בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — סוכות (2026-09-21)

קובץ
תשפ"ז
ערב חג הסוכות · כט אלול תשפ"ו -יא תשרי תשפ"ז
תשפ"ו · שנה כ"ז · גליון א )אלף שמ"ב(
בקול רינה וחדוה ,גשים אנו יחד עם כל קהל המוני אנשי שלומנו די בכל אתר
לאחל מעומקא דליבא ברכת "מזל טוב" אל מול פני הקודש
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
לרגל שמחת בית צדיקים ,השמחה השרויה במעונו בהולדת הנינה תחי' במזל טוב
בת לנכדו פרע"ח
הרה"ג רבי ברוך שליט"א
בן בנו יקירו
הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א
והברכה אחת היא להסבים הדגולים הגאוה"צ המפורסמים
כ"ק האדמו"ר מסטריקוב שליט"א
ואביו הגה"צ רבי משה שמואל שטרן שליט"א
רב ור"מ ביהמ"ד סטריקוב ,בני ברק
ואנו תפילה שישפיע עלינו שמחה זו שפע ברכה וסייעתא דשמיא ,ונזכה כי כ"ק מרן שליט"א יאציל עלינו מרוחו פי שנים,
ויאריך ימים על ממלכתו בבריות גופא ונהורא מעליא ,להדריכנו בנתיבות חיים ,על מי מנוחות ינהלנו עדי ביאת גואלינו בב"א.
ידיעות ועדכונים חשובים מאת היכלי התורה והחסידות לקראת
חג הסוכות | הושענא רבא | שמחת תורה
בצילא דמהימנותא אצל כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
חג הסוכות:
עריכת השוה"ט בלילות חוה"מ לכבוד האושפיזין כמו גם עבודת הנענועים בימי יו"ט וחוה"מ ,יערוך מרן שליט"א בסוכה
הגדולה והמורחבת שע"י ביתו נאוה קודש.
כמדי שנה נבנו בסוכה הגדולה פרענטשע'ס מיוחדים על מנת להוסיף מקומות עמידה ,והסוכה מוזגה ע"י מערכת רבת
עוצמה לרווחת אנ"ש ,בעצה אחת עם הרבנים הגאונים שליט"א נפרסו צינורות מיזוג הראויים ע"פ הלכה בסוכה.
לציבור הרחב יוגש בכל לילה סעודת אושפיזין עם נטילת ידיים וכיבוד חם קל לרווחת האורחים והמסתופפים בצילא דמהימנותא.
רחוב רבי סעדיה גאון יהיה סגור לכניסת כלי רכב משעה לפני עריכת השוה"ט עד לאחר צאת מרן שליט"א מהשוה"ט
בכל לילות חוה"מ.
ניתן להעמיד פירות ומשקה על השוה"ט לכבוד האושפיזין בכל אחד מלילות חוה"מ ,כאשר במהלך השוה"ט יוכרזו
שמות הנותנים ו/או שמות צאצאיהם בעלי האושפיזין.
ניתן להצטרף אצל מוה"ר יצחק יהושע ווינברגר ,053-313-9913מוה"ר משה דב לוינשטיין 053-314-4654או במוקד
'בהיכלו' .03-570-3000שלוחה .1
בכל לילה יועברו מהלך השולחן הטהור ודברות הקודש ישירות בשידור חי ע"י מערכת 'קול צאנז' ,בטל'.072-315-2000 :
ערב חג הסוכות ∙ א · תשפ"ז
הושענא רבא:
התפילות ביום הושענא רבא יתקיימו בהיכל הגדול.
בליל הושענא רבא לאחר קריאת משנה תורה יוגש בהרחבה סעודת יו"ט – סעודת אושפיזא דדוד מלכה משיחא לכל
הקהל בסוכה הגדולה .עדיין ניתן להצטרף ולרכוש זכויות בסעודה זו.
לאחר תפילת שחרית יוגש בהרחבה גדולה קידושא רבא לכל הקהל בסוכה הגדולה -מתחם כוס של ברכה בקרית
החינוך .להשתתפות בזכויות האדירות ניתן לפנות למוה"ר משה גליק.
לאחר תפילת מוסף יוגש סעודת יו"ט בהרחבה לאורחים שיחי' )שהזמינו מראש במוקד 'בהיכלו'( בסוכה הגדולה -
מתחם כוס של ברכה בקרית החינוך.
שמחת תורה
הכנסת אורחים
ההרשמה להכנסת אורחים לשמחת תורה בצל הקודש – עבור אברכים ,בחורים וילדים ,מיום ראשון ט"ז תשרי
בשעה 12בצהריים עד יום רביעי י"ט תשרי -ד' דחוה"מ בשעה 6אחה"צ.
ההרשמה במוקד במוקד 'בהיכלו' שלוחה .2
לתשומת לבכם – גם אלו החפצים באירוח לסעודות בלבד – חובה להזמין מראש.
ההרשמה לתלמידי הישיבות הקדושות ,מתבצעת אך ורק באמצעות הנציגים בהיכלי הישיבות כמתפרסם בכל
ישיבה ,התלמידים ישהו במאורגן יחד עם האחראי הממונה מטעם הנהלת הישיבות
סעודות החג לקהל האורחים :לאברכים – בהיכל הישיבה לצעירים ,לבחורים -בחדר האוכל בלבד.
סדרי ההיכל
כל ההיכל יהיה מסודר מיד בהתקדש החג לתפילות ולהקפות .כדלהלן ,מזרח -חברי הקאפעלע ,אברכים ובחורים.
צפון -אברכים .דרום -בחורים )בעת התפילות וההקפות ביו"ט -אך ורק ב 4-הקומות הראשונות(
בעת השוה"ט נעילת החג :צפון ומערב -אברכים .דרום -בחורים .
חובה לשמור על שקט מוחלט בין ההקפות בעת אמירת פסוקי הפיוטים.
נא ונא להישמע להוראות הגבאים והממונים על הסדר.
עליה לתורה
כשעה קודם התפילה יתקיימו מניינים לקריאת התורה בחדר המלתחה בכניסה להיכל רוזנברג .דרושים בעלי-קורא,
ניתן לפנות אל הר"ר משה גליק בטל' .054-8440582
בעת קריאת התורה ,יתקיימו מנינים לקריאה"ת בתוך היכל רוזנברג ,וכל הקהל יעלו לתורה במניינים אלו לפי סדר.
חתן תורה וחתן בראשית יעלו אך ורק במניין המרכזי של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א.
לא יתאפשר בשופו"א להוציא ספרי תורה מחוץ להיכל.
כמו"כ יתקיימו 3עליות מרכזיות לכל הנערים בשעות קבועות הנערים; א' -במנין של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א ,לאחר
קריאת התורה .ב' – המנין הגדול כמסורת השנים -בשעה 13:30בתוככי אוהל כוס של ברכה ברחבה .לאחמ"כ יחולקו
מיני מתיקה לכל הילדים .ג' – מיד לאחר ההקפות ,ברחבת קרית החינוך ע"י הכניסה המרכזית להיכל )שער .(3-4
להחיות עם רב
בליל שמח"ת יוגש קידושא רבא ע"י חדר האוכל בקרית החינוך.
במשך כל יום שמח"ת יוגש שתיה חמה באוהל כוס של ברכה.
לזקני אנ"ש -יוגש לזקני אנ"ש יוגש במתחם 'והדרת' הנמצא בכניסה לאוהל כוס של ברכה.
ביום שמח"ת יוגש קידושא רבא מלאחר 'אתה הראית' עד מוסף -בהרחבה גדולה כמסורת השנים -בחדר האוכל
הממוזג .באוהל כוס של ברכה יוגש מזונות וקאווע בלבד.
ע"ד הרבנים שליט"א מסיום תפילת הלחש של תפילת שחרית מחוייבים בקידוש ,ואסור לשתות בלי קידוש .לקהל
הקדוש מוגש יין ויי"ש בהיכלי הסעודות במשך כל עת התפילה וההקפות.
כמו"כ יוגש קידושא רבא לאחר קריאה"ת ,בחדר האוכל ובמתחם כוס של ברכה.
לאחר הקפות שניות – מזונות ושתיה בהרחבה לכל הקהל – באוהל כוס של ברכה.
לנשים -קודם ההקפות – במתחם הקידושים בצד מזרח-דרום ע"י הכניסה לעזר"נ | קידושא רבא המורחב כמסורת
השנים – בהיכל הישיבה לצעירים.
חקל תפוחין קדישין
ה'עפיל טיש' בנעילת החג ,ייערך ב'היכל רוזנברג' .כבשנים שעברו מקום מושב מרן שליט"א ע"ג בימה מוגבהת כדי
שיוכלו אלפי אנ"ש לחזות בעבודת הקודש.
במעמד השוה"ט ,לפני חלוקת ה'פרנסה חלה' ,ימכרו אי"ה את זכות רכישת 'נר למאור' במשך חודשי שנת תשפ"ז .כן תינתן
האפשרות האחרונה להסתפח אל הקודש ,להשתתף ברכישת 'נר למאור' בשותפות עם כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א.
לאחמ"כ יוגש אל מול פני הקודש 'ספר החיים' ,בו נכללים שמות אלפי אנ"ש השותפים ב'נר למאור' אשר רכשו זכות
הארת היכלי התורה והחסידות ונכללים בספר החיים להיזכר -בפקודת ישועה ורחמים להישפע בכל הברכות
ברוחניות ובגשמיות.
ערב חג הסוכות · ב · תשפ"ז
סכנת נפשות -איסור חמור עד למאוד לעלות על השולחן בעת השוה"ט ,סדרנים מיוחדים יקפידו על הנ"ל מכל משמר.
יחולק לכל הקהל סדר הזמירות והפיוטים שנהוג לזמר ,עם תפילת ערבית וברהמ"ז.
נעילת החג לילדי תשב"ר
כפי שהונהג בשנים האחרונות ,גם השנה בעת השוה"ט דחקל תפוחין קדישין בעת נעילת החג ,יתקיים מעמד נשגב
ומרומם לילדי תשב"ר כהכנה דרבה לקראת מעמד ההקפות שניות בצל הקודש.
לילדים תהיה תכנית עשירה עם כלי שיר וזמר ,שירי כיסופין וריקודין ,דרשות וסיפורים מפי מיטב המשפיעים ,פרסים
והפתעות ,כיבוד קל ועוד.
המעמד לילדי תשב"ר יתקיים בהיכל המתיבתא החל מעת כניסת כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א לעריכת השוה"ט
ולמשך כשעתיים )עד לאחר דברות הקודש בשוה"ט( .המעמד בפיקוחם של אישי חינוך מצוות הת"ת.
שימו לב – לא תתאפשר כניסת ילדים )אף עם הוריהם( להיכל הגדול עד אחר סיום המעמד לילדי תשב"ר.
המעמד מיועד לילדים בלבד -עזרה"נ במתיבתא תהיה סגורה.
בני חו"ל
ביום שמחת תורה יתקיים לבני חו"ל מנין לקריאת התורה בהיכל הישיבה לצעירים.
זמני יום טוב שני לבני חו"ל :תפילת ערבית -ליל ב' -בזמן ר"ת ,בהיכל הישיבה לצעירים .תפילת שחרית -בשעה .9.30
בחורים בהיכל ישיב"ק ,אברכים בביהכנ"ס במלון גלי צאנז .סעודת יו"ט מיד לאחר התפילה ,בחדר האוכל בקרית
החינוך .תפילת מנחה -בהיכל הישיבה לצעירים בזמן הדה"נ.
ידיעות לבית יעקב
חג הסוכות
הקרנת שידור חי מהשוה"ט של מרן שליט"א ,תערך אי"ה ביום שני בלילה -ליל אושפיזא דמשה ,וביום רביעי בלילה
-ליל אושפיזא דיוסף ,ברחבת הגינה ברחוב רבי מאיר והחניה הסמוכה.
במקום יהיו כסאות לרווחת ציבור הנשים.
מחמת גדרי הצניעות מתבקשות הנשים לא להיכנס כלל לרחוב רבי סעדיה גאון ולכל מתחם הסוכה הגדולה במהלך
השולחנות הטהורים.
שמחת תורה
גם השנה ,הושקעו מאמצים כבירים על מנת לאפשר לכל אחת לבוא ולקחת חלק בעבודת הקודש בעת ההקפות.
הוכפלו מספר המקומות בפארענצ'עס ומונו סדרניות אחראיות לשמור על הסדר הטוב ועל מעברים פנויים ובטיחותיים.
כבשנים קודמות ,לאחר הקפה שלישית עוזבות כל הנשים והבנות את מקומן בפארענצ'עס ויוצאות מהמתחם כדי
לפנות ולאפשר מקום למי שעדיין לא ראתה) .לתשומת לב ,ההחלפה מתקיימת בסיום ההקפה השלישית גם למי
שהגיע במהלך ההקפה השניה(.
בהיכל הישיבה קטנה מוכן לרווחתכן מקום ממוזג ו"קידושא רבה" בהרחבה.
לקראת הקפה שישית ניתן לנסות לחזור לפארענצ'עס על בסיס מקום פנוי.
לתשומת לב הפארענצ'עס מיועדים לעמידה בלבד ,אין לשבת עליהם כלל.
אמהות לפעוטות מוזמנות בליל שמח"ת למתחם מיוחד בכניסה לעז"נ הבנויה ,להקפה אחת.
שורה ראשונה במרכז הפארענצ'עס ,מיועדת לילדים קטנים עם אמהותיהן ,שורה זו יש לפנות בסיום כל הקפה.
חשוב ביותר :אין כניסה לילדים קטנים ללא אמהות מלוות.
ביהכנ"ס מיועד לתפילה ולהתעלות ,יש לשמור על שקט מוחלט!
מפאת סכנת נפשות אין להשאיר עגלות תינוק במעברים או בשערים ובסמוך אליהם ,יש למקמם במרחק ניכר מאד.
הקפות שניות
הבדלה לציבור הנשים במוצאי יו"ט -בשעה 8בדיוק .ב 2-מוקדים כדלהלן - 1 :רחבת החנייה מול ביהכנ"ס אוהל
נחמיה - 2 .ברחבה מול אולם 'מרכז החסד' ברח' רבי טרפון.
שידור ממעמד ההקפות שניות -בקרית צאנז :הוכנו מספר מתחמים כדלהלן -לנשים עם עגלות וילדים -ברחבה
המרכזית ברח' ברטנורא – סמוך לגינה ,לנשים מבוגרות ונשים ללא עגלות – באולם האודיטוריום ,לנערות וילדות -
ברחבת הסוכה.
יש להישמע להוראות הסדרניות.
עידכונים נוספים יהיו בזמן אמת קו נשות קרית צאנז – 02-3024414
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
ערב חג הסוכות · ג · תשפ"ז
תוכן דברות הקודש שנשא כ"ק מרן שליט"א
בשוה"ט אושפיזא דיעקב תשפ"ו העעל"ט
אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים
יעקב אבינו נמצא עם בני ישראל בגלותם לעורר שבכל מקום שיהיה בית לה'
יעמיד הקב"ה כנגדו את מקדש של מעלה
המשורר האלוקי דוד מלכא משיחא ע"ה כתב שהשייכות של יעקב אבינו לחג הסוכות היא רק
בספר תהלים )קכא ,א-ה( ,שיר למעלות אשא עיני אל מחמת שעשה אהלי סוכות למקנה הבהמות אשר לו,
ההרים מאין יבא עזרי ,עזרי מעם ה' עושה שמים ובהכרח יש עוד ענין של שייכות בין מדתו ומהותו
וארץ ,אל יתן למוט רגלך וגו' ,ה' שומרך ה' צלך על של האושפיזא קדישא יעקב אבינו ע"ה לחג הסוכות.
יד ימינך וגו' .ויש לבאר מה שאמר בלשון שאלה הקב"ה הוריד את דמות יעקב אבינו להיות עם
בני ישראל בגלותם ותשובה ,מאין יבא עזרי ,ושוב עזרי מעם ה' וגו',
לבאר כל האמור נקדים מה שכתב בספה"ק דמעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר.
במדרש )ב"ר סח ,ב( איתא ,שהאושפיזא קדישא תפארת שלמה )פרשת בחקותי ,ד"ה וזכרתי; פרשת
יעקב אבינו אמר מזמור זה בשעה שיצא מבאר שבע ,דברים ,ד"ה השליך משמים( על הפסוק )ויקרא כו ,מב(
אשא עיני אל ההרים ,אשא עיני אל ההורים ,מאין וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף
יבא עזרי ,חזר ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי ,חס את בריתי אברהם אזכור וגו' ,וברש"י כבר עמד למה
ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי אלא עזרי מעם פתח הכתוב ביעקב תחילה ומנה את סדר שמות
ה' .וגם כאן צ"ב מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי האבות הקדושים למפרע ,מן הקטן לגדול ,עיי"ש.
והביא מדברי המדרש )איכ"ר ב ,ב( על הפסוק )איכה קסבר ,ולמה מתחילה חשש ואמר מאין יבא עזרי.
בפסוקי מצוות החג )ויקרא כג ,לט-מב( ,אך בחמשה ב ,א( השליך משמים ארץ תפארת ישראל ,כי נודע
עשר יום לחודש השביעי וגו' ,ולקחתם לכם ביום שדמותו של יעקב אבינו חקוקה על כסא הכבוד )עי'
הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות חולין צא ,ב( ,ובשעת חורבן בית המקדש נתקיים
וערבי נחל וגו' ,וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים השליך משמים ארץ תפארת ישראל ,היינו שהקב"ה
בשנה חקת עולם לדורותיכם בחודש השביעי תחוגו השליך ארצה את דמות דיוקנו של יעקב אבינו.
ופירש הענין לטובה ,שהקב"ה המגיד מראשית אותו ,בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח
אחרית צפה וראה שבני ישראל עתידים לצאת בישראל ישבו בסוכות.
ויש לבאר טעמיהם ועניניהם של מצוות הללו ,לגלות ארוכה ומרה ,כי כך יצאה הגזירה מלפניו כבר
ארבעת המינים והישיבה בסוכה ,אשר שרשם בעת בריאת העולם כדאיתא במדרש )ב"ר א ,ד(
בגבהי מרומים ,והתוה"ק היא כפטיש יפוצץ סלע .עה"פ )בראשית א ,ב( והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך
וכן לבאר מה שנאמר כאן חקת עולם לדורותיכם ,על פני תהום ,שרומז על ד' גלויות שיגלו ישראל
דהא מילתא דפשיטא שמצוה זו כמו כל מצוות יעו"ש ,ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל
אדמתנו ,ועל פי דרך הטבע לא יהא ביכולת לעמוד התורה היא נצחית לדורות עולם.
איתא בטור )אורח חיים ,סימן תיז( ,שמעתי מאחי איתן ביהדות ובקדושה עד אחרית הימים בשנות
הר"י וכו' שהמועדים נתקנו כנגד אבות וכו' סוכות גלות ארוכה וקשה כל כך ,עם כל הגזירות הקשות
כנגד יעקב דכתיב )בראשית לג ,יז( ולמקנהו עשה והרעות בגשמיות יחד עם הנסיונות ברוחניות מצד
סוכות עכ"ל ,ולכאורה בפשטות זהו מילתא דתמיהא היצר הרע.
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
ערב חג הסוכות · ד · תשפ"ז
במקומו ,והלא במציאות פרקו המשכן במקום אחד הלא אם במצרים אחר מאתיים ועשר שנים ,אף
והקימו אותו במקום אחר. שהיו עמהם משה ואהרן ושבעים הזקנים ,נתקיים
ומתרץ תירוץ שכותב עליו 'האמת הברור' ,על פי בהם )תהלים קו ,לה( ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם,
דאיתא בכתבי האריז"ל )עי' פרדס ,שער כה ,פרק ב; חסד ובגלות בבל אחר שבעים שנה בלבד כבר היו עשרה
לאברהם ,מעין ראשון ,נהר כד( שהקשו איך הקריבו בני יוחסין שעלו מבבל )קידושין סט ,א( ,והיו רבים שלא
ישראל קרבנות במדבר במשך ארבעים שנה ,והלא יש רצו לעלות כלל לארץ ישראל כדאיתא בספר עזרא
איסור קדשים בחוץ שחייבים עליו כרת )רמב"ם ,מעשה )פרק ח( ,אם כן מה היה עלול להיות אחר גלות ארוכה
הקרבנות יח ,ב( ,וזאת לפי שמותר להקריב קרבן לה' אך כזו קרוב לב' אלפים שנה ,עם ריבוי נורא כל כך של
ורק במזבח שבבית המקדש אשר בירושלים ,שאותו צרות ופורעניות ,גזירות רעות רציחות ושמדיות ,הלא
מקום הוא טבור העולם ונתקדש בעשר קדושות )כלים על פי דרך הטבע לא היה אפשר שישארו יהודים
א ,ו-ט( ,מה שאין כן חוץ לירושלים ,ובפרט אדמת חוץ בעולם ולא יזכר שם ישראל עוד ח"ו.
לארץ ,שאינו סובל את קדושת הקרבנות. וכיון שרצה השי"ת לעשות קיום נצחי לעם בני
ותרצו על דרך שמצאנו אצל יעקב אבינו שקיפל ישראל ,על כן השליך כביכול את דמותו של יעקב
השי"ת את כל ארץ ישראל תחתיו )חולין צא ,ב(, אבינו למטה שיתלוה עם בני ישראל בגלותם ,כדי
ומוכח מזה שהמקום של ארץ ישראל אינו קבוע אלא שיעלה בידם לעבור את כל הקשיים הללו .ונמצא
נייד .ולפי זה מתורץ איך הקריבו בני ישראל קרבנות שהיה בזה ענין לטובה ,שבכל מקום שיגלו ישראל,
במדבר ,כיון שכל אותם ארבעים שנה עקר השי"ת ילך יעקב אבינו עמהם וישפיע עליהם רוח קדושה
את אדמת בית המקדש שבירושלים ממקומה עם כל וטהרה ,וישמרם מן הגזירות שלא יהיו חלילה באופן
העשר קדושות שבה ,והניחה למרגלות מקום שלא יוכלו לעמוד בהם ,ועל ידי כך נצח ישראל לא
המשכן במדבר ,ובכל מקום שנסעו נסעה עמהם ישקר ובני ישראל ישארו ביהדותם.
אדמת בית המקדש ,ועל כן שפיר היו יכולים להקריב רמז לזה הקדים הכתוב את יעקב אבינו תחילה,
שם קרבנות ]ובפרט שברוחניות אין גבולות של וזכרתי את בריתי יעקוב ,כי בלתי זכותו של יעקב לא
מקום ,ולמעלה הכל הוא אחד בלי הגבלה ומחיצה, היה באפשרי לסבול עול הגלות ולהתחזק תמיד
וכנודע מהשלה"ק )פרשת ויקרא( שלעתיד לבא לא במלחמת היצר .ונקט הכתוב ,וזכרתי את בריתי
יהיו חילוקים של עולם שנה נפש[. יעקוב ,לשון זכרות והשפעה ,כי הוא המשפיע מאור
על פי זה מבאר דברי חז"ל ,דהנה ארץ ישראל צדקתו להיות לעזר לבני ישראל להיות קרובים אל
היא בבחינת מלכות )זוה"ק ,פרשת קדושים ,ח"ג דף פד, ה' בכל מצב ,ובזכותו תתעורר הגאולה השלימה
א( ,ומדת מלכות נקראת פה כמבואר במאמר אליהו במהרה בימינו ,עכתוד"ק בתוספת ביאור.
)הקדמת תיקו"ז ,דף יז ,א( מלכות פה וכו' ,והוא הנקרא מקום המקדש התלווה אל בני ישראל
פי ה' כנודע )זוה"ק ,פרשת בלק ,ח"ג דף רא ,ב( .וזהו במסעותיהם במדבר
שאמרו חז"ל ,כיון דכתיב על פי ה' יחנו ,והיינו יש להרחיב הענין על פי מה דאיתא בספה"ק
בחינת מלכות ,ורומז שארץ ישראל שאף היא בחינת ערבי נחל )פרשת שלח ,דרוש א ,ד"ה ונבאר עתה( לבאר
מלכות היתה כל ארבעים שנה נר לרגלם של בני מאמר הגמרא )שבת לא ,ב( לגבי איסור סתירה
ישראל במסעותיהם ,לכן שפיר נחשב כסותר על בשבת ,קסבר רבי יוסי סותר על מנת לבנות במקומו
מנת לבנות במקומו ,כי הלא היכן שנסעו בני ישראל הוי סותר ,על מנת לבנות שלא במקומו לא הוי
היתה אדמת ארץ ישראל עמהם ,והיו פורקים את סותר ,אמר ליה רבה ,מכדי כל מלאכות ילפינן להו
המשכן במקום המקדש ושוב מקימים את המשכן על ממשכן ,והתם סותר על מנת לבנות שלא במקומו
אותה חלקת אדמה שהתלוותה אליהם ,עכתוד"ק. הוא .אמר ליה ,שאני התם כיון דכתיב )במדבר ט ,יח(
בזמן הגלות בא מקדש של מעלה להיות מכוון על פי ה' יחנו ,כסותר על מנת לבנות במקומו דמי.
מעל מקדש של מטה ולכאורה צריך ביאור ,וכי משום שסדר מסעם היה
על פי רעיון זה יש לבאר דברי רש"י על הפסוק על פי ה' נחשב המשכן כסותר על מנת לבנות
ערב חג הסוכות · ה · תשפ"ז
למעלה ממנו את מקדש של מעלה. )בראשית כח ,טז-יז( הנאמר לגבי יעקב אבינו ,ויירא
ולכן בפרשת בשלח דקאי על זמן של 'תביאמו ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים
ותטעמו בהר נחלתך' ,היינו שבני ישראל יהיו שרויים וזה שער השמים ' -כי מטא לחרן אמר אפשר
על נחלתם בירושלים ,כתב רש"י שבית מקדש של שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי
מטה מכוון כנגד בית מקדש של מעלה ,ואולם בו ,יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית אל ,וקפצה לו
בפרשת משפטים שכתב רש"י שם' ,שנתבשרו הארץ' .ונמצא מדברי רש"י ,דכיון שבית המקדש בא
שעתידין לחטוא ויגלו ישראל ממקומם' ,שם כתב לקראתו של יעקב אבינו ,לכן נקרא 'קפיצת הדרך'.
שיהא בית מקדש של מעלה מכוון כנגד בית מקדש אמנם ברמב"ן )שם( תמה על זה ואמר דקפיצת הדרך
של מטה ,שזהו הבטחה מהקב"ה לבני ישראל שבזמן היינו שהאדם מגיע בזמן קצר ממקום אחד למקום
הגלות יהא מקדש של מעלה מכוון כנגד כל מקום רחוק ,כמו שהיה אצל אליעזר )סנהדרין צה ,א( היום
מקדש שיעשו בני ישראל למטה ,עכדה"ק )ועי' יצאתי והיום באתי ,ולא באופן כזה שהמקום בא
אלשיך הק' ,שמות כה ,ח ד"ה ושמא תאמר הלא(. לקראתו ,עיי"ש לדרכו.
ההתגלות הראשונה אצל יעקב אבינו שמקום ובספר קרן לדוד )פרשת ויצא ,ד"ה ויפגע במקום(
המקדש בא אליו כתב לבאר דברי רש"י ,בהקדם מאמר נפלא
על פי דבריו מבאר הקרן לדוד ,דהנה יציאתו של מהרה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע ליישב סתירת דברי
יעקב אבינו מבאר שבע רומזת לגלות שיגלו ישראל רש"י ,דבפרשת בשלח על הפסוק )שמות טו ,יז(
כאשר יוציאו אותם מארץ ישראל כדאיתא באריכות תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך וגו',
במדרש )ב"ר סח ,יג( ,ולכן סיבב הקב"ה שיעקב אבינו כתב' ,מקדש של מטה מכוון כנגד כסא של
לא ירגיש בקדושת המקום אלא ימשיך בדרכו ,ואחר מעלה' ,והיינו שקטן נתלה בגדול ,ובית מקדש של
כך יתעורר לומר 'אפשר שעברתי על מקום שהתפללו מטה מכוון נגד מקדש של מעלה שהוא העיקר .ואילו
אבותי ולא התפללתי בו' ,וכאשר יהב דעתיה למהדר בפרשת משפטים על הפסוק )שם כג ,כ( הנה אנכי
וחזר עד בית אל ,אזי קפצה לו הארץ ובא מקום שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל
הקדוש לקראתו ,והיה בזה לימוד וגילוי נפלא לדורות המקום אשר הכינותי ,פרש"י וז"ל' ,שבית המקדש
הבאים בזמן הגלות ,כאשר בית המקדש לא יהיה על של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה' ,וכאן
מקומו מכוון כנגד בית מקדש של מעלה ,שאז יבא משמע איפכא ,שהגדול נתלה בקטן ,ובית המקדש
מקדש של מעלה לקראת בני ישראל ,להיות מכוון של מעלה גבוה מעל גבוה מכוון ועומד כנגד בית
ועומד בכל המקומות שיהיו שם במקומות גלותם מקדש של מטה בעיר האלקים.
ויקימו בתים לה' לתורה ולתפילה. וביאר ששניהם אמת ,כי כל זמן שבני ישראל היו
לכן אמר אז יעקב אבינו )בראשית כח ,יז( אין זה שרויים על אדמתם בארץ ישראל ובירושלים
כי אם בית אלקים וזה שער השמים ,וברש"י 'שבית הבנויה ,ובית המקדש היה בנוי על מכונו בתפארתו
המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של בהר ה' יראה ,אזי היה מקדש של מטה מכוון כנגד
מטה' ,כי כאמור אז נתגלה ענין זה שכאשר בית מקדש של מעלה ,אך כאשר גלינו מארצנו ונתרחקנו
המקדש לא יהא במקומו הקבוע כנגד מקדש של מעל אדמתנו ,ואמרו חז"ל )מגילה כט ,א( כל מקום
מעלה ,ובני ישראל יהיו נודדים גולה אחר גולה שגלו ישראל שכינה עמהם ,עשר גלויות גלתה
מעיר לעיר וממדינה למדינה ,אזי יהא הבחינה של שכינה )ראש השנה לא ,א( ,אזי במצב כזה אין שייך
בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש לומר שבית מקדש של מטה מכוון כנגד בית מקדש
של מטה ,ובכל מקום שיתקבצו בני ישראל למטה של מעלה ,כי הלא אין לו מקום קבוע למטה ,ובזמנים
לעבוד את ה' ,יבא בית מקדש של מעלה להיות האלו הקב"ה באהבתו לישראל מכוון את מקדש של
כנגדם ,כמו שבא ונדד ממקומו לקראת יעקב מעלה שיהא בכל פעם מול בית מקדש של מטה,
אבינו ,עכ"ד ודפח"ח. והיינו שבכל מקום בעולם שבני ישראל מקימים שם
ועל פי דברי התפארת שלמה שהקב"ה השליך מקום קדוש לה' לתורה ולתפילה ,הקב"ה מכוון
ערב חג הסוכות · ו · תשפ"ז
מקום שבני ישראל מקימים שם בית לה' ,לא היתה את דמותו של יעקב אבינו כדי שיהיה עם בני ישראל
לנו תקוה ,כי תפילותינו לא היו עולות לריח ניחוח בשנות הגלות ,יבואר שפיר שדווקא אצלו התגלה
ולא היו מתקבלות לרחמים ולרצון .ויעקב אבינו ענין זה שהר המוריה בא אליו ,להודיע בזה שבכל
שמלווה את בני ישראל בגלותם ,הוא הגבר מקום שיגלו ישראל בגלותם יבא מקום מקדש של
שנתעורר אצלו גילוי נורא זה ,וכשם שהר המוריה מעלה להיות עמהם ,ובפרט שמעשה אבות סימן
בא לקראתו ,כן יהיה לדורות עולם שמקדש של לבנים כידוע מהרמב"ן )בראשית יב ,ו( דמה שארע
מעלה יבא אל בני ישראל וכך יתקבלו תמיד לאבות זהו סימן ואות לבני ישראל בדורות אחריהם.
תפילותיהם לפני ה'. וזהו חיזוק גדול עד מאד בעבורנו בשנות הגלות,
נטילת ד' מינים שחשוב כקרבן בתוך הסוכה דאף שנתרחקנו מעל אדמתנו ואין אנחנו יכולים
שהוא כמקום המקדש לעלות וליראות במקום המקדש ,מכל מקום לא
לכן מכוון חג הסוכות כנגד יעקב אבינו ,כי הנה אבדה תקוותנו כי הלא מקום המקדש של מעלה בא
הסוכה היא צילא דמהימנותא צילא דקוב"ה ונלוה אלינו בכל מקום שנהיה על פני תבל.
ושכינתיה )זוה"ק ,פרשת אמור ,ח"ג דף קג ,א( ,ונמצא יעקב אבינו שנמצא עם בני ישראל בגלותם עורר
שכל סוכה היא בחינה של מקום המקדש ,וכעין זה שיהא עמהם מקדש של מעלה
שנינו )סוכה ט ,א( כשם שחל שם שמים על החגיגה ויבואר המדרש )ב"ר סח ,ט( ,ויפגע במקום
כך חל שם שמים על הסוכה )עי' דברי שאול ,פרשת )בראשית כח ,יא( ,רב הונא בשם ר' אמי אמר ,מפני
אמור ,ד"ה חג הסוכות( .ויעקב אבינו עורר שבכל מקום מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו 'מקום',
שאדם מישראל יקים את סוכתו לכבוד ה' ולקיים שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו ,מן מה
מצוותו ,יעלה ויבא מקדש של מעלה להיות מכוון דכתיב )שמות לג ,כא( הנה מקום אתי ,הוי הקב"ה
כנגד סוכתו להיות שם שער השמים. מקומו של עולם ואין עולמו מקומו ,ע"כ .וגם ענין זה
ויש להסמיך לזה דבר נפלא מהחתם סופר זי"ע נתגלה ליעקב אבינו דייקא ,שהקב"ה הוא מקומו של
)דרשות חת"ס ,סוכות ,שנת תקפ"ז ,ד"ה אך בחמשה( על עולם ואין הוא מוגבל ח"ו בשום מקום ,ולכן יהא
הפסוק אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי וגו' באפשרות להמשיך את קדושת מקום המקדש לכל
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' ,כי הנה מקום שיגלו שם ישראל.
ארבעת המינים באים לרצות ]ובהגהות שער יוסף וכאשר נתגלה ליעקב אבינו כל הענין ,אמר
ציינו להגמרא בתענית )ב ,ב( שארבעת מינין הללו )בראשית שם ,יז( מה נורא המקום הזה אין זה אלא
אינן באין אלא לרצות על המים ,והובא בט"ז )אורח לימוד לדורות הבאים ,כי אם בית אלקים ,רצ"ל
חיים תרסד ,ס"ק ה([ ,ולכן כשיהודי נוטל ד' מינים בכל מקום שיקימו בית לה' לתורה ולתפילה ,יהא
הריהו כמביא קרבן לה' ,כי הלא אף הקרבן בא וזה שער השמים ,שבית מקדש של מעלה יבא
לרצות על החטא. לשכון למעלה מאותו מקום ,וכך יהיו כל המקומות
ולכן אחר שאמר הכתוב )ויקרא כג ,לז-לח( אלה מסוגלים לקבלת התפילות ולקרבת אלקים.
מועדי ה' וגו' להקריב אשה לה' עולה ומנחה זבח בענין זה יש לנו להתחזק עד מאד בזמן הגלות ,כי
ונסכים דבר יום ביומו ,מלבד שבתות ה' ומלבד הלא אמרו חז"ל )ברכות לב ,ב( מיום שחרב בית
מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר )איכה ג ,ט( גם כי
נדבותיכם אשר תתנו לה' ,המשיך ואמר אך אזעק ואשוע שתם תפלתי .וכן כתיב )שם ,מד(
בחמשה עשר יום לחודש השביעי ,שאז יש עוד סכותה בענן לך מעבור תפילה .ועוד איתא )ברכות,
אופן של קרבן ,והוא ולקחתם לכם ביום הראשון שם( ,ואמר רבי אלעזר ,מיום שחרב בית המקדש
פרי עץ הדר וגו' ,והיינו ד' מינים שאף הם מרצים נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים,
לפני ה' כמו כל הקרבנות המנויים שם בפסוקים, שנאמר )יחזקאל ד ,ג( ואתה קח לך מחבת ברזל
עכדה"ק ודפח"ח. ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר.
רמז לזה נאמר לאחר מצוה זו ,חקת עולם נמצא דאילו לא היה מקדש של מעלה בא לכל
ערב חג הסוכות · ז · תשפ"ז
אמנם לבסוף חזר ואמר ,עזרי מעם ה' אשר ברוב לדורותיכם ,כי בעוד ששאר הקרבנות אי אפשר
רחמיו וחסדיו עושה שמים וארץ ,עשיה הוא לשון להקריב אותם לדורות עולם ,כי לאחר חורבן בית
תיקון )עי' רש"י ,בראשית א ,ז( ,והיינו שמתקן ומכוון המקדש אין המזבח קיים ,אבל מצוה זו של ד' מינים
את מקדש של מעלה הנמצא בשמים ,שיהא כנגד היא קרבן שיכולים להביא בכל הדורות וגם לאחר
מקדש של מטה הנמצא בארץ ,וזהו תקוותם הגדולה חורבן בית המקדש.
של בני ישראל בגלותם ,ואשר על כן אל יתן למוט ואתי שפיר הא דאיתא מהאריז"ל )פרע"ח ,שער
רגלך וגו' ,שלעולם לא יפלו ולא יאבדו בני ישראל הלולב ,פרק ג( ליטול את ד' המינים בתוך הסוכה ,ואף
כי הלא בכל מצב יוכלו להתפלל אל ה' ותפילותיהם דלכאורה הם שני מצוות נפרדות ,דכיון שמצות
יעלו בשער השמים. ארבעת המינים חשובה כקרבן שבא לרצות ,הרי
והמשיך ואמר ,ה' צלך על יד ימינך וגו' ,ופרשו צריכים להביאו בבית המקדש ,וכאמור שכל סוכה
צדיקים )שלה"ק ,פרשת משפטים ,תורה אור ,בשם מדרש; היא בחינת בית המקדש ,ובכל מקום שיהודי מקים
בעש"ט עה"ת ,פרשת קדושים ,אות כב-כג( ,דכמו שכל את סוכתו בא לשם מקדש של מעלה ,ולכן שפיר ראוי
תנועותיו של אדם נראות בצל שלו ,כן כביכול המקום להביא שם את הקרבן של ארבעת המינים.
הקב"ה מתנהג עם האדם כפי שהוא בעצמו עושה. בעשיית מקדש למטה בא לשם מקדש למעלה
וכן הוא לגבי מקום המקדש ,דכאשר בני ישראל בבחינת ה' צלך
מקימים מקום של קדושה בהאי עלמא ,נתעורר והנה בעת שהיה יעקב אבינו בביתו של יצחק
בחינת ה' צלך שגם הקב"ה יביא למקום ההוא את אביו והסתופף בצלו הקודש ,היה זה נחשב אצלו כגן
מקדש של מעלה. עדן העליון ,שהיה שוהה בצל קדושה עליונה של
יעזור השי"ת ויתעוררו רחמיו עלינו בזכות אביו הקדוש ואף לומד עמו תורה כידוע מהחיד"א
האושפיזא קדישא יעקב שלימא ,שכאמור הוא מלוה )מדבר קדמות ,מערכת א ,אות א( שבמשך ט"ו שנים
את בני ישראל בשנות הגלות ומזריח בהם הארה של למדו ג' האבות תורה בצוותא ,ולכן כאשר הוכרח
קדושה .ולא לחנם רואים גם בדורות השפלים הללו לצאת משם ולילך לביתו של לבן הארמי ,נחשב
מליוני יהודים בכל רחבי תבל מקימים להם סוכות אצלו הדבר כנפילה גדולה עד מאד ,ירידה מאיגרא
לימי החג ,וגם כאלו שהם רחוקים מקיום מצוות רמא לבירא עמיקתא ,ובפרט שכאמור נרמז ביציאה
ושאין להם שום ידיעה והשגה בתורת ה' ,מתעוררים זו יציאתם של בני ישראל לגלות ,והוא ראה את גודל
גם הם לבנות להם סוכה ,וברור שזהו רק בכוחו של ירידת הדורות שיהיה עד עקבתא דמשיחא.
יעקב אבינו שנמצא אתנו בגלות. ועל המצב הקשה הזה התאונן יעקב אבינו ואמר,
וביום האושפיזא דיליה יעלה ויבא לפני כסא אשא עיני אל ההרים ,הרים מורה על הקליפות
הכבוד לבקש ולהעתיר בעד כלל ישראל ,שבמהרה וכוחות הסטרא אחרא )פרדס רימונים ,שער כג ,פרק ה(,
יקויים הכתוב )ישעיה ב ,ה( בית יעקב לכו ונלכה באור וכאשר יהיו בני ישראל במצב כזה שהקליפות וכוחות
ה' ,ובקרוב ממש תתקיים בקשתנו אור פניך עלינו הטומאה ילחמו בהם בכל כוחם ,מאין יבא עזרי,
אדון נשא ,אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה ואיך יעלה בידם במצב נורא וירוד כזה להתחזק מול
לאורו ,בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. הסטרא אחרא ולשוב ולהתדבק בבוכ"ע.
הסליחה 'איככה אפצה פה' וכו' אמר מרן שליט"א ערב ראש השנה
לבדו בקול רם ובבכיות עצומות .הרבה מהפסוקים בשעה 5.00לפנות בוקר נכנס מרן שליט"א להיכל
במשך הסליחות הטעים מרן שליט"א במליצות המתיבתא לאמירת הסליחות ,מעוטף בטלית שאולה
ישרות .בפסוק 'ויודו שמים פלאך ה' אף אמונתך שהושאל ע"י מוסדותינו הק' באלעד )כשבסוף השנה
בקהל קדושים' אמר מרן שליט"א :שגם כאשר כל ייערך עליה הגרלה בין כל תומכי המוסדות הק'(.
ההנהגה מן השמים היא 'פליאה' ובהסתר באין הבין, בהגיעו למקומו פתח מרן שליט"א באמירת אשרי
אעפ"כ ומכל מקום 'אף אמונתך בקהל קדושים' ,ולא יושבי ביתך וכו' .והתפלל הסליחות לפני העמוד.
