,‬ח ד"ה ושמא תאמר הלא(‪.‬‬ ‫לקראתו‪ ,‬עיי"ש לדרכו‪.‬‬ ‫ההתגלות הראשונה אצל יעקב אבינו שמקום‬ ‫ובספר קרן לדוד )פרשת ויצא‪ ,‬ד"ה ויפגע במקום(‬ ‫המקדש בא אליו‬ ‫כתב לבאר דברי רש"י‪ ,‬בהקדם מאמר נפלא‬ ‫על פי דבריו מבאר הקרן לדוד‪ ,‬דהנה יציאתו של‬ ‫מהרה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע ליישב סתירת דברי‬ ‫יעקב אבינו מבאר שבע רומזת לגלות שיגלו ישראל‬ ‫רש"י‪ ,‬דבפרשת בשלח על הפסוק )שמות טו‪ ,‬יז(‬ ‫כאשר יוציאו אותם מארץ ישראל כדאיתא באריכות‬ ‫תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך וגו'‪,‬‬ ‫במדרש )ב"ר סח‪ ,‬יג(‪ ,‬ולכן סיבב הקב"ה שיעקב אבינו‬ ‫כתב‪' ,‬מקדש של מטה מכוון כנגד כסא של‬ ‫לא ירגיש בקדושת המקום אלא ימשיך בדרכו‪ ,‬ואחר‬ ‫מעלה'‪ ,‬והיינו שקטן נתלה בגדול‪ ,‬ובית מקדש של‬ ‫כך יתעורר לומר 'אפשר שעברתי על מקום שהתפללו‬ ‫מטה מכוון נגד מקדש של מעלה שהוא העיקר‪ .‬ואילו‬ ‫אבותי ולא התפללתי בו'‪ ,‬וכאשר יהב דעתיה למהדר‬ ‫בפרשת משפטים על הפסוק )שם כג‪ ,‬כ( הנה אנכי‬ ‫וחזר עד בית אל‪ ,‬אזי קפצה לו הארץ ובא מקום‬ ‫שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל‬ ‫הקדוש לקראתו‪ ,‬והיה בזה לימוד וגילוי נפלא לדורות‬ ‫המקום אשר הכינותי‪ ,‬פרש"י וז"ל‪' ,‬שבית המקדש‬ ‫הבאים בזמן הגלות‪ ,‬כאשר בית המקדש לא יהיה על‬ ‫של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה'‪ ,‬וכאן‬ ‫מקומו מכוון כנגד בית מקדש של מעלה‪ ,‬שאז יבא‬ ‫משמע איפכא‪ ,‬שהגדול נתלה בקטן‪ ,‬ובית המקדש‬ ‫מקדש של מעלה לקראת בני ישראל‪ ,‬להיות מכוון‬ ‫של מעלה גבוה מעל גבוה מכוון ועומד כנגד בית‬ ‫ועומד בכל המקומות שיהיו שם במקומות גלותם‬ ‫מקדש של מטה בעיר האלקים‪.‬‬ ‫ויקימו בתים לה' לתורה ולתפילה‪.‬‬ ‫וביאר ששניהם אמת‪ ,‬כי כל זמן שבני ישראל היו‬ ‫לכן אמר אז יעקב אבינו )בראשית כח‪ ,‬יז( אין זה‬ ‫שרויים על אדמתם בארץ ישראל ובירושלים‬ ‫כי אם בית אלקים וזה שער השמים‪ ,‬וברש"י 'שבית‬ ‫הבנויה‪ ,‬ובית המקדש היה בנוי על מכונו בתפארתו‬ ‫המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של‬ ‫בהר ה' יראה‪ ,‬אזי היה מקדש של מטה מכוון כנגד‬ ‫מטה'‪ ,‬כי כאמור אז נתגלה ענין זה שכאשר בית‬ ‫מקדש של מעלה‪ ,‬אך כאשר גלינו מארצנו ונתרחקנו‬ ‫המקדש לא יהא במקומו הקבוע כנגד מקדש של‬ ‫מעל אדמתנו‪ ,‬ואמרו חז"ל )מגילה כט‪ ,‬א( כל מקום‬ ‫מעלה‪ ,‬ובני ישראל יהיו נודדים גולה אחר גולה‬ ‫שגלו ישראל שכינה עמהם‪ ,‬עשר גלויות גלתה‬ ‫מעיר לעיר וממדינה למדינה‪ ,‬אזי יהא הבחינה של‬ ‫שכינה )ראש השנה לא‪ ,‬א(‪ ,‬אזי במצב כזה אין שייך‬ ‫בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש‬ ‫לומר שבית מקדש של מטה מכוון כנגד בית מקדש‬ ‫של מטה‪ ,‬ובכל מקום שיתקבצו בני ישראל למטה‬ ‫של מעלה‪ ,‬כי הלא אין לו מקום קבוע למטה‪ ,‬ובזמנים‬ ‫לעבוד את ה'‪ ,‬יבא בית מקדש של מעלה להיות‬ ‫האלו הקב"ה באהבתו לישראל מכוון את מקדש של‬ ‫כנגדם‪ ,‬כמו שבא ונדד ממקומו לקראת יעקב‬ ‫מעלה שיהא בכל פעם מול בית מקדש של מטה‪,‬‬ ‫אבינו‪ ,‬עכ"ד ודפח"ח‪.‬‬ ‫והיינו שבכל מקום בעולם שבני ישראל מקימים שם‬ ‫ועל פי דברי התפארת שלמה שהקב"ה השליך‬ ‫מקום קדוש לה' לתורה ולתפילה‪ ,‬הקב"ה מכוון‬ ‫ערב חג הסוכות · ו · תשפ"ז‬ ‫מקום שבני ישראל מקימים שם בית לה'‪ ,‬לא היתה‬ ‫את דמותו של יעקב אבינו כדי שיהיה עם בני ישראל‬ ‫לנו תקוה‪ ,‬כי תפילותינו לא היו עולות לריח ניחוח‬ ‫בשנות הגלות‪ ,‬יבואר שפיר שדווקא אצלו התגלה‬ ‫ולא היו מתקבלות לרחמים ולרצון‪ .‬ויעקב אבינו‬ ‫ענין זה שהר המוריה בא אליו‪ ,‬להודיע בזה שבכל‬ ‫שמלווה את בני ישראל בגלותם‪ ,‬הוא הגבר‬ ‫מקום שיגלו ישראל בגלותם יבא מקום מקדש של‬ ‫שנתעורר אצלו גילוי נורא זה‪ ,‬וכשם שהר המוריה‬ ‫מעלה להיות עמהם‪ ,‬ובפרט שמעשה אבות סימן‬ ‫בא לקראתו‪ ,‬כן יהיה לדורות עולם שמקדש של‬ ‫לבנים כידוע מהרמב"ן )בראשית יב‪ ,‬ו( דמה שארע‬ ‫מעלה יבא אל בני ישראל וכך יתקבלו תמיד‬ ‫לאבות זהו סימן ואות לבני ישראל בדורות אחריהם‪.‬‬ ‫תפילותיהם לפני ה'‪.‬‬ ‫וזהו חיזוק גדול עד מאד בעבורנו בשנות הגלות‪,‬‬ ‫נטילת ד' מינים שחשוב כקרבן בתוך הסוכה‬ ‫דאף שנתרחקנו מעל אדמתנו ואין אנחנו יכולים‬ ‫שהוא כמקום המקדש‬ ‫לעלות וליראות במקום המקדש‪ ,‬מכל מקום לא‬ ‫לכן מכוון חג הסוכות כנגד יעקב אבינו‪ ,‬כי הנה‬ ‫אבדה תקוותנו כי הלא מקום המקדש של מעלה בא‬ ‫הסוכה היא צילא דמהימנותא צילא דקוב"ה‬ ‫ונלוה אלינו בכל מקום שנהיה על פני תבל‪.‬‬ ‫ושכינתיה )זוה"ק‪ ,‬פרשת אמור‪ ,‬ח"ג דף קג‪ ,‬א(‪ ,‬ונמצא‬ ‫יעקב אבינו שנמצא עם בני ישראל בגלותם עורר‬ ‫שכל סוכה היא בחינה של מקום המקדש‪ ,‬וכעין זה‬ ‫שיהא עמהם מקדש של מעלה‬ ‫שנינו )סוכה ט‪ ,‬א( כשם שחל שם שמים על החגיגה‬ ‫ויבואר המדרש )ב"ר סח‪ ,‬ט(‪ ,‬ויפגע במקום‬ ‫כך חל שם שמים על הסוכה )עי' דברי שאול‪ ,‬פרשת‬ ‫)בראשית כח‪ ,‬יא(‪ ,‬רב הונא בשם ר' אמי אמר‪ ,‬מפני‬ ‫אמור‪ ,‬ד"ה חג הסוכות(‪ .‬ויעקב אבינו עורר שבכל מקום‬ ‫מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו 'מקום'‪,‬‬ ‫שאדם מישראל יקים את סוכתו לכבוד ה' ולקיים‬ ‫שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו‪ ,‬מן מה‬ ‫מצוותו‪ ,‬יעלה ויבא מקדש של מעלה להיות מכוון‬ ‫דכתיב )שמות לג‪ ,‬כא( הנה מקום אתי‪ ,‬הוי הקב"ה‬ ‫כנגד סוכתו להיות שם שער השמים‪.‬‬ ‫מקומו של עולם ואין עולמו מקומו‪ ,‬ע"כ‪ .‬וגם ענין זה‬ ‫ויש להסמיך לזה דבר נפלא מהחתם סופר זי"ע‬ ‫נתגלה ליעקב אבינו דייקא‪ ,‬שהקב"ה הוא מקומו של‬ ‫)דרשות חת"ס‪ ,‬סוכות‪ ,‬שנת תקפ"ז‪ ,‬ד"ה אך בחמשה( על‬ ‫עולם ואין הוא מוגבל ח"ו בשום מקום‪ ,‬ולכן יהא‬ ‫הפסוק אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי וגו'‬ ‫באפשרות להמשיך את קדושת מקום המקדש לכל‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'‪ ,‬כי הנה‬ ‫מקום שיגלו שם ישראל‪.‬‬ ‫ארבעת המינים באים לרצות ]ובהגהות שער יוסף‬ ‫וכאשר נתגלה ליעקב אבינו כל הענין‪ ,‬אמר‬ ‫ציינו להגמרא בתענית )ב‪ ,‬ב( שארבעת מינין הללו‬ ‫)בראשית שם‪ ,‬יז( מה נורא המקום הזה אין זה אלא‬ ‫אינן באין אלא לרצות על המים‪ ,‬והובא בט"ז )אורח‬ ‫לימוד לדורות הבאים‪ ,‬כי אם בית אלקים‪ ,‬רצ"ל‬ ‫חיים תרסד‪ ,‬ס"ק ה([‪ ,‬ולכן כשיהודי נוטל ד' מינים‬ ‫בכל מקום שיקימו בית לה' לתורה ולתפילה‪ ,‬יהא‬ ‫הריהו כמביא קרבן לה'‪ ,‬כי הלא אף הקרבן בא‬ ‫וזה שער השמים‪ ,‬שבית מקדש של מעלה יבא‬ ‫לרצות על החטא‪.‬‬ ‫לשכון למעלה מאותו מקום‪ ,‬וכך יהיו כל המקומות‬ ‫ולכן אחר שאמר הכתוב )ויקרא כג‪ ,‬לז‪-‬לח( אלה‬ ‫מסוגלים לקבלת התפילות ולקרבת אלקים‪.‬‬ ‫מועדי ה' וגו' להקריב אשה לה' עולה ומנחה זבח‬ ‫בענין זה יש לנו להתחזק עד מאד בזמן הגלות‪ ,‬כי‬ ‫ונסכים דבר יום ביומו‪ ,‬מלבד שבתות ה' ומלבד‬ ‫הלא אמרו חז"ל )ברכות לב‪ ,‬ב( מיום שחרב בית‬ ‫מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל‬ ‫המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר )איכה ג‪ ,‬ט( גם כי‬ ‫נדבותיכם אשר תתנו לה'‪ ,‬המשיך ואמר אך‬ ‫אזעק ואשוע שתם תפלתי‪ .‬וכן כתיב )שם‪ ,‬מד(‬ ‫בחמשה עשר יום לחודש השביעי‪ ,‬שאז יש עוד‬ ‫סכותה בענן לך מעבור תפילה‪ .‬ועוד איתא )ברכות‪,‬‬ ‫אופן של קרבן‪ ,‬והוא ולקחתם לכם ביום הראשון‬ ‫שם(‪ ,‬ואמר רבי אלעזר‪ ,‬מיום שחרב בית המקדש‬ ‫פרי עץ הדר וגו'‪ ,‬והיינו ד' מינים שאף הם מרצים‬ ‫נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים‪,‬‬ ‫לפני ה' כמו כל הקרבנות המנויים שם בפסוקים‪,‬‬ ‫שנאמר )יחזקאל ד‪ ,‬ג( ואתה קח לך מחבת ברזל‬ ‫עכדה"ק ודפח"ח‪.‬‬ ‫ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר‪.‬‬ ‫רמז לזה נאמר לאחר מצוה זו‪ ,‬חקת עולם‬ ‫נמצא דאילו לא היה מקדש של מעלה בא לכל‬ ‫ערב חג הסוכות · ז · תשפ"ז‬ ‫אמנם לבסוף חזר ואמר‪ ,‬עזרי מעם ה' אשר ברוב‬ ‫לדורותיכם‪ ,‬כי בעוד ששאר הקרבנות אי אפשר‬ ‫רחמיו וחסדיו עושה שמים וארץ‪ ,‬עשיה הוא לשון‬ ‫להקריב אותם לדורות עולם‪ ,‬כי לאחר חורבן בית‬ ‫תיקון )עי' רש"י‪ ,‬בראשית א‪ ,‬ז(‪ ,‬והיינו שמתקן ומכוון‬ ‫המקדש אין המזבח קיים‪ ,‬אבל מצוה זו של ד' מינים‬ ‫את מקדש של מעלה הנמצא בשמים‪ ,‬שיהא כנגד‬ ‫היא קרבן שיכולים להביא בכל הדורות וגם לאחר‬ ‫מקדש של מטה הנמצא בארץ‪ ,‬וזהו תקוותם הגדולה‬ ‫חורבן בית המקדש‪.‬‬ ‫של בני ישראל בגלותם‪ ,‬ואשר על כן אל יתן למוט‬ ‫ואתי שפיר הא דאיתא מהאריז"ל )פרע"ח‪ ,‬שער‬ ‫רגלך וגו'‪ ,‬שלעולם לא יפלו ולא יאבדו בני ישראל‬ ‫הלולב‪ ,‬פרק ג( ליטול את ד' המינים בתוך הסוכה‪ ,‬ואף‬ ‫כי הלא בכל מצב יוכלו להתפלל אל ה' ותפילותיהם‬ ‫דלכאורה הם שני מצוות נפרדות‪ ,‬דכיון שמצות‬ ‫יעלו בשער השמים‪.‬‬ ‫ארבעת המינים חשובה כקרבן שבא לרצות‪ ,‬הרי‬ ‫והמשיך ואמר‪ ,‬ה' צלך על יד ימינך וגו'‪ ,‬ופרשו‬ ‫צריכים להביאו בבית המקדש‪ ,‬וכאמור שכל סוכה‬ ‫צדיקים )שלה"ק‪ ,‬פרשת משפטים‪ ,‬תורה אור‪ ,‬בשם מדרש;‬ ‫היא בחינת בית המקדש‪ ,‬ובכל מקום שיהודי מקים‬ ‫בעש"ט עה"ת‪ ,‬פרשת קדושים‪ ,‬אות כב‪-‬כג(‪ ,‬דכמו שכל‬ ‫את סוכתו בא לשם מקדש של מעלה‪ ,‬ולכן שפיר ראוי‬ ‫תנועותיו של אדם נראות בצל שלו‪ ,‬כן כביכול‬ ‫המקום להביא שם את הקרבן של ארבעת המינים‪.‬‬ ‫הקב"ה מתנהג עם האדם כפי שהוא בעצמו עושה‪.‬‬ ‫בעשיית מקדש למטה בא לשם מקדש למעלה‬ ‫וכן הוא לגבי מקום המקדש‪ ,‬דכאשר בני ישראל‬ ‫בבחינת ה' צלך‬ ‫מקימים מקום של קדושה בהאי עלמא‪ ,‬נתעורר‬ ‫והנה בעת שהיה יעקב אבינו בביתו של יצחק‬ ‫בחינת ה' צלך שגם הקב"ה יביא למקום ההוא את‬ ‫אביו והסתופף בצלו הקודש‪ ,‬היה זה נחשב אצלו כגן‬ ‫מקדש של מעלה‪.‬‬ ‫עדן העליון‪ ,‬שהיה שוהה בצל קדושה עליונה של‬ ‫יעזור השי"ת ויתעוררו רחמיו עלינו בזכות‬ ‫אביו הקדוש ואף לומד עמו תורה כידוע מהחיד"א‬ ‫האושפיזא קדישא יעקב שלימא‪ ,‬שכאמור הוא מלוה‬ ‫)מדבר קדמות‪ ,‬מערכת א‪ ,‬אות א( שבמשך ט"ו שנים‬ ‫את בני ישראל בשנות הגלות ומזריח בהם הארה של‬ ‫למדו ג' האבות תורה בצוותא‪ ,‬ולכן כאשר הוכרח‬ ‫קדושה‪ .‬ולא לחנם רואים גם בדורות השפלים הללו‬ ‫לצאת משם ולילך לביתו של לבן הארמי‪ ,‬נחשב‬ ‫מליוני יהודים בכל רחבי תבל מקימים להם סוכות‬ ‫אצלו הדבר כנפילה גדולה עד מאד‪ ,‬ירידה מאיגרא‬ ‫לימי החג‪ ,‬וגם כאלו שהם רחוקים מקיום מצוות‬ ‫רמא לבירא עמיקתא‪ ,‬ובפרט שכאמור נרמז ביציאה‬ ‫ושאין להם שום ידיעה והשגה בתורת ה'‪ ,‬מתעוררים‬ ‫זו יציאתם של בני ישראל לגלות‪ ,‬והוא ראה את גודל‬ ‫גם הם לבנות להם סוכה‪ ,‬וברור שזהו רק בכוחו של‬ ‫ירידת הדורות שיהיה עד עקבתא דמשיחא‪.‬‬ ‫יעקב אבינו שנמצא אתנו בגלות‪.‬‬ ‫ועל המצב הקשה הזה התאונן יעקב אבינו ואמר‪,‬‬ ‫וביום האושפיזא דיליה יעלה ויבא לפני כסא‬ ‫אשא עיני אל ההרים‪ ,‬הרים מורה על הקליפות‬ ‫הכבוד לבקש ולהעתיר בעד כלל ישראל‪ ,‬שבמהרה‬ ‫וכוחות הסטרא אחרא )פרדס רימונים‪ ,‬שער כג‪ ,‬פרק ה(‪,‬‬ ‫יקויים הכתוב )ישעיה ב‪ ,‬ה( בית יעקב לכו ונלכה באור‬ ‫וכאשר יהיו בני ישראל במצב כזה שהקליפות וכוחות‬ ‫ה'‪ ,‬ובקרוב ממש תתקיים בקשתנו אור פניך עלינו‬ ‫הטומאה ילחמו בהם בכל כוחם‪ ,‬מאין יבא עזרי‪,‬‬ ‫אדון נשא‪ ,‬אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה‬ ‫ואיך יעלה בידם במצב נורא וירוד כזה להתחזק מול‬ ‫לאורו‪ ,‬בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫הסטרא אחרא ולשוב ולהתדבק בבוכ"ע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסליחה 'איככה אפצה פה' וכו' אמר מרן שליט"א‬ ‫ערב ראש השנה‬ ‫לבדו בקול רם ובבכיות עצומות‪ .‬הרבה מהפסוקים‬ ‫בשעה ‪ 5.00‬לפנות בוקר נכנס מרן שליט"א להיכל‬ ‫במשך הסליחות הטעים מרן שליט"א במליצות‬ ‫המתיבתא לאמירת הסליחות‪ ,‬מעוטף בטלית שאולה‬ ‫ישרות‪ .‬בפסוק 'ויודו שמים פלאך ה' אף אמונתך‬ ‫שהושאל ע"י מוסדותינו הק' באלעד )כשבסוף השנה‬ ‫בקהל קדושים' אמר מרן שליט"א‪ :‬שגם כאשר כל‬ ‫ייערך עליה הגרלה בין כל תומכי המוסדות הק'(‪.‬‬ ‫ההנהגה מן השמים היא 'פליאה' ובהסתר באין הבין‪,‬‬ ‫בהגיעו למקומו פתח מרן שליט"א באמירת אשרי‬ ‫אעפ"כ ומכל מקום 'אף אמונתך בקהל קדושים'‪ ,‬ולא‬ ‫יושבי ביתך וכו'‪ .‬והתפלל הסליחות לפני העמוד‪.‬‬ ‫פסקה האמונה מבני ישראל עם קדושיך‪.‬‬ ‫לאחר 'אשרי' זמרו הקדיש בניגון המקובל‪ .‬את‬ ‫ערב חג הסוכות · ח · תשפ"ז‬ ‫בשעה ‪ 7.05‬נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול‬ ‫בפסוקים 'אל תבוא במשפט עמנו' וגו'‪ ,‬וקודם‬ ‫לתפילת מנחה מעוטף בטליתו‪ .‬בכניסה להיכל הגדול‬ ‫'שמע קולנו' התכבדו בפתיחת הארון‪ ,‬הדומו"צ הגאון‬ ‫עמד מרן שליט"א ממושכות על יד המזוזה‪ ,‬ונשא‬ ‫רבי יצחק שמואל שכטר שליט"א ומח"ס שו"ת ישיב‬ ‫תפילה חרישית בבכיות‪.‬‬ ‫יצחק‪ ,‬והגאון רבי יעקב ישראל שמרלר שליט"א ראש‬ ‫מרן שליט"א ניגש למקומו ע"ג הבימה‪ ,‬והחל‬ ‫הכוללים במרכז התורה‪ .‬הפסוקים 'כרחם אב' וכו'‬ ‫בתפילת מנחה אשר נמשכה למעלה משעה והתחיל‬ ‫אמר מרן שליט"א רק לפני הסליחה הראשונה‪,‬‬ ‫ב'וידבר' )ולא אמרו הודו כנהוג‪ ,‬ראה דרכי חיים ושלום אות‬ ‫ולאחמ"כ אין אומרם‪ .‬בפיוטים המתחילים 'אדון' לא‬ ‫תש"ד(‪ .‬בחזרת הש"ץ בברכת אתה חונן אמר מרן‬ ‫אמר מרן שליט"א לפני כן או"א‪.‬‬ ‫שליט"א 'חננו מאתך חכמה בינה ודעת דעה בינה‬ ‫אמירת הסליחות נמשכה כשעתיים וחצי‪,‬‬ ‫והשכל'‪ .‬בסיום תפילת מנחה פשט מרן שליט"א‬ ‫ובסיומה פשט מרן שליט"א הטלית‪ ,‬ונכנס מרן‬ ‫הטלית מעליו והלביש השטריימל של שב"ק ולא‬ ‫שליט"א לביתו‪.‬‬ ‫החדש של יו"ט )ראה מט"א סי' תקפא‪ ,‬סעי' נה(‪.‬‬ ‫אחר תפילת מנחה אמרו הפיוט 'אחות קטנה'‪.‬‬ ‫בתפילת שחרית בביתו נאו"ק‪ ,‬אמרו פרשת‬ ‫בסיום האמירה לאחר צאה"כ בשעה ‪ 8.05‬ניגש‬ ‫העקידה‪ .‬בסיום נכנס מרן שליט"א לחדרו‪ ,‬והניח‬ ‫לתפילת קבלת שבת לפני העמוד הגה"צ אב"ד קרית‬ ‫תפילין דר"ת‪.‬‬ ‫צאנז נתניה שליט"א‪ ,‬והתחילו 'בואי כלה שבת‬ ‫לאחר תפילת שחרית אמרו תהלים מקפיטל צ"א‬ ‫מלכתא' ‪' -‬מזמור לדוד'‪ ,‬לאחריה לא אמרו אנא בכח‪,‬‬ ‫עד ק' )עפ"י הסדר שאומרים בכל יום מר"ח אלול י' קפיטלעך‬ ‫ובזמר לכה דודי זמרו הקטעים‪ :‬שמור‪ ,‬לקראת‪ ,‬לא‬ ‫חוץ מבשב"ק(‪.‬‬ ‫תבושי‪ ,‬ימין ושמאל‪ ,‬בואי בשלום‪.‬‬ ‫לאחר כמחצית השעה נכנס מרן שליט"א לבית‬ ‫אח"כ אמרו מזמור שיר ליום השבת‪ ,‬ה' מלך‪ ,‬ולא‬ ‫התפילה שבביתו נאו"ק ל'התרת נדרים'‪ ,‬כאשר‬ ‫אמרו כגוונא‪ .‬והתחיל הבעל תפילה 'ברכו' בניגון ר"ה‪.‬‬ ‫מסביב לשולחן ישבו עשרה אברכים‪ .‬מרן שליט"א‬ ‫לאחר שמו"ע אמרו 'ויכולו' ו'ברכת אבות'‪ ,‬לפני‬ ‫החל באמירת נוסח ההתרת נדרים‪ .‬לאחמ"כ אמר‬ ‫קדיש תתקבל פתח הבעל תפילה את ארון הקודש‪,‬‬ ‫המסירת מודעה מהחיד"א בקול בכי‪ .‬והוסיף לאמר‬ ‫ואמר מרן שליט"א לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה‬ ‫'לדעת הרמב"ם‪ ,‬לדעת הטורי זהב‪ ,‬ולדעת אבותי‬ ‫וגו' פסוק בפסוק במתינות‪ ,‬ובקול גדול‪ .‬בקדיש‬ ‫הק"‪ .‬בסיום אמר מרן שליט"א ישר כח להמתירין‪,‬‬ ‫תתקבל זמרו כנהוג‪ .‬אח"כ המשיכו מזמור לדוד ה'‬ ‫ונכנס לביתו‪.‬‬ ‫רועי‪ ,‬חצי קדיש ברכו ועלינו כבכל ליל שב"ק‪ .‬וסיימו‬ ‫אח"כ נערך שמחת הברית לבן הר"ר חיים שלמה‬ ‫התפילה בשעה ‪.9.35‬‬ ‫שנק מחיפה )ב"ר מאיר אברהם מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר גדליה שלום‬ ‫מיד בסיום התפילה סובב מרן שליט"א פניו לעבר‬ ‫ארנפלד מפעיה"ק(‪ ,‬ולבן הר"ר דוד יהודה רייך מפעיה"ק‬ ‫הקהל ובקול חוצב להבות אש כשמפנה את ראשו‬ ‫)ב"ר יחזקאל בר"מ רייך מקרית הבעש"ט‪ ,‬וחה"ר אלטר יעקב‬ ‫לכל צידי ההיכל‪ ,‬בירך את קהל האלפים 'לשנה טובה‬ ‫שמעון שר מנהל ת"ת דרכי אבות פעיה"ק(‪.‬‬ ‫תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ארוכים‬ ‫ולשלום' )ג"פ(‪ ,‬וענה כל העם אמן בקול גדול‪ ,‬לאחמ"כ‬ ‫ליל א' דראש השנה‬ ‫ענו כל הקהל יחדיו ג"פ 'לשנה טובה תכתב' וכו'‪ ,‬וענה‬ ‫שעה ארוכה קודם התקדש החג כבר היה ההיכל‬ ‫מרן שליט"א אמן‪ .‬אח"כ הכריזו על זמן תפילת‬ ‫מלא וגדוש באלפי אנ"ש אברכים ובחורים אשר הכינו‬ ‫שחרית בב' הימים בשעה ‪ ,8.00‬ועל זמן עריכת‬ ‫עצמם בהכנה דרבה בלימוד התורה לתפילות‬ ‫השוה"ט בשעה ‪ 11.15‬בהיכל המתיבתא‪ .‬אח"כ איחל‬ ‫והשעות המרוממות בצל הקודש‪.‬‬ ‫מרן שליט"א מהבימה בכללויות לכל הקהל א גוט‬ ‫היכל בית המדרש הגדול היה ערוך ומוכן לקראת‬ ‫שבת און א גוט יו"ט‪ ,‬ואמר בצחות לקהל‪' :‬כאילו‬ ‫יו"ט עם מפה של אלפי המקומות שרכשו קהל אנ"ש‪,‬‬ ‫הייתי פורטם'‪ .‬וחזר מרן לביתו‪.‬‬ ‫וכן הבחורים על הפארענצ'עס המיוחדים רבי‬ ‫בהגיעו לביתו איחל ברכת 'לשנה טובה' להרבנית‬ ‫הקומות שנבנו‪ ,‬כשגם השנה הוסיפו עוד מקומות‬ ‫תליט"א‪ ,‬ולכל נכדיו וניניו ובני המשפחה‪ ,‬לכ"א‬ ‫לציבור הגדל בליעה"ר‪.‬‬ ‫בנפרד בברכת 'לשנה טובה' וכו'‪.‬‬ ‫הנהלת כוללי חיי תורה הדפיסו לרווחת הקהל את‬ ‫דפי הלימוד הנלמדים ע"י רבבות אלפי ישראל בימים‬ ‫קהל האורחים סעדו את סעודות החג אשר הוכן‬ ‫אלו במס' חולין ובכורות במסגרת הדף היומי‪ ,‬כמו גם‬ ‫בהרחבה עצהיו"ט ע"י הנהלת היכלי התורה‬ ‫לימוד 'דף השינון' שע"י מפעל התורה 'תורתם‬ ‫והחסידות צאנז‪ ,‬באולם הסעודות בקרית החינוך‪ ,‬כן‬ ‫משתמרת'‪ ,‬ולימוד עמוד היומי שע"י מפעל 'דרשו'‪.‬‬ ‫סעדו בהיכל הישיבה לצעירים בקרית החינוך‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 11.20‬נכנס מרן שליט"א להיכל המתיבתא‬ ‫בשעה ‪ 6.55‬יצא מרן שליט"א מביתו נאוה קודש‬ ‫מלובש בבגדי לבן לעריכת השולחן הטהור‪ ,‬והחל‬ ‫לעבר ההיכל הגדול‪.‬‬ ‫ערב חג הסוכות · ט · תשפ"ז‬ ‫שהוא מסוגל גם למאירת עיניים‪ ,‬וכן נהג המהר"ם‬ ‫לזמר אשת חיל בניגון שלום עליכם כנהוג‪ ,‬ובירך על‬ ‫מרוטנבורג‪ .‬והוא עפ"י דברי הגמרא )חולין דף מ"ט ע"א(‬ ‫הבשמים‪ .‬וסידר מרן שליט"א את הי"ב חלות כבכל‬ ‫למה נקרא שמה ריאה שמאירה את העינים‪.‬‬ ‫ליל שב"ק‪ ,‬החלות היו עגולות )כנהוג בכל חודש תשרי(‪,‬‬ ‫ועוד איתא בכף החיים )סי' תקפ"ג סקט"ו( בשם ספר‬ ‫ואת החלה השמאלית השעין ע"ג הימנית‪.‬‬ ‫רוח חיים ממהר"ח פלאג'י שכתב‪ ,‬ואני נהגתי‬ ‫מרן שליט"א קידש על הגביע שיש לו בירושה‬ ‫כשאוכלים הריאה לומר ראה נא בענינו וריבה ריבנו‬ ‫מהרה"ק רבי משה מסאווראן זי"ע ‪ -‬מגנזי כ"ק מרן‬ ‫ומהר לגאלנו גאולה שלימה למען שמך ויהיה רצון‬ ‫זי"ע‪ ,‬אשר נהג לקדש בה בכל שב"ק‪.‬‬ ‫מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתאיר עינינו‬ ‫במאור תורתיך )ועי' ספר המנהג‪ ,‬הלכות י"ח; מועד לכל חי‪,‬‬ ‫לאחר קידוש לא אמר מרן שליט"א למבצע על‬ ‫סי' יב‪ ,‬אות כח; רשב"ץ חידושים לר"ה‪ ,‬פרק יו"ט‪ ,‬נדפס בשנת‬ ‫רפתא‪ ,‬ולא הסיר הגארטיל‪ ,‬ונטל ידיו לסעודה‪ .‬ובצע‬ ‫תק"ה‪ ,‬דף כ"ה ע"א(‪.‬‬ ‫מרן שליט"א עם סכין חדש שהביאו לכבוד ר"ה )עי'‬ ‫כן הובא בספר אמרי פנחס )שער ד‪ ,‬שבת ומועדים‪,‬‬ ‫סגולות ישראל‪ ,‬מערכת ר‪ ,‬אות ד; ליקוטי מהרי"ח לר"ה(‪ ,‬וטבל‬ ‫אות פ"א( על הרה"ק מהר"פ מקאריץ זי"ע וז"ל‪ ,‬ופעם‬ ‫פרוסת המוציא בדבש‪ ,‬וכן את הפרוסה שבצע‬ ‫אחת קודם ר"ה היה מכת מדינה כאב העינים ואמר‬ ‫לרבנית הצ' תליט"א )על השולחן גם היה מונח מלח‪ ,‬וכן‬ ‫הרה"ק ר"פ מקאריץ זי"ע שהוא בסוד ותכהינה עיניו‬ ‫בכל חודש תשרי(‪.‬‬ ‫מראות הנזכר בזוה"ק )ח"ג דף צ"ט ע"ב( שמדבר שם‬ ‫לאחר שאכל מרן שליט"א פרוסת המוציא החל‬ ‫בראש השנה ולכן יש לאכול ריאה בר"ה שמאירה את‬ ‫מרן שליט"א בסדר אכילת הסימנים‪ ,‬והביאו אל‬ ‫העיניים‪ .‬והנה ריאה אותיות ראי"ה‪ ,‬והנני נצרך‬ ‫השולחן כל סימן וסימן בנפרד ובפני עצמו )עי' שו"ת‬ ‫לרפואה על העיניים‪ ,‬ויראו עינינו וישמח לבנו‬ ‫דברי יציב אורח חיים‪ ,‬סי' רנג‪ ,‬אות א(‪.‬‬ ‫בישועתך באמת אכי"ר‪.‬‬ ‫מרן שליט"א אמר נוסח היהי רצון בעת אכילת‬ ‫אחר כך שתה מרן שליט"א יין‪ ,‬ואמר מרן שליט"א‬ ‫הסימנים מטבלה עתיקא שבירושה אצלו מכ"ק מרן‬ ‫שגם זה הוא סימנא טבא שהרי יין ישמח לבב אנוש‬ ‫זי"ע‪ ,‬שבו נדפסו ענייני הסימנים )שקיבלו מהרה"ח‬ ‫)תהלים קד‪ ,‬טו(‪ .‬ואיחל מרן שליט"א לחיים‪.‬‬ ‫המפורסם ר' מרדכי הערש שמרלר זצ"ל מירושלים כאשר‬ ‫והביאו ראש דג‪ ,‬ואכל מרן שליט"א מעין הדג‪,‬‬ ‫הגיע לארה"ק והתחיל לאכול הסימנים( ובצידו בכתי"ק‬ ‫ואמר מרן שליט"א הנוסח 'שתשגיח עלינו בעינא‬ ‫של מרן זי"ע שסימן את סדר אכילת הסימנים בשונה‬ ‫פקיחא ושנהיה לראש ולא לזנב ושנפרה ונרבה‬ ‫מהנדפס בטבלה‪.‬‬ ‫כדגים'‪ .‬בעת אכילת הסימנים אמר מרן שליט"א כמה‬ ‫תחילה הביאו 'קרא'‪ ,‬ואמר מרן שליט"א תחילה‬ ‫אמרות טהורות ופנינים יקרים‪ ,‬וחילקו שיריים‬ ‫שם הסימן )וכן בכל הסימנים(‪ ,‬ובירך ברכת בורא פרי‬ ‫להקהל מכל הסימנים‪.‬‬ ‫האדמה )ואמר שמכוון לפטור כל ברכת בופה"א(‪ ,‬ואכל קצת‬ ‫מהקרא‪ ,‬ואמר הנוסח 'יהי רצון מלפניך ה' אלקינו‬ ‫אח"כ הביאו כבכל שב"ק ב' סוגי דגים‪ ,‬וביניהם‬ ‫ואלקי אבותינו אבינו שבשמים' ואכל עוד קצת )וכן‬ ‫נשא מרן שליט"א פלפול כנהוג בליל שב"ק משך‬ ‫בכל הסימנים(‪ .‬אחר כך הביאו רוביא‪ ,‬כרתי‪ ,‬וסילקא‪.‬‬ ‫כמחצית השעה‪ .‬ובסיום שתה מרן שליט"א יי"ש‬ ‫אחר כך הביאו תמר‪ ,‬ובירך מרן שליט"א ברכת בורא‬ ‫ואיחל לחיים‪.‬‬ ‫פרי העץ‪ ,‬ואכל מהתמר‪ ,‬ואחר כך אמר היהי רצון‬ ‫והמשיכו להגיש שאר מאכלי שבת ויום טוב‪ ,‬במרק‬ ‫וטעם עוד קצת‪.‬‬ ‫היו ה'לאקשען' מרובעים )כנהוג בכל חודש תשרי(‪ ,‬וכן‬ ‫והביאו תפוח )אדום‪ ,‬עי' מחזור ויטרי‪ ,‬הלכות ר"ה‬ ‫קניידלעך‪ .‬בעת אכילת המרק זימרו הניגון 'הבן יקיר‬ ‫ועשי"ת‪ ,‬הוספות לר"ה‪ ,‬אות נא בהנדמ"ח( והטבילו מרן‬ ‫לי אפרים' ומעיני מרן זלגו דמעות ברוב התעוררות‪.‬‬ ‫שליט"א בדבש‪ ,‬ואמר מרן שליט"א הנוסח 'שתחדש‬ ‫אחר כך הביאו בשר‪ ,‬והוסיפו להביא בשר בהמה‬ ‫עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש'‪ .‬והביאו רימון‪ ,‬ואמר‬ ‫לכבוד יו"ט )וכן בכל סעודות החג(‪ ,‬לאחריה שתה מרן‬ ‫מרן שליט"א הנוסח 'שנרבה זכויות כרימון'‪.‬‬ ‫שליט"א שוב יין לכבוד שמחת יו"ט )וכן בכל סעודות‬ ‫אחר כך הביאו ראש כבש )עי' שו"ע סי' תקפ"ג ס"ב(‪,‬‬ ‫החג( ואיחל מרן שליט"א לחיים‪ .‬והביאו פערפיל‬ ‫ואמר מרן שליט"א הנוסח 'שנהיה לראש ולא לזנב'‪.‬‬ ‫וצימעס‪ .‬באכילת הקומפוט לא בירך מרן שליט"א‬ ‫אחר אכילת ראש של כבש הוסיפו להביא ריאות‬ ‫בורא פרי העץ כיון שכבר בירך על הסימנים‪.‬‬ ‫של בהמה )משחיטת הבקר והצאן דקהילתנו הק' בשליחות‬ ‫ואמר מרן שליט"א תורה‪ .‬אח"כ הכניסו מאכל‬ ‫מרן שליט"א‪ ,‬בפיקוח הדומו"צ הגאון רבי יצחק שימון שליט"א‪,‬‬ ‫ה'כבד' כנהוג בכל ליל שב"ק‪.‬‬ ‫ע"י חברת 'גלאטיש'( ואמר מרן שליט"א‪ :‬הנה מרן‬ ‫וזימרו צור משלו )עי' הליכות חיים‪ ,‬סדר ליל ר"ה(‪ ,‬ולא‬ ‫אאדמו"ר זי"ע לא אכל סימן זה‪ ,‬אך כבר הובא כן בטור‬ ‫זימרו שאר זמירות‪.‬‬ ‫)סי' תקפ"ג( בשם רב האי גאון בסדר סימני מילתא‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס התכבד הגאון רבי משה‬ ‫שאוכלים בליל ר"ה‪ ,‬לאכול ריאה בליל ראש השנה‬ ‫טוביה וייסברגר שליט"א אב"ד דק"ק עדת יראים‬ ‫מפני שהוא קלה‪ .‬ובדרכי משה שם הביא מהכל בו‬ ‫ערב חג הסוכות · י · תשפ"ז‬ ‫ונשא תפילה חרישית‪.‬‬ ‫בודפשט ביתר‪.‬‬ ‫והורה מרן שליט"א ל'בעל תפילה דפסוקי דזמרה'‬ ‫אח"כ נערך שמחת השלום זכר לרגל הולדת הבן‬ ‫הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון‬ ‫להרה"ח ר' משה אהרן לאנגסאם מירושלים )ב"ר חיים‬ ‫שליט"א‪ ,‬שהיה מלובש בקיטל‪ ,‬לומר 'אדון עולם'‪,‬‬ ‫מאיר מב"ב(‪ ,‬להר"ר יצחק צבי קליין מקרית צאנז‬ ‫ופתח בניגון 'אדון עולם' בנוסח הימים הנוראים‪ ,‬ומרן‬ ‫טבריה )ב"ר דוד שלום אליעזר מלונדון‪ ,‬וח"ר יצחק ברוך‬ ‫שליט"א אמר עמו ביחד‪ .‬אח"כ אמר מרן שליט"א‬ ‫ויינברגר ממאנסי(‪ ,‬להר"ר יקותיאל יהודה פרידמן‬ ‫ברכות בקול‪ ,‬ולאחריו אמר גם הבעל תפילה‪.‬‬ ‫מאשדוד )ב"ר שלמה מפעיה"ק(‪ ,‬ולהרב ארון זאב טהלר‬ ‫מרן שליט"א פתח באמירת הקרבנות מתוך סידור‬ ‫ר"מ בישיבה"ק לצעירים בקרית צאנז טבריה )בה"ר דוד‬ ‫תפלה ישרה – צאנז‪ .‬בתחילה אמר מרן שליט"א‬ ‫פנחס מפעיה"ק‪ ,‬וחתן הג"ר פרץ טוביה בינדר שליט"א דומו"צ‬ ‫התפילה או"א זכרנו בזכרון טוב לפניך‪ ,‬פרשת‬ ‫קהלתנו הק' בבית שמש(‪ .‬והכניסו ארבע"ס ובאבע"ס‪.‬‬ ‫העקידה‪ ,‬והרבונו של עולם כמו שכבש וכו' עד 'כי‬ ‫ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'‪ ,‬והאריך הרבה‬ ‫לאחר מכן הביאו פירות‪ ,‬ואכל מרן ענבים ירוקים‬ ‫בזה‪ .‬ונמשך אמירת הקרבנות עד השעה ‪.9:05‬‬ ‫)עי' מחזור ויטרי שם; ייטב פנים‪ ,‬דברי קהלת‪ ,‬אות ו; שם‪ ,‬שמחת‬ ‫והתחילו הודו )פסוק והוא רחום וכו' דילגו כבכל שבת ויו"ט(‪,‬‬ ‫הרגל‪ ,‬אות ה; מטה אפרים סי' ת"ר; ליקוטי מהרי"ח‪ ,‬סדר ליל‬ ‫והמשיכו באמירת כל פסוקי דזמרה במתינות ובהתעוררות‪.‬‬ ‫ר"ה‪ ,‬בשם הייטב לב זי"ע(‪ .‬ואמר מרן שליט"א דאף‬ ‫פסוקי דזמרה נמשך עד השעה ‪ ,10.40‬וניגש ה'בעל‬ ‫שאיתא מהגר"א )מעשה רב אות ר"ד‪ ,‬הובא במשנ"ב סי' ת"ר‬ ‫שחרית' הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א‪,‬‬ ‫סק"ד( שלא לאכול ענבים בר"ה‪ ,‬כבר יש שכתבו‬ ‫והחל על מקומו ב'המלך' בהניגון המקובל‪ ,‬והמשיך‬ ‫דכוונתו רק על ענבים שחורים ולא על האחרים )עי'‬ ‫אצל העמוד‪ .‬בעת שזימר החזן 'המלך' זלגו עיני מרן‬ ‫כף החיים סי' תקפ"ג סקכ"א; פעולת שכיר על מעשה רב שם;‬ ‫שליט"א דמעות הרבה בהתעוררות רבה‪.‬‬ ‫וראה זוה"ק פר' תרומה דף קמ"ד ע"א(‪ ,‬ואף לגבי ענבים‬ ‫בברכת יוצר אור אמרו 'אור עולם באוצר חיים'‬ ‫שחורים י"ל דהיינו לפי שלא היו לפני הגר"א זי"ע‬ ‫וכו'‪ ,‬אח"כ אמרו 'הכל יודוך' וכו' פסוק בפסוק‪ ,‬וזמרו‬ ‫ענבים מפירות ארץ ישראל‪ ,‬כי בפירות ארץ ישראל‬ ‫הא'ל הפותח וא'ל אדון כבכל שב"ק‪.‬‬ ‫לית לן בה‪ ,‬ולא היתה כוונתו לאסור בכך‪.‬‬ ‫חזרת הש"ץ התחילו בשעה ‪ ,11.40‬בחזרת הש"ץ‬ ‫וגם טעמו של הגר"א אינו מובן‪ ,‬ויש מי שכתב‬ ‫בעת שאמרו הפיוט 'לא'ל עורך דין' נעמד מרן‬ ‫דהוא מחמת חטא עץ הדעת שלחד מ"ד גפן היה‬ ‫שליט"א‪ ,‬וכן אחר קדושה כשאמרו הפיוטים‬ ‫)סנהדרין ע‪ ,‬א(‪ ,‬אבל זהו תמוה‪ ,‬דהרי אנו אוכלים לחם‬ ‫שבקדושה המשיך מרן שליט"א לעמוד עד אחר‬ ‫ואיכא מ"ד דחיטה היה‪ ,‬וכמו כן אוכלים תאנים בליל‬ ‫שהתחיל הבעל תפילה לדור ודור וכו'‪ .‬אחר חזרת‬ ‫ב' ואיכא מ"ד דתאנה היה‪ .‬ויש שהביאו טעם אחר‬ ‫הש"ץ לא אמרו אבינו מלכנו )מחמת שב"ק(‪ .‬ונמשך‬ ‫דזהו מפני שהאותיות שלפני ענב"ם הוא סמא"ל‪ ,‬אבל‬ ‫תפילת שחרית עד השעה ‪ .1.05‬בין הפרקים עיין מרן‬ ‫הרי אין לזה שום שייכות לאכילת ענבים‪.‬‬ ‫שליט"א בספה"ק 'מדבר קדש' דברות קודש מהרה"ק‬ ‫וחילקו פירות לכל הקהל‪ ,‬ונסתיים השוה"ט‬ ‫מהר"ש מבעלזא זי"ע‪.‬‬ ‫בשעה ‪.1.25‬‬ ‫והתחילו מיד באמירת אתה הראת ]העליות נמכרו‬ ‫יום א' דראש השנה ‪ -‬יום שב"ק‬ ‫עוד קודם יו"ט[‪ .‬מרן שליט"א ניגש לפתיחת ארון‬ ‫בשעה ‪ 8.15‬יצא מרן שליט"א מביתו נאו"ק לעבר‬ ‫הקודש‪ .‬ולא אמרו ה' ה'‪ ,‬ורבונו של עולם וכו'‪ ,‬אלא‬ ‫ההיכל הגדול‪ .‬בחדרו שבהיכל הגדול הגיש הרה"ג ר'‬ ‫רק בריך שמיה‪.‬‬ ‫יקותיאל יהודה בינדר מנה"ר של מפעל התורה‬ ‫בנשיאת הס"ת הב' התכבד ‪ -‬המחותן הגאון רבי יעקב‬ ‫'תורתם משתמרת'‪ ,‬את ה'קוויטל בייטל' של חברי‬ ‫שאול לייזער שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' באלעד‪.‬‬ ‫ולומדי מסגרות 'תורתם משתמרת'‪ ,‬ובהם למעלה‬ ‫הבעל קורא היה הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר‬ ‫מאלף בעלי בתים כ"י אשר קיבלו על עצמו להמשיך‬ ‫שליט"א מראשי כולל מבצר התורה בירושלים שהיה‬ ‫עוד שנה של קביעת עיתים לתורה לכה"פ שעה יומית‬ ‫לבוש בקיטל‪.‬‬ ‫ולהיבחן במסגרות הלימוד של מפעל התורה 'תורתם‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ח ר' ישי לוינשטיין‬ ‫משתמרת'‪ .‬מרן שליט"א התבטא ואמר‪ ,‬כי אכן‬ ‫מב"ב‪ ,‬לוי ‪ -‬הרה"ח ר' צבי אלימלך זילברמן‬ ‫בקויטל בייטל נמצאים כאלף בעלי בתים הי"ו‪ ,‬אכן‬ ‫מויליאמסבורג‪ ,‬שלישי ‪' -‬הבעל שחרית' הגה"צ אב"ד‬ ‫בשמים ממעל זה נמדד ונספר לפי שעות הלימוד‪,‬‬ ‫קרית צאנז נתניה שליט"א‪ ,‬רביעי ‪ -‬הרה"ג רבי ברוך‬ ‫נמצא שיש בכאן רבבות רבבות אלפים‪.‬‬ ‫שליט"א ‪ -‬מבית שמש ‪ -‬נכד כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬וערך‬ ‫הגבאי הרה"ח ר' שלמה צבי טויב ה'מי שברך' לרגל‬ ‫בשעה ‪ 8.25‬נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול‬ ‫הולדת הבת‪ ,‬ויקרא שמה בישראל חוה נחמה תחי'‬ ‫לתפילת שחרית‪ ,‬מלובש בטליתו של כ"ק מרן זי"ע‪.‬‬ ‫)ע"ש אמה של מלכות הרבנית הצ' ע"ה(‪ .‬חמישי ‪ -‬הרה"ג רבי‬ ‫בכניסתו נעמד מרן שליט"א ע"י המזוזה משך זמן‬ ‫ערב חג הסוכות · יא · תשפ"ז‬ ‫וכו'‪ ,‬הנוסח היה אשר אעתיר בעד עדתי‪ ,‬עם התפילות‬ ‫דניאל אליאס שליט"א ראה"כ אדירי התורה בב"ב‪.‬‬ ‫שמתפללים היום‪ ,‬כמו שחתרת לתפילת מנשה‪ .‬ולא‬ ‫שישי ‪ -‬מרן שליט"א‪ .‬לאחר העליה לתורה הורה‬ ‫אמר מרן התיבות 'ולא אני בהם'‪ .‬הרבה קטעים כפל‬ ‫מרן שליט"א לערוך מי שברך לכל משפחת בית‬ ‫מרן שליט"א ושילש כמה פעמים בהשתפכות הנפש‪,‬‬ ‫המלוכה‪ ,‬אחיו כ"ק האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג‬ ‫כשפירש מקצת מהם בלשון אידיש‪ .‬אחר כך אמר מרן‬ ‫שליט"א‪ ,‬אחיותיו הרבניות תליט"א‪ ,‬חתני כ"ק מרן‬ ‫הארבעה פסוקים המקובלים מר"ת‪ ,‬וזימרו הקדיש‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬ולכל צאצאיו‪.‬‬ ‫הנוסח היה לעילא לעילא )ולא ולעילא‪ ,‬וכן בכל התפילות‪,‬‬ ‫כן הורה לערוך מי שברך לקונה העליה ופתיחת‬ ‫עי' מט"א סי' תקפ"ב ס"א(‪.‬‬ ‫הארון‪ ,‬ולבונה ומקים ה'בימה' החדשה‪ .