gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU

שבוע: סוכות (2026-09-21)

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ר‬ ‫חייהם של בותינו ה‬ ‫קד‬ ‫וש‬ ‫מ‬ ‫ים‬ ‫ים‬ ‫בות לאהבת הש‬ ‫לפי‬ ‫ם ית‬ ‫תק‬ ‫ב‬ ‫לב‬ ‫ם מר‬ ‫ר‬ ‫סדר פרשיות‬ ‫ך‬ ‫ורר‬ ‫ותורתינו הקדושה‬ ‫סיפורים ופניני‬ ‫ני¨ מע‬ ‫גיליון נושא מיוחד מבית 'דרשו'‬ ‫מל‬ ‫ת שבת‬ ‫עונג רוח‬ ‫כת א‬ ‫קרא‬ ‫לרגל תנועת ההתחדשות 'להחיות את‬ ‫השנה‬ ‫ל‬ ‫תורתו' של מרנא החפץ חיים זיע"א‪,‬‬ ‫במלאת ‪ 93‬שנה להסתלקותו‬ ‫לקבלת הגליון למייל‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬ ‫סיפורים ופנינים מרתקים‬ ‫גליון מס' ‪550‬‬ ‫פנינים לחג הסוכות‬ ‫"אֵ ין זֶה ִּכי‬ ‫כאן ישבו רבי אלחנן והרב מפוניבז' בחברותא‪,‬‬ ‫כאן טיפח ה'חפץ חיים' וגידל את תלמידיו‪,‬‬ ‫ִאם ּ ֵבית‬ ‫ומכאן יצאה תורה לכל רחבי תבל • יריעה מרטיטה‬ ‫ומלאת הוד על היכל הישיבה בראדין‪ ,‬על העילויים‪,‬‬ ‫על התלמידים ועל הסיפורים הנעלמים • עמ' ‪14‬‬ ‫אֱ ל ִֹקים"‬ ‫עופות ירושלמיים לקישוט‬ ‫כשהסטייפלר חתך אקליפטוס‬ ‫כולם הלכו לנוח‪ ,‬אבל ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע לא‬ ‫שיחת חג מרוממת עם הגאון הגדול רבי חיים פרץ ברמן‬ ‫הסכים לחכות רגע אחד‪ .‬מעשה מופלא בערב סוכות‬ ‫שליט"א‪ ,‬מראשי ישיבת פוניבז' ומגדולי מרביצי התורה בדורנו‬ ‫עמ' ‪44‬‬ ‫עמ' ‪2‬‬ ‫כוחה של מסכת סוכה‬ ‫סגולת החפץ חיים‬ ‫ה'מנחת אלעזר' למד בה להינצל משונאיו‪ ,‬ותלמידי 'פורת יוסף'‬ ‫עדות מרעישה ממרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א‪,‬‬ ‫כהגנה מפני הפגזים – שיחה מיוחדת עם הג"ר מאיר שפרכר‬ ‫לצד הוצאת תורת ה'חפץ חיים' במהדורה חדשה ומפוארת‬ ‫עמ' ‪12‬‬ ‫עמ' ‪6‬‬ ‫|‪1‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫פתאום נשמעות דפיקות בדלת‪ .‬פותחים‪ ,‬וכמעט התעלפנו‪ :‬הרב‬ ‫מפוניבז' זצ"ל עומד בפתח‪ .‬הרב אחז באבא בשתי ידיו ואמר‬ ‫לו‪" :‬שלמה'לה‪ ,‬לא היה לי זמן לקנות ארבעה מינים"‪ .‬אבא ענה‬ ‫לו‪" :‬ודאי‪ ,‬יש לי מוכן בשביל הרב"‪ .‬הוא רץ‪ ,‬לקח את הארבעה‬ ‫מינים שלו עצמו ומסר לו‬ ‫הגאון הגדול רבי חיים פרץ ברמן שליט"א‪ ,‬מראשי ישיבת פוניבז'‪ ,‬בשיחת חג על‬ ‫הסכך שקטף הסטייפלער‪ ,‬על ארבעה מינים שנמסרו בחשאי‪ ,‬על הדמעות של‬ ‫רבי ישראל סלנטר בשמחת תורה‪ ,‬ועל המהפכה שחוללה 'דרשו' בבתי המדרש‬ ‫יעקב א‪ .‬לוסטיגמן‬ ‫את ילדותו ובחרותו עשה הגאון רבי חיים פרץ ברמן שליט"א‬ ‫בצל גדולי הדור‪ .‬אמו‪ ,‬הרבנית אהובה ע"ה‪ ,‬הייתה בתו של מרן‬ ‫הסטייפלר זצוק"ל‪ ,‬ואביו‪ ,‬הגאון רבי מרדכי שלמה ברמן זצ"ל‪ ,‬כיהן‬ ‫כר"מ בישיבת פוניבז' מראשית ימיה‪ .‬בהגיעו לפרקו נשא לאשה‬ ‫את זוגתו הרבנית שתחי' בת מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א‪ .‬מה‬ ‫שרבים מכירים מתוך הספרים על גדולי ישראל‪ ,‬הוא ראה מקרוב‬ ‫בתוך המשפחה‪.‬‬ ‫לקראת חג הסוכות פנינו לראש הישיבה כדי לשמוע מפיו רעיונות‬ ‫ודברי חיזוק בעניין שמחה של מצוה בחג הסוכות ובכל ימות השנה‪,‬‬ ‫ובהזדמנות זו זכינו לשמוע מפיו זיכרונות מופלאים החושפים צוהר‬ ‫קטן לעולם הנשגב של גדולי התורה‪ ,‬שיגם ושיחם בכל הקשור‬ ‫לענייני חג הסוכות ומצוותיו‪.‬‬ ‫של מצווה בוודאי‪ :‬כל עוד היו לו הכוחות‪ ,‬הכול עשה לבד‪.‬‬ ‫הנכדים לא הצטרפו לעזור?‬ ‫הוא לא ביקש דבר מאיש‬ ‫לא‪ .‬היו כאלה שרצו להצטרף‪ ,‬אבל אצלנו במשפחה הבינו שלא תהיה‬ ‫ראש הישיבה‪ ,‬איך נראה חג הסוכות בביתו של הסבא הגדול‪ ,‬מרן‬ ‫לו מזה נחת רוח‪ ,‬אם אנחנו לא לומדים והולכים איתו לחתוך סכך‪.‬‬ ‫הסטייפלר זצ"ל?‬ ‫ומה היה נוי הסוכה?‬ ‫ההכנות לסוכות החלו עוד הרבה לפני‪ ,‬כבר בחודש אב הוא היה‬ ‫הוא בחר תמונות‪ .‬היו אז שולחים תמונות של גדולי ישראל‪ ,‬והוא‬ ‫הולך לחצר ביתו של רבי מיכל יהודה‪ ,‬כדי לבחור אתרוג מהאתרוגים‬ ‫בחר מתוכן את אלה שהכיר‪ :‬החפץ חיים‪ ,‬רבי חיים מבריסק‪,‬‬ ‫שגדלו על העץ המפורסם שלו‪.‬‬ ‫רבי חיים עוזר‪ ,‬רבי אלחנן‪ .‬את מי שהכיר מצעירותו‪ ,‬תלה את‬ ‫בשנים האחרונות שלו היו מביאים לו אתרוגים נאים ומהודרים‪ ,‬והוא‬ ‫תמונותיהם בסוכה‪.‬‬ ‫שמח בהם מאוד‪ .‬אבל בשנים קודמות‪ ,‬היה הולך באמצע חודש אב‬ ‫אבל אם התחלנו באתרוגים‪ ,‬אספר זיכרון מיוחד שיש באמתחתי‬ ‫אל העץ של רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל וקוטף שם אתרוגים‪.‬‬ ‫על אתרוגים וארבעת המינים‪ :‬בשנת תשכ"ט‪ ,‬בערב חג הסוכות‬ ‫לא היו אז אתרוגים יפים כמו היום‪ ,‬אבל היה חשוב לו מאוד היכן‬ ‫אחר הצהריים‪ ,‬הבית שלנו נראה כמו כל בית בערב סוכות‪ .‬היינו‬ ‫גדל האתרוג הזה‪.‬‬ ‫משפחה גדולה‪ ,‬כולם עסוקים בהכנות‪ .‬פתאום נשמעות דפיקות‬ ‫היה מזמין בעל עגלה עם סוס‪ ,‬יושב על העגלה ונוסע לחתוך סכך‪.‬‬ ‫בדלת‪ .‬פותחים‪ ,‬וכמעט התעלפנו‪ :‬הרב מפוניבז' זצ"ל עומד בפתח‪.‬‬ ‫ליד ישיבת פוניבז' לצעירים היה אז מעין יער של עצי אקליפטוס‪,‬‬ ‫זו הייתה השנה האחרונה לחייו‪.