פסקה האמונה מבני ישראל עם קדושיך. לאחר 'אשרי' זמרו הקדיש בניגון המקובל .את
ערב חג הסוכות · ח · תשפ"ז
בשעה 7.05נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול בפסוקים 'אל תבוא במשפט עמנו' וגו' ,וקודם
לתפילת מנחה מעוטף בטליתו .בכניסה להיכל הגדול 'שמע קולנו' התכבדו בפתיחת הארון ,הדומו"צ הגאון
עמד מרן שליט"א ממושכות על יד המזוזה ,ונשא רבי יצחק שמואל שכטר שליט"א ומח"ס שו"ת ישיב
תפילה חרישית בבכיות. יצחק ,והגאון רבי יעקב ישראל שמרלר שליט"א ראש
מרן שליט"א ניגש למקומו ע"ג הבימה ,והחל הכוללים במרכז התורה .הפסוקים 'כרחם אב' וכו'
בתפילת מנחה אשר נמשכה למעלה משעה והתחיל אמר מרן שליט"א רק לפני הסליחה הראשונה,
ב'וידבר' )ולא אמרו הודו כנהוג ,ראה דרכי חיים ושלום אות ולאחמ"כ אין אומרם .בפיוטים המתחילים 'אדון' לא
תש"ד( .בחזרת הש"ץ בברכת אתה חונן אמר מרן אמר מרן שליט"א לפני כן או"א.
שליט"א 'חננו מאתך חכמה בינה ודעת דעה בינה אמירת הסליחות נמשכה כשעתיים וחצי,
והשכל' .בסיום תפילת מנחה פשט מרן שליט"א ובסיומה פשט מרן שליט"א הטלית ,ונכנס מרן
הטלית מעליו והלביש השטריימל של שב"ק ולא שליט"א לביתו.
החדש של יו"ט )ראה מט"א סי' תקפא ,סעי' נה(.
אחר תפילת מנחה אמרו הפיוט 'אחות קטנה'. בתפילת שחרית בביתו נאו"ק ,אמרו פרשת
בסיום האמירה לאחר צאה"כ בשעה 8.05ניגש העקידה .בסיום נכנס מרן שליט"א לחדרו ,והניח
לתפילת קבלת שבת לפני העמוד הגה"צ אב"ד קרית תפילין דר"ת.
צאנז נתניה שליט"א ,והתחילו 'בואי כלה שבת לאחר תפילת שחרית אמרו תהלים מקפיטל צ"א
מלכתא' ' -מזמור לדוד' ,לאחריה לא אמרו אנא בכח, עד ק' )עפ"י הסדר שאומרים בכל יום מר"ח אלול י' קפיטלעך
ובזמר לכה דודי זמרו הקטעים :שמור ,לקראת ,לא חוץ מבשב"ק(.
תבושי ,ימין ושמאל ,בואי בשלום. לאחר כמחצית השעה נכנס מרן שליט"א לבית
אח"כ אמרו מזמור שיר ליום השבת ,ה' מלך ,ולא התפילה שבביתו נאו"ק ל'התרת נדרים' ,כאשר
אמרו כגוונא .והתחיל הבעל תפילה 'ברכו' בניגון ר"ה. מסביב לשולחן ישבו עשרה אברכים .מרן שליט"א
לאחר שמו"ע אמרו 'ויכולו' ו'ברכת אבות' ,לפני החל באמירת נוסח ההתרת נדרים .לאחמ"כ אמר
קדיש תתקבל פתח הבעל תפילה את ארון הקודש, המסירת מודעה מהחיד"א בקול בכי .והוסיף לאמר
ואמר מרן שליט"א לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה 'לדעת הרמב"ם ,לדעת הטורי זהב ,ולדעת אבותי
וגו' פסוק בפסוק במתינות ,ובקול גדול .בקדיש הק" .בסיום אמר מרן שליט"א ישר כח להמתירין,
תתקבל זמרו כנהוג .אח"כ המשיכו מזמור לדוד ה' ונכנס לביתו.
רועי ,חצי קדיש ברכו ועלינו כבכל ליל שב"ק .וסיימו אח"כ נערך שמחת הברית לבן הר"ר חיים שלמה
התפילה בשעה .9.35 שנק מחיפה )ב"ר מאיר אברהם מפעיה"ק ,וח"ר גדליה שלום
מיד בסיום התפילה סובב מרן שליט"א פניו לעבר ארנפלד מפעיה"ק( ,ולבן הר"ר דוד יהודה רייך מפעיה"ק
הקהל ובקול חוצב להבות אש כשמפנה את ראשו )ב"ר יחזקאל בר"מ רייך מקרית הבעש"ט ,וחה"ר אלטר יעקב
לכל צידי ההיכל ,בירך את קהל האלפים 'לשנה טובה שמעון שר מנהל ת"ת דרכי אבות פעיה"ק(.
תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ארוכים
ולשלום' )ג"פ( ,וענה כל העם אמן בקול גדול ,לאחמ"כ ליל א' דראש השנה
ענו כל הקהל יחדיו ג"פ 'לשנה טובה תכתב' וכו' ,וענה שעה ארוכה קודם התקדש החג כבר היה ההיכל
מרן שליט"א אמן .אח"כ הכריזו על זמן תפילת מלא וגדוש באלפי אנ"ש אברכים ובחורים אשר הכינו
שחרית בב' הימים בשעה ,8.00ועל זמן עריכת עצמם בהכנה דרבה בלימוד התורה לתפילות
השוה"ט בשעה 11.15בהיכל המתיבתא .אח"כ איחל והשעות המרוממות בצל הקודש.
מרן שליט"א מהבימה בכללויות לכל הקהל א גוט היכל בית המדרש הגדול היה ערוך ומוכן לקראת
שבת און א גוט יו"ט ,ואמר בצחות לקהל' :כאילו יו"ט עם מפה של אלפי המקומות שרכשו קהל אנ"ש,
הייתי פורטם' .וחזר מרן לביתו. וכן הבחורים על הפארענצ'עס המיוחדים רבי
בהגיעו לביתו איחל ברכת 'לשנה טובה' להרבנית הקומות שנבנו ,כשגם השנה הוסיפו עוד מקומות
תליט"א ,ולכל נכדיו וניניו ובני המשפחה ,לכ"א לציבור הגדל בליעה"ר.
בנפרד בברכת 'לשנה טובה' וכו'. הנהלת כוללי חיי תורה הדפיסו לרווחת הקהל את
דפי הלימוד הנלמדים ע"י רבבות אלפי ישראל בימים
קהל האורחים סעדו את סעודות החג אשר הוכן אלו במס' חולין ובכורות במסגרת הדף היומי ,כמו גם
בהרחבה עצהיו"ט ע"י הנהלת היכלי התורה לימוד 'דף השינון' שע"י מפעל התורה 'תורתם
והחסידות צאנז ,באולם הסעודות בקרית החינוך ,כן משתמרת' ,ולימוד עמוד היומי שע"י מפעל 'דרשו'.
סעדו בהיכל הישיבה לצעירים בקרית החינוך.
בשעה 11.20נכנס מרן שליט"א להיכל המתיבתא בשעה 6.55יצא מרן שליט"א מביתו נאוה קודש
מלובש בבגדי לבן לעריכת השולחן הטהור ,והחל לעבר ההיכל הגדול.
ערב חג הסוכות · ט · תשפ"ז
שהוא מסוגל גם למאירת עיניים ,וכן נהג המהר"ם לזמר אשת חיל בניגון שלום עליכם כנהוג ,ובירך על
מרוטנבורג .והוא עפ"י דברי הגמרא )חולין דף מ"ט ע"א( הבשמים .וסידר מרן שליט"א את הי"ב חלות כבכל
למה נקרא שמה ריאה שמאירה את העינים. ליל שב"ק ,החלות היו עגולות )כנהוג בכל חודש תשרי(,
ועוד איתא בכף החיים )סי' תקפ"ג סקט"ו( בשם ספר ואת החלה השמאלית השעין ע"ג הימנית.
רוח חיים ממהר"ח פלאג'י שכתב ,ואני נהגתי מרן שליט"א קידש על הגביע שיש לו בירושה
כשאוכלים הריאה לומר ראה נא בענינו וריבה ריבנו מהרה"ק רבי משה מסאווראן זי"ע -מגנזי כ"ק מרן
ומהר לגאלנו גאולה שלימה למען שמך ויהיה רצון זי"ע ,אשר נהג לקדש בה בכל שב"ק.
מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתאיר עינינו
במאור תורתיך )ועי' ספר המנהג ,הלכות י"ח; מועד לכל חי, לאחר קידוש לא אמר מרן שליט"א למבצע על
סי' יב ,אות כח; רשב"ץ חידושים לר"ה ,פרק יו"ט ,נדפס בשנת רפתא ,ולא הסיר הגארטיל ,ונטל ידיו לסעודה .ובצע
תק"ה ,דף כ"ה ע"א(. מרן שליט"א עם סכין חדש שהביאו לכבוד ר"ה )עי'
כן הובא בספר אמרי פנחס )שער ד ,שבת ומועדים, סגולות ישראל ,מערכת ר ,אות ד; ליקוטי מהרי"ח לר"ה( ,וטבל
אות פ"א( על הרה"ק מהר"פ מקאריץ זי"ע וז"ל ,ופעם פרוסת המוציא בדבש ,וכן את הפרוסה שבצע
אחת קודם ר"ה היה מכת מדינה כאב העינים ואמר לרבנית הצ' תליט"א )על השולחן גם היה מונח מלח ,וכן
הרה"ק ר"פ מקאריץ זי"ע שהוא בסוד ותכהינה עיניו בכל חודש תשרי(.
מראות הנזכר בזוה"ק )ח"ג דף צ"ט ע"ב( שמדבר שם לאחר שאכל מרן שליט"א פרוסת המוציא החל
בראש השנה ולכן יש לאכול ריאה בר"ה שמאירה את מרן שליט"א בסדר אכילת הסימנים ,והביאו אל
העיניים .והנה ריאה אותיות ראי"ה ,והנני נצרך השולחן כל סימן וסימן בנפרד ובפני עצמו )עי' שו"ת
לרפואה על העיניים ,ויראו עינינו וישמח לבנו דברי יציב אורח חיים ,סי' רנג ,אות א(.
בישועתך באמת אכי"ר. מרן שליט"א אמר נוסח היהי רצון בעת אכילת
אחר כך שתה מרן שליט"א יין ,ואמר מרן שליט"א הסימנים מטבלה עתיקא שבירושה אצלו מכ"ק מרן
שגם זה הוא סימנא טבא שהרי יין ישמח לבב אנוש זי"ע ,שבו נדפסו ענייני הסימנים )שקיבלו מהרה"ח
)תהלים קד ,טו( .ואיחל מרן שליט"א לחיים. המפורסם ר' מרדכי הערש שמרלר זצ"ל מירושלים כאשר
והביאו ראש דג ,ואכל מרן שליט"א מעין הדג, הגיע לארה"ק והתחיל לאכול הסימנים( ובצידו בכתי"ק
ואמר מרן שליט"א הנוסח 'שתשגיח עלינו בעינא של מרן זי"ע שסימן את סדר אכילת הסימנים בשונה
פקיחא ושנהיה לראש ולא לזנב ושנפרה ונרבה מהנדפס בטבלה.
כדגים' .בעת אכילת הסימנים אמר מרן שליט"א כמה תחילה הביאו 'קרא' ,ואמר מרן שליט"א תחילה
אמרות טהורות ופנינים יקרים ,וחילקו שיריים שם הסימן )וכן בכל הסימנים( ,ובירך ברכת בורא פרי
להקהל מכל הסימנים. האדמה )ואמר שמכוון לפטור כל ברכת בופה"א( ,ואכל קצת
מהקרא ,ואמר הנוסח 'יהי רצון מלפניך ה' אלקינו
אח"כ הביאו כבכל שב"ק ב' סוגי דגים ,וביניהם ואלקי אבותינו אבינו שבשמים' ואכל עוד קצת )וכן
נשא מרן שליט"א פלפול כנהוג בליל שב"ק משך בכל הסימנים( .אחר כך הביאו רוביא ,כרתי ,וסילקא.
כמחצית השעה .ובסיום שתה מרן שליט"א יי"ש אחר כך הביאו תמר ,ובירך מרן שליט"א ברכת בורא
ואיחל לחיים. פרי העץ ,ואכל מהתמר ,ואחר כך אמר היהי רצון
והמשיכו להגיש שאר מאכלי שבת ויום טוב ,במרק וטעם עוד קצת.
היו ה'לאקשען' מרובעים )כנהוג בכל חודש תשרי( ,וכן והביאו תפוח )אדום ,עי' מחזור ויטרי ,הלכות ר"ה
קניידלעך .בעת אכילת המרק זימרו הניגון 'הבן יקיר ועשי"ת ,הוספות לר"ה ,אות נא בהנדמ"ח( והטבילו מרן
לי אפרים' ומעיני מרן זלגו דמעות ברוב התעוררות. שליט"א בדבש ,ואמר מרן שליט"א הנוסח 'שתחדש
אחר כך הביאו בשר ,והוסיפו להביא בשר בהמה עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש' .והביאו רימון ,ואמר
לכבוד יו"ט )וכן בכל סעודות החג( ,לאחריה שתה מרן מרן שליט"א הנוסח 'שנרבה זכויות כרימון'.
שליט"א שוב יין לכבוד שמחת יו"ט )וכן בכל סעודות אחר כך הביאו ראש כבש )עי' שו"ע סי' תקפ"ג ס"ב(,
החג( ואיחל מרן שליט"א לחיים .והביאו פערפיל ואמר מרן שליט"א הנוסח 'שנהיה לראש ולא לזנב'.
וצימעס .באכילת הקומפוט לא בירך מרן שליט"א אחר אכילת ראש של כבש הוסיפו להביא ריאות
בורא פרי העץ כיון שכבר בירך על הסימנים. של בהמה )משחיטת הבקר והצאן דקהילתנו הק' בשליחות
ואמר מרן שליט"א תורה .אח"כ הכניסו מאכל מרן שליט"א ,בפיקוח הדומו"צ הגאון רבי יצחק שימון שליט"א,
ה'כבד' כנהוג בכל ליל שב"ק. ע"י חברת 'גלאטיש'( ואמר מרן שליט"א :הנה מרן
וזימרו צור משלו )עי' הליכות חיים ,סדר ליל ר"ה( ,ולא אאדמו"ר זי"ע לא אכל סימן זה ,אך כבר הובא כן בטור
זימרו שאר זמירות. )סי' תקפ"ג( בשם רב האי גאון בסדר סימני מילתא
בברכהמ"ז על הכוס התכבד הגאון רבי משה שאוכלים בליל ר"ה ,לאכול ריאה בליל ראש השנה
טוביה וייסברגר שליט"א אב"ד דק"ק עדת יראים מפני שהוא קלה .ובדרכי משה שם הביא מהכל בו
ערב חג הסוכות · י · תשפ"ז
ונשא תפילה חרישית. בודפשט ביתר.
והורה מרן שליט"א ל'בעל תפילה דפסוקי דזמרה' אח"כ נערך שמחת השלום זכר לרגל הולדת הבן
הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון להרה"ח ר' משה אהרן לאנגסאם מירושלים )ב"ר חיים
שליט"א ,שהיה מלובש בקיטל ,לומר 'אדון עולם', מאיר מב"ב( ,להר"ר יצחק צבי קליין מקרית צאנז
ופתח בניגון 'אדון עולם' בנוסח הימים הנוראים ,ומרן טבריה )ב"ר דוד שלום אליעזר מלונדון ,וח"ר יצחק ברוך
שליט"א אמר עמו ביחד .אח"כ אמר מרן שליט"א ויינברגר ממאנסי( ,להר"ר יקותיאל יהודה פרידמן
ברכות בקול ,ולאחריו אמר גם הבעל תפילה. מאשדוד )ב"ר שלמה מפעיה"ק( ,ולהרב ארון זאב טהלר
מרן שליט"א פתח באמירת הקרבנות מתוך סידור ר"מ בישיבה"ק לצעירים בקרית צאנז טבריה )בה"ר דוד
תפלה ישרה – צאנז .בתחילה אמר מרן שליט"א פנחס מפעיה"ק ,וחתן הג"ר פרץ טוביה בינדר שליט"א דומו"צ
התפילה או"א זכרנו בזכרון טוב לפניך ,פרשת קהלתנו הק' בבית שמש( .והכניסו ארבע"ס ובאבע"ס.
העקידה ,והרבונו של עולם כמו שכבש וכו' עד 'כי
ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים' ,והאריך הרבה לאחר מכן הביאו פירות ,ואכל מרן ענבים ירוקים
בזה .ונמשך אמירת הקרבנות עד השעה .9:05 )עי' מחזור ויטרי שם; ייטב פנים ,דברי קהלת ,אות ו; שם ,שמחת
והתחילו הודו )פסוק והוא רחום וכו' דילגו כבכל שבת ויו"ט(, הרגל ,אות ה; מטה אפרים סי' ת"ר; ליקוטי מהרי"ח ,סדר ליל
והמשיכו באמירת כל פסוקי דזמרה במתינות ובהתעוררות. ר"ה ,בשם הייטב לב זי"ע( .ואמר מרן שליט"א דאף
פסוקי דזמרה נמשך עד השעה ,10.40וניגש ה'בעל שאיתא מהגר"א )מעשה רב אות ר"ד ,הובא במשנ"ב סי' ת"ר
שחרית' הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א, סק"ד( שלא לאכול ענבים בר"ה ,כבר יש שכתבו
והחל על מקומו ב'המלך' בהניגון המקובל ,והמשיך דכוונתו רק על ענבים שחורים ולא על האחרים )עי'
אצל העמוד .בעת שזימר החזן 'המלך' זלגו עיני מרן כף החיים סי' תקפ"ג סקכ"א; פעולת שכיר על מעשה רב שם;
שליט"א דמעות הרבה בהתעוררות רבה. וראה זוה"ק פר' תרומה דף קמ"ד ע"א( ,ואף לגבי ענבים
בברכת יוצר אור אמרו 'אור עולם באוצר חיים' שחורים י"ל דהיינו לפי שלא היו לפני הגר"א זי"ע
וכו' ,אח"כ אמרו 'הכל יודוך' וכו' פסוק בפסוק ,וזמרו ענבים מפירות ארץ ישראל ,כי בפירות ארץ ישראל
הא'ל הפותח וא'ל אדון כבכל שב"ק. לית לן בה ,ולא היתה כוונתו לאסור בכך.
חזרת הש"ץ התחילו בשעה ,11.40בחזרת הש"ץ וגם טעמו של הגר"א אינו מובן ,ויש מי שכתב
בעת שאמרו הפיוט 'לא'ל עורך דין' נעמד מרן דהוא מחמת חטא עץ הדעת שלחד מ"ד גפן היה
שליט"א ,וכן אחר קדושה כשאמרו הפיוטים )סנהדרין ע ,א( ,אבל זהו תמוה ,דהרי אנו אוכלים לחם
שבקדושה המשיך מרן שליט"א לעמוד עד אחר ואיכא מ"ד דחיטה היה ,וכמו כן אוכלים תאנים בליל
שהתחיל הבעל תפילה לדור ודור וכו' .אחר חזרת ב' ואיכא מ"ד דתאנה היה .ויש שהביאו טעם אחר
הש"ץ לא אמרו אבינו מלכנו )מחמת שב"ק( .ונמשך דזהו מפני שהאותיות שלפני ענב"ם הוא סמא"ל ,אבל
תפילת שחרית עד השעה .1.05בין הפרקים עיין מרן הרי אין לזה שום שייכות לאכילת ענבים.
שליט"א בספה"ק 'מדבר קדש' דברות קודש מהרה"ק וחילקו פירות לכל הקהל ,ונסתיים השוה"ט
מהר"ש מבעלזא זי"ע. בשעה .1.25
והתחילו מיד באמירת אתה הראת ]העליות נמכרו יום א' דראש השנה -יום שב"ק
עוד קודם יו"ט[ .מרן שליט"א ניגש לפתיחת ארון בשעה 8.15יצא מרן שליט"א מביתו נאו"ק לעבר
הקודש .ולא אמרו ה' ה' ,ורבונו של עולם וכו' ,אלא ההיכל הגדול .בחדרו שבהיכל הגדול הגיש הרה"ג ר'
רק בריך שמיה. יקותיאל יהודה בינדר מנה"ר של מפעל התורה
בנשיאת הס"ת הב' התכבד -המחותן הגאון רבי יעקב 'תורתם משתמרת' ,את ה'קוויטל בייטל' של חברי
שאול לייזער שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' באלעד. ולומדי מסגרות 'תורתם משתמרת' ,ובהם למעלה
הבעל קורא היה הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר מאלף בעלי בתים כ"י אשר קיבלו על עצמו להמשיך
שליט"א מראשי כולל מבצר התורה בירושלים שהיה עוד שנה של קביעת עיתים לתורה לכה"פ שעה יומית
לבוש בקיטל. ולהיבחן במסגרות הלימוד של מפעל התורה 'תורתם
בעליות התכבדו ,כהן -הרה"ח ר' ישי לוינשטיין משתמרת' .מרן שליט"א התבטא ואמר ,כי אכן
מב"ב ,לוי -הרה"ח ר' צבי אלימלך זילברמן בקויטל בייטל נמצאים כאלף בעלי בתים הי"ו ,אכן
מויליאמסבורג ,שלישי ' -הבעל שחרית' הגה"צ אב"ד בשמים ממעל זה נמדד ונספר לפי שעות הלימוד,
קרית צאנז נתניה שליט"א ,רביעי -הרה"ג רבי ברוך נמצא שיש בכאן רבבות רבבות אלפים.
שליט"א -מבית שמש -נכד כ"ק מרן שליט"א ,וערך
הגבאי הרה"ח ר' שלמה צבי טויב ה'מי שברך' לרגל בשעה 8.25נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול
הולדת הבת ,ויקרא שמה בישראל חוה נחמה תחי' לתפילת שחרית ,מלובש בטליתו של כ"ק מרן זי"ע.
)ע"ש אמה של מלכות הרבנית הצ' ע"ה( .חמישי -הרה"ג רבי בכניסתו נעמד מרן שליט"א ע"י המזוזה משך זמן
ערב חג הסוכות · יא · תשפ"ז
וכו' ,הנוסח היה אשר אעתיר בעד עדתי ,עם התפילות דניאל אליאס שליט"א ראה"כ אדירי התורה בב"ב.
שמתפללים היום ,כמו שחתרת לתפילת מנשה .ולא שישי -מרן שליט"א .לאחר העליה לתורה הורה
אמר מרן התיבות 'ולא אני בהם' .הרבה קטעים כפל מרן שליט"א לערוך מי שברך לכל משפחת בית
מרן שליט"א ושילש כמה פעמים בהשתפכות הנפש, המלוכה ,אחיו כ"ק האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג
כשפירש מקצת מהם בלשון אידיש .אחר כך אמר מרן שליט"א ,אחיותיו הרבניות תליט"א ,חתני כ"ק מרן
הארבעה פסוקים המקובלים מר"ת ,וזימרו הקדיש. זי"ע ,ולכל צאצאיו.
הנוסח היה לעילא לעילא )ולא ולעילא ,וכן בכל התפילות, כן הורה לערוך מי שברך לקונה העליה ופתיחת
עי' מט"א סי' תקפ"ב ס"א(. הארון ,ולבונה ומקים ה'בימה' החדשה .כן 'מי שברך'
בשעה 3.35התחיל מרן שליט"א בתפילת חזרת מיוחד של בעל התוספות יו"ט 'לכל מי ששומר פיו
הש"ץ ,כשקודם ניגש לפתיחת הארון קודש. ולשונו שלא לדבר בעת התפילה' ,ולכל הגבאים
מקהלת המשוררים בניצוחו של הרב מרדכי ברוך הממונים העומדים על משמר כבוד בית ה'.
בלומנטל הי"ו עמדו בסמוך למרן שליט"א ,והנעימו כן ערך מרן שליט"א מי שברך לרפואת כ"ק
בגרונם בניגונים מעוררים במקומות שנהגו לשורר האדמו"ר מבעלזא שליט"א ,כ"ק האדמו"ר מויזניץ
במוסף )'מכלכל חיים' -ניגון עתיק שהיה חותן המלך הגה"צ שליט"א ,כ"ק האדמו"ר מבאיאן שליט"א ,ושר
רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל רב ור"מ בית מדרשנו הצדקה והחסד בדורנו כ"ק האדמו"ר מהורדנקא
דברי חיים בפתח תקוה מזמר על 'יחדשהו' בברכת החודש, שליט"א לרפו"ש.
ולע"ע לא נודע מקורו; 'וכל מאמינים' -ניגון שמחה מיוחס כן נערך מי שברך לרגל הולדת הבנות וקריאת השם,
להרה"ק רבי מנחם מענדל מרימינוב זי"ע 'מלך עליון' -ניגון להר"ר יוסף בריכטא מקרית צאנז טבריה )בהג"ר שמואל
שמחה שהולחן ע"י בעל המנגן הר"ר יקותיאל יהודה דייטש שליט"א שו"מ בישיבה"ק( ולהר"ר שמואל גבירץ מקרית
מפעיה"ק; 'ויאתיו' -ניגון מארש שהולחן ע"י בעל המנגן הנודע הבעש"ט פ"ת )בה"ר יעקב פנחס משגיח בישיבה"ק לצעירים
ר' יעקב תלמוד ז"ל מלחין חצר הקודש גור בשנת תשי"ג; 'היה דברי חיים פעיה"ק ,וח"ר יואל בלומנטל מק .הבעש"ט(.
עם פיפיות' -ביום א' דר"ה ניגון קדוש -ד' בבות -אשר מקורו ונשאר מרן שליט"א לעמוד ליד בימת הקריאה עד
טהור מהרה"ק בעל התניא זי"ע ,ביום ב' דר"ה ניגון קודש אשר אחר ההפטורה .שביעי - -הרה"ח ר' משה קלוגר
מקורו טהור מהרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה זי"ע(. מב"ב ,אחרון -הנגיד הרה"ח ר' מנחם מענדל רייך
מקרית הבעש"ט פ"ת ,מפטיר -הרה"ח ר' אברהם רייך
ב'ונתנה תוקף' אמר מרן שליט"א הנוסח 'מי יעשר ראש הקהל דקהלתנו הק' בלייקווד ,הגבה בס"ת א' -
ומי יעני מי ישפל ומי ירום' .בכתר במוסף 'משבחים הנדיב הר"ר דוב מרדכי שימון מב"ב ,גלילה -העסקן
ואומרים' .לאחר 'באין מליץ יושר' אמר מרן שליט"א הר"ר משה דוב לוינשטיין מפעיה"ק ,הגבה בס"ת ב' -
בנשימה אחת 'המלך המשפט האוחז ביד מידת הרה"ח ר' שלום גרוסמן מבארא פארק גלילה -
משפט' .בפיוט 'וכל מאמינים' אמר מרן שליט"א העסקן הר"ר יצחק יהושע ויינברגר מפעיה"ק מזכיר
התיבות 'הממליך מלכים ולו המלוכה' בהתלהבות חצר הקודש .קריאת התורה סיימו בשעה ,2.05לאחר
יתירה וברוב שמחה .ואמר מרן שליט"א הנוסח קריאת התורה הכריזו על הפסקה של עשרים דק'.
'שידענו ה' אלקינו שהשלטן לפניך' וכן' וכל הרשעה
כולה בעשן תכלָה' .ואמר מרן התיבות 'שמחה לארצך מרן שליט"א נכנס לחדרו ,ולבש הקיטל ,הוואסע
וששון לעירך' בנעימה מיוחדת. קאפיל והוואסע גארטיל .ולא הלך מרן שליט"א
לפני עלינו לשבח פתחו ארון הקודש ,ונשאר לטבול במקווה .בשעה 2.25חזר מרן שליט"א להיכל,
פתוח עד אחר אמירת הפסוקים 'אתה הראת -מעתה ולקח מרן שליט"א הס"ת )של כ"ק מרן זי"ע ,שקראו בו
ועד עולם' .בתפילת עלינו לשבח לא אמר מרן הקריאה הראשונה( בידו ואמר בנוסח הימים הנוראים
שליט"א שהם משתחוים להבל וריק וכו' .ב'ואנחנו 'אשרי יושבי ביתך' וכו' ,בסיום אמר 'יהללו' וכו'.
כורעים' השתחווה רק מרן שליט"א על הארץ )ולא כל על גבי הסטנדר של כ"ק מרן שליט"א הונח
הציבור( .לאחר שזימרו 'ויאתיו' אמר מרן שליט"א יחד ה'קוויטל בייטל' של מפעל התורה 'תורתם משתמרת'.
עם כל הקהל 'ויתנו לך כתר מלוכה' .וזימרו כל הקהל בשעה 2.30החלו בתפילת מוסף ,כשמרן שליט"א
'היה עם פיפיות' בניגון התעוררות עד 'שלא יכשלו אומר קודם התפילה 'הנני העני ממעש' לשליח ציבור
בלשונם' ומשם אמרו כל הקהל יחד .ואמרו את כל בקול בכי .מרן שליט"א פתח בקול נמוך ,והתיבות 'ונא
הפיוטים גם במלכויות זכרונות שופרות .בפסוקי אל תפשיעם בחטאותי ואל תחייבם בעוונותי כי
מלכויות זכרונות שופרות הטעים מרן שליט"א כמה חוטא ופושע אני' אמר בלחש .ומהתיבות 'ותגער
מהפסוקים באופנים שונים במליצות ישרות .וזימר בשטן לבל ישטינני' פתח ואמר בקול רם .הנוסח היה
מרן הפסוקים 'הללוי'ה הללו א'ל בקדשו'. 'ויהי נא דילוגנו עליך אהבה' ,והשמיט התיבות 'ואל
קודם מודים אמרו 'ותערב' )אע"פ שחל בשב"ק(, אבוש בם' ,ואמר 'יביאו תפילותינו'' ,יפוצו אותם'.
וסיים מרן שליט"א בברכה :שאותך לבדך ביראה אחר כך אמר מרן שליט"א התפילה קל מלך נאמן
ערב חג הסוכות · יב · תשפ"ז
כשזימרו 'כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך' ,אמר נעבוד .בברכת כהנים לא זימרו הכהנים )עי' הליכות
מרן שליט"א כי תמיד בעת אמירת פסוק זה הוא חיים ,ר"ה ,תפילת מוסף( .את ברכת כהנים אמר מרן
מתעורר מאוד להתבונן מה שמזכירין כאן את נבואת שליט"א מתוך סידור תפלה ישרה – צאנז.
ירמיה בכדי לעורר בזה מליצה גדולה על בני ישראל, תפילת מוסף נמשך עד השעה ,5.45לאחריה אמר
שכאן הובטח להם שגם אם לא תהא בידם כל זכות מרן שליט"א יישר כח להמשוררים ,ולכהנים שעמדו
אחרת מלבד זכות ישנה ועתיקה זו שהלכנו אחריו שם בסמיכות.
בארץ לא זרועה ,ומלבד זאת לא יהיה בידם שום זכות, מרן שליט"א חזר לביתו .כשהקהל הגדול המשיך
עד שיצטרכו לחזור אחורנית ולא ימצאו להם שום בתפילת מנחה בהיכל הגדול )ולא איחל מרן שליט"א א
זכות בכל הדורות עד זכות צאתם מארץ מצרים גוט שבת וא גוט יו"ט לקהל בכדי שלא להפריע לאלו שכבר
שהלכו בארץ לא זרועה ,מ"מ הובטח להם כאן שיזכור התחילו להתפלל מנחה(.
להם הקב"ה זכות זו לעולם ועד ,אף אם ישאר אך ורק
הזכות הזאת בלבד .ועל זה אמר הקב"ה זכרתי לך בסעודת היום קידש מרן שליט"א על יי"ש ואמר
חסד 'נעוריך' ,דהיינו שאז בימי הנעורים ,היינו תכף בזה הסדר' :ושמרו'' ,אם תשיב'' ,זכור'' ,על כן ברך',
ומיד בעת התחלת יסוד האומה הישראלית ביציאת 'אלה מועדי'' ,וידבר משה'' ,תקעו בחודש' .והביאו
מצרים אז היינו זכאים ,באשר היה לנו זכות זאת מזונות ו'אתרוג' ,ואיחל מרן שליט"א מברכות קדשו
שהלכנו אחריו בארץ לא זרועה ,ואשר על כן יזכור לנו לבעלי השמחה נכדו הרה"ג ר' ברוך שליט"א מבית
הקב"ה לדורות עולם את הזכות הזאת. שמש ,ולבנו הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש
אחר כך אמר מרן שליט"א תורה ,ובירכו ברכת הישיבה שליט"א לרגל שמחת הקידושא רבה.
המזון .בברכת המזון על הכוס התכבד -הרה"ג רבי מרן שליט"א נטל ידיו לסעודה ,ובצע על י"ב
חיים משה שליט"א מירושלים עיה"ק -נכד כ"ק מרן חלות ,והביאו הדגים ואייער מיט צוויבל ,וזימרו כמה
שליט"א .ולא שתו הכוס של ברכה שכבר היה מעט ניגוני ימים נוראים ,וכן הזמר 'חי ה" ,ואמר מרן
לאחר זמן ר"ת. שליט"א תורה ,ולא בירכו ברכת המזון.
אחר כך נטל מרן שליט"א ידיו ויצא לתפילת מנחה
ליל ב' דראש השנה בהיכל המתיבתא.
בשעה 9.25נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול לפני העמוד התפלל -הגה"צ רבי מאיר משולם
לתפילת מעריב כשהוא לבוש בבגדי לבן ,לפני העמוד שליט"א .הבעל קורא היה הרה"ג ר' משה הלברשטאם
ניגש -הגה"צ אב"ד קהילתינו הק' בארה"ב וראש שליט"א מפעיה"ק נכד כ"ק מרן שליט"א .בעליות
הישיבה שליט"א ,לאחר שמו"ע פתח הבעל תפילה התכבדו ,כהן -הגאון רבי שלמה שטרן שליט"א דומו"צ
את הארון קודש ואמר מרן שליט"א לדוד מזמור קהלתנו הק' בחיפה ,לוי -הבה"ח החתן בנש"ק זאב נ"י
פסוק בפסוק בנעימה .בסיום התפילה )בשעה בן חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד צאנז זוויעהל שליט"א,
(10.10איחל מרן א גוט יו"ט לכל הקהל. שלישי -הרב מרדכי קסטרו מפעיה"ק ,בהגבהת סה"ת
לאחמ"כ חזר מרן שליט"א לביתו לסעודת החג כיבד מרן שליט"א את בנו הגה"צ אב"ד קהלתנו הק'
שנערך בקליינע זאל שבביתו נאוה קודש. בארה"ב וראש הישיבה שליט"א ,גלילה -העסקן הר"ר
בעת אמירת הקידוש בירך מרן ברכת מאורי האש יחזקאל יצחק שימון ממאנסי.
על נר הבדלה ,וקודם ברכת שהחיינו הניחו על אחר חזרת הש"ץ נשאר מרן שליט"א לעמוד עד
השולחן תאנים ,והביט מרן שליט"א עליהם קודם אחר ברכת המלך הקדוש ,ואמרו ברכת 'שלום רב' )ולא
שבירך שהחיינו. שים שלום( כבכל שבת קודש .אחר חזרת הש"ץ לא
לאחר הקידוש בירך מרן שליט"א בורא פרי העץ אמרו צדקתך )ראה שו"ע או"ח סי' תקצ"ח סעי' א'(.
על תאנה )עי' מחזור ויטרי ,הלכות ר"ה ועשי"ת ,הוספות
לר"ה ,אות נא בהנדמ"ח( ,ואכל ממנה פחות משיעור אחר התפילה נכנס מרן שליט"א לסעודה
כזית ,ושלח גם לנשים שבירכו ברכת שהחיינו בעת שלישית ,והביאו י"ב חלות ,ונטל מרן שליט"א ידיו
הדלקת הנרות שיאכלו מהתאנים ,והורה מרן )מחמת היסח הדעת ,ובלא ברכה כמובן ,וכן לכבוד סעודה
שליט"א לכוון בברכה לפטור הקומפוט שבסוף שלישית( ,ובצע על לחם משנה )ראה שו"ע או"ח סי' קע"ח
הסעודה .במאכל הקומפוט הביאו גם חבושים ,וזימרו ס"ז; מג"א שם סקי"ג; משנ"ב שם סקמ"ז(.
כמה ניגוני ר"ה. מרן שליט"א טבל החלה בדבש ,ובפרוסה חתך
בסכין הסימנים כבכל סעודת שבת ,ואכל כזית מהחלה.
כשזימרו 'היום הרת עולם' אמר מרן שהוא מהרהר והביאו פיצע"י ,מרק קאשע ,ב' קוגלעך לכבוד
תמיד בעת התפילה לפרש תפילה זו ,על פי מה שבת ויו"ט )עי' דרכי חיים ושלום ,אות תנה( ,בשר
שנחלקו ר' מאיר ור' יהודה בגמ' )קידושין לו ,א( האם וקומפוט .וזימרו כמה ניגוני ראש השנה ,ולא זימרו
בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים אין שאר זמירות.
ערב חג הסוכות · יג · תשפ"ז
בשבת אשר אין תוקעין בו בפועל ממש ,אזי מחוייבים אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויים בנים ,או בין
לעשות זכר שיהא נחשב כאלו נעשה בפועל ,וזה צריך כך ובין כך אתם קרויים בנים .וביאר בזה המהר"ל
להיות בקדושה וטהרה ,יותר מאילו היה נעשה בפועל. בכמה מקומות )נצח ישראל ,פרק יא; נר מצוה ,עמ' מב
וזהו שאמר חכם חניטיו לתקוע בזה חודש ,דהיינו בהנדמ"ח( דבוודאי אלו ואלו דברי אלוקים חיים,
אף שאין יודעין סיבת התקיעה ,מכל מקום הקב"ה דבאמת תלוי הדבר אם דנין כלפי האדם מישראל או
מקבל זאת כי הוא הבין דרכו ,אבל יום זה אם יקרה שדנין כלפי הקב"ה מלך העולם ,כי הנה אמנם האדם
בשבת קודש ,שאינו אלא זכרון תרועה ,אזי צריך שסר מדרך הטוב וירד עשר מעלות אחורנית ,אינו
להיות מקרא קודש ,בקדושה יתירה ,ושמא תאמר זוכה להיקרא כבן מלך ,ונופל ממדרגתו מבחינת בן
למה לא הקפיד כל כך בחול ,לזה אמר טבעו אם בחול לבחינת עבד.
יבואכם ציוו לתקוע בכל גבולכם ,דכיון שתוקעים אבל דבר זה של השתנות שייך רק אצל האדם שהוא
בפועל הרי זה טבעו של השופר שעושה התיקונים על במהותו בריאה גשמית ואינו תמידי ונצחי ,מה שאין כן
ידי המעשה בפועל ,מה שאין כן כשחל בשבת ואין כלפי האין סוף ב"ה וב"ש אין שייך בו מושג של השתנות
תוקעין בו. בזמנים ובמידות ,ואתה הוא כשהיית ,ובאשר לכך היות
ובייטב פנים )אבני זיכרון ,אות סה( הביא את הדברים, ואמר הקב"ה )שמות ד ,כב( בני בכורי ישראל והוא אבינו
וכתב על זה ,וכננס על גבי ענק אני אומר כי בשבת מלכנו ,אין דבר זה יכול להשתנות כלל ועיקר ,וגם אם
מניעת התקיעה פעולתו יתירה וגדולה מהתקיעה ח"ו הרע האדם את מעשיו ואין עושה רצונו של מקום,
שבחול ,ומבאר שם באריכות דהנה בתקיעת שופר כלפי הקב"ה לא שייך בו שום שינוי ,במהותו ויחוסו
ממש בחול יש לחוש לתערובות מחשבה זרה להנאתו, אלינו כאב הוא נצחי ותמידי .נמצא דשיטתייהו דר'
מה שאין כן במניעת התקיעה בשבת והרצון בלב מאיר ור' יהודה תרווייהו אמת הם ,דהן אמנם האדם
לקיים מצות בוראו לתקוע ,אלא שנמנע מכח שמצוה מצד האדם עצמו אם אין עושה רצונו של מקום נופל
לשמוע לדברי חכמים ,הרי זה בכלל שאמרו )קידושין להיות בבחינת עבד ,אבל כלפי הקב"ה לא שייך שום
מ ,א( חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה שינוי ואבינו הוא בכל עת ובכל מצב ,עכתו"ד.
עליו הכתוב כאלו עשאה ,ואם כן המחשבה גדולה וזה המכוון בדבר אמרינו ,אם כבנים שאכן
ממעשה ,שהוא ודאי זכה וצלולה בלתי לה' לבדו ואין מתנהגים בני ישראל כרצונו של מקום אזי רחמינו
בו הנאה של כלום ,ומעתה נמצינו למדין כי בשבת כרחם אב על בנים ,ואף אם כעבדים שאין מעשינו
קודש המחשבה והידיעה מהתרועה פועל יותר רצויים ושוב והמקטרג טוען כאילו אין אנו נחשבים
ממעשה ,וזהו שאמר דוד )תהלים פט ,טז( אשרי העם בנים ,אולם כל זה רק כלפינו ומעמדינו ,אבל הרי
יודעי תרועה ,כלומר אשרי העם אפילו בזמן שהם מצדך מצד אלקי כל הארץ הרי בך שום השתנות ,ולכן
יודעי תרועה בלב ולא תוקעין ממש ,והיינו כשחל גם כאשר אנחנו כעבדים עינינו 'לך' תלויות כי אצלך
ראש השנה בשבת ,עיי"ש באריכות )ועי' עטרת ישועה, לא שייך שום שינוי ועדיין אבינו אתה ,ועל כן איתנה
לראש השנה שחל בשבת(. תקוותינו שתחננו ותוציא כאור משפטינו.
נודע מה שנפסק )שו"ע או"ח ,סי' תקצ"ז ס"א; ועי' שאגת אחר כך אמר מרן שליט"א תורה ,ובירכו ברכת
אריה ,סי' קא-קב( דאוכלים ושותים ושמחים ואין המזון .בברכהמ"ז על הכוס התכבד -הרה"ג ר'
מתענין בראש השנה ,ואמנם ישנם שיטות דמצוה יקותיאל יהודה שליט"א מקרית הבעש"ט -נכד כ"ק
להתענות בראש השנה )ראה רמ"א שם סעי' ג; תרומת מרן שליט"א.
