שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA — סוכות (2026-09-21)

כל השלחן מחוץ לסוכה
מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ,או אפי' יושב כולו בסוכה ,ושולחנו חוץ לסוכה ,אפי' אם מצות ישיבה בסוכה
היא סוכה גדולה ,גזרו חז"ל שאם אוכל שם נחשב כאוכל מחוץ לסוכה ,גזירה שמא ימשך נצטוונו בתורה לישב בסוכות כדי שנזכור נוראותיו ונפלאותיו דכתיב בסוכות תשבו שבעת
אחר שלחנו] .שו"ע )סי' תרלד סע' ד( ומ"ב )ס"ק ו( .ועי' בבוא"ה )שם( ובשעה"צ )אות ז( די"א שאף מה"ת חשיב ימים וגו'] .שו"ע )סי' תרכה( ומ"ב )ס"ק א([ .ומצות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה וישן
כאכל בחוץ .ועי' עוד שם )ד"ה אפי'( שהביא ראשונים דס"ל שדין זה נא' דוקא ביושב בסוכה קטנה[ .ודוקא אם ומטייל ודר בסוכה כל ז' הימים ,כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה] .שו"ע ורמ"א )סי'
יושב על פתח הסוכה מבפנים ולוקח מן המאכלים שערוכים לפניו על השלחן מבחוץ ,אבל תרלט סע' א([ .ומ"מ עיקר ישיבת הסוכה הוא אכילה שתיה ושינה] .מ"ב )סי' תרכז ס"ק ב([.
אם יושב בסוכה ואוכל ואינו לוקח מהשלחן כלל לא גזרו חכמים] .שעה"צ )שם( בשם א"ר[. ויעויין להלן הפרטים בזה.
מקצת שולחנו בתוך הסוכה
אם מקצת שולחנו עומד בסוכה ומקצתו תוך הבית מותר] .מ"ב )ס"ק ו([ .וי"א שאפילו אם
רובו בבית ובסוכה רק טפח ממנו ,מותר ,כי הרי מספיק בשולחן טפח .ויש מחמירים
שדוקא אם רובו בסוכה לא גזרו )ומספיק אפילו במשהו יותר מחציו(] .שעה"צ )אות ו([. מצות בניית הסוכה
לקחת מאכלים משולחן שמחוץ לסוכה י"א שמלבד מצות אכילה בסוכה יש מצוה מן התורה בבניית הסוכה] .שאילתות )שאילתא קסט
אם יושב על שלחן שבתוך הסוכה ולוקח משולחן אחר שמחוץ לסוכה אין חשש ,כיון שאינו אות א( ,רש"י )מכות ח .ד"ה השתא נמי( ,אבנ"ז )סי' תנט אות י( ועוד[ .ויש סוברים שאין זה אלא הכנה
אלא כמוציא מתוך ארון] .הגריש"א זצ"ל )אבני ישפה ח"ג סי' סה ענף ה([. למצוה] .רמב"ם )פאר הדור סי' נא([ .והעיקר כדעה השניה] .כן מוכח מהביאור הלכה )סי' תרנו סד"ה אפי'
מטה שמקצתה בחוץ מצוה עוברת( .וכן מבואר במנחת אלעזר )ח"ד סי' נה ד"ה והנה נפלאתי([.
מותר לישן על מטה שחלקה מחוץ לסוכה )אף לדעת המחמירים לעיל שצריך רוב שולחן מצוה בו יותר מבשלוחו
תוך הסוכה( אע"פ שיתכן שיתהפך בשנתו חוץ לסוכה] .מהרי"ל דיסקין )קו"א סי' ה אות צז(
והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות פי"א ס"ק טו([ .ואף אם התהפך א"צ לעוררו משנתו] .מהרי"ל דיסקין
אף לסוברים שאין מצוה ממש בבניית סוכה מ"מ אמרינן בה מצוה בו יותר מבשלוחו,
)שם( .וכעין זה במ"ב )סי' תרלט ס"ק מג( .ועי' להלן לענין המתנמנם מחוץ לסוכה[. וע"כ עדיף שיעשנה בעצמו ולא ע"י שליח ,ועכ"פ יניח הסכך בידו כי הוא עיקר בניית
עבר ואכל הסוכה] .קהילות יעקב )הליכות והנהגות עמ' פא( וכה"ח )סי' תרכה אות יא( .ועי' בשמעתא עמיקתא גליון ע"ג[.
אם עבר ואכל בלילה הראשון של סוכות כשהשלחן היה מחוץ לסוכה ,צריך לחזור ולאכול זמן בנייתה
בסוכה כשרה] .ביאור הלכה )שם ד"ה כאלו לא אכל בסוכה([ .ומ"מ ברכת שהחיינו אינו מברך מצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כפור ,משום מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה וכדי לצאת
באכילה שניה] .עי' ביאור הלכה )שם( ומ"ב )סי' תרלט סס"ק מח([. ממצוה למצוה] .רמ"א )סי' תרכה וסי' תרכד סע' ה([ .וביום המחרת יעשה כולה] .מ"ב )סי' תרכד ס"ק
כשהשלחן תחת סכך הפסול מדרבנן יט וסי' תרכה ס"ק ב([ .ומי שאין מדקדק בזה עכ"פ ביום המחרת אחר יציאה מביהכ"נ יתחיל
י"א שאם נמצא השלחן תחת סכך הפסול מדרבנן אין איסור ,משום שהוא גזרה לגזרה. ויגמור כולה אם אפשר] .מ"ב )סי' תרכה ס"ק ב([.
]בכור"י )שם ס"ק ה( והפמ"ג )א"א סס"ק א( מסתפק בזה[ .ואם ניתן להכניס השלחן תחת הסכך הכשר בערב שבת
אין להקל בדבר] .כה"ח )אות ה([.
שינה בסוכה כשהשלחן בבית מותר לבנות הסוכה בערב שבת .ואם בידו לבנותה במוצ"ש י"ל שמותר לו לבנותה רק עד
חצות ]מ"ב )סי' תרכה ס"ק ב([ ,כלומר עד זמן מנחה גדולה] .עי' שו"ע )סי' רנא סע' סע' א( שהביא בשם
יש מי שאומר שבשעה שהולך לישון צריך שיהיה שלחן בסוכה )ודי אף בשלחן קטן( ,משום
גזרה שמא ימשך אחר שלחנו כשירצה לאכול] .מ"ב )סי' תרמ ס"ק כז( .ועי' בטעם הדבר במועדים י"א ראשון עד מנחה גדולה ובשם י"א שני הביא עד זמן מנחה קטנה .וכת' המ"ב )ס"ק ג( שמנחה גדולה היינו בשש
וזמנים )ח"א סי' פז( בשם החפץ חיים .ועי' בארחות רבנו )ח"ב עמ' רכט( שהגריי"ק זצ"ל הקפיד בזה[ .ורוב ומחצה ומנחה קטנה תשע ומחצה[ .והסומך לבנותה עד זמן מנחה קטנה לא הפסיד] .מ"ב )שם( וביאור
הפוסקים מקילים בדבר] .הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ט הגה כט ו ,(115צי"א )ח"ח סי' כב( ,מקראי הלכה )שם על סע' א ד"ה ויש( ושעה"צ )סי' תקלא אות ב([.
קדש )סוכות סי' לה( ועוד[. לנאותה
נשים בגזרה זו ראוי ליפות הסוכה בקרמין וסדינין ולתלות בה פירות וכדו'] .מ"ב )סי' תרלח ס"ק יא([.
י"א שאשה שאוכלת כשהשלחן בחוץ יכולה לברך לישב בסוכה ,כי אצלה לא שייך גזרה סוכה עשויה לשם צל )ולא לשם מצוה(
זו שהרי מותר לה לאכול מחוץ לסוכה] .הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני פי"א ס"ק טו([. סוכה ,אע"פ שלא נעשית לשם מצוה ,כשרה לכתחלה ,והיא שתהיה עשויה לצל )להגן
משרב או שמש ולא לצניעות בעלמא( .וע"כ סוכה שעשאה עכו"ם לצל כשרה] .שו"ע )רסי'
כמה דפנות תרלה( ומ"ב )שם([ .ומ"מ מצוה לחדש בה דבר לשם החג )כדלהלן(] .מ"ב )סי' תרלו ס"ק ד([.