‬‬ ‫ושם הייתה רשות לכולם לחתוך‪ .‬הוא חתך ענפים‪ ,‬סחב‪ ,‬עשה הכול‬ ‫אבא ניגש אליו מיד‪ ,‬והרב אחז בו בשתי ידיו ואמר לו‪" :‬שלמה'לה‪,‬‬ ‫בכוחות עצמו‪ .‬בכלל‪ ,‬הוא לא היה מבקש דבר מאדם אחר‪ .‬ובדבר‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫חץ בעיניו של השטן‬ ‫לא היה לי זמן לקנות ארבעה מינים"‪ .‬כל כולו היה נתון להחזקת‬ ‫"האמת שזה נושא שצריכים להתבונן בו‪ ,‬מה פשר החביבות‬ ‫הישיבה ועולם התורה‪ ,‬ועד ערב החג לא מצא רגע לזה‪.‬‬ ‫המיוחדת הזאת על ארבעת המינים?"‪ ,‬ממשיך ראש הישיבה‪.‬‬ ‫אבא ענה לו‪" :‬ודאי‪ ,‬יש לי מוכן בשביל ראש הישיבה"‪ .‬הוא רץ‪ ,‬לקח‬ ‫"מה שראיתי אצל סבא זצ"ל ואצל אבא זצ"ל‪ ,‬ההחזקה של הארבעה‬ ‫את הארבעה מינים שלו עצמו ומסר לו‪ .‬הרב יצא שמח‪ ,‬בטוח שזו‬ ‫מינים‪ ,‬הטרחה בשבילם‪ ,‬זה היה אושר‪ .‬המצווה הזאת הייתה חביבה‬ ‫סתם רזרבה שהייתה בבית‪.‬‬ ‫עליהם מאוד מאוד‪.‬‬ ‫והיא לא הייתה רזרבה‪.‬‬ ‫הגמרא במסכת סוכה (לח‪ ).‬מביאה שהנענועים הם שיירי מצווה‪,‬‬ ‫אבא היה לוקח אותנו לקנות ארבעה מינים בשוק בתל אביב‪,‬‬ ‫לא עיקר המצווה‪ ,‬ושיירי מצווה מעכבין את הפורענות‪ .‬ומסופר שם‬ ‫ומסתובב שם שעות עד שהיה מוצא סט מהודר‪ .‬רזרבות לא היו לו‪.‬‬ ‫על רב אחא בר יעקב‪ ,‬שכשהיה מנענע היה אומר‪" :‬גירא בעיניה‬ ‫הוא נתן לרב מפוניבז' את ארבעת המינים המהודרים שלו‪.‬‬ ‫דסטנא"‪ ,‬חץ בעיניו של השטן‪ .‬השטן רואה איך ישראל מחוברים‬ ‫אחרי שהרב יצא‪ ,‬אמר לאמא שלי‪" :‬קניתי גם לילדים‪ ,‬אקח סט‬ ‫למצווה‪ ,‬דווקא בתוספת הזאת‪ ,‬ואינו יכול לנתק אותם‪ .‬הגמרא‬ ‫אחד של ד' מינים ממה שקניתי להם‪ ."...‬בערב חג כבר לא היה מה‬ ‫אומרת שלא נכון לומר כך‪ ,‬כי זה מגרה את השטן באדם‪ .‬אבל הרעיון‬ ‫להשיג‪ ,‬זה לא כמו היום‪.‬‬ ‫עצמו נשאר‪ :‬החביבות שבה ישראל‬ ‫באותו לילה‪ ,‬ליל החג‪ ,‬הייתה אמא‬ ‫דבוקים במצווה ואוהבים אותה‪ ,‬היא‬ ‫אצל אביה‪ ,‬הסטייפלר‪ ,‬וסיפרה לו מה‬ ‫שמצילה את האדם‪.‬‬ ‫שקרה‪ .‬הוא אמר לה‪" :‬לי יש שניים"‪,‬‬ ‫גם השם של המצווה מלמד על כך‪.‬‬ ‫ונתן לאבא את האתרוג השני שלו‪.‬‬ ‫בגמרא כתוב על הלולב "מעיקרא‬ ‫"יהיה יעיל יותר אם כל אחד‬ ‫כך אני יודע שבשנת תשכ"ט כבר היה‬ ‫לולבא והשתא הושענא"‪ .‬השם‬ ‫מאיתנו יבדוק ארגז אחר"‪.‬‬ ‫לסבא אתרוג נוסף‪.‬‬ ‫שלו הוא הושענא‪ ,‬כי במדרש‬ ‫מתואר שישראל יוצאים מיום הדין‬ ‫הוא הגיש לרבי שמואל את‬ ‫"תראה איזה‬ ‫כשהלולבים בידיהם‪ ,‬כמו מנצחים עם‬ ‫הארגז המוכן‪ ,‬ולעצמו לקח‬ ‫אתרוג מצאתי"‬ ‫כלי נשק‪ ,‬והקדוש ברוך הוא מושיע‬ ‫אותם דרך זה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬ישראל לא‬ ‫ארגז אחר‪ .‬לא עבר זמן רב‪,‬‬ ‫ועוד סיפור מאותו עניין‪ ,‬נושא עמו‬ ‫עשו את המצווה בשביל הישועה‪ .‬הם‬ ‫ורבי שמואל קרא‪" :‬תראה‬ ‫ראש הישיבה בזכרונותיו‪ :‬שנה אחת‪,‬‬ ‫עשו אותה בשביל המצווה‪.‬‬ ‫איזה אתרוג מצאתי!"‬ ‫בצום גדליה פגש אבא ברחוב את‬ ‫ראש הישיבה רבי שמואל רוזובסקי‬ ‫"לגאון זה היה קל מאוד"‬ ‫זצ"ל‪ .‬כמובן‪ ,‬כששניהם נפגשו באופן‬ ‫היינו שמחים לשמוע מפי ראש‬ ‫טבעי החלו לצלול לעומקה של סוגיה‪,‬‬ ‫הישיבה על עניין שמחת המצווה ביום‬ ‫ובסוף השיחה אמר לו רבי שמואל‪:‬‬ ‫טוב ובימי חול המועד סוכות‪...‬‬ ‫"חיפשתי‪ ,‬ועדיין לא מצאתי אתרוג טוב"‪.‬‬ ‫הרמב"ם כותב על שמחת בית השואבה שמצווה להרבות בשמחה‬ ‫רבי שמואל פנה לביתו‪ .‬אבא הלך בכיוון ההפוך‪ ,‬רק עד שרבי‬ ‫זו‪ ,‬ושלא היו עושים אותה עמי הארץ וכל מי שרצה‪ ,‬אלא גדולי‬ ‫שמואל נעלם מהעין‪ ,‬ואז חזר על עקבותיו אל חנות האתרוגים‬ ‫חכמי ישראל הם שהיו מרקדים ומשמחים‪ ,‬וכל העם באים לראות‬ ‫ברחוב רש"י‪ .‬הוא ישב שם זמן רב מאוד‪ ,‬עד שמצא אתרוג יפה‬ ‫ולשמוע‪ .‬כלומר‪ ,‬השמחה הזאת בשלמותה שייכת לבעל מדרגה‪.‬‬ ‫במיוחד‪ .‬את האתרוג הזה הניח בתוך ארגז יחד עם עשרה אתרוגים‬ ‫השמחה בסוכות‪ ,‬יש אומרים שהיא מצווה קשה‪ ,‬אבל האמת היא‬ ‫אחרים‪ ,‬וביקש מבעל החנות‪" :‬עשה לי טובה‪ ,‬אל תיגע בארגז הזה‪.‬‬ ‫שזה להיפך‪ :‬מי שנמצא במדרגה‪ ,‬שמח בקלות‪ .‬לגאון מווילנא‬ ‫בלילה אחזור לכאן"‪.‬‬ ‫בוודאי לא היה קשה לשמוח ביום טוב‪ ,‬עבורו זה היה קל מאוד‪.‬‬ ‫בלילה הלך אבא לביתו של רבי שמואל והציע‪" :‬אולי נלך עכשיו‬ ‫הרמב"ם קורא לשמחה במצוות "עבודה גדולה"‪ ,‬וכותב שכל המונע‬ ‫שנינו יחד לחפש ארבעה מינים?" רבי שמואל שמח מאוד והצטרף‪.‬‬ ‫עצמו ממנה ראוי להיפרע ממנו‪ .‬השמחה האמיתית היא לשמוח עם‬ ‫כשהגיעו לחנות אמר לו אבא‪" :‬יהיה יעיל יותר אם כל אחד מאיתנו‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫יבדוק ארגז אחר"‪ .‬הוא הגיש לרבי שמואל את הארגז המוכן‪,‬‬ ‫מי שכל השנה שמח עם התפילין‪ ,‬עם הציצית‪ ,‬עם כל מצווה שיש‬ ‫ולעצמו לקח ארגז אחר‪ .‬לא עבר זמן רב‪ ,‬ורבי שמואל קרא‪" :‬תראה‬ ‫לו‪ ,‬והוא שלם עם הקדוש ברוך הוא‪ ,‬מגיע לסוכות ושמח לגמרי‪ .‬מי‬ ‫איזה אתרוג מצאתי!"‬ ‫שלא נמצא שם‪ ,‬בשבילו זו אכן מצווה קשה‪.