יחידתי · YECHIDUSI — סוכות (2026-09-21)

לשבוע הבעל"ט
(חוקת) ספה"ק מאור עינים
מד"ה יום
ואומות העולם נפשם ראשון
כי באמת העיקר הוא שני
אך מפני מה נקרא עזיבת שלישי
השבוע בקו אך דברים הצריכים לו רביעי
שמחת החג אך יהיה הכל לעבודתו
חמישי
עד סוף הפרשה
במשך ימי החג יעלו בע"ה תוכן עשיר על
שמחת החג להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית
ניתן להירשם ב'קול דודי' 03.5.100.200שלוחה 33
ומצוות החג
מפי חשובי המשפיעים שליט"א חג הסוכות תשפ"ז /גליון תכ"ד -מוגדל
בהיכל המ רכזי שלוח ה 1
עבודת הפרשה מספרי החסידות -בשפת המעשה דיבורי חסידות
פנימיות
בתוכן:
מהי פנימיות
מצות סוכה? || מהי
עבודת הנוענועים? ||
מאמרים קצרים החג ראשון לחשבון זכיות
עם המשפיעים | ב רגילים לחשוב ש’תשובה מאהבה’ היא מדרגה נשגבת שרק צדיקים זוכים לה...
ב’קדושת לוי’ מתבאר במפורש שלא כן! היא בהישג יד ממש
זמן מהי ענין השמחה בחג הסוכות הקב"ה מתחיל לספור את העוונות שלנו ,לא לגנאי, הם הכירו דרך עסקיהם ,ר' חיים פינחס ור' מאיר.
שמחתנו
שבחג הסוכות? אלא לשבח! "ראשון לחשבון עוונות" -כי הם מתהפכים למצוות! עיסקת נדל"ן ענקית ששני הנגידים היו מעורבים בה ,גרמה
|| ההכרח בעבודת צריכים לדעת את המספר והחשבון של כל החטאים והעוונות להם להיפגש מדי כמה ימים וללבן את כל מה שקשור לעיסקה.
השמחה והאהבה והפשעים -כי הם נהיים מליצי יושר על ישראל! הם ישבו שעות ארוכות ביחד ,עברו על תוכניות ,רישיונות,
להתבונן | ו "וזהו פירוש 'ראשון' -הוא שנקרא החג הזה 'ראשון' ,כי לו משפט מסמכים ,ואלפי נתונים כלכליים שונים .הם דיברו המון ,ותוך
להקרא 'ראשון' ,על שיש בו מעלות 'חשבון העונות' ,ואזי הוא כדי זלגה השיחה לכל מיני מקומות .הם שמו לב שהם מבינים
התקשרות
משפיע לנו טובה וברכה כאשר רצונו יתברך להשפיע תמיד ,כי יותר את עצמם ממש מצוין .יש להם שיחה משותפת נפלאה ,וידידות
כיצד מתקשרים
ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה כו'" ,הקב"ה מחפש איך להשפיע של ממש נרקמה ביניהם.
לצדיקים
אל הצדיק? || ומהי
לנו ,ובחג הזה יש לו ‘חשבון עוונות’ אדיר שהפך למצוות ,ויש לו עברה תקופה ,העיסקה נחתמה לשביעות רצון כל הצדדים ,ועתה
הפירוש התקשרות
הרבה מליצי יושר כדי להשפיע לנו! ומכאן מעלתו המיוחדת של כבר אפשר היה להיפרד לשלום.
חסיד'ישער בחור | ז היום ,שיש בו את מעלת ‘חשבון העוונות’!
אבל השנים ממש לא רצו“ .אולי קובעים חברותא?” ,הציע
ר’ מאיר“ .בשבילי העיסקה הזאת החלק השולי של הסיפור.
תשובה מאהבה בהישג יד
שואל עבודה ללא אור? ||
חסידות או משפיעי
מה שבעיקר שימח אותי זה שפגשתי אותך ,ועכשיו אני רוצה
כענין
כל התשובה שעשינו בעשרת ימי תשובה ,מקבלת עכשיו עומק להמשיך את הידידות”.
דורנו || סיפוק חדש .בעשרת ימי תשובה מרחף פחד הדין ,ולכן גם כאשר
מעשייה קבועה מתקרבים להשי”ת ,עדיין יש כאן ‘תשובה מיראה’ .כי סוף כל הקב"ה סופר את העוונות
סוף כל אחד רוצה שתהיה שנה טובה ומתוקה ,ויש כאן איזושהי
שו"ת קצר |ט ה'קדושת לוי' (וילך) כותב ביאור מאיר ונפלא ב"ראשון לחשבון
‘עיסקה’ באוויר .אנחנו ‘מרוויחים’ על התשובה ...אבל בחג
עוונות" ,שנותן לנו מבט מאיר על כללות מהות ימי חג הסוכות.
האמת
מהי האמת הנוראה הסוכות ,לאחר שכבר נחתמנו לטובה ,ואין כאן שום רווח צדדי
באופק ,אנחנו ממשיכים להתקרב ולהתדבק בהשי”ת פשוט "והנראה ,כי באמת נכון הדבר שבימים האלו מראש השנה עד יום
שלי? || מתחילים לחיות
מאירה כי הוא אבינו ומלכנו ,צור לבבנו ,ואנחנו רוצים לשמוח איתו, הכפורים כל איש ואיש בודאי עיניו פקוחות על כל דרכיו לשוב אל
אמונה של פשטות ||
ולרקוד “ישמח ישראל בעושיו” -אז התשובה הופכת להיות ה' איש לפי שכלו יהולל ,ולפי מדריגתו מפחד ה' ומהדר גאונו בקומו
התוועדות מאירה
‘תשובה מאהבה’ ,עד כדי כך שביום הזה הקב”ה מתחיל לספור לשפוט הארץ ,כי קרוב יום ה' ומי יכול להצטדק בדין ,ומי הגבר
פארברענגען |י ולמנות כמה שיותר עבירות של ישראל ,כי הוא עושה מהן זכיות! אשר לא ירא ואיזהו נפש אשר לא תעונה ,כי יבא להיות נשפט לפני
שופט כל הארץ על כל מעשיו ,הלא החרד על דבר ה' יעשה במרום
שויתי שויתי ה' לנגדי
וגם אם בעשרת ימי תשובה התקרבנו להשי”ת רק כי רצינו שנה
טובה ומתוקה ,אזי בימים הללו נתגלתה הנשמה ופתאום התחלנו
הר שכלו לתקן את אשר עוות -והתשובה נקרא 'תשובה מיראה'".
מוחשי
תמיד -גם אני? || ומהי בחודש אלול ועשרת ימי תשובה כל יהודי מתקרב להשי"ת ,אבל
להרגיש שאנחנו רוצים את הידידות גם ללא הרווחים .אנחנו עדיין מרחף כאן האיום של עתיד השנה החדשה ,סוף כל סוף יש
הגישה הנכונה לקיום
רוצים פשוט להיות קרובים להשי”ת .וזהו עוצם הקדושה של חג כאן פחד הדין ,ו'אין ברירה'' ,מוכרחים' להתקרב להשי"ת .זוהי
מצוה?
הסוכות ,אהבה טהורה ואורגינלית להשי”ת .אין לנו חשבונות תשובה מיראה.
שיחת מרעים | יד צדדיים ,אנחנו פשוט אוהבים את השי”ת יען אנו דבוקים
לעומת זאת אחרי עשרת ימי תשובה ,כאשר השנה כבר נחתמה
ומאוחדים בו.
לטובה ופחד הדין כבר אינו מרחף ,ועם כל זה יהודי ממשיך
ואנו לומדים מכאן גם יסוד נפלא ב’תשובה מאהבה’: להתקרב להשי"ת פשוט כי רוצה להתקרב ,זה כבר מבטא אהבה
דיבורי חסידות | א | רוח אפנו | ה | דאס חסידישע לעבן | יג רגילים לחשוב ש’תשובה מאהבה’ היא מדרגה נשגבת שרק בטהרתה" .ואחר יום הכפורים כשעוסקין במצות סוכה ולולב וד'
צדיקים זוכים לה ...כאן ב’קדושת לוי’ מתבאר במפורש שלא מינים ,וצדקה כיד ה' הטובה בנדבה וחובה ,לעבוד את עבודת ה'
כן! הקב”ה סופר את העוונות לא רק של הצדיקים ...מדברים בשמחה וטוב לב ,אזי התשובה הזאת 'תשובה מאהבה'".
כאן מהעוונות של כל ישראל ,כל מה שכלל ישראל שבו עליהם, נמצא אפוא שבחג הסוכות התשובה הרבה יותר עמוקה,
שהופכים עכשיו לזכיות ,וכיצד? על ידי שיהודי רוצה להתקרב וה'זדונות' נהפכו לזכיות" .וידוע מאמר חכמינו ז"ל שעל ידי
לאור ההצלחה הגדולה בשנים שעברו להשי”ת בלי רווח נוסף!
שמחים אנו לבשר שבעז"ה גם השנה יועמד תשובה מיראה הזדונות נהפכו לשגגות ,ועל ידי תשובה מאהבה
דוכן מכירת זאת אומרת ,ש’תשובה מאהבה’ היא ממש לא בשמים .זוהי פשוט
תשובה רגילה וטהורה ,שמגיעה ממקום טהור שיהודי רוצה
הזדונות נהפכו לזכיות כאשר איתא שם .והקדוש ברוך הוא ברוב
רחמיו וחסדיו הרוצה בתקנות השבים לפניו באמת ובאהבה כאמור,
ספרי קול דודי להיות קרוב ודבוק לאביו שבשמים ,בלי להרוויח משהו – זוהי
תשובה מאהבה! כל יהודי כששב בתשובה ,זה מגיע בדרך כלל
ולא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מחטאיו וחיה ,על כן בחג הזה
שאנו באים לחסות בצל שדי על ידי מצות ומעשים טובים מאהבת
בלילות חול המועד ממקום שהוא רוצה להיות קרוב להשי”ת ,והוא יודע שהעבירות
מרחיקות אותו מהשי”ת – זוהי כבר תשובה מאהבה! כשאדם
רוצה את השי”ת לא כי הוא צריך להרוויח ממנו ,סתם כי הוא
השם יתברך ,אז מונה העונות לידע כמה מצות יהיה חילוף העונות,
מה שאין כן עד סוכות דהוא מיראה ,אזי לא ימנה כלל ,שעדיין הם
שגגות .אמנם בסוכות שאז הוא מאהבת השם ,אז השם יתברך מונה
בימי ראשון שני שלישי רביעי ,יום א' ,ב' ,ג' ,ד' דחוה"מ סוכות
בין השעות 9:30עד 11:30בלילה רוצה אותו – זוהי תשובה מאהבה! היא בהישג יד ממש! וסופר העונות כדי שיתהפכו לזכיות ויהיו מליצים טובים על ישראל".
בחצר ביהמ"ד הגדול בירושלים עיה"ק בעת שמחת בית השואבה
א לעכטיגן יום טוב! א אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש .לתרומות לזיכוי הרבים 05041-31519
מאמרים קצרים על ענייני החג בדיבורים פשוטים ושווים לכל נפש
מצות סוכה מהות החג
המשפיע הרב נפתלי ערלאנגער שליט"א המשפיע הרב דוד אריה ראזנבערג שליט"א
• אטייל עמך בגן עדן • • הקשר יוצא לפועל •
וזה עצמו ענין "צא מדירת קבע ושב בדירת הסוכה נקראת בזוהר הקדוש "צילא דמהימנותא", המשל הפשוט על העניין הכללי של חג הסוכות ,הוא כמו מישהו
עראי" .כי בסוכות יהודי יוצא מהקביעות שרומזת שתרגומו צל האמונה בהשי"ת .עוד מובא בזוהר שחיפש חבר ,הוא השקיע המון לרקום את הקשר ,שלח מתווכים
לטבעיות ,ויושב בסוכת השי"ת ,וכל העולם נעשה הקדוש על הכתוב "כל האזרח בישראל ישבו מכל הצדדים ,עד שבסוף הקשר נוצר .מה הוא עושה אז? הוא מתחיל
לו כעראי .מפני שקביעותו האמיתית היא לשבת בסוכות" ,ש'אזרח' נוטריקין א' זרח ,היינו מי לחיות את זה ,הוא מטייל עם החבר ,אוכל ושותה איתו ,הוא יסע
על שולחן המלך .ובאמת זה כל חפצו תמיד" ,שבתי שזורח בו אלופו של עולם ,הוא ישב בסוכה ,ואילו איתו לשלשה ימים במירון ,הוא כל הזמן ישתעשע בדיבורים על
בבית ה'". הגוי ,אשר אין חלקו עם השי"ת ,אין לו שייכות טובו ומעלתו של החבר הנפלא שזכה ,וכדומה וכיוצא בזה ,פשוט
ובאמת בחינת הסוכה היא הדביקות הכי חזקה עם הסוכה ,והוא מופקע מן הסוכה .וכמובא בחז"ל לחיות בפועל את הקשר שאליו נכסף כל כך.
בהשי"ת ,בחינת "אטייל עמך בגן עדן" ,כחסיד שלעתיד לבוא יתברר ע"י הסוכה כי ישראל דבקים וזה העניין של סוכות .כל הזמן באלול בראש השנה וביום הכיפורים
שמציית לכל הוראות רבו בנאמנות ,אבל כשיזכה בו יתברך ,כי השי"ת יוציא חמה מנרתיקה ,ואומות היינו עסוקים לבנות את הקשר ,ביקשנו 'מלוך על כל העולם
להיכנס אל הקודש פנימה ,לשבת ליד שולחן רבו, העולם יבעטו בסוכותיהם ,ואילו ישראל אף אם בכבודך' ,התרצינו והתפייסנו והתוודינו ,עד שהשי"ת נתרצה אלינו
ועוד לסעוד את סעודתו יחד – הרי אין לך גילוי יצטרכו לצאת ,אך הם לא יבעטו ,שזה מגלה כי הם להחיות אותנו לשנה נוספת של קשר ,ומה שאנו צריכים עתה זה
האהבה גדול מזה .ואמנם מצד אחד גדלה מאוד מחוברים ודבקים בהשי"ת. פשוט להתחיל לחיות את זה.
רוממות הרבי ,אך מצד שני גם גדלה מאוד אהבתו.
ועכ"פ מכל זה אתה למד ,שענין הסוכה הוא זה פנימיות כל המצוות של חג הסוכות ,הד' מינים הסוכה ומצוות השמחה
וכך בנמשל ,הרי הסוכה היא צל האמונה ,שמתגלה
שיושבים בצלו ויחודו של השי"ת .וכלשון הכתוב וההלל; שהשי"ת הרי אינו גוף ולית מחשבה תפיסא ביה ,ואיך נשמח
רוממות יתברך למעלה מהשגה ,אולם לעומת זאת
"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" – השי"ת בו? איך נטייל ונאכל ונשתה איתו? על כן הוא נתן לנו את המצוות,
גם האהבה למעלה מכל השגה ,והשי"ת עוטף אותנו
מושיב אותנו בסוכתו ,כי על כל סוכה חל שם שהם אור אלקי של איברין דמלכא ,שכביכול מלביש את מציאותו
בצלו ,ובו אנחנו דבקים.
שמים (כמובא בחז"ל שזה כמו הקרבן) .וזה עצמו ענין ית' אלינו כאן בעולם הזה הגשמי למטה ,מתוך כך אנו אומרים הלל
ונסיים בנקודה חשובה :ראוי לקחת מחג הסוכות ורוקדים עם הד' מינים; מתוך כך אנו יוצאים לשבת בסוכה וצילו
ענני כבוד :לשבת בתוככי אהבת השי"ת .מוקפים
מוסר השכל ,שהשמחה היא דווקא בעת שיושבים ית' ,שהעניין הפנימי כאן הוא לחיות את הקשר.
לגמרי ביחודו ואהבתו יתברך.
בסוכה ,שהיא לכאורה דירת עראי .לומר לנו,
לכן נקרא חג הסוכות זמן של "ימינו תחבקני", יש משל ידוע מה'חפץ חיים' זי"ע על מי שמתפלל ב'אהבה רבה'
שעולם הזה שנראה קבע ,באמת אין בו שמחה .הוא
שמהות החיבוק היא שמקיפו עם שתי ידיו לאמר ואינו הולך אח"כ ללמוד ,שהוא כמו מי שביקש מעשיר נדבה,
רק מרגיע ומספק באופן עראי .מתי יש שמחה? רק
על ידי קשר עם השי"ת ,שלכאורה בעולם זה נראה אני לגמרי איתך ואי אפשר להפריד בינינו .כך גם וכשרצה לתת לו בפועל הוא לא הגיע לקחת ...כך ממש דומה מי
כדירת עראי ,אבל באמת אין לך קביעות ונצחיות ענין הסוכה ,שאנו יושבים בתוככי אהבתו והשגחתו שהשקיע את כל העבודה של תשרי ,וכשמגיע סוכות הוא לא עוסק
כזו ,ושמחת הקשר עם השי"ת משלימה את הנפש ורצונו יתברך ,מוקפים לגמרי באורו יתברך ,באופן בשמחה ,הוא השקיע לבנות את הקשר ,אך כשמגיע למעשה לחיות
באופן פנימי ובאמת. שאי אפשר ואפשי לעזוב אותו. את הקשר בפועל הוא לא נמצא...
מצות סוכה
המשפיע הרב בן ציון אפל שליט"א
• צל הסוכה -שמירה על השפע האלוקי •
לסוד המאה ברכות( ,כדאיתא מהאריז"ל) כי ופגע רע ,ומהאי טעמא הסכך צריך לבוא והטעם בזה כי ה'כתר' אינו חלק מקומת סוד קדושת הסוכה ,זכר לענני הכבוד
זה עצמו העניין שייסדו לנו את עבודת מדבר שאינו מקבל טומאה כי בעולם הבא ומדרגת האדם עצמו ,אלא הוא בעצם חלק ששמרו את כלל ישראל מכל שרף נחש
הברכות ,שהוא לשמור על השפע האלקי, אין לכוחות הטומאה שום שליטה ,ולכן מהעולם העליון שלמעלה ממנו הכותר ועקרב בדרכם להכניס את קדושתו ית'
ולחיות את כל פרטי העולם הגשמי בחיבור בו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ומקיף את האדם מלמעלה. בארץ ישראל ,אשר סוכה זו תהיה לצל
עם השורש העליון. ונהנים מזיו השכינה ,בלתי חשש ליניקת ואיתא בספה"ק שעל זה אמרו חז"ל 'אדם יומם ולמחסה ומסתור מכל הקליפות ,שעל
וכדברי חז"ל ש'האוכל בלא ברכה כאילו הקליפות. אית ליה מזלא' ,ופרש"י שיש לו מלאך ידה אנו מקבלים שמירה עליונה שהשפע
גוזל אביו (זה הקב"ה) ואמו (זה כנסת ישראל)', ועיקר השמירה של הסוכה הוא ,כי כאשר המשמר אותו ,כי הנה המלאכים הם מעולם והחיות האלוקי שקיבלנו בימים הנוראים
דהיינו כי הוא מנתק את ענייני העולם אנו דרי עוה"ז יושבים בצל הסוכה הרי אנו העליון ,ומצד ספירת הכתר נמצא עם האדם ייכנס רק בקדושה ,ששבעים האומות יהיו
הגשמי מהשורש העליון .שזה במיוחד מקשרים את העוה"ז בעוה"ב ואנו בבחינת עצמו ג"כ בחינת מלאך ,כי מצד ספירת מתמעטים והולכים ,ורק אנו נבא אל
בענייני גשמיות שאדם עלול יותר דרי מטה ודרי מעלה כאחד ,וכאדם הראשון הכתר יש לנו שייכות גם לעולם העליון הייחוד השלם 'איהי ומלכא בלחודוהי' ללא
להתגשם ולשכוח שהם חיות אלקית ,אך שהיה דר בבית ובעליה כאחד .והנה מזה עולם המלאכים .ומעתה הסכך שהוא בסוד כל יניקה לכוחות החיצונים .ולכן מצינו
אפילו במצוות תיקנו לנו חז"ל את ברכת נמשך לנו השמירה על גילוי אור הגנוז ,כי ספירת הכתר הוא עצם מעצמיו של העולם שהקפידו צדיקים ביותר שלא ייכנס גוי
המצוות ,כדי לישמר גם בהם מכל יניקה, הנה יש לדייק בלשונם 'ראה שאין העולם העליון ,וכאשר אנו יושבים ודרים בצילו הרי לסוכה ,וכדאיתא בזוה"ק שרק מאן דהוא
גם באופן דק מן הדק ,שהאדם מכוין כדאי' שדווקא בני העולם אינם כדאי אנו דרים בין העליונים ,ודרי מעלה שהם משורשא וגזעא דישראל יתבו בסוכה.
ליהנות מהשפע של המצוה לצורך עצמו, לאורו ,כי הארת אור הגנוז הוא שהשי"ת האושפיזין עילאין קדישין דרים איתנו.