הדשן סי' ער"ה( .ואלו הנוהגים להתענות בראש השנה
נהגו להתענות גם בראש השנה שחל בשבת .ומרן להלן קטעים מתוכן השיחות בעת הסעודות:
אאדמו"ר זי"ע הגיד בקדשו שלכן נהגו צדיקים בישמח משה )פרשת אמור( כתב לבאר לשון הפייט
להאריך בתפילות ראש השנה במשך כל היום עד שאמרנו היום 'חכם חניטיו לתקוע בזה חודש ,יום זה
לפנות ערב בכדי לצאת ידי השיטות שיש להתענות אם יקרה בשבת קדש ,זכרון תרועה מקרא קדש ,טבעו
בראש השנה )ראה שפע חיים ר"ה ,מאמרי קודש ,מאמר י"ח אם בחול יבואכם ,צוו לתקוע בכל גבולכם יום תרועה
ומאמר נ"ט ,ועוד; וראה ישמח משה ,דרוש לר"ה ,אות א' יהיה לכם' ,דהנה כל המצוות כולם המה תועלת לנו
ובהגהות שם(. בטבע ,ונמצא העושה המצוה בפועל הוא בניקל
אמנם נודע מאמר רביה"ק מגארליץ זי"ע באחד שיעשה התיקון והיחוד שראויים להיות על ידי מצוה
השנים שחל אז ראש השנה להיות בשבת ,דבשנה כזו זו אף בעשיה כפשוטו ,מה שאין כן כשאין עושה
אשר אין תוקעין בשופר בשבת כדרשת חז"ל )ראש המצוה בפועל שאז אין טבע התיקון ,אז צריך להיות
השנה כט ,ב( גזירה שמא יעבירנו ד' אמות ברשות המחשבה והכוונה בטהרה וקדושה נפלאה וכוונה
הרבים ,אזי המתקת הדינים נעשית על ידי הקב"ה זכה שיעלה כאילו נעשה בפועל.
בעצמו מכח סעודות השבת שלנו .ופירש בזה הנוסח והנה ידוע גודל התועלת של השופר בראש השנה,
בזמירות )זמר שבת היום( מעבור דרך וגבולים מעשות שזהו כל הקיום של האומה הישראלית ,אך כשחל
ערב חג הסוכות · יד · תשפ"ז
אבל באמת בפעם הראשונה הכוונה ב'משחיל' היום פעלים לאכול ולשתות בהילולים וכו' ,דמשום
ל'שחלת' שבקטורת ,שמבקש שיערב תפילתו כקטורת, חשש מעבור דרך וגבולים ,היינו שמא יעבירנו ,נמנעים
ובפעם השניה הכוונה ב'משחיל' לאריה הנקרא 'שחל', מעשות היום פעלים לתקוע בשופר ,ואם כן היאך
שמבקש שתפילתו תהיה עריבה ולא כקול שאגת ארי. יכולים לפעול כל התיקונים הנצרכים לעשות ,על כך
בעת תקיעת שופר צריך לכוין להתעורר בתשובה, משיב ואומר ,לאכול ולשתות בהילולים ,היינו סעודת
והעיקר הוא לכוין 'רחמנא אמר תקעו' ,ומלבד זאת השבת ,דאז זה היום עשה ה' ,רצ"ל שהקב"ה עושה
אין צורך לכוין יותר. עבורנו כל הפעולות והתיקונים ,עכד"ק .מרן אאדמו"ר
מרן אאדמו"ר זי"ע לא היה מניח על הבימה בעת זי"ע היה מביא מאמר זה בשם רביה"ק מגארליץ זי"ע
תקיעת שופר הספה"ק בני יששכר מדפו"ר ,אבל אני )ראה שפע חיים חידושים ופלפולים לירח האיתנים ,דרוש ח ,אות
נוהג כן לפעמים ,כי יש חשיבות מיוחדת לספר ז ,ועוד( ,אבל זה מובא גם בשם עוד צדיקים.
מדפוס ראשון ,כי בוודאי השתמשו בו צדיקים ויראי אמרו חז"ל )ר"ה טז ,א( אמרו לפני מלכויות וכו'
ה' במשך השנים .הספר היה נמצא בבית מדרשינו ובמה בשופר .ולפי זה נתקשיתי למה אנו אומרים
העתיק בצפת ומשם הביאו זאת למרן אאדמו"ר זי"ע. מלכויות זכרונות ושופרות בראש השנה שחל בשבת,
מרן אאדמו"ר זי"ע לא היה נעמד בכל פעם שפתחו הרי ענין אמירתם הוא רק על ידי השופר ,וכשאין
את ארון הקודש בעת התפילה ,ואין חיוב בזה .אמנם שופר איך יעלה אמירתם לרצון.
בודאי שמי שנעמד יש בזה משום כבוד התורה .כמו וי"ל עפ"י מש"כ הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל )קהלת
כן בעת הפיוטים לאחר קדושה אין חיוב לעמוד אלא יעקב ,ראש השנה ,עמ' שכג( שכשחל ראש השנה בשבת
שנוהגים לעמוד אז כי זהו חלק מהקדושה. תוקע אליהו הנביא בשופר בבית המקדש של מעלה,
וממילא ע"י שופרו של אליהו מתקבלים ברחמים
יום ב' דראש השנה וברצון סדר מלכויותינו זכרונותינו ושופרותינו.
בשעה 8.00בבוקר יצא מרן שליט"א מביתו לעבר מרן אאדמו"ר זי"ע הורה פעם אחת בעת שבתו
ההיכל הגדול ,ובידו החזיק תכריכי השופרות ובו גם ביוניאן סיטי ,בר"ה שחל בשבת שלא להכין גם את
התכריך של כ"ק מרן זי"ע עם השופרות .ופניו בוערות ה'זוירע פיש' ,כי הרי נקרא 'זוירע פיש' ונהגו לא לאכול
כלהב אש ובעיניים עצומות. מאכלים חמוצים .אמנם באמת מלבד מה שאין זה
מרן שליט"א נכנס בשעה 8.15להיכל התפילה חמוץ באמת ,מלבד זאת כבר כתבו )ראה טוב עין להחיד"א,
לתפילת שחרית ,ובעל התפילה לפסוקי דזמרה היה סי' יח ,אות צא; ערוך השולחן סי' תקפג( שאם המאכל נעשה
הגה"צ רבי מאיר משולם שליט"א .כל סדר התפילה היה לתוספת טעם ,כגון מלפפון חמוץ וכדומה ,אין בזה
כדאתמול .וזמרו ב'רוממות' כנהוג כשיש ברית מילה. חשש ,דאדרבה זהו מאכל ערב ומוסיף טעם.
בשעה 8.55התחילו הודו .בשעה 10.10התחיל בספר מדבר קדש מהרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע
ה'בעל שחרית' הגה"צ אב"ד קהילתינו הק' בארה"ב מובא בביאור הענין שאין פיוטי מערבית לראש
וראש הישיבה שליט"א ב'המלך'. השנה ,דהנה כל הפיוטים הם ממה ששמעו הפייטנים
בתפילת שחרית לא אמרו הפיוט לקל עורך דין )עי' בעת שעלו אל השמים ושמעו את שירת המלאכים,
א"ר סי' ת"ר סק"ב( .והתחילו אבינו מלכנו מהקטע השני ואת אותם השירות היו כותבים בפיוטים .והנה לגבי
אין לנו מלך אלא אתה ,ולא אמרו אבינו מלכנו חטאנו ראש השנה אמרו חז"ל )דב"ר ב ,יד( שאלו מלאכי השרת
לפניך )עי' ב"י סי' תקפ"ד ד"ה ונראה(. להקב"ה אימתי ראש השנה אמר להם אני ואתם נרד
בשעה 12.40סיימו תפלת שחרית .והתחילו מיד לבית דין של מעלה ,ונמצא דאין המלאכים יודעים
באמירת אתה הראת ,מרן שליט"א ניגש לפתיחת ארון מתי ראש השנה עד בוקרו של יום שאז מקדשים בני
הקודש .ואמרו ה' ה' ,ושיר למעלות וכו' ,ובריך שמיה ישראל את החודש ,ולכן בליל ראש השנה לא מזמרים
וכו' .בנשיאת הס"ת הב' התכבד -הר"ר יקותיאל מלאכים שירה ולכן אין פיוטים לליל ראש השנה.
יהודה המרמן מפעיה"ק. ידוע מה שכתב הב"י )או"ח סי' קי"ב ,ובברכי יוסף
סדר העליות היה :כהן -הגאון רבי פרץ טוביה להחיד"א שם( כי אין מהקליר פיוטים ליום השני של
בינדר שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' בבית שמש ,לוי - הימים טובים ,כי הוא היה גר בארץ ישראל.
הגאון רבי צבי אלימלך הורוביץ שליט"א דומו"צ בית בפיוט להשליח ציבור אומרים 'יוצרי הבינני מורשה
מדרשנו דברי חיים בכפר גנים בפ"ת ,שלישי ' -הבעל להנחיל' ,והכוונה בזה ,דהרי בפיוטים ישנם הרבה דברי
שחרית' הגה"צ אב"ד קהילותינו הק' בארה"ב וראש תורה ומדרשים ,והשליח ציבור היה דורש את אותם
הישיבה שליט"א ,רביעי -העסקן הרה"ח ר' אהרן הדברים לקהל ,ועל כך מבקש יוצרי הבינני מורשה
הופמן הי"ו מנהל רשת הכוללים מבצר התורה להנחיל ,שיוכל למסור ולדרוש את הדברים כראוי.
דחסידי צאנז ,חמישי -מרן שליט"א והורה מרן עוד דבר פלא יש בפיוט זה ,שבתחילה אומרים
שליט"א לערוך 'מי שברך' לקוני הפתיחה והעליה. 'לחשי ירצה כמנטיף ומשחיל' ,ואחר כך אומרים 'שאגי
מפטיר -הדומו"צ הגאון רבי יצחק שימון שליט"א יערב ולא כמשחיל' ,והדברים נראים כסותר זה את זה.
ערב חג הסוכות · טו · תשפ"ז
מרן שליט"א שיכוון אף הוא כל הכוונות בתקיעת שופר[. רא"כ אורח חיים במרכז התורה ,הגבה בס"ת א' -
בתקיעות דמיושב היו התשר"ת בנשימה אחת, המשב"ק הרב אברהם דייטש שליט"א ,גלילה -
ובתקיעות דמעומד בשני נשימות .לאחר התקיעות הרה"ח ר' אברהם יעקב רובינשטיין מפעיה"ק ,הגבה
אמר מרן שליט"א היה"ר שבסיום התקיעות .אח"כ אמר בס"ת ב' -הר"ר מרדכי רובינשטיין מפעיה"ק ,גלילה
בקול הפסוקים 'אשרי העם' וכו'' ,אשרי יושבי ביתך' -המשב"ק הרב אברהם דוד שכטר שליט"א .קריאת
וכו' .ובסיום לקח מרן שליט"א הס"ת )של קריאת מפטיר( התורה סיימו בשעה ,1.38לאחר קריאת התורה
בידו ואמר 'יהללו' ,וניגש להחזיר הס"ת לארון הקודש. הכריזו על הפסקה של 25דק'.
בשעה 2.40התחיל מרן שליט"א תפילת 'הנני העני
ממעש' קודם מוסף ,והנוסח היה כדאתמול .תפילת והלך מרן שליט"א לטבול במקווה שבחדרו,
הלחש דשמו"ע במוסף נמשך עד השעה ,3.50והתחיל והלביש הקיטל ,והוואסע קאפיל והוואסע גארטיל.
מרן שליט"א חזרת הש"ץ .בפיוט לא'ל עורך דין חיבר בשעה 2.05נכנס מרן שליט"א להיכל ,כשנרתיקי
מרן שליט"א התיבות בכמה אופנים שונים במליצות השופרות בידו וניגש לעבר בימת הקריאה .והחל מיד
ישרות .ב'ונתנה תוקף' אמר מרן שליט"א 'ומאליו באמירת 'למנצח' ז' פעמים בקול רעש גדול .בשעה
יקרע -ומאליו יקרא' .וזימרו בברכת כהנים .תפילת שהקהל אמרו למנצח עיין מרן שליט"א בספה"ק בני
מוסף סיימו בשעה .6.15 יששכר דפו"ר מתוך בכיה רבה.
לאחריה התפללו מיד מנחה) ,מרן שליט"א חבש ע"ג הבימה הונח הקוויטל בייטל של מפעל
השטריימל על ראשו אחר קדושה במנחה( לפני העמוד ניגש התורה 'תורתם משתמרת' ,והניחם מתחת לתכריך
-הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר שליט"א מירושלים. השופרות] .ספר השמות נשאר עד גמר התפילה
בסיום תפילת מנחה )בשעה ,(6.35איחל לכל הקהל סמוך לכ"ק מרן שליט"א[.
מכל צידי ההיכל במאור פנים בברכת א גוט יו"ט, ונערך שמחת הברית לבן הרב ארון זאב טהלר ר"מ
והכריזו על עריכת השוה"ט בהיכל הגדול ,ושכל בישיבה"ק לצעירים בקרית צאנז טבריה )בה"ר דוד
הקהל יאכלו בהרחבה כראוי לשמחת יום טוב. פנחס מפעיה"ק ,וחתן הג"ר פרץ טוביה בינדר שליט"א דומו"צ
מרן שליט"א נכנס לחדרו ,שם קידש על היי"ש, קהלתנו הק' בבית שמש(.
ואכל מזונות. אח"כ אמר מרן שליט"א בלחש התפילה לתוקע
מהאריז"ל בבכיות נוראות .אח"כ פתח בקול רעש
בשעה ) 7.40זמן צאה"כ (8.02נכנס מרן שליט"א להיכל גדול הפסוקים 'מן המצר' וכו' פסוק בפסוק ,לאחמ"כ
הגדול ,לעריכת השולחן הטהור של נעילת החג, שהה מרן שליט"א משך דקות ארוכות בדביקות רבה,
ונתיישב על גבי בימה מוגבהת במזרח ההיכל ,והיה ואח"כ פתח בברכת השופר בקול חוצב להבות אש,
ההיכל מלא וגדוש בכל צדדיו בקהל האלפים .מרן וכן ברכת שהחיינו ,כשהשופרות מונחים בתוך
קידש על היין ,ונטל ידיו לסעודה ,והביאו מאכלי יו"ט. הנרתיקים מכוסים עד לאחר הברכה ,וידו הימנית על
במשך השוה"ט זמרו המשוררים ניגוני יו"ט וכן השופרות שבנרתיק.
זימרו יום ליבשה ,ולא זימרו שאר זמירות .לאחר הבעל מקריא היה הגאון רבי יצחק שמואל שכטר
הבשר הביאו קוגל לשמחת הברית. שליט"א דיינא רבא דקהלתנו הק' ומח"ס שו"ת ישיב
אח"כ אמר מרן שליט"א 'תורה' וזהו תוכנם: יצחק שהיה לבוש ג"כ בקיטל ]לפני התקיעות ביקשו
אמר ,אי זו אומה כאומה הזאת ,בנוהג שבעולם נעים זמירות ישראל דוד המלך ע"ה אומר
אדם יודע שיש לו דין ,לובש שחורים ומתעטף במזמוריו )תהלים פא ,ד-ו( תקעו בחודש שופר בכסה
שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא, ליום חגנו ,כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי
אבל ישראל אינן כן ,אלא לובשים לבנים וכו' יעקב ,עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים
ואוכלים ושותים ושמחים ,יודעין שהקב"ה עושה וגו' ,וכבר עמדו המפרשים לבאר משמעות כפל
להם נסים ,ע"כ .ונתקשו המפרשים להבין איזה הלשון 'כי חוק לישראל הוא' ושוב 'משפט לאלוקי
שייכות יש למאמר זה עם הפסוק כי מי גוי גדול אשר יעקב' .כן עמדו לבאר המשך וסמיכות הדברים
לו אלקים קרובים אליו וגו' .גם בעיקר הדבר צריך 'עדות ביהוסף שמו' וגו'.
להבין פשר השמחה והבטחון של ישראל שיעשה רביה"ק בבני יששכר )מאמרי תשרי ,מאמר ב ,דרוש
להם הקב"ה נס ,הלא לכאורה היה ראוי שיהיו מלאי ג( הביא דברי המדרש והירושלמי )ר"ה פ"א ,ה"ג(
חרדה ופחד מלפני ה' כי בא לשפוט הארץ ,ומאין אמר רבי סימון ,כתיב )דברים ד ,ז( כי מי גוי גדול
לנו הבטחון והשמחה שאכן נצא זכאי בדין. אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל
עוד איתא במדרש )דב"ר ב ,יד( על הפסוק הנ"ל כי קראינו אליו ,ר' חמא בי ר' חנינה ור' הושעיה ,חד
ערב חג הסוכות · טז · תשפ"ז
הרבי מלובלין זי"ע בעת שביקר בהיכלו בפעם מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו ,אמר ר'
הראשונה ,בטעם הדבר שעדת החסידים שרויים יוחנן ,כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה
תמיד בשמחה ,כי הרה"ק הרבי ר' שמעלקא לומר אימתי ראש השנה ואימתי יום הכיפורים,
מניקלשבורג זי"ע היה אומר משל למלך אשר קמו הקב"ה אומר להם ,לי מה אתם שואלים ,אני ואתם
כנגדו אנשי בליעל במרידה ,עד שמחמת כן הוכרח נלך אצל בית דין של מטה ,מנין ,דכתיב אשר לו
לנטוש אחריו את הארמון ואת עיר המלוכה ,ולנוס אלוקים קרובים אליו ,ע"כ .ולכאורה תמוהה שאלת
על נפשו למרחקים עד יעבור זעם כאשר יותש כח המלאכים אימתי ראש השנה ויום הכיפור ויום
המורדים והם ייכנעו תחת המלוכה. הכיפורים ,שהרי כמה לוחות שנה איכא בשוקא וניתי
והנה במנוסתו עמד המלך לנוח ולפוש אצל אחד ספר ונחזי אימתי נקבעו ראש השנה ויום הכיפורים לפי
מאוהביו ,ומובן מאליו שאותו אוהב היה שרוי הסדר הקבוע ,ועוד צריך ביאור השייכות לפסוק זה.
בשמחה גדולה עד מאד על שזכה לארח את המלך ראש השנה -שילוב שמחה ומורא
תחת קורת ביתו ,ואף שמצד אחד לבו היה דואב ואפשר לבאר בהקדם דברי כ"ק מרן אאדמו"ר
וכואב על שהמלך שרוי במצב שפל ובזוי כל כך ,וגם זי"ע )שפע חיים ,ר"ה ,מאמר סח( ,שהאריך לבאר בענינו
הצטער על כך שאין ביתו מזומן ומוכן כראוי וכיאות של יום ר"ה ,שמצד אחד מצינו שהוא יום שמחה,
לקבל אל תוכו את המלך ,ולהעמיד בעבורו כל כמו שנאמר )נחמי' ח ,ט-י( ויאמר נחמיה וגו' לכל
המצטרך ,כי הלא בעבור המלך יש להכין כלים העם היום קדוש הוא לה' אלוקיכם אל תתאבלו
מיוחדים ,ואף לבשל ולתקן עבורו צרכי מאכליו מן ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי
המעדנים המובחרים ,והוא לרוב בערותו ופשטותו התורה ,ויאמר להם לכו אכלו משמנים וגו' ואל
אין ידו משגת כל זאת .אך מצד שני ,לבו שש שמח תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם ,דהיינו שאותו
על כך שהמלך בהיכלו ,כי כל זמן שהיו הימים היום ראש השנה היה )שם ,ב( ,וצוה להם הנביא שלא
כתיקונם בהיות המלך בארמונו ,מעולם לא עלתה יהיה דרך עוצב בהם וימנעו קולם מבכי ואנחה ,אלא
בידו של איש פשוט זה ליהנות מהדר זיוו ,ובוודאי יאכלו משמנים ברוב חדוה כי קודש היום לאדוננו.
שלא היה זוכה שהמלך בכבודו ובעצמו יבוא ומאידך הרי יום זה הוא יום מורא ופחד ,כי הוא נורא
להתארח אצלו בביתו ,ואילו עכשיו נזדמן לו לישב ואיום ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו
אצל המלך ולשוחח אתו בנעימים .נמצא כי בשעה הנה יאמרו הדין ,ומקרא מלא נאמר )עמוס ג ,ו( אם
זו שמשו אצלו בכי ושירות בחדא מחתא ,בכי על יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו ,ופירשו בפסיקתא
מצבו השפל של המלך הנרדף על נפשו ,ועל שאין דר"כ )פכ"ד( דרמז על ראש השנה עי"ש) ,ומשם מקור
בידו לכבד את המלך כראוי ,ושירות על שזכה לארח דברי הרמב"ם בפ"ג מתשובה ה"ד(.
המלך בצל קורתו וזוכה הוא לקרבה יתירה אצלו. שני עניינים אלו הם גם בעצם תקיעת שופר,
הנמשל הוא עלינו בני ישראל עם קרובו ,אשר שמצד אחד התקיעה מורה על שמחה ,על דרך
מאז חרב בית המקדש גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל הכתוב )במדבר י ,י( וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו'
אדמתינו ,ואם על בנים רוטשה ,היא שכינתא ותקעתם בחצוצרות וגו' ,ומאידך ,הרי במצות היום
הנמצאת בגלותא ,ואכן יש בלבנו צער ואבל על גלות נאמר בתורה רק הלשון )במדבר כט ,א( יום תרועה
השכינה ,אשר ירושלים והר הבית לבמת יער )ירמי' יהיה לכם ,ופירשו בגמ' )ראש השנה דף ל"ד ע"א(
כו ,י( ,וכנפסק בשלחן ערוך )או"ח ,סי' א ,סעי' ג( שראוי דתרועה הוא קול של גנוחי גנח וילולי יליל ,דהיינו
לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית שיש לגנוח ליילל מאימת הדין.
המקדש ,אבל יחד עם זאת ,שמחים אנו על הזכייה צער על גלות השכינה ,יחד עם השמחה על
שנפלה בגורלנו עתה בגלות ,כי בהיות המקדש על קרבת אלקים בגלות
מכונו היה קשה להתקרב אל השי"ת ,כי לא נגשו ויש לבאר על פי דברי הייטב פנים )יפה לעינים ,אות
אלא הכהנים משרתי ה' הצדיקים ,ואילו שאר עמא יח( וכן בייטב לב )פרשת חיי ,ד"ה ויצא יצחק לשוח בשדה(
דארעא עמדו מרחוק ,אבל כעת אשר אין המלך בשם זקה"ק הישמח משה זי"ע ,ששמע מרביה"ק
ערב חג הסוכות · יז · תשפ"ז
ועולה על כסא דין ,בדין הוא עולה ,מאי טעם ,עלה בביתו ,בניקל יעלה לכל בר ישראל לבוא אל הקודש
אלקים בתרועה ,ובשעה שישראל נוטלין את פנימה ולהגיע למדרגות נעלות .בגלות זוכה כל אחד
שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה ,עומד מכסא הדין ואחד והקב"ה משרה שכינתו בתוכו ,וכאשר יהודי
ויושב בכסא רחמים ,דכתיב ה' בקול שופר ,ומתמלא מעלה על לבו שהקב"ה נמצא כעת סמוך אלי ועומד
עליהם רחמים ומרחם עליהם ,והופך עליהם מדת לימיני ,שוב אין לך שמחה גדולה מזו.
הדין לרחמים ,ע"כ .בשעה שישראל נוטלין את ימים אלו הם ימי פחד ואימת הדין ,וגם ימי
שופריהן ותוקעין תקיעה של שמחה על הזכייה שמחה על הזכייה להתקרב אל ה'
שהם זוכים לעמוד ולהיות לפני הקדוש ברוך הוא, על פי הדברים האלה יובן ענין ימי ראש השנה ,כי
כי יהיה איך שיהיה ,ובכל מצב שיהיו שרויים שם, אמנם מצד אחד יראה ורעד תאחז בנו כאשר מעלים
הרי זוכים הם לעמוד לפני השי"ת ,ועל זאת הם על לבנו כי מלך יושב על כסא דין ,וספרי חיים וספרי
שמחים ותוקעים ביום שמחת ומועדם ,כי יחד עם מתים פתוחים לפניו ,וביום זה פוסקים את דינו של
התרועה שהוא מורה על גנוחי גניח וילולי יליל מרוב כל אחד ואחד ,הן הדין לענייני גשמיות מי יחיה ומי
אימת הדין ,הרי תוקעים בשמחה גדולה ועצומה על ימות וכו' מי ישקט ומי יטרף וכו' ,והן בענייני רוחניות,
היותם לפני הקב"ה ,באופן כזה כאשר 'ה' לי' – אם יזכה לחלק בתורה הק' ודביקות בהבורא ית"ש,
וזוכים אנו להתקרב לפני ה' ,שוב 'לא אירא' )תהלים על ידי שיושפע עליו רוח דעת ורוח טהרה עד שיזכה
קיח ,ו( ,אתוד"ק של מרן אאמו"ר זי"ע ,יעו"ש להיות מבני היכלא דמלכא ,או ח"ו להיפך שיגרשוהו
שהאריך בזה עוד בביאור כמה וכמה עניינים לדרכו. מלהסתפח מנחלת ה' ,אשר על כך אנו מתחננים אל
שמחה עצומה שזוכים אנו שיתקיים בנו 'כי מי תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני .על כן,
גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו' מצד אחד מתיירא האדם מאימת הדין והוא עומד
בזה יתבאר בטוב טעם דבר המדרש האמור על בחיל ורעדה ,אמנם מאידך גיסא ,ישמח ישראל
הפסוק כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו בעושיו בני ציון יגילו במלכם כאשר אנו זוכרים
וגו' ,אי זו אומה כאומה הזאת ,בנוהג שבעולם אדם ויודעים את גודל הזכייה שבימים אלו שערי שמים
יודע שיש לו דין ,לובש שחורים וכו' שאינו יודע היאך פתוחים ,והקב"ה כביכול נמצא ליד כל אחד ואחד
דינו יוצא ,דהיינו כי ע"פ טבע האדם כאשר עומד מישראל ,וכל אחד יכול בימים אלו לקנות קניינים
לפני משפט קשה שבו תלוי כל חייו תאחזנו רעדה רוחניים לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
ועצבות כי אינו יודע מה יעלה בדינו ,אבל ישראל זהו הענין במה שאמרו חז"ל )ר"ה דף כ"ו ע"א(
אינן כן ,אלא לובשים לבנים וכו' הכוונה שגם שבתקיעת שופר אלא שייך 'אין קטיגור נעשה סניגור',
כאשר אימת הדין מרחפת עליהם ,ואין הם יודעים כיון דלזכרון קא אתי כלפנים דמי ,והעניין בזה ,שעל
מה יולד יום ומה יעלה בדינם ,אע"פ כן שמחים הם ידי קול השופר ,מתעורר הדבר שבכל מקום שיהיו שם
בשמחה רבה ,על שקיבלו מתנה גדולה זו של קרבת ישראל ויתקעו בשופר יזכו להיות לפני ולפנים קרובים
אלוקים ,כי עצם הדבר שמתקיים בהם 'כי מי גוי גדול אליו ית"ש ,וכיון שאנו קרובים אל ה' שוב אין מקום
אשר לו אלקים קרובים אליו' ,מעורר בהם עונג למקטרגים לבוא לקטרג .והנה כי כן ,אף שביום זה
ושמחה עד שיעור ,שהרי זהו הטובה הגדולה ביותר שורר הפחד והמורא ,ומתיירא האדם יראה גדולה
שה' אלקינו קרוב אלינו בכל קראינו אליו ,ומה מאימת הדין ,אבל יחד עם זאת ,אנו אוכלים משמנים
צריכים יותר מזה ,ושוב לא שמים לב כלל איך יצא ושמחים בזה היום בשמחה עצומה וחדוות ה' הוא
דינם ,ואוכלים ושותים ושמחים בראש השנה ,על מעוזנו ,על כך שזוכים אנו בימים אלו להיות קרובים
גודל השמחה אשר זוכים בה לקרבת אלוקים. אל ה' ולהיות עמו במחיצתו.
בימי בראשית לא שקעה חמה בימי ר"ה שנחשבו על פי זה ביאר אאמו"ר שם מאמר המדרש )ויק"ר
ליום אחד ,ויום כיפורים חל בתשעה לחודש כט ,ג( יהודה ברבי נחמן פתח ,עלה אלקים בתרועה
והנה כבר הזכרנו כמה פעמים דברי הגה"ק רבי ה' בקול שופר )תהלים מז ,ו( ,בשעה שהקב"ה יושב
ערב חג הסוכות · יח · תשפ"ז
בימות החמה בבריאת העולם ,שאז נחסר יום אחד, יהונתן אייבשיץ זי"ע ביערות דבש )ח"א דרוש י"א(
אשר לזה קרא לעשירי תשיעי ,או כפי חשבון השנים לבאר מה שאמרו בגמרא במסכת ביצה )דף ה' ע"א(
שבית דין של מטה מקדשים לפי ימות הלבנה .ועל ששני ימים של ראש השנה כיומא אריכתא דמי,
זאת הקב"ה אומר להם ,לי מה אתם שואלים ,אני עי"ש ,ויש לומר טעם הדבר ,משום דאדם הראשון
ואתם נלך אצל בית דין של מטה ,דהיינו שקבע נברא בערב שבת באחד בתשרי ,ואמרו במדרש )ב"ר
הקב"ה שחשבון העיתים והזמנים נקבע עפ"י חכמי יב ,ו( דאותו היום לא שקעה אורה כל הלילה עד
התורה בכל הדורות. מוצאי שבת ,נמצא שיום א' וב' תשרי היו אז יום אחד
בכח התשובה והשבת התבטלה הגזירה מאדה"ר, ארוך שלא שקעה חמה ביניהם ,ולכן נקבע לדורות
ונקבע לדורות הכח להעביר את רוע הגזירה ששני ימים של ראש השנה דינם כיומא אריכתא.
ונראה להעמיק עוד בכוונת דברי המדרש ובמה ומאחר שבימי בראשית היו שני ימי ראש השנה
שהקדים הכתוב כי מי גוי גדול אשר לו אלקים יום אחד ארוך ,כי החמה לא שקעה ביום ראשון והיו
קרובים אליו וגו' ,כי הנה יו"ט של ראש השנה שני הימים הראשונים כיום אחד ,נמצא שיום
נשתנה מכל שאר המועדים ,ותקנו שני ימים אף הכיפורים בימי בראשית חל ביום תשעה לחדש לפי
בארץ ישראל אף דאין כאן משום ספיקא דיומא ,כי ימות החמה ,כי אמנם על פי סדר ימי הלבנה היה אז
שניהם נחשבים ליומא אריכתא ,וכמבואר בגמ' עשירי לחודש ,כי לפי מהלך הלבנה נחשבו ימי ראש
)ביצה דף ד' ע"ב( ונתפרש בדברי הלבוש )או"ח סי' ת"ר השנה לשני ימים נפרדים ,ולכן נקבע לדורות יום
סעי' א'( וז"ל ,שני ימים של ראש השנה אינן כשאר הכיפורים בעשירי בחודש ,אבל לפי ימות החמה
ימים טובים של גליות שעושין אותם שני ימים משום שלא שקעה בראש השנה ,נמצא שיום הכיפורים חל
ספק ,וביצה שנולדה בזה מותרת בזה ,דאם היום בתשעה לחודש.
קודש מחר חול או איפכא ,אבל ראש השנה אינו כן, בזה מבאר שם מה שנאמר )ויקרא כג ,כז( אך
אלא שניהם נחשבים כיום ארוך וכקדושה אחת. בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא וגו'
אמנם על פי פנימיות התורה מבואר בזוה"ק )פר' ועיניתם את נפשותיכם וגו' ,ומסיים )שם פסוק לב(
פנחס ,דף רל"א ע"ב( דהטעם שקבעו חכמים שיהא שבת שבתון הוא לכם ועיניתם את נפשתיכם
יו"ט של ראש השנה שני ימים ,כי ביום א' הוא בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו
בחינת דינא קשיא ,וביום ב' בחינת דינא רפיא. שבתכם ,ונודע דרשות חז"ל )ברכות דף ח' ע"ב( ,אך
ולדרכינו יש לומר שהנגלה והנסתר יחדיו יהיה מ"מ עדיין יש לבאר פשוטו של מקרא ,שהרי כללא
תמים ,ובהקדם מה שכתב בספר שמנה לחמו )דף ח' הוא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו .ולהאמור הרי הוא
ע"א מדפה"ס( בטעם הדבר שלא שקעה השמש כמבואר ששניהם אמת ,כי אותו היום הוא הן תשיעי
בשבת בראשית ,משום שהקב"ה אמר לאדם לחודש והן עשירי לחודש ,שהרי בימי בראשית חל
הראשון )בראשית ב ,יז( כי ביום אכלך ממנו מות יום הכיפורים בתשעה לחודש ,וזהו שנאמר אך
תמות ,ולכן אם היה מעריב השמש ונהיה לילה היה בעשור לחודש השביעי הזה וגו' ,שאמנם על פי סדר
מוכרח למות בו ביום מגזירת הקב"ה ביום אכלך, ימי הלבנה היה אז עשירי לחודש ,כי לפי מהלך
ויען כי לא חפץ הקב"ה במות המת כי אם בשובו הלבנה נחשבו יום הראשון והשני לשני ימים ,ואולם
מדרכיו וחיה ,לכן לא שמשה אפילה באותו לילה אותו היום עצמו הוא גם ועיניתם וגו' בתשעה
ונתארך היום להצטרף עם יום השבת ,ובנתיים לחודש דלפי מהלך החמה באמת הוא רק תשיעי
באותו שבת עשה אדם הראשון תשובה ,ועל ידי זה לחודש ,ועיי"ש עוד.
נמתקה הגזירה ששוב נחשב לפי יומו של הקב"ה על פי דבריו המתוקים יבואר היטב דזהו הדבר
שהוא אלף שנים ולא יומו של אדם ,עכ"ד. ששואלים מלאכי השרת את הקב"ה אימתי ראש
וכבר מילתנו אמורה בזה ,שדווקא שמירת השבת השנה ואימתי יום הכיפורים ,דהיינו שמבקשים
הוא אשר הועילה לו להנצל מן המיתה ,משום לדעת איך נקבע חשבון הימים ,האם כפי מה שהיה
ערב חג הסוכות · יט · תשפ"ז
אז תשובת אדם הראשון שנתפשר עם קונו ,הגם שהשומר שבת כהלכתו מוחלין לו כל עוונותיו )שבת
שכבר יצא גזירת הקב"ה במוצא פיו כי ביום אכלך דף קי"ח ע"ב( ,ונודע מהאריה"ק שיום שבת קודש
ממנו מות תמות ,אף על פי כן הועיל לו ובכח השבת מסוגל לתשובה ,וסימן לדבר 'שב"ת' ראשי תיבות
נתקבלה תשובתו והאריך ימים על האדמה ,דבר זה ש'בת ב'ו ת'שוב ,ולכן כיון שנתארך היום ובנתיים
מתעורר בכל שנה כאשר עושים את יום ראש השנה כבר התנוצץ אור השבת ,בכח זה ריוח והצלה היתה
יום אחד ארוך ,שיזכו בני ישראל בכל דור ודור לו לאדה"ר להנצל מן העונש ,כי כח התשובה וזכות
לבחינת 'אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלוקינו שמירת השבת עמדו לו להפטר מן העונש.
בכל קראינו אליו' ,ובכח התפילה יוכלו לפעול כל ענין מעתה יש לומר ,שכל זה הוא מרוב רחמי הבורא
אצל הבורא ב"ה ,יען אשר הקב"ה משרה שכינתו ית"ש ,אשר כונן מאז תרף לבני ישראל לחלצם
בתוכם תמיד בכל עת. ממיצר ,והכין להם הדרך שיוכלו לעשות תשובה
שופר של ראש השנה מביא לשבירת הלב ,ומכך לפניו ,וביום השישי א' בתשרי כשנברא אדם
זוכים לקרבת אלקים כי קרוב ה' לנשברי לב הראשון ,אחר שלא עמד בנסיון ואכל מעץ הדעת,
נקדים עוד מה שאמרו בזוהר הק' )פר' יתרו ,דף פ"ו הנה לא שקעה החמה ונמשך היום עד אחר השבת
ע"ב( מסכנא קריב למלכא יתיר מכולהו וכו' ,מאי למשך ב' ימים ,וכל זה הוא כדי שיוכל אדם הראשון
טעמא משום דדיוריה דמלכא בהני מאני תבירי, לעמוד ולהאריך ימים ולא ימות בגזירת 'ביום אכלך
דכתיב )ישעי' מ ,טו( ואת דכא ושפל רוח ,וכתיב ממנו מות תמות' ,וחי אדם הראשון את שארית ימיו
)תהלים לד ,יט( קרוב ה' לנשברי לב )שם נא ,יט( לב עד היותו בן תתק"ל שנה .בכך נקבעה ההנהגה
נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה ,יעו"ש. לדורות עולם ,שעל ידי תשובה תפילה וצדקה יוכלו
ויש לומר ,שזהו ענין יום ראש השנה ,שבוודאי למנוע כל גזירה רעה ,ואף גם אחר שכבר יצאה
צריך שיהיה לאדם חרדת הדין אימה ופחד ,כי לב הגזירה מאתו ית' ,יוכלו בכח התשובה לבטלה
יודע מרת נפשו כמה קלקל ועיוה דרכיו במשך ולהעבירה .אמור מעתה ,שמה ששני הימים נחשבים
השנה ,ומריעים בקול שופר להחריד הלבבות ליומא אריכתא עולה בקנה אחד עם דברי הזוה"ק
להתעורר בתשובה שלימה ,אך מאידך ,דווקא על שהיום השני של ר"ה הוא דינא רפיא ,כי על ידי
ידי כך שמתוך קול השופר תאחזני רעדה עד שנשבר ששני הימים נחשבו כיום אחד כיון שלא שקעה
לבבו בקרבו ,שוב זוכים עי"ז להיות קרובים אל ה', חמה ,מכך התעוררו רחמים לדורות.
כי הקב"ה בוחר בלב נשבר ונדכא וכאמור דדיוריה בכן יבוארו דברי המדרש לנכון ,שדרשו על הכתוב
דמלכא בהני מאני תבירי ,וכיון שבכך אנו נעשים כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה'
קרובים להשי"ת אשר שוכן אצלנו בכך תתעורר אלקינו בכל קראינו אליו ,וכאמור שבכל עת יכולים
שמחה וחדוה רבה ,וכאמור שהשמחה הגדולה בני ישראל עם קרובו לקרוא אל ה' לבקש לטוב להם
ביותר היא כאשר אדם זוכה לקרבת אלקים ,על כן כל הימים ,ואף אם יצאה גזר דין שלא לטוב יש בידם
יחד עם התרועה המורה על שבירת הלב ,תוקעים הכח לבטלה ,וכי יפלא ממך הדבר היכן מצינו כזאת
תקיעה של שמחה ,כי הבכי והשירות משמשים יחד. שניתן כח זה לבני ישראל ,שגם אחר הגזר דין יוכלו
התלאות של יוסף הצדיק במצרים הביאוהו לידי לבטלה ולהמתיקה לטובה ,על זה אמר ר' יוחנן
לב נשבר ,ומכך זכה להשארת השכינה כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר
אימתי ראש השנה ואימתי יום הכיפורים ,וכוונתם
כענין זה מצינו גם אצל יוסף צדיקא ,אשר הוא
לשאול ולהבין היאך נקבע ר"ה ויוה"כ והיינו משום
היה אהוב ביותר אצל יעקב אביו ,וכדכתיב )בראשית
דביום הראשון לבריאת העולם לא שקעה החמה
לז ,ג( וישראל אהב את יוסף מכל בניו ,וכל מה שלמד
וכנ"ל ,והשי"ת אומר להם אני ואתם נלך אצל בית
בבית שם ועבר מסר לו )ב"ר פד ,ח( ,והנה בהיותו בן
דין של מטה ,דחכמים קבעו את שני הימים ליומא
י"ז שנים במיטב שנותיו ,ניתקוהו מעל אביו וגירשוהו
אריכתא ,כי בכך נמתק דינו של אדם הראשון ואז
אל ערוות הארץ טומאת ארץ מצרים בין הגויים ,ואין
נחקק ונקבע לדורות כח התשובה ,שכשם שנתקבלה
ערב חג הסוכות · כ · תשפ"ז
מבעלזא זי"ע )ר"ה ,ד"ה תקעו בחודש( שכתב ברמז אנו יכולים לשער ולתאר גודל צערו ולבבו הנשבר
הפסוק תקעו בחודש שופר וגו' כי חוק לישראל ה'וא לשברי שברים ,כי אף אלו אשר היו בשנים
מ'שפט ל'אלוקי י'עקב ,דהוא ראשי תיבות מיל"ה, האחרונות בשבי הערביים ימש"ו ,אף שבוודאי היה
יעו"ש מה שפי' בזה לדרכו ,וע"פ האמור י"ל עוד סבלם גדול עד מאד ה"י ,אבל הם לא סבלו אף לו
דהנה נודע מש"כ בספה"ק שהמילה מביאה אחד מיני אלף ממה שסבל יוסף צרות רבות ורעות
להשראת השכינה ,כמבואר בספה"ק שאות ברית ברוחניות ,כאשר נפל מאיגרא רמא מבחינת גן עדן
קודש חתום בשם הוי"ה ,וכמו שרמז בבעל הטורים התחתון בביתו של יעקב שלימא ,עד לערוות הארץ,
בפסוק )דברים ל ,יב( מי יעלה לנו השמימה ,ר"ת מילה ואף גם שם צרה רדפה צרה והוכפלה צרתו למאוד,
וסו"ת הוי"ה ,והיינו משום שרק מי שמתנהג כשבהיותו בארץ מצרים השליכוהו לבית האסורים.
בקדושה ובטהרה כדבעי הוא זוכה להשראת ברם ,מאחר ובא על ידי כן ללב נשבר ,הרי שעל ידי
השכינה ,ולהיפך ממה שנאמר בבלעם הרשע זה גופא זכה 'ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח'
)במדבר כד ,ד( נופל וגלוי עיניים כאמז"ל במד' שם. )בראשית לט ,ב( ,כי כאמור הקב"ה משרה שכינתו
וזה שרמז כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי וקובע דירתו במי שיש לו לב נשבר ונדכה
יעקב ,והיינו דגם המילה נקרא 'חק' ,כאמרינו בנוסח זה שאמר המשורר האלוקי תקעו בחודש שופר
הברכה 'וחוק בשארו שם' ,וכאמור גם נרמז בתיבות ותקיעה מורה על שמחה ,בבחינת וביום שמחתכם
ה'וא מ'שפט ל'אלוקי י'עקב' ר"ת מיל"ה ,לרמז שעל ותקעתם ,ועל זה מתמה ואומר בכסה ליום חגנו,
זאת רבתה השמחה ,והיינו דעל ידי השופר וכן שהרי אנו נמצאים ביום שמכסים את החג והשמחה,
בזכות המילה זוכים להשראת השכינה ,וכיון שאנו ולשמחה מה זו עושה בהאי יומא אשר יש לנו לירא
זוכים להשראת השכינה בוודאי סמוכים ובטוחים ולפחד מאימת הדין ,ועל זה בא כמשיב כי חוק
אנו שיוציא כאור משפטינו ולצדק דיננו. לישראל הוא כלומר ,מצות השמחה של בני ישראל
מפחד הדין מגיעים לשבירת הלב ,ועל ידי כן ביום הזה באה מתוך משפט לאלוקי יעקב ,דהיינו
זוכים להשראת השכינה כיון שבני ישראל מתייראים מאימת המשפט ומגיעים
בכך יובן שזהו מהותה של ימי ראש השנה ,אשר לידי לב נשבר ,מתוך כך זוכים הם שישרה הקב"ה
בו משתלבים יחדיו שמחת היום והיראה ופחד היום, שכינתו בתוכם ,וכיון שקרובים הם אל השי"ת שוב
כי דווקא בגין הפחד שבירת הלב שמתיירא האדם אין הם מתייראים עוד מן הדין אלא אוכלים ושותים
מאימת הדין ,ביודעו שהקב"ה הוא המנהיג והבורא ושמחים ובטוחים שיעשה להם ניסים.