אין הסוכה כשרה אא"כ יש לה ג' דפנות] .מ"ב )סי' תרל ס"ק ו([ .ומצוה מן המובחר לבנות סוכה ישנה
הסוכה מד' דפנות] .כן משמע להדיא מהרמ"א )שם ססע' ו( .וכ"כ החיי"א )כלל קמו אות ג([ .ומ"מ אין סוכה ישנה ,דהיינו שעשאה לשם צל קודם שיכנסו ל' יום שלפני החג ,כשרה .ומ"מ אם
דיני מחיצה ברצפה] .רא"מ )פר' בהעלתך במדבר י לד( וב"ח )סי' תרכה אות ב([. אפשר לכתחלה יחדש בסכך דבר לשם החג ,דהיינו שיניח בה סכך מעט כטפח על טפח
דופן אחד אפילו טפח מרובע במקום א' )וטפח על טפח כדי לרבע יש מח' אם מועיל( ,ואם החידוש על פני כולה,
הלכה למשה מסיני שא' מן הדפנות די לה בטפח א'] .מ"ב )סי' תרל ס"ק ו([ .אלא שמ"מ צריך
מספיק אפי' משהו .ואם עשאה לשם החג ,אפי' מתחלת השנה ,כשרה בלא חידוש] .שו"ע
שיהיה נראה כדופן ,דהיינו אם יש לו שתי דפנות סמוכות זו אצל זו כמין "ר" יקח דף שיש
ברחבו טפח מרווח דהיינו טפח ומשהו ויעמידו בריחוק מקום פחות מג"ט לא' משתי )רסי' תרלו( ומ"ב )ס"ק ג-ה( ושעה"צ )אות ח([ .ולא מועיל מה שחידש בה דופן רביעית וכדו' ,אבל
הדפנות וכל פחות מג"ט כלבוד דמי ונמצא שיש כאן ד"ט והוא רוב דופן מהכשר סוכה אם חסר לו גם דופן שלישית מועיל ,דבלא זה לא היה יכול לקיים מצות סוכה ,ועדיף
שהוא ז"ט וכדי להשלים שיעור כל הדופן יעשה עוד צורת הפתח דהיינו שיעמיד קנה כנגד מחדוש מעט בסכך] .שעה"צ )אות ז([.
אותו טפח וירחיקו ממנו עד סוף הכותל שכנגדו שמחזיק ז"ט ויניח קנה מן הטפח עד עף הסכך וחזר ע"י הרוח )סוכה שנעשית מאיליה(
הקנה שכנגדו למעלה על גביהן או אפי' למעלה מהן ואינו נוגע בהן רק שיהיה כנגדן ונמצא סוכה שנעשית מאליה פסולה] .שו"ע )סי' תרלה סע' א([ .וע"כ אם נפל סכך על הסוכה ע"י רוח
שיש כאן דופן שלמה של ז"ט] .מ"ב )שם([ .ועי' עוד פרטים בזה בשו"ע סימן תר"ל. הסוכה פסולה כיון שלא הונח לשם צל .וכן הדין אם הונח לשם צל אלא שהעיפה אותו
צירוף מדרגת המרפסת לשיעור סוכה הרוח עד שהתגלתה הסוכה לגמרי ושוב החזירתו למקומו] .שבט הלוי )ח"י סי' ק אות א( והגריש"א
י"א שסוכה של ו' על ו' טפחים ויש דופן שעוביה טפח דגובה עשרה שעליה מסדר שולחנו זצ"ל )ח"ג פכ"ה אות לד([ .אלא שאם הסכך לא עף הצידה אלא רק התרומם באויר ע"ג הסוכה
אין זה משלים לשיעור ז' טפחים ,אם לא במקום שאותו הדופן והנסר שעליה חזק וקבוע וחזר ונח במקומו כשרה ,כיון שגם כשהיה באויר לא הופקע מלהיחשב סכך )כעין דין
ולמעלה יש גובה י"ט נוהגים להקל שחושבים קרקעית הסוכה מגיע עד ראש אותו הדופן
כיון שיכול לסמוך במסמרים בל ימוט ולישב על השלחן שיש למעלה ממנו הכשר סוכה דחבוט רמי(] .שבט הלוי )שם([.
שהוא חלל שבעה על שבעה בגובה עשרה] .שער"ת )סי' תרלד אות ג( ובכור"י )שם ס"ק ו( בשם דבר
שמואל )סי' רג( וכן הביא הכה"ח )סי' תרלד אות ג( .והדבר שמואל שם סיים שלמעשה לבו נקף קצת בהיתר זה. גובה הסוכה
ובשבט הלוי )ח"ח סי' קמה( מיקל בזה לכתחלה[ .ולמעשה אין להקל אם המדרגה גבוהה מהקרקע סוכה שאין בגבוה החלל שלה מן הקרקע עד הסכך עשרה טפחים )כמטר אחד( ,פסולה.
ג"ט לצרפה להשלים שיעור ז"ט ,ואין לשבת על גבה ]חזו"א )ארחות רבנו ח"ב עמ' רכ( והגרנ"ק זצ"ל ]שו"ע )סי' תרלג סע' ח( ומ"ב )ס"ק א([ .וכן אם החלל גבוה מכ' אמה ,פסולה] .שו"ע )שם סע' א([.
)חוט שני סוכות פ"ט ס"ק ד([ ,אם לא בשעת הדחק] .הגריש"א זצ"ל )סוכה כהלכתה פ"ו אות ד.[(2- שיעור הסוכה
דופן שאינו מגיע לסכך גודל הסוכה הוא לפחות שבעה על שבעה טפחים ]שו"ע )רס"י תרלד([ ,שזהו השיעור שמחזיק
דופן שגובהו י"ט שאינו מגיע לסכך אמרינן גוד אסיק מחיצתה וכשרה .והדין כן אף אם ראשו ורובו של אדם ושולחן טפח] .מ"ב )ס"ק א([ .ומ"מ אין לה שיעור למעלה] .שו"ע )שם([.
היא גבוהה ז"ט ומשהו והעמידם בפחות מג"ט סמוך לארץ] .שו"ע )סי' תרל סע' ט( ומ"ב )שם([. שבעה על שבעה כדי לרבע
אין הסכך מכוון נגד הדופן )גוד אסיק ולבוד(
אם אין הדופן מגיע לסכך )אלא מדין גוד אסיק כנ"ל( אף אם הסכך אינו מכון ממש נגדו בין באורך ובין ברוחב לא יחסר משבעה טפחים וע"כ אם בצד אחד יש פחות משבעה
רק תוך ג"ט כשרה] .שו"ע )סי' תרל סע' ט([ .ויש מחמירים בזה )כי לא אמרים גוד אסיק ולבוד טפחים ובצד השני ארוך הרבה יותר ,פסולה] .מ"ב )שם ס"ק א([.
יחד(] .רע"א )מ' קמא סי' יב ,ובהגהות על השו"ע סי' תרלב על המ"א ס"ק א([ .והעיקר לדינא להקל בזה. מיעטה בקישוטים
]מ"ב )שם ס"ק מד( וחזו"א )או"ח סי' עז ס"ק ז([. אם יש בה שבעה על שבעה ,ונתן בה בגדים לנאותה וממעטים אותה משבעה על שבעה,
הסכך כנגדו פסול )גוד אסיק ודופן עקומה( פסולה ]שו"ע )שם סע' ג([ ,כי על ידי זה אינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו] .מ"ב )ס"ק ה( .ועי'
אם אין הדופן מגיע לסכך )אלא מדין גוד אסיק כנ"ל( וכנגד הדופן יש סכך פסול פחות בביאור הלכה )שם ד"ה אותה משבעה( שכת' הטעם בזה כי אסור ליטלו כל ז' ,ולפ"ז כת' שם דהיכי דהתנה דאינו
מארבע אמות )שאינו פוסל הסוכה משום דופן עקומה( פסולה )אם אין ג' דפנות אחרות בודל כל ביה"ש דמותר ליטלו כדלקמן ,אינו ממעט .ועיין במשב"ז לקמן סימן תרל"ט ס"ג שכת' דצ"ע בזה ,ע"כ.
חוץ ממנה(] .שו"ע )סי' תרלב סע' א( ומ"ב ס"ק ד וסי' תרלג ס"ק כ( .ובטעם הדבר עי' במ"ב )סי' תרלג ס"ק כ( ועיי"ש )ד"ה בגדים לנאותה( שכת' בשם הפמ"ג שמסתפק שאולי מה דממעטין מן הצד הוא רק מדרבנן[.
ועי' עוד בשפת אמת )ריש סוכה( החילוק בין הא דהכא להא דלעיל דאמרינן גוד איסק ולבוד[ .ויש מכשירים. כלי תשמישו
]מ"ב )שם( בשם י"א[ .ויש להחמיר] .משמעות המ"ב )שם([. י"א שכלי תשמישו לא ממעטים מהצד .וצ"ע למעשה] .ביאור הלכה )שם([.
עשה טפח נגדו יש אויר סכך פסול )לבוד ודופן עקומה(
אם הדפנות מגיעות לסכך ויש אויר פחות מג"ט וסכך פסול המכשיר הסוכה משום דופן אם עשה מחיצות טפח באורך כל הסוכה סמוך לסכך ונתן עליו הסכך ,ואח"כ גמר
עקומה כשרה כי אומרים לבוד ודופן עקומה] .מ"ב )סי' תרלב סס"ק ד([ .ויש מחמירים בזה .המחיצות ,כשרה כי נמצא מוסיף על האהל שהיה מעיקרא ,שכל שיש מחיצה טפח מקרי
]עי' בחזו"א )או"ח סי' עז ס"ק ז( שכת' דדע"ק לא שייך אם אין הדפנות מגיעות לה ,או שאין הסכך מגיע לה .אהל ושם סוכה על הסכך] .רמ"א )שם( ומ"ב )ס"ק יא([ .וי"א שצריך להיות תוך ג"ט סמוך לסכך.
]הגרשז"א זצ"ל )הלכי"ש פ"ח הגה טז( והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות עמ' רא( .ודעת הגריש"א זצ"ל )סוכה והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סכות עמ' ריט( .ועי' בשונה הלכות )סי' תרלב אות ג([.
