gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS

שבוע: סוכות (2026-09-21)

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א‬ ‫חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫החוט המשולש‪ ,‬חג הסוכות‪ ,‬שמחת בית השואבה‪ ,‬שמיני עצרת‪,‬‬ ‫על פי גילויו של הגר"א שבית המקדש השלישי יבנה בחג הסוכות‬ ‫(לרגל יום ההילולא של הגר"א מווילנא זי"ע י"ט בתשרי)‬ ‫בגמרא (סוכה מח‪ ):‬למדו שצריך לשאוב המים‬ ‫ואם בשמיני עצרת עסקינן ראוי לבאר גם כן‪,‬‬ ‫לקראת חג הסוכות הבא עלינו לטובה‪ ,‬דבר‬ ‫לניסוך על המזבח בשמחה ממקרא שכתוב (ישעיה‬ ‫מה ראו חכמינו ז"ל על ככה שתיקנו לסיים בכל‬ ‫בעתו מה טוב להתבונן בקשר שבין חג הסוכות‬ ‫יב‪-‬ג)‪" :‬ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה"‪ .‬הנה‬ ‫שנה בשמיני עצרת את סדר קריאת כל פרשיות‬ ‫לשמיני עצרת‪ .‬מצד אחד משמע שהם שני חגים‬ ‫כי כן ממה שאנו רואים כי כל חכמי וגדולי ישראל‬ ‫התורה בכל שבתות השנה בקריאת פרשת "וזאת‬ ‫שאינם קשורים זה בזה‪ ,‬שהרי חג הסוכות הוא רק‬ ‫יצאו מגדרם להביע שמחתם הגדולה בשמחת בית‬ ‫הברכה"‪ ,‬ולשמוח בשמחת התורה בריקודים‬ ‫שבעה ימים‪ ,‬כמו שכתוב (ויקרא כג‪-‬מב)‪" :‬בסוכות‬ ‫השואבה‪ ,‬נשכיל להבין שניסוך המים על המזבח‬ ‫ומחולות‪ ,‬וכל אחד מישראל עולה לתורה‪ ,‬וצריך‬ ‫תשבו שבעת ימים"‪ .‬וכן כתוב (במדבר כט‪-‬יב)‪:‬‬ ‫בחג הסוכות לא היה דבר פשוט אלא ענין נשגב‬ ‫ביאור מדוע קבעו לעשות כן דוקא בשמיני עצרת‬ ‫"ובחמשה עשר יום לחודש השביעי מקרא קודש‬ ‫מאד‪ ,‬ואמנם בתלמוד ירושלמי (סוכה פ"ה ה"א)‬ ‫ולא בחג השבועות שהוא זמן מתן תורתנו‪.‬‬ ‫יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו וחגותם חג‬ ‫מבואר‪" :‬אמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמה‬ ‫לה' שבעת ימים"‪.‬‬ ‫בית שואבה‪ ,‬שמשם שואבים רוח הקודש‪ ,‬על שם‬ ‫"מי שלא ראה שמחת בית השואבה‬ ‫לא ראה שמחה מימיו"‬ ‫והנה אחרי חג הסוכות כתוב (שם לה)‪" :‬ביום‬ ‫ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה"‪.‬‬ ‫השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא‬ ‫עוד ראוי להתבונן בשמחה המיוחדת שאנו‬ ‫תעשו‪ ,‬והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' פר‬ ‫שמחה ונחמה לבכיים של המים התחתונים‬ ‫חוגגים בחג הסוכות זמן שמחתנו‪ ,‬הלא היא‬ ‫אחד איל אחד"‪ .‬משמע שהוא רגל בפני עצמו‪,‬‬ ‫שגם הם רוצים להיות סמוך להקב"ה‬ ‫"שמחת בית השואבה" אשר חכמינו ז"ל מעידים‬ ‫וראיה לדבר שהרי בשמיני עצרת אין מצוה לשבת‬ ‫והנה מדברי חכמינו ז"ל אנו למדים שהטעם‬ ‫(סוכה נא‪" :).‬מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא‬ ‫בסוכה‪ .‬זאת ועוד שאנו מברכים עליו בקידוש ליל‬ ‫לשמחה הגדולה בניסוך המים על המזבח בחג‬ ‫ראה שמחה מימיו‪ ...‬ולא היתה חצר בירושלים‬ ‫שמיני עצרת ברכת "שהחיינו"‪ ,‬ואין אנו סומכים‬ ‫הסוכות‪ ,‬הוא משום שזהו פיוס למים התחתונים‬ ‫שאינה מאירה מאור בית השואבה‪ ...‬חסידים‬ ‫על מה שבירכנו "שהחיינו" בליל ראשון של חג‬ ‫שבכו בעת הבריאה על שנתפרדו מהמים‬ ‫ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהם [בפני העם]‬ ‫הסוכות‪ .‬וכן שנינו בגמרא (ראש השנה ד‪" :):‬שמיני‬ ‫העליונים ונתרחקו מאת ה'‪ ,‬כמו שפירש רש"י על‬ ‫באבוקות של אור שבידיהן‪ ,‬ואומרים לפניהם‬ ‫עצרת רגל בפני עצמו הוא"‪.