מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — סוכות (2026-09-21)

בס"ד
שנה כ"ח גליון ג' )אלף שנ"ו( חג הסוכות
ט"ו תשרי תשפ"ז לפ"ק
לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש ,והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל
הדלקה"נ :ברוקלין = 6:32 :מאנסי -קרית יואל = 6:33 :לונדון = 6:37 :אנטווערפען7:19 :
מוציו"ט :ברוקלין = 7:56 :מאנסי -קרית יואל = 7:57 :לונדון = 7:59 :אנטווערפען8:41 :
מענינא דיומא כניסה לסוכה
להזהר בדיבור בתוך הסוכה הרה"ק ר' נפתלי ממעליץ זי"ע נהג שלא בא לסוכה עד ליל ראשון
)נזר הקודש מעליץ( של סוכות ,כדי שתהא חביבה הסוכה בשעתה.
*
וכן היה מנהג מורי ]הרה"ק הרמ"ק זי"ע[ ע"ה שלא לדבר בתוך הסוכה בימי חג הסוכות אלא בדברי תורה ,כי
אצל הרה"ק רבי משה מראזוודאב זי"ע היו המנגנים מלווים אותו
)ראשית חכמה שער הקדושה פרק י"ד( מצות סוכה קדושתה גדולה.
בניגון מיוחד למעמד כניסה לסוכה ,ובא יבא ברינה לצלא
אע"פ שהמצוה להיות בשמחה ,מ"מ צריך להזהר בהרבות שחוק וקלות ראש ח"ו ,ויש מאנשי מעשה שמדקדקים )מנהגי קודש ראפשיץ( דמהימנותא.
)מטה אפרים( על עצמם שלא לשיח שום שיחה בטלה בסוכה רק בדברי תורה ,ומכ"ש בשעת הסעודה. *
הגה"ק מוה' חיים צאנזיר מגדולי חכמי הקלויז מבראד ישב פ"א בליל חג הסוכות בסוכתו עם בנו ודבר סרה על משכיל לאיתן האזרחי )תהלים פ"ט( ,אמרו חז"ל )ב"ב ט"ו ע"א( שזהו
הבעש"ט שחק ולעג לו ולמחרתו בבוקר בלכתו לטבול במקוה פגע בו הבעש"ט ויאמר הבעש"ט להר"ר חיים שאלה אברהם אבינו ,ושמענו מצדיקים זי"ע שנגנו מזמור זה ליל א' דסוכות
גדולה יש לי לשאול את כבודו ,הלא ידוע כי סוכה היא שמא דקוב"ה כידוע שעולה צ"א כמנין יחוד קוב"ה ואין )שער יששכר מאמר ימי החג אות ז'( בהסוכה ,דהוא אושפיזא דאברהם.
שום מצוה מקפת כל הגוף כמו מצות סוכה עד"מ תפלין רק על הראש והזרוע וכדומה ,משא"כ מצות סוכה כל הגוף *
היושב בה מוקף במצוה ,ואיך יהין איש בליל הקדוש הזה יושב במצוה נשגבה כזו לדבר סרה על איש ישראל. שאלו פעם הרה"ק ר' אליהו מזאלין זי"ע אודות הגה"ק בעל צבי
וישתומם הר"ר חיים כשעה חדא ואחר כך אמר לו ,האמת אגיד כי כבודו שואל אותי קושיא גדולה אך זאת יפלא לצדיק מבלאזוב זי"ע אחרי שהוא עוד הסתופף בצלם של צדיקי
בעיני ,הן בסוכתי לא ישב שום בן אדם רק אני ובני ואחרי דברנו עליו הלכנו תיכף לישון ובני עדיין ישן על מטתו הדור הקודם ,שאלוהו האם גם הרה"ק מבלאזוב הוא כמו אותן
ומנין יודע כבודו זאת ובע"כ כי מלאך סיפר לכבודו דבר זה ואיך מותר למלאך לדבר לה"ר ורכילות והשיב לו הצדיקים הקדמונים ,ענה להם ,אם הי' הרה"ק מבלאזוב כמו אותם
הבעש"ט הא לא קשיא מידי דידוע דמכל מצוה נברא מלאך טוב ומכל עבירה נברא מלאך רע כמאחז"ל באבות כ"ד צדיקים ,ע"ז איננו יכול להשיב ,אבל אם רוצים לראות איך היו
מ"ח ,וע' באוה"ח הק' פ' נח ,ומהלשון הרע שדיבר כבודו עלי נברא מלאך רע של לשון הרע ואותו המלאך סיפר לי נראים הצדיקים הקדמונים ,לכו וראו את הרה"ק מבלאזוב בעבודתו
)דעת זקנים דף ל"א( את זאת. בקודש בעת כניסתו לסוכה בליל ראשון של סוכות) .מנהגי קודש ראפשיץ(
אמר ]מרן הרה"ק משינאווע זי"ע[ שצריך למעט בדבור של חול בסוכה ,ומרומז בפסוק ,ונס אל אחת מן הערים *
האל וחי את בצר במדבר ,ונ"ס הוא ר"ת ו'יעקב נ'סע ס'כותה ,את 'בצר במדבר' ,שצריך למעט בדבור של חול הרה"ק ר"מ מלעכאוויטש זי"ע כשנכנס בלילה הראשון של החג
)דברי יחזקאל( בסוכה. לסוכתו ,היה נופל על הקרקע ,והי' מנשקה ,והי' מתאונן ואמר :איך
בלילה הראשונה של חג הסוכות כשבא ]הרה"ק הצמח צדיק מוויזניצא זי"ע[ אל הסוכה ,והתחיל לומר היהי רצון, )תורת אבות( ידרוך גוף מגושם על המצוה הקדושה מצות סוכה.
אזי ינועו אמות הסיפים מקול הקורא ,וישיבתו אצל הסעודה היה בפחד גדול ,וזרק מרה בחסידים מבלי לדבר אפילו *
דיבור קל בסוכה .ופעם אחד ראיתי שעמדו ב' אנשים אצל הפתח בסוכה הרחק הלאה ממנו ,ודיברו בחשאי ,והרגיש הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זי"ע בכל שנה ושנה בליל
)אבן שתיה דף שע"ד( בדבר ,והקפיד ואמר :יותר טוב לילך החוצה ,מלדבר בסוכה דבר שאינו מרוצה. ראשון של חג הסוכות ,הסגיר את עצמו לבד בסוכה ,ואחר כך
כשבא לאכול על השלחן הטהור שלו ,היה אומר ,עתה נעניתי
אבא מארי ]הרה"ק ר' ברוך מרדכי מקאידינאוו[ זצ"ל לא היה מדבר בשבת ויום טוב כי אם בלשון הקודש ,וכן מאברהם אבינו ע"ה באושפיזא שלו ,על ארבעה עקרות שיפקדו בזו
)משמרת שלום סימן מ"ג ס"ג( בסוכה כל ימות החג. השנה ,או חמשה ,או יותר או פחות ,וכך היה בכל שנה ושנה.