כהלכתה הוספות לעמ' (67שאף אם הטפח נמצא על הארץ ואינו סמוך לסכך הסוכה כשרה[. מזגן שעל הסכך
עשה דופן אחת שלמה סוכה הסמוכה לקיר בנין ומזגן מפסיק ביו הסכך לקיר ,אלא שהמזגן מונח במרחק פחות
י"א שאפשר שאף אם רק עשה דופן אחת באורך ז' טפחים או עכ"פ באורך כל הסוכה מג"ט מהקיר ,כדי להחשיב את הקיר כדופן הסמוכה צ"ל לבוד ואח"כ דופן עקומה .לדעת
מועיל להניח הסכך ואח"כ לסיים שאר הדפנות] .פמ"ג )סי' תרלה מ"ז ס"ק ה( .והמ"ב לא הביאו[. המחמירים לעיל שלא אומרים דו"ע ולבוד ,צריך למלאות חלל האויר שבין המזגן לקיר.
]הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סכות עמ' ריט([.
וי"א שצריך ג' דפנות לפני שמניח הסכך] .בכור"י )סי' תרלה ס"ק ח([.
התחלת הנחת הסכך מדופן הפרוצה
המתחיל להניח הסכך כלפי הדופן הפרוצה ,לא חשיב כהניח הסכך לפני הדפנות ,וכן אם מחיצה שנעה ברוח
התחיל להניח הסכך באמצע ,כיון שבדרך זו רגילים לעשות אהל שפיר נקרא דרך עשיה מחיצה שרוח מצויה מנידה אותה ,אפילו אין בכח הרוח להפיל אותם לגמרי רק שע"י
לשם אהל] .הגרשז"א זצ"ל )מנח"ש תנ' סי' נו אות ד( ,עיי"ש הוכחתו[. הרוח הולכת המחיצה ובאה אינה מחיצה] .מ"ב )סי' תרל ס"ק מח([ .ואף אם זזה קצת אינה
נפלו הדפנות אחר שהונח הסכך נחשבת מחיצה] .משמעות המ"ב הנ"ל .וכן דעת המשכנות יעקב )או"ח קכג( ,הבנין עולם )או"ח סי' יג( והיד
אם נפלו דפנות הסוכה לאחר הנחת הסכך מותר להחזירן בלא להגביה את הסכך מעל אליהו )ח"א סי' יא([ .ויש מקילין שאין מחיצת סוכה נפסלת עד שתהא מוגבהת מהקרקע או
הסוכה ,כיון שנעשו מתחלה כדין] .רב פעלים )או"ח ח"א סי' לד( וכה"ח )אות יח([ .ואף אם החליף שהרוח מפרידה שלשה טפחים] .חזו"א )או"ח סי' עז ס"ק ו( .ועי' בעמק ברכה )פומרנצי'ק עמ' עח([ .ויש
אותם באחרות יש מקילין] .שבט הלוי )ח"ז סי' נו([ .וי"א שהדבר לא יצא מידי מחלוקת] .הגרצ"פ להחמיר בדבר] .הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש )סוכות פ"ז אות א( והגריש"א זצ"ל )הערות סוכה כד .(.וכן דעת
זצ"ל )מקראי קדש סוכות ח"א סי' יא([ .ומ"מ אף למקילין היינו כשנפלו לאחר כניסת החג אבל האג"מ )או"ח ח"ה סי' מ אות ב( ,ועיי"ש דבכה"ג המחיצה נפסלת לענין סוכה כי בעינן כעין תדורו ,ומ"מ דעתו
אם נפלו לפני כן צריך להכשיר הסכך] .רב פעלים )שם( ובעל הר צבי )שם([. שאם אף בלא קשירה מלמטה לא היתה המחיצה זזה ג"ט כשרה היא וא"צ לחוש שמא ינתק[ .ועל כן יש להזהר
דפנות מתריסים שהיו פתוחים והניחו עליהם הסכך משימוש במחיצות בד] .ועי' במועדים וזמנים )ח"א סי' פד( שיצא לחדש שאם קושר הבד כדבעי תו אין לחוש
סוכה שדופנותיה הם תריסים ,י"א שלכתחלה צריכות להיות סגורים בשעת הנחת הסכך. לנדנוד המחיצה באופן הרגיל .ועי' עוד בשלמת חיים )סי' שנב-ג([.
]שבט הלוי )ח"ח סי' קמו([. כשרוב המחיצה יציבה
פתיחת וסגירת תריסים המשמשים כדפנות אם רוב המחיצה יציבה ואינה מתנדנדת אפשר שהיא כשרה לדופן ,גם כשמתנדנדת
סוכה שדופנותיה הם תריסים וכדו' אחר שהונח סכך כדין מותר לפותחם ולסוגרם ואין במיעוטה] .עי' בחזו"א )או"ח סי' נב ס"ק מז( וספר הסוכה )פ"ו אות ז([ .ואם באמצע הדופן נוצר שקע
בזה משום תעשה ולא מן העשוי] .שבט הלוי )ח"ח סי' קמו([. עמוק ע"י הרוח שהוא נע ונד ,אם רוב הדופן יציבה כשרה ,בתנאי שיהיה רוב חלק התחתון
חובת מזוזה של הדופן בשיעור גובה י"ט ורוחב זע"ז] .ספר הסוכה )מילואים פ"ו אות ז([.
סוכה פטורה ממזוזה] .מ"ב )סי' תרכו ס"ק כא([ .ואף לא נהגו להחליף מקום מזוזה קיימת
מחיצות שבחצר מגינות מפני הרוח
בחצר וכדו' מחמת הסוכה] .עי' במ"ב )שם( .וכן דעת הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכה עמ' רד( ,הגריש"א זצ"ל
)אשרי האיש ח"ג פכ"ד אות טז( ושבט הלוי )ח"ב סי' קנג([. אפילו עומדת בבית שאין שם רוח כלל לא נחשבת מחיצה] .מ"ב )תרל ס"ק מח([ .ויש מקילים.
]באר היטב )סי' תרל אות י( בשם הלכות קטנות )ח"ב סי' נ( .וכן דעת הבית השואבה )דיני דפנות אות נח( .וכן מצדד
החזו"א )או"ח סי' נב ס"ק יד( .ועי' בעמק דבר )סוכה יט( ביאור המח' בזה[.
גידולי קרקע מה בכלל רוח מצויה
דבר שמסככין בו ,צריך שיהיה צומח מן הארץ ,תלוש ואינו ראוי לקבל טומאה .אבל דבר רוח מצויה היא רוח שמצויה באותה עונה] .הגרנ"ק זצ"ל )שם פ"ד ס"ק א([ .ואם הסוכה עומדת
שאינו צומח מן הארץ ,אע"פ שמתגדל על הארץ ואינו מקבל טומאה ,כגון עורות של בהמה במקום גבוה ,כגון על גג בנין ,אם אינה יכולה לעמוד ברוח המצויה שם אלא ברוח המצויה
שלא נעבדו ,שאינם מקבלים טומאה ,או מיני מתכות ,אין מסככין בהם] ,שו"ע )סי' תרכט סע' בקרקע פסולה] .הגרשז"א זצ"ל )נטעי גבריאל סוכות פ"ו הגה יב([.
א( ומ"ב )שם([ ,כגון חתיכות מתכות שלא נעשו מהם שום כלים שעדיין אינם מקבלין טומאה כשקושר המחיצות
ואף דיסודם ג"כ מן הארץ] .מ"ב )ס"ק ד([ .וכן אין מסככין בעפר ]רמ"א )שם([ ,כי צריך דוקא אין לעשות מחיצות הסוכה מיריעות או מחצלאות דקים שהרוח מנענעתם ,ואע"פ שקשרן
שיהיו צומחין מהקרקע ולא קרקע ממש] .מ"ב )שם([. ביתידות ,כי יש לחשוש שמא יתנתקו ולאו אדעתיה והו"ל מחיצה שאינה יכולה לעמוד
דבר המקבל טומאה ברוח מצויה] .שו"ע )סי' תרל סע' י([ .ואף מחיצה א' מג' המחיצות אין לעשות באופן זה] .מ"ב
דבר שמקבל טומאה ,כגון שיפודין וארוכות המטה וכל הכלים ,אין מסככין בהם .ואפי' )ס"ק נ([ .ובדיעבד שכבר קשרם הסוכה כשרה] .כן משמע מלשון השו"ע )שם( .וכ"כ הערוה"ש )אות לב([.
אם נשברו ,שלא נשאר בהם שיעור קבלת טומאה] .שו"ע )סע' ב([ .כיון שפעם א' היו ראוין ולכתח' מלבד היריעות יעשה ג' דפנות מקנים סמוכים פחות מג"ט] .שו"ע )שם( ,בכור"י )ס"ק ד
לקבלת טומאה גזרו בהן חכמים שלא לסכך בהן לעולם] .מ"ב )ס"ק ח([. וכט( ומ"ב )ס"ק נא([.
מקבל טומאה מדרבנן כשקושרם היטב
אפי' מידי דמקבל טומאה רק מדרבנן אין מסככין בו] .מ"ב )שם ס"ק ז([ .אכן אותן הכלים י"א שאין לאסור אלא כשקושר רק למעלה וכדו' ,אבל אם קושרם למעלה ולמטה
שאפילו בשלמותן לא היו מקבלין טומאה אלא מדרבנן אם נשברו מותר לסכך בהן] .מ"ב ובצדדים אין לחוש שינתק ,וע"ז סומכים הנוהגים להקל בזה] .מועדים וזמנים )ח"א ססי' פד([.