אך על ידי הברכה הוא מחבר את השפע להיות מדרי מעלה
מטעים לתחתונים מאור העליון ,והנה שם והנה ידוע ש'עולם חסד יבנה' ,שהעולם
אל השורש .וזה תלוי במידת המלכות ,ודוד למעלה שהוא עצם מדרגתם יש להם כלים מתחיל מספי' החסד( ,וכל י' הספירות שלנו ופנימיות ענין השמירה של הסוכה מבואר
המלך תיקן מאה ברכות ,כי הכתר תלויה לקבל באופן נכון את האור כי טוב ,ורק לנו נכללים בז' המידות שמחסד ולמטה) ,וספירת בספה"ק ,כי הנה בישיבתנו בסוכה אנו
במלכות ,כנ"ל שמלכות של עולם העליון דרי מטה אין הכלים לכך ויכולים לקלקל הבינה הוא סוד עולם הבא הוא העולם זוכים למדרגה של אדם הראשון קודם
הוא הכתר של עולם התחתון. שלמעלה מאתנו ,שמשם הוא כתר דידן, החטא שהיה דר בבית ובעליה כאחד,
בו ,אבל כאשר אנו ג"כ מדרי מעלה שוב
שזה סוד הקדושה שהסוכה משפיעה בנו ,שעל יש לנו כלים לקבל את אור הגנוז ,עד בלתי וכדאיתא מהאריז"ל שספי' הכתר דז"א הוא בעולם התחתון ובעולם העליון גם יחד,
ידה כל השפע הרוחני והגשמי שלנו יהיה חשש שיתקלקל ויצא אל הקלי' ח"ו. בעצם חלק מקומת אימא עילאה דא עולם והביאור בזה כי הנה הסכך הוא בסוד אור
מחובר וקשור אל השורש ,ונחיה את אלקותו הבינה ,ומעתה הסוכה הוא בסוד עולם ספי' הכתר ,והנה מבשרי אחזה שאין בגוף
ית' גם בכל העניינים הגשמיים התחתונים גשמיות מחוברת הבינה עולם הבא ,וכאשר אנו יושבים איבר כנגד ספירת ה'כתר'( ,והגולגולת הוא
שלנו ,וימלא כבודו את כל הארץ. וזה גם הענין ש'סכך' בגימ' מאה ורומז בצילה אנו מדרי עוה"ב ,שבו אין שטן רק הארה בעלמא מהכתר ,ולא ספירת הכתר עצמו),
ב
זמן שמחתינו שמחת יבת השואבה
המשפיע הרב נפתלי ערלאנגער שליט"א המשפיע הרב אהרן ברייער שליט"א
• שמשם שואבין רוח הקודש • • ניסוך המים וניסוך היין •
גבי המזבח בימי חג הסוכות ,כאשר שמחת ההרגשה וההשגה
הצד השווה שבכל מועדי השנה הוא ,שכולם הם זמני שמחה בה' ,וכפי שאומרים
ה'מים' הרי הם בהיפך מהיין .הם חסרי
במחזור בכל חג 'ותתן לנו ה' אלקינו מועדים לשמחה ,חגים וזמנים לששון' ,ועל אף שמחה באופן כללי באה כשיוצאים
טעם וריח וצבע לגמרי .פשוטים הם
זאת ,בולט חג הסוכות שדווקא הוא נקרא 'זמן שמחתנו' ,זה הוא הזמן של השמחה, ממיצר למרחב .אולם ישנן שתי דרגות
המים ,ומבטאים את השמחה הפשוטה
בה"א הידיעה; זה הוא כל מהותו של המועד ,אשר כל מצוות החג הם מצוות של שמחה בשמחה בה':
מכל ציור .שמחה שאיננה באה מחמת
בה' ,הארבע מינים הם פירות המעוררים שמחה ,כידוע מספר ה'חינוך'; ההלל; הראשונה -בחינת יין .היא השמחה
שום דבר המובן ומושג או מורגש,
הנענועים; שמחת בית השואבה ,שמחה ושוב שמחה ושוב שמחה. הנובעת מכך שכוחות נפשנו יוצאים
וגם איננה תלויה בשום מחשבה דיבור
השמחה הגדולה של סוכות ,באה דווקא כתוצאה מהטהרה של יום כיפור; כי החטאים ופעולה. אל המרחב האלקי .כוחות הנפש הלא
הם שגרמו לנו כל השנה להרגיש כישות נפרדת ,ולהתרחק ע"י כך משמחה ,אך עתה הם השגתנו והבנתנו -שבהן אנו זוכים
שמחה זו הינה השמחה כשמתגלה
כאשר 'רחץ ה' את צואת בנות ציון' ביום כיפור ונטהרנו מכל החטאים ,חוזר להאיר לדעת את ה' ולהכיר באמיתות מציאותו
לו ליהודי עד כמה אחוז ודבוק קשור
בנו הקשר העמוק שקיים בינינו לאבינו שבשמים ,ופתאום אנו מגלים את הרצון ומיוחד הוא בה' אלקיו .מצד עצם ולדבקה בו ,והרגשות לבנו -שבהן אנו
האמיתי והפנימי שלנו -כי באמת אין לנו ציפיה ורצון אחר ,מלבד אל קירבתו של מה שהוא יהודי ,לא מצד כוחותיו זוכים ליראה ולאהבה את שמו הגדול
אבינו האוהב שבשמים ,ואנו מגלים את היעד הפנימי לאיפה שהנשמה חתרה במהלך וכשרונותיו ,הצלחותיו ומעשיו כלל, והנכבד ,וכמו כן מחשבותינו דיבורינו
כל השנה ,ומוצאים עצמנו ביעד שאנו קרובים לה' בקירבה הגדולה ביותר ששייך, אלא מצד כי בנו בחר קל להיות לנו ומעשינו -כאשר משיגים אנו בחסדיו
בצל כנפיו ית"ש ,וממילא זה ממלא אותו בשמחה גדולה ועצומה. לאלקים ,ואנו נהיה לו לעם ,ועל כן וברחמיו המרובים את חכמתו ורצונו
זו היא השמחה אשר הכתוב אומר 'לישרי לב -שמחה' ,כי העקמומית שבלב ,היא נבחרנו לתת לנו את תורתו ולצוונו את יתברך כביכול ,ופועלים לפיהם בכל
שגרמה ליהודי לחשוב שהוא רוצה דברים אחרים ,ולהרחיק אותו משמחתו ,אך ככל מצוותיו. אשר נפנה ,ובכך יוצאים אנו מהמיצר
שיהודי חוזר לחיות בישרות לב את הקשר עם אבינו שבשמים ,הוא מתחבר יותר אל והגבול בו אנו שרויים ,למרחב הקשר
הוי אומר :ה'שמחה של מצוה' הנובעת
מקור השמחה ,וזוכה לשמחה אמיתית הממלאת את נפשו. והדביקות האלקית.
מתוך המקום הזה ,היא השמחה על
עצם זאת שהשי"ת בחר בנו לצוונו וזאת היא 'שמחה של מצוה' ,כמובא
להישאר בטבעיות הנשמה רבות בספרים הקדושים ש'מצוה'
את 'מצוותיו' ולתת לנו 'תורתו' .זה
וזו הסיבה שדווקא סוכות היא 'זמן שמחתנו' ,כי דווקא עתה אחרי ימי הטהרה, היא מלשון 'צוותא' .הוי מפרש אפוא:
גופא שאנו מקבלים האפשרות לקבל
כשהנשמה יצאה לחפשי והיא חיה בטבעיותה ובישרותה הגדולה ביותר ,זה זמן עול מלכותו עלינו באהבה ,ולעשות 'שמחה של מצוה' -שמחה הנובעת
השמחה הגדולה ביותר של כל השנה ,אשר צדיקים אמרו כי ממנה מזמינים שמחה לו יתברך נחת רוח -היא היא תכלית מתוך ה'צוותא' והדביקות בו כביכול,
על כל השנה; כי זו היא אכן העבודה המיוחדת שלנו בזמן שמחתנו ,להרבות ולהעמיק השמחה. על ידי חכמתו ורצונו שבתורה
את שמחתנו בה' עוד ועוד ,כי ככל שנשמח יותר ונחיה יותר את טבעיות הנשמה השמחה ובמצוות.
שמחה זו היא תכלית רום השמחה
בה' ,זה יגרום לנו להישאר עם טבעיותה של הנשמה בכל השנה ,ולהזמין שמחה לכל
אליה יכולים אנו להגיע ,הואיל ואיננה וכאמור ,שמחה זו היא בבחינת 'יין
השנה ,שלא ניגרר ח"ו שוב להרגשת ישות עצמאית הנוטלת מאיתנו את השמחה.
מוגבלת כלל .שאין בזה שום סרך המשמח' -כי כמו היין אשר יש לו טעם
וחז"ל אמרו על כוחה של השמחה 'שמשם שואבין רוח הקודש' ,כי השמחה בה', אחיזה מצד שום גדר וגבול של האדם, וריח וגם צבע ,כך גם שמחה זו מגיעה
מביאה להשיג יותר ויותר בשלימותו ית' ,ובאורו ית'; כי מבואר בספה"ק ,כי עניין הואיל ואין בחירה זו תלויה בשום מתוך כוחות נפשנו ,השגתנו והבנתנו,
ה'שמחה' היא תמיד תנועה של גילוי הנפש לחוץ; וכפי שרואים בגשמיות שכשהאדם טעם הבנה והשגה כי אם מצד עצם מי הרגשותינו ופעולותינו.
הוא בשמחה הוא צריך לראות איתו כל אוהביו ומרעיו שותפים לשמחתו ,והוא לא שאנחנו בחר בנו השי"ת ,להיות לו לעם ועל כך נצטווינו בניסוך ה'יין' על גבי
יכול לשמוח לבד .ואמרו צדיקים כי כשאנו מעוררים שמחה מלמטה ,זה מעורר סגולה בנים חביבים. המזבח בכל ימות השנה ,המורה לנו כי
באתערותא דלעילא ,של שמחה למעלה כביכול ,אשר משמעות הדבר הוא שהשי"ת
זוהי השמחה של שמחת בית השואבה, זה היין אותו אנו מעלים ומקריבים על
מגלה את עצמו כביכול לחוץ! ,ואורו וטובו ית' שופע ללא שום הגבלה וצמצום ,אשר
לאחר שנטהרנו מעוונותינו בימי גבי המזבח" ,המשמח אלקים ואנשים"
לכן שואבין רוח הקודש הנשפך בשפע עצום לכל דורש מרוב שמחתו ית' כביכול.
הרחמים והסליחות ,והטהרה היתה (שופטים ט ,יג) ,בדוגמא לשמחה שלמטה.
בזה גופא שהשי"ת רוממנו למקור
מחצבתינו "לפני ה'" אשר שם
שמחת ביטול ההשגה
אושיפזין קדישין
מושרשים אנו מצד עצם מי שאנחנו אלא שאין זו שמחה שלימה .כי כמדובר
למעלה מכל חטא ועוון .כתוצאה עדיין היא שמחה שמתוך השגתנו ,ואם
מהארת פנים הנוראה הלזו נתקיים בנו כן אפוא היא מצויירת בכלי ההשגה
המשפיע הרב נפתלי ערלאנגער שליט"א עתה מקרא שכתוב "וימינו תחבקני" וההבנה ההרגש והמעשה ,לפי הגדר
(שיר השירים ב ,ו) ,כאשר השי"ת כביכול וההשגה שלנו ,ועל אף שמתרוממים
• לקבל את הארת האושזפיזין • מחבקנו ואומר לכל אחד ואחד מישראל
בתוך מוחו ולבו :בני חביבי ויקירי!
שלי אתה ושלך אני ,ולעולם לא נוכל
אנו להידבק ולהיות בצוותא כביכול,
הרי זה עדיין כמו שאנו משיגים אותו
ודבקים בו .היינו כמו שהשי"ת מתגלה
שני הסברים בדבר ,למה האושפיזין יורדים דווקא בסוכות ,ולא בימים טובים אחרים: להיפרד ח"ו ,כי הקשר שבינינו למעלה בתוך גבולנו אנו ולפיו ,ולא כפי מה
הטעם הראשון הוא משום ששבעת הרועים הם שרשי הנשמה ,וממילא היות שעכשיו מכל חשבון וטעם ודעת הוא! שהוא בעצמו כביכול ,למעלה מכל
בראש השנה וביום הכיפורים מתגלה הנשמה ומתחדש הקשר עם השי"ת ,לכן הם מאירים על כן מתעוררת שמחה עצומה ,וזהו גבול כלשהו.
עכשיו את אורותיהם על הנשמה (אגב ,זו הסיבה שצדיקים היו מתעסקים בימי האושפיזין עם אנשים
השמחה המושלמת ביותר .ומתוך הוי אומר :עדיין לא זכינו לדרגה השניה
ששמם כשמות האושפיזין ,כי השם הוא שורש הנשמה ,ועל ידי כן אפשר לקשר אותם אל האושפיזין). שמחה זו שואבים אנו 'רוח הקודש' של שמחה .בחינת מים .ללא כל טעם
והטעם השני לכך הוא משום שבאמת אינם יכולים לרדת לזה העולם כי הוא כולו חומר לכל ימות השנה -רוח של אמונה, וריח וצבע .למעלה מכל השגה והרגשה.
והסתר ,אך הסוכה היא בחינת גן עדן ,ולכן זה המקום שאליו הם יכולים לרדת .אך טעם רוח של קבלת עול מלכות שמים ומהי אם כן הדרך שבה כן נזכה בה?
ביאתם הוא כאמור ,כי באים להשפיע את הארתם לנשמה הקדושה שהיא ענף משורשם. באהבה ,הנמשכת ומאירה לנו מתוך
עצם נשמתנו ,ומשפיעה גם על הבנתנו מהי הדרך שנוכל לזכות כנבראים לחיות
ומה שמובא בזוהר הקדוש שצריך להזמין אותם ולתת להם מקום (אגב יש לציין שכל האושפיזין
והשגתנו והרגשותינו ,וכל מחשבותינו את הדביקות וההתקשרות בהשי"ת בעצמו
באים בכל יום ,אבל בכל יום אחד בא בראש) היינו כי צריך להתחבר לכך ,ולקבל את ההארה
דיבורינו ומעשינו ,להיות כולם חדורים כביכול ,שאז נזכה לשמחה העצומה
שהם באיר להשאיר .ולכן אף נהגו צדיקים וחסידים ואנשי מעשה לעסוק בסעודת החג
ב'שמחה של מצוה' אשר איננה תלויה שלמעלה מכל הגבלה שבעקבותיה? הרי
באושפיזא של היום ,ולדבר מאותה מידה שהוא משפיע -אהבה ,יראה ,רחמים ,נצחיות,
הכנעה ,התקשרות ,קבלת עול ברצון – כי כאמור הם משפיעים את הארתם לכל השנה. בשום דבר לבד מאותו הקשר העצמי סוף כל סוף נבראים מוגבלים אנחנו?!
של קוב"ה אורייתא וישראל שהם חד. על כך ניתנה לנו מצות ניסוך המים על
ג
מאמרים קצרים על ענייני החג בדיבורים פשוטים ושווים לכל נפש
עובדת הנענועים ארבעת המינים
המשפיע הרב יצחק אייזי'ק סאקס שליט"א המשפיע הרב שאול יהודה שידלא שליט"א
• הביאני המלך חדריו •
מינים הם מינים המעוררים שמחה ,כי כל יש את הפשטות של קבלת מלכות שמים,
• אחדות ה' בתוך העולם •
זה מורה על האהבה והקשר שמתעורר שהאדם קולט שיש כאן בעל הבית בעולם, מחובר הוא לשורש חיותו בלתי התפעלות השי"ת נמצא הרי בכל מקום ממש ,מלא
בימים אלו בין כלל ישראל להשי"ת .אשר מאריכות הזמן ,ואינו נתון לשינויים של כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה.
והאדם נברא רק כדי לשרת ולעבוד אותו,
כשהעבודה היא מתוך אהבה ,זה עולם אחר "משנה לשנה" -מלשון שינוי והתחלקות. הכל הוא באמת אחד יחיד ומיוחד .אך
שזה העניין שקורה בראש השנה ויום כיפור,
לגמרי ,כי אמנם גם קבלת המלכות של יראה הלולב :הוא משונה משאר האילנות בצורת בחיצוניות העולם אנו רואים הרבה פרטים;
אך בסוכות אנו באים אל העומק האמיתי
נחוצה והכרחית ,ואי אפשר בלעדיה ,אך צמיחתו .בעוד שהענפים של שאר אילנות ריבוי של אנשים ,ריבוי של מעשים ,ריבוי
של קבלת המלכות ,שהאדם קולט שהוא
מפרדים אנה ואנה ,כל ענף וכל עלה לצד של זמנים .כל נברא ונברא חלוק הוא
המטרה האמיתית שהשי"ת רוצה הוא שיהיה עצמו הוא חלק ממלכות שמים ,דהיינו שהוא
אחר ,שצורה זו מורה על הפירוד של כל מהנברא האחר במראה טעם וריח וכדומה.
'הביאני המלך חדריו' ,שנכיר במלכותו ית' לא רק מבטל עצמו ומכניע עצמו למלכותו ית',
מתוך אהבה והתייחדות ,עד שתכלה נפשנו אחד לעצמו; אין אחד שייך לחבירו ,ואינו אבל האמת האמיתית היא ,שהבורא היחיד
אלא כל העניין האישי שלו עצמו בכל חלקי
מדביקות בו ית'. מקושר ודבוק עמו .הלולב אינו כך .אלא הוא מחיה ומהוה את הכל .אין שום כוח
חייו הוא רק לגלות מלכותו ית' בעולם.
כל ענפיו גדלים כאחד ממש ,כפותים ומציאות בעולם מבלעדו .בימים הנוראים
זוהי ההולכה וההבאה שאנו עושים בשעת ובלשונם של הספה"ק זה נקרא שבסוכות ומקושרים כאחד. אמרנו בפיוט וכל מאמינים "הכל יכול
הנענועים ,שההולכה הוא הביטוי להתרגשות
יש 'ייחוד' ,דהיינו שהאדם עצמו מתייחד וכוללם יחד" -מצד הבורא נכללים כולם
הגדולה והעצומה שלנו כנבראים ,כשאנו אולם לא נצטווינו על גזע אחד ,וכמו
עם כל המציאות שלו במלכות שמים ,אשר כאחד ממש ,שהרי כולם משורש אחד
זוכים לפגוש את השי"ת בחג הסוכות, שדרשו חז"ל (סוכה לב ).שאין כוונת התורה
ממש קשה להוציא מהפה את הלשונות מקבלים ,ואין שום כוח זולת כוחו האחד.
שאנו מבקשים למסור נפשנו לגמרי לקחת ענף שהוא כגזע אחד .ואמרו שם
הנוראים שרואים בספה"ק ובפרט בכתבי ואמנם ,הבורא כל עולמים מסתיר את
אליו .אך ההבדל הוא ,שאיננו עושים את "ואימא אופתא" (פירש רש"י :מעיקר הדקל,
האריז"ל ,שמבואר כי הלולב הוא בחינת עצמו ונותן מקום לאדם שנדמה לו שיש
הנענועים בשעה שאומרים 'שמע ישראל', שהוא חלק ואין ענף יוצא ממנו לכאן ולכאן ,שאין
כי אם כשאומרים 'הודו לה' כי טוב כי ה'יסוד' והאדם התחתון הוא בחינת לו מציאות לעצמו ,נדמה לו שיש בעולם
לך כפות הימנו)" ,כפות מכלל דאיכא פרוד
לעולם חסדו' ,כי זו מסירת נפש מתוך המלכות ,ובשעת הנענועים נעשה ממש עוד עניינים להתאוות חוץ מקרבתו
והאי כפות ועומד לעולם" .כי גזע אחד
אהבה ודביקות ,שאנו רואים ומרגישים את ייחוד כפשוטו ,כביכול ,בין ישראל להשי"ת. יתברך ,נדמה לו שיש הצלחות בעולם חוץ
אינו מורה על אחדות .האחדות מתבטאת
מציאות השי"ת כאן בעולם. ולכן בסוכות הוא זמן של 'אהבה' ,והד' מההצלחה לעשות נחת רוח לו ית"ש ,וזהו
בריבוי של ענפים הגדלים כאחד יחד,
שורש כל העוונות.
כפותים ואגודים בשווה .צורת גדילה זו
מורה על שורשם ממציאות הבורא היחידה. לכן ימי התשובה והסליחה שעברו עלינו
עובדת הנענועים
לטובה מהולים הם בהמלכת הבורא
ההדס :משונה בצורת עליו משאר עלים.
בעולם ובהשרשת ההכרה של "מלוך על
בניגוד לשאר עלים ,הם מאוחדים
כל העולם כולו בכבודך ...וידע כל פעול
המשפיע הרב נפתלי ערלאנגער שליט"א בשילושם ,ויוצאים כאחד ממקום אחד,
כי אתה פעלתו" .והכוונה על העולם הקטן
וחופים את עצם כולם כאחד יחד.
• להמשיך האור בקרבנו •
שבי ,על הלב הסורר שבי ,שלא יחשוב
הערבה :נקראת בלשון חז"ל 'אחוונא' (שבת לרגע שיש מציאות אחרת בעולם .ואף
כ ,).על שם שגדלות באחווה ואחדות. סיום היום הקדוש הוא בזעקתנו מעומק
השגה ,אלינו לתוך ההשגה. עבודת ארבעה מינים היא לקחת את הקשר זהו גם עומק הענין המובא גם ב'בני יששכר' לבנו ז' פעמים "ה' הוא האלקים" .וזהו
עם השי"ת שזכינו לקבל באופן מקיף בסוכה, בשם הקדמונים (תשרי י ,כד) שכל האילנות התשובה האמיתית.
כי הנה ההולכה היא לכל קצוות העולם ,והיינו
משום שהשי"ת מקומו של עולם ,והוא באמת ולהכניסו לתוכנו .להתחבר עם זה .כי בסוכה יש להם שר ומלאך ממונה עליהם ,ואילו המשכת הארה זו לחיי המעשה נעשית
שורש ואמיתת כל הנבראים ,וכולם בטלים זה למעלה מהשגה ,היינו שאנו מחוברים לזה על ארבעת מינים אלו ממונה הבורא ב"ה בימי הסוכות בכלל ,ובמצות ארבעת
אליו .לכן אנו מוליכים את המינים – שכאמור בדרך 'אמונה' ,שהיא אמנם התחברות עמוקה לבדו .כי כל הבריאה חיותה הרי מן הבורא המינים שבהם בפרט .בימים אלו אנו
מגלים את אחדות השי"ת – לכל צד ,להכריז מאוד וגבוהה מן ההשגה ,אך התכלית היא לבדו ,אבל יש לבושים והסתרות ,והקב"ה לוקחים את בהירות ההארה שקיבלנו בימי
שבאמת אין עוד מלבדו וכולא קמיה כלא שהקשר עם השי"ת יהפוך לחלק מאיתנו ,לחלק מתלבש בלבוש של מלאך ושר הממונה הדין ,ומאירים זאת בעולם העשיה .את
חשיב .ולאחר מכן אנו מביאים את המינים מההשגה ,לחלק מהחיים. להעביר השפע אל הנברא .אין למלאכים ההבנה והרגשת הלב אנו מורידים לחלק
שוב אלינו – כדי להמשיך אלינו אור זה ,לתוך והנה ארבעה מינים מגלים אור השי"ת. אלו שום כח לעצמם ח"ו ,אבל הם לבושים המעשה שבאדם.
החיים ,אל הלב ,לנקודת הלב ,לאמר :אף כי וכמבואר בספה"ק טעמים רבים :א .שהם כנגד שמתלבש בהם המלך .אבל ארבעת מינים וזה נעשה על ידי ארבעת המינים ,אשר
אמנם שמצדו כלא חשיב ,הרי השי"ת רוצה ארבע אותיות שם הוי"ה .ב .מבואר בקדמונים אלו אינם מלובשים בלבוש זה ,ומתגלה הם הפירות היחידים המבטאים 'אחדות'
שחיים אלו יבטאו דווקא את אורו יתברך ,על שכל עשב ועשב יש לו שר למעלה שממונה בהם הארת אחדות הבורא לבדו. בעולמנו עולם הפירוד .ובלקיחתם ,הרינו
ידי פנימיות לבו של יהודי החבוקה בו יתברך אליו ,ואילו על ארבעה מינים אלו השי"ת
ואותם ארבעה מינים עצמם אוגדים כאחד, מאירים את הארת האחדות בכל חלקי
(ההולכה היא 'יחודא עילאה' ו'סובב כל עלמין' – איך מצדו עצמו משפיע להם .ג .מבואר בסידור התניא
יתברך הכל בטל ונכלל וכלא חשיב ,וההובאה היא 'יחודא בפעולה נוספת של אחדות והתכללות. המעשה.
שבארבעה מינים אלו ניכרת האחדות ,הלולב
תתאה' ו'ממלא כל עלמין' – איך אורו יתברך מתבטא אף שכל אחד הוא מין ופרי לעצמו, כי כאמור ,עולם העשיה הגשמי -עולם
מחבר כל שתי עלים לאחת ,ובהדס שילוש
דווקא על ידי התחתונים – נשמות ישראל) .וכן הוא בנטילתם כולם כלולים ואגודים יחד ,כי הפירוד הוא .כולו נתון הוא תחת שינויים
העלים יוצא מאחד ,והאתרוג דר משנה לשנה,
ענין "הודו לה'" -ההכרה בהשי"ת ,וענין "אנא הרי שהוא נשלם על ידי כל עונות השנה
מציאות אחדותו של הקב"ה שורה עליהם, והתחלקות ,שינויי הזמן ,ושינויים של כל
ה'" – ההמשכה אלינו. ומנענעים אותם לכל ארבע רוחות העולם, אחד מחבירו ,שהרי כל נברא חלוק הוא
ומאחד את כל התקופות ,והערבה נקראת
ולכן ארבעה מינים רומזים לקומת האדם. אחוונא מלשון אחדות .ד .כן אנו מנענעים בכל שינוי וכל צד ,ומאירים בעולם ומפורד מחבירו .ברם יש כמה מיני נבראים
אתרוג רומז ללב ,לולב לשדרה ,עינים עם ז' חלקים (לולב ,אתרוג ,ג' הדסים ,ב' ערבות), הגשמי ,שכל שינוי וכל גשמיות אינם שמאירה עליהם הארת האחדות ,ואף שהם
להדסים ,ערבה לפה לולב .והם המה כל קומת שמכוונים כנגד שבע הספירות .ועוד רמזים. מציאות לעצמם -כי אם אחדות הבורא נבראים גשמיים -ניכר בהם השראת
האדם ,כי השדרה ממשיכה מהמח ועד למטה, הפשוטה. האחדות של הבורא היחיד ומיוחד.