‬‬ ‫אבא יכול היה פשוט להביא לו את האתרוג‪ .‬אבל הוא לא רצה שרבי‬ ‫אם כך‪ ,‬השמחה שמורה ליחידים?‬ ‫שמואל יחזיק לו טובה‪ .‬הוא רצה שתהיה לרבי שמואל ההרגשה‬ ‫לא‪ .‬השמחה במצווה היא הבסיס של יהודי‪ .‬ביום כיפור אדם‬ ‫שהוא עצמו מצא‪.‬‬ ‫|‪3‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫העצומה לומר שמע ישראל? זה הרי נפלא! סוכות הוא הזמן‬ ‫מצטער על כל עבירה‪ ,‬ובאותה מידה בסוכות ובכל ימות השנה הוא‬ ‫שהקדוש ברוך הוא קבע לשמוח איתו‪ .‬אנחנו שמחים שיש לנו‬ ‫צריך לשמוח על כל מצווה‪ .‬וכשמגיע הזמן שנקבע לשמוח בו‪ ,‬זמן‬ ‫קדוש ברוך הוא‪ ,‬שבחר בנו באהבה‪ ,‬וכולנו מסובים על שולחנו‪.‬‬ ‫שמחתנו‪ ,‬יש השפעה מלמעלה שכל יהודי יכול להיות במדרגה של‬ ‫המשנה אומרת שכשיורד גשם בסוכות דומה הדבר לעבד שמזג‬ ‫שמחה עם הקדוש ברוך הוא‪ .‬זה מורגש בחוש‪ :‬יהודים טוב להם‬ ‫כוס לרבו‪ ,‬ורבו שפך לו קיתון על פניו‪ .‬מה אנחנו צריכים להסיק‬ ‫בסוכה‪ .‬מרגישים את השמחה שה'יום טוב' נותן‪ ,‬ממש באיברים‪ .‬יש‬ ‫מכך? שהפעולה עצמה‪ ,‬הישיבה בסוכה‪ ,‬היא מזיגת כוס למלך‪ .‬אדם‬ ‫בזה מדרגות‪ ,‬למעלה ולמטה‪ ,‬אבל היא שייכת לכולם‪.‬‬ ‫מוזג לעצמו כוס שתיה‪ ,‬ובזה הוא מוזג כביכול כוס לקב"ה בכבודו‬ ‫ובעצמו‪ .‬צריכים לשמוח על הזכות העצומה הזאת!‬ ‫הבכי של רבי ישראל‬ ‫כשאומרים "עלינו לשבח שלא עשנו כגויי הארצות"‪ ,‬זו שמחה גדולה‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬רבים מרגישים בשמחת תורה כמו אורחים בשמחה‬ ‫מאוד‪ ,‬וזאת שמחה שצריכיה להיות מורגשת בסוכות‪ ,‬מתחילת החג‬ ‫שאינה שלהם‪ .‬האם יש לנו זכות לרקוד עם התורה‪ ,‬כשאיננו נוהגים‬ ‫ועד סופו‪.‬‬ ‫כל השנה כפי שהיינו צריכים?‬ ‫יש את המדרגה הפשוטה‪ ,‬וליהודי קל מאוד לשמוח בה‪ .‬מה‬ ‫על השאלה הזאת כתב בעל ה'שרידי אש' מאמר‪ ,‬ובו הביא מעשה‬ ‫שהרמב"ם מדבר עליו שהשמחה‬ ‫ששמע מרבי איצל'ה‪ .‬בשמחת תורה‬ ‫שייכת לתלמידי חכמים וצדיקים‬ ‫התאספו התלמידים אצל רבי ישראל‬ ‫ואנשי מעשה‪ ,‬זה כל אחד לפי‬ ‫יש את המדרגה הפשוטה‪,‬‬ ‫סלנטר זצ"ל‪ .‬אפשר רק לנסות לתאר‬ ‫מדרגתו‪ ,‬בשמחה שלמה מעולה מאוד‬ ‫וליהודי קל מאוד לשמוח בה‪.‬‬ ‫איך נראתה שמחת תורה אצל רבי‬ ‫שרק בעלי מדרגה יכולים לזכות לה‪,‬‬ ‫ישראל‪ .‬וכשהגיעה השמחה לשיאה‪,‬‬ ‫אבל גם יהודי פשוט צריך להיות כל‬ ‫מה שהרמב"ם מדבר עליו‬ ‫פרש רבי ישראל מהחבורה‪ ,‬ישב בצד‪,‬‬ ‫הזמן שרוי בתוך השמחה של סוכות‪.‬‬ ‫שהשמחה שייכת לתלמידי‬ ‫והתלמידים ראו שהוא בוכה‪.‬‬ ‫כל מי שאני ראיתי‪ ,‬גדולי התורה‬ ‫איש לא העז לשאול‪ .‬רק רבי אלה‬ ‫שזכיתי להכיר‪ ,‬היה להם אור על‬ ‫חכמים וצדיקים ואנשי מעשה‪,‬‬ ‫קרטינגער‪ ,‬תלמיד חבר של רבי‬ ‫הפנים בסוכות‪ .‬ובשעה שהחזיקו את‬ ‫זה כל אחד לפי מדרגתו‪,‬‬ ‫ישראל שהיה בעצמו גאון וצדיק‪ ,‬ניגש‬ ‫הארבעה מינים‪ ,‬נראה עליהם כזה‬ ‫ושאל לסיבת הבכי‪ .‬רבי ישראל השיב‬ ‫אושר נפלא‪ ,‬עין לא ראתה‪.‬‬ ‫בשמחה שלמה מעולה מאוד‬ ‫שהעצב שלו נובע דווקא מהשמחה‪:‬‬ ‫שרק בעלי מדרגה יכולים‬ ‫כשהוא חושב כמה גדולה צריכה‬ ‫יוצאים עם המסכת ביד‬ ‫להיות השמחה בתורה‪ ,‬מתעורר בו‬ ‫ראש הישיבה מכיר מקרוב את תוכנית‬ ‫לזכות לה‪ ,‬אבל גם יהודי פשוט‬ ‫צער שלא שמר את התורה כראוי‪,‬‬ ‫'דרשו' לבני הישיבות‪ .‬מה היא שינתה?‬ ‫צריך להיות כל הזמן שרוי‬ ‫ושמחתו מקופחת‪.‬‬ ‫היא עשתה מהפכה בכל עולם התורה‪.‬‬ ‫בתוך השמחה של סוכות‬ ‫רבי אלה הזכיר לו את צדקתו ואת‬ ‫המושג של לצאת מהזמן עם המסכת‬ ‫מעשיו הגדולים‪ .‬ענה לו רבי ישראל‪:‬‬ ‫ביד לא היה קיים לפני 'דרשו'‪ .‬היו‬ ‫"נו‪ ,‬נו‪ ,‬טוב‪ ,‬זה בשבילי‪ .‬אבל אתה‪,‬‬ ‫יחידים‪ ,‬והיו שיצאו עם בקיאות בחלק מסוים‪ .‬אבל לדעת את‬ ‫במה אתה שמח?" הוא לא התכוון לבייש אותו אלא להמחיש את‬ ‫כל המסכת עם הראשונים‪ ,‬לא רק את הדפים של העיון‪ ,‬זה דבר‬ ‫זה שזאת שאלה שכל יהודי צריך לשאול את עצמו‪ ,‬לנחם אחרים‬ ‫ש'דרשו' הכניסה ללב של כולם‪.‬‬ ‫זה טוב‪ ,‬אבל מה איתך במה אתה תתנחם??? רבי אלה‪ ,‬כששמע את‬ ‫היום‪ ,‬אחוז גבוה מאוד מהבחורים הטובים יוצאים עם המסכת‪ ,‬והם‬ ‫השאלה הישירה‪ ,‬פרץ גם הוא בבכי‪ ,‬והשמחה הפכה לבכי מר‪.‬‬ ‫מתביישים בעצמם אם יש תוספות שאינם יודעים‪ ,‬או רמב"ן‪ ,‬בעל‬ ‫ואז קם רבי ישראל ממקומו ודיבר אליהם דברי עידוד‪ .‬הצער הזה‪,‬‬ ‫המאור‪' ,‬מלחמות' או רשב"א שלא ראו‪ .‬בשנים האחרונות כשאני‬ ‫אמר‪ ,‬מוכיח משהו‪ .‬רק מי שחפץ בתורה ושואף אליה ממעמקי‬ ‫אומר שיעור‪ ,‬אחרי חודש וחצי מתחילת הזמן‪ ,‬אם יש גמרא שנוגעת‬ ‫ליבו‪ ,‬מרגיש מוסר כליות וחרטה כזו‪ .‬הצער עצמו הוא הראיה עד‬ ‫לעניין בפרק שלישי או רביעי‪ ,‬מיד עונים לי באמצע השיעור‪" :‬כאן‬ ‫כמה אמיץ הקשר שלנו לתורה‪ ,‬ואם כן‪ ,‬יש לנו לשמוח בכל עוז‬ ‫כתוב כך וכך"‪ .‬קשה להאמין לראות את זה‪ .‬זה משהו שלא ראינו פה‬ ‫ותעצומות!‬ ‫לפני שבא 'דרשו' וחולל את המהפכה הזאת‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬בשנים הראשונות של הישיבה‪ ,‬הלימוד היה בנוי אחרת‪ .