)ס"ק ח ועי' ס"ק י([. וכמו כן י"א שע"י אזיקונים מפלסטיק אפשר לקשור לכתחלה כיון שאינם יכולים
חבלים של פשתן וכדו' להיפתח] .הגרח"ק שליט"א )תורת המועדים אות יד( .ועי' באג"מ )או"ח ח"ה סי' מ אות ב([.
חבלים של פשתן פסולים לסיכוך )אבל של גמי ושל סיב ,כשרים(] .שו"ע )שם סע' ה([ .אף שאין כשהסוכה במקום מוקף מחיצות
מקבלין טומאה שאינם כלי מ"מ נשתנה צורתן ואינו נראה כגידולי קרקע ופשוט שה"ה אם הסוכה במקום מוקף מחיצות אין לחוש לשמא יתנתקו] .תוספת שבת )סי' שטו ס"ק ו([.
בחבלים של קנבוס] .מ"ב )ס"ק יג([.
מחצלאות
מחצלת של קנים וקש וכדו' העומדת לשכיבה ומקבלת טומאה אין מסככין בה ,אא"כ דפנות משתי או ערב
עשאה לסכוך ]שו"ע )סע' ו([ ,דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך .ובמקום מותר לעשות דפנות הסוכה בקנים שמעמידם פחות פחות מג"ט רחוק זה מזה ,ודוקא אם
שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה ,אין מסככין בהם] .רמ"א )שם([. עושה כן ד' דפנות לסוכה ,אבל כשאין רוצה לעשות רק ג' דפנות בעינן שתי מחיצות
שסמוכות זה לזה שלמות והשלישית יכול לעשותה אפילו טפח )כמבואר דינו לעיל(] .מ"ב
קיינעס
סכך הנקרא קייענס ,וכן מחצלאות עשויות מענפים ,כשרים לסיכוך כי אין הדרך לעשות )סי' תרל ס"ק ז([ .וי"א שאף אם עושה ג' מחיצות מועיל מחיצה ע"י לבוד כנ"ל) .אבל לא אם
עושה רק שתים(] .ערוה"ש )אות לב([ .ובכל אופן אם יש לו רק סוכה כזו ישב ויברך עליה.
בקנים תקרות ,משא"כ בנסרים] .שבט הלוי )ח"ו סי' עד וח"י סי' צד( והגריש"א זצ"ל )קובץ תשובות ח"א
]שבה"ל )ח"ט סי' קמ אות ה([.
סי' סב ואשרי האיש ח"ג פכ"ה אות י([. דפנות משתי וערב )סורגים וכדו'(
מחצלת עשוייה מקנים המחוברים ע"י חוט שאינו ראוי לסיכוך אם המחיצות הם משתי וערב ע"י לבוד חשיב מחיצה גמורה .ואף כשקנה א' לרוחב אף
אם החוטים שמחברים את ענפי המחצלאות עשויים ממין הפסול לסיכוך ,י"א שהסכך שהכל שתי או ערב יש מצדדים דחשיב עי"ז שתי וערב] .פמ"ג )או"ח סי' שסג( ושעה"צ )סי' שס אות
כשר] .הגרשז"א זצ"ל )ספר הסוכה פסקים והערות אות ז( .וכן מצדד השבט הלוי )ח"ו סי' עד([ .וי"א שנחשב ב([ .ויש חולקים וס"ל שצריך בכל ג' טפחים קנה אחד ברוחב וא' באורך] .חזו"א )סי' עד ס"ק
מעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה שאין לעשות כן לכתחלה )כמבואר להלן(] .קובץ ז( ,ועיי"ש שדעתו שאין לצרף דעת הפמ"ג הנ"ל אפי' לספק אחר[ .ולמעשה במרפסת שיש מעקה
תשובות )ח"א סי' סג([. מסורגים כנ"ל ברוח השלישית ,יש לסמוך להקל ולצרף הסורגים כדופן] .שבט הלוי )ח"ט סי'
נסרים קלח וח"ז סי' מו( וכת' שאעפ"י שדברי הפמ"ג הם חידוש בהלכה מ"מ ראויים הדברים לצרפם עכ"פ לעוד ספק,
אסרו לסכך בנסרים שרחבן ארבעה טפחום ,אפי' הפכן על צדן שאין בהם ארבעה .ואם בפרט אם המחיצה היא ממין חזק ביותר ,עיי"ש[.
אין ברחבן ארבעה ,כשרים ,אפילו הם משופים שדומים לכלים ,ומ"מ נהגו שלא לסכך כשיש מחיצה תוך ג"ט
בהם כלל] .שו"ע )שם סע' יח([ .ומ"מ יש מקומות שנהגו לסכך ע"י קורות עץ דקות "פלפונים" אם יש מחיצות שתי ובסמוך לו בתוך ג"ט יש מחיצה ערב חשיב מחיצת שתי וערב והסוכה
משהם דקים ורוחבם פחות מטפח] .שלמת חיים )סי' שמא-שמט( ,הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ח כשרה] .חזו"א )סי' עד ס"ק ז([.
אות ג והגה (6והאג"מ )או"ח ח"ה סי' מ אות ה([. מנהג לעשות דפנות שלמות
בשעת הדחק נהגו לעשות מחיצות שלימות ולא ע"י עצות של לבוד וצוה"פ .כי אין הכל בקיאין בדין
בשעת הדחק שאין להם במה לסכך מסככין בנסרים אפי' כשיש בהן ד' טפחים ומברכים המחיצות] .רמ"א )סי' תרל סע' ה( ומ"ב )ס"ק כח([ ,ועוד דלמצוה מן המובחר בעינן שיהיה ג' דפנות
על הישיבה בסוכה .וה"ה בכל דבר שאסרו חז"ל משום גזירה ,בשעת הדחק מסככין בהם, הסוכה סתומות ולא יהא מקום פתוח אלא מקום הפתח בלבד] .מ"ב )שם([.
אכן לענין ברכה הדבר תלוי במח' ,וסב"ל] .מ"ב )ס"ק נ([. ד' דפנות שאינן שלימות או ג' שלימות
מי שאין לו כדי צרכו למחיצות ,עדיף לעשות ג' מחיצות שלימות ,מד' שאינן שלימות.
]רמ"א )סי' תרל סע' ה([.
י"א שלכתחלה אין להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה שמא יבוא לסכך בו ,אכן בדיעבד לסדר המחיצות לפי סדר של כל שנה
או שאין לו שאר דברים לסכך בהם מותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה] .מ"ב )סי' יש שנהגו לסמן מחיצות הסוכה כדי לראות סדר עמידתן ,שלא ישנה משנה לשנה] .באר
תרכט ס"ק כב( בביאור דעת השו"ע והרמ"א שם[ .ואף אם כבר העמיד הסכך ע"ג דבר המקבל היטב )סי' תרל ס"ק ו( בשם מהרי"ל בשם מהר"ש[ .ואין המנהג הפשוט להקפיד על זה] .בכור"י )סי' תרל
טומאה חשיב בדיעבד ומותר לישב בסוכה זו לכתחלה] .משמעות המ"ב )שם( ע"פ החיי"א )כלל קמו ס"ק טז( וביאור הלכה )סי' תרל על סע' ה ד"ה לעשות( .ועי' בזה ברב פעלים )ח"ב רסי' כ([.
אות ל( ,וכ"כ הגר"ז )אות יג( .וכן מצדד הבכור"י )סי' תרכח ס"ק ה([.
מעמיד דמעמיד
יש מי שאומר שיש להזהר אף ממעמיד דמעמיד ,ועל כן לכתחלה אין לחבר כלונסאות דפנות קודם לסכך
אין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות] .רמ"א )סי' תרלה([ .ובדיעבד אם עשה קודם יש הסוכה במסמרות של ברזל שהן מקבלין טומאה] .חזו"א )סי' קמג ס"ק ב([ .אולם רוב הפוסקים
מכשירים ,והרבה חולקין ודעתם שאף בדיעבד פסול] .מ"ב )ס"ק י( .והשבט הלוי )ח"ז סי' נו וח"ח חולקים שאין לחוש למעמיד דמעמיד .וכן עיקר] .שו"ע )סי' תרכט סע' ח( ונו"כ ,חלקת יעקב )או"ח
סי' רכא( ומנח"ש )דפוס ישן ח"ב סי' מז([. סי' קמו( נוטה להקל בדיעבד[ .ועל כן אין להקל אם לא בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת.
