gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA

שבוע: סוכות (2026-09-21)

שמעתא עמיקתא · SHMASA AMIKTA — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כל השלחן מחוץ לסוכה‬ ‫מי שהיה ראשו ורובו בסוכה‪ ,‬או אפי' יושב כולו בסוכה‪ ,‬ושולחנו חוץ לסוכה‪ ,‬אפי' אם‬ ‫מצות ישיבה בסוכה‬ ‫היא סוכה גדולה‪ ,‬גזרו חז"ל שאם אוכל שם נחשב כאוכל מחוץ לסוכה‪ ,‬גזירה שמא ימשך‬ ‫נצטוונו בתורה לישב בסוכות כדי שנזכור נוראותיו ונפלאותיו דכתיב בסוכות תשבו שבעת‬ ‫אחר שלחנו‪] .‬שו"ע )סי' תרלד סע' ד( ומ"ב )ס"ק ו(‪ .‬ועי' בבוא"ה )שם( ובשעה"צ )אות ז( די"א שאף מה"ת חשיב‬ ‫ימים וגו'‪] .‬שו"ע )סי' תרכה( ומ"ב )ס"ק א([‪ .‬ומצות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה וישן‬ ‫כאכל בחוץ‪ .‬ועי' עוד שם )ד"ה אפי'( שהביא ראשונים דס"ל שדין זה נא' דוקא ביושב בסוכה קטנה[‪ .‬ודוקא אם‬ ‫ומטייל ודר בסוכה כל ז' הימים‪ ,‬כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה‪] .‬שו"ע ורמ"א )סי'‬ ‫יושב על פתח הסוכה מבפנים ולוקח מן המאכלים שערוכים לפניו על השלחן מבחוץ‪ ,‬אבל‬ ‫תרלט סע' א([‪ .‬ומ"מ עיקר ישיבת הסוכה הוא אכילה שתיה ושינה‪] .‬מ"ב )סי' תרכז ס"ק ב([‪.‬‬ ‫אם יושב בסוכה ואוכל ואינו לוקח מהשלחן כלל לא גזרו חכמים‪] .‬שעה"צ )שם( בשם א"ר[‪.‬‬ ‫ויעויין להלן הפרטים בזה‪.‬‬ ‫מקצת שולחנו בתוך הסוכה‬ ‫אם מקצת שולחנו עומד בסוכה ומקצתו תוך הבית מותר‪] .‬מ"ב )ס"ק ו([‪ .‬וי"א שאפילו אם‬ ‫רובו בבית ובסוכה רק טפח ממנו‪ ,‬מותר‪ ,‬כי הרי מספיק בשולחן טפח‪ .‬ויש מחמירים‬ ‫שדוקא אם רובו בסוכה לא גזרו )ומספיק אפילו במשהו יותר מחציו(‪] .‬שעה"צ )אות ו([‪.‬‬ ‫מצות בניית הסוכה‬ ‫לקחת מאכלים משולחן שמחוץ לסוכה‬ ‫י"א שמלבד מצות אכילה בסוכה יש מצוה מן התורה בבניית הסוכה‪] .‬שאילתות )שאילתא קסט‬ ‫אם יושב על שלחן שבתוך הסוכה ולוקח משולחן אחר שמחוץ לסוכה אין חשש‪ ,‬כיון שאינו‬ ‫אות א(‪ ,‬רש"י )מכות ח‪ .‬ד"ה השתא נמי(‪ ,‬אבנ"ז )סי' תנט אות י( ועוד[‪ .‬ויש סוברים שאין זה אלא הכנה‬ ‫אלא כמוציא מתוך ארון‪] .‬הגריש"א זצ"ל )אבני ישפה ח"ג סי' סה ענף ה([‪.‬‬ ‫למצוה‪] .‬רמב"ם )פאר הדור סי' נא([‪ .‬והעיקר כדעה השניה‪] .‬כן מוכח מהביאור הלכה )סי' תרנו סד"ה אפי'‬ ‫מטה שמקצתה בחוץ‬ ‫מצוה עוברת(‪ .‬וכן מבואר במנחת אלעזר )ח"ד סי' נה ד"ה והנה נפלאתי([‪.‬‬ ‫מותר לישן על מטה שחלקה מחוץ לסוכה )אף לדעת המחמירים לעיל שצריך רוב שולחן‬ ‫מצוה בו יותר מבשלוחו‬ ‫תוך הסוכה( אע"פ שיתכן שיתהפך בשנתו חוץ לסוכה‪] .‬מהרי"ל דיסקין )קו"א סי' ה אות צז(‬ ‫והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות פי"א ס"ק טו([‪ .‬ואף אם התהפך א"צ לעוררו משנתו‪] .‬מהרי"ל דיסקין‬ ‫אף לסוברים שאין מצוה ממש בבניית סוכה מ"מ אמרינן בה מצוה בו יותר מבשלוחו‪,‬‬ ‫)שם(‪ .‬וכעין זה במ"ב )סי' תרלט ס"ק מג(‪ .‬ועי' להלן לענין המתנמנם מחוץ לסוכה[‪.‬‬ ‫וע"כ עדיף שיעשנה בעצמו ולא ע"י שליח‪ ,‬ועכ"פ יניח הסכך בידו כי הוא עיקר בניית‬ ‫עבר ואכל‬ ‫הסוכה‪] .‬קהילות יעקב )הליכות והנהגות עמ' פא( וכה"ח )סי' תרכה אות יא(‪ .‬ועי' בשמעתא עמיקתא גליון ע"ג[‪.‬‬ ‫אם עבר ואכל בלילה הראשון של סוכות כשהשלחן היה מחוץ לסוכה‪ ,‬צריך לחזור ולאכול‬ ‫זמן בנייתה‬ ‫בסוכה כשרה‪] .‬ביאור הלכה )שם ד"ה כאלו לא אכל בסוכה([‪ .‬ומ"מ ברכת שהחיינו אינו מברך‬ ‫מצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כפור‪ ,‬משום מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה וכדי לצאת‬ ‫באכילה שניה‪] .‬עי' ביאור הלכה )שם( ומ"ב )סי' תרלט סס"ק מח([‪.‬‬ ‫ממצוה למצוה‪] .‬רמ"א )סי' תרכה וסי' תרכד סע' ה([‪ .‬וביום המחרת יעשה כולה‪] .‬מ"ב )סי' תרכד ס"ק‬ ‫כשהשלחן תחת סכך הפסול מדרבנן‬ ‫יט וסי' תרכה ס"ק ב([‪ .‬ומי שאין מדקדק בזה עכ"פ ביום המחרת אחר יציאה מביהכ"נ יתחיל‬ ‫י"א שאם נמצא השלחן תחת סכך הפסול מדרבנן אין איסור‪ ,‬משום שהוא גזרה לגזרה‪.‬‬ ‫ויגמור כולה אם אפשר‪] .‬מ"ב )סי' תרכה ס"ק ב([‪.‬‬ ‫]בכור"י )שם ס"ק ה( והפמ"ג )א"א סס"ק א( מסתפק בזה[‪ .‬ואם ניתן להכניס השלחן תחת הסכך הכשר‬ ‫בערב שבת‬ ‫אין להקל בדבר‪] .‬כה"ח )אות ה([‪.‬‬ ‫שינה בסוכה כשהשלחן בבית‬ ‫מותר לבנות הסוכה בערב שבת‪ .‬ואם בידו לבנותה במוצ"ש י"ל שמותר לו לבנותה רק עד‬ ‫חצות ]מ"ב )סי' תרכה ס"ק ב([‪ ,‬כלומר עד זמן מנחה גדולה‪] .‬עי' שו"ע )סי' רנא סע' סע' א( שהביא בשם‬ ‫יש מי שאומר שבשעה שהולך לישון צריך שיהיה שלחן בסוכה )ודי אף בשלחן קטן(‪ ,‬משום‬ ‫גזרה שמא ימשך אחר שלחנו כשירצה לאכול‪] .‬מ"ב )סי' תרמ ס"ק כז(‪ .‬ועי' בטעם הדבר במועדים‬ ‫י"א ראשון עד מנחה גדולה ובשם י"א שני הביא עד זמן מנחה קטנה‪ .‬וכת' המ"ב )ס"ק ג( שמנחה גדולה היינו בשש‬ ‫וזמנים )ח"א סי' פז( בשם החפץ חיים‪ .‬ועי' בארחות רבנו )ח"ב עמ' רכט( שהגריי"ק זצ"ל הקפיד בזה[‪ .‬ורוב‬ ‫ומחצה ומנחה קטנה תשע ומחצה[‪ .‬והסומך לבנותה עד זמן מנחה קטנה לא הפסיד‪] .‬מ"ב )שם( וביאור‬ ‫הפוסקים מקילים בדבר‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ט הגה כט ו‪ ,(115‬צי"א )ח"ח סי' כב(‪ ,‬מקראי‬ ‫הלכה )שם על סע' א ד"ה ויש( ושעה"צ )סי' תקלא אות ב([‪.‬‬ ‫קדש )סוכות סי' לה( ועוד[‪.‬‬ ‫לנאותה‬ ‫נשים בגזרה זו‬ ‫ראוי ליפות הסוכה בקרמין וסדינין ולתלות בה פירות וכדו'‪] .‬מ"ב )סי' תרלח ס"ק יא([‪.‬‬ ‫י"א שאשה שאוכלת כשהשלחן בחוץ יכולה לברך לישב בסוכה‪ ,‬כי אצלה לא שייך גזרה‬ ‫סוכה עשויה לשם צל )ולא לשם מצוה(‬ ‫זו שהרי מותר לה לאכול מחוץ לסוכה‪] .‬הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני פי"א ס"ק טו([‪.‬‬ ‫סוכה‪ ,‬אע"פ שלא נעשית לשם מצוה‪ ,‬כשרה לכתחלה‪ ,‬והיא שתהיה עשויה לצל )להגן‬ ‫משרב או שמש ולא לצניעות בעלמא(‪ .‬וע"כ סוכה שעשאה עכו"ם לצל כשרה‪] .‬שו"ע )רסי'‬ ‫כמה דפנות‬ ‫תרלה( ומ"ב )שם([‪ .‬ומ"מ מצוה לחדש בה דבר לשם החג )כדלהלן(‪] .‬מ"ב )סי' תרלו ס"ק ד([‪.‬‬ ‫אין הסוכה כשרה אא"כ יש לה ג' דפנות‪] .‬מ"ב )סי' תרל ס"ק ו([‪ .‬ומצוה מן המובחר לבנות‬ ‫סוכה ישנה‬ ‫הסוכה מד' דפנות‪] .‬כן משמע להדיא מהרמ"א )שם ססע' ו(‪ .‬וכ"כ החיי"א )כלל קמו אות ג([‪ .‬ומ"מ אין‬ ‫סוכה ישנה‪ ,‬דהיינו שעשאה לשם צל קודם שיכנסו ל' יום שלפני החג‪ ,‬כשרה‪ .‬ומ"מ אם‬ ‫דיני מחיצה ברצפה‪] .‬רא"מ )פר' בהעלתך במדבר י לד( וב"ח )סי' תרכה אות ב([‪.