על כל פנים נמצא שארבעה מינים הם התגלות
והשפתיים והעינים מוציאות ומכניסות .כי בענין זה פתח לנו ה'תניא' פתח (בסידורו)
אור השי"ת בתוככי העולם ,במדרגת הצומח, זהו עומק אחיזת המינים והנענועים בהלל
כאמור בארבעה מינים הרי הוא מביא את עצמו להבין מהות ארבעת המינים .וכדלהלן:
בעולם העשיה ,ולכן בהם ממשיכים אלינו את דווקא .כי כשמאירה הארת האחדות
להיות דבוק בהשי"ת .כי בסוכה ,השי"ת מכניס
אור השי"ת אל תוככי ההשגה .מה שהמלכנו ומציאות הבורא בתוך תוכיות האיברים, האתרוג :אינו נוהג כשאר הפירות ליפול
אותו לתוך אורו יתברך ומחבק אותו ,אך
בסוכה ,הרי הוא כביכול אוחז בו יתברך ,היינו את השי"ת והתחדש הקשר בינינו בראש השנה מתחילים כל האברים למלא את יעודם מן העץ בסיום צמיחתו .הוא פרי עץ הדר
שהוא מביא את עצמו להידבק בו .במילים ויום הכיפורים ומקיף אותנו בסוכה – אנו בעולם ,אשר הוא "כל הנקרא בשמי "הדר באילנו משנה לשנה" (סוכה לה ,).יען
אחרות :בסוכה מתבטאת האהבה שהשי"ת ממשיכים לתוכנו בארבעה מינים .כי מהות ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" שינוי השנים אינו משפיע עליו ,והתחלקות
אוהב אותנו ,ובלולב ,מתבטאת התוצאה של הקשר היא להשיג אחדותו יתברך ולחיות עמו. (ישעיה מג ,ז) .וזהו ענין הפסוק "ועם נברא הזמנים אינה גורמת שיפול מן העץ .זאת
האהבה על ידינו .איך שאנו מוסרים את עצמנו וענין הנענועים וההולכה וההובאה – הוא אכן יהלל קה" (תהלים קב ,יט) -עם הנברא אומרת שבמובן זה מאירה עליו הארה
להשי"ת כתוצאה מאהבתו. כדי להמשיך את אורו יתברך אשר למעלה מכל מחדש ,הוא יהלל. של אחדות שלמעלה מהתחלקות של זמן.
ד
אלפי יהודים
רוח אפנו
ילמדו ויאירו עם
המאמר שלך!
בס"ד
נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
קנה לעצמך זכות נצחית: במצות סוכה זוכים אנו
לשלימות האמונה שחיינו
הטבעיים וקיומנו התמידי הוא
מהשי"ת ,ומוותרים אנו כל על
צרכינו בעבור קירבתו יתברך
בספה"ק 'מאור
עינים' עם הביאור יצירת בסוכות תשבו שבעת ימים ,למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני
הנפלא 'קול דודי' פאר חסרת
שפותח את עיני אלפי תקדים: ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים (ויקרא כג ,מב-מג) .ופירשו חז”ל (סוכה יא):
ישראל באור החסידות
שהסוכות במדבר היו ענני כבוד ,ולזכר הנס הגדול הזה הוא מצוות ישיבתינו
בסוכה .אולם עדיין צריך להבין ,הדגשת התורה שענני כבוד היו בעת יציאת
לזכותך,
לישועתך, מצרים ,דמהו הקשר בין ענני כבוד במדבר ליציאת מצרים.
להשפעתך ביאור
משולב
ברוחניות
ובגשמיות
והביאור ,דהנה כל היסוד והמטרה של יציאת מצרים הוא השגת האמונה,
הרחבות
ביסודות
החסידות
וכלשון הכתוב “וידעתם כי אני ה’” (שמות ו ,ז; ועוד) ,ועל כן עשה הקב”ה את
כל הניסים בשידוד מערכות הטבע ביציאת מצרים ,כי בכך נתגלה ונתברר
שהשי”ת הוא כל יכול ,ונתבררה האמונה( .וכמו כתב הרמב”ן סוף פרשת בא).
תמצית אולם רצון השי”ת הוא לרומם אותנו למדריגה יותר נעלה ,שהוא לחיות עם
וסיכום
שפתותיו
העבודה
למעשה השי”ת מתוך השגה וההכרה שכל החיות הטבעי והקיום התמידי שלנו הוא
דובבות בקבר:
כשאלפי רק מהשי”ת ,ועל כן הקיפם בענני כבוד “ -צילא דמהימנותא” (זוה”ק אמור קג.).
ישראל לומדים
במאמר שלך, וכל סדר החיים במדבר ,היה בצורה המביאה להכיר ולהאמין ,שכל החיים
הם מעוררים
את כח הצדיק,
והוא מחזיר לך
הוא רק מהשי”ת ,על ידי שהצילנו מנחש שרף ועקרב ,וזן אותנו על ידי ָמן
טובה וממשיך
לך ישועה!
מהשמים ,וענני כבוד היו מכבסים ומגהצים בגדיהם.
נמצא שהענני כבוד השלימו את המטרה הפנימית של יציאת מצרים ,שהוא
יסוד האמונה .ועל ידי הענני כבוד הושפע השגת שלימות האמונה ,דהיינו
התקשר עכשיו וקנה מאמר לזכותך: החיים התמידיים עם השי”ת ,וכמו שכתוב (ירמיה ב ,ב) “זכרתי לך חסד נעוריך
05041-31519 וגו’ לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה” ,שהליכת בני ישראל במדבר היה
מתוך שלימות האמונה בהשי”ת .ועל כן מדגישה התורה הקדושה שענני
כבוד היו בעת יציאת מצרים ,כי הוא ההמשך וההשלמה של יציאת מצרים,
ועל כן גם מצות סוכה הוא זכר ליציאת מצרים.
בסיעתא דשמיא ונכלל עוד בהנהגת הענני כבוד במדבר ,הגילוי שכינה הנפלא שהשיגו בני
ישראל ,ומפורש בזוה”ק ,שהוקשה לישראל ליכנס במדבר לאחר קריעת
ים סוף ,ועל ידי שהאיר להם אור השי”ת במדבר ,על ידי הענני הכבוד,
נמשכו ישראל ליכנס למדבר מתוך התשוקה לקירבת השי”ת ,וקבעו בנפשם
ק+רבה אל נפ+שי גאל+ה שמוכנים לוותר על כל מחמדי ותענוגי עולם הזה ,וללכת למדבר ללא כל
תנאים גשמיים ,עבור קירבת השי”ת כי הוא הטוב המעולה ביותר מכל
הטובות שבעולם ,וכלשון הכתוב (תהלים עג ,כח) “ואני קירבת אלקים לי טוב”.
להבין ולחיות וזהו טעם מצות סוכה לדורות ,לישב בצילא דמהימנותא ,ולהשריש בקרבנו
את תורת
את הגילוי של ענני כבוד ,לחיות עם השי”ת ,שזהו שלימות האמונה ,ועל
כן אמרו חז”ל (סוכה ב ).בתוכן הפנימי של מצות סוכה “צא מדירת קבע ושב
בדירת עראי” ,בכדי לקבוע בנפשנו שאין לנו כל רשות ומציאות לעצמנו פה
החסידות בעולם ,והכל הוא רק חיות השי”ת.
ונקבע הזמן לכך דוקא בזמן אסיפת הגורן ויקב ,כאשר האוצרות מלאים
מכל טוב עולם הזה ,ואזי עלולים אנו ח”ו לשכוח מהשי”ת ולהתנתק ממנו,
ציוותה התוה”ק לצאת מדירתנו הקבועה בעולם הזה ,ולהיכנס תחת צילא
דמהימנותא ,לחיות באמונה שהשי”ת נותן לנו כל צרכינו כדי סיפוקנו ,וזולת
השי”ת אין לנו כלום.
חודש
נסיון ובכלל הישיבה בסוכה בדירת עראי ,הוא הויתור על צרכי וסדרי חיינו
חינם הרגילים ומנוחת נפשנו ,ומקבלים על עצמנו כל ההפרעות הגשמיים שיש
מחוץ לבית ,עבור הישיבה בצילא דמהימנותא ,כי צילא דמהימנותא הוא
השראת השכינה ,השגת קירבת ה’ ,וכמו במדבר שעזבו כל מחמדי עולם הזה
הביאור הנפלא שפותח את בשביל חביבות השכינה ,כן הוא גם כן בזמנינו בחג הסוכות ,כאשר ניכנס
שערי תורת החסידות לכל נפש בצילא דמהימנותא.
סדר יומי של 7דקות ליום!
וכל שמחת חג הסוכות -זמן שמחתינו ,הוא בהשגת אור השי”ת ,שהרי לא
שייך שאדם שאין לו בית ואינו מיושב כראוי ,שיהיה שמח ,אלא כל השמחה
הוא רק בדביקות באמונת השי”ת והשגתו ,בצילא דמהימנותא.
חתום מנוי וקבל קונטרס חודשי עד הבית:
035.100.200
מקור :נעילת החג יו”ט ראשון תשע”ט; הדעה והדיבור ת”ע
מצטרפים
לאלפי הלומדים
שמאירים את
חייהם
שלוחה 33
מערכי דעת ולב ביסודות החסידות להתבונן
זמן שמחתינו
במה מצוות סוכה ולולב מבטאים את האהבה שבין מהו ענין השמחה הנוהג בחג הסוכות?
מה הטעם שחג הסוכות כולל שני מצוות מרכזיות ישיבת סוכה השי"ת לעמו בני ישראל?
מה ההכרח בעבודת השמחה והאהבה של חג הסוכות ואין די בעבודת היראה ונטילת לולב?
ולמה מצוות סוכה אינה נדחית בשבת? של ר"ה ויוהכ"פ?
א
מצוה שכל מהותו אהבה וחביבות( .וברא"ש שם כתב ,שלכן הדפנות השלמות ,וכנגד הפרק הקצר הוא הדופן השלישית
כופלים ומנענעים גם בשעת הברכה וגם בשעת ההלל ,שנוהגים בו כמו ששיעורה טפח ,ובהם כביכול הש”י מחבקנו אותנו באהבה
בתקיעת שופר שתוקעין ומריעים כשהם יושבים ,וחוזרים ותוקעים עזה( ,ובספה”ק איתא עוד לרמז שהסכך הוא בחינת הטיית הראש,
ומריעים כשהם עומדים בכדי לערבב את השטן). שכביכול הש”י משים אלינו בשעת החיבוק ,נורא נוראות). וישמחו בך ישראל
ג וכן הלולב ומיניו הם מינים המשמחים כמו שכתב החינוך,
אמנם עומק הענין על פי פנימיות הוא ,שהם מינים
חג הסוכות הוא זמן שמחתנו ,ואע”פ שמצוות שמחה נוהג
בכל שלושת הרגלים ,מכל מקום מתייחד חג הסוכות
שבמהותו הוא ‘זמן שמחתנו’ ,כמו שתקנו אנשי כנסת
“והוכן בחסד כסא” המעוררים חמדה ותשוקה אל הש”י ,עד שעל ידם נשמח
ונעלוז בהש”י ,וכמו שכתוב ‘ולקחתם ...ושמחתם לפני ה’ הגדולה בנוסח התפילה ‘את יום חג הסוכות הזה זמן
ועל ידי השמחה והאהבה המתעורר בחג ובמצוותיה אנו אלקיכם’ .וכדאיתא בספה”ק ש’אתרוג’ הדומה ללב הוא שמחתנו’ ,לעומת פסח שהוא ‘זמן חירותנו’ ושבועות שהוא
מבטאים את הקשר העמוק שבינינו להש”י ,ולא עוד אלא מלשון ‘רגיגין’ ,שמשמעותו ערגה ותשוקה ,שמעורר תשוקה ‘זמן מתן תורתנו’ .ואכן בחג הסוכות כתבה תורה במפורש
שזה יוצר ומעמיק את הקשר עוד ועוד ,כי כמים פנים אל עמוקה בלב ,וע”ד הכתוב ‘כאיל תערוג’. שלושה פעמים מצוות שמחה( ,לעומת פסח שלא כתוב כלל ורק
פנים ,וככל שצד אחד מעורר את האהבה ,הרי האהבה בדרשה לומדים ,ובשבועות פעם אחת).
וכמו כן ה’לולב’ שהוא כנגד חוט השדרה ,אינו גדל אלא על
מתגברת אצל צד השני ,ושוב מתעורר אצלו תוספת אהבה,
ידי תשוקת משפיע ומקבל כידוע ,ולא עוד אלא שאמרו והנה מהות השמחה הנוהג בחג אינו שמחה חומרית ,אלא
וכן ילכו מחיל אל חיל כביכול עד אין קץ.
חז”ל (סוכה מה ):שהתמר שונה משאר אילנותיו ואין לו אלא עיקר הכוונה לשמוח בהש”י ,וכמו שתקנו אנשי כנסת
ואע”פ שגם בראש השנה ויום הכיפורים התקשרנו בקשר לב אחד ,ולכן הוא גדל ישר ואינו מתפשט לצדדים כדרך הגדולה בנוסח התפילה ‘וישמחו בך ישראל מקדשי שמך’,
אמיץ עם הקב”ה ,כאשר נזכרנו לפניו לטובה ,בעת שכל שאר האילנות ,ואליה נמשלו ישראל שאין להם אלא לב וכדאיתא במדרש (שיר השירים פרשה א פסוק ד אות ג) “זה היום
ברואי עולם עברו לפניו כבני מרון ,שאע”פ שעמדנו אז אחד לאביהם שבשמים ,וענין ‘לב אחד’ מבואר בספה”ק, עשה ה’ נגילה ונשמחה בו” (תהלים קיח ,כד)' ,אמר רבי אבין
במורא ופחד מהמשפט הנורא ,מ”מ שמחנו מתוך יראתנו, שמרוב התשוקה שיש בלבות בני ישראל אל הש”י ,זה מביא אין אנו יודעים במה לשמוח ,אם ביום אם בהקדוש ברוך
באשר קלטנו בפני מי אנו עומדים ,ומי הוא זה אשר מעשינו אותם להצטמצם לגמרי אל הש”י ,ולהיות כל כולם מונח הוא ,בא שלמה ופרש "נגילה ונשמחה בך" -בהקדוש ברוך
תופסים כביכול מקום אצלו ,וחפץ בהמלכתנו אותו למלך, בייחוד ולא לנטות לשם צד אחר. הוא'.
הלא הוא האדון ה’ צבקות בכבודו ובעצמו ,ומי אנו ומה
וכן ההדסים הדומים לעיניים ,הנה כמו שבגשמיות העין ומעתה בחג הסוכות שהוא זמן שמחתנו ,הענין העיקרי
חיינו לזכות לכתר ויקר גדול כזה ,אשר אין שום דבר בעולם והמרכזי של החג הוא כביכול להתעלס באהבים ולשמוח
רואה והלב חומד ,כן כביכול על ידי ההדסים שהם כביכול
לא למעלה ולא למטה שישווה למעלה נוראה ועצומה זה. עם הקב”ה ,וכמו מי שנשא אשה שצריך לשמוח עמה שבעת
בבחינת עיני ה’ הוא כביכול ראיית עין רוחני המעורר חמדה
אמנם מבואר בספה”ק שמכל מקום בראש השנה ויום בלב אל הש”י ,וכן הערבות דומים לפה ולשפתיים ,שמשם ימים ,והם שבעת ימי המשתה שבהם החתן אסור לצאת
הכיפורים עצמם עדיין לא נשלם הקשר ,מאחר שהיה יוצא דברי האהבה ונשיקין דרחימו ,וכל זה הם כביכול למלאכתו אלא צריך לשהות בביתו ולשמוח עמה ,כן קבעה
חיבור וקשר של יראה ,ולא יושלם החיבור אלא כאשר בא משלים נוראים עד כמה ד’ המינים מעוררים עזוז האהבה תורה את שמונת ימי החג כביכול להתעלס ולשמוח עם
יבוא מתוך אהבה ,וכמו שנאמר (ישעיה טז ה) “והוכן בחסד והתשוקה בין ישראל לאביהם שבשמים ,וכולם באים לעורר הש”י באהבה רבה ועזה.
כסא” ,שדווקא על ידי החסד והאהבה יתכונן כסא המלוכה אהבה עמוקה בינינו להש”י להתעלס עמו יתברך ולהיות ולא רק עלינו המצוה לשמוח בהש”י ,אלא כביכול גם
ויתקיים ,כי כל חיבור הבנוי רק על יראה עדיין חסר מקיומו, חולת אהבה ולגיל ולשוש ולשמוח עם הש”י ,וכמו זמן של הש”י מתעלס אתנו בימים אלו ,וכדאיתא בספה”ק שבימים
כי קשה על האדם להיות במצב של יראה לאורך זמן ,וכמו חתונה שכולם ששים ושמחים ביותר. אלו הש”י משפיע עלינו מלמעלה אהבה עזה ועצומה ,הן
שכתוב (איוב ו י) “ואסלדה ביראה” שהוא מלשון יד סולדת בעיצומם של ימים אלו שנשתנו למעליותא מכל ימות
ונענועי הלולב מורים על האהבה ,כי כאשר יש אהבה ,יש
בו ,וכאדם הסולד ומרחיק ידו ,כך כשהקשר רק מתוך השנה ,ובהם הש”י מאיר ומגלה עזוז אהבתו אלינו בשפע
התפעלות ותשוקה פנימית המביא לנענוע ,שמחמת גודל
יראה ,ואפילו יראה עילאה בגין דהוא רב ושליט ,מ”מ יש ואור רוחני הנשפע בליבותינו( ,ולא רק ימי החג הם ימי אהבה,
האהבה והתשוקה אינו יכול להישאר על עמדו ,ואכן הנענוע
בו גם ענין של ריחוק דקה מן הדקה בנפש האדם( ,עיין “פרי אלא כמו שכתב האריז”ל שכבר ממחרת יום הכיפורים [ובאיזה בחינה כבר
הוא כבר תוספת אהבה שבמצוות נטילת לולב ,כי מעיקר
הארץ” פרשת עקב) ,ודווקא כאשר מתוך היראה מתעורר קשרי מערב יום הכיפורים] מתחיל לזרוח בנו אור אהבה עצומה שהש”י שופע
הדין ‘מדאגבהיה נפק ביה’ (סוכה מא ,):אלא שבני ישראל
האהבה ,אז החיבור והיחוד מתקיים בשלמות ,ואנו נעשים בימים אלו בשכינת עזו ,ובבניה ישראל עם קדוש ,בני מלכים ,האהובים
מוסיפים ומנענעים בלולב נענועי אהבה מגודל תשוקתם.
כביכול כסא ומרכבה להש”י. למעלה ונחמדים למטה ,ומיום ליום האהבה מתעצם יותר ויותר ,ועד לחג
ולא עוד אלא שאנו מוסיפים ומנענעים עוד ועוד מחמת
והן אמת שקשר אמיתי עם הש”י מוכרח להתחיל מתוך הסוכות עצמו שבו מאיר האהבה בשלמות ,ולכן הוא יום מקרא קודש,
חביבות המצוה ,וכמו שנהגו לנענע גם בשעת הברכה ,וגם
יראה ,כי רק אז האדם יוצא מישותו ועצמותו( ,וכמו באשר נשפע לן בו אהבה עצומה מקודש העליון).
בשעת ההלל ,וג’ הולכות וג’ הבאות בכל צד( ,שהוא אבעי’ דלא
ב
שהארכנו ב”נועם הנשמות” במאמר ‘’דבקות של יראה’’) ,ואשר לכן
איפשטא בירושלמי ,ואזלינן לחומרא כמו שכתבו התוספות [סוכה לז :ד”ה
חודש השביעי ירח האיתנים מתחיל ב’ימים הנוראים’
כדי] וכתב הרא”ש [שם] שאע”פ שכל דין הנענוע הוא מדרבנן[ ,וגם זה
ימי היראה ,אמנם השלמתם וקיומם האמיתי הוא על ידי
האהבה והשמחה העמוקה של חג הסוכות ,ואז יושלם ויתוקן
משמע מדברי הגמרא שהוא שיירי מצוה ואינו מעכב] ,והרי כלל בידינו
מצוות של אהבה
שספיקא דרבנן לקולא ,מכל מקום משום חביבות המצוה אזלינן בנענועים
החיבור והייחוד בין הקב”ה לבני ישראל ,וכמו שמצינו בשיר וכמו כן מצוות החג הם מצוות של אהבה ,שבהם הש”י
לחומרא אפילו במה שספק) ,כי אכן כן הוא משפט אהבה שפורץ
השירים שהיחוד בשלמות הוא כאשר מתחיל ב’שמאלו תחת משפיע עלינו אהבה עזה מלמעלה ,ואנו בקיימנו את המצוות
גבולות ועושים הרבה יותר ממה שצריך ,כי אהבה אינו משא
ראשי’ ,ולאחמ”כ ‘וימינו תחבקינו’ ,וכמו שכתוב האריז”ל מעוררים אהבה עצומה מלמטה ,ומתהווה חיבור ויחוד של
ומתן הבא בגבול ומדה ודין.
שבפסוק זה נרמז כל סדר היחוד שבין ישראל לאביהם אהבה בין הש”י ובין בני ישראל.