הואיל ואם נטל סכך הסוכה עדיין יש מצל האילן שכל מה שהוא תחת האילן כאילו איננו מעמיד מחובר לקרקע )הנחת הסכך על מסגרת גגון מתכת(
ונמצא הסוכה חמתה מרובה מצלתה) .מיהו אם ענפי האילן אינן מצלים כנגד הסכך אלא מותר להעמיד הסכך על כותל אבנים )אע"פ שפסולים לסיכוך( משום דלא שכיח שיסכך
כנגד האויר שבין הסכך הכשר ,הסוכה כשרה ואין צל האילן פוסל(] .שו"ע )שם( בשם י"א בהם] .מ"ב )סי' תרכט ס"ק כב( .והחזו"א )סי' קמג ס"ק ב ד"ה ולסמוך( כת' שאפי' אם נותן חוטי ברזל בתוך
בתרא[ .והעיקר כדעה השניה .ומ"מ בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת וגם א"א לו לתקן הכותל לית לן בה כיון שעיקר הכותל של אבנים ועפר וטיט ,וגם הברזל אינו נראה וגם הכותל עומד בעצמו ואין
סוכה זו להכשירה יש לסמוך על סברא הראשונה] .בה"ל )זד"ה וי"א שאפי'( אף בדעת השו"ע[. הברזל רק לחזק שלא יפול ע"י הכאה ותנועה[ .אבל דבר מחובר לקרקע שהדרך לסכך בו ,כגון
אין ענפי האילן ממש על הסוכה מסגרת של גגון העשוי ממתכת ,יש בו משום מעמיד] .מנח"י )ח"ד סי' מה([.
כל זה כשענפי האילן הם על הסוכה ממש ,אבל אם הם מצד הסוכה ,אע"פ שע"י צל האילן הנחת הסכך על מוטות של עץ המונחים על ברזלים
ממילא אין החמה מגיעה לסוכה כלל ,אפילו הכי כשרה] .ביאור הלכה )שם([. שפוד של עץ המונח על שפוד של ברזל )במקביל( ,יש בו משום מעמיד כיון שסוף סוף נראה
תחת חבלי כביסה כמונח על הברזל] .הגרשז"א זצ"ל )מנח"ש דפוס ישן ח"ב סי' מז אות ג( והגרצ"פ זצ"ל )מקראי קדש ח"א סי'
הבונה סוכה מתחת חבלי כביסה ,סורגים וכדו' ,י"א שאם בצירוף האויר שבין כל חבל כא( כי אם יסיר המעמיד הכשר ,הסכך ישאר עומד אלא שירד על המעמיד הפסול ומשמע מדבריו דהטעם הפסול
וחבל והחבלים עצמם יש ד"ט ,יש לחוש לדעת הסוברים שהכל נחשב סכך פסול שלא כי בכה"ג חשיב הכל כחו של תחתון והוא המעמיד[.
יושבים ולא ישנים תחתיו .ומ"מ אם מערב סכך כשר עם הסכך הפסול עד שאינו ניכר אין סכך פסול מדרבנן
חשש] .מנח"י )ח"ח סי' נו( .ועיי"ש שהחושש להב"ח הסובר שאומרים לבוד להחמיר ,אין לבנות סוכה תחת חבלי סכך פסול מדרבנן מותר להעמיד עליו] .ביאור הלכה )רסי' תרל ד"ה כל הדברים( .ואע"פ שבמ"ב )סי'
כביסה )אלא שמשמע שם דס"ל שאין לחוש כ"כ להב"ח([ .ויש מקילים לענין חבלי כביסה ,כי בדבר תרכט ס"ק כה( נקט דאין מסככין בדברים שמקבלים טומאה מדרבנן ,עיין בפמ"ג )סי' תרכט א"א ס"ק יא( דיש
העומד להיות פתוח לעולם אין אומרים בו לבוד] .הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ח אות יט([. לחלק בין פסול של קבלת טומאה לשאר דברים שאינן ראוים לסכך בהם מדרבנן[.
תחת חבלי כביסה שתלוים בהם בגדים דבר המקבל טומאה מדרבנן
סוכה שמעליה חבלי כביסה שתלוים עליהם בגדים שרוחבם ד' טפחים והם תלוים על אין להעמיד אף בדברים שמקבלים טומאה מדרבנן] .מ"ב )סי' תרכט ס"ק כה([.
חודם ,אם אין עושים את הסוכה לצילתה מרובה מחמתה אין לחוש ,והמחמיר תע"ב. שאר פסולים
]מנח"י )ח"ח סי' ט([ .אמנם אם מחמת הרוח הסתבכה הכביסה בחבלים והיא פרוסה ברוחב אין להעמיד אף בשאר דברים שאין מסככין בהם אף אם אינן מקבלין טומאה ,כגון ניילון
וכיו"ב] .מנח"י )ח"ד סי' מה אות ב( ,שבט הלוי )ח"ו סי' עד( ,הגרשז"א זצ"ל )ספר הסוכה פסקים והערות אות
ד"ט ,דינו כסוכה שיש מעליה סכוך פסול המבואר לעיל] .מבית לוי )ח"ב תשרי תשנ"ג עמ' כד([.
לד( והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות עמ' ריב ס"ק ב([ .ויש מי שמיקל בשאר פסולין] .מהרי"ל דיסקין )כתבים
סורגים
סי' נו( .ועי' בחזו"א )שם ד"ה במלחמות( שצידד להתיר להעמיד את הסכך ע"ג אילן מכיון שאינו מין פסול ופסולו
י"א שסורגים הקבועים בחלונות ובולטים כלפי חוץ ותחתיתם מסככת מעל גבי הסוכה,
הוא רק מחמת מחובר .ועי' להלן לענין להעמיד על סכך גזול[.
יש לחוש שפוסלים הסכך ,שאינו דומה לחבלי כביסה ,שהחבלים תשמישם דוקא ע"י ריוח דבר גזול
שביניהם משא"כ בסורגים] .הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ח אות יט( .ועי' בשמעתא עמיקתא גליון
להעמיד הסכך ע"ג דבר גזול יתכן שפוסל את הסוכה אף בדיעבד כיון שפסול גזול חמור
קצ"ד[ .ומ"מ אין מקום לחומרה זו אלא אם יש ד' טפחים בצירוף הברזלים עצמם ללא יותר] .ביאור הלכה )סי' תרלז על סע' ג ד"ה ואם( .ועי' באג"מ )אוח ח"א סי' קפא([.
צירוף האויר שביניהם] .מקראי קדש )ח"א סי' יב( ,וכן מטו בשם הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ח הגה
קשירת הסכך עם אזיקונים
.(73ויש להעיר שהרבה פעמים גם לענין סורגים י"ל דדמו לחבלי כביסה כי לפעמים יושבים שם קטנים וכדו'[. אין לקשור הסכך בדברים שיש בהם משום מעמיד] .מ"ב )סי' תרכט ס"ק כו([ .ועל כן לכתחלה
אין לקשור הסכך ע"י אזיקונים העשויים מפלסטיק] .הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות עמ' רי([ .ויש
עשיית סוכה תחת תקרה מי שמחמיר שלא לקשור הסכך כלל] .אבן ישראל )ח"ח סי' מד( משום שיש לחוש לשיטות דס"ל דסכך
מותר לעשות סוכה תחת עץ או בית ,ולהסירם אחר כך ,ולא מקרי תעשה ולא מן העשוי, אין לעשותו קבע[.
הואיל ואין הפסול בסכך עצמו] .רמ"א )סי' תרכו סע' ב([. כשהסכך עומד אף בלא אמצעות המעמיד
סיכך על התקרה ואח"כ הסירה אם הסכך עומד אף ללא המעמיד אין חשש] .חזו"א )סי' קמג ס"ק ב ד"ה ולכן( לענין מעמיד דמעמיד
אם סיכך על התקרה ואח"כ הסיר התקרה ,הסכך פסול לכו"ע מפני שלא היה שם סוכה ומסתבר שה"ה לענין מעמיד לחוד .והשבט הלוי )ח"ו סי' עד( מסופק בדין זה[.
על הסכך שעל התקרה מתחלה כיון שלא היו כאן דפנות ,ולכן לא מהני הסרת התקרה
להכשיר הסוכה] .מ"ב )שם ס"ק יח( .ועי' בשעה"צ )אות ל( בשם הפמ"ג מכשיר כשסכך על התקרה בגובה
עשרה ואח"כ הסיר התקרה ,כיון שמתחלה היה שיעור סוכה מעל התקרה ג"כ וחל שם סוכה על הסכך .ובשם
פחות משלשה טפחים
הבכור"י כת' דאפי' היה רק חלל טפח בין הסכך להתקרה ואח"כ הסיר התקרה כשר ,עיי"ש ראייתו[. סכך שיש בו אויר פחות מג' טפחים המפסיק הסוכה לשתים ,הסוכה כשרה ,שהאוויר
עשיית סוכה תחת תקרת הזזה מצטרף להשלים הסוכה .ומ"מ אין ישנים תחתיו ]שו"ע )סי' תרלב סע' ב([ ,כשהאויר הולך על
י"א שמותר לעשות סוכה תחת הגגות העשויים לפתוח ולסגור אף שהם עתה סגורים. פני כל הסוכה ,או שיש בו כדי לעמוד בו ראשו או רובו] .רמ"א )שם( ומ"ב )ס"ק יב([.