‬‬ ‫אפשר לכתחלה יחדש בסכך דבר לשם החג‪ ,‬דהיינו שיניח בה סכך מעט כטפח על טפח‬ ‫דופן אחד אפילו טפח‬ ‫מרובע במקום א' )וטפח על טפח כדי לרבע יש מח' אם מועיל(‪ ,‬ואם החידוש על פני כולה‪,‬‬ ‫הלכה למשה מסיני שא' מן הדפנות די לה בטפח א'‪] .‬מ"ב )סי' תרל ס"ק ו([‪ .‬אלא שמ"מ צריך‬ ‫מספיק אפי' משהו‪ .‬ואם עשאה לשם החג‪ ,‬אפי' מתחלת השנה‪ ,‬כשרה בלא חידוש‪] .‬שו"ע‬ ‫שיהיה נראה כדופן‪ ,‬דהיינו אם יש לו שתי דפנות סמוכות זו אצל זו כמין "ר" יקח דף שיש‬ ‫ברחבו טפח מרווח דהיינו טפח ומשהו ויעמידו בריחוק מקום פחות מג"ט לא' משתי‬ ‫)רסי' תרלו( ומ"ב )ס"ק ג‪-‬ה( ושעה"צ )אות ח([‪ .‬ולא מועיל מה שחידש בה דופן רביעית וכדו'‪ ,‬אבל‬ ‫הדפנות וכל פחות מג"ט כלבוד דמי ונמצא שיש כאן ד"ט והוא רוב דופן מהכשר סוכה‬ ‫אם חסר לו גם דופן שלישית מועיל‪ ,‬דבלא זה לא היה יכול לקיים מצות סוכה‪ ,‬ועדיף‬ ‫שהוא ז"ט וכדי להשלים שיעור כל הדופן יעשה עוד צורת הפתח דהיינו שיעמיד קנה כנגד‬ ‫מחדוש מעט בסכך‪] .‬שעה"צ )אות ז([‪.‬‬ ‫אותו טפח וירחיקו ממנו עד סוף הכותל שכנגדו שמחזיק ז"ט ויניח קנה מן הטפח עד‬ ‫עף הסכך וחזר ע"י הרוח )סוכה שנעשית מאיליה(‬ ‫הקנה שכנגדו למעלה על גביהן או אפי' למעלה מהן ואינו נוגע בהן רק שיהיה כנגדן ונמצא‬ ‫סוכה שנעשית מאליה פסולה‪] .‬שו"ע )סי' תרלה סע' א([‪ .‬וע"כ אם נפל סכך על הסוכה ע"י רוח‬ ‫שיש כאן דופן שלמה של ז"ט‪] .‬מ"ב )שם([‪ .‬ועי' עוד פרטים בזה בשו"ע סימן תר"ל‪.‬‬ ‫הסוכה פסולה כיון שלא הונח לשם צל‪ .‬וכן הדין אם הונח לשם צל אלא שהעיפה אותו‬ ‫צירוף מדרגת המרפסת לשיעור סוכה‬ ‫הרוח עד שהתגלתה הסוכה לגמרי ושוב החזירתו למקומו‪] .‬שבט הלוי )ח"י סי' ק אות א( והגריש"א‬ ‫י"א שסוכה של ו' על ו' טפחים ויש דופן שעוביה טפח דגובה עשרה שעליה מסדר שולחנו‬ ‫זצ"ל )ח"ג פכ"ה אות לד([‪ .‬אלא שאם הסכך לא עף הצידה אלא רק התרומם באויר ע"ג הסוכה‬ ‫אין זה משלים לשיעור ז' טפחים‪ ,‬אם לא במקום שאותו הדופן והנסר שעליה חזק וקבוע‬ ‫וחזר ונח במקומו כשרה‪ ,‬כיון שגם כשהיה באויר לא הופקע מלהיחשב סכך )כעין דין‬ ‫ולמעלה יש גובה י"ט נוהגים להקל שחושבים קרקעית הסוכה מגיע עד ראש אותו הדופן‬ ‫כיון שיכול לסמוך במסמרים בל ימוט ולישב על השלחן שיש למעלה ממנו הכשר סוכה‬ ‫דחבוט רמי(‪] .‬שבט הלוי )שם([‪.‬‬ ‫שהוא חלל שבעה על שבעה בגובה עשרה‪] .‬שער"ת )סי' תרלד אות ג( ובכור"י )שם ס"ק ו( בשם דבר‬ ‫שמואל )סי' רג( וכן הביא הכה"ח )סי' תרלד אות ג(‪ .‬והדבר שמואל שם סיים שלמעשה לבו נקף קצת בהיתר זה‪.‬‬ ‫גובה הסוכה‬ ‫ובשבט הלוי )ח"ח סי' קמה( מיקל בזה לכתחלה[‪ .‬ולמעשה אין להקל אם המדרגה גבוהה מהקרקע‬ ‫סוכה שאין בגבוה החלל שלה מן הקרקע עד הסכך עשרה טפחים )כמטר אחד(‪ ,‬פסולה‪.‬‬ ‫ג"ט לצרפה להשלים שיעור ז"ט‪ ,‬ואין לשבת על גבה ]חזו"א )ארחות רבנו ח"ב עמ' רכ( והגרנ"ק זצ"ל‬ ‫]שו"ע )סי' תרלג סע' ח( ומ"ב )ס"ק א([‪ .‬וכן אם החלל גבוה מכ' אמה‪ ,‬פסולה‪] .‬שו"ע )שם סע' א([‪.‬‬ ‫)חוט שני סוכות פ"ט ס"ק ד([‪ ,‬אם לא בשעת הדחק‪] .‬הגריש"א זצ"ל )סוכה כהלכתה פ"ו אות ד‪.[(2-‬‬ ‫שיעור הסוכה‬ ‫דופן שאינו מגיע לסכך‬ ‫גודל הסוכה הוא לפחות שבעה על שבעה טפחים ]שו"ע )רס"י תרלד([‪ ,‬שזהו השיעור שמחזיק‬ ‫דופן שגובהו י"ט שאינו מגיע לסכך אמרינן גוד אסיק מחיצתה וכשרה‪ .‬והדין כן אף אם‬ ‫ראשו ורובו של אדם ושולחן טפח‪] .‬מ"ב )ס"ק א([‪ .‬ומ"מ אין לה שיעור למעלה‪] .‬שו"ע )שם([‪.‬‬ ‫היא גבוהה ז"ט ומשהו והעמידם בפחות מג"ט סמוך לארץ‪] .‬שו"ע )סי' תרל סע' ט( ומ"ב )שם([‪.‬‬ ‫שבעה על שבעה כדי לרבע‬ ‫אין הסכך מכוון נגד הדופן )גוד אסיק ולבוד(‬ ‫אם אין הדופן מגיע לסכך )אלא מדין גוד אסיק כנ"ל( אף אם הסכך אינו מכון ממש נגדו‬ ‫בין באורך ובין ברוחב לא יחסר משבעה טפחים וע"כ אם בצד אחד יש פחות משבעה‬ ‫רק תוך ג"ט כשרה‪] .‬שו"ע )סי' תרל סע' ט([‪ .‬ויש מחמירים בזה )כי לא אמרים גוד אסיק ולבוד‬ ‫טפחים ובצד השני ארוך הרבה יותר‪ ,‬פסולה‪] .‬מ"ב )שם ס"ק א([‪.‬‬ ‫יחד(‪] .‬רע"א )מ' קמא סי' יב‪ ,‬ובהגהות על השו"ע סי' תרלב על המ"א ס"ק א([‪ .‬והעיקר לדינא להקל בזה‪.‬‬ ‫מיעטה בקישוטים‬ ‫]מ"ב )שם ס"ק מד( וחזו"א )או"ח סי' עז ס"ק ז([‪.‬‬ ‫אם יש בה שבעה על שבעה‪ ,‬ונתן בה בגדים לנאותה וממעטים אותה משבעה על שבעה‪,‬‬ ‫הסכך כנגדו פסול )גוד אסיק ודופן עקומה(‬ ‫פסולה ]שו"ע )שם סע' ג([‪ ,‬כי על ידי זה אינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו‪] .‬מ"ב )ס"ק ה(‪ .‬ועי'‬ ‫אם אין הדופן מגיע לסכך )אלא מדין גוד אסיק כנ"ל( וכנגד הדופן יש סכך פסול פחות‬ ‫בביאור הלכה )שם ד"ה אותה משבעה( שכת' הטעם בזה כי אסור ליטלו כל ז'‪ ,‬ולפ"ז כת' שם דהיכי דהתנה דאינו‬ ‫מארבע אמות )שאינו פוסל הסוכה משום דופן עקומה( פסולה )אם אין ג' דפנות אחרות‬ ‫בודל כל ביה"ש דמותר ליטלו כדלקמן‪ ,‬אינו ממעט‪ .‬ועיין במשב"ז לקמן סימן תרל"ט ס"ג שכת' דצ"ע בזה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫חוץ ממנה(‪] .‬שו"ע )סי' תרלב סע' א( ומ"ב ס"ק ד וסי' תרלג ס"ק כ(‪ .‬ובטעם הדבר עי' במ"ב )סי' תרלג ס"ק כ(‬ ‫ועיי"ש )ד"ה בגדים לנאותה( שכת' בשם הפמ"ג שמסתפק שאולי מה דממעטין מן הצד הוא רק מדרבנן[‪.‬‬ ‫ועי' עוד בשפת אמת )ריש סוכה( החילוק בין הא דהכא להא דלעיל דאמרינן גוד איסק ולבוד[‪ .‬ויש מכשירים‪.‬‬ ‫כלי תשמישו‬ ‫]מ"ב )שם( בשם י"א[‪ .‬ויש להחמיר‪] .‬משמעות המ"ב )שם([‪.‬‬ ‫י"א שכלי תשמישו לא ממעטים מהצד‪ .‬וצ"ע למעשה‪] .‬ביאור הלכה )שם([‪.‬‬ ‫עשה טפח‬ ‫נגדו יש אויר סכך פסול )לבוד ודופן עקומה(‬ ‫אם הדפנות מגיעות לסכך ויש אויר פחות מג"ט וסכך פסול המכשיר הסוכה משום דופן אם עשה מחיצות טפח באורך כל הסוכה סמוך לסכך ונתן עליו הסכך‪ ,‬ואח"כ גמר‬ ‫עקומה כשרה כי אומרים לבוד ודופן עקומה‪] .‬מ"ב )סי' תרלב סס"ק ד([‪ .‬ויש מחמירים בזה‪ .‬המחיצות‪ ,‬כשרה כי נמצא מוסיף על האהל שהיה מעיקרא‪ ,‬שכל שיש מחיצה טפח מקרי‬ ‫]עי' בחזו"א )או"ח סי' עז ס"ק ז( שכת' דדע"ק לא שייך אם אין הדפנות מגיעות לה‪ ,‬או שאין הסכך מגיע לה‪ .‬אהל ושם סוכה על הסכך‪] .‬רמ"א )שם( ומ"ב )ס"ק יא([‪ .‬וי"א שצריך להיות תוך ג"ט סמוך לסכך‪.‬‬ ‫]הגרשז"א זצ"ל )הלכי"ש פ"ח הגה טז( והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות עמ' רא(‪ .‬ודעת הגריש"א זצ"ל )סוכה‬ ‫והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סכות עמ' ריט(‪ .‬ועי' בשונה הלכות )סי' תרלב אות ג([‪.‬‬ ‫כהלכתה הוספות לעמ' ‪ (67‬שאף אם הטפח נמצא על הארץ ואינו סמוך לסכך הסוכה כשרה[‪.