שבשמים המתהווה בחודש תשרי ,מבחי’ השמאל ומידת והרא”ש שם הביא בשם הראבי"ה את דברי הירושלמי' ,למה
ועל מצוות סוכה נאמר הכתוב ‘וימינו תחבקנו’ ,שבה הש”י
הדין המתעורר בראש השנה ויוהכ”פ (שהוא בבחינת קידושין), מנענע? משום לנענע כוחו של קטיגור' ,ואפשר להסמיך לזה
כביכול מחבק אותנו באהבה ,וכדאיתא מהאריז”ל שזה נרמז
ועד לבחי’ הימין והאהבה המתעורר בימי החג (שהוא בבחינת
דברי רש"י (ראש השנה טז :ד"ה כדי לערבב) ,שהשטן מתערבב
במה ששיעור דפנות סוכה הוא ‘שתים כהלכתו ושלישית
נישואין). כשרואה שישראל מחבבין את המצוה ,ולפי זה בנענועי
אפי’ טפח’ ,כי מבשרי אחזה ,שביד ימין המחבק יש שלושה
ד
הלולב יש בו ביותר הענין של ערבוב השטן ,כיון שהוא
פרקים; שני פרקים ארוכים ,שהם
פרק העליון הסמוך ומחובר בכתף,
הגליון מוקדש לעילוי נשמת נדבת ידידנו החשוב ברכת מזל טוב
סוכה ולולב -אהבה רבה האה"ח מרת חנה בת"ר יצחק הרה"ח ר' יהושע אשר שלוחה בזה לידידנו החשוב ופרק האמצעי הנקרא זרוע ,אבל
אייזנבערג שליט"א הרה"ח ר' אברהם בר"א יאראוויטש שליט"א
ואהבת עולם פיוטרקובסקי ָחנה ע"ה
לרגל שמחתו בהולדת בתו למזל טוב
מחשובי תומכינו שזכה להתעטר בתואר
· תומך חיים ·
פרק השלישי שהוא כף היד עם ה’
נלב"ע ח"י תשרי ג' דחוה"מ אצבעותיו ,היא פרק קצר וקטן,
נדבת המשפחה החשובה הע"י בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה
רוב נחת דקדושה לרגל שמחתו בהולדת בתו למזל טוב
וחידוש מצינו בחג הסוכות המתייחד בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה וכנגד שני פרקים הארוכים הם שני
ו
גם חסדים וגם גבורות ,וחסדי הדעת הם המעוררים את האהבה ,ולעומתם שאין כן האהבה הבאה רק במידה וגבול לאו שמיה אהבה בשני מצוות המיוחדות לחג ,שהם ישיבת סוכה ונטילת
גבורות הדעת הם מעוררים את היראה ,ומי שאין לו דעת אין לו יראה, ולאו כלום הוא ,כי אין בו נפשיות וחיבור אמיתי ,אלא לולב ,לעומת שאר ימים טובים שעיקרם סובב על מצווה
וכמו שאמרו “אם אין דעת הבדלה מנין” ,שכיון שאין לו יראה אינו יודע שמכל מקום כשיש “אהבה רבה” אזי מחמת גודל האהבה אחת ,וכמו אכילת מצות בחג המצות( ,ושאר מצוות ליל הסדר
להבדיל עצמו מהדברים הנוראים .ומכיון שיראה שייך לבחינת הדעת ,לכן אין בעולם אופן איך ובמה לבטא את האהבה ,כי מי יכילנו, [וכמו סיפור יציאת מצרים] נטפלים אל אכילת המצה ,או [כמו אכילת מרור
גם ביראה יש שתי בחינות בסוד “קל דעות ה’ “) ,והיראה האמיתית ולכן כדי שלאהבה יהא מציאות וממשות בעולם ,צריכים הנטפל מן התורה] לקרבן פסח שעיקר מצוותו הוא בהקרבתו בי”ד ,והוא
הוא “יראה עילאה” שאז הוא מכיר באמיתיות אלוקותו עד לצמצם את האהבה ,באופן שיהא אפשר לבטא את האהבה מועד בפני עצמו) ,ותקיעת שופר בראש השנה.
שמתפחד ומתבטל אליו ,אבל “יראה תתאה” הוא בבחינת בדיבורים ובמעשים ,שהם בחינת “אהבת עולם”. והפנימיות בזה ,כי בשתי מיני אהבות וקירובים קרבנו הש”י
“מלך במשפט יעמד ארץ” שיהא מוראו עלינו ,ועל ידי זה נמצא שכל חשיבות ה”אהבת עולם” הוא דווקא כשתוכו אליו ,המכונים ‘אהבת עולם’ ו’אהבה רבה’ ,כדאיתא בכתבי
נצמצם עצמינו מהחטא והעוון. רצוף “אהבה רבה” ,והוא אינו בא אלא לבטא אותו ,אלא האריז”ל ,והאריכו בזה בספה”ק ,שלעומת “אהבת עולם”
ובאמת “יראה תתאה” אמיתית הוא הארה מ”יראה עילאה”, שביטוי זה חשוב מאוד ,כי מבלעדיה אנו בני אדם ששכלנו שהוא אהבה המתבטא מתוך טובות העולם ,וכדרך האוהבים
כי רק כך נגיע אליה ,וכמו שמצינו שחסידים ואנשי מעשה מוגבל לא יהא לנו מקום אחיזה באהבה עזה כל כך ,והיה שמגודל אהבתם גומלים זה לזה בכל טוב העולם ,הרי לעומת
מחמת גודל פחדם שלא יפרדו מהש”י ,שזהו בעצם ענין של כלא היה ,מחמת חוסר התפיסא וההשגה בו ,וכמו שרואים זה “אהבה רבה” הוא אהבה בלי גבול שכל חפצי וטוב העולם
יראה עילאה ,היו מעוררים עצמם ב”יראה תתאה” ואפילו בחוש ,שכאשר אין ההורים מבטאים אהבתם לבניהם לא ישוו אליה ,כי אין בעולם שום דבר שישווה בעצם לגודל
ביראת העונש ,בכדי להיות בטוחים שלא יכשלו ח”ו בחטא בדיבורים ובפעולות ,אזי יש והבנים מדמים שהוריהם שכחו האהבה הסוערת ובוערת עד אין קץ ואין תכלית.
ועוון המפריד מהש”י ,כי החומר אינו משיג ואינו מבין את מהם וסר אהבתם מהם ,ולא ידעו ולא יבינו איך שהוריהם וכנגד שתי אהבות אלו הם שתי מצוות החג; ישיבת סוכה
שפת ה”יראה עילאה” וצריך לעוררו ב”יראה תתאה” שישמר ממש יוצא נפשם אליהם. ונטילת לולב ,כי על ידי הסוכה מתעורר ה’אהבה רבה’ ,ולכן
עצמו שלא להפסיד ח”ו את חייו ואת שפעו הטוב( .וכמו אם ומעתה מצוות סוכה שהוא בסוד "אהבה רבה" שהוא בסוכה הקב”ה מקיף אותנו באהבה רבה ועזה הגדול מכלינו,
המכה את בנה להפרישו מדברים רעים ,שאין המטרה שיישאר ביראה ופחד עצמיות האהבה שבין ישראל לאביהם שבשמים ,שהוא ואנו כביכול נמצאים ודרים כביכול בתוכו יתברך ,אוכל
מההכאה ,אלא שבזה יגיע להשיג את רעת הרע עצמו ,ויתפחד מלהתבוסס אהבה רבה ועזה עד אין שיעור ועד אין תכלית ,ומצוות לולב שותה ישן ומטייל בסוכה ,והוא מקיף את כל כולנו מכף רגל
ברע ,שהוא היראה האמיתית). שהוא בסוד “אהבת עולם” שבו מבטאים את האהבה בגדרי ‘אין מיט די שטיוול' ,ומצוותה ביום ובלילה ואפי’
ועד ראש ִ
וראש השנה הוא התחלת היראה ,שבו הוא המורא מהש”י העולם ,באים כאחד ומשלימים זה את זה ,ולכן נוטלים לולב בשעת שינה כשלבנו בל עמנו ,מכל מקום האהבה מקיף
מחמת הדין והמשפט שהוא שופט ודן את כל הנבראים, בסוכה כי הם בעצם אותו אהבה המתבטא בפועל על ידי אותנו למעלה משכלנו ודעתנו.
שהוא בסוד יראה תתאה ,ויום הכיפורים בסוד הביטול ומזה הטעם ‘המצטער פטור מסוכה’ ,כי כשיש ‘אהבה רבה’
והיראה העילאה ,בבחינת “והשתחוו לפניך כל הברואים”, מתבטל כל שאר ההרגשים ולא נרגש שום צער בעולם ,ולכן
ואז אנו זוכים לדבקות אמתי בהש”י ,אמנם באמת גם בראש סוכה וצער אינם יכולים לדור במדור אחד ,ואכן לכן מצינו
השנה תוכו רצוף “יראה עילאה” ,וכל יראת המשפט הוא לצדיקים זי”ע שלא יצאו מהסוכה גם כשירדו גשמים ,כי
בכדי להתפשט מהלבושים הצועים ולצאת מישותנו ועצמינו
עד שנוכל לעמוד לפני המלך ה’. מצות סוכה הוא בסוד בגודל עזוז אהבתם לא הרגישו שום צער כלל ,ואכן דווקא
"אהבה רבה" שהוא עצמיות
במצוות סוכה מצינו כזאת ולא כל כך בשאר מצוות ,כי אכן
ומעתה הסוכה שהוא “אהבה רבה” הוא כהמשך וכקיום זהו עומק קדושת הסוכה אהבה בלי קץ ועד שמסלק בעצם
ל”יראה עילאה” של יום הכיפורים ,ואכן מצינו בגמרא (סוכה
ד - :ה ):שלמדו שיעור סוכה מהארון והכפורת והכרובים האהבה שבין ישראל כל צער ,וכמו שפירשו צדיקים ‘המצטער פטור מן הסוכה’ -
שהמצטער יפטר מצערו בכח מצוות סוכה“( ,צמח צדיק” להרה”ק
שבבית קודש הקדשים ,שהוא המקום בו נכנס הכהן גדול לאביהם שבשמים ,ומצות מוהרמ”מ מויז’ניצא זיע”א ,וכתב שם עוד שלכן אמרו [סוכה כח‘ ]:מאימתי
לולב הוא בסוד “אהבת
רק אחת בשנה ביום הכיפורים ,וכן איתא מצדיקים זי”ע מותר לפנות משתסרח המקפה' ,כי מי שיש לו הרגשה ומרגיש שסרחה
שמענן הקטורת עצמו של יום הכיפורים ,מזה עצמו התהווה המקפה ,דהיינו שיש לו עדיין הרגשה בענינים גשמיים ,מותר לפנות עצמו
פנימיות ענני הכבוד ,שבצלו אנו חוסים בסוכה.
עולם” שבו מבטאים את מהסוכה ,כי בזה מוכח שאינו יכול להשלים את היחוד של הסוכה ,שצריך
האהבה בגדרי העולם
והלולב שהוא “אהבת עולם” הוא כהמשך וקיום ל”יראה לזה התפשטות הגשמיות ,והוא עדיין אינו במדרגה גבוה זו .אמנם מצינו
תתאה” של השופר של ראש השנה ,שהוא ענין התלבשות בחז"ל [ע"ז ג ]:שבזה שונים בני ישראל מאומות העולם ,שכשמצערים
אלוקותו בעולם .ואכן בשני מצוות אלו אנו מוצאים שבאים ויוצאים מהסוכה אינם בועטים ח"ו ,ובזה גופא ניכר שגם כשבני ישראל
לערבב את השטן ,ובאים לעורר את האדם מתרדמתו, במדרגה קטנה ואינם מרגישים את קדושת הסוכה ,מכל מקום באמונה
הלולב ונענועיה( ,וכמו שאומרים בנוסח התפילה שקודם נטילת לולב יאמינו והם שייכים אליה מצד אמונתם).
ולעורר אותו לאהבה וליראה את הש”י ,ואכן בתרין אנפין
“להמשיך מ’דעת עליון’ לנווה אפריון למכון בית אלוקינו” ,ואע”פ שהלולב
אפשר לעורר מהשינה; אם על ידי השמעת קול או על ידי ושוב על ידי הלולב מתעורר ‘אהבת עולם’ ,ולכן הוא בא
הוא בסוד ‘דעת תחתון’ ,אבל שורש המשכתה הוא מ’דעת עליון’ שהוא
נענוע ,וזהו משל ,והנמשל הנה התעוררות נפש האדם בגדר וגבול ,וזמנה דווקא ביום ולא בלילה ,ובגבולין רק
הסוכה ,כמו שכתב ב”סידור הרב” הק’ בעל התניא זי”ע) ,ושם החג הוא
מתרדמתה בוא יבוא ג”כ בתרין אנפין; או על ידי פחד וחרדה ביום הראשון ,ורק במקדש (או זכר למקדש) כל שבעה ,ואכן
“חג סוכות” ולא “חג הלולב” ,כי בעצם הלולב נכלל בסוכה,
המתעורר על ידי קול השופר ,או על ידי נענועי האהבה מנענעים לד’ רוחות העולם ומעלה ומטה ,ובהם אנו ממליכים
כי גם הוא אינו בא אלא לבטא את ה”אהבה רבה” ,ואינו ח”ו
שאנו מתעוררים על ידי הלולב ומיניו. את הש"י בתוך העולם ,וכמו שאמרו (סוכה לז' ):מוליך ומביא
בחינת “אהבת עולם” העומד בפני עצמו.
ומטעם זה דווקא השופר והלולב נדחים בשבת ,כי הם בסוד למי שהארבע רוחות שלו ,מעלה ומוריד למי שהשמים
והרמב”ם הביא את המקור לשמחה היתירה של שמחת והארץ שלו' ,וכן בזה הש"י משמרנו מכל רע ומשפיע לנו
“יראה תתאה” ו”אהבת עולם” ,אשר בשבת זוכים למעלה
בית השואבה ,מהפסוק ‘ושמחתם לפני ה’ אלקיכם שבעת טוב העולם ,וכמו שאמרו (שם) "מוליך ומביא כדי לעצור
יתירה מהם ,מצד קדושת הנשמה יתירה ,ואם נעסוק בעניני
ימים’ הנאמר גבי הלולב .כי הסוכה מגודל התפשטותה לא רוחות רעות ,מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים”.
העולם ואפי’ חלק הטוב שבה ,הרי הוא ירידה בערך קדושת
בהכרח יביא את האדם להרגיש בפועל האהבה( ,ויש בחינה
השבת ,ויש חשש של יניקת הקלי’ ממעשים אלו ,בסוד שמא (וידוע שהאהבה והחיבור והייחוד מתעורר מכח הדעת ,וכמו שנאמר
של המצטער שאינו משיג קדושת הסוכה ,עד שפטור מן הסוכה) ,ודווקא
יעברנו ד’ אמות ברשות הרבים -מקום שליטת החיצונים. [בראשית יח יט] “כי ידעתיו” ,וברש”י [שם] ‘ידעתיו’ -לשון חיבה ,וכמו
הלולב המצמצם את האהבה בתוך כלים הוא המביא להרגיש
אבל יוהכ”פ ומצוות סוכה שהם בסוד “יראה עילאה” ו”אהבה “מודע לאישה” (רות ב ,א" ,).ואדעך בשם" (שמות לג ,יז ,).וכן נאמר
שמחת החג עד בלי די ,שתתעורר השמחה בפועל ושוב
רבה” ,שבהם אנו מתעלים למעלה מכל לבושי העולם [בראשית ד כה] “וידע אדם עוד את אשתו” ,והנה בדעת מצינו שנאמר
תפרוץ גדרה עד בלי די.
ו
ומלואה ,הם בעצם במדרגת קדושת השבת שכולו נשמה, [שמואל-א ב ג] “כי קל דעות ה’ “ ,ודרשו מזה בזוה”ק [אדרא זוטא ,זח”ג
והעסק במצוות אלו הם מעין הדבקות בקדושת השבת ,ולכן רצא ].שיש כמה מיני בחינות של דעת‘ ,דעת עליון’ [שהוא ‘דעת הנעלם’
אמרו (סוכה ז' ).מגו דהויא דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שאין בעולם מי שישיגהו באמיתותו] ו’דעת תחתון’ ,והן הם שתי מיני
שבת' ,כי הסוכה והשבת הם באותו מדרגה ,והסוכה עצמה ראש השנה ויום הכיפורים -יראה אהבות אלו; ‘אהבה רבה’ בסוד דעת עליון ,ו’אהבת עולם’ בסוד דעת
מבטלת את רשות הרבים וטורא דפרודא מכל וכל ,ושורים
ביחידו של עולם.
תתאה ויראה עילאה תחתון ,וזה מה שסידר הרש”ש בכוונותיו שהסוכה הוא בסוד ‘דעת עליון’,
והלולב הוא בסוד ‘דעת תחתון’).
ה
מעובד מתוך שיעורו הקבוע של המשפיע הגה"ח ר' בן ציון אפל שליט"א
וכמו שיש שתי אהבות ,כן יש באופן כללי שתי יראות; יראה
תתאה ויראה עילאה( ,כי היראה הוא ג”כ מכוח הדעת ,הכולל בתוכו
רשפיה /כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות שתי האהבות גם יחד
והנה לשלמות האהבה נצרך שתי האהבות גם יחד ,כי דווקא
השמחה האמיתית הוא שירגיש בלבו השמחה ,שישמח בה' ממש ,בהתגלות על ידי שניהם ייווצר הקשר והייחוד האמיתי בינינו להש”י,
השמחה במח ובלב ובצהלת פנים ,דלא כמו שהעולם סוברים שששמחה הוא רק כי אליבא דאמת רק “אהבה רבה” הוא אהבה אמיתית ,כי אין
אהבה לחצאין ,ואהבה אמיתית בהכרח פורצת כל גבול ,עד
הרה"ק רביה"ז זי"ע ('שומר אמונים' מאמר צהלי ורוני פ"ה) שאין מרגיש בלבו העצבות. שהאוהבים יוצאים מכליהם מחמת גודל אהבתם זה לזה ,מה
ז ז ז
ימאמר
ל סודי
הדרכה לימי הבחרות -בחדר המשפיע א חסיד'ישער בחור
כבוד
החג וכיצד נהיים מקושר
המעשים הנכונים ,מגיעים במשך הזמן להתקשרות אמת.
מה הפירוש 'התקשרות'?
עם הצדיק?
הרבה שמחה וקורת רוח כאשר הוא בא להשתתף בשמחתו ,כך
התקשרות
משפיע :שלום וברכה אברהם יצחק .מה נשמע עמך? מה אתה
גם בעת צער או איזה עגמת נפש הוא מרגיש צורך גדול לשתף מספר?
את חבירו בצערו ורק אחר שהוא משתף אותו הוא מרגיש שהוקל אברהם יצחק :ברוך השם ,אלס גוטס.
ליכלל בעבודתו לו מצערו.
משפיע :מה הנושא שלנו היום?
אברהם יצחק :הדברים די ברורים ,אבל יש נקודה אחת שלא כל כל אלו הם הרבה פרטים ,אבל הצד השווה לכל זה הוא שהם
אברהם יצחק :יש איזה נושא שכבר רציתי הרבה לשאול עליו,
כך ברורה לי .המשפיע הזכיר כמה פעמים 'להכלל בעבודה של מקושרים בלב ונפש ,הלב שלהם אוהב מעריך ומעריץ אחד את
זה לא ענין דחוף או מעיק ,אבל אם למשפיע יש זמן רגוע הייתי
הצדיק' ,לא הבנתי מה מתכוין המשפיע ...מה פירוש להכליל את השני .וזה גורם להם התקשרות וקירבה אחד לשני.
רוצה אולי לשוחח על זה .המדובר הוא על נושא מאוד מרכזי
העבודה שלי בעבודה שלו? אברהם יצחק :דווקא לי יש גם חבר טוב מאוד שקרוב אלי מאוד וכללי בחסידות -הנושא של התקשרות לצדיקים ,הנושא הזה
משפיע :זה בעצם נקודה שהבעש"ט חידש וגילה שהצדיק יכול מאוד... הרי נוגע לכל חסיד וחסיד ,ואני מרגיש שחסר לי בהירות בנושא
להגביה ולרומם את העבודות של כל אלו המקושרים עמו .ולכן משפיע :אני נהנה לשמוע שיש לך חברים ,אבל אני בדווקא הזה.
כאשר האדם ניגש להתפלל או לקיים איזה מצוה ,והוא מתבונן נקטתי דוגמא של אנשים מבוגרים ,כי זה דוגמא של אהבה משפיע :באיזה פרט אתה מרגיש את חוסר הבהירות? הנושא הזה
ויודע בעצמו שעבודתו רחוקה מאוד מלהיות מושלמת ,ובפרט פנימית ואמיתית ושם יותר ניכר שזה אהבה שאינה תלויה בדבר, כשלעצמו הרי גדול ומקיף ומאוד ,אבל אם תגיד לי באיזה פרט
כאשר לומד בספרי תלמידי הבעש"ט וכדומה ורואה איך צריכה וזה סוג קירבה ואהבה שאינה חולפת ומתחלפת לפי המצב רוח או נקודה אתה מתקשה ,נדע מהיכן צריך להתחיל.
באמת להראות תפלה או כל שאר העבודות ,הוא מבין שאין בו או שאר סיבות חיצוניות .בכל אופן זה דוגמא של התקשרות,
אברהם יצחק :אני לא יודע להגיד בדיוק איזה פרט לא ברור ,אבל
את היכולת להגיש לפני השי"ת עבודה זכה ומושלמת הראויה שמראה לנו שזה לא סתם שני אנשים שמדברים אחד עם השני,
קודם כל אני רוצה לשאול מה זה בדיוק התקשרות לצדיקים? איך
לעלות ולהרצות לפני מלך מלכי המלכים ,כל זה מביא בקרבו את וזה לא סתם שהם יושבים אחד ליד השני ,אלא הם מקושרים
עושים את זה? ומה צריכים לעשות?
הרצון שכל העבודה שלו תכלל ותתחבר עם עבודת הצדיק ,וכך בפנימיות לבבם אחד לשני.
תהיה לה עליה נכונה .זאת אומרת שאחד מההרגשות שמרגיש משפיע :התקשרות פירושה התקשרות! פשוטו כמשמעו ,להיות
אברהם יצחק :וההתקשרות לצדיק צריכה להיות סוג כזה של
אדם המסתופף אצל צדיק היא ,שעל ידי זה שאני מתפלל מקושר עם הצדיק .לכל אדם יש כל מיני דברים שהוא מקושר
התקשרות? הרי לא שייך להיות כל כך קרובים אל הצדיק ...זה
במחיצתו ,או עכ"פ אני משתוקק אל עבודתו ,או עכ"פ עושה את להם ,והעבודה שלנו היא להיות מקושר לצדיקים.
לא מציאותי להיות בקשר כל כך קרוב עם צדיק כמו עם חבר...
העבודה על דעתו וכוונתו ,מקבלת העבודה הפרטית שלי עליה אברהם יצחק :מה פירוש שיש כל מיני דברים שאני מקושר להם?
ותיקון .והרגשה זו עצמה לרצות להכלל בעבודת הצדיק ,היא לאיזה דברים מתכוין המשפיע?
חלק מהתקשרות הפנימית אל הצדיק. התקשרות לצדיק משפיע :כל מיני דברים בכל מיני נושאים .המכנה המשותף לכל
אברהם יצחק :בעצם עכשיו הוסיף המשפיע הסבר גם למה צריך הדברים שאנו מקושרים להם היא ,שהם דברים שאנו אוהבים,
התקשרות ומה התועלת שלה .עכשיו בעצם הוסבר שכל העבודה משפיע :וודאי שלא .הבאתי רק דוגמא ומשל מה זה התקשרות.
דברים שאנו מעריכים ומעריצים ,וכל מיני דברים שנושאים חן
שלנו יש לה עליה והשלמה על ידי שאנו מקושרים עם הצדיק... אבל כמובן שכל התקשרות יש לה צורה אחרת .וכמו
בעינינו .אלו דברים הגורמים לנפש שלנו להיות מקושר עמהם.
שההתקשרות לחבר טוב אינה דומה כלל להתקשרות הפחותה
משפיע :נכון מאוד .יש אמנם עוד כל מיני סיבות ומעלות בעניין
לאוכל ותענוגים גשמיים ,כך אינה דומה התקשרות לצדיק
הזה ,אבל עכ"פ זה אחד מן הדברים היסודיים בעניין הזה .ואני
להתקשרות עם חבר .כי כמובן הצדיק הוא לא חבר שלנו ,הוא
רוצה להדגיש לך שהתכללות הזאת בעבודתו איננה דווקא כאשר
לא ברמה שלנו ,וממילא אופן וצורת מתבטא מאופן אחר לגמרי.