]רמ"א )סי' תרכו סע' ג([ .ויש מחמירים שיש לחשוש משום תעשה ולא מן העשוי ,דכיון שעשוי שלשה טפחים
לפתוח ולסגור ,הפתיחה אחר הנחת הסכך לא מקרי מעשה חשוב] .שעה"צ )אות כו([ .וע"כ אויר ,בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה ,בין באמצע בין מן הצד ,פוסל בג"ט] .שו"ע )סי'
צריך לפתוח דלתות הגג קודם שמסכך] .מ"ב )ס"ק יח([. תרלב סע' ב([ .והיינו דוקא שהפסיק הסוכה לשנים ולא נשאר שיעור הכשר סוכה עם דפנות
פתיחת וסגירת הגגון במקום א' )כלומר שהסוכה היה לה ג' דפנות וסכך הפסול או האויר הולך ע"פ ארכה ולכן נפסלת כל הסוכה
אם סיכך כדין רשאי לסגור ולפתוח הגגון אפילו לדעת המחמירין הנ"ל ,כיון שהסוכה דליכא בכל צד אלא דופן ומחצה( ,אבל אם נשאר שיעור סוכה במקום א' )כלומר שהפסול או האויר
נעשית מתחלה בהכשר] .רמ"א )שם( ומ"ב )ס"ק יט([ .וצריך ליזהר שיהיו הגגות נפתחים היטב לרחבה ונשאר שיעור סוכה במקום א' לצד דופן האמצעי של הסוכה( ,המקום ההוא כשר .ופעמים אף
לעמוד בגובה בשוה עם הדפנות ולא יהיו נוטין קצת על הסכך שאם יהיו נוטין קצת אף חלק החיצון שמבחוץ ג"כ כשר בין בסכך פסול ובין באויר כגון שמחובר מן הצדדין ואז
שלא יהיה שיעור גדול שתפסל הסוכה מחמת זה מ"מ יהיה צריך ליזהר שלא ישב במקום מצטרף הפנימי והחיצון להכשר סוכה ,דהיינו אפי' אין בפנימי לבד שיעור הכשר סוכה.
הזה שהגג משופע ומוטה על הסכך] .מ"ב )ס"ק כא([.
פתיחתן ביו"ט ומ"מ אותו חלק של אויר או סכך פסול אין לישב תחתיו לכו"ע .ויש שמפקפק שלא
אפי' ביו"ט מותר לסגרן ולפתחן אם יש להם צירים שסוגר ופותח בהן ,ואין בזה לא משום מצרפים הפנימי והחיצון להכשר סוכה] .רמ"א )שם( ומ"ב )ס"ק יג – יד וטז([.
סתירה ובנין אהל ביו"ט ,ולא משום תעשה ולא מן העשוי ,רק שיזהר שלא ישב תחתיהן צירוף סכך פסול ואויר
כשהן סגורין ,שאז הסוכה פסולה] .רמ"א )שם סע' ג( ומ"ב )ס"ק יט([. סכך פסול פחות מארבעה ,ואויר אצלו פחות משלשה ,אין מצטרפים לפסול הילכך אם
קידש ואכל כשהגגון סגור אויר שלשה במקום אחד ,אפילו מיעטו בסכך פסול ,כשר .וה"ה לסכך פסול בארבעה
קידש בליל סוכות והתחיל לאכול ואח"כ ראה שהגגון סגור ,יאכל שוב כזית ויברך לישב טפחים בסוכה גדולה ומיעטו בין בקנים ובין באויר] .שו"ע )סי' תרלב סע' ג( וביאור הלכה )שם ד"ה
בסוכה ,אבל קידוש א"צ לברך שנית ,ואפי' זמן לא יברך עוד הפעם] .מ"ב )סי' תרלט ס"ק מח([. הלכך([ .והני מילי בסוכה גדולה ,אבל בקטנה שאין בה אלא שבעה על שבעה ,אם יש בין
שניהם שלשה טפחים מצטרפים לפסול] .שו"ע )שם( .ועי' הטעם בדבר במ"ב )ס"ק יז-יח([.
סכך פסול ב' טפחים ,ועוד סכך פסול ב"ט ,ואויר מפסיק ביניהם
אם הניח הסכך בפסול צריך לנענע כל הסכך ,דהיינו שיגביה כל עץ לבדו ויחזור ויניחנו אם יש סכך פסול ב' טפחים ,ועוד סכך פסול ב' טפחים ,ואויר פחות משלשה מפסיק
לשם צל ושוב יגביה עץ חבירו ויניחו ,וכן כולם] .שו"ע )סי' תרכו סע' ב( ומ"ב )שם ס"ק יג וס"ק יח([. ביניהם ,יש להסתפק אם שני הפסולים מצטרפין לפסול הסוכה] .שו"ע )סי' תרלב סע' ד([ .ולכן
ולאו דוקא כל עץ לבדו אלא יכול להגביה אף כמה ענפים ביחד] .הגריי"ק זצ"ל )ארחות רבנו ח"ב
עמ' ריד( והגריש"א זצ"ל )אשרי האיש ח"ג פכ"ה אות כו([.
אם אפשר לתקן יתקן ,ואם א"א לתקן ואין לו סוכה אחרת ישב בה ולא יברך דספק
גובה הגבהת הסכך ברכות להקל] .מ"ב )ס"ק יט([ .מיהו אם אין בפסולים ד' לא אמרינן שיהא חשוב כסתום
כשמגביה הסכך ע"מ להכשירו די להגביהו מעט] .הגר"ז )סי' תרכט אות כ([ .ויש מי שאומר מחמת לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר] .מ"ב )ס"ק כ( .ועי' בשעה"צ )אות טז( שפירש דנהי דאמרינן
שצריך להגביהו טפח] .הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות עמ' קצה([ .והעיקר כדעה הראשונה] .כן משמע שיהא חשוב כאילו שניהם סמוכים זה לזה ,מ"מ לא אמרינן שיהא כמופרד וסתום בסכך פסול[.
מסתימת המ"ב הנ"ל .וכן פסק הגריש"א זצ"ל )אשרי האיש ח"ג פכ"ה אות כו([.
הגבהת הענפים כל צד בנפרד
י"א שמועיל להגביה קודם צד א' מהענף ואח"כ הצד הב'] .הגרנ"ק זצ"ל )שם עמ' קצה([ .וי"א מתי סכך פסול פוסל את הסוכה
סכך פסול פוסל באמצע הסוכה בד' טפחים על ד' טפחים )מרובע( ,אבל פחות מד"ט שצריך להגביה כל ענף כולו כא'] .כן מצדד הגריי"ק זצ"ל )ארחות רבנו ח"ב עמ' ריד([ ,וכן הדין אף
הסוכה כשרה .מן הצד ,אינו פוסל אלא בד' אמות ,אבל פחות מד' אמות ,כשרה ,דאמרינן בסכך העשוי כמקשה א' )כגון מחצלת(] .הגריש"א זצ"ל )שם אות כו([.
דופן עקומה] .מ"ב )שם ס"ק ג( .ופמ"ג )סי' תרלב א"א ס"ק ד([.
סוכה קטנה
כל זה בסוכה גדולה שיש בה ז' טפחים על ז' טפחים מלבד מקום הסכך הפסול ,אבל תחת גג או מיטה בתוך הסוכה
בסוכה קטנה ,שאין בה אלא ז' על ז' ,בין באמצע בין מן הצד ,בג"ט פסולה ,בפחות מג' צריך לישב באויר הסוכה] .רמ"א )רסי' תרכז([ .ועל כן היושב או ישן תחת מטה וכדו' בסוכה,
אם היא גבוהה י' טפחים ,לא יצא ,שע"י שיש תחת המטה אויר י"ט חשיב כאוהל ומפסיק
בינו לבין הסוכה ,ואפי' דפנות המטה קצרות מאוד שאין להם אפי' רוחב טפח מ"מ שם כשרה ,וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור] .שו"ע )סע' א([.
אוהל עליה] .שו"ע )שם( ומ"ב )ס"ק ג([ .וי"ט מודדים מן הארץ עד תחתית המטה] .מ"ב )ס"ק ג([. שינה ואכילה תחת סכך פסול
י"א שאף שבפחות מד' טפחים הסוכה כשרה )בסוכה גדולה( ,מ"מ תחת אותו המקום ואע"ג שהמטה בכללה גבוהה י"ט אם אין באויר י"ט יכול לצאת שם יד"ח] .שעה"צ )אות ג([.
אסור לישון ולאכול )ואף באופן שהוא דופן עקומה( אא"כ אותו המקום הוא פחות פריסת סדין לנוי תחת הסכך
פירס סדין תחת הסכך לנוי ,אם הוא בתוך ארבעה טפחים לגג ,כשרה] .שו"ע )סע' ד([ .כי בטל משלשה טפחים ,וכן יש להחמיר לכתחלה] .מ"ב )שם ס"ק ג([.
הוא לגבי הסכך ומותר אפי' לישב תחתיו] .מ"ב )ס"ק י([ .ואם הוא רחוק ד"ט מהגג הסוכה
פסולה )אם יש בו שיעור ד"ט שהוא שיעור שפוסל(] .מ"ב )ס"ק יב([.
פריסת סדין שאינו לנוי סוכה תחת בנין או עץ
אין לעשות סוכה תחת בית או אילן] .רמ"א )סי' תרכו סע' א([ .כי צריך שתהא הסוכה תחת אם פירס סדין שאינו לנוי אפי' אינו מופלג מן הסכך טפח ,פסולה] .שו"ע )שם( ומ"ב[.
פריסת סדין לנוי ולהגן אויר השמים] .מ"ב )ס"ק א([.