‬כן 'מי שברך'‬ ‫בשעה ‪ 3.35‬התחיל מרן שליט"א בתפילת חזרת‬ ‫מיוחד של בעל התוספות יו"ט 'לכל מי ששומר פיו‬ ‫הש"ץ‪ ,‬כשקודם ניגש לפתיחת הארון קודש‪.‬‬ ‫ולשונו שלא לדבר בעת התפילה'‪ ,‬ולכל הגבאים‬ ‫מקהלת המשוררים בניצוחו של הרב מרדכי ברוך‬ ‫הממונים העומדים על משמר כבוד בית ה'‪.‬‬ ‫בלומנטל הי"ו עמדו בסמוך למרן שליט"א‪ ,‬והנעימו‬ ‫כן ערך מרן שליט"א מי שברך לרפואת כ"ק‬ ‫בגרונם בניגונים מעוררים במקומות שנהגו לשורר‬ ‫האדמו"ר מבעלזא שליט"א‪ ,‬כ"ק האדמו"ר מויזניץ‬ ‫במוסף )'מכלכל חיים' ‪ -‬ניגון עתיק שהיה חותן המלך הגה"צ‬ ‫שליט"א‪ ,‬כ"ק האדמו"ר מבאיאן שליט"א‪ ,‬ושר‬ ‫רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל רב ור"מ בית מדרשנו‬ ‫הצדקה והחסד בדורנו כ"ק האדמו"ר מהורדנקא‬ ‫דברי חיים בפתח תקוה מזמר על 'יחדשהו' בברכת החודש‪,‬‬ ‫שליט"א לרפו"ש‪.‬‬ ‫ולע"ע לא נודע מקורו; 'וכל מאמינים' ‪ -‬ניגון שמחה מיוחס‬ ‫כן נערך מי שברך לרגל הולדת הבנות וקריאת השם‪,‬‬ ‫להרה"ק רבי מנחם מענדל מרימינוב זי"ע 'מלך עליון' ‪ -‬ניגון‬ ‫להר"ר יוסף בריכטא מקרית צאנז טבריה )בהג"ר שמואל‬ ‫שמחה שהולחן ע"י בעל המנגן הר"ר יקותיאל יהודה דייטש‬ ‫שליט"א שו"מ בישיבה"ק( ולהר"ר שמואל גבירץ מקרית‬ ‫מפעיה"ק; 'ויאתיו' ‪ -‬ניגון מארש שהולחן ע"י בעל המנגן הנודע‬ ‫הבעש"ט פ"ת )בה"ר יעקב פנחס משגיח בישיבה"ק לצעירים‬ ‫ר' יעקב תלמוד ז"ל מלחין חצר הקודש גור בשנת תשי"ג; 'היה‬ ‫דברי חיים פעיה"ק‪ ,‬וח"ר יואל בלומנטל מק‪ .‬הבעש"ט(‪.‬‬ ‫עם פיפיות' ‪ -‬ביום א' דר"ה ניגון קדוש ‪ -‬ד' בבות ‪ -‬אשר מקורו‬ ‫ונשאר מרן שליט"א לעמוד ליד בימת הקריאה עד‬ ‫טהור מהרה"ק בעל התניא זי"ע‪ ,‬ביום ב' דר"ה ניגון קודש אשר‬ ‫אחר ההפטורה‪ .‬שביעי ‪ - -‬הרה"ח ר' משה קלוגר‬ ‫מקורו טהור מהרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה זי"ע(‪.‬‬ ‫מב"ב‪ ,‬אחרון ‪ -‬הנגיד הרה"ח ר' מנחם מענדל רייך‬ ‫מקרית הבעש"ט פ"ת‪ ,‬מפטיר ‪ -‬הרה"ח ר' אברהם רייך‬ ‫ב'ונתנה תוקף' אמר מרן שליט"א הנוסח 'מי יעשר‬ ‫ראש הקהל דקהלתנו הק' בלייקווד‪ ,‬הגבה בס"ת א' ‪-‬‬ ‫ומי יעני מי ישפל ומי ירום'‪ .‬בכתר במוסף 'משבחים‬ ‫הנדיב הר"ר דוב מרדכי שימון מב"ב‪ ,‬גלילה ‪ -‬העסקן‬ ‫ואומרים'‪ .‬לאחר 'באין מליץ יושר' אמר מרן שליט"א‬ ‫הר"ר משה דוב לוינשטיין מפעיה"ק‪ ,‬הגבה בס"ת ב' ‪-‬‬ ‫בנשימה אחת 'המלך המשפט האוחז ביד מידת‬ ‫הרה"ח ר' שלום גרוסמן מבארא פארק גלילה ‪-‬‬ ‫משפט'‪ .‬בפיוט 'וכל מאמינים' אמר מרן שליט"א‬ ‫העסקן הר"ר יצחק יהושע ויינברגר מפעיה"ק מזכיר‬ ‫התיבות 'הממליך מלכים ולו המלוכה' בהתלהבות‬ ‫חצר הקודש‪ .‬קריאת התורה סיימו בשעה ‪ ,2.05‬לאחר‬ ‫יתירה וברוב שמחה‪ .‬ואמר מרן שליט"א הנוסח‬ ‫קריאת התורה הכריזו על הפסקה של עשרים דק'‪.‬‬ ‫'שידענו ה' אלקינו שהשלטן לפניך' וכן' וכל הרשעה‬ ‫כולה בעשן תכלָה'‪ .‬ואמר מרן התיבות 'שמחה לארצך‬ ‫מרן שליט"א נכנס לחדרו‪ ,‬ולבש הקיטל‪ ,‬הוואסע‬ ‫וששון לעירך' בנעימה מיוחדת‪.‬‬ ‫קאפיל והוואסע גארטיל‪ .‬ולא הלך מרן שליט"א‬ ‫לפני עלינו לשבח פתחו ארון הקודש‪ ,‬ונשאר‬ ‫לטבול במקווה‪ .‬בשעה ‪ 2.25‬חזר מרן שליט"א להיכל‪,‬‬ ‫פתוח עד אחר אמירת הפסוקים 'אתה הראת ‪ -‬מעתה‬ ‫ולקח מרן שליט"א הס"ת )של כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬שקראו בו‬ ‫ועד עולם'‪ .‬בתפילת עלינו לשבח לא אמר מרן‬ ‫הקריאה הראשונה( בידו ואמר בנוסח הימים הנוראים‬ ‫שליט"א שהם משתחוים להבל וריק וכו'‪ .‬ב'ואנחנו‬ ‫'אשרי יושבי ביתך' וכו'‪ ,‬בסיום אמר 'יהללו' וכו'‪.‬‬ ‫כורעים' השתחווה רק מרן שליט"א על הארץ )ולא כל‬ ‫על גבי הסטנדר של כ"ק מרן שליט"א הונח‬ ‫הציבור(‪ .‬לאחר שזימרו 'ויאתיו' אמר מרן שליט"א יחד‬ ‫ה'קוויטל בייטל' של מפעל התורה 'תורתם משתמרת'‪.‬‬ ‫עם כל הקהל 'ויתנו לך כתר מלוכה'‪ .‬וזימרו כל הקהל‬ ‫בשעה ‪ 2.30‬החלו בתפילת מוסף‪ ,‬כשמרן שליט"א‬ ‫'היה עם פיפיות' בניגון התעוררות עד 'שלא יכשלו‬ ‫אומר קודם התפילה 'הנני העני ממעש' לשליח ציבור‬ ‫בלשונם' ומשם אמרו כל הקהל יחד‪ .‬ואמרו את כל‬ ‫בקול בכי‪ .‬מרן שליט"א פתח בקול נמוך‪ ,‬והתיבות 'ונא‬ ‫הפיוטים גם במלכויות זכרונות שופרות‪ .‬בפסוקי‬ ‫אל תפשיעם בחטאותי ואל תחייבם בעוונותי כי‬ ‫מלכויות זכרונות שופרות הטעים מרן שליט"א כמה‬ ‫חוטא ופושע אני' אמר בלחש‪ .‬ומהתיבות 'ותגער‬ ‫מהפסוקים באופנים שונים במליצות ישרות‪ .‬וזימר‬ ‫בשטן לבל ישטינני' פתח ואמר בקול רם‪ .‬הנוסח היה‬ ‫מרן הפסוקים 'הללוי'ה הללו א'ל בקדשו'‪.‬‬ ‫'ויהי נא דילוגנו עליך אהבה'‪ ,‬והשמיט התיבות 'ואל‬ ‫קודם מודים אמרו 'ותערב' )אע"פ שחל בשב"ק(‪,‬‬ ‫אבוש בם'‪ ,‬ואמר 'יביאו תפילותינו'‪' ,‬יפוצו אותם'‪.‬‬ ‫וסיים מרן שליט"א בברכה‪ :‬שאותך לבדך ביראה‬ ‫אחר כך אמר מרן שליט"א התפילה קל מלך נאמן‬ ‫ערב חג הסוכות · יב · תשפ"ז‬ ‫כשזימרו 'כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך'‪ ,‬אמר‬ ‫נעבוד‪ .‬בברכת כהנים לא זימרו הכהנים )עי' הליכות‬ ‫מרן שליט"א כי תמיד בעת אמירת פסוק זה הוא‬ ‫חיים‪ ,‬ר"ה‪ ,‬תפילת מוסף(‪ .‬את ברכת כהנים אמר מרן‬ ‫מתעורר מאוד להתבונן מה שמזכירין כאן את נבואת‬ ‫שליט"א מתוך סידור תפלה ישרה – צאנז‪.‬‬ ‫ירמיה בכדי לעורר בזה מליצה גדולה על בני ישראל‪,‬‬ ‫תפילת מוסף נמשך עד השעה ‪ ,5.45‬לאחריה אמר‬ ‫שכאן הובטח להם שגם אם לא תהא בידם כל זכות‬ ‫מרן שליט"א יישר כח להמשוררים‪ ,‬ולכהנים שעמדו‬ ‫אחרת מלבד זכות ישנה ועתיקה זו שהלכנו אחריו‬ ‫שם בסמיכות‪.‬‬ ‫בארץ לא זרועה‪ ,‬ומלבד זאת לא יהיה בידם שום זכות‪,‬‬ ‫מרן שליט"א חזר לביתו‪ .‬כשהקהל הגדול המשיך‬ ‫עד שיצטרכו לחזור אחורנית ולא ימצאו להם שום‬ ‫בתפילת מנחה בהיכל הגדול )ולא איחל מרן שליט"א א‬ ‫זכות בכל הדורות עד זכות צאתם מארץ מצרים‬ ‫גוט שבת וא גוט יו"ט לקהל בכדי שלא להפריע לאלו שכבר‬ ‫שהלכו בארץ לא זרועה‪ ,‬מ"מ הובטח להם כאן שיזכור‬ ‫התחילו להתפלל מנחה(‪.‬‬ ‫להם הקב"ה זכות זו לעולם ועד‪ ,‬אף אם ישאר אך ורק‬ ‫הזכות הזאת בלבד‪ .‬ועל זה אמר הקב"ה זכרתי לך‬ ‫בסעודת היום קידש מרן שליט"א על יי"ש ואמר‬ ‫חסד 'נעוריך'‪ ,‬דהיינו שאז בימי הנעורים‪ ,‬היינו תכף‬ ‫בזה הסדר‪' :‬ושמרו'‪' ,‬אם תשיב'‪' ,‬זכור'‪' ,‬על כן ברך'‪,‬‬ ‫ומיד בעת התחלת יסוד האומה הישראלית ביציאת‬ ‫'אלה מועדי'‪' ,‬וידבר משה'‪' ,‬תקעו בחודש'‪ .‬והביאו‬ ‫מצרים אז היינו זכאים‪ ,‬באשר היה לנו זכות זאת‬ ‫מזונות ו'אתרוג'‪ ,‬ואיחל מרן שליט"א מברכות קדשו‬ ‫שהלכנו אחריו בארץ לא זרועה‪ ,‬ואשר על כן יזכור לנו‬ ‫לבעלי השמחה נכדו הרה"ג ר' ברוך שליט"א מבית‬ ‫הקב"ה לדורות עולם את הזכות הזאת‪.‬‬ ‫שמש‪ ,‬ולבנו הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש‬ ‫אחר כך אמר מרן שליט"א תורה‪ ,‬ובירכו ברכת‬ ‫הישיבה שליט"א לרגל שמחת הקידושא רבה‪.‬‬ ‫המזון‪ .‬בברכת המזון על הכוס התכבד ‪ -‬הרה"ג רבי‬ ‫מרן שליט"א נטל ידיו לסעודה‪ ,‬ובצע על י"ב‬ ‫חיים משה שליט"א מירושלים עיה"ק ‪ -‬נכד כ"ק מרן‬ ‫חלות‪ ,‬והביאו הדגים ואייער מיט צוויבל‪ ,‬וזימרו כמה‬ ‫שליט"א‪ .‬ולא שתו הכוס של ברכה שכבר היה מעט‬ ‫ניגוני ימים נוראים‪ ,‬וכן הזמר 'חי ה"‪ ,‬ואמר מרן‬ ‫לאחר זמן ר"ת‪.‬‬ ‫שליט"א תורה‪ ,‬ולא בירכו ברכת המזון‪.‬‬ ‫אחר כך נטל מרן שליט"א ידיו ויצא לתפילת מנחה‬ ‫ליל ב' דראש השנה‬ ‫בהיכל המתיבתא‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 9.25‬נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול‬ ‫לפני העמוד התפלל ‪ -‬הגה"צ רבי מאיר משולם‬ ‫לתפילת מעריב כשהוא לבוש בבגדי לבן‪ ,‬לפני העמוד‬ ‫שליט"א‪ .‬הבעל קורא היה הרה"ג ר' משה הלברשטאם‬ ‫ניגש ‪ -‬הגה"צ אב"ד קהילתינו הק' בארה"ב וראש‬ ‫שליט"א מפעיה"ק נכד כ"ק מרן שליט"א‪ .‬בעליות‬ ‫הישיבה שליט"א‪ ,‬לאחר שמו"ע פתח הבעל תפילה‬ ‫התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הגאון רבי שלמה שטרן שליט"א דומו"צ‬ ‫את הארון קודש ואמר מרן שליט"א לדוד מזמור‬ ‫קהלתנו הק' בחיפה‪ ,‬לוי ‪ -‬הבה"ח החתן בנש"ק זאב נ"י‬ ‫פסוק בפסוק בנעימה‪ .‬בסיום התפילה )בשעה‬ ‫בן חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד צאנז זוויעהל שליט"א‪,‬‬ ‫‪ (10.10‬איחל מרן א גוט יו"ט לכל הקהל‪.‬‬ ‫שלישי ‪ -‬הרב מרדכי קסטרו מפעיה"ק‪ ,‬בהגבהת סה"ת‬ ‫לאחמ"כ חזר מרן שליט"א לביתו לסעודת החג‬ ‫כיבד מרן שליט"א את בנו הגה"צ אב"ד קהלתנו הק'‬ ‫שנערך בקליינע זאל שבביתו נאוה קודש‪.‬‬ ‫בארה"ב וראש הישיבה שליט"א‪ ,‬גלילה ‪ -‬העסקן הר"ר‬ ‫בעת אמירת הקידוש בירך מרן ברכת מאורי האש‬ ‫יחזקאל יצחק שימון ממאנסי‪.‬‬ ‫על נר הבדלה‪ ,‬וקודם ברכת שהחיינו הניחו על‬ ‫אחר חזרת הש"ץ נשאר מרן שליט"א לעמוד עד‬ ‫השולחן תאנים‪ ,‬והביט מרן שליט"א עליהם קודם‬ ‫אחר ברכת המלך הקדוש‪ ,‬ואמרו ברכת 'שלום רב' )ולא‬ ‫שבירך שהחיינו‪.‬‬ ‫שים שלום( כבכל שבת קודש‪ .‬אחר חזרת הש"ץ לא‬ ‫לאחר הקידוש בירך מרן שליט"א בורא פרי העץ‬ ‫אמרו צדקתך )ראה שו"ע או"ח סי' תקצ"ח סעי' א'(‪.‬‬ ‫על תאנה )עי' מחזור ויטרי‪ ,‬הלכות ר"ה ועשי"ת‪ ,‬הוספות‬ ‫לר"ה‪ ,‬אות נא בהנדמ"ח(‪ ,‬ואכל ממנה פחות משיעור‬ ‫אחר התפילה נכנס מרן שליט"א לסעודה‬ ‫כזית‪ ,‬ושלח גם לנשים שבירכו ברכת שהחיינו בעת‬ ‫שלישית‪ ,‬והביאו י"ב חלות‪ ,‬ונטל מרן שליט"א ידיו‬ ‫הדלקת הנרות שיאכלו מהתאנים‪ ,‬והורה מרן‬ ‫)מחמת היסח הדעת‪ ,‬ובלא ברכה כמובן‪ ,‬וכן לכבוד סעודה‬ ‫שליט"א לכוון בברכה לפטור הקומפוט שבסוף‬ ‫שלישית(‪ ,‬ובצע על לחם משנה )ראה שו"ע או"ח סי' קע"ח‬ ‫הסעודה‪ .‬במאכל הקומפוט הביאו גם חבושים‪ ,‬וזימרו‬ ‫ס"ז; מג"א שם סקי"ג; משנ"ב שם סקמ"ז(‪.‬‬ ‫כמה ניגוני ר"ה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א טבל החלה בדבש‪ ,‬ובפרוסה חתך‬ ‫בסכין הסימנים כבכל סעודת שבת‪ ,‬ואכל כזית מהחלה‪.‬‬ ‫כשזימרו 'היום הרת עולם' אמר מרן שהוא מהרהר‬ ‫והביאו פיצע"י‪ ,‬מרק קאשע‪ ,‬ב' קוגלעך לכבוד‬ ‫תמיד בעת התפילה לפרש תפילה זו‪ ,‬על פי מה‬ ‫שבת ויו"ט )עי' דרכי חיים ושלום‪ ,‬אות תנה(‪ ,‬בשר‬ ‫שנחלקו ר' מאיר ור' יהודה בגמ' )קידושין לו‪ ,‬א( האם‬ ‫וקומפוט‪ .‬וזימרו כמה ניגוני ראש השנה‪ ,‬ולא זימרו‬ ‫בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים אין‬ ‫שאר זמירות‪.‬‬ ‫ערב חג הסוכות · יג · תשפ"ז‬ ‫בשבת אשר אין תוקעין בו בפועל ממש‪ ,‬אזי מחוייבים‬ ‫אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויים בנים‪ ,‬או בין‬ ‫לעשות זכר שיהא נחשב כאלו נעשה בפועל‪ ,‬וזה צריך‬ ‫כך ובין כך אתם קרויים בנים‪ .‬וביאר בזה המהר"ל‬ ‫להיות בקדושה וטהרה‪ ,‬יותר מאילו היה נעשה בפועל‪.‬‬ ‫בכמה מקומות )נצח ישראל‪ ,‬פרק יא; נר מצוה‪ ,‬עמ' מב‬ ‫וזהו שאמר חכם חניטיו לתקוע בזה חודש‪ ,‬דהיינו‬ ‫בהנדמ"ח( דבוודאי אלו ואלו דברי אלוקים חיים‪,‬‬ ‫אף שאין יודעין סיבת התקיעה‪ ,‬מכל מקום הקב"ה‬ ‫דבאמת תלוי הדבר אם דנין כלפי האדם מישראל או‬ ‫מקבל זאת כי הוא הבין דרכו‪ ,‬אבל יום זה אם יקרה‬ ‫שדנין כלפי הקב"ה מלך העולם‪ ,‬כי הנה אמנם האדם‬ ‫בשבת קודש‪ ,‬שאינו אלא זכרון תרועה‪ ,‬אזי צריך‬ ‫שסר מדרך הטוב וירד עשר מעלות אחורנית‪ ,‬אינו‬ ‫להיות מקרא קודש‪ ,‬בקדושה יתירה‪ ,‬ושמא תאמר‬ ‫זוכה להיקרא כבן מלך‪ ,‬ונופל ממדרגתו מבחינת בן‬ ‫למה לא הקפיד כל כך בחול‪ ,‬לזה אמר טבעו אם בחול‬ ‫לבחינת עבד‪.‬‬ ‫יבואכם ציוו לתקוע בכל גבולכם‪ ,‬דכיון שתוקעים‬ ‫אבל דבר זה של השתנות שייך רק אצל האדם שהוא‬ ‫בפועל הרי זה טבעו של השופר שעושה התיקונים על‬ ‫במהותו בריאה גשמית ואינו תמידי ונצחי‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫ידי המעשה בפועל‪ ,‬מה שאין כן כשחל בשבת ואין‬ ‫כלפי האין סוף ב"ה וב"ש אין שייך בו מושג של השתנות‬ ‫תוקעין בו‪.‬‬ ‫בזמנים ובמידות‪ ,‬ואתה הוא כשהיית‪ ,‬ובאשר לכך היות‬ ‫ובייטב פנים )אבני זיכרון‪ ,‬אות סה( הביא את הדברים‪,‬‬ ‫ואמר הקב"ה )שמות ד‪ ,‬כב( בני בכורי ישראל והוא אבינו‬ ‫וכתב על זה‪ ,‬וכננס על גבי ענק אני אומר כי בשבת‬ ‫מלכנו‪ ,‬אין דבר זה יכול להשתנות כלל ועיקר‪ ,‬וגם אם‬ ‫מניעת התקיעה פעולתו יתירה וגדולה מהתקיעה‬ ‫ח"ו הרע האדם את מעשיו ואין עושה רצונו של מקום‪,‬‬ ‫שבחול‪ ,‬ומבאר שם באריכות דהנה בתקיעת שופר‬ ‫כלפי הקב"ה לא שייך בו שום שינוי‪ ,‬במהותו ויחוסו‬ ‫ממש בחול יש לחוש לתערובות מחשבה זרה להנאתו‪,‬‬ ‫אלינו כאב הוא נצחי ותמידי‪ .‬נמצא דשיטתייהו דר'‬ ‫מה שאין כן במניעת התקיעה בשבת והרצון בלב‬ ‫מאיר ור' יהודה תרווייהו אמת הם‪ ,‬דהן אמנם האדם‬ ‫לקיים מצות בוראו לתקוע‪ ,‬אלא שנמנע מכח שמצוה‬ ‫מצד האדם עצמו אם אין עושה רצונו של מקום נופל‬ ‫לשמוע לדברי חכמים‪ ,‬הרי זה בכלל שאמרו )קידושין‬ ‫להיות בבחינת עבד‪ ,‬אבל כלפי הקב"ה לא שייך שום‬ ‫מ‪ ,‬א( חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה‬ ‫שינוי ואבינו הוא בכל עת ובכל מצב‪ ,‬עכתו"ד‪.‬‬ ‫עליו הכתוב כאלו עשאה‪ ,‬ואם כן המחשבה גדולה‬ ‫וזה המכוון בדבר אמרינו‪ ,‬אם כבנים שאכן‬ ‫ממעשה‪ ,‬שהוא ודאי זכה וצלולה בלתי לה' לבדו ואין‬ ‫מתנהגים בני ישראל כרצונו של מקום אזי רחמינו‬ ‫בו הנאה של כלום‪ ,‬ומעתה נמצינו למדין כי בשבת‬ ‫כרחם אב על בנים‪ ,‬ואף אם כעבדים שאין מעשינו‬ ‫קודש המחשבה והידיעה מהתרועה פועל יותר‬ ‫רצויים ושוב והמקטרג טוען כאילו אין אנו נחשבים‬ ‫ממעשה‪ ,‬וזהו שאמר דוד )תהלים פט‪ ,‬טז( אשרי העם‬ ‫בנים‪ ,‬אולם כל זה רק כלפינו ומעמדינו‪ ,‬אבל הרי‬ ‫יודעי תרועה‪ ,‬כלומר אשרי העם אפילו בזמן שהם‬ ‫מצדך מצד אלקי כל הארץ הרי בך שום השתנות‪ ,‬ולכן‬ ‫יודעי תרועה בלב ולא תוקעין ממש‪ ,‬והיינו כשחל‬ ‫גם כאשר אנחנו כעבדים עינינו 'לך' תלויות כי אצלך‬ ‫ראש השנה בשבת‪ ,‬עיי"ש באריכות )ועי' עטרת ישועה‪,‬‬ ‫לא שייך שום שינוי ועדיין אבינו אתה‪ ,‬ועל כן איתנה‬ ‫לראש השנה שחל בשבת(‪.‬‬ ‫תקוותינו שתחננו ותוציא כאור משפטינו‪.‬‬ ‫נודע מה שנפסק )שו"ע או"ח‪ ,‬סי' תקצ"ז ס"א; ועי' שאגת‬ ‫אחר כך אמר מרן שליט"א תורה‪ ,‬ובירכו ברכת‬ ‫אריה‪ ,‬סי' קא‪-‬קב( דאוכלים ושותים ושמחים ואין‬ ‫המזון‪ .‬בברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬הרה"ג ר'‬ ‫מתענין בראש השנה‪ ,‬ואמנם ישנם שיטות דמצוה‬ ‫יקותיאל יהודה שליט"א מקרית הבעש"ט ‪ -‬נכד כ"ק‬ ‫להתענות בראש השנה )ראה רמ"א שם סעי' ג; תרומת‬ ‫מרן שליט"א‪.‬‬ ‫הדשן סי' ער"ה(‪ .‬ואלו הנוהגים להתענות בראש השנה‬ ‫נהגו להתענות גם בראש השנה שחל בשבת‪ .‬ומרן‬ ‫להלן קטעים מתוכן השיחות בעת הסעודות‪:‬‬ ‫אאדמו"ר זי"ע הגיד בקדשו שלכן נהגו צדיקים‬ ‫בישמח משה )פרשת אמור( כתב לבאר לשון הפייט‬ ‫להאריך בתפילות ראש השנה במשך כל היום עד‬ ‫שאמרנו היום 'חכם חניטיו לתקוע בזה חודש‪ ,‬יום זה‬ ‫לפנות ערב בכדי לצאת ידי השיטות שיש להתענות‬ ‫אם יקרה בשבת קדש‪ ,‬זכרון תרועה מקרא קדש‪ ,‬טבעו‬ ‫בראש השנה )ראה שפע חיים ר"ה‪ ,‬מאמרי קודש‪ ,‬מאמר י"ח‬ ‫אם בחול יבואכם‪ ,‬צוו לתקוע בכל גבולכם יום תרועה‬ ‫ומאמר נ"ט‪ ,‬ועוד; וראה ישמח משה‪ ,‬דרוש לר"ה‪ ,‬אות א'‬ ‫יהיה לכם'‪ ,‬דהנה כל המצוות כולם המה תועלת לנו‬ ‫ובהגהות שם(‪.‬‬ ‫בטבע‪ ,‬ונמצא העושה המצוה בפועל הוא בניקל‬ ‫אמנם נודע מאמר רביה"ק מגארליץ זי"ע באחד‬ ‫שיעשה התיקון והיחוד שראויים להיות על ידי מצוה‬ ‫השנים שחל אז ראש השנה להיות בשבת‪ ,‬דבשנה כזו‬ ‫זו אף בעשיה כפשוטו‪ ,‬מה שאין כן כשאין עושה‬ ‫אשר אין תוקעין בשופר בשבת כדרשת חז"ל )ראש‬ ‫המצוה בפועל שאז אין טבע התיקון‪ ,‬אז צריך להיות‬ ‫השנה כט‪ ,‬ב( גזירה שמא יעבירנו ד' אמות ברשות‬ ‫המחשבה והכוונה בטהרה וקדושה נפלאה וכוונה‬ ‫הרבים‪ ,‬אזי המתקת הדינים נעשית על ידי הקב"ה‬ ‫זכה שיעלה כאילו נעשה בפועל‪.‬‬ ‫בעצמו מכח סעודות השבת שלנו‪ .‬ופירש בזה הנוסח‬ ‫והנה ידוע גודל התועלת של השופר בראש השנה‪,‬‬ ‫בזמירות )זמר שבת היום( מעבור דרך וגבולים מעשות‬ ‫שזהו כל הקיום של האומה הישראלית‪ ,‬אך כשחל‬ ‫ערב חג הסוכות · יד · תשפ"ז‬ ‫אבל באמת בפעם הראשונה הכוונה ב'משחיל'‬ ‫היום פעלים לאכול ולשתות בהילולים וכו'‪ ,‬דמשום‬ ‫ל'שחלת' שבקטורת‪ ,‬שמבקש שיערב תפילתו כקטורת‪,‬‬ ‫חשש מעבור דרך וגבולים‪ ,‬היינו שמא יעבירנו‪ ,‬נמנעים‬ ‫ובפעם השניה הכוונה ב'משחיל' לאריה הנקרא 'שחל'‪,‬‬ ‫מעשות היום פעלים לתקוע בשופר‪ ,‬ואם כן היאך‬ ‫שמבקש שתפילתו תהיה עריבה ולא כקול שאגת ארי‪.‬‬ ‫יכולים לפעול כל התיקונים הנצרכים לעשות‪ ,‬על כך‬ ‫בעת תקיעת שופר צריך לכוין להתעורר בתשובה‪,‬‬ ‫משיב ואומר‪ ,‬לאכול ולשתות בהילולים‪ ,‬היינו סעודת‬ ‫והעיקר הוא לכוין 'רחמנא אמר תקעו'‪ ,‬ומלבד זאת‬ ‫השבת‪ ,‬דאז זה היום עשה ה'‪ ,‬רצ"ל שהקב"ה עושה‬ ‫אין צורך לכוין יותר‪.‬‬ ‫עבורנו כל הפעולות והתיקונים‪ ,‬עכד"ק‪ .‬מרן אאדמו"ר‬ ‫מרן אאדמו"ר זי"ע לא היה מניח על הבימה בעת‬ ‫זי"ע היה מביא מאמר זה בשם רביה"ק מגארליץ זי"ע‬ ‫תקיעת שופר הספה"ק בני יששכר מדפו"ר‪ ,‬אבל אני‬ ‫)ראה שפע חיים חידושים ופלפולים לירח האיתנים‪ ,‬דרוש ח‪ ,‬אות‬ ‫נוהג כן לפעמים‪ ,‬כי יש חשיבות מיוחדת לספר‬ ‫ז‪ ,‬ועוד(‪ ,‬אבל זה מובא גם בשם עוד צדיקים‪.‬‬ ‫מדפוס ראשון‪ ,‬כי בוודאי השתמשו בו צדיקים ויראי‬ ‫אמרו חז"ל )ר"ה טז‪ ,‬א( אמרו לפני מלכויות וכו'‬ ‫ה' במשך השנים‪ .‬הספר היה נמצא בבית מדרשינו‬ ‫ובמה בשופר‪ .‬ולפי זה נתקשיתי למה אנו אומרים‬ ‫העתיק בצפת ומשם הביאו זאת למרן אאדמו"ר זי"ע‪.‬‬ ‫מלכויות זכרונות ושופרות בראש השנה שחל בשבת‪,‬‬ ‫מרן אאדמו"ר זי"ע לא היה נעמד בכל פעם שפתחו‬ ‫הרי ענין אמירתם הוא רק על ידי השופר‪ ,‬וכשאין‬ ‫את ארון הקודש בעת התפילה‪ ,‬ואין חיוב בזה‪ .‬אמנם‬ ‫שופר איך יעלה אמירתם לרצון‪.‬‬ ‫בודאי שמי שנעמד יש בזה משום כבוד התורה‪ .‬כמו‬ ‫וי"ל עפ"י מש"כ הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל )קהלת‬ ‫כן בעת הפיוטים לאחר קדושה אין חיוב לעמוד אלא‬ ‫יעקב‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬עמ' שכג( שכשחל ראש השנה בשבת‬ ‫שנוהגים לעמוד אז כי זהו חלק מהקדושה‪.‬‬ ‫תוקע אליהו הנביא בשופר בבית המקדש של מעלה‪,‬‬ ‫וממילא ע"י שופרו של אליהו מתקבלים ברחמים‬ ‫יום ב' דראש השנה‬ ‫וברצון סדר מלכויותינו זכרונותינו ושופרותינו‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 8.00‬בבוקר יצא מרן שליט"א מביתו לעבר‬ ‫מרן אאדמו"ר זי"ע הורה פעם אחת בעת שבתו‬ ‫ההיכל הגדול‪ ,‬ובידו החזיק תכריכי השופרות ובו גם‬ ‫ביוניאן סיטי‪ ,‬בר"ה שחל בשבת שלא להכין גם את‬ ‫התכריך של כ"ק מרן זי"ע עם השופרות‪ .‬ופניו בוערות‬ ‫ה'זוירע פיש'‪ ,‬כי הרי נקרא 'זוירע פיש' ונהגו לא לאכול‬ ‫כלהב אש ובעיניים עצומות‪.‬‬ ‫מאכלים חמוצים‪ .‬אמנם באמת מלבד מה שאין זה‬ ‫מרן שליט"א נכנס בשעה ‪ 8.15‬להיכל התפילה‬ ‫חמוץ באמת‪ ,‬מלבד זאת כבר כתבו )ראה טוב עין להחיד"א‪,‬‬ ‫לתפילת שחרית‪ ,‬ובעל התפילה לפסוקי דזמרה היה‬ ‫סי' יח‪ ,‬אות צא; ערוך השולחן סי' תקפג( שאם המאכל נעשה‬ ‫הגה"צ רבי מאיר משולם שליט"א‪ .‬כל סדר התפילה היה‬ ‫לתוספת טעם‪ ,‬כגון מלפפון חמוץ וכדומה‪ ,‬אין בזה‬ ‫כדאתמול‪ .‬וזמרו ב'רוממות' כנהוג כשיש ברית מילה‪.‬‬ ‫חשש‪ ,‬דאדרבה זהו מאכל ערב ומוסיף טעם‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 8.55‬התחילו הודו‪ .‬בשעה ‪ 10.10‬התחיל‬ ‫בספר מדבר קדש מהרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע‬ ‫ה'בעל שחרית' הגה"צ אב"ד קהילתינו הק' בארה"ב‬ ‫מובא בביאור הענין שאין פיוטי מערבית לראש‬ ‫וראש הישיבה שליט"א ב'המלך'‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬דהנה כל הפיוטים הם ממה ששמעו הפייטנים‬ ‫בתפילת שחרית לא אמרו הפיוט לקל עורך דין )עי'‬ ‫בעת שעלו אל השמים ושמעו את שירת המלאכים‪,‬‬ ‫א"ר סי' ת"ר סק"ב(‪ .‬והתחילו אבינו מלכנו מהקטע השני‬ ‫ואת אותם השירות היו כותבים בפיוטים‪ .‬והנה לגבי‬ ‫אין לנו מלך אלא אתה‪ ,‬ולא אמרו אבינו מלכנו חטאנו‬ ‫ראש השנה אמרו חז"ל )דב"ר ב‪ ,‬יד( שאלו מלאכי השרת‬ ‫לפניך )עי' ב"י סי' תקפ"ד ד"ה ונראה(‪.‬‬ ‫להקב"ה אימתי ראש השנה אמר להם אני ואתם נרד‬ ‫בשעה ‪ 12.40‬סיימו תפלת שחרית‪ .‬והתחילו מיד‬ ‫לבית דין של מעלה‪ ,‬ונמצא דאין המלאכים יודעים‬ ‫באמירת אתה הראת‪ ,‬מרן שליט"א ניגש לפתיחת ארון‬ ‫מתי ראש השנה עד בוקרו של יום שאז מקדשים בני‬ ‫הקודש‪ .‬ואמרו ה' ה'‪ ,‬ושיר למעלות וכו'‪ ,‬ובריך שמיה‬ ‫ישראל את החודש‪ ,‬ולכן בליל ראש השנה לא מזמרים‬ ‫וכו'‪ .‬בנשיאת הס"ת הב' התכבד ‪ -‬הר"ר יקותיאל‬ ‫מלאכים שירה ולכן אין פיוטים לליל ראש השנה‪.‬‬ ‫יהודה המרמן מפעיה"ק‪.‬‬ ‫ידוע מה שכתב הב"י )או"ח סי' קי"ב‪ ,‬ובברכי יוסף‬ ‫סדר העליות היה‪ :‬כהן ‪ -‬הגאון רבי פרץ טוביה‬ ‫להחיד"א שם( כי אין מהקליר פיוטים ליום השני של‬ ‫בינדר שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' בבית שמש‪ ,‬לוי ‪-‬‬ ‫הימים טובים‪ ,‬כי הוא היה גר בארץ ישראל‪.‬‬ ‫הגאון רבי צבי אלימלך הורוביץ שליט"א דומו"צ בית‬ ‫בפיוט להשליח ציבור אומרים 'יוצרי הבינני מורשה‬ ‫מדרשנו דברי חיים בכפר גנים בפ"ת‪ ,‬שלישי ‪' -‬הבעל‬ ‫להנחיל'‪ ,‬והכוונה בזה‪ ,‬דהרי בפיוטים ישנם הרבה דברי‬ ‫שחרית' הגה"צ אב"ד קהילותינו הק' בארה"ב וראש‬ ‫תורה ומדרשים‪ ,‬והשליח ציבור היה דורש את אותם‬ ‫הישיבה שליט"א‪ ,‬רביעי ‪ -‬העסקן הרה"ח ר' אהרן‬ ‫הדברים לקהל‪ ,‬ועל כך מבקש יוצרי הבינני מורשה‬ ‫הופמן הי"ו מנהל רשת הכוללים מבצר התורה‬ ‫להנחיל‪ ,‬שיוכל למסור ולדרוש את הדברים כראוי‪.‬‬ ‫דחסידי צאנז‪ ,‬חמישי ‪ -‬מרן שליט"א והורה מרן‬ ‫עוד דבר פלא יש בפיוט זה‪ ,‬שבתחילה אומרים‬ ‫שליט"א לערוך 'מי שברך' לקוני הפתיחה והעליה‪.‬‬ ‫'לחשי ירצה כמנטיף ומשחיל'‪ ,‬ואחר כך אומרים 'שאגי‬ ‫מפטיר ‪ -‬הדומו"צ הגאון רבי יצחק שימון שליט"א‬ ‫יערב ולא כמשחיל'‪ ,‬והדברים נראים כסותר זה את זה‪.‬‬ ‫ערב חג הסוכות · טו · תשפ"ז‬ ‫מרן שליט"א שיכוון אף הוא כל הכוונות בתקיעת שופר[‪.‬‬ ‫רא"כ אורח חיים במרכז התורה‪ ,‬הגבה בס"ת א' ‪-‬‬ ‫בתקיעות דמיושב היו התשר"ת בנשימה אחת‪,‬‬ ‫המשב"ק הרב אברהם דייטש שליט"א‪ ,‬גלילה ‪-‬‬ ‫ובתקיעות דמעומד בשני נשימות‪ .‬לאחר התקיעות‬ ‫הרה"ח ר' אברהם יעקב רובינשטיין מפעיה"ק‪ ,‬הגבה‬ ‫אמר מרן שליט"א היה"ר שבסיום התקיעות‪ .‬אח"כ אמר‬ ‫בס"ת ב' ‪ -‬הר"ר מרדכי רובינשטיין מפעיה"ק‪ ,‬גלילה‬ ‫בקול הפסוקים 'אשרי העם' וכו'‪' ,‬אשרי יושבי ביתך'‬ ‫‪ -‬המשב"ק הרב אברהם דוד שכטר שליט"א‪ .‬קריאת‬ ‫וכו'‪ .‬ובסיום לקח מרן שליט"א הס"ת )של קריאת מפטיר(‬ ‫התורה סיימו בשעה ‪ ,1.38‬לאחר קריאת התורה‬ ‫בידו ואמר 'יהללו'‪ ,‬וניגש להחזיר הס"ת לארון הקודש‪.‬‬ ‫הכריזו על הפסקה של ‪ 25‬דק'‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 2.40‬התחיל מרן שליט"א תפילת 'הנני העני‬ ‫ממעש' קודם מוסף‪ ,‬והנוסח היה כדאתמול‪ .‬תפילת‬ ‫והלך מרן שליט"א לטבול במקווה שבחדרו‪,‬‬ ‫הלחש דשמו"ע במוסף נמשך עד השעה ‪ ,3.50‬והתחיל‬ ‫והלביש הקיטל‪ ,‬והוואסע קאפיל והוואסע גארטיל‪.‬‬ ‫מרן שליט"א חזרת הש"ץ‪ .‬בפיוט לא'ל עורך דין חיבר‬ ‫בשעה ‪ 2.05‬נכנס מרן שליט"א להיכל‪ ,‬כשנרתיקי‬ ‫מרן שליט"א התיבות בכמה אופנים שונים במליצות‬ ‫השופרות בידו וניגש לעבר בימת הקריאה‪ .‬והחל מיד‬ ‫ישרות‪ .‬ב'ונתנה תוקף' אמר מרן שליט"א 'ומאליו‬ ‫באמירת 'למנצח' ז' פעמים בקול רעש גדול‪ .‬בשעה‬ ‫יקרע ‪ -‬ומאליו יקרא'‪ .‬וזימרו בברכת כהנים‪ .‬תפילת‬ ‫שהקהל אמרו למנצח עיין מרן שליט"א בספה"ק בני‬ ‫מוסף סיימו בשעה ‪.6.15‬‬ ‫יששכר דפו"ר מתוך בכיה רבה‪.‬‬ ‫לאחריה התפללו מיד מנחה‪) ,‬מרן שליט"א חבש‬ ‫ע"ג הבימה הונח הקוויטל בייטל של מפעל‬ ‫השטריימל על ראשו אחר קדושה במנחה( לפני העמוד ניגש‬ ‫התורה 'תורתם משתמרת'‪ ,‬והניחם מתחת לתכריך‬ ‫‪ -‬הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר שליט"א מירושלים‪.‬‬ ‫השופרות‪] .‬ספר השמות נשאר עד גמר התפילה‬ ‫בסיום תפילת מנחה )בשעה ‪ ,(6.35‬איחל לכל הקהל‬ ‫סמוך לכ"ק מרן שליט"א[‪.‬‬ ‫מכל צידי ההיכל במאור פנים בברכת א גוט יו"ט‪,‬‬ ‫ונערך שמחת הברית לבן הרב ארון זאב טהלר ר"מ‬ ‫והכריזו על עריכת השוה"ט בהיכל הגדול‪ ,‬ושכל‬ ‫בישיבה"ק לצעירים בקרית צאנז טבריה )בה"ר דוד‬ ‫הקהל יאכלו בהרחבה כראוי לשמחת יום טוב‪.‬‬ ‫פנחס מפעיה"ק‪ ,‬וחתן הג"ר פרץ טוביה בינדר שליט"א דומו"צ‬ ‫מרן שליט"א נכנס לחדרו‪ ,‬שם קידש על היי"ש‪,‬‬ ‫קהלתנו הק' בבית שמש(‪.‬‬ ‫ואכל מזונות‪.‬‬ ‫אח"כ אמר מרן שליט"א בלחש התפילה לתוקע‬ ‫מהאריז"ל בבכיות נוראות‪ .‬אח"כ פתח בקול רעש‬ ‫בשעה ‪) 7.40‬זמן צאה"כ ‪ (8.02‬נכנס מרן שליט"א להיכל‬ ‫גדול הפסוקים 'מן המצר' וכו' פסוק בפסוק‪ ,‬לאחמ"כ‬ ‫הגדול‪ ,‬לעריכת השולחן הטהור של נעילת החג‪,‬‬ ‫שהה מרן שליט"א משך דקות ארוכות בדביקות רבה‪,‬‬ ‫ונתיישב על גבי בימה מוגבהת במזרח ההיכל‪ ,‬והיה‬ ‫ואח"כ פתח בברכת השופר בקול חוצב להבות אש‪,‬‬ ‫ההיכל מלא וגדוש בכל צדדיו בקהל האלפים‪ .‬מרן‬ ‫וכן ברכת שהחיינו‪ ,‬כשהשופרות מונחים בתוך‬ ‫קידש על היין‪ ,‬ונטל ידיו לסעודה‪ ,‬והביאו מאכלי יו"ט‪.‬‬ ‫הנרתיקים מכוסים עד לאחר הברכה‪ ,‬וידו הימנית על‬ ‫במשך השוה"ט זמרו המשוררים ניגוני יו"ט וכן‬ ‫השופרות שבנרתיק‪.‬‬ ‫זימרו יום ליבשה‪ ,‬ולא זימרו שאר זמירות‪ .‬לאחר‬ ‫הבעל מקריא היה הגאון רבי יצחק שמואל שכטר‬ ‫הבשר הביאו קוגל לשמחת הברית‪.‬‬ ‫שליט"א דיינא רבא דקהלתנו הק' ומח"ס שו"ת ישיב‬ ‫אח"כ אמר מרן שליט"א 'תורה' וזהו תוכנם‪:‬‬ ‫יצחק שהיה לבוש ג"כ בקיטל ]לפני התקיעות ביקשו‬ ‫אמר‪ ,‬אי זו אומה כאומה הזאת‪ ,‬בנוהג שבעולם‬ ‫נעים זמירות ישראל דוד המלך ע"ה אומר‬ ‫אדם יודע שיש לו דין‪ ,‬לובש שחורים ומתעטף‬ ‫במזמוריו )תהלים פא‪ ,‬ד‪-‬ו( תקעו בחודש שופר בכסה‬ ‫שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא‪,‬‬ ‫ליום חגנו‪ ,‬כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי‬ ‫אבל ישראל אינן כן‪ ,‬אלא לובשים לבנים וכו'‬ ‫יעקב‪ ,‬עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים‬ ‫ואוכלים ושותים ושמחים‪ ,‬יודעין שהקב"ה עושה‬ ‫וגו'‪ ,‬וכבר עמדו המפרשים לבאר משמעות כפל‬ ‫להם נסים‪ ,‬ע"כ‪ .‬ונתקשו המפרשים להבין איזה‬ ‫הלשון 'כי חוק לישראל הוא' ושוב 'משפט לאלוקי‬ ‫שייכות יש למאמר זה עם הפסוק כי מי גוי גדול אשר‬ ‫יעקב'‪ .‬כן עמדו לבאר המשך וסמיכות הדברים‬ ‫לו אלקים קרובים אליו וגו'‪ .‬גם בעיקר הדבר צריך‬ ‫'עדות ביהוסף שמו' וגו'‪.‬‬ ‫להבין פשר השמחה והבטחון של ישראל שיעשה‬ ‫רביה"ק בבני יששכר )מאמרי תשרי‪ ,‬מאמר ב‪ ,‬דרוש‬ ‫להם הקב"ה נס‪ ,‬הלא לכאורה היה ראוי שיהיו מלאי‬ ‫ג( הביא דברי המדרש והירושלמי )ר"ה פ"א‪ ,‬ה"ג(‬ ‫חרדה ופחד מלפני ה' כי בא לשפוט הארץ‪ ,‬ומאין‬ ‫אמר רבי סימון‪ ,‬כתיב )דברים ד‪ ,‬ז( כי מי גוי גדול‬ ‫לנו הבטחון והשמחה שאכן נצא זכאי בדין‪.‬‬ ‫אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל‬ ‫עוד איתא במדרש )דב"ר ב‪ ,‬יד( על הפסוק הנ"ל כי‬ ‫קראינו אליו‪ ,‬ר' חמא בי ר' חנינה ור' הושעיה‪ ,‬חד‬ ‫ערב חג הסוכות · טז · תשפ"ז‬ ‫הרבי מלובלין זי"ע בעת שביקר בהיכלו בפעם‬ ‫מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו‪ ,‬אמר ר'‬ ‫הראשונה‪ ,‬בטעם הדבר שעדת החסידים שרויים‬ ‫יוחנן‪ ,‬כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה‬ ‫תמיד בשמחה‪ ,‬כי הרה"ק הרבי ר' שמעלקא‬ ‫לומר אימתי ראש השנה ואימתי יום הכיפורים‪,‬‬ ‫מניקלשבורג זי"ע היה אומר משל למלך אשר קמו‬ ‫הקב"ה אומר להם‪ ,‬לי מה אתם שואלים‪ ,‬אני ואתם‬ ‫כנגדו אנשי בליעל במרידה‪ ,‬עד שמחמת כן הוכרח‬ ‫נלך אצל בית דין של מטה‪ ,‬מנין‪ ,‬דכתיב אשר לו‬ ‫לנטוש אחריו את הארמון ואת עיר המלוכה‪ ,‬ולנוס‬ ‫אלוקים קרובים אליו‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולכאורה תמוהה שאלת‬ ‫על נפשו למרחקים עד יעבור זעם כאשר יותש כח‬ ‫המלאכים אימתי ראש השנה ויום הכיפור ויום‬ ‫המורדים והם ייכנעו תחת המלוכה‪.‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שהרי כמה לוחות שנה איכא בשוקא וניתי‬ ‫והנה במנוסתו עמד המלך לנוח ולפוש אצל אחד‬ ‫ספר ונחזי אימתי נקבעו ראש השנה ויום הכיפורים לפי‬ ‫מאוהביו‪ ,‬ומובן מאליו שאותו אוהב היה שרוי‬ ‫הסדר הקבוע‪ ,‬ועוד צריך ביאור השייכות לפסוק זה‪.‬‬ ‫בשמחה גדולה עד מאד על שזכה לארח את המלך‬ ‫ראש השנה ‪ -‬שילוב שמחה ומורא‬ ‫תחת קורת ביתו‪ ,‬ואף שמצד אחד לבו היה דואב‬ ‫ואפשר לבאר בהקדם דברי כ"ק מרן אאדמו"ר‬ ‫וכואב על שהמלך שרוי במצב שפל ובזוי כל כך‪ ,‬וגם‬ ‫זי"ע )שפע חיים‪ ,‬ר"ה‪ ,‬מאמר סח(‪ ,‬שהאריך לבאר בענינו‬ ‫הצטער על כך שאין ביתו מזומן ומוכן כראוי וכיאות‬ ‫של יום ר"ה‪ ,‬שמצד אחד מצינו שהוא יום שמחה‪,‬‬ ‫לקבל אל תוכו את המלך‪ ,‬ולהעמיד בעבורו כל‬ ‫כמו שנאמר )נחמי' ח‪ ,‬ט‪-‬י( ויאמר נחמיה וגו' לכל‬ ‫המצטרך‪ ,‬כי הלא בעבור המלך יש להכין כלים‬ ‫העם היום קדוש הוא לה' אלוקיכם אל תתאבלו‬ ‫מיוחדים‪ ,‬ואף לבשל ולתקן עבורו צרכי מאכליו מן‬ ‫ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי‬ ‫המעדנים המובחרים‪ ,‬והוא לרוב בערותו ופשטותו‬ ‫התורה‪ ,‬ויאמר להם לכו אכלו משמנים וגו' ואל‬ ‫אין ידו משגת כל זאת‪ .‬אך מצד שני‪ ,‬לבו שש שמח‬ ‫תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם‪ ,‬דהיינו שאותו‬ ‫על כך שהמלך בהיכלו‪ ,‬כי כל זמן שהיו הימים‬ ‫היום ראש השנה היה )שם‪ ,‬ב(‪ ,‬וצוה להם הנביא שלא‬ ‫כתיקונם בהיות המלך בארמונו‪ ,‬מעולם לא עלתה‬ ‫יהיה דרך עוצב בהם וימנעו קולם מבכי ואנחה‪ ,‬אלא‬ ‫בידו של איש פשוט זה ליהנות מהדר זיוו‪ ,‬ובוודאי‬ ‫יאכלו משמנים ברוב חדוה כי קודש היום לאדוננו‪.