קשה להתנתק
עומדים ומסתכלים על הצדיק ,כי אותה ההתקשרות יכולה להיות
הבאתי עד עכשיו רק דוגמאות מהחיים שלך ,להראות לך שיש אברהם יצחק :אני לא כל כך קולט מה כוונת המשפיע .אולי
מרחוק גם כן ,כי כאשר האדם מתגורר בעיר או אפילו מדינה
בנפשך את הכח והמושג הזה של התקשרות ,וממילא תדע שיש המשפיע ינקוט איזה דוגמא מדברים שאנו מקושרים אליהם?
אחרת ,וכאשר נעמד להתפלל ומצייר לפניו את צורת רבו וצורת
בכל אחד את הכח והמציאות להיות מקושר .כמובן העבודה שלנו משפיע :יש הרבה דוגמאות .אבל רוב הדברים שאנו מקושרים
עבודתו ,וחושב לעצמו שהוא רוצה שתפלתו כאן תהיה על דעתו
היא להיות מקושר ודבוק אל הדברים הנכונים והאמיתיים ולא אליהם הם דברים גשמיים ופחותים שהעבודה שלנו היא
של הצדיק ותכלל תתחבר עמו ,הוא בעצם מקושר עם הצדיק
אל הדברים הפחותים והנמוכים. דווקא לא להיות מקושר אליהם! ולכן מוזר קצת להשוות את
ונכלל בעבודתו .ובכלל כאשר תתבונן על זקני החסידים שעוד
הסתופפו בצל הצדיקים מהדור שעבר ,אתה יכול לראות בחוש אברהם יצחק :אז איך בעצם נראית התקשרות לצדיק? ההתקשרות לצדיקים להתקשרויות האלו ,אבל בכל זאת בכדי
כמה התקשרות יש להם עדיין עמהם! הם רואים את רבם כל משפיע :כאשר האדם מקושר עם צדיק ,הוא רוצה להיות בקרבתו, לשבר את האוזן על המושג התקשרות ננקוט בדוגמאות האלו.
הזמן לפני עיניהם ,הם מתנהגים ומכוונים את ארחות חייהם לפי הוא רוצה לראות את עבודתו ,הוא משתוקק לשמוע דברי תורתו קח למשל את הנושא של אכילה ,הרי כל בן אדם אוכל ,אבל
הדיבורים ששמעו מפיו וההנהגות והעבודות שזכו לראות אצלו, והדרכותיו והוראותיו ,הוא מנסה להתאים את עצמו לאורח יש כאלו שממש מקושרים לאוכל ,המחשבות שלהם עסוקים
וכל המציאות שלהם מקושרת ודבוקה אל הצדיק הזה. החיים וסוג העבודה שהצדיק דורש ממנו ,וכך עוד ועוד פרטים, בעניין האוכל ,הם יכולים לחשוב לספר ולדבר על המאכלים
אברהם יצחק :נפלא מאוד .עכשיו הדבר ברור מאוד .התקשרות שכולם נובעים מזה שהוא מעריץ ומייקר מאוד את הצדיק ,ולבו הטובים שהם אכלו אתמול באיזה שמחה ,הם יכולים להעסיק
פירושה שהלב והמוח מלאים בהערכה והבנה ביִ קרת עבודת מלא באהבה והערכה אל הצדיק. את המחשבה והדמיון שלהם על כל מיני מאכלים שהם עתידים
הצדיק ,והתועלת שלה היא שעל ידי זה נכלל העבודה שלנו אברהם יצחק :זאת אומרת שאם אני מקפיד להיות בכל טיש ,ובכל לאכול וכדומה ,בקיצור ,פעולת האכילה אצלם אינה רק פעולה
בעבודתו ומציאותו. תפלה הוא משתדל לתפוס מקום קרוב שאוכל לראות מקרוב טכנית ,אלא הם משקיעים בה את המוח והלב שלהם .זאת
את העבודה של הצדיק ,ואני גם משתדל ללמוד בכל שבוע את אומרת שהם מקושרים עם האוכל .העבודה שלנו כמובן לנתק
משפיע :יפה מאוד .ואני רוצה להוסיף עוד נקודה .ההתקשרות
התורות והשיחות ,אני בעצם מקושר לצדיק כמו שצריך... את הקישור הזה ,העבודה שלנו היא לאכול את מה שצריך ומתי
איננה רק פעולה סגולית להעלות את התפלות והעבודות ,אלא
שצריך ,ולא להשקיע בה את המוח והלב.
היא גם פועלת בפועל ממש על העבודה של האדם .כי כאשר משפיע :את הפעולות אני רואה שאתה עושה כמו שצריך .אבל
האדם המקושר אל הצדיק מצייר לנגד עיניו את העבודה והצורה זה עדיין לא אומר שאתה מקושר! כי יכולים לעשות את כל אברהם יצחק :את הדוגמא הזאת של התקשרות אני מבין טוב
של הצדיק ,זה מחייב אותו ומושך אותו כלפי מעלה ,כי כאשר הפעולות הללו מתוך רצון להקרא 'חסיד' ,או סתם כך כי זה הוא מאוד .אני יודע שזה אכן בעיה להשקיע את המוח והלב באוכל,
אדם פשוט רואה לנגד עיניו צורת צדיק אמיתי ועבודה אמיתית, הרוח בין החבירים .אבל ההתקשרות באמת היא בלב! התקשרות וצריך לעבוד על זה.
זה מביא בקרבו את ההרגשה כמה הוא רחוק מעבודה אמיתית פירושו שהאדם מעריך את הצדיק ,הוא מתפעל מעבודתו ,הוא משפיע :עצם זה שצריך 'לעבוד' ולהתייגע בכדי לנתק את עצמינו
וכמה הוא שקוע בעולם הזה ,וזה מחייב אותו לקחת את עצמו מייקר ומבין את רוממות עבודתו של הצדיק ורוצה להכליל את מהקשר הזה ,מראה לנו מה פירוש 'התקשרות' ,כי כאשר הלב
בכל הכוחות לעבודת השי"ת ,ולהכניס יותר מוח ולב בעבודה העבודה שלו בעבודת הצדיק .כל אלו הם הרגשות שבלב ,וזה והמוח שלנו שקועים באיזה עניין ,הם נהיים מקושרים ודבוקים
שלו .זאת אומרת שהתקשרות אמיתית פועלת אצל האדם זיכוך היא התקשרות אמיתית .כל הפעולות שהזכרת ,הם פועל יוצא אליו ,עד כדי כך שקשה לנו להתנתק מזה! וזה מראה לנו מה
ורוממות בכל עניני העבודה .ודבר זה יכולים יותר לראות בחוש ותוצאה מההתקשרות שיש לו בלב פנימה ,והפעולות האלו נדרש מאתנו בעניין ההתקשרות לצדיקים ,דהיינו ,להשקיע את
אצל זקני החסידים ,שככל שעוברים יותר שנים ,הם מפנימים יכולים גם להביא להתקשרות אמיתית אם הוא יקלוט את המוח והלב ולהתחבר עם הצדיק ,עד שנתקשר עמו.
וקולטים יותר כמה עבודת הצדיק וצורת הצדיק מחייבת אותם המשמעות שלהם .זאת אומרת שאכן אמנם חסיד מקושר עושה אברהם יצחק :בעצם המשפיע הראה עכשיו סוג של התקשרות
יותר ,וכמה זה דורש מהם להתרומם מהבלי העולם ולהשקיע את את הדברים האלו ,אבל לא כל מי שעושה את זה הוא חסיד לא נכונה ,בכדי שנבין מה היא התקשרות .השאלה היא אם יש
עצמם בעבודת השי"ת כראוי. מקושר. למשפיע דוגמא של התקשרות שהיא כן נכונה ואני יכול ללמוד
אברהם יצחק :הנקודה הזאת כבר נראית לי קצת קשה ...זה אברהם יצחק :איך אני יכול לדעת באיזה מצב אני נמצא? כי ממנה לעניין שלנו?
נראה לי כבר עבודה שלימה ,שהעבודה של הצדיק תחייב אותי הרבה פעמים אכן נדמה לי שאני עושה את הפעולות האלו רק משפיע :אפשר להביא דוגמא מהקשר עם חבר טוב .אקח לדוגמא
ותדרוש ממני... בגלל המצב ...כולם רצים אני גם רץ ...כולם מסתכלים אני גם את אבי שליט"א שיש לו חבר טוב וקרוב כבר יותר מחמישים
משפיע :נכון .זה חלק העבודה שיש בהתקשרות .הגוף העצל שלנו מסתכל ...איך אני יכול לדעת האם אכן אמיתי או לא? שנה ,הם חברים בלב ונפש ומקושרים בקשר אמיץ ועמוק .קשה
אמנם אינו רוצה בזה ,והוא מעוניין לראות את הצדיק ולהמשיך משפיע :לא כדאי כל כך לעמוד ולבדוק את עצמך כל הזמן .העיקר קצת לתאר מה בדיוק מרגישים חבירים כאלו ,אבל ננסה לתאר
אחר כך כמעשהו בראשונה ,אבל העבודה שלנו היא להפנים את הוא כאשר יודעים ומבינים את המשמעות הנכונה של התקשרות. קצת את מה שרואים בחוץ .קודם כל אבי שליט"א מעריץ אותו
עבודת הצדיק לתוכינו ,ולהתאים את עצמינו אל הצורה שהוא עכשיו ישבנו והסברנו את המהות והצורה של אדם המקושר מאוד ,הוא מכבד את הדעה שלו ,הוא אוהב לשמוע את דבריו,
מראה לנו במעשיו ותהלוכות חייו .זה אמנם עבודה רבה ,אבל לצדיק ,הוא מעריך את הצדיק ,הוא מבין שזה הוא הצורה הנכונה הוא נהנה מאוד לדבר עמו ולשתף אותו בכל מיני חידושים
זאת היא העבודה שנדרשת מאתנו .השי"ת יזכנו לעבדו כראוי של עבודת השי"ת ,וזה מביא בקרבו השתוקקות להכלל בעבודה שהתחדשו לו וכל מיני ענינים העומדים על הפרק ,בפרט בעת
ולהיות מקושר באמת עם צדיקי אמת וללכת בדרכי אמת. שלו ,וכמו כן השתוקקות לילך בדרכיו ולעבוד ג"כ את השי"ת שמחה או חלילה עת צער ניכר מאוד ההתקשרות הזאת ,כי בעת
אברהם יצחק :אמן ואמן .יישר כח גדול. כמוהו .כאשר מבינים את המשמעות של התקשרות ,ועושים את שמחה נחוץ לו מאוד לשתף את חברו בשמחתו ,וכמובן מוסיף לו
ח
מאז שקיבלתי טעם איבדתי את טעם העבודה
שוא_+ל
+כענין
ללא אור • אני מרגיש קירבת ה' יותר בלימוד
שיחות משפיעי דורינו מלימוד ספרי חסידות
•איך מקבלים טעם מעשייה קבועה? • לקט
שו"ת קצר מהמדור הקבוע ב'קול דודי' ,עם
הרה"ח ר' דוד אריה ראזנבערג שליט"א
ב · ספרי חסידות א · איבדתי טעם
אך מצד השי”ת הרי לא שייך עניין כזה. וזו עצמה התשובה לשאלה שלך ,תמשיך
או משפיעי דורינו
ולכן אתה צריך פשוט לסגור את הסידור ללמוד הלאה את שיחות המשפיעים ,כי
לפני התפילה ,ולחשוב כמה רגעים על
כמה שאלות :האם השי”ת רוצה ממני
את התפילה עכשיו ,או שזה תקן
הם ייתנו לך את הכלים להבין אח”כ את
ספרי החסידות ,ולקבל אח”כ את האור
האלקי מקדושת הצדיקים עצמם.
עבודה ללא אור
אני שומע הרבה על הצורך ללמוד פעם לא הייתי לומד ספרי
ג · סיפוק מעשייה
יומיומי שאני צריך לסדר את זה? וכן:
האם השי”ת רוצה ליפגש עמי בשעת ספרי חסידות ,אך למעשה אני חסידות ,הייתי מתפלל כל יום
קבועה
התפילה ,או שזה סתם עניין של אמירת רואה ,כי כשאני לומד שיחות של ומכוין פירוש המילות והיה לי
מילים? או :האם השי”ת רוצה ממני את משפיעי דורינו או דור אחד קודם, געשמאק מסויים בזה ,עד שיום
התפילה בגלל שככה הוא רצה אתמול, המעובדים בשפה פשוטה וברורה אחד התחלתי ללמוד ספרי
וככה הוא רוצה כבר שלשת אלפי שנה, של ימינו ,אני מרגיש קירבת ה’ חסידות ,ופתאום נפתח בפניי
אני מרגיש בעצמי כי אין והתעוררות הרבה יותר מכשאני
או שהוא רוצה ממני את התפילה היום לי כמעט סיפוק מהעשייה עולם אחר בתפילה ,התחלתי
לומד ספרי חסידות?
ביום שלישי פרשת נח תשפ”ז? היומיומית ,רק כשמתקרב איזה לקבל מושגים עמוקים במשמעות
ואמנם למעשה למרות שאנו יודעים אירוע ,אם זה יום טוב שמגיע, של תפילה ,ושל עליית העולמות
טוב ונכון מאד מה שאתה עושה,
את התשובה על השאלות הללו ,אנו או אפילו סתם חתונה במשפחה, שיש בשעת התפילה וכדו' ,אך
ואשריך מה טוב לך .כי אמנם יש מעלה
יותר מתרגשים מתפילה של ראש או אפילו כשיש לי חבורה עם גדולה בספרים האלו של משפיעי מה שקרה הוא ,כי אמנם כשיש
השנה או יום כיפור ,שאז אנו מרגישים חברים ,אז המנוע שלי נדלק, הדור האחרון ,אשר מונגשים ובהירים לי את האור ואת הישוב הדעת
שהשי”ת באמת מסתכל עלינו ,ומחכה האם נכון לחיות כך? בשפה בת ימינו ,שכל אחד יכול להבין התפילה שלי הוא תענוג שאי
על התפילה שלנו ,ואילו בתפילה ולהתחבר. אפשר לתאר ,אך מצד שני
פשוטה במהלך השנה אנו לא כ”כ זו לא שאלה של נכון או לא ,כי זה תלוי איבדתי את הטעם בתפילה
אלא שיש שני הבדלים בין הלימוד
מרגישים שזה כך ...אך צריך להבין בסוגי הנפשות ,וזוהי תכונת הנפש שלך, בספרים האלו ,לבין הלימוד מתוך פשוטה עם פירוש המילות כמו
שזה רק מהצד שלנו שאתה צריך חיות ספרי החסידות עצמם .ההבדל הראשון שהיה לי פעם ,ובימים שאין לי
הנבראים הקטנים וחיבור ,והעשייה הוא התוקף והסמכות .קח לדוגמא את הישוב הדעת אני פשוט חוטף
מתרגשים שאנו היבשה לא מספקת את התפילה ,מה העצה?
לו יצוייר,
דיבור מהזוה”ק שה’תניא’ מביא ,לגבי
רק כשיש מצב, ולכן אותך. התגברות על נסיונות ,כי ‘כד אתכפיא
אך השי”ת הוא אין
שמרן הבעש”ט בפעם הראשונה סטרא אחרא לתתא ,אסתלק יקרא קודם כל צריך שתדע שזה בא ממקום
הק’ זי”ע יהיה
סוף ,והרצון שלו כשהתפללת ,היה דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין’, בריא ,ותודה לה’ קודם כל על שתפסת
הוא אין סוף .הוא לך חיות וחיבור, מימרא אשר מחזיקה כבר יהודים אלפי את המשמעות האמיתית של תפילה,
לא נברא שהרצון חי כאן בעולם, כי אז תפסת שנים מול הנסיונות העצומים ביותר, אך השלב הבא שמוטל עליך עכשיו,
שלו מתעמעם או
ולצידו יהיו גם רוצה
לפניו
שהשי”ת
שתתפלל
אתה יכול להשוות משהו אל התוקף הוא לתפוס את המשמעות של ‘לציית’
כל המשפיעים
נחלש מיום ליום, של מימרא כזו? ולעשות רצון ה’ גם כשלא מבינים
אלא הוא המציאות את התפילה והיה
ומרגישים.
בני דורנו,
ולבד מזהו והוא העיקר ,יש את העניין
האמיתית ,והאין לך אם כן חיות
של האור אלקי העליון שיש בספרי והבה נגיד את זה בחדות; עד עכשיו לא
האם תלך אל
סופית של הבריאה. וחיבור עצום ,אך
החסידות הקדושים; ורק תתאר לך ,לו היית חי בכלל ,היית מציית להוראות
מאז והלאה ,כשזה
הבעש”ט הק’ או
וכשהפסוק אומר יצוייר ,שמרנא הבעש”ט הק’ ,או המגיד
חוזר על עצמו מדי כמו רובוט ,ועכשיו שקיבלת את
‘כי רוצה ה’ בעמו’, הקדוש ממעזריטש זי”ע יהיו חיים כאן
אל המשפיעים יום ,כאתמול כן המשמעות ,זה מתבקש וטבעי מאד אם
זה רצון אין סופי בעולם ,ולצידם יהיו גם כל המשפיעים
כן ,שכבר אין לך עוד טעם בעשייה
שמסבירים
שקיים ביום זה מחר ,זה כבר לא בני דורנו ,אשר יסבירו ויבארו הרבה
מעניין אותך .וככה יבשה בלי משמעות והבנה פנימית.
כל עם ממש יותר בהרחבה ובביאור את ענייני
התוקף .וכמה יותר יותר?! זה אצלך ,ואצל
הנפשות כמותך,
החסידות ,האם תלך אל הבעש”ט הק’
או אל המשפיעים שמסבירים יותר?!
וזה דבר שקורה לכל חסיד’ישער איד
שמתחבר לפנימיות ,אשר בשלב
שנתפוס נקודה זו,
בכל פרטי החיים אך האמת הוא כי החכם ,ילך מקודם הראשון הוא מאבד את הטעם במעשים
ונבין כי כל פרט
אשר חוזרים על אל המשפיעים ,כדי לקבל מהם את והנהגות החיצוניות .אך התפקיד
ופרט של יהודי זה
עצמם יום אחרי הכלים איך להבין את הבעש”ט הקדוש המוטל עלינו אז ,הוא אכן לפתוח טעם
דבר חי ,ככה יהיה לנו חיות וחיבור
יום ,שזה כבר לא מעניין. ואת המגיד הקדוש ,ואז הוא ילך אל וחיות ב’קבלת עול’ ,טעם וחיות בלציית
אמיתי גם עם המעשים שאנו עושים
יום אחרי יום. והעצה הפשוטה לכך הוא להבין, המגיד הקדוש עצמו כשיש לו כבר את בלי להבין ,ובלהגיד את המילים של
ניתן להאזין ב'קול דודי' 035.100.200ביום שני שההרגשה הזו של ‘כאתמול כן מחר’ הכלים כדי לקבל את האור האלקי שהם התפילה בלי כל הבנה עצמית ,ורק
ב' דחוה"מ בהיכל המרכזי שלוחה 1 הוא רק מצדנו ,הנבראים המוגבלים, משפיעים. בגלל התענוג הגדול שיש להשי”ת מזה.
ניתן להקליט שאלות למדור ב'קול דודי' שלוחה 0ואח"כ | 1המדור עולה כל שבוע
03.5.100.200
ט ז
לחיות עם השי"ת
ז
דודי. קול
שיעורים ,פארברענגען ,חיזוקים ,נקודות ,ניגונים ,סיפורים ,ועוד
האמת מאירה
משגיח בהשגחה פרטית ומנהל הכל -
כל זה סותר למציאות של הגוי ,והשכל
של גוי לא יכול להכיל את זה ,והוא לא
יכול לשמוע את זה ,ולא יכול לחיות
מחרכי הסכך
עם זה.
וממילא עצם זה שיהודי יכול לחיות
עם זה -זה כבר הקירוב עצום שיש
ליהודי .זה ברובד ה'נפש'.
מה קיבלנו בראש
השנה ויום כיפור
וברובד 'שנה' ,הקירוב שיש לנו מאת
הקב"ה קורה בעיקר בעשרה הימים
בראש השנה ויום הכיפורים התגלתה לנו מציאות השי"ת באמיתו
הראשונים של חודש תשרי ,כמו
שאמרו חז"ל שעל ימים אלו נאמר
הנורא והנשגב – וזה יוצר ריחוק • חג הסוכות בא ומגלה לנו:
הכתוב 'קראוהו בהיותו קרוב' .ולכן
עשרת הימים הראשונים של תשרי
עניינם להעמיד את האמת של היהודי:
האמת הנוראה הזאת – שלך! • הגילוי מותאם למדרגה שלך,
והאמונה הופכת לדעת מוחשית בחיי היום יום • אתה מתחיל
ראש השנה מעמיד את האמת של
הקב"ה ,שהוא הכל.
ולאחרי ראש השנה נהיית כביכול
סתירה למציאות של הקב"ה ,שזה לחיות אמונה בפשטות ,יוצא בריקוד של שמחה ,ואומר הלל של
נקרא עבירות ,הרי יהודי עשה עבירות גילוי • האושפיזין שהם שרשי נשמתך יורדים עד למצב ישיבה,
ואפילו קובעים אצלך דירה • ונענועי ארבעת המינים הם יחודים
במשך השנה החולפת ,וזה סותר לכך
שיהודי חי את האמת של הקב"ה
שהוא הכל .ואז מגיע יום כיפור ומכפר
על כל העבירות .ואז ,אז יש אצל בכל הובאה שמאירים את היחודא עילאה לתוך יחודא תתאה •
יהודי את הבהירות הגדולה ביותר של התוועדות חיה ומאירה עם הגה"ח ר' נפתלי ערלאנגער שליט"א על
קדושת ושמחת חג הסוכות ,בתמלול טבעי וחי
האמת של הקב"ה.
ועל צורת ומהות הכפרה הזו ישנם
שני מבטים :א] שאני מבין את האמת
א.
של הקב"ה שאין עוד מלבדו -וממילא להתבונן בפרטי המשל ,וממנו נבין תשרי ' -שמאלו תחת לראשי -וימינו
מתכפרים העוונות .ב] שהעבירות, את הנמשל' .שמאלו תחת לראשי', תחבקני' .כלומר ,אנחנו צריכים לדעת
האמת
שכל מהותם לכסות על האמת של השמאל הוא תחת הראש .מהו החילוק שכל 'חודש תשרי' -מ'ראש השנה'
הקב"ה ,מתכפרות ,ואז מאליו אני בין ה'ראש' לבין ה'לב'? אז ההגדרה עד 'שמיני עצרת ושמחת-תורה' ,הוא
הגבוהה -
תופס את האמת של הקב"ה .ובאמת בפשטות היא ש'ראש' הכוונה האמת בעצם מהלך אחד גדול של חיבוק,
שתיהם אמת ,רק שזה קורה בשלבים,
שלך!
כמו שהיא ,כי בראש אני חושב שהקב"ה מחבק ומקיף את ישראל
אחד אחרי השני. על הענין ומבין את הענין .וה'לב' כביכול בשמאלו ובימינו.