‬למדו‬ ‫כוס שנמזגה למלך‬ ‫בעיון חלק גדול מהמסכת‪ ,‬אפילו עד דף צ' בחלק מהמסכתות‪.‬‬ ‫ומה אומרים ליהודי פשוט שרוצה לשמוח בחג?‬ ‫בנוסף השלימו את שאר דפי המסכת בלימוד יסוי‪ ,‬והיו שנים שבהן‬ ‫שכל יהודי צריך לשמוח‪ .‬יהודי אומר פעמיים ביום "שמע ישראל"?‬ ‫הקדישו בנוסף למסכתות הישיבתיות שעתיים ביום ללימוד דפים‬ ‫זאת סיבה לשמחה גדולה מאוד‪ .‬יש לנו מושג כמה גדולה הזכות‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|4‬‬ ‫מתאים דבר אחד ולחלק דבר אחר‪ .‬העיקר הוא ללמוד‪ ,‬להספיק‬ ‫מסדר 'מועד' ומשאר מקומות‪ ,‬על פי הנחייתו של הרב מפוניבז'‬ ‫ולדעת את התורה בצורה שהכי מתאימה לאדם‪" .‬לעולם ילמד אדם‬ ‫עצמו‪ .‬אז באמת לא היה צורך בתוכניות כמו של 'דרשו' כדי לדברן‬ ‫במקום שלבו חפץ"‪ .‬איפה שמצליחים‪ ,‬ממשיכים‪ .‬צריך להכיר את‬ ‫את הבחורים להשלים את המסכת‪ .‬זה היה דבר פשוט וברור שכל‬ ‫המעלות של כל דרך‪ ,‬ועם הזמן לראות מה מתאים לי‪ .‬מה שלבו‬ ‫בחור אמור לעשות זאת‪ .‬היום המציאות שונה‪ ,‬ובאמת 'דרשו'‬ ‫חפץ‪ ,‬זה המבחן החשוב ביותר‪.‬‬ ‫חולל מהפכה‪ .‬פשוט רואים את הפירות‪ :‬הראש של הבחורים מונח‬ ‫בלימוד‪ ,‬הם יוצאים לכולל‪ ,‬ואחרי כמה שנים יוצאים משם תלמידי‬ ‫מי שלא עושה חשבון‬ ‫חכמים מופלגים‪ .‬אין לנו מה להתבייש בדור שלנו!‬ ‫ומה מקומו של המבחן בכל זה‪ ,‬איך ראש הישיבה רואה את העניין‬ ‫של המבחנים המתקיימים תמידין כסדרם?‬ ‫"מה שלבו חפץ"‬ ‫אדם שאינו נבחן‪ ,‬אינו צריך לדעת‪...‬‬ ‫ומה לגבי תוכנית 'עמוד היומי'‬ ‫ואדם שאינו בוחן את עצמו‪ ,‬סופו‬ ‫והמבחנים על 'דף היומי'?‬ ‫שאינו יודע‪ .‬המסילת ישרים כבר‬ ‫'עמוד היומי' לא בא להחליף‬ ‫גם זו מהפכה גדולה מאוד‪' .‬עמוד‬ ‫אומר זאת בצורה מאוד ברורה‪,‬‬ ‫היומי'‪ ,‬יחד עם הקונטרסים הנפלאים‬ ‫בעל עסק שאינו עושה חשבון‪ ,‬סופו‬ ‫את ה'דף היומי'‪ .‬הוא בא לתת‬ ‫'עיון העמוד' שמלווים אותו‪ ,‬נתן את‬ ‫להפסיד הכול‪ .‬אותו דבר בלימוד‪ .‬מי‬ ‫אפשרות נוספת‪ ,‬לאנשים‬ ‫התשובה‪ :‬לדעת את הגמרא בעיון‬ ‫שאינו בודק אם הוא יודע‪ ,‬אינו יודע‪.‬‬ ‫קל‪ ,‬בהספק שמאפשר לדברים‬ ‫אצלנו בישיבה‪ ,‬ראשי הישיבה היו‬ ‫שהחיבור שלהם לתורה‬ ‫להיקלט בראש ולהיזכר‪ ,‬ולא לעבור‬ ‫בוחנים‪ .‬גם הר"מים היו מתחלפים‬ ‫עובר דרך העמוד ליום‪ .‬יש‬ ‫על החומר פעם אחת ולשכוח‪ .‬לדעת‪,‬‬ ‫ובוחנים את התלמידים על מה‬ ‫אנשים ש‪ 14-‬שנה עד סיום‬ ‫זה דבר שלא היה קודם‪ .‬וזה טוב‬ ‫שלמדו‪ ,‬במבחנים בעל פה‪ .‬מרן רבי‬ ‫לתלמידי חכמים‪ ,‬טוב לבינוניים וטוב‬ ‫גרשון אדלשטיין זצוק"ל‪ ,‬אבי זצ"ל‪,‬‬ ‫הש"ס נראות להם רחוקות‬ ‫גם לפחותים‪ .‬לכולם זה טוב‪.‬‬ ‫חותני שליט"א‪ ,‬כולם בחנו‪.‬‬ ‫מדי‪ ,‬וזה מוריד את השאיפה‪.‬‬ ‫יש מי ששואל אם 'עמוד היומי' עדיף‬ ‫ומה שרואים היום‪ ,‬זה דבר שצריך‬ ‫על פני 'דף היומי'?‬ ‫הרבה מאוד זכויות‪ .‬אנחנו רואים את‬ ‫אצל אחרים זה בדיוק הפוך‬ ‫חלילה‪' .‬עמוד היומי' לא בא להחליף‬ ‫הגאון רבי דוד הופשטטר שליט"א‪,‬‬ ‫את ה'דף היומי'‪ .‬הוא בא לתת‬ ‫מקרוב ומרחוק‪ ,‬אדם שכל כולו נתון‬ ‫אפשרות נוספת‪ ,‬לאנשים שהחיבור‬ ‫לריבוי התורה בישראל ולריבוי תלמידי חכמים‪ .‬בידיעת ההלכה‪,‬‬ ‫שלהם לתורה עובר דרך העמוד ליום‪ .‬יש אנשים ש‪ 14-‬שנה עד‬ ‫בלימוד הש"ס‪ ,‬בהספק של הבחורים בגמרא‪ .‬זה מפעים לראות‪.‬‬ ‫סיום הש"ס נראות להם רחוקות מדי‪ ,‬וזה מוריד את השאיפה‪ .‬אצל‬ ‫שינויים גדולים כאלה צומחים רק בזכות מסירות נפש גדולה‪ ,‬ועל‬ ‫אחרים זה בדיוק הפוך‪.‬‬ ‫כך צריכים אנו להכיר לו טובה מעומק הלב‪.‬‬ ‫אי אפשר לומר לאדם מה הדרך שלו‪ .‬גם בין לומדי הכוללים‪ ,‬לחלק‬ ‫תמיד רצית לזכור‬ ‫ולדעת את מה שלמדת?‬ ‫מצטרפים למבחני 'דרשו'‪ .‬לחזור‪ ,‬לשנן‪ ,‬להבחן‪ ,‬לדעת!‬ ‫‪ 1,200‬מוקדי מבחן חודשי ברחבי הארץ והעולם‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫|‪5‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫במלאת ‪ 93‬שנה לפטירת מרנא החפץ חיים‪:‬‬ ‫סדרת 'תורת החפץ חיים' רואה אור‬ ‫ח"י ספרי מרן זיע"א בהלכה ובמוסר במהדורה חדשה ומפוארת מבית 'דרשו'‪,‬‬ ‫כשהשלמה לספרי 'משנה ברורה'‪' ,‬חפץ חיים' וספרי שמירת הלשון מבית 'דרשו'‬ ‫שהפכו לנכס צאן ברזל בארון הספרים היהודי • מרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך‬ ‫שליט"א בגילוי מרעש‪" :‬החזקת ספרי החפץ חיים בבית היא סגולה גדולה"‬ ‫כמעט מאה שנה לאחר פטירתו של מרן החפץ חיים זיע"א‪,‬‬ ‫וההתחדשות בתורתו אינה פוסקת‪ .‬במלאת ‪ 93‬להסתלקותו לשמי‬ ‫רום בכ"ד אלול תרצ"ג‪ ,‬יוצאת מתחת מכבש הדפוס סדרת 'תורת‬ ‫החפץ חיים'‪ ,‬ובה ח"י מספריו של מרן זיע"א בהלכה ובמוסר‪,‬‬ ‫במהדורה משובחת ומפוארת מבית היוצר של 'דרשו'‪.‬‬ ‫והנה הראה הקב"ה אות לטובה‪ ,‬שבאה במקביל להדפסת תורתו של‬ ‫החפץ חיים ברוב פאר והדר‪ ,‬כשקיבלו ב'דרשו' בהתרגשות עצומה‬ ‫את עדותו של מרן פוסק הדור רבינו הגר"מ שטרנבוך שליט"א‬ ‫שמורו ורבו הגר"מ שניידר שצ"ל היה תלמידו של מרנא החפץ חיים‬ ‫זיע"א‪ ,‬שהעיד בגילוי מרעיש כי החזקת ספריו של מרנא החפץ‬ ‫חיים בבית היא סגולה להצלחה‪ ,‬ובנוסף הלימוד בספרי החפץ חיים‬ ‫היא סגולה מיוחדת לזכירה ולהצלחה בתורה‪.