פ"א בא המגיד הקדוש ]מטריסק זי"ע[ בחג הסוכות לסוכתו ,ומצא שם את בנו הילד ]הרה"ק ר"מ מקאזמיר זי"ע[ )הקדמת מהרא"צ לזוהר חי(
הנ"ל שח בדברים עם ילדים כגילו ,אמר לו :בני יקירי ,תדע כי עבודה גדולה היה לי להמשיך אליך נשמת אבי *
]הרה"ק ר"מ מטשערנאביל[ זצ"ל וכעת אתה עומד ושח דברים בטלים בסוכה ,תדע כי המדבר דברים בטלים דומה שמעתי ממו"ר הרב מבארניב זצוק"ל ,אשר פעם אחת בליל חג
לכלי חרס ,וכלי חרס צריכין להוציא מהסוכה ,ואז התחיל הילד לבכות מאד בלי הפוגות ,ויאמר לו אביו המגיד הסוכות עמד העטרת צבי מזידיטשוב אצל פתח סוכתו ,ואמר
הקדוש הדין הוא בכלי חרס שבירתן היא טהרתן ,גם אתה כבר די במה שהיה לך לב נשבר מהבכיה ,ויצוהו שלא שמתבייש לבוא לתוך הסוכה ,כי הוא רואה אשר הסוכה מליאה
)גדולת מרדכי קאזמיר דף י"ח( יבכה יותר. )אור זרוע לצדיק( משמות הקדושים ,ואיך יבוא ביניהם.
פעם אחת כשהלך המגיד הק' ]מטריסק זי"ע[ בחג הסוכות להסוכה פגש את נכדו ,עמד אצלו ואמר לו ,כלי *
מאוסה אין מכניסין בהסוכה ,ואין לך דבר מאוס יותר משקר .ונזכר הנכד שביום ההוא אמר איזה דבר שקר ,פרץ הרה"ק מראזלא זצ"ל בליל א' של סוכות בכניסתו לסוכה ,היה
בבכי ,ואחר כך אמר לו זקינו המגיד ,בכלי חרס כתיב שבירתן זו היא טהרתן ,והמשיך בדרכו להסוכה. נכנס בשמחה ,ומנשק כל הדפנות וכל המקומות בהסוכה) .עשר קדושות(
)שיח זקנים ח"ג דף קכ"ט( *
אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל
מ'הייבט אן פון בראשית!
היי יאר
איז דא א גאנצע וואך איר טאנצט מיט די הייליגע תורה?
איר האט שוין לאנג געוואלט זיין צווישן די רבבות אלפי ישראל וועלכע
לערנען די הייליגע לימוד חק לישראל? פרשת בראשית,
איר ווילט זיין צווישן די אומצאליגע אידן וואס כאפט איך מיט
זעהן אפענע ישועות דורך דעם טעגליכן לימוד?
יעצט איז די צייט! באצייטענס,
ועולמך תראה בחייך! ווערט אויך א לומד קבוע אינעם טעגליכן שיעור פון ספר הק' חק לישראל .וועלכע איז משולב פון
אלע חלקי התורה און זוה"ק ,לויט ווי עס איז אוועקגעשטעלט געווארן דורכ'ן הייליגן אריז"ל.
חג הסוכות תשפ"ז לפ"ק א
מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ג'
יארצייט פון
הגאון הקדוש מרן
רבי יצחק אייזיק הכהן מקאריץ זי"ע
בעל ברית כהונת עולם ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט
ט"ו תשרי שנת תקמ"ח לפ"ק
אויפן הייליגקייט פון ברית כהונת עולם ווערט דערציילט ,אז ער האט קיינמאל נישט הרה"ק רבי יצחק אייזיק הכהן מקאריץ זצ"ל איז געבוירן שנת תקי"ג לפ"ק צו זיין טאטע רבי יואל
אנגערירט קיין מטבע ,און ער האט נישט מסיח דעת געווען פון תורה ועבודה אפילו אויף א הכהן זצ"ל הי"ד אבד"ק אנטאניא יצ"ו ,ער איז געווען פון די גרויסע תלמידים פון הרה"ק המגיד
סעקונדע .זיין צורה האט געלאכטן ווי א מלאך אלקים ,און זיין פחד איז געפאלן אויף ווער ממעזריטש זצ"ל ,און הרה"ק המגיד מזלאטשוב זצ"ל ,ער איז באקאנט פאר א גאון וקדוש און
עס האט אים געזען ,אז מען האט מורא געהאט צוצוגיין צו אים. גרויסער מקובל ,זייענדיג צוועלעף יאר איז זיין טאטע ליידער נפטר געווארן ל"ע ,און יענעם יאר
האט מען אויפגענומען מיט די עצה פון הגה"ק רבי חיים הכהן ראפפארט זצ"ל צו זיין דער רב אין
יעדן צופרי און ביינאכט האט ער זיך געפירט זיך איינצוהילן אין תכריכים פון מתים ,און קלויז אין שטאט אוסטראה יצ"ו ,און ווען ער איז געווארן בר מצוה האט ער חתונה געהאט ,און מען
ער האט אויסגעגאסן זיין הארץ צו השי"ת כדי זיך צו ערוועקן צו תשובה דורך דערמאנען האט אים אויפגענומען פאר רב אין שטאט קאריץ יצ"ו ,זיין גאנץ לעבן איז ער געווען באהאפטן
דעם יום המיתה ,אזוי ווי עס האבן זיך געפירט חסידי אשכנז הקדמונים אז מען פלעגט זיך אין תורה בנגלה ובנסתר ,און אויפגעשטעלט תלמידים גאוני ארץ ,ער האט פארפאסט דעם ספר
איינהילן אין תכריכים ,אז אזוי שטעלט זיך א מענטש פאר ווי ער איז שוין געשטארבן און ברית כהונת עולם ,שו"ת זכרון כהונה .ער איז נסתלק געווארן זייענדיג בלויז פינעף און דרייסיג
ער ליגט אין קבר און זיין פלייש ווערט פארפוילט .און טאמער איז מען גרייט צוריקצוגעבן יאר ט"ו תשרי שנת תקמ"ח לפ"ק .זיין הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט קאריץ יצ"ו.