‬‬ ‫הכתוב (ויקרא ב‪-‬יג)‪" :‬וכל קרבן מנחתך במלח תמלח‬ ‫דברי שירות ותשבחות"‪.‬‬ ‫ולא תשבית מלח ברית אלקיך מעל מנחתך"‪.‬‬ ‫אך מצד שני אנו רואים שיש קשר בין שמיני‬ ‫ובגמרא (שם נג‪" :).‬תניא אמר רבי יהושע בן‬ ‫עצרת לחג הסוכות‪ ,‬שהרי הכתוב מכנה את החג‬ ‫ופירש רש"י‪" :‬מלח ברית‪ ,‬שהברית כרותה למלח‬ ‫חנניה‪ ,‬כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא‬ ‫"ביום השמיני עצרת תהיה לכם"‪ ,‬דהיינו היום‬ ‫מששת ימי בראשית‪ ,‬שהובטחו המים התחתונים‬ ‫ראינו שינה בעינינו‪ ,‬כיצד‪ ,‬שעה ראשונה תמיד‬ ‫השמיני של חג הסוכות‪ .‬וכן משמע ממה ששנינו‬ ‫ליקרב במזבח במלח וניסוך המים בחג"‪.‬‬ ‫של שחר‪ ,‬משם לתפלה‪ ,‬משם לקרבן מוסף‪,‬‬ ‫בגמרא (סוכה נה‪" :):‬הני שבעים פרים [שמקריבים‬ ‫ומקור הדבר במדרש שהביא רבינו בחיי‬ ‫משם לתפלת המוספין‪ ,‬משם לבית המדרש‪,‬‬ ‫בחג הסוכות] כנגד מי‪ ,‬כנגד שבעים אומות‪ .‬פר‬ ‫(פרשת ויקרא שם) אחרי שהביא לשון רש"י‪" :‬וכן‬ ‫משם לאכילה ושתיה‪ ,‬משם לתפלת המנחה‪,‬‬ ‫יחידי [שמקריבים בשמיני עצרת] למה‪ ,‬כנגד אומה‬ ‫אמרו במדרש מים התחתונים נקראו מים בוכים‪,‬‬ ‫משם לתמיד של בין הערבים‪ ,‬מכאן ואילך‬ ‫יחידה‪ .‬משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו‬ ‫ולמה נקראו מים בוכים‪ ,‬כי בשעה שחלק הקב"ה‬ ‫לשמחת בית השואבה"‪.‬‬ ‫לי סעודה גדולה‪' ,‬ליום אחרון' אמר לאוהבו עשה‬ ‫את המים נתן אלו למעלה ואלו למטה‪ ,‬התחילו‬ ‫לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך"‪ .‬הרי מבואר כי‬ ‫והנה ראשית כל ראוי לדעת‪ ,‬שהשמחה‬ ‫מים התחתונים בוכים‪ ...‬אמרו אוי לנו שלא זכינו‬ ‫שמיני עצרת הוא היום האחרון של חג הסוכות‪.‬‬ ‫הגדולה של "שמחת בית השואבה" היתה על‬ ‫לעלות למעלה להיות קרובים ליוצרנו‪ ...‬אמר‬ ‫שאיבת המים בחג הסוכות כדי לנסכם על המזבח‬ ‫וכן משמע ממה שפירש רש"י (במדבר כט‪-‬לו)‪:‬‬ ‫להם הקב"ה הואיל ולכבודי עשיתן כל כך‪ ,‬אין‬ ‫עם קרבן התמיד‪ ,‬כי בעוד שבכל ימות השנה היו‬ ‫"פר אחד איל אחד‪ .‬כנגד ישראל [שהם גוי אחד‬ ‫להן רשות למים העליונים לומר שירה עד שיטלו‬ ‫מביאים יין לנסך על המזבח עם כל הקרבנות‪ ,‬הרי‬ ‫בארץ]‪ ,‬התעכבו לי מעט עוד‪ .‬ולשון חיבה הוא זה‬ ‫רשות מכם‪ ...‬ולא עוד אלא שעתידין אתם ליקרב‬ ‫שבשבעת ימי חג הסוכות היו מנסכים עם התמיד‬ ‫כבנים הנפטרים מאביהם‪ ,‬והוא אומר להם קשה‬ ‫על גבי המזבח במלח וניסוך המים"‪.‬‬ ‫של שחר מלבד ניסוך היין גם ניסוך המים‪ ,‬כמו‬ ‫עלי פרידתכם‪ ,‬עכבו עוד יום אחד"‪ ,‬הרי ששמיני‬ ‫אמנם ענין בכיית המים התחתונים צריך‬ ‫ששנינו בגמרא (יומא כו‪" :):‬אין מנסכין מים בחג‬ ‫עצרת הוא השלמה לחג הסוכות‪ .‬וצריך להבין‬ ‫ביאור‪ :‬א) הלא אחד מיסודות האמונה הוא (ישעיה‬ ‫אלא בתמיד של שחר"‪.‬‬ ‫מהו הקשר בין שמיני עצרת לחג הסוכות‪.‬‬ ‫ז"פשת תוכוסה גח | א‬ ‫ו‪-‬ג)‪" :‬קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ‬ ‫הגילוי הנפלא של הגר"א מווילנא זי"ע‪:‬‬ ‫כבודו"‪ ,‬הנה כי כן מה להם למים התחתונים‬ ‫בחג הסוכות יבנה בית המקדש השלישי‬ ‫לבכות "אנן בעיין למהוי קדם מלכא"‪ ,‬הלא גם‬ ‫בעולם הזה הם עומדים לפני הקב"ה‪ .