‬‬ ‫שלא היה זוכה שהמלך בכבודו ובעצמו יבוא‬ ‫ומאידך הרי יום זה הוא יום מורא ופחד‪ ,‬כי הוא נורא‬ ‫להתארח אצלו בביתו‪ ,‬ואילו עכשיו נזדמן לו לישב‬ ‫ואיום ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו‬ ‫אצל המלך ולשוחח אתו בנעימים‪ .‬נמצא כי בשעה‬ ‫הנה יאמרו הדין‪ ,‬ומקרא מלא נאמר )עמוס ג‪ ,‬ו( אם‬ ‫זו שמשו אצלו בכי ושירות בחדא מחתא‪ ,‬בכי על‬ ‫יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו‪ ,‬ופירשו בפסיקתא‬ ‫מצבו השפל של המלך הנרדף על נפשו‪ ,‬ועל שאין‬ ‫דר"כ )פכ"ד( דרמז על ראש השנה עי"ש‪) ,‬ומשם מקור‬ ‫בידו לכבד את המלך כראוי‪ ,‬ושירות על שזכה לארח‬ ‫דברי הרמב"ם בפ"ג מתשובה ה"ד(‪.‬‬ ‫המלך בצל קורתו וזוכה הוא לקרבה יתירה אצלו‪.‬‬ ‫שני עניינים אלו הם גם בעצם תקיעת שופר‪,‬‬ ‫הנמשל הוא עלינו בני ישראל עם קרובו‪ ,‬אשר‬ ‫שמצד אחד התקיעה מורה על שמחה‪ ,‬על דרך‬ ‫מאז חרב בית המקדש גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל‬ ‫הכתוב )במדבר י‪ ,‬י( וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו'‬ ‫אדמתינו‪ ,‬ואם על בנים רוטשה‪ ,‬היא שכינתא‬ ‫ותקעתם בחצוצרות וגו'‪ ,‬ומאידך‪ ,‬הרי במצות היום‬ ‫הנמצאת בגלותא‪ ,‬ואכן יש בלבנו צער ואבל על גלות‬ ‫נאמר בתורה רק הלשון )במדבר כט‪ ,‬א( יום תרועה‬ ‫השכינה‪ ,‬אשר ירושלים והר הבית לבמת יער )ירמי'‬ ‫יהיה לכם‪ ,‬ופירשו בגמ' )ראש השנה דף ל"ד ע"א(‬ ‫כו‪ ,‬י(‪ ,‬וכנפסק בשלחן ערוך )או"ח‪ ,‬סי' א‪ ,‬סעי' ג( שראוי‬ ‫דתרועה הוא קול של גנוחי גנח וילולי יליל‪ ,‬דהיינו‬ ‫לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית‬ ‫שיש לגנוח ליילל מאימת הדין‪.‬‬ ‫המקדש‪ ,‬אבל יחד עם זאת‪ ,‬שמחים אנו על הזכייה‬ ‫צער על גלות השכינה‪ ,‬יחד עם השמחה על‬ ‫שנפלה בגורלנו עתה בגלות‪ ,‬כי בהיות המקדש על‬ ‫קרבת אלקים בגלות‬ ‫מכונו היה קשה להתקרב אל השי"ת‪ ,‬כי לא נגשו‬ ‫ויש לבאר על פי דברי הייטב פנים )יפה לעינים‪ ,‬אות‬ ‫אלא הכהנים משרתי ה' הצדיקים‪ ,‬ואילו שאר עמא‬ ‫יח( וכן בייטב לב )פרשת חיי‪ ,‬ד"ה ויצא יצחק לשוח בשדה(‬ ‫דארעא עמדו מרחוק‪ ,‬אבל כעת אשר אין המלך‬ ‫בשם זקה"ק הישמח משה זי"ע‪ ,‬ששמע מרביה"ק‬ ‫ערב חג הסוכות · יז · תשפ"ז‬ ‫ועולה על כסא דין‪ ,‬בדין הוא עולה‪ ,‬מאי טעם‪ ,‬עלה‬ ‫בביתו‪ ,‬בניקל יעלה לכל בר ישראל לבוא אל הקודש‬ ‫אלקים בתרועה‪ ,‬ובשעה שישראל נוטלין את‬ ‫פנימה ולהגיע למדרגות נעלות‪ .‬בגלות זוכה כל אחד‬ ‫שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה‪ ,‬עומד מכסא הדין‬ ‫ואחד והקב"ה משרה שכינתו בתוכו‪ ,‬וכאשר יהודי‬ ‫ויושב בכסא רחמים‪ ,‬דכתיב ה' בקול שופר‪ ,‬ומתמלא‬ ‫מעלה על לבו שהקב"ה נמצא כעת סמוך אלי ועומד‬ ‫עליהם רחמים ומרחם עליהם‪ ,‬והופך עליהם מדת‬ ‫לימיני‪ ,‬שוב אין לך שמחה גדולה מזו‪.‬‬ ‫הדין לרחמים‪ ,‬ע"כ‪ .‬בשעה שישראל נוטלין את‬ ‫ימים אלו הם ימי פחד ואימת הדין‪ ,‬וגם ימי‬ ‫שופריהן ותוקעין תקיעה של שמחה על הזכייה‬ ‫שמחה על הזכייה להתקרב אל ה'‬ ‫שהם זוכים לעמוד ולהיות לפני הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫על פי הדברים האלה יובן ענין ימי ראש השנה‪ ,‬כי‬ ‫כי יהיה איך שיהיה‪ ,‬ובכל מצב שיהיו שרויים שם‪,‬‬ ‫אמנם מצד אחד יראה ורעד תאחז בנו כאשר מעלים‬ ‫הרי זוכים הם לעמוד לפני השי"ת‪ ,‬ועל זאת הם‬ ‫על לבנו כי מלך יושב על כסא דין‪ ,‬וספרי חיים וספרי‬ ‫שמחים ותוקעים ביום שמחת ומועדם‪ ,‬כי יחד עם‬ ‫מתים פתוחים לפניו‪ ,‬וביום זה פוסקים את דינו של‬ ‫התרועה שהוא מורה על גנוחי גניח וילולי יליל מרוב‬ ‫כל אחד ואחד‪ ,‬הן הדין לענייני גשמיות מי יחיה ומי‬ ‫אימת הדין‪ ,‬הרי תוקעים בשמחה גדולה ועצומה על‬ ‫ימות וכו' מי ישקט ומי יטרף וכו'‪ ,‬והן בענייני רוחניות‪,‬‬ ‫היותם לפני הקב"ה‪ ,‬באופן כזה כאשר 'ה' לי' –‬ ‫אם יזכה לחלק בתורה הק' ודביקות בהבורא ית"ש‪,‬‬ ‫וזוכים אנו להתקרב לפני ה'‪ ,‬שוב 'לא אירא' )תהלים‬ ‫על ידי שיושפע עליו רוח דעת ורוח טהרה עד שיזכה‬ ‫קיח‪ ,‬ו(‪ ,‬אתוד"ק של מרן אאמו"ר זי"ע‪ ,‬יעו"ש‬ ‫להיות מבני היכלא דמלכא‪ ,‬או ח"ו להיפך שיגרשוהו‬ ‫שהאריך בזה עוד בביאור כמה וכמה עניינים לדרכו‪.‬‬ ‫מלהסתפח מנחלת ה'‪ ,‬אשר על כך אנו מתחננים אל‬ ‫שמחה עצומה שזוכים אנו שיתקיים בנו 'כי מי‬ ‫תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו'‬ ‫מצד אחד מתיירא האדם מאימת הדין והוא עומד‬ ‫בזה יתבאר בטוב טעם דבר המדרש האמור על‬ ‫בחיל ורעדה‪ ,‬אמנם מאידך גיסא‪ ,‬ישמח ישראל‬ ‫הפסוק כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו‬ ‫בעושיו בני ציון יגילו במלכם כאשר אנו זוכרים‬ ‫וגו'‪ ,‬אי זו אומה כאומה הזאת‪ ,‬בנוהג שבעולם אדם‬ ‫ויודעים את גודל הזכייה שבימים אלו שערי שמים‬ ‫יודע שיש לו דין‪ ,‬לובש שחורים וכו' שאינו יודע היאך‬ ‫פתוחים‪ ,‬והקב"ה כביכול נמצא ליד כל אחד ואחד‬ ‫דינו יוצא‪ ,‬דהיינו כי ע"פ טבע האדם כאשר עומד‬ ‫מישראל‪ ,‬וכל אחד יכול בימים אלו לקנות קניינים‬ ‫לפני משפט קשה שבו תלוי כל חייו תאחזנו רעדה‬ ‫רוחניים לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו‪.‬‬ ‫ועצבות כי אינו יודע מה יעלה בדינו‪ ,‬אבל ישראל‬ ‫זהו הענין במה שאמרו חז"ל )ר"ה דף כ"ו ע"א(‬ ‫אינן כן‪ ,‬אלא לובשים לבנים וכו' הכוונה שגם‬ ‫שבתקיעת שופר אלא שייך 'אין קטיגור נעשה סניגור'‪,‬‬ ‫כאשר אימת הדין מרחפת עליהם‪ ,‬ואין הם יודעים‬ ‫כיון דלזכרון קא אתי כלפנים דמי‪ ,‬והעניין בזה‪ ,‬שעל‬ ‫מה יולד יום ומה יעלה בדינם‪ ,‬אע"פ כן שמחים הם‬ ‫ידי קול השופר‪ ,‬מתעורר הדבר שבכל מקום שיהיו שם‬ ‫בשמחה רבה‪ ,‬על שקיבלו מתנה גדולה זו של קרבת‬ ‫ישראל ויתקעו בשופר יזכו להיות לפני ולפנים קרובים‬ ‫אלוקים‪ ,‬כי עצם הדבר שמתקיים בהם 'כי מי גוי גדול‬ ‫אליו ית"ש‪ ,‬וכיון שאנו קרובים אל ה' שוב אין מקום‬ ‫אשר לו אלקים קרובים אליו'‪ ,‬מעורר בהם עונג‬ ‫למקטרגים לבוא לקטרג‪ .‬והנה כי כן‪ ,‬אף שביום זה‬ ‫ושמחה עד שיעור‪ ,‬שהרי זהו הטובה הגדולה ביותר‬ ‫שורר הפחד והמורא‪ ,‬ומתיירא האדם יראה גדולה‬ ‫שה' אלקינו קרוב אלינו בכל קראינו אליו‪ ,‬ומה‬ ‫מאימת הדין‪ ,‬אבל יחד עם זאת‪ ,‬אנו אוכלים משמנים‬ ‫צריכים יותר מזה‪ ,‬ושוב לא שמים לב כלל איך יצא‬ ‫ושמחים בזה היום בשמחה עצומה וחדוות ה' הוא‬ ‫דינם‪ ,‬ואוכלים ושותים ושמחים בראש השנה‪ ,‬על‬ ‫מעוזנו‪ ,‬על כך שזוכים אנו בימים אלו להיות קרובים‬ ‫גודל השמחה אשר זוכים בה לקרבת אלוקים‪.‬‬ ‫אל ה' ולהיות עמו במחיצתו‪.‬‬ ‫בימי בראשית לא שקעה חמה בימי ר"ה שנחשבו‬ ‫על פי זה ביאר אאמו"ר שם מאמר המדרש )ויק"ר‬ ‫ליום אחד‪ ,‬ויום כיפורים חל בתשעה לחודש‬ ‫כט‪ ,‬ג( יהודה ברבי נחמן פתח‪ ,‬עלה אלקים בתרועה‬ ‫והנה כבר הזכרנו כמה פעמים דברי הגה"ק רבי‬ ‫ה' בקול שופר )תהלים מז‪ ,‬ו(‪ ,‬בשעה שהקב"ה יושב‬ ‫ערב חג הסוכות · יח · תשפ"ז‬ ‫בימות החמה בבריאת העולם‪ ,‬שאז נחסר יום אחד‪,‬‬ ‫יהונתן אייבשיץ זי"ע ביערות דבש )ח"א דרוש י"א(‬ ‫אשר לזה קרא לעשירי תשיעי‪ ,‬או כפי חשבון השנים‬ ‫לבאר מה שאמרו בגמרא במסכת ביצה )דף ה' ע"א(‬ ‫שבית דין של מטה מקדשים לפי ימות הלבנה‪ .‬ועל‬ ‫ששני ימים של ראש השנה כיומא אריכתא דמי‪,‬‬ ‫זאת הקב"ה אומר להם‪ ,‬לי מה אתם שואלים‪ ,‬אני‬ ‫עי"ש‪ ,‬ויש לומר טעם הדבר‪ ,‬משום דאדם הראשון‬ ‫ואתם נלך אצל בית דין של מטה‪ ,‬דהיינו שקבע‬ ‫נברא בערב שבת באחד בתשרי‪ ,‬ואמרו במדרש )ב"ר‬ ‫הקב"ה שחשבון העיתים והזמנים נקבע עפ"י חכמי‬ ‫יב‪ ,‬ו( דאותו היום לא שקעה אורה כל הלילה עד‬ ‫התורה בכל הדורות‪.‬‬ ‫מוצאי שבת‪ ,‬נמצא שיום א' וב' תשרי היו אז יום אחד‬ ‫בכח התשובה והשבת התבטלה הגזירה מאדה"ר‪,‬‬ ‫ארוך שלא שקעה חמה ביניהם‪ ,‬ולכן נקבע לדורות‬ ‫ונקבע לדורות הכח להעביר את רוע הגזירה‬ ‫ששני ימים של ראש השנה דינם כיומא אריכתא‪.‬‬ ‫ונראה להעמיק עוד בכוונת דברי המדרש ובמה‬ ‫ומאחר שבימי בראשית היו שני ימי ראש השנה‬ ‫שהקדים הכתוב כי מי גוי גדול אשר לו אלקים‬ ‫יום אחד ארוך‪ ,‬כי החמה לא שקעה ביום ראשון והיו‬ ‫קרובים אליו וגו'‪ ,‬כי הנה יו"ט של ראש השנה‬ ‫שני הימים הראשונים כיום אחד‪ ,‬נמצא שיום‬ ‫נשתנה מכל שאר המועדים‪ ,‬ותקנו שני ימים אף‬ ‫הכיפורים בימי בראשית חל ביום תשעה לחדש לפי‬ ‫בארץ ישראל אף דאין כאן משום ספיקא דיומא‪ ,‬כי‬ ‫ימות החמה‪ ,‬כי אמנם על פי סדר ימי הלבנה היה אז‬ ‫שניהם נחשבים ליומא אריכתא‪ ,‬וכמבואר בגמ'‬ ‫עשירי לחודש‪ ,‬כי לפי מהלך הלבנה נחשבו ימי ראש‬ ‫)ביצה דף ד' ע"ב( ונתפרש בדברי הלבוש )או"ח סי' ת"ר‬ ‫השנה לשני ימים נפרדים‪ ,‬ולכן נקבע לדורות יום‬ ‫סעי' א'( וז"ל‪ ,‬שני ימים של ראש השנה אינן כשאר‬ ‫הכיפורים בעשירי בחודש‪ ,‬אבל לפי ימות החמה‬ ‫ימים טובים של גליות שעושין אותם שני ימים משום‬ ‫שלא שקעה בראש השנה‪ ,‬נמצא שיום הכיפורים חל‬ ‫ספק‪ ,‬וביצה שנולדה בזה מותרת בזה‪ ,‬דאם היום‬ ‫בתשעה לחודש‪.‬‬ ‫קודש מחר חול או איפכא‪ ,‬אבל ראש השנה אינו כן‪,‬‬ ‫בזה מבאר שם מה שנאמר )ויקרא כג‪ ,‬כז( אך‬ ‫אלא שניהם נחשבים כיום ארוך וכקדושה אחת‪.‬‬ ‫בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא וגו'‬ ‫אמנם על פי פנימיות התורה מבואר בזוה"ק )פר'‬ ‫ועיניתם את נפשותיכם וגו'‪ ,‬ומסיים )שם פסוק לב(‬ ‫פנחס‪ ,‬דף רל"א ע"ב( דהטעם שקבעו חכמים שיהא‬ ‫שבת שבתון הוא לכם ועיניתם את נפשתיכם‬ ‫יו"ט של ראש השנה שני ימים‪ ,‬כי ביום א' הוא‬ ‫בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו‬ ‫בחינת דינא קשיא‪ ,‬וביום ב' בחינת דינא רפיא‪.‬‬ ‫שבתכם‪ ,‬ונודע דרשות חז"ל )ברכות דף ח' ע"ב(‪ ,‬אך‬ ‫ולדרכינו יש לומר שהנגלה והנסתר יחדיו יהיה‬ ‫מ"מ עדיין יש לבאר פשוטו של מקרא‪ ,‬שהרי כללא‬ ‫תמים‪ ,‬ובהקדם מה שכתב בספר שמנה לחמו )דף ח'‬ ‫הוא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו‪ .‬ולהאמור הרי הוא‬ ‫ע"א מדפה"ס( בטעם הדבר שלא שקעה השמש‬ ‫כמבואר ששניהם אמת‪ ,‬כי אותו היום הוא הן תשיעי‬ ‫בשבת בראשית‪ ,‬משום שהקב"ה אמר לאדם‬ ‫לחודש והן עשירי לחודש‪ ,‬שהרי בימי בראשית חל‬ ‫הראשון )בראשית ב‪ ,‬יז( כי ביום אכלך ממנו מות‬ ‫יום הכיפורים בתשעה לחודש‪ ,‬וזהו שנאמר אך‬ ‫תמות‪ ,‬ולכן אם היה מעריב השמש ונהיה לילה היה‬ ‫בעשור לחודש השביעי הזה וגו'‪ ,‬שאמנם על פי סדר‬ ‫מוכרח למות בו ביום מגזירת הקב"ה ביום אכלך‪,‬‬ ‫ימי הלבנה היה אז עשירי לחודש‪ ,‬כי לפי מהלך‬ ‫ויען כי לא חפץ הקב"ה במות המת כי אם בשובו‬ ‫הלבנה נחשבו יום הראשון והשני לשני ימים‪ ,‬ואולם‬ ‫מדרכיו וחיה‪ ,‬לכן לא שמשה אפילה באותו לילה‬ ‫אותו היום עצמו הוא גם ועיניתם וגו' בתשעה‬ ‫ונתארך היום להצטרף עם יום השבת‪ ,‬ובנתיים‬ ‫לחודש דלפי מהלך החמה באמת הוא רק תשיעי‬ ‫באותו שבת עשה אדם הראשון תשובה‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫לחודש‪ ,‬ועיי"ש עוד‪.‬‬ ‫נמתקה הגזירה ששוב נחשב לפי יומו של הקב"ה‬ ‫על פי דבריו המתוקים יבואר היטב דזהו הדבר‬ ‫שהוא אלף שנים ולא יומו של אדם‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ששואלים מלאכי השרת את הקב"ה אימתי ראש‬ ‫וכבר מילתנו אמורה בזה‪ ,‬שדווקא שמירת השבת‬ ‫השנה ואימתי יום הכיפורים‪ ,‬דהיינו שמבקשים‬ ‫הוא אשר הועילה לו להנצל מן המיתה‪ ,‬משום‬ ‫לדעת איך נקבע חשבון הימים‪ ,‬האם כפי מה שהיה‬ ‫ערב חג הסוכות · יט · תשפ"ז‬ ‫אז תשובת אדם הראשון שנתפשר עם קונו‪ ,‬הגם‬ ‫שהשומר שבת כהלכתו מוחלין לו כל עוונותיו )שבת‬ ‫שכבר יצא גזירת הקב"ה במוצא פיו כי ביום אכלך‬ ‫דף קי"ח ע"ב(‪ ,‬ונודע מהאריה"ק שיום שבת קודש‬ ‫ממנו מות תמות‪ ,‬אף על פי כן הועיל לו ובכח השבת‬ ‫מסוגל לתשובה‪ ,‬וסימן לדבר 'שב"ת' ראשי תיבות‬ ‫נתקבלה תשובתו והאריך ימים על האדמה‪ ,‬דבר זה‬ ‫ש'בת ב'ו ת'שוב‪ ,‬ולכן כיון שנתארך היום ובנתיים‬ ‫מתעורר בכל שנה כאשר עושים את יום ראש השנה‬ ‫כבר התנוצץ אור השבת‪ ,‬בכח זה ריוח והצלה היתה‬ ‫יום אחד ארוך‪ ,‬שיזכו בני ישראל בכל דור ודור‬ ‫לו לאדה"ר להנצל מן העונש‪ ,‬כי כח התשובה וזכות‬ ‫לבחינת 'אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלוקינו‬ ‫שמירת השבת עמדו לו להפטר מן העונש‪.‬‬ ‫בכל קראינו אליו'‪ ,‬ובכח התפילה יוכלו לפעול כל ענין‬ ‫מעתה יש לומר‪ ,‬שכל זה הוא מרוב רחמי הבורא‬ ‫אצל הבורא ב"ה‪ ,‬יען אשר הקב"ה משרה שכינתו‬ ‫ית"ש‪ ,‬אשר כונן מאז תרף לבני ישראל לחלצם‬ ‫בתוכם תמיד בכל עת‪.‬‬ ‫ממיצר‪ ,‬והכין להם הדרך שיוכלו לעשות תשובה‬ ‫שופר של ראש השנה מביא לשבירת הלב‪ ,‬ומכך‬ ‫לפניו‪ ,‬וביום השישי א' בתשרי כשנברא אדם‬ ‫זוכים לקרבת אלקים כי קרוב ה' לנשברי לב‬ ‫הראשון‪ ,‬אחר שלא עמד בנסיון ואכל מעץ הדעת‪,‬‬ ‫נקדים עוד מה שאמרו בזוהר הק' )פר' יתרו‪ ,‬דף פ"ו‬ ‫הנה לא שקעה החמה ונמשך היום עד אחר השבת‬ ‫ע"ב( מסכנא קריב למלכא יתיר מכולהו וכו'‪ ,‬מאי‬ ‫למשך ב' ימים‪ ,‬וכל זה הוא כדי שיוכל אדם הראשון‬ ‫טעמא משום דדיוריה דמלכא בהני מאני תבירי‪,‬‬ ‫לעמוד ולהאריך ימים ולא ימות בגזירת 'ביום אכלך‬ ‫דכתיב )ישעי' מ‪ ,‬טו( ואת דכא ושפל רוח‪ ,‬וכתיב‬ ‫ממנו מות תמות'‪ ,‬וחי אדם הראשון את שארית ימיו‬ ‫)תהלים לד‪ ,‬יט( קרוב ה' לנשברי לב )שם נא‪ ,‬יט( לב‬ ‫עד היותו בן תתק"ל שנה‪ .‬בכך נקבעה ההנהגה‬ ‫נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫לדורות עולם‪ ,‬שעל ידי תשובה תפילה וצדקה יוכלו‬ ‫ויש לומר‪ ,‬שזהו ענין יום ראש השנה‪ ,‬שבוודאי‬ ‫למנוע כל גזירה רעה‪ ,‬ואף גם אחר שכבר יצאה‬ ‫צריך שיהיה לאדם חרדת הדין אימה ופחד‪ ,‬כי לב‬ ‫הגזירה מאתו ית'‪ ,‬יוכלו בכח התשובה לבטלה‬ ‫יודע מרת נפשו כמה קלקל ועיוה דרכיו במשך‬ ‫ולהעבירה‪ .‬אמור מעתה‪ ,‬שמה ששני הימים נחשבים‬ ‫השנה‪ ,‬ומריעים בקול שופר להחריד הלבבות‬ ‫ליומא אריכתא עולה בקנה אחד עם דברי הזוה"ק‬ ‫להתעורר בתשובה שלימה‪ ,‬אך מאידך‪ ,‬דווקא על‬ ‫שהיום השני של ר"ה הוא דינא רפיא‪ ,‬כי על ידי‬ ‫ידי כך שמתוך קול השופר תאחזני רעדה עד שנשבר‬ ‫ששני הימים נחשבו כיום אחד כיון שלא שקעה‬ ‫לבבו בקרבו‪ ,‬שוב זוכים עי"ז להיות קרובים אל ה'‪,‬‬ ‫חמה‪ ,‬מכך התעוררו רחמים לדורות‪.‬‬ ‫כי הקב"ה בוחר בלב נשבר ונדכא וכאמור דדיוריה‬ ‫בכן יבוארו דברי המדרש לנכון‪ ,‬שדרשו על הכתוב‬ ‫דמלכא בהני מאני תבירי‪ ,‬וכיון שבכך אנו נעשים‬ ‫כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה'‬ ‫קרובים להשי"ת אשר שוכן אצלנו בכך תתעורר‬ ‫אלקינו בכל קראינו אליו‪ ,‬וכאמור שבכל עת יכולים‬ ‫שמחה וחדוה רבה‪ ,‬וכאמור שהשמחה הגדולה‬ ‫בני ישראל עם קרובו לקרוא אל ה' לבקש לטוב להם‬ ‫ביותר היא כאשר אדם זוכה לקרבת אלקים‪ ,‬על כן‬ ‫כל הימים‪ ,‬ואף אם יצאה גזר דין שלא לטוב יש בידם‬ ‫יחד עם התרועה המורה על שבירת הלב‪ ,‬תוקעים‬ ‫הכח לבטלה‪ ,‬וכי יפלא ממך הדבר היכן מצינו כזאת‬ ‫תקיעה של שמחה‪ ,‬כי הבכי והשירות משמשים יחד‪.‬‬ ‫שניתן כח זה לבני ישראל‪ ,‬שגם אחר הגזר דין יוכלו‬ ‫התלאות של יוסף הצדיק במצרים הביאוהו לידי‬ ‫לבטלה ולהמתיקה לטובה‪ ,‬על זה אמר ר' יוחנן‬ ‫לב נשבר‪ ,‬ומכך זכה להשארת השכינה‬ ‫כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר‬ ‫אימתי ראש השנה ואימתי יום הכיפורים‪ ,‬וכוונתם‬ ‫כענין זה מצינו גם אצל יוסף צדיקא‪ ,‬אשר הוא‬ ‫לשאול ולהבין היאך נקבע ר"ה ויוה"כ והיינו משום‬ ‫היה אהוב ביותר אצל יעקב אביו‪ ,‬וכדכתיב )בראשית‬ ‫דביום הראשון לבריאת העולם לא שקעה החמה‬ ‫לז‪ ,‬ג( וישראל אהב את יוסף מכל בניו‪ ,‬וכל מה שלמד‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬והשי"ת אומר להם אני ואתם נלך אצל בית‬ ‫בבית שם ועבר מסר לו )ב"ר פד‪ ,‬ח(‪ ,‬והנה בהיותו בן‬ ‫דין של מטה‪ ,‬דחכמים קבעו את שני הימים ליומא‬ ‫י"ז שנים במיטב שנותיו‪ ,‬ניתקוהו מעל אביו וגירשוהו‬ ‫אריכתא‪ ,‬כי בכך נמתק דינו של אדם הראשון ואז‬ ‫אל ערוות הארץ טומאת ארץ מצרים בין הגויים‪ ,‬ואין‬ ‫נחקק ונקבע לדורות כח התשובה‪ ,‬שכשם שנתקבלה‬ ‫ערב חג הסוכות · כ · תשפ"ז‬ ‫מבעלזא זי"ע )ר"ה‪ ,‬ד"ה תקעו בחודש( שכתב ברמז‬ ‫אנו יכולים לשער ולתאר גודל צערו ולבבו הנשבר‬ ‫הפסוק תקעו בחודש שופר וגו' כי חוק לישראל ה'וא‬ ‫לשברי שברים‪ ,‬כי אף אלו אשר היו בשנים‬ ‫מ'שפט ל'אלוקי י'עקב‪ ,‬דהוא ראשי תיבות מיל"ה‪,‬‬ ‫האחרונות בשבי הערביים ימש"ו‪ ,‬אף שבוודאי היה‬ ‫יעו"ש מה שפי' בזה לדרכו‪ ,‬וע"פ האמור י"ל עוד‬ ‫סבלם גדול עד מאד ה"י‪ ,‬אבל הם לא סבלו אף לו‬ ‫דהנה נודע מש"כ בספה"ק שהמילה מביאה‬ ‫אחד מיני אלף ממה שסבל יוסף צרות רבות ורעות‬ ‫להשראת השכינה‪ ,‬כמבואר בספה"ק שאות ברית‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כאשר נפל מאיגרא רמא מבחינת גן עדן‬ ‫קודש חתום בשם הוי"ה‪ ,‬וכמו שרמז בבעל הטורים‬ ‫התחתון בביתו של יעקב שלימא‪ ,‬עד לערוות הארץ‪,‬‬ ‫בפסוק )דברים ל‪ ,‬יב( מי יעלה לנו השמימה‪ ,‬ר"ת מילה‬ ‫ואף גם שם צרה רדפה צרה והוכפלה צרתו למאוד‪,‬‬ ‫וסו"ת הוי"ה‪ ,‬והיינו משום שרק מי שמתנהג‬ ‫כשבהיותו בארץ מצרים השליכוהו לבית האסורים‪.‬‬ ‫בקדושה ובטהרה כדבעי הוא זוכה להשראת‬ ‫ברם‪ ,‬מאחר ובא על ידי כן ללב נשבר‪ ,‬הרי שעל ידי‬ ‫השכינה‪ ,‬ולהיפך ממה שנאמר בבלעם הרשע‬ ‫זה גופא זכה 'ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח'‬ ‫)במדבר כד‪ ,‬ד( נופל וגלוי עיניים כאמז"ל במד' שם‪.‬‬ ‫)בראשית לט‪ ,‬ב(‪ ,‬כי כאמור הקב"ה משרה שכינתו‬ ‫וזה שרמז כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי‬ ‫וקובע דירתו במי שיש לו לב נשבר ונדכה‬ ‫יעקב‪ ,‬והיינו דגם המילה נקרא 'חק'‪ ,‬כאמרינו בנוסח‬ ‫זה שאמר המשורר האלוקי תקעו בחודש שופר‬ ‫הברכה 'וחוק בשארו שם'‪ ,‬וכאמור גם נרמז בתיבות‬ ‫ותקיעה מורה על שמחה‪ ,‬בבחינת וביום שמחתכם‬ ‫ה'וא מ'שפט ל'אלוקי י'עקב' ר"ת מיל"ה‪ ,‬לרמז שעל‬ ‫ותקעתם‪ ,‬ועל זה מתמה ואומר בכסה ליום חגנו‪,‬‬ ‫זאת רבתה השמחה‪ ,‬והיינו דעל ידי השופר וכן‬ ‫שהרי אנו נמצאים ביום שמכסים את החג והשמחה‪,‬‬ ‫בזכות המילה זוכים להשראת השכינה‪ ,‬וכיון שאנו‬ ‫ולשמחה מה זו עושה בהאי יומא אשר יש לנו לירא‬ ‫זוכים להשראת השכינה בוודאי סמוכים ובטוחים‬ ‫ולפחד מאימת הדין‪ ,‬ועל זה בא כמשיב כי חוק‬ ‫אנו שיוציא כאור משפטינו ולצדק דיננו‪.‬‬ ‫לישראל הוא כלומר‪ ,‬מצות השמחה של בני ישראל‬ ‫מפחד הדין מגיעים לשבירת הלב‪ ,‬ועל ידי כן‬ ‫ביום הזה באה מתוך משפט לאלוקי יעקב‪ ,‬דהיינו‬ ‫זוכים להשראת השכינה‬ ‫כיון שבני ישראל מתייראים מאימת המשפט ומגיעים‬ ‫בכך יובן שזהו מהותה של ימי ראש השנה‪ ,‬אשר‬ ‫לידי לב נשבר‪ ,‬מתוך כך זוכים הם שישרה הקב"ה‬ ‫בו משתלבים יחדיו שמחת היום והיראה ופחד היום‪,‬‬ ‫שכינתו בתוכם‪ ,‬וכיון שקרובים הם אל השי"ת שוב‬ ‫כי דווקא בגין הפחד שבירת הלב שמתיירא האדם‬ ‫אין הם מתייראים עוד מן הדין אלא אוכלים ושותים‬ ‫מאימת הדין‪ ,‬ביודעו שהקב"ה הוא המנהיג והבורא‬ ‫ושמחים ובטוחים שיעשה להם ניסים‪.‬‬ ‫השופט כל הארץ בדין ובמשפט‪ ,‬וכל מעשיו בספר‬ ‫לכן הוסיף וסמך המשורר הוכחה לכך‪ ,‬ואמר‬ ‫נכתבין‪ ,‬אך דווקא משום כך הריהו שוב מתמלא‬ ‫עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים‪,‬‬ ‫שמחה ושלוות הנפש‪ ,‬ביודעו שעל ידי שבירת הלב‬ ‫שכאמור כן היה גם אצל יוסף הצדיק‪ ,‬שדווקא על‬ ‫זוכה הוא שישרה הקב"ה שכינתו עליו‪ .‬ואדרבה מי‬ ‫ידי שבא לידי לב נשבר‪ ,‬זכה לבחינת ויהי ה' את‬ ‫שאינו מתפחד מאימת הדין ואינו מגיע לידי שבירת‬ ‫יוסף‪ ,‬שעל ידי שבירת הלב זוכים להשראת השכינה‪.‬‬ ‫הלב‪ ,‬הוא הוא שצריך לירא ממה שיעלה בדינו‪,‬‬ ‫על ידי ברית מילה זוכים להשראת השכינה‬ ‫מאחר ואינו זוכה להשראת השכינה‪.‬‬ ‫וממילא בטוחים אנו שהקב"ה יצדקנו במשפט‬ ‫מפרשת העקידה מתעורר הכח שאפשר לבטל‬ ‫נראה להוסיף בזה עוד פרפרת‪ ,‬לכבוד שמחת‬ ‫את רוע הגזירה‬ ‫סעודת ברית מילה ]אשר בעל הברית שיחי' זיכה‬ ‫בקריאת היום בפרשת עקידת יצחק קרינו מה‬ ‫אותנו היום להשתתף בברית מילה ובכך לזכות‬ ‫שאמר הקב"ה לאברהם אבינו )בראשית כב‪ ,‬ב( קח נא‬ ‫למחילת עוונות‪ ,‬כנודע מה שהביא רביה"ק‬ ‫את בנך וגו' והעלהו שם לעולה‪ ,‬והנה דבר זה לא‬ ‫מוהרצ"א זי"ע )אגרא דפרקא אות קמ"ו( בשם המדרש‬ ‫נתקיים לבסוף אלא נתבטל‪ ,‬שהיו מלאכי השרת‬ ‫שבברית מילה מוחלין העוונות לכל הנוכחים[‪ ,‬על‬ ‫בוכים והזילו דמעות על דבר זר זה שישחט אברהם‬ ‫פי מה שראיתי בספר מדבר קדש מהרה"ק מהר"ש‬ ‫ערב חג הסוכות · כא · תשפ"ז‬ ‫קרובים אנו אליו ית"ש‪ ,‬ונתן לנו הקב"ה ההזדמנות‬ ‫את בנו כדאיתא במדרש )ב"ר נו‪ ,‬ה(‪ ,‬עד שקרא מלאך‬ ‫לתקן ולבטל הכל בכח תשובה ותפילה ועסק התורה‬ ‫ה' אל אברהם מן השמים ואמר לו 'אל תשלח ידך אל‬ ‫הק'‪ ,‬ומכיון ש'ה' לי' שוב 'לא אירא'‪ ,‬ועל כן תמצית‬ ‫הנער' )שם פסוק יב(‪ ,‬נמצינו למדים מפרשת העקידה‪,‬‬ ‫ומהות עשרת הימים הוא במה שאנו אומרים‬ ‫וכן ממה שלא החשיך היום לאדם הראשון‪ ,‬שגם אחר‬ ‫בהפטורת צום גדליה דרשו ה' בהמצאו קראוהו‬ ‫שנגזרה גזירה רעה אפשר שהקב"ה יבטלה‪ .‬ומני אז‬ ‫בהיותו קרוב‪ ,‬וכאמור שבימים האלה נאחזים אנו‬ ‫הכין הקב"ה תרף לבני ישראל‪ ,‬שכל שכן וקל וחומר‬ ‫בכך כי השי"ת קרוב אלינו‪ ,‬וזהו לכל אחד ואחד‬ ‫בן בנו של קל וחומר‪ ,‬שבשעה שיעשה איש יהודי‬ ‫מבני ישראל יהיה מי שיהיה‪ ,‬ובכך מתחזקים‬ ‫תשובה על כל מעשיו‪ ,‬הרי שבזה יבטל מעליו כל‬ ‫לתשובה שלימה‪.‬‬ ‫גזירות קשות ורעות‪ ,‬ויתקיים בו הס קטיגור וקח‬ ‫רב זכותם של קובעי עתים לתורה דבר יום ביומו‬ ‫סניגור מקומו‪ ,‬והקב"ה יקבלו באהבה‪ ,‬וישפיע עליו‬ ‫ונבחני 'משתמרת'‬ ‫שפע ברכאין טבין מלעילא‪.‬‬ ‫הניחו היום על השלחן רשימות של יותר מאלף‬ ‫שמחה וחיזוק בעשרת ימי תשובה על שאנו‬ ‫אברכים אשר קיבלו על עצמם להצטרף לקבוע עתים‬ ‫זוכים להיות קרובים אל ה'‪ ,‬ועל הכח לתקן הכל‬ ‫לתורה דבר יום ביומו‪ ,‬ואף להבחן במבחנים הקבועים‪,‬‬ ‫מי האמין שבשנת תשפ"ז עדיין נעמוד מבוישים‬ ‫במסגרת מפעל התורה 'תורתם משתמרת'‪ ,‬ובוודאי‬ ‫מחוץ לחומת העזרה‪ ,‬אכן אעפ"כ מתחזקים אנו‬ ‫היא זכות גדולה לכלל כולו‪ ,‬כי היסוד והבסיס של כל‬ ‫באמונת אומן בהשי"ת באמונה ובטחון אשר הנה זה‬ ‫אחד מישראל הוא עסק התורה‪ ,‬שהרי כשעוסקים‬ ‫עומד אחר כתלינו‪ ,‬ושנת גאולי באה‪.‬‬ ‫בתורה יכולים מתוך כך לזכות גם לשאר הדברים‪,‬‬ ‫ועתה בעשרת ימי תשובה אשר מצד אחד‬ ‫והתורה הק' אגוני מגני ואצולי מצלי‪ ,‬ורק על ידי‬ ‫עומדים אנו בימים אלו רועדים וזוחלים מאימת הדין‪,‬‬ ‫שנקבל עלינו עול תורה סמוכים ובטוחים אנו שנזכה‬ ‫כאשר הבינונים תלויים ועומדים‪ ,‬ואף שאין אנו‬ ‫לשנה טובה ומבורכת‪ ,‬ליהודים היתה אורה ושמחה‪,‬‬ ‫יודעים כלל באיזה מן הספרים נכתבנו‪ ,‬ולב יודע‬ ‫ולכל בני ישראל יהיה אור במושבותם‪.‬‬ ‫מרת נפשו שמא לא זכה להמנות בספר של בינונים‪,‬‬ ‫ימלא השי"ת כל משאלות לבותיהם של בני‬ ‫אכן כאמור הרי אפילו אחר שנחתמה הגזירה יכולים‬ ‫ישראל לטובה בכל המצטרך‪ ,‬הרופא לשבורי לב‬ ‫לבטלה ולהמתיקה‪ ,‬ועל כן בד בבד עם הפחד‬ ‫ומחבש לעצבותם ירפא לכל גופם ויסלח לכל עוונם‪,‬‬ ‫והרעדה מאימת הדין צריכים אנו להתחזק בשמחה‬ ‫שיזכו לשוש ולשמוח תמיד‪ ,‬והעיקר שנזכה לישועת‬ ‫לשוש ולשמוח על כי זוכים אנו להיות יהודים‪ ,‬אשר‬ ‫ה' בגאולה השלימה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בחר בנו מכל עם ולא עשני גוי‪ ,‬ועל שזוכים אלו‬ ‫‪‬‬ ‫שרה' היו נפקדות קפ"ד עקרות כמנין 'פקד'‪ .‬ויה"ר‬ ‫לאחר התורה קם מרן שליט"א לריקוד נלהב‬ ‫ואף בשנה זו יוושעו הכל בכל המצטרך‪ ,‬בבני חיי‬ ‫בהתרוממות ובשמחה רבה‪.‬‬ ‫ומזוני ורוב ברכות וישועות‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 9.00‬בירך מרן שליט"א ברכהמ"ז על הכוס‪.‬‬ ‫בסוף הסעודה לפני ברכהמ"ז הוסיפו להביא קוגל‬ ‫בהגבהת הכוס התכבד ‪ -‬הרה"ג ר' אברהם חיים יצחק‬ ‫לשמחת וואך נאכט‪ ,‬וחילק מרן שליט"א לבעלי‬ ‫מוטצען שליט"א מפעיה"ק ‪ -‬נכד כ"ק מרן זי"ע‪ .‬ואמר‬ ‫השמחה‪ .‬ואמר מרן שליט"א‪ :‬נודע מאמר הצדיקים‬ ‫מרן נודה לשמך והרחמן לברית מילה‪.‬‬ ‫זי"ע )ראה אוהב ישראל‪ ,‬ליקוטים חדשים‪ ,‬פר' נצבים‪ ,‬ד"ה מה‬ ‫שאנו; דרשות חת"ס‪ ,‬לז"ך אלול תק"ע( על מה שאמרו חז"ל‬ ‫בסיום השוה"ט התפללו מעריב‪ .‬קודם התפילה‬ ‫)ר"ה י‪ ,‬ב( בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה‪ ,‬כי בכל‬ ‫אמר מרן שליט"א לנכדיו שיחי' שלא ישכחו את שבע‬ ‫שנה ושנה מתעורר בראש השנה אותו הכוח כמאז‬ ‫הדברים שצריך לומר בתפילת שמו"ע )זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪,‬‬ ‫לפקוד עקרות ולחון אותם בזרע של קימא‪ ,‬וביחוד‬ ‫המלך הקדוש‪ ,‬אתה חוננתנו‪ ,‬המלך המשפט‪ ,‬מי כמוך‪ ,‬בספר‬ ‫בעת קריאת התורה 'וה' פקד את שרה' ביום ראשון‬ ‫חיים(‪ .‬לפני העמוד ניגש ‪ -‬המחותן הרה"ג ר' אהרן‬ ‫של ראש השנה‪ ,‬ועל הרה"ק רבי לוי יצחק‬ ‫יוסף הלברשטאם שליט"א משגיח רוחני דישיבה"ק‬ ‫מברדיטשוב זי"ע מסופר כי כשהיה קורא 'וה' פקד את‬ ‫ערב חג הסוכות · כב · תשפ"ז‬ ‫האיתנים במסגרת המיוחדת שע"י ארגון בחצרות החיים‪.‬‬ ‫לצעירים שפע חיים בב"ב‪.‬‬ ‫לאחר תפילת מעריב בשעה ‪ 9.20‬הבדיל מרן‬ ‫יום שלישי פר' האזינו ד' תשרי‬ ‫שליט"א על הכוס בהיכל הגדול לאלפי האורחים‪,‬‬ ‫בשעה ‪ 6.00‬נכנס מרן שליט"א לאמירת הסליחות‬ ‫בהגבהת הכוס להבדלה כובד הרב בנש"ק הרב‬ ‫בהיכל המתיבתא‪ ,‬לפני העמוד ניגש ‪ -‬הרה"ג ר' משה‬ ‫שמואל הלברשטאם שליט"א מב"ב ‪ -‬נכד רבוה"ק‪.‬‬ ‫הלברשטאם שליט"א מפעיה"ק ‪ -‬נכד כ"ק מרן‬ ‫אח"כ עברו כל הקהל לברכת א גוט יאר‪ ,‬ומרן‬ ‫שליט"א‪ .‬בתפילת שחרית אמר מרן שליט"א תחנון‪,‬‬ ‫שליט"א הורה לבחורי החמד תלמידי הישיבות‬ ‫וכן 'תפלה לדוד'‪.‬‬ ‫הקטנות‪ ,‬ושיעורי א' דישיבות הגדולות לגבי תענית‬ ‫צום גדליה‪ ,‬שלא יתענו‪ ,‬הבחורים המבוגרים יותר‬ ‫יום רביעי פר' האזינו ה' תשרי‬ ‫החלושים ותשושים ואינם יכולים להתענות שלא‬ ‫בשעה ‪ 6.00‬נכנס מרן שליט"א לאמירת הסליחות‬ ‫יתענו‪ ,‬ומי שמסתפק יעשה שאלת חכם‪.‬‬ ‫בהיכל המתיבתא‪ ,‬לפני העמוד ניגש ‪ -‬הרה"ג ר' מאיר‬ ‫נתן נטע שליט"א מפעיה"ק ‪ -‬נכד כ"ק מרן שליט"א‪.‬‬ ‫יום שני פר' האזינו ג' תשרי ‪ -‬צום גדליה‬ ‫אחר תפילת שחרית נכנס לקו"פ לברכת השנים‬ ‫בשעה ‪ 6.00‬נכנס מרן שליט"א לאמירת הסליחות‬ ‫הרב הראשי הגאון רבי קלמן בר שליט"א‪.‬‬ ‫בהיכל המתיבתא‪ ,‬לפני העמוד ניגש ‪ -‬הרה"ג ר' ישכר‬ ‫אח"כ נערך שמחת הברית לבן הר"ר יקותיאל‬ ‫דוב אליאס שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי‬ ‫יהודה פרידמן מאשדוד )ב"ר שלמה מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫חיים פעיה"ק‪.‬‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫לאחמ"כ נסע מרן שליט"א לעבר בית החיים‬ ‫להבחור הבר מצוה ישראל אברהם נ"י בן הרב משה‬ ‫בנתניה‪ ,‬לפקוד את הציון המצוינת של כ"ק מרן‬ ‫יוסף רונס שליט"א ראש ישיבת נתיב התורה בפתח‬ ‫אדמו"ר זי"ע‪ ,‬כמנהגו בכל שנה קודם יום הקדוש‬ ‫תקוה‪ ,‬ולהבחור הבר מצוה ישכר דוב נ"י בן הר"ר‬ ‫לפקוד את ציון אביו לעורר רחמים ולשפוך שיח‬ ‫משה יונה כץ מבית שמש )בהג"ר ישראל אריה מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫לקראת יום הגדול‪ ,‬עבור צאן מרעיתו‪.‬‬ ‫בפתיחת הארון קודש אמרו ה' ה'‪ ,‬ושיר למעלות‪,‬‬ ‫בהגיע מרן שליט"א לבית החיים פנה אל חלקת‬ ‫ואמר מרן הרבונו של עולם מסידור כתר נהורא‬ ‫צאנז‪ ,‬נטל ידיו ואמר הברכה שאומרים בבית החיים‬ ‫לעשי"ת‪ .‬בסיום התפילה אמרו תהלים מקפיטל ק"א‬ ‫כשלא היו שלושים יום‪ ,‬ונכנס אל האוהל פנימה‪,‬‬ ‫עד קי"א )עפ"י המשך הסדר שאמרו בכל יום מר"ח אלול י'‬ ‫והדליק מרן שליט"א ב' נרות ע"ג הציון הק' וכן על‬ ‫קפיטלעך חוץ מבשב"ק(‪.‬‬ ‫ציון אמו הרבנית הצ' ע"ה‪.‬‬ ‫אחר התפילה נערך שמחת הברית לבן הרה"ח ר'‬ ‫מרן שליט"א החל באמירת מזמורי תהלים‬ ‫משה אהרן לאנגסאם מירושלים )ב"ר חיים מאיר מב"ב(‪,‬‬ ‫מקאפיטל צ' עד קאפיטל ק"ז‪ ,‬משך למעלה ממחצית‬ ‫ולבן הר"ר יצחק צבי קליין מקרית צאנז טבריה )ב"ר‬ ‫השעה‪ .‬האמירה עברה בהתעוררות גדולה ובבכיות‬ ‫דוד שלום אליעזר מלונדון‪ ,‬וח"ר יצחק ברוך וינברגר ממאנסי(‪.‬‬ ‫עצומות‪ .‬כמו"כ קרא מרן שליט"א קוויטעל מיוחד‬ ‫אח"כ קיבל מרן שליט"א קהל אורחי חו"ל האברכים‬ ‫מחולי אנ"ש ומהמצפים לישועה‪.‬‬ ‫שבאו לשהות בצל הקודש על ימי ראש השנה‪.‬‬ ‫לאחר מכן ניגש מרן שליט"א לעבר הציון הק'‪,‬‬ ‫והרכין ראשו כאשר נשען על הציון‪ ,‬ונשא תפילה‬ ‫אחר הצהרים נכנס מרן שליט"א להיכל המתיבתא‬ ‫חרישית מלווה בבכיות משך זמן רב‪ .‬אח"כ נשא מרן‬ ‫לתפילת מנחה‪ ,‬לפני העמוד התפלל ‪ -‬הרה"ג ר' יעקב‬ ‫שליט"א תפילה חרישית על ציון הרבנית הצ' ע"ה‪.‬‬ ‫עזרא ראטה שליט"א נאמן בית מרן שליט"א‪.‬‬ ‫בסיום הניח מרן שליט"א אבן על גבי הציון הק' ועל‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הגאון רבי מרדכי לוינשטיין‬ ‫ציון הרבנית הצ' ע"ה‪ ,‬ובסיום יצא מאוהל לאחוריו‪.‬‬ ‫שליט"א דומו"צ קרית צאנז‪ ,‬לוי ‪ -‬הרב שלמה זאב‬ ‫אח"כ ניגש מרן שליט"א לציון חותנו ‪ -‬חותן המלך‬ ‫קליין מפעיה"ק‪ ,‬מפטיר ‪ -‬מרן שליט"א‪ ,‬ולאחריה אמר‬ ‫הגה"צ רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל‪,‬‬ ‫מרן ההפטורה‪ ,‬הגבה ‪ -‬הרה"ח ר' מנחם אלעזר ליבער‬ ‫והדליק מרן שליט"א ב' נרות ונשא תפילה חרישית‪,‬‬ ‫מלונדון‪ ,‬גלילה ‪ -‬הר"ר ישי אבעלעס ממאנסי‪.‬‬ ‫בסיום הניח אבן ע"ג הציון וחזר לקרית צאנז‪.