‬‬ ‫מזגן שעל הסכך‬ ‫עשה דופן אחת שלמה‬ ‫סוכה הסמוכה לקיר בנין ומזגן מפסיק ביו הסכך לקיר‪ ,‬אלא שהמזגן מונח במרחק פחות‬ ‫י"א שאפשר שאף אם רק עשה דופן אחת באורך ז' טפחים או עכ"פ באורך כל הסוכה‬ ‫מג"ט מהקיר‪ ,‬כדי להחשיב את הקיר כדופן הסמוכה צ"ל לבוד ואח"כ דופן עקומה‪ .‬לדעת‬ ‫מועיל להניח הסכך ואח"כ לסיים שאר הדפנות‪] .‬פמ"ג )סי' תרלה מ"ז ס"ק ה(‪ .‬והמ"ב לא הביאו[‪.‬‬ ‫המחמירים לעיל שלא אומרים דו"ע ולבוד‪ ,‬צריך למלאות חלל האויר שבין המזגן לקיר‪.‬‬ ‫]הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סכות עמ' ריט([‪.‬‬ ‫וי"א שצריך ג' דפנות לפני שמניח הסכך‪] .‬בכור"י )סי' תרלה ס"ק ח([‪.‬‬ ‫התחלת הנחת הסכך מדופן הפרוצה‬ ‫המתחיל להניח הסכך כלפי הדופן הפרוצה‪ ,‬לא חשיב כהניח הסכך לפני הדפנות‪ ,‬וכן אם‬ ‫מחיצה שנעה ברוח‬ ‫התחיל להניח הסכך באמצע‪ ,‬כיון שבדרך זו רגילים לעשות אהל שפיר נקרא דרך עשיה‬ ‫מחיצה שרוח מצויה מנידה אותה‪ ,‬אפילו אין בכח הרוח להפיל אותם לגמרי רק שע"י‬ ‫לשם אהל‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )מנח"ש תנ' סי' נו אות ד(‪ ,‬עיי"ש הוכחתו[‪.‬‬ ‫הרוח הולכת המחיצה ובאה אינה מחיצה‪] .‬מ"ב )סי' תרל ס"ק מח([‪ .‬ואף אם זזה קצת אינה‬ ‫נפלו הדפנות אחר שהונח הסכך‬ ‫נחשבת מחיצה‪] .‬משמעות המ"ב הנ"ל‪ .‬וכן דעת המשכנות יעקב )או"ח קכג(‪ ,‬הבנין עולם )או"ח סי' יג( והיד‬ ‫אם נפלו דפנות הסוכה לאחר הנחת הסכך מותר להחזירן בלא להגביה את הסכך מעל‬ ‫אליהו )ח"א סי' יא([‪ .‬ויש מקילין שאין מחיצת סוכה נפסלת עד שתהא מוגבהת מהקרקע או‬ ‫הסוכה‪ ,‬כיון שנעשו מתחלה כדין‪] .‬רב פעלים )או"ח ח"א סי' לד( וכה"ח )אות יח([‪ .‬ואף אם החליף‬ ‫שהרוח מפרידה שלשה טפחים‪] .‬חזו"א )או"ח סי' עז ס"ק ו(‪ .‬ועי' בעמק ברכה )פומרנצי'ק עמ' עח([‪ .‬ויש‬ ‫אותם באחרות יש מקילין‪] .‬שבט הלוי )ח"ז סי' נו([‪ .‬וי"א שהדבר לא יצא מידי מחלוקת‪] .‬הגרצ"פ‬ ‫להחמיר בדבר‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש )סוכות פ"ז אות א( והגריש"א זצ"ל )הערות סוכה כד‪ .(.‬וכן דעת‬ ‫זצ"ל )מקראי קדש סוכות ח"א סי' יא([‪ .‬ומ"מ אף למקילין היינו כשנפלו לאחר כניסת החג אבל‬ ‫האג"מ )או"ח ח"ה סי' מ אות ב(‪ ,‬ועיי"ש דבכה"ג המחיצה נפסלת לענין סוכה כי בעינן כעין תדורו‪ ,‬ומ"מ דעתו‬ ‫אם נפלו לפני כן צריך להכשיר הסכך‪] .‬רב פעלים )שם( ובעל הר צבי )שם([‪.‬‬ ‫שאם אף בלא קשירה מלמטה לא היתה המחיצה זזה ג"ט כשרה היא וא"צ לחוש שמא ינתק[‪ .‬ועל כן יש להזהר‬ ‫דפנות מתריסים שהיו פתוחים והניחו עליהם הסכך‬ ‫משימוש במחיצות בד‪] .‬ועי' במועדים וזמנים )ח"א סי' פד( שיצא לחדש שאם קושר הבד כדבעי תו אין לחוש‬ ‫סוכה שדופנותיה הם תריסים‪ ,‬י"א שלכתחלה צריכות להיות סגורים בשעת הנחת הסכך‪.‬‬ ‫לנדנוד המחיצה באופן הרגיל‪ .‬ועי' עוד בשלמת חיים )סי' שנב‪-‬ג([‪.‬‬ ‫]שבט הלוי )ח"ח סי' קמו([‪.‬‬ ‫כשרוב המחיצה יציבה‬ ‫פתיחת וסגירת תריסים המשמשים כדפנות‬ ‫אם רוב המחיצה יציבה ואינה מתנדנדת אפשר שהיא כשרה לדופן‪ ,‬גם כשמתנדנדת‬ ‫סוכה שדופנותיה הם תריסים וכדו' אחר שהונח סכך כדין מותר לפותחם ולסוגרם ואין‬ ‫במיעוטה‪] .‬עי' בחזו"א )או"ח סי' נב ס"ק מז( וספר הסוכה )פ"ו אות ז([‪ .‬ואם באמצע הדופן נוצר שקע‬ ‫בזה משום תעשה ולא מן העשוי‪] .‬שבט הלוי )ח"ח סי' קמו([‪.‬‬ ‫עמוק ע"י הרוח שהוא נע ונד‪ ,‬אם רוב הדופן יציבה כשרה‪ ,‬בתנאי שיהיה רוב חלק התחתון‬ ‫חובת מזוזה‬ ‫של הדופן בשיעור גובה י"ט ורוחב זע"ז‪] .‬ספר הסוכה )מילואים פ"ו אות ז([‪.‬‬ ‫סוכה פטורה ממזוזה‪] .‬מ"ב )סי' תרכו ס"ק כא([‪ .‬ואף לא נהגו להחליף מקום מזוזה קיימת‬ ‫מחיצות שבחצר מגינות מפני הרוח‬ ‫בחצר וכדו' מחמת הסוכה‪] .‬עי' במ"ב )שם(‪ .‬וכן דעת הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכה עמ' רד(‪ ,‬הגריש"א זצ"ל‬ ‫)אשרי האיש ח"ג פכ"ד אות טז( ושבט הלוי )ח"ב סי' קנג([‪.‬‬ ‫אפילו עומדת בבית שאין שם רוח כלל לא נחשבת מחיצה‪] .‬מ"ב )תרל ס"ק מח([‪ .‬ויש מקילים‪.‬‬ ‫]באר היטב )סי' תרל אות י( בשם הלכות קטנות )ח"ב סי' נ(‪ .‬וכן דעת הבית השואבה )דיני דפנות אות נח(‪ .‬וכן מצדד‬ ‫החזו"א )או"ח סי' נב ס"ק יד(‪ .‬ועי' בעמק דבר )סוכה יט( ביאור המח' בזה[‪.‬‬ ‫גידולי קרקע‬ ‫מה בכלל רוח מצויה‬ ‫דבר שמסככין בו‪ ,‬צריך שיהיה צומח מן הארץ‪ ,‬תלוש ואינו ראוי לקבל טומאה‪ .‬אבל דבר‬ ‫רוח מצויה היא רוח שמצויה באותה עונה‪] .‬הגרנ"ק זצ"ל )שם פ"ד ס"ק א([‪ .‬ואם הסוכה עומדת‬ ‫שאינו צומח מן הארץ‪ ,‬אע"פ שמתגדל על הארץ ואינו מקבל טומאה‪ ,‬כגון עורות של בהמה‬ ‫במקום גבוה‪ ,‬כגון על גג בנין‪ ,‬אם אינה יכולה לעמוד ברוח המצויה שם אלא ברוח המצויה‬ ‫שלא נעבדו‪ ,‬שאינם מקבלים טומאה‪ ,‬או מיני מתכות‪ ,‬אין מסככין בהם‪] ,‬שו"ע )סי' תרכט סע'‬ ‫בקרקע פסולה‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )נטעי גבריאל סוכות פ"ו הגה יב([‪.‬‬ ‫א( ומ"ב )שם([‪ ,‬כגון חתיכות מתכות שלא נעשו מהם שום כלים שעדיין אינם מקבלין טומאה‬ ‫כשקושר המחיצות‬ ‫ואף דיסודם ג"כ מן הארץ‪] .‬מ"ב )ס"ק ד([‪ .‬וכן אין מסככין בעפר ]רמ"א )שם([‪ ,‬כי צריך דוקא‬ ‫אין לעשות מחיצות הסוכה מיריעות או מחצלאות דקים שהרוח מנענעתם‪ ,‬ואע"פ שקשרן‬ ‫שיהיו צומחין מהקרקע ולא קרקע ממש‪] .‬מ"ב )שם([‪.‬‬ ‫ביתידות‪ ,‬כי יש לחשוש שמא יתנתקו ולאו אדעתיה והו"ל מחיצה שאינה יכולה לעמוד‬ ‫דבר המקבל טומאה‬ ‫ברוח מצויה‪] .‬שו"ע )סי' תרל סע' י([‪ .‬ואף מחיצה א' מג' המחיצות אין לעשות באופן זה‪] .‬מ"ב‬ ‫דבר שמקבל טומאה‪ ,‬כגון שיפודין וארוכות המטה וכל הכלים‪ ,‬אין מסככין בהם‪ .‬ואפי'‬ ‫)ס"ק נ([‪ .‬ובדיעבד שכבר קשרם הסוכה כשרה‪] .‬כן משמע מלשון השו"ע )שם(‪ .‬וכ"כ הערוה"ש )אות לב([‪.‬‬ ‫אם נשברו‪ ,‬שלא נשאר בהם שיעור קבלת טומאה‪] .‬שו"ע )סע' ב([‪ .‬כיון שפעם א' היו ראוין‬ ‫ולכתח' מלבד היריעות יעשה ג' דפנות מקנים סמוכים פחות מג"ט‪] .‬שו"ע )שם(‪ ,‬בכור"י )ס"ק ד‬ ‫לקבלת טומאה גזרו בהן חכמים שלא לסכך בהן לעולם‪] .‬מ"ב )ס"ק ח([‪.‬‬ ‫וכט( ומ"ב )ס"ק נא([‪.‬‬ ‫מקבל טומאה מדרבנן‬ ‫כשקושרם היטב‬ ‫אפי' מידי דמקבל טומאה רק מדרבנן אין מסככין בו‪] .‬מ"ב )שם ס"ק ז([‪ .‬אכן אותן הכלים‬ ‫י"א שאין לאסור אלא כשקושר רק למעלה וכדו'‪ ,‬אבל אם קושרם למעלה ולמטה‬ ‫שאפילו בשלמותן לא היו מקבלין טומאה אלא מדרבנן אם נשברו מותר לסכך בהן‪] .‬מ"ב‬ ‫ובצדדים אין לחוש שינתק‪ ,‬וע"ז סומכים הנוהגים להקל בזה‪] .‬מועדים וזמנים )ח"א ססי' פד([‪.