השופט כל הארץ בדין ובמשפט ,וכל מעשיו בספר לכן הוסיף וסמך המשורר הוכחה לכך ,ואמר
נכתבין ,אך דווקא משום כך הריהו שוב מתמלא עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים,
שמחה ושלוות הנפש ,ביודעו שעל ידי שבירת הלב שכאמור כן היה גם אצל יוסף הצדיק ,שדווקא על
זוכה הוא שישרה הקב"ה שכינתו עליו .ואדרבה מי ידי שבא לידי לב נשבר ,זכה לבחינת ויהי ה' את
שאינו מתפחד מאימת הדין ואינו מגיע לידי שבירת יוסף ,שעל ידי שבירת הלב זוכים להשראת השכינה.
הלב ,הוא הוא שצריך לירא ממה שיעלה בדינו, על ידי ברית מילה זוכים להשראת השכינה
מאחר ואינו זוכה להשראת השכינה. וממילא בטוחים אנו שהקב"ה יצדקנו במשפט
מפרשת העקידה מתעורר הכח שאפשר לבטל נראה להוסיף בזה עוד פרפרת ,לכבוד שמחת
את רוע הגזירה סעודת ברית מילה ]אשר בעל הברית שיחי' זיכה
בקריאת היום בפרשת עקידת יצחק קרינו מה אותנו היום להשתתף בברית מילה ובכך לזכות
שאמר הקב"ה לאברהם אבינו )בראשית כב ,ב( קח נא למחילת עוונות ,כנודע מה שהביא רביה"ק
את בנך וגו' והעלהו שם לעולה ,והנה דבר זה לא מוהרצ"א זי"ע )אגרא דפרקא אות קמ"ו( בשם המדרש
נתקיים לבסוף אלא נתבטל ,שהיו מלאכי השרת שבברית מילה מוחלין העוונות לכל הנוכחים[ ,על
בוכים והזילו דמעות על דבר זר זה שישחט אברהם פי מה שראיתי בספר מדבר קדש מהרה"ק מהר"ש
ערב חג הסוכות · כא · תשפ"ז
קרובים אנו אליו ית"ש ,ונתן לנו הקב"ה ההזדמנות את בנו כדאיתא במדרש )ב"ר נו ,ה( ,עד שקרא מלאך
לתקן ולבטל הכל בכח תשובה ותפילה ועסק התורה ה' אל אברהם מן השמים ואמר לו 'אל תשלח ידך אל
הק' ,ומכיון ש'ה' לי' שוב 'לא אירא' ,ועל כן תמצית הנער' )שם פסוק יב( ,נמצינו למדים מפרשת העקידה,
ומהות עשרת הימים הוא במה שאנו אומרים וכן ממה שלא החשיך היום לאדם הראשון ,שגם אחר
בהפטורת צום גדליה דרשו ה' בהמצאו קראוהו שנגזרה גזירה רעה אפשר שהקב"ה יבטלה .ומני אז
בהיותו קרוב ,וכאמור שבימים האלה נאחזים אנו הכין הקב"ה תרף לבני ישראל ,שכל שכן וקל וחומר
בכך כי השי"ת קרוב אלינו ,וזהו לכל אחד ואחד בן בנו של קל וחומר ,שבשעה שיעשה איש יהודי
מבני ישראל יהיה מי שיהיה ,ובכך מתחזקים תשובה על כל מעשיו ,הרי שבזה יבטל מעליו כל
לתשובה שלימה. גזירות קשות ורעות ,ויתקיים בו הס קטיגור וקח
רב זכותם של קובעי עתים לתורה דבר יום ביומו סניגור מקומו ,והקב"ה יקבלו באהבה ,וישפיע עליו
ונבחני 'משתמרת' שפע ברכאין טבין מלעילא.
הניחו היום על השלחן רשימות של יותר מאלף שמחה וחיזוק בעשרת ימי תשובה על שאנו
אברכים אשר קיבלו על עצמם להצטרף לקבוע עתים זוכים להיות קרובים אל ה' ,ועל הכח לתקן הכל
לתורה דבר יום ביומו ,ואף להבחן במבחנים הקבועים, מי האמין שבשנת תשפ"ז עדיין נעמוד מבוישים
במסגרת מפעל התורה 'תורתם משתמרת' ,ובוודאי מחוץ לחומת העזרה ,אכן אעפ"כ מתחזקים אנו
היא זכות גדולה לכלל כולו ,כי היסוד והבסיס של כל באמונת אומן בהשי"ת באמונה ובטחון אשר הנה זה
אחד מישראל הוא עסק התורה ,שהרי כשעוסקים עומד אחר כתלינו ,ושנת גאולי באה.
בתורה יכולים מתוך כך לזכות גם לשאר הדברים, ועתה בעשרת ימי תשובה אשר מצד אחד
והתורה הק' אגוני מגני ואצולי מצלי ,ורק על ידי עומדים אנו בימים אלו רועדים וזוחלים מאימת הדין,
שנקבל עלינו עול תורה סמוכים ובטוחים אנו שנזכה כאשר הבינונים תלויים ועומדים ,ואף שאין אנו
לשנה טובה ומבורכת ,ליהודים היתה אורה ושמחה, יודעים כלל באיזה מן הספרים נכתבנו ,ולב יודע
ולכל בני ישראל יהיה אור במושבותם. מרת נפשו שמא לא זכה להמנות בספר של בינונים,
ימלא השי"ת כל משאלות לבותיהם של בני אכן כאמור הרי אפילו אחר שנחתמה הגזירה יכולים
ישראל לטובה בכל המצטרך ,הרופא לשבורי לב לבטלה ולהמתיקה ,ועל כן בד בבד עם הפחד
ומחבש לעצבותם ירפא לכל גופם ויסלח לכל עוונם, והרעדה מאימת הדין צריכים אנו להתחזק בשמחה
שיזכו לשוש ולשמוח תמיד ,והעיקר שנזכה לישועת לשוש ולשמוח על כי זוכים אנו להיות יהודים ,אשר
ה' בגאולה השלימה במהרה בימינו ,אמן. בחר בנו מכל עם ולא עשני גוי ,ועל שזוכים אלו
שרה' היו נפקדות קפ"ד עקרות כמנין 'פקד' .ויה"ר לאחר התורה קם מרן שליט"א לריקוד נלהב
ואף בשנה זו יוושעו הכל בכל המצטרך ,בבני חיי בהתרוממות ובשמחה רבה.
ומזוני ורוב ברכות וישועות.
בשעה 9.00בירך מרן שליט"א ברכהמ"ז על הכוס. בסוף הסעודה לפני ברכהמ"ז הוסיפו להביא קוגל
בהגבהת הכוס התכבד -הרה"ג ר' אברהם חיים יצחק לשמחת וואך נאכט ,וחילק מרן שליט"א לבעלי
מוטצען שליט"א מפעיה"ק -נכד כ"ק מרן זי"ע .ואמר השמחה .ואמר מרן שליט"א :נודע מאמר הצדיקים
מרן נודה לשמך והרחמן לברית מילה. זי"ע )ראה אוהב ישראל ,ליקוטים חדשים ,פר' נצבים ,ד"ה מה
שאנו; דרשות חת"ס ,לז"ך אלול תק"ע( על מה שאמרו חז"ל
בסיום השוה"ט התפללו מעריב .קודם התפילה )ר"ה י ,ב( בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה ,כי בכל
אמר מרן שליט"א לנכדיו שיחי' שלא ישכחו את שבע שנה ושנה מתעורר בראש השנה אותו הכוח כמאז
הדברים שצריך לומר בתפילת שמו"ע )זכרנו ,מי כמוך, לפקוד עקרות ולחון אותם בזרע של קימא ,וביחוד
המלך הקדוש ,אתה חוננתנו ,המלך המשפט ,מי כמוך ,בספר בעת קריאת התורה 'וה' פקד את שרה' ביום ראשון
חיים( .לפני העמוד ניגש -המחותן הרה"ג ר' אהרן של ראש השנה ,ועל הרה"ק רבי לוי יצחק
יוסף הלברשטאם שליט"א משגיח רוחני דישיבה"ק מברדיטשוב זי"ע מסופר כי כשהיה קורא 'וה' פקד את
ערב חג הסוכות · כב · תשפ"ז
האיתנים במסגרת המיוחדת שע"י ארגון בחצרות החיים. לצעירים שפע חיים בב"ב.
לאחר תפילת מעריב בשעה 9.20הבדיל מרן
יום שלישי פר' האזינו ד' תשרי שליט"א על הכוס בהיכל הגדול לאלפי האורחים,
בשעה 6.00נכנס מרן שליט"א לאמירת הסליחות בהגבהת הכוס להבדלה כובד הרב בנש"ק הרב
בהיכל המתיבתא ,לפני העמוד ניגש -הרה"ג ר' משה שמואל הלברשטאם שליט"א מב"ב -נכד רבוה"ק.
הלברשטאם שליט"א מפעיה"ק -נכד כ"ק מרן אח"כ עברו כל הקהל לברכת א גוט יאר ,ומרן
שליט"א .בתפילת שחרית אמר מרן שליט"א תחנון, שליט"א הורה לבחורי החמד תלמידי הישיבות
וכן 'תפלה לדוד'. הקטנות ,ושיעורי א' דישיבות הגדולות לגבי תענית
צום גדליה ,שלא יתענו ,הבחורים המבוגרים יותר
יום רביעי פר' האזינו ה' תשרי החלושים ותשושים ואינם יכולים להתענות שלא
בשעה 6.00נכנס מרן שליט"א לאמירת הסליחות יתענו ,ומי שמסתפק יעשה שאלת חכם.
בהיכל המתיבתא ,לפני העמוד ניגש -הרה"ג ר' מאיר
נתן נטע שליט"א מפעיה"ק -נכד כ"ק מרן שליט"א. יום שני פר' האזינו ג' תשרי -צום גדליה
אחר תפילת שחרית נכנס לקו"פ לברכת השנים בשעה 6.00נכנס מרן שליט"א לאמירת הסליחות
הרב הראשי הגאון רבי קלמן בר שליט"א. בהיכל המתיבתא ,לפני העמוד ניגש -הרה"ג ר' ישכר
אח"כ נערך שמחת הברית לבן הר"ר יקותיאל דוב אליאס שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי
יהודה פרידמן מאשדוד )ב"ר שלמה מפעיה"ק(. חיים פעיה"ק.
לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין
לאחמ"כ נסע מרן שליט"א לעבר בית החיים להבחור הבר מצוה ישראל אברהם נ"י בן הרב משה
בנתניה ,לפקוד את הציון המצוינת של כ"ק מרן יוסף רונס שליט"א ראש ישיבת נתיב התורה בפתח
אדמו"ר זי"ע ,כמנהגו בכל שנה קודם יום הקדוש תקוה ,ולהבחור הבר מצוה ישכר דוב נ"י בן הר"ר
לפקוד את ציון אביו לעורר רחמים ולשפוך שיח משה יונה כץ מבית שמש )בהג"ר ישראל אריה מפעיה"ק(.
לקראת יום הגדול ,עבור צאן מרעיתו. בפתיחת הארון קודש אמרו ה' ה' ,ושיר למעלות,
בהגיע מרן שליט"א לבית החיים פנה אל חלקת ואמר מרן הרבונו של עולם מסידור כתר נהורא
צאנז ,נטל ידיו ואמר הברכה שאומרים בבית החיים לעשי"ת .בסיום התפילה אמרו תהלים מקפיטל ק"א
כשלא היו שלושים יום ,ונכנס אל האוהל פנימה, עד קי"א )עפ"י המשך הסדר שאמרו בכל יום מר"ח אלול י'
והדליק מרן שליט"א ב' נרות ע"ג הציון הק' וכן על קפיטלעך חוץ מבשב"ק(.
ציון אמו הרבנית הצ' ע"ה. אחר התפילה נערך שמחת הברית לבן הרה"ח ר'
מרן שליט"א החל באמירת מזמורי תהלים משה אהרן לאנגסאם מירושלים )ב"ר חיים מאיר מב"ב(,
מקאפיטל צ' עד קאפיטל ק"ז ,משך למעלה ממחצית ולבן הר"ר יצחק צבי קליין מקרית צאנז טבריה )ב"ר
השעה .האמירה עברה בהתעוררות גדולה ובבכיות דוד שלום אליעזר מלונדון ,וח"ר יצחק ברוך וינברגר ממאנסי(.
עצומות .כמו"כ קרא מרן שליט"א קוויטעל מיוחד אח"כ קיבל מרן שליט"א קהל אורחי חו"ל האברכים
מחולי אנ"ש ומהמצפים לישועה. שבאו לשהות בצל הקודש על ימי ראש השנה.
לאחר מכן ניגש מרן שליט"א לעבר הציון הק',
והרכין ראשו כאשר נשען על הציון ,ונשא תפילה אחר הצהרים נכנס מרן שליט"א להיכל המתיבתא
חרישית מלווה בבכיות משך זמן רב .אח"כ נשא מרן לתפילת מנחה ,לפני העמוד התפלל -הרה"ג ר' יעקב
שליט"א תפילה חרישית על ציון הרבנית הצ' ע"ה. עזרא ראטה שליט"א נאמן בית מרן שליט"א.
בסיום הניח מרן שליט"א אבן על גבי הציון הק' ועל בעליות התכבדו ,כהן -הגאון רבי מרדכי לוינשטיין
ציון הרבנית הצ' ע"ה ,ובסיום יצא מאוהל לאחוריו. שליט"א דומו"צ קרית צאנז ,לוי -הרב שלמה זאב
אח"כ ניגש מרן שליט"א לציון חותנו -חותן המלך קליין מפעיה"ק ,מפטיר -מרן שליט"א ,ולאחריה אמר
הגה"צ רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל, מרן ההפטורה ,הגבה -הרה"ח ר' מנחם אלעזר ליבער
והדליק מרן שליט"א ב' נרות ונשא תפילה חרישית, מלונדון ,גלילה -הר"ר ישי אבעלעס ממאנסי.
בסיום הניח אבן ע"ג הציון וחזר לקרית צאנז. מיד לאחר מנחה התפללו מעריב .לאחר התפילה
עלה מרן לביתו לאויספאסטין.
יום חמישי פר' האזינו ו' תשרי
בשעה 6.00נכנס מרן שליט"א לאמירת הסליחות בשעה 9.15נכנסו לקו"פ עם קוויטל מאות מתלמידי
בהיכל המתיבתא ,לפני העמוד ניגש -הרה"ג ר' שמואל ישיבה"ק מתיבתא דברי חיים פעיה"ק הדרים מחוץ לעיר,
דוד לייזער שליט"א מפעיה"ק -נכד כ"ק מרן שליט"א. ומאות תלמידי ישיבה"ק מתיבתא דברי יציב בחיפה,
לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין להתברך בחודש הרחמים לרגל השנה החדשה .כמו"כ
להבחור הבר מצוה אברהם נ"י בן הרב מרדכי ברוך נכנסו בחורי חו"ל שבאו לשהות בצל הקודש על ירח
ערב חג הסוכות · כג · תשפ"ז
הרה"ח ר' ישראל ארליך ז"ל בספרו שאול בחיר ה' בלומנטל סגן מנהל רוחני דת"ת דרכי אבות פעיה"ק
)עמ' כד-כה( על הגה"צ רבי שאול בראך זצ"ל מקאשוי, )ח"ר אלכסנדר משה בלומנטל מפעיה"ק( .ואמר מרן
שלמד אצל המהר"ם שיק ,ונכנסו כמה בחורים אליו שליט"א תחנון )נוסח אשכנז( ,וכן 'תפלה לדוד'.
לבקש ממנו רשות לנסוע ליום י"ג מידות אל הייטב
לב זי"ע ,וכשיצאו בירך אותם שינצלו מ'גוישע הענט', בשעה 3.20אחה"צ נכנס מרן שליט"א להיכל
ולא הבינו כוונתו ,בפרט שהדרך מחוסט לסיגוט לא המתיבתא ,לאמירת ספר התהלים ברוב עם כנהוג
היתה ארוכה כל כך ,אף שהיה יער קטן באמצע .אבל בחצרות קדשנו ביום י"ג מידות .לפני העמוד ניגש -
כשעברו באותו יער נודע להם שזמן קצר לפני שעברו הרב שרגא שמואל בלומנטל משגיח בישיבה"ק .ונמשך
הרגו שם יהודי רח"ל ,ואז הבינו את ברכתו ,וראו שגם עד השעה ,5.15ואמרו היה"ר שלאחר התהילים.
רבם יכול משהו... אחר הפסקה קצרה בשעה 5.25נכנס מרן שליט"א
וזה היה הפעם הראשונה שהוא היה אצל הייטב להיכל המתיבתא והחל מרן שליט"א באמירת הוידוי
לב זי"ע ,כשהגיעו לסיגוט היה זה בליל י"ג מידות, )עי' דרך פיקודיך ,הקדמה ה ,אות יא( ,תחילה אמרו וידוי
ותיאר את סדר העבודה שהיה שם מחצות הלילה של דרבינו ניסים ,ואמרו מרן בכפיפת קומה כמו בכל
ליל י"ג מידות עד למחרתו עדי ערב .הייטב לב נכנס הוידויים ,ואח"כ התחילו אנא תבוא וכו' )לא או"א ,וכן
לבית מדרשו בשעה שתים עשרה בלילה ,הוא בעצמו בכל הוידויים ביוה"כ ,עי' דרכי חיים ושלום אות תשמט( בניגון
אמר לפני התיבה את כל ספר תהלים ,אחרי שגמרו המקובל ,אשמנו וכו' ,ואמרו 'טפלנו שקר ומרמה' )וכן
אמירת תהלים התחיל הייטב לב לומר סליחות ,ולפני בכל הוידויים ,כפי הנוסח בסידור תפילה ישרה( ,סרנו וכו',
תפלת שמע קולינו אמר דרשה שנמשכה ארבע שעות מה נאמר וכו' ,אתה יודע וכו'.
פחות רבע שעה ,בבכיות עצומות ודיבר בשבח עם והוציאו הספר תורה מארון קודש לקריאת
ישראל שהם הכי טובים ואמר על עצמו ,רק אני הכי הקרבנות כנהוג ביום י"ג מידות ,הבעל קורא היה
גרוע ,ולמה אני עומד כאן ,כי אני הפושע ואני צריך העסקן הרה"ח ר' הערשל רייכמן ,ונמשך עד השעה
לחזור בתשובה... ,5.55ומיד לאחריה התחילו אשרי והתפללו מנחה.
אחרי הדרשה וסיום אמירת הסליחות התפללו לפני העמוד ניגש הרה"ג ר' יעקב עזרא ראטה
תפלת שחרית ,והייטב לב התפלל לפני התיבה לרגל שליט"א מנאמני בית מרן שליט"א.
יום ההילולא של אביו הרה"ק רבי אלעזר ניסן זי"ע,
ואח"כ קראו קרבנות ובסופו אמרו עוד פעם תהילים בשעה 6.30הגיע מרן שליט"א לאמירת תשליך על
והתפללו תפילת מנחה. שפת הים .בהגיע מרן שליט"א פתח באמירת התשליך,
כשפסע הייטב לב את הג' פסיעות לאחוריו לאחר ואמר 'מי קל כמוך' ג"פ .בעת אמרו הפסוק ותשליך
שמו"ע ,היה הגר"ש צריך לזוז כי עמד ממש מאחוריו, במצולות ים כל חטאתם ניער מרן שליט"א את שולי
וכשפסע לאחוריו עמד ממש ממול פניו ,ואז שאל בגד הציצית .אח"כ אמר מרן התפילה מהחיד"א מספר
אותו הייטב לב 'תאמר נא חיים פריינד הגיע?' ]הוא עבודת הקודש בבכי רב .בסיומו זימר מרן שליט"א
היה אחיו של הגה"ק הרב מנאסויד זצ"ל ,שגם למד 'רננו צדיקים' .אח"כ זימרו הקהל 'תקע בשופר' ,ועוד
אצל המהר"ם שיק[ ,וענה שלא הגיע ,ושאל אותו מרן שליט"א השירה ,וחזר מרן שליט"א לביתו.
כמ"פ ממש בתקיפות ,למה לא הגיע ,למה לא הגיע, על אם הדרך אמר מרן שליט"א:
עד שהיטב לב אמר לו ,אתה יודע למה הוא לא הגיע, אנו אומרים בוידויו דרבינו ניסים 'וכל מעשים רעים
כי הוא כבר יודע שאני לא שווה כלום ,אבל אתה עדיין עשיתי ,וגם עבירות רעות עשיתי' ,ובפשטות הכוונה
אינך יודע שאיני שוה כלום ולכן באת... על עבירות שבין אדם למקום ועבירות שבין אדם
והרב מקאשוי עשה חשבון שהייטב לב עמד על לחבירו ,אכן י"ל עוד ,ד'עבירות רעות' הכוונה לדברים
רגליו משך שבע עשרה שעות ,מאמירת תהילים עד שאינם טובים שעושה האדם הנוגעים אליו בלבד,
לאחר קריאת הקרבנות שהיה כבר לפני ערב. 'ומעשים רעים' הכוונה מה שגרם שגם אחרים יחטאו
ויכשלו רח"ל ,דזהו לשון 'מעשה' שעשה גם לאחרים.
בקודש פנימה נכנסו גבאי המעמדות והגישו את יש לבאר מה שנוהגים לנענע הציציות כשאומרים
שקלי הקודש לחודש תשרי ,בצירוף ה'כוללות 'ותשליך במצולות ים כל חטאותם' ,דמרמזים בזה
קוויטעל' הקבוע המוגש מדי חודש בחדשו .מרן שחפצים אנו להשליך אף כל אלו המצוות שקיימנו
שליט"א הרעיף מברכותיו לכל הנותנים להתברך בכל בשעה שלא היינו ראויים לכך ,והיאך העזנו פנינו
מילי דמיטב. לגשת לקיים אחת ממצות השי"ת ,ואף על כך צריכים
אנו לעשות תשובה בשלימות.
יום שישי פר' האזינו 'יום י"ג מידות' ז' תשרי
בשעה 6.00נכנס מרן שליט"א להיכל המתיבתא ושוחחו על עבודתו בקודש של הרה"ק הייטב לב
לאמירת הסליחות .לפני העמוד ניגש הגה"צ רבי מאיר זי"ע ביום י"ג מידות ,וסיפר מרן שליט"א מה שכתב
ערב חג הסוכות · כד · תשפ"ז
משה בנתניה וראש כולל רשת כוללי יו"ד דחסידי משולם שליט"א .את הפייט ה' ה' אמר מרן שליט"א
צאנז בארה"ק ,מה ידידות -הרה"ג ר' יוסף דוב לפני התיבה בבכיות עצומות.
אייזנברגר שליט"א רא"כ עיון והוראה במרכז התורה. היום אחר תפילת שחרית סיימו את ספר התהלים
בברכהמ"ז על הכוס התכבד -הרה"צ רבי חיים מיכל בפעם השניה לפי הסדר שאמרו מר"ח אלול ואילך.
הלברשטאם שליט"א אב"ד סטראפקוב ירושלים,
ומנה"ר דישיבה"ק לצעירים שפע חים בירושלים. שב"ק פר' האזינו 'שבת שובה' ח' תשרי
ונערך שמחת השלום זכר לרגל הולדת הבן להר"ר קבלת שבת התפלל לפני העמוד -הרה"ח ר' יוסף
חיים פסח רייכמן מפעיה"ק )ב"ר אשר אנשיל מירושלים, גליק מפעיה"ק.
וחה"ר חיים יעקב לוי מפעיה"ק( ,ולהר"ר אברהם שימון
מפעיה"ק )ב"ר נפתלי מבית שמש ,וחה"ר משה דוד ישראלי בזמירות בשוה"ט התכבדו ,כל מקדש -הרה"ג רבי
מפעיה"ק( .וחילקו פירות לכל הקהל. משה גדליה לנדאו שליט"א רב בית מדרשנו ישמח
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט
כו ,ד( כי בי'ה ה' צור עולמים ,דרש רבי יהודה בר בתוה"ק בפרשתן )דברים לב ,א( האזינו השמים
אילעאי אלו שני עולמות שברא הקב"ה אחד בה"י ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ,וכבר עמדו קמאי
ואחד ביו"ד וכו' ,הוי אומר העוה"ז בה"י והעוה"ב לבאר מה שפתח בלשון נוכח 'האזינו השמים' ,וסיים
ביו"ד ,ומפני מה נברא העוה"ז בה"י מפני שדומה בלשון נסתר 'ותשמע הארץ' ,ולא אמר 'ושמעי
לאכסדרה )פי' רש"י ,שפתוח מתחתיו( שכל הרוצה הארץ' וכדו'.
לצאת יצא )ממנו לתרבות רעה( ,ומאי טעמא תליא הנה נהגו בכל תפוצות ישראל עוד מימי
כרעיה דאי הדר בתשובה מעיילי ליה )בפתח העליון הראשונים לקרוא לשבת זו 'שבת תשובה' ,וראוי
בין רגל שבתוכו לגגו( ,וליעול בהך )פתח התחתון דנפיק לבאר דהלא לכל הימים האלה קורין עשרת ימי
ביה( לא מסתייעא מילתא ,כדרבי שמעון בן לקיש תשובה ,ומדוע דייקא לשבת קראו 'שבת שובה'
דאמר רשב"ל הבא ליטהר מסייעין לו בא ליטמא יותר משאר הימים ,ובהכרח הוא שיש לשבת
פותחין לו )דהבא ליטהר בעי סיוע מפני יצר הרע ,הלכך שייכות מיוחדת עם עניין התשובה.
עבדי ליה סיוע פתח יתירא(. ויבואר עפ"י מה שהביא רביה"ק מוהרצ"א זי"ע
והנה הגם שלא נתבאר בגמ' מי מסייע בעד מי )בני יששכר מאמרי תשרי ,מאמר ד ,אות לה( מספר חרדים
שבא ליטהר ,אכן בזוה"ק איתא )פר' נח ,דף ס"ב ע"א( )פרקי התשובה ,פרק ז( שכל בעל תשובה מתנוצץ בו
דמסייעין אותו בנשמתא ,וי"ל דהכוונה לנשמת נשמת משה רבינו ע"ה ,והוא המסייע לכל החפץ
משה רעיא מהימנא ע"ה ,אשר הוא המסייע לכל לשוב למקור שורש באיזה זמן ומצב שרק יהיה ,שעל
הבא ליטהר ולשוב בתשובה ,כי נודע דמשה רבינו ידי הניצוץ ממשה רעיא מהימנא יכול הוא להתעלות
היה לו נשמה כוללת מכל כלל ישראל )תיקו"ז ,תיקון ולקבל עליו עול מלכות שמים באמת.
ע' ,דף קל"ח ע"א ,וכדאיתא במדרש )שהש"ר א ,סד( אשה והביאור בזה ,דהנה משה רבינו ע"ה הוא קיבל
אחת יולדת במצרים שישים ריבוא בכרס אחד זה תורה מסיני על מנת למסרה לבני ישראל ,ובעת מתן
משה רבינו ששקול כנגד כל ישראל ,ועל כן בכל עת תורה היו שם כל נשמות בני ישראל מעולם ועד
וזמן שמתעורר האיש הישראלי בכל מקום ובכל מצב עולם עד סוף כל הדורות )ראה זוה"ק פר' יתרו ,דף פ"ג
לתשובה ,מתעבר בו ניצוץ מנשמת משה רעיא ע"ב; וראה ב"ר ע ,ט; שמו"ר כח ,ו( ,וכדכתיב )דברים כט,
מהימנא לסייע בעדו ולעמוד לימינו להחזירו יד( את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה ,ואז פעל
בתשובה שלימה. משה רבינו מלפני השי"ת שבכל מצב שהוא עד סוף
וזהו שאמרו חז"ל בזוה"ק )ח"ג דף רע"ג ע"א; תקו"ז כל הדורות ,כשירצה האיש הישראלי לשוב
תיקון ס"ט ,דף קי"ב ע"א( אתפשטותא דמשה בכל דרא בתשובה לפניו ית"ש ,יעמוד משה רבינו לצידו לעזרו
ודרא ,היינו שבכל דור ודור ובכל זמן ועת נכנס ניצוץ ולסייעו לבלתי ידח ממנו נדח.
קדוש מנשמת משה רבינו לסייע בעד החפצים לשוב ואמרו חז"ל )מנחות דף כ"ט ע"א( על הפסוק )ישעיה
ערב חג הסוכות · כה · תשפ"ז
ויתעורר ויעלה מעלה מעלה. בתשובה שלימה.
והנה נודע מספה"ק )ראה בעש"ט עה"ת פר' יתרו ,אות ולכן הדבר העיקרי מתיקוני התשובה הוא עסק
י"א; סידורו של שבת ,שורש א ,ענף א' ,ועוד( שזכות שבת התורה ,וכדדרשו חז"ל )ויק"ר כה ,א( היכי דמי בעל
קודש מעוררת לתשובה ,ולהאמור י"ל כי ע"י השבת תשובה אם למד דף אחד ילמד ב' דפין ,לפי שמשה
מתעורר גם כן כוחו וזכותו של משה רבינו ע"ה, רבינו הוא עמוד התורה ,ובכדי לזכות לסיוע זה
וכדאיתא בספה"ק )בן פורת יוסף ,הקדמה ,ד"ה ועל דרך ממשה רבינו ,זהו דייקא על ידי שמקבל עליו עול
זה נקרא שבת; שפת אמת ,פר' בהעלותך תרנ"ט ד"ה בפסוק( תורה ,שבכך הוא נאחז בכוחו של משה רבינו ע"ה,
שמשה רבינו הוא בחי' שבת קודש ,וכן איתא במדרש והיא שמסייעתו לשוב בתשובה שלימה ושתתקבל
)הובא בספר ברכה משולשת ,מאמר פט( עה"פ )שמות לא, תשובתו לפני אדון כל.
יג( ואתה דבר אל בני ישראל אך את שבתותי ובזה יתבאר ,דכשאמר משה רבינו לפני בני
תשמורו ,בשבילך אני אומר את שבתותי תשמורו, ישראל שירת האזינו וראה כל מה שעתיד לבוא
והיינו שבני ישראל זכו לשבת קודש בזכותו של משה אליהם ושעתידים הם לחטוא רח"ל ,ואח"כ יתנו לב
רבינו ע"ה ,וכפי שנתקן בנוסח התפילה 'ישמח משה לשוב בתשובה ולקבל עליהם עול מלכות שמים ,על
במתנת חלקו וכו' וכתוב בהם שמירת שבת' )עי' כן עמד והתפלל עליהם לפני ה' שיקבל השי"ת
אבודרהם ,סדר תפילות שבת ,ד"ה אומר שלש ראשונות ואחר תשובתם ,והוא עצמו ביקש רחמים על הדבר
כך ישמח משה( ,נמצא שע"י שמירת שבת קודש אפשר שבכוחו יהיה לבוא בכל עת עד סוף כל הדורות
להתחבר עם כוחו של משה רבינו ,והיא שתסייעתו לבעלי התשובה ולסייעם ,וזהו שאמר משה האזינו
לאדם לשוב בתשובה שלימה. השמים ואדבר"ה אתוון אדבר ה' ,להורות על הענין
ועתה פשוט לן מה שקורין לשבת זו 'שבת שברא השי"ת העולם הזה בה"א אשר כרעיה דה"א
תשובה' ,דהנה אנחנו עומדים בימים המסוגלים מאד תלויה להורות שהבא לטהר מסייעין אותו בנשמתא,
לתשובה שבהם בניקל יכול כל אחד ואחד מישראל והוא ע"י משה רבינו ע"ה אשר נכנס ויורד לסייע
לבוא ולקבל על עצמו עול מלכות שמים מחדש לאדם בתשובתו.
ולהתעורר בתשובה ,ואנו מצפים לסיועו של משה ודבר זה פעל כאמור משה רבינו בשמי מרום
רבינו שהתפלל על הדבר ,ובזכות שמירת שבת קודש לבלתי ידח ממנו נדח ,ובכל עת ובכל זמן ומצב עד
זו שבתוך ימי התשובה ,יש באפשרותו להתחבר עם סוף כל הדורות כשיתעורר האדם לתשובה ,יזכה
כוחו של משה רבינו ולזכות לתשובה שלימה. לעזר ממעל ויבוא אליו ניצוץ ממשה רבינו לסייע
ובזכות ההתעוררות תשובה וקבלת עול מלכות בעדו ,ועל זה ביקש משה שהבוכ"ע יושב שמים יאזין
שמים וקבלת עול תורה ושמירת שב"ק יעזור השי"ת תפילתו ודיבורי פיו ,ועוד ביקש ותשמע הארץ
ויכתבנו בספר חיים טובים ונזכה לשנה טובה אמרי פי ,רצ"ל מה שאני מתפלל עליהם שיתעורר
ומתוקה שנת גאולה וישועה ,ומלך מוחל וסולח ישא ליבם לתשובה בכל עת ובכל זמן ,ואף שכבר ירד
לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל ,ונזכה לשוב האדם רח"ל מטה מטה בחטאיו והגיע עדי עפר,
בתשובה שלימה לפניו ,ויתברכו כולם בשנה טובה מ"מ ישמע פתאום אמרי פי שאני מתפלל עליו
ומבורכת אכי"ר. שיתעורר בתשובה ,ולבבו ישמע ושב ורפא לו,
תורה בפרשתן ,ולאחמ"כ הרחיב בפלפולי דאורייתא יום שב"ק
בהדרן על מסכת חולין אשר רבבות אלפי בית ישראל תפילת שחרית התפלל כ"ק מרן שליט"א בבית
סיימו כעת ללמוד במסגרת לימוד 'הדף היומי' ,וסיים המדרש בביתו נאו"ק יחד עם בני המשפחה.
מרן שליט"א בדברי חיזוק והתעוררות בדברי אגדה
משך זמן .ונמשך הדרשה קרוב לשעתיים ומחצה. בשעה 5.05אחה"צ נכנס מרן שליט"א להיכל
בסיום דברות הקודש נכנס מרן לביתו ,ואחר זמן המתיבתא ,מעוטף בטלית ,לאמירת דרשת 'שבת
קצר נכנס לתפילת מנחה ,לפני העמוד התפלל - שובה' ,וישב על מעלות הארון קודש ,ופתח בדברי
ערב חג הסוכות · כו · תשפ"ז
בזמירות בשוה"ט בעידן רעוא דרעוין התכבדו, הרה"ג ר' יעקב עזרא ראטה שליט"א מנאמני בית מרן
ברוך קל עליון -הרה"ח ר' ברוך טורנר ממאנסי דרור שליט"א ,בעליות התכבדו ,כהן -הרה"ח ר' יעקב אריה
יקרא -הרה"ח ר' אשר אנשיל רייכמן מירושלים ,שבת שווארץ ממאנשעסטער ,לוי -הר"ר משה יוסף
היום -הרה"ח ר' שמעון זילבר ממאנסי. טאובר מבארא פארק ,שלישי -העסקן הרה"ח ר'
תפילת ערבית התפלל -הרה"ג ר' דוד זלמנוביץ אלחנן רייך מלונדון ,גלילה -הר"ר משה מרדכי
שליט"א ר"מ בישיבה"ק היכל התורה פעיה"ק. ניימאנן מבארא פארק.
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בעידן רעוא דרעוין העעל"ט
מרת נפשו כמה שחטא ח"ו לה' וקלקל מעשיו ,ואיך בתוה"ק בפרשתן )דברים לב ,א( האזינו השמים
יוכל לגשת באופן זה לקיים מצוותיו ית"ש ,ואף אם ואדרבה ותשמע הארץ אמרי פי .וכבר דקדקו קמאי
יקיים אחת ממצוות ה' אשר תיעשנה מה בצע במה שפתח בלשון נוכח 'האזינו השמים' וסיים
ותועלת יש בכך. בלשון נסתר 'ותשמע הארץ'.
ובספר מדבר קדש מהרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע במסורה )הובא במסורה גדולה בפרשתן( ד"פ
)שבת שובה ד"ה בגמרא( ביאר בזה מאמר חז"ל )יומא וַ ֲא ַד ֵ ּב ָרה ,חדא הכא ,ואידך )בראשית יח ,ל( אל נא יחר
דף פ"ו ע"ב( אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה את לה' ואדברה וגו' ,ובתהלים )מ ,ו( רבות עשית אתה
לא תעשה שבתורה ,והקושיא ידועה דהרי בכל ה' אלוקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך
עשה אמרינן כן שעשה דוחה ל"ת ,ובמה נתייחדה אליך אגידה ואדברה עצמו מספר ,ועוד שם )נ ,ז(
מצות התשובה לומר עליה שדוחה את לא תעשה שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלוקים
בתורה .וביאר דכשאיש הישראלי חוטא ח"ו ונמצא אלוקיך אנכי ,וצ"ב מה מלמדנו.
בתוך עובי עולם הגשמי הריהו מרוחק מחי החיים באפטרתא דיומא )הושע יד ,ב-ג( שובה ישראל עד
ב"ה וממילא אין לו שום דעת והבנה איך לעשות ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך ,קחו עמכם דברים ושוב
תשובה לפני מלך גדול ונורא ,דאכן בשאר המצוות אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה
הדבר פשוט שעשה דוחה ל"ת ,דכיון דהעשה הוא פרים שפתינו.
בבחינת רחמים וממקור החסד והלא תעשה היא במדרש )תנדב"א זוטא ,פרק כג; ועי' ישמח משה ,פרשת
מבחינת דין ויראה ,לכן אמרינן דעשה דוחה לא האזינו ,ד"ה ונחזור לעניינו( שאלו תלמידיו את רבי
תעשה )ראה רמב"ן שמות כ ,ז( ,אך לא כן הוא אם אליעזר רבינו האיך נעשה תשובה ונחיה ,אמר להם
האדם חטא וקלקל מעשיו ח"ו ,היאך נאמר בו כתיב )תהלים כ ,ב( יענך ה' ביום צרה ,וכתיב )שה"ש
דעשה דוחה ל"ת ,לזה אמרו גדולה תשובה שדוחה ה ,ד( דודי שלח ידו מן החור.
את ל"ת שבתורה ,שאפי' זאת התשובה שהאדם -התורה ניתנה לכל אחד באשר הוא ואף קודם
עושה בעוד שהוא מרוחק ואינו רצוי אצל השי"ת, תיקון המעשים -
דלכאורה איזה פנים יש לתשובה כזאת וזהו אינו
ואפ"ל בהקדם הידוע מספה"ק )עי' זרע קודש ,פר'
בכלל קיום המצות עשה דתשובה ,כי האדם עדיין
וישב ,ד"ה והנה; שם ,פר' תבוא ,ד"ה ולקחת( שלפני שיגש
רחוק מלהיות בבחי' 'ושבת עד ה' אלוקיך' ,מכל
האדם לקיים מצוות השי"ת הרי שצריך מתחילה
מקום גם תשובה זו גדולה וחשובה לפני השם ב"ה,
לשוב בתשובה שלימה על כל מעשיו ,וסדר העבודה
ודוחה את לא תעשה שבתורה ,דהיינו שהקב"ה
הוא לקיים תחילה בחי' 'סור מרע' ורק לאחמ"כ
מדחה ממנו כל העבירות שעשה ,אתוד"ק.
להתחיל ב'עשה טוב ,כי אין לבוא אל שער המלך
ויובן בזה מה שמצינו אצל בני ישראל אחר העשה בלבוש שק )אסתר ד ,ב( ,ובכדי שיהיו המצוות סלקין
שעשו במדבר ,וברדת משה מן ההר ליתן להם לעילא ויתקבלו לריח ניחוח להשי"ת ,מן ההכרח
לוחות האבן שמע וראה מה שעשו והשליך מידיו לשוב תחילה בתשובה שלימה ,כי אם מושחרים
את הלוחות וישבר אותם )שמות לב ,יט( ,ולכאו' יש ועכורים ח"ו מרוב עוונות ,הרי שהאדם הוא ככלי
להבין הדבר והרי משה רבינו כבר ידע מה שעשו בני מאוס והיאך יעלה בידו לקיים מצוות ,והרי לב יודע
ערב חג הסוכות · כז · תשפ"ז
)מלאכי ג ,כב( זכרו תורת משה עבדי ,מאחר ומשה ישראל ,שהרי הקב"ה אמר לו לך רד כי שחת עמך
רבינו הוא זה שהמשיך ופעל שתהיה התורה שייכת סרו מהר מן הדרך )שם פסוק ח( ,ואפ"ה נתן לו
לכל אחד ואחד ,ובכל אופן ובכל מצב שיהיה יוכל כל הקב"ה את לוחות האבן לוחות הברית לתיתם
אחד ללמוד ולעסוק בתורה הק' ולקבל חלקו בתורה. לישראל ,וא"כ מפני מה ולמה שיבר את הלוחות.
ואף כי אכן בקיום המצוות צריכים להיות ראויים ואכן כבר אמרו חז"ל )שבת דף פ"ז ע"א( שלשה דברים
לקיים המצוות על מנת שיעלו לנחת רוח לפני עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו ,ואחד מהם
השי"ת ,אכן בעסק התורה הק' אינו כן ,כי תורה הוא ששיבר את הלוחות כיון שדרש קל וחומר ,ומה
מונחת בקרן זוית וכל הרוצה ללמוד יבוא וילמד פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות אמרה תורה כל בן
)קידושין דף ס"ו ע"ב( ,ואין דברינו מאלו הפורקים נכר לא יאכל בו )שמות יב ,מג( ,התורה כולה וישראל
מעליהם עול מלכות שמים ,כי אם מאלו החפצים מומרים על אחת כמה וכמה ,אך כבר כתבו התוס'
ומשתוקקים להיות מיראי ה' וחושבי שמו ורוצים )שם ד"ה ומה פסח( דאין זה ק"ו גמור ולא היה לו
לקבל עליהם עול מלכות שמים ולעסוק בתורה הק', למנוע מליתן להם התורה והיה לו להחזירם
הרי שלאנשים כאלה העצה היא לעסוק בדברי בתשובה ,וא"כ הדרא קו' לדוכתא מה סבר משה
תורה ,ועסק התורה הק' תשפיע עליהם רוח טהרה, בשברו את הלוחות.