‬‬ ‫מיד לאחר מנחה התפללו מעריב‪ .‬לאחר התפילה‬ ‫עלה מרן לביתו לאויספאסטין‪.‬‬ ‫יום חמישי פר' האזינו ו' תשרי‬ ‫בשעה ‪ 6.00‬נכנס מרן שליט"א לאמירת הסליחות‬ ‫בשעה ‪ 9.15‬נכנסו לקו"פ עם קוויטל מאות מתלמידי‬ ‫בהיכל המתיבתא‪ ,‬לפני העמוד ניגש ‪ -‬הרה"ג ר' שמואל‬ ‫ישיבה"ק מתיבתא דברי חיים פעיה"ק הדרים מחוץ לעיר‪,‬‬ ‫דוד לייזער שליט"א מפעיה"ק ‪ -‬נכד כ"ק מרן שליט"א‪.‬‬ ‫ומאות תלמידי ישיבה"ק מתיבתא דברי יציב בחיפה‪,‬‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫להתברך בחודש הרחמים לרגל השנה החדשה‪ .‬כמו"כ‬ ‫להבחור הבר מצוה אברהם נ"י בן הרב מרדכי ברוך‬ ‫נכנסו בחורי חו"ל שבאו לשהות בצל הקודש על ירח‬ ‫ערב חג הסוכות · כג · תשפ"ז‬ ‫הרה"ח ר' ישראל ארליך ז"ל בספרו שאול בחיר ה'‬ ‫בלומנטל סגן מנהל רוחני דת"ת דרכי אבות פעיה"ק‬ ‫)עמ' כד‪-‬כה( על הגה"צ רבי שאול בראך זצ"ל מקאשוי‪,‬‬ ‫)ח"ר אלכסנדר משה בלומנטל מפעיה"ק(‪ .‬ואמר מרן‬ ‫שלמד אצל המהר"ם שיק‪ ,‬ונכנסו כמה בחורים אליו‬ ‫שליט"א תחנון )נוסח אשכנז(‪ ,‬וכן 'תפלה לדוד'‪.‬‬ ‫לבקש ממנו רשות לנסוע ליום י"ג מידות אל הייטב‬ ‫לב זי"ע‪ ,‬וכשיצאו בירך אותם שינצלו מ'גוישע הענט'‪,‬‬ ‫בשעה ‪ 3.20‬אחה"צ נכנס מרן שליט"א להיכל‬ ‫ולא הבינו כוונתו‪ ,‬בפרט שהדרך מחוסט לסיגוט לא‬ ‫המתיבתא‪ ,‬לאמירת ספר התהלים ברוב עם כנהוג‬ ‫היתה ארוכה כל כך‪ ,‬אף שהיה יער קטן באמצע‪ .‬אבל‬ ‫בחצרות קדשנו ביום י"ג מידות‪ .‬לפני העמוד ניגש ‪-‬‬ ‫כשעברו באותו יער נודע להם שזמן קצר לפני שעברו‬ ‫הרב שרגא שמואל בלומנטל משגיח בישיבה"ק‪ .‬ונמשך‬ ‫הרגו שם יהודי רח"ל‪ ,‬ואז הבינו את ברכתו‪ ,‬וראו שגם‬ ‫עד השעה ‪ ,5.15‬ואמרו היה"ר שלאחר התהילים‪.‬‬ ‫רבם יכול משהו‪...‬‬ ‫אחר הפסקה קצרה בשעה ‪ 5.25‬נכנס מרן שליט"א‬ ‫וזה היה הפעם הראשונה שהוא היה אצל הייטב‬ ‫להיכל המתיבתא והחל מרן שליט"א באמירת הוידוי‬ ‫לב זי"ע‪ ,‬כשהגיעו לסיגוט היה זה בליל י"ג מידות‪,‬‬ ‫)עי' דרך פיקודיך‪ ,‬הקדמה ה‪ ,‬אות יא(‪ ,‬תחילה אמרו וידוי‬ ‫ותיאר את סדר העבודה שהיה שם מחצות הלילה של‬ ‫דרבינו ניסים‪ ,‬ואמרו מרן בכפיפת קומה כמו בכל‬ ‫ליל י"ג מידות עד למחרתו עדי ערב‪ .‬הייטב לב נכנס‬ ‫הוידויים‪ ,‬ואח"כ התחילו אנא תבוא וכו' )לא או"א‪ ,‬וכן‬ ‫לבית מדרשו בשעה שתים עשרה בלילה‪ ,‬הוא בעצמו‬ ‫בכל הוידויים ביוה"כ‪ ,‬עי' דרכי חיים ושלום אות תשמט( בניגון‬ ‫אמר לפני התיבה את כל ספר תהלים‪ ,‬אחרי שגמרו‬ ‫המקובל‪ ,‬אשמנו וכו'‪ ,‬ואמרו 'טפלנו שקר ומרמה' )וכן‬ ‫אמירת תהלים התחיל הייטב לב לומר סליחות‪ ,‬ולפני‬ ‫בכל הוידויים‪ ,‬כפי הנוסח בסידור תפילה ישרה(‪ ,‬סרנו וכו'‪,‬‬ ‫תפלת שמע קולינו אמר דרשה שנמשכה ארבע שעות‬ ‫מה נאמר וכו'‪ ,‬אתה יודע וכו'‪.‬‬ ‫פחות רבע שעה‪ ,‬בבכיות עצומות ודיבר בשבח עם‬ ‫והוציאו הספר תורה מארון קודש לקריאת‬ ‫ישראל שהם הכי טובים ואמר על עצמו‪ ,‬רק אני הכי‬ ‫הקרבנות כנהוג ביום י"ג מידות‪ ,‬הבעל קורא היה‬ ‫גרוע‪ ,‬ולמה אני עומד כאן‪ ,‬כי אני הפושע ואני צריך‬ ‫העסקן הרה"ח ר' הערשל רייכמן‪ ,‬ונמשך עד השעה‬ ‫לחזור בתשובה‪...‬‬ ‫‪ ,5.55‬ומיד לאחריה התחילו אשרי והתפללו מנחה‪.‬‬ ‫אחרי הדרשה וסיום אמירת הסליחות התפללו‬ ‫לפני העמוד ניגש הרה"ג ר' יעקב עזרא ראטה‬ ‫תפלת שחרית‪ ,‬והייטב לב התפלל לפני התיבה לרגל‬ ‫שליט"א מנאמני בית מרן שליט"א‪.‬‬ ‫יום ההילולא של אביו הרה"ק רבי אלעזר ניסן זי"ע‪,‬‬ ‫ואח"כ קראו קרבנות ובסופו אמרו עוד פעם תהילים‬ ‫בשעה ‪ 6.30‬הגיע מרן שליט"א לאמירת תשליך על‬ ‫והתפללו תפילת מנחה‪.‬‬ ‫שפת הים‪ .‬בהגיע מרן שליט"א פתח באמירת התשליך‪,‬‬ ‫כשפסע הייטב לב את הג' פסיעות לאחוריו לאחר‬ ‫ואמר 'מי קל כמוך' ג"פ‪ .‬בעת אמרו הפסוק ותשליך‬ ‫שמו"ע‪ ,‬היה הגר"ש צריך לזוז כי עמד ממש מאחוריו‪,‬‬ ‫במצולות ים כל חטאתם ניער מרן שליט"א את שולי‬ ‫וכשפסע לאחוריו עמד ממש ממול פניו‪ ,‬ואז שאל‬ ‫בגד הציצית‪ .‬אח"כ אמר מרן התפילה מהחיד"א מספר‬ ‫אותו הייטב לב 'תאמר נא חיים פריינד הגיע?' ]הוא‬ ‫עבודת הקודש בבכי רב‪ .‬בסיומו זימר מרן שליט"א‬ ‫היה אחיו של הגה"ק הרב מנאסויד זצ"ל‪ ,‬שגם למד‬ ‫'רננו צדיקים'‪ .‬אח"כ זימרו הקהל 'תקע בשופר'‪ ,‬ועוד‬ ‫אצל המהר"ם שיק[‪ ,‬וענה שלא הגיע‪ ,‬ושאל אותו‬ ‫מרן שליט"א השירה‪ ,‬וחזר מרן שליט"א לביתו‪.‬‬ ‫כמ"פ ממש בתקיפות‪ ,‬למה לא הגיע‪ ,‬למה לא הגיע‪,‬‬ ‫על אם הדרך אמר מרן שליט"א‪:‬‬ ‫עד שהיטב לב אמר לו‪ ,‬אתה יודע למה הוא לא הגיע‪,‬‬ ‫אנו אומרים בוידויו דרבינו ניסים 'וכל מעשים רעים‬ ‫כי הוא כבר יודע שאני לא שווה כלום‪ ,‬אבל אתה עדיין‬ ‫עשיתי‪ ,‬וגם עבירות רעות עשיתי'‪ ,‬ובפשטות הכוונה‬ ‫אינך יודע שאיני שוה כלום ולכן באת‪...‬‬ ‫על עבירות שבין אדם למקום ועבירות שבין אדם‬ ‫והרב מקאשוי עשה חשבון שהייטב לב עמד על‬ ‫לחבירו‪ ,‬אכן י"ל עוד‪ ,‬ד'עבירות רעות' הכוונה לדברים‬ ‫רגליו משך שבע עשרה שעות‪ ,‬מאמירת תהילים עד‬ ‫שאינם טובים שעושה האדם הנוגעים אליו בלבד‪,‬‬ ‫לאחר קריאת הקרבנות שהיה כבר לפני ערב‪.‬‬ ‫'ומעשים רעים' הכוונה מה שגרם שגם אחרים יחטאו‬ ‫ויכשלו רח"ל‪ ,‬דזהו לשון 'מעשה' שעשה גם לאחרים‪.‬‬ ‫בקודש פנימה נכנסו גבאי המעמדות והגישו את‬ ‫יש לבאר מה שנוהגים לנענע הציציות כשאומרים‬ ‫שקלי הקודש לחודש תשרי‪ ,‬בצירוף ה'כוללות‬ ‫'ותשליך במצולות ים כל חטאותם'‪ ,‬דמרמזים בזה‬ ‫קוויטעל' הקבוע המוגש מדי חודש בחדשו‪ .‬מרן‬ ‫שחפצים אנו להשליך אף כל אלו המצוות שקיימנו‬ ‫שליט"א הרעיף מברכותיו לכל הנותנים להתברך בכל‬ ‫בשעה שלא היינו ראויים לכך‪ ,‬והיאך העזנו פנינו‬ ‫מילי דמיטב‪.‬‬ ‫לגשת לקיים אחת ממצות השי"ת‪ ,‬ואף על כך צריכים‬ ‫אנו לעשות תשובה בשלימות‪.‬‬ ‫יום שישי פר' האזינו 'יום י"ג מידות' ז' תשרי‬ ‫בשעה ‪ 6.00‬נכנס מרן שליט"א להיכל המתיבתא‬ ‫ושוחחו על עבודתו בקודש של הרה"ק הייטב לב‬ ‫לאמירת הסליחות‪ .‬לפני העמוד ניגש הגה"צ רבי מאיר‬ ‫זי"ע ביום י"ג מידות‪ ,‬וסיפר מרן שליט"א מה שכתב‬ ‫ערב חג הסוכות · כד · תשפ"ז‬ ‫משה בנתניה וראש כולל רשת כוללי יו"ד דחסידי‬ ‫משולם שליט"א‪ .‬את הפייט ה' ה' אמר מרן שליט"א‬ ‫צאנז בארה"ק‪ ,‬מה ידידות ‪ -‬הרה"ג ר' יוסף דוב‬ ‫לפני התיבה בבכיות עצומות‪.‬‬ ‫אייזנברגר שליט"א רא"כ עיון והוראה במרכז התורה‪.‬‬ ‫היום אחר תפילת שחרית סיימו את ספר התהלים‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬הרה"צ רבי חיים מיכל‬ ‫בפעם השניה לפי הסדר שאמרו מר"ח אלול ואילך‪.‬‬ ‫הלברשטאם שליט"א אב"ד סטראפקוב ירושלים‪,‬‬ ‫ומנה"ר דישיבה"ק לצעירים שפע חים בירושלים‪.‬‬ ‫שב"ק פר' האזינו 'שבת שובה' ח' תשרי‬ ‫ונערך שמחת השלום זכר לרגל הולדת הבן להר"ר‬ ‫קבלת שבת התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ח ר' יוסף‬ ‫חיים פסח רייכמן מפעיה"ק )ב"ר אשר אנשיל מירושלים‪,‬‬ ‫גליק מפעיה"ק‪.‬‬ ‫וחה"ר חיים יעקב לוי מפעיה"ק(‪ ,‬ולהר"ר אברהם שימון‬ ‫מפעיה"ק )ב"ר נפתלי מבית שמש‪ ,‬וחה"ר משה דוד ישראלי‬ ‫בזמירות בשוה"ט התכבדו‪ ,‬כל מקדש ‪ -‬הרה"ג רבי‬ ‫מפעיה"ק(‪ .‬וחילקו פירות לכל הקהל‪.‬‬ ‫משה גדליה לנדאו שליט"א רב בית מדרשנו ישמח‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫כו‪ ,‬ד( כי בי'ה ה' צור עולמים‪ ,‬דרש רבי יהודה בר‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )דברים לב‪ ,‬א( האזינו השמים‬ ‫אילעאי אלו שני עולמות שברא הקב"ה אחד בה"י‬ ‫ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‪ ,‬וכבר עמדו קמאי‬ ‫ואחד ביו"ד וכו'‪ ,‬הוי אומר העוה"ז בה"י והעוה"ב‬ ‫לבאר מה שפתח בלשון נוכח 'האזינו השמים'‪ ,‬וסיים‬ ‫ביו"ד‪ ,‬ומפני מה נברא העוה"ז בה"י מפני שדומה‬ ‫בלשון נסתר 'ותשמע הארץ'‪ ,‬ולא אמר 'ושמעי‬ ‫לאכסדרה )פי' רש"י‪ ,‬שפתוח מתחתיו( שכל הרוצה‬ ‫הארץ' וכדו'‪.‬‬ ‫לצאת יצא )ממנו לתרבות רעה(‪ ,‬ומאי טעמא תליא‬ ‫הנה נהגו בכל תפוצות ישראל עוד מימי‬ ‫כרעיה דאי הדר בתשובה מעיילי ליה )בפתח העליון‬ ‫הראשונים לקרוא לשבת זו 'שבת תשובה'‪ ,‬וראוי‬ ‫בין רגל שבתוכו לגגו(‪ ,‬וליעול בהך )פתח התחתון דנפיק‬ ‫לבאר דהלא לכל הימים האלה קורין עשרת ימי‬ ‫ביה( לא מסתייעא מילתא‪ ,‬כדרבי שמעון בן לקיש‬ ‫תשובה‪ ,‬ומדוע דייקא לשבת קראו 'שבת שובה'‬ ‫דאמר רשב"ל הבא ליטהר מסייעין לו בא ליטמא‬ ‫יותר משאר הימים‪ ,‬ובהכרח הוא שיש לשבת‬ ‫פותחין לו )דהבא ליטהר בעי סיוע מפני יצר הרע‪ ,‬הלכך‬ ‫שייכות מיוחדת עם עניין התשובה‪.‬‬ ‫עבדי ליה סיוע פתח יתירא(‪.‬‬ ‫ויבואר עפ"י מה שהביא רביה"ק מוהרצ"א זי"ע‬ ‫והנה הגם שלא נתבאר בגמ' מי מסייע בעד מי‬ ‫)בני יששכר מאמרי תשרי‪ ,‬מאמר ד‪ ,‬אות לה( מספר חרדים‬ ‫שבא ליטהר‪ ,‬אכן בזוה"ק איתא )פר' נח‪ ,‬דף ס"ב ע"א(‬ ‫)פרקי התשובה‪ ,‬פרק ז( שכל בעל תשובה מתנוצץ בו‬ ‫דמסייעין אותו בנשמתא‪ ,‬וי"ל דהכוונה לנשמת‬ ‫נשמת משה רבינו ע"ה‪ ,‬והוא המסייע לכל החפץ‬ ‫משה רעיא מהימנא ע"ה‪ ,‬אשר הוא המסייע לכל‬ ‫לשוב למקור שורש באיזה זמן ומצב שרק יהיה‪ ,‬שעל‬ ‫הבא ליטהר ולשוב בתשובה‪ ,‬כי נודע דמשה רבינו‬ ‫ידי הניצוץ ממשה רעיא מהימנא יכול הוא להתעלות‬ ‫היה לו נשמה כוללת מכל כלל ישראל )תיקו"ז‪ ,‬תיקון‬ ‫ולקבל עליו עול מלכות שמים באמת‪.‬‬ ‫ע'‪ ,‬דף קל"ח ע"א‪ ,‬וכדאיתא במדרש )שהש"ר א‪ ,‬סד( אשה‬ ‫והביאור בזה‪ ,‬דהנה משה רבינו ע"ה הוא קיבל‬ ‫אחת יולדת במצרים שישים ריבוא בכרס אחד זה‬ ‫תורה מסיני על מנת למסרה לבני ישראל‪ ,‬ובעת מתן‬ ‫משה רבינו ששקול כנגד כל ישראל‪ ,‬ועל כן בכל עת‬ ‫תורה היו שם כל נשמות בני ישראל מעולם ועד‬ ‫וזמן שמתעורר האיש הישראלי בכל מקום ובכל מצב‬ ‫עולם עד סוף כל הדורות )ראה זוה"ק פר' יתרו‪ ,‬דף פ"ג‬ ‫לתשובה‪ ,‬מתעבר בו ניצוץ מנשמת משה רעיא‬ ‫ע"ב; וראה ב"ר ע‪ ,‬ט; שמו"ר כח‪ ,‬ו(‪ ,‬וכדכתיב )דברים כט‪,‬‬ ‫מהימנא לסייע בעדו ולעמוד לימינו להחזירו‬ ‫יד( את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה‪ ,‬ואז פעל‬ ‫בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫משה רבינו מלפני השי"ת שבכל מצב שהוא עד סוף‬ ‫וזהו שאמרו חז"ל בזוה"ק )ח"ג דף רע"ג ע"א; תקו"ז‬ ‫כל הדורות‪ ,‬כשירצה האיש הישראלי לשוב‬ ‫תיקון ס"ט‪ ,‬דף קי"ב ע"א( אתפשטותא דמשה בכל דרא‬ ‫בתשובה לפניו ית"ש‪ ,‬יעמוד משה רבינו לצידו לעזרו‬ ‫ודרא‪ ,‬היינו שבכל דור ודור ובכל זמן ועת נכנס ניצוץ‬ ‫ולסייעו לבלתי ידח ממנו נדח‪.‬‬ ‫קדוש מנשמת משה רבינו לסייע בעד החפצים לשוב‬ ‫ואמרו חז"ל )מנחות דף כ"ט ע"א( על הפסוק )ישעיה‬ ‫ערב חג הסוכות · כה · תשפ"ז‬ ‫ויתעורר ויעלה מעלה מעלה‪.‬‬ ‫בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫והנה נודע מספה"ק )ראה בעש"ט עה"ת פר' יתרו‪ ,‬אות‬ ‫ולכן הדבר העיקרי מתיקוני התשובה הוא עסק‬ ‫י"א; סידורו של שבת‪ ,‬שורש א‪ ,‬ענף א'‪ ,‬ועוד( שזכות שבת‬ ‫התורה‪ ,‬וכדדרשו חז"ל )ויק"ר כה‪ ,‬א( היכי דמי בעל‬ ‫קודש מעוררת לתשובה‪ ,‬ולהאמור י"ל כי ע"י השבת‬ ‫תשובה אם למד דף אחד ילמד ב' דפין‪ ,‬לפי שמשה‬ ‫מתעורר גם כן כוחו וזכותו של משה רבינו ע"ה‪,‬‬ ‫רבינו הוא עמוד התורה‪ ,‬ובכדי לזכות לסיוע זה‬ ‫וכדאיתא בספה"ק )בן פורת יוסף‪ ,‬הקדמה‪ ,‬ד"ה ועל דרך‬ ‫ממשה רבינו‪ ,‬זהו דייקא על ידי שמקבל עליו עול‬ ‫זה נקרא שבת; שפת אמת‪ ,‬פר' בהעלותך תרנ"ט ד"ה בפסוק(‬ ‫תורה‪ ,‬שבכך הוא נאחז בכוחו של משה רבינו ע"ה‪,‬‬ ‫שמשה רבינו הוא בחי' שבת קודש‪ ,‬וכן איתא במדרש‬ ‫והיא שמסייעתו לשוב בתשובה שלימה ושתתקבל‬ ‫)הובא בספר ברכה משולשת‪ ,‬מאמר פט( עה"פ )שמות לא‪,‬‬ ‫תשובתו לפני אדון כל‪.‬‬ ‫יג( ואתה דבר אל בני ישראל אך את שבתותי‬ ‫ובזה יתבאר‪ ,‬דכשאמר משה רבינו לפני בני‬ ‫תשמורו‪ ,‬בשבילך אני אומר את שבתותי תשמורו‪,‬‬ ‫ישראל שירת האזינו וראה כל מה שעתיד לבוא‬ ‫והיינו שבני ישראל זכו לשבת קודש בזכותו של משה‬ ‫אליהם ושעתידים הם לחטוא רח"ל‪ ,‬ואח"כ יתנו לב‬ ‫רבינו ע"ה‪ ,‬וכפי שנתקן בנוסח התפילה 'ישמח משה‬ ‫לשוב בתשובה ולקבל עליהם עול מלכות שמים‪ ,‬על‬ ‫במתנת חלקו וכו' וכתוב בהם שמירת שבת' )עי'‬ ‫כן עמד והתפלל עליהם לפני ה' שיקבל השי"ת‬ ‫אבודרהם‪ ,‬סדר תפילות שבת‪ ,‬ד"ה אומר שלש ראשונות ואחר‬ ‫תשובתם‪ ,‬והוא עצמו ביקש רחמים על הדבר‬ ‫כך ישמח משה(‪ ,‬נמצא שע"י שמירת שבת קודש אפשר‬ ‫שבכוחו יהיה לבוא בכל עת עד סוף כל הדורות‬ ‫להתחבר עם כוחו של משה רבינו‪ ,‬והיא שתסייעתו‬ ‫לבעלי התשובה ולסייעם‪ ,‬וזהו שאמר משה האזינו‬ ‫לאדם לשוב בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫השמים ואדבר"ה אתוון אדבר ה'‪ ,‬להורות על הענין‬ ‫ועתה פשוט לן מה שקורין לשבת זו 'שבת‬ ‫שברא השי"ת העולם הזה בה"א אשר כרעיה דה"א‬ ‫תשובה'‪ ,‬דהנה אנחנו עומדים בימים המסוגלים מאד‬ ‫תלויה להורות שהבא לטהר מסייעין אותו בנשמתא‪,‬‬ ‫לתשובה שבהם בניקל יכול כל אחד ואחד מישראל‬ ‫והוא ע"י משה רבינו ע"ה אשר נכנס ויורד לסייע‬ ‫לבוא ולקבל על עצמו עול מלכות שמים מחדש‬ ‫לאדם בתשובתו‪.‬‬ ‫ולהתעורר בתשובה‪ ,‬ואנו מצפים לסיועו של משה‬ ‫ודבר זה פעל כאמור משה רבינו בשמי מרום‬ ‫רבינו שהתפלל על הדבר‪ ,‬ובזכות שמירת שבת קודש‬ ‫לבלתי ידח ממנו נדח‪ ,‬ובכל עת ובכל זמן ומצב עד‬ ‫זו שבתוך ימי התשובה‪ ,‬יש באפשרותו להתחבר עם‬ ‫סוף כל הדורות כשיתעורר האדם לתשובה‪ ,‬יזכה‬ ‫כוחו של משה רבינו ולזכות לתשובה שלימה‪.‬‬ ‫לעזר ממעל ויבוא אליו ניצוץ ממשה רבינו לסייע‬ ‫ובזכות ההתעוררות תשובה וקבלת עול מלכות‬ ‫בעדו‪ ,‬ועל זה ביקש משה שהבוכ"ע יושב שמים יאזין‬ ‫שמים וקבלת עול תורה ושמירת שב"ק יעזור השי"ת‬ ‫תפילתו ודיבורי פיו‪ ,‬ועוד ביקש ותשמע הארץ‬ ‫ויכתבנו בספר חיים טובים ונזכה לשנה טובה‬ ‫אמרי פי‪ ,‬רצ"ל מה שאני מתפלל עליהם שיתעורר‬ ‫ומתוקה שנת גאולה וישועה‪ ,‬ומלך מוחל וסולח ישא‬ ‫ליבם לתשובה בכל עת ובכל זמן‪ ,‬ואף שכבר ירד‬ ‫לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל‪ ,‬ונזכה לשוב‬ ‫האדם רח"ל מטה מטה בחטאיו והגיע עדי עפר‪,‬‬ ‫בתשובה שלימה לפניו‪ ,‬ויתברכו כולם בשנה טובה‬ ‫מ"מ ישמע פתאום אמרי פי שאני מתפלל עליו‬ ‫ומבורכת אכי"ר‪.‬‬ ‫שיתעורר בתשובה‪ ,‬ולבבו ישמע ושב ורפא לו‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫תורה בפרשתן‪ ,‬ולאחמ"כ הרחיב בפלפולי דאורייתא‬ ‫יום שב"ק‬ ‫בהדרן על מסכת חולין אשר רבבות אלפי בית ישראל‬ ‫תפילת שחרית התפלל כ"ק מרן שליט"א בבית‬ ‫סיימו כעת ללמוד במסגרת לימוד 'הדף היומי'‪ ,‬וסיים‬ ‫המדרש בביתו נאו"ק יחד עם בני המשפחה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א בדברי חיזוק והתעוררות בדברי אגדה‬ ‫משך זמן‪ .‬ונמשך הדרשה קרוב לשעתיים ומחצה‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 5.05‬אחה"צ נכנס מרן שליט"א להיכל‬ ‫בסיום דברות הקודש נכנס מרן לביתו‪ ,‬ואחר זמן‬ ‫המתיבתא‪ ,‬מעוטף בטלית‪ ,‬לאמירת דרשת 'שבת‬ ‫קצר נכנס לתפילת מנחה‪ ,‬לפני העמוד התפלל ‪-‬‬ ‫שובה'‪ ,‬וישב על מעלות הארון קודש‪ ,‬ופתח בדברי‬ ‫ערב חג הסוכות · כו · תשפ"ז‬ ‫בזמירות בשוה"ט בעידן רעוא דרעוין התכבדו‪,‬‬ ‫הרה"ג ר' יעקב עזרא ראטה שליט"א מנאמני בית מרן‬ ‫ברוך קל עליון ‪ -‬הרה"ח ר' ברוך טורנר ממאנסי דרור‬ ‫שליט"א‪ ,‬בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ח ר' יעקב אריה‬ ‫יקרא ‪ -‬הרה"ח ר' אשר אנשיל רייכמן מירושלים‪ ,‬שבת‬ ‫שווארץ ממאנשעסטער‪ ,‬לוי ‪ -‬הר"ר משה יוסף‬ ‫היום ‪ -‬הרה"ח ר' שמעון זילבר ממאנסי‪.‬‬ ‫טאובר מבארא פארק‪ ,‬שלישי ‪ -‬העסקן הרה"ח ר'‬ ‫תפילת ערבית התפלל ‪ -‬הרה"ג ר' דוד זלמנוביץ‬ ‫אלחנן רייך מלונדון‪ ,‬גלילה ‪ -‬הר"ר משה מרדכי‬ ‫שליט"א ר"מ בישיבה"ק היכל התורה פעיה"ק‪.‬‬ ‫ניימאנן מבארא פארק‪.‬‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בעידן רעוא דרעוין העעל"ט‬ ‫מרת נפשו כמה שחטא ח"ו לה' וקלקל מעשיו‪ ,‬ואיך‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )דברים לב‪ ,‬א( האזינו השמים‬ ‫יוכל לגשת באופן זה לקיים מצוותיו ית"ש‪ ,‬ואף אם‬ ‫ואדרבה ותשמע הארץ אמרי פי‪ .‬וכבר דקדקו קמאי‬ ‫יקיים אחת ממצוות ה' אשר תיעשנה מה בצע‬ ‫במה שפתח בלשון נוכח 'האזינו השמים' וסיים‬ ‫ותועלת יש בכך‪.‬‬ ‫בלשון נסתר 'ותשמע הארץ'‪.‬‬ ‫ובספר מדבר קדש מהרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע‬ ‫במסורה )הובא במסורה גדולה בפרשתן( ד"פ‬ ‫)שבת שובה ד"ה בגמרא( ביאר בזה מאמר חז"ל )יומא‬ ‫וַ ֲא ַד ֵ ּב ָרה‪ ,‬חדא הכא‪ ,‬ואידך )בראשית יח‪ ,‬ל( אל נא יחר‬ ‫דף פ"ו ע"ב( אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה את‬ ‫לה' ואדברה וגו'‪ ,‬ובתהלים )מ‪ ,‬ו( רבות עשית אתה‬ ‫לא תעשה שבתורה‪ ,‬והקושיא ידועה דהרי בכל‬ ‫ה' אלוקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך‬ ‫עשה אמרינן כן שעשה דוחה ל"ת‪ ,‬ובמה נתייחדה‬ ‫אליך אגידה ואדברה עצמו מספר‪ ,‬ועוד שם )נ‪ ,‬ז(‬ ‫מצות התשובה לומר עליה שדוחה את לא תעשה‬ ‫שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלוקים‬ ‫בתורה‪ .‬וביאר דכשאיש הישראלי חוטא ח"ו ונמצא‬ ‫אלוקיך אנכי‪ ,‬וצ"ב מה מלמדנו‪.‬‬ ‫בתוך עובי עולם הגשמי הריהו מרוחק מחי החיים‬ ‫באפטרתא דיומא )הושע יד‪ ,‬ב‪-‬ג( שובה ישראל עד‬ ‫ב"ה וממילא אין לו שום דעת והבנה איך לעשות‬ ‫ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך‪ ,‬קחו עמכם דברים ושוב‬ ‫תשובה לפני מלך גדול ונורא‪ ,‬דאכן בשאר המצוות‬ ‫אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה‬ ‫הדבר פשוט שעשה דוחה ל"ת‪ ,‬דכיון דהעשה הוא‬ ‫פרים שפתינו‪.‬‬ ‫בבחינת רחמים וממקור החסד והלא תעשה היא‬ ‫במדרש )תנדב"א זוטא‪ ,‬פרק כג; ועי' ישמח משה‪ ,‬פרשת‬ ‫מבחינת דין ויראה‪ ,‬לכן אמרינן דעשה דוחה לא‬ ‫האזינו‪ ,‬ד"ה ונחזור לעניינו( שאלו תלמידיו את רבי‬ ‫תעשה )ראה רמב"ן שמות כ‪ ,‬ז(‪ ,‬אך לא כן הוא אם‬ ‫אליעזר רבינו האיך נעשה תשובה ונחיה‪ ,‬אמר להם‬ ‫האדם חטא וקלקל מעשיו ח"ו‪ ,‬היאך נאמר בו‬ ‫כתיב )תהלים כ‪ ,‬ב( יענך ה' ביום צרה‪ ,‬וכתיב )שה"ש‬ ‫דעשה דוחה ל"ת‪ ,‬לזה אמרו גדולה תשובה שדוחה‬ ‫ה‪ ,‬ד( דודי שלח ידו מן החור‪.‬‬ ‫את ל"ת שבתורה‪ ,‬שאפי' זאת התשובה שהאדם‬ ‫‪ -‬התורה ניתנה לכל אחד באשר הוא ואף קודם‬ ‫עושה בעוד שהוא מרוחק ואינו רצוי אצל השי"ת‪,‬‬ ‫תיקון המעשים ‪-‬‬ ‫דלכאורה איזה פנים יש לתשובה כזאת וזהו אינו‬ ‫ואפ"ל בהקדם הידוע מספה"ק )עי' זרע קודש‪ ,‬פר'‬ ‫בכלל קיום המצות עשה דתשובה‪ ,‬כי האדם עדיין‬ ‫וישב‪ ,‬ד"ה והנה; שם‪ ,‬פר' תבוא‪ ,‬ד"ה ולקחת( שלפני שיגש‬ ‫רחוק מלהיות בבחי' 'ושבת עד ה' אלוקיך'‪ ,‬מכל‬ ‫האדם לקיים מצוות השי"ת הרי שצריך מתחילה‬ ‫מקום גם תשובה זו גדולה וחשובה לפני השם ב"ה‪,‬‬ ‫לשוב בתשובה שלימה על כל מעשיו‪ ,‬וסדר העבודה‬ ‫ודוחה את לא תעשה שבתורה‪ ,‬דהיינו שהקב"ה‬ ‫הוא לקיים תחילה בחי' 'סור מרע' ורק לאחמ"כ‬ ‫מדחה ממנו כל העבירות שעשה‪ ,‬אתוד"ק‪.‬‬ ‫להתחיל ב'עשה טוב‪ ,‬כי אין לבוא אל שער המלך‬ ‫ויובן בזה מה שמצינו אצל בני ישראל אחר העשה‬ ‫בלבוש שק )אסתר ד‪ ,‬ב(‪ ,‬ובכדי שיהיו המצוות סלקין‬ ‫שעשו במדבר‪ ,‬וברדת משה מן ההר ליתן להם‬ ‫לעילא ויתקבלו לריח ניחוח להשי"ת‪ ,‬מן ההכרח‬ ‫לוחות האבן שמע וראה מה שעשו והשליך מידיו‬ ‫לשוב תחילה בתשובה שלימה‪ ,‬כי אם מושחרים‬ ‫את הלוחות וישבר אותם )שמות לב‪ ,‬יט(‪ ,‬ולכאו' יש‬ ‫ועכורים ח"ו מרוב עוונות‪ ,‬הרי שהאדם הוא ככלי‬ ‫להבין הדבר והרי משה רבינו כבר ידע מה שעשו בני‬ ‫מאוס והיאך יעלה בידו לקיים מצוות‪ ,‬והרי לב יודע‬ ‫ערב חג הסוכות · כז · תשפ"ז‬ ‫)מלאכי ג‪ ,‬כב( זכרו תורת משה עבדי‪ ,‬מאחר ומשה‬ ‫ישראל‪ ,‬שהרי הקב"ה אמר לו לך רד כי שחת עמך‬ ‫רבינו הוא זה שהמשיך ופעל שתהיה התורה שייכת‬ ‫סרו מהר מן הדרך )שם פסוק ח(‪ ,‬ואפ"ה נתן לו‬ ‫לכל אחד ואחד‪ ,‬ובכל אופן ובכל מצב שיהיה יוכל כל‬ ‫הקב"ה את לוחות האבן לוחות הברית לתיתם‬ ‫אחד ללמוד ולעסוק בתורה הק' ולקבל חלקו בתורה‪.‬‬ ‫לישראל‪ ,‬וא"כ מפני מה ולמה שיבר את הלוחות‪.‬‬ ‫ואף כי אכן בקיום המצוות צריכים להיות ראויים‬ ‫ואכן כבר אמרו חז"ל )שבת דף פ"ז ע"א( שלשה דברים‬ ‫לקיים המצוות על מנת שיעלו לנחת רוח לפני‬ ‫עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו‪ ,‬ואחד מהם‬ ‫השי"ת‪ ,‬אכן בעסק התורה הק' אינו כן‪ ,‬כי תורה‬ ‫הוא ששיבר את הלוחות כיון שדרש קל וחומר‪ ,‬ומה‬ ‫מונחת בקרן זוית וכל הרוצה ללמוד יבוא וילמד‬ ‫פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות אמרה תורה כל בן‬ ‫)קידושין דף ס"ו ע"ב(‪ ,‬ואין דברינו מאלו הפורקים‬ ‫נכר לא יאכל בו )שמות יב‪ ,‬מג(‪ ,‬התורה כולה וישראל‬ ‫מעליהם עול מלכות שמים‪ ,‬כי אם מאלו החפצים‬ ‫מומרים על אחת כמה וכמה‪ ,‬אך כבר כתבו התוס'‬ ‫ומשתוקקים להיות מיראי ה' וחושבי שמו ורוצים‬ ‫)שם ד"ה ומה פסח( דאין זה ק"ו גמור ולא היה לו‬ ‫לקבל עליהם עול מלכות שמים ולעסוק בתורה הק'‪,‬‬ ‫למנוע מליתן להם התורה והיה לו להחזירם‬ ‫הרי שלאנשים כאלה העצה היא לעסוק בדברי‬ ‫בתשובה‪ ,‬וא"כ הדרא קו' לדוכתא מה סבר משה‬ ‫תורה‪ ,‬ועסק התורה הק' תשפיע עליהם רוח טהרה‪,‬‬ ‫בשברו את הלוחות‪.‬‬ ‫כי מסגולת התורה הוא לקרב את האדם אל השי"ת‪.‬‬ ‫והנראה לומר בזה‪ ,‬דמשה רבינו ע"ה רעיא‬ ‫ויתבאר בזה מ"ד במדרש )מדרש אגדה‪ ,‬פרשת‬ ‫מהימנא עשה כן ברוב רחמנותו על בני ישראל‪ ,‬כי‬ ‫בראשית‪ ,‬ד"ה ברא; ועי' פסיקתא רבתי דר"כ מא‪ ,‬ב(‬ ‫הלוחות הראשונות ניתנו באופן גבוה ונעלה עד‬ ‫בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין‪,‬‬ ‫מאוד‪ ,‬והלוחות מכתב אלוקים הוא חרות על‬ ‫ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדת‬ ‫הלוחות )שמות לב‪ ,‬טז(‪ ,‬ולא היה ראוי רק לצדיקים‬ ‫הרחמים למדת הדין‪ .‬דמתחילה נברא העולם על פי‬ ‫וקדושים אשר לא חטאו כלל‪ ,‬ואין להם שום שייכות‬ ‫מדת הדין באופן שרק הצדיקים ובני העליה יהיה‬ ‫לחטאים ולא קלקלו מעשיהם מעולם‪ ,‬לאנשים‬ ‫להם שייכות לתורה הק'‪ ,‬אכן כיון שראה שאין‬ ‫במדריגה זו ניתנו הלוחות וכגון שבט לוי שלא חטאו‬ ‫העולם מתקיים בדרך זו‪ ,‬על כן שיתף מדת הרחמים‬ ‫ופגמו באותו המעשה‪ ,‬וכן שאר יראי ה' שעמדו‬ ‫שכל אחד ואחד יוכל לעסוק בתורה הק' ולגלות‬ ‫וקנאו קנאת ה' צבאו"ת‪.‬‬ ‫חלקו בתורה‪.‬‬ ‫ועל כן גמר משה רבינו בדעתו שתורה כזאת‬ ‫‪ -‬ע"י עסק התורה יכולים לפתוח בתשובה‬ ‫שאינה מיועדת וראויה לכל אחד ואחד מבני ישראל‪,‬‬ ‫ולהתקרב אל השי"ת ‪-‬‬ ‫ואינו לקטני הדעת ולפחותי המדריגה ומיועדת רק‬ ‫והנה יעקב אבינו ע"ה הוא היה בחי' תפארת‬ ‫למורמים מעם ולבני העליה הצדיקים‪ ,‬תורה כזאת‬ ‫המורה לתורה )זוה"ק ח"א‪ ,‬פר' תולדות‪ ,‬ח"א דף קמ"ו‬ ‫אין ברצונו לתתו לישראל‪ ,‬ועל כן עמד ושיברם‪ ,‬וידע‬ ‫ע"ב; שם דף קנ"ז ע"ב(‪ ,‬וגם משה רבינו ע"ה הוא עמוד‬ ‫כי הקב"ה יחוס ויתן להם לישראל לוחות שניות‬ ‫התורה וקיבל תורה מסיני‪ ,‬ולזה נודע מהזוה"ק )ח"א‬ ‫שאכן לא היו באותו מדריגה נעלית‪ ,‬אך מכל מקום‬ ‫דף כ"א ע"ב; ח"ב‪ ,‬דף י"ב‪ ,‬ע"ב; תיקו"ז דף ק"א ע"א( דיעקב‬ ‫הלוחות הראשונות לא היו ראויים כי אם לצדיקי‬ ‫ומשה אזלי אהדדי‪.‬‬ ‫אמת‪ ,‬ואילו הלוחות השניות כבר ראויות היו לכל‬ ‫ועפי"ז יבואר שאלת תלמידי רבי אליעזר רבינו‬ ‫אחד ואחד‪ ,‬ואף לגסי הרוח וקטני הדעת‪ ,‬גם לאלו‬ ‫היאך נעשה תשובה ונחיה‪ ,‬וכוונתם היה מהיכן‬ ‫שחטאו וקלקלו מעשיהם‪ ,‬ולכל אחד ואחד ישנו חלק‬ ‫יתחילו לשוב ולעסוק בעבודת התשובה‪ ,‬והלא‬ ‫ושייכות לתורה הק'‪.‬‬ ‫בהעלותנו על לוח לבנו כל מה שעשינו ופגמנו‪ ,‬הרי‬ ‫ובכך פעל משה רבינו ע"ה שכל איש ואיש מבני‬ ‫שעומדים אנו בושים ונכלמים חסרי כל תקוה לשוב‬ ‫ישראל בכל קצוות תבל מקצה העולם ועד קצהו‪,‬‬ ‫ולהתקרב‪ ,‬כי היאך נרהיב עוז ליכנס אל הקודש אחר‬ ‫ובכל הדורות והזמנים שיהיה להם חלק ושייכות עם‬ ‫שקלקלנו וחטאנו כל כך במחשבה דיבור ומעשה‪,‬‬ ‫התוה"ק‪ ,‬ולזה נקרא התורה 'תורת משה'‪ ,‬וכדכתיב‬ ‫ערב חג הסוכות · כח · תשפ"ז‬ ‫מפי ספרים וסופרים‪ ,‬ורבות שמענו כן מכ"ק מרן‬ ‫ופגמנו בכל אברינו‪ ,‬והיאך נעשה תשובה לפניו ית"ש‪.‬‬ ‫אאדמו"ר זי"ע‪ ,‬שאת כח התפילה אין לנו בזמנינו‪,‬‬ ‫וע"ז השיב להם רבם כתיב יענך ה' ביום צרה‬ ‫ורק כח התורה נשאר אצלנו ותורה הק' מונחת בקרן‬ ‫ישגבך שם אלוקי יעקב‪ ,‬ויעקב נקרא ע"ש )בראשית‬ ‫זוית‪ ,‬ועל ידי קבלת עול תורה‪ ,‬הרי שמסגולת התורה‬ ‫כה‪ ,‬כו( וידו אוחזת בעקב עשו‪ ,‬ואיתא )רש"י ברכות דף‬ ‫לזכך ולטהר נשמת ונפש האדם‪ ,‬ואף מי שאינו ראוי‬ ‫ס"א ע"א‪ ,‬ד"ה יד ליד( ד'יד' מורה על התורה הק'‪ ,‬וכמו‬ ‫לגשת וללמוד בתורה הק'‪ ,‬נתן לנו השי"ת מתנה על‬ ‫שפירשו בספה"ק )שפתי צדיקים ]להרה"ק מאפטא זי"ע[‬ ‫ידי שמשה רבינו ע"ה המשיך שתינתן התורה לכל‬ ‫פר' בשלח‪ ,‬ד"ה בפסוק ויבוא עמלק( במה שנא' )שמות יז‪,‬‬ ‫אחד ואחד באשר הוא‪ ,‬ואף שאינו עדיין בר השגה‬ ‫יא( והיה כאשר ירים משה ידו עיי"ש‪ ,‬ורמז להם בזה‬ ‫ועדיין אין בו הדעת הראויה‪ ,‬אעפ"כ סו"ס המאור‬ ‫שתחילת עבודת התשובה צריכה שתהא בלימוד‬ ‫שבה יחזירנו למוטב )פתיחתא איכ"ר ב‪ ,‬ד"ה רבי אבא בר‬ ‫התורה‪ ,‬ועל ידה יקויים עוד מה שנאמר דודי שלח‬ ‫כהנא(‪ ,‬והתורה הק' בעצמה היא תהיה לו ככלי‬ ‫ידו מן החור‪ ,‬אף למי שהוא מרוחק מאת השי"ת‬ ‫כפרה וכלי טהרה‪.‬‬ ‫ומחיצה של ברזל מפסקת בינו לבין אביו שבשמים‪,‬‬ ‫ויתבאר אמרם ז"ל )ירושלמי‪ ,‬מכות פרק ב‪ ,‬הלכה ו(‪,‬‬ ‫כי רק מי שהוא זוכה וכל תהלוכות חייו בקדושה‬ ‫שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו אמרה להם )משלי‬ ‫ובטהרה הוא קרוב לבוכ"ע‪ ,‬אך מי שאינו כן הרי‬ ‫יג‪ ,‬כא( חטאים תרדף רעה‪ ,‬שאלו לנבואה חוטא מהו‬ ‫שמחיצה יורדת ומפסקת בינו להקב"ה‪ ,‬ונשאר רק‬ ‫עונשו אמרה להן )יחזקאל יח‪ ,‬ד( הנפש החוטאת היא‬ ‫חור קטן פתוח‪ ,‬ועל ידי התורה הק' יכולים ליכנס‬ ‫תמות‪ ,‬תורה אמרה יביא קרבן ויתכפר‪ ,‬שאלו‬ ‫דרך אותו החור הקטן ולהתקרב אליו ית"ש‪ ,‬גם‬ ‫לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו אמר להן יעשה‬ ‫כשהוא עדיין 'ביום צרה'‪ ,‬שעדיין לא שב בתשובה‬ ‫תשובה ויתכפר לו‪ ,‬הה"ד )תהלים כה‪ ,‬ח( טוב וישר ה'‬ ‫בתיקון כל המעשים כולם‪ ,‬אעפ"כ בכח 'אלקי יעקב'‬ ‫על כן יורה חטאים בדרך‪ .‬ונודע התמיהה )ראה איל‬ ‫היינו בזכות התורה יכולים לפתוח בתשובה‬ ‫המלאים‪ ,‬שיר השירים‪ ,‬עה"פ לסוסתי ברכבי פרעה( וכי לא‬ ‫ולהתקרב לעבודתו ית"ש‪.‬‬ ‫ידעו החכמה‪ ,‬אשר שורש החכמה היא התורה הק'‪,‬‬ ‫‪ -‬התורה כלי כפרה לכל אחד והכל יכולים‬ ‫כאמרם ז"ל )זוה"ק ח"ב‪ ,‬דף פ"ה ע"א( אורייתא מחכמה‬ ‫לעסוק בתורה ‪-‬‬ ‫נפקת‪ ,‬וכן הנבואה היינו נביאי ה'‪ ,‬הא דמועיל‬ ‫ויובן בזה גם מה שאמרו חז"ל )ברכות דף י"ג ע"א(‬ ‫תשובה‪ ,‬והוא מקרא מפורש הוא בתורה 'ושבת עד‬ ‫כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה וכו'‪ ,‬אלא‬ ‫ה' אלוקיך' )דברים ד‪ ,‬ל(‪ ,‬וכן כל הנביאים הזהירו את‬ ‫מעתה הקורא ליעקב יעקב ה"נ‪ ,‬שאני התם דהדר‬ ‫בני ישראל ועוררו אותם על התשובה‪ ,‬ומעתה היאך‬ ‫אהדריה קרא וכו'‪ ,‬ונודע הקו' )ראה אוחה"ק בראשית‬ ‫יעלה על הדעת שהשיבו רק הא דחטאים תרדוף‬ ‫לה‪ ,‬י( מדוע אכן אהדריה קרא לשם יעקב דלא כאברם‬ ‫רעה ונפש החוטאת היא תמות‪ ,‬וכי לא ידעו שמועיל‬ ‫שנעקר לגמרי‪ .‬ולהנ"ל יובן‪ ,‬דהנה השם 'ישראל' מורה‬ ‫תשובה לכל חטא ועון‪.‬‬ ‫על מדריגה עליונה‪ ,‬בבחי' 'ישר א'ל' )פרדס רימונים‪,‬‬ ‫ולהנ"ל יובן שפיר‪ ,‬כי בוודאי אם יעשה האדם‬ ‫שער כג‪ ,‬פרק י‪ ,‬ד"ה ישראל; עץ הדעת טוב‪ ,‬פרשת בהעלותך‪,‬‬ ‫תשובה כראוי על פי כל תנאי התשובה והתיקונים‬ ‫ד"ה והנה הוא חותן(‪ ,‬והוא נוטריקון י'ש ש'ישים ר'יבוא‬ ‫המבוארים בספה"ק לכל חטא וחטא‪ ,‬בוודאי שיועיל‬ ‫א'ותיות ל'תורה )מגלה עמוקות‪ ,‬פר' ואתחנן‪ ,‬אופן קפו(‪,‬‬ ‫ותקובל תשובתו‪ ,‬אכן לאנשים כמוני מה נאמר ומה‬ ‫ולעומת זאת השם יעקב מורה על מדריגה פחותה‬ ‫נדבר‪ ,‬וכי יועיל לנו תשובה‪ ,‬והרי כ"כ קלקלנו ופגמו‬ ‫וכנרמז ב'וידו אוחזת בעקב עשיו'‪ ,‬ומחסדי הבורא‬ ‫וירוד ירדנו עד לבור תחתיה רח"ל והיאך יועיל‬ ‫ית"ש דאהדריה לשם יעקב לרמז שבכח התורה הק'‬ ‫התשובה‪ ,‬ולזה אמרו נפש החוטאת היא תמות‬ ‫הנרמז אצל יעקב יכולים להתקרב אליו ית'‪.‬‬ ‫וחטאים תרדוף רעה‪.‬‬ ‫והנה בדורינו אין לנו שיור רק התורה הזאת‬ ‫לא כן השי"ת אשר הוא ברוב רחמיו וחסדיו אמר‬ ‫)סליחות לער"ה פיוט זכור ברית(‪ ,‬וחס וריחם עלינו‬ ‫'יעשה תשובה ויתכפר'‪ ,‬כדכתיב טוב וישר ה' על כן‬ ‫השי"ת לבלתי ידח ממנו נדח‪ ,‬כאשר ברור ומוסכם‬ ‫ערב חג הסוכות · כט · תשפ"ז‬ ‫לך לספר חוקי‪ ,‬ואין לו עוד שייכות בתורה‪ ,‬דלא כן‬ ‫יורה חטאים בדרך‪ ,‬שאפי' שתשובתו אינה ראויה‬ ‫הוא אלא אדרבה התורה הק' תהיה כלי כפרה לכל‬ ‫ואינה נכונה ואמיתית‪ ,‬מ"מ טוב וישר ה'‪ ,‬ואין טוב‬ ‫אחד ואחד‪ ,‬ויזכו הכל לעסוק בתורה הק'‪.‬‬ ‫אלא תורה )ברכות דף ה' ע"א(‪ ,‬שע"י התורה יורה‬ ‫והסמיך עוד הפסוק רבות עשית אתה ה' אלוקי‬ ‫חטאים בדרך‪ ,‬היינו למי שעדיין נמצא בתחילת דרכו‬ ‫נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך‬ ‫להתקרב לה'‪ ,‬ועדיין עומד הוא רחוק מאוד מאתו‬ ‫אגידה ואדברה עצמו מספר‪ ,‬ורמז בזה למה שמצינו‬ ‫ית"ש‪ ,‬מכל מקום גדולה תשובה שדוחה ל"ת‬ ‫בבריאת העולם שעלה במחשבה בתחילה לברוא‬ ‫שבתורה‪ ,‬וכיון שנוטל האדם הגמרא בידו ומבקש‬ ‫במדת הדין ולבסוף שיתף מדת הרחמים והקדימה‬ ‫ומתחנן להשי"ת כי עז חפצו ורצונו לעשות תשובה‪,‬‬ ‫למידת הדין‪ ,‬ולזה נקט כאן הכתוב הלשון 'רבות‬ ‫ושואל ומבקש על נפשו זכני לקדש רמ"ח איברי‬ ‫עשית אתה הוי"ה אלוק"י נפלאותיך ומחשבותיך‬ ‫ושס"ה גידי‪ ,‬הרי שמקבלו השי"ת באהבה‪.