די נשמה פאר'ן הייליגן באשעפער ,איז מען דאך מבטל פון זיין הארץ אלע תאוות און הבלי אויפ'ן ציון פון בעל ברית כהונת עולם אין שטאט קאריץ האט מען אויפגעשטעלט א אוהל
עולם הזה ,און אזוי ברענגט מען זיך צו צו מתודה זיין מיט אן אימה ופחד און מיט א אן קיין טיר ,נאר צוויי אפענע פענסטערס פון ביידע זייטן פונעם אוהל ,און דארט פלעגן
צובראכן הארץ) .ברית כהונת עולם ,תולדות המחבר דף מ"ה( פילע חסידים קומען זיך משתטח זיין און אויסגיסן זייערע בקשות אויפ'ן הייליגן ציון ,און
* דורך די אפענע פענסטערס האט מען אריינגעלייגט די קוויטלעך) .מזכרת לגדולי אוסטרהא דף רכ"א(
ווען הרה"ק בעל ישמח משה מאוהעל זצ"ל איז געווען א קינד פון זעקס חדשים ,האבן *
זיין טאטע און מאמע אמאל באזוכט אין שטאט סטאניסלאוו ,וואו דארט האט געוואוינט הרה"ק מקאמארנא זצ"ל שרייבט :הרב הגאון הקדוש המקובל אלקי החריף הגדול חסיד
זיין זיידע הרה"ק רבי יצחק זצ"ל .יענעם שבת האט גע'דרש'נט אין בית הכנסת אין שטאט שבכהונה מהר"ר יצחק אייזיק הכהן זצ"ל אבד"ק ור"מ קאריץ ואוסטרהא ,מתלמידי
דאס הייליג קינד רבי יצחק אייזיק הכהן ,וואס איז שפעטער געווען דער מחבר פון ברית המגיד הגדול הרה"ק ר' דוב בער ממעזריטש זצ"ל ,בעל מחבר ספר ברית כהונת עולם
כהונת עולם ,וואס איז דעמאלט אלט געווען עלף יאר .אלע איינוואוינער פון שטאט זענען ושו"ת זכר כהונה ,איז באקאנט אויף זיין ספר ברית כהונת עולם ,וואס איז נאכנישט געזען
געקומען הערן די דרשה פון דעם יונגן קינד ,און אויך רבי יצחק איז געקומען .ווען ער איז געווארן פון עטליכע הונדערט יאר אזא געשמאקע ספר ,און ער האט באלאכטן אונזערע
אהיימגעגאנגען ,האבן אים זיין בני בית געפרעגט וואס ער זאגט צו די דרשה ,האט ער אויגן אין פילע סודות התורה והחכמה ,תהא נשמתו צרורה בצרור החיים בגן עדן מנוחתו.
ארויפגעלייגט זיינע הייליגע הענט אויפ'ן קאפ פון זיין אייניקל ,דאס קינד משה ,און ער )נוצר חסד קאמארנא ,מס' אבות פרק ג'(
האט אים געבענטשט ,און ער האט געזאגט :יהי רצון אז דו זאלסט זוכה זיין *
אויפצואוואקסן אזוי ווי אים .און די ברכה האט טאקע געהאלפן אז ער האט גע'דרש'נט הרה"ק בעל בני יששכר זצ"ל שרייבט :עיין כל זה בספר ברית כהונת עולם ,און פון זיינע
ברבים אין שטאט פרעמישלא ווען ער איז געווען א קינד פון עלף יאר .און אויך זיין מאמע וואסער טוען מיר טרינקען) .בני יששכר מאמרי חודש אדר(
די צדקנית ע"ה האט זוכה געווען נאך צו הערן די דרשה פון איר יונגן קינד) .הגה"ק בעל ישמח *
משה דף כ"ב( זיין תלמיד הגה"ק רבי אפרים זלמן מרגליות זצ"ל ,שרייבט אז ער האט זיך געפירט מיט
* חסידות ,און ער האט געגעבן צו זיין הארץ זיך נישט צו פארמאוס'ן מיט די זאכן פון די
פון זיינע יונגע יארן האט דער בעל ברית כהונת עולם גארנישט פארגעסן וואס ער האט וועלט ,און ער האט זיך נישט אנגעקליידט מיט שיינע קליידער ,ער האט גארנישט געהאט
געלערנט .ביי די אכט יאר איז ער געפארן מיט זיין טאטן צו אן אסיפת הרבנים ביים מארק מיט די פארמעגנס פון דער וועלט ,און ער האט אוועקגעלייגט די חיי שעה ,און ער איז נאר
טאג אין שטאט בראד ,און ער איז נתכבד געווארן צו האלטן פאר זיי א דרשה .און צוליב געבליבן מיט די ארבע אמות של הלכה ,ווי אויך האט ער געשיקט זיין האנט בעץ החיים ,און
וואס ער איז געווען יונג און נידריג ,האט מען אים ארויפגעשטעלט אויפ'ן טיש ער זאל דארט ער איז געשטאנען אין די סודות ה') .בהקדמתו לספר ברית כהונת עולם(
האלטן די דרשה ,אבער ער האט נישט געוואלט ,און ער האט געזאגט :כהנים משלחן גבוה *
קזכו) .פתיחה לספר ברית כהונת עולם( הרה"ק רבי שמעון מזעליכוב זצ"ל האט געזאגט :דער ברית כהונת עולם ,די תורה האט
* אים צוגערופן און אים געזאגט :קום אהער מיין קינד ,קוק אין מיר אריין ,זע וואס אין מיר
ער איז געווען גאר גרויס און פארהייליגט ,און עס האבן זיך מסתופף געווען אין זיין שטייט ]די סודות התורה[ .נהרי אש זעליכוב ,אות רי"ז(
שאטן פילע חסידים .אבער שפעטער ווען עס האט אנגעפאנגען ווערן באקאנט אויף דער *
וועלט דער נאמען פון הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זצ"ל ,און אסאך חסידים זענען צו אים ווען דער ברית כהונת עולם איז געקומען די ערשטע מאל צו הרה"ק המגיד ממעזריטש
געפארן ,איז דער ברית כהונת עולם ,געבליבן אן מענטשן אויף זיין טיש שבתות וימים זצ"ל ,איז ער נאך געווען גאר יונג .אבער דער מגיד וואס האט אנערקענט אין זיין
טובים ,און ער האט נישט געקענט מקיים זיין מצות הכנסת אורחים .האט ער געשיקט געוואלדיגע קדושה ,האט זיך אויפגעשטעלט פאר אים מלא קומתו ,און ער האט אים
איינלאדענען די בעלי עגלות וואס האבן געברענגט מענטשן צום שטאט ,אז זיי זאלן קומען אויפגענומען מיט א געוואלדיגע ליבשאפט און גרויס כבוד .די תלמידים פון מגיד וואס זענען
עסן ביי אים .ווייל דעמאלטס זענען די בעלי עגלות געווען אידישע קינדער .אבער אזוי ווי דארט געשטאנען האבן זיך געוואונדערט אויף די גרויסע כבוד וואס זייער רבי געבט אפ פאר
דער ברית כהונת עולם איז דאך געווען אן איש אלקים קדוש ,האט ער נישט גערעדט ביים א יונגן קינד .אבער ווען ער האט געזען זייער וואונדער ,האט ער זיי געזאגט :עטס
טיש נאר דברי תורה ,האבן די בעלי עגלות וואס זענען געווען פשוט'ע מענטשן ,נישט וואונדערט ענק אויפן כבוד וואס איך געב אים ,עטס זאלטס וויסן ,ווען דער בית המקדש
געוואלט קומען עסן ביי אים צום טיש .האט ער דעמאלטס געשיקט נאכאמאל בעטן פון זיי וואלט ווען געשטאנען ,וואלט ער געווען דער כהן גדול) .ברית כהונת עולם ,תולדות המחבר דף מ"ג(
אז זיי זאלן קומען ,און געזאגט אז ער וועט רעדן מיט זיי איבער ענינים פון פעלדער און *
פערד און געוויקסן ,כדי זיי זאלן עסן ביי אים ,און דעמאלטס האבן זיי מסכים געווען צו
קומען) .זכותא דאברהם פאריסוב ,פרשת וירא( תתנ( סיפר אחד מן המשמשים הי"ו שזוכר
* האיך עוד באמצע ימי חודש אלול התפלל כבר
הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זצ"ל האט געלערנט דעם ספר ברית כהונת עולם מיט א
געוואלדיגע טיפקייט ,און דריי טעג נאכדעם וואס ער האט געענדיגט דעם ספר איז ער רבינו רבי יעקב ]מפשעווארסק[ זצ"ל אצל
ארומגעגאנגען אינגאנצן צעשטורעמט און פארוואונדערט ,און נישט געקענט קומען צו זיך.