‬ב) כיון‬ ‫הביאור על כך לפי הטור שחג הסוכות‬ ‫שברא הקב"ה את המים התחתונים שיהיו למטה‪,‬‬ ‫הוא כנגד יעקב אבינו שבית המקדש השלישי יבנה בזכותו‬ ‫מי הוא זה אשר יבוא אחרי המלך לבקש ממנו‬ ‫לשנות סדרי בראשית‪ .‬ג) צריך להבין מדוע‬ ‫התיקון הוא דוקא בחג הסוכות על ידי ניסוך‬ ‫ביאור ענין שמחת בית השואבה על ניסוך המים‬ ‫המים על המזבח‪.‬‬ ‫שיש בזה נחמה למים התחתונים הבוכים שנתרחקו מאת ה'‬ ‫החידוש של הגר"א כי בחג הסוכות‬ ‫שפת אמת‪" :‬יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה"‪,‬‬ ‫יבנה בית המקדש השלישי‬ ‫עפר הארץ מכסה על בארות המים של התורה הקדושה‬ ‫פתח דברינו יאיר לבאר כל זה על פי הקדמה‬ ‫ורמונים‪ ,‬ופרכילי ענבים‪ ,‬ועטרות של שבלים‪,‬‬ ‫מעתה יאירו עינינו להבין דברי הגר"א שבחג‬ ‫יקרה שמצינו בדברות קדשו של הגר"א מווילנא‬ ‫יינות‪ ,‬שמנים וסלתות‪ ,‬אסור להסתפק מהן עד‬ ‫הסוכות יבנה בית המקדש השלישי‪ ,‬שהרי מכיון‬ ‫זי"ע‪ ,‬שבישר לנו בשורה טובה ישועה ונחמה‬ ‫מוצאי יום טוב האחרון של חג"‪.‬‬ ‫שחג הסוכות הוא כנגד יעקב אבינו אשר בזכותו‬ ‫שבחג הסוכות יבנה בית המקדש השלישי‪ ,‬כמו‬ ‫יבנה בית המקדש השלישי‪ ,‬הזמן גורם שיבנה‬ ‫שכתב ב"אבן שלמה" (פרק יא אות א)‪:‬‬ ‫(שם קלג‪):‬‬ ‫ולכאורה קשה שהרי בגמרא‬ ‫בו בית המקדש השלישי‪ .‬וזהו שאנו מתפללים‬ ‫"ארבעה עניני גאולה יהיו בארבעה פרקים‬ ‫דרשו מה שכתוב בשירת הים (שמות טו‪-‬ב)‪" :‬זה‬ ‫בברכת המזון לחג הסוכות‪" :‬הרחמן הוא יקים לנו‬ ‫[פסח‪ ,‬עצרת‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬חג הסוכות] שהעולם‬ ‫אלי ואנוהו‪ ,‬התנאה לפניו במצוות‪ ,‬עשה לפניו‬ ‫את סוכת דוד הנופלת"‪.‬‬ ‫נידון [בהם] (ר"ה טז‪ ,).‬בפסח יגאלו מהשעבוד‪,‬‬ ‫סוכה נאה‪ ,‬ולולב נאה‪ ,‬ושופר נאה‪ ,‬ציצית נאה‪,‬‬ ‫ובראש השנה תהיה גמר הדין באויבי ה'‪ ,‬בעצרת‬ ‫ספר תורה נאה"‪ ,‬אם כן מדוע דקדקו במצות‬ ‫בסוכה יש קדושת בית המקדש‬ ‫סוכה להתנאות בה לפני הקב"ה יותר מכל שאר‬ ‫יהיה קבוץ גלויות על ידי משה רבנו ע"ה‪ ,‬ובסוכות‬ ‫לכן נאמר בה "במקום אשר יבחר"‬ ‫המצוות שיש גם בהן ענין של הידור מצוה‪.‬‬ ‫בנין בית המקדש"‪.‬‬ ‫מה נפלא לצרף לדברי הגר"א מה שמבואר‬ ‫וביאר בדברי קדשו על פי מה שתרגם אונקלוס‬ ‫בספרים הקדושים‪ ,‬כי בסוכה יש מעין קדושת‬ ‫ונראה להביא סימוכין לדברי הגר"א שבית‬ ‫מה שאמרו ישראל בשירת הים‪" :‬זה אלי ואנוהו‪,‬‬ ‫בית המקדש‪ ,‬כמו שכתב ב"תפארת שלמה" (סוכות‬ ‫המקדש השלישי יבנה בחג הסוכות‪ ,‬ממה שהביא‬ ‫ואבני ליה מקדשא"‪ .‬פירוש‪ ,‬אבנה לו להקב"ה‬ ‫ד"ה שבעת) לפרש מקרא שכתוב בחג הסוכות‬ ‫הטור (או"ח סימן תיז) בשם אחיו הרב יהודה סדר‬ ‫בית המקדש‪ ,‬כי "ואנוהו" הוא מלשון "נוה" ודירה‪.‬‬ ‫(דברים טז‪-‬טו)‪" :‬שבעת ימים תחוג לה' במקום אשר‬ ‫התחלקות שלושת הרגלים כנגד שלושת אבות‬ ‫נמצינו למדים מפסוק "זה אלי ואנוהו" שתי‬ ‫יבחר"‪ ,‬ולכאורה קשה שהרי הביטוי "במקום אשר‬ ‫הקדושים‪" :‬פסח כנגד אברהם‪ ,‬דכתיב (בראשית‬ ‫דרשות‪ ,‬דרשה אחת "התנאה לפניו במצוות"‪,‬‬ ‫יבחר" נזכר כמה פעמים בתורה על בית המקדש‪,‬‬ ‫יח‪-‬ו) לושי ועשי עוגות‪ ,‬ופסח היה‪ ,‬שבועות‬ ‫ודרשה אחת "אבנה לו בית המקדש"‪.‬‬ ‫כגון (דברים יב‪-‬יד)‪" :‬כי אם 'במקום אשר יבחר' ה'‬ ‫כנגד יצחק‪ ,‬שתקיעת שופר של מתן תורה היה‬ ‫באחד שבטיך שם תעלה עולותיך"‪ .