כי מסגולת התורה הוא לקרב את האדם אל השי"ת. והנראה לומר בזה ,דמשה רבינו ע"ה רעיא
ויתבאר בזה מ"ד במדרש )מדרש אגדה ,פרשת מהימנא עשה כן ברוב רחמנותו על בני ישראל ,כי
בראשית ,ד"ה ברא; ועי' פסיקתא רבתי דר"כ מא ,ב( הלוחות הראשונות ניתנו באופן גבוה ונעלה עד
בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין, מאוד ,והלוחות מכתב אלוקים הוא חרות על
ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדת הלוחות )שמות לב ,טז( ,ולא היה ראוי רק לצדיקים
הרחמים למדת הדין .דמתחילה נברא העולם על פי וקדושים אשר לא חטאו כלל ,ואין להם שום שייכות
מדת הדין באופן שרק הצדיקים ובני העליה יהיה לחטאים ולא קלקלו מעשיהם מעולם ,לאנשים
להם שייכות לתורה הק' ,אכן כיון שראה שאין במדריגה זו ניתנו הלוחות וכגון שבט לוי שלא חטאו
העולם מתקיים בדרך זו ,על כן שיתף מדת הרחמים ופגמו באותו המעשה ,וכן שאר יראי ה' שעמדו
שכל אחד ואחד יוכל לעסוק בתורה הק' ולגלות וקנאו קנאת ה' צבאו"ת.
חלקו בתורה. ועל כן גמר משה רבינו בדעתו שתורה כזאת
-ע"י עסק התורה יכולים לפתוח בתשובה שאינה מיועדת וראויה לכל אחד ואחד מבני ישראל,
ולהתקרב אל השי"ת - ואינו לקטני הדעת ולפחותי המדריגה ומיועדת רק
והנה יעקב אבינו ע"ה הוא היה בחי' תפארת למורמים מעם ולבני העליה הצדיקים ,תורה כזאת
המורה לתורה )זוה"ק ח"א ,פר' תולדות ,ח"א דף קמ"ו אין ברצונו לתתו לישראל ,ועל כן עמד ושיברם ,וידע
ע"ב; שם דף קנ"ז ע"ב( ,וגם משה רבינו ע"ה הוא עמוד כי הקב"ה יחוס ויתן להם לישראל לוחות שניות
התורה וקיבל תורה מסיני ,ולזה נודע מהזוה"ק )ח"א שאכן לא היו באותו מדריגה נעלית ,אך מכל מקום
דף כ"א ע"ב; ח"ב ,דף י"ב ,ע"ב; תיקו"ז דף ק"א ע"א( דיעקב הלוחות הראשונות לא היו ראויים כי אם לצדיקי
ומשה אזלי אהדדי. אמת ,ואילו הלוחות השניות כבר ראויות היו לכל
ועפי"ז יבואר שאלת תלמידי רבי אליעזר רבינו אחד ואחד ,ואף לגסי הרוח וקטני הדעת ,גם לאלו
היאך נעשה תשובה ונחיה ,וכוונתם היה מהיכן שחטאו וקלקלו מעשיהם ,ולכל אחד ואחד ישנו חלק
יתחילו לשוב ולעסוק בעבודת התשובה ,והלא ושייכות לתורה הק'.
בהעלותנו על לוח לבנו כל מה שעשינו ופגמנו ,הרי ובכך פעל משה רבינו ע"ה שכל איש ואיש מבני
שעומדים אנו בושים ונכלמים חסרי כל תקוה לשוב ישראל בכל קצוות תבל מקצה העולם ועד קצהו,
ולהתקרב ,כי היאך נרהיב עוז ליכנס אל הקודש אחר ובכל הדורות והזמנים שיהיה להם חלק ושייכות עם
שקלקלנו וחטאנו כל כך במחשבה דיבור ומעשה, התוה"ק ,ולזה נקרא התורה 'תורת משה' ,וכדכתיב
ערב חג הסוכות · כח · תשפ"ז
מפי ספרים וסופרים ,ורבות שמענו כן מכ"ק מרן ופגמנו בכל אברינו ,והיאך נעשה תשובה לפניו ית"ש.
אאדמו"ר זי"ע ,שאת כח התפילה אין לנו בזמנינו, וע"ז השיב להם רבם כתיב יענך ה' ביום צרה
ורק כח התורה נשאר אצלנו ותורה הק' מונחת בקרן ישגבך שם אלוקי יעקב ,ויעקב נקרא ע"ש )בראשית
זוית ,ועל ידי קבלת עול תורה ,הרי שמסגולת התורה כה ,כו( וידו אוחזת בעקב עשו ,ואיתא )רש"י ברכות דף
לזכך ולטהר נשמת ונפש האדם ,ואף מי שאינו ראוי ס"א ע"א ,ד"ה יד ליד( ד'יד' מורה על התורה הק' ,וכמו
לגשת וללמוד בתורה הק' ,נתן לנו השי"ת מתנה על שפירשו בספה"ק )שפתי צדיקים ]להרה"ק מאפטא זי"ע[
ידי שמשה רבינו ע"ה המשיך שתינתן התורה לכל פר' בשלח ,ד"ה בפסוק ויבוא עמלק( במה שנא' )שמות יז,
אחד ואחד באשר הוא ,ואף שאינו עדיין בר השגה יא( והיה כאשר ירים משה ידו עיי"ש ,ורמז להם בזה
ועדיין אין בו הדעת הראויה ,אעפ"כ סו"ס המאור שתחילת עבודת התשובה צריכה שתהא בלימוד
שבה יחזירנו למוטב )פתיחתא איכ"ר ב ,ד"ה רבי אבא בר התורה ,ועל ידה יקויים עוד מה שנאמר דודי שלח
כהנא( ,והתורה הק' בעצמה היא תהיה לו ככלי ידו מן החור ,אף למי שהוא מרוחק מאת השי"ת
כפרה וכלי טהרה. ומחיצה של ברזל מפסקת בינו לבין אביו שבשמים,
ויתבאר אמרם ז"ל )ירושלמי ,מכות פרק ב ,הלכה ו(, כי רק מי שהוא זוכה וכל תהלוכות חייו בקדושה
שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו אמרה להם )משלי ובטהרה הוא קרוב לבוכ"ע ,אך מי שאינו כן הרי
יג ,כא( חטאים תרדף רעה ,שאלו לנבואה חוטא מהו שמחיצה יורדת ומפסקת בינו להקב"ה ,ונשאר רק
עונשו אמרה להן )יחזקאל יח ,ד( הנפש החוטאת היא חור קטן פתוח ,ועל ידי התורה הק' יכולים ליכנס
תמות ,תורה אמרה יביא קרבן ויתכפר ,שאלו דרך אותו החור הקטן ולהתקרב אליו ית"ש ,גם
לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו אמר להן יעשה כשהוא עדיין 'ביום צרה' ,שעדיין לא שב בתשובה
תשובה ויתכפר לו ,הה"ד )תהלים כה ,ח( טוב וישר ה' בתיקון כל המעשים כולם ,אעפ"כ בכח 'אלקי יעקב'
על כן יורה חטאים בדרך .ונודע התמיהה )ראה איל היינו בזכות התורה יכולים לפתוח בתשובה
המלאים ,שיר השירים ,עה"פ לסוסתי ברכבי פרעה( וכי לא ולהתקרב לעבודתו ית"ש.
ידעו החכמה ,אשר שורש החכמה היא התורה הק', -התורה כלי כפרה לכל אחד והכל יכולים
כאמרם ז"ל )זוה"ק ח"ב ,דף פ"ה ע"א( אורייתא מחכמה לעסוק בתורה -
נפקת ,וכן הנבואה היינו נביאי ה' ,הא דמועיל ויובן בזה גם מה שאמרו חז"ל )ברכות דף י"ג ע"א(
תשובה ,והוא מקרא מפורש הוא בתורה 'ושבת עד כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה וכו' ,אלא
ה' אלוקיך' )דברים ד ,ל( ,וכן כל הנביאים הזהירו את מעתה הקורא ליעקב יעקב ה"נ ,שאני התם דהדר
בני ישראל ועוררו אותם על התשובה ,ומעתה היאך אהדריה קרא וכו' ,ונודע הקו' )ראה אוחה"ק בראשית
יעלה על הדעת שהשיבו רק הא דחטאים תרדוף לה ,י( מדוע אכן אהדריה קרא לשם יעקב דלא כאברם
רעה ונפש החוטאת היא תמות ,וכי לא ידעו שמועיל שנעקר לגמרי .ולהנ"ל יובן ,דהנה השם 'ישראל' מורה
תשובה לכל חטא ועון. על מדריגה עליונה ,בבחי' 'ישר א'ל' )פרדס רימונים,
ולהנ"ל יובן שפיר ,כי בוודאי אם יעשה האדם שער כג ,פרק י ,ד"ה ישראל; עץ הדעת טוב ,פרשת בהעלותך,
תשובה כראוי על פי כל תנאי התשובה והתיקונים ד"ה והנה הוא חותן( ,והוא נוטריקון י'ש ש'ישים ר'יבוא
המבוארים בספה"ק לכל חטא וחטא ,בוודאי שיועיל א'ותיות ל'תורה )מגלה עמוקות ,פר' ואתחנן ,אופן קפו(,
ותקובל תשובתו ,אכן לאנשים כמוני מה נאמר ומה ולעומת זאת השם יעקב מורה על מדריגה פחותה
נדבר ,וכי יועיל לנו תשובה ,והרי כ"כ קלקלנו ופגמו וכנרמז ב'וידו אוחזת בעקב עשיו' ,ומחסדי הבורא
וירוד ירדנו עד לבור תחתיה רח"ל והיאך יועיל ית"ש דאהדריה לשם יעקב לרמז שבכח התורה הק'
התשובה ,ולזה אמרו נפש החוטאת היא תמות הנרמז אצל יעקב יכולים להתקרב אליו ית'.
וחטאים תרדוף רעה. והנה בדורינו אין לנו שיור רק התורה הזאת
לא כן השי"ת אשר הוא ברוב רחמיו וחסדיו אמר )סליחות לער"ה פיוט זכור ברית( ,וחס וריחם עלינו
'יעשה תשובה ויתכפר' ,כדכתיב טוב וישר ה' על כן השי"ת לבלתי ידח ממנו נדח ,כאשר ברור ומוסכם
ערב חג הסוכות · כט · תשפ"ז
לך לספר חוקי ,ואין לו עוד שייכות בתורה ,דלא כן יורה חטאים בדרך ,שאפי' שתשובתו אינה ראויה
הוא אלא אדרבה התורה הק' תהיה כלי כפרה לכל ואינה נכונה ואמיתית ,מ"מ טוב וישר ה' ,ואין טוב
אחד ואחד ,ויזכו הכל לעסוק בתורה הק'. אלא תורה )ברכות דף ה' ע"א( ,שע"י התורה יורה
והסמיך עוד הפסוק רבות עשית אתה ה' אלוקי חטאים בדרך ,היינו למי שעדיין נמצא בתחילת דרכו
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך להתקרב לה' ,ועדיין עומד הוא רחוק מאוד מאתו
אגידה ואדברה עצמו מספר ,ורמז בזה למה שמצינו ית"ש ,מכל מקום גדולה תשובה שדוחה ל"ת
בבריאת העולם שעלה במחשבה בתחילה לברוא שבתורה ,וכיון שנוטל האדם הגמרא בידו ומבקש
במדת הדין ולבסוף שיתף מדת הרחמים והקדימה ומתחנן להשי"ת כי עז חפצו ורצונו לעשות תשובה,
למידת הדין ,ולזה נקט כאן הכתוב הלשון 'רבות ושואל ומבקש על נפשו זכני לקדש רמ"ח איברי
עשית אתה הוי"ה אלוק"י נפלאותיך ומחשבותיך ושס"ה גידי ,הרי שמקבלו השי"ת באהבה.
אלינו אין ערוך ,לרמז על הך דשיתף הקב"ה מדת ויפורש הכתוב שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי
הרחמים למדת הדין ,ופעל שיהיה לכל אחד ואחד כשלת בעוונך ,רצ"ל שהנביא אומר לאיש הישראלי
חלק בתורה הק' ,ובכך אגידה ואדברה בדברי תורה, הן יודע אתה היטב כמה חטאת נגד השי"ת בשנה
וכדדרשו חז"ל )ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג( פסוק זה על כח החולפת ,ומי מדבר בעבירות חמורות אשר לבוא
התורה שניתנה לישראל ,יעו"ש ,ועוד הסמיך ולתקנם בשלימות הרי שלא יספיקו ימי חייו לתקן כל
הפסוק שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך מה שפגם וקלקל ,ומאחר כי כשלת בעונך א"כ
לרמז שאף מי שהוא בבחי' 'עמי' המורה על מדריגה היאך יוכל לעשות תשובה .וע"ז בא כמשיב ואמר
קטנה בבחי' הכתוב )שמות לב ,ז( שחת עמך ,גם לו קחו עמכם דברים ,אין דברים אלא דברי תורה
נאמר אלוקים אלוקיך אנכי ,והבן. )ילקוט פרשתן ,רמז תתקמ"ב( ותורה מונחת בקרן זוית
-בכח השאיפה והרצון להיות יראי שמים כבר וכל אחד יכול ללמדה ,ואף כי בקיום מצוות ומעשים
מקבל השי"ת התשובה - טובים יש לתקן תחילה כל המעשים ולקיים תחילה
ויורמז עוד בבקשת משה ותשמע הארץ אמרי 'סור מרע' ורק לאחמ"כ 'עשה טוב' ,כי אין לבוא אל
פי ,דהנה בארץ מצינו )ב"ר ה ,ח( למה נקרא שמה שער המלך בלבוש שק ,לא כן בעסק התורה הק'
ארץ שרצתה לעשות רצון קונה ,דהשי"ת צוה לארץ קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ,שעל ידי לימוד
לעשות 'עץ פרי עושה פרי' )בראשית א ,יא( ,שיהא התורה אף שעדיין לא עשה תשובה שלימה
טעם העץ כטעם הפרי )רש"י שם( ,אך היא לא עשתה במדריגה הראויה ,ואף כי רחוק הוא כעת משלימות
כן אלא 'ותוצא הארץ עץ עושה פרי' ,ואף שחטאה הנדרשת ,אעפ"כ אמרו אליו כל תשא עון וקח
בכך מכל מקום מחל לה השי"ת ,ולא זו בלבד אלא טוב ,והשי"ת מקבל את כל אחד שרק מתחיל ועולה
שנקראת 'ארץ' ע"ש שרצתה לעשות רצון קונה ,הגם ובא בדרך וחפץ להתקרב אליו.
שעדיין לא תיקנה חטאה בשלימות ,כי רק לעתיד זאת תהיה תורת המסורה ,שאמר משה רבינו
לבוא עתידין אילני סרק להוציא פירות )כתובות דף האזינו השמים ואדברה ,וביקש שיקויים ותשמע
קי"ב ע"ב( ,אעפ"כ כיון שרצתה לעשות רצון קונה הארץ אמרי פי ,היינו כי הרי משה רבינו הוא זה
נמחל חטאה )ועי' יפה תואר ונזר הקודש שם(. שהמשיך ופעל שיהיה לכל אחד ואחד חלק ושייכות
וענין זה המשיך משה רבינו ע"ה בתפילתו ,שגם בתורה הק' ,ומשה רעיא מהימנא שיבר את הלוחות,
לגבי לימוד התורה יתעורר ענין זה ,שאף אלו קלי ועל ידי כן פעל שיקבלו את הלוחות השניות אשר הן
הדעת והפחותים שהם בבחי' 'ארץ' אם רק ירצו ראויות ומיועדות לכל אחד ואחד ,ולזה ביקש
לשוב ולהתקרב ,ויהיה להם איזה שאיפה ורצון להיות 'ותשמע הארץ אמרי פי' והסמיך המסורה הכתוב
יהודי ירא שמים ,יקבלם השי"ת באהבה ויניחם שהתפלל אברהם אל נא יחר לה' ואדברה ,היינו
ללמוד ולעסוק בתורה הק' ,ולא יאמר שאין להם חלק שעל זה ביקש שיהיה לכל אחד ואחד מישראל
בתורת ה' ,כי אם אדרבה כל החפץ לקבל עליו עול האפשרות לעסוק בתורה ,ולא יאמרו לאחד שהוא
מלכות שמים ועול תורה ,ויטול הגמרא לידיו הרי בגדר הכתוב )תהלים נ ,טז( ולרשע אמר אלוקים מה
ערב חג הסוכות · ל · תשפ"ז
]בפ"ה רפויה[ ,שזה ביטוי על דבר בזוי ונמאס ,ורצ"ל שבזה יהיה הס קטיגור וקח סניגור מקומו ,ויקבל
דאף מי שפגם וקלקל כל כך עד שכל מוצאות פיו השי"ת תשובתם באהבה לבלתי ידח ממנו נדח.
נדחה ונמאס לצד הקדושה עכ"ז אף הוא מקובל ירא ה' בעני עמו ,ויראה כי רצוננו לעשות רצונך,
לרצון לפני השי"ת. וכפי שרואים בכל קצוות תבל האיך שמתעוררים בני
י"ה זכות אבות יגן עלינו נצח ישראל מצרותינו ישראל כל אחד לפי שכלו והבנתו לעבודתו ית"ש,
גאלנו ,ועל ידי שיראה השי"ת את כל המניעות ויעזור השי"ת ויעלה הכל לריח ניחוח להשי"ת,
והקשיים שיש לנו ,מזה לבד ימשיך לנו הישועה, ובפרט אשר אותותינו לא ראינו אין עוד נביא ולא
ויקוים היעוד )תהלים קיג ,ז( מקימי מעפר דל מאשפות אתנו יודע עד מה ,ואין מי שיעורר אותו ,ואעפ"כ בני
ירים אביון ,נקט הכתוב 'מאשפות' לשון רבים ,מורה ישראל משתוקקים וחפצים להתקרב אליו ,ומבקשים
הן על אשפות ברוחניות והן על אשפות בגשמיות ,את ומתפללים אל תשליכנו מלפניך ושיקבלנו באהבה,
כולם ירומם ויקומם השי"ת כי כבר כשל כח הסבל, ובזכות זה נזכה ובכל מצב שיהיה יערה עלינו השי"ת
וכבר יקויים היעוד )תהלים קמח ,יד( וירם קרן לעמו. רוח טהרה ורוח קדושה משמי מרום .והשי"ת אשר
יעזור השי"ת ויהיה לכל אחד גמר חתימה טובה הוא שומע תפילת כל פה ישמע תפילתנו ובקשתינו,
בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים וע"ד הנודע מה שפי' צדיקים )עשר קדושות ,מערכת
ארוכים ולשלום ,וימלא ה' משאלות לבבם בכל מה רביה"ק מהרצ"ה מזידיטשויב זי"ע ,אות נז; ועי' שפע חיים
שיחסר להם בגוף ובנפש ,יראו עינינו וישמח לבנו דרשות חורש"י תשד"מ ,פר' תצוה( שהשי"ת שומע
ותגל נפשנו בישועתך באמת באמור לציון מלך תפילת כל פה היינו שהוא שומע התפילות אפילו
אלוקיך ,ונזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. של השפל שבשפלים ,והוא שומע 'תפילת כל פע'
ביקש מרן מהשוחט רשות לקיים מצות כיסוי הדם, יום ראשון ט' תשרי 'ערב יום הקדוש'
ולקח מלא חפניו עפר תיחוח שהיה מוכן שם ,ובירך בשעה 5.00לפנות בוקר יצא מרן שליט"א לאמירת
בהתלהבות 'אקב"ו על כיסוי הדם בעפר' )ראה דרכי הסליחות ברחבה שממול ביתו נאווה קודש ,לפני
תשובה סי' כ"ח סקט"ז ,בשם תורת הזבח סי' יד ,שצריך לומר העמוד ניגש -הרה"ג רבי שלמה זלמן למברגר
'הדם' ולא 'דם' ,וכשנשאל מרן שליט"א על כך אמר שיש מקור שליט"א אב"ד מאקאווא נתניה ור"מ בישיבה"ק.
לב' הנוסחאות ,ושאפשר לומר גם הנוסח על כיסוי 'דם' כמובא ואמרו הסליחות קצת במהירות.
ברוב הפוסקים וכמנהג כ"ק מרן זי"ע( ,וכיסה את הדם מיד אחר הסליחות )בשעה (5.15אמר מרן שליט"א
מהשחיטה וכן את כל הדם שניתז מסביב ,ואמר מרן הלשם יחוד קודם כפרות ,אח"כ אמר ג"פ 'בני אדם'
שליט"א ייש"כ לשוחט ,ונכנס מרן לביתו. וכו' .מרן שליט"א לקח התרנגול בידו ואמר נפש תחת
בשעה 6.00הניח מרן שליט"א טלית ותפילין. נפש ,אח"כ סיבב סביב ראשו פעם אחת בכל פעם
אח"כ הניח מרן שליט"א תפילין להבחור הבר מצוה שאמר זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי ,זה התרנגול
נפתלי צבי נ"י בן הרה"ח ר' אלחנן שלמה זלמן פולק וכו' ,וכך שלשה פעמים ,אח"כ הניחו על הארץ
מפעיה"ק )בן הג"ר ישראל שליט"א יו"ר בטאון מרוה לצמא(. בזריקה מועטת והמתין לראות כי התרנגול מהלך.
ונכנס מרן שליט"א לתפילת שחרית בהיכל מקום השחיטה היה מואר באור גדול .אחר עריכת
המתיבתא ,לפני העמוד ניגש הגה"צ רבי מאיר הכפרות בדק מרן שליט"א הסכין של השו"ב הרב
משולם שליט"א .ולא אמרו העקידה ומזמור לתודה, בנימין שר הי"ו מפעיה"ק מנהל ת"ת דרכי אבות
והתחילו שמו"ע בזמן נץ החמה ,ולא אמרו תחנון בקרית צאנז טבריה כמה פעמים בהולכה ובהבאה .כן
ו'אבינו מלכנו' ,ולא למנצח ,ואמרו בית יעקב. פיזר מרן שליט"א עפר על הקרקע שתחת מקום
השחיטה למען יהיה מכוסה כליל בעפר .מרן שליט"א
לפנה"צ ניחם מרן שליט"א ע"י הטלפון את הרה"ח ביקש מהדומו"צ הגאון רבי מרדכי לוינשטיין שליט"א
ר' יעקב נוסנצוויג הי"ו גבאי בית מדרשנו שפע חיים שיעמוד על משמר הכשרות החל משחיטת הכפרות
במאנסי ,על פטירת אשתו החשובה ע"ה ,וניחם אם ועד אחר גמר הכשרת העופות מליחתם והדחתם.
גת בניו הרה"ח ר' יחזקאל הי"ו מבארא פארק ,הרה"ח השוחט בירך אקב"ו על השחיטה ,ובכל עת מעמד
ר' שלמה הי"ו ממאנסי ,הרה"ח ר' הערשל הי"ו השחיטה עמד מרן שליט"א בדביקות ,כאשר דמעות
ממאנסי ,הרה"ח ר' ישראל דוד הי"ו ממאנסי ,הרב ניגרו מעיניו.
חיים מבארא פארק ,הר"ר לוי יצחק ממאנסי, לאחר שחיטת התרנגול ,וכן התרנגול של הרבנית,
ערב חג הסוכות · לא · תשפ"ז
הנשאר בבית מרן שליט"א )אשר הכינו זאת כמנהג ישראל היושבים שבעה על פטירת זוגתו -אמם ע"ה ,כן ניחם
תחוב בתוך עפר כבר ביום י"ג מידות(. מרן שליט"א ע"י הטלפון את האחים הרה"ח ר'
מרן שליט"א לבש הקיטל ,ונתעטף בטלית יחזקאל רוזנברג ראש הקהל דקהלתנו הק' ביוניאן
מירושת כ"ק מרן זי"ע. סיטי ,והרה"ח ר' יוסף רוזנברג מראשי קהלתנו הק'
בשעה 7.10נכנסו בני מרן שליט"א עם כל הנכדים בבארא פארק.
והנכדות לחדרו ,ובירך מרן שליט"א את כ"א בעמידה
בתפילה חרישית בעינים עצומות בשימת ידים על בשעה 12.15בצהריים נכנס מרן שליט"א לעריכת
הראש )והנכדות בהפסק מטפחת על ראשיהם(. השולחן הטהור דערב יום הקדוש בהיכל המתיבתא,
אחר כך נכנסו לקודש פנימה בחורים וילדים מלובש בבגדי לבן .מרן שליט"א שתה לחיים ,ונטל
היתומים מבני עדתינו הק' ובירך אותם מרן שליט"א ידיו לסעודה.
בשימת ידיו הק' על ראשם ,והמעמד היה נורא ומעורר. והביאו דגים ,ואיחל מרן שליט"א לחיים לכל
בשעה 7.30נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול .מרן הקהל ,מרק עם קרעפליך ,ובשר בהמה )ראה ישועות
שליט"א נשאר עומד כמה רגעים ליד המזוזה ופיו יעקב ,סי' תר"ח ,סק"ב( ,וכן את כל מאכלי השבת )חוץ
נושאות תפילה חרישית בבכיות ,לאחריה עלה על מהכבד( .ואכל מרן שליט"א מכל המאכלים יותר
מעלות הארון קודש ,ונישק הפרוכת בתפילה מהרגיל .אחר מאכל הבשר שתה מרן שליט"א יין,
חרישית ,כשלאחמ"כ החל באמירת 'דרשת כל נדרי' ואיחל לחיים לכל הקהל.
בקול בוכים. במהלך השוה"ט זמרו כמה ניגוני התעוררות
במהלך הדרשה הפסיק מרן שליט"א כמה פעמים וניגוני ימים הנוראים .לאחר שהביאו המאכלים זימר
כנהוג ,לראשונה לאמירת הוידוי מ'אנא תבוא לפניך' מרן שליט"א אין כאלוקינו וכו' אתה הוא אלוקינו
וכו' ,והמשיך לומר 'סרנו' וכו'' ,מה נאמר לפניך' וכו'. בשמים ובארץ וכו' בניגון הידוע בהתלהבות ובבכיות.
כן הפסיק אח"כ באמצע הדרשה לאמירת 'שמע לאחריה אמר מרן שליט"א תורה.
ישראל' ,ואמר 'ברוך שם' בקול רם .בקטע האחרון בברכהמ"ז על הכוס התכבד -הגאון רבי יצחק
הפסיק והוציא הספר תורה מההיכל ואחזו בידו, שמואל שכטר שליט"א דיינא רבא דקהלתנו הק'
ונמשך הדרשה עד השעה .8.35 ומח"ס ישיב יצחק.
בסיום הדרשה מסר מרן שליט"א הס"ת להרה"ג רבי בסיום השוה"ט בדרך הילוכו החוצה לביתו אמר
שלמה זלמן היילפרין שליט"א אב"ד ראדומישלא נתניה מרן שליט"א לכ"א 'א גוט'ן טאג'.
לסובב עמו בביהכנ"ס .כן הוציאו עוד שלושה ספרים לאחמ"כ נכנסו לקודש פנימה בני מרן שליט"א
מההיכל ,וסובבו בביהמ"ד כדי שיוכלו כל הציבור לגשת יחד עם בני משפחותיהם ,להזכר ולהפקד בדבר
ולנשק הס"ת .ואמר מרן שליט"א בעומדו על מקומו ישועה ורחמים ,ביום גדול זה.
הפסוקים 'אור זרוע לצדיק' וגו' )ז' פעמים(' ,פלגי מים'
וגו' )ו' פעמים( בבכיות וקול רעש גדול. בשעה 3.20אחה"צ נכנס מרן שליט"א לתפילת
כשחזרו ב' הספרים מסרו את הספר האחד לידי מנחה בהיכל המתיבתא ,מלובש בסטראקעס .לפני
הדומו"צ הגאון רבי יצחק שמואל שכטר שליט"א העמוד ניגש -הרה"ג ר' יצחק אייזיק פרנקל שליט"א
שעמד לימינו של מרן שליט"א ,ואת הספר השני לידי ראש ישיבת באר מים חיים בעיה"ק צפת ומנה"ר
הגאון רבי יעקב ישראל שמרלר שליט"א ראש דישיבה"ק לצעירים בקרית צאנז טבריה.
הכוללים במרכז התורה שעמד לשמאל מרן שליט"א. לאחר התפילה נכנס מרן שליט"א לבית התפילה
ואמר מרן שליט"א הזוהר קם רבי שמעון וכו' שבביתו נאו"ק ,שם הפיל מרן שליט"א עצמו על הארץ
בבכיות עצומות. כשפניו לצד צפון ,וידיו תחת פניו ,וסדין פרוסה על
בשעה 9.00התחיל מרן שליט"א מעט בלחש ג"פ הארץ ,וקיבל ל"ט מלקות מהרב דוד זלמנוביץ הי"ו
'על דעת המקום' וכו' ,ואח"כ כל נדרי בניגון המקובל, משגיח בישיבת היכל התורה ,ע"י חגורת עור ,ואמר ג"פ
כאשר כל הקהל אומר עמו יחדיו ,ובכל פעם מגביה והוא רחום וגו' ,כאשר כל העת נשמע קול הבכיה ממרן
קולו יותר ,ומי יתנה גודל ההתעוררות ברגעים שליט"א .בסיומו אמר לו מרן שליט"א' :יישר כח',
קדושים הללו ,בכניסת היום המקודש ביותר ,במקום ואיחלו שנזכה להיות לשנה הבאה בירושלים הבנויה
קדוש כזה ,ולבב כל המתפללים נמסו מחרדת היום בבית מקדשנו .והשעה היתה .4.30
ששרר בהיכל.
לאחריה אמר מרן שליט"א בקול רעש גדול "ליל יום הקדוש"
'ונסלח' ג"פ ,ואחריו כל הקהל .סלח נא זימר מרן בשעה 6.10אחה"צ )זמן הדה"נ (6.18 :נסע מרן
שליט"א ,אח"כ אמרו כל הקהל יחדיו ויאמר ה' שליט"א להיכל הגדול ,ונכנס לחדרו ,וטבל במקוה
סלחתי כדבריך ג"פ .מרן שליט"א בירך 'שהחיינו' שם .והדליק המשב"ק ר' אברהם הנר של שעוה
בקול גדול ורם ובהתלהבות עצומה ,והחזירו הס"ת שדולק כל היום בביהמ"ד ,ובבית הדליק הנר של חיים
ערב חג הסוכות · לב · תשפ"ז
"יום הקדוש" להיכל וסגרו הארון קודש.
לפני התפילה נתעטף מרן שליט"א בטלית וניגש הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א
מירושת כ"ק מרן זי"ע ,בחדרו שבהיכל רוזנברג, לפני העמוד ,והתחיל 'ברכו' בניגון ימים הנוראים.
והתחיל לומר התפילות קודם התפילה. את תפילת הלחש סיימו בשעה ,10.00ופתח הבעל
בשעה 7.20נכנס מרן שליט"א לתפילת שחרית, תפילה את הארון קודש ,והחל מרן שליט"א לזמר
ופתחו הארון קודש ואמרו 'אנעים זמירות' בנעימה, הפיוטים 'יעלה תחנוננו'' ,סלח נא'' ,סלחתי'' ,כי הנה
כשלפני התיבה ניגש 'הבעל תפילה לפסוקי דזמרה' כחומר ביד היוצר' בניגוני התעוררות העתיקים
הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה והמעוררים ,כאשר מרן שליט"א כופל ומשלש
שליט"א ,ולאחריה קדיש יתום. התיבות בבכי ובתחנונים כשהוא מפרש התיבות כמ"פ
אח"כ אמר מרן שליט"א יחד עם 'הבעל תפילה בלשון המדוברת במליצה וזכות על כלל ישראל עם
לפסוקי דזמרה' 'אדון עולם' ,וכל סדר התפילה קדושים ,ולבב כל השומעים נחרד מגודל
היה כבר"ה. ההתעוררות ,ונביא כאן כמה אמרות טהורות:
בשעה 8.05התחילו 'הודו' ,בהודו אמר מרן
בפייט 'סלחתי':
שליט"א הפסוק והוא רחום וכן ביהי כבוד )שלא כמו
בכל שבת ויו"ט ,עי' מג"א ריש סי' רפ"א בשם כנסת הגדולה סי' קולי שמע וכו' .בוכ"ע ראה נא והאזן קולי איך
רל"ז( .וזמרו 'רוממות' כנהוג כשיש ברית מילה. שגם אחר שנים רבות כ"כ בגלות ארוכה ומרה ועדיין
בשעה 9.35התחיל ה'בעל תפילה לשחרית' הגה"צ עם בני ישראל זועקים ואומרים שמע ישראל.
אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א 'המלך' .קודם ברכת
הפותח לנו שערי רחמים וכו' פתחו הארון עד אור א"י ,האזן נא לקולנו ושא תפילותינו בתוך כל
עולם וכו' .ולא אמרו הפיוטים שביוצר אור ,אלא תפילות עמך בית ישראל המתחננים אליך בקול
הפיסקא אור עולם וכו'. שוועה ורוח נשברה ,וראה דמע מלשון דימוע,
הפיוטים האדיר בשמי עליות דלגו עד 'תשגב לערבבם יחד עם תפילות הצדיקים היודעים היאך
לבדך' )עיין מט"א סי' תריט ,סעי' מד( ]ומנהג רבוה"ק
לערוך התפילה כדבעי ,ויתקבלו לפניך לרחמים.
להשלימם בסעודות היום של חוה"מ סוכות[ .הפייט
אדברה תחנונים אחר חטאנו צורינו דילגו ,ורק אמרו א"י ,ראה נא על מה בני ישראל נושאים קולם
מקול גדול וכו' ,וכן דלגו הפייט אתה מבין וכו', בבכי שעיקר תפילתם הוא וראה דמע שיהיה להם
והתחילו 'שמך מעולם' וכו' ,וכן בתפילת מוסף עינים קדושות וטהורות ,ושיתן לנו עינים קדושות
ובתפילת מנחה.
להתבונן בהם באותיות הק' של תורתך הק'.
בשעה 1.15ניגש מרן שליט"א לפתיחת הארון, קולי שמע וראה דמע וכו' ריב ריבי וכו' .ראה
והתחילו 'אתה הראת' וכו' ואמר מרן שליט"א ה' ה'
וכו' 'שיר למעלות'' ,רבונו של עולם' וכו' .בנשיאת נא והביטה לקול תפילתנו ,כשעיקר בקשתינו
ס"ת הב' התכבד -הרה"ח ר' יחזקאל טורנר מפעיה"ק, הוא ריב ריבי לגרש את יצרנו הרע מקרבנו שלא
הבעל קורא היה הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר שליט"א יוכל עוד להדיחנו מעבודתך חלילה.
רא"כ בירושלים.
ועלו לתורה ,כהן -הגאון רבי מרדכי לוינשטיין הפיוטים 'אמנם אשמינו'' ,אותך תדרוש'' ,אתה
שליט"א דומו"צ קרית צאנז ,לוי -הרב שלמה זאב מבין' ,ו'ה' מנת חלקי וכוסי' וכו' דלגו .כמו כן בפעם
קליין מפעיה"ק ,שלישי -הגה"צ אב"ד קרית צאנז הב' שאמרו י"ג מידות של רחמים לא אמרו אח"כ
נתניה שליט"א ,רביעי -הנגיד הרה"ח ר' מנחם מענדל 'כרחם אב' וכו' סלח נא וכו' .בפסוקי 'זכור לנו ברית
רייכמן מבארא פארק ,חמישי -הגה"ח רבי שמואל אבות' אומר מרן שליט"א את סדר הפסוקים כפי
אריה שפירא שליט"א ר"מ בביהמ"ד המרכזי פעיה"ק הנדפס במחזור כל בו.
ומרבני קרית צאנז.
שישי -מרן שליט"א ,והורה מרן שליט"א לערוך ואמר מרן שליט"א לדוד מזמור פסוק
'מי שברך' לבני המשפחה ולקוני העליה והפתיחה. בפסוק )בפתיחת הארון( ,אחרי עלינו זימרו 'אדון עולם',
כן ערך מי שברך לרפואת כ"ק האדמו"ר מבעלזא ולאחריה אמרו ד' מזמורי התהילים הראשונים,
שליט"א ,כ"ק האדמו"ר מויזניץ שליט"א ,כ"ק ונסתיים התפילה בשעה .11.45
האדמו"ר מבאיאן שליט"א ,וכ"ק האדמו"ר לאחמ"כ אמרו שיר היחוד לפני העמוד ניגש
מהורדנקא שליט"א ,וכן לפוסק הדור הגאון הגדול הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה
רבי משה שטרנבוך שליט"א לרפו"ש. שליט"א .בסיום אמירת שיר היחוד בשעה 12.20
מפטיר -הנגיד הרה"ח ר' יחיאל מיכל רוזנברג הכריזו על זמן תפילת שחרית בשעה .7.15ואיחל מרן
ממונטריאול בונה ומקים היכלות תורה תפילה שליט"א לכל הקהל ברכת א גוט יו"ט ונכנס לחדרו.
ערב חג הסוכות · לג · תשפ"ז
בשעה .5.45 וטהרה בכל מקומות מושבות חסידי צאנז.
)ע"י מרן שליט"א עמדו חברי המקהלה וזימרו את הניגונים הגבה בס"ת א' -הנדיב הרה"ח ר' שאול מתתיהו
דלהלן' :מכלכל חיים' -ניגון עתיק שהיה חותן המלך הגה"צ רבי רוזנברג ממאנטריאול ,גלילה -העסקן הרה"ח ר' חיים
שמואל אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל רב ור"מ בית מדרשנו דברי שמואל קרעש מנהל מוסדוה"ק בבארא פארק ,הגבה
חיים בפתח תקוה מזמר על 'יחדשהו' בברכת החודש ,ולע"ע לא בס"ת הב' -הר"ר שמואל יעקב ראטה מבארא פארק,
נודע מקורו; 'אמרו אלוקים' -ניגון שמחה חדש שהולחן ע"י גלילה -הר"ר יהודה ראטה מליקווד.
בעל המנגן הר"ר יקותיאל יהודה דייטש מפעיה"ק; 'מעשה לאחר מפטיר אמרו 'יזכור' ,ואמרו אב הרחמים.
אלוקינו' -ניגון המקובל מהרה"ק רבי ישעי' מטשחויב זי"ע; אח"כ נערך שמחת הברית לבן הר"ר דוד שמעון
'וכל מאמינים' -ניגון שמחה מיוחס להרה"ק רבי מנחם מענדיל ורטהיימר מקרית צאנז טבריה )בה"ר יצחק שלמה
מרימינוב זי"ע; 'ויאתיו' -ניגון מארש שהולחן ע"י בעל המנגן מפעיה"ק( ,ולבן הר"ר חיים פסח רייכמן מפעיה"ק )ב"ר
הנודע ר' יעקב תלמוד ז"ל מלחין חצר הקודש גור בשנת תשי"ג; אשר אנשיל מירושלים ,וחה"ר חיים יעקב לוי מפעיה"ק( .ולא
'היה עם פיפיות' -ניגון התעוררות רחמים רבים המקובל אמרו עלינו אחר הברית .אחר כל ברית נתנו מן היין
מהרה"ק מזלאטשוב זי"ע ,ששוררו אותו בעת יציאת נשמתו לפה התינוק עם כפית ,מלבד מה שנתנו כבר ב'דמייך
בטהרה של אור שבעת הימים הבעש"ט הק' זי"ע ,שאמר אז חיי' )ראה מט"א סי' תרכא ,סעי' ז(.
שעל ידי ניגון זה ירד לעלמא הדין אף כשיהיה בעולמות
העליונים גבוה מעל גבוה(. בסיום פתח מרן שליט"א מיד ואמר 'אשרי' וכו' ,ולקח
מרן הס"ת בידו ואמר יהללו ,והכניסו הס"ת להיכל.
מיד כשסיימו קדיש תתקבל דמוסף התחיל מרן מרן שליט"א ניגש למקומו ,ופתח בהנני העני
שליט"א 'ויהי בנסוע' )ולא אמרו אין כאלקינו ,ולא קרבנות, ממעש וכו' )הנוסח היה כמו בר"ה( ,והשעה היתה .2.25
ולא שיר המעלות שבפתיחת הארון( .בפתיחת הארון קודם חזרת הש"ץ בשעה 3.00פתח מרן שליט"א
התכבד -הרה"ח ר' נחום מרדכי בירנבוים מפלטבוש. הארון קודש .את הפיוט 'נחשב כצג באיתון' אמר מרן
לתפלת מנחה ניגש לפני העמוד הרה"ג ר' יעקב בהתעוררות במתינות ובהתלהבות רבה ,והנוסח היה
יוסף שטייגר שליט"א רא"כ בירושלים ,והתפללו 'דחות בְּפִילּוּלֵי עקלתון'.
במהירות .בעליות התכבדו ,כהן -הרב הלל מנחם ב'ונתנה תוקף' אמר מרן שליט"א ומאליו יקרא -
ישראלי רא"כ עמלים לבעלי בתים פעיה"ק ,לוי - ומאליו יקרע ,מי יעשר ומי יעני .ב'כתר' אמר מרן
הרה"ח ר' אברהם יצחק צבי קליין ממאנשעסטער, שליט"א 'משבחים ואומרים' בעלינו לשבח נפל מרן )וכן
מפטיר יונה -המשב"ק הרב אברהם דוד שכטר כל הקהל( על הארץ בכריעה והשתחויה כשפניו מוטים
שליט"א ,הגבה -העסקן הרה"ח ר' יוסף יצחק על ידיו על הארץ ,ואמר לפני מלך המלכים הקדוש ברוך
פלברבוים מבארא פארק ,גלילה -הר"ר יעקב יהושע הוא ,וכן היה סדר הכריעה בכל הד' כריעות.