הקב"ה נותן לנו כזאת הזדמנות זה האופן שבו הדבר נוגע אליי,
אך נשים לב להבדל :מצד שמאל הוא
ביום כיפור ,שבה האמת של הקב"ה כלומר המקום שבו אני פוגש -את
מקיף אותך תחת הראש ' -שמאלו
מאירה בכזאת בהירות וזה נקלט
בנפש .והבהירות הזו היא בכלל לא
האמת כמו שהיא [המתגלה בראש] -
בשייכות ספציפית אליי ,וממילא נהיה
תחת לראשי' ,ועם היד הימנית הוא
מקיף אותך מהגוף ' -וימינו תחבקני'.
מהלך אחד של חיבוק
שכל ,ולכן באמת זה לא מאיר כל לי רגש אליו. בכל חגי תשרי כיון שעוברים בין
וזו הגדרה מאוד מעניינת בפסוק ,כי
כך חזק בכלי השכל ,רק ,זה נקלט והנה עצם זה שיהודי יכול להשיג את חג לחג נהיה מצב בנפש כאילו ויש
זה אומר ששתי הידים סביב האדם;
בנשמה ובנפש .נקלטת אצלך בהירות העניינים האלוקיים כמו שהם -את כאן כמה מצבים בנפש שצריכים
היד השמאלית עסוקה עם הראש,
במציאות של הקב"ה. האמת של מציאות השי"ת -זה גם כן לדעת איך לעבור ו'לתמרן' ביניהם.
והיד הימנית עוסקת עם הגוף .וחודש
ובעצם זה צריך לקרות לנו כבר בראש קירוב .כי זה דבר שגוי לא יכול להשיג בראש השנה עוסקים בהמלכה
תשרי כולל את כל החיבוק ,בבחינת
השנה ,אבל בראש השנה עוד יש לנו אותו ,הוא לא יכול להשיג את האמת ודין ומשפט .בעשי"ת -התעסקות
ובמהלך של 'שמאלו תחת לראשי -
עבירות שמונעות מאיתנו להשיג כמו שיהודי משיג את האמת .הוא בתשובה ותיקוני עוונות .ביום כיפור
וימינו תחבקני'.
את זה ,ולכן מגיע יום כיפור -ובו יכול להבין שיש בורא עולם ,אבל לא -כפרה מוחלטת על כל העוונות .ימים
הקב"ה יורד לכל יהודי ,וכמו שכתוב כמה הוא המציאות האמיתית .יהודי אנחנו צריכים להבין למה חיבוק שבנתיים -הכנה לסוכות .סוכות -
בגמ' שיום כיפור 'מכפר גם לשאינם משיג שהקב"ה הוא הדבר האמיתי השמאל הוא בראש ,ולמה חיבוק מצב של שמחה ,ועבודת הנענועים,
שבים' ,כי הקב"ה מגלה את העצם ביותר שיש ,והוא הדבר הברור ביותר הימין הוא בגוף .ואנחנו גם צריכים ישיבה בסוכה ,אושפיזין ,וכדו'.
שלו אל כל יהודי ,וזה נקלט בנשמות שיש -זה משהו שגוי לא יכול להבין להתבונן מהו בכלל הענין של 'חיבוק שמיני עצרת ושמחת תורה – מוסיפים
ישראל .כאמור. את זה! שמאל' -הרי ענינו של חיבוק הוא לשמוח עוד .זה נראה שכל יום יש לו
קירוב ודביקות כידוע לכל ,ומצד אור אחר ושונה ,ובטעות הכל הצטבר
ביום כיפור כל יהודי פשוט נמצא גוי מבין רק את עצמו .ואפילו אם גוי
שני ידוע ידוע תמיד ש'שמאל' מבטא לחודש אחד .אבל האמת היא שבספרי
כמעט כל היום בבית הכנסת [כל אחד יגיע עם כל מיני חשבונות פילוסופיים
ריחוק ' -שמאל דוחה' .זהו קירוב או פנימיות מוגדר שכל חודש תשרי הוא
לפי ערכו] ,וחוץ מזה לא עושים שום שחייב להיות שיש הקב"ה וכולי
ריחוק? מהלך אחד גדול .כשנבין זאת יהיה
דבר .כולם נמצאים עם ה' ,זה יום וכולי ,אבל להבין את האמת של
רק יהודי יכול להשיג
כיפור .ועצם הדבר הזה כבר נותן הקב"ה -שבאמת 'הוא לבדו הוא מאוד פשוט וקל ומאיר לראות את
כזה נעימות ,בהירות ,מתיקות -שרק ואין זולתו'' ,אמת מלכנו ואפס זולתו', הכל כענין אחד אמיתי וברור.
שהאדם מסיים את ה'יום כיפור' הוא ושמלבדו אין כלום ,ושהקדוש ברוך הוא כדי להבין את מהות הדברים נרד הזוהר הקדוש מגדיר את כל חודש
י
שמאיר כאן -הוא בעצם אותו אור עיניים ,דברי חיים ,זרע קודש) שמתמצת מה של שמחה .ותנועה של שמחה הכוונה מבין; 'עד עכשיו הייתי במקום אחר'
של יום כיפור ,כך כתוב בכל ספרי הענין של סוכה .לשון הגמ' הוא 'אדם -שהאדם תופס ב'פעם אחת' שקרה (כי העשרים וארבע שעות האלו של יו"כ הם
החסידות. יושב בצל סוכה' ,מה זה הלשון 'אדם איתו משהו אחר ,זה מה שקורה לאדם פרוז'קטורים של אור שמאירים בנשמה את
יושב בצל סוכה' ,למה לא כתוב 'אדם במציאות.
ענני כבוד – גילוי
האמת ,וממילא זה מוריד עוד מסך ועוד מסך
יושב "תחת סוכה"'?
אותה האמת הנוראה
ועוד מסך .וכשיהודי מגיע לסוכות הוא רוצה את
אלקות מותאם בשבילך הכוונה היא ,שיש אור עצום שהקב"ה האור האלוקי הזה).
היארצייט של הרה"ק מהר"ש
מאיר ,אבל האדם עצמו רחוק מהאור
הזה ,וכדי שהאור יוכל להיכנס אצלך
– קרובה אלי הקב"ה ניקה אותנו השבוע ,וכעת
אנחנו נקיים .ולכן האמת של הקב"ה
מליובאוויטש זי"ע הוא בין יוה"כ לחג זאת אומרת שיש את העניין של 'קו מאירה אצלנו עכשיו בבהירות מיוחדת.
זה צריך לעבור דרך מסכים ,כי זה צריך
הסוכות (י"ג תשרי) .מהר"ש עסק לבאר היראה' ,ול'קו היראה' מטבעו יש בו במוצאי יום כיפור יש על יהודים אור
להיות מתאים להשגה שלך .וזה הסכך.
שע"י המאה קולות של שופר -נהיה צד של ריחוק ,כי היראה זה ה'ענין כמו כפשוטו ממש ,ולראות את זה זה ממש
הלשון שכתוב בספרים היא שכדי
הסכך ,כי סכך בגימטריא מאה .וזה שהוא ,עם הרוממות הגדולה ביותר', אחד הדברים הכי נפלאים בעולם.
שהאדם יוכל לראות כוכבים ,יש מסך,
הולך כך' ,כי בענן אראה על הכפורת', והטבעיות הפשוטה היא שמול האמת
להכניס את קודש
הוא רואה את השמים ,שמיים הכוונה
מהמאה קולות של תקיעת שופר - של השי"ת -עומדים בהכנעה עצומה,
הרוממות של הקב"ה ,אבל יש את
הקדשים לתוך
נהיה ענן הקטורת ביום כיפור ,ומהענן וכמו שזה נקרא; 'אתה נאבד מול זה'.
המסך שמבדיל.
קטורת של יום כיפור -נהייה סכך של
העולם הזה
ובעצם ההמשך של קו היראה הוא
סוכה. צריך שיראו כוכבים מתוכו .כי כתוב
'קו השמחה' ,ובו האדם תופס בבת
בכל הספרים ש'כוכב' זה 'כ"ו-כ"ב'.
וה'בענן אראה על הכפורת' הזה הוא אחת -ש'ימינו תחבקני' ,האמת הזאת רק מה? ישנה ההרגשה שיוה"כ זה רק
כ"ו הכוונה שם הגי' של הוי"ה כידוע,
ה'ענני הכבוד' שמקבלים בסוכות. של הקב"ה שהאירה ביום כיפור ,וע"י 'אחת בשנה' כלשון הפסוק ,יום אחד
ו-כ"ב זה כ"ב אותיות התורה .וסוכה
בלשון הזוהר זה נקרא 'ענן הוי"ה נהיית נקי ,לאחריה אתה מתחיל לתפוס שנכנסים בקודש הקדשים ,ובמוצאי
זה גי' האותיות 'הוי"ה אדנ"י' .אבל
עליהם יומם' ,זה ענן ,זה נקרא 'עננא שזה האמת שלך! ואתה יכול לחיות את יוה"כ מרגישים שהנה הולכים להוציא
הכוכבים נראים מבין הסכך.
דאהרן' .גילוי אלוקות שיורד בלבוש זה! אתה לא מתרחק מזה אלא חי את אותי מכאן עכשיו ,ומה הלאה? ...איך
מסוים נקרא 'עננים' ,זה נקרא 'ענני ועוד יותר מזה ,שהאותיות החיצוניות זה! אז נכון שאני לא יכול לחיות כל הולך להיות בהמשך?
כבוד'. של 'סוכה' הם 'ס"ה' ,בעוד שהאותיות השנה באופן של יום כיפור -אבל אני
הפנימיות הם 'כ"ו' .והיינו ,שהאור יכול לחיות את זה כמו שיהודי חי את והאמת היא -שזה לא הולך מאיתנו!!!
כלל ישראל היו מוקפים בעננים' ,אשר
שם - הגדול זה. התשובה לכל ההרגשות האלו היא:
עין בעין נראה אתה הוי"ה ועננך עומד
הוי"ה ,מאיר על בדיוק בשביל זה ה' עושה לנו את חג
עליהם' ,זה המציאות של גילוי אלקותו מצוות ולכן
האותיות ידי הסוכות אחרי יוה"כ .עכשיו אנחנו
האור של סוכה
יתברך ,כל אומות העולם וכל הבריאה סוכה היא 'אוכל
החיצוניות שהם צריכים להוריד את זה לעולם ,כי
ראו איך כלל ישראל מוקף מסביב וישן ושותה
זה אור עצום
'ס"ה' בגי' אדנ"י, הקב"ה רוצה שבאמת יום כיפור לא
באלקות .וזה ניקה את הבגדים וכו' בסוכה', ומטייל
שזה מאיר דרך ישאר באופן של יום כיפור -אלא
ונשגב שהוא
וכו' ,זה פעל הכל .והגילוי אלקות הזה כי בסוכות צריך
מסך .יש מסך שההארה הזו תרד עד ל'עולם הזה'.
של 'ענני הכבוד' -זה מה שיש בסוכה שבחיים לתפוס
למעלה למעלה
שמפריד ,שקוטע, וזה מה שקורה בסוכות .אבל לא רק
של כל יהודי!!! הפשוטים שלי -
ויש מסך שמביא
מהשגה ,אבל
אני חי עם הקב"ה. בסוכות ,ומי שחושב שבארבע ימים
אז לסיכום :תשרי הזה זה זמן של גילוי גילוי לפי ההשגה
וזה יכול להיות האלו שבין יו"כ לסוכות הם כלום ,והם
בכדי שזה יכנס
אלקותו יתברך ,ובתשרי אדם מפנים שלך.
רק אחרי שתפסתי רק הפסקה -לא תפס את הענין .זה לא
את ההרגשה הזאת שהקב"ה מתגלה
אצלך זה מגיע
וזה בעצם כבר מה ביום כיפור את הפסקה ,זה לא הולך שסיימו את יום
ליהודי ,וגילוי אלקותו הזה צריך להיות
שאמר הבעש"ט האמת של הקב"ה, כיפור ואמרו 'לשנה הובאה בירושלים',
בצורה של 'צל'
חלק מהמציאות שלי .זה קורה קודם
על נוסח הברכה במקומות היותר ועכשיו רצים מהר למהלך של שמחה...
בראש השנה וביום הכיפורים ,אז
בשבת 'ברוך אתה גבוהים ממה שאני אלא כתוב במפורש בספה"ק שהד'
'שמאלו תחת לראשי' כשהאמת מאירה
ה' הפורס סוכת חי באופן הרגיל, ימים האלו הם ימי חסדים ,וכל יום
כמו שהוא ,במח שבראש ,באופן
שלום עלינו כו'', והדברים הם אמת, זה גילוי חדש .והימים האלו הם כבר
שעדיין אינו מותאם למדרגה שלי.
ש'שבת' נקראת ואחר כך אני תופס בבחי' סוכות ,כי אנחנו כבר עברנו לקו
ואחר כך 'וימינו תחבקני' כשהאמת
שלום', 'סוכת שהקב"ה הוא שלי ,איפה שאני שמח של 'וימינו תחבקני' ,איך שהסתיים
צריכה להיהפך לאמת שלי ,לחיים שלי,
והבעל שם טוב אומר ששבת הכוונה עם זה ומתחבר לזה מהמקום היומיומי מוצאי יום כיפור נכנסים ל'ימינו
לתוך הגוף שלי' .כי בסוכות הושבתי
גילוי אלקותו יתברך באופן שנהיה שלי. תחבקני' [והאמת היא שיש חידוש
אתכם' ,זה 'צל סוכה' שהוא כאמור
מחובר איתך ,ולכן זה נקרא 'סוכת בספרי הפשט מדברים על 'זמן מאוד גדול של האריז"ל שמתחילים
גילוי מותאם למדרגה שלי.
שלום'' .שלום' זה מלשון התחברות, שמחתנו' (ראה ספר החינוך) ,שיש זמן את ה'ימינו תחבקני' כמה דקות לפני
סוכות – להוריד את גילוי אלוקות שנהיה מחובר איתך, שמחה מצד ענינים גשמיים .אבל יום כיפור כבר .כלומר ,האריז"ל הכניס
האמונה לדעת
גילוי אלוקות שנהיה מתאים לך ,זה מה שכתוב בכל ספרי החסידות הוא אותנו כבר בערב יום כיפור למהלך של
בעצם סוכה ' -סוכת שלום'. שהשמחה של סוכות מגיעה ישירות 'חסדים'].
המסקנה המעשית של כל זה ,היא וזה הכוונה ב'צל סוכה' ,כי האור של מהטהרה שקיבלנו ביום כיפור .מה'אור כולם יודעים לספר את הסיפור עם
שסוכות הוא חג שבו מאירים את סוכה זה אור עצום ונשגב שהוא למעלה זרוע לצדיק' ,נהיינו 'ישרי לב' ביום החתם סופר ,שהחתם סופר הסתובב
האמונה בתוך חיי היום יום באופן למעלה מהשגה ,אבל בכדי שזה יכנס כיפור ,כי נהייתה לנו בהירות בקב"ה, בימים האלה במצב שהוא פשוט לא יכל
מוחשי ומציאותי. אצלך זה מגיע בצורה של 'צל' ,שהאור ועל הבהירות הזאת עצמה מתגלית ללמוד .זו אמת שמאירה אצל הצדיקים
כמו שאומר הזוהר הקדוש .יש לשון העליון הזה מגיע אליך הוא מגיע באופן אצלנו 'שמחה' בסוכות. שהנשמה שלהם מאירה בגילוי.
של 'צל' מהאור עליון ,והאור עליון הזה
ב.
זוהר עצום ונורא על הפסוק "כל אני לא יודע אם בגדרי ההלכה יש דבר
האזרח בישראל ישבו בסוכות"" ,כל נהיה מתאים לך .זה הכוונה 'אדם יושב כזה ,אבל בהרגש ותנועת הנפש הוא
האור מבעד
מאן דאיהו מגזעא ושורשא קדישא בצל סוכה'. שאחרי שהאדם מבין ביו"כ מה הכוונה
יתיב בצילא דמהימנותא" -זאת ההרגשה אחרי יום כיפור -שהאדם אמונה בהקב"ה ובהירות בהקב"ה ,מה
לסכך
נקודת האמונה .סוכה היא האמונה, נכנס לסוכה והוא מבין ש'כשם שחל הכוונה נקיות להקב"ה -האדם נכנס
וזוהי בעצם כל הנקודה של יהודי .מי שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים לתנועה משונה של שמחה ואושר.
שמגיע משורש יהודי – יושב בסוכה על הסוכה' ,מציאות השי"ת מקיפה וזה מה שמדובר במאמרים של בעל
של אמונה. אותו ,והיא מקיפה אותו ומעלה אותו
צל סוכה :האור של
התניא בליקוטי תורה ,שאותם העניינים
נקודת הקשר של יהודי עם הקב"ה היא למעלה למעלה מההשגה שלו .וזה צריך של ראש השנה ויום הכיפורים – הם
נקודת האמונה ,ולכן כל יהודי יתיב להיקלט באיזה מקום בהשגה שלך.
סוכות נראה דווקא מהות חג סוכות וחג שמחת תורה – רק,
בצילא דמהימנותא .זה הזמן שבו יהודי
מוריד את ה'אמונה' לתוך ה'דעת'.
עכשיו ,כמה זה צריך להיות נקלט
בהשגה שלי? לפי ערכי ,והיינו לפי מבעד לסכך שבסוכות ושמח"ת זה ב'קו' ובתנועה
של שמחה .ראש השנה ויום כיפור הם
כמבואר בספה"ק ,שראש השנה ויום המסך שדרכו אני מקבל .אבל האור כתוב בכל הספרים יסוד עצום (מאור בתנועה של יראה ,וסוכות הוא תנועה
יא ז ז
האמת מאירה מחרכי הסכך
כתוב בחז"ל שבסוכות שמחים עם הנשמה באה – כאמור מהזוהר הקדוש -
מה שפעלו ביום כיפור' ,אז ירננו עצי מ'גזעא ושורשא קדישא' ,מכוח האבות
/המשך
היער לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ', הקדושים .כשאנחנו סועדים בתוך
שעם הארבע מינים [עצי היער] אנחנו הסוכה זה מעורר את שורשי הנשמה,
שמחים שהתגלה לנו מציאות השי"ת ו"ישבו בסוכות" הפירוש הוא שהחלק
בעולם במשפט הדין .עכשיו אנחנו הגבוה ביותר של הנשמה יורד למטה.
שמחים עם זה. וכאמור ,אתה משיג את זה מבעד
כך גם אמרו חז"ל במדרש שתהלים על לסכך ,בצורה של צל ,בצורה שיכולה אין יותר טוב מהדיבורים הפשוטים כיפור זה 'חכמה' ו'בינה' ,וסוכות הוא
'ועם נברא יהלל יה' ,שהעם שנברא להתאים לך ,ואז יש לך אפשרות של שבהלל' .טוב לחסות בה' מבטוח בחי' 'דעת'' .למען ידעו'.
כבריה חדשה בראש השנה ויום 'ישיבה' -כלומר שזה יכול להיקבע באדם ,טוב לחסות בה' מבטוח כי האמונה היא למעלה מהדעת ,אבל
כיפורים – אומר עכשיו הלל .לא יכלנו אצלך לקביעות. בנדיבים' ,האדם חוסה בה' -מה הוא להכניס את האמונה בתוך החיים,
לומר 'הלל' בראש השנה כי 'ספרי חיים כתוב מהרה"ק מצאנז -שהאושפיזין צריך יותר מזה? כשאני אוכל ושותה וישן ואני עובר כל
וספרי מתים כו'' ,וה'הלל' של סוכות מגיעים בסוכות כי אנחנו עדיין האדם הבין בראש השנה ויום כיפור מה שאני עובר ואני חי שם את השי"ת,
הוא גם ה'הלל' של ר"ה יו"כ .וזה מה מחזיקים את הטהרה של יום כיפור ,ואז שיש אמת אחת ,והיא -הקב"ה .והוא זוהי הדעת.
שכתוב בספה"ק שכל מה שקורה עצם הנשמה שלנו יכולה להתגלות. יתברך רוצה דבר אחד מהיהודי :לדור כלומר :האמת ששמעתי ביום כיפור,
בראש השנה -נהיה בגילוי בסוכות. שורשי הנשמה שלנו יכולים להתגלות, בו! 'ושכנתי בתוכם' – 'בתוך כל אחד מציאות השי"ת שהאירה לי ביום
ו'הלל' שהוא מלשון גילוי 'בהילו נרו', אחרי ששורשי הנשמות מתגלים אנחנו ואחד' ,הקב"ה רוצה לדור בתוך לבבות כיפור ,אני מתחיל לחיות באופן מוחשי
ממילא נמצא שה'הלל' של סוכות -זה יכולים להוריד את זה בפועל" ,ישבו יהודיים. בתוך החיים .זוהי המשכת הדעת.
ה'הלל' של ימים נוראים .בימים נוראים בסוכות" באופן של ישיבה וקביעות.
בראש השנה יהודי המליך את השי"ת, לכן מנהג חסידים הוא שבראש
יש הרי צד הסתר ,כי הם מצד ה'דין' בספה"ק תמיד יש כלל שישיבה זה וביום כיפור הקב"ה ניקה את היהודי, השנה ויום כיפור נמצאים אצל הרבי,
וה'שמאל' ,וכפי שנתבאר שהאמת אופן של השפלה ,האדם מתיישב הוא ופינה את הזבלים מפלטרין של מלך. ובסוכות נמצאים בבית .כי בראש
היא כמות שהיא וזה יוצר ריחוק ,אבל נהיה נמוך יותר ,החלק העליון של הגוף מגיע סוכות והקב"ה שמח שמחה השנה ויום כיפור השיגו מדרגה מאוד
בסוכות הכל גילוי ,וממילא האדם כולו נהיה נמוך יותר .כשאנחנו מדברים גדולה ,שיש לו איפה להיות .הקב"ה גבוהה ,וצריך אחר כך להוריד את זה
שמחה ואומר הלל. שהקב"ה יושב אנחנו לא מתכוונים נמצא אצל יהודי בכל אופן ,וכשיהודי לבית ,להוריד את זה לחיים.
וכאמור ,שהגילוי הוא שהאור מתאים לישיבה שלנו .בספה"ק יש קושיא מה נהיה נקי ,הקב"ה נמצא במקום נקי.
ג.
למדרגה שלנו .כי זה הפירוש גילוי – הכוונה שהקב"ה 'אל מלך יושב על
כסא רחמים' ,מה הכוונה שהוא יושב, הפשטות הזאת שאתה קולט שהקב"ה
שאנחנו יכולים לחיות את זה .ועם זה
שמחה,
וכי לקב"ה יש כיסא הכבוד שהוא יושב איתך ,והקב"ה הוא מציאות בחיים
צריך לשמוח. הפרטיים שלך ,זה בעצם קורה בסוכות.
עליו? ומבואר ש'יושב' הכוונה שהגילוי
ד. אושפיזין,
הגבוה יותר של הקב"ה -יורד למטה. אז יהודי תופס שזה מציאות ,שהקב"ה
באמת איתו ,והחיים שלו הולכים ביחד
נענועים של והלל
במפרשי הפשט הקדמונים כתוב
עם הקב"ה .כל ה'שמאלו תחת לראשי'
ש'ישיבה' זה לשון קביעות ,ומקום
הוא באמת כמות שהיא ,וככה האדם
יחוד
שהקב"ה נמצא בו בקביעות -הכוונה
נהיה שמח יותר ויותר ויותר ,מה האדם
היא שהוא יושב .ובחסידות הפירוש
זמן שמחתנו – כי אני
צריך יותר מזה ,אתה נמצא עם הקב"ה
הוא שהקב"ה יורד למטה ,שהמוח
ומסובב בקדוש ברוך הוא ,מה אתה
עם השי"ת
והחלק העליון יורד למטה.