‬וכן (שם טז‪-‬ב)‪:‬‬ ‫בשופר מאילו של יצחק‪ ,‬סוכות כנגד יעקב דכתיב‬ ‫והנה הסוכה יש בה מעין קדושת בית‬ ‫המקדש‪ ,‬כמו שדרשו בגמרא הנ"ל‪" :‬כשם שחל‬ ‫"וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר 'במקום אשר‬ ‫(בראשית לג‪-‬יז) [ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית]‬ ‫שם שמים על החגיגה‪ ,‬כך חל שם שמים על‬ ‫יבחר' ה' לשכן שמו שם"‪ ,‬אם כן איך שייך ביטוי‬ ‫ולמקנהו עשה סוכות"‪.‬‬ ‫הסוכה‪ ,‬שנאמר (ויקרא כג‪-‬לד) חג הסוכות שבעת‬ ‫זה על מצות סוכה‪ ,‬ומתרץ בלשון קדשו‪:‬‬ ‫והנה ידוע שבית המקדש השלישי יבנה בזכות‬ ‫ימים לה'‪ ,‬מה חג לה' אף סוכה לה'"‪ ,‬נמצא לפי‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬כמו ששנינו בגמרא (פסחים פח‪" :).‬מאי‬ ‫"כי הסוכה היא מלאה ברכת ד' כמו בית‬ ‫זה כי בסוכה משתלבים שני הפירושים על "זה‬ ‫דכתיב (ישעיה ב‪-‬ג) והלכו עמים רבים ואמרו לכו‬ ‫המקדש‪ ,‬וכן סכ"ך גימטריא מאה‪ ,‬למאה ברכאין‪,‬‬ ‫אלי ואנוהו"‪ ,‬הפירוש של הגמרא "התנאה לפניו‬ ‫ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וגו'‪ ...‬לא‬ ‫וכמו (סוכה ט‪ ).‬שחל שם שמים על החגיגה כך חל‬ ‫במצוות"‪ ,‬והפירוש של תרגום אונקלוס "ואבני‬ ‫כאברהם שכתוב בו הר‪ ...‬ולא כיצחק שכתוב בו‬ ‫על הסוכה‪ ,‬והוא שרמז הכתוב שבעת ימים תחוג‬ ‫ליה מקדשא"‪ ,‬שהרי הסוכה יש בה מעין קדושת‬ ‫שדה‪ ...‬אלא כיעקב שקראו בית‪ ,‬שנאמר (שם כח‪-‬‬ ‫לד' אלקיך במקום אשר יבחר‪ ,‬והוא הסוכה שהוא‬ ‫בית המקדש‪ ,‬לכן מדקדקים להתנאות לפני‬ ‫יט) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל"‪.‬‬ ‫כמו בית המקדש אשר בחר ה'‪ ,‬שמשם תצא‬ ‫הקב"ה במצות סוכה יותר מכל המצוות‪.‬‬ ‫הברכה על ישראל אמן"‪.‬‬ ‫וביאר האלשיך הקדוש פרשת בחוקותי (ויקרא‬ ‫ונראה כי זהו המקור למה שהביא בנו ה"שם‬ ‫כו‪-‬יג ד"ה או יאמר)‪ ,‬כי בית המקדש הראשון שהיה‬ ‫רעיון נשגב זה שהסוכה יש לה קדושת בית‬ ‫משמואל" שקדושת הסוכה היא מעין קדושת‬ ‫בזכות אברהם אבינו שלטו בו האויבים משום‬ ‫המקדש מבואר גם ב"שיח שרפי קודש" (סוכות‬ ‫בית המקדש‪ ,‬וכמו שכתב (סוכות שנת תרע"ח)‪:‬‬ ‫אות ה) בשם הגה"ק בעל "אבני נזר" זי"ע‪ ,‬שביאר‬ ‫שיצא ממנו ישמעאל‪ ,‬וכן בית המקדש השני‬ ‫"והנה סוכה איתא בספרים שהיא דוגמת בית‬ ‫הטעם שלא מצינו בשום מצוה שהקפידו לעטרה‬ ‫שהיה בזכות יצחק אבינו שלטו בו האויבים משום‬ ‫המקדש‪ ,‬וכן גימטריא שלה היא צירוף שני השמות‬ ‫ולקשטה כמו במצות סוכה‪ ,‬כמבואר בגמרא (שבת‬ ‫שיצא ממנו עשו‪ ,‬אבל בית המקדש השלישי‬ ‫הידועים [הוי"ה אדנ"י] והוא צירוף עליונים‬ ‫כב‪" :).‬סככה כהלכתה‪ ,‬ועיטרה בקרמים ובסדינין‬ ‫שיבנה בזכות יעקב אבינו שהיתה מיטתו שלימה‬ ‫ותחתונים‪ ,‬וזהו דוגמת בית המקדש‪ ,‬וידוע עוד‬ ‫המצויירין‪ ,‬ותלה בה אגוזים‪ ,‬אפרסקין‪ ,‬שקדים‪,‬‬ ‫יתקיים לנצח נצחים‪.‬‬ ‫ז"פשת תוכוסה גח | ב‬ ‫המים‪ ,‬עד שהצליח בסופו של דבר לחפור באר‬ ‫מים חיים אשר לא רבו עליה (בראשית כו‪-‬יח)‪:‬‬ ‫אנו צריכים ללכת בדרכי האבות הקדושים לחפור בארץ‬ ‫כדי לגלות בארות מים של התורה הקדושה‬ ‫"וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר‬ ‫חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי‬ ‫מות אברהם‪ ...