‬‬ ‫בשערי הכרך הראשון קובע לו מקום נכבד מבוא מקיף על תוכן‬ ‫אסור לו להוסיף על דמיהם הרבה‪ ,‬כדין דברים העשויים לחיי נפש‪.‬‬ ‫הספרים‪ ,‬ובתוכו עובדות המלמדות מעט מזעיר משגב גדולת תורתו‬ ‫כמו כן‪ ,‬לא אבה למכור את הספרים לאלו שלא ילמדו בהם ולא‬ ‫של האי סבא קדישא מאיר עיני ישראל‪ ,‬בנסיון שנעשה להתחקות‬ ‫ימצאו בהם תועלת‪ ,‬אלא רק למי שזמנו פנוי לעסוק בהם וליבו ער‬ ‫אחר סדר חיבוריו והוצאת ספריו‪ ,‬אשר בהם ראה את יעודו בעולם‪.‬‬ ‫לתורה וליראה‪ ,‬ולא הסכים לקבל יותר מהמחיר שקצב עבור הספר‪,‬‬ ‫כידוע‪ ,‬רבינו זיע"א השתמט מכל שררה ורבנות ואפילו מהגדת‬ ‫אף מעשיר שהיה מוכן לשלם עליו ביד רחבה‪.‬‬ ‫שיעורים בישיבתו הקדושה‪ ,‬כאשר לעומת זאת השקיע כוחות‬ ‫הסדרה מצטרפת למפעליו של הארגון‪ ,‬הפועל קרוב לעשרים שנה‬ ‫עצומים וזמן רב בספריו הרבים בכל מקצועות התורה ‪ -‬הן בעצם‬ ‫לרומם ולהחיות את לימוד תורתו של מרן זיע"א‪ :‬מהפכת 'הדף היומי‬ ‫החיבור‪ ,‬וכעדות בנו שכאשר ראה רבינו שלא יוכל להתפנות לכתיבת‬ ‫בהלכה' שנעשתה לחלק בלתי נפרד מחיי התורה של כלל ישראל‪,‬‬ ‫חיבור מסוים בראדין‪ ,‬כי יפריעוהו בטרדות שונות‪ ,‬עקר משם למשך‬ ‫הוצאת ספרי ה'משנה ברורה' עם ה'ביאורים ומוספים' שהפכו לנכס‬ ‫כמה חודשים רצופים וישב בבית המדרש בעיר אחרת כדי לעסוק‬ ‫צאן ברזל בבתי המדרש בכל העולם היהודי‪ ,‬והוצאת ה'חפץ חיים'‬ ‫בכתיבת החיבור; הן לאחר השלמת הכתיבה‪ ,‬שפעמים רבות נסע‬ ‫עם ה'ביאורים ומוספים' ושאר ספרי מרן זיע"א על שמירת הלשון‬ ‫ממקום למקום לבקש נדיבי רוח אשר יתחייבו לקנות את הספר‪,‬‬ ‫והלכותיה ‪' -‬חובת השמירה'‪' ,‬כבוד שמים' ו'זכור למרים' ‪ -‬כחטיבה‬ ‫כדי שיוכל לקחת הלוואות עבור ההדפסה‪ ,‬וגם טיפל בעצמו בכל‬ ‫אחת של תורת הלשון בהלכה ובמוסר‪ ,‬שנעשו לאבן יסוד בלימוד‬ ‫עניני הדפוס; והן לאחר ההדפסה‪ ,‬כאשר כיתת את רגליו ממקום‬ ‫ענינים אלו‪.‬‬ ‫למקום כדי להפיץ את ספריו בקרב ישראל‪ .‬וכל זאת עשה במסירות‬ ‫בשערי הכרך הראשון של הסט החדש קובע לו מקום נכבד מבוא‬ ‫נפש לקיים שליחותו בעולם‪ ,‬וכפי שאמר פעם לבנו‪ ,‬שעקב העיסוק‬ ‫מקיף על תוכן הספרים‪ ,‬ולצדו דברי הקדמה של נשיא 'דרשו' הגאון‬ ‫הרב בלימוד ובירור הענינים שעליהם כתב ספרים‪ ,‬נשאר עני בכמה‬ ‫רבי דוד הופשטטר שליט"א‪ ,‬שהרחיב בגודל הזכות לאחוז בשפולי‬ ‫מחלקי התורה‪ ,‬ואף על פי כן הוא מקדיש מזמנו ומכוחותיו לשם כך‪,‬‬ ‫גלימתו של רבינו ולהוציא לאור את חיבוריו‪ ,‬ובעומק שייכותה של‬ ‫כדי לזכות את הרבים ולהרבות תורה ומצוות‪.‬‬ ‫זכות זו לארגון‪ ,‬שאחד מעיקרי מפעליו הוא הקביעות העולמית‬ ‫גם את המעט שהרויח על ידי מכירת הספרים צמצם ביותר‪ ,‬כדי‬ ‫ב'משנה ברורה' בפרט ובספרי ה'חפץ חיים' בכלל‪ ,‬בריבוי מופלא‬ ‫הוצאות ביתו ההכרחיות בדוחק ובצמצום‪ ,‬וטעמו עמו – כפי שכתב‬ ‫של לומדי תורתו בעיון ובבקיאות בכל רחבי תבל‪.‬‬ ‫במכתב (מכתבים ומאמרים ב‪ ,‬קכז) – שכיון שעשויים ללמוד בהם‪,‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|6‬‬ ‫שער המהדורות‬ ‫מה כלול בסדרה‬ ‫הראשונות שיצאו‬ ‫'שפת תמים'‪ :‬השלמה לענין שמירת הלשון‪ .‬רבינו מעורר בו על‬ ‫החובה להישמר מגזל ומרמאות בעניני ממון‪ ,‬ומבאר את שכר‬ ‫לאור בחיי מרנא‬ ‫הנושא ונותן באמונה ואת עונש החוטא בכך‪.‬‬ ‫'מדות ומשקלות'‪ :‬קונטרס קצר בגדרי האיסור להונות במידות‬ ‫החפץ חיים זיע"א‬ ‫ובמשקלות ובחומרתו‪ .‬יצוין כי הפעם הראשונה שבה דרש רבינו‬ ‫ברבים היתה בעירו‪ ,‬בהיותו נער צעיר‪ ,‬בענין זה עצמו‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫הלך מחנות לחנות להציל את הציבור מן המכשול‪.‬‬ ‫'אהבת חסד'‪ :‬חיבור רחב על מעלת גמילות חסדים והמצוות שבין‬ ‫אדם לחברו‪ ,‬ובירור דיני הלואה ומשכון‪ ,‬לצד דברי התעוררות‪.‬‬ ‫'תורת הבית'‪ :‬לעורר את הלבבות ללימוד התורה‪ .‬נכתב כשראה רבינו‬ ‫שרבים קובעים עתים לתורה‪ ,‬אך את שאר יומם מבלים בדברים‬ ‫בסופו‬ ‫בטלים‪.‬‬ ‫המאמר‬ ‫נדפס‬ ‫'עלבונה של תורה'‬ ‫התמעטות‬ ‫על‬ ‫הלומדים והצורך‬ ‫להרבותם‪.‬‬ ‫כל חיבוריו של רבינו‬ ‫'שם עולם'‪ :‬שני‬ ‫נולדו מתוך צרכי‬ ‫חלקים‪ ,‬מיוסדים‬ ‫הזמן והמקום‪ ,‬לעורר‬ ‫הפסוקים‬ ‫על‬ ‫בישעיהו על "יד‬ ‫ולחזק את הכלל בכל‬ ‫ושם טוב מבנים‬ ‫עניני התורה והמצוות‪,‬‬ ‫ומבנות"‪ .‬רבינו‬ ‫כתבו עבור חשוכי‬ ‫ופעלו נשגבות בכל‬ ‫בנים ל"ע ועבור‬ ‫מקום שאליו הגיעו‬ ‫מי שבניהם סרו‬ ‫התורה‬ ‫מדרך‬ ‫רח"ל‪ .‬בסופו צורף‬ ‫הקונטרס 'נפוצות‬ ‫ישראל'‪ ,‬המעורר‬ ‫להגר‬ ‫שלא‬ ‫לאמריקה לצורך‬ ‫ממון מפני המכשולות המצויים שם בקיום הדת‪.‬‬ ‫'נדחי ישראל'‪ :‬לאלו שהיגרו לארצות רחוקות שבהן לא מצאו‬ ‫קהילות מסודרות‪ ,‬והיו נתונים בנסיונות קשים בשמירת שבת‬ ‫וכשרות‪ .‬יושבי אותן ארצות אמרו בהשתאות‪ ,‬כי מן הספר נראה‬ ‫שהמחבר גר שם בעצמו שנים אחדות‪ .