‬‬ ‫)ס"ק ח ועי' ס"ק י([‪.‬‬ ‫וכמו כן י"א שע"י אזיקונים מפלסטיק אפשר לקשור לכתחלה כיון שאינם יכולים‬ ‫חבלים של פשתן וכדו'‬ ‫להיפתח‪] .‬הגרח"ק שליט"א )תורת המועדים אות יד(‪ .‬ועי' באג"מ )או"ח ח"ה סי' מ אות ב([‪.‬‬ ‫חבלים של פשתן פסולים לסיכוך )אבל של גמי ושל סיב‪ ,‬כשרים(‪] .‬שו"ע )שם סע' ה([‪ .‬אף שאין‬ ‫כשהסוכה במקום מוקף מחיצות‬ ‫מקבלין טומאה שאינם כלי מ"מ נשתנה צורתן ואינו נראה כגידולי קרקע ופשוט שה"ה‬ ‫אם הסוכה במקום מוקף מחיצות אין לחוש לשמא יתנתקו‪] .‬תוספת שבת )סי' שטו ס"ק ו([‪.‬‬ ‫בחבלים של קנבוס‪] .‬מ"ב )ס"ק יג([‪.‬‬ ‫מחצלאות‬ ‫מחצלת של קנים וקש וכדו' העומדת לשכיבה ומקבלת טומאה אין מסככין בה‪ ,‬אא"כ‬ ‫דפנות משתי או ערב‬ ‫עשאה לסכוך ]שו"ע )סע' ו([‪ ,‬דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך‪ .‬ובמקום‬ ‫מותר לעשות דפנות הסוכה בקנים שמעמידם פחות פחות מג"ט רחוק זה מזה‪ ,‬ודוקא אם‬ ‫שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה‪ ,‬אין מסככין בהם‪] .‬רמ"א )שם([‪.‬‬ ‫עושה כן ד' דפנות לסוכה‪ ,‬אבל כשאין רוצה לעשות רק ג' דפנות בעינן שתי מחיצות‬ ‫שסמוכות זה לזה שלמות והשלישית יכול לעשותה אפילו טפח )כמבואר דינו לעיל(‪] .‬מ"ב‬ ‫קיינעס‬ ‫סכך הנקרא קייענס‪ ,‬וכן מחצלאות עשויות מענפים‪ ,‬כשרים לסיכוך כי אין הדרך לעשות‬ ‫)סי' תרל ס"ק ז([‪ .‬וי"א שאף אם עושה ג' מחיצות מועיל מחיצה ע"י לבוד כנ"ל‪) .‬אבל לא אם‬ ‫עושה רק שתים(‪] .‬ערוה"ש )אות לב([‪ .‬ובכל אופן אם יש לו רק סוכה כזו ישב ויברך עליה‪.‬‬ ‫בקנים תקרות‪ ,‬משא"כ בנסרים‪] .‬שבט הלוי )ח"ו סי' עד וח"י סי' צד( והגריש"א זצ"ל )קובץ תשובות ח"א‬ ‫]שבה"ל )ח"ט סי' קמ אות ה([‪.‬‬ ‫סי' סב ואשרי האיש ח"ג פכ"ה אות י([‪.‬‬ ‫דפנות משתי וערב )סורגים וכדו'(‬ ‫מחצלת עשוייה מקנים המחוברים ע"י חוט שאינו ראוי לסיכוך‬ ‫אם המחיצות הם משתי וערב ע"י לבוד חשיב מחיצה גמורה‪ .‬ואף כשקנה א' לרוחב אף‬ ‫אם החוטים שמחברים את ענפי המחצלאות עשויים ממין הפסול לסיכוך‪ ,‬י"א שהסכך‬ ‫שהכל שתי או ערב יש מצדדים דחשיב עי"ז שתי וערב‪] .‬פמ"ג )או"ח סי' שסג( ושעה"צ )סי' שס אות‬ ‫כשר‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )ספר הסוכה פסקים והערות אות ז(‪ .‬וכן מצדד השבט הלוי )ח"ו סי' עד([‪ .‬וי"א שנחשב‬ ‫ב([‪ .‬ויש חולקים וס"ל שצריך בכל ג' טפחים קנה אחד ברוחב וא' באורך‪] .‬חזו"א )סי' עד ס"ק‬ ‫מעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה שאין לעשות כן לכתחלה )כמבואר להלן(‪] .‬קובץ‬ ‫ז(‪ ,‬ועיי"ש שדעתו שאין לצרף דעת הפמ"ג הנ"ל אפי' לספק אחר[‪ .‬ולמעשה במרפסת שיש מעקה‬ ‫תשובות )ח"א סי' סג([‪.‬‬ ‫מסורגים כנ"ל ברוח השלישית‪ ,‬יש לסמוך להקל ולצרף הסורגים כדופן‪] .‬שבט הלוי )ח"ט סי'‬ ‫נסרים‬ ‫קלח וח"ז סי' מו( וכת' שאעפ"י שדברי הפמ"ג הם חידוש בהלכה מ"מ ראויים הדברים לצרפם עכ"פ לעוד ספק‪,‬‬ ‫אסרו לסכך בנסרים שרחבן ארבעה טפחום‪ ,‬אפי' הפכן על צדן שאין בהם ארבעה‪ .‬ואם‬ ‫בפרט אם המחיצה היא ממין חזק ביותר‪ ,‬עיי"ש[‪.‬‬ ‫אין ברחבן ארבעה‪ ,‬כשרים‪ ,‬אפילו הם משופים שדומים לכלים‪ ,‬ומ"מ נהגו שלא לסכך‬ ‫כשיש מחיצה תוך ג"ט‬ ‫בהם כלל‪] .‬שו"ע )שם סע' יח([‪ .‬ומ"מ יש מקומות שנהגו לסכך ע"י קורות עץ דקות "פלפונים"‬ ‫אם יש מחיצות שתי ובסמוך לו בתוך ג"ט יש מחיצה ערב חשיב מחיצת שתי וערב והסוכה‬ ‫משהם דקים ורוחבם פחות מטפח‪] .‬שלמת חיים )סי' שמא‪-‬שמט(‪ ,‬הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ח‬ ‫כשרה‪] .‬חזו"א )סי' עד ס"ק ז([‪.‬‬ ‫אות ג והגה ‪ (6‬והאג"מ )או"ח ח"ה סי' מ אות ה([‪.‬‬ ‫מנהג לעשות דפנות שלמות‬ ‫בשעת הדחק‬ ‫נהגו לעשות מחיצות שלימות ולא ע"י עצות של לבוד וצוה"פ‪ .‬כי אין הכל בקיאין בדין‬ ‫בשעת הדחק שאין להם במה לסכך מסככין בנסרים אפי' כשיש בהן ד' טפחים ומברכים‬ ‫המחיצות‪] .‬רמ"א )סי' תרל סע' ה( ומ"ב )ס"ק כח([‪ ,‬ועוד דלמצוה מן המובחר בעינן שיהיה ג' דפנות‬ ‫על הישיבה בסוכה‪ .‬וה"ה בכל דבר שאסרו חז"ל משום גזירה‪ ,‬בשעת הדחק מסככין בהם‪,‬‬ ‫הסוכה סתומות ולא יהא מקום פתוח אלא מקום הפתח בלבד‪] .‬מ"ב )שם([‪.‬‬ ‫אכן לענין ברכה הדבר תלוי במח'‪ ,‬וסב"ל‪] .‬מ"ב )ס"ק נ([‪.‬‬ ‫ד' דפנות שאינן שלימות או ג' שלימות‬ ‫מי שאין לו כדי צרכו למחיצות‪ ,‬עדיף לעשות ג' מחיצות שלימות‪ ,‬מד' שאינן שלימות‪.‬‬ ‫]רמ"א )סי' תרל סע' ה([‪.‬‬ ‫י"א שלכתחלה אין להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה שמא יבוא לסכך בו‪ ,‬אכן בדיעבד‬ ‫לסדר המחיצות לפי סדר של כל שנה‬ ‫או שאין לו שאר דברים לסכך בהם מותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה‪] .‬מ"ב )סי'‬ ‫יש שנהגו לסמן מחיצות הסוכה כדי לראות סדר עמידתן‪ ,‬שלא ישנה משנה לשנה‪] .‬באר‬ ‫תרכט ס"ק כב( בביאור דעת השו"ע והרמ"א שם[‪ .‬ואף אם כבר העמיד הסכך ע"ג דבר המקבל‬ ‫היטב )סי' תרל ס"ק ו( בשם מהרי"ל בשם מהר"ש[‪ .‬ואין המנהג הפשוט להקפיד על זה‪] .‬בכור"י )סי' תרל‬ ‫טומאה חשיב בדיעבד ומותר לישב בסוכה זו לכתחלה‪] .‬משמעות המ"ב )שם( ע"פ החיי"א )כלל קמו‬ ‫ס"ק טז( וביאור הלכה )סי' תרל על סע' ה ד"ה לעשות(‪ .‬ועי' בזה ברב פעלים )ח"ב רסי' כ([‪.‬‬ ‫אות ל(‪ ,‬וכ"כ הגר"ז )אות יג(‪ .‬וכן מצדד הבכור"י )סי' תרכח ס"ק ה([‪.‬‬ ‫מעמיד דמעמיד‬ ‫יש מי שאומר שיש להזהר אף ממעמיד דמעמיד‪ ,‬ועל כן לכתחלה אין לחבר כלונסאות‬ ‫דפנות קודם לסכך‬ ‫אין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות‪] .‬רמ"א )סי' תרלה([‪ .‬ובדיעבד אם עשה קודם יש הסוכה במסמרות של ברזל שהן מקבלין טומאה‪] .‬חזו"א )סי' קמג ס"ק ב([‪ .‬אולם רוב הפוסקים‬ ‫מכשירים‪ ,‬והרבה חולקין ודעתם שאף בדיעבד פסול‪] .‬מ"ב )ס"ק י(‪ .‬והשבט הלוי )ח"ז סי' נו וח"ח חולקים שאין לחוש למעמיד דמעמיד‪ .‬וכן עיקר‪] .‬שו"ע )סי' תרכט סע' ח( ונו"כ‪ ,‬חלקת יעקב )או"ח‬ ‫סי' רכא( ומנח"ש )דפוס ישן ח"ב סי' מז([‪.‬‬ ‫סי' קמו( נוטה להקל בדיעבד[‪ .‬ועל כן אין להקל אם לא בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת‪.‬‬ ‫הואיל ואם נטל סכך הסוכה עדיין יש מצל האילן שכל מה שהוא תחת האילן כאילו איננו‬ ‫מעמיד מחובר לקרקע )הנחת הסכך על מסגרת גגון מתכת(‬ ‫ונמצא הסוכה חמתה מרובה מצלתה‪) .‬מיהו אם ענפי האילן אינן מצלים כנגד הסכך אלא‬ ‫מותר להעמיד הסכך על כותל אבנים )אע"פ שפסולים לסיכוך( משום דלא שכיח שיסכך‬ ‫כנגד האויר שבין הסכך הכשר‪ ,‬הסוכה כשרה ואין צל האילן פוסל(‪] .