‬ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו‬ ‫"המים התחתונים" הטמונים במעמקי האדמה בוכים‪,‬‬ ‫שם באר מים חיים‪ ,‬ויריבו רועי גרר עם רועי‬ ‫שגם הם רוצים להתגלות לפני ה' כמו "המים העליונים"‬ ‫יצחק לאמר לנו המים‪ ,‬ויקרא שם הבאר עשק כי‬ ‫התעשקו עמו‪ ,‬ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה‬ ‫הגילוי הנפלא של מהרש"ק‪" :‬עשות ספרים הרבה אין קץ"‬ ‫ויקרא שמה שטנה‪ ,‬ויעתק משם ויחפור באר‬ ‫הגאולה תבוא רק אחרי שיתגלו כל חידושי התורה‬ ‫אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות‪ ,‬ויאמר‬ ‫כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ"‪.‬‬ ‫שמיני עצרת הוא כנגד הגאולה העתידה‬ ‫ה"שפת אמת" (פרשת תולדות תרל"ג)‬ ‫וכתב‬ ‫שאז יקיים הקב"ה הבטחתו "תורה חדשה מאתי תצא"‬ ‫בשם זקינו הגה"ק בעל "חידושי הרי"ם" זי"ע‬ ‫לבאר הענין שחפרו האבות הקדושים בארות‪:‬‬ ‫כל הנשמות שבגוף"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬גוף‪ ,‬שם‬ ‫בדברי המקובלים שהסכך והדפנות וקרקעית‬ ‫"אדוני אבי זקני מורי ורבי ז"ל הגיד בענין הבארות‬ ‫מקום המיוחד לנשמות העתידים להיות נולדים"‪.‬‬ ‫הסוכה כולם רומזים לשמות הקדושים‪ .‬ובש"ס‬ ‫שחפרו אבותינו‪ ,‬להסיר החיצוניות למצוא הארה‬ ‫והנה ידוע שכל אחד מישראל יש לו חלק מיוחד‬ ‫כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם‬ ‫הגנוזה‪ ,‬שבכל מקום יש נקודה פנימיות"‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬כמו שתיקנו לומר בתפלות לשבת‪:‬‬ ‫שמים על הסוכה‪ ,‬ועל כן האויר שלה איננו מגשם‬ ‫"קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך"‪.‬‬ ‫כל כך‪ ,‬ועל כן מצוה זו מסוגלת לרוח הקודש‪,‬‬ ‫והוסיף ה"שפת אמת" (שם שנת תרמ"ז) לבאר‬ ‫כעין המקדש שמשם שואבין רוח הקודש"‪.‬‬ ‫באופן נפלא דברי זקינו ה"חידושי הרי"ם" זי"ע‪,‬‬ ‫(פרשת קרח‬ ‫וזהו שהביא השל"ה הקדוש‬ ‫על פי מה שמצינו במעשה בראשית כי בתחילת‬ ‫תורה אור אות א)‪" :‬ודע כי מספר בני ישראל היו‬ ‫לפי האמור הרי זה עולה בקנה אחד עם דברי‬ ‫הבריאה היתה כל הארץ מלאה מים‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫שישים ריבוא‪ ,‬ואמרו המקובלים שהם שישים‬ ‫הגר"א‪ ,‬שעתיד הקב"ה לבנות את בית המקדש‬ ‫(בראשית א‪-‬ב)‪" :‬ורוח אלקים מרחפת על פני המים"‪.‬‬ ‫ריבוא נשמות היוצאות משישים ריבוא אותיות‬ ‫השלישי בחג הסוכות‪ ,‬וכמו שביארנו כי חג‬ ‫אלא שאחר כך ביום השלישי למעשה בראשית‬ ‫התורה‪ ,‬שרוחניות התורה הם נשמות ישראל‪,‬‬ ‫הסוכות הוא כנגד יעקב אבינו שבית המקדש‬ ‫כתוב (שם ט)‪" :‬ויאמר אלקים יקוו המים מתחת‬ ‫והדור שקיבלו את התורה הם היו שישים ריבוא‬ ‫השלישי יבנה בזכותו‪ ,‬הנה כי כן על ידי שנקיים‬ ‫השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן"‪.‬‬ ‫הנשמות‪ ,‬ואחר כך הדורות הבאות אחריהם הם‬ ‫כהלכתה מצות סוכה שיש לה מעין קדושת‬ ‫מבאר ה"שפת אמת" הכוונה בזה‪ ,‬לפי מה‬ ‫כולם ענפים מהם"‪ .‬וכתב ה"מגלה עמוקות" (אופן‬ ‫בית המקדש‪ ,‬יבנה לנו הקב"ה את בית המקדש‬ ‫שמבואר במדרש (ב"ר א‪-‬א)‪" :‬בראשית ברא אלקים‪,‬‬ ‫קפו) כי ענין זה רמוז בשם ישרא"ל נוטריקון י'ש‬ ‫השלישי‪ ,‬שאז נזכה לשבת בצילו של הקב"ה‪ ,‬כמו‬ ‫התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה‪...