‬‬ ‫אלינו אין ערוך‪ ,‬לרמז על הך דשיתף הקב"ה מדת‬ ‫ויפורש הכתוב שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי‬ ‫הרחמים למדת הדין‪ ,‬ופעל שיהיה לכל אחד ואחד‬ ‫כשלת בעוונך‪ ,‬רצ"ל שהנביא אומר לאיש הישראלי‬ ‫חלק בתורה הק'‪ ,‬ובכך אגידה ואדברה בדברי תורה‪,‬‬ ‫הן יודע אתה היטב כמה חטאת נגד השי"ת בשנה‬ ‫וכדדרשו חז"ל )ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג( פסוק זה על כח‬ ‫החולפת‪ ,‬ומי מדבר בעבירות חמורות אשר לבוא‬ ‫התורה שניתנה לישראל‪ ,‬יעו"ש‪ ,‬ועוד הסמיך‬ ‫ולתקנם בשלימות הרי שלא יספיקו ימי חייו לתקן כל‬ ‫הפסוק שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך‬ ‫מה שפגם וקלקל‪ ,‬ומאחר כי כשלת בעונך א"כ‬ ‫לרמז שאף מי שהוא בבחי' 'עמי' המורה על מדריגה‬ ‫היאך יוכל לעשות תשובה‪ .‬וע"ז בא כמשיב ואמר‬ ‫קטנה בבחי' הכתוב )שמות לב‪ ,‬ז( שחת עמך‪ ,‬גם לו‬ ‫קחו עמכם דברים‪ ,‬אין דברים אלא דברי תורה‬ ‫נאמר אלוקים אלוקיך אנכי‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫)ילקוט פרשתן‪ ,‬רמז תתקמ"ב( ותורה מונחת בקרן זוית‬ ‫‪ -‬בכח השאיפה והרצון להיות יראי שמים כבר‬ ‫וכל אחד יכול ללמדה‪ ,‬ואף כי בקיום מצוות ומעשים‬ ‫מקבל השי"ת התשובה ‪-‬‬ ‫טובים יש לתקן תחילה כל המעשים ולקיים תחילה‬ ‫ויורמז עוד בבקשת משה ותשמע הארץ אמרי‬ ‫'סור מרע' ורק לאחמ"כ 'עשה טוב'‪ ,‬כי אין לבוא אל‬ ‫פי‪ ,‬דהנה בארץ מצינו )ב"ר ה‪ ,‬ח( למה נקרא שמה‬ ‫שער המלך בלבוש שק‪ ,‬לא כן בעסק התורה הק'‬ ‫ארץ שרצתה לעשות רצון קונה‪ ,‬דהשי"ת צוה לארץ‬ ‫קחו עמכם דברים ושובו אל ה'‪ ,‬שעל ידי לימוד‬ ‫לעשות 'עץ פרי עושה פרי' )בראשית א‪ ,‬יא(‪ ,‬שיהא‬ ‫התורה אף שעדיין לא עשה תשובה שלימה‬ ‫טעם העץ כטעם הפרי )רש"י שם(‪ ,‬אך היא לא עשתה‬ ‫במדריגה הראויה‪ ,‬ואף כי רחוק הוא כעת משלימות‬ ‫כן אלא 'ותוצא הארץ עץ עושה פרי'‪ ,‬ואף שחטאה‬ ‫הנדרשת‪ ,‬אעפ"כ אמרו אליו כל תשא עון וקח‬ ‫בכך מכל מקום מחל לה השי"ת‪ ,‬ולא זו בלבד אלא‬ ‫טוב‪ ,‬והשי"ת מקבל את כל אחד שרק מתחיל ועולה‬ ‫שנקראת 'ארץ' ע"ש שרצתה לעשות רצון קונה‪ ,‬הגם‬ ‫ובא בדרך וחפץ להתקרב אליו‪.‬‬ ‫שעדיין לא תיקנה חטאה בשלימות‪ ,‬כי רק לעתיד‬ ‫זאת תהיה תורת המסורה‪ ,‬שאמר משה רבינו‬ ‫לבוא עתידין אילני סרק להוציא פירות )כתובות דף‬ ‫האזינו השמים ואדברה‪ ,‬וביקש שיקויים ותשמע‬ ‫קי"ב ע"ב(‪ ,‬אעפ"כ כיון שרצתה לעשות רצון קונה‬ ‫הארץ אמרי פי‪ ,‬היינו כי הרי משה רבינו הוא זה‬ ‫נמחל חטאה )ועי' יפה תואר ונזר הקודש שם(‪.‬‬ ‫שהמשיך ופעל שיהיה לכל אחד ואחד חלק ושייכות‬ ‫וענין זה המשיך משה רבינו ע"ה בתפילתו‪ ,‬שגם‬ ‫בתורה הק'‪ ,‬ומשה רעיא מהימנא שיבר את הלוחות‪,‬‬ ‫לגבי לימוד התורה יתעורר ענין זה‪ ,‬שאף אלו קלי‬ ‫ועל ידי כן פעל שיקבלו את הלוחות השניות אשר הן‬ ‫הדעת והפחותים שהם בבחי' 'ארץ' אם רק ירצו‬ ‫ראויות ומיועדות לכל אחד ואחד‪ ,‬ולזה ביקש‬ ‫לשוב ולהתקרב‪ ,‬ויהיה להם איזה שאיפה ורצון להיות‬ ‫'ותשמע הארץ אמרי פי' והסמיך המסורה הכתוב‬ ‫יהודי ירא שמים‪ ,‬יקבלם השי"ת באהבה ויניחם‬ ‫שהתפלל אברהם אל נא יחר לה' ואדברה‪ ,‬היינו‬ ‫ללמוד ולעסוק בתורה הק'‪ ,‬ולא יאמר שאין להם חלק‬ ‫שעל זה ביקש שיהיה לכל אחד ואחד מישראל‬ ‫בתורת ה'‪ ,‬כי אם אדרבה כל החפץ לקבל עליו עול‬ ‫האפשרות לעסוק בתורה‪ ,‬ולא יאמרו לאחד שהוא‬ ‫מלכות שמים ועול תורה‪ ,‬ויטול הגמרא לידיו הרי‬ ‫בגדר הכתוב )תהלים נ‪ ,‬טז( ולרשע אמר אלוקים מה‬ ‫ערב חג הסוכות · ל · תשפ"ז‬ ‫]בפ"ה רפויה[‪ ,‬שזה ביטוי על דבר בזוי ונמאס‪ ,‬ורצ"ל‬ ‫שבזה יהיה הס קטיגור וקח סניגור מקומו‪ ,‬ויקבל‬ ‫דאף מי שפגם וקלקל כל כך עד שכל מוצאות פיו‬ ‫השי"ת תשובתם באהבה לבלתי ידח ממנו נדח‪.‬‬ ‫נדחה ונמאס לצד הקדושה עכ"ז אף הוא מקובל‬ ‫ירא ה' בעני עמו‪ ,‬ויראה כי רצוננו לעשות רצונך‪,‬‬ ‫לרצון לפני השי"ת‪.‬‬ ‫וכפי שרואים בכל קצוות תבל האיך שמתעוררים בני‬ ‫י"ה זכות אבות יגן עלינו נצח ישראל מצרותינו‬ ‫ישראל כל אחד לפי שכלו והבנתו לעבודתו ית"ש‪,‬‬ ‫גאלנו‪ ,‬ועל ידי שיראה השי"ת את כל המניעות‬ ‫ויעזור השי"ת ויעלה הכל לריח ניחוח להשי"ת‪,‬‬ ‫והקשיים שיש לנו‪ ,‬מזה לבד ימשיך לנו הישועה‪,‬‬ ‫ובפרט אשר אותותינו לא ראינו אין עוד נביא ולא‬ ‫ויקוים היעוד )תהלים קיג‪ ,‬ז( מקימי מעפר דל מאשפות‬ ‫אתנו יודע עד מה‪ ,‬ואין מי שיעורר אותו‪ ,‬ואעפ"כ בני‬ ‫ירים אביון‪ ,‬נקט הכתוב 'מאשפות' לשון רבים‪ ,‬מורה‬ ‫ישראל משתוקקים וחפצים להתקרב אליו‪ ,‬ומבקשים‬ ‫הן על אשפות ברוחניות והן על אשפות בגשמיות‪ ,‬את‬ ‫ומתפללים אל תשליכנו מלפניך ושיקבלנו באהבה‪,‬‬ ‫כולם ירומם ויקומם השי"ת כי כבר כשל כח הסבל‪,‬‬ ‫ובזכות זה נזכה ובכל מצב שיהיה יערה עלינו השי"ת‬ ‫וכבר יקויים היעוד )תהלים קמח‪ ,‬יד( וירם קרן לעמו‪.‬‬ ‫רוח טהרה ורוח קדושה משמי מרום‪ .‬והשי"ת אשר‬ ‫יעזור השי"ת ויהיה לכל אחד גמר חתימה טובה‬ ‫הוא שומע תפילת כל פה ישמע תפילתנו ובקשתינו‪,‬‬ ‫בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים‬ ‫וע"ד הנודע מה שפי' צדיקים )עשר קדושות‪ ,‬מערכת‬ ‫ארוכים ולשלום‪ ,‬וימלא ה' משאלות לבבם בכל מה‬ ‫רביה"ק מהרצ"ה מזידיטשויב זי"ע‪ ,‬אות נז; ועי' שפע חיים‬ ‫שיחסר להם בגוף ובנפש‪ ,‬יראו עינינו וישמח לבנו‬ ‫דרשות חורש"י תשד"מ‪ ,‬פר' תצוה( שהשי"ת שומע‬ ‫ותגל נפשנו בישועתך באמת באמור לציון מלך‬ ‫תפילת כל פה היינו שהוא שומע התפילות אפילו‬ ‫אלוקיך‪ ,‬ונזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫של השפל שבשפלים‪ ,‬והוא שומע 'תפילת כל פע'‬ ‫‪‬‬ ‫ביקש מרן מהשוחט רשות לקיים מצות כיסוי הדם‪,‬‬ ‫יום ראשון ט' תשרי 'ערב יום הקדוש'‬ ‫ולקח מלא חפניו עפר תיחוח שהיה מוכן שם‪ ,‬ובירך‬ ‫בשעה ‪ 5.00‬לפנות בוקר יצא מרן שליט"א לאמירת‬ ‫בהתלהבות 'אקב"ו על כיסוי הדם בעפר' )ראה דרכי‬ ‫הסליחות ברחבה שממול ביתו נאווה קודש‪ ,‬לפני‬ ‫תשובה סי' כ"ח סקט"ז‪ ,‬בשם תורת הזבח סי' יד‪ ,‬שצריך לומר‬ ‫העמוד ניגש ‪ -‬הרה"ג רבי שלמה זלמן למברגר‬ ‫'הדם' ולא 'דם'‪ ,‬וכשנשאל מרן שליט"א על כך אמר שיש מקור‬ ‫שליט"א אב"ד מאקאווא נתניה ור"מ בישיבה"ק‪.‬‬ ‫לב' הנוסחאות‪ ,‬ושאפשר לומר גם הנוסח על כיסוי 'דם' כמובא‬ ‫ואמרו הסליחות קצת במהירות‪.‬‬ ‫ברוב הפוסקים וכמנהג כ"ק מרן זי"ע(‪ ,‬וכיסה את הדם‬ ‫מיד אחר הסליחות )בשעה ‪ (5.15‬אמר מרן שליט"א‬ ‫מהשחיטה וכן את כל הדם שניתז מסביב‪ ,‬ואמר מרן‬ ‫הלשם יחוד קודם כפרות‪ ,‬אח"כ אמר ג"פ 'בני אדם'‬ ‫שליט"א ייש"כ לשוחט‪ ,‬ונכנס מרן לביתו‪.‬‬ ‫וכו'‪ .‬מרן שליט"א לקח התרנגול בידו ואמר נפש תחת‬ ‫בשעה ‪ 6.00‬הניח מרן שליט"א טלית ותפילין‪.‬‬ ‫נפש‪ ,‬אח"כ סיבב סביב ראשו פעם אחת בכל פעם‬ ‫אח"כ הניח מרן שליט"א תפילין להבחור הבר מצוה‬ ‫שאמר זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי‪ ,‬זה התרנגול‬ ‫נפתלי צבי נ"י בן הרה"ח ר' אלחנן שלמה זלמן פולק‬ ‫וכו'‪ ,‬וכך שלשה פעמים‪ ,‬אח"כ הניחו על הארץ‬ ‫מפעיה"ק )בן הג"ר ישראל שליט"א יו"ר בטאון מרוה לצמא(‪.‬‬ ‫בזריקה מועטת והמתין לראות כי התרנגול מהלך‪.‬‬ ‫ונכנס מרן שליט"א לתפילת שחרית בהיכל‬ ‫מקום השחיטה היה מואר באור גדול‪ .‬אחר עריכת‬ ‫המתיבתא‪ ,‬לפני העמוד ניגש הגה"צ רבי מאיר‬ ‫הכפרות בדק מרן שליט"א הסכין של השו"ב הרב‬ ‫משולם שליט"א‪ .‬ולא אמרו העקידה ומזמור לתודה‪,‬‬ ‫בנימין שר הי"ו מפעיה"ק מנהל ת"ת דרכי אבות‬ ‫והתחילו שמו"ע בזמן נץ החמה‪ ,‬ולא אמרו תחנון‬ ‫בקרית צאנז טבריה כמה פעמים בהולכה ובהבאה‪ .‬כן‬ ‫ו'אבינו מלכנו'‪ ,‬ולא למנצח‪ ,‬ואמרו בית יעקב‪.‬‬ ‫פיזר מרן שליט"א עפר על הקרקע שתחת מקום‬ ‫השחיטה למען יהיה מכוסה כליל בעפר‪ .‬מרן שליט"א‬ ‫לפנה"צ ניחם מרן שליט"א ע"י הטלפון את הרה"ח‬ ‫ביקש מהדומו"צ הגאון רבי מרדכי לוינשטיין שליט"א‬ ‫ר' יעקב נוסנצוויג הי"ו גבאי בית מדרשנו שפע חיים‬ ‫שיעמוד על משמר הכשרות החל משחיטת הכפרות‬ ‫במאנסי‪ ,‬על פטירת אשתו החשובה ע"ה‪ ,‬וניחם אם‬ ‫ועד אחר גמר הכשרת העופות מליחתם והדחתם‪.‬‬ ‫גת בניו הרה"ח ר' יחזקאל הי"ו מבארא פארק‪ ,‬הרה"ח‬ ‫השוחט בירך אקב"ו על השחיטה‪ ,‬ובכל עת מעמד‬ ‫ר' שלמה הי"ו ממאנסי‪ ,‬הרה"ח ר' הערשל הי"ו‬ ‫השחיטה עמד מרן שליט"א בדביקות‪ ,‬כאשר דמעות‬ ‫ממאנסי‪ ,‬הרה"ח ר' ישראל דוד הי"ו ממאנסי‪ ,‬הרב‬ ‫ניגרו מעיניו‪.‬‬ ‫חיים מבארא פארק‪ ,‬הר"ר לוי יצחק ממאנסי‪,‬‬ ‫לאחר שחיטת התרנגול‪ ,‬וכן התרנגול של הרבנית‪,‬‬ ‫ערב חג הסוכות · לא · תשפ"ז‬ ‫הנשאר בבית מרן שליט"א )אשר הכינו זאת כמנהג ישראל‬ ‫היושבים שבעה על פטירת זוגתו ‪ -‬אמם ע"ה‪ ,‬כן ניחם‬ ‫תחוב בתוך עפר כבר ביום י"ג מידות(‪.‬‬ ‫מרן שליט"א ע"י הטלפון את האחים הרה"ח ר'‬ ‫מרן שליט"א לבש הקיטל‪ ,‬ונתעטף בטלית‬ ‫יחזקאל רוזנברג ראש הקהל דקהלתנו הק' ביוניאן‬ ‫מירושת כ"ק מרן זי"ע‪.‬‬ ‫סיטי‪ ,‬והרה"ח ר' יוסף רוזנברג מראשי קהלתנו הק'‬ ‫בשעה ‪ 7.10‬נכנסו בני מרן שליט"א עם כל הנכדים‬ ‫בבארא פארק‪.‬‬ ‫והנכדות לחדרו‪ ,‬ובירך מרן שליט"א את כ"א בעמידה‬ ‫בתפילה חרישית בעינים עצומות בשימת ידים על‬ ‫בשעה ‪ 12.15‬בצהריים נכנס מרן שליט"א לעריכת‬ ‫הראש )והנכדות בהפסק מטפחת על ראשיהם(‪.‬‬ ‫השולחן הטהור דערב יום הקדוש בהיכל המתיבתא‪,‬‬ ‫אחר כך נכנסו לקודש פנימה בחורים וילדים‬ ‫מלובש בבגדי לבן‪ .‬מרן שליט"א שתה לחיים‪ ,‬ונטל‬ ‫היתומים מבני עדתינו הק' ובירך אותם מרן שליט"א‬ ‫ידיו לסעודה‪.‬‬ ‫בשימת ידיו הק' על ראשם‪ ,‬והמעמד היה נורא ומעורר‪.‬‬ ‫והביאו דגים‪ ,‬ואיחל מרן שליט"א לחיים לכל‬ ‫בשעה ‪ 7.30‬נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול‪ .‬מרן‬ ‫הקהל‪ ,‬מרק עם קרעפליך‪ ,‬ובשר בהמה )ראה ישועות‬ ‫שליט"א נשאר עומד כמה רגעים ליד המזוזה ופיו‬ ‫יעקב‪ ,‬סי' תר"ח‪ ,‬סק"ב(‪ ,‬וכן את כל מאכלי השבת )חוץ‬ ‫נושאות תפילה חרישית בבכיות‪ ,‬לאחריה עלה על‬ ‫מהכבד(‪ .‬ואכל מרן שליט"א מכל המאכלים יותר‬ ‫מעלות הארון קודש‪ ,‬ונישק הפרוכת בתפילה‬ ‫מהרגיל‪ .‬אחר מאכל הבשר שתה מרן שליט"א יין‪,‬‬ ‫חרישית‪ ,‬כשלאחמ"כ החל באמירת 'דרשת כל נדרי'‬ ‫ואיחל לחיים לכל הקהל‪.‬‬ ‫בקול בוכים‪.‬‬ ‫במהלך השוה"ט זמרו כמה ניגוני התעוררות‬ ‫במהלך הדרשה הפסיק מרן שליט"א כמה פעמים‬ ‫וניגוני ימים הנוראים‪ .‬לאחר שהביאו המאכלים זימר‬ ‫כנהוג‪ ,‬לראשונה לאמירת הוידוי מ'אנא תבוא לפניך'‬ ‫מרן שליט"א אין כאלוקינו וכו' אתה הוא אלוקינו‬ ‫וכו'‪ ,‬והמשיך לומר 'סרנו' וכו'‪' ,‬מה נאמר לפניך' וכו'‪.‬‬ ‫בשמים ובארץ וכו' בניגון הידוע בהתלהבות ובבכיות‪.‬‬ ‫כן הפסיק אח"כ באמצע הדרשה לאמירת 'שמע‬ ‫לאחריה אמר מרן שליט"א תורה‪.‬‬ ‫ישראל'‪ ,‬ואמר 'ברוך שם' בקול רם‪ .‬בקטע האחרון‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬הגאון רבי יצחק‬ ‫הפסיק והוציא הספר תורה מההיכל ואחזו בידו‪,‬‬ ‫שמואל שכטר שליט"א דיינא רבא דקהלתנו הק'‬ ‫ונמשך הדרשה עד השעה ‪.8.35‬‬ ‫ומח"ס ישיב יצחק‪.‬‬ ‫בסיום הדרשה מסר מרן שליט"א הס"ת להרה"ג רבי‬ ‫בסיום השוה"ט בדרך הילוכו החוצה לביתו אמר‬ ‫שלמה זלמן היילפרין שליט"א אב"ד ראדומישלא נתניה‬ ‫מרן שליט"א לכ"א 'א גוט'ן טאג'‪.‬‬ ‫לסובב עמו בביהכנ"ס‪ .‬כן הוציאו עוד שלושה ספרים‬ ‫לאחמ"כ נכנסו לקודש פנימה בני מרן שליט"א‬ ‫מההיכל‪ ,‬וסובבו בביהמ"ד כדי שיוכלו כל הציבור לגשת‬ ‫יחד עם בני משפחותיהם‪ ,‬להזכר ולהפקד בדבר‬ ‫ולנשק הס"ת‪ .‬ואמר מרן שליט"א בעומדו על מקומו‬ ‫ישועה ורחמים‪ ,‬ביום גדול זה‪.‬‬ ‫הפסוקים 'אור זרוע לצדיק' וגו' )ז' פעמים(‪' ,‬פלגי מים'‬ ‫וגו' )ו' פעמים( בבכיות וקול רעש גדול‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 3.20‬אחה"צ נכנס מרן שליט"א לתפילת‬ ‫כשחזרו ב' הספרים מסרו את הספר האחד לידי‬ ‫מנחה בהיכל המתיבתא‪ ,‬מלובש בסטראקעס‪ .‬לפני‬ ‫הדומו"צ הגאון רבי יצחק שמואל שכטר שליט"א‬ ‫העמוד ניגש ‪ -‬הרה"ג ר' יצחק אייזיק פרנקל שליט"א‬ ‫שעמד לימינו של מרן שליט"א‪ ,‬ואת הספר השני לידי‬ ‫ראש ישיבת באר מים חיים בעיה"ק צפת ומנה"ר‬ ‫הגאון רבי יעקב ישראל שמרלר שליט"א ראש‬ ‫דישיבה"ק לצעירים בקרית צאנז טבריה‪.‬‬ ‫הכוללים במרכז התורה שעמד לשמאל מרן שליט"א‪.‬‬ ‫לאחר התפילה נכנס מרן שליט"א לבית התפילה‬ ‫ואמר מרן שליט"א הזוהר קם רבי שמעון וכו'‬ ‫שבביתו נאו"ק‪ ,‬שם הפיל מרן שליט"א עצמו על הארץ‬ ‫בבכיות עצומות‪.‬‬ ‫כשפניו לצד צפון‪ ,‬וידיו תחת פניו‪ ,‬וסדין פרוסה על‬ ‫בשעה ‪ 9.00‬התחיל מרן שליט"א מעט בלחש ג"פ‬ ‫הארץ‪ ,‬וקיבל ל"ט מלקות מהרב דוד זלמנוביץ הי"ו‬ ‫'על דעת המקום' וכו'‪ ,‬ואח"כ כל נדרי בניגון המקובל‪,‬‬ ‫משגיח בישיבת היכל התורה‪ ,‬ע"י חגורת עור‪ ,‬ואמר ג"פ‬ ‫כאשר כל הקהל אומר עמו יחדיו‪ ,‬ובכל פעם מגביה‬ ‫והוא רחום וגו'‪ ,‬כאשר כל העת נשמע קול הבכיה ממרן‬ ‫קולו יותר‪ ,‬ומי יתנה גודל ההתעוררות ברגעים‬ ‫שליט"א‪ .‬בסיומו אמר לו מרן שליט"א‪' :‬יישר כח'‪,‬‬ ‫קדושים הללו‪ ,‬בכניסת היום המקודש ביותר‪ ,‬במקום‬ ‫ואיחלו שנזכה להיות לשנה הבאה בירושלים הבנויה‬ ‫קדוש כזה‪ ,‬ולבב כל המתפללים נמסו מחרדת היום‬ ‫בבית מקדשנו‪ .‬והשעה היתה ‪.4.30‬‬ ‫ששרר בהיכל‪.‬‬ ‫לאחריה אמר מרן שליט"א בקול רעש גדול‬ ‫"ליל יום הקדוש"‬ ‫'ונסלח' ג"פ‪ ,‬ואחריו כל הקהל‪ .‬סלח נא זימר מרן‬ ‫בשעה ‪ 6.10‬אחה"צ )זמן הדה"נ‪ (6.18 :‬נסע מרן‬ ‫שליט"א‪ ,‬אח"כ אמרו כל הקהל יחדיו ויאמר ה'‬ ‫שליט"א להיכל הגדול‪ ,‬ונכנס לחדרו‪ ,‬וטבל במקוה‬ ‫סלחתי כדבריך ג"פ‪ .‬מרן שליט"א בירך 'שהחיינו'‬ ‫שם‪ .‬והדליק המשב"ק ר' אברהם הנר של שעוה‬ ‫בקול גדול ורם ובהתלהבות עצומה‪ ,‬והחזירו הס"ת‬ ‫שדולק כל היום בביהמ"ד‪ ,‬ובבית הדליק הנר של חיים‬ ‫ערב חג הסוכות · לב · תשפ"ז‬ ‫"יום הקדוש"‬ ‫להיכל וסגרו הארון קודש‪.‬‬ ‫לפני התפילה נתעטף מרן שליט"א בטלית‬ ‫וניגש הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א‬ ‫מירושת כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬בחדרו שבהיכל רוזנברג‪,‬‬ ‫לפני העמוד‪ ,‬והתחיל 'ברכו' בניגון ימים הנוראים‪.‬‬ ‫והתחיל לומר התפילות קודם התפילה‪.‬‬ ‫את תפילת הלחש סיימו בשעה ‪ ,10.00‬ופתח הבעל‬ ‫בשעה ‪ 7.20‬נכנס מרן שליט"א לתפילת שחרית‪,‬‬ ‫תפילה את הארון קודש‪ ,‬והחל מרן שליט"א לזמר‬ ‫ופתחו הארון קודש ואמרו 'אנעים זמירות' בנעימה‪,‬‬ ‫הפיוטים 'יעלה תחנוננו'‪' ,‬סלח נא'‪' ,‬סלחתי'‪' ,‬כי הנה‬ ‫כשלפני התיבה ניגש 'הבעל תפילה לפסוקי דזמרה'‬ ‫כחומר ביד היוצר' בניגוני התעוררות העתיקים‬ ‫הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה‬ ‫והמעוררים‪ ,‬כאשר מרן שליט"א כופל ומשלש‬ ‫שליט"א‪ ,‬ולאחריה קדיש יתום‪.‬‬ ‫התיבות בבכי ובתחנונים כשהוא מפרש התיבות כמ"פ‬ ‫אח"כ אמר מרן שליט"א יחד עם 'הבעל תפילה‬ ‫בלשון המדוברת במליצה וזכות על כלל ישראל עם‬ ‫לפסוקי דזמרה' 'אדון עולם'‪ ,‬וכל סדר התפילה‬ ‫קדושים‪ ,‬ולבב כל השומעים נחרד מגודל‬ ‫היה כבר"ה‪.‬‬ ‫ההתעוררות‪ ,‬ונביא כאן כמה אמרות טהורות‪:‬‬ ‫בשעה ‪ 8.05‬התחילו 'הודו'‪ ,‬בהודו אמר מרן‬ ‫בפייט 'סלחתי'‪:‬‬ ‫שליט"א הפסוק והוא רחום וכן ביהי כבוד )שלא כמו‬ ‫בכל שבת ויו"ט‪ ,‬עי' מג"א ריש סי' רפ"א בשם כנסת הגדולה סי'‬ ‫קולי שמע וכו'‪ .‬בוכ"ע ראה נא והאזן קולי איך‬ ‫רל"ז(‪ .‬וזמרו 'רוממות' כנהוג כשיש ברית מילה‪.‬‬ ‫שגם אחר שנים רבות כ"כ בגלות ארוכה ומרה ועדיין‬ ‫בשעה ‪ 9.35‬התחיל ה'בעל תפילה לשחרית' הגה"צ‬ ‫עם בני ישראל זועקים ואומרים שמע ישראל‪.‬‬ ‫אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א 'המלך'‪ .‬קודם ברכת‬ ‫הפותח לנו שערי רחמים וכו' פתחו הארון עד אור‬ ‫א"י‪ ,‬האזן נא לקולנו ושא תפילותינו בתוך כל‬ ‫עולם וכו'‪ .‬ולא אמרו הפיוטים שביוצר אור‪ ,‬אלא‬ ‫תפילות עמך בית ישראל המתחננים אליך בקול‬ ‫הפיסקא אור עולם וכו'‪.‬‬ ‫שוועה ורוח נשברה‪ ,‬וראה דמע מלשון דימוע‪,‬‬ ‫הפיוטים האדיר בשמי עליות דלגו עד 'תשגב‬ ‫לערבבם יחד עם תפילות הצדיקים היודעים היאך‬ ‫לבדך' )עיין מט"א סי' תריט‪ ,‬סעי' מד( ]ומנהג רבוה"ק‬ ‫לערוך התפילה כדבעי‪ ,‬ויתקבלו לפניך לרחמים‪.‬‬ ‫להשלימם בסעודות היום של חוה"מ סוכות[‪ .‬הפייט‬ ‫אדברה תחנונים אחר חטאנו צורינו דילגו‪ ,‬ורק אמרו‬ ‫א"י‪ ,‬ראה נא על מה בני ישראל נושאים קולם‬ ‫מקול גדול וכו'‪ ,‬וכן דלגו הפייט אתה מבין וכו'‪,‬‬ ‫בבכי שעיקר תפילתם הוא וראה דמע שיהיה להם‬ ‫והתחילו 'שמך מעולם' וכו'‪ ,‬וכן בתפילת מוסף‬ ‫עינים קדושות וטהורות‪ ,‬ושיתן לנו עינים קדושות‬ ‫ובתפילת מנחה‪.‬‬ ‫להתבונן בהם באותיות הק' של תורתך הק'‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 1.15‬ניגש מרן שליט"א לפתיחת הארון‪,‬‬ ‫קולי שמע וראה דמע וכו' ריב ריבי וכו'‪ .‬ראה‬ ‫והתחילו 'אתה הראת' וכו' ואמר מרן שליט"א ה' ה'‬ ‫וכו' 'שיר למעלות'‪' ,‬רבונו של עולם' וכו'‪ .‬בנשיאת‬ ‫נא והביטה לקול תפילתנו‪ ,‬כשעיקר בקשתינו‬ ‫ס"ת הב' התכבד ‪ -‬הרה"ח ר' יחזקאל טורנר מפעיה"ק‪,‬‬ ‫הוא ריב ריבי לגרש את יצרנו הרע מקרבנו שלא‬ ‫הבעל קורא היה הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר שליט"א‬ ‫יוכל עוד להדיחנו מעבודתך חלילה‪.‬‬ ‫רא"כ בירושלים‪.‬‬ ‫ועלו לתורה‪ ,‬כהן ‪ -‬הגאון רבי מרדכי לוינשטיין‬ ‫הפיוטים 'אמנם אשמינו'‪' ,‬אותך תדרוש'‪' ,‬אתה‬ ‫שליט"א דומו"צ קרית צאנז‪ ,‬לוי ‪ -‬הרב שלמה זאב‬ ‫מבין'‪ ,‬ו'ה' מנת חלקי וכוסי' וכו' דלגו‪ .‬כמו כן בפעם‬ ‫קליין מפעיה"ק‪ ,‬שלישי ‪ -‬הגה"צ אב"ד קרית צאנז‬ ‫הב' שאמרו י"ג מידות של רחמים לא אמרו אח"כ‬ ‫נתניה שליט"א‪ ,‬רביעי ‪ -‬הנגיד הרה"ח ר' מנחם מענדל‬ ‫'כרחם אב' וכו' סלח נא וכו'‪ .‬בפסוקי 'זכור לנו ברית‬ ‫רייכמן מבארא פארק‪ ,‬חמישי ‪ -‬הגה"ח רבי שמואל‬ ‫אבות' אומר מרן שליט"א את סדר הפסוקים כפי‬ ‫אריה שפירא שליט"א ר"מ בביהמ"ד המרכזי פעיה"ק‬ ‫הנדפס במחזור כל בו‪.‬‬ ‫ומרבני קרית צאנז‪.‬‬ ‫שישי ‪ -‬מרן שליט"א‪ ,‬והורה מרן שליט"א לערוך‬ ‫ואמר מרן שליט"א לדוד מזמור פסוק‬ ‫'מי שברך' לבני המשפחה ולקוני העליה והפתיחה‪.‬‬ ‫בפסוק )בפתיחת הארון(‪ ,‬אחרי עלינו זימרו 'אדון עולם'‪,‬‬ ‫כן ערך מי שברך לרפואת כ"ק האדמו"ר מבעלזא‬ ‫ולאחריה אמרו ד' מזמורי התהילים הראשונים‪,‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬כ"ק האדמו"ר מויזניץ שליט"א‪ ,‬כ"ק‬ ‫ונסתיים התפילה בשעה ‪.11.45‬‬ ‫האדמו"ר מבאיאן שליט"א‪ ,‬וכ"ק האדמו"ר‬ ‫לאחמ"כ אמרו שיר היחוד לפני העמוד ניגש‬ ‫מהורדנקא שליט"א‪ ,‬וכן לפוסק הדור הגאון הגדול‬ ‫הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה‬ ‫רבי משה שטרנבוך שליט"א לרפו"ש‪.‬‬ ‫שליט"א‪ .‬בסיום אמירת שיר היחוד בשעה ‪12.20‬‬ ‫מפטיר ‪ -‬הנגיד הרה"ח ר' יחיאל מיכל רוזנברג‬ ‫הכריזו על זמן תפילת שחרית בשעה ‪ .7.15‬ואיחל מרן‬ ‫ממונטריאול בונה ומקים היכלות תורה תפילה‬ ‫שליט"א לכל הקהל ברכת א גוט יו"ט ונכנס לחדרו‪.‬‬ ‫ערב חג הסוכות · לג · תשפ"ז‬ ‫בשעה ‪.5.45‬‬ ‫וטהרה בכל מקומות מושבות חסידי צאנז‪.‬‬ ‫)ע"י מרן שליט"א עמדו חברי המקהלה וזימרו את הניגונים‬ ‫הגבה בס"ת א' ‪ -‬הנדיב הרה"ח ר' שאול מתתיהו‬ ‫דלהלן‪' :‬מכלכל חיים' ‪ -‬ניגון עתיק שהיה חותן המלך הגה"צ רבי‬ ‫רוזנברג ממאנטריאול‪ ,‬גלילה ‪ -‬העסקן הרה"ח ר' חיים‬ ‫שמואל אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל רב ור"מ בית מדרשנו דברי‬ ‫שמואל קרעש מנהל מוסדוה"ק בבארא פארק‪ ,‬הגבה‬ ‫חיים בפתח תקוה מזמר על 'יחדשהו' בברכת החודש‪ ,‬ולע"ע לא‬ ‫בס"ת הב' ‪ -‬הר"ר שמואל יעקב ראטה מבארא פארק‪,‬‬ ‫נודע מקורו; 'אמרו אלוקים' ‪ -‬ניגון שמחה חדש שהולחן ע"י‬ ‫גלילה ‪ -‬הר"ר יהודה ראטה מליקווד‪.‬‬ ‫בעל המנגן הר"ר יקותיאל יהודה דייטש מפעיה"ק; 'מעשה‬ ‫לאחר מפטיר אמרו 'יזכור'‪ ,‬ואמרו אב הרחמים‪.‬‬ ‫אלוקינו' ‪ -‬ניגון המקובל מהרה"ק רבי ישעי' מטשחויב זי"ע;‬ ‫אח"כ נערך שמחת הברית לבן הר"ר דוד שמעון‬ ‫'וכל מאמינים' ‪ -‬ניגון שמחה מיוחס להרה"ק רבי מנחם מענדיל‬ ‫ורטהיימר מקרית צאנז טבריה )בה"ר יצחק שלמה‬ ‫מרימינוב זי"ע; 'ויאתיו' ‪ -‬ניגון מארש שהולחן ע"י בעל המנגן‬ ‫מפעיה"ק(‪ ,‬ולבן הר"ר חיים פסח רייכמן מפעיה"ק )ב"ר‬ ‫הנודע ר' יעקב תלמוד ז"ל מלחין חצר הקודש גור בשנת תשי"ג;‬ ‫אשר אנשיל מירושלים‪ ,‬וחה"ר חיים יעקב לוי מפעיה"ק(‪ .‬ולא‬ ‫'היה עם פיפיות' ‪ -‬ניגון התעוררות רחמים רבים המקובל‬ ‫אמרו עלינו אחר הברית‪ .‬אחר כל ברית נתנו מן היין‬ ‫מהרה"ק מזלאטשוב זי"ע‪ ,‬ששוררו אותו בעת יציאת נשמתו‬ ‫לפה התינוק עם כפית‪ ,‬מלבד מה שנתנו כבר ב'דמייך‬ ‫בטהרה של אור שבעת הימים הבעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬שאמר אז‬ ‫חיי' )ראה מט"א סי' תרכא‪ ,‬סעי' ז(‪.‬‬ ‫שעל ידי ניגון זה ירד לעלמא הדין אף כשיהיה בעולמות‬ ‫העליונים גבוה מעל גבוה(‪.‬‬ ‫בסיום פתח מרן שליט"א מיד ואמר 'אשרי' וכו'‪ ,‬ולקח‬ ‫מרן הס"ת בידו ואמר יהללו‪ ,‬והכניסו הס"ת להיכל‪.‬‬ ‫מיד כשסיימו קדיש תתקבל דמוסף התחיל מרן‬ ‫מרן שליט"א ניגש למקומו‪ ,‬ופתח בהנני העני‬ ‫שליט"א 'ויהי בנסוע' )ולא אמרו אין כאלקינו‪ ,‬ולא קרבנות‪,‬‬ ‫ממעש וכו' )הנוסח היה כמו בר"ה(‪ ,‬והשעה היתה ‪.2.25‬‬ ‫ולא שיר המעלות שבפתיחת הארון(‪ .‬בפתיחת הארון‬ ‫קודם חזרת הש"ץ בשעה ‪ 3.00‬פתח מרן שליט"א‬ ‫התכבד ‪ -‬הרה"ח ר' נחום מרדכי בירנבוים מפלטבוש‪.‬‬ ‫הארון קודש‪ .‬את הפיוט 'נחשב כצג באיתון' אמר מרן‬ ‫לתפלת מנחה ניגש לפני העמוד הרה"ג ר' יעקב‬ ‫בהתעוררות במתינות ובהתלהבות רבה‪ ,‬והנוסח היה‬ ‫יוסף שטייגר שליט"א רא"כ בירושלים‪ ,‬והתפללו‬ ‫'דחות בְּפִילּוּלֵי עקלתון'‪.‬‬ ‫במהירות‪ .‬בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרב הלל מנחם‬ ‫ב'ונתנה תוקף' אמר מרן שליט"א ומאליו יקרא ‪-‬‬ ‫ישראלי רא"כ עמלים לבעלי בתים פעיה"ק‪ ,‬לוי ‪-‬‬ ‫ומאליו יקרע‪ ,‬מי יעשר ומי יעני‪ .‬ב'כתר' אמר מרן‬ ‫הרה"ח ר' אברהם יצחק צבי קליין ממאנשעסטער‪,‬‬ ‫שליט"א 'משבחים ואומרים' בעלינו לשבח נפל מרן )וכן‬ ‫מפטיר יונה ‪ -‬המשב"ק הרב אברהם דוד שכטר‬ ‫כל הקהל( על הארץ בכריעה והשתחויה כשפניו מוטים‬ ‫שליט"א‪ ,‬הגבה ‪ -‬העסקן הרה"ח ר' יוסף יצחק‬ ‫על ידיו על הארץ‪ ,‬ואמר לפני מלך המלכים הקדוש ברוך‬ ‫פלברבוים מבארא פארק‪ ,‬גלילה ‪ -‬הר"ר יעקב יהושע‬ ‫הוא‪ ,‬וכן היה סדר הכריעה בכל הד' כריעות‪.‬‬ ‫קליין מירושלים‪.‬‬ ‫את סדר העבודה אמר מרן שליט"א במתינות‬ ‫הכהנים לא נשאו כפיים‪ ,‬אך הש"ץ אמר או"א‬ ‫גדולה ובהתעוררות רבה שא"א לתאר‪ ,‬אשרי עין‬ ‫ברכנו וכו' )עי' רמ"א סי' קכ"ט ס"ב(‪ .‬ואמרו 'אבינו מלכנו'‪.‬‬ ‫ראתה אלה‪ .‬כשאמר מרן )בפעם הראשונה( אחת‬ ‫תפילת מנחה הסתיימה בשעה ‪.6.25‬‬ ‫למעלה ושבע למטה הראה באצבעו כפי הסדר שהיה‬ ‫מיד בסיום תפילת מנחה‪ ,‬התחילו 'תפילת נעילה'‪,‬‬ ‫עושה הכהן הגדול‪ ,‬וכן בכל סדר העבודה המחיש מרן‬ ‫ופתח מרן שליט"א באמירת אשרי ובא לציון‬ ‫שליט"א בידו‪.‬‬ ‫במתינות‪ .‬לאחריה ניגנו קדיש בניגון המקובל‬ ‫בכל פעם שאמר מרן שליט"א הוידוי בסדר‬ ‫והמעורר לבבות‪ ,‬והראה מרן שליט"א להרב מרדכי‬ ‫העבודה היכה מרן על לבו וכפף עצמו כמו בעת‬ ‫ברוך בלומנטל שיכריז לומר וחתמנו‪.‬‬ ‫אמירת הוידוי‪ ,‬עד 'ככתוב בתורת משה עבדך'‪.‬‬ ‫לפני חזרת הש"ץ פתח מרן שליט"א את הארון קודש‬ ‫כשאמר מרן 'והכהנים והעם' בעת אמירת 'לה' חטאת'‬ ‫ונשאר פתוח בכל תפילת נעילה‪ .‬והתחיל מרן שליט"א‬ ‫כרע מרן שליט"א והשתחווה מעט‪.‬‬ ‫ברוך אתה בניגון המקובל עד אחרי מחיה המתים‪.‬‬ ‫הפיוטים אחר סדר העבודה אמר מרן שליט"א‬ ‫כל סדר הפיוטים כמו 'זכור ברית אברהם'‪ ,‬והפייט‬ ‫בישיבה עד זכור רחמיך‪ ,‬ואמרו הפיוט 'אלה אזכרה'‪,‬‬ ‫'ישראל נושע' וכו' אמר מרן חו"ק‪ .‬ואמר מרן שליט"א‬ ‫ולא אמרו הפיוט אתה מבין‪ .‬בברכת מלך מוחל וסולח‬ ‫או"א ברכנו )עי' מג"א פמ"ג ושועה"ר סי' תרכ"ג( והכהנים‬ ‫אמר מרן שליט"א ויום צום הכיפורים ]וכן בשאר‬ ‫לא עלו לדוכן‪ .‬בסיום חזרת הש"ץ אמרו אבינו מלכנו‪.‬‬ ‫התפילות בסיום הברכה‪ ,‬כפי הנוסח בסידור תפילה‬ ‫אח"כ אמרו בקול רעש גדול 'שמע ישראל' פ"א‪' ,‬ברוך‬ ‫ישרה‪ .‬כ"ה בכל עת שאומרים 'ותתן לנו ה' אלוקינו‬ ‫שם כבוד' ג"פ‪' ,‬ה' הוא האלוקים' ז"פ‪' ,‬ה' מלך' פעם‬ ‫את יום 'צום' הכיפורים‪ ,‬וכן בחתימת ברכת מלך מוחל‬ ‫אחת‪ ,‬ומיד לאחריה קדיש תתקבל בניגון שמחה‬ ‫וסולח‪ ,‬מלבד ב'יעלה ויבוא' שאז אמר מרן שליט"א‬ ‫וריקוד‪ ,‬כאשר כל הקהל יחדיו מזמרים בשמחה גדולה‪,‬‬ ‫'את יום הכיפורים הזה'[‪ ,‬כמו"כ לא אמר מרן שליט"א‬ ‫ומרן שליט"א מעודד השירה בידיו הק' בחזקה‪.‬‬ ‫'והעתר לנו בתפילתנו'‪ .‬ונסתיימה תפילת מוסף‬ ‫ערב חג הסוכות · לד · תשפ"ז‬ ‫שליט"א רא"כ ש"ס בירושלים; רבי ישראל פלדמן‬ ‫קודם תתקבל הקריא הבעל מקריא הגאון רבי‬ ‫שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' בברכפלד; רבי נחמיה‬ ‫יצחק שמואל שכטר שליט"א דיינא רבא דקהלתנו‬ ‫שלום פריזנט שליט"א מיוניאן סיטי ‪ -‬נכד כ"ק מרן‬ ‫הק' ומח"ס ישיב יצחק תקיעה גדולה )עי' מט"א סי'‬ ‫זי"ע; רבי שמואל אריה שפירא שליט"א ר"מ בביהמ"ד‬ ‫תרכ"ג ס"ז(‪ ,‬והשעה היתה ‪) 7.53‬זמן צאה"כ בשעה ‪.(7.52‬‬ ‫המרכזי אהל נחמיה פעיה"ק; רבי יחזקאל שרגא שימון‬ ‫לאחר קדיש אמר מרן שליט"א ג"פ לשנה הבאה‬ ‫שליט"א דומו"צ בית מדרשנו שפע חיים בדרום עיה"ק‬ ‫בירושלים הבנויה‪ ,‬וחזרו הקהל אחריו‪.‬‬ ‫צפת; רבי ישראל שוורץ שליט"א דומו"צ בית מדרשינו‬ ‫מיד לאחריה התחיל כ"ק מרן שליט"א בתפילת‬ ‫בשכונת האתרוג בביתר; רבי אברהם שרגא שטיגליץ‬ ‫ערבית לפני העמוד‪ .‬מרן שליט"א נשאר לבוש עם‬ ‫שליט"א דומ"צ בית מדרשנו הק' בשכונת הגפן בביתר;‬ ‫הטלית על ראשו‪.‬‬ ‫רבי שלמה שטרן שליט"א דומו"צ וראה"כ בקהלתנו‬ ‫לאחר תפילת מעריב הכריזו על זמן קידוש לבנה‬ ‫הק' בחיפה; רבי יחזקאל אהרן שוורץ שליט"א רב קהל‬ ‫בשעה ‪ .9.15‬מרן שליט"א חבש את השטריימל לראשו‬ ‫חסידים בהר יונה; רבי יעקב ישראל שמרלר שליט"א‬ ‫וערך הבדלה על מקומו לכל הקהל‪ .‬בהגבהת הכוס‬ ‫ראש הכוללים במרכז התורה פעיה"ק; הדומו"צ רבי‬ ‫התכבד ‪ -‬הנגיד הרה"ח ר' יחיאל מיכל רוזנברג הי"ו‪.‬‬ ‫יצחק שימון שליט"א רא"כ או"ח במרכז התורה; רבי‬ ‫ובירך מרן שליט"א בורא מאורי האש על נר השעווה‬ ‫שמואל מענדל שפיצר שליט"א דומו"צ בית מדרשנו‬ ‫שדלק ביום הקדוש בבית המדרש‪ .‬אח"כ איחל מרן‬ ‫בשכונת שפע חיים רמה ד' בבית שמש‪.‬‬ ‫שליט"א לכל הקהל במאור פנים 'א גוט יו"ט' )עי' שער‬ ‫הציון סי' תרכ"ג סקט"ז(‪ .‬והשעה היתה ‪.8.10‬‬ ‫בימי ר"ה וביום הקדוש התקיים מנין מיוחד‬ ‫לתפילות היום‪ ,‬עבור צעירי הצאן‪ ,‬תלמידי רשת‬ ‫בפתיחות הארון בימי ראש השנה וביום הקדוש‬ ‫התתי"ם דחסידי צאנז בארה"ק‪ ,‬אשר התפללו יחדיו‬ ‫העעל"ט‪ ,‬התכבדו הרבנים הגאונים‪ :‬רבי דוד אסקל‬ ‫בהיכל המתיבתא‪ .‬התלמידים התאספו בארגונם של‬ ‫שליט"א ראה"כ בצפת; רבי מרדכי שבתי אייזנברגר‬ ‫'קול הצאן'‪ ,‬שע"י ת"ת דרכי אבות פעיה"ק‪ ,‬בניהולו‬ ‫שליט"א מרבני קרית צאנז ומח"ס בירורי הלכות; רבי‬ ‫של הרב אלתר יעקב שמעון שר שמשקיע דמים‬ ‫יחיאל בוים שליט"א רב ביהמ"ד שפע חיים בנוה הורים‬ ‫וכוחות מרובים בגיוס המימון ובהעמדת המניין על‬ ‫פעיה"ק‪ ,‬הדומו"צ רבי מרדכי ברנט שליט"א; רבי פרץ‬ ‫תילו מידי שנה בשנה ‪ -‬ובו משתתפים צעירי הצאן‬ ‫טוביה בינדר שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' בבית שמש;‬ ‫מכל הארץ ‪ -‬ואף מחדיר בדרשותיו בצעירי הצאן על‬ ‫רבי אברהם יעקב ברגר שליט"א מפעיה"ק ראש כולל‬ ‫חשיבות תפילתם בכלל‪ ,‬ובפרט בימים קדושים אלו‪.‬‬ ‫ש"ס פעיה"ק ונכד כ"ק מרן זי"ע; רבי נפתלי צבי בלך‬ ‫ומתנהל בראשותו של הרה"ח ר' משה )בר"מ( רייך‬ ‫שליט"א דומו"צ בית מדרשנו בשכונת נוה הדר בחיפה;‬ ‫הי"ו‪ ,‬שמארגן את סדרי התפילה במקום יחד עם צוות‬ ‫רבי מיכל בעק שליט"א ממאנסי ‪ -‬נכד כ"ק מרן זי"ע;‬ ‫המחנכים מת"ת דרכי אבות פעיה"ק שמקדישים את‬ ‫רבי שלום יוסף גוטמן שליט"א רא"כ ש"ס באדירי‬ ‫הימים הנוראים כדי להתפלל עם הילדים ולהשגיע‬ ‫התורה בב"ב; רבי אשר דוד גליק שליט"א מנה"ר‬ ‫עליהם בעינא פקיחא‪.‬‬ ‫דישיבה"ק לצעירים פעיה"ק; הדומו"צ רבי הלל‬ ‫קהל האלפים אשר עלו לרגל לשהות בימים‬ ‫דויטש שליט"א; רבי יוסף דויטש שליט"א רא"כ בת‬ ‫הנוראים בצל הקודש הרימו על נס את העסקנים‬ ‫עין; רבי צבי אלימלך הורוביץ שליט"א דומו"צ בית‬ ‫הנמרצים שעסקו בכל מרצם להכשרת ההיכל הגדול‬ ‫מדרשינו בכפר גנים פ"ת; רבי אברהם שלמה זלמן‬ ‫לקליטת קהל האלפים‪ ,‬ולסידור מקומות האכסניות‬ ‫היילפרין שליט"א אב"ד ראדומישלא נתניה ור"מ‬ ‫והסעודות כראוי וכיאות‪ .‬עבור האורחים הוכנו‬ ‫בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק; רבי יעקב‬ ‫אכסניות בכל בניני מוסדותינו הק'‪ ,‬ע"י ועד הכנסת‬ ‫ישכר העסקל שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' ביוניאן‬ ‫אורחים שע"י היכלי התורה והחסידות‪ ,‬וכן בבנין‬ ‫סיטי; רבי זאב וקסברגר שליט"א דומו"צ קרית צאנז‬ ‫מרכז החסד 'אש"ל הלפרין'‪ ,‬וכן דאגו עסקנים לעוד‬ ‫טבריה; רבי יצחק אהרן ישראלי שליט"א דומו"צ‬ ‫מקומות אכסניה‪.‬‬ ‫קהלתנו הק' באשדוד; רבי שמואל ייגר שליט"א‬ ‫כן הודו קהל ההמונים קדם הנהלת היכלי התורה‬ ‫דומו"צ לדיני ממונות פעיה"ק ורא"כ חושן משפט‬ ‫והחסידות‪ ,‬וארגון כוס של ברכה ע"י הרה"ח ר' משה‬ ‫במרכז התורה; הדומו"צ רבי מרדכי לוינשטיין רא"כ‬ ‫גליק מנהל בטאון צאנז‪ ,‬שעסק במסירות למען‬ ‫הלכה במרכז התורה; המחותן רבי יעקב שאול לייזער‬ ‫הציבור בהעמדת שתיה ומזונות בשעת ההפסקות‬ ‫שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' באלעד; רבי שלמה זלמן‬ ‫בר"ה ובמוצאי יום הקדוש‪ ,‬בשפע רב ובהרחבה‪.