אם פירס סדין לנוי ולהגן על הסוכה י"א שהסוכה פסולה] .מקור חיים )סי' תרכט סע' יט([. כשחמתו מרובה מצלתו
קישוטי סוכה
י"א שדוקא באילן שצלתו מרובה מחמתו אף אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה פסולה .אם עיטר הסוכה בקישוטים שרוחבם ד' טפחים והם עשויים מדבר שאין מסככין בו ,כגון
אא"כ השפיל הענפים .אבל אם האילן חמתו מרובה מצלתו ,אם הסוכה צלתה מרובה שתלה תחת הסכך כולו מיני אוכלים וכלים נאים כדי לנאותה ,אם הם תוך ארבעה בטלין
מחמתה בלא האילן ,כשרה אפילו לא השפיל הענפים למטה לערבם עם סכך הסוכה] .שו"ע הם לסכך ,ואם לאו הם בכלל סכך פסול] .רמ"א )סי' תרכז סע' ד( ומ"ב )ס"ק ט([ .ואפי' אם אותן
)רסי' תרכו( בדעה ראשונה בשם י"א[ .וי"א שאם לא חבט הענפים ,אפי' חמתו של אילן מרובה הנויין חמתן מרובה מצילתן ג"כ אסור .ויש שמקילין באופן זה] .עי' במ"ב )ס"ק יא( דאפי' אם
מצלתו והסוכה צלתה מרובה מחמתה ,פסולה ,שהרי הצל הוא מן האילן ולא מן הסוכה ,אותן הנויין חמתן מרובה מצילתן ג"כ אסור ויש שמקילין בשהיה חמתן מרובה מצילתן[.
יצא לעסקיו להמנע מתליית קישוטים נמוכים
אם בירך פ"א בשעת אכילה ולא יצא מסוכתו לעשות עסקיו ,ואף אם יצא מסוכתו רק יש ליזהר מלתלות שום נוי סוכה רק בפחות מד"ט מהסכך] .רמ"א )שם סע' ד([ .ואף דמדינא
שהיה דעתו לחזור מיד ,א"צ לברך שנית לישב בסוכה ,אפילו אם אוכל סעודה שניה ,כיון אין לאסור רק ברוחב ד"ט ,מ"מ יש ליזהר לכתחלה אפי' אינו רחב ד"ט שיש לחוש שמא
יעשה נוי הרבה עד שיהא בהן שיעור זה וישב תחתיו ,וע"כ אין לתלות דברים שפסול לסכך
שמצוה אחת היא] .מ"ב )ס"ק מז([ .ואם יצא לעשות עסקיו או לביהכ"נ להתפלל צריך לברך
בהן כגון פירות או כלים וכדו' אפי' לנוי אלא בתוך ד"ט לסכך .ומ"מ מנורות בסוכה שנגד
בשעת אכילה שניה] .מ"ב )שם([. השלחן א"צ להחמיר שיהיו בתוך ד"ט )ויותר טוב להרחיקן מן הסכך משום חשש סכנה(] .מ"ב
הולך לסוכת חברו )ס"ק טו([ .וכן הדין בשאר קישוטין שרגילין לתלותן מעל השלחן] .שעה"צ )אות כא([.
ההולך באמצע סעודתו לסוכת חבירו ,י"א שאפי' אם היה בדעתו בשעת ברכה שילך
באמצע הסעודה לשם ולשוב אח"כ מיד ,צריך לברך שם לישב בסוכה ,דהליכה הוי הפסק,
וע"כ אם רוצה לאכול בסוכה זו דבר שאסור לאכול חוץ לסוכה צריך לברך שם לישב
בסוכה .וי"א שהליכה לא הוי הפסק אם היה בדעתו ,וספק ברכות להקל] .מ"ב )סי' תרלט
הכוונה בשעת הישיבה
יכוין בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד
ס"ק מח([ .ויש מי שאומר שאף אם לא היתה דעתו ללכת לסוכת חברו א"צ לברך .וע"כ
שהקיפן אז עלינו להגן מן השרב והשמש .וכל זה לצאת ידי המצוה כתקונה הא דיעבד
לכתחלה אין כדאי לצאת באמצע סעודה] .שע"צ )אות צד([ .וע"מ לצאת כל הדעות נכון לכוון יוצא כל שכיון לצאת לבד] .מ"ב )סי' תרכה ס"ק א([ .ולמעשה אף אם לא כוון כלל לצאת ידי
לפטור ישיבתו בסוכה זו ולברך בהמ"ז קודם שיוצא מסוכתו] .אג"מ )או"ח ח"ד סי' כא אות ח([. חובה בדיעבד יצא] .עי' מ"ב )סי' ס ס"ק י בשם החיי"א([.
גמר סעודתו אכילת ארעי מחוץ לסוכה
מי שגמר סעודתו והולך לסעודת חברו מברך אף אם לא הסיח דעתו מהישיבה הראשונה. מותר לאכול אכילת עראי )עד כביצה לחם( חוץ לסוכה ..ומותר לשתות מים ויין ולאכול
]משמעות המ"ב )שם שעה"צ אותיות צא וצד([. פירות ואפי' קבע עלייהו חוץ לסוכה ,וכן בשר ודגים וכדו' שרי] .שו"ע )סי' תרלט סע' ב([ .ומ"מ
הולך לסוכה בעיר אחרת נכון להימנע מלאכול בשר ודגים וגבינה ולשתות יין בקביעות מחוץ לסוכה )והיינו שאוכל
י"א שההולך לסוכת חברו בעיר אחרת צריך לברך שנית לישב בסוכה )אף אם כוון ללכת או שותה בחבורה או שאוכל שיעור קביעות(] .מ"ב )ס"ק טו ויג([ .והמחמיר ע"ע שלא לאכול
לשם בשעת ברכה( ,כי הדבר נחשב הפסק .אבל משכונה לשכונה באותה עיר אינו מברך. או לשתות כלל חוץ לסוכה ,הרי זה משובח] .שו"ע )שם( ומ"ב )ס"ק יד([.
]הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ט הגה כד והגה .[(88וי"א שאינו מברך אף כשנוסע מעיר לעיר. אכילת מיני דגן
תבשיל העשוי מה' המינים ,אם קובע עליו חשיב קבע וחייב בסוכה] .שו"ע )שם([ .וקביעות
]הגריש"א זצ"ל )קובץ צהר חי"א עמ' קעה([.
פירושו שאוכל בחבורה ,או שאוכל שיעור חשוב שקובע סעודתו בזה ,ולא די שיאכל מעט
שכח לברך יותר מכביצה כמו בפת] .מ"ב )ס"ק טו( אליבא דהשו"ע[ .וי"א שיותר מכביצה מעט הוי קביעות
אם שכח לברך לישב בסוכה עד שהתחיל לאכול יברך אח"כ על מה שרוצה לאכול ואפי' וחייב בסוכה) ,ולענין לברך לישב בסוכה עיין לקמן(] .מ"ב )ס"ק טו([.
אכל כבר ובירך בהמ"ז יכול לברך שגם הישיבה היא מצוה כי מאכילה ואילך כ"ז שיושב אכילתם ביותר מכדי אכילת פרס
הוי הכל קביעות א' ומ"מ כל שעדיין לא בירך בהמ"ז יברך ויאכל מעט] .מ"ב )שם ס"ק מח([. י"א שאם אוכל פת יותר מכביצה במשך זמן ארוך יותר מכדי אכילת פרס פטור מהסוכה
)ולענין שיעור אכילת פרס עי' מש"כ בהלכות יוה"כ(] .בכור"י )ס"ק יג( ושיעורי תורה )סי' ג ס"ק
יט([ .ואם לא היה בדעתו לאכול כביצה כדא"פ ונמלך לאחר שאכל מקצת לאכול עוד עד
מצטער פטור מן הסוכה] .שו"ע )סי' תרמ סע' ד([ .ופטור זה הוא דוקא כשהסוכה עצמה גורמת שיעור יותר מכביצה בכא"פ ,אין אכילה זו נחשבת אכילת קבע ,אף שלמעשה אכל בתוך
לו צער ובצאתו ממנה ינצל מהצער] .ב"ח )אות ב( ,מ"א )ס"ק י( ,דלא כט"ז )ס"ק ח( הסובר שהמצטער כדא"פ ,ואינה חייבת בסוכה] .אלף למטה )סי' תרכה ס"ק פז( ושבט הלוי )ח"א סי' רה([ .וי"א שאסור
אפי' שלא מחמת הסוכה פטור ממנה[ .וכגון שמצטער מפני הגשמים ,מפני השרב ,או מפני יתושים. לאכול כל כזית מתוך הכביצה בתוך כדא"פ] .ראשית בכורים )הובא בשיעורי תורה סי' ג ס"ק יט(
ואפי' אין האדם מצטער בכך אלא שהמאכל מתקלקל בכך] .מ"ב )סי' תרלט ס"ק לא([. והגרשז"א זצ"ל )ספר הסוכה פסקים והערות אות כו([ .ואין לאכול כדי שביעה כששוהה באכילתו
בלילה הראשון יותר מכדא"פ )ואף כשאינו אוכל כל כזית בכדא"פ(] .מנח"ש תנ' סי' ח([ .ויש מחמירים עוד,
דעת השו"ע )סי' תרלט סע' ג( שאף בלילה הראשון נאמר פטור מצטער .אולם דעת הרמ"א שלא נאמר שיעור זמן של כא"פ לענין אכילה חוץ לסוכה ,ואסור לאכול מחוץ לסוכה אף
אם שוהה באכילתו יותר משיעור זה] .הגרש"ק זצ"ל )חכמת שלמה סי' תרלט סע' ז([.