כל הובאה – יחוד חדש!
צריך יותר מזה?!
וכשאומרים שהקב"ה יושב על כיסא
אחר כך יש את החלק של ארבעת
הכבוד -הכוונה היא שהגילויים
אושפיזין – ירידת וזה מתבטא דווקא בשמחה שלנו.
השרשים למטה
הגבוהים יותר של הקב"ה נשפלים סוכות הוא 'זמן שמחתנו' ,כי השמחה
המינים ,שזה המשך של אותו הענין, היא המבחן שהקב"ה נהיה שלך' ,דעו
ויורדים ללמטה ,ואז יכולים להיות
המשך המשכת הדעת לתוך האדם. כי ה' הוא אלקים ,הוא עשנו ולו אנחנו,
בקביעות .שני הפירושים משתלבים. הזוהר הקדוש אומר שזה הכוונה
הענין של ארבעת המינים זה שהאדם עמו וצאן מרעיתו' ,לכן 'בואו שעריו
ההלל של סוכות –
'בסוכות תשבו שבעת ימים ,כל
לוקח את כל האור שהוא הבין ,את בתודה חצרותיו בתהילה'.
האזרח בישראל ישבו בסוכות' ,ושואל
הגילוי והתוצאה של
אחדות השי"ת שמקיפה אותו בסוכתו
הזוה"ק מה זה כפל הלשון ,ומתרץ אם הקב"ה אמיתי אצלך באופן חי
-והוא מכניס את זה בתוכו' ,ולקחתם
ימים נוראים
ש'בסוכות תשבו שבעת ימים הולך' מציאותי ,והיינו ש'ה' הוא אלקים',
לכם' ,הוא מכניס את זה לתוכו.
על האושפיזין ,שהם מגיעים לשבת שהוא מנהל הכל ואת כל הטבע ,ו'הוא
יש יסוד עצום וחידוש גדול מהמגיד בתשרי יהודי צריך להסתובב ולחזור בסוכה שלנו ,ו'כל האזרח בישראל עשנו ולו אנחנו' ,והוא אוהב אותנו ,כי
הקדוש מקאזניץ זי"ע; הוא שואל למה אמונה בפשטות .מה הכוונה אמונה? ישבו בסוכות' הולך עלינו ,כלומר יש אנחנו 'עמו וצאן מרעיתו' ,אז ממילא
לא נוטלים לולב בשבת? אמונה היינו שהקב"ה איתי ,והוא הדבר פה שנים שיושבים! נהיה אצלך – 'בואו שעריו בתודה
מהרה"ק מצאנז כתוב שמה שלא היחיד שיש .הוא אחד ואני מאוחד בו. מה הכוונה 'אושפיזין'? אושפיזין חצרותיו בתהילה ,הודו לו ברכו שמו.
נוטלים לולב בשבת זה כי כל הלולב 'אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל הכוונה לשורשים של הנשמה שלנו, כי טוב ה' לעולם חסדו ועד דור ודור
ענינו להביא 'דעת' (כדאיתא באריז"ל), גוי אחד בארץ' ,זה נקרא אמונה. כלל ישראל הם קומה שלמה שיש להם אמונתו' .התוצאה הטבעית היא שמחה.
וממילא אין ענין ליטול לולב בשבת ,כי וזה כל י"ג עיקרי האמונה שיש לנו, שורשים שמאירים על נשמות ישראל. זה מה שצריך להיות בסוכות ,בסוכות
השבת בעצמה מביאה דעת ,ולא צריך הם רק נקודה אחת :קשר של יהודי עם והשורשים של נשמות ישראל האלו יהודי מסתובב מאושר משמחה שהוא
לזה לולב בפועל. הקדוש ברוך הוא (נתבאר בעבר בהרחבה מאירים על נשמות ישראל שנמצאים מסובב בקדוש ברוך הוא ,הקב"ה נושא
אבל המגיד מקאזניץ כותב ,שכל ענין בגליוננו ויצא לאור בקונטרס 'אני מאמין'). פה למטה. אותו והוא חוסה בצל כנפיו יתברך.
ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב
שלוחה בזה לידידנו הנכבד ,המוכתר במעלות רמות ,איש אשר רוח בו ,הפצת אור מרן הבעש"ט שלוחה בזה לידידנו הנכבד ,המוכתר במעלות רמות ,איש אשר רוח בו ,הפצת אור מרן הבעש"ט שלוחה בזה לידידנו הנכבד ,המוכתר במעלות רמות ,איש אשר רוח בו ,הפצת אור מרן הבעש"ט
ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו ,מסור בלו"נ ובמיוחד עבור הו"ל ספה"ק "מאור עינים המבואר" ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו
שליט"א הרה"ח ר' אלתר דוד משה פעלדמאן שליט"א הרה"ח ר' משה ישראל פעלדמאן שליט"א הרה"ח ר' אליהו ברא"י שטיינבערגער
מסור בלו"נ למפעלות 'קול דודי' ומחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר ומחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר מחשובי גבאי מפעלות 'קול דודי' בעי"ת טבריה ,ומחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר
• מחיה נפשות • • עמוד התווך • • בריח התיכון •
לרגל השמחה במעונו בהולדת בנו למז"ט לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט לרגל השמחה במעונו בהולדת בנו למז"ט
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח ,בבריות בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח, בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח ,בבריות
גופא ונהורא מעליא בבריות גופא ונהורא מעליא גופא ונהורא מעליא
מפעלות קול דודי מפעלות קול דודי מפעלות קול דודי
יב
חסיד'ישע לעבן ובקשה'' .הודאה' זה שמודים לקב"ה על האמת, הלולב הוא לעשות יחוד ,על ידי ההולכה וההובאה
וזה קורה ב'הודו לה' כי טוב וכו'' .ואחר כך יש -ה'הולכה' וההרחקה היא בחינה שאין יחוד,
ה' לי ,לא אירא 'בקשה' ,וזה קורה ב'אנא ה' הושיעא נא'" .אנא
ממך ה' תוריד את זה לעולם ,למציאות שלי' .אתה
ובהובאה נהיה יחוד -וכיון ששבת היא עצמה יום
של יחוד ,ולכן בשבת אסור לעשות 'סותר'.
נשלחתי לימין ,בדד וגלמוד. התרגשות עמוקה ניסכה הקב"ה שהכל בטל אליו ואתה רוצה שנהיה בעולם כי מה קורה ,בכל 'הולכה והובאה' אתה עושה
את הכאב שהרגשתי אז אני בקולו של ר’ שמואל תן לנו לחיות את זה כאן בעולם .זה ה'הובאה' ,וזה 'סותר ובונה' ,אתה מרחיק ומייחד שוב ,ובשבת
לא יכול לתאר לך ,הרגשתי בורנשטיין ,המשב”ק הישיש היחוד האמיתי של הנענועים ,זה 'יחודא תתאה'. אסור לעשות את זה .אתה מתרחק כי כדי לייחד
שממש כבר לא נשאר לי של הרה”ק ה’אמרי אמת’ מגור את הנקודה הזאת צריך לדעת לתפוס ,שכל במקום עמוק נוסף ,אתה צריך קודם להתרחק,
מאומה עלי אדמות. זי”ע“ :האמן לי ,דוד ,אלו היו הנקודה של סוכות זה 'ולקחתם לכם' ,שזה אומר 'לסתור' את היחוד' ,ואז מייחד במקום עמוק יותר.
אחרי כמה שעות מההפרדה הרגעים הטובים ביותר בחיי. שאני אהיה 'קבלת עול'ניק' -שהעיניים והשפתיים וממשיך המגיד הקדוש ושואל :אם כן ,למה בבית
האכזרית ,הובילו אותנו אני לא מפסיק להתגעגע והלב והחוט השדרה שרומזים להדס וערבה ולולב המקדש היה מותר ליטול לולב בשבת? זה הרי
הרשעים אל עבר מקלחות השעה. מחצית לאותה ואתרוג -ה'לכם' שלי יהיה קדוש .העיניים זה מה 'סותר ובונה'?!
המים שהוכנו לנו‘ ,כדי לשטוף בכל יום אני מתפלל לזכות שאני מכניס לתוכי מבחוץ ,והשפתיים זה מה שאני
אותנו מהכינים’ ,ואז פקדו לפחות למקצת מרגש הקודש והתשובה שהוא עונה היא ,שבגלל שבבית
מוציא מתוכי לחוץ ,כי כמו שרואים בחוש האדם
עלינו להפשיט מעלינו את כל שחוויתי אז”. המקדש היה כל רגע ייחודים גבוהים ,וכשסותרים
מתקשר עם הסביבה ע"י העיניים והשפתיים ,עם
בגדינו ולהשאיר אותם מאחור, 'יחוד נמוך' לצורך 'יחוד גבוה' יותר -זה בגדר של
ונשימתו של ר’ דוד זריצקי העינים הוא מכניס מהסביבה אליו ,ועם השפתיים
ולחכות בתור למקלחות. 'סותר על מנת לבנות ,שלא במקומו' ,שהדין של
ז”ל ,החסיד והסופר הנודע, הוא מוציא מעצמו לסביבה .עם השדרה היורדת
כזו סתירה הוא שהיא מותרת.
באותם רגעים מצאתי עצמי נעתקה מהתרגשות לשמע מהמוח עד למטה ,ועם הלב שהוא המוח ולב,
עירום כביום היוולדי .כל מה הביטוי. האיברים הפנימיים .זה בעצם כל הקומה של לא נעסוק עכשיו ב'הולכה' וסתירת היחוד הנמוך,
ששייך לקחת מן האדם כבר האדם ,וזה כל העבודה של הנענועים. אלא בעצם היסוד של המגיד שכל 'הובאה' זה יחוד
חדש .בבית המקדש היו יחודים גדולים יותר ,אבל
ארבעה מינים שמאירים
לקחו ממני .עיניי הורמו לפתע
על איזה מחצית השעה היה גם אצלנו כל הובאה זה יחוד חדש .עלינו לתפוס
לשמים ,ומפי יצאו המילים
אחדותו יתברך
מדובר? שבכל פעם שאתה עושה מעשה הובאה עשית
“אבא שבשמים! את הכל כבר
לקחו ממני ,אבל אותך ,אבא לימים העלה ר’ דוד בעטו מעשה יחוד.
יקר ,אותך לא יוכל אף אחד המהיר ,את הדברים ששמע בעל התניא בסידור דא"ח מבאר שבד' מינים בראש השנה אמרנו קריאת שמע וקיבלנו על
בעולם לקחת ממני!” מפי ידידו ר’ שמואל: האלו יש קשר ורמז לאחדותו יתברך .בלולב עצמנו 'עול מלכות שמים' ,אמרנו מלכויות
“לא היה חסר לי מאומה העלים מחוברים ,וזה אחדות. וקיימנו 'שתמליכוני עליכם',
התמלאתי בהתרגשות עזה,
של בפולין בגשמיות, בהדסים יש שילוש ' -תלתא בסוכות אנו גם עושים
שכבשה את כל גופי .עיני צדו
לפני המלחמה .הייתי גר בחד קינא' ,שזה גם כן יחוד. מלכויות ,ע"י הנענועים אנחנו
הפשטות הזאת
קומוניסט אחד שעמד לידי,
בסמיכות לרבי ה’אמרי אמת’, ובערבות שנקראות 'אחוותא', בעצם אומרים ש'מעלה ומטה
גם הוא באותו מצב כמוני.
שאתה קולט
שהסתופפתי בצל קדשו ואף שהם נקראות ככה כי הם וד' רוחות' -זה הוי"ה אחד.
ואמרתי לו מתוך התרגשותי
זכיתי לשמשו ,לצד זאת גדלות בריבוי גדול ,ובאופן
שהקב"ה איתך,
“אפילו סטאלין ימ”ש לא בעומק ,ההולכה -זה יחודא
התפרנסתי בכבוד ובריווח של אהבה ואחווה ,וזה מגיע
יוכל לקחת ממני את אבי עילאה ,וההובאה זה יחודא
והקב"ה הוא
מניהול חנות ,היו לי ילדים כמובן מהאחדות .האתרוג
שבשמים!” ,ההוא האדים תתאה .ויחודא תתאה הכוונה
'דר באילנו משנה לשנה',
מציאות בחיים
מזעם ,אך אני חזרתי ואמרתי טובים ,נחת ,וכל מה שיהודי והפירוש הוא דירה בתחתונים,
יכול לאחל לעצמו. והיינו שהאתרוג סובל את כל
זאת שוב ,מתוך ההתרגשות אתה מכניס את זה לתוך
הפרטיים שלך,
השינויים והזמנים והמצבים
שאפפה אותי “אין מי שיוכל ואז הגיע היום השחור, העולם ,זה יחוד .בשבת צריך
שעוברים עליו -והוא נשאר
זה בעצם קורה
לקחת ממני את אבי שבשמים, כשהנאצים ימ”ש הגיעו, לדעת להביא אור אלקותו
אתרוג ,ממילא זה גם כן צד
גם סטאלין ימ”ש לא יוכל לי”. יתברך לעולם ,לא להחריב,
בסוכות
ופקדו עלינו לעזוב את כל יחוד.
התור שלי למקלחת עוד היה הרכוש מאחורינו ולעלות על ויחודא עילאה במידה מסוימת
הרכבת .רק מזוודה אחת בת ועם זה מביאים 'יחודא עילאה' מבטל את העולם ,ובסוכות
ארוך ,ואני עצמתי את עיניי,
חמש ק”ג הניחו אותנו ליטול שחוץ ממנו ית' אין שום דבר, כל המטרה היא -להביא אור
וכך עמדתי שם כמחצית השעה
עמנו .מילאתי את המזוודה שזה 'שמע ישראל הו"יה אלקותו יתברך אל תוך העולם,
עם עיניים עצומות מתוך
בכסף וזהב וחפצי הערך שהיו אלקינו הוי"ה אחד' .ואחר ממילא כל ההובאה והיחוד
הרגשת קירבת אלקים נוראה,
ברשותי ועליתי עמה על כך מביאים את זה ב'יחודא היא יחודא תתאה.
שאין את המילים לתאר אותה.
תתאה' ,היינו לחיים שלי ולעולם שלי ,שזה 'ברוך
גדלים על המים :להחזיר את
רק אחרי חצי שעה ,הגיע הרכבת.
שם כבוד מלכותו לעולם ועד' ,וגם שם נמצא
התור שלי להתקלח ,כשאחרי בעמדי בתוך הרכבת ,הרהרתי
זה התלבשתי בבגדי האסירים
שחיכו לי ,והכנסתי מעט מרק
לעצמי ‘הנה גזלו ממני את
זה נקרא ש'לוקחים את המקיף –ועושים ממנו
הקב"ה.
כל ההשפעה להשי"ת
הבית ואת החנות ,אך הדברים
פנימי'. ארבעת המינים זה שם הוי"ה ,וכשאתה לוקח את
דלוח לפי ,ואז התחיל התענוג העיקריים נשארו עמי ,הכסף
ארבעת המינים -אתה לוקח השפעת אלקותו
להתעמעם ממני. והזהב ,ואשתי וילדיי היקרים וזה מה שמובא במאמרים (מהאריז"ל ,ראה סידור עם
יתברך מצומצמת ומוגבלת ,ומאיר ומחזיר הכל
לי מפז’ .אחרי זמן קצר הגענו דא"ח) שלכן צריך לקחת את הלולב -ולנענע אותו
להשי"ת.
לאוישוויץ ,ואז ציוו עלי בסוכה ,כי צריך לקחת את המקיף של הסוכה -
הסיק ר’ שמואל בורנשטיין את ולהכניס את זה לפנימי. נאמר את זה באותיות מאוד פשוטות:
הרשעים הארורים להשאיר
סיפורו: ארבעת המינים גדלים על גבי המים ,כי מים
מאחוריי את המזוודה עם כל מצד אחד 'כל האזרח בישראל ישבו בסכת',
“בסופו של דבר ,ניצלתי ב”ה התכולה ,וכך מצאתי עצמי ודורשים חז"ל 'ראויים כל ישראל לישב בסוכה זה הביטוי של כל ההשפעה ,השפעת החסדים.
מאוישוויץ ,מתוך שרשרת בעירום ובחוסר כל. אחת' .אבל מצד שני בלקיחת ארבעת המינים יש כשאני לוקח את כל ההשפעה הזאת -ארבעה
נסים מופלאה .זכיתי להקים לכל יהודי קונה את הד' מינים של עצמו ,וזה רומז מינים שגדלים על המים ,ומרומם את זה לקב"ה
הייתי שבור מאד ,אך אחרי
את ביתי מחדש בארץ ישראל, שכל יהודי צריך לחיות לעצמו. -שנמצא במזרח ,להקב"ה שנמצא בדרום ,שנמצא
כמה רגעים ניחמתי את עצמי
ויש לי כבר שוב אשה וילדים, בצפון ,להקב"ה שנמצא למעלה מהכל ולמטה
בלבי ‘הרי הכסף והזהב זה והעיקר בסוכות הוא לשמוח עם הקב"ה' ,ישמח
נכדים ונינים ,יש לי כבר שוב מהכל -ואני מביא את זה בחזרה אליו ,זה ביטוי
גשמיות חולפת ועוברת, ישראל בעושיו'.
ממון ורכוש ,אך לתענוג הזה של יחודא תתאה.
העיקר זה המשפחה ,האשה ומאיפה קונים שמחה בעבודת ה'?
שהרגשתי באותה חצי שעה, כי בזה לקחתי את כל השפע שקיבלתי בראש
והילדים ,ולפחות זה נשאר לי’.
אני ממשיך להתגעגע עד מסוכה! השנה וביום כיפור -ואני מחזיר את זה לקב"ה,
היום .בכל יום אני מתפלל לא ארך זמן רב עד שהעמידו
אותנו ל’סלקציה’ הנוראה, צריך לדעת שבסוכות יש שמחה בטבע ,ולמה? אני אומר לו; 'זה -שייך אליך' .אין מציאות ,הכל
לזכות למקצת מרגש הקודש כיון שהיה לנו את יום כיפור ובו התנקינו מכל מתבטל אליך .ואחר כך ,אחרי שזה חוזר לשורש,
שזכיתי אז”. כשהד”ר מנגלה ימ”ש ,הפריד
באכזריות את אשתי וילדיי העוונות -ואז יש לנו שמחה בטבע. העולם ששם אני נמצא ,שם הקב"ה נמצא.
מקור :המשפיע הגה”ח ר’ שמעון
שפיצר שליט”א ששלח אותם לשמאל ,כשאני הקב"ה יעזור שנזכה לכל זה. זה הכוונה שב'הלל' יש את שני החלקים; 'הודאה
יג ז ז
שוי+תי
חי ובמוחש
למה ברח היהודי מעמוד הש”ץ כשרצה לקיים ‘שיויתי’? • ומה הפירוש של
הקאז’ניצ’ער מגיד ב’שיויתי’? • והאם יש באמת דרך לחיות עם השי”ת עשרים
וארבע שעות ביממה? • בהתוועדות החברים בעיצומו של חג ,התפתחה שיחה
יסודית ומאלפת ,אודות האמונה שאנו מבקשים לקלוט בחג הסוכות
הכל ,הוא ‘אלקיך’ המחיה ומהווה אותך הידוע’? כולם כאן יודעים כבר מאיזה במקום לצייר לעצמנו כל מיני ציורים יואלי :חברים ,הבה נדבר היום לעניין,
באופן פרטי ,והקאז’ניצער מגיד מוסיף ‘קאז’ניצ’ער מגיד הוא מדבר? שמנתקים את השי”ת מהעולם שלנו, אנו יושבים כאן בסוכה ,ואני בסך הכל
לפרט ולפרש את כוונתו בדוגמא חיה, לייבל צוחק :לא התכוונתי לומר שעשיתי הבה נצייר את השי”ת לגבי כל החיים רוצה לחיות את ה’וימינו תחבקני’ ביום
‘שכשתאמר ‘ברוך אתה הוי”ה’ תרגיש סקר וכולם יודעים מה’קאז’ניצ’ער מגיד שלנו עצמם ,שהוא המהווה והמחיה יום ,לא רק בסוכות וכשיש אורות ,אני
באמת שהמהוה את הכל הוא נוכח פניך של כל סיפור ומצב שקורה איתנו ,וכל רוצה פשוט להתחיל לחיות את השי”ת,
הזה ...אמרתי את זה על דרך הלשון
שאתה יכול לדבר אליו בלשון נוכח תפילה היוצאת מפינו ,הוא זה שרוצה שהוא מנהיג את הכל ,שכל מה שקורה
שרואים ב’מאור עיניים’ כל הזמן ‘ידוע
ולומר לו ‘אתה’. אותנו בכל המצבים השונים שחולפים זה הרצון שלו ,שאני חי בעולם שלו ,שכל
שהשי”ת מחיה ומהווה את הכל’ ‘ידוע
עלינו .הבה נקום בבוקר מתוך הרגשה מה שקורה איתי זה הוא .אולי נדבר על
ה’חייב’ של הצדיק
שהכל הוא אלקות’ ,שמסתבר שגם
שהוא זה שרצה שנקום עתה ,שזה הרי זה ,האם אנו יכולים באמת להגיע לזה?
ה’מאור עיניים’ לא עשה סקר אם כולם
האמת ,ועם ציורים כאלו כבר אפשר שלמה :אתה מדבר בעצם על מה
יודעים מזה .זה ביטוי כזה שאומרים על
באמת להתקרב קצת למה שהמחבר שהמחבר כותב בסעיף הראשון בשולחן
דוד מתרגש :זה הבדל של שמים וארץ דבר פשוט מאד מסוג הדברים שאחרי
ב’שולחן ערוך’ מדבר”. ערוך“ ,שיויתי ה’ לנגדי תמיד זה כלל
ממש ,בין יהודי שחי עם השי”ת שאתה שומע את זה ,אתה שואל את
דיבורים משמים
גדול בתורה ובמעלות הצדיקים ,שאינו
כ’מצווה’ ,לבין יהודי שחי עם השי”ת עצמך ‘איך יכולתי בכלל להבין אחרת?!’
דומה ישיבת האדם בביתו ובעסקיו
כ’מהווה ומחיה’ ,כל התורה ומצוות זה יש לך הרגשה כזו ,שלא שייך שיהודי לא
לישיבתו לפני מלך גדול ”...אתה פשוט
עניין אחר לגמרי ,וכל החיים זה עניין יידע על ה’קאז’ניצ’ער מגיד’ הזה.
רוצה להגיע לזה.