‬‬ ‫למברגר שליט"א אב"ד מאקווא נתניה ור"מ‬ ‫בישיבה"ק; רבי ישראל מנחם למברגר שליט"א ראש‬ ‫מוצאי יום הקדוש‬ ‫כולל מנחת יצחק בב"ב; רבי אשר מוטצען שליט"א‬ ‫בשעה ‪ 9.25‬יצא מרן שליט"א לרחבה מול ביתו‬ ‫דומו"צ בבי"ד זכרון מאיר בב"ב; רבי חיים מוטצען‬ ‫נאוה קודש לקידוש לבנה ברוב עם‪ ,‬במעמד הקהל‬ ‫שליט"א מפעיה"ק ‪ -‬נכד כ"ק מרן זי"ע; רבי קלמן מלר‬ ‫ערב חג הסוכות · לה · תשפ"ז‬ ‫וקאמפוט‪ ,‬ושתה מרן שליט"א יין ואיחל לחיים‬ ‫הגדול שעלו ליום הקדוש בצילא דמהימנותא‪.‬‬ ‫לנוכחים‪ .‬וזימרו את זמר המבדיל למוצאי יוהכ"פ‪,‬‬ ‫בתחילה עברו קהל האורחים מחוץ לעיר לברכת‬ ‫ואת זמר המבדיל למוצאי שבת )עי' שו"ת חת"ס או"ח סי'‬ ‫פרידה ולהתברך בברכת א גוט יאר‪ .‬כשנתגלה הלבנה‬ ‫סז(‪ .‬במהלך הסעודה שוחח מרן שליט"א עם‬ ‫פתח מיד מרן שליט"א בקידוש לבנה‪ .‬בסיום רקד מרן‬ ‫המסובים‪ ,‬ואמר מרן שליט"א תורה‪ .‬בברכת המזון על‬ ‫שליט"א במחול נלהב עם בניו שליט"א‪ .‬ולאחמ"כ‬ ‫הכוס התכבד ‪ -‬הרה"ח ר' מאיר הערץ מבארא פארק‪.‬‬ ‫המשיכו כל קהל האלפים ששהו בחצר הקודש ביום‬ ‫גדול זה‪ ,‬לעבור בסך להיפרד ולברך ולהתברך בברכת‬ ‫יום שלישי י"א תשרי‬ ‫א גוט יאהר און א גוטן תמיד‪ .‬כן איחל מרן שליט"א‬ ‫בימים אלו לא אמרו העקידה‪ ,‬ואמרו 'למנצח'‬ ‫מברכות קדשו לבעלי הברית‪.‬‬ ‫ו'בית יעקב'‪ .‬וביום שיש בו קריאה"ת לא אמרו 'יהי‬ ‫לאחמ"כ נכנס הגה"צ אב"ד ק"צ טבריה וקהילות‬ ‫רצון' אחר קריאה"ת‪.‬‬ ‫הצפון שליט"א יחד עם העסקן הרה"ח ר' אהרן דוד‬ ‫אחר תפילת מנחה הגיע לביקור בקו"פ המחותן‬ ‫ויינברגר הי"ו מנהל ארגון 'אתך אני'‪ ,‬ועמם עשרות‬ ‫כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‪.‬‬ ‫בחורים וילדים יתומים מאנ"ש‪ ,‬והעניק מרן שליט"א‬ ‫אח"כ הכניסו הרה"ח ר' משה חיים יוספוביץ‬ ‫לבחורים סידור כתר נהורא ‪ -‬צאנז במהדורה מיוחדת‬ ‫מפעיה"ק והרה"ח ר' פנחס גרוס חבר מועצת העיר‬ ‫שהודפסה לכבוד כך‪ ,‬בכריכת עור מהודרת‪ ,‬בצירוף‬ ‫אלעד ויו"ר מוסדותינו הק' באלעד אתרוגים ולולבים‬ ‫ברכות קדשו לשנה טובה ומבורכת‪.‬‬ ‫לקראת חג הסוכות‪.‬‬ ‫אח"כ נכנס מרן שליט"א לשולחן הטהור בקליינע‬ ‫יום רביעי י"ב תשרי‬ ‫זאל שבביתו נאוה קודש‪ ,‬עם מנין מצומצם מבני‬ ‫אחר תפילת שחרית נערך שמחת הברית לבן הר"ר‬ ‫המשפחה‪ ,‬וכמה אורחים מחו"ל‪.‬‬ ‫אברהם שימון מפעיה"ק )ב"ר נפתלי מבית שמש‪ ,‬וחה"ר‬ ‫מרן שליט"א שתה לחיים ונטל ידיו לסעודה‪,‬‬ ‫משה דוד ישראלי מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫והביאו דגים מרק עם קניידלעך‪ ,‬בשר ובשר בהמה‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלקים מתוכן השיחות‬ ‫בסעודות השבת במעון הקודש בקיסריה‬ ‫משנים עברו‬ ‫אבני נזר זצ"ל אצל גיסו הגאון הרב מאוסטרובא‬ ‫הגה"ק רבי מרדכי דוב מהורונסטייפל זי"ע‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שהיה מחסידי צאנז ]והרב מאוסטרובא היה‬ ‫הרב זלמן לייב בהגרימ"ד‪ :‬מרן זי"ע היה אומר בשם‬ ‫גיסו של הכוכב מיעקב‪ ,‬וממנו שמע את העובדא[‬ ‫הגה"ק רבי מאטעלע מהורונסטייפל זי"ע שאמר על‬ ‫וביקש ממנו איזה ספר‪ ,‬ונתן לו שו"ת דברי חיים‪.‬‬ ‫חותנו מרן הדברי חיים זי"ע‪ ,‬שהיה מתנגד כהגר"א‬ ‫והאבני נזר למד בזה‪ ,‬ואמר אח"כ שמה שכתב הדברי‬ ‫וחסיד כבעל התניא‪ ...‬וכן שמי שרוצה לדעת את‬ ‫חיים איזה פשט בדברי הר"ן‪ ,‬אכן זהו פשט טוב אבל‬ ‫גדולתו וקדושתו ילמד בשו"ת דברי חיים‪ ,‬ומי שרוצה‬ ‫אין זה הכרח ואפשר לומר פשט אחר‪ .‬ולאחמ"כ ביקש‬ ‫לדעת את גאונותו ילמד דברי חיים על התורה‪...‬‬ ‫ספר אחר‪ ,‬והרב מאוסטרובא הביא לו דברי חיים‬ ‫הרב זלמן לייב בהגר"א‪ :‬יש מביאים בשם רבי‬ ‫עה"ת‪ ,‬והאבני נזר למד בזה‪ ,‬ואחר כך אמר שבהכרח‬ ‫מאטעלע זי"ע‪ ,‬שהיה נכדו של הרה"ק מהרד"ב‬ ‫שהפשט בדברי הר"ן הוא רק כמו שכתב מרן הדברי‬ ‫מליובאוויטש זי"ע‪ ,‬שסיפר שחותנו הדברי חיים למד‬ ‫חיים בשו"ת ואי אפשר לומר פשט אחר‪ ...‬והיינו שעל‬ ‫כל יום בספרו 'אמרי בינה'‪ .‬והוא אף מביא בספרו‬ ‫ידי הלימוד בדברי חיים עה"ת הבין לאשורו מה שכתב‬ ‫דברי חיים )פרשת ויקהל( את הספר אמרי בינה‪.‬‬ ‫בשו"ת דברי חיים‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כנראה היה תקופה שלמד בו בכל יום‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬רבי מאטעלע נתגדל אצל זקנו הרה"ק‬ ‫כן היה דרכו של מרן הדברי חיים שבכל תקופה למד‬ ‫רבי יעקב ישראל מטשערקאס זי"ע‪ ,‬ומסופר שפעם‬ ‫ספר מסויים מספרי חסידות‪.‬‬ ‫לעת זקנותו קרא לו הרה"ק מטשערקאס שיבא אליו‬ ‫הספר אמרי בינה הוא עמוק מאד‪ ,‬אבל על מרן הדברי‬ ‫לצורך ענין חשוב‪ .‬כאשר הגיע לטשערקאס אמר לו‪,‬‬ ‫חיים אין זה חידוש‪ ...‬הרי גם הספר דברי חיים הוא‬ ‫יש לי דין תורה עם זוגתי זקנתך ]בת הרה"ק הרבי‬ ‫עמוק עד מאד‪...‬‬ ‫האמצעי מליובאוויטש זי"ע[ ורצוננו שאתה תפשר‬ ‫הרב זלמן לייב בהגר"א‪ :‬לא לחינם אמר רבי מאטעלע‬ ‫ותפסוק הצדק עם מי‪ ,‬והוא כי הנה זקנתי ושבתי ולא‬ ‫שבספר דברי חיים על התורה אפשר לראות את‬ ‫ידע האדם עתו‪ ,‬על כן רצוני שאם הגיע זמני‪ ,‬שאסתלק‬ ‫גאונותו של הדברי חיים‪...‬‬ ‫מהעולם לפני זוגתי‪ ,‬כי איך אשאר לבדי בלי זוגתי‬ ‫הגאון גאב"ד טשעבין זצ"ל סיפר ששמע מאביו הגאון‬ ‫הרבנית‪ .‬ואילו הרבנית אמרה להיפך‪ ,‬כי הנה זה יותר‬ ‫בעל כוכב מיעקב זצ"ל‪ ,‬שפעם התאכסן הגה"ק בעל‬ ‫ערב חג הסוכות · לו · תשפ"ז‬ ‫המגיד ממעזריטש התחיל להתענות בשנותיו‬ ‫משישים שנה הנני עומדת לימינו לעזרו בעבודתו‬ ‫האחרונות‪ ,‬והתלמידים דאגו על כך‪ ,‬כי לא היה לפי‬ ‫הקדושה ועתה איך אשאר לבדי‪ ,‬ואין רצוני לשמוע‬ ‫כוחותיו‪ .‬נמנו וגמרו שאחד מן התלמידים יכנס אליו‬ ‫קידוש והבדלה מאחר כי אם מבעלי הקדוש‪ ,‬על כן‬ ‫להשתדל אצלו שיחדול מתעניותיו‪ ,‬ובחרו בהרבי ר'‬ ‫עליו לחיות יותר ועלי לעלות לגנזי מרומים לפניו‪.‬‬ ‫זושא בהיות שהוא היה הגדול מהן בשנים‪ .‬נכנס הרבי‬ ‫ומתחילה לא רצה רבי מאטעלע לפסוק‪ ,‬עד שזקנו‬ ‫ר' זושא ואמר‪" :‬הנה הרבי מתענה‪ ,‬והלא הרבי חלוש‬ ‫אמר לו שיפסוק‪ ,‬ואמר‪ :‬הרבנית צודקת‪ ,‬ואף שאמרו‬ ‫מדי‪ ,‬ואפס כוחו לסבול סיגופים אלו"‪ .‬אמר לו המגיד‪:‬‬ ‫חז"ל )כתובות כח‪ ,‬א( טלטולי דגברא קשין מדאיתתא‪,‬‬ ‫"איך אתה מוכיח אותי בענין הזה‪ ,‬בשעה שאתה‬ ‫אבל אם זהו לזמן קצר‪ ,‬אין זה דבר קשה‪ ...‬וכן הוה‪,‬‬ ‫בעצמך הנך מרבה בתעניות‪ ,‬אם תקבל עליך לאכול‬ ‫ששניהם הסתלקו בסמיכות זה לזה בהפרש של כמה‬ ‫לכל הפחות ביומא דפגרא‪ ,‬אז אפסיק מתעניותי"‪.‬‬ ‫חודשים )הרבנית נפטרה ביום ערב ראש חודש סיון תרל"ו‪,‬‬ ‫והבטיח לו הרבי ר' זושא שיעשה כן‪.‬‬ ‫והרה"ק מטשערקאס ביום י"ג אלול תרל"ו(‪.‬‬ ‫וכאשר הגיע אחר כך יומא דפגרא‪ ,‬נכנס הרבי ר' זושא‬ ‫מסופר שכאשר יצא מרן הדברי חיים מביתו בצאנז‬ ‫מבית המדרש לבית הרבנית ממעזריטש‪ ,‬וביקש ממנה‬ ‫לחתונה של בתו עם רבי מאטעלעא‪ ,‬לקח עמו סכום‬ ‫שתבשל איזה דבר לצרכו‪ ,‬כי צריך לקיים הבטחתו‬ ‫כסף עבור הנדן‪ ,‬אבל על אם הדרך חילק הכל לצדקה‬ ‫לבעלה המגיד הקדוש‪ .‬ענתה לו שאין לה כלום בבית‪,‬‬ ‫כדרכו בקודש‪ ,‬וכשהגיעו לשם והרה"ק מטשערקאס‬ ‫אבל אם ישאר בביתה לשמור את התינוק שמוטל‬ ‫שמע שלא הביא עמו הנדן‪ ,‬אמר שלא יעשו החופה‬ ‫בעריסה‪ ,‬תצא לשוק לקנות דבר מה‪ .‬והסכים לזה‪ .‬ביד‬ ‫עד שיביאו את כל הסכום המדובר‪ ,‬ובלית ברירה הלך‬ ‫הרבי ר' זושא היה אז ספר של"ה הקדוש שבו היה‬ ‫מרן הדברי חיים לאכסנייתו‪ ,‬אולם לאחר זמן בא‬ ‫לומד‪ ,‬ובשעה ששמר את התינוק‪ ,‬המשיך בלימוד‪.‬‬ ‫שליח מהרה"ק מטשערקאס ואמר שהולכים לעשות‬ ‫כעבור רגעים מספר התחיל התינוק לבכות‪ ,‬ורצה הרבי‬ ‫החופה‪ ,‬כי אביו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע‬ ‫ר' זושא לסגור את הספר ולטפל בהתינוק‪ .‬אולם ברגע‬ ‫נתגלה אליו ואמר לו שלא יצער את המחותןב‪...‬‬ ‫ההוא הופיע השל"ה הקדוש מגן עדן ואמר לו‪ :‬תמשיך‬ ‫א' הנוכחים‪ :‬כשעמדו אז לצאת לחופה של רבי‬ ‫נא ללמוד בספרי ואני אטפל בהתינוק‪.‬‬ ‫מאטעלע אמר הסב הרה"ק מטשערקאס שאצלם‬ ‫וסיים מרן הדברי חיים ואמר‪ :‬אם השל"ה הקדוש‬ ‫נהגו למנות היחוס‪ ,‬והזכיר שהחתן הוא נכד הרה"ק‬ ‫בעצמו בא מגן עדן להשגיח על תינוק כדי שהרבי ר'‬ ‫הרבי ר' זושא זי"ע ‪ ,‬ואמר מרן הדברי חיים שדי בזה‬ ‫זושא ילמוד בספרו‪ ,‬כבר די בכך‪ ,‬ואין כל צורך להוסיף‬ ‫ואין צריך למנות יותר‪ ,‬והרה"ק מטשערקאס רצה‬ ‫עוד יחוס ליוצאי גזעו‪.‬‬ ‫למנות את שאר האבות‪ ,‬הבעש"ט הק'‪ ,‬בעל התניא‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לאחר החתונה התגוררו ברוסלאנד ‪.‬‬ ‫ג‬ ‫המגיד מטשערנאביל‪ ,‬הרה"ק רבי אהרן מקארלין‬ ‫א' הנוכחים‪ :‬מסופר שבעת החתונה של רבי‬ ‫ועוד‪ ,‬ושאל את מרן הדברי חיים למה אין צריכים‬ ‫מאטעלע‪ ,‬בשעה שרקד הסב הרה"ק מטשערקאס‬ ‫למנות יותר‪ ,‬וסיפר לו מרן הדברי חיים‪:‬‬ ‫ועשינו ב"ה החתונה‪.‬‬ ‫א החתונה התקיימה בעיירה הוסיאטין השוכנת על הגבול בין‬ ‫ג ראה בענין זה בספר שמחת עולם )פרק י(‪ :‬באותה תקופה‬ ‫עסטרייך ]שגאליציא השתייכה אז אליה[ לרוסיא‪ ,‬והטעם כי‬ ‫נגזרה גזירה במדינת רוסיה כי אסור לנשים נשואות לגלח‬ ‫באותה תקופה לא הניחה מדינה אחת דריסת רגל לאזרחי המדינה‬ ‫שערותיהם‪ ,‬הממשלה הרוסית החמירה מאד ושלחה שוטרים‬ ‫השכינה‪ ,‬מרוב העוינות ביניהם‪ ,‬ולכן נקבע מקום החתונה שם‪ .‬י"א‬ ‫שבדקו ובלשו אם נשתמרה גזירתם‪ ,‬ואת מי שתפסו בעבירה על‬ ‫סיבת הדבר כי צדיקי בית טשערנאביל הקפידו שלא לעבור את‬ ‫החוק היו מענישים קשה מאד‪ .‬לחתונה מפורסמת כמו זו באו‬ ‫גבולות רוסיא מחמת התנכלויות השלטונות למשפחות שניאורסון‬ ‫הרבה אנשים מכל הסביבה להשתתף בשמחה הגדולה‬ ‫וטווערסקי‪ ,‬צאצאי בעל התניא והרה"ק מטשערנאביל‪.‬‬ ‫והקדושה הזאת‪ ,‬ובפרט אלו שעד עכשיו רק שמעו מהשם‬ ‫ב ב"דרכי חיים" )עובדות‪ ,‬אות כז( מובא מה שסיפר לימים מרן‬ ‫הגדול של מרן הגה"ק מצאנז‪ ,‬ועתה נקרתה להם הזדמנות‬ ‫הדברי חיים בעצמו בענין זה‪ :‬כשנסעתי להשיא בתי רייצא‬ ‫להכיר את אותו צדיק‪ .‬המחותן רבי יעקב ישראל מטשערקס‪,‬‬ ‫ברוסיה עם מחותני הרה"ק מטשערקאס‪ ,‬נסעתי מביתי ולא היה‬ ‫פחד מאד מגזירת גילוח שערות שהיתה אז בשיא תוקפה‬ ‫בידי לפורטה אפילו שוה פרוטה‪ .‬מחוץ לעיר היה מכס‪ ,‬ונתן לי‬ ‫והחמירו בה מאד‪ ,‬התייעץ על כן עם אנשי סודו כדת מה‬ ‫בעל המכס שתי רובל כסף‪ ,‬ונסעתי על הדרך עם בניי וב"ב כמו‬ ‫לעשות‪ .‬והחליטו כי היות והוסכם בין המחותנים כי זמן קצר‬ ‫שנוסעים לחתונה‪ .‬היו הרבה הוצאות וב"ה היה כל מה שהיו‬ ‫אחרי החתונה יסעו הזוג לצאנז לפרק זמן‪ ,‬על פי בקשת‬ ‫צריכים‪ ,‬וכשבאתי אצל המחותן בליל ערב ש"ק‪ ,‬לא היה לי שוב‬ ‫המחותן מצד הכלה‪ ,‬על כן בשעת הדחק כזו שהגזירה קשה כל‬ ‫אפילו שוה פרוטה‪ .‬בא אלי הגבאי של המחותן‪ ,‬שהמחותן שלח‬ ‫כך‪ ,‬לא יגלחו את שערות הכלה תיכף בבוקר אחר החתונה כנהוג‪,‬‬ ‫לקרוא אותי‪ ,‬ונתיישבתי בדעתי‪ ,‬מעות אין לי לסלק‪ ,‬למה אלך‬ ‫רק אחרי שיסעו למדינת גליציה‪.‬‬ ‫עוד בלילה‪ ,‬והשבתי שאינני מדבר מזה כלל בלילה‪ ,‬כדי שתהיה‬ ‫בבוקר שלמחרת החתונה רצו להודיע על החלטתם למרן הדברי‬ ‫לי עכ"פ מנוחה בלילה‪ .‬בבוקר בא הגבאי שנית‪ ,‬שהמחותן שלח‬ ‫חיים‪ ,‬אך לא היה מי שיקבל עליו שליחות זו‪ ,‬וכל אחד ממקורבי‬ ‫לקרוא‪ ,‬והוכרחתי לילך‪ .‬לקחתי לי בגד העליון והלכתי אל‬ ‫הרה"ק מטשערקאס השתמט מזה‪ ,‬כי יראו מאד מהקפדת‬ ‫המחותן‪ .‬כשבאתי לביתו ונתן לי שלום‪ ,‬אמרתי לו תיכף‪:‬‬ ‫הגה"ק מצאנז‪ ,‬בדלית ברירה נועצו להטיל גורל ביניהם ומי‬ ‫"מחותן‪ ,‬ליהוי ידוע לכם שאין לי אפילו פרוטה‪ ,‬אם המחותן‬ ‫שיפול עליו הגורל יהיה מוכרח ללכת ולהודיע למחותן מצאנז‪.‬‬ ‫רוצה לעשותה חתונה‪ ,‬טוב מאוד‪ ,‬והכלה פה אתי‪ ,‬והנני מוכן‬ ‫נפל הפור על אחד המשמשים של הרה"ק מטשערקס‪ ,‬והוכרח‬ ‫לעשות החתונה‪ ,‬ואם אין המחותן רוצה לעשות החתונה‪ ,‬אז‬ ‫לקבל עליו השליחות‪ .‬והנה זה האיש שנפל עליו הגורל רצה‬ ‫הנה בנסיעתי לכאן הייתי בעיר לא רחוקה מכאן‪ ,‬ובקשו אותי‬ ‫לסדר את הענין בחכמה‪ ,‬והלך למרן הדברי חיים‪ ,‬ודיבר עמו‬ ‫שאשבות בעירם בשבת קודש‪ ,‬ואסע אצלם לשבת קודש‪ ,‬מה לי‬ ‫שיחות שונות‪ ,‬ולאט לאט הסיב את המדובר עד שהגיע לעצם‬ ‫להיות כאן בשבת קודש"‪ ,‬ולא דיבר המחותן יותר בענין המעות‪,‬‬ ‫הענין‪ ,‬וסיפר שיש כאן עכשיו גזירה קשה וחמורה מאד‬ ‫ערב חג הסוכות · לז · תשפ"ז‬ ‫וכפי שיפסוק כן יהיה‪ ,‬והוא אמר שמהרי"ד ישאר‬ ‫מצוה טאנץ‪ ,‬עמד הרה"ק מגארליץ ושוחח עם כמה‬ ‫בטשערנאביל ואילו הרב ממאגרוב ישוב לבעלזא‪.‬‬ ‫אנשים‪ ,‬וניגש אליו אביו מרן הדברי חיים ואמר לו‪" ,‬דו‬ ‫והרה"ק מהרי"ד הכיר טובה על כך לרבי מאטעלע‪,‬‬ ‫שטייסט דא? קום אריין זעהן ווי דער מחותן טאנצט‬ ‫שבזכותו היה כמה שנים בצל זקנו הרה"ק רבי אהרן‬ ‫מיט די כלה"‪ ...‬וסיפר הרה"ק מגארליץ‪ ,‬שאביו עמד‬ ‫מטשערנאביל‪ ,‬ומאז היו מקרבים בבעלזא את נכדיו‬ ‫כל העת בהתפעלות גדולה ולא הסיר עיניו מלחזות‬ ‫של רבי מאטעלעה‪.‬‬ ‫בעבודת הרקידה של מחותנו הרה"ק מטשערקאסד‪.‬‬ ‫הרב זלמן לייב בהגרימ"ד‪ :‬רבי מאטעלע היה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כשהיה ההכתרה של הרה"ק מגארליץ‬ ‫המפורסם ביותר מבין כל חתני מרן הדברי חיים‪ ,‬אבל‬ ‫לרבה של רודניק‪ ,‬ומרן הדברי חיים הגיע לשם‬ ‫חתנו הגדול היה הרה"ק רבי משה אונגר זי"ע‪.‬‬ ‫להשתתף‪ ,‬עשו תחבולות שונות שרבי מאטעלע יוכל‬ ‫הרמנ"נ היילפרין‪ :‬הרה"ק רבי משה היה איש אמונו של‬ ‫לעבור את הגבול מרוסלאנד ולהגיע לשם‪ ,‬שרודניק‬ ‫חותנו מרן הדברי חיים‪ ,‬והוא גם חתום על הרבה אגרות‬ ‫היא סמוכה לגבול‪.‬‬ ‫בשמו‪ ,‬וכנראה זהו מפני שהוא היה בכור חתניו‪.‬‬ ‫א' הנוכחים‪ :‬בבעלזא גם החשיבו מאד את רבי‬ ‫הרב זלמן לייב בהגרימ"ד‪ :‬בגאונותו היה רבי‬ ‫מאטעלע‪ ,‬כיון שכידוע היה הרה"ק מהרי"ד מבעלזא‬ ‫מאטעלע המפורסם‪...‬‬ ‫זי"ע חתן בטשערנאביל )חתן הרה"ק רבי משולם זושא בנו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כל חתניו של מרן הדברי חיים היו‬ ‫של רבי אהרן מטשערנאביל( וכן אחיו הרה"ק רבי לייבוש‬ ‫גאונים מופלגים ותלמידי חכמים‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫ממאגרוב זי"ע היה חתן שם )חתן הרה"ק רבי מנחם נחום‪,‬‬ ‫התפרסם יותר בספריו ובחריפותו‪.‬‬ ‫בנו של רבי אהרן מטשערנאביל(‪ ,‬והיה דין ודברים בין‬ ‫חותנו מרן הדברי חיים החזיק ממנו עד מאדו‪ ,‬ואף‬ ‫המחותנים היכן יהיו ב' הזוגות‪ ,‬בבעלזא או‬ ‫הזכיר עצמו אצלו לברכהז‪.‬‬ ‫בטשערנאביל‪ ,‬והחליטו לשאול את רבי מאטעלע‪,‬‬ ‫מהורנוסטייפל את דברי זקנו‪ ,‬ונשבר לב הגה"ק מהורנוסטייפל‬ ‫שהממשלה אסרה לנשים לגלח שערותיהם‪ ,‬ועל כן החליטו‬ ‫ופרץ בבכיה‪ ,‬באמרו‪" :‬משמע שחותני כבר אינו בזה העולם"‪.‬‬ ‫שהכלה לא תגלח שערותיה עכשיו רק אחר שתבוא למדינת‬ ‫ואכן כעבור זמן מה הגיעה הידיעה המרה על הסתלקותו של‬ ‫גליציה‪ .‬חשב האיש שהתחכמותו תועיל לפייס את הגה"ק‬ ‫מרן הדברי חיים‪.‬‬ ‫מצאנז‪ ,‬אבל לא כן היה‪ ,‬ומיד ששמע זאת מרן הדברי חיים נבהל‬ ‫ה ראה בספר אדמו"רי בעלזא )ח"ג עמ' יט(‪ :‬לימים בהגיע מרן‬ ‫מאד והכה כפיו זו על זו וצעק בקול "אוי וויי מיין קינד"‪ ,‬וכן‬ ‫מהרי"ד לגדולה‪ ,‬בנשאו את נשיאותו ברמה‪ ,‬באו נכדי רבי מרדכי‬ ‫צעק כמה פעמים עד שהתעלף ונפל לארץ‪ .‬מיד נעשה רעש‬ ‫דוב לבעלזא‪ .‬קירבם מרן ביותר והסביר להם כי אין הוא מקרבם‬ ‫ובהלה גדולה‪ ,‬והרה"ק מטשערקס התחרט על החלטתו‪.‬‬ ‫מפני שנכדי צדיקי טשרנוביל וצאנז הם‪ ,‬אלא מפני שהם נכדיו‬ ‫בני הבית והמקורבים שהיו שמה ניסו בכל כוחם להקיצו‪ ,‬אך‬ ‫של רבי מרדכי דוב‪ ,‬שבשל במלצתו נשאר בטשרנוביל וזכה‬ ‫ללא הועיל‪ ,‬הכלה שראתה זאת הלכה במהירות לקחה מספרים‬ ‫להסתופף בצלו של הרבי הזקן והקדוש ]מטשערנאביל[‪ ,‬ועל כך‬ ‫וגילחה את שערות ראשה‪ ,‬וכרכה אותן בבגד‪ ,‬ורצה לאביה‬ ‫הוא מכיר לו טובה ומקרב את צאצאיו‪.‬‬ ‫הקדוש‪ ,‬וצעקה באזניו בזה"ל‪" :‬טאטע איך האב מיך שוין‬ ‫ו רבות מסופר על גילויי הערצה אלו‪ ,‬ונציין אך מהמובא בספר‬ ‫אפגעשוירן‪ ,‬דא זענען די האר"‪ ,‬ותיכף פתח עיניו והוטב לו‬ ‫שיח זקנים )חלק ח‪ ,‬עמ' רד( שפעם שלח רבי מאטעלע מכתב‬ ‫ולאט לאט הוטב לגמרי עד שקם על רגליו‪ ,‬ואמר בהתלהבות‬ ‫לחותנו מרן הדברי חיים וכתב שכיון שהוא ]מרן הד"ח[ טרוד‬ ‫עצומה בזה"ל‪" :‬געלויבט איז השי"ת וואס אין מיינע קינדער‬ ‫עם החסידים אין לו זמן להשיב לו‪ ,‬ואמר אז מרן הדברי חיים‪:‬‬ ‫ליגט נאך דעס פייער פין דעם הייליגען זיידן דעם חכם צבי"‪.‬‬ ‫אונזער ר' מאטעלע איז אונז חושד אז מיר לערנען נישט‪ ,‬אזוי‬ ‫כששאל אותה אביה מרן הדברי חיים‪ ,‬איך תוכל להמשיך לדור כאן‬ ‫לערנען ווי איהם קאנען מיר נישט‪ ,‬אבער לערנען מיר פארט‪...‬‬ ‫במדינת רוסיה‪ ,‬ענתה ואמרה "בטוחה אני שבכוחו של אבא לבטל‬ ‫הגזירה אם ירצה בכך"‪ .‬נענה מרן הד"ח ואמר‪" :‬באם את אומרת כך‪,‬‬ ‫ז פעם ביקשה ממרן הדברי חיים אחת מבנותיו‪ ,‬שיתפלל בעדה‬ ‫מקוה אני להשי"ת שהגזירה אכן תתבטל"‪ ,‬ואמנם לא עברו ימים‬ ‫להפקד בפקודת ישועה ורחמים‪ ,‬והשיבה‪ ,‬שתפנה אל חתנו‬ ‫מועטים ובטלה הגזירה‪ .‬גם אח"כ בביקוריה של הרבנית מרת‬ ‫מהורנוסטייפל "לפי שהוא בתפלתו הזכה בוודאי יפעל ישועה"‪.‬‬ ‫רייצא אצל אביה בצאנז היתה רגילה להתאונן הרבה לפני אביה‪,‬‬ ‫שמעה הבת וערכה אליו מכתב מפורט ומעברו השני הוסיף מרן‬ ‫על הגזרות הקשות שניתכו על ראשם של היהודים ברוסיה‪ ,‬באחת‬ ‫הדברי חיים בכתי"ק כדברים האלה‪" :‬אנא למלא בקשת בתי‬ ‫הפעמים כשהרבתה לתאר את גודל הלחץ והדחק‪ ,‬התבטאה‬ ‫תחי'‪ ,‬ואבקשו גם להתפלל עבורי‪ ,‬כי חולה אנכי‪ .‬חותנכם חיים‬ ‫ואמרה"שזה יותר גרוע מגלות מצרים"‪ ,‬ועל זה נזדקף מרן הדברי‬ ‫בן מרים"‪.‬‬ ‫חיים זי"ע ונענה "אסור לדבר כך"‪ ,‬יען כתוב באור החיים הק' שכל‬ ‫כן מסופר בענין השידוך של הרה"ק רבי שלום אליעזר‬ ‫הטעם של 'ולא יכלו להתמהמה' במצרים‪ ,‬הוא כיון שלא היה להם‬ ‫מראצפערט זי"ע עם בת גיסו רבי מאטעלע‪ ,‬ששידוך זה גמרו‬ ‫אז את התוה"ק‪ ,‬אבל אנו בגלותינו שיש לנו את התוה"ק אי אפשר‬ ‫מרן הדברי חיים עם גיסו ומחותנו רבי מאטעלע עוד קודם לידת‬ ‫שיהיה גרוע יותר ממצרים‪.‬‬ ‫רבי שלום אליעזר'ל‪ .‬היה זה כאשר הרבנית רעכיל דבורה ע"ה‬ ‫הקשתה בלדתה ובאו להזכירה לפני בעלה מרן הדברי חיים‬ ‫ד אגב יסופר מעשה פלא )הובא בקונטרס מעין הברכה‪,‬‬ ‫שיתפלל בעבורה ויעורר עליה רחמי שמים‪ .‬אמר מרן הדברי‬ ‫ראחמיסטריווקא‪ ,‬גל' ד עמ' כו( שפעם בא חסיד אחד לרבי‬ ‫חיים שילכו לחתנו רבי מאטעלע ויזכירו אותה לפניו‪ .‬כשבאו‬ ‫מאטעלע ואמר לו‪ ,‬שברצונו לנסוע לזקנו הרה"ק מטשערקאס‪,‬‬ ‫לפניו אמר‪ ,‬שאם חותנו יסכים שיוכל לקחת את הילד שיוולד‬ ‫כי בתו זקוקה לרפואה וגם מצב פרנסתו דחוק מאד‪ .‬אמר לו רבי‬ ‫לחתן בעבור בתו בת השנה‪ ,‬הוא מבטיח שהכל ילך כשורה ותלד‬ ‫מאטעלע‪ ,‬שבהיותו שם יזכיר גם את חותנו "חיים בן מרים"‬ ‫בשלום‪ .‬כששאלו את מרן הדברי חיים אם מסכים לזה‪ ,‬ענה‬ ‫אשר מצבו חמור‪ .‬נסע החסיד לטשערקאס והזכיר את בתו‬ ‫בחיוב‪ .‬חזרו לספר זאת לרבי מאטעלע והוא הכניס אגודלו לפיו‬ ‫לרפואה וביקש ברכה לפרנסה‪ ,‬בהוסיפו שנכדו של הרבי‪ ,‬רבי‬ ‫וירדו מעיניו שתי דמעות‪ .‬אחר כך באו לבשר מזל טוב שהרבנית‬ ‫מאטעלע‪ ,‬ביקש שיזכיר את חותנו הרב מצאנז‪ .‬שקע הרה"ק‬ ‫ילדה בן במזל טוב‪ ,‬הוא רבי שלום אליעזר'ל‪ ,‬ואכן בבוא הזמן‬ ‫מטשערקאס במחשבות‪ ,‬וכשנתעורר ברכו שיהיה לו פרנסה‬ ‫השתדכו ביניהם‪.‬‬ ‫ולבתו רפואה שלימה‪ .‬שוב נתדבק בשרעפי קודש‪ ,‬ושאלו שוב‬ ‫יש מביאים נוסח אחר‪ ,‬שפעם בהיות מרן הדברי חיים במרחץ‬ ‫מדוע בא לכאן‪ ,‬והשיב שבא להזכיר את פרנסתו ואת בתו‪,‬‬ ‫עם חתנו רבי מאטעלע וזוגתו הרבנית‪ ,‬נודע לו שבתו מעוברת‪,‬‬ ‫ושנכדו שלח להזכיר את חותנו הרב מצאנז‪ .‬אמר לו הרה"ק‬ ‫וסיכמו הצדיקים ביניהם שישתדכו כאשר יוולדו הילדים‪.‬‬ ‫מטשערקאס‪" :‬לבתך תהיה רפואה ולך פרנסה‪ ,‬ומה אתה רוצה‬ ‫כשחזרו מהמרחץ הביתה סיפר מרן הדברי חיים לבנו הרה"ק‬ ‫שאחיה אותו?‪ ...‬כששב אותו חסיד לביתו‪ ,‬סיפר להגה"ק‬ ‫ערב חג הסוכות · לח · תשפ"ז‬ ‫יפה רק בבירור פסקי ההלכה שבשלחן ערוך‪ ,‬ואילו‬ ‫הרב זלמן לייב בהגר"א‪ :‬הוא גם היה יחסן גדול‪,‬‬ ‫בנוגע ללימוד הש"ס אין הוא מגיע לקרסוליו של‬ ‫בהיותו נכד הרבי ר' זושא זי"ע‪ ,‬בעל התניא זי"ע‪,‬‬ ‫רבם‪ ,‬רבי יהונתן‪ .‬והיו חכמי הדור אומרים‪ ,‬כי כדי‬ ‫צדיקי בית טשרנוביל ועוד‪.‬‬ ‫להוציא מלבם של התלמידים הקנטרנים‪ ,‬חיבר הוא‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬למרן אאדמו"ר זי"ע היה בת בזיוו"ר‬ ‫את ספרו "פני יהושע" על הש"ס‪ ,‬ורבי יהונתן חיבר‬ ‫שנקראה רייצא‪ ,‬על שם הרבנית רייצא בת מרן הדברי‬ ‫את ספריו על שולחן ערוך‪) ...‬עי' שו"ת יחוה דעת ח"ז‪,‬‬ ‫חיים זי"ע‪ ,‬הרבנית של רבי מאטעלע זי"ע‪ ,‬כי היו‬ ‫כללי השו"ע‪ ,‬עמ' יד(‪.‬‬ ‫מצאצאיו )זקנם העצי חיים זי"ע היה חתנו של הרה"ק רבי‬ ‫התומים הוא פירוש נפלא מאד אבל הוא גם עמוק‬ ‫שלום אליעזר זי"ע חתן גיסו רבי מאטעלע(‪.‬‬ ‫עמוק מאוד‪...‬‬ ‫הרב זלמן לייב בהגרימ"ד‪ :‬והיו מבטאים את השם‬ ‫הרמנ"נ היילפרין‪ :‬הפרי מגדים מביא הרבה מהפלתי‪,‬‬ ‫בניקוד פת"ח‪.‬‬ ‫אבל למעשה הפלתי לא נדפס בשולחן ערוך‪ ,‬והפרי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כי הוא כתוב עם שני יודי"ן‪ ,‬כמנהגינו‬ ‫מגדים נדפס‪.‬‬ ‫ששם שמבטאים בניקוד ציר"י כותבים עם יו"ד אחת‪,‬‬ ‫הפרי מגדים נדפס בתוך השולחן ערוך ונהיה כיום‬ ‫ושם שמבטאים בניקוד פת"ח כותבים עם שני יודי"ן‪.‬‬ ‫ספר היסוד בהלכה‪ ,‬ואף כי הוא חיבור עמוק ונכתב‬ ‫*‬ ‫בקיצור ולשונו קשה להבנה‪.‬‬ ‫גדלותם וענוותנותם של פוסקי ההלכה ומפרשי השו"ע‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בפרי מגדים רואים את ענוותנותו‬ ‫הרמנ"נ היילפרין‪ :‬מקובל על הגה"ק הרבי ר' יהונתן‬ ‫הנוראה בכל אתר ואתר לכל אורך חיבורו‪ ,‬והיינו‬ ‫זי"ע‪ ,‬שהטעם שחיבר את חיבוריו הפלתי והתומים‬ ‫דאהני ליה שזכה למה שזכה‪.‬‬ ‫על השולחן ערוך‪ ,‬ולא חיבר חיבורים על הש"ס‪ ,‬הוא‬ ‫הגרמ"מ‪ :‬החוות דעת כותב בהקדמתו בזה"ל‪ ,‬קראתי‬ ‫מכיון שהוא היה בפראג שבאוסטריה‪ ,‬והצנזורה שם‬ ‫שם זה החיבור 'חוות דעת'‪ ,‬שמו מורה עליו שלא‬ ‫לא הרשו להדפיס את התלמוד בבלי‪ ,‬והם למדו גמרא‬ ‫כתבתי רק לחוות דעת בלבד ולא לקבוע הלכה ח"ו‪.‬‬ ‫רק בעל פה‪ .‬לכן מה שהיו יכולים להדפיס היה רק‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בתחילה הוציא החוות דעת את ספרו‬ ‫חידושים על השולחן ערוך ולא על הש"ס‪.‬‬ ‫בעילום שם‪ ,‬וסיבת הדבר כותב בצוואתו )סי' כח( "כי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מקובל שלאחר שהפני יהושע שהיה‬ ‫בעוה"ר השנאה והקנאה גוברת בדורנו ואולי יאמרו‬ ‫רבה של מיץ‪ ,‬התקבל לשבת על כסא הרבנות בעיר‬ ‫אף זה בין המחברים ומבלי עיון יהיה כצחוק בעיניהם‪.‬‬ ‫פרנקפורט דמיין‪ ,‬נתקבל רבי יהונתן אייבשיץ לרבה‬ ‫ובלי ידיעת שם המחבר יבואו לעיין בהם‪ ,‬ואני מקוה‬ ‫של מיץ‪ ,‬והתלמידים שהתחנכו בישיבתו של הפני‬ ‫להשי"ת שאחר העיון ימצאו בהם דברים טובים"‪.‬‬ ‫יהושע היו מקנטרים את תלמידי הישיבה החדשה‪,‬‬ ‫בפי העולם שגור עובדא באריכות בעניין זה‪ ,‬שאירע‬ ‫באומרם כי רבם‪ ,‬רבי יהונתן‪ ,‬כוחו גדול בפלפול‬ ‫עם הגאון רבי דוד טעביל זצ"ל‪ ,‬שהיה רב העיר ליסא‬ ‫ובחריפות בסוגיות הש"ס‪ ,‬ואילו לאסוקי שמעתתא‬ ‫לפני החוות דעתח‪.‬‬ ‫אליבא דהלכתא אין הוא מוצא ידיו ורגליו‪.‬‬ ‫ולפלא שגדולי תורה שדרכם היה תמיד בענוה‬ ‫לעומתם היו תלמידי ישיבתו של רבי יהונתן‬ ‫ושפלות יתירה זכו שנתקבלו דברי תורתם‪ .‬והוא ע"ד‬ ‫מתריסים כלפי הפני יהושע‪ ,‬שלפי דעתם היה כוחו‬ ‫לאחר תקופה יצא לאור עולם הספר חוות דעת שנתקבל לרצון‬ ‫מגארליץ שמגיע לו מזל טוב היות ועשה שידוך עם רבי‬ ‫בכל תפוצות ישראל ומאד מצא חן גם בעיני רבי טעבעלי‬ ‫מאטעלע‪ .‬שאלו איזה שידוך‪ ,‬והשיב לו שהרבנית מצפה ללדת‪,‬‬ ‫מליסא מבלי שידע מי הוא מחבר הספר שיצא לאור כאמור‬ ‫וגם בתו מצפה‪ ,‬והם יזדווגו‪ .‬שאלו הרה"ק מגארליץ‪ ,‬ומה תעשה‬ ‫בעילום שם‪ .‬כשחלה הג"ר טעביל את חליו האחרון נכנסו אליו‬ ‫אם שניהם יהיו בנים או בנות‪ .‬אמר לו מרן הדברי חיים‪ :‬רב צריך‬ ‫נכבדי העיר לבקש עצתו אמונה שיורה להם האיש שימלא את‬ ‫לדעת מה נעשה בכל העיר‪ ,‬ושבבתי לא אדע מה נעשה‪...‬‬ ‫מקומו ברבנות‪ ,‬נענה להם לו תשמעו לעצתי תקחו לכם לרב את‬ ‫עוד מסופר‪ ,‬כי פעם בעת שהיה חתנו זה בצאנז‪ ,‬בא אחד לפני‬ ‫הג"ר יעקב מסטאניסלוב שאיני מכירו אך ידעתיו מתוך תשובה‬ ‫מרן הדברי חיים עם הזכרה קשה‪ .‬שלח אותו אל חתנו הרה"ק‬ ‫שכתב אלי פעם בשאלת עגונה‪ ,‬או תבררו ותחפשו את המחבר‬ ‫מהורנוסטייפל‪ ,‬שבכוחו להושיעו‪ .‬כשבא אל הרה"ק‬ ‫של הספר חוות דעת שאיני יודע מי הוא זה ואיזהו‪ ,‬לשכנו‬ ‫מהורנוסטייפל‪ ,‬שלחו חזרה ולא רצה לקבל פתקאות במקום‬ ‫תדרשו ותמצאוהו‪.‬‬ ‫משכן חותנו הקדוש‪ .‬חזר האיש אל מרן הדברי חיים וסיפר‬ ‫אחר פטירתו של רבי טעבעלי הלכו ראשי הקהילה לברר איה‬ ‫שהרה"ק מהורנוסטייפל דחהו‪ ,‬לבש מרן הדברי חיים את מעילו‬ ‫מקום כבודם של שני הרבנים האמורים‪ .‬המה ראו כן תמהו‬ ‫העליון והלך ביחד עם האיש לחתנו‪ ,‬ואמר לו‪" :‬איך בעט אייך‬ ‫כשנודע להם בחיפוש אחר חיפוש דחד גברא הוא‪ ,‬וכי הוא כעת‬ ‫פראוועט דעם איד"‪ ,‬אז כבר לא יכל הרה"ק מהורנוסטייפל‬ ‫אב"ד דק"ק קאלוש‪ .‬כאשר הגיעו לעיר קאלוש ערב שבת אחר‬ ‫לדחותו ולקח הפתקא מאתו‪.‬‬ ‫חצות היה ולא מצאו את הרב בביתו כי רגיל היה באותה שעה‬ ‫ח בשנת תקס"ט זכתה העיר ליסא בגאון וקדוש זה‪ ,‬וכך היו סיבת‬ ‫ללכת לבית המרחץ ולקח עמו גם בגדי השבת כדי ללכת משם‬ ‫הדברים כפי שסופרו מפי זקני אותו הדור‪ .‬כשישב עדיין החוות‬ ‫הישר לבית הכנסת ללמוד‪ .‬הם שאלו את הרבנית אם יוכלו‬ ‫דעת בסטניסלאב ועסק במסחר היי"ש‪ ,‬קרא לו פעם רבו הג"ר‬ ‫לשבות בבית הרב ולאכול על שולחנו‪ .‬תשובתה היתה שאין לה‬ ‫משולם איגרא‪ ,‬שדר בעיר טיסמניץ הסמוכה‪ ,‬והראה לו שאלת‬ ‫די לחם בשביל ביתה ולא תוכל לארח אותם‪ .‬אז הוציאו מכיסם‬ ‫עגוגה חמורה ששלח אליו הג"ר דוד טעביל מליסא‪ ,‬וביקשו‬ ‫צרור הכסף ונתנו לה די קניית צרכי שבת ואחרי זה הלכו לפגוש‬ ‫שיעיין בה גם הוא ויחווה דעתו להשיב תשובה להלכה‪ .‬ואכן כן‬ ‫את הרב ומצאוהו בבית המדרש‪ .‬כל השבת אכלו על שולחנו‬ ‫עשה וערך תשובה נפלאה וחתם עליה בשם הק' יעקב‬ ‫ונהנו מדברי תורתו‪ ,‬במוצאי שבת לאחר הבדלה גילו לו את‬ ‫מסטאניסלוב ומסרה לרבו שצירף את התשובה לתשובתו‬ ‫מטרת בואם ומסרו לו את המכתב אשר בידם להזמינו לכסא‬ ‫ושלחם אל הג"ר טעבלי‪ .‬קיבל רבי טעבלי את שתי התשובות‬ ‫הרבנות בעיר הגדולה לאלקים ליסא‪ .‬ביום ה' כסלו תקס"ט‬ ‫ונתפעל ביותר מתשובת התלמיד רבי יעקב מסטאניסלוב‪.‬‬ ‫ערב חג הסוכות · לט · תשפ"ז‬ ‫ובא מרן הדברי חיים לנחמו‪ ,‬ושאלו מרן הדברי חיים‬ ‫שאמרו חז"ל )עירובין יג‪ ,‬ב( לגבי ב"ש וב"ה‪ ,‬וכי מאחר‬ ‫אם לא נשאר לו כלום מכתביו‪ ,‬ובעל המנחת חינוך‬ ‫שאלו ואלו דברי אלקים חיים מפני מה זכו ב"ה‬ ‫אמר שנשאר לו איזה חידושים שכתב על התרי"ג‬ ‫לקבוע הלכה כמותן‪ ,‬מפני שענוותנין ועלובין היו‪.‬‬ ‫מצוות אבל לא חשב כלל להדפיסו כי אינו ראוי עדיין‬ ‫ואף שלמותר לומר שב"ש לא היו גאוותנים ח"ו אלא‬ ‫לדפוס‪ ,‬ואמר לו מרן הדברי חיים שזה טוב להדפיס‪,‬‬ ‫שהיו להם דרכים שונות בעבודת השם ואלו ואלו‬ ‫והבטיח לו כי בשביל יסוריו יזכה ספרו שנשאר בידו‬ ‫דא"ח‪ ,‬ומ"מ נפסק כבית הלל )עי' באריכות בספר רב‬ ‫לפרסום רב וילמדוהו בחביבות בכל העולם עד סוף כל‬ ‫פעלים‪ ,‬בהקדמה(‪.‬‬ ‫הדורות‪ ,‬ואז אכן מסר את המנחת חינוך לדפוס‪.‬‬ ‫מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר על בעל המנחת חינוך‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬המנחת חינוך היה גיסו של מרן הדברי‬ ‫שמחמת ענוותנותו התבייש בספרו‪ ,‬ולכן הניח כמה‬ ‫חיים‪ ,‬והם למדו יחדיו בחברותאט‪.‬‬ ‫גליונות מהחידושים בבית המדרש בעילום שם‪,‬‬ ‫א' הנוכחים‪ :‬והם רצו ללמוד באופן של משפיע ומקבל ‪...‬‬ ‫י‬ ‫ברצותו לראות את תגובות הלומדים‪ .‬כך עשה כמה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הסיבה שכמה צדיקים כתבו את ספרם‬ ‫פעמים‪ ,‬עד שראה שהלומדים נהנים מהחידושים‪ ,‬וכך‬ ‫בלא ציון שמם‪ ,‬היה מפני גודל ענוותנותם‪ ,‬כמו‬ ‫היה לו העוז להדפיס את ספרו‪ ,‬והדפיסו מתחילה‬ ‫שרואים בצוואת החוות דעת כנ"ל‪.‬‬ ‫בעילום שם‪ .‬והוסיף מרן אאדמו"ר זי"ע‪ ,‬שרק בכוח‬ ‫הרב זלמן לייב בהגר"א‪ :‬הייטב לב זי"ע הדפיס את‬ ‫הענוה הזאת זכה שיתקבל ספרו בכל תפוצות ישראל‪.‬‬ ‫ספרו בחייו בעילום שמו‪ ,‬אבל הוא כותב שם הרבה‬ ‫הרב זלמן לייב בהגר"א‪ :‬מסופר שפעם שרפו אנשי‬ ‫פעמים 'מורי זקני הישמח משה'‪...‬‬ ‫בליעל את כתביו וחידושי תורתו של המנחת חינוך‪ ,‬וכן‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא גם רמז את שמו בהקדמה לספרויא‪.‬‬ ‫גנבו הרבה מכתבי ידו‪ ,‬והיה לו מזה עגמת נפש מרובה‪,‬‬ ‫יחדיו ‪ -‬איני נזכר‪ ,‬אבל מה שאני כן זוכר הוא‪ ,‬כי כשאמרנו "אמר‬ ‫נחתם כתב רבנות נדיר זה שאף שמו של הרב הנבחר לא נזכר בו‪.‬‬ ‫אביי" "אמר רבא"‪ ,‬אז שמענו ממש בחוש שאביי ורבא אמרו!"‪...