קליין מירושלים. את סדר העבודה אמר מרן שליט"א במתינות
הכהנים לא נשאו כפיים ,אך הש"ץ אמר או"א גדולה ובהתעוררות רבה שא"א לתאר ,אשרי עין
ברכנו וכו' )עי' רמ"א סי' קכ"ט ס"ב( .ואמרו 'אבינו מלכנו'. ראתה אלה .כשאמר מרן )בפעם הראשונה( אחת
תפילת מנחה הסתיימה בשעה .6.25 למעלה ושבע למטה הראה באצבעו כפי הסדר שהיה
מיד בסיום תפילת מנחה ,התחילו 'תפילת נעילה', עושה הכהן הגדול ,וכן בכל סדר העבודה המחיש מרן
ופתח מרן שליט"א באמירת אשרי ובא לציון שליט"א בידו.
במתינות .לאחריה ניגנו קדיש בניגון המקובל בכל פעם שאמר מרן שליט"א הוידוי בסדר
והמעורר לבבות ,והראה מרן שליט"א להרב מרדכי העבודה היכה מרן על לבו וכפף עצמו כמו בעת
ברוך בלומנטל שיכריז לומר וחתמנו. אמירת הוידוי ,עד 'ככתוב בתורת משה עבדך'.
לפני חזרת הש"ץ פתח מרן שליט"א את הארון קודש כשאמר מרן 'והכהנים והעם' בעת אמירת 'לה' חטאת'
ונשאר פתוח בכל תפילת נעילה .והתחיל מרן שליט"א כרע מרן שליט"א והשתחווה מעט.
ברוך אתה בניגון המקובל עד אחרי מחיה המתים. הפיוטים אחר סדר העבודה אמר מרן שליט"א
כל סדר הפיוטים כמו 'זכור ברית אברהם' ,והפייט בישיבה עד זכור רחמיך ,ואמרו הפיוט 'אלה אזכרה',
'ישראל נושע' וכו' אמר מרן חו"ק .ואמר מרן שליט"א ולא אמרו הפיוט אתה מבין .בברכת מלך מוחל וסולח
או"א ברכנו )עי' מג"א פמ"ג ושועה"ר סי' תרכ"ג( והכהנים אמר מרן שליט"א ויום צום הכיפורים ]וכן בשאר
לא עלו לדוכן .בסיום חזרת הש"ץ אמרו אבינו מלכנו. התפילות בסיום הברכה ,כפי הנוסח בסידור תפילה
אח"כ אמרו בקול רעש גדול 'שמע ישראל' פ"א' ,ברוך ישרה .כ"ה בכל עת שאומרים 'ותתן לנו ה' אלוקינו
שם כבוד' ג"פ' ,ה' הוא האלוקים' ז"פ' ,ה' מלך' פעם את יום 'צום' הכיפורים ,וכן בחתימת ברכת מלך מוחל
אחת ,ומיד לאחריה קדיש תתקבל בניגון שמחה וסולח ,מלבד ב'יעלה ויבוא' שאז אמר מרן שליט"א
וריקוד ,כאשר כל הקהל יחדיו מזמרים בשמחה גדולה, 'את יום הכיפורים הזה'[ ,כמו"כ לא אמר מרן שליט"א
ומרן שליט"א מעודד השירה בידיו הק' בחזקה. 'והעתר לנו בתפילתנו' .ונסתיימה תפילת מוסף
ערב חג הסוכות · לד · תשפ"ז
שליט"א רא"כ ש"ס בירושלים; רבי ישראל פלדמן קודם תתקבל הקריא הבעל מקריא הגאון רבי
שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' בברכפלד; רבי נחמיה יצחק שמואל שכטר שליט"א דיינא רבא דקהלתנו
שלום פריזנט שליט"א מיוניאן סיטי -נכד כ"ק מרן הק' ומח"ס ישיב יצחק תקיעה גדולה )עי' מט"א סי'
זי"ע; רבי שמואל אריה שפירא שליט"א ר"מ בביהמ"ד תרכ"ג ס"ז( ,והשעה היתה ) 7.53זמן צאה"כ בשעה .(7.52
המרכזי אהל נחמיה פעיה"ק; רבי יחזקאל שרגא שימון לאחר קדיש אמר מרן שליט"א ג"פ לשנה הבאה
שליט"א דומו"צ בית מדרשנו שפע חיים בדרום עיה"ק בירושלים הבנויה ,וחזרו הקהל אחריו.
צפת; רבי ישראל שוורץ שליט"א דומו"צ בית מדרשינו מיד לאחריה התחיל כ"ק מרן שליט"א בתפילת
בשכונת האתרוג בביתר; רבי אברהם שרגא שטיגליץ ערבית לפני העמוד .מרן שליט"א נשאר לבוש עם
שליט"א דומ"צ בית מדרשנו הק' בשכונת הגפן בביתר; הטלית על ראשו.
רבי שלמה שטרן שליט"א דומו"צ וראה"כ בקהלתנו לאחר תפילת מעריב הכריזו על זמן קידוש לבנה
הק' בחיפה; רבי יחזקאל אהרן שוורץ שליט"א רב קהל בשעה .9.15מרן שליט"א חבש את השטריימל לראשו
חסידים בהר יונה; רבי יעקב ישראל שמרלר שליט"א וערך הבדלה על מקומו לכל הקהל .בהגבהת הכוס
ראש הכוללים במרכז התורה פעיה"ק; הדומו"צ רבי התכבד -הנגיד הרה"ח ר' יחיאל מיכל רוזנברג הי"ו.
יצחק שימון שליט"א רא"כ או"ח במרכז התורה; רבי ובירך מרן שליט"א בורא מאורי האש על נר השעווה
שמואל מענדל שפיצר שליט"א דומו"צ בית מדרשנו שדלק ביום הקדוש בבית המדרש .אח"כ איחל מרן
בשכונת שפע חיים רמה ד' בבית שמש. שליט"א לכל הקהל במאור פנים 'א גוט יו"ט' )עי' שער
הציון סי' תרכ"ג סקט"ז( .והשעה היתה .8.10
בימי ר"ה וביום הקדוש התקיים מנין מיוחד
לתפילות היום ,עבור צעירי הצאן ,תלמידי רשת בפתיחות הארון בימי ראש השנה וביום הקדוש
התתי"ם דחסידי צאנז בארה"ק ,אשר התפללו יחדיו העעל"ט ,התכבדו הרבנים הגאונים :רבי דוד אסקל
בהיכל המתיבתא .התלמידים התאספו בארגונם של שליט"א ראה"כ בצפת; רבי מרדכי שבתי אייזנברגר
'קול הצאן' ,שע"י ת"ת דרכי אבות פעיה"ק ,בניהולו שליט"א מרבני קרית צאנז ומח"ס בירורי הלכות; רבי
של הרב אלתר יעקב שמעון שר שמשקיע דמים יחיאל בוים שליט"א רב ביהמ"ד שפע חיים בנוה הורים
וכוחות מרובים בגיוס המימון ובהעמדת המניין על פעיה"ק ,הדומו"צ רבי מרדכי ברנט שליט"א; רבי פרץ
תילו מידי שנה בשנה -ובו משתתפים צעירי הצאן טוביה בינדר שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' בבית שמש;
מכל הארץ -ואף מחדיר בדרשותיו בצעירי הצאן על רבי אברהם יעקב ברגר שליט"א מפעיה"ק ראש כולל
חשיבות תפילתם בכלל ,ובפרט בימים קדושים אלו. ש"ס פעיה"ק ונכד כ"ק מרן זי"ע; רבי נפתלי צבי בלך
ומתנהל בראשותו של הרה"ח ר' משה )בר"מ( רייך שליט"א דומו"צ בית מדרשנו בשכונת נוה הדר בחיפה;
הי"ו ,שמארגן את סדרי התפילה במקום יחד עם צוות רבי מיכל בעק שליט"א ממאנסי -נכד כ"ק מרן זי"ע;
המחנכים מת"ת דרכי אבות פעיה"ק שמקדישים את רבי שלום יוסף גוטמן שליט"א רא"כ ש"ס באדירי
הימים הנוראים כדי להתפלל עם הילדים ולהשגיע התורה בב"ב; רבי אשר דוד גליק שליט"א מנה"ר
עליהם בעינא פקיחא. דישיבה"ק לצעירים פעיה"ק; הדומו"צ רבי הלל
קהל האלפים אשר עלו לרגל לשהות בימים דויטש שליט"א; רבי יוסף דויטש שליט"א רא"כ בת
הנוראים בצל הקודש הרימו על נס את העסקנים עין; רבי צבי אלימלך הורוביץ שליט"א דומו"צ בית
הנמרצים שעסקו בכל מרצם להכשרת ההיכל הגדול מדרשינו בכפר גנים פ"ת; רבי אברהם שלמה זלמן
לקליטת קהל האלפים ,ולסידור מקומות האכסניות היילפרין שליט"א אב"ד ראדומישלא נתניה ור"מ
והסעודות כראוי וכיאות .עבור האורחים הוכנו בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק; רבי יעקב
אכסניות בכל בניני מוסדותינו הק' ,ע"י ועד הכנסת ישכר העסקל שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' ביוניאן
אורחים שע"י היכלי התורה והחסידות ,וכן בבנין סיטי; רבי זאב וקסברגר שליט"א דומו"צ קרית צאנז
מרכז החסד 'אש"ל הלפרין' ,וכן דאגו עסקנים לעוד טבריה; רבי יצחק אהרן ישראלי שליט"א דומו"צ
מקומות אכסניה. קהלתנו הק' באשדוד; רבי שמואל ייגר שליט"א
כן הודו קהל ההמונים קדם הנהלת היכלי התורה דומו"צ לדיני ממונות פעיה"ק ורא"כ חושן משפט
והחסידות ,וארגון כוס של ברכה ע"י הרה"ח ר' משה במרכז התורה; הדומו"צ רבי מרדכי לוינשטיין רא"כ
גליק מנהל בטאון צאנז ,שעסק במסירות למען הלכה במרכז התורה; המחותן רבי יעקב שאול לייזער
הציבור בהעמדת שתיה ומזונות בשעת ההפסקות שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' באלעד; רבי שלמה זלמן
בר"ה ובמוצאי יום הקדוש ,בשפע רב ובהרחבה. למברגר שליט"א אב"ד מאקווא נתניה ור"מ
בישיבה"ק; רבי ישראל מנחם למברגר שליט"א ראש
מוצאי יום הקדוש כולל מנחת יצחק בב"ב; רבי אשר מוטצען שליט"א
בשעה 9.25יצא מרן שליט"א לרחבה מול ביתו דומו"צ בבי"ד זכרון מאיר בב"ב; רבי חיים מוטצען
נאוה קודש לקידוש לבנה ברוב עם ,במעמד הקהל שליט"א מפעיה"ק -נכד כ"ק מרן זי"ע; רבי קלמן מלר
ערב חג הסוכות · לה · תשפ"ז
וקאמפוט ,ושתה מרן שליט"א יין ואיחל לחיים הגדול שעלו ליום הקדוש בצילא דמהימנותא.
לנוכחים .וזימרו את זמר המבדיל למוצאי יוהכ"פ, בתחילה עברו קהל האורחים מחוץ לעיר לברכת
ואת זמר המבדיל למוצאי שבת )עי' שו"ת חת"ס או"ח סי' פרידה ולהתברך בברכת א גוט יאר .כשנתגלה הלבנה
סז( .במהלך הסעודה שוחח מרן שליט"א עם פתח מיד מרן שליט"א בקידוש לבנה .בסיום רקד מרן
המסובים ,ואמר מרן שליט"א תורה .בברכת המזון על שליט"א במחול נלהב עם בניו שליט"א .ולאחמ"כ
הכוס התכבד -הרה"ח ר' מאיר הערץ מבארא פארק. המשיכו כל קהל האלפים ששהו בחצר הקודש ביום
גדול זה ,לעבור בסך להיפרד ולברך ולהתברך בברכת
יום שלישי י"א תשרי א גוט יאהר און א גוטן תמיד .כן איחל מרן שליט"א
בימים אלו לא אמרו העקידה ,ואמרו 'למנצח' מברכות קדשו לבעלי הברית.
ו'בית יעקב' .וביום שיש בו קריאה"ת לא אמרו 'יהי לאחמ"כ נכנס הגה"צ אב"ד ק"צ טבריה וקהילות
רצון' אחר קריאה"ת. הצפון שליט"א יחד עם העסקן הרה"ח ר' אהרן דוד
אחר תפילת מנחה הגיע לביקור בקו"פ המחותן ויינברגר הי"ו מנהל ארגון 'אתך אני' ,ועמם עשרות
כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א. בחורים וילדים יתומים מאנ"ש ,והעניק מרן שליט"א
אח"כ הכניסו הרה"ח ר' משה חיים יוספוביץ לבחורים סידור כתר נהורא -צאנז במהדורה מיוחדת
מפעיה"ק והרה"ח ר' פנחס גרוס חבר מועצת העיר שהודפסה לכבוד כך ,בכריכת עור מהודרת ,בצירוף
אלעד ויו"ר מוסדותינו הק' באלעד אתרוגים ולולבים ברכות קדשו לשנה טובה ומבורכת.
לקראת חג הסוכות.
אח"כ נכנס מרן שליט"א לשולחן הטהור בקליינע
יום רביעי י"ב תשרי זאל שבביתו נאוה קודש ,עם מנין מצומצם מבני
אחר תפילת שחרית נערך שמחת הברית לבן הר"ר המשפחה ,וכמה אורחים מחו"ל.
אברהם שימון מפעיה"ק )ב"ר נפתלי מבית שמש ,וחה"ר מרן שליט"א שתה לחיים ונטל ידיו לסעודה,
משה דוד ישראלי מפעיה"ק(. והביאו דגים מרק עם קניידלעך ,בשר ובשר בהמה,
חלקים מתוכן השיחות
בסעודות השבת במעון הקודש בקיסריה
משנים עברו
אבני נזר זצ"ל אצל גיסו הגאון הרב מאוסטרובא הגה"ק רבי מרדכי דוב מהורונסטייפל זי"ע
זצ"ל ,שהיה מחסידי צאנז ]והרב מאוסטרובא היה הרב זלמן לייב בהגרימ"ד :מרן זי"ע היה אומר בשם
גיסו של הכוכב מיעקב ,וממנו שמע את העובדא[ הגה"ק רבי מאטעלע מהורונסטייפל זי"ע שאמר על
וביקש ממנו איזה ספר ,ונתן לו שו"ת דברי חיים. חותנו מרן הדברי חיים זי"ע ,שהיה מתנגד כהגר"א
והאבני נזר למד בזה ,ואמר אח"כ שמה שכתב הדברי וחסיד כבעל התניא ...וכן שמי שרוצה לדעת את
חיים איזה פשט בדברי הר"ן ,אכן זהו פשט טוב אבל גדולתו וקדושתו ילמד בשו"ת דברי חיים ,ומי שרוצה
אין זה הכרח ואפשר לומר פשט אחר .ולאחמ"כ ביקש לדעת את גאונותו ילמד דברי חיים על התורה...
ספר אחר ,והרב מאוסטרובא הביא לו דברי חיים הרב זלמן לייב בהגר"א :יש מביאים בשם רבי
עה"ת ,והאבני נזר למד בזה ,ואחר כך אמר שבהכרח מאטעלע זי"ע ,שהיה נכדו של הרה"ק מהרד"ב
שהפשט בדברי הר"ן הוא רק כמו שכתב מרן הדברי מליובאוויטש זי"ע ,שסיפר שחותנו הדברי חיים למד
חיים בשו"ת ואי אפשר לומר פשט אחר ...והיינו שעל כל יום בספרו 'אמרי בינה' .והוא אף מביא בספרו
ידי הלימוד בדברי חיים עה"ת הבין לאשורו מה שכתב דברי חיים )פרשת ויקהל( את הספר אמרי בינה.
בשו"ת דברי חיים... מרן שליט"א :כנראה היה תקופה שלמד בו בכל יום,
מרן שליט"א :רבי מאטעלע נתגדל אצל זקנו הרה"ק כן היה דרכו של מרן הדברי חיים שבכל תקופה למד
רבי יעקב ישראל מטשערקאס זי"ע ,ומסופר שפעם ספר מסויים מספרי חסידות.
לעת זקנותו קרא לו הרה"ק מטשערקאס שיבא אליו הספר אמרי בינה הוא עמוק מאד ,אבל על מרן הדברי
לצורך ענין חשוב .כאשר הגיע לטשערקאס אמר לו, חיים אין זה חידוש ...הרי גם הספר דברי חיים הוא
יש לי דין תורה עם זוגתי זקנתך ]בת הרה"ק הרבי עמוק עד מאד...
האמצעי מליובאוויטש זי"ע[ ורצוננו שאתה תפשר הרב זלמן לייב בהגר"א :לא לחינם אמר רבי מאטעלע
ותפסוק הצדק עם מי ,והוא כי הנה זקנתי ושבתי ולא שבספר דברי חיים על התורה אפשר לראות את
ידע האדם עתו ,על כן רצוני שאם הגיע זמני ,שאסתלק גאונותו של הדברי חיים...
מהעולם לפני זוגתי ,כי איך אשאר לבדי בלי זוגתי הגאון גאב"ד טשעבין זצ"ל סיפר ששמע מאביו הגאון
הרבנית .ואילו הרבנית אמרה להיפך ,כי הנה זה יותר בעל כוכב מיעקב זצ"ל ,שפעם התאכסן הגה"ק בעל
ערב חג הסוכות · לו · תשפ"ז
המגיד ממעזריטש התחיל להתענות בשנותיו משישים שנה הנני עומדת לימינו לעזרו בעבודתו
האחרונות ,והתלמידים דאגו על כך ,כי לא היה לפי הקדושה ועתה איך אשאר לבדי ,ואין רצוני לשמוע
כוחותיו .נמנו וגמרו שאחד מן התלמידים יכנס אליו קידוש והבדלה מאחר כי אם מבעלי הקדוש ,על כן
להשתדל אצלו שיחדול מתעניותיו ,ובחרו בהרבי ר' עליו לחיות יותר ועלי לעלות לגנזי מרומים לפניו.
זושא בהיות שהוא היה הגדול מהן בשנים .נכנס הרבי ומתחילה לא רצה רבי מאטעלע לפסוק ,עד שזקנו
ר' זושא ואמר" :הנה הרבי מתענה ,והלא הרבי חלוש אמר לו שיפסוק ,ואמר :הרבנית צודקת ,ואף שאמרו
מדי ,ואפס כוחו לסבול סיגופים אלו" .אמר לו המגיד: חז"ל )כתובות כח ,א( טלטולי דגברא קשין מדאיתתא,
"איך אתה מוכיח אותי בענין הזה ,בשעה שאתה אבל אם זהו לזמן קצר ,אין זה דבר קשה ...וכן הוה,
בעצמך הנך מרבה בתעניות ,אם תקבל עליך לאכול ששניהם הסתלקו בסמיכות זה לזה בהפרש של כמה
לכל הפחות ביומא דפגרא ,אז אפסיק מתעניותי". חודשים )הרבנית נפטרה ביום ערב ראש חודש סיון תרל"ו,
והבטיח לו הרבי ר' זושא שיעשה כן. והרה"ק מטשערקאס ביום י"ג אלול תרל"ו(.
וכאשר הגיע אחר כך יומא דפגרא ,נכנס הרבי ר' זושא מסופר שכאשר יצא מרן הדברי חיים מביתו בצאנז
מבית המדרש לבית הרבנית ממעזריטש ,וביקש ממנה לחתונה של בתו עם רבי מאטעלעא ,לקח עמו סכום
שתבשל איזה דבר לצרכו ,כי צריך לקיים הבטחתו כסף עבור הנדן ,אבל על אם הדרך חילק הכל לצדקה
לבעלה המגיד הקדוש .ענתה לו שאין לה כלום בבית, כדרכו בקודש ,וכשהגיעו לשם והרה"ק מטשערקאס
אבל אם ישאר בביתה לשמור את התינוק שמוטל שמע שלא הביא עמו הנדן ,אמר שלא יעשו החופה
בעריסה ,תצא לשוק לקנות דבר מה .והסכים לזה .ביד עד שיביאו את כל הסכום המדובר ,ובלית ברירה הלך
הרבי ר' זושא היה אז ספר של"ה הקדוש שבו היה מרן הדברי חיים לאכסנייתו ,אולם לאחר זמן בא
לומד ,ובשעה ששמר את התינוק ,המשיך בלימוד. שליח מהרה"ק מטשערקאס ואמר שהולכים לעשות
כעבור רגעים מספר התחיל התינוק לבכות ,ורצה הרבי החופה ,כי אביו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע
ר' זושא לסגור את הספר ולטפל בהתינוק .אולם ברגע נתגלה אליו ואמר לו שלא יצער את המחותןב...
ההוא הופיע השל"ה הקדוש מגן עדן ואמר לו :תמשיך א' הנוכחים :כשעמדו אז לצאת לחופה של רבי
נא ללמוד בספרי ואני אטפל בהתינוק. מאטעלע אמר הסב הרה"ק מטשערקאס שאצלם
וסיים מרן הדברי חיים ואמר :אם השל"ה הקדוש נהגו למנות היחוס ,והזכיר שהחתן הוא נכד הרה"ק
בעצמו בא מגן עדן להשגיח על תינוק כדי שהרבי ר' הרבי ר' זושא זי"ע ,ואמר מרן הדברי חיים שדי בזה
זושא ילמוד בספרו ,כבר די בכך ,ואין כל צורך להוסיף ואין צריך למנות יותר ,והרה"ק מטשערקאס רצה
עוד יחוס ליוצאי גזעו. למנות את שאר האבות ,הבעש"ט הק' ,בעל התניא,
מרן שליט"א :לאחר החתונה התגוררו ברוסלאנד .
ג המגיד מטשערנאביל ,הרה"ק רבי אהרן מקארלין
א' הנוכחים :מסופר שבעת החתונה של רבי ועוד ,ושאל את מרן הדברי חיים למה אין צריכים
מאטעלע ,בשעה שרקד הסב הרה"ק מטשערקאס למנות יותר ,וסיפר לו מרן הדברי חיים:
ועשינו ב"ה החתונה. א החתונה התקיימה בעיירה הוסיאטין השוכנת על הגבול בין
ג ראה בענין זה בספר שמחת עולם )פרק י( :באותה תקופה עסטרייך ]שגאליציא השתייכה אז אליה[ לרוסיא ,והטעם כי
נגזרה גזירה במדינת רוסיה כי אסור לנשים נשואות לגלח באותה תקופה לא הניחה מדינה אחת דריסת רגל לאזרחי המדינה
שערותיהם ,הממשלה הרוסית החמירה מאד ושלחה שוטרים השכינה ,מרוב העוינות ביניהם ,ולכן נקבע מקום החתונה שם .י"א
שבדקו ובלשו אם נשתמרה גזירתם ,ואת מי שתפסו בעבירה על סיבת הדבר כי צדיקי בית טשערנאביל הקפידו שלא לעבור את
החוק היו מענישים קשה מאד .לחתונה מפורסמת כמו זו באו גבולות רוסיא מחמת התנכלויות השלטונות למשפחות שניאורסון
הרבה אנשים מכל הסביבה להשתתף בשמחה הגדולה וטווערסקי ,צאצאי בעל התניא והרה"ק מטשערנאביל.
והקדושה הזאת ,ובפרט אלו שעד עכשיו רק שמעו מהשם ב ב"דרכי חיים" )עובדות ,אות כז( מובא מה שסיפר לימים מרן
הגדול של מרן הגה"ק מצאנז ,ועתה נקרתה להם הזדמנות הדברי חיים בעצמו בענין זה :כשנסעתי להשיא בתי רייצא
להכיר את אותו צדיק .המחותן רבי יעקב ישראל מטשערקס, ברוסיה עם מחותני הרה"ק מטשערקאס ,נסעתי מביתי ולא היה
פחד מאד מגזירת גילוח שערות שהיתה אז בשיא תוקפה בידי לפורטה אפילו שוה פרוטה .מחוץ לעיר היה מכס ,ונתן לי
והחמירו בה מאד ,התייעץ על כן עם אנשי סודו כדת מה בעל המכס שתי רובל כסף ,ונסעתי על הדרך עם בניי וב"ב כמו
לעשות .והחליטו כי היות והוסכם בין המחותנים כי זמן קצר שנוסעים לחתונה .היו הרבה הוצאות וב"ה היה כל מה שהיו
אחרי החתונה יסעו הזוג לצאנז לפרק זמן ,על פי בקשת צריכים ,וכשבאתי אצל המחותן בליל ערב ש"ק ,לא היה לי שוב
המחותן מצד הכלה ,על כן בשעת הדחק כזו שהגזירה קשה כל אפילו שוה פרוטה .בא אלי הגבאי של המחותן ,שהמחותן שלח
כך ,לא יגלחו את שערות הכלה תיכף בבוקר אחר החתונה כנהוג, לקרוא אותי ,ונתיישבתי בדעתי ,מעות אין לי לסלק ,למה אלך
רק אחרי שיסעו למדינת גליציה. עוד בלילה ,והשבתי שאינני מדבר מזה כלל בלילה ,כדי שתהיה
בבוקר שלמחרת החתונה רצו להודיע על החלטתם למרן הדברי לי עכ"פ מנוחה בלילה .בבוקר בא הגבאי שנית ,שהמחותן שלח
חיים ,אך לא היה מי שיקבל עליו שליחות זו ,וכל אחד ממקורבי לקרוא ,והוכרחתי לילך .לקחתי לי בגד העליון והלכתי אל
הרה"ק מטשערקאס השתמט מזה ,כי יראו מאד מהקפדת המחותן .כשבאתי לביתו ונתן לי שלום ,אמרתי לו תיכף:
הגה"ק מצאנז ,בדלית ברירה נועצו להטיל גורל ביניהם ומי "מחותן ,ליהוי ידוע לכם שאין לי אפילו פרוטה ,אם המחותן
שיפול עליו הגורל יהיה מוכרח ללכת ולהודיע למחותן מצאנז. רוצה לעשותה חתונה ,טוב מאוד ,והכלה פה אתי ,והנני מוכן
נפל הפור על אחד המשמשים של הרה"ק מטשערקס ,והוכרח לעשות החתונה ,ואם אין המחותן רוצה לעשות החתונה ,אז
לקבל עליו השליחות .והנה זה האיש שנפל עליו הגורל רצה הנה בנסיעתי לכאן הייתי בעיר לא רחוקה מכאן ,ובקשו אותי
לסדר את הענין בחכמה ,והלך למרן הדברי חיים ,ודיבר עמו שאשבות בעירם בשבת קודש ,ואסע אצלם לשבת קודש ,מה לי
שיחות שונות ,ולאט לאט הסיב את המדובר עד שהגיע לעצם להיות כאן בשבת קודש" ,ולא דיבר המחותן יותר בענין המעות,
הענין ,וסיפר שיש כאן עכשיו גזירה קשה וחמורה מאד
ערב חג הסוכות · לז · תשפ"ז
וכפי שיפסוק כן יהיה ,והוא אמר שמהרי"ד ישאר מצוה טאנץ ,עמד הרה"ק מגארליץ ושוחח עם כמה
בטשערנאביל ואילו הרב ממאגרוב ישוב לבעלזא. אנשים ,וניגש אליו אביו מרן הדברי חיים ואמר לו" ,דו
והרה"ק מהרי"ד הכיר טובה על כך לרבי מאטעלע, שטייסט דא? קום אריין זעהן ווי דער מחותן טאנצט
שבזכותו היה כמה שנים בצל זקנו הרה"ק רבי אהרן מיט די כלה" ...וסיפר הרה"ק מגארליץ ,שאביו עמד
מטשערנאביל ,ומאז היו מקרבים בבעלזא את נכדיו כל העת בהתפעלות גדולה ולא הסיר עיניו מלחזות
של רבי מאטעלעה. בעבודת הרקידה של מחותנו הרה"ק מטשערקאסד.
הרב זלמן לייב בהגרימ"ד :רבי מאטעלע היה מרן שליט"א :כשהיה ההכתרה של הרה"ק מגארליץ
המפורסם ביותר מבין כל חתני מרן הדברי חיים ,אבל לרבה של רודניק ,ומרן הדברי חיים הגיע לשם
חתנו הגדול היה הרה"ק רבי משה אונגר זי"ע. להשתתף ,עשו תחבולות שונות שרבי מאטעלע יוכל
הרמנ"נ היילפרין :הרה"ק רבי משה היה איש אמונו של לעבור את הגבול מרוסלאנד ולהגיע לשם ,שרודניק
חותנו מרן הדברי חיים ,והוא גם חתום על הרבה אגרות היא סמוכה לגבול.
בשמו ,וכנראה זהו מפני שהוא היה בכור חתניו. א' הנוכחים :בבעלזא גם החשיבו מאד את רבי
הרב זלמן לייב בהגרימ"ד :בגאונותו היה רבי מאטעלע ,כיון שכידוע היה הרה"ק מהרי"ד מבעלזא
מאטעלע המפורסם... זי"ע חתן בטשערנאביל )חתן הרה"ק רבי משולם זושא בנו
מרן שליט"א :כל חתניו של מרן הדברי חיים היו של רבי אהרן מטשערנאביל( וכן אחיו הרה"ק רבי לייבוש
גאונים מופלגים ותלמידי חכמים ,אלא שהוא ממאגרוב זי"ע היה חתן שם )חתן הרה"ק רבי מנחם נחום,
התפרסם יותר בספריו ובחריפותו. בנו של רבי אהרן מטשערנאביל( ,והיה דין ודברים בין
חותנו מרן הדברי חיים החזיק ממנו עד מאדו ,ואף המחותנים היכן יהיו ב' הזוגות ,בבעלזא או
הזכיר עצמו אצלו לברכהז. בטשערנאביל ,והחליטו לשאול את רבי מאטעלע,
מהורנוסטייפל את דברי זקנו ,ונשבר לב הגה"ק מהורנוסטייפל שהממשלה אסרה לנשים לגלח שערותיהם ,ועל כן החליטו
ופרץ בבכיה ,באמרו" :משמע שחותני כבר אינו בזה העולם". שהכלה לא תגלח שערותיה עכשיו רק אחר שתבוא למדינת
ואכן כעבור זמן מה הגיעה הידיעה המרה על הסתלקותו של גליציה .חשב האיש שהתחכמותו תועיל לפייס את הגה"ק
מרן הדברי חיים. מצאנז ,אבל לא כן היה ,ומיד ששמע זאת מרן הדברי חיים נבהל
ה ראה בספר אדמו"רי בעלזא )ח"ג עמ' יט( :לימים בהגיע מרן מאד והכה כפיו זו על זו וצעק בקול "אוי וויי מיין קינד" ,וכן
מהרי"ד לגדולה ,בנשאו את נשיאותו ברמה ,באו נכדי רבי מרדכי צעק כמה פעמים עד שהתעלף ונפל לארץ .מיד נעשה רעש
דוב לבעלזא .קירבם מרן ביותר והסביר להם כי אין הוא מקרבם ובהלה גדולה ,והרה"ק מטשערקס התחרט על החלטתו.
מפני שנכדי צדיקי טשרנוביל וצאנז הם ,אלא מפני שהם נכדיו בני הבית והמקורבים שהיו שמה ניסו בכל כוחם להקיצו ,אך
של רבי מרדכי דוב ,שבשל במלצתו נשאר בטשרנוביל וזכה ללא הועיל ,הכלה שראתה זאת הלכה במהירות לקחה מספרים
להסתופף בצלו של הרבי הזקן והקדוש ]מטשערנאביל[ ,ועל כך וגילחה את שערות ראשה ,וכרכה אותן בבגד ,ורצה לאביה
הוא מכיר לו טובה ומקרב את צאצאיו. הקדוש ,וצעקה באזניו בזה"ל" :טאטע איך האב מיך שוין
ו רבות מסופר על גילויי הערצה אלו ,ונציין אך מהמובא בספר אפגעשוירן ,דא זענען די האר" ,ותיכף פתח עיניו והוטב לו
שיח זקנים )חלק ח ,עמ' רד( שפעם שלח רבי מאטעלע מכתב ולאט לאט הוטב לגמרי עד שקם על רגליו ,ואמר בהתלהבות
לחותנו מרן הדברי חיים וכתב שכיון שהוא ]מרן הד"ח[ טרוד עצומה בזה"ל" :געלויבט איז השי"ת וואס אין מיינע קינדער
עם החסידים אין לו זמן להשיב לו ,ואמר אז מרן הדברי חיים: ליגט נאך דעס פייער פין דעם הייליגען זיידן דעם חכם צבי".
אונזער ר' מאטעלע איז אונז חושד אז מיר לערנען נישט ,אזוי כששאל אותה אביה מרן הדברי חיים ,איך תוכל להמשיך לדור כאן
לערנען ווי איהם קאנען מיר נישט ,אבער לערנען מיר פארט... במדינת רוסיה ,ענתה ואמרה "בטוחה אני שבכוחו של אבא לבטל
הגזירה אם ירצה בכך" .נענה מרן הד"ח ואמר" :באם את אומרת כך,
ז פעם ביקשה ממרן הדברי חיים אחת מבנותיו ,שיתפלל בעדה מקוה אני להשי"ת שהגזירה אכן תתבטל" ,ואמנם לא עברו ימים
להפקד בפקודת ישועה ורחמים ,והשיבה ,שתפנה אל חתנו מועטים ובטלה הגזירה .גם אח"כ בביקוריה של הרבנית מרת
מהורנוסטייפל "לפי שהוא בתפלתו הזכה בוודאי יפעל ישועה". רייצא אצל אביה בצאנז היתה רגילה להתאונן הרבה לפני אביה,
שמעה הבת וערכה אליו מכתב מפורט ומעברו השני הוסיף מרן על הגזרות הקשות שניתכו על ראשם של היהודים ברוסיה ,באחת
הדברי חיים בכתי"ק כדברים האלה" :אנא למלא בקשת בתי הפעמים כשהרבתה לתאר את גודל הלחץ והדחק ,התבטאה
תחי' ,ואבקשו גם להתפלל עבורי ,כי חולה אנכי .חותנכם חיים ואמרה"שזה יותר גרוע מגלות מצרים" ,ועל זה נזדקף מרן הדברי
בן מרים". חיים זי"ע ונענה "אסור לדבר כך" ,יען כתוב באור החיים הק' שכל
כן מסופר בענין השידוך של הרה"ק רבי שלום אליעזר הטעם של 'ולא יכלו להתמהמה' במצרים ,הוא כיון שלא היה להם
מראצפערט זי"ע עם בת גיסו רבי מאטעלע ,ששידוך זה גמרו אז את התוה"ק ,אבל אנו בגלותינו שיש לנו את התוה"ק אי אפשר
מרן הדברי חיים עם גיסו ומחותנו רבי מאטעלע עוד קודם לידת שיהיה גרוע יותר ממצרים.
רבי שלום אליעזר'ל .היה זה כאשר הרבנית רעכיל דבורה ע"ה
הקשתה בלדתה ובאו להזכירה לפני בעלה מרן הדברי חיים ד אגב יסופר מעשה פלא )הובא בקונטרס מעין הברכה,
שיתפלל בעבורה ויעורר עליה רחמי שמים .אמר מרן הדברי ראחמיסטריווקא ,גל' ד עמ' כו( שפעם בא חסיד אחד לרבי
חיים שילכו לחתנו רבי מאטעלע ויזכירו אותה לפניו .כשבאו מאטעלע ואמר לו ,שברצונו לנסוע לזקנו הרה"ק מטשערקאס,
לפניו אמר ,שאם חותנו יסכים שיוכל לקחת את הילד שיוולד כי בתו זקוקה לרפואה וגם מצב פרנסתו דחוק מאד .אמר לו רבי
לחתן בעבור בתו בת השנה ,הוא מבטיח שהכל ילך כשורה ותלד מאטעלע ,שבהיותו שם יזכיר גם את חותנו "חיים בן מרים"
בשלום .כששאלו את מרן הדברי חיים אם מסכים לזה ,ענה אשר מצבו חמור .נסע החסיד לטשערקאס והזכיר את בתו
בחיוב .חזרו לספר זאת לרבי מאטעלע והוא הכניס אגודלו לפיו לרפואה וביקש ברכה לפרנסה ,בהוסיפו שנכדו של הרבי ,רבי
וירדו מעיניו שתי דמעות .אחר כך באו לבשר מזל טוב שהרבנית מאטעלע ,ביקש שיזכיר את חותנו הרב מצאנז .שקע הרה"ק
ילדה בן במזל טוב ,הוא רבי שלום אליעזר'ל ,ואכן בבוא הזמן מטשערקאס במחשבות ,וכשנתעורר ברכו שיהיה לו פרנסה
השתדכו ביניהם. ולבתו רפואה שלימה .שוב נתדבק בשרעפי קודש ,ושאלו שוב
יש מביאים נוסח אחר ,שפעם בהיות מרן הדברי חיים במרחץ מדוע בא לכאן ,והשיב שבא להזכיר את פרנסתו ואת בתו,
עם חתנו רבי מאטעלע וזוגתו הרבנית ,נודע לו שבתו מעוברת, ושנכדו שלח להזכיר את חותנו הרב מצאנז .אמר לו הרה"ק
וסיכמו הצדיקים ביניהם שישתדכו כאשר יוולדו הילדים. מטשערקאס" :לבתך תהיה רפואה ולך פרנסה ,ומה אתה רוצה
כשחזרו מהמרחץ הביתה סיפר מרן הדברי חיים לבנו הרה"ק שאחיה אותו? ...כששב אותו חסיד לביתו ,סיפר להגה"ק
ערב חג הסוכות · לח · תשפ"ז
יפה רק בבירור פסקי ההלכה שבשלחן ערוך ,ואילו הרב זלמן לייב בהגר"א :הוא גם היה יחסן גדול,
בנוגע ללימוד הש"ס אין הוא מגיע לקרסוליו של בהיותו נכד הרבי ר' זושא זי"ע ,בעל התניא זי"ע,
רבם ,רבי יהונתן .והיו חכמי הדור אומרים ,כי כדי צדיקי בית טשרנוביל ועוד.
להוציא מלבם של התלמידים הקנטרנים ,חיבר הוא מרן שליט"א :למרן אאדמו"ר זי"ע היה בת בזיוו"ר
את ספרו "פני יהושע" על הש"ס ,ורבי יהונתן חיבר שנקראה רייצא ,על שם הרבנית רייצא בת מרן הדברי
את ספריו על שולחן ערוך) ...עי' שו"ת יחוה דעת ח"ז, חיים זי"ע ,הרבנית של רבי מאטעלע זי"ע ,כי היו
כללי השו"ע ,עמ' יד(. מצאצאיו )זקנם העצי חיים זי"ע היה חתנו של הרה"ק רבי
התומים הוא פירוש נפלא מאד אבל הוא גם עמוק שלום אליעזר זי"ע חתן גיסו רבי מאטעלע(.
עמוק מאוד... הרב זלמן לייב בהגרימ"ד :והיו מבטאים את השם
הרמנ"נ היילפרין :הפרי מגדים מביא הרבה מהפלתי, בניקוד פת"ח.
אבל למעשה הפלתי לא נדפס בשולחן ערוך ,והפרי מרן שליט"א :כי הוא כתוב עם שני יודי"ן ,כמנהגינו
מגדים נדפס. ששם שמבטאים בניקוד ציר"י כותבים עם יו"ד אחת,
הפרי מגדים נדפס בתוך השולחן ערוך ונהיה כיום ושם שמבטאים בניקוד פת"ח כותבים עם שני יודי"ן.
ספר היסוד בהלכה ,ואף כי הוא חיבור עמוק ונכתב *
בקיצור ולשונו קשה להבנה. גדלותם וענוותנותם של פוסקי ההלכה ומפרשי השו"ע
מרן שליט"א :בפרי מגדים רואים את ענוותנותו הרמנ"נ היילפרין :מקובל על הגה"ק הרבי ר' יהונתן
הנוראה בכל אתר ואתר לכל אורך חיבורו ,והיינו זי"ע ,שהטעם שחיבר את חיבוריו הפלתי והתומים
דאהני ליה שזכה למה שזכה. על השולחן ערוך ,ולא חיבר חיבורים על הש"ס ,הוא
הגרמ"מ :החוות דעת כותב בהקדמתו בזה"ל ,קראתי מכיון שהוא היה בפראג שבאוסטריה ,והצנזורה שם
שם זה החיבור 'חוות דעת' ,שמו מורה עליו שלא לא הרשו להדפיס את התלמוד בבלי ,והם למדו גמרא
כתבתי רק לחוות דעת בלבד ולא לקבוע הלכה ח"ו. רק בעל פה .לכן מה שהיו יכולים להדפיס היה רק
מרן שליט"א :בתחילה הוציא החוות דעת את ספרו חידושים על השולחן ערוך ולא על הש"ס.
בעילום שם ,וסיבת הדבר כותב בצוואתו )סי' כח( "כי מרן שליט"א :מקובל שלאחר שהפני יהושע שהיה
בעוה"ר השנאה והקנאה גוברת בדורנו ואולי יאמרו רבה של מיץ ,התקבל לשבת על כסא הרבנות בעיר
אף זה בין המחברים ומבלי עיון יהיה כצחוק בעיניהם. פרנקפורט דמיין ,נתקבל רבי יהונתן אייבשיץ לרבה
ובלי ידיעת שם המחבר יבואו לעיין בהם ,ואני מקוה של מיץ ,והתלמידים שהתחנכו בישיבתו של הפני
להשי"ת שאחר העיון ימצאו בהם דברים טובים". יהושע היו מקנטרים את תלמידי הישיבה החדשה,
בפי העולם שגור עובדא באריכות בעניין זה ,שאירע באומרם כי רבם ,רבי יהונתן ,כוחו גדול בפלפול
עם הגאון רבי דוד טעביל זצ"ל ,שהיה רב העיר ליסא ובחריפות בסוגיות הש"ס ,ואילו לאסוקי שמעתתא
לפני החוות דעתח. אליבא דהלכתא אין הוא מוצא ידיו ורגליו.
ולפלא שגדולי תורה שדרכם היה תמיד בענוה לעומתם היו תלמידי ישיבתו של רבי יהונתן
ושפלות יתירה זכו שנתקבלו דברי תורתם .והוא ע"ד מתריסים כלפי הפני יהושע ,שלפי דעתם היה כוחו
לאחר תקופה יצא לאור עולם הספר חוות דעת שנתקבל לרצון מגארליץ שמגיע לו מזל טוב היות ועשה שידוך עם רבי
בכל תפוצות ישראל ומאד מצא חן גם בעיני רבי טעבעלי מאטעלע .שאלו איזה שידוך ,והשיב לו שהרבנית מצפה ללדת,
מליסא מבלי שידע מי הוא מחבר הספר שיצא לאור כאמור וגם בתו מצפה ,והם יזדווגו .שאלו הרה"ק מגארליץ ,ומה תעשה
בעילום שם .כשחלה הג"ר טעביל את חליו האחרון נכנסו אליו אם שניהם יהיו בנים או בנות .אמר לו מרן הדברי חיים :רב צריך
נכבדי העיר לבקש עצתו אמונה שיורה להם האיש שימלא את לדעת מה נעשה בכל העיר ,ושבבתי לא אדע מה נעשה...