אחר. “הקאז’ניצ’ער מגיד מפרש את הפסוק יואלי :אתה מזכיר לי שאתמול הייתי
באיזה בר מצוה ,היה שם איזה שפוי דוד צוחק :אם דיברת על שיויתי ,הזכרת
אהר’לע :צריך לשים לב ש’שיויתי הוי”ה ‘שיויתי הוי”ה לנגדי תמיד’ ,כי הפירוש לי את המשל שאחד הצדיקים סיפר,
לנגדי תמיד’ זה בעצם לא מצוה ,זה רק על פי פשט של השם ‘הוי”ה’ היינו בדעתו שפטפט הרבה הבלים ,ומישהו
שהוא נכנס פעם לביהמ”ד באמצע
המהווה והמחיה את הכל ,והכתוב חבר שלי עמד ושוחח איתו ,ואני עברתי
ביטוי של פסוק בתהלים איך שדוד המלך הלילה ,ובתוך האפלה הוא הבחין בדמות
מתכוין כי זה מה שצריך לעמוד נגד עיני על ידו וצחקתי בלבי ,והחבר אומר לי
חי ,ואיך שהצדיקים חיים ,שהם מרגישים של יהודי אחד ,שניגש בביהמ”ד ליד
האדם תמיד ,שהשי”ת מהווה ומחיה את “השי”ת שולח לי הרבה הארות דרך
את המהווה והמחיה בכל רגע ,ומשם בא העמוד של החזן ,שוקע שם בהרהורים
האיש הזה ”...עכשיו אני קולט שהוא
לכמה רגעים ,ואז פתאום בורח עד לקצה
בעצם לא פחות מצודק ,הרי השי”ת הוא
ביהמ”ד ,אח”כ הוא ניגש שוב לעמוד
שמחיה ומהווה את המשוגע הזה בכל
נכנסתי להתבוננות בענין של ‘שיויתי רגע ,ומכניס בו כל דיבור ודיבור .זה כל
החזן ,מהרהר כמה רגעים ,ואז שוב בורח
לקצה ביהמ”ד ,וחוזר חלילה שוב ושוב.
ה’ לנגדי תמיד’ ,איך שהוא מחיה ומהווה כך אמת .אדרבה ,מה שאנו לא חושבים
כך זה שטות והבל ,הרי זה העולם של “ניגש הצדיק אל היהודי ושאל “מה
את כל מה שאני רואה וכו’ ,אך פתאום השי”ת! מעשיך המוזרים כאן?” והיהודי סיפר,
התביישתי לתפוס כי כבר חשבתי
“התעוררתי לאחרונה לעבוד על הנושא
אהר’לע :זה ממש כך .כדי להבין את
של יראת שמים ,ולכן אני בא כאן בלילה
על כך שהשי”ת מחיה ומהווה את כל
ההארה משמים הגנוזה בדבריו של
לביהמ”ד לעמוד החזן ,איפה שרשום
השפוי בדעתו ,צריך אמנם להיות בעל
המציאות ,ורק ממני עצמי שכחתי...
‘שיויתי הוי”ה לנגדי תמיד’ באותיות
מדריגה ,אך האמונה שזה כך ,זה דבר
גדולות .ואני מנסה לצייר לעצמי כמו
פשוט שיהודי חייב לחיות כך .וכשאתה
אריה גדול ואימתני שיוצא מעמוד החזן
פותח זוהר הקדוש ,אתה רואה את זה כל
ופותח את פיו לטרוף אותי ...אני מתבונן
הזמן ,שמסופר שם איך שרשב”י שמע
בזה כמה רגעים ,עד שנדמה לי שאוחזת
את קול החמור והבין מזה עניין פלוני בי פחד וחלחלה ואמיתית ,שאז אני
כל קיום התורה והמצוות שלהם. הכל בכל רגע .שזה ממש מה שדיברנו ופלוני .אנו אמנם לא יכולים להבין מה מיד בורח לקצה ביהמ”ד ,וכך אני מנסה
“כשהצדיק אומר לך ש’חייבים לעשות כאן ,כי שיויתי הוי”ה האמיתי הוא לזכור הקול של החמור או העורב אומר לנו, שוב ושוב ,כדי שייכנס בי קצת יראת
תורה ומצוות’ הוא אומר את זה ממקום שהשי”ת מהווה ומחיה אותנו ואת כל ולנו הקול של העורב רק מצרצר באוזן, שמים”...
אחר לגמרי שהאנשים המגושמים פרטי חיינו”. אך אנו צריכים לדעת שגם הצרצור הזה
“אז יש מי שמצייר לעצמו אריה אימתני,
מבינים את זה ,דהיינו ,שצריך לציית לייבל מוסיף’‘ :עכשיו ראיתי את נשלח אלינו משמים בהשגחה פרטית
ויש מי שמצייר לעצמו מלך גדול ומפואר
כי אוי ואבוי למי שלא יציית ...בשביל הקאז’ניצער מגיד על הנקודה הזו ,גם מדוייקת.
שיושב על כסא גדול וסביבו מוקף ציור
האיש המגושם זה אמנם נכון .אך על שבת שובה ,שהוא מפרש שם ‘שובה לייבל :כל מה שדיברו עכשיו ,זה הרי של בית המקדש ,או לא משנה מה...
כשהצדיק אומר ‘חייב’ זה בא עם נימא ישראל עד הוי”ה אלקיך’ ,דהיינו שתעשה ה’קאז’ניצ’ער מגיד הידוע על שיויתי והצד השווה שבכולם שהם ההיפך הגמור
כזו של ‘אתה פשוט לא יכול להפסיד תשובה בכך שתתחיל לחיות עם הוי”ה הוי”ה לנגדי תמיד. מ’שיויתי הוי’ לנגדי תמיד’; כי השי”ת
את זה’ ,כי הוא מרגיש בדמו את המהווה אלקיך ,דהיינו שהמהוה והמחיה את אהר’לע :מה אמרת? ה’קאז’ניצער מגיד הרי ממילא למעלה מכל ציור ודמיון ,אז
יד
כשהצדיקים ראו מלחמות בין שני גויים הנסיונות שלנו ...ואילו אצל הצדיק הכל צריך לנסות לחשוב אמונה במחשבות והמחיה ואת מצוותיו יתברך ,שאי אפשר
הם מאד נבהלו ,הם ראו בזה התעוררות מתחיל מהמבט האמיתי ,שהשי”ת הוא כל פשוטות מאד; אתה רואה צינור שבור לו להכיל מציאות כזו ,שיהודי יפסיד
של גבורות למעלה ,וכך בכל פרט ופרט, המציאות .הוא המציאות היחידה .,הוא ברחוב ,תחשוב על כך שהשי”ת מחיה מצוה כל שהיא רחמנא ליצלן”.
הם רואים את הבריאה מחוברת לשרשה היה כאן תמיד עוד לפני שהעולם נברא ומהווה עתה את הצינור השבור הזה, דוד :יש אמנם חידוד מיוחד שצריך לחדד,
העליון. בכלל ,והוא זה שברא את הכל בגלל ברצון מכוון ובהשגחה פרטית מדוייקת”. כשמדברים על לעמוד נוכח פני ה’;
לייבל :והנקודה העיקרית כדי לתפוס כל שהוא רוצה להגיע לתכלית שלו ,ולמעשה דוד :לפעמים אמנם קל יותר לתפוס את הבחנתי בזה פעם כשנכנסתי להתבוננות
זה ,הוא כמו שאמרנו ,לגשת אל האמונה הכל מתחיל ונגמר ברצונו וכוונתו ית’, העניין כשמדברים על צינור שבור ברחוב, בעניין של ‘שיויתי ה’ לנגדי תמיד’ ,איך
מהמקום האמיתי; לא ‘לסחוב’ את השי”ת שהיא המציאות היחידה שקיימת בכל כי לחשוב על עצם העניין של ההשגחה שהכל זה הוא ,והוא מחיה ומהווה את כל
לעולם ‘שלנו’ ,אלא לתפוס שהשי”ת הוא פרטי הבריאה. הפרטית המקיפה את כל פרטי הבריאה ,זו מה שאני רואה וכו’ ,אך פתאום התביישתי
המציאות היחידה שקיימת‘ ,אתה הוא “זו נקודה שחשוב מאד להבהיר לעצמנו השגה גבוהה שקשה למוח להכיל .תנסה לתפוס כי כבר חשבתי על כך שהשי”ת
קודם שנברא העולם ואתה הוא לאחר כשאנו פותחים ספר חסידות ,כי לפני למשל -כשאתה נוסע באוטובוס ,ואתה מחיה ומהווה את כל המציאות ,ורק ממני
שנברא העולם’ וכל מה שקיים עולם שאנו מכניסים את עצמנו ואת הנסיונות רואה לפניך יער משעמם עם מיליוני עצמי שכחתי ...שהוא מחיה ומהווה אותי,
הוא רק בגלל שיש כאן כוונה עליונה של שלנו לתמונה ,הבה נראה קודם את עשבים וצמחים -לחשוב שהשי”ת מחיה ואת המוח שלי בכל רגע ,וכל עצם הכח
השי”ת ,שאז אתה קולט ,שהעולם הוא התמונה הנקיה כמו שהיא ,מהמבט של ומהווה כל עשב בהשגחה פרטית וברצון שלי לחשוב הוא רק ממנו ית’...
כמו ‘בובה’ הנתונה כל הזמן ביד השי”ת הצדיקים ,שרק אח”כ נוכל כבר ללמוד ובכוונה מדוייקת .מצד אחד זו אכן
אהר’לע :זה בעצם מה שה’תניא’ כותב
שהוא מפעיל ומזיז אותה כרצונו בכל ולהבין גם מה הכוונה האלקית בנסיונות התבוננות נפלאה יותר על הגדלות והאין
‘ואל יוציא את עצמו מן הכלל’ ,שנחשוב
רגע ,שברגע שהוא עוזב אותה ח”ו אין שהוא עושה לנו ,ובכך שאנו מרגישים סופיות של הבורא ,אך מצד שני קשה
אכן אחדות ה’ על המוח שלנו ועל
כאן מאומה. רצונות ומשיכות שנראות נפרדות ממנו למוח להכיל את זה.
האיברים שלנו עצמם ,שהשי”ת הוא
לחשוב אמונה
יתברך”. ולעומת זה כשאתה מדבר על פרט שמהווה אותנו ,ומפעיל אותנו בכל תנועה
מסויים ,כמו על צינור שבור ,או כשאתה ומחשבה ,ואיננו מציאות נפרדת מבלעדו
שלמה :פעם שוחחתי עם מישהו על
קם בבוקר ואתה מרגיש עייף ,או כשאתה ח”ו.
הנושא הזה שספרי החסידות מגלים שכל
קם עם אורות נפלאות ולחשוב שזה
יואלי :אז מה עושים ,כדי שהמבט שלנו פרטי הבריאה זה אלקות ,והוא התקשה יואלי :כשאתה חושב את אחדות ה’ על
בהשגחה פרטית ,זה כבר קל יותר למוח
באמת ישתנה? יש איזה ‘כפתור’ שאפשר לתפוס את זה ,והשי”ת האיר לי פתאום עצמך ,זה גם יותר אמיתי ,וגם יותר קל.
לתפוס.
ללחוץ כדי שהראש ישתנה ,ונתחיל משל נפלא להמחיש לו את זה ,אמרתי לו: כי כשאתה חושב את זה מבחוץ זה מרגיש
לחיות פתאום עם השי”ת?! תאר לעצמך ,שאתה עומד ליד איזה צדיק יואלי :יש את ה’קדושת לוי’ הידוע, קצת כעניין מופשט ,אך על עצמך אתה
בשעת אמירת ‘כתר’ ,ואתה רואה פתאום שכותב כי כשיהודי קולט כי ‘בדבר ה’ יכול ממש להרגיש את מציאותו ית’.
דוד :אתה שואל שאלה טובה .לפעמים
איך שבהרגע הצדיק אומר ‘כתר’ ,נברא שמים נעשו’ ,והשי”ת מחיה ומהווה את שהרי הוא המחיה והמהווה שלך.
אנו חושבים אחרי ששמענו איזה משל
מה’כתר’ שלו איזה בהמה קטנה .איך אתה הבריאה במאמר פיו בכל רגע ,יש לו
קולע ,שזהו ,מהיום הבנו כבר את העניין, לייבל :במחשבה שניה ,הקאז’ניצער מגיד
הולך להסתכל על הבהמה? אתה תראה התלהבות חדשה לעבודת ה’ כל רגע,
ואנו מתחילים לחיות אחרת ...זה לא שדיברנו ,בא בסך הכל לפרש את פירוש
את הבהמה רצה לעשב ,אוכלת ,ועושה שעל זה רומז הכתוב ‘ואשא אתכם על
המילות הפשוט של ‘שיויתי הוי”ה’,
כנפי נשרים’ ,שכמו הנשר שמשיר את
דהיינו שבעצם לא שייך בכלל להגיע
כנפיו ומצמיח כנפיים אחרים ,כן כשיהודי
להרגשה של ‘שיויתי הוי”ה’ ולעמוד נוכח
אנו אמנם לא יכולים להבין מה הקול
קולט שהשי”ת מהווה ומחיה אותו בכל
רגע שעבודתו מתחדשת תמיד. פני ה’ ,ללא ההכרה שהוא מחיה ומהווה
של החמור או העורב אומר לנו ,ולנו “זו התבוננות שנפלא לחשוב על זה,
את כל המציאות הגשמית שלך.
הקול רק מצרצר באוזן ,אך אנו צריכים הבה נחשוב רגע ,לו יצוייר שהיינו רואים “ואפשר לראות את זה בהמחשה פשוטה:
בחוש איך שהשי”ת מחיה ומהווה את שמישהו ינסה פה להתחיל לאהוב את
לדעת שגם הצרצור הזה נשלח אלינו הבריאה בכל רגע ,הרי היינו מרגישים מלאך מיכאל ,מתוך התבונונות בהכרת
משמים בהשגחה פרטית מדוייקת שאנו נמצאים בעולם חי ,עולם שמתחדש טובה שאנו חייבים לו על שהוא שומר
בכל רגע. אותנו מדי לילה ,כמו שאומרים ב’קריאת
שמע שעל המיטה’ מימיני מיכאל
“ובאמת שזה דבר שמרגישים בחוש את
ומשמאלי גבריאל ...למה זה מצחיק? כי
ההבדל כרחוק מזרח ממערב ,בין מי שחי
איך אפשר בכלל לאהוב מלאך ,שהוא
עם האמונה הזו שהשי”ת מחיה ומהווה
מציאות רוחנית שאי אפשר לנו להשיג
עובד ככה .כי חלק מהכוונה האלקית כל מה שבהמה עושה ,אך אתה תבין את העולם בכל רגע ,ולבין מי שחי בלי
בכלל בשכל הגשמי שלנו ,ואני לא יודע
הוא שהשי”ת רצה שיהיה העלם והסתר כל הזמן שזה בכלל לא פשוט ,זו בהמה זה .בלי האמונה הזו ,זה לחיות בעולם
בכלל איך הוא נראה.
תמידי ,שאנו נתגבר עליה בעבודתנו. שיצאה מאמירת ‘כתר’ של הצדיק! גם כמו אדם ישיש ב’מושב זקנים’ ...זה הרי
אז מה אנו כן יכולים לעשות? לחשוב! אם אתה לא תדע איך לפרש את אכילת דאבון שלא נגמר ,כשהאדם חושב ועסוק “אז למה את השי”ת אנו כן יכולים,
להתבונן באמונה הזו ,קצת פה וקצת העשב של הבהמה ,ואת כל הפרטים שלה, כל היום עם עצמו. ומצווים ,לאהוב? הרי לית מחשבה תפיסא
שם .ואז כשמגיע לפעמים איזה רגע טוב, זו תהיה בעיניך בהמה אחרת לגמרי, ביה כלל ,וגם המלאכים לא יכולים להשיג
“ואכן תמיד היה ההבדל בין חסידים
אם בשעת הנענועים ,או באמצע שמחת כשאתה תראה אותה ,אתה רואה את בו ית’ ,וכיצד אנו האנשים הגשמיים
לשאינם חסידים ,כמו אנשים שונים
תורה ,או סתם באיזה ‘טיש’ ,השי”ת מאיר ה’כתר’ של הצדיק. נאהב אותו ונאמין ונכיר בו? אך דבריו של
ואחרים לגמרי .כי חסידים חיו כל הזמן
לך פתאום את העניין ,שאתה קולט שזה ה’קאז’ניצ’ער מגיד’ הם התשובה על זה,
אמרתי לו ,כך ממש רואים הצדיקים את עם הרגשה שהעולם הוא מציאות חיה,
אכן כך ,שתתחיל לחיות עם זה .זוהי כי הקשר עם השי”ת אמנם מתחיל בהכרה
כל העולם הזה ,הצדיקים חיים עם האמת שהשי”ת מחיה ומהווה אותו בכל רגע .כי
הדרך היחידה שיש לנו. שהוא המחיה והמהווה של המציאות
של הבריאה ,הם רואים מאיפה שהבריאה ‘לחיות עם השי”ת’ ו’רק לציית להשי”ת’
שלך ,שאתה מרגיש ורואה את השי”ת
“פעם דיברתי עם מישהו על כך ,שבשעת מתחילה ,ולאן היא הולכת ,והם רואים הם ממש שני סוגי חיים שאין ביניהם כל
מתוך המציאות שלך ,ורק לכן אתה אמנם
התפילה הוא צריך לחשוב על אמונה כאן אם כן עולם שיצא מהאמירת ‘כתר’ קשר .לחיות עם השי”ת פירושו שהאדם
קלט שהשי”ת הוא הכל ,ומבלעדיו אין יכול לאהוב אותו ולהכיר בו”.
בהשגחה פרטית ,ושהשי”ת הוא מחיה של השי”ת בעצמו! אתה עוד מתפלא ,איך
במחשבות
ומהווה את הכל ,אך הוא ענה לי ,כי שהם רואים אלקות בכל פרט בבריאה?! מאומה”.
בשעת התפילה אין לו זמן ,כי הוא צריך
להתחיל מהמקום פשוטות
יואלי :אם נקטת את המשל הזה ,אזי אפשר
לכוין פירוש המילות ...אז אמרתי לו
להרחיב את זה יותר ויותר; תאר לך שהוא
האמיתי
בחריפות ,מצות אמונה דוחה את מצות
רואה איך שבכל היום טוב הפרה רוקדת
התפילה! זה הרי בדוק ומנוסה ,ואתה
ועולזת ,ומיד כשהצדיק מסיים את היום
יודע זאת בעצמך ,כי אם אתה לא תשקיע יואלי :זה יפה לראות ,איך בסופו של דבר
טוב ,הפרה חוזרת לשיגרה; כשהצדיק
לחשוב על אמונה ,לא תהיה לך אמונה! לייבל :אחד הקשיים שלנו בזה ,מה שאנו כל המדרגות עומדות על האמונה הפשוטה
הולך לישון גם היא יושנת ,וכשהצדיק קם המוטלת על כל יהודי ,להאמין שהשי”ת
רחמנא ליצלן ,ואתה מדבר איתי על ‘נתקעים’ כל הזמן כשאנו לומדים ספרי
בבוקר גם היא קמה ,אתה רואה איך שהיא מחיה ומהווה את הכל .כל המדרגות
פירוש המילות בתפילה?! הרי לא דיברנו חסידות ,הוא כי נקודת המוצא שלנו הוא
כלל על השגות ,דיברנו על א -ב באמונה, מקושרת כל הזמן להנהגת הצדיק .הרי עומדות בתוך האמונה הזו עצמה .להעמיק
בלי ספק תבין שכל תנועה של הפרה הזו לפעמים ממש הפוכה מהמקום שהצדיקים
שהשי”ת הוא בורא ומנהיג לכל הברואים עומדים ,כי כשאנו פותחים את הספר ולהבהיר עוד יותר ועוד יותר את האמונה
ומבלעדו אין מאומה. יש בה סודות נפלאים שלמעלה מהבנה. הפשוטה בתכלית הפשטות הזו.
חסידות ,אנו יוצאים מתוך הרגשה שיש
“השי”ת יעזור לנו שאכן נזכה לקלוט את וזו ממש ההסתכלות איך שהצדיקים עולם ,ואנו רוצים ‘לסחוב’ קצת אלקות “לפעמים אנו מתחילים לחשוב על אמונה
האמונה הזו בכל חלקי נפשנו”. רואים את העולם הזה כל הזמן. לתוך העולם הזה כדי להתגבר על במחשבות גבוהות ועמוקות ,אך לפעמים
טו
יתברך השם בעזרת
ֶנ ֶ+פ ׁש ְמ צֵ ָר ה ? ּ ָת ִס י ר ֲ+א ָנ ָח ה ! ׁ ַש ָּב +ת ְמ נ ּו ָח ה !
ר ָא ְת ָך ִל ְמ ַב ְּ ִע +ם ְל ָב ִ
ק ׁ ֵש י ִי ְ ב י ָא לה ֶע נְ ט
ַט י י ֶע ר ְ ,ס ' ְ ּב ר
ָ
צ
ְר ִשׂ י ָ איז
ַ ּל ְי
ִ
ַ
ִו י
עם
ַ ּב
ָ+חה
נֹ ַ
ֹו ְנ ָך
ֶ ּב ת
א ַפ י
ׁ ַש
ַׁ
ש ַ ּב ת
ָס י ּו ן...
ֹק ֶד ׁש ְ ּב כ נ ֶפ י ָך ֶי ֱח
ֵצ ל ְ ּ ָ
י ֶע ר ַמ ֶמ ׁש ֵמ ֵע ין עוֹ ָל ם ַה ֶ ּב א
שבת של ליל-שישי
++עולם הבא בכיסו++פין
נועם הנשמות וחמדת הלבבות, שעות של אור בחשכת הלילה,
מתַי ִם מעל הקרקע ,למעלה מן ַ
א ָּ מל ַב ַּת אש המאיר באור
בהתוועדות ְ
המקום ולמעלה מן הזמן ,שבת חדש את סלע הקיום ,נוקב ויורד
נשגבה עם משפיעי קול דודי לנקעי נפש רוח ונשמה
פ+רשת חיי שר+ה
ב ר א ש ו ת
הגה"ח ר'
הגה"ח ר' ++ת+ש+פ"ז
דו+ד אריה ארל+נגר נ+פת_לי
רוזנבר+ג שליט"א
שליט"א
הרה"ח ר' הרה"ח ר' הגה"ח ר' שבת עילאה הנחקקת
דוד אהרן ש+או_ל יהודה בלב ובמוח עם משפיעי
גו_לדשמיד ווא_+לברג
שליט"א שליט"א שיד_לוי שליט"א קול דודי שליט"א
ז מ ן ל א ו רך א ת כ ם ש ת ל ו ו ה ה שב ת
בלת ל100-
מש מוג
פתת ת
י
ם
אי
עיל
ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' 0722.531.358שלוחה | 4 > 12אחראי ראשי של מערכת ההפצה 02-5359903 :שלוחה 2
צ מ ָא+ה
ִמ ּב ֹו א וֹ ְו ַע ד ֵ א ת וֹ ... ׁ ֵש ֹו ְב ִתים
י וֹ ם ָק ד וֹ ׁש ה ּו א
ה
ְּב ִה ְת ַעלּ ּות
בלבד | השבת ה
ל הקודם
עיל
בלבד | שבת ה
להבטיח את מקומכם עלות ההשתתפות בשבת
ִנ ׁ ְְׁ+ש ַמ+ע ק ֹו+ל ֹו ִִּּ+ב ִירי+ח ֹו
כ זוכה
אי
ם
הסעות בנהירו דאנפין ,חייגו: הכנסות קודש לפעילות קול דודי, השבת המרוממת מתקיימת ב'מצפה יריחו' במתחם שכולו
יאורגנו
פי
ניתן להשתתף מכספי מעשר
ת תת
לפי השראת הנפש עם סעודות ערוכות בטוב טעם מוג מש
הביקוש
טז
050.41.315.19 שבת קודש בלבד₪ 1850 :
בלת ל100-
050.41.67.577 תוספת ליל-שישי₪ 250 :
ניתן לפרוס ל 3-תשלומים