שפעטער ,ווען ער איז געווארן צוריק אין די כוחות ,האט ער געזאגט אז זיינע כוחות זענען הפושקע של צדקת רמבעה"נ ,בעת נתינת
אים שוואך געווארן נאך פאר ער האט אפילו געכאפט אין זיין זכרון וואס ער זאגט) .פתיחה
צדקתו ,וביקש על שלשה דברים :חדא ,שיוכל
לספר ברית כהונת עולם(
* להתענות בניקל ביום הקדוש המתקרב ובא.
דער ברית כהונת עולם האט אויך געלערנט בקדושה וטהרה בהתמדה מיט זיין חבר
הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זצ"ל. ושנית ,שיהיה בכח לעלות על גבי הגג להניח
ווען מען האט אויפגעשטעלט א נייע בנין פאר די קלויז אין שטאט אוסטרהא ,האט מען
געבעטן פון הרה"ק רבי חיים כהן זצ"ל ער זאל זיי שיקן איינער וואס איז ראוי צו זיין דער
הסכך על הסוכה כמנהגו בקודש מדי שנה
רב ,און ער האט ממליץ געווען אז מ'זאל נעמען רבי יצחק אייזיק ,וואס אפילו ער איז נאך בשנה ]כי הי' בטבעו פחדן ,והי' צריך לעלות
געווען דעמאלטס צוועלף יאר ,און ער האט געשריבן צו זיי ,איך האב אים פארהערט ,און
איך האב געזען אז ש"ס ופוסקים ,די קמאי ובתראי ,זענען אפגעהיטן אויף זיינע ליפן ,און על הגג ע"י סולם נמוך מבחוץ[ ,והשלישית
זיין חלק ה' זאגט אז ער איז לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ,אזוי ווי איינער פון די
שלא ירדו גשמים בחג הסוכות.
גדולים וואס איז דא אויף די וועלט ,און איך האב נאכגעקוקט ,און איך האב געזען אז ער
איז א קנקן חדש מלא חדש און ישן ,און עס איז נישט דא נאך אזאנס .ממילא אויב אזוי, )זכות אבות פשעווארסק ,חג הסוכות דף קמ"ח הערה פ"ג(
איילט'ס ענק צו און נעמט'ס אים אויף פאר א רב .און נאך זייענדיג אלט אכט יאר אין
שטאט אוסטרהא ,האט ער געדרש'נט מיט טיפע פלפולים אין הלכות בית הבחירה וכיון שפסקו צדקה נהגו ליתן בעבור הזכרת הנשמות
להרמב"ם) .פתיחה לספר ברית כהונת עולם( שיזכור אותם אלקים ,ואגבן יזכור אותנו עמהם לטובה
* בזכותם ,לכך מזכירים נשמות בכל הרגלים) .לבוש סי' ת"צ(
תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו ביי "יזכור" שמיני עצרת געדענקט כולל שומרי החומות
חג הסוכות תשפ"ז לפ"ק ב מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ג'
אשון של
בענין יום ר
סוכות שחל בשב"ק
מקיימים מצות נטילת לולב ע"י מאכלי שב"ק: כחו של השב"ק פועל שאינו צריך לנטילת לולב:
בזמירות לשבת )בזמר שבת היום( ,מעבור דרך וגבולים ,מעשות היו פעלים ,פירש ]הרה"ק אמרו ז"ל )סוכה מ"ב ע"ב( אין נוטלין לולב בשבת מטעם שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים.
מגארליץ זצ"ל[ ,דהנה כשחל ראש השנה בשבת אין תוקעין בשופר מטעם שמא יעבירנו ,והיינו הנה עיקר מצות לולב ומיניו רומזים על שם ב"ן כידוע מכוונות )פרע"ח לולב פ"א( ,ושם ב"ן הוא
טעמא דלולב )ר"ה כ"ט ע"ב( ,וע"י מצות האכילה והעונג בשבת משלימין את מצות התקיעות ונטילת במלכות ,וידוע )שבת ט' ע"א( אשר רשות היחיד הוא עמוד גובה עשרה טפחים ,ורחבו הוא ארבעה
הלולב ,וז"ש מעבור דרך וגבולים ,דבשביל איסור ההעברה לרה"ר ,מעשות היום פעלים ,חייבין פעמים ,והוא כי י' פעמים 'טפח' עם ד' פעמים 'טפח' עולה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,
להמנע מפעלים שונים ,כגון תקיעת שופר ונטילת לולב ,מטעם שמא יעבירנו ,והתיקון לזה ,הוא שהוא יחודא תתאה בחינת מלכות כנודע )זהר א' י"ח ע"ב( ,ולזה על ידי שמירת שבת שאינו מוציא
לאכול ולשתות בהלולים) .י"ג אורות ח"א דף רע"ו( מרשות היחיד לרשות הרבים ,בזה מתקן את בחינת מלכות בחינת שם ב"ן ,ואינו צריך עוד
אכילת דגים בשב"ק דאורייתא: לנטילת לולב שהוא שם ב"ן כנ"ל) .אמרי נועם א' דסוכות שחל בשבת אות ג'(
בסוכות שחל יום ראשון בשב"ק יש בו עלי' לכל פרט נפש:
סיפר ש"ב הג"ר נטע פריינד שליט"א בשם הגה"צ רבי יהודה האראוויטץ מדזיקוב זצ"ל ,ששנה
אחת שחל בה יו"ט ראשון של חג הסוכות ביום שבת קודש היה מחסור באתרוגים מהודרים, בגמ' )מס' סוכה מ"ג ע"א( אי הכי יום ראשון נמי ,ראשון הא תקינו ליה רבנן בביתו ,היינו כי ביום
והרה"ק רבי חיים מצאנז אע"פ שהובאו לפניו כמה אתרוגים לא היתה דעתו נוחה בהידורם, ראשון של חג מתחיל להאיר רצונו ית' שיהיה נקרא ראשון חד בחושבן ,כלומר ,שאז מתחיל
נתייעצו בני ביתו של הרה"ק רבי חיים מצאנז ושלחו שני שלוחים נאמנים ,ומסרו בידם סכום הגון, להתערב ולהתאחד אורו ית' בגבולים של ישראל ,ומחמת זה נתאחדו ממילא ביחד כל הפרטים,
כדי ליסע לעיר המחוז אולי ימצא שם אתרוג הדר ,ואכן חפץ ה' בידם הצליח ,ובעיר המחוז מצאו עד שכל פרט נפש בפני עצמו נקרא אז נמי צבור ,כי נמצא אז גבי כל אחד מישראל השלימות
אתרוג נאה ומהודר ,וכמובן שהשלוחים שילמו עבורו במיטב ,וקנו את האתרוג עבור הצדיק מהכלל ,בבחינת צלותא דיחידא דאתכלילת בסגיאין דא יעקב ,וזה החג הוא מדת יעקב ,לכן כשחל