מקומו ברבנות ,נענה להם לו תשמעו לעצתי תקחו לכם לרב את עוד מסופר ,כי פעם בעת שהיה חתנו זה בצאנז ,בא אחד לפני
הג"ר יעקב מסטאניסלוב שאיני מכירו אך ידעתיו מתוך תשובה מרן הדברי חיים עם הזכרה קשה .שלח אותו אל חתנו הרה"ק
שכתב אלי פעם בשאלת עגונה ,או תבררו ותחפשו את המחבר מהורנוסטייפל ,שבכוחו להושיעו .כשבא אל הרה"ק
של הספר חוות דעת שאיני יודע מי הוא זה ואיזהו ,לשכנו מהורנוסטייפל ,שלחו חזרה ולא רצה לקבל פתקאות במקום
תדרשו ותמצאוהו. משכן חותנו הקדוש .חזר האיש אל מרן הדברי חיים וסיפר
אחר פטירתו של רבי טעבעלי הלכו ראשי הקהילה לברר איה שהרה"ק מהורנוסטייפל דחהו ,לבש מרן הדברי חיים את מעילו
מקום כבודם של שני הרבנים האמורים .המה ראו כן תמהו העליון והלך ביחד עם האיש לחתנו ,ואמר לו" :איך בעט אייך
כשנודע להם בחיפוש אחר חיפוש דחד גברא הוא ,וכי הוא כעת פראוועט דעם איד" ,אז כבר לא יכל הרה"ק מהורנוסטייפל
אב"ד דק"ק קאלוש .כאשר הגיעו לעיר קאלוש ערב שבת אחר לדחותו ולקח הפתקא מאתו.
חצות היה ולא מצאו את הרב בביתו כי רגיל היה באותה שעה ח בשנת תקס"ט זכתה העיר ליסא בגאון וקדוש זה ,וכך היו סיבת
ללכת לבית המרחץ ולקח עמו גם בגדי השבת כדי ללכת משם הדברים כפי שסופרו מפי זקני אותו הדור .כשישב עדיין החוות
הישר לבית הכנסת ללמוד .הם שאלו את הרבנית אם יוכלו דעת בסטניסלאב ועסק במסחר היי"ש ,קרא לו פעם רבו הג"ר
לשבות בבית הרב ולאכול על שולחנו .תשובתה היתה שאין לה משולם איגרא ,שדר בעיר טיסמניץ הסמוכה ,והראה לו שאלת
די לחם בשביל ביתה ולא תוכל לארח אותם .אז הוציאו מכיסם עגוגה חמורה ששלח אליו הג"ר דוד טעביל מליסא ,וביקשו
צרור הכסף ונתנו לה די קניית צרכי שבת ואחרי זה הלכו לפגוש שיעיין בה גם הוא ויחווה דעתו להשיב תשובה להלכה .ואכן כן
את הרב ומצאוהו בבית המדרש .כל השבת אכלו על שולחנו עשה וערך תשובה נפלאה וחתם עליה בשם הק' יעקב
ונהנו מדברי תורתו ,במוצאי שבת לאחר הבדלה גילו לו את מסטאניסלוב ומסרה לרבו שצירף את התשובה לתשובתו
מטרת בואם ומסרו לו את המכתב אשר בידם להזמינו לכסא ושלחם אל הג"ר טעבלי .קיבל רבי טעבלי את שתי התשובות
הרבנות בעיר הגדולה לאלקים ליסא .ביום ה' כסלו תקס"ט ונתפעל ביותר מתשובת התלמיד רבי יעקב מסטאניסלוב.
ערב חג הסוכות · לט · תשפ"ז
ובא מרן הדברי חיים לנחמו ,ושאלו מרן הדברי חיים שאמרו חז"ל )עירובין יג ,ב( לגבי ב"ש וב"ה ,וכי מאחר
אם לא נשאר לו כלום מכתביו ,ובעל המנחת חינוך שאלו ואלו דברי אלקים חיים מפני מה זכו ב"ה
אמר שנשאר לו איזה חידושים שכתב על התרי"ג לקבוע הלכה כמותן ,מפני שענוותנין ועלובין היו.
מצוות אבל לא חשב כלל להדפיסו כי אינו ראוי עדיין ואף שלמותר לומר שב"ש לא היו גאוותנים ח"ו אלא
לדפוס ,ואמר לו מרן הדברי חיים שזה טוב להדפיס, שהיו להם דרכים שונות בעבודת השם ואלו ואלו
והבטיח לו כי בשביל יסוריו יזכה ספרו שנשאר בידו דא"ח ,ומ"מ נפסק כבית הלל )עי' באריכות בספר רב
לפרסום רב וילמדוהו בחביבות בכל העולם עד סוף כל פעלים ,בהקדמה(.
הדורות ,ואז אכן מסר את המנחת חינוך לדפוס. מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר על בעל המנחת חינוך,
מרן שליט"א :המנחת חינוך היה גיסו של מרן הדברי שמחמת ענוותנותו התבייש בספרו ,ולכן הניח כמה
חיים ,והם למדו יחדיו בחברותאט. גליונות מהחידושים בבית המדרש בעילום שם,
א' הנוכחים :והם רצו ללמוד באופן של משפיע ומקבל ...
י ברצותו לראות את תגובות הלומדים .כך עשה כמה
מרן שליט"א :הסיבה שכמה צדיקים כתבו את ספרם פעמים ,עד שראה שהלומדים נהנים מהחידושים ,וכך
בלא ציון שמם ,היה מפני גודל ענוותנותם ,כמו היה לו העוז להדפיס את ספרו ,והדפיסו מתחילה
שרואים בצוואת החוות דעת כנ"ל. בעילום שם .והוסיף מרן אאדמו"ר זי"ע ,שרק בכוח
הרב זלמן לייב בהגר"א :הייטב לב זי"ע הדפיס את הענוה הזאת זכה שיתקבל ספרו בכל תפוצות ישראל.
ספרו בחייו בעילום שמו ,אבל הוא כותב שם הרבה הרב זלמן לייב בהגר"א :מסופר שפעם שרפו אנשי
פעמים 'מורי זקני הישמח משה'... בליעל את כתביו וחידושי תורתו של המנחת חינוך ,וכן
מרן שליט"א :הוא גם רמז את שמו בהקדמה לספרויא. גנבו הרבה מכתבי ידו ,והיה לו מזה עגמת נפש מרובה,
יחדיו -איני נזכר ,אבל מה שאני כן זוכר הוא ,כי כשאמרנו "אמר נחתם כתב רבנות נדיר זה שאף שמו של הרב הנבחר לא נזכר בו.
אביי" "אמר רבא" ,אז שמענו ממש בחוש שאביי ורבא אמרו!"... וכה נאמר' ,ושמנו עינינו לבחור גדול זמנינו ה"ה כבוד הרב
י ראה בספר חמדה גנוזה )ח"א ,עמ' קכט( מה שסיפר הרה"ק הגאון בעל המחבר ס' חוות דעת ,אשר כפי ששמענו יושב בק'
מרודניק זי"ע ,שמרן הדברי חיים אמר לגיסו בעל המנחת חינוך, קאלוש סמוך ללעמבורג'.
שאין זה נכון שילמדו בתור חברים ,כי באופן הזה יקרה לפעמים ט כשהיה המנחת חינוך סמוך על שולחן חותנו הרה"ק רבי אריה
ויכוחים ביניהם ,כי זה יאמר כך וזה יאמר כך ,ע"כ מוכרח אחד לייבוש זי"ע מטארניגראד ,אביו של מרן הדברי חיים.
מהם לקבל עליו את השני לרבי ,ועי"ז יעלה הלימוד כהוגן .ואז ונציין מכתב קודש ממרן הדברי חיים אל גיסו המנחת חינוך
קיבל מרן הדברי חיים את בעל המנחת חינוך לרבי עליו ,והוא )נדפס בילקוט אגרות קודש ,אגרת ע"ג( ,שבו ניכר גודל האהבה
היה תלמידו ,והחזיק אותו באמת לרבי ,ולמד הרבה ממנו. ביניהם ,ומזכיר בתוך הדברים את התקופה שלמדו יחד בחברותא:
כעין זה סיפר הרה"ק מבארנוב זי"ע ,שלימים סיפר מרן הדברי "ב"ה ,יום ב' עקב תרל"ד לפ"ק צאנז .החיים והשלום לכבוד גיסי
חיים בעצמו ,כי לאחר שקבעו ללמוד בצוותא זמן מסוים ,הוא הרב הגאון הגדול סבא קדישא חו"פ נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת ]חסידא
וגיסו המנחת חינוך ,הרגישו בעצמם כי אין הם מתעלים משום ופרישא ,נר ישראל ,עמוד הימיני ,פטיש החזק ,כבוד קדושת שם
מה בתורה כפי שהיו ראויים ומוכשרים לכך ,ויחדיו ישבו לדון תפארתו[ מו"ה יוסף נ"י באבאד האבד"ק טארניפלא יע"א.
בסיבת הדבר .לאחר עיון ממושך הגיעו למסקנה ,כי אין זאת אלא גי"ק ובתוכו רצוף הדורן דרשה הגיעני לנכון ,וערבה עלי מנחתו
משום שדרכה של תורה היא להימסר ממשפיע למקבל ,ואילו ונועם אמרותיו מלא ברכת ד' ומתוקים מדבש לפי ,ואשמח
לגביהם לא היה הדבר כך ,כיון ששניהם היו שקולים בהשגת מאוד בהראות לי נועם זיו אהבה ואחוה אשר בינינו ,כמאז כן
התורה ,וחסר היה בלימודם בחינת משפיע ומקבל .לפיכך, עתה וכה אל תופר לעולמים ,ואי"ה בזמן שמחתנו כשבת אחים
החליטו ,שמהיום והלאה יהיה אחד מהם המשפיע ,והשני יקבל וידידים גם יחד יעלה ויבוא זכרונו הטוב לטובה ולישועה ,יראו
כתלמיד היושב לפני רבו ,ולמחרת להיפך ,וחוזר חלילה .ואכן עינינו וישמח לבנו בשוב ד' שבות ציון אז ימלא שחוק פינו וכו'.
מאותו יום הצליחו למאד בלימודם .והוסיף מרן הדברי חיים יחזקהו ד' ויאמצהו ותתחדש כנשר נעורו וכדשא עצמותיו
לומר" :ביום שאני שימשתי כרבי ,אה ,האט ער פון מיר גינאשט"... תפריח ויברך את ביתו לעולם בברכה וחיים ושלו' עד עולם.
בספר "דברי דוד" מוסיף על כך ,כי ביום הראשון היה מרן הדברי אהובי גיסי נפשי עלי תשמח בזכרי בהיותינו יחד מלומדים,
חיים "הרב" שלמד ולימד ,ובעל המנחת חינוך היה "התלמיד" ובתורת ד' יתלהב נפשינו בפלפולי ,ובפרט בסוגיא בוד"ר
שהקשיב וקיבל ממנו .ביום השני אמר לו בעל המנחת חינוך: ישוהל"י ,ותצהל נפשינו מרוב גילה עד כבודו חקוק על הכותל
"ס'גוט אזוי" ,וביקש שמרן הדברי חיים יהיה הרב בכל יום. מרוב שמחה כדרך שמחת ימי בחרות ,יזכנו נא השם לשמוח יחד
לאחר שנים ,כשהספר "מנחת חינוך" נתקבל באהבה רבה בתורה ועבודה ויתרומם קרנו .כנפשו ונפש אהובו ידידו מברכו
ובחביבות יתירה אצל בני ישראל ,אמר מרן הדברי חיים שכל זה דו"ש ,הק' חיים הלברשטאם .ע"כ.
בא לו בזכות ענוותנותו הגדולה. רישומים מחברותא זו יש לציין את דברי המנחת חינוך )מצוה
לפי גירסא אחרת )כמובא בספר הללו עבדי ה'( הסכימו ביניהם, רפא ,אות ז( שמבאר הסברא של אחשביה עפ"י דברי הלחם
שאחד מהם יהיה המקשן והשני יתרץ ,והסכים בעל המנחת משנה )שבועות פ"ה ה"ה( ,ומסיים" :ודברים אלו הגדתי בימי
חינוך להיות המקשן ומרן הדברי חיים היה התרצן .ולימים חורפי לפני כמה גדולי ישראל וקלסוהו וכו' וכמדומה ששמעתי
כשיצא לאור הספר "מנחת חינוך" ,אמר מרן הדברי חיים" :זה כן מגדול אחד" .והנה פלפול זה ממש איתא בשו"ת דברי חיים
הספר שלי הוא ,כי אני למדתי עם גיסי את דרך הלימוד הזה"... )ח"א או"ח סימן כ"ה( וכותב שם" :הנה בימי חורפי אמרתי ראיה
יא וז"ל הייטב לב בהקדמת הספר :והנה בשו"ת פנים מאירות וכו'" עיי"ש ,וכ"ה בספר דברי חיים על התורה )חי' על הסדרות
בהקדמה נסתפק אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר או פרשת וישלח(.
חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר ,והשיב שאין צריך להזכיר בספר "אור פני יהושע" )ח"ב עמ' י"א( מובא מה שסיפר פעם
שם המחבר עיי"ש וכו' ,ולפי דעתי הקלושה יש להכריע דבענין הגה"ק רבי יהושע בוקסבוים מגאלנטא זצ"ל ב"פתיחה" לבני
הלכות הנוגעים דינא נחוץ לדעת מי המחבר אם הוא ראוי והגון ישיבתו ,כי כשנחלש בעל המנחת חינוך בזקנותו ,נקלע לביתו
לסמוך עליו ועל דבריו ובמה שחולק על אשר קדמוהו וכדומה, אחר מחסידי צאנז שבא לבקר את החולה .ביקשו בעל המנחת
אבל בענין אגדה ודברי תוכחה מה לנו לדעת שם המחבר, חינוך להזכירו לרפואה שלמה לפני גיסו מרן הדברי חיים ,ואמר
הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם ויהיה נושאים חן לו "שיעורר את זכות התורה לשמה שלמדו יחדיו אחר
בעיני רואיהם ...ע"כ אמרתי עם לבי טוב לכסותו ולהעלימו כי נישואיהם" .כשמסר החסיד דברים כהווייתם אל מרן הדברי
בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר ,כי נפשי חיים ,השיב ואמר" :מה שהוא מזכירני על התורה לשמה שלמדנו
ערב חג הסוכות · מ · תשפ"ז
והלך המגלה עמוקות במהרה לביתו של הב"ח גם מרן הדברי חיים הדפיס את ספרו על שמות נשים
לפייסו ,ולא רצה הב״ח לשמוע ,ושאל אותו מפני מה בחייו בעילום שמויב ,אך אף שחברו בעילום שם הוא
לא רצה ליתן הסכמה ,האם יש דברים בב״ח שאינם מזכירו כמה פעמים ברמיזא בספרו שו"ת דברי חיים,
כראוי .ואמר לו המגלה עמוקות ,לא מחמת זה ,אלא שפעם אחת כותב )תשובת נוספות ,סימן יד( "שבספר
ששמעתי כרוז מן השמים ,שאם אתן לכם הסכמה דברי חיים בא בארוכה" ,ועוד כותב )אבעה"ז ח"ב סימן
תסתלקו מן העולם ,ואני רוצה שתחיו עוד בעולם. קלח( "כבר העליתי בחיבורי".
ואמר לו הב״ח ,בהדי כבשי דרחמנא למה לך ,הלא יש תשובה בשו"ת דברי חיים )ח"א אבן העזר ,סימן קסו(
נפשי באה לעולם הזה בשביל ספרי .ואכן נתן לו לשואל אחד שכתב לו אודות הספר דברי חיים על
המגלה עמוקות הסכמה ,ואמר למדפיס להדפיסו. שמות אנשים ,והשואל לא ידע כי מרן הדברי חיים
ולאחר תקופה נחלש הב"ח מאוד ,ולאחר מכן נסתלק. בעצמו הוא המחבר ...ומרן הדברי חיים כותב לו שם:
הרב ברוך :בכל מפרשי השולחן ערוך רואים את אודות הצ"ע שמצא בספר דברי חיים )בשמות אנשים,
הענווה המיוחדת ,שכותבים בכל דבר לולא אות מ"ם סקי"ב( הנה ידע מעכ"ת כי המחבר הלז לא
דמיסתפינא וכדומה. נתכוין לקנטר ח"ו וכו'...
הרמ"מ מוטצען :אבל הפרי מגדים הוא עוד יותר אב"ד טבריה :מסופר על המגן אברהם שכאשר
מיוחד בזה ,כגון שכותב על המגן אברהם ,שחי רק התחיל לכתוב את חיבורו זלזל בו אחד מגדולי הדור
כמאה שנה לפניו' ,לא זכיתי להבין דבריו' וכדומה. ההוא ,ואמר לו 'אברהם וכי גם אתה כותב'? ולמעשה
הרש"ד לייזער :הפרי מגדים כותב )בסוף הקדמתו( 'אני המגן אברהם זכה למה שזכה ,ואילו הרב ההוא אינו
טרם אכלה לדבר ,אודיע למעיין בחיבורי זה שאל ידוע כהיום כלל...
יסמוך עלי בשום דבר ,הן בפירוש שעשיתי על מרן שליט"א :ידוע על בעל המגן אברהם זי"ע שהיה
השולחן ערוך וט"ז וש"ך ,ומכל שכן איזה חידוש דין כותב בקיצור ,כי ברוב עניותו לא היה לו נייר להעלות
שהמצאתי מסברתי ...ואני משביע ומחלה ומזהיר את עליו את ביאוריו וחידושיו ,והיה דר אצל כורך ספרים
המעיין בזה ,ולא עשיתי חיבור זה כי אם לעורר לב וכתב את פירושו על חתיכות הנייר שחתכו מהספרים.
המעיין ואת אשר יבחר בשכלו הזך יקריב אליו .כי א' הנוכחים :השאגת אריה כותב בהקדמה לתשובות
יודע אני את ערכי השפל איש שוגה ומשולל ההבנה, שהוא מדפיס רק חלק כיון שאין לו עוד כסף
ומה גם שכל ימי למדתי תורה מתוך עוני ודוחק להוצאות הדפוס ...והוא היה גאון הדורות.
ובוודאי אי אפשר להינצל משגיאה'. הגרב"צ רייך :על הב״ח זי״ע מסופר כי בעת שסיים
ובמקום אחר הוא כותב שמעולם לא סיים דין בלא את כתיבת ספרו ,ה'בית חדש' ,רצה להביא אותו
להשאירו בצריך עיון ובדרך ספק. למדפיס להדפיסו ,אלא שהמגלה עמוקות זי״ע אמר
מרן שליט"א :מרן הדברי חיים כותב )שו"ת דברי חיים למדפיס להשתמט ממנו מיום ליום שלא להדפיס ,עד
ח"א ,יורה דעה סימן כב( על הפרי מגדים "דברי הפרי שעברה שנה או יותר ולא הדפיס .לאחר תקופה עלה
מגדים בכל מקום הם קילורין לעינים ,ודבריו מלהבים במחשבתו של הב"ח שישלח את ספרו אל המגלה
בקדושה נפלאה וחריצות בפלפול וסברא ובקיאות, עמוקות לבקש ממנו הסכמה על הספר ,אבל המגלה
ומי בדור הזה לספר שבחו". עמוקות סירב לתת לו הסכמה.
הרמנ"נ היילפרין :הפרי מגדים מביא בחיבורו )סימן חזר השליח להב״ח ואמר לו שהמגלה עמוקות מסרב
תקסא( דבר תורה בשם הגה"ק ר' גרשון מקיטוב זי"עיג. לתת הסכמה ,וחלשה דעתו עד מאד ,והיה לו
אב"ד ק"צ :הפתיחה כוללת שלו הוא מורא'דיג... תרעומת על המגלה עמוקות ,ומחמת זה חלש בנו של
מרן שליט"א :יש שם את כל יסודות ההלכה מכל המגלה עמוקות ונחלה מאד עד שהיה בסכנה ,והיה
התורה כולה... המגלה עמוקות בוכה ומתפלל ,ואליהו הנביא בא
הרב ברוך :יש בשו"ת דברי יציב )אורח חיים סימן יח( אצלו ,ואמר לו שזהו מחמת תרעומת הב״ח עליו,
שמרן זי"ע כותב דכיון דמזרעא דהטורי זהב קא אתי ובאם לא יפייסו ימות בנו.
יב ראה שם בהקדמת המחבר מרן הדברי חיים :וקראתי שם יודעת מך ערכי ,לא בינת אדם לי ,ואיני מדבר לפני מי שגדול
החיבור דברי חיים ,שמי לא רשמתי מטעם הידוע. ממני כי אם לצעירי הצאן וכו' אנא ה' כי היטיב"ה ברצונך את
וכן כתב הרה"ק מגארליץ זי"ע בהקדמתו לספר במהדורה ציון ותבנה חומות ירושלים עיר קדשנו ,קוה קוית"י א"ל ה'
השניה :ופקודתו חזקה עלי להפיצו על פני תבל וחכמתו בחוץ ישמע שועתנו וערבה לו מנחת יהוד"ה וירושלים.
תרונה ,ושמו יהי' פלאי לבל יודע מחברו מי הוא ,ואזרתי חיל וראה בספר "תולדות ערוגת הבושם" )חלק ב ,עמ' קסג( :באחד
לקיים דבריו הקדושים וכו'. הימים ,והיה זה עוד בטשארנא ,בא לידי רבינו הספר ייטב לב
יג ראה שם :ושמעתי מאדוני אבי הרב ז"ל שאמר כמדומה בשם מהגה"ק מוה"ר יקותיאל יהודה טייטלבוים זי"ע אב"ד סיגעט,
החסיד ר' גרשון קוטבר ז"ל שבא לירושלים וראה בשלותה אשר נדפס בראשונה בעילום שם המחבר .הספר הוטב מאד
עמים יושבים בה ובכה ואמר שזה שאומרים בראותי כל עיר בעיניו אף על פי ששם מחברו לא היה רשום על הספר ,והשתוקק
)ירושלים של מטה( על תלה בנויה ועיר ה' מושפלת ירושלים מאד לידע ולהכיר את מחברו ,באמרו כי מבין שיטי הספר ניכר
של מעלה כו' שם ניכר החורבן ודוממים כו'. שמחברו גדול בתורה וביראה .לאחר שחקר ודרש נודע לו
שמחברו הוא הרב מסיגעט ,וגמר בדעתו לנסוע אליו לשבת וכו'.
ערב חג הסוכות · מא · תשפ"ז
הרב ברוך :המשנה ברורה פוסק בדרך כלל כהמגן אברהם. לכן הוא מברר פסקו כמותו.
איך היה מרן זי"ע מצאצאי הטורי זהב? מרן שליט"א :אצל חסידים בכלל ובצאנז בפרט חפשו
מרן שליט"א :רביה"ק הישמח משה זי"ע היה נכדו ככל האפשר לעשות כהט"ז ,ולא כרובא דעלמא שעושים
)ראה באריכות בקובץ אשל אברהם ח"א ,עמ' רצז(. יותר כהמג"איד .ובכלליות היה מרן אאדמו"ר זי"ע מונע
הרב זלמן לייב בהגר"א :את התואר זקני מביא הישמח עצמו להכריע בהלכה ,ובפרט בכתיבת תשובותיו ,נגד
משה על הרמ"א והמהרש"איח. הכרעת אחד מזקניו )ראה שפע קודש פסקי הלכות ומנהגים,
אב"ד ארה"ב :מרן הדברי חיים זי"ע היה מצאצאי המהרש"ליט. ברית מילה ,פרק כב ,אות ב ,ובניצוצי קודש אות ג(.
הרמ"מ מוטצען :המשנה ברורה אינו מביא אף פעם א' הנוכחים :הרה"ק מקאמארנא זי"ע בשולחן הטהור
בחיבורו את הספר תהלה לדוד .ואמנם אין מוכרח )זר זהב ,סי' קעט סוף ס"ק ג( מביא על הרה"ק מראפשיץ
שהיה לו את הספר ,ויתכן שלא היה לו ,אך יש אומרים זי"ע שבחמשה עשר בשבט הביאו כמה מיני פירות,
שהטעם שאינו מביא ממנו הוא מפני כבודו של אחד אחרי השני ולא יחדיו ,וצוה לברך על כל פרי
הגר"א ,כיון שהתהלה לדוד אינו מביא אף פעם את בנפרד ,וכותב שם שנעשה מזה פלפול גדול ,ואמר
הגר"א .את החיי אדם הוא מביא כמה פעמים אך לא הרה"ק מראפשיץ שכך קיבל מאבותיו ורבותיו
את הגר"א .הוא היה חסיד לבית רוזין. דהלכה כהט"ז )או"ח סי' קעט ס"ק ד(.
הרמנ"נ היילפרין :הוא מתרץ הרבה את השולחן ערוך הרב. מרן שליט"א :מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר שזקה"ק מרן
הרמ"מ מוטצען :הוא כותב שלכאורה יש לתמוה על הדברי חיים בכל לילה היה מקבל עליו ד' מיתות ,והיה
מה שקרא לספרו 'תהלה לדוד' ,וכותב בדרך מליצה אומר שעושה זאת על דעת הרמב"ם ,הט"ז והרבי ר'
'תהלה לדוד קינה לדוד מיבעי ליה' .ומבאר ש'תהלה' אלימלך ,ולפעמים גם הזכיר השלה"קטו.
הוא מלשון טעות ושגגה ,כמו 'ותהלה ישים באילי הרב ברוך :ידוע מהט"ז שכתב דבריו בצירופי שמות .
טז
תרשישיו' ,ולכן אם ימצאו טעויות בספרו אל יתפלאו הרמנ"נ היילפרין :במהדורא בתרא של שולחן ערוך
על כך... הרב ,רוב הדברים שם הם דברים שחוזר בו ממה שפסק
הגרב"צ רייך :כאשר הדפיסו את הש"ס והשולחן ערוך כשיטת המגן אברהם ונוטה לשיטת הטורי זהביז.
היו חשבונות שלמים את אלו חיבורים ידפיסו בפנים, הרש"ד לייזער :מסופר שבעל התניא זי"ע אמר בסוף
ומי יוכל לעבור ולהגיה אותם ,והם היו דברים שגדולי ימיו 'איך האב צו פיל רעכט געגעבן פארן מגן אברהם'...
וראה עוד שם )אות מה( :גם זה שמעתי מפי הרב הנ"ל שזקנו יד ראה במכתב הסכמתו של הרה"ק בעל דרכי תשובה
הרה"ק סיפר תמיד כי פ"א בא איש אחד לפני רבינו הטו"ז ויספר ממונקאטש זי"ע על הספר "דברי דוד" להט"ז )נדפס באגרות
לו כי אשתו באה עד משבר ותקש בלדתה ויאמר לו הטו"ז מה שפירין ,בערכו ,אגרת סט( מה שכתב בתוך הדברים :תהי השורה
אעשה לך בני אנכי אינני לא רבי ולא בעל שם .ויהי כאשר הפציר הזאת לעד בבני ישראל ,להמוכ"ז הרבני הירא מו"ה מנחם
בו עד בוש אמר אנכי לא אוכל לעשות לך מאומה רק היום מענדל נ"י מב' הוניאד ,אשר ביודעי ומכירי קאמינא ממשפחתו
תירצתי קושיא אחת בתוס' ,יהי רצון כי כאשר התרתי את בפה"ק יראי ה' ,והנהו מדפיס ועולה ספר טורי זהב על התורה
הקושיא הזאת כן תותר קושית הלידה של אשתך וכן היה. הנקרא דברי דוד .והנה ספר כזה א"צ הסכמה כלל ,ומי יעיד על
טז ראה בהסכמת הרה"ק ממונקאטש הנ"ל ,וכן איתא מכ"ק מרן השמש בצהרים ,ואשר מפיו אנו חיים ,ודו"ד עולה במעלה ,הוא
זי"ע )שפע חיים רעד"ר ח"ד ,פרשת משפטים ,מאמר יג ,אות ג(: המסילה אשר בית ה' עולה ,כפי המקובל אצלינו מצדיקים
בילדותי שמעתי כן על הט״ז ,דלכן לשונו קשה בהרבה מקומות, קדושי עליון מתלמידי רבינו הבעש"ט זכי"ע ,כי דברי רבינו
לפי שכתב כל דבריו על פי קבלה וצירופי שמות הקדושים, ה"טורי זהב" זכי"ע הן המה במעלת הסודות ,יש לפרשן דבריו
והרבה פעמים מקבץ כמה ענינים בתוך ס״ק אחד ,כי גם ציון אשר במעטה הנגלות לנו ולבנינו הם ,טיבא גניז בגויי' ,ודו"ד בא
הס״ק שבט״ז ובש"ך והסעיף במחבר הם על פי שמות הקדושים. עד הראש -שמי רום ,מרום גדולתו וקדושתו זצלה"ה .ע"כ.
יז ראה בהקדמת בניו לשו"ע הרב :הלוח הפנים הוא ההלכות וכן איתא מכ"ק מרן זי"ע )שפע חיים רעד"ר ח"ד ,פרשת
בטעמיהם ופסקי דינים העולים אחר הפלפול בראשונים משפטים ,מאמר יג ,אות ג( :בילדותי שמעתי כן על הט״ז ,דלכן
ואחרונים וטעמיהם בלשון זך ונקי להיות שגורה בפי כל אדם, לשונו קשה בהרבה מקומות ,לפי שכתב כל דבריו על פי קבלה
מיוסד על פי דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים ובראשם הרב וצירופי שמות הקדושים ,והרבה פעמים מקבץ כמה ענינים
בעל מגן אברהם ,לא הפריז על המדה לחלוק עליהם וכו' .ע"כ. בתוך ס״ק אחד ,כי גם ציון הס״ק שבט״ז ובש"ך והסעיף במחבר
ואולם בשו"ת צמח צדק )אורח חיים ,סי' יח ,אות ד( כתב :וכן הם על פי שמות הקדושים.
פסק כאאזמו"ר הגאון נ"ע וכו' אבל לפי ששמעתי ממנו בעצמו טו ראה עוד בהסכמה הנ"ל מהרה"ק בעל דרכי תשובה:
שיש כמה דברים שחוזר בו ממש"ש מפני שנסמך אז יותר מדאי "ושמעתי מרבינו הקדוש אדומו"ר בעל דברי חיים מצאנז זי"ע,
על המ"א ,על כן הרשות נתונה לחקור בדין זה וכו'. בכל לילה כשהיה מקבל עליו מסירות נפש ד' מיתות בית דין,
יח ראה בספר צדיק כתמר יפרח שמביא בשם צדיקים שאמרו כמה פעמים נשמע קולו בקודש שהיה אומר על דעת רבינו וכו',
שהענין שהישמח משה והייטב לב היו מרבים בריקודין של ועל דעת הטורי זהב וכו' ,ככה חשב איזה יחידים מרבותינו
מצוה בשעת ההקפות עד כלות הנפש היה להם למורשה הראשונים הקדושים ,ואשר על דעתם קבל על נפשו בשורש
מזקינם הרמ"א ז"ל שהיה מרבה בריקודים עד כלות הנפש ,וכן נשמתו את יחודו ואחדותו יתברך שמו".
זקינם המהרש"א ז"ל היה רוקד עד כדי התעלפות. ובספר י"ג אורות )עמ' צג( מובא :לפני השינה שפשף רבינו את
יט ראה בספר פי צדיק )עמ' רע"ז( שידוע כי על מצבת קדשו של ידיו בהקיר ואמר :רמב"ם טורי זהב ,רבי ר' אלימלך ]כלומר
הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע נכתב נכד החכם צבי שרוצה לעבוד השי"ת כמו אלו ג' הצדיקים[.
והמהרש"ל למרות שהיה נכדם של עוד עשרות גאוני עולם ובמקור חיים )אות מד( כתב :שמעתי מנכדו הרה"צ מו"ה סיני
וקדושי ארץ מפורסמים ,וכך נהגו לכתוב על מצבותיהם של שליט"א האלברשטאם אבד"ק זמיגראד כי זקנו הרה"ק ז"ל היה
נכדי צאנז לדורותיהם ,כי מסורת היה ביד הרה"ק מצאנז זי"ע דרכו בקודש כמה שנים קודם פטירתו שהיה אומר בכל לילה
שהזכרת שמו של המהרש"ל על המצבה הוא סגולה להבריח קודם השינה השי"ת זאל מירה עלפין איך זאל דינען דעם
החיצונים הרוצים לגשת לאדם אחרי פטירתו. באשעפער וויא דער רמב"ם אין וויא דער רבי ר' שמעלקא אין
וויא דער טורי זהב ,והיה אומר כן כמה פעמים עד שנתנמנם.
ערב חג הסוכות · מב · תשפ"ז
ברבות השנים כאשר נתקבל הדברי חיים לאב בית דין ישראל דנו בהם בכובד ראש .ובין המפרשים
בצאנז היה אצלו דין תורה גדול ופסק כפי חוות דעתו. שחיבוריהם הכניסו לתוך השולחן ערוך היו כאלו
וכיון שהיו שערערו על זה ,שלחו הדברים להחוות דעת, שהכניסו מפני סיבות ותועלת שונות לכאן ולכאן.
והוא הסכים עמהם שלא כמו שפסק מרן הדברי חיים. את הקצות לא רצו מתחילה להכניס ,ורק מפני
כשנודע הדבר למרן הדברי חיים ערך גם הוא תשובה שהנתיבות מביאו כל העת ,והנתיבות היה הפוסק הכי
גדולה אל החוות דעת וסתר את כל דברי המהרהרים, גדול בדורו ,לכן הכניסוהו .הנתיבות היה נחשב בדורו
ובירר את פסקו בחריפות ובקיאות גדולהכא .וייטבו כפוסק הכי גדול.
דבריו בעיני החוות דעת והודה לדבריו .ואז נענה ואמר, מרן שליט"א :בהקדמת המדפיס לשולחן ערוך ,כותב
עתה רואה אני כי צדק הרב בעל ברוך טעם באמרו שעל שהדפיס את הקצות החושן היות והנתיבות מזכיר
חתנו יוכל העולם לסמוך ברבות הימים... הרבה מדבריו ודברי הנתיבות מוסבים על הרבה
מרן שליט"א :מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר ,שהרה"ק רבי מדברי הקצות.
אברהם אהרן מקאלבסוב זי"ע ,בנו של הייטב לב זי"ע, ידוע שמרן הדברי חיים העיד על הקצות ,שהוא לומד
שימש פעם כשליש בדין תורה מסובך של כמה נגידים תורה לשמה .הגאון הרב מטשעבין סיפר בשם מרן
שבאו להתדיין בטענות מסובכות וקשות שנגעו הדברי חיים זי"ע ,ששאלו אותו פעם מדוע זכה ספרו
לסכומים עצומים ,ודייני הבית דין שהיו מופלגים של הקצוה"ח לעלות על שולחן מלכים ולהתקבל כ"כ
בתורה התייגעו מאד לאחר גביית העדות לברר הלכה בקרב ציבור הלומדים מה שלא זכו אחרים לכך ,וענה
לאמיתה של תורה ,אולם גם אחר עיון עמוק לא מצאו מרן הדברי חיים ששמע מתלמיד של הקצוה"ח ,שרבו
ספר שדן באותו ענין ,ורק בתום חיפוש גדול שנמשך מדי יום לפני השיעור שמסר לתלמידיו היה יורד
מספר שבועות ,מצאו בדברי הנתיבות בחידושים, למרתף שהיה סמוך לביתו והיה מתבודד שם קרוב
קצת משמעות שלפי זה יכולים להכריע. לשעה ,ופעם החליט אחד התלמידים לעקוב אחר
אך כיון שהיה מדובר בסכום עצום לא רצו הדיינים מעשיו של רבו במרתף ,וראה את רבו כשהוא שוכב
לפסוק להלכה מדברי הנתיבות שהיה בן דורם ,ובפרט על הרצפה וזועק בבכיות נוראות ובדמעות את
שדבריו נאמרו רק בחידושים ,וגם לא במפורש אלא הפסוק 'ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי ותשא
למדו זאת מתוך משמעות דבריו ,לכן הסכימו ביניהם, בריתי עלי פיך' פעם אחר פעם ,וכך היה כל יום,
על דעת בעלי הדין ,לשלוח את הרב מקאלבסוב ומחמת צדקותו המופלגת זכה שספרו יתקבלכ.
לצאנז ,לשמוע דעת קדשו של מרן הדברי חיים בנידון. הגרמ"מ :מסופר שהגה"ק בעל החוות דעת והנתיבות
הרב מקאלבסוב נסע לצאנז ושבת שם ,והציע לפני זי"ע היה פעם אצל הגה"ק הברוך טעם זי"ע ,ויחדיו
מרן הדברי חיים את הדברים ואת כל הצדדים השתעשעו בפלפולא דאורייתא ,ובתוך הדברים אמר
והספיקות לכאן ולכאן וביקש לשמוע את חוות דעתו בעל חוות דעת לבעל ברוך טעם בהיות שבעונותינו
הקדושה .עצם מרן הדברי חיים את עיניו ושקע הרבים התורה נתמעטה ,מי יודע אם יהיה איזה גדול
בהרהוריו ,ותוך כדי שהעביר אצבעו על מצח קדשו, לאחר שלשים או ארבעים שנה אשר יוכלו לסמוך
מלמעלה למטה ,נענה :בש"ס בבלי לא נמצא מזה, עליו בהוראות איסור והיתר .אמר לו הברוך טעם הנה
בירושלמי גם לא ,וגם לא ברמב"ם ,גם לא בשולחן חתני רבי חיים יהיה אם ירצה השם רב גדול בתורה
ערוך ונושאי כלים ...שוב העביר אצבעו על מצח אשר העולם יוכלו לסמוך עליו .ואמר לו חוות דעת
קדשו ,תוך שהוא מהרהר ,ושוב אמר :אכן זהו קטע שאינו מאמין לזה.
הקצוה"ח לעלות על שולחן מלכים ולהתקבל כ"כ בקרב ציבור כ ראה בספר 'עבודת הלוים' )להג"ר אלטר שלום יחיאל
הלומדים מה שלא זכו אחרים לכך ,וענה מרן הדברי חיים דדבר גולדבערג ,דומ"צ פאביאניץ ,בהקדמה( :שמעתי מכ"ק
ראשון עלינו לדעת כי ספרו הוא ספר מיוחד המלא בגאונות אאדמו"ר הה"ג הצדיק חו"פ כו' מהור"ר נפתלי צבי זצללה"ה,
ובסברות עמוקות ,ודבר נוסף שכ"כ התקבל ,מכיון ששמע בשם כ"ק אדמו"ר הגה"ק רשכבה"ג זצוקלה"ה מסאנז ,שאמר
מתלמיד של הקצוה"ח שרבו מדי יום לפני השיעור שמסר על ס' קצות החושן ז"ל שנתקבל כל כך בעולם ,וכבר הי' גאונים
לתלמידיו היה יורד למרתף שהיה סמוך לביתו והיה מתבודד גדולים ממנו ולא זכו לזה ,אלא שלימוד הקצה"ח היה ביראה
שם קרוב לשעה ,ופעם החליט אחד התלמידים -שהיה חסיד, גדולה ,וקודם שישב ללמוד היה דרכו שהלך בחדר מיוחד ועשה
והקצות היה מתנגד -לעקוב על מעשיו של רבו במרתף ,וראה תשובה בבכי' עצומה שלא יהיה בכלל ולרשע אמר אלקים מה
את רבו כשהוא שוכב על הרצפה וזועק בבכיות נוראות לך לספר חקי ,עכד"ק.
ובדמעות את הפסוק 'ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי וראה עוד בספר 'חמדה גנוזה' )ח"ב ,עמ' יט( בשם הגה"צ רבי
ותשא בריתי עלי פיך' פעם אחר פעם ,וכך היה כל יום ,ומחמת משה הלברשטאם זצ"ל ,שמרן הדברי חיים זי"ע אמר שמי
צדקותו המופלגת זכה שספרו יתקבל. שלומד תדיר בספר קצות החושן ,אזי כאשר ישאלוהו בשמים
כא וראה בשו"ת דברי חיים )ח"א חו"מ סי' ה( :הלא לפי דבריו פלפלת בחכמה ,יוכל להשיב הן ,כי דברי הקצות הם פלפול
מוכרחין אנו תמיד לפסוק כהנתיבות ]בעל החוות דעת[ בחכמה.
להוציא ממון ,וכי אנחנו אין אתנו להכריע ,והלא בעזרת השי"ת וכעי"ז סיפר הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך זצ"ל למרן
כמה פעמים פסקנו היפך דבריו בהסכמת בד"צ אשר היה אתי, שליט"א )בצילא דמהימנותא ,וארא תשע"ב( :שמעתי בצעירותי
וכי בער אנכי להכריע ,הלא הגאון זצ"ל בעצמו כתב עלי דברי הרבה פעמים מהגאון מטשעבין זצוק"ל בשמו של מרן הדברי
שבת ותארני בתואר גאון זה לערך ח"י שנה כאשר הוא עדיין חיים זי"ע ,עובדא נוראה על צדקותו של בעל הקצות .והיה זה
בכתובים בהעתק אצל יחידי סגולה... כאשר שאלו פעם את מרן הדברי חיים מדוע זכה ספרו של
ערב חג הסוכות · מג · תשפ"ז
הצדיקים ,וכך היו יושבים עד שנכנס הרה"ק מרודניק של חידושים בנתיבות ,סימן פלוני ,ולדעתי יכולים
לאמירת הסליחות ,ואמר מרן זי"ע ,אף אני עמדתי מן לסמוך על דבריו .הרב מקאלבסוב השתומם מאד,
הצד והטיתי אוזני לשמוע את נועם שיחתם ,כשכל שמרן הדברי חיים תפס ברגע אחד את מה שהם
העובדות והסיפורים עסקו רק בעניני עבודת ה', התייגעו מספר שבועות ,ושמח שהכריע שיכולים
להתבונן בסדר הליכותיו של הרבי ובאמרות פיו לסמוך על הנתיבות .והתבטא גם הרב מקאלבסוב,
בענינים שיש בהם לימוד לעבודת הבורא. שהוא מוכן להתחייב שזה היה רוח הקודש.