‬‬ ‫ש'ישים ר'יבוא א'ותיות ל'תורה‪ ,‬לרמז שכל אחד‬ ‫שכתוב (ישעיה ד‪-‬ו) "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב‬ ‫היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם"‪.‬‬ ‫מישראל הוא ממש כנגד אות אחת בתורה‪.‬‬ ‫ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר"‪.‬‬ ‫וכן מבואר בזוהר הקדוש (פרשת תרומה קסא‪:).‬‬ ‫אין משיח בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות‬ ‫הנה כי כן כאשר נתבונן נראה כי ב' הענינים‪,‬‬ ‫" ְְּדַכ ַד ָּבָָרא קּו ְְדָׁשָא ְּבְִריְך הּוא ָָעְלְָמָא ִִא ְְסָּתַָּכ ַל ָּבָּה‬ ‫ְּבְאֹוַרְיְיָתָא ּוָבָָרא ָָעְלְָמָא"‪ .‬פירוש‪" ,‬כשברא הקב"ה‬ ‫א) מה שאמר שלמה המלך "עשות ספרים הרבה‬ ‫לגלות בעולם את חלק התורה שלהן‬ ‫אין קץ"‪ ,‬שצריך לעשות ספרים הרבה לגלות‬ ‫את העולם הסתכל בתורה וברא את העולם"‪.‬‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר בכייתם של‬ ‫חידושי תורה בעולם כדי לקרב את הקץ של‬ ‫המים התחתונים בכל השנה שגם הם רוצים‬ ‫הנה כי כן מכיון שהעולם נברא על ידי התורה‬ ‫הגאולה העתידה‪ ,‬ב) מה שאמרו חכמינו ז"ל‬ ‫להתקרב לפני הקב"ה‪ ,‬ושמחתם הגדולה בחג‬ ‫שנמשלה למים‪ ,‬כמאמר הגמרא (תענית ז‪" :).‬ואין‬ ‫"אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף"‪,‬‬ ‫הסוכות כשמנסכים אותם על המזבח‪ ,‬על פי מה‬ ‫מים אלא תורה‪ ,‬שנאמר (ישעיה נה‪-‬א) הוי כל‬ ‫קשורים זה בזה בקשר אמיץ בל ימוט‪ ,‬כי לפני‬ ‫שכתב הגה"ק רבי שלמה קלוגר זצ"ל חידוש גדול‬ ‫צמא לכו למים"‪ ,‬לכן היתה כל הארץ מלאה מים‬ ‫הגאולה צריכה כל נשמה מישראל לרדת בעולם‬ ‫בשו"ת "טוב טעם ודעת" (מהדורא תניינא הקדמה)‪,‬‬ ‫מהתורה שנבראה בה‪ ,‬ועל כך נאמר "ורוח אלקים‬ ‫הזה כדי לגלות את חלקה בתורה‪ ,‬נמצא ששני‬ ‫שהגאולה העתידה תלויה בגילוי של כל חידושי‬ ‫מרחפת על פני המים"‪ ,‬שהוא ענין התגלות‬ ‫הדברים עולים בקנה אחד כפתור ופרח‪.‬‬ ‫התורה של לומדי התורה בכל דור ודור‪.‬‬ ‫הקב"ה באור התורה בלי שום הסתר פנים כמו‬ ‫שהיא בשמים‪.‬‬ ‫המים התחתונים הם חלקי התורה‬ ‫ופירש לפי זה כמין חומר מה שאמר שלמה‬ ‫אולם הלא תכלית הבריאה היא‪ ,‬שלמטה בארץ‬ ‫שצריכים להתגלות לפני הגאולה העתידה‬ ‫המלך (קהלת יב‪-‬יב)‪" :‬ויותר מהמה בני היזהר עשות‬ ‫ספרים הרבה אין קץ"‪ .‬פירוש‪ ,‬היזהר והשתדל‬ ‫יהיו אור ה' ואור התורה מוסתרים בתוך הארציות‪,‬‬ ‫הבה נמשיך בדרך סלולה זו לבאר ענין בכיית‬ ‫לעשות ספרים הרבה של חידושי תורה‪ ,‬והסיבה‬ ‫כדי שתהיה לאדם בחירה לבחור בטוב או להיפך‬ ‫המים התחתונים ושמחתם הגדולה בחג הסוכות‪,‬‬ ‫לכך היא "אין קץ"‪ ,‬משום שעדיין לא זכינו לקץ‬ ‫ח"ו‪ ,‬וגם כדי שיצטרך לעמול בתורה‪ ,‬שבזכות התורה‬ ‫על פי מה שמצינו בפרשת תולדות שהתורה‬ ‫הגאולה העתידה‪ ,‬שהיא תלויה בגילוי של כל‬ ‫יוכל להתגבר על היצר הרע‪ ,‬לכן "ויאמר אלקים‬ ‫הקדושה מתארת את העבודה העצומה שהשקיעו‬ ‫חידושי התורה‪.‬‬ ‫יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה‬ ‫האבות הקדושים לחפור בארץ בארות מים‪ ,‬ועל‬ ‫היבשה"‪ .