‬שו"ע )שם( בשם י"א‬ ‫בהם‪] .‬מ"ב )סי' תרכט ס"ק כב(‪ .‬והחזו"א )סי' קמג ס"ק ב ד"ה ולסמוך( כת' שאפי' אם נותן חוטי ברזל בתוך‬ ‫בתרא[‪ .‬והעיקר כדעה השניה‪ .‬ומ"מ בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת וגם א"א לו לתקן‬ ‫הכותל לית לן בה כיון שעיקר הכותל של אבנים ועפר וטיט‪ ,‬וגם הברזל אינו נראה וגם הכותל עומד בעצמו ואין‬ ‫סוכה זו להכשירה יש לסמוך על סברא הראשונה‪] .‬בה"ל )זד"ה וי"א שאפי'( אף בדעת השו"ע[‪.‬‬ ‫הברזל רק לחזק שלא יפול ע"י הכאה ותנועה[‪ .‬אבל דבר מחובר לקרקע שהדרך לסכך בו‪ ,‬כגון‬ ‫אין ענפי האילן ממש על הסוכה‬ ‫מסגרת של גגון העשוי ממתכת‪ ,‬יש בו משום מעמיד‪] .‬מנח"י )ח"ד סי' מה([‪.‬‬ ‫כל זה כשענפי האילן הם על הסוכה ממש‪ ,‬אבל אם הם מצד הסוכה‪ ,‬אע"פ שע"י צל האילן‬ ‫הנחת הסכך על מוטות של עץ המונחים על ברזלים‬ ‫ממילא אין החמה מגיעה לסוכה כלל‪ ,‬אפילו הכי כשרה‪] .‬ביאור הלכה )שם([‪.‬‬ ‫שפוד של עץ המונח על שפוד של ברזל )במקביל(‪ ,‬יש בו משום מעמיד כיון שסוף סוף נראה‬ ‫תחת חבלי כביסה‬ ‫כמונח על הברזל‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )מנח"ש דפוס ישן ח"ב סי' מז אות ג( והגרצ"פ זצ"ל )מקראי קדש ח"א סי'‬ ‫הבונה סוכה מתחת חבלי כביסה‪ ,‬סורגים וכדו'‪ ,‬י"א שאם בצירוף האויר שבין כל חבל‬ ‫כא( כי אם יסיר המעמיד הכשר‪ ,‬הסכך ישאר עומד אלא שירד על המעמיד הפסול ומשמע מדבריו דהטעם הפסול‬ ‫וחבל והחבלים עצמם יש ד"ט‪ ,‬יש לחוש לדעת הסוברים שהכל נחשב סכך פסול שלא‬ ‫כי בכה"ג חשיב הכל כחו של תחתון והוא המעמיד[‪.‬‬ ‫יושבים ולא ישנים תחתיו‪ .‬ומ"מ אם מערב סכך כשר עם הסכך הפסול עד שאינו ניכר אין‬ ‫סכך פסול מדרבנן‬ ‫חשש‪] .‬מנח"י )ח"ח סי' נו(‪ .‬ועיי"ש שהחושש להב"ח הסובר שאומרים לבוד להחמיר‪ ,‬אין לבנות סוכה תחת חבלי‬ ‫סכך פסול מדרבנן מותר להעמיד עליו‪] .‬ביאור הלכה )רסי' תרל ד"ה כל הדברים(‪ .‬ואע"פ שבמ"ב )סי'‬ ‫כביסה )אלא שמשמע שם דס"ל שאין לחוש כ"כ להב"ח([‪ .‬ויש מקילים לענין חבלי כביסה‪ ,‬כי בדבר‬ ‫תרכט ס"ק כה( נקט דאין מסככין בדברים שמקבלים טומאה מדרבנן‪ ,‬עיין בפמ"ג )סי' תרכט א"א ס"ק יא( דיש‬ ‫העומד להיות פתוח לעולם אין אומרים בו לבוד‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ח אות יט([‪.‬‬ ‫לחלק בין פסול של קבלת טומאה לשאר דברים שאינן ראוים לסכך בהם מדרבנן[‪.‬‬ ‫תחת חבלי כביסה שתלוים בהם בגדים‬ ‫דבר המקבל טומאה מדרבנן‬ ‫סוכה שמעליה חבלי כביסה שתלוים עליהם בגדים שרוחבם ד' טפחים והם תלוים על‬ ‫אין להעמיד אף בדברים שמקבלים טומאה מדרבנן‪] .‬מ"ב )סי' תרכט ס"ק כה([‪.‬‬ ‫חודם‪ ,‬אם אין עושים את הסוכה לצילתה מרובה מחמתה אין לחוש‪ ,‬והמחמיר תע"ב‪.‬‬ ‫שאר פסולים‬ ‫]מנח"י )ח"ח סי' ט([‪ .‬אמנם אם מחמת הרוח הסתבכה הכביסה בחבלים והיא פרוסה ברוחב‬ ‫אין להעמיד אף בשאר דברים שאין מסככין בהם אף אם אינן מקבלין טומאה‪ ,‬כגון ניילון‬ ‫וכיו"ב‪] .‬מנח"י )ח"ד סי' מה אות ב(‪ ,‬שבט הלוי )ח"ו סי' עד(‪ ,‬הגרשז"א זצ"ל )ספר הסוכה פסקים והערות אות‬ ‫ד"ט‪ ,‬דינו כסוכה שיש מעליה סכוך פסול המבואר לעיל‪] .‬מבית לוי )ח"ב תשרי תשנ"ג עמ' כד([‪.‬‬ ‫לד( והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות עמ' ריב ס"ק ב([‪ .‬ויש מי שמיקל בשאר פסולין‪] .‬מהרי"ל דיסקין )כתבים‬ ‫סורגים‬ ‫סי' נו(‪ .‬ועי' בחזו"א )שם ד"ה במלחמות( שצידד להתיר להעמיד את הסכך ע"ג אילן מכיון שאינו מין פסול ופסולו‬ ‫י"א שסורגים הקבועים בחלונות ובולטים כלפי חוץ ותחתיתם מסככת מעל גבי הסוכה‪,‬‬ ‫הוא רק מחמת מחובר‪ .‬ועי' להלן לענין להעמיד על סכך גזול[‪.‬‬ ‫יש לחוש שפוסלים הסכך‪ ,‬שאינו דומה לחבלי כביסה‪ ,‬שהחבלים תשמישם דוקא ע"י ריוח‬ ‫דבר גזול‬ ‫שביניהם משא"כ בסורגים‪] .‬הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ח אות יט(‪ .‬ועי' בשמעתא עמיקתא גליון‬ ‫להעמיד הסכך ע"ג דבר גזול יתכן שפוסל את הסוכה אף בדיעבד כיון שפסול גזול חמור‬ ‫קצ"ד[‪ .‬ומ"מ אין מקום לחומרה זו אלא אם יש ד' טפחים בצירוף הברזלים עצמם ללא‬ ‫יותר‪] .‬ביאור הלכה )סי' תרלז על סע' ג ד"ה ואם(‪ .‬ועי' באג"מ )אוח ח"א סי' קפא([‪.‬‬ ‫צירוף האויר שביניהם‪] .‬מקראי קדש )ח"א סי' יב(‪ ,‬וכן מטו בשם הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ח הגה‬ ‫קשירת הסכך עם אזיקונים‬ ‫‪ .(73‬ויש להעיר שהרבה פעמים גם לענין סורגים י"ל דדמו לחבלי כביסה כי לפעמים יושבים שם קטנים וכדו'[‪.‬‬ ‫אין לקשור הסכך בדברים שיש בהם משום מעמיד‪] .‬מ"ב )סי' תרכט ס"ק כו([‪ .‬ועל כן לכתחלה‬ ‫אין לקשור הסכך ע"י אזיקונים העשויים מפלסטיק‪] .‬הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות עמ' רי([‪ .‬ויש‬ ‫עשיית סוכה תחת תקרה‬ ‫מי שמחמיר שלא לקשור הסכך כלל‪] .‬אבן ישראל )ח"ח סי' מד( משום שיש לחוש לשיטות דס"ל דסכך‬ ‫מותר לעשות סוכה תחת עץ או בית‪ ,‬ולהסירם אחר כך‪ ,‬ולא מקרי תעשה ולא מן העשוי‪,‬‬ ‫אין לעשותו קבע[‪.‬‬ ‫הואיל ואין הפסול בסכך עצמו‪] .‬רמ"א )סי' תרכו סע' ב([‪.‬‬ ‫כשהסכך עומד אף בלא אמצעות המעמיד‬ ‫סיכך על התקרה ואח"כ הסירה‬ ‫אם הסכך עומד אף ללא המעמיד אין חשש‪] .‬חזו"א )סי' קמג ס"ק ב ד"ה ולכן( לענין מעמיד דמעמיד‬ ‫אם סיכך על התקרה ואח"כ הסיר התקרה‪ ,‬הסכך פסול לכו"ע מפני שלא היה שם סוכה‬ ‫ומסתבר שה"ה לענין מעמיד לחוד‪ .‬והשבט הלוי )ח"ו סי' עד( מסופק בדין זה[‪.‬‬ ‫על הסכך שעל התקרה מתחלה כיון שלא היו כאן דפנות‪ ,‬ולכן לא מהני הסרת התקרה‬ ‫להכשיר הסוכה‪] .‬מ"ב )שם ס"ק יח(‪ .‬ועי' בשעה"צ )אות ל( בשם הפמ"ג מכשיר כשסכך על התקרה בגובה‬ ‫עשרה ואח"כ הסיר התקרה‪ ,‬כיון שמתחלה היה שיעור סוכה מעל התקרה ג"כ וחל שם סוכה על הסכך‪ .‬ובשם‬ ‫פחות משלשה טפחים‬ ‫הבכור"י כת' דאפי' היה רק חלל טפח בין הסכך להתקרה ואח"כ הסיר התקרה כשר‪ ,‬עיי"ש ראייתו[‪.‬‬ ‫סכך שיש בו אויר פחות מג' טפחים המפסיק הסוכה לשתים‪ ,‬הסוכה כשרה‪ ,‬שהאוויר‬ ‫עשיית סוכה תחת תקרת הזזה‬ ‫מצטרף להשלים הסוכה‪ .‬ומ"מ אין ישנים תחתיו ]שו"ע )סי' תרלב סע' ב([‪ ,‬כשהאויר הולך על‬ ‫י"א שמותר לעשות סוכה תחת הגגות העשויים לפתוח ולסגור אף שהם עתה סגורים‪.‬‬ ‫פני כל הסוכה‪ ,‬או שיש בו כדי לעמוד בו ראשו או רובו‪] .‬רמ"א )שם( ומ"ב )ס"ק יב([‪.‬‬ ‫]רמ"א )סי' תרכו סע' ג([‪ .‬ויש מחמירים שיש לחשוש משום תעשה ולא מן העשוי‪ ,‬דכיון שעשוי‬ ‫שלשה טפחים‬ ‫לפתוח ולסגור‪ ,‬הפתיחה אחר הנחת הסכך לא מקרי מעשה חשוב‪] .