‬הרקע לכתיבתו‪ ,‬לפי עדות‬ ‫בנו הג"ר אריה לייב זצ"ל‪ :‬יהודי בא להתייעץ לפני נסיעתו לאמריקה‪,‬‬ ‫רבינו ניסה להניאו והלה עמד על שלו‪ .‬אמר לו בנו‪ ,‬שהרי גם ירמיהו‬ ‫הנביא הזהיר את ישראל שלא ילכו לבבל‪ ,‬ולבסוף הלך עמהם‬ ‫לשומרם מכל מכשול‪ .‬רבינו שתק‪ ,‬ובשנה שלאחר מכן חיבר את‬ ‫הספר‪ .‬בכמה הלכות נטה בו להקל מפני הדחק‪ ,‬ולכן הורה למקורביו‬ ‫למוכרו רק למי שהוא או בני ביתו עומדים לנסוע לשם‪.‬‬ ‫'מחנה ישראל'‪ :‬נכתב בשנת תרמ"א עבור בני עמו שנלקחו בעל‬ ‫|‪7‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כרחם לצבא הרוסי‪ .‬מחולק לשנים‪ :‬מאמרי מוסר והתעוררות‪,‬‬ ‫שער המהדורות‬ ‫ודינים מעשיים לחיי המחנה‪ ,‬בשלום ובמלחמה‪ .‬בסופו פרקי חיזוק‬ ‫על הצפייה לניסי העתיד ולבנין הבית השלישי‪ .‬אף שמחיר ספריו‬ ‫הראשונות שיצאו‬ ‫היה קבוע‪ ,‬קבע רבינו כי חייל הרוצה לקנותו ישלם מחצית בלבד‪.‬‬ ‫'דבר בעתו'‪ :‬על חומרת מאכלות אסורות ועל חובתו של הנלקח‬ ‫לאור בחיי מרנא‬ ‫לצבא לעשות ככל יכולתו להינצל מהן‪ ,‬וחובת בני משפחתו והציבור‬ ‫הסמוך למחנות לסייע לו בכך‪.‬‬ ‫החפץ חיים זיע"א‬ ‫'אהבת השם'‪ :‬על החיוב למסור נפש שלא לעבור על שלוש‬ ‫העבירות החמורות‪ ,‬ובכללן עבודה זרה‪ ,‬ועל מעלת המקדש שם‬ ‫שמים במסירות נפש‪.‬‬ ‫'טהרת ישראל'‪ :‬דברי התעוררות ופסקי הלכה בעניני טהרה‪,‬‬ ‫שנכתבו כשראה רבינו שנפרצו הגדרים בענין זה‪ .‬כדי שיובן גם‬ ‫למי שאינו בקי בלשון הקודש‪ ,‬נדפס לאורך הספר תרגום ליידיש‬ ‫בתחתית הגליון‪.‬‬ ‫'גדר עולם'‪ :‬בירור חובת כיסוי הראש על פי ההלכה‪ ,‬אף הוא נכתב‬ ‫לאחר שנפרצו הגדרים במקומות שונים‪.‬‬ ‫'תפארת אדם'‪ :‬ביאור איסורי הקפת הראש והשחתת הזקן על‬ ‫פרטיהם‪ ,‬הסיבות המביאות להיכשל בהם והדרכים להתגבר עליהן‪.‬‬ ‫'חומת הדת'‪ :‬קריאה לכל יהודי להתחזק ולחזק אחרים‪ ,‬ובירור חובת‬ ‫הערבות המוטלת על כל אחד מישראל‪ .‬נכתב על רקע מלחמת‬ ‫מפירי הדת שנתלקחה באותם ימים‪.‬‬ ‫'בית ישראל'‪ :‬כלשון רבינו בשער הספר‪ ,‬ביאור הרבה ענינים נחוצים‬ ‫לכלל ישראל‪ :‬הלכות שראה שצריכות חיזוק ופרסום‪ ,‬דברי תשובה‬ ‫ואמונה וחינוך הבנים‪ ,‬וחיזוק להחזקת הישיבות ובתי החינוך‪.‬‬ ‫'אהבת ישראל'‪ :‬קונטרס שנדפס עם 'בית ישראל'‪ ,‬בחובה לאהוב‬ ‫את ישראל ובאיסור לשנאתו‪ ,‬ובעיקר בגנות שנאת חינם‪ ,‬בגורמיה‬ ‫ובדרכים להימנע ממנה‪.‬‬ ‫'ליקוטי אמרים'‪ :‬ט"ו פרקים בענינים שראה רבינו שהם נצרכים‬ ‫לחיזוק הדור‪ ,‬בזהירות מחטאים מצויים‪ ,‬בחובת התוכחה‪ ,‬בלימוד‬ ‫התורה‪ ,‬בשמירת שבת ובתיקון המידות‪.‬‬ ‫'תורה אור'‪ :‬ליקוט מדברי חז"ל במעלת לימוד התורה ובמיוחד‬ ‫לימוד סדר קדשים‪ ,‬שנדפס בראש 'אסיפת זקנים' כמאמר פתיחה‪.‬‬ ‫בענין זה פעל רבינו רבות‪ ,‬אף חיבר 'ליקוטי הלכות' על הסדר והקים‬ ‫כולל ללימודו שהחזיקו שנים רבות‪.‬‬ ‫'צפית לישועה'‪ :‬מאמרים המעוררים על החיוב לצפות לביאת‬ ‫המשיח בכל יום ובכל עת‪ ,‬למרות ירידת הדורות‪.‬‬ ‫'ספר המצוות הקצר'‪ :‬הספר האחרון שחיבר רבינו באחרית ימיו‪ ,‬ובו‬ ‫כל המצוות המעשיות הנוהגות בימינו ועיקרי דיניהן‪ ,‬כדי שיוכל כל‬ ‫אדם לחזור עליהן בזמן קצר ולהתעורר תדיר לקיומן‪.‬‬ ‫העולה מכל אלו‪ ,‬כי כל חיבוריו של רבינו נולדו מתוך צרכי הזמן‬ ‫והמקום‪ ,‬לעורר ולחזק את הכלל בכל עניני התורה והמצוות‪ ,‬ופעלו‬ ‫נשגבות בכל מקום שאליו הגיעו‪ .‬כאז כן עתה יפה כוחם להצית את‬ ‫השלהבת שהעלה הכהן הגדול‪ ,‬ויהיו שפתותיו דובבות ליישר את‬ ‫הלבבות לאהבת ה' וליראתו‪.‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|8‬‬ ‫מופיע לראשונה!‬ ‫י"ח מספריו הקדושים במהדורה חדשה ומפוארת‪,‬‬ ‫בתוספת מאות מראי מקומות‪ ,‬ניקוד ופיסוק‬ ‫מאירי עיניים מופיעים לראשונה בכ"ד אלול‬ ‫תשפ"ו‪ ,‬יומא דהילולא מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‬ ‫במחיר של ‪ 129‬ש״ח בלבד‬ ‫המצטרפים למסלולי הלימוד ב'דף היומי בהלכה'‬ ‫או ב'עמוד היומי' ומקבלים על עצמם להתמיד‬ ‫בהם‪ ,‬יוכלו לרכוש את הסט החדש‬ ‫במחיר מיוחד ‪ 99‬ש״ח‬ ‫ניתן לרכוש ברשת ספרי אור החיים‪ ,‬להזמנה עם משלוח עד הבית 'דרשו' ‪02-5609000‬‬ ‫ספר הגיבורים‬ ‫המצטרפים ללימוד ה'דף היומי בהלכה' עם תחילת חלק ה' ב׳משנה ברורה׳‪ ,‬בי"ד אלול תשפ"ו‬ ‫או המקבלים על עצמם להצטרף ללימוד ה'עמוד היומי' עם תחילת מסכת סוכה‪ ,‬בח' חשון תשפ"ז‬ ‫יזכו לשלוח שמות למשלחת הרבנים לתפילה ולישועה על ציונו של מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‬ ‫הזכרת שמות‪ :‬קו התוכן ‪ | *4992‬טופס 'דרשו' בעמדות נדרים | ‪radin@dirshuglobal.org‬‬ ‫הצטרפו עכשיו לרבבות לומדי ה'דף היומי בהלכה' הלומדים לחיות על פי ההלכה!