‬פירוש שיקוו מי התורה להיות מוסתרים‬ ‫התנגדות הפלשתים שסתמו את הבארות‪ ,‬ועל‬ ‫ונראה להביא חיזוק לחידוש נשגב זה‪ ,‬ממה‬ ‫ומכוסים בתוך הארץ‪ ,‬וכלפי חוץ תיראה רק היבשה‪,‬‬ ‫עבדי אבימלך שגזלו מיצחק אבינו את בארות‬ ‫ששנינו בגמרא (נדה יג‪" :):‬אין בן דוד בא עד שיכלו‬ ‫ז"פשת תוכוסה גח | ג‬ ‫המזבח‪ ,‬כדי לגלות את המים התחתונים חלקי‬ ‫ידי שאנו מנסכים בחג הסוכות מים על המזבח‪,‬‬ ‫שהיא עפר האדמה החומרית המכסה על פני המים‬ ‫התורה התלויים בישראל שכל אחד יגלה בעולם‬ ‫כדי לעשות בכך פועל דמיון שנזכה לגלות את‬ ‫הרוחניים‪ ,‬עד שיבוא האדם ויחפור בתוך הארציות‬ ‫את חלקו בתורה‪ ,‬אולם מיד אחר כך הוסיף לנו‬ ‫כל חלקי התורה שהם המים התחתונים הגנוזים‬ ‫על ידי יגיעת התורה‪ ,‬כדי לגלות את באר מים חיים‬ ‫הקב"ה את שמיני עצרת‪ ,‬לעשות בכך פועל דמיון‬ ‫עדיין במעמקי האדמה‪ ,‬נזכה לגאולה שלימה‬ ‫אור התורה המוסתר בפנימיות הארץ‪.‬‬ ‫לגאולה העתידה שאז יגלה לנו הקב"ה מלמעלה‬ ‫ולבנין בית המקדש השלישי בחג הסוכות‪.‬‬ ‫לפי זה מבאר ה"שפת אמת" הענין שחפרו‬ ‫תורה חדשה שעדיין לא נתגלתה בעולם‪.‬‬ ‫והנני מוסיף נקודה יקרה לבאר לפי זה‪ ,‬מדוע‬ ‫האבות הקדושים בארציות החומרית‪ ,‬כי רצו‬ ‫מה נפלא להביא סימוכין לרעיון נשגב‬ ‫מתגלים המים התחתונים דוקא בחג הסוכות‬ ‫לגלות "באר מים חיים" אור ה' ואור התורה‬ ‫זה ממה ששנינו בגמרא (תענית ז‪" :).‬גדול‬ ‫ולא בחג השבועות שהוא זמן מתן תורתנו‪ ,‬כי‬ ‫הטמונים במעמקי האדמה‪ ,‬אמנם הפלשתים‬ ‫יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה"‪ .‬ופירש‬ ‫הלוחות הראשונים שניתנו אחרי מתן תורה בחג‬ ‫שהם רמז על כוחות הטומאה סתמום בעפר‬ ‫ב"עבודת ישראל" (לשמיני עצרת) הכוונה בזה‪:‬‬ ‫השבועות נשברו בחטא העגל‪ ,‬והקב"ה נתרצה‬ ‫כדי למנוע את גילוי אור התורה‪ .‬אך בסופו של‬ ‫"נרמז בכאן על יום חג שמיני העצרת‪ ,‬וכינו אותו‬ ‫לישראל לתת להם את הלוחות השניים בראש‬ ‫דבר הצליחו האבות למצוא באר מים חיים‪,‬‬ ‫בשם יום הגשמים על שם שמברכים בו מוריד‬ ‫חודש אלול‪ ,‬ומשה רבינו הורידם בסוף ארבעים‬ ‫וסללו בכך את הדרך לכל ישראל עד סוף כל‬ ‫הגשם ונעשה בחינת גשמים יורדין‪ ...‬ולזה רמזו‬ ‫יום ביום הכיפורים כשאמר לו הקב"ה "סלחתי‬ ‫הדורות‪ ,‬שבכל פעם שיתייגע איש ישראל לחפור‬ ‫חז"ל גדול יום הגשמים‪ ,‬היינו שמיני עצרת‪ ,‬כיום‬ ‫כדבריך"‪ ,‬לכן דוקא בחג הסוכות שהוא אחרי‬ ‫בארציות העולם‪ ,‬יזכה לגלות "באר מים חיים"‪,‬‬ ‫שניתנה בו תורה שהוא חג השבועות"‪.‬‬ ‫שנתרצה הקב"ה לישראל במחילת עוונות‪ ,‬ראויים‬ ‫אורות גנוזים של תורה שהטמין הקב"ה במעמקי‬ ‫ישראל שיתגלו להם המים התחתונים‪ ,‬שהם חלקי‬ ‫האדמה‪ .‬אלו תוכן דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫לפי דברינו יומתק להוסיף הביאור בזה‪ ,‬על‬ ‫התורה שעדיין לא נתגלו בעולם‪ ,‬כדי שיזכו לבנין‬ ‫פי הידוע כי ירידת הגשמים היא על ידי שעולים‬ ‫בית המקדש השלישי בחג הסוכות‪.‬‬ ‫המים התחתונים הם חלקי התורה‬ ‫תחילה אדים מן המים שבארץ‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫שעדיין גנוזים במעמקי האדמה‬ ‫(בראשית ב‪-‬ו)‪" :‬ואד יעלה מן הארץ והשקה את‬ ‫"שמיני עצרת" הוא כנגד‬ ‫מעתה יאירו עינינו וישמח לבנו להבין כל‬ ‫כל פני האדמה"‪ .