‬שעה"צ )אות כו([‪ .‬וע"כ‬ ‫אויר‪ ,‬בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה‪ ,‬בין באמצע בין מן הצד‪ ,‬פוסל בג"ט‪] .‬שו"ע )סי'‬ ‫צריך לפתוח דלתות הגג קודם שמסכך‪] .‬מ"ב )ס"ק יח([‪.‬‬ ‫תרלב סע' ב([‪ .‬והיינו דוקא שהפסיק הסוכה לשנים ולא נשאר שיעור הכשר סוכה עם דפנות‬ ‫פתיחת וסגירת הגגון‬ ‫במקום א' )כלומר שהסוכה היה לה ג' דפנות וסכך הפסול או האויר הולך ע"פ ארכה ולכן נפסלת כל הסוכה‬ ‫אם סיכך כדין רשאי לסגור ולפתוח הגגון אפילו לדעת המחמירין הנ"ל‪ ,‬כיון שהסוכה‬ ‫דליכא בכל צד אלא דופן ומחצה(‪ ,‬אבל אם נשאר שיעור סוכה במקום א' )כלומר שהפסול או האויר‬ ‫נעשית מתחלה בהכשר‪] .‬רמ"א )שם( ומ"ב )ס"ק יט([‪ .‬וצריך ליזהר שיהיו הגגות נפתחים היטב‬ ‫לרחבה ונשאר שיעור סוכה במקום א' לצד דופן האמצעי של הסוכה(‪ ,‬המקום ההוא כשר‪ .‬ופעמים אף‬ ‫לעמוד בגובה בשוה עם הדפנות ולא יהיו נוטין קצת על הסכך שאם יהיו נוטין קצת אף‬ ‫חלק החיצון שמבחוץ ג"כ כשר בין בסכך פסול ובין באויר כגון שמחובר מן הצדדין ואז‬ ‫שלא יהיה שיעור גדול שתפסל הסוכה מחמת זה מ"מ יהיה צריך ליזהר שלא ישב במקום‬ ‫מצטרף הפנימי והחיצון להכשר סוכה‪ ,‬דהיינו אפי' אין בפנימי לבד שיעור הכשר סוכה‪.‬‬ ‫הזה שהגג משופע ומוטה על הסכך‪] .‬מ"ב )ס"ק כא([‪.‬‬ ‫פתיחתן ביו"ט‬ ‫ומ"מ אותו חלק של אויר או סכך פסול אין לישב תחתיו לכו"ע‪ .‬ויש שמפקפק שלא‬ ‫אפי' ביו"ט מותר לסגרן ולפתחן אם יש להם צירים שסוגר ופותח בהן‪ ,‬ואין בזה לא משום‬ ‫מצרפים הפנימי והחיצון להכשר סוכה‪] .‬רמ"א )שם( ומ"ב )ס"ק יג – יד וטז([‪.‬‬ ‫סתירה ובנין אהל ביו"ט‪ ,‬ולא משום תעשה ולא מן העשוי‪ ,‬רק שיזהר שלא ישב תחתיהן‬ ‫צירוף סכך פסול ואויר‬ ‫כשהן סגורין‪ ,‬שאז הסוכה פסולה‪] .‬רמ"א )שם סע' ג( ומ"ב )ס"ק יט([‪.‬‬ ‫סכך פסול פחות מארבעה‪ ,‬ואויר אצלו פחות משלשה‪ ,‬אין מצטרפים לפסול הילכך אם‬ ‫קידש ואכל כשהגגון סגור‬ ‫אויר שלשה במקום אחד‪ ,‬אפילו מיעטו בסכך פסול‪ ,‬כשר‪ .‬וה"ה לסכך פסול בארבעה‬ ‫קידש בליל סוכות והתחיל לאכול ואח"כ ראה שהגגון סגור‪ ,‬יאכל שוב כזית ויברך לישב‬ ‫טפחים בסוכה גדולה ומיעטו בין בקנים ובין באויר‪] .‬שו"ע )סי' תרלב סע' ג( וביאור הלכה )שם ד"ה‬ ‫בסוכה‪ ,‬אבל קידוש א"צ לברך שנית‪ ,‬ואפי' זמן לא יברך עוד הפעם‪] .‬מ"ב )סי' תרלט ס"ק מח([‪.‬‬ ‫הלכך([‪ .‬והני מילי בסוכה גדולה‪ ,‬אבל בקטנה שאין בה אלא שבעה על שבעה‪ ,‬אם יש בין‬ ‫שניהם שלשה טפחים מצטרפים לפסול‪] .‬שו"ע )שם(‪ .‬ועי' הטעם בדבר במ"ב )ס"ק יז‪-‬יח([‪.‬‬ ‫סכך פסול ב' טפחים‪ ,‬ועוד סכך פסול ב"ט‪ ,‬ואויר מפסיק ביניהם‬ ‫אם הניח הסכך בפסול צריך לנענע כל הסכך‪ ,‬דהיינו שיגביה כל עץ לבדו ויחזור ויניחנו‬ ‫אם יש סכך פסול ב' טפחים‪ ,‬ועוד סכך פסול ב' טפחים‪ ,‬ואויר פחות משלשה מפסיק‬ ‫לשם צל ושוב יגביה עץ חבירו ויניחו‪ ,‬וכן כולם‪] .‬שו"ע )סי' תרכו סע' ב( ומ"ב )שם ס"ק יג וס"ק יח([‪.‬‬ ‫ביניהם‪ ,‬יש להסתפק אם שני הפסולים מצטרפין לפסול הסוכה‪] .‬שו"ע )סי' תרלב סע' ד([‪ .‬ולכן‬ ‫ולאו דוקא כל עץ לבדו אלא יכול להגביה אף כמה ענפים ביחד‪] .‬הגריי"ק זצ"ל )ארחות רבנו ח"ב‬ ‫עמ' ריד( והגריש"א זצ"ל )אשרי האיש ח"ג פכ"ה אות כו([‪.‬‬ ‫אם אפשר לתקן יתקן‪ ,‬ואם א"א לתקן ואין לו סוכה אחרת ישב בה ולא יברך דספק‬ ‫גובה הגבהת הסכך‬ ‫ברכות להקל‪] .‬מ"ב )ס"ק יט([‪ .‬מיהו אם אין בפסולים ד' לא אמרינן שיהא חשוב כסתום‬ ‫כשמגביה הסכך ע"מ להכשירו די להגביהו מעט‪] .‬הגר"ז )סי' תרכט אות כ([‪ .‬ויש מי שאומר‬ ‫מחמת לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר‪] .‬מ"ב )ס"ק כ(‪ .‬ועי' בשעה"צ )אות טז( שפירש דנהי דאמרינן‬ ‫שצריך להגביהו טפח‪] .‬הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות עמ' קצה([‪ .‬והעיקר כדעה הראשונה‪] .‬כן משמע‬ ‫שיהא חשוב כאילו שניהם סמוכים זה לזה‪ ,‬מ"מ לא אמרינן שיהא כמופרד וסתום בסכך פסול[‪.‬‬ ‫מסתימת המ"ב הנ"ל‪ .‬וכן פסק הגריש"א זצ"ל )אשרי האיש ח"ג פכ"ה אות כו([‪.‬‬ ‫הגבהת הענפים כל צד בנפרד‬ ‫י"א שמועיל להגביה קודם צד א' מהענף ואח"כ הצד הב'‪] .‬הגרנ"ק זצ"ל )שם עמ' קצה([‪ .‬וי"א‬ ‫מתי סכך פסול פוסל את הסוכה‬ ‫סכך פסול פוסל באמצע הסוכה בד' טפחים על ד' טפחים )מרובע(‪ ,‬אבל פחות מד"ט שצריך להגביה כל ענף כולו כא'‪] .‬כן מצדד הגריי"ק זצ"ל )ארחות רבנו ח"ב עמ' ריד([‪ ,‬וכן הדין אף‬ ‫הסוכה כשרה‪ .‬מן הצד‪ ,‬אינו פוסל אלא בד' אמות‪ ,‬אבל פחות מד' אמות‪ ,‬כשרה‪ ,‬דאמרינן בסכך העשוי כמקשה א' )כגון מחצלת(‪] .‬הגריש"א זצ"ל )שם אות כו([‪.‬‬ ‫דופן עקומה‪] .‬מ"ב )שם ס"ק ג(‪ .‬ופמ"ג )סי' תרלב א"א ס"ק ד([‪.‬‬ ‫סוכה קטנה‬ ‫כל זה בסוכה גדולה שיש בה ז' טפחים על ז' טפחים מלבד מקום הסכך הפסול‪ ,‬אבל תחת גג או מיטה בתוך הסוכה‬ ‫בסוכה קטנה‪ ,‬שאין בה אלא ז' על ז'‪ ,‬בין באמצע בין מן הצד‪ ,‬בג"ט פסולה‪ ,‬בפחות מג' צריך לישב באויר הסוכה‪] .‬רמ"א )רסי' תרכז([‪ .‬ועל כן היושב או ישן תחת מטה וכדו' בסוכה‪,‬‬ ‫אם היא גבוהה י' טפחים‪ ,‬לא יצא‪ ,‬שע"י שיש תחת המטה אויר י"ט חשיב כאוהל ומפסיק‬ ‫בינו לבין הסוכה‪ ,‬ואפי' דפנות המטה קצרות מאוד שאין להם אפי' רוחב טפח מ"מ שם‬ ‫כשרה‪ ,‬וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור‪] .‬שו"ע )סע' א([‪.‬‬ ‫אוהל עליה‪] .‬שו"ע )שם( ומ"ב )ס"ק ג([‪ .‬וי"ט מודדים מן הארץ עד תחתית המטה‪] .‬מ"ב )ס"ק ג([‪.‬‬ ‫שינה ואכילה תחת סכך פסול‬ ‫י"א שאף שבפחות מד' טפחים הסוכה כשרה )בסוכה גדולה(‪ ,‬מ"מ תחת אותו המקום ואע"ג שהמטה בכללה גבוהה י"ט אם אין באויר י"ט יכול לצאת שם יד"ח‪] .‬שעה"צ )אות ג([‪.‬‬ ‫אסור לישון ולאכול )ואף באופן שהוא דופן עקומה( אא"כ אותו המקום הוא פחות פריסת סדין לנוי תחת הסכך‬ ‫פירס סדין תחת הסכך לנוי‪ ,‬אם הוא בתוך ארבעה טפחים לגג‪ ,‬כשרה‪] .‬שו"ע )סע' ד([‪ .‬כי בטל‬ ‫משלשה טפחים‪ ,‬וכן יש להחמיר לכתחלה‪] .‬מ"ב )שם ס"ק ג([‪.‬‬ ‫הוא לגבי הסכך ומותר אפי' לישב תחתיו‪] .‬מ"ב )ס"ק י([‪ .‬ואם הוא רחוק ד"ט מהגג הסוכה‬ ‫פסולה )אם יש בו שיעור ד"ט שהוא שיעור שפוסל(‪] .‬מ"ב )ס"ק יב([‪.‬‬ ‫פריסת סדין שאינו לנוי‬ ‫סוכה תחת בנין או עץ‬ ‫אין לעשות סוכה תחת בית או אילן‪] .‬רמ"א )סי' תרכו סע' א([‪ .‬כי צריך שתהא הסוכה תחת אם פירס סדין שאינו לנוי אפי' אינו מופלג מן הסכך טפח‪ ,‬פסולה‪] .‬שו"ע )שם( ומ"ב[‪.‬‬ ‫פריסת סדין לנוי ולהגן‬ ‫אויר השמים‪] .‬מ"ב )ס"ק א([‪.‬‬ ‫אם פירס סדין לנוי ולהגן על הסוכה י"א שהסוכה פסולה‪] .