‬ ‫להצטרפות‪ :‬מוקד ׳דרשו׳ ‪ 02-5609000‬או ב׳נדרים פלוס׳‬ ‫|‪9‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫להתעדכן‪ ,‬לדעת‪ ,‬להתרגש! להאיר הנשמות ולהחיות את תורתו של מרנא החפץ חיים זיע"א‬ ‫כל הדרכים מובילות לראדין‪ :‬משלחת גדולי התורה‬ ‫תצא מיד לאחר החג לציונו הקדוש של מרנא החפץ חיים‬ ‫בשליחות רבבות הלומדים והנבחנים בתורתו הקדושה‬ ‫בכ"ו בתשרי‪ ,‬בימים הספורים שלאחר ימי החג‪ ,‬תפקוד משלחת‬ ‫רבני 'דרשו' ומרביצי התורה את ציונו הקדוש של מרנא ה'חפץ‬ ‫חיים' זיע"א בראדין‪ .‬ההתרגשות בעולם התורה הולכת וגוברת‪,‬‬ ‫וככל שמתקרב המועד מתחוור לכל כי מדובר באירוע בקנה‬ ‫מידה היסטורי שכל הגורמים אכן מתייחסים אליו ככזה‪.‬‬ ‫זה שבועות ארוכים מתנהלים תיאומים מול הרשויות בליטא‬ ‫ובבלארוס‪ .‬מסלול המסע חוצה גבולות‪ ,‬כל תחנה שבו נקבעה‬ ‫ואושרה מראש‪ ,‬וגורמי השלטון בשתי המדינות נערכים‬ ‫לקבל את פני המשלחת ביחס מכובד במיוחד עם אבטחה‬ ‫הולמת‪ .‬במעברי הגבול הוסדרו סידורים מיוחדים‪ ,‬כדי שמרנן‬ ‫של קדושי עליון‪ ,‬שבה ומקבלת את פניהם של לומדי תורתו של‬ ‫ורבנן שליט"א יעברו בכבוד מלכים‪ ,‬בלא עיכובים ובלא‬ ‫הכהן הגדול מאחיו‪ ,‬הפעם לא כאבלים על חורבן אלא כמבשרי‬ ‫טרדות הדרך‪.‬‬ ‫תחייתו של היכל‪.‬‬ ‫רבים ממאורי הדור ייטלו חלק במסע‪ ,‬ובימים אלה מדברים‬ ‫גדול יהיה המעמד לכבודה של תורה‪ .‬בכ"ו בתשרי תעמוד ראדין‬ ‫רבים מהם על השעה הזאת בהתרגשות שאינה מצויה‪ .‬אדמת‬ ‫שוב במרכזו של עולם התורה‪.‬‬ ‫ראדין‪ ,‬שממנה יצאה תורה והוראה לישראל ושספגה את דמם‬ ‫השעה דוחקת‪' :‬ספר הגיבורים' מתקרב ל‪ 70-‬אלף‬ ‫שמות‪ ,‬והמסע יוצא מיד לאחר ימי החג‬ ‫'ספר הגיבורים' ממשיך להתמלא בקצב שאינו נעצר‪ .‬נכון‬ ‫לשעה זו רשומים בו כ‪ 70-‬אלף שמות של יהודים שקיבלו על‬ ‫עצמם להצטרף ללימוד ה'דף היומי בהלכה' וללימוד ה'עמוד‬ ‫היומי'‪ ,‬ובכל שעה נוספות לו שורות חדשות מכל קצווי תבל‪.‬‬ ‫ספר עב כרס הוא‪ ,‬ויש בו מקום לכל מי שירצה‪ ,‬אלא שהזמן‬ ‫קצר‪ .‬מיד לאחר ימי החג יוצאת המשלחת לדרכה‪ ,‬והספר‬ ‫עתיד להיות מונח על הציון הקדוש בשיאו של מעמד התפילה‪.‬‬ ‫בעל שכל אינו מתמהמה בשעה כזאת‪ ,‬וממהר לחרוט את‬ ‫שמו ושמות יקירו בספר הגיבורים שיונח בחיל וברעדה על‬ ‫הציון הקדוש‪.‬‬ ‫הרישום עצמו פשוט ומהיר ואינו דורש דבר מלבד קבלה‬ ‫של רבינו לא תיפסק מפינו ומפי זרענו לעולם‪.‬‬ ‫אמיתית ליטול חלק בלימוד היומי‪ .‬כל יהודי נכנס בשער מן‬ ‫עוד אפשר להספיק‪ ,‬אבל לא לאורך זמן‪.‬‬ ‫העמוד שבו אוחזים היום‪ ,‬ושמו נכתב בספר העולה לראדין‪.‬‬ ‫להרשמה ב'ספר הגיבורים'‪ :‬קו התוכן ‪ | *4992‬טופס 'דרשו'‬ ‫הזריזים כבר רשומים‪ .‬עשרות אלפי שמות מונחים שם זה לצד‬ ‫בעמדות 'נדרים פלוס' | ‪radin@dirshuglobal.org‬‬ ‫זה‪ ,‬מכל עדה ומכל חוג‪ ,‬וכולם נושאים בקשה אחת‪ ,‬שתורתו‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 10‬‬ ‫להתעדכן‪ ,‬לדעת‪ ,‬להתרגש! להאיר הנשמות ולהחיות את תורתו של מרנא החפץ חיים זיע"א‬ ‫מקליטים כבר עכשיו‪ :‬ההכנות ללימוד מסכת סוכה ב'עמוד‬ ‫היומי' בעיצומן‪ ,‬והזריזים מקבלים על עצמם כבר בחג‬ ‫שונות‪ ,‬כדי שכל לומד ימצא את השיעור המדבר אל לבו‪,‬‬ ‫בח' בחשוון תשפ"ז יפתחו רבבות לומדי ה'עמוד היומי'‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫בלימוד מסכת סוכה‪ ,‬וההכנות לכך נמצאות בעיצומן‪.‬‬ ‫ואולם אין צורך להמתין לח' בחשוון‪ .‬זריזים מקדימים‪ ,‬וכבר‬ ‫ב'דרשו' עמלים בימים אלה על מערך שיעורים רחב‬ ‫עתה‪ ,‬בימי חג הסוכות‪ ,‬מקבלים רבים על עצמם ליטול חלק‬ ‫שילווה את הלומדים מן העמוד הראשון‪ ,‬ומגידי השיעורים‬ ‫בלימוד בעזרת ה'‪ .‬ומה נאה ומה יאה מזה‪ ,‬לשבת בצילה של‬ ‫הנודעים של 'דרשו' כבר החלו בהקלטות מיוחדות לקראת‬ ‫סוכה כשרה ולקבל על עצמו שם את לימודה של מסכת סוכה‪,‬‬ ‫המסכת החדשה‪.‬‬ ‫ולהיכנס אל המסכת מתוך החג עצמו‪.‬‬ ‫הרבנים הגאונים הרב אליהו אורנשטיין שליט"א‪ ,‬הרב אפרים‬ ‫הזדמנות כזאת אינה מצויה בכל יום‪ .‬מי שיאחז בעמוד היומי‬ ‫סגל שליט"א והרב מאיר שפרכר שליט"א מצלמים ומקליטים‬ ‫מראש המסכת ולא ירפה‪ ,‬ימצא את עצמו בתוך חודשים אחדים‬ ‫שיעורים בלשון הקודש ובאידיש‪ ,‬שיעורים נרחבים לצד‬ ‫בעל שליטה מופלאה במסכת שלמה‪ .‬החכם עיניו בראשו‪.‬‬ ‫שיעורים קצרים ותמציתיים‪ ,‬במגוון סגנונות ובדרכי הגשה‬ ‫נכס צאן ברזל‪ :‬ספרי מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א נכנסו‬ ‫אל ארון הספרים בכל בית‬ ‫הפצת סט 'תורת החפץ חיים' ממשיכה במלוא העוצמה‪,‬‬ ‫והתמונה המצטיירת בשבועות האחרונים ברורה לגמרי‪.‬‬ ‫הספרים תפסו‪ .‬בבתי מדרש ובבתים פרטיים‪ ,‬בחבורות‬ ‫קבועות ובלימוד של יחידים‪ ,‬פתוחים כעת ספריו של‬ ‫האי סבא קדישא ונלמדים כדרך שנלמדים ספרי יסוד‪.‬‬ ‫עד כה עמדו במקום הכבוד ה'משנה ברורה' המפוארת‬ ‫של 'דרשו' עם ה'ביאורים ומוספים'‪ ,‬שהפכה זה מכבר‬ ‫לנכס צאן ברזל בכל רחבי העולם היהודי‪ ,‬ולצדה‬ ‫מהדורות 'חפץ חיים' ו'שמירת הלשון' שיצאו לאור‬ ‫קודם לכן מאותו בית‪ .‬עתה נוספו גם שאר ספריו‬ ‫הקדושים‪ ,‬וכתביו של מאור הגולה ומאיר עיני ישראל‬ ‫עומדים בבית בשלמותם‪.