זה היה ההכנה שלהם לאמירת הסליחות... *
מרן שליט"א :זהו פשוט ואין בזה שום חידוש ,כי אצל סיפורי צדיקים
חסידים היה לספר סיפורי צדיקים דבר גדול מאוד, הרמ"מ מוטצען :מסופר על הגאון בעל תהלה לדוד
כמו שכתב בספה"ק תפלה למשה להרה"ק רבי משה זצ"ל ,שהיה נוסע לטשארטקוב והוסיאטין ומדבר
מסאמבור זי"ע אחיו של העטרת צבי זי"ע )פרשת סיפורי צדיקים עם החסידים במשך לילות שלמים.
פקודי ,ד"ה או יאמר החודש הזה( 'הארכתי במעשה הצדיק ופעם אחת שאלו אותו שהרי בזמן הזה היה יכול
שהם המרכבה ומעשיהם מעשה המרכבה'כב. לכתוב עוד כמה סימנים בתהלה לדוד ,וענה להם
שסיפורי צדיקים הוא בבחינת מעשה מרכבה .גם מרן שכל מה שהוא זכה לכתוב הוא רק בזכות הסיפורי
הדברי חיים זי"ע היה מספר לפעמים סיפורי צדיקים צדיקים שהוא מספר...
במשך שעות. הרמנ"נ היילפרין :מרן זי"ע היה מספר )ראה בשיעור
הרב זלמן לייב בהגר"א :בפרט שזה היה בסעודת חורש"י שמיני תשל"ד ,ועוד( שבהיותו צעיר לימים ,כאשר
מלוה מלכה שאז ידוע שיש ענין גדול בזה. היו מגיעים אל היכלו של רביה"ק מרודניק זי"ע
הרב ברוך :ידוע גם מהרה"ק משינאווא זי"ע שסיפורי עשרות חסידים זקנים מופלגים שזכו לחסות בצלו
צדיקים נחשב כלימוד התורה. של זקה"ק מצאנז זי"ע ובצל שאר צדיקים קדמונים,
מרן שליט"א :גם מרן אאדמו"ר זי"ע היה מרבה לספר אשר במוצאי שבת סליחות היו מתוועדים יחדיו
עובדות מצדיקים ,אבל כל מטרתו בסיפורים אלו היה לסעודת מלוה מלכה ,כשהם ניעורים כל הלילה
להוציא מהעובדא איזה מוסר השכל בעבודת ה'כג. ומאריכים לספר את עבודת הקודש שראו אצל
פריצים ל"ע ,אלא אפילו אלו העוסקים בסיפורי מופתים על כב וראה בספה"ק תפארת שלמה )פרשת חיי ,ד"ה ואבא היום(:
רבם ,אשר בדורות שלפנינו לא עשו מכך שום עסק וענין ,כי וידוע גודל מעלת הצדיקים האבות הקדושים וכדומה ,כי
ידעו שהמופת אינו מעלה ולא מוריד מערכו של הצדיק ,והיו המספר בשבחם זהו רצונו ית"ש כאשר ראינו כל ספר בראשית
שגור על לשונם של החסידים הקדמונים לומר בדרך מליצה הוא רק סיפורי המעשיות והתלאות אשר מצאו את אבותינו
'אותות ומופתים באדמת בני חם' ...שרק הגוים זקוקים לאותות הקדושים והוא בתוך החמשה חומשי תורה יחשב .יען כי קב"ה
ומופתים כדי לבוא לאמונה )ראה שארית ישראל ,שער הזמנים, ואורייתא וישראל חד .לכן האמנם כי התפארת והגדולה לחי
דרוש לראש השנה ,מאמר ראשון( ,אבל אצל יראי ה' המופת עולמים לבד ומי שנותן שבח והודיה לאחד מכל צבא מרום
אינו מעלה ולא מוריד ,כי אצל היהודי המאמין בה' אין שום ולכוכבי לכת הרי הוא כעובד ע"ג וכופר בעיקר ח"ו אבל לספר
חידוש ופלא כאשר הוא רואה שהצדיק העובד ה' גוזר אומר בשבחם של צדיקים להללם ולשבחם זה הוא רצונו ית"ש מפני
ויקם לו ,כי הדבר פשוט שכך צריך להיות כי רצון יראיו יעשה, כי הם התורה ,וזהו פירוש הללו עבדי ה' הללו את שם ה' ,פירוש
וצדיק גוזר והקב"ה מקיים ,הקב"ה גוזר וצדיק מבטל )עיין מועד מה שהללו עבדי ה' הם הצדיקים זה הוא כמו שמהלל שם ה' כי
קטן טז ,ב( ,ושוב אין מקום להתפעל מהמופת. זהו רצונו ית"ש.
שמעתי פעם בענין זה דבר צחות מכ"ק אאמו"ר זי"ע ,בשבתו וראה בספר מרא דשמעתתא ,עניני ליל ניטל ,אות רצ"ז .ובספר
עם זקני החסידים אשר שוחחו בגדולות ונפלאות אודות זקה"ק יפה שיחתן של עבדי אבות ח"ג עמ' יט.
מצאנז זי"ע ,שנענה אאמו"ר ואמר כנגדם כמה פעמים' :איני כג ראה מה שהאריך מרן זי"ע בענין זה בשיעור חורש"י שם :כן
יודע מה אתם מתפעלים כל כך ועושים עסק גדול מזקה"ק בקודש חזיתי אצל כ"ק אאמו"ר זי"ע ,אשר הוא התגדל אצל
מצאנז' ...הנוכחים בשומעם את הדברים לא ירדו לסוף דעתו זקה"ק מצאנז זי"ע במשך י"א שנה ,בהיותו סמוך על שולחנו
מה כוונתו בדברים אלו ,אך אז המשיך אאמו"ר ואמר להם: לאחר נישואיו לאכילת 'קעסט') ,ואמנם לא היתה לו הרווחה
'האמינו לי ,אפילו נער פשוט בן סנדלר ,אם יתנהג מימי נעוריו גדולה מאותו 'קעסט' ,ובכל אותה תקופה היו מזונותיו
כפי שזקה"ק מצאנז התנהג מנעוריו ,גם הוא יגדל ויהיה כמו מצומצמים מאד ,ולא היו בידו די מעות לעשות את השבת(,
זקה"ק מצאנז... ומאז לא הסיח דעתו מזקה"ק יומם ולילה ,כשם שאדם אינו
זאת היא עיקר הנקודה אשר עליה צריך לדבר כל אימת שמדברים מסיח דעתו מחייו ,אך בכל זאת כמעט ולא שמעתי ממנו שיספר
על צדיקים ,ולא לעשות עיקר מהמופתים ,כי אחרי שזקה"ק סתם סיפור מופת מזקה"ק מצאנז ,רק לפעמים תוך כדי שיחתו
מצאנז התנהג בקדושה ובטהרה מיום לידתו ,ועבד את ה' בתורה כבדרך אגב היה נשמע ממנו גם איזה סיפור מופת ,אבל עיקר
ועבודה ,ולא הסיח דעתו מאת השי"ת כל ימי חייו ,וכך עלה שיחתו וסיפוריו על זקה"ק מצאנז עסקו רק בעניני עבודת ה',
והתעלה למדרגתו הגדולה ,מה חידוש ומה פלא יש שבשמים לספר לדור אחרון כיצד עמד זקה"ק בתפילה ועסק בתורה וכתב
שמעו בקולו והתקיים בו 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים' .ומה יתן לו תשובות להלכה ,ואיך ערך את לילותיו הקדושים ועבד
ומה יוסיף לו לאדם שישמע סיפורי מופת על הצדיק ,והלא את קונו בקדושה ובטהרה ,ועד כמה מסר נפשו על כל קוץ וקוץ
השומע הוא איש פשוט שאין לו שום שייכות לענינים אלו ,ואינו מתורתנו הקדושה .כך היה מאריך לספר כל פרט ופרט מסדר
יכול ללמוד מכך מאומה לעצמו ,כי הוא אינו יכול לפקוד עקרות עבודת ה' אשר ראו אצל זקה"ק בימות החול ,בשבתות ובמועדי
ואינו יכול לראות מסוף העולם ועד סופו וכדומה. השנה ,וכל נקודה ונקודה היתה צריכה לימוד כי הכל נוגע
תכלית המטרה בסיפורי הצדיקים ,שיהודי יוכל ללמוד לעצמו לעבודת ה'...
ללכת בדרכיהם כדת מה לעשות בעבודת ה' ,בבחינת )בבא כל שיחתם של החסידים הראשונים היתה רק בעניני עבודת ה'
בתרא כא ,א( קנאת סופרים תרבה חכמה ,שכל השומע את שראו אצל מורם ורבם ,ולא בסתם סיפורי מעשיות .אין דברינו
העובדא על סדר עבודתו של הצדיק יאמר לעצמו ,מתי יגיעו כעת מאותם תועי לבב אשר בהבל יכלו ימיהם בעניני פוליטיק
מעשי למעשי הצדיק כי גם אני רוצה להתפלל וללמוד כדת של שוא ושקר ,אשר אצלם נהפך כל ענין החסידות למערת
וכראוי .כגון המסופר על זקה"ק מצאנז זי"ע ,שפעם אחת נכנס
ערב חג הסוכות · מד · תשפ"ז
הכיפורים נוהגין לומר בקול רם ,ולהטעות לא חיישינן הרב זלמן לייב בהגר"א :בסיפורי צדיקים רואים הרבה
כיון שמצויים בידם מחזורים .ובמשנה ברורה )שם ס"ק פעמים ששני מקורות נאמנים מביאים אותו מעשה
כד( מבאר הטעם מפני שעל ידי זה יוכלו להתפלל יותר בגירסא אחרת ,ושניהם מביאים שהם נכחו שם.
בכוונה ,ומכל מקום לא יגביה קולו יותר מידי. מרן שליט"א :כבר מצינו כן בגמ' ששני אמוראים
מרן שליט"א :אמנם כבר נחלקו על זה הפוסקים, נשבעו מה שמעו מרבם ,אחד נשבע שכך אמר רבו,
וכתבו דאין ראוי לעשות כןכה .וי"ל בטעם המתירים והשני נשבע שכך אמר רבי .לפעמים יתכן שאחד הבין
להתפלל בקול ,כיון שתפילות אלו אינן שגורות בפי כך והשני הבין אחרת.
כל ,לכן התירו למי שהיה יודע להתפלל לומר בקול הגרמ"מ :בספר פי צדיק )שלשה שריגים ,שריג א ,אות ו(
כדי שיאמרו יחד עמו שאר עמא דבר את סדר מובא בשם הרה"ק בעל הקדושת ציון מבאבוב זצ"ל
התפילות ,אכן כהיום שמצויים המחזורים ביד כל ששמע מאביו הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע,
אחד ואחד בוודאי עדיף טפי שיתפלל כל אחד לעצמו ששאלו פעם אחת את מרן הדברי חיים זי"ע על מה
בלחש כבשאר ימות השנה. שאינו אוכל גבינה בליל ויום ו' ,באומרו שכך קיבל
הרב זלמן לייב בהגר"א :הגה"ק ממונקאטש זצ"ל מרבו הרה"ק מראפשיץ ,והלא ידידו רבי שלום
בספרו נימוקי אורח חיים מביא דברים אלו בשם מקאמינקא מהדר דוקא לאכול גבינה בערבי שבתות,
הרה"ק הרבי ר' מנדל מרימנוב זי"ע )וראה של"ה הק', באומרו אף הוא שכך קיבל מרבו הרה"ק מראפשיץ,
ראש השנה ,פרק נר מצוה ,עמוד הדין ,בהג"ה(. ואיך יתקיימו דברי שניהם .וענה מרן הדברי חיים:
הגה"ק ממונקאטש גם דן בספרו דברי תורה )מהדורא האמת כן הוא ,שנינו היינו בראפשיץ במעמד אחד בה
ב ,אות ס( באריכות בענין אלו צדיקים שהתפללו בשעה שרבינו הזקן דיבר אודות אכילת גבינה בליל
בימים הק' לפני התיבה ,והביא )ד"ה וכן נראה ,וד"ה ועיין וביום ו' ,רק אני שמעתי והבנתי שאין נכון לאכול ,והוא
ש"ס( מהגמ' שרב לא התפלל לפני התיבה ביום שמע והבין שאדרבה ,צריך להדר ולאכול אז גבינה ,וכל
הכיפורים )יומא פז ,ב( ,וכן רבא )שם נו ,ב( .ובתוך דבריו אחד שמע וקיבל מה שהוא צריך לפי בחינתו.
הוא מוכיח שהאר"י ז"ל כן היה מתפלל לפני התיבה ולפי זה מובן מה שמצינו ששני אמוראים נשבעו
בימים הנוראים ,ממה שכתב רבי חיים וויטאל ששמעו דבר אחר מרבם ,כי באמת שניהם נכונים,
'בתפילת מנחה שמעתי את מורי אומר מי כמוך אב אלא כל אחד שמע כפי מה שהוא היה צריך לשמוע,
הרחמים' ,ולכאורה הרי האר"י הק' בעצמו כותב ואלו ואלו דברי אלקים חיים...
שאסור לאדם להשמיע את קולו בעת תפילתו, א' הנוכחים :הרה"ק מקשאנוב זי"ע היה מתמיד עצום
והרה"ק מרימינוב כותב שהדברים אמורים גם בימים כנודע ,וסיפר הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זצ"ל,
הנוראים ,ואם כן איך שמע רבי חיים וויטאל את קולו שספרה זקנתו בתו של הרה"ק מקשאנוב שפעם אמר:
של האר"י הק' בתפילתו ,ומוכח שהאר"י הק' היה אם תראו צדיקים מדברים מחסידי אמת ,אזי תפסיקו
מתפלל לפני התיבה בימים הנוראים ,עיי"ש. מהלימוד ותטו אוזן לשמוע מה הם מדבריםכד...
מרן שליט"א :בזוהר הק' )פר' ויגש; הובא בבית יוסף ,סי' ויש מביאים גירסא ,שאמר ,זאל מען מאכן א קנייטש אין
קא ,ד"ה ומתוך לשון הרא"ש( הפליג מאוד בשבח תפילה די גמרא און גיין הערן וואס זיי פארציילן ...ואמר על זה
בלחש ,עד כדי שלא ישמיע אפילו לאזני עצמו ,וזה הגרב"ש שניאורסון זצ"ל ראש ישיבת טשעבין ,שכוונתו
לשונו 'אי ההיא צלותא אשתמעת לאודנין דבר נש, היתה שיעשה סימן בגמרא ,כדי שמיד לאחר שישמע
לית מאן דציית לה לעילא ,וליה דצייתין ליה אחרנין הסיפורי צדיקים יחזור לתלמודו ,ואז זה טוב ומועיל...
בר מאן דשמע בקדמיתא ,בגין כך בעי לאסתמרא דלא *
ישמעון לההיא צלותא בני נשא'. תפילה בלחש בימות השנה ובימים הנוראים
אלא שכבר כתב על כך בשערי תשובה )שם סק"ג( 'אך הגרמ"מ :המחבר כתב )סי' תקפ"ב סעי' ט( דאף שבכל ימות
כתב במחזיק ברכה שאין זה אלא למישרים השנה מתפללים בלחש ,אבל בראש השנה ויום
כד ראה בהקדמת הספר אמרי יהודה להרה"ק מברעזאן זצ"ל אליו איש אחד והתפאר בפניו אודות בנו שהוא לומד תורה יומם
)תולדות המחבר ,פרק ה( :כשקרבה שעת התפלה הכין רבינו את ולילה .נענה זקה"ק ואמר לו בתמיהה' :האם גם כשהוא אוכל
עצמו לתפלתו בהכנה דרבה ,ואחר שהפשיל טליתו על כתיפו הוא לומד ,כלום גם כשהוא ישן הוא לומד ,ואיך תאמר שהוא
קודם אמירת ברכו נפשי היה מנהגו לשוחח מעט מסיפורי לומד יומם ולילה ,עלי אפשר לומר שאני לומד יומם ולילה'.
צדיקים ודרכי ומנהגי חסידים ועובדי ה' כהכנה והתעוררות הנה כששומעים מעשה זה ,הן אמת שאין כל אחד יכול לעשות
לתפלה ,והיה מרגלא בפומיה לומר משמיה דהרה"ק מוהר"ר ממש כמעשיו של זקה"ק ,כי אמנם בשעת האכילה יכול אדם
דוד מקשאנוב זצ"ל ,שכאשר אדם שומע איזה בני אדם ללמוד ,אבל בשעת השינה הלא אין הדבר תלוי בו ,ואמנם
המדברים ביניהם מעניני וסיפורי צדיקים וממנהגיהם ומעלתם, במדרש )בראשית רבה סט ,ז( דרשו על הכתוב )בראשית כח ,טז(
כדאי אפילו לסגור הגמרא ולילך לשמוע מה שהמה אומרים וייקץ יעקב משנתו ,ממשנתו ,כי כאשר אדם עוסק בתורה כל
להתחזק באמונה בהשי"ת ובעבדיו הצדיקים ,בבחינת ויאמינו היום אזי משמים מזכים אותו שיעסוק בתורה גם בשעת השינה,
בה ובמשה עבדו ,ועי"ז יזכה שיהיה יראתו קודמת לחכמתו. אבל אין זה מסור ביד האדם ללמוד בשעת השינה ,אבל לכל
כה ראה במג"א )סי' קא סק"ד( שאפילו ביום הכיפורים עדיף טפי הפחות כאשר בחור ישמע סיפור זה יאמר לעצמו ,אם הרה"ק
להתפלל בלחש ,עיי"ש .וכן כתב במטה אפרים )סי' תקפ"ב ס"כ( מצאנז למד כ"ד שעות ביממה ,אני אקבל על עצמי ללמוד לכל
להתפלל באופן שלא ישמיע אפילו לאזניו. הפחות י"ח או י"ז שעות ביממה ,והיה זה שכרנו.
ערב חג הסוכות · מה · תשפ"ז
מלעשות כן אף אנשי מעשה המישרים אורחותם אורחותם ,אמנם להמון מסתייע שלא ישמיע לאחר,
כשמרגישין בעצמם שאין דעתם מיושבת כל כך והנח להם לישראל ,כי לא נאמרו השיעורים הללו
שיוכלו לכוין בתפלת הלחש לגמרי'. אלא למצניעים .והעיקר בזה שהכל לפי מה שהוא
גם מרן אאדמו"ר זי"ע באחד משיחותיו מביא משער בנפשו .שיש מי שאם לא נחתך היטב עד
מהרה"ק מקאמארנא זי"ע שכתב שדברי הזוהר הוא שיהיה הקול יוצא מן השפה ולחוץ ברוב שרעפיו ,אף
רק לאנשים במדרגת ר' שמעון בר יוחאי שהיו דבקים שפתיו לא יניע ,או תתקפהו שינה ,ועל כל פנים
בשכינה וכשהיו מתפללים נאבד לשונם ,אבל אנשים השמעת קול הברה בלי השמעת התיבה עצמה יכול
כמונו צריכים להתפלל בקול. לעשות אם אי אפשר בענין אחר ,ולא נמנעו
בחצרות קדשינו
ראזנבערג' ברמה ד' ,ובנין 'בית משה דוד' ברמה ב'. בית שמש :כי עתה הרחיב ה' לנו
בתוך תנופה כבירה זו ,נרשם בימים אלו המאורע שנת הלימודים נפתחה ברוב פאר והדר בקרית החינוך
המרכזי והנשגב עם פתיחתה החגיגית של שנת המפוארת והחדשה של חסידי צאנז בשכונת 'שפע חיים'
הלימודים במשכנה החדש והמושלם של קריית החינוך תנופת ההתפתחות המבורכת של מוסדוה"ק בבית
הענקית והמפוארת .התרגשות רבה מתוך שבח והודיה שמש בסייעתא דשמיא ,ההולכת ומתעצמת משנה
להשי"ת אפפו את אברכי הקהילה הצעירה ואת ההורים לשנה בברכתו ובעידודו המתמיד של כ"ק מרן אדמו"ר
הנרגשים ,כאשר ליוו את בניהם ובנותיהם ביומם הראשון הגה"ק שליט"א המחזק ללא הרף את הנהלת המוסדות
במשכנות החדשים. לפתח ולהרחיב את גבולי הקדושה בעיר ,הגיעה בימים
קריית החינוך החדשה של מוסדוה"ק שהוקמה בקצב אלו לשיא היסטורי ומרגש.
נמרץ וביד רמה ,פתחה את שעריה לרווחה וקלטה אל רק בשנה האחרונה זכו מאות אברכים מסלתה
תוך היכליה המפוארים את מאות ילדי תשב"ר בבנין ומשמנה של אנ"ש ,אשר קבעו את משכנם בשנים
התלמוד תורה החדש ,ומאות התלמידות בבנין בית האחרונות בבית שמש לחנוכת שני בתי מדרש מפוארים
הספר בנות צאנז החדש ,וביחד קרוב ל 1000-תלמידים שבהם קול התורה והתפילה נשמע ברמה -בנין 'בית
חצר הקודש צאנז
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כסא דנחמתא
משתתפים אנו בצערם ובאבלם הכבד של ידידינו היקר והנכבד ,מותיקי העסקנים לבית צאנז ,ראש וראשון
לכל דבר שבקדושה ,ממניחי היסוד להקמת ופריחת קהלתנו הק' במאנסי ,פה מפיק מרגליות ,שייף עייל
שייף ונפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה
הרה"ח ר' יעקב נוסנצווייג הי"ו
גבאי בית מדרשנו במאנסי
ובניו היקרים ,העסקנים הנעלים והמסורים ,רבי המעש והפעלים,ה"ה
הי"ו -אב"י במאנסי מוה"ר הערשל הי"ו -אב"י במאנסי מוה"ר שלמה הי"ו -מראשי קהלתנו הק' בבארא פארק מוה"ר יחזקאל
מוה"ר לוי יצחק הי"ו -אב"י במאנסי הי"ו -מראשי הנהלת ת"ת דרכי אבות בבארא פארק מוה"ר חיים מוה"ר ישראל דוד הי"ו -אב"י במאנסי
והאחים החשובים והנכבדים
מוה"ר יחזקאל רוזנברג הי"ו -ראש הקהל דקהלתנו הק' ביוניאן סיטי
ומוה"ר יוסף רוזנברג הי"ו -מראשי קהלתנו הק' בבארא פארק
וכל המשפחה הנכבדה
היושבים בעמק הבכא על פטירת זוגתו-אמם-אחותם ע"ה
מרת נוסנצוויג ע"ה
יה"ר שלא ישמע עוד בגבולכם שום שבר ושוד ,ולא תוסיפו לדאבה עוד,
ויבולע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים ,עדי יקיצו וירננו שוכני עפר אמן
ערב חג הסוכות · מו · תשפ"ז
בליעה"ר .אשר לאחר הגידול הגדול בליעה"ר ובהוראת
כ"ק מרן שליט"א נטל מנהל המוסדות מוה"ר משה
בצלאל גנזל הי"ו המשימה הכבידה על שכמיו ,ודאג
והקים את קרית החינוך הגדול אשר בו שכונים יחדיו
כלל מוסדות החינוך דאנ"ש.
קרית החינוך משתרע על שטח עצום של מעל 6
דונם ,כ 5000-מ"ר בנויים ,ארביע מפלסים ,שלוש
בניינים ,גינות ומגרשי משחק ענקיים ,וכולל בתוכו כ30-
כיתות לימוד 3 ,אגפי קידום וסיוע לתלמידים 2 ,אולמות
גדולים ,חדרי צוות ניהול ופיקוח ,ושאר חדרי הספח.
מבנה התלמוד תורה ,נבנה והוכשר כמתחם רחב־
ידיים המותאם במדויק לצורכי לימודם ורווחתם של
תינוקות של בית רבן .המבנה כולל שורה ארוכה של
כיתות לימוד מרווחות במיוחד ,כשהכיתות נבנו בתכנון
אדריכלי מוקפד מן השורה הראשונה.
לצד כיתות הלימוד המרכזיות ,הוקמו במבנה חדרי
ספח ייעודיים לשיעורי עזר ,לקבוצות תגבור ,ללימוד
פרטני ולמפגשי חונכים .חדרים אלו מעניקים למלמדים
ולמחנכים הדגולים את האפשרות להעניק מענה אישי
וחם לכל תלמיד ותלמיד בהתאם לצרכיו הלימודיים
והרוחניים ,לעודדו ולרוממו במעלות התורה.
כמו כן הוקמו במבנה מרחבי למידה מתקדמים,
הכוללים פינות ישיבה מסודרות ,ארונות וספרי קודש.
האווירה הייחודית מורגשת היטב בכל פינה ופינה
במבנה ,החל מן העיצוב הפנימי המאיר ועד לפרטים
הקטנים ביותר .המבנה כולו הוקם כדי להעניק לילדי
אנ"ש מסגרת חינוכית איכותית ומושלמת ,המשלבת
עמלה של תורה ויראת שמים טהורה יחד עם תנאי לימוד
מוקפדים ,מתוך מטרה נעלית לגדל דור של תלמידים
ההולכים בדרך רבותינו הקדושים בקדושה ובטהרה
כשאיפתו הטהורה של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
מבנה בית החינוך "בנות צאנז" נבנה באופן מרווח
ומכובד ביותר עבור בנות אנ"ש .המבנה תוכנן בקפידה
יתרה כדי לתת מענה מלא ומקיף לכלל צורכי החינוך של
התלמידות היקרות ,וכולל שורה של כיתות מרווחות
ומטופחות בעלות שטח לימוד נרחב ,תאורה טבעית
מרובה ואוורור נאות ,מתוך מחשבה תחילה על יצירת
סביבת לימוד נקייה ,צנועה ,מסודרת ומאירת פנים
ההולמת את רוח החינוך.
לצד כיתות הלימוד המרכזיות ,הוקמו בבניין חדרי
לימוד ייעודיים ,כיתות פעילות עשירות ומרחבים
חינוכיים נוספים ,המאפשרים לבנות להשתתף
ערב חג הסוכות · מז · תשפ"ז
בשיעורים מגוונים ,בפעילויות חברתיות עשירות
ובתוכניות העשרה איכותיות.
בנוסף הוקם מבנה רב תכליתי ,שישמש כמרכז
פעילות רחב היקף ומפואר עבור כלל מוסדות החינוך
והקהילה .הבניין כולל בתוכו אולמות מרווחים ומפוארים
המיועדים לעריכת כנסים ,מסיבות סידור וחומש ,כנסי
חינוך ואירועים קהילתיים ,וכן חדרי למידה מיוחדים
לחגים והתכנסויות שונות.
במרכז מתחם התלמוד תורה נבנה ונחנך היכל בית
כנסת גדול ומרווח במיוחד אשר ישמש את תלמידי
הת"ת לתפילות היום .בהיכל המפואר ייבנה בעזרת ה'
ארון קודש מפואר ,בימה רחבה ומקומות ישיבה נוחים
המותאמים לכלל התלמידים.
סביב המבנים כולם הוכשרו חצרות ענק ,מגרשי
משחקים רבים ,מתחמי פעילות חדישים ומאובזרים,
פינות ישיבה מוצלות ופינות נוי מטופחות וירוקות.
מתחמים מושקעים אלו מאפשרים לתלמידים ליהנות
מהפסקות פעילות ומאווררות ,ממשחק בריא ומאווירה
נעימה ,רגועה ומשחררת ,תוך הקפדה מלאה על שמירת
צביון חסידי הולם ומבוקר.
עם תחילת שנת הלימודים נערך מעמד הפתיחה
וקביעת המזוזות בהשתתפות נציגי הציבור הנכבדים
שלזכותם נזקפת הקמת קריית החינוך המפוארת
והשלמתה לקראת פתיחת שנת הלימודים.
במהלך המעמד הודה מנהל המוסדות בבית שמש
מוה"ר משה בצלאל גנזל ,וציין בהתרגשות כי הקמת
הקריה קמה ונהייתה בזכות תמיכתם הפעילה של
העוסקים בצורכי ציבור באמונה ,והביע את תודתם
העמוקה של מנהלי המוסדות והקהילה לשליחא
דרחמנא הרב מאיר פרוש ,לראש העיר הרב שמואל
גרינברג ומ"מ הרב שמעון גולדברג ,וכן לחבר המועצה
הרב אברהם נחמן פרנקל ,ועוד רבים מנציגי הציבור אשר
הודות לעמלם ועמידתם האיתנה לימין המוסדות לאורך
כל הדרך ,זכו להגיע להיום הזה.
בעז"ה בראשית חודשי החורף הבעל"ט ,יתקיים
מעמד אדיר של חנוכת הבית במעמד ובראשות כ"ק מרן
אדמו"ר הגה"ק שליט"א וקהל אלפי אנ"ש ,פרטים
נוספים יבואו אי"ה.
תשורה מיוחדת כמענק תוספת לחגים
למאות עמלי התורה בכוללי הש"ס
שמחה רבה מתוך שבח והודיה להשי"ת הבוחר
ערב חג הסוכות · מח · תשפ"ז
מיוחד מהרב יחזקאל שובקס הי"ו ,מומחה שידוכים בתורה שררה במשרדי כוללי הש"ס ,על שלאחר
בקהילות הקודש – ועוד שלל של תובנות מכתבים מאמצים וקשיים מרובים חפץ ה' בידם הצליח לקיים
ותגובות. רצון צדיק למלאות שליחות הקודש ,ולהעניק מענק
במגזין הועלתה על קצה המזלג גם הפעילות העשירה מיוחד ומכובד של אלפי ₪כתוספת לקראת הימים
של מרכז 'שמחם' על פני כל השנה כולה. הקדושים ימי ירח האיתנים לעמלי התורה המופלגים
מוה"ר ישראל חיים בלומנטל הי"ו מנהל מרכז הלומדים בכוללי הש"ס ברחבי ארה"ק ,להקל במעט
'שמחם' ,העלה בראש המגזין מעט מתחושותיו לסיום בהוצאות המרובות למשפחות האברכים.
שנה פורייה של עשייה בלתי פוסקת ,ובין הדברים כתב: הערכה והערצה רבה הביעו התורמים הנכבדים
"למרות שכבר עברה למעלה מחצי שנה מאז ,אני לקבוצה הנבחרת של כ 200-אברכים בני עליה הלומדים
עדיין נרגש .כל אנשי שלומנו זוכרים את ההבטחה ונבחנים במסגרות 'כוללי הש"ס' במסלול 70דף ובמסלול
הנוקבת והמדהדת של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א הוראה ,ובמסגרת "ידיעת הש"ס" לימוד 50דף בחודש,
בעיצומו של הטיש בפורים :אני מבטיח חלק לעולם הבא המתייגעים בלימוד התורה בהשגות נעלות .ובכך זכו
וכל טוב בעולם הזה למי שיעזור לשמחם. להתברך בברכת הקודש שרשם בכי"ק מרן רבינו
"מאז ראינו גדולות ונצורות :מספר השידוכים מעל שליט"א לעומדים לימין כוללי הש"ס "כבר אחז"ל נאמן
גיל 20עלה דרמטית בברכת ה' באופן שלא דומה כלל בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך ,ועל כן מובטחני
לתקופות מקבילות בשנים קודמות ,שדכנים נוספים שכל המסייעים יתברכו מפי השי"ת נותן התורה בכל דור
הצליחו בס"ד לסגור שידוכים ,וגם המון המון מאנ"ש ודור ,להוריק ברכתו משמי מרום שפע חיים וברכה עד
שפנו אלינו וביקשו לעזור בכל מה שרק אפשר .על הרקע בלי די וימלא כל משאלות לבכם לטובה לאורך ימים
הזה התחילו לקום השגרירויות של שמחם ,כמו טובים ארוכים ולכל טוב".
בהמשך". מאות משפחות האברכים מ 20ערים שקבלו את
ר' ישראל חיים מונה שם חלק מהפעילויות שנעשו המענק לחגים היו מלאים בדברי תודה למנהל הר"ר
רק בקיץ האחרון :חלוקת רבבות אלפי ₪כמענקים שמואל בורד על היוזמה הברוכה לעריכת המבצע הגדול
לשידוכים ,הגרלות על שבת במירון למציעי הצעות, שהוסיף אורה ושמחה במשפחות עמלי התורה ,ואיתו
חלוקת מתנות בחגים כתמריץ לשדכנים ושדכניות ,ליווי עמו כל הנדיבים בעם ידידי כוללי הש"ס שעמדו בעין יפה
שדכנים בשידוכים מורכבים עם מענקים ונופשים, ובנפש חפצה לרווחת משפחות האברכים ,זכות התורה
חלוקת משכורת קבועה לשדכן שיושב על שמות במשך הק' וזכות רבוה"ק יעמוד להם לראות ברכה והצלחה בכל
כל יום ,בניית מֻדָעוּת בקרב חברים ובני משפחה אשר יפנו ולהתברך בשנה טובה ומתוקה מתוך שמחה
שידאגו למען חבריהם ובן משפחתם ,וכן הקמת וטוב לבב.
שגרירויות של שמחם באלעד ובביתר ,בפיקוח
הדומ"צים שליט"א. מגזין חגיגי עמוס בתוכן איכותי ומרתק יצא לאור בס"ד על ידי
ר' ישראל חיים" :כשאני מביט שנה אחורה ,אני כולי מרכז שמחם והופץ בקרב כל אנשי שלומנו ,לקראת חג הסוכות
אחוז התרגשות ,ולא בכדי .רואים נסים בעיניים .כ"ק מרן ושמחת בחגך :אנשי שלומנו חוגגים גם השנה את חג
אדמו"ר הגה"ק שליט"א אמר לי שבעניין השידוכים צריך הסוכות עם מגזין מפואר וחגיגי ,עמוס בתוכן איכותי ומרתק,
לעשות ,ולא לפעול ,ובעז"ה רואים ברכה .הדברים שיצא לאור והופק על ידי מרכז 'שמחם' דחסידי צאנז.
מתקיימים לאשורם .שידוכים רבים נסגרים ב"ה ,ובהם המגזין כלל שורה של מאמרים מחזקים וטורים
גם שידוכים של כאלו שחיכו וחיכו ,ועתה הגיעה עת מאלפים ,מאת הרבנים הגאונים רבי פרץ טוביה בינדר
ישועתם .העובדה הזו מביאה שמחה לכל מי שאכפת לו שליט"א דומ"ץ קהילתנו הק' בבית שמש ,רבי אברהם
ולו במעט ממצבם של מעוכבי השידוכים .ב"ה ,קם דור שרגא שטיגליץ שליט"א דומ"ץ קהילתנו הק' בביתר,
חדש של שדכנים לאחר הקורסים שזכינו ליזום ,וגם ורבי אשר ישעי' מטצען שליט"א רב מרכז שמחם ודיין
בעזרת הנשים מתעסקות עם זה נשים צדקניות בקרית צאנז נתניה שגם כתב שו"ת הלכתי .במרכז
המחרפות את נפשן – ביוזמת 'שמחם' – כאשר המגזין שיחה מטלטלת עם שמי שחולל מהפך בתודעת
התמורה הכספית לא תזכה לעולם להיות תחת הכינוי השידוכים בארה"ב ,ר' יונתן שווארץ הי"ו ,וכן מאמר
ערב חג הסוכות · מט · תשפ"ז
הקודמת בשנת תש"פ למהדורא הנוכחית ,ושולבו רובם 'תמורה' ,וב"ה רואים את הרכבת זזה".
ככולם בחלק הליקוטים שבחלק האחרון של הספר ,תוך "אבל" – הוא ממשיך ואומר – "כל אחד שעדיין לא
פירוט כל תוספת באיזה עמוד הוא. שם – עומד לנגד עינינו במלוא הכאב .במקום גילה –
הספר נדפס לתועלת אלו שעדיין אין להם עד היום את שם תהא רעדה .הכל באשערט משמים ,אבל בשביל
הספר ,למען יוכלו להתענג ולשבוע ולידע הליכות מלכי המיועדים .אנחנו מצדנו ,משתדלים בחסדי שמים ,כדי
בקודש .כל מי אשר חפץ להנציח את יקיריו עלי ספר, שהרכבת תזוז עוד הרבה יותר מהר .והכל ,זה כולל כל מה
ולקים צוואת קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע שעושים כדי להרבות שדכנים ושדכניות ,מתוך מטרה
להפיץ דברי תורתו ,אנא יפנה בהקדם למכון הליכות חיים שהמיועדים והמיועדות יתארסו בעז"ה עוד לפני שיגיעו
במס' .052-7167171 לגיל מתבגר .והכל ,זה כמובן עמל מאתגר לפצח כל שם
ושם שכבר הגיעו לגיל ההתבגרות ,ולנסות לדעת כיצד
מהנעשה ונשמע בין כתלי ישיבת היכל התורה פעיה"ק לקרב את שידוכיהם".
ביום רביעי פר' האזינו בין כסא לעשור ה' בתשרי במגזין פורסמו גם המבצעים הגדולים של חודש
העעל"ט ,התכנסו יחדיו כלל תלמידי ישיבת היכל התורה תשרי ושל החורף הבעל"ט .תהא השנה הזאת שנה
לחבורה מרוממת כהכנה לקראת האי יומא רבא יום שישמע בה קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה.
הכיפורים ,ולקראת הימים שלאחריהם זמן שמחתינו חג
הסוכות ושמחת תורה. לקראת הוצאה מחודשת של
הבחורים הסבו סביב שולחנות ערוכים בכיבוד קל ספר הליכות חיים -סדר היום
שהוגש ע"י הנהלת היכלי התורה והחסידות ,נשא דברים בשורה טובה תדשן עצם ,לאחר שלאחרונה לא ניתן
המשפיע הנודע הרה"ג רבי דוד אריה רוזנברג שליט"א להשיג את הספר הליכות חיים -סדר היום ,אשר בו
מגדולי משפיעי 'קול דודי' .כשבדבריו הרחיב אודות הלכות והליכות מכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע על תפלה,
תפקידו של כל אחד ואחד להתחבר לקדושת הימים ציצית ,תפילין ,ברכות ,דברים הנוהגים בסעודה ,תפילת
הנוראים ובקרבת ה' לי טוב שיש בימים אלו בין כסא הדרך ,מנחה ומעריב ועוד ,בימים אלו יורד לדפוס
לעשור ,מתוך מתיקות ועריבות ,ולא מתוך כפיה ועצבות מהדורה מחודשת אשר הושקע בו עמל ויגיעה רבה,
וכו' ,וניצול ימי הוד אלו עד תום .בהמשך דבריו האריך ונתווספו בו הלכות והליכות ממרן זי"ע והנהגות קודש
בענין האהבה ויראה שיש בימים אלו ,ורצון הבורא ב"ה אשר הידר בהן כ"ק מרן זי"ע ,ואשר נשמעו מפי כ"ק מרן
לחזרתו בתשובה של כל אחד ואחד ,ושייכות ימי אדמו"ר הגה"ק שליט"א ,ועוד.
השמחה ימי חג הסוכות תיכף אחר ימי הדין. כן נתווספו בספר דברי תורה בהלכות והליכות
בסיום דבריו נגשו הכל להודות על דבריו המחזקים הנידונים בספר ממה שי"ל בין הדפסת המהדורא
ערב חג הסוכות · נ · תשפ"ז
למען הקמת בתים נאמנים בישראל. והמרווים ,כן שגרו ברכות תודה קדם הנהלה הגשמית של
במסגרת המבצע ,מתבקש כל קהל הקודש להקדיש היכלי התורה והחסידות ,כמו גם להנהלה הרוחנית
זמן למחשבה על הצעות שידוכים ,כאשר על כל שעה בישיבת היכל התורה ובראשם המנהל הרוחני הרב בועז
שיוקדש לנושא זה ,ייכנסו המשתתפים להגרלה שבועית בדיחי שליט"א ,ישאו ברכה מאת ה'.
על פרסים יקרי ערך ,בהם :מחזורים מהודרים לראש
השנה ,אבנטים לחג ,אתרוגים מהודרים וחמישה חומשי המבצע הגדול של שמחם בחודש תשרי
תורה רש''י כפשוטו .בנוסף ,צבירה של 40שעות פעילות ממשיך בעוז ובתעצומות
תזכה את המשתתף בשי ייחודי ללא הגרלה! – מודעות "לא כסף ,לב!" – זה מה שמבקשים עכשיו במרכז
מפורטות בעניין מתפרסמות בריכוזי אנ"ש. 'שמחם' מהמוני אנ"ש ,בעיצומו של ירח האיתנים" .חג
מנהל מרכז 'שמחם' ,מוה"ר ישראל חיים בלומנטל הסוכות הוא חג האסיף ,המונים מתקבצים יחד לתפילות,
הי"ו ,פנה אל הציבור בקריאה נרגשת להטות שכם שולחנות הטהורים ,שמחת בית השואבה ,יש כאלה
ולהתגייס למשימה" :פעמים רבות ,שידוכים טובים שבשבילם זו הזדמנות לניפוץ נוסף של הלב לרסיסים,
נולדים דווקא מתוך רעיונות של בני משפחה וחברים כאשר הם רואים את חבריהם מתקדמים ומשפחותיהם
הקרובים לזוג .אנחנו קוראים לכולם לחשוב האחד על מתרחבות בליעה"ר ,והם עצמם עדיין עומדים באמצע
השני ולהשקיע מחשבה בשידוכים". החיים .האם הלב שלנו נקרע לנוכח הלב השבור שלהם?"
הדיווח על השעות שמוקדשות למבצע ,יתבצע מדי אל מול ההזדמנות הזו שלהם ,יש גם הזדמנות שלנו
יום חמישי במוקד הטלפוני של 'שמחם' ,שם גם יתבקשו – אומרים במרכז שמחם – וההזדמנות היא לחשוב על
הפונים לציין האם הם מטפלים באופן אישי בהצעות ,או הצעות בשבילם .לשבת ,לייחד זמן ,ולהגיע לתוצאות
לחלופין – להעלות רעיונות להצעות שידוכים .כך או כך, שכבר הביאו ברכה ושבירת צלחות .לכן יצא מרכז
כל שעה מזכה בכרטיס הגרלה נוסף. 'שמחם' דחסידי צאנז ביוזמה מעוררת השראה המשלבת
לפרטים נוספים והצטרפות לפעילות ,מרכז 'שמחם' עשיית חסד וצבירת זכויות יקרות ערך .תחת הכותרת
דחסידי צאנז .09-8851588 :את הדיווח על השעות ניתן "עם זה הולכים השנה ליום הדין" ,השיק הארגון מבצע
להכניס בשלוחת ההקלטות ,שלוחה מס' .6 רחב היקף המעודד את הציבור להקדיש זמן ומחשבה
גליון זה נדבת
ידידינו הנכבדים והנעלים יקרי הערכין
לע"נ אביהם ראש משפחתם
הרה"ח רבי חיים יהודה ז"ל
בן הרה"ח רבי יצחק צבי הלוי ז"ל
קליין
נלב"ע ט' תשרי
ערב יום הקדוש תשס"ו
תנצב"ה
ערב חג הסוכות · נא · תשפ"ז