הרה"ק מצאנז. יום הראשון בשבת ,בזמן שיש בו עליה לכל פרט נפש להתכלל בשורשו ,תקינו ליה רבנן בביתו,
בדרך חזרתם מעיר המחוז לעיר צאנז ,הזדמנו לאכסניא בביתו של יהודי כפרי שהתפרנס ולא גזרינן 'שמא ילך אצל בקי' כדי לקבל מרבים השלימות ,כי כל פרט נפש יכול להכיר אצלו גם
מגידול דגים ,שבירכו השי"ת בעשירות מופלגה ,בהיותם באכסניא נזכרו שבצאנז אין בנמצא דגים כן כל השלימות מהכלל .ועוד זאת ,מחמת ההתחדשות מהתלבשות אורו ית' ביום הראשון ,יש
חיים ,ועל כן נאלצים יושבי צאנז ובכלל הרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע ,לענג את השבת בדגים שפיר הכרה לכל פרט נפש ,ואין שום מיחוש לגזור שמא ילך אצל בקי ,מאחר שזאת הבקיאות
מלוחים )הערינג( ,נתיישבו אותם שלוחים בדעתם ופנו לבעל האכסניא והציעו בפניו שיקנו ממנו נמצא אז גבי כל נפש בפרט ,כי אז עומדים כל הפרטים סמוך לשורשם ,ומקבלים לגבולים שלהם
מעצמות אורו ית' ,אכן בראש השנה גבי תקיעת שופר לא ]וכו'[) .סוד ישרים ראדזין ,יום א' דסוכות(
דגים חיים לצורך הרה"ק מצאנז ,השיב להם בעל האכסניא שעקב המחסור בדגים חיים אין לו
דגים למכירה ,אמנם נשאר לו דג אחד גדול וטוב ,אך לא ימכרנו משום שרוצה לאכלו בעצמו ראשון לחשבון עוונות ,השבת עצמה פועל להמשיך הדעת:
לצורך שמחת יו"ט. וזה פי' המדרש בבראשית רבה )כ"ב כ"ח( כשפגע אדם הראשון בקין ,אמר לו מה נעשה בדינך,
אותם שלוחים חזרו וביקשו מבעל האכסניא שימכור להם את הדג לכבודו של הרה"ק מצאנז, אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי ,מיד עמד אדם הראשון ואמר מזמור שיר ליום השבת ,והפי'
ואף הציעו תמורתו סכום כפול ומשולש ,בעל האכסניא השיב להם ,שבס"ד ברכו השי"ת הוא כך ,כי בכל תשובה על סליחת העון הוא כעין פשרה שמקצת נתכפר ,היינו גוף החטא ,אבל
בעשירות ,ואינו רוצה למכור את המצוה של כבוד יו"ט תמורת כסף ,לאחר שהשלוחים חזרו הרושם מן הפגמים עוד נשאר ,ועוד האשמה תלוי בו ,אבל ביום השבת הוא מסוגל לתשובה
והפצירו ,נענה בעל האכסניא והשיב להם שמוכן ומזומן למסור להם את הדג החי ,וזאת תמורת הגדולה שיסתלק גם האשם ,היינו רושם החטא הנשאר ,מפני שבשבת מרגיש האדם יותר
האתרוג המיועד להרה"ק מצאנז ,השלוחים שהיו מחסידי קמאי שהיו יודעים ומבינים בחשיבות הפגמים שנשאר ,מפני שביום השביעי נתעלה כביכול וישב על כסא כבודו ,והתשובה שעושים
של דגים לשבת ויו"ט ,הסכימו בלב כבד ל"עיסקא" )מ'האט געמאכט א געשעפט( ,והחליפו את ביום השביעי מגעת עד כסא כבודו ,ומפני זה כשחל יו"ט ראשון של חג להיות בשבת אין נוטלין
האתרוג הנאה והמהודר תמורת הדג הנאה .ומיד הזדרזו והעמיסו את הדג הנאה על עגלה מיוחדת לולב כל עיקר ,מפני שעצמו של לולב הוא להמשיך את הדעת שהוא יום הראשון לחשבון עונות,
עודנו חי ,בתוך גיגית גדולה עם מים ,ונסעו לצאנז ,בהגיעם לצאנז מיד קידמום הגבאים וכמה אבל בשבת אין צריכים לזה ,כי השבת עצמה פועל הרגשה זו ,ואין צורך לנטילת לולב) .מאיר עיני
מהחסידים בשמחה ,וביקשו לראות את האתרוג הנאה ,אותם השלוחים סיפרו שהחליפו האתרוג חכמים אסטראווצא ,תליתאה דף רע"ה(
בדג נאה וגדול. השבת מתקן מה שיש בעבודת האתרוג:
הרה"ק רא"י מסאדיגורא זצ"ל שאל לא' אם בירך על אתרוג ביום א' דסוכות ,השיב לו הלא חל
שוטים שבעולם הרעימו עליהם הגבאים ,הכיצד החלפתם אתרוג למצוה תמורת דג שמן.
שנה זו א' דסוכות בשבת ,פתח את דברות קדשו ,הנה חכמים הק' דחו מ"ע דאורייתא מפני זילזול
אותם השלוחים מרוב בושה נאלמו דומיה ,ובמורך לב נשמטו מפתח בית הרה"ק מצאנז ,והלכו
שב"ק ,אתרוג ושופר שהם דאורייתא ,ושתק ,ואח"כ פתח עוה"פ פה קדשו ואמר ,אין אני אומר
והתחבאו באכסניא בכפר קטן סמוך לעיר צאנז בתוך תחום שבת ,הגבאים שכעסו מאוד על
מן השמים ,אך כן הוא ,דור זה בא לתקן חילול שבת ,כל דור ודור בא לתקן איזה מצוה ,ודור זה בא
שלוחי האתרוג ,התיישבו בדעתם שלא לספר ולא להודיע להרה"ק מצאנז על החליפין של
על תיקון שבת ,וע"כ נתגבר כעת חילול שבת כי זה לעומת זה ,ויש הרבה חילול שבת והרבנים
האתרוג בדג ,והכניסו הדג הנאה והגדול על שולחנו הטהור של הרה"ק מצאנז ,נענה ואמר :התודה
דורשים דרשות ואינם יודעים לדרוש העיקר הנצרך עתה ,וזה להם דבר קל ,חז"ל דחו מ"ע מפני
להשי"ת ששלוחי האתרוג היו שלוחים נאמנים ,שיודעים המה שהשנה חל יום ראשון של חג
שבת ,כי הענין הוא מה שיש בעבודת השופר או באתרוג ,יכול שבת בעצמו לתקן) .כנסת ישראל דף (122
הסוכות ביום שבת קודש ,ומצות אתרוג הוא רק מדרבנן בשנה זו ,ואילו דגים לשבת וליו"ט יש
לקנות לב"ב בגד חדש ליו"ט מדאורייתא:
בהם שתי מצות מדאורייתא ,דכתיב ושמחת בחגך ,ומדברי קבלה דכתיב וקראת לשבת עונג,