‬‬ ‫וכה נאמר‪' ,‬ושמנו עינינו לבחור גדול זמנינו ה"ה כבוד הרב‬ ‫י ראה בספר חמדה גנוזה )ח"א‪ ,‬עמ' קכט( מה שסיפר הרה"ק‬ ‫הגאון בעל המחבר ס' חוות דעת‪ ,‬אשר כפי ששמענו יושב בק'‬ ‫מרודניק זי"ע‪ ,‬שמרן הדברי חיים אמר לגיסו בעל המנחת חינוך‪,‬‬ ‫קאלוש סמוך ללעמבורג'‪.‬‬ ‫שאין זה נכון שילמדו בתור חברים‪ ,‬כי באופן הזה יקרה לפעמים‬ ‫ט כשהיה המנחת חינוך סמוך על שולחן חותנו הרה"ק רבי אריה‬ ‫ויכוחים ביניהם‪ ,‬כי זה יאמר כך וזה יאמר כך‪ ,‬ע"כ מוכרח אחד‬ ‫לייבוש זי"ע מטארניגראד‪ ,‬אביו של מרן הדברי חיים‪.‬‬ ‫מהם לקבל עליו את השני לרבי‪ ,‬ועי"ז יעלה הלימוד כהוגן‪ .‬ואז‬ ‫ונציין מכתב קודש ממרן הדברי חיים אל גיסו המנחת חינוך‬ ‫קיבל מרן הדברי חיים את בעל המנחת חינוך לרבי עליו‪ ,‬והוא‬ ‫)נדפס בילקוט אגרות קודש‪ ,‬אגרת ע"ג(‪ ,‬שבו ניכר גודל האהבה‬ ‫היה תלמידו‪ ,‬והחזיק אותו באמת לרבי‪ ,‬ולמד הרבה ממנו‪.‬‬ ‫ביניהם‪ ,‬ומזכיר בתוך הדברים את התקופה שלמדו יחד בחברותא‪:‬‬ ‫כעין זה סיפר הרה"ק מבארנוב זי"ע‪ ,‬שלימים סיפר מרן הדברי‬ ‫"ב"ה‪ ,‬יום ב' עקב תרל"ד לפ"ק צאנז‪ .‬החיים והשלום לכבוד גיסי‬ ‫חיים בעצמו‪ ,‬כי לאחר שקבעו ללמוד בצוותא זמן מסוים‪ ,‬הוא‬ ‫הרב הגאון הגדול סבא קדישא חו"פ נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת ]חסידא‬ ‫וגיסו המנחת חינוך‪ ,‬הרגישו בעצמם כי אין הם מתעלים משום‬ ‫ופרישא‪ ,‬נר ישראל‪ ,‬עמוד הימיני‪ ,‬פטיש החזק‪ ,‬כבוד קדושת שם‬ ‫מה בתורה כפי שהיו ראויים ומוכשרים לכך‪ ,‬ויחדיו ישבו לדון‬ ‫תפארתו[ מו"ה יוסף נ"י באבאד האבד"ק טארניפלא יע"א‪.‬‬ ‫בסיבת הדבר‪ .‬לאחר עיון ממושך הגיעו למסקנה‪ ,‬כי אין זאת אלא‬ ‫גי"ק ובתוכו רצוף הדורן דרשה הגיעני לנכון‪ ,‬וערבה עלי מנחתו‬ ‫משום שדרכה של תורה היא להימסר ממשפיע למקבל‪ ,‬ואילו‬ ‫ונועם אמרותיו מלא ברכת ד' ומתוקים מדבש לפי‪ ,‬ואשמח‬ ‫לגביהם לא היה הדבר כך‪ ,‬כיון ששניהם היו שקולים בהשגת‬ ‫מאוד בהראות לי נועם זיו אהבה ואחוה אשר בינינו‪ ,‬כמאז כן‬ ‫התורה‪ ,‬וחסר היה בלימודם בחינת משפיע ומקבל‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫עתה וכה אל תופר לעולמים‪ ,‬ואי"ה בזמן שמחתנו כשבת אחים‬ ‫החליטו‪ ,‬שמהיום והלאה יהיה אחד מהם המשפיע‪ ,‬והשני יקבל‬ ‫וידידים גם יחד יעלה ויבוא זכרונו הטוב לטובה ולישועה‪ ,‬יראו‬ ‫כתלמיד היושב לפני רבו‪ ,‬ולמחרת להיפך‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬ואכן‬ ‫עינינו וישמח לבנו בשוב ד' שבות ציון אז ימלא שחוק פינו וכו'‪.‬‬ ‫מאותו יום הצליחו למאד בלימודם‪ .‬והוסיף מרן הדברי חיים‬ ‫יחזקהו ד' ויאמצהו ותתחדש כנשר נעורו וכדשא עצמותיו‬ ‫לומר‪" :‬ביום שאני שימשתי כרבי‪ ,‬אה‪ ,‬האט ער פון מיר גינאשט"‪...‬‬ ‫תפריח ויברך את ביתו לעולם בברכה וחיים ושלו' עד עולם‪.‬‬ ‫בספר "דברי דוד" מוסיף על כך‪ ,‬כי ביום הראשון היה מרן הדברי‬ ‫אהובי גיסי נפשי עלי תשמח בזכרי בהיותינו יחד מלומדים‪,‬‬ ‫חיים "הרב" שלמד ולימד‪ ,‬ובעל המנחת חינוך היה "התלמיד"‬ ‫ובתורת ד' יתלהב נפשינו בפלפולי‪ ,‬ובפרט בסוגיא בוד"ר‬ ‫שהקשיב וקיבל ממנו‪ .‬ביום השני אמר לו בעל המנחת חינוך‪:‬‬ ‫ישוהל"י‪ ,‬ותצהל נפשינו מרוב גילה עד כבודו חקוק על הכותל‬ ‫"ס'גוט אזוי"‪ ,‬וביקש שמרן הדברי חיים יהיה הרב בכל יום‪.‬‬ ‫מרוב שמחה כדרך שמחת ימי בחרות‪ ,‬יזכנו נא השם לשמוח יחד‬ ‫לאחר שנים‪ ,‬כשהספר "מנחת חינוך" נתקבל באהבה רבה‬ ‫בתורה ועבודה ויתרומם קרנו‪ .‬כנפשו ונפש אהובו ידידו מברכו‬ ‫ובחביבות יתירה אצל בני ישראל‪ ,‬אמר מרן הדברי חיים שכל זה‬ ‫דו"ש‪ ,‬הק' חיים הלברשטאם‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫בא לו בזכות ענוותנותו הגדולה‪.‬‬ ‫רישומים מחברותא זו יש לציין את דברי המנחת חינוך )מצוה‬ ‫לפי גירסא אחרת )כמובא בספר הללו עבדי ה'( הסכימו ביניהם‪,‬‬ ‫רפא‪ ,‬אות ז( שמבאר הסברא של אחשביה עפ"י דברי הלחם‬ ‫שאחד מהם יהיה המקשן והשני יתרץ‪ ,‬והסכים בעל המנחת‬ ‫משנה )שבועות פ"ה ה"ה(‪ ,‬ומסיים‪" :‬ודברים אלו הגדתי בימי‬ ‫חינוך להיות המקשן ומרן הדברי חיים היה התרצן‪ .‬ולימים‬ ‫חורפי לפני כמה גדולי ישראל וקלסוהו וכו' וכמדומה ששמעתי‬ ‫כשיצא לאור הספר "מנחת חינוך"‪ ,‬אמר מרן הדברי חיים‪" :‬זה‬ ‫כן מגדול אחד"‪ .‬והנה פלפול זה ממש איתא בשו"ת דברי חיים‬ ‫הספר שלי הוא‪ ,‬כי אני למדתי עם גיסי את דרך הלימוד הזה"‪...‬‬ ‫)ח"א או"ח סימן כ"ה( וכותב שם‪" :‬הנה בימי חורפי אמרתי ראיה‬ ‫יא וז"ל הייטב לב בהקדמת הספר‪ :‬והנה בשו"ת פנים מאירות‬ ‫וכו'" עיי"ש‪ ,‬וכ"ה בספר דברי חיים על התורה )חי' על הסדרות‬ ‫בהקדמה נסתפק אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר או‬ ‫פרשת וישלח(‪.‬‬ ‫חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר‪ ,‬והשיב שאין צריך להזכיר‬ ‫בספר "אור פני יהושע" )ח"ב עמ' י"א( מובא מה שסיפר פעם‬ ‫שם המחבר עיי"ש וכו'‪ ,‬ולפי דעתי הקלושה יש להכריע דבענין‬ ‫הגה"ק רבי יהושע בוקסבוים מגאלנטא זצ"ל ב"פתיחה" לבני‬ ‫הלכות הנוגעים דינא נחוץ לדעת מי המחבר אם הוא ראוי והגון‬ ‫ישיבתו‪ ,‬כי כשנחלש בעל המנחת חינוך בזקנותו‪ ,‬נקלע לביתו‬ ‫לסמוך עליו ועל דבריו ובמה שחולק על אשר קדמוהו וכדומה‪,‬‬ ‫אחר מחסידי צאנז שבא לבקר את החולה‪ .‬ביקשו בעל המנחת‬ ‫אבל בענין אגדה ודברי תוכחה מה לנו לדעת שם המחבר‪,‬‬ ‫חינוך להזכירו לרפואה שלמה לפני גיסו מרן הדברי חיים‪ ,‬ואמר‬ ‫הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם ויהיה נושאים חן‬ ‫לו "שיעורר את זכות התורה לשמה שלמדו יחדיו אחר‬ ‫בעיני רואיהם‪ ...‬ע"כ אמרתי עם לבי טוב לכסותו ולהעלימו כי‬ ‫נישואיהם"‪ .‬כשמסר החסיד דברים כהווייתם אל מרן הדברי‬ ‫בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר‪ ,‬כי נפשי‬ ‫חיים‪ ,‬השיב ואמר‪" :‬מה שהוא מזכירני על התורה לשמה שלמדנו‬ ‫ערב חג הסוכות · מ · תשפ"ז‬ ‫והלך המגלה עמוקות במהרה לביתו של הב"ח‬ ‫גם מרן הדברי חיים הדפיס את ספרו על שמות נשים‬ ‫לפייסו‪ ,‬ולא רצה הב״ח לשמוע‪ ,‬ושאל אותו מפני מה‬ ‫בחייו בעילום שמויב‪ ,‬אך אף שחברו בעילום שם הוא‬ ‫לא רצה ליתן הסכמה‪ ,‬האם יש דברים בב״ח שאינם‬ ‫מזכירו כמה פעמים ברמיזא בספרו שו"ת דברי חיים‪,‬‬ ‫כראוי‪ .‬ואמר לו המגלה עמוקות‪ ,‬לא מחמת זה‪ ,‬אלא‬ ‫שפעם אחת כותב )תשובת נוספות‪ ,‬סימן יד( "שבספר‬ ‫ששמעתי כרוז מן השמים‪ ,‬שאם אתן לכם הסכמה‬ ‫דברי חיים בא בארוכה"‪ ,‬ועוד כותב )אבעה"ז ח"ב סימן‬ ‫תסתלקו מן העולם‪ ,‬ואני רוצה שתחיו עוד בעולם‪.‬‬ ‫קלח( "כבר העליתי בחיבורי"‪.‬‬ ‫ואמר לו הב״ח‪ ,‬בהדי כבשי דרחמנא למה לך‪ ,‬הלא‬ ‫יש תשובה בשו"ת דברי חיים )ח"א אבן העזר‪ ,‬סימן קסו(‬ ‫נפשי באה לעולם הזה בשביל ספרי‪ .‬ואכן נתן לו‬ ‫לשואל אחד שכתב לו אודות הספר דברי חיים על‬ ‫המגלה עמוקות הסכמה‪ ,‬ואמר למדפיס להדפיסו‪.‬‬ ‫שמות אנשים‪ ,‬והשואל לא ידע כי מרן הדברי חיים‬ ‫ולאחר תקופה נחלש הב"ח מאוד‪ ,‬ולאחר מכן נסתלק‪.‬‬ ‫בעצמו הוא המחבר‪ ...‬ומרן הדברי חיים כותב לו שם‪:‬‬ ‫הרב ברוך‪ :‬בכל מפרשי השולחן ערוך רואים את‬ ‫אודות הצ"ע שמצא בספר דברי חיים )בשמות אנשים‪,‬‬ ‫הענווה המיוחדת‪ ,‬שכותבים בכל דבר לולא‬ ‫אות מ"ם סקי"ב( הנה ידע מעכ"ת כי המחבר הלז לא‬ ‫דמיסתפינא וכדומה‪.‬‬ ‫נתכוין לקנטר ח"ו וכו'‪...‬‬ ‫הרמ"מ מוטצען‪ :‬אבל הפרי מגדים הוא עוד יותר‬ ‫אב"ד טבריה‪ :‬מסופר על המגן אברהם שכאשר‬ ‫מיוחד בזה‪ ,‬כגון שכותב על המגן אברהם‪ ,‬שחי רק‬ ‫התחיל לכתוב את חיבורו זלזל בו אחד מגדולי הדור‬ ‫כמאה שנה לפניו‪' ,‬לא זכיתי להבין דבריו' וכדומה‪.‬‬ ‫ההוא‪ ,‬ואמר לו 'אברהם וכי גם אתה כותב'? ולמעשה‬ ‫הרש"ד לייזער‪ :‬הפרי מגדים כותב )בסוף הקדמתו( 'אני‬ ‫המגן אברהם זכה למה שזכה‪ ,‬ואילו הרב ההוא אינו‬ ‫טרם אכלה לדבר‪ ,‬אודיע למעיין בחיבורי זה שאל‬ ‫ידוע כהיום כלל‪...‬‬ ‫יסמוך עלי בשום דבר‪ ,‬הן בפירוש שעשיתי על‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ידוע על בעל המגן אברהם זי"ע שהיה‬ ‫השולחן ערוך וט"ז וש"ך‪ ,‬ומכל שכן איזה חידוש דין‬ ‫כותב בקיצור‪ ,‬כי ברוב עניותו לא היה לו נייר להעלות‬ ‫שהמצאתי מסברתי‪ ...‬ואני משביע ומחלה ומזהיר את‬ ‫עליו את ביאוריו וחידושיו‪ ,‬והיה דר אצל כורך ספרים‬ ‫המעיין בזה‪ ,‬ולא עשיתי חיבור זה כי אם לעורר לב‬ ‫וכתב את פירושו על חתיכות הנייר שחתכו מהספרים‪.‬‬ ‫המעיין ואת אשר יבחר בשכלו הזך יקריב אליו‪ .‬כי‬ ‫א' הנוכחים‪ :‬השאגת אריה כותב בהקדמה לתשובות‬ ‫יודע אני את ערכי השפל איש שוגה ומשולל ההבנה‪,‬‬ ‫שהוא מדפיס רק חלק כיון שאין לו עוד כסף‬ ‫ומה גם שכל ימי למדתי תורה מתוך עוני ודוחק‬ ‫להוצאות הדפוס‪ ...‬והוא היה גאון הדורות‪.‬‬ ‫ובוודאי אי אפשר להינצל משגיאה'‪.‬‬ ‫הגרב"צ רייך‪ :‬על הב״ח זי״ע מסופר כי בעת שסיים‬ ‫ובמקום אחר הוא כותב שמעולם לא סיים דין בלא‬ ‫את כתיבת ספרו‪ ,‬ה'בית חדש'‪ ,‬רצה להביא אותו‬ ‫להשאירו בצריך עיון ובדרך ספק‪.‬‬ ‫למדפיס להדפיסו‪ ,‬אלא שהמגלה עמוקות זי״ע אמר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן הדברי חיים כותב )שו"ת דברי חיים‬ ‫למדפיס להשתמט ממנו מיום ליום שלא להדפיס‪ ,‬עד‬ ‫ח"א‪ ,‬יורה דעה סימן כב( על הפרי מגדים "דברי הפרי‬ ‫שעברה שנה או יותר ולא הדפיס‪ .‬לאחר תקופה עלה‬ ‫מגדים בכל מקום הם קילורין לעינים‪ ,‬ודבריו מלהבים‬ ‫במחשבתו של הב"ח שישלח את ספרו אל המגלה‬ ‫בקדושה נפלאה וחריצות בפלפול וסברא ובקיאות‪,‬‬ ‫עמוקות לבקש ממנו הסכמה על הספר‪ ,‬אבל המגלה‬ ‫ומי בדור הזה לספר שבחו"‪.‬‬ ‫עמוקות סירב לתת לו הסכמה‪.‬‬ ‫הרמנ"נ היילפרין‪ :‬הפרי מגדים מביא בחיבורו )סימן‬ ‫חזר השליח להב״ח ואמר לו שהמגלה עמוקות מסרב‬ ‫תקסא( דבר תורה בשם הגה"ק ר' גרשון מקיטוב זי"עיג‪.‬‬ ‫לתת הסכמה‪ ,‬וחלשה דעתו עד מאד‪ ,‬והיה לו‬ ‫אב"ד ק"צ‪ :‬הפתיחה כוללת שלו הוא מורא'דיג‪...‬‬ ‫תרעומת על המגלה עמוקות‪ ,‬ומחמת זה חלש בנו של‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יש שם את כל יסודות ההלכה מכל‬ ‫המגלה עמוקות ונחלה מאד עד שהיה בסכנה‪ ,‬והיה‬ ‫התורה כולה‪...‬‬ ‫המגלה עמוקות בוכה ומתפלל‪ ,‬ואליהו הנביא בא‬ ‫הרב ברוך‪ :‬יש בשו"ת דברי יציב )אורח חיים סימן יח(‬ ‫אצלו‪ ,‬ואמר לו שזהו מחמת תרעומת הב״ח עליו‪,‬‬ ‫שמרן זי"ע כותב דכיון דמזרעא דהטורי זהב קא אתי‬ ‫ובאם לא יפייסו ימות בנו‪.‬‬ ‫יב ראה שם בהקדמת המחבר מרן הדברי חיים‪ :‬וקראתי שם‬ ‫יודעת מך ערכי‪ ,‬לא בינת אדם לי‪ ,‬ואיני מדבר לפני מי שגדול‬ ‫החיבור דברי חיים‪ ,‬שמי לא רשמתי מטעם הידוע‪.‬‬ ‫ממני כי אם לצעירי הצאן וכו' אנא ה' כי היטיב"ה ברצונך את‬ ‫וכן כתב הרה"ק מגארליץ זי"ע בהקדמתו לספר במהדורה‬ ‫ציון ותבנה חומות ירושלים עיר קדשנו‪ ,‬קוה קוית"י א"ל ה'‬ ‫השניה‪ :‬ופקודתו חזקה עלי להפיצו על פני תבל וחכמתו בחוץ‬ ‫ישמע שועתנו וערבה לו מנחת יהוד"ה וירושלים‪.‬‬ ‫תרונה‪ ,‬ושמו יהי' פלאי לבל יודע מחברו מי הוא‪ ,‬ואזרתי חיל‬ ‫וראה בספר "תולדות ערוגת הבושם" )חלק ב‪ ,‬עמ' קסג(‪ :‬באחד‬ ‫לקיים דבריו הקדושים וכו'‪.‬‬ ‫הימים‪ ,‬והיה זה עוד בטשארנא‪ ,‬בא לידי רבינו הספר ייטב לב‬ ‫יג ראה שם‪ :‬ושמעתי מאדוני אבי הרב ז"ל שאמר כמדומה בשם‬ ‫מהגה"ק מוה"ר יקותיאל יהודה טייטלבוים זי"ע אב"ד סיגעט‪,‬‬ ‫החסיד ר' גרשון קוטבר ז"ל שבא לירושלים וראה בשלותה‬ ‫אשר נדפס בראשונה בעילום שם המחבר‪ .‬הספר הוטב מאד‬ ‫עמים יושבים בה ובכה ואמר שזה שאומרים בראותי כל עיר‬ ‫בעיניו אף על פי ששם מחברו לא היה רשום על הספר‪ ,‬והשתוקק‬ ‫)ירושלים של מטה( על תלה בנויה ועיר ה' מושפלת ירושלים‬ ‫מאד לידע ולהכיר את מחברו‪ ,‬באמרו כי מבין שיטי הספר ניכר‬ ‫של מעלה כו' שם ניכר החורבן ודוממים כו'‪.‬‬ ‫שמחברו גדול בתורה וביראה‪ .‬לאחר שחקר ודרש נודע לו‬ ‫שמחברו הוא הרב מסיגעט‪ ,‬וגמר בדעתו לנסוע אליו לשבת וכו'‪.‬‬ ‫ערב חג הסוכות · מא · תשפ"ז‬ ‫הרב ברוך‪ :‬המשנה ברורה פוסק בדרך כלל כהמגן אברהם‪.‬‬ ‫לכן הוא מברר פסקו כמותו‪.‬‬ ‫איך היה מרן זי"ע מצאצאי הטורי זהב?‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אצל חסידים בכלל ובצאנז בפרט חפשו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬רביה"ק הישמח משה זי"ע היה נכדו‬ ‫ככל האפשר לעשות כהט"ז‪ ,‬ולא כרובא דעלמא שעושים‬ ‫)ראה באריכות בקובץ אשל אברהם ח"א‪ ,‬עמ' רצז(‪.‬‬ ‫יותר כהמג"איד‪ .‬ובכלליות היה מרן אאדמו"ר זי"ע מונע‬ ‫הרב זלמן לייב בהגר"א‪ :‬את התואר זקני מביא הישמח‬ ‫עצמו להכריע בהלכה‪ ,‬ובפרט בכתיבת תשובותיו‪ ,‬נגד‬ ‫משה על הרמ"א והמהרש"איח‪.‬‬ ‫הכרעת אחד מזקניו )ראה שפע קודש פסקי הלכות ומנהגים‪,‬‬ ‫אב"ד ארה"ב‪ :‬מרן הדברי חיים זי"ע היה מצאצאי המהרש"ליט‪.‬‬ ‫ברית מילה‪ ,‬פרק כב‪ ,‬אות ב‪ ,‬ובניצוצי קודש אות ג(‪.‬‬ ‫הרמ"מ מוטצען‪ :‬המשנה ברורה אינו מביא אף פעם‬ ‫א' הנוכחים‪ :‬הרה"ק מקאמארנא זי"ע בשולחן הטהור‬ ‫בחיבורו את הספר תהלה לדוד‪ .‬ואמנם אין מוכרח‬ ‫)זר זהב‪ ,‬סי' קעט סוף ס"ק ג( מביא על הרה"ק מראפשיץ‬ ‫שהיה לו את הספר‪ ,‬ויתכן שלא היה לו‪ ,‬אך יש אומרים‬ ‫זי"ע שבחמשה עשר בשבט הביאו כמה מיני פירות‪,‬‬ ‫שהטעם שאינו מביא ממנו הוא מפני כבודו של‬ ‫אחד אחרי השני ולא יחדיו‪ ,‬וצוה לברך על כל פרי‬ ‫הגר"א‪ ,‬כיון שהתהלה לדוד אינו מביא אף פעם את‬ ‫בנפרד‪ ,‬וכותב שם שנעשה מזה פלפול גדול‪ ,‬ואמר‬ ‫הגר"א‪ .‬את החיי אדם הוא מביא כמה פעמים אך לא‬ ‫הרה"ק מראפשיץ שכך קיבל מאבותיו ורבותיו‬ ‫את הגר"א‪ .‬הוא היה חסיד לבית רוזין‪.‬‬ ‫דהלכה כהט"ז )או"ח סי' קעט ס"ק ד(‪.‬‬ ‫הרמנ"נ היילפרין‪ :‬הוא מתרץ הרבה את השולחן ערוך הרב‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר שזקה"ק מרן‬ ‫הרמ"מ מוטצען‪ :‬הוא כותב שלכאורה יש לתמוה על‬ ‫הדברי חיים בכל לילה היה מקבל עליו ד' מיתות‪ ,‬והיה‬ ‫מה שקרא לספרו 'תהלה לדוד'‪ ,‬וכותב בדרך מליצה‬ ‫אומר שעושה זאת על דעת הרמב"ם‪ ,‬הט"ז והרבי ר'‬ ‫'תהלה לדוד קינה לדוד מיבעי ליה'‪ .‬ומבאר ש'תהלה'‬ ‫אלימלך‪ ,‬ולפעמים גם הזכיר השלה"קטו‪.‬‬ ‫הוא מלשון טעות ושגגה‪ ,‬כמו 'ותהלה ישים באילי‬ ‫הרב ברוך‪ :‬ידוע מהט"ז שכתב דבריו בצירופי שמות ‪.‬‬ ‫טז‬ ‫תרשישיו'‪ ,‬ולכן אם ימצאו טעויות בספרו אל יתפלאו‬ ‫הרמנ"נ היילפרין‪ :‬במהדורא בתרא של שולחן ערוך‬ ‫על כך‪...‬‬ ‫הרב‪ ,‬רוב הדברים שם הם דברים שחוזר בו ממה שפסק‬ ‫הגרב"צ רייך‪ :‬כאשר הדפיסו את הש"ס והשולחן ערוך‬ ‫כשיטת המגן אברהם ונוטה לשיטת הטורי זהביז‪.‬‬ ‫היו חשבונות שלמים את אלו חיבורים ידפיסו בפנים‪,‬‬ ‫הרש"ד לייזער‪ :‬מסופר שבעל התניא זי"ע אמר בסוף‬ ‫ומי יוכל לעבור ולהגיה אותם‪ ,‬והם היו דברים שגדולי‬ ‫ימיו 'איך האב צו פיל רעכט געגעבן פארן מגן אברהם'‪...‬‬ ‫וראה עוד שם )אות מה(‪ :‬גם זה שמעתי מפי הרב הנ"ל שזקנו‬ ‫יד ראה במכתב הסכמתו של הרה"ק בעל דרכי תשובה‬ ‫הרה"ק סיפר תמיד כי פ"א בא איש אחד לפני רבינו הטו"ז ויספר‬ ‫ממונקאטש זי"ע על הספר "דברי דוד" להט"ז )נדפס באגרות‬ ‫לו כי אשתו באה עד משבר ותקש בלדתה ויאמר לו הטו"ז מה‬ ‫שפירין‪ ,‬בערכו‪ ,‬אגרת סט( מה שכתב בתוך הדברים‪ :‬תהי השורה‬ ‫אעשה לך בני אנכי אינני לא רבי ולא בעל שם‪ .‬ויהי כאשר הפציר‬ ‫הזאת לעד בבני ישראל‪ ,‬להמוכ"ז הרבני הירא מו"ה מנחם‬ ‫בו עד בוש אמר אנכי לא אוכל לעשות לך מאומה רק היום‬ ‫מענדל נ"י מב' הוניאד‪ ,‬אשר ביודעי ומכירי קאמינא ממשפחתו‬ ‫תירצתי קושיא אחת בתוס'‪ ,‬יהי רצון כי כאשר התרתי את‬ ‫בפה"ק יראי ה'‪ ,‬והנהו מדפיס ועולה ספר טורי זהב על התורה‬ ‫הקושיא הזאת כן תותר קושית הלידה של אשתך וכן היה‪.‬‬ ‫הנקרא דברי דוד‪ .‬והנה ספר כזה א"צ הסכמה כלל‪ ,‬ומי יעיד על‬ ‫טז ראה בהסכמת הרה"ק ממונקאטש הנ"ל‪ ,‬וכן איתא מכ"ק מרן‬ ‫השמש בצהרים‪ ,‬ואשר מפיו אנו חיים‪ ,‬ודו"ד עולה במעלה‪ ,‬הוא‬ ‫זי"ע )שפע חיים רעד"ר ח"ד‪ ,‬פרשת משפטים‪ ,‬מאמר יג‪ ,‬אות ג(‪:‬‬ ‫המסילה אשר בית ה' עולה‪ ,‬כפי המקובל אצלינו מצדיקים‬ ‫בילדותי שמעתי כן על הט״ז‪ ,‬דלכן לשונו קשה בהרבה מקומות‪,‬‬ ‫קדושי עליון מתלמידי רבינו הבעש"ט זכי"ע‪ ,‬כי דברי רבינו‬ ‫לפי שכתב כל דבריו על פי קבלה וצירופי שמות הקדושים‪,‬‬ ‫ה"טורי זהב" זכי"ע הן המה במעלת הסודות‪ ,‬יש לפרשן דבריו‬ ‫והרבה פעמים מקבץ כמה ענינים בתוך ס״ק אחד‪ ,‬כי גם ציון‬ ‫אשר במעטה הנגלות לנו ולבנינו הם‪ ,‬טיבא גניז בגויי'‪ ,‬ודו"ד בא‬ ‫הס״ק שבט״ז ובש"ך והסעיף במחבר הם על פי שמות הקדושים‪.‬‬ ‫עד הראש ‪ -‬שמי רום‪ ,‬מרום גדולתו וקדושתו זצלה"ה‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫יז ראה בהקדמת בניו לשו"ע הרב‪ :‬הלוח הפנים הוא ההלכות‬ ‫וכן איתא מכ"ק מרן זי"ע )שפע חיים רעד"ר ח"ד‪ ,‬פרשת‬ ‫בטעמיהם ופסקי דינים העולים אחר הפלפול בראשונים‬ ‫משפטים‪ ,‬מאמר יג‪ ,‬אות ג(‪ :‬בילדותי שמעתי כן על הט״ז‪ ,‬דלכן‬ ‫ואחרונים וטעמיהם בלשון זך ונקי להיות שגורה בפי כל אדם‪,‬‬ ‫לשונו קשה בהרבה מקומות‪ ,‬לפי שכתב כל דבריו על פי קבלה‬ ‫מיוסד על פי דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים ובראשם הרב‬ ‫וצירופי שמות הקדושים‪ ,‬והרבה פעמים מקבץ כמה ענינים‬ ‫בעל מגן אברהם‪ ,‬לא הפריז על המדה לחלוק עליהם וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫בתוך ס״ק אחד‪ ,‬כי גם ציון הס״ק שבט״ז ובש"ך והסעיף במחבר‬ ‫ואולם בשו"ת צמח צדק )אורח חיים‪ ,‬סי' יח‪ ,‬אות ד( כתב‪ :‬וכן‬ ‫הם על פי שמות הקדושים‪.‬‬ ‫פסק כאאזמו"ר הגאון נ"ע וכו' אבל לפי ששמעתי ממנו בעצמו‬ ‫טו ראה עוד בהסכמה הנ"ל מהרה"ק בעל דרכי תשובה‪:‬‬ ‫שיש כמה דברים שחוזר בו ממש"ש מפני שנסמך אז יותר מדאי‬ ‫"ושמעתי מרבינו הקדוש אדומו"ר בעל דברי חיים מצאנז זי"ע‪,‬‬ ‫על המ"א‪ ,‬על כן הרשות נתונה לחקור בדין זה וכו'‪.‬‬ ‫בכל לילה כשהיה מקבל עליו מסירות נפש ד' מיתות בית דין‪,‬‬ ‫יח ראה בספר צדיק כתמר יפרח שמביא בשם צדיקים שאמרו‬ ‫כמה פעמים נשמע קולו בקודש שהיה אומר על דעת רבינו וכו'‪,‬‬ ‫שהענין שהישמח משה והייטב לב היו מרבים בריקודין של‬ ‫ועל דעת הטורי זהב וכו'‪ ,‬ככה חשב איזה יחידים מרבותינו‬ ‫מצוה בשעת ההקפות עד כלות הנפש היה להם למורשה‬ ‫הראשונים הקדושים‪ ,‬ואשר על דעתם קבל על נפשו בשורש‬ ‫מזקינם הרמ"א ז"ל שהיה מרבה בריקודים עד כלות הנפש‪ ,‬וכן‬ ‫נשמתו את יחודו ואחדותו יתברך שמו"‪.‬‬ ‫זקינם המהרש"א ז"ל היה רוקד עד כדי התעלפות‪.‬‬ ‫ובספר י"ג אורות )עמ' צג( מובא‪ :‬לפני השינה שפשף רבינו את‬ ‫יט ראה בספר פי צדיק )עמ' רע"ז( שידוע כי על מצבת קדשו של‬ ‫ידיו בהקיר ואמר‪ :‬רמב"ם טורי זהב‪ ,‬רבי ר' אלימלך ]כלומר‬ ‫הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע נכתב נכד החכם צבי‬ ‫שרוצה לעבוד השי"ת כמו אלו ג' הצדיקים[‪.‬‬ ‫והמהרש"ל למרות שהיה נכדם של עוד עשרות גאוני עולם‬ ‫ובמקור חיים )אות מד( כתב‪ :‬שמעתי מנכדו הרה"צ מו"ה סיני‬ ‫וקדושי ארץ מפורסמים‪ ,‬וכך נהגו לכתוב על מצבותיהם של‬ ‫שליט"א האלברשטאם אבד"ק זמיגראד כי זקנו הרה"ק ז"ל היה‬ ‫נכדי צאנז לדורותיהם‪ ,‬כי מסורת היה ביד הרה"ק מצאנז זי"ע‬ ‫דרכו בקודש כמה שנים קודם פטירתו שהיה אומר בכל לילה‬ ‫שהזכרת שמו של המהרש"ל על המצבה הוא סגולה להבריח‬ ‫קודם השינה השי"ת זאל מירה עלפין איך זאל דינען דעם‬ ‫החיצונים הרוצים לגשת לאדם אחרי פטירתו‪.‬‬ ‫באשעפער וויא דער רמב"ם אין וויא דער רבי ר' שמעלקא אין‬ ‫וויא דער טורי זהב‪ ,‬והיה אומר כן כמה פעמים עד שנתנמנם‪.‬‬ ‫ערב חג הסוכות · מב · תשפ"ז‬ ‫ברבות השנים כאשר נתקבל הדברי חיים לאב בית דין‬ ‫ישראל דנו בהם בכובד ראש‪ .‬ובין המפרשים‬ ‫בצאנז היה אצלו דין תורה גדול ופסק כפי חוות דעתו‪.‬‬ ‫שחיבוריהם הכניסו לתוך השולחן ערוך היו כאלו‬ ‫וכיון שהיו שערערו על זה‪ ,‬שלחו הדברים להחוות דעת‪,‬‬ ‫שהכניסו מפני סיבות ותועלת שונות לכאן ולכאן‪.‬‬ ‫והוא הסכים עמהם שלא כמו שפסק מרן הדברי חיים‪.‬‬ ‫את הקצות לא רצו מתחילה להכניס‪ ,‬ורק מפני‬ ‫כשנודע הדבר למרן הדברי חיים ערך גם הוא תשובה‬ ‫שהנתיבות מביאו כל העת‪ ,‬והנתיבות היה הפוסק הכי‬ ‫גדולה אל החוות דעת וסתר את כל דברי המהרהרים‪,‬‬ ‫גדול בדורו‪ ,‬לכן הכניסוהו‪ .‬הנתיבות היה נחשב בדורו‬ ‫ובירר את פסקו בחריפות ובקיאות גדולהכא‪ .‬וייטבו‬ ‫כפוסק הכי גדול‪.‬‬ ‫דבריו בעיני החוות דעת והודה לדבריו‪ .‬ואז נענה ואמר‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בהקדמת המדפיס לשולחן ערוך‪ ,‬כותב‬ ‫עתה רואה אני כי צדק הרב בעל ברוך טעם באמרו שעל‬ ‫שהדפיס את הקצות החושן היות והנתיבות מזכיר‬ ‫חתנו יוכל העולם לסמוך ברבות הימים‪...‬‬ ‫הרבה מדבריו ודברי הנתיבות מוסבים על הרבה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר‪ ,‬שהרה"ק רבי‬ ‫מדברי הקצות‪.‬‬ ‫אברהם אהרן מקאלבסוב זי"ע‪ ,‬בנו של הייטב לב זי"ע‪,‬‬ ‫ידוע שמרן הדברי חיים העיד על הקצות‪ ,‬שהוא לומד‬ ‫שימש פעם כשליש בדין תורה מסובך של כמה נגידים‬ ‫תורה לשמה‪ .‬הגאון הרב מטשעבין סיפר בשם מרן‬ ‫שבאו להתדיין בטענות מסובכות וקשות שנגעו‬ ‫הדברי חיים זי"ע‪ ,‬ששאלו אותו פעם מדוע זכה ספרו‬ ‫לסכומים עצומים‪ ,‬ודייני הבית דין שהיו מופלגים‬ ‫של הקצוה"ח לעלות על שולחן מלכים ולהתקבל כ"כ‬ ‫בתורה התייגעו מאד לאחר גביית העדות לברר הלכה‬ ‫בקרב ציבור הלומדים מה שלא זכו אחרים לכך‪ ,‬וענה‬ ‫לאמיתה של תורה‪ ,‬אולם גם אחר עיון עמוק לא מצאו‬ ‫מרן הדברי חיים ששמע מתלמיד של הקצוה"ח‪ ,‬שרבו‬ ‫ספר שדן באותו ענין‪ ,‬ורק בתום חיפוש גדול שנמשך‬ ‫מדי יום לפני השיעור שמסר לתלמידיו היה יורד‬ ‫מספר שבועות‪ ,‬מצאו בדברי הנתיבות בחידושים‪,‬‬ ‫למרתף שהיה סמוך לביתו והיה מתבודד שם קרוב‬ ‫קצת משמעות שלפי זה יכולים להכריע‪.‬‬ ‫לשעה‪ ,‬ופעם החליט אחד התלמידים לעקוב אחר‬ ‫אך כיון שהיה מדובר בסכום עצום לא רצו הדיינים‬ ‫מעשיו של רבו במרתף‪ ,‬וראה את רבו כשהוא שוכב‬ ‫לפסוק להלכה מדברי הנתיבות שהיה בן דורם‪ ,‬ובפרט‬ ‫על הרצפה וזועק בבכיות נוראות ובדמעות את‬ ‫שדבריו נאמרו רק בחידושים‪ ,‬וגם לא במפורש אלא‬ ‫הפסוק 'ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי ותשא‬ ‫למדו זאת מתוך משמעות דבריו‪ ,‬לכן הסכימו ביניהם‪,‬‬ ‫בריתי עלי פיך' פעם אחר פעם‪ ,‬וכך היה כל יום‪,‬‬ ‫על דעת בעלי הדין‪ ,‬לשלוח את הרב מקאלבסוב‬ ‫ומחמת צדקותו המופלגת זכה שספרו יתקבלכ‪.‬‬ ‫לצאנז‪ ,‬לשמוע דעת קדשו של מרן הדברי חיים בנידון‪.‬‬ ‫הגרמ"מ‪ :‬מסופר שהגה"ק בעל החוות דעת והנתיבות‬ ‫הרב מקאלבסוב נסע לצאנז ושבת שם‪ ,‬והציע לפני‬ ‫זי"ע היה פעם אצל הגה"ק הברוך טעם זי"ע‪ ,‬ויחדיו‬ ‫מרן הדברי חיים את הדברים ואת כל הצדדים‬ ‫השתעשעו בפלפולא דאורייתא‪ ,‬ובתוך הדברים אמר‬ ‫והספיקות לכאן ולכאן וביקש לשמוע את חוות דעתו‬ ‫בעל חוות דעת לבעל ברוך טעם בהיות שבעונותינו‬ ‫הקדושה‪ .‬עצם מרן הדברי חיים את עיניו ושקע‬ ‫הרבים התורה נתמעטה‪ ,‬מי יודע אם יהיה איזה גדול‬ ‫בהרהוריו‪ ,‬ותוך כדי שהעביר אצבעו על מצח קדשו‪,‬‬ ‫לאחר שלשים או ארבעים שנה אשר יוכלו לסמוך‬ ‫מלמעלה למטה‪ ,‬נענה‪ :‬בש"ס בבלי לא נמצא מזה‪,‬‬ ‫עליו בהוראות איסור והיתר‪ .‬אמר לו הברוך טעם הנה‬ ‫בירושלמי גם לא‪ ,‬וגם לא ברמב"ם‪ ,‬גם לא בשולחן‬ ‫חתני רבי חיים יהיה אם ירצה השם רב גדול בתורה‬ ‫ערוך ונושאי כלים‪ ...‬שוב העביר אצבעו על מצח‬ ‫אשר העולם יוכלו לסמוך עליו‪ .‬ואמר לו חוות דעת‬ ‫קדשו‪ ,‬תוך שהוא מהרהר‪ ,‬ושוב אמר‪ :‬אכן זהו קטע‬ ‫שאינו מאמין לזה‪.‬‬ ‫הקצוה"ח לעלות על שולחן מלכים ולהתקבל כ"כ בקרב ציבור‬ ‫כ ראה בספר 'עבודת הלוים' )להג"ר אלטר שלום יחיאל‬ ‫הלומדים מה שלא זכו אחרים לכך‪ ,‬וענה מרן הדברי חיים דדבר‬ ‫גולדבערג‪ ,‬דומ"צ פאביאניץ‪ ,‬בהקדמה(‪ :‬שמעתי מכ"ק‬ ‫ראשון עלינו לדעת כי ספרו הוא ספר מיוחד המלא בגאונות‬ ‫אאדמו"ר הה"ג הצדיק חו"פ כו' מהור"ר נפתלי צבי זצללה"ה‪,‬‬ ‫ובסברות עמוקות‪ ,‬ודבר נוסף שכ"כ התקבל‪ ,‬מכיון ששמע‬ ‫בשם כ"ק אדמו"ר הגה"ק רשכבה"ג זצוקלה"ה מסאנז‪ ,‬שאמר‬ ‫מתלמיד של הקצוה"ח שרבו מדי יום לפני השיעור שמסר‬ ‫על ס' קצות החושן ז"ל שנתקבל כל כך בעולם‪ ,‬וכבר הי' גאונים‬ ‫לתלמידיו היה יורד למרתף שהיה סמוך לביתו והיה מתבודד‬ ‫גדולים ממנו ולא זכו לזה‪ ,‬אלא שלימוד הקצה"ח היה ביראה‬ ‫שם קרוב לשעה‪ ,‬ופעם החליט אחד התלמידים ‪ -‬שהיה חסיד‪,‬‬ ‫גדולה‪ ,‬וקודם שישב ללמוד היה דרכו שהלך בחדר מיוחד ועשה‬ ‫והקצות היה מתנגד ‪ -‬לעקוב על מעשיו של רבו במרתף‪ ,‬וראה‬ ‫תשובה בבכי' עצומה שלא יהיה בכלל ולרשע אמר אלקים מה‬ ‫את רבו כשהוא שוכב על הרצפה וזועק בבכיות נוראות‬ ‫לך לספר חקי‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫ובדמעות את הפסוק 'ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי‬ ‫וראה עוד בספר 'חמדה גנוזה' )ח"ב‪ ,‬עמ' יט( בשם הגה"צ רבי‬ ‫ותשא בריתי עלי פיך' פעם אחר פעם‪ ,‬וכך היה כל יום‪ ,‬ומחמת‬ ‫משה הלברשטאם זצ"ל‪ ,‬שמרן הדברי חיים זי"ע אמר שמי‬ ‫צדקותו המופלגת זכה שספרו יתקבל‪.‬‬ ‫שלומד תדיר בספר קצות החושן‪ ,‬אזי כאשר ישאלוהו בשמים‬ ‫כא וראה בשו"ת דברי חיים )ח"א חו"מ סי' ה(‪ :‬הלא לפי דבריו‬ ‫פלפלת בחכמה‪ ,‬יוכל להשיב הן‪ ,‬כי דברי הקצות הם פלפול‬ ‫מוכרחין אנו תמיד לפסוק כהנתיבות ]בעל החוות דעת[‬ ‫בחכמה‪.‬‬ ‫להוציא ממון‪ ,‬וכי אנחנו אין אתנו להכריע‪ ,‬והלא בעזרת השי"ת‬ ‫וכעי"ז סיפר הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך זצ"ל למרן‬ ‫כמה פעמים פסקנו היפך דבריו בהסכמת בד"צ אשר היה אתי‪,‬‬ ‫שליט"א )בצילא דמהימנותא‪ ,‬וארא תשע"ב(‪ :‬שמעתי בצעירותי‬ ‫וכי בער אנכי להכריע‪ ,‬הלא הגאון זצ"ל בעצמו כתב עלי דברי‬ ‫הרבה פעמים מהגאון מטשעבין זצוק"ל בשמו של מרן הדברי‬ ‫שבת ותארני בתואר גאון זה לערך ח"י שנה כאשר הוא עדיין‬ ‫חיים זי"ע‪ ,‬עובדא נוראה על צדקותו של בעל הקצות‪ .‬והיה זה‬ ‫בכתובים בהעתק אצל יחידי סגולה‪...‬‬ ‫כאשר שאלו פעם את מרן הדברי חיים מדוע זכה ספרו של‬ ‫ערב חג הסוכות · מג · תשפ"ז‬ ‫הצדיקים‪ ,‬וכך היו יושבים עד שנכנס הרה"ק מרודניק‬ ‫של חידושים בנתיבות‪ ,‬סימן פלוני‪ ,‬ולדעתי יכולים‬ ‫לאמירת הסליחות‪ ,‬ואמר מרן זי"ע‪ ,‬אף אני עמדתי מן‬ ‫לסמוך על דבריו‪ .‬הרב מקאלבסוב השתומם מאד‪,‬‬ ‫הצד והטיתי אוזני לשמוע את נועם שיחתם‪ ,‬כשכל‬ ‫שמרן הדברי חיים תפס ברגע אחד את מה שהם‬ ‫העובדות והסיפורים עסקו רק בעניני עבודת ה'‪,‬‬ ‫התייגעו מספר שבועות‪ ,‬ושמח שהכריע שיכולים‬ ‫להתבונן בסדר הליכותיו של הרבי ובאמרות פיו‬ ‫לסמוך על הנתיבות‪ .‬והתבטא גם הרב מקאלבסוב‪,‬‬ ‫בענינים שיש בהם לימוד לעבודת הבורא‪.‬‬ ‫שהוא מוכן להתחייב שזה היה רוח הקודש‪.‬‬ ‫זה היה ההכנה שלהם לאמירת הסליחות‪...‬‬ ‫*‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זהו פשוט ואין בזה שום חידוש‪ ,‬כי אצל‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫חסידים היה לספר סיפורי צדיקים דבר גדול מאוד‪,‬‬ ‫הרמ"מ מוטצען‪ :‬מסופר על הגאון בעל תהלה לדוד‬ ‫כמו שכתב בספה"ק תפלה למשה להרה"ק רבי משה‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שהיה נוסע לטשארטקוב והוסיאטין ומדבר‬ ‫מסאמבור זי"ע אחיו של העטרת צבי זי"ע )פרשת‬ ‫סיפורי צדיקים עם החסידים במשך לילות שלמים‪.‬‬ ‫פקודי‪ ,‬ד"ה או יאמר החודש הזה( 'הארכתי במעשה הצדיק‬ ‫ופעם אחת שאלו אותו שהרי בזמן הזה היה יכול‬ ‫שהם המרכבה ומעשיהם מעשה המרכבה'כב‪.‬‬ ‫לכתוב עוד כמה סימנים בתהלה לדוד‪ ,‬וענה להם‬ ‫שסיפורי צדיקים הוא בבחינת מעשה מרכבה‪ .‬גם מרן‬ ‫שכל מה שהוא זכה לכתוב הוא רק בזכות הסיפורי‬ ‫הדברי חיים זי"ע היה מספר לפעמים סיפורי צדיקים‬ ‫צדיקים שהוא מספר‪...‬‬ ‫במשך שעות‪.‬‬ ‫הרמנ"נ היילפרין‪ :‬מרן זי"ע היה מספר )ראה בשיעור‬ ‫הרב זלמן לייב בהגר"א‪ :‬בפרט שזה היה בסעודת‬ ‫חורש"י שמיני תשל"ד‪ ,‬ועוד( שבהיותו צעיר לימים‪ ,‬כאשר‬ ‫מלוה מלכה שאז ידוע שיש ענין גדול בזה‪.‬‬ ‫היו מגיעים אל היכלו של רביה"ק מרודניק זי"ע‬ ‫הרב ברוך‪ :‬ידוע גם מהרה"ק משינאווא זי"ע שסיפורי‬ ‫עשרות חסידים זקנים מופלגים שזכו לחסות בצלו‬ ‫צדיקים נחשב כלימוד התורה‪.‬‬ ‫של זקה"ק מצאנז זי"ע ובצל שאר צדיקים קדמונים‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬גם מרן אאדמו"ר זי"ע היה מרבה לספר‬ ‫אשר במוצאי שבת סליחות היו מתוועדים יחדיו‬ ‫עובדות מצדיקים‪ ,‬אבל כל מטרתו בסיפורים אלו היה‬ ‫לסעודת מלוה מלכה‪ ,‬כשהם ניעורים כל הלילה‬ ‫להוציא מהעובדא איזה מוסר השכל בעבודת ה'כג‪.‬‬ ‫ומאריכים לספר את עבודת הקודש שראו אצל‬ ‫פריצים ל"ע‪ ,‬אלא אפילו אלו העוסקים בסיפורי מופתים על‬ ‫כב וראה בספה"ק תפארת שלמה )פרשת חיי‪ ,‬ד"ה ואבא היום(‪:‬‬ ‫רבם‪ ,‬אשר בדורות שלפנינו לא עשו מכך שום עסק וענין‪ ,‬כי‬ ‫וידוע גודל מעלת הצדיקים האבות הקדושים וכדומה‪ ,‬כי‬ ‫ידעו שהמופת אינו מעלה ולא מוריד מערכו של הצדיק‪ ,‬והיו‬ ‫המספר בשבחם זהו רצונו ית"ש כאשר ראינו כל ספר בראשית‬ ‫שגור על לשונם של החסידים הקדמונים לומר בדרך מליצה‬ ‫הוא רק סיפורי המעשיות והתלאות אשר מצאו את אבותינו‬ ‫'אותות ומופתים באדמת בני חם'‪ ...‬שרק הגוים זקוקים לאותות‬ ‫הקדושים והוא בתוך החמשה חומשי תורה יחשב‪ .‬יען כי קב"ה‬ ‫ומופתים כדי לבוא לאמונה )ראה שארית ישראל‪ ,‬שער הזמנים‪,‬‬ ‫ואורייתא וישראל חד‪ .