‬מקור חיים )סי' תרכט סע' יט([‪.‬‬ ‫כשחמתו מרובה מצלתו‬ ‫קישוטי סוכה‬ ‫י"א שדוקא באילן שצלתו מרובה מחמתו אף אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה פסולה‪ .‬אם עיטר הסוכה בקישוטים שרוחבם ד' טפחים והם עשויים מדבר שאין מסככין בו‪ ,‬כגון‬ ‫אא"כ השפיל הענפים‪ .‬אבל אם האילן חמתו מרובה מצלתו‪ ,‬אם הסוכה צלתה מרובה שתלה תחת הסכך כולו מיני אוכלים וכלים נאים כדי לנאותה‪ ,‬אם הם תוך ארבעה בטלין‬ ‫מחמתה בלא האילן‪ ,‬כשרה אפילו לא השפיל הענפים למטה לערבם עם סכך הסוכה‪] .‬שו"ע הם לסכך‪ ,‬ואם לאו הם בכלל סכך פסול‪] .‬רמ"א )סי' תרכז סע' ד( ומ"ב )ס"ק ט([‪ .‬ואפי' אם אותן‬ ‫)רסי' תרכו( בדעה ראשונה בשם י"א[‪ .‬וי"א שאם לא חבט הענפים‪ ,‬אפי' חמתו של אילן מרובה הנויין חמתן מרובה מצילתן ג"כ אסור‪ .‬ויש שמקילין באופן זה‪] .‬עי' במ"ב )ס"ק יא( דאפי' אם‬ ‫מצלתו והסוכה צלתה מרובה מחמתה‪ ,‬פסולה‪ ,‬שהרי הצל הוא מן האילן ולא מן הסוכה‪ ,‬אותן הנויין חמתן מרובה מצילתן ג"כ אסור ויש שמקילין בשהיה חמתן מרובה מצילתן[‪.‬‬ ‫יצא לעסקיו‬ ‫להמנע מתליית קישוטים נמוכים‬ ‫אם בירך פ"א בשעת אכילה ולא יצא מסוכתו לעשות עסקיו‪ ,‬ואף אם יצא מסוכתו רק‬ ‫יש ליזהר מלתלות שום נוי סוכה רק בפחות מד"ט מהסכך‪] .‬רמ"א )שם סע' ד([‪ .‬ואף דמדינא‬ ‫שהיה דעתו לחזור מיד‪ ,‬א"צ לברך שנית לישב בסוכה‪ ,‬אפילו אם אוכל סעודה שניה‪ ,‬כיון‬ ‫אין לאסור רק ברוחב ד"ט‪ ,‬מ"מ יש ליזהר לכתחלה אפי' אינו רחב ד"ט שיש לחוש שמא‬ ‫יעשה נוי הרבה עד שיהא בהן שיעור זה וישב תחתיו‪ ,‬וע"כ אין לתלות דברים שפסול לסכך‬ ‫שמצוה אחת היא‪] .‬מ"ב )ס"ק מז([‪ .‬ואם יצא לעשות עסקיו או לביהכ"נ להתפלל צריך לברך‬ ‫בהן כגון פירות או כלים וכדו' אפי' לנוי אלא בתוך ד"ט לסכך‪ .‬ומ"מ מנורות בסוכה שנגד‬ ‫בשעת אכילה שניה‪] .‬מ"ב )שם([‪.‬‬ ‫השלחן א"צ להחמיר שיהיו בתוך ד"ט )ויותר טוב להרחיקן מן הסכך משום חשש סכנה(‪] .‬מ"ב‬ ‫הולך לסוכת חברו‬ ‫)ס"ק טו([‪ .‬וכן הדין בשאר קישוטין שרגילין לתלותן מעל השלחן‪] .‬שעה"צ )אות כא([‪.‬‬ ‫ההולך באמצע סעודתו לסוכת חבירו‪ ,‬י"א שאפי' אם היה בדעתו בשעת ברכה שילך‬ ‫באמצע הסעודה לשם ולשוב אח"כ מיד‪ ,‬צריך לברך שם לישב בסוכה‪ ,‬דהליכה הוי הפסק‪,‬‬ ‫וע"כ אם רוצה לאכול בסוכה זו דבר שאסור לאכול חוץ לסוכה צריך לברך שם לישב‬ ‫בסוכה‪ .‬וי"א שהליכה לא הוי הפסק אם היה בדעתו‪ ,‬וספק ברכות להקל‪] .‬מ"ב )סי' תרלט‬ ‫הכוונה בשעת הישיבה‬ ‫יכוין בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד‬ ‫ס"ק מח([‪ .‬ויש מי שאומר שאף אם לא היתה דעתו ללכת לסוכת חברו א"צ לברך‪ .‬וע"כ‬ ‫שהקיפן אז עלינו להגן מן השרב והשמש‪ .‬וכל זה לצאת ידי המצוה כתקונה הא דיעבד‬ ‫לכתחלה אין כדאי לצאת באמצע סעודה‪] .‬שע"צ )אות צד([‪ .‬וע"מ לצאת כל הדעות נכון לכוון‬ ‫יוצא כל שכיון לצאת לבד‪] .‬מ"ב )סי' תרכה ס"ק א([‪ .‬ולמעשה אף אם לא כוון כלל לצאת ידי‬ ‫לפטור ישיבתו בסוכה זו ולברך בהמ"ז קודם שיוצא מסוכתו‪] .‬אג"מ )או"ח ח"ד סי' כא אות ח([‪.‬‬ ‫חובה בדיעבד יצא‪] .‬עי' מ"ב )סי' ס ס"ק י בשם החיי"א([‪.‬‬ ‫גמר סעודתו‬ ‫אכילת ארעי מחוץ לסוכה‬ ‫מי שגמר סעודתו והולך לסעודת חברו מברך אף אם לא הסיח דעתו מהישיבה הראשונה‪.‬‬ ‫מותר לאכול אכילת עראי )עד כביצה לחם( חוץ לסוכה‪ ..‬ומותר לשתות מים ויין ולאכול‬ ‫]משמעות המ"ב )שם שעה"צ אותיות צא וצד([‪.‬‬ ‫פירות ואפי' קבע עלייהו חוץ לסוכה‪ ,‬וכן בשר ודגים וכדו' שרי‪] .‬שו"ע )סי' תרלט סע' ב([‪ .‬ומ"מ‬ ‫הולך לסוכה בעיר אחרת‬ ‫נכון להימנע מלאכול בשר ודגים וגבינה ולשתות יין בקביעות מחוץ לסוכה )והיינו שאוכל‬ ‫י"א שההולך לסוכת חברו בעיר אחרת צריך לברך שנית לישב בסוכה )אף אם כוון ללכת‬ ‫או שותה בחבורה או שאוכל שיעור קביעות(‪] .‬מ"ב )ס"ק טו ויג([‪ .‬והמחמיר ע"ע שלא לאכול‬ ‫לשם בשעת ברכה(‪ ,‬כי הדבר נחשב הפסק‪ .‬אבל משכונה לשכונה באותה עיר אינו מברך‪.‬‬ ‫או לשתות כלל חוץ לסוכה‪ ,‬הרי זה משובח‪] .‬שו"ע )שם( ומ"ב )ס"ק יד([‪.‬‬ ‫]הגרשז"א זצ"ל )הליכ"ש סוכות פ"ט הגה כד והגה ‪ .[(88‬וי"א שאינו מברך אף כשנוסע מעיר לעיר‪.‬‬ ‫אכילת מיני דגן‬ ‫תבשיל העשוי מה' המינים‪ ,‬אם קובע עליו חשיב קבע וחייב בסוכה‪] .‬שו"ע )שם([‪ .‬וקביעות‬ ‫]הגריש"א זצ"ל )קובץ צהר חי"א עמ' קעה([‪.‬‬ ‫פירושו שאוכל בחבורה‪ ,‬או שאוכל שיעור חשוב שקובע סעודתו בזה‪ ,‬ולא די שיאכל מעט‬ ‫שכח לברך‬ ‫יותר מכביצה כמו בפת‪] .‬מ"ב )ס"ק טו( אליבא דהשו"ע[‪ .‬וי"א שיותר מכביצה מעט הוי קביעות‬ ‫אם שכח לברך לישב בסוכה עד שהתחיל לאכול יברך אח"כ על מה שרוצה לאכול ואפי'‬ ‫וחייב בסוכה‪) ,‬ולענין לברך לישב בסוכה עיין לקמן(‪] .‬מ"ב )ס"ק טו([‪.‬‬ ‫אכל כבר ובירך בהמ"ז יכול לברך שגם הישיבה היא מצוה כי מאכילה ואילך כ"ז שיושב‬ ‫אכילתם ביותר מכדי אכילת פרס‬ ‫הוי הכל קביעות א' ומ"מ כל שעדיין לא בירך בהמ"ז יברך ויאכל מעט‪] .‬מ"ב )שם ס"ק מח([‪.‬‬ ‫י"א שאם אוכל פת יותר מכביצה במשך זמן ארוך יותר מכדי אכילת פרס פטור מהסוכה‬ ‫)ולענין שיעור אכילת פרס עי' מש"כ בהלכות יוה"כ(‪] .‬בכור"י )ס"ק יג( ושיעורי תורה )סי' ג ס"ק‬ ‫יט([‪ .‬ואם לא היה בדעתו לאכול כביצה כדא"פ ונמלך לאחר שאכל מקצת לאכול עוד עד‬ ‫מצטער פטור מן הסוכה‪] .‬שו"ע )סי' תרמ סע' ד([‪ .‬ופטור זה הוא דוקא כשהסוכה עצמה גורמת‬ ‫שיעור יותר מכביצה בכא"פ‪ ,‬אין אכילה זו נחשבת אכילת קבע‪ ,‬אף שלמעשה אכל בתוך‬ ‫לו צער ובצאתו ממנה ינצל מהצער‪] .‬ב"ח )אות ב(‪ ,‬מ"א )ס"ק י(‪ ,‬דלא כט"ז )ס"ק ח( הסובר שהמצטער‬ ‫כדא"פ‪ ,‬ואינה חייבת בסוכה‪] .‬אלף למטה )סי' תרכה ס"ק פז( ושבט הלוי )ח"א סי' רה([‪ .‬וי"א שאסור‬ ‫אפי' שלא מחמת הסוכה פטור ממנה[‪ .‬וכגון שמצטער מפני הגשמים‪ ,‬מפני השרב‪ ,‬או מפני יתושים‪.‬‬ ‫לאכול כל כזית מתוך הכביצה בתוך כדא"פ‪] .‬ראשית בכורים )הובא בשיעורי תורה סי' ג ס"ק יט(‬ ‫ואפי' אין האדם מצטער בכך אלא שהמאכל מתקלקל בכך‪] .‬מ"ב )סי' תרלט ס"ק לא([‪.‬‬ ‫והגרשז"א זצ"ל )ספר הסוכה פסקים והערות אות כו([‪ .‬ואין לאכול כדי שביעה כששוהה באכילתו‬ ‫בלילה הראשון‬ ‫יותר מכדא"פ )ואף כשאינו אוכל כל כזית בכדא"פ(‪] .‬מנח"ש תנ' סי' ח([‪ .‬ויש מחמירים עוד‪,‬‬ ‫דעת השו"ע )סי' תרלט סע' ג( שאף בלילה הראשון נאמר פטור מצטער‪ .‬אולם דעת הרמ"א‬ ‫שלא נאמר שיעור זמן של כא"פ לענין אכילה חוץ לסוכה‪ ,‬ואסור לאכול מחוץ לסוכה אף‬ ‫אם שוהה באכילתו יותר משיעור זה‪] .