וציוה הרה"ק לשלוח להם שיריים במוצש"ק חתיכה הראויה להתכבד לכפר הסמוך לצאנז הגה"ק הצ"צ מליבאויטש זי"ע ביקר בשוק בערב סוכות שחל בשבת ,וראה חסיד עני אחד
לאכסניא ,מובן שאותם השלוחים לאחר ששמעו את דברי הצדיק חזרו מיד לצאנז בשמחה שקונה לו אתרוג מהודר ,ושאל אותו אם ככר קנה בגד חדש לב"ב ליו"ט ,וכשתמה ע"ז ,אמר לו,
גדולה .והנה באמצע הלילה שוב רבתה השמחה בצאנז ,שאותו בעל האכסניא נדב רוחו לבוא אתרוג בשנה הנוכחית הוא דרבנן ,ובגד חדש לב"ב היא מה"ת ע"כ) .שו"ת וישב משה ח"ב סי' ק"ז(
בעצמו לקראת חול המועד והביא את האתרוג המהודר שרכש בעבור הדג להרה"ק מצאנז זי"ע, להפוך הפיוטים בתפלה:
באמרו שרצה הוא לזכות להביא דורון לצדיק) .מעשה צדיקים דף קפ"ד ,וכעי"ז מובא בס' אור השבת ח"ב ,דף אין להפוך הפיוט בשום יו"ט שחל בשבת ,כגון יום ב' דשבועות ,זולת כשחל יום א' דסוכות
רל"ו בשם הגה"צ רבי משה הלברשטאם זצ"ל חבר ביד"ץ עדה החרדית בירושלים עיה"ק תובב"א( בשבת ,אז יש להפוך ולומר בו הפיוטים ליום ב' ,ולמחרתו פיוטים של יום א' ,כי כן כתב במחזורים
לקנות מהודר כמו בכל שנה להאמין בביאת המשיח: הישנים ,ומבואר בצל"ח ברכות )דף ל"ד ע"א( ,כיון שפיוט ליום א' מדבר רק מד' מינים ,ע"כ כשחל
מספרים משמו של הגאון רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל שפעם בערב יו"ט ראשון של סוכות בשבת שאין נוהג אז ד' מינים ,י"ל הפיוט של יום ב' שמדבר רובו רק מסוכות) .דרכי חיים ושלום
שחל בשב"ק ,ראה יהודי נכנס לסוחר אתרוגים ואומר לו ,השנה אין עתה צריך לתת לי את מונקאטש ,ומאמר נוסח התפלה אות כ"ז(
האתרוג המיוחד שכמוהו הנך נותן לי מדי שנה בעד סכום רב ,כששאלו הסוחר לסיבת הדבר, בשעת הסעודה אין להפוך הפיוטים:
השיב היהודי ,הרי השנה אין זה כבכל שנה שמצוות נטילת לולב ביום הראשון היא מדאורייתא, פע"א בליל ראשון של סוכות שחל בשב"ק כיבד מרן ]מסאטמאר זצ"ל[ את הנה"צ מצעהלים
השנה נוטלים בפעם הראשונה רק ביום השני של החג ,שהוא מדרבנן ,לכן אין האתרוג צריך זצ"ל לזמר את הפייט של מערבית אוחזי בידם ,ושאל הגה"צ מצעהלים את מרן ז"ל הלא שבת
להיות הדר כל כך .ומספרים שהגרי"ל התעלף על אתר ,ולאחר מכן הביע את תמיהתו הגדולה, היום ,ומדוע לא יחליפו הפייט בשל מחר המדבר בשמחת החג ,ולא יזמרו פייט המדבר מענין ד'
איך יכול יהודי לדבר כן ,האין אתה אומר אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח ,האין בך מינים ,כפי שנהוג עלמא להחליף היוצרות בשחרית של יו"ט שחל בשבת ,והשיב לו מרן ז"ל
אמונה שעוד מעט קט יבוא הגואל ,ועוד בשבת זו ננענע את הלולב בירושלים עיה"ק בבית דבשעת התפלה אומרים הפיוטים דרך בקשה שבזכות נטילת ד' מינים נוושעו ,וזה לא שייך בשבת,
המקדש ,איך מלאך ליבך לומר כדברים הללו) .קשר איתן( אבל לזמרו בשעת הסעודה דרך שבח והילול ,למה לא) .מחזור דברי יואל לסוכות ,מנהגי קודש אות תס"ד(
חג הסוכות תשפ"ז לפ"ק ג מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ג'
אוצרות הבאר
ספרים חדשים שהגיעו להמערכת -עפ"י סדר הא"ב
ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"
עובדא דשמואל סיפורי צדיקים שנשמעו מאת .
מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנו[
ד' .תרפו .אודיע אמונתך /סוכות
מבואר בבהירות ובברירות וטעם מופלא ,דיבורים יקרים ,לקבל דעת מקיפה על מהות חג הסוכות ,על אלף תתד .הרה"ק בעל ייטב לב מסיגעט זצ"ל אמר פ"א בדברות קדשו בהושענא רבה על מה
עומק ההבנה בעבודה המעשית של גילו אהבת ה' והישיבה בצל האמונה הק' ,ולמצוא הדרך שאומרים הושענא עדרים מדלות ,כדי להמליץ טוב ,ולפעול פרנסה בהרחבה לבנ"י שבערי
להתקשר לשבעת רועי ישראל ,ולדעת מה היא דירת ארעי ומה היא דירת קבע ,מכ"ק הגה"צ רבי
יעקב מאיר שעכטער שליט"א ,עם מפתח הענינים והנושאים .שנת תשפ"ז לפ"ק) .שכ"ח עמודים( מארמאראש שהיו שם הרבה עניים ל"ע ,אמר :הושענא עדרים מדלות ,ממילא שיש עניים ,זה דבר
ד' .תרפז .בת עין שהוא מצוי ,אבל עדרים מדלות ,גאנצע סטאדעס מיט ארימעלייט ,אתמהה.
הספר הק' המפורסם בת עין חידו"ת ואמרות קודש על התורה וליקוטים ,מאת הרב הקדוש המפורסם אלף תתה /בהיכל קדשו .מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל דקדק שיניחו הרבה סכך על סוכתו ,כדי
רבי אברהם דוב מאווריטש זצ"ל ,נדפס במהדורה חדשה ומפוארת ,באותיות מאירת עינים ,בהגהה
מדויקת ומתוקנת ,נוספו אלפי מ"מ וציונים ,נפתחו ר"ת וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות, שלא יכנס הקור וכדומה לתוך הסוכה ,ויוכלו לקיים מצות סוכה לאכול ולישן כראוי .ולא הקפיד
ונוספו סימני פיסוק וניקוד ,ותוספות כותרת משנה .עם פרקי תולדות מהרה"ק המחבר זצ"ל) .תר"ל שיהיו כוכבים נראין מתוכה.