)שם( שמצטער לא נפטר מאכילת כזית פת בלילה הראשון .ועל כן אפילו אם ירדו גשמים
שתיית משקים
עליו לאכול כזית בסוכה .ומן הנכון שיאכל יותר מכביצה לצאת גם דעת הסוברים שלצאת מותר לשתות מים ושאר משקים חוץ לסוכה ,והמחמיר ע"ע שלא לשתות חוץ לסוכה אפי'
ידי מצות עשה צריך כביצה לחם] .המ"ב )שם ס"ק כב([. מים ,הרי זה משובח] .שו"ע )סי' תרלט סע ב([ .ואפי' שותה יין בקבע א"צ סוכה] .רמ"א )סי' תרלט
אין דרכם של אנשים להצטער בדבר זה סע' ב([ .ויש מפקפקים בזה וסוברים שאם שותה יין בקביעות חייב בסוכה ,ובפרט בני
מצטער פטור דוקא כשמצטער ע"י דבר שדרך בנ"א להצטער בו .ואם הוא מאניני הדעת חבורה שקבעו לשתות יין בודאי הוי קבע גמור .ומ"מ אין לברך לישב בסוכה] .מ"ב )ס"ק יג([.
וכל אניני הדעת מצטערים בזה ,פטור] .רמ"א )סי' תרמ סע' ד( ומ"ב )ס"ק כח( .ועי' בשמעתא עמיקתא
גליון פ' בגדרי בטלה דעתו[.
ישנים בסוכה כל שבעה ,ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי] .שו"ע )סי' תרלט סע ב([ .מי
שנאנס וישן חוץ לסוכה מיד כשיקיץ צריך לילך לסוכה] .מ"ב )ס"ק יא([ .ויש מקומות שנהגו שינה בסוכה כשהאשה דואגת
אם אשה דואגת כשבעלה נמצא בסוכה )לפי הנוהגים להחמיר לישון בסוכה אפילו ללא להקל לענין שינה בסוכה] .עי' ברמ"א ומ"ב )שם( בטעם הדבר[.
האשה ,עי' ברמ"א ריש סי' תרלט ובמ"ב שם( ,אם בעלה מצטער מחמת זה ,פטור הוא להעיר מי שמתנמנם מחוץ לסוכה
מי שמתנמנם מחוץ לסוכה כגון בבית הכנסת וכדו' ,אין להקיצו כי אנוס הוא בדבר .מהסוכה] .הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות פי"ב ס"ק ד( .אולם דעת הגריש"א זצ"ל )חשוקי חמד סוכה כה .עמ'
]הגרשז"א זצ"ל )ספר הסוכה פסקים והערות אות כז([ ,או כי באופן זה הוא כעין תדורו שדרך קנ( שאין בעלה פטור מלישון בסוכה לפי שאינו מצטער מחמת הסוכה ,אך כשהיא מרגישה בצירים דינה כחולה
להתנמנם מחוץ לביתו בשאר ימות השנה] .הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות עמ' רלט([ .ויש מי ובעלה פטור מן הסוכה כדין משמשי חולה ,ע"כ .ועי' בשמעתא עמיקתא גליון קצ"ו[.
יש לו אורחים בסוכתו ורוצה ללכת לישון שמחייב להקיצו] .בן איש חי )שנה א פר' האזינו אות ב([ .ונראה עיקר כדעה ראשונה.
מי שיש לו אורחים ורוצה ללכת לישון ,ואין בידו להוציאם משם ,בכלל מצטער הוא להוציא אדם ישן מהסוכה
אין להוציא אדם מהסוכה )כגון מפאת חוסר מקום( בעודו ישן .ומ"מ במקום צורך גדול
שפטור מן הסוכה ,דזה דומה לדין זבובים המצערים אותו שפטור מן הסוכה] .הגרשז"א זצ"ל
יש להקל )אולם אין לאדם ללכת לישון במקום שיודע שיוציאוהו באמצע שינה(] .הגרשז"א
)ספר הסוכה פסקים והערות אות כט( והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות פי"ב ס"ק ד( .אולם דעת הגריש"א זצ"ל )זמן
זצ"ל )הליכ"ש תפלה מלואים סי' יב ושם בהגה .[(11
שמחתנו פ"ג אות א( להחמיר בכה"ג[.
ללכת לסוכת חברו
המצטער בסוכתו ,ובסוכת חברו לא יהיה לו צער )כגון שאין בסוכתו אור ובסוכת חברו בשעת האכילה
יש( ,אם הדבר כפוף בטורח גדול אינו חייב ללכת אליו] .רמ"א )סי' תרמ סע' ד([. מברכים על הסוכה רק בשעת אכילה )ולענין שתיה עי' לעיל(] .שו"ע )סי' תרלט סע' ח([ .ואפי'
פסקו הגשמים באמצע הלילה אם יושבים בסוכה קודם אכילה שעה ,אינם מברכים כי הברכה שמברכים אח"כ על
האכילה היא פוטרת הכל .ומ"מ )ע"מ לצאת דעת הסוברים שמברכים אף בלא אכילה(
ירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית ,ופסקו הגשמים ,אין מטריחין אותו לחזור לסוכה
נכון שלא לישב בלי ברכה אלא תיכף יברך על דבר שהוא מחמשת המינים ויאכל ממנו
כל אותו הלילה ,עד שיעור משנתו] .שו"ע ורמ"א )סי' תרלט סע' ז([ .וא"צ להקיצו וגם אין מחויב מעט יותר מכביצה ויברך לישב בסוכה] .מ"ב )ס"ק מו([.
למסור שנתו לאחרים שיקיצוהו כשיאור היום] .מ"ב )ס"ק מג([. אוכל כביצה פת
האוכל כביצה פת מברך לישב בסוכה] .מ"ב )שם ס"ק טו-טז([ .וי"א שאפילו אוכל כביצה פת
שלא בתוך שיעור של כדי אכילת פרס יכול לברך לישב בסוכה] .הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות
עמ' רמה( וטעמו כי יש לצרף דעת הסוברים שלא צריכים שיעור כדי אכ"פ לענין מצות ישיבת הסוכה )כנ"ל( ,ודעת הולכי דרכים ביום ,פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה .הולכי דרכים בלילה ,פטורין
מן הסוכה בלילה וחייבין ביום .הולכי דרכים ביום ובלילה ,פטורין מן הסוכה בין ביום הסוברים שמברכים על הישיבה בסוכה אף ללא אכילה[.
ובין בלילה] .שו"ע )סי' תרמ סע' ח([ .ופטורים מלבנות סוכה וא"צ להמתין מלאכול עד שיגיעו על חמשת המינים
על כביצה מחמשת המינים אינו מברך )ומ"מ דעת המ"ב שצריך סוכה כנ"ל( .אלא לסוכה ,אם לא שיזדמן לפניו סוכה בעת האוכל בלי טורח] .מ"ב )ס"ק מ וס"ק מב( .ויעויין ברמ"א
שלמעשה המנהג לברך ,ואעפ"כ רצוי שלא לצאת מיד אחר אכילתו ,רק לשבת זמן מה ,שכת' דאף כשהולכי דרכים חייבים אינם חייבים אלא כשיוכלו למצוא סוכה ,אבל אם אינם מוצאים סוכה יוכל
לילך לדרכו ,אף שלא ישבו בה לא יום ולא לילה ,כשאר ימות השנה שאינו מניח דרכו משום ביתו[. ויכוון בשעת ברכתו על האכילה ועל הישיבה שאחר זה] .מ"ב )ס"ק טז([.
לצאת לטיול למקום שאין סוכה בסעודת בוקר ובקידוש במקום סעודה
האוכל פת הבאה בכיסנין בשחרית ,כמו שנוהגים בכל ימות השנה ,אע"פ שאינו אוכל י"א שאסור לצאת לטיול למקום שלא תהיה לו סוכה כיון שמכניס עצמו להיות פטור
שיעור שדרך בנ"א לקבוע עליו סעודה ,מ"מ נהגו לברך לישב בסוכה ,שהרי הוא קובע מלאכול בסוכה] .אג"מ )ח"ג סי' צג([ .וי"א דמי שיש לו איזה צורך לצאת לטיול ,א"א להחמיר
סעודתו עליו .וכן האוכל כביצה מחמש המינים בשבת או יו"ט בבוקר כשמקדש ואוכל פת עליו ,ומ"מ כשאין צורך אינו ראוי לעשות כן .וכן עיקר] .הגריש"א זצ"ל )אשרי האיש פכ"ו אות לה(
והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות פי"ב ס"ק ט( .ועי' בזה בשמעתא עמיקתא גליון רפ"א[. כיסנין )אע"פ שאין דעתו לאכול עתה סעודת פת( ,יכול לברך] .מ"ב )שם([.
לרפו"ש של חנה דינה בת צירל בת ו שח"י
© שמעתא עמיקתא -לשאלות והערות ניתן להתקשר לפל' 052-767-0503