‬הגרש"ק זצ"ל )חכמת שלמה סי' תרלט סע' ז([‪.‬‬ ‫)שם( שמצטער לא נפטר מאכילת כזית פת בלילה הראשון‪ .‬ועל כן אפילו אם ירדו גשמים‬ ‫שתיית משקים‬ ‫עליו לאכול כזית בסוכה‪ .‬ומן הנכון שיאכל יותר מכביצה לצאת גם דעת הסוברים שלצאת‬ ‫מותר לשתות מים ושאר משקים חוץ לסוכה‪ ,‬והמחמיר ע"ע שלא לשתות חוץ לסוכה אפי'‬ ‫ידי מצות עשה צריך כביצה לחם‪] .‬המ"ב )שם ס"ק כב([‪.‬‬ ‫מים‪ ,‬הרי זה משובח‪] .‬שו"ע )סי' תרלט סע ב([‪ .‬ואפי' שותה יין בקבע א"צ סוכה‪] .‬רמ"א )סי' תרלט‬ ‫אין דרכם של אנשים להצטער בדבר זה‬ ‫סע' ב([‪ .‬ויש מפקפקים בזה וסוברים שאם שותה יין בקביעות חייב בסוכה‪ ,‬ובפרט בני‬ ‫מצטער פטור דוקא כשמצטער ע"י דבר שדרך בנ"א להצטער בו‪ .‬ואם הוא מאניני הדעת‬ ‫חבורה שקבעו לשתות יין בודאי הוי קבע גמור‪ .‬ומ"מ אין לברך לישב בסוכה‪] .‬מ"ב )ס"ק יג([‪.‬‬ ‫וכל אניני הדעת מצטערים בזה‪ ,‬פטור‪] .‬רמ"א )סי' תרמ סע' ד( ומ"ב )ס"ק כח(‪ .‬ועי' בשמעתא עמיקתא‬ ‫גליון פ' בגדרי בטלה דעתו[‪.‬‬ ‫ישנים בסוכה כל שבעה‪ ,‬ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי‪] .‬שו"ע )סי' תרלט סע ב([‪ .‬מי‬ ‫שנאנס וישן חוץ לסוכה מיד כשיקיץ צריך לילך לסוכה‪] .‬מ"ב )ס"ק יא([‪ .‬ויש מקומות שנהגו שינה בסוכה כשהאשה דואגת‬ ‫אם אשה דואגת כשבעלה נמצא בסוכה )לפי הנוהגים להחמיר לישון בסוכה אפילו ללא‬ ‫להקל לענין שינה בסוכה‪] .‬עי' ברמ"א ומ"ב )שם( בטעם הדבר[‪.‬‬ ‫האשה‪ ,‬עי' ברמ"א ריש סי' תרלט ובמ"ב שם(‪ ,‬אם בעלה מצטער מחמת זה‪ ,‬פטור הוא‬ ‫להעיר מי שמתנמנם מחוץ לסוכה‬ ‫מי שמתנמנם מחוץ לסוכה כגון בבית הכנסת וכדו'‪ ,‬אין להקיצו כי אנוס הוא בדבר‪ .‬מהסוכה‪] .‬הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות פי"ב ס"ק ד(‪ .‬אולם דעת הגריש"א זצ"ל )חשוקי חמד סוכה כה‪ .‬עמ'‬ ‫]הגרשז"א זצ"ל )ספר הסוכה פסקים והערות אות כז([‪ ,‬או כי באופן זה הוא כעין תדורו שדרך קנ( שאין בעלה פטור מלישון בסוכה לפי שאינו מצטער מחמת הסוכה‪ ,‬אך כשהיא מרגישה בצירים דינה כחולה‬ ‫להתנמנם מחוץ לביתו בשאר ימות השנה‪] .‬הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות עמ' רלט([‪ .‬ויש מי ובעלה פטור מן הסוכה כדין משמשי חולה‪ ,‬ע"כ‪ .‬ועי' בשמעתא עמיקתא גליון קצ"ו[‪.‬‬ ‫יש לו אורחים בסוכתו ורוצה ללכת לישון‬ ‫שמחייב להקיצו‪] .‬בן איש חי )שנה א פר' האזינו אות ב([‪ .‬ונראה עיקר כדעה ראשונה‪.‬‬ ‫מי שיש לו אורחים ורוצה ללכת לישון‪ ,‬ואין בידו להוציאם משם‪ ,‬בכלל מצטער הוא‬ ‫להוציא אדם ישן מהסוכה‬ ‫אין להוציא אדם מהסוכה )כגון מפאת חוסר מקום( בעודו ישן‪ .‬ומ"מ במקום צורך גדול‬ ‫שפטור מן הסוכה‪ ,‬דזה דומה לדין זבובים המצערים אותו שפטור מן הסוכה‪] .‬הגרשז"א זצ"ל‬ ‫יש להקל )אולם אין לאדם ללכת לישון במקום שיודע שיוציאוהו באמצע שינה(‪] .‬הגרשז"א‬ ‫)ספר הסוכה פסקים והערות אות כט( והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות פי"ב ס"ק ד(‪ .‬אולם דעת הגריש"א זצ"ל )זמן‬ ‫זצ"ל )הליכ"ש תפלה מלואים סי' יב ושם בהגה ‪.[(11‬‬ ‫שמחתנו פ"ג אות א( להחמיר בכה"ג[‪.‬‬ ‫ללכת לסוכת חברו‬ ‫המצטער בסוכתו‪ ,‬ובסוכת חברו לא יהיה לו צער )כגון שאין בסוכתו אור ובסוכת חברו‬ ‫בשעת האכילה‬ ‫יש(‪ ,‬אם הדבר כפוף בטורח גדול אינו חייב ללכת אליו‪] .‬רמ"א )סי' תרמ סע' ד([‪.‬‬ ‫מברכים על הסוכה רק בשעת אכילה )ולענין שתיה עי' לעיל(‪] .‬שו"ע )סי' תרלט סע' ח([‪ .‬ואפי'‬ ‫פסקו הגשמים באמצע הלילה‬ ‫אם יושבים בסוכה קודם אכילה שעה‪ ,‬אינם מברכים כי הברכה שמברכים אח"כ על‬ ‫האכילה היא פוטרת הכל‪ .‬ומ"מ )ע"מ לצאת דעת הסוברים שמברכים אף בלא אכילה(‬ ‫ירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית‪ ,‬ופסקו הגשמים‪ ,‬אין מטריחין אותו לחזור לסוכה‬ ‫נכון שלא לישב בלי ברכה אלא תיכף יברך על דבר שהוא מחמשת המינים ויאכל ממנו‬ ‫כל אותו הלילה‪ ,‬עד שיעור משנתו‪] .‬שו"ע ורמ"א )סי' תרלט סע' ז([‪ .‬וא"צ להקיצו וגם אין מחויב‬ ‫מעט יותר מכביצה ויברך לישב בסוכה‪] .‬מ"ב )ס"ק מו([‪.‬‬ ‫למסור שנתו לאחרים שיקיצוהו כשיאור היום‪] .‬מ"ב )ס"ק מג([‪.‬‬ ‫אוכל כביצה פת‬ ‫האוכל כביצה פת מברך לישב בסוכה‪] .‬מ"ב )שם ס"ק טו‪-‬טז([‪ .‬וי"א שאפילו אוכל כביצה פת‬ ‫שלא בתוך שיעור של כדי אכילת פרס יכול לברך לישב בסוכה‪] .‬הגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות‬ ‫עמ' רמה( וטעמו כי יש לצרף דעת הסוברים שלא צריכים שיעור כדי אכ"פ לענין מצות ישיבת הסוכה )כנ"ל(‪ ,‬ודעת הולכי דרכים ביום‪ ,‬פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה‪ .‬הולכי דרכים בלילה‪ ,‬פטורין‬ ‫מן הסוכה בלילה וחייבין ביום‪ .‬הולכי דרכים ביום ובלילה‪ ,‬פטורין מן הסוכה בין ביום‬ ‫הסוברים שמברכים על הישיבה בסוכה אף ללא אכילה[‪.‬‬ ‫ובין בלילה‪] .‬שו"ע )סי' תרמ סע' ח([‪ .‬ופטורים מלבנות סוכה וא"צ להמתין מלאכול עד שיגיעו‬ ‫על חמשת המינים‬ ‫על כביצה מחמשת המינים אינו מברך )ומ"מ דעת המ"ב שצריך סוכה כנ"ל(‪ .‬אלא לסוכה‪ ,‬אם לא שיזדמן לפניו סוכה בעת האוכל בלי טורח‪] .‬מ"ב )ס"ק מ וס"ק מב(‪ .‬ויעויין ברמ"א‬ ‫שלמעשה המנהג לברך‪ ,‬ואעפ"כ רצוי שלא לצאת מיד אחר אכילתו‪ ,‬רק לשבת זמן מה‪ ,‬שכת' דאף כשהולכי דרכים חייבים אינם חייבים אלא כשיוכלו למצוא סוכה‪ ,‬אבל אם אינם מוצאים סוכה יוכל‬ ‫לילך לדרכו‪ ,‬אף שלא ישבו בה לא יום ולא לילה‪ ,‬כשאר ימות השנה שאינו מניח דרכו משום ביתו[‪.‬‬ ‫ויכוון בשעת ברכתו על האכילה ועל הישיבה שאחר זה‪] .‬מ"ב )ס"ק טז([‪.‬‬ ‫לצאת לטיול למקום שאין סוכה‬ ‫בסעודת בוקר ובקידוש במקום סעודה‬ ‫האוכל פת הבאה בכיסנין בשחרית‪ ,‬כמו שנוהגים בכל ימות השנה‪ ,‬אע"פ שאינו אוכל י"א שאסור לצאת לטיול למקום שלא תהיה לו סוכה כיון שמכניס עצמו להיות פטור‬ ‫שיעור שדרך בנ"א לקבוע עליו סעודה‪ ,‬מ"מ נהגו לברך לישב בסוכה‪ ,‬שהרי הוא קובע מלאכול בסוכה‪] .‬אג"מ )ח"ג סי' צג([‪ .‬וי"א דמי שיש לו איזה צורך לצאת לטיול‪ ,‬א"א להחמיר‬ ‫סעודתו עליו‪ .‬וכן האוכל כביצה מחמש המינים בשבת או יו"ט בבוקר כשמקדש ואוכל פת עליו‪ ,‬ומ"מ כשאין צורך אינו ראוי לעשות כן‪ .‬וכן עיקר‪] .‬הגריש"א זצ"ל )אשרי האיש פכ"ו אות לה(‬ ‫והגרנ"ק זצ"ל )חוט שני סוכות פי"ב ס"ק ט(‪ .‬ועי' בזה בשמעתא עמיקתא גליון רפ"א[‪.‬‬ ‫כיסנין )אע"פ שאין דעתו לאכול עתה סעודת פת(‪ ,‬יכול לברך‪] .‬מ"ב )שם([‪.‬‬ ‫לרפו"ש של חנה דינה בת צירל בת ו שח"י‬ ‫© שמעתא עמיקתא ‪-‬לשאלות והערות ניתן להתקשר לפל' ‪052-767-0503‬‬