עמודים(
אלף תתו /בהיכל קדשו .הי' נהוג מקדמת דנא אצל חסידים ואנשי מעשה שהקפידו מאוד
ד' .תרפח .סידור הרש"ש /אור הכוונות ,חג הסוכות -כוונות ההושענות מאהבת מצות סוכה שלא לשתות אפילו מעט מים מחוץ לסוכה ,ואפילו בעת שהי' הגשם שוטף כל
כוונת האריז"ל להושענות והקפות לחג הסוכות והושענא רבה ,נסדרו כראוי וכנכון במקומם ,לא נחסר
דבר ,מסודרים בסדר ובאופן ברור ונאה .עם מנהגי האריז"ל השייכים לזמן שמחתינו ,ותפלות מספרי היום והלילה .וכן ראיתי אצל מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל ואצל אאמו"ר הגה"צ דומ"ץ דק"ק
המקובלים ,י"ל במהדורה מפוארת ומתוקנת ,בתיקון טעותים ושיבושים ,עם הוספות מראי מקומות, האלאש זצ"ל הי"ד ,וכן למדו וישבו בסוכה אפילו כשהי' קר ביותר ,ועטפו עצמן עם מלבושי חורף,
וסימני פיסוק וניקוד .שנת תשפ"ו לפ"ק) .ש"ב עמודים( נדפס בפורמאט קטן
ולא יצאו בשום אופן מהסוכה מחמת חביבות ואהבת המצוה.
ד' .תרפט .סידור הרש"ש /אור הכוונות ,כוונות שמיני עצרת ושמח"ת ושמעתי מאאמו"ר הגה"צ זצ"ל הי"ד שפ"א כאשר הי' אצל מרן זצ"ל בעיר סאטמאר יצ"ו על חג
כוונת האריז"ל להקפות וקדושת כתר ,נסדרו כראוי וכנכון במקומם ,לא נחסר דבר ,מסודרים בסדר
ובאופן ברור ונאה .עם מנהגי האריז"ל השייכים לזמן שמחתינו ,ותפלות מספרי המקובלים ,י"ל במהדורה הסוכות ,ירד גשם רב כל ימי חול המועד ,ומרן זצ"ל ערך כל השולחנות במהירות בסוכתו.
מפוארת ומתוקנת ,בתיקון טעותים ושיבושים ,עם הוספות מראי מקומות ,וסימני פיסוק וניקוד .שנת ודכירנא שפ"א בליל שבת חול המועד כאשר קידש מרן זצ"ל על היין והתחיל לאכול ,ירד גשם
תשפ"ו לפ"ק) .רל"א עמודים( נדפס בפורמאט קטן
ד' .תרצ .עין יעקב /עם ביאורי החסידות ,מס' יומא ,סוכה ,ביצה ,ר"ה שוטף בחזקה ,ונעשה מרן זצ"ל רטוב כולו מהמים ,ואמר דברי תורה בקצרה ,ואחר עריכת השלחן
הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי ,נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק, הי' צריך להחליף כל מלבושיו מחמת רטיבת המים .אולם לא אכל ושתה מאומה מחוץ לסוכה כלל.
ועליהם דברי המפרשים המפורסמים ,עם מדור ליקוט חדש ונפלא :ביאורי החסידות ,ביאורים ממעין אלף תתז /בהיכל קדשו .ביום הושענא רבה שנת תשי"ז לפ"ק נכנס מרן הרה"ק מסאטמאר
מים חיים ,מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל ,מפיהם ומפי כתבם ,על אגדות
הש"ס ,הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות ,בתוספות אלפי מ"מ וציונים ,הודגשו דיבורי המתחיל, זצ"ל מאוחר מאוד לבית מדרשו לתפלת שחרית ולעבודת היום ,וציוה שלא ימתינו עליו ,רק יתחילו
פיתוח ראשי תיבות וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,בתוספות סימני פיסוק ,עם עימוד להתפלל ,וציוה שב"א הרב מסיגעט -כ"ק אדמו"ר בעל ברך משה מסאטמאר זצ"ל יתפלל לפני
חדש מאיר עינים ,למען ירוץ הלומד בו .על מסכת יומא ,סוכה ,ביצה ,ראש השנה .שנת תשפ"ה התיבה ,והוא בעצמו התפלל במנין מצומצם בביתו נאוה קודש ,והמתינו עליו בבית המדרש
לפ"ק) .תרל"ו עמודים(
לאמירת הלל ,ואמר הלל לפני התיבה ,ועשה הנענועים כדרכו בקודש.
ד' .תרצא .קדושת לוי
הספר הק' המפורסם קדושת לוי חידו"ת ואמרות קודש על התורה ומועדים ,קדושות ,ושאר ענינים ואח"כ דרש בהתעוררות רב דרשת הושענא רבה .ובתו"ד אמר :שראה בחלומו ביום ח"י תמוז
וליקוטים ,מאת הרב הקדוש המפורסם רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זצ"ל ]יודה"ל כ"ה תשרי[ ,נדפס העבר ]שנת תשט"ז[ בקדרותא דצפרא ,האיך שעומד ביום הושענא רבה ודורש לפני הציבור ,ופירש
במהדורה חדשה ומפוארת ,באותיות מאירת עינים ,בהגהה מדויקת ומתוקנת ,נוספו אלפי מ"מ וציונים, אז הפסוק )איוב ד'( האנוש מאלו-ה יצדק אם מעושהו יטהר גבר ,שהאדם יקבל על עצמו מהיום
נפתחו ר"ת וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,ונוספו סימני פיסוק וניקוד ,ותוספות כותרת
משנה .עם פרקי תולדות מהרה"ק המחבר זצ"ל) .תשכ"ז עמודים( והלאה להטהר ,ואז יצא זכאי בדינו ]א"ה :עיין באריכות בס' דברי יואל להו"ר ,מועדים ח"ג דף שצ"ג(.
ד' .תרצב .אמרי מנחם /שינאווא ,עה"ת ומועדים ,שנה ג' ,אידיש -שני כרכים חדשים ושמעתי מאחי הרב החסיד רבי בערל בראך ז"ל שהי' המשב"ק -הויז בחור אצל מרן זצ"ל ביום
דברי תורה ,אמרים נעימים ,ודברי כבושין ,על פרשיות התורה ומועדי קודש ,מאת כ"ק אדמו"ר י"ח תמוז תשט"ז לפ"ק ,והתענה אז מרן זצ"ל שני ימים ,י"ז בתמוז ,וי"ח תמוז ,והי' זה לפלא בעיניו,
משינאווא זצ"ל ,דרושים נחמדים קושיות ודיוקים ,נעתקו בלשון אידיש כאמירתם ,עם דברי כיבושין וכאשר שמע ממרן זצ"ל את אשר חלם ביום י"ח תמוז ,הבין למה התענה אז מרן זצ"ל.
והתעוררות שהיה מסיים בכל תורה בדברי מוסר והדרכה באש קודש ,להתעורר מלשונו הנעים והצח.