‬לכן האמנם כי התפארת והגדולה לחי‬ ‫דרוש לראש השנה‪ ,‬מאמר ראשון(‪ ,‬אבל אצל יראי ה' המופת‬ ‫עולמים לבד ומי שנותן שבח והודיה לאחד מכל צבא מרום‬ ‫אינו מעלה ולא מוריד‪ ,‬כי אצל היהודי המאמין בה' אין שום‬ ‫ולכוכבי לכת הרי הוא כעובד ע"ג וכופר בעיקר ח"ו אבל לספר‬ ‫חידוש ופלא כאשר הוא רואה שהצדיק העובד ה' גוזר אומר‬ ‫בשבחם של צדיקים להללם ולשבחם זה הוא רצונו ית"ש מפני‬ ‫ויקם לו‪ ,‬כי הדבר פשוט שכך צריך להיות כי רצון יראיו יעשה‪,‬‬ ‫כי הם התורה‪ ,‬וזהו פירוש הללו עבדי ה' הללו את שם ה'‪ ,‬פירוש‬ ‫וצדיק גוזר והקב"ה מקיים‪ ,‬הקב"ה גוזר וצדיק מבטל )עיין מועד‬ ‫מה שהללו עבדי ה' הם הצדיקים זה הוא כמו שמהלל שם ה' כי‬ ‫קטן טז‪ ,‬ב(‪ ,‬ושוב אין מקום להתפעל מהמופת‪.‬‬ ‫זהו רצונו ית"ש‪.‬‬ ‫שמעתי פעם בענין זה דבר צחות מכ"ק אאמו"ר זי"ע‪ ,‬בשבתו‬ ‫וראה בספר מרא דשמעתתא‪ ,‬עניני ליל ניטל‪ ,‬אות רצ"ז‪ .‬ובספר‬ ‫עם זקני החסידים אשר שוחחו בגדולות ונפלאות אודות זקה"ק‬ ‫יפה שיחתן של עבדי אבות ח"ג עמ' יט‪.‬‬ ‫מצאנז זי"ע‪ ,‬שנענה אאמו"ר ואמר כנגדם כמה פעמים‪' :‬איני‬ ‫כג ראה מה שהאריך מרן זי"ע בענין זה בשיעור חורש"י שם‪ :‬כן‬ ‫יודע מה אתם מתפעלים כל כך ועושים עסק גדול מזקה"ק‬ ‫בקודש חזיתי אצל כ"ק אאמו"ר זי"ע‪ ,‬אשר הוא התגדל אצל‬ ‫מצאנז'‪ ...‬הנוכחים בשומעם את הדברים לא ירדו לסוף דעתו‬ ‫זקה"ק מצאנז זי"ע במשך י"א שנה‪ ,‬בהיותו סמוך על שולחנו‬ ‫מה כוונתו בדברים אלו‪ ,‬אך אז המשיך אאמו"ר ואמר להם‪:‬‬ ‫לאחר נישואיו לאכילת 'קעסט'‪) ,‬ואמנם לא היתה לו הרווחה‬ ‫'האמינו לי‪ ,‬אפילו נער פשוט בן סנדלר‪ ,‬אם יתנהג מימי נעוריו‬ ‫גדולה מאותו 'קעסט'‪ ,‬ובכל אותה תקופה היו מזונותיו‬ ‫כפי שזקה"ק מצאנז התנהג מנעוריו‪ ,‬גם הוא יגדל ויהיה כמו‬ ‫מצומצמים מאד‪ ,‬ולא היו בידו די מעות לעשות את השבת(‪,‬‬ ‫זקה"ק מצאנז‪...‬‬ ‫ומאז לא הסיח דעתו מזקה"ק יומם ולילה‪ ,‬כשם שאדם אינו‬ ‫זאת היא עיקר הנקודה אשר עליה צריך לדבר כל אימת שמדברים‬ ‫מסיח דעתו מחייו‪ ,‬אך בכל זאת כמעט ולא שמעתי ממנו שיספר‬ ‫על צדיקים‪ ,‬ולא לעשות עיקר מהמופתים‪ ,‬כי אחרי שזקה"ק‬ ‫סתם סיפור מופת מזקה"ק מצאנז‪ ,‬רק לפעמים תוך כדי שיחתו‬ ‫מצאנז התנהג בקדושה ובטהרה מיום לידתו‪ ,‬ועבד את ה' בתורה‬ ‫כבדרך אגב היה נשמע ממנו גם איזה סיפור מופת‪ ,‬אבל עיקר‬ ‫ועבודה‪ ,‬ולא הסיח דעתו מאת השי"ת כל ימי חייו‪ ,‬וכך עלה‬ ‫שיחתו וסיפוריו על זקה"ק מצאנז עסקו רק בעניני עבודת ה'‪,‬‬ ‫והתעלה למדרגתו הגדולה‪ ,‬מה חידוש ומה פלא יש שבשמים‬ ‫לספר לדור אחרון כיצד עמד זקה"ק בתפילה ועסק בתורה וכתב‬ ‫שמעו בקולו והתקיים בו 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'‪ .‬ומה יתן לו‬ ‫תשובות להלכה‪ ,‬ואיך ערך את לילותיו הקדושים ועבד‬ ‫ומה יוסיף לו לאדם שישמע סיפורי מופת על הצדיק‪ ,‬והלא‬ ‫את קונו בקדושה ובטהרה‪ ,‬ועד כמה מסר נפשו על כל קוץ וקוץ‬ ‫השומע הוא איש פשוט שאין לו שום שייכות לענינים אלו‪ ,‬ואינו‬ ‫מתורתנו הקדושה‪ .‬כך היה מאריך לספר כל פרט ופרט מסדר‬ ‫יכול ללמוד מכך מאומה לעצמו‪ ,‬כי הוא אינו יכול לפקוד עקרות‬ ‫עבודת ה' אשר ראו אצל זקה"ק בימות החול‪ ,‬בשבתות ובמועדי‬ ‫ואינו יכול לראות מסוף העולם ועד סופו וכדומה‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬וכל נקודה ונקודה היתה צריכה לימוד כי הכל נוגע‬ ‫תכלית המטרה בסיפורי הצדיקים‪ ,‬שיהודי יוכל ללמוד לעצמו‬ ‫לעבודת ה'‪...‬‬ ‫ללכת בדרכיהם כדת מה לעשות בעבודת ה'‪ ,‬בבחינת )בבא‬ ‫כל שיחתם של החסידים הראשונים היתה רק בעניני עבודת ה'‬ ‫בתרא כא‪ ,‬א( קנאת סופרים תרבה חכמה‪ ,‬שכל השומע את‬ ‫שראו אצל מורם ורבם‪ ,‬ולא בסתם סיפורי מעשיות‪ .‬אין דברינו‬ ‫העובדא על סדר עבודתו של הצדיק יאמר לעצמו‪ ,‬מתי יגיעו‬ ‫כעת מאותם תועי לבב אשר בהבל יכלו ימיהם בעניני פוליטיק‬ ‫מעשי למעשי הצדיק כי גם אני רוצה להתפלל וללמוד כדת‬ ‫של שוא ושקר‪ ,‬אשר אצלם נהפך כל ענין החסידות למערת‬ ‫וכראוי‪ .‬כגון המסופר על זקה"ק מצאנז זי"ע‪ ,‬שפעם אחת נכנס‬ ‫ערב חג הסוכות · מד · תשפ"ז‬ ‫הכיפורים נוהגין לומר בקול רם‪ ,‬ולהטעות לא חיישינן‬ ‫הרב זלמן לייב בהגר"א‪ :‬בסיפורי צדיקים רואים הרבה‬ ‫כיון שמצויים בידם מחזורים‪ .‬ובמשנה ברורה )שם ס"ק‬ ‫פעמים ששני מקורות נאמנים מביאים אותו מעשה‬ ‫כד( מבאר הטעם מפני שעל ידי זה יוכלו להתפלל יותר‬ ‫בגירסא אחרת‪ ,‬ושניהם מביאים שהם נכחו שם‪.‬‬ ‫בכוונה‪ ,‬ומכל מקום לא יגביה קולו יותר מידי‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כבר מצינו כן בגמ' ששני אמוראים‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אמנם כבר נחלקו על זה הפוסקים‪,‬‬ ‫נשבעו מה שמעו מרבם‪ ,‬אחד נשבע שכך אמר רבו‪,‬‬ ‫וכתבו דאין ראוי לעשות כןכה‪ .‬וי"ל בטעם המתירים‬ ‫והשני נשבע שכך אמר רבי‪ .‬לפעמים יתכן שאחד הבין‬ ‫להתפלל בקול‪ ,‬כיון שתפילות אלו אינן שגורות בפי‬ ‫כך והשני הבין אחרת‪.‬‬ ‫כל‪ ,‬לכן התירו למי שהיה יודע להתפלל לומר בקול‬ ‫הגרמ"מ‪ :‬בספר פי צדיק )שלשה שריגים‪ ,‬שריג א‪ ,‬אות ו(‬ ‫כדי שיאמרו יחד עמו שאר עמא דבר את סדר‬ ‫מובא בשם הרה"ק בעל הקדושת ציון מבאבוב זצ"ל‬ ‫התפילות‪ ,‬אכן כהיום שמצויים המחזורים ביד כל‬ ‫ששמע מאביו הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע‪,‬‬ ‫אחד ואחד בוודאי עדיף טפי שיתפלל כל אחד לעצמו‬ ‫ששאלו פעם אחת את מרן הדברי חיים זי"ע על מה‬ ‫בלחש כבשאר ימות השנה‪.‬‬ ‫שאינו אוכל גבינה בליל ויום ו'‪ ,‬באומרו שכך קיבל‬ ‫הרב זלמן לייב בהגר"א‪ :‬הגה"ק ממונקאטש זצ"ל‬ ‫מרבו הרה"ק מראפשיץ‪ ,‬והלא ידידו רבי שלום‬ ‫בספרו נימוקי אורח חיים מביא דברים אלו בשם‬ ‫מקאמינקא מהדר דוקא לאכול גבינה בערבי שבתות‪,‬‬ ‫הרה"ק הרבי ר' מנדל מרימנוב זי"ע )וראה של"ה הק'‪,‬‬ ‫באומרו אף הוא שכך קיבל מרבו הרה"ק מראפשיץ‪,‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬פרק נר מצוה‪ ,‬עמוד הדין‪ ,‬בהג"ה(‪.‬‬ ‫ואיך יתקיימו דברי שניהם‪ .‬וענה מרן הדברי חיים‪:‬‬ ‫הגה"ק ממונקאטש גם דן בספרו דברי תורה )מהדורא‬ ‫האמת כן הוא‪ ,‬שנינו היינו בראפשיץ במעמד אחד בה‬ ‫ב‪ ,‬אות ס( באריכות בענין אלו צדיקים שהתפללו‬ ‫בשעה שרבינו הזקן דיבר אודות אכילת גבינה בליל‬ ‫בימים הק' לפני התיבה‪ ,‬והביא )ד"ה וכן נראה‪ ,‬וד"ה ועיין‬ ‫וביום ו'‪ ,‬רק אני שמעתי והבנתי שאין נכון לאכול‪ ,‬והוא‬ ‫ש"ס( מהגמ' שרב לא התפלל לפני התיבה ביום‬ ‫שמע והבין שאדרבה‪ ,‬צריך להדר ולאכול אז גבינה‪ ,‬וכל‬ ‫הכיפורים )יומא פז‪ ,‬ב(‪ ,‬וכן רבא )שם נו‪ ,‬ב(‪ .‬ובתוך דבריו‬ ‫אחד שמע וקיבל מה שהוא צריך לפי בחינתו‪.‬‬ ‫הוא מוכיח שהאר"י ז"ל כן היה מתפלל לפני התיבה‬ ‫ולפי זה מובן מה שמצינו ששני אמוראים נשבעו‬ ‫בימים הנוראים‪ ,‬ממה שכתב רבי חיים וויטאל‬ ‫ששמעו דבר אחר מרבם‪ ,‬כי באמת שניהם נכונים‪,‬‬ ‫'בתפילת מנחה שמעתי את מורי אומר מי כמוך אב‬ ‫אלא כל אחד שמע כפי מה שהוא היה צריך לשמוע‪,‬‬ ‫הרחמים'‪ ,‬ולכאורה הרי האר"י הק' בעצמו כותב‬ ‫ואלו ואלו דברי אלקים חיים‪...‬‬ ‫שאסור לאדם להשמיע את קולו בעת תפילתו‪,‬‬ ‫א' הנוכחים‪ :‬הרה"ק מקשאנוב זי"ע היה מתמיד עצום‬ ‫והרה"ק מרימינוב כותב שהדברים אמורים גם בימים‬ ‫כנודע‪ ,‬וסיפר הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זצ"ל‪,‬‬ ‫הנוראים‪ ,‬ואם כן איך שמע רבי חיים וויטאל את קולו‬ ‫שספרה זקנתו בתו של הרה"ק מקשאנוב שפעם אמר‪:‬‬ ‫של האר"י הק' בתפילתו‪ ,‬ומוכח שהאר"י הק' היה‬ ‫אם תראו צדיקים מדברים מחסידי אמת‪ ,‬אזי תפסיקו‬ ‫מתפלל לפני התיבה בימים הנוראים‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫מהלימוד ותטו אוזן לשמוע מה הם מדבריםכד‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בזוהר הק' )פר' ויגש; הובא בבית יוסף‪ ,‬סי'‬ ‫ויש מביאים גירסא‪ ,‬שאמר‪ ,‬זאל מען מאכן א קנייטש אין‬ ‫קא‪ ,‬ד"ה ומתוך לשון הרא"ש( הפליג מאוד בשבח תפילה‬ ‫די גמרא און גיין הערן וואס זיי פארציילן‪ ...‬ואמר על זה‬ ‫בלחש‪ ,‬עד כדי שלא ישמיע אפילו לאזני עצמו‪ ,‬וזה‬ ‫הגרב"ש שניאורסון זצ"ל ראש ישיבת טשעבין‪ ,‬שכוונתו‬ ‫לשונו 'אי ההיא צלותא אשתמעת לאודנין דבר נש‪,‬‬ ‫היתה שיעשה סימן בגמרא‪ ,‬כדי שמיד לאחר שישמע‬ ‫לית מאן דציית לה לעילא‪ ,‬וליה דצייתין ליה אחרנין‬ ‫הסיפורי צדיקים יחזור לתלמודו‪ ,‬ואז זה טוב ומועיל‪...‬‬ ‫בר מאן דשמע בקדמיתא‪ ,‬בגין כך בעי לאסתמרא דלא‬ ‫*‬ ‫ישמעון לההיא צלותא בני נשא'‪.‬‬ ‫תפילה בלחש בימות השנה ובימים הנוראים‬ ‫אלא שכבר כתב על כך בשערי תשובה )שם סק"ג( 'אך‬ ‫הגרמ"מ‪ :‬המחבר כתב )סי' תקפ"ב סעי' ט( דאף שבכל ימות‬ ‫כתב במחזיק ברכה שאין זה אלא למישרים‬ ‫השנה מתפללים בלחש‪ ,‬אבל בראש השנה ויום‬ ‫כד ראה בהקדמת הספר אמרי יהודה להרה"ק מברעזאן זצ"ל‬ ‫אליו איש אחד והתפאר בפניו אודות בנו שהוא לומד תורה יומם‬ ‫)תולדות המחבר‪ ,‬פרק ה(‪ :‬כשקרבה שעת התפלה הכין רבינו את‬ ‫ולילה‪ .‬נענה זקה"ק ואמר לו בתמיהה‪' :‬האם גם כשהוא אוכל‬ ‫עצמו לתפלתו בהכנה דרבה‪ ,‬ואחר שהפשיל טליתו על כתיפו‬ ‫הוא לומד‪ ,‬כלום גם כשהוא ישן הוא לומד‪ ,‬ואיך תאמר שהוא‬ ‫קודם אמירת ברכו נפשי היה מנהגו לשוחח מעט מסיפורי‬ ‫לומד יומם ולילה‪ ,‬עלי אפשר לומר שאני לומד יומם ולילה'‪.‬‬ ‫צדיקים ודרכי ומנהגי חסידים ועובדי ה' כהכנה והתעוררות‬ ‫הנה כששומעים מעשה זה‪ ,‬הן אמת שאין כל אחד יכול לעשות‬ ‫לתפלה‪ ,‬והיה מרגלא בפומיה לומר משמיה דהרה"ק מוהר"ר‬ ‫ממש כמעשיו של זקה"ק‪ ,‬כי אמנם בשעת האכילה יכול אדם‬ ‫דוד מקשאנוב זצ"ל‪ ,‬שכאשר אדם שומע איזה בני אדם‬ ‫ללמוד‪ ,‬אבל בשעת השינה הלא אין הדבר תלוי בו‪ ,‬ואמנם‬ ‫המדברים ביניהם מעניני וסיפורי צדיקים וממנהגיהם ומעלתם‪,‬‬ ‫במדרש )בראשית רבה סט‪ ,‬ז( דרשו על הכתוב )בראשית כח‪ ,‬טז(‬ ‫כדאי אפילו לסגור הגמרא ולילך לשמוע מה שהמה אומרים‬ ‫וייקץ יעקב משנתו‪ ,‬ממשנתו‪ ,‬כי כאשר אדם עוסק בתורה כל‬ ‫להתחזק באמונה בהשי"ת ובעבדיו הצדיקים‪ ,‬בבחינת ויאמינו‬ ‫היום אזי משמים מזכים אותו שיעסוק בתורה גם בשעת השינה‪,‬‬ ‫בה ובמשה עבדו‪ ,‬ועי"ז יזכה שיהיה יראתו קודמת לחכמתו‪.‬‬ ‫אבל אין זה מסור ביד האדם ללמוד בשעת השינה‪ ,‬אבל לכל‬ ‫כה ראה במג"א )סי' קא סק"ד( שאפילו ביום הכיפורים עדיף טפי‬ ‫הפחות כאשר בחור ישמע סיפור זה יאמר לעצמו‪ ,‬אם הרה"ק‬ ‫להתפלל בלחש‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וכן כתב במטה אפרים )סי' תקפ"ב ס"כ(‬ ‫מצאנז למד כ"ד שעות ביממה‪ ,‬אני אקבל על עצמי ללמוד לכל‬ ‫להתפלל באופן שלא ישמיע אפילו לאזניו‪.‬‬ ‫הפחות י"ח או י"ז שעות ביממה‪ ,‬והיה זה שכרנו‪.‬‬ ‫ערב חג הסוכות · מה · תשפ"ז‬ ‫מלעשות כן אף אנשי מעשה המישרים אורחותם‬ ‫אורחותם‪ ,‬אמנם להמון מסתייע שלא ישמיע לאחר‪,‬‬ ‫כשמרגישין בעצמם שאין דעתם מיושבת כל כך‬ ‫והנח להם לישראל‪ ,‬כי לא נאמרו השיעורים הללו‬ ‫שיוכלו לכוין בתפלת הלחש לגמרי'‪.‬‬ ‫אלא למצניעים‪ .‬והעיקר בזה שהכל לפי מה שהוא‬ ‫גם מרן אאדמו"ר זי"ע באחד משיחותיו מביא‬ ‫משער בנפשו‪ .‬שיש מי שאם לא נחתך היטב עד‬ ‫מהרה"ק מקאמארנא זי"ע שכתב שדברי הזוהר הוא‬ ‫שיהיה הקול יוצא מן השפה ולחוץ ברוב שרעפיו‪ ,‬אף‬ ‫רק לאנשים במדרגת ר' שמעון בר יוחאי שהיו דבקים‬ ‫שפתיו לא יניע‪ ,‬או תתקפהו שינה‪ ,‬ועל כל פנים‬ ‫בשכינה וכשהיו מתפללים נאבד לשונם‪ ,‬אבל אנשים‬ ‫השמעת קול הברה בלי השמעת התיבה עצמה יכול‬ ‫כמונו צריכים להתפלל בקול‪.‬‬ ‫לעשות אם אי אפשר בענין אחר‪ ,‬ולא נמנעו‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬בחצרות קדשינו ‪‬‬ ‫ראזנבערג' ברמה ד'‪ ,‬ובנין 'בית משה דוד' ברמה ב'‪.‬‬ ‫בית שמש‪ :‬כי עתה הרחיב ה' לנו‬ ‫בתוך תנופה כבירה זו‪ ,‬נרשם בימים אלו המאורע‬ ‫שנת הלימודים נפתחה ברוב פאר והדר בקרית החינוך‬ ‫המרכזי והנשגב עם פתיחתה החגיגית של שנת‬ ‫המפוארת והחדשה של חסידי צאנז בשכונת 'שפע חיים'‬ ‫הלימודים במשכנה החדש והמושלם של קריית החינוך‬ ‫תנופת ההתפתחות המבורכת של מוסדוה"ק בבית‬ ‫הענקית והמפוארת‪ .‬התרגשות רבה מתוך שבח והודיה‬ ‫שמש בסייעתא דשמיא‪ ,‬ההולכת ומתעצמת משנה‬ ‫להשי"ת אפפו את אברכי הקהילה הצעירה ואת ההורים‬ ‫לשנה בברכתו ובעידודו המתמיד של כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫הנרגשים‪ ,‬כאשר ליוו את בניהם ובנותיהם ביומם הראשון‬ ‫הגה"ק שליט"א המחזק ללא הרף את הנהלת המוסדות‬ ‫במשכנות החדשים‪.‬‬ ‫לפתח ולהרחיב את גבולי הקדושה בעיר‪ ,‬הגיעה בימים‬ ‫קריית החינוך החדשה של מוסדוה"ק שהוקמה בקצב‬ ‫אלו לשיא היסטורי ומרגש‪.‬‬ ‫נמרץ וביד רמה‪ ,‬פתחה את שעריה לרווחה וקלטה אל‬ ‫רק בשנה האחרונה זכו מאות אברכים מסלתה‬ ‫תוך היכליה המפוארים את מאות ילדי תשב"ר בבנין‬ ‫ומשמנה של אנ"ש‪ ,‬אשר קבעו את משכנם בשנים‬ ‫התלמוד תורה החדש‪ ,‬ומאות התלמידות בבנין בית‬ ‫האחרונות בבית שמש לחנוכת שני בתי מדרש מפוארים‬ ‫הספר בנות צאנז החדש‪ ,‬וביחד קרוב ל‪ 1000-‬תלמידים‬ ‫שבהם קול התורה והתפילה נשמע ברמה ‪ -‬בנין 'בית‬ ‫חצר הקודש צאנז‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דנחמתא‬ ‫משתתפים אנו בצערם ובאבלם הכבד של ידידינו היקר והנכבד‪ ,‬מותיקי העסקנים לבית צאנז‪ ,‬ראש וראשון‬ ‫לכל דבר שבקדושה‪ ,‬ממניחי היסוד להקמת ופריחת קהלתנו הק' במאנסי‪ ,‬פה מפיק מרגליות‪ ,‬שייף עייל‬ ‫שייף ונפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה‬ ‫הרה"ח ר' יעקב נוסנצווייג הי"ו‬ ‫גבאי בית מדרשנו במאנסי‬ ‫ובניו היקרים‪ ,‬העסקנים הנעלים והמסורים‪ ,‬רבי המעש והפעלים‪,‬ה"ה‬ ‫הי"ו ‪ -‬אב"י במאנסי‬ ‫מוה"ר הערשל‬ ‫הי"ו ‪ -‬אב"י במאנסי‬ ‫מוה"ר שלמה‬ ‫הי"ו ‪ -‬מראשי קהלתנו הק' בבארא פארק‬ ‫מוה"ר יחזקאל‬ ‫מוה"ר לוי יצחק הי"ו ‪ -‬אב"י במאנסי‬ ‫הי"ו ‪ -‬מראשי הנהלת ת"ת דרכי אבות בבארא פארק‬ ‫מוה"ר חיים‬ ‫מוה"ר ישראל דוד הי"ו ‪ -‬אב"י במאנסי‬ ‫והאחים החשובים והנכבדים‬ ‫מוה"ר יחזקאל רוזנברג הי"ו ‪ -‬ראש הקהל דקהלתנו הק' ביוניאן סיטי‬ ‫ומוה"ר יוסף רוזנברג הי"ו ‪ -‬מראשי קהלתנו הק' בבארא פארק‬ ‫וכל המשפחה הנכבדה‬ ‫היושבים בעמק הבכא על פטירת זוגתו‪-‬אמם‪-‬אחותם ע"ה‬ ‫מרת נוסנצוויג ע"ה‬ ‫יה"ר שלא ישמע עוד בגבולכם שום שבר ושוד‪ ,‬ולא תוסיפו לדאבה עוד‪,‬‬ ‫ויבולע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים‪ ,‬עדי יקיצו וירננו שוכני עפר אמן‬ ‫ערב חג הסוכות · מו · תשפ"ז‬ ‫בליעה"ר‪ .‬אשר לאחר הגידול הגדול בליעה"ר ובהוראת‬ ‫כ"ק מרן שליט"א נטל מנהל המוסדות מוה"ר משה‬ ‫בצלאל גנזל הי"ו המשימה הכבידה על שכמיו‪ ,‬ודאג‬ ‫והקים את קרית החינוך הגדול אשר בו שכונים יחדיו‬ ‫כלל מוסדות החינוך דאנ"ש‪.‬‬ ‫קרית החינוך משתרע על שטח עצום של מעל ‪6‬‬ ‫דונם‪ ,‬כ‪ 5000-‬מ"ר בנויים‪ ,‬ארביע מפלסים‪ ,‬שלוש‬ ‫בניינים‪ ,‬גינות ומגרשי משחק ענקיים‪ ,‬וכולל בתוכו כ‪30-‬‬ ‫כיתות לימוד‪ 3 ,‬אגפי קידום וסיוע לתלמידים‪ 2 ,‬אולמות‬ ‫גדולים‪ ,‬חדרי צוות ניהול ופיקוח‪ ,‬ושאר חדרי הספח‪.‬‬ ‫מבנה התלמוד תורה‪ ,‬נבנה והוכשר כמתחם רחב־‬ ‫ידיים המותאם במדויק לצורכי לימודם ורווחתם של‬ ‫תינוקות של בית רבן‪ .‬המבנה כולל שורה ארוכה של‬ ‫כיתות לימוד מרווחות במיוחד‪ ,‬כשהכיתות נבנו בתכנון‬ ‫אדריכלי מוקפד מן השורה הראשונה‪.‬‬ ‫לצד כיתות הלימוד המרכזיות‪ ,‬הוקמו במבנה חדרי‬ ‫ספח ייעודיים לשיעורי עזר‪ ,‬לקבוצות תגבור‪ ,‬ללימוד‬ ‫פרטני ולמפגשי חונכים‪ .‬חדרים אלו מעניקים למלמדים‬ ‫ולמחנכים הדגולים את האפשרות להעניק מענה אישי‬ ‫וחם לכל תלמיד ותלמיד בהתאם לצרכיו הלימודיים‬ ‫והרוחניים‪ ,‬לעודדו ולרוממו במעלות התורה‪.‬‬ ‫כמו כן הוקמו במבנה מרחבי למידה מתקדמים‪,‬‬ ‫הכוללים פינות ישיבה מסודרות‪ ,‬ארונות וספרי קודש‪.‬‬ ‫האווירה הייחודית מורגשת היטב בכל פינה ופינה‬ ‫במבנה‪ ,‬החל מן העיצוב הפנימי המאיר ועד לפרטים‬ ‫הקטנים ביותר‪ .‬המבנה כולו הוקם כדי להעניק לילדי‬ ‫אנ"ש מסגרת חינוכית איכותית ומושלמת‪ ,‬המשלבת‬ ‫עמלה של תורה ויראת שמים טהורה יחד עם תנאי לימוד‬ ‫מוקפדים‪ ,‬מתוך מטרה נעלית לגדל דור של תלמידים‬ ‫ההולכים בדרך רבותינו הקדושים בקדושה ובטהרה‬ ‫כשאיפתו הטהורה של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫מבנה בית החינוך "בנות צאנז" נבנה באופן מרווח‬ ‫ומכובד ביותר עבור בנות אנ"ש‪ .‬המבנה תוכנן בקפידה‬ ‫יתרה כדי לתת מענה מלא ומקיף לכלל צורכי החינוך של‬ ‫התלמידות היקרות‪ ,‬וכולל שורה של כיתות מרווחות‬ ‫ומטופחות בעלות שטח לימוד נרחב‪ ,‬תאורה טבעית‬ ‫מרובה ואוורור נאות‪ ,‬מתוך מחשבה תחילה על יצירת‬ ‫סביבת לימוד נקייה‪ ,‬צנועה‪ ,‬מסודרת ומאירת פנים‬ ‫ההולמת את רוח החינוך‪.‬‬ ‫לצד כיתות הלימוד המרכזיות‪ ,‬הוקמו בבניין חדרי‬ ‫לימוד ייעודיים‪ ,‬כיתות פעילות עשירות ומרחבים‬ ‫חינוכיים נוספים‪ ,‬המאפשרים לבנות להשתתף‬ ‫ערב חג הסוכות · מז · תשפ"ז‬ ‫בשיעורים מגוונים‪ ,‬בפעילויות חברתיות עשירות‬ ‫ובתוכניות העשרה איכותיות‪.‬‬ ‫בנוסף הוקם מבנה רב תכליתי‪ ,‬שישמש כמרכז‬ ‫פעילות רחב היקף ומפואר עבור כלל מוסדות החינוך‬ ‫והקהילה‪ .‬הבניין כולל בתוכו אולמות מרווחים ומפוארים‬ ‫המיועדים לעריכת כנסים‪ ,‬מסיבות סידור וחומש‪ ,‬כנסי‬ ‫חינוך ואירועים קהילתיים‪ ,‬וכן חדרי למידה מיוחדים‬ ‫לחגים והתכנסויות שונות‪.‬‬ ‫במרכז מתחם התלמוד תורה נבנה ונחנך היכל בית‬ ‫כנסת גדול ומרווח במיוחד אשר ישמש את תלמידי‬ ‫הת"ת לתפילות היום‪ .‬בהיכל המפואר ייבנה בעזרת ה'‬ ‫ארון קודש מפואר‪ ,‬בימה רחבה ומקומות ישיבה נוחים‬ ‫המותאמים לכלל התלמידים‪.‬‬ ‫סביב המבנים כולם הוכשרו חצרות ענק‪ ,‬מגרשי‬ ‫משחקים רבים‪ ,‬מתחמי פעילות חדישים ומאובזרים‪,‬‬ ‫פינות ישיבה מוצלות ופינות נוי מטופחות וירוקות‪.‬‬ ‫מתחמים מושקעים אלו מאפשרים לתלמידים ליהנות‬ ‫מהפסקות פעילות ומאווררות‪ ,‬ממשחק בריא ומאווירה‬ ‫נעימה‪ ,‬רגועה ומשחררת‪ ,‬תוך הקפדה מלאה על שמירת‬ ‫צביון חסידי הולם ומבוקר‪.‬‬ ‫עם תחילת שנת הלימודים נערך מעמד הפתיחה‬ ‫וקביעת המזוזות בהשתתפות נציגי הציבור הנכבדים‬ ‫שלזכותם נזקפת הקמת קריית החינוך המפוארת‬ ‫והשלמתה לקראת פתיחת שנת הלימודים‪.‬‬ ‫במהלך המעמד הודה מנהל המוסדות בבית שמש‬ ‫מוה"ר משה בצלאל גנזל‪ ,‬וציין בהתרגשות כי הקמת‬ ‫הקריה קמה ונהייתה בזכות תמיכתם הפעילה של‬ ‫העוסקים בצורכי ציבור באמונה‪ ,‬והביע את תודתם‬ ‫העמוקה של מנהלי המוסדות והקהילה לשליחא‬ ‫דרחמנא הרב מאיר פרוש‪ ,‬לראש העיר הרב שמואל‬ ‫גרינברג ומ"מ הרב שמעון גולדברג‪ ,‬וכן לחבר המועצה‬ ‫הרב אברהם נחמן פרנקל‪ ,‬ועוד רבים מנציגי הציבור אשר‬ ‫הודות לעמלם ועמידתם האיתנה לימין המוסדות לאורך‬ ‫כל הדרך‪ ,‬זכו להגיע להיום הזה‪.‬‬ ‫בעז"ה בראשית חודשי החורף הבעל"ט‪ ,‬יתקיים‬ ‫מעמד אדיר של חנוכת הבית במעמד ובראשות כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר הגה"ק שליט"א וקהל אלפי אנ"ש‪ ,‬פרטים‬ ‫נוספים יבואו אי"ה‪.‬‬ ‫תשורה מיוחדת כמענק תוספת לחגים‬ ‫למאות עמלי התורה בכוללי הש"ס‬ ‫שמחה רבה מתוך שבח והודיה להשי"ת הבוחר‬ ‫ערב חג הסוכות · מח · תשפ"ז‬ ‫מיוחד מהרב יחזקאל שובקס הי"ו‪ ,‬מומחה שידוכים‬ ‫בתורה שררה במשרדי כוללי הש"ס‪ ,‬על שלאחר‬ ‫בקהילות הקודש – ועוד שלל של תובנות מכתבים‬ ‫מאמצים וקשיים מרובים חפץ ה' בידם הצליח לקיים‬ ‫ותגובות‪.‬‬ ‫רצון צדיק למלאות שליחות הקודש‪ ,‬ולהעניק מענק‬ ‫במגזין הועלתה על קצה המזלג גם הפעילות העשירה‬ ‫מיוחד ומכובד של אלפי ‪ ₪‬כתוספת לקראת הימים‬ ‫של מרכז 'שמחם' על פני כל השנה כולה‪.‬‬ ‫הקדושים ימי ירח האיתנים לעמלי התורה המופלגים‬ ‫מוה"ר ישראל חיים בלומנטל הי"ו מנהל מרכז‬ ‫הלומדים בכוללי הש"ס ברחבי ארה"ק‪ ,‬להקל במעט‬ ‫'שמחם'‪ ,‬העלה בראש המגזין מעט מתחושותיו לסיום‬ ‫בהוצאות המרובות למשפחות האברכים‪.‬‬ ‫שנה פורייה של עשייה בלתי פוסקת‪ ,‬ובין הדברים כתב‪:‬‬ ‫הערכה והערצה רבה הביעו התורמים הנכבדים‬ ‫"למרות שכבר עברה למעלה מחצי שנה מאז‪ ,‬אני‬ ‫לקבוצה הנבחרת של כ‪ 200-‬אברכים בני עליה הלומדים‬ ‫עדיין נרגש‪ .‬כל אנשי שלומנו זוכרים את ההבטחה‬ ‫ונבחנים במסגרות 'כוללי הש"ס' במסלול ‪ 70‬דף ובמסלול‬ ‫הנוקבת והמדהדת של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫הוראה‪ ,‬ובמסגרת "ידיעת הש"ס" לימוד ‪ 50‬דף בחודש‪,‬‬ ‫בעיצומו של הטיש בפורים‪ :‬אני מבטיח חלק לעולם הבא‬ ‫המתייגעים בלימוד התורה בהשגות נעלות‪ .‬ובכך זכו‬ ‫וכל טוב בעולם הזה למי שיעזור לשמחם‪.‬‬ ‫להתברך בברכת הקודש שרשם בכי"ק מרן רבינו‬ ‫"מאז ראינו גדולות ונצורות‪ :‬מספר השידוכים מעל‬ ‫שליט"א לעומדים לימין כוללי הש"ס "כבר אחז"ל נאמן‬ ‫גיל ‪ 20‬עלה דרמטית בברכת ה' באופן שלא דומה כלל‬ ‫בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך‪ ,‬ועל כן מובטחני‬ ‫לתקופות מקבילות בשנים קודמות‪ ,‬שדכנים נוספים‬ ‫שכל המסייעים יתברכו מפי השי"ת נותן התורה בכל דור‬ ‫הצליחו בס"ד לסגור שידוכים‪ ,‬וגם המון המון מאנ"ש‬ ‫ודור‪ ,‬להוריק ברכתו משמי מרום שפע חיים וברכה עד‬ ‫שפנו אלינו וביקשו לעזור בכל מה שרק אפשר‪ .‬על הרקע‬ ‫בלי די וימלא כל משאלות לבכם לטובה לאורך ימים‬ ‫הזה התחילו לקום השגרירויות של שמחם‪ ,‬כמו‬ ‫טובים ארוכים ולכל טוב"‪.‬‬ ‫בהמשך"‪.‬‬ ‫מאות משפחות האברכים מ‪ 20‬ערים שקבלו את‬ ‫ר' ישראל חיים מונה שם חלק מהפעילויות שנעשו‬ ‫המענק לחגים היו מלאים בדברי תודה למנהל הר"ר‬ ‫רק בקיץ האחרון‪ :‬חלוקת רבבות אלפי ‪ ₪‬כמענקים‬ ‫שמואל בורד על היוזמה הברוכה לעריכת המבצע הגדול‬ ‫לשידוכים‪ ,‬הגרלות על שבת במירון למציעי הצעות‪,‬‬ ‫שהוסיף אורה ושמחה במשפחות עמלי התורה‪ ,‬ואיתו‬ ‫חלוקת מתנות בחגים כתמריץ לשדכנים ושדכניות‪ ,‬ליווי‬ ‫עמו כל הנדיבים בעם ידידי כוללי הש"ס שעמדו בעין יפה‬ ‫שדכנים בשידוכים מורכבים עם מענקים ונופשים‪,‬‬ ‫ובנפש חפצה לרווחת משפחות האברכים‪ ,‬זכות התורה‬ ‫חלוקת משכורת קבועה לשדכן שיושב על שמות במשך‬ ‫הק' וזכות רבוה"ק יעמוד להם לראות ברכה והצלחה בכל‬ ‫כל יום‪ ,‬בניית מֻדָעוּת בקרב חברים ובני משפחה‬ ‫אשר יפנו ולהתברך בשנה טובה ומתוקה מתוך שמחה‬ ‫שידאגו למען חבריהם ובן משפחתם‪ ,‬וכן הקמת‬ ‫וטוב לבב‪.‬‬ ‫שגרירויות של שמחם באלעד ובביתר‪ ,‬בפיקוח‬ ‫הדומ"צים שליט"א‪.‬‬ ‫מגזין חגיגי עמוס בתוכן איכותי ומרתק יצא לאור בס"ד על ידי‬ ‫ר' ישראל חיים‪" :‬כשאני מביט שנה אחורה‪ ,‬אני כולי‬ ‫מרכז שמחם והופץ בקרב כל אנשי שלומנו‪ ,‬לקראת חג הסוכות‬ ‫אחוז התרגשות‪ ,‬ולא בכדי‪ .‬רואים נסים בעיניים‪ .‬כ"ק מרן‬ ‫ושמחת בחגך‪ :‬אנשי שלומנו חוגגים גם השנה את חג‬ ‫אדמו"ר הגה"ק שליט"א אמר לי שבעניין השידוכים צריך‬ ‫הסוכות עם מגזין מפואר וחגיגי‪ ,‬עמוס בתוכן איכותי ומרתק‪,‬‬ ‫לעשות‪ ,‬ולא לפעול‪ ,‬ובעז"ה רואים ברכה‪ .‬הדברים‬ ‫שיצא לאור והופק על ידי מרכז 'שמחם' דחסידי צאנז‪.‬‬ ‫מתקיימים לאשורם‪ .‬שידוכים רבים נסגרים ב"ה‪ ,‬ובהם‬ ‫המגזין כלל שורה של מאמרים מחזקים וטורים‬ ‫גם שידוכים של כאלו שחיכו וחיכו‪ ,‬ועתה הגיעה עת‬ ‫מאלפים‪ ,‬מאת הרבנים הגאונים רבי פרץ טוביה בינדר‬ ‫ישועתם‪ .‬העובדה הזו מביאה שמחה לכל מי שאכפת לו‬ ‫שליט"א דומ"ץ קהילתנו הק' בבית שמש‪ ,‬רבי אברהם‬ ‫ולו במעט ממצבם של מעוכבי השידוכים‪ .‬ב"ה‪ ,‬קם דור‬ ‫שרגא שטיגליץ שליט"א דומ"ץ קהילתנו הק' בביתר‪,‬‬ ‫חדש של שדכנים לאחר הקורסים שזכינו ליזום‪ ,‬וגם‬ ‫ורבי אשר ישעי' מטצען שליט"א רב מרכז שמחם ודיין‬ ‫בעזרת הנשים מתעסקות עם זה נשים צדקניות‬ ‫בקרית צאנז נתניה שגם כתב שו"ת הלכתי‪ .‬במרכז‬ ‫המחרפות את נפשן – ביוזמת 'שמחם' – כאשר‬ ‫המגזין שיחה מטלטלת עם שמי שחולל מהפך בתודעת‬ ‫התמורה הכספית לא תזכה לעולם להיות תחת הכינוי‬ ‫השידוכים בארה"ב‪ ,‬ר' יונתן שווארץ הי"ו‪ ,‬וכן מאמר‬ ‫ערב חג הסוכות · מט · תשפ"ז‬ ‫הקודמת בשנת תש"פ למהדורא הנוכחית‪ ,‬ושולבו רובם‬ ‫'תמורה'‪ ,‬וב"ה רואים את הרכבת זזה"‪.‬‬ ‫ככולם בחלק הליקוטים שבחלק האחרון של הספר‪ ,‬תוך‬ ‫"אבל" – הוא ממשיך ואומר – "כל אחד שעדיין לא‬ ‫פירוט כל תוספת באיזה עמוד הוא‪.‬‬ ‫שם – עומד לנגד עינינו במלוא הכאב‪ .‬במקום גילה –‬ ‫הספר נדפס לתועלת אלו שעדיין אין להם עד היום את‬ ‫שם תהא רעדה‪ .‬הכל באשערט משמים‪ ,‬אבל בשביל‬ ‫הספר‪ ,‬למען יוכלו להתענג ולשבוע ולידע הליכות מלכי‬ ‫המיועדים‪ .‬אנחנו מצדנו‪ ,‬משתדלים בחסדי שמים‪ ,‬כדי‬ ‫בקודש‪ .‬כל מי אשר חפץ להנציח את יקיריו עלי ספר‪,‬‬ ‫שהרכבת תזוז עוד הרבה יותר מהר‪ .‬והכל‪ ,‬זה כולל כל מה‬ ‫ולקים צוואת קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע‬ ‫שעושים כדי להרבות שדכנים ושדכניות‪ ,‬מתוך מטרה‬ ‫להפיץ דברי תורתו‪ ,‬אנא יפנה בהקדם למכון הליכות חיים‬ ‫שהמיועדים והמיועדות יתארסו בעז"ה עוד לפני שיגיעו‬ ‫במס' ‪.052-7167171‬‬ ‫לגיל מתבגר‪ .‬והכל‪ ,‬זה כמובן עמל מאתגר לפצח כל שם‬ ‫ושם שכבר הגיעו לגיל ההתבגרות‪ ,‬ולנסות לדעת כיצד‬ ‫מהנעשה ונשמע בין כתלי ישיבת היכל התורה פעיה"ק‬ ‫לקרב את שידוכיהם"‪.‬‬ ‫ביום רביעי פר' האזינו בין כסא לעשור ה' בתשרי‬ ‫במגזין פורסמו גם המבצעים הגדולים של חודש‬ ‫העעל"ט‪ ,‬התכנסו יחדיו כלל תלמידי ישיבת היכל התורה‬ ‫תשרי ושל החורף הבעל"ט‪ .‬תהא השנה הזאת שנה‬ ‫לחבורה מרוממת כהכנה לקראת האי יומא רבא יום‬ ‫שישמע בה קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה‪.‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ולקראת הימים שלאחריהם זמן שמחתינו חג‬ ‫הסוכות ושמחת תורה‪.‬‬ ‫לקראת הוצאה מחודשת של‬ ‫הבחורים הסבו סביב שולחנות ערוכים בכיבוד קל‬ ‫ספר הליכות חיים ‪ -‬סדר היום‬ ‫שהוגש ע"י הנהלת היכלי התורה והחסידות‪ ,‬נשא דברים‬ ‫בשורה טובה תדשן עצם‪ ,‬לאחר שלאחרונה לא ניתן‬ ‫המשפיע הנודע הרה"ג רבי דוד אריה רוזנברג שליט"א‬ ‫להשיג את הספר הליכות חיים ‪ -‬סדר היום‪ ,‬אשר בו‬ ‫מגדולי משפיעי 'קול דודי'‪ .‬כשבדבריו הרחיב אודות‬ ‫הלכות והליכות מכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע על תפלה‪,‬‬ ‫תפקידו של כל אחד ואחד להתחבר לקדושת הימים‬ ‫ציצית‪ ,‬תפילין‪ ,‬ברכות‪ ,‬דברים הנוהגים בסעודה‪ ,‬תפילת‬ ‫הנוראים ובקרבת ה' לי טוב שיש בימים אלו בין כסא‬ ‫הדרך‪ ,‬מנחה ומעריב ועוד‪ ,‬בימים אלו יורד לדפוס‬ ‫לעשור‪ ,‬מתוך מתיקות ועריבות‪ ,‬ולא מתוך כפיה ועצבות‬ ‫מהדורה מחודשת אשר הושקע בו עמל ויגיעה רבה‪,‬‬ ‫וכו'‪ ,‬וניצול ימי הוד אלו עד תום‪ .‬בהמשך דבריו האריך‬ ‫ונתווספו בו הלכות והליכות ממרן זי"ע והנהגות קודש‬ ‫בענין האהבה ויראה שיש בימים אלו‪ ,‬ורצון הבורא ב"ה‬ ‫אשר הידר בהן כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬ואשר נשמעו מפי כ"ק מרן‬ ‫לחזרתו בתשובה של כל אחד ואחד‪ ,‬ושייכות ימי‬ ‫אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫השמחה ימי חג הסוכות תיכף אחר ימי הדין‪.‬‬ ‫כן נתווספו בספר דברי תורה בהלכות והליכות‬ ‫בסיום דבריו נגשו הכל להודות על דבריו המחזקים‬ ‫הנידונים בספר ממה שי"ל בין הדפסת המהדורא‬ ‫ערב חג הסוכות · נ · תשפ"ז‬ ‫למען הקמת בתים נאמנים בישראל‪.‬‬ ‫והמרווים‪ ,‬כן שגרו ברכות תודה קדם הנהלה הגשמית של‬ ‫במסגרת המבצע‪ ,‬מתבקש כל קהל הקודש להקדיש‬ ‫היכלי התורה והחסידות‪ ,‬כמו גם להנהלה הרוחנית‬ ‫זמן למחשבה על הצעות שידוכים‪ ,‬כאשר על כל שעה‬ ‫בישיבת היכל התורה ובראשם המנהל הרוחני הרב בועז‬ ‫שיוקדש לנושא זה‪ ,‬ייכנסו המשתתפים להגרלה שבועית‬ ‫בדיחי שליט"א‪ ,‬ישאו ברכה מאת ה'‪.‬‬ ‫על פרסים יקרי ערך‪ ,‬בהם‪ :‬מחזורים מהודרים לראש‬ ‫השנה‪ ,‬אבנטים לחג‪ ,‬אתרוגים מהודרים וחמישה חומשי‬ ‫המבצע הגדול של שמחם בחודש תשרי‬ ‫תורה רש''י כפשוטו‪ .‬בנוסף‪ ,‬צבירה של ‪ 40‬שעות פעילות‬ ‫ממשיך בעוז ובתעצומות‬ ‫תזכה את המשתתף בשי ייחודי ללא הגרלה! – מודעות‬ ‫"לא כסף‪ ,‬לב!" – זה מה שמבקשים עכשיו במרכז‬ ‫מפורטות בעניין מתפרסמות בריכוזי אנ"ש‪.‬‬ ‫'שמחם' מהמוני אנ"ש‪ ,‬בעיצומו של ירח האיתנים‪" .‬חג‬ ‫מנהל מרכז 'שמחם'‪ ,‬מוה"ר ישראל חיים בלומנטל‬ ‫הסוכות הוא חג האסיף‪ ,‬המונים מתקבצים יחד לתפילות‪,‬‬ ‫הי"ו‪ ,‬פנה אל הציבור בקריאה נרגשת להטות שכם‬ ‫שולחנות הטהורים‪ ,‬שמחת בית השואבה‪ ,‬יש כאלה‬ ‫ולהתגייס למשימה‪" :‬פעמים רבות‪ ,‬שידוכים טובים‬ ‫שבשבילם זו הזדמנות לניפוץ נוסף של הלב לרסיסים‪,‬‬ ‫נולדים דווקא מתוך רעיונות של בני משפחה וחברים‬ ‫כאשר הם רואים את חבריהם מתקדמים ומשפחותיהם‬ ‫הקרובים לזוג‪ .‬אנחנו קוראים לכולם לחשוב האחד על‬ ‫מתרחבות בליעה"ר‪ ,‬והם עצמם עדיין עומדים באמצע‬ ‫השני ולהשקיע מחשבה בשידוכים"‪.‬‬ ‫החיים‪ .‬האם הלב שלנו נקרע לנוכח הלב השבור שלהם?"‬ ‫הדיווח על השעות שמוקדשות למבצע‪ ,‬יתבצע מדי‬ ‫אל מול ההזדמנות הזו שלהם‪ ,‬יש גם הזדמנות שלנו‬ ‫יום חמישי במוקד הטלפוני של 'שמחם'‪ ,‬שם גם יתבקשו‬ ‫– אומרים במרכז שמחם – וההזדמנות היא לחשוב על‬ ‫הפונים לציין האם הם מטפלים באופן אישי בהצעות‪ ,‬או‬ ‫הצעות בשבילם‪ .‬לשבת‪ ,‬לייחד זמן‪ ,‬ולהגיע לתוצאות‬ ‫לחלופין – להעלות רעיונות להצעות שידוכים‪ .‬כך או כך‪,‬‬ ‫שכבר הביאו ברכה ושבירת צלחות‪ .‬לכן יצא מרכז‬ ‫כל שעה מזכה בכרטיס הגרלה נוסף‪.‬‬ ‫'שמחם' דחסידי צאנז ביוזמה מעוררת השראה המשלבת‬ ‫לפרטים נוספים והצטרפות לפעילות‪ ,‬מרכז 'שמחם'‬ ‫עשיית חסד וצבירת זכויות יקרות ערך‪ .‬תחת הכותרת‬ ‫דחסידי צאנז‪ .09-8851588 :‬את הדיווח על השעות ניתן‬ ‫"עם זה הולכים השנה ליום הדין"‪ ,‬השיק הארגון מבצע‬ ‫להכניס בשלוחת ההקלטות‪ ,‬שלוחה מס' ‪.6‬‬ ‫רחב היקף המעודד את הציבור להקדיש זמן ומחשבה‬ ‫גליון זה נדבת‬ ‫ידידינו הנכבדים והנעלים יקרי הערכין‬ ‫לע"נ אביהם ראש משפחתם‬ ‫הרה"ח רבי חיים יהודה ז"ל‬ ‫בן הרה"ח רבי יצחק צבי הלוי ז"ל‬ ‫קליין‬ ‫נלב"ע ט' תשרי‬ ‫ערב יום הקדוש תשס"ו‬ ‫תנצב"ה‬ ‫ערב חג הסוכות · נא · תשפ"ז‬