‬נמצא לפי זה כי על ידי שאנו‬ ‫"תורה חדשה מאתי תצא"‬ ‫הענין של המים התחתונים‪ ,‬שהם בוכים כפי‬ ‫מעלים בחג הסוכות את המים התחתונים בניסוך‬ ‫בדרך המלך נלך לבאר לפי זה הטעם שהוסיף‬ ‫שהביא רבינו בחיי בשם המדרש "אוי לנו שלא‬ ‫המים בחג הסוכות שהם חלקי התורה שצריכים‬ ‫לנו הקב"ה לחג הסוכות את שמיני עצרת‪ ,‬שמצד‬ ‫זכינו לעלות למעלה להיות קרובים ליוצרנו"‪,‬‬ ‫להתגלות לפני הגאולה‪ ,‬אנו זוכים אחר כך‬ ‫אחד הוא היום השמיני לחג הסוכות‪ ,‬ומצד אחד‬ ‫ולפי האמור הביאור בזה‪ ,‬כי "המים העליונים"‬ ‫בשמיני עצרת ליום הגשמים‪ ,‬שהקב"ה מוריד לנו‬ ‫הוא רגל בפני עצמו המיוחד דוקא לייחוד שבין‬ ‫הם חלקי התורה שנמשלה למים‪ ,‬שהוריד הקב"ה‬ ‫מלמעלה הארה מהתורה החדשה שהוא עתיד‬ ‫הקב"ה לישראל לבדם‪ ,‬וכמו שפירש רש"י‪" :‬פר‬ ‫לישראל מן השמים בשעת מתן תורה‪.‬‬ ‫ללמד אותנו בגאולה העתידה‪.‬‬ ‫אחד איל אחד‪ ,‬כנגד ישראל [גוי אחד בארץ]‪,‬‬ ‫אך לעומת זה "המים התחתונים" הם חלקי‬ ‫היוצא לנו מכל זה שמצד אחד שמיני עצרת‬ ‫התעכבו לי מעט עוד‪ .‬ולשון חיבה הוא זה כבנים‬ ‫התורה הטמונים עדיין במעמקי האדמה ומכוסים‬ ‫הוא היום השמיני לחג הסוכות‪ ,‬אבל מצד אחד‬ ‫הנפטרים מאביהם‪ ,‬והוא אומר להם קשה עלי‬ ‫בארציות העולם הזה‪ ,‬שעליהם אמר הקב"ה‬ ‫הוא רגל בפני עצמו‪ ,‬כי בזכות העבודה של שבעת‬ ‫פרידתכם‪ ,‬עכבו עוד יום אחד"‪.‬‬ ‫במעשה בראשית "יקוו המים אל מקום אחד‬ ‫ימי חג הסוכות בניסוך המים כדי לנחם את המים‬ ‫לפי האמור יש לומר הביאור בזה על פי מה‬ ‫ותראה היבשה"‪ ,‬לכן הם בוכים ומתפללים לפני‬ ‫התחתונים‪ ,‬אנו זוכים בשמיני עצרת להארה היורדת‬ ‫שאומר הקב"ה (ישעיה נא‪-‬ד)‪" :‬כי תורה מאתי תצא"‪.‬‬ ‫הקב"ה שגם הם יזכו להתגלות על פני הארץ‬ ‫מן השמים בתורה החדשה שעתיד הקב"ה ליתן‬ ‫דרשו על כך במדרש (ויק"ר יג‪-‬ג)‪" :‬אמר הקב"ה תורה‬ ‫שיעסקו בהם ישראל‪ ,‬ועל ידי זה יזכו לעלות עם‬ ‫לישראל בבחינת "תורה חדשה מאתי תצא"‪.‬‬ ‫חדשה מאתי תצא‪ ,‬חידוש תורה מאתי תצא"‪ .‬וכן‬ ‫כל חלקי התורה שעולים לריח ניחוח לעמוד לפני‬ ‫מעתה יאירו עינינו להבין הטעם שתיקנו‬ ‫מבואר במדרש (ילקוט שמעוני ישעיה כו רמז תכט)‪:‬‬ ‫הקב"ה שמתעטר בתורתם של ישראל‪.‬‬ ‫"עתיד הקב"ה להיות יושב בגן עדן ודורש‪ ,‬וכל‬ ‫חכמינו ז"ל בשמיני עצרת לסיים את קריאת‬ ‫הנה כי כן ירווח לנו להבין השמחה הגדולה‬ ‫הצדיקים יושבים לפניו‪ ,‬וכל פמליא של מעלה‬ ‫כל התורה מ"בראשית" עד "לעיני כל ישראל"‪,‬‬ ‫של המים התחתונים בניסוך המים על המזבח‬ ‫עומדים על רגליהם‪ ,‬וחמה ומזלות מימינו של‬ ‫ולשמוח בשמחת התורה‪ ,‬כדי לעשות בכך פועל‬ ‫בחג הסוכות‪ ,‬כי היות שחג הסוכות הוא כנגד‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ולבנה וכוכבים משמאלו‪ ,‬והקב"ה יושב‬ ‫דמיון שכבר נזכה בגלות זו לסיים כל חלקי התורה‬ ‫יעקב אבינו שבזכותו יבנה בית המקדש השלישי‪,‬‬ ‫ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן על ידי משיח"‪.‬‬ ‫הגנוזים עדיין באדמה‪ ,‬ועל ידי זה נזכה לשמוח גם‬ ‫והרי כבר נתבאר שהגאולה העתידה תבוא רק‬ ‫בשמחת התורה החדשה שעתיד הקב"ה לגלות‬ ‫הנה כי כן יאירו עינינו להבין הקשר הנפלא‬ ‫אחרי שיתגלו כל חידושי התורה שעדיין לא נתגלו‬ ‫לנו בגאולה העתידה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫בין חג הסוכות‪ ,‬שבו אנו מנסכים את המים על‬ ‫בעולם שהם בבחינת "המים התחתונים"‪ ,‬לכן על‬ ‫משפחת מהדב הי"ו ‪ -‬לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה‬ ‫להורדת המאמרים ‪shvilei.com‬‬ ‫לקבלת המאמרים באימייל‪mamarim@shvileipinchas.com :‬‬ ‫גח |דד‬ ‫ז"פשת תוכוסה‬ ‫תשע"ב |‬