י"ל שנה ג' ,בשני כרכים מפוארים ,ע"י בנו הרה"צ רבי חיים מאיר וואגשאהל שליט"א ,שנת תשפ"ז אלף תתח /בהיכל קדשו .בימי ילדותי כאשר אאמו"ר זצ"ל הי"ד חזר לאחר ימים האחרונים של
לפ"ק מאנסי יצ"ו) .ח"א :תע"א עמודים .ח"ב :תנ"א עמודים( הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324 סוכות לבתינו אחר שהותו בצל מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל ,שמעתי ממנו שמרן זצ"ל נכנס
ד' .תרצג .אויפשליסן לעריכת ההקפות בליל שמח"ת מאוחר מאוד אחר חצות הלילה ,שאלתי את אאמו"ר ,ומה עושה
א קלארער און פראקטישער וועגווייזער ,געשריבן אויף א היימישן און ערליכען אופן ,וואס העלפט זיך מרן עד אז ,אמר לי :יושב ולומד גמרא ותוס' ,והוסיף להסביר לי :והכי עולה על דעתך שיכולין
בעסער פארשטיין וויאזוי דער מח ארבייט ,וויאזוי מחשבות און געפילן ווערן געבויט ,און וויאזוי מ'קען
אנהייבן עפענען די שלעסער וואס שטערן אונז פון זיך רוקן פאראויס אין לעבן .געשריבן דורך דעם לרקוד הקפות כאלו באם אין לומדים מקודם ,רק לומדים ואח"כ רוקדים עם התורה.
באקאנטן מומחה בתורה הנפש הרב שלמה טייטלבוים ,אלעס גוט ערקלערט מיט אן ערליכן אידישן אלף תתט /בהיכל קדשו .הי' נהוג בבית מדרשו של מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל וכן אצל הרה"ק
צוגאנג .דער ביכל איז פאר יעדן וואס וויל נישט בלייבן שטעקן אין לעבן ,נאר וויל אנהייבן נוצן די
כוחות וואס השי"ת האט אריינגעלייגט אין אים מיט מער קלארקייט ,מער מנוחת הנפש און מער מצאנז זצ"ל שביום שמחת תורה התפללו שחרית במהירות ,ואותו שליח ציבור שהתפלל פסוקי
הצלחה אין לעבן .שנת תשפ"ז לפ"ק 544) .עמודים( הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324 דזמרה התפלל ג"כ שחרית ,ואמר הא-ל בתעצומות בנוסח של יו"ט ,והמלך בנוסח ימים הנוראים
ד' .תרצד .גוטע קשרים ]ואמרו "ה"יושב ,ולא יושב כר"ה ויוה"כ[ ,ושוכן עד בנוסח שב"ק ,והי' בזה ענין נשגב לקשר הכל ביחד.
אינטערעסאנטע קעיס-שטודיעס ,לעבעדיגע ביישפילן און א געשמאקע הומאר וויאזוי צו דערקענען די
אייגענע 'עלעמענטן' ,און אויך די עלעמענטן פון אנדערע ,וויאזוי אויסצונוצן אונזערע נאטורן אז זיי אלף תתי /בהיכל קדשו .בחודש תשרי שנת תשט"ו לפ"ק כאשר הייתי משמש לפני ולפנים
זאלן אונז פירן צו הצלחה און נישט חלילה צו דאס פארקערטע ,וויאזוי צו באלאנסירן אונזערע אצל מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל הי' הכל בזמן מוקדם מן הרגיל אצל מרן זצ"ל ]כאשר כבר העתקנו
נאטורן און פארשטערקערן אונזערע מעלות ,און וויאזוי אויסצוטייטשן די התנהגות פון מענטשן ,כדי צו מזה כמ"פ[ ,וכאשר שאל אותי אז הרה"ח רבי ישראל ניימאן ז"ל הפשט בזה ,אמרתי לו :איני יודע,
וויסן וויאזוי זיך ריכטיג צו באציען צו זיי .עס וועט אייך זייער העלפן אין לעבן צו אדורכטון די
פראגע בויגנס אינעם ביכל און פארשטיין וועלכע נאטור דאמינירט ביי דיר -ביי דיין בני בית ,דיין רק אני רואה שמרן הוא בדיחא דעתי' מאוד יותר מהרגיל ,אולם איני יודע מה שגורם מה ,אי משום
קינד ,דיינע באקאנטע ,געשריבן פליסיג און געשמאק צו ליינען .דורך הרב מרדכי וויינבערגער ,שנת שמתפלל בהקדם בדיחא דעתי' ,או מפני שהוא בדיחא דעתי' יותר ניקל לו להכין עצמו לתפלתו.
תשפ"ז לפ"ק 561) .עמודים( הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324
וביום שמיני עצרת ג"כ גמרו להתפלל אז בזמן מוקדם ממה שהיו רגילים לסיים בכל שנה,
ד' .תרצה .העני'ס מצוה וואגן שרגילים היו לסיים מאוחר מאוד אחר הצהרים ,ואחר התפלה אמר מרן בצחות :מי שמתבייש לילך
אין דעם ביכל וועלן קינדער זיך לערנען ווי גרינג עס איז איינצוזאמלען פיל מצוות דורכאויס זייער
טאג .עס מוז נישט זיין קיין ספעציעלע מצוות ,ווי ביקור חולים ,השבת אבידה ,ארבע מינים ,מצות לביתו כ"כ במוקדם ,יכול לשהות בבית המדרש ולומר תהלים.
א.ד.ג .וואס קומען נישט אונטער יעדן טאג .נאר א קינד'ס געווענליכע סדר היום איז אנגעזאפט מיט
אזויפיל מצוות! די אנערקענונג ,וועט געבן פאר'ן קינד א שטארקע קשר צו אידישקייט און א חשק צו רבנים ,מגידי שיעור ,מלמדים ,עלטערן ,בחורים ,קינדער...
טון מצוות .הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324
ד' .תרצו .צוויי ברודער האבן הנאה יעדע וואך מיטן נאכזאגן הערליכע
א גאר אינטערסאנטע נאוועל בוך ,ציענד און שפאנענד .פון די באקאנטע שרייבער ע .וואלערשטיין.
פריש איבערגעמאכט שנת תשפ"ז לפ"ק 500) .עמודים( הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324 דברי תורה מיט מעשיות פון צדיקים
לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת
פונעם ספר
ברכת מזל טוב
לכבוד הרה"ח מחשובי מתפללי בית מדרשינו
הר"ר דוד בינער שליט"א
מבאר התורה
לרגל הכנסת בנו החשוב הב' כמר יואל אלימלך ני"ו על חמשה חומשי תורה
לעול התומ"צ בשעטומ"צ ~ עטליכע יאר איז דאס נישט געווען צו באקומען ~
ויה"ר שירווה רב נחת דקדושה מכל יו"ח עד עולם יעצט בעז"ה פון פריש איבערגעדריקט ,אין א הערליכע קלענערע פורמאט,
כעתירת וברכת הנהלת קהל אפסי ארץ ד'נאנאש לויפט און קויפט דעם הערליכן ספר ,און זייט אויך מהנה אייערע נאנטע מיט די שיינע
מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס: מתנה ,און זיי וועלן אייך אייביג מכיר טובה זיין.
nanash@yeshivanet.com הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324
אדם אם היה עובר בין הקברות ,והיה יודע שצדיק קבור שם,
צריך להזכירו במעשיו,
אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה) .פסק"ר פי"ב ס"א(
פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?
די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק.
מבאר רבותינו43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 : איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות ,קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער ,מיר וועלן אייך
טעל - 718-218-6817 :פעקס718-506-9629 : צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט.
אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים ,רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"
כל הזכיות שמורות ,ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג718-218-6817 .
י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש -בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א ~ פועל'ט אלעס גוטס ~
חג הסוכות תשפ"ז לפ"ק ד מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ג'