‬‬ ‫מרן פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫כבר קבע בפה מלא שהחזקת ספריו של רבינו בבית‬ ‫היא סגולה גדולה‪ ,‬ודברים ברורים אלה הניעו בתים‬ ‫רבים לדאוג לסט השלם‪ .‬אין כמעט בית שאינו מבקש‬ ‫כעת להצטייד בספרי היסוד הללו‪ ,‬לא כתכשיט של‬ ‫ארון אלא כספרים שהילדים גדלים עליהם‪.‬‬ ‫ספרים כאלה אינם עומדים סגורים‪ .‬הם נפתחים‪ ,‬והם‬ ‫משנים את הבית כולו‪.‬‬ ‫| ‪11‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ערב שמחת תורה נכנסו הבחורים מפולין בשברון לב ובכו‪" :‬איננו יודעים‬ ‫מה גורל ההורים והאחים"‪ ,‬כששמע כך הרב'ה‪ ,‬התרומם ממושבו‪ ,‬עיניו‬ ‫זהרו באור יקרות‪ .‬הוא אמר בהתרגשות‪" :‬הנה מגיע הרגע‪"...‬‬ ‫תיאוריו המרטיטים של מרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א‪,‬‬ ‫אודות השקידה והשמחה בתורה‪ ,‬בלונדון המופצצת‬ ‫מוצאי יום קדוש תש"א‪ .‬כבר אחר חצות ליל‪ ,‬משה שטרנבוך סיים‬ ‫סוף סוף את סדר תפילותיו ולימודיו‪ ,‬ואת היתד שקבע אחר היום‬ ‫הקדוש במסכת סוכה‪ ,‬ומבקש לפנות לביתו לשבור את צומו‪ .‬רחובות‬ ‫העיר ריקים‪ .‬לונדון שרויה בשעה הזו תחת עוצר כבד‪ ,‬ועלטת האפלה‬ ‫משחירה את שדרותיה‪ .‬אבל ֵה ֵדי ההפגזות שתקפו בעיקר בלילות‪,‬‬ ‫דממו‪ .‬חלק מהבחורים חששו לחזור בשעה כזו לבתיהם‪.‬‬ ‫נס במוצאי יום כיפור‬ ‫וכך מתאר מרן שליט"א את אשר אירע עמו באותו מוצאי יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬לעת חצות הליל‪" :‬עדיין לא טעמתי דבר אחר הצום‪.‬‬ ‫בישיבה כבר לא היה מה לטעום‪ ,‬והייתי חייב ללכת לבית אמא לטעום‬ ‫משהו לאחר התענית‪ .‬פניתי להיוועץ במורי ורבי רבי משה שניידר‬ ‫למרות הכל‬ ‫זצ"ל אם ראוי לצאת לבית אמא בזמן כזה‪ ,‬כשקיים חשש שמא‬ ‫המשך תיאורו של מרן שליט"א‪" :‬למרות החרדה מחץ יעוף יומם‬ ‫ימשכו ההפגזות‪ .‬חששתי גם מהעוצר שאסר על האזרחים לצאת‬ ‫ומחללי ההפגזות‪ ,‬הפחד הגדול ורתיחת הלב היו מופנים לשמועות‬ ‫לרחוב‪ .‬הרב'ה השיב לי שהדבר תלוי בי‪ ,‬ואוכל לצאת אם רצוני בכך‪.‬‬ ‫המחרידות שחלחלו ופלשו ללונדון מאירופה הכבושה‪ .‬לא היה לנו‬ ‫יצאתי לדרך‪ ,‬וכעבור כמה רחובות שמעתי מעליי ממש את שריקת‬ ‫שום וודאות שהנאצים לא יפלשו בוקר אחד לרחובות לונדון עם‬ ‫הפגז שחצה במעופו את האוויר‪ .‬הפלתי את עצמי מיד אל הקרקע‪,‬‬ ‫סרדיוטי הגסטפו ותאי הגזים שלהם‪.‬‬ ‫ופתאום הזדעזע הרחוב כאשר הפגז פגע במעופו בבניין מגורים‪.‬‬ ‫הגיעו גם שמועות מחרידות‪ .‬חלק גדול מהבחורים‪ ,‬שהיו בעצמם‬ ‫הבניין התרסק‪ ,‬ולהבות התלקחו מכל קומותיו‪ .‬כעבור שניות‬ ‫פליטים מעמק הבכא‪ ,‬מפולין הדוויה‪ ,‬היו שרויים בשברון לב נורא‪.‬‬ ‫ספורות‪ ,‬בעודי שוכב על הקרקע‪ ,‬הגיעו כוחות משטרה‪ .‬אחד מהם‬ ‫איש מהבחורים הללו לא ידע עם הוריו בחיים‪.‬‬ ‫הבחין בי מוטל על הקרקע‪ ,‬וגער בי קשות על שהעזתי לצאת בשעה‬ ‫ולמרות הכל ‪ -‬סדרי הישיבה המשיכו כסדרן‪ .‬היינו מנותקים מרעשי‬ ‫כזו‪ ,‬למרות העוצר והסכנות‪ .‬אבל הוא היה עסוק מדיי בפעילות סביב‬ ‫המלחמה‪ .‬וכאילו אין מלחמה בחוץ‪ .‬הרב שניידר עמד על גבנו‪ ,‬כמו‬ ‫הבניין הקורס‪ ,‬והניח לי לרוץ לדרכי‪ ,‬לבית אמא‪.‬‬ ‫גנרל בחזית הקרב – הישיבה מבחינתו הייתה חזית הקרב המכריע‬ ‫כאשר התקרבתי לסמטת מנור ראאד‪ ,‬ראיתי מרחוק בניין מתלקח‬ ‫– ועודד והמריץ את תלמידיו המפוחדים להפקיר את החרדות‪,‬‬ ‫מרסיסי פגז‪ .‬התקרבתי במרוצה‪ ,‬וראיתי לחרדתי העצומה שהבניין‬ ‫ולהשליך אותן בעזות דקדושה מחוץ לחומות בית המדרש‪ .‬למקד‬ ‫המתלקח הוא הבית שלנו במנור ראאד ‪.121‬‬ ‫את כל החושים והמחשבות המתרוצצות – בעסק התורה בלבד‪.‬‬ ‫נחרדתי‪ ,‬וזינקתי לעבר הבית‪ .‬בקומה העליונה החלה כבר האש‬ ‫ובשעה שהעולם גועש ורועש‪ ,‬הנאצים פולשים לצרפת‪ ,‬לארצות‬ ‫להיתפס‪ ,‬ושיערתי שבני הבית הישנים בקומה התחתונה אינם‬ ‫אפריקה והבלקן‪ ,‬ועל לונדון ניתכות הפצצות כבדות‪ ,‬בישיבת תורת‬ ‫מרגישים באש המתלקחת‪.‬‬ ‫אמת למדו כרגיל‪ ,‬בלי להתפעל מרוחות המלחמה"‪.‬‬ ‫פרצתי פנימה‪ ,‬וצעקתי לעבר הישנים שיקומו ויימלטו מהבניין‬ ‫המתלקח‪ .‬בסופו של דבר ניצלו כולם בדרך נס ממש‪.‬‬ ‫לפני ה' אלוקיכם‬ ‫ומאז ועד היום – בכל שנה ושנה במוצאי יום כיפור‪ ,‬בסעודה שבמוצאי‬ ‫"עודני זוכר"‪ ,‬מספר מרן שליט"א‪" ,‬אותו חג סוכות‪ ,‬בלב לבה של‬ ‫הצום אני רגיל לכוון גם לסעודת הודיה להשם יתברך על הנס הגדול‬ ‫המלחמה‪ .‬כבר אינני זוכר את השנה‪ ,‬אבל זה היה כבר בתקופה‬ ‫שאירע למשפחתי במוצאי יום כיפור תש"א"‪.‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 12‬‬ ‫שנות אימה‪ ,‬את ה"אבינו מלכנו" מול ארון הקודש הפתוח בבכיות‬ ‫שהבחורים שהגיעו מפולין ידעו על המתחולל בפולין והונגריה‪ ,‬ועדיין‬ ‫עצומות ודמעות שליש‪.‬‬ ‫לא ידעו היכן נמצאים הוריהם ואחיותיהם‪.‬‬ ‫וכשהיה מגיע ל"בטל מעלינו כל גזירות קשות"‪ ,‬היה עומד על‬ ‫ערב שמחת תורה נכנסו הבחורים הפליטים מעיירות פולין בשברון‬ ‫סף עילפון‪.‬‬ ‫לב למעונו של הרב'ה‪" .‬שמחת תורה בפתח"‪ ,‬הם בוכים‪" ,‬ולבנו חלל‪.‬‬ ‫לאחר השואה‪ ,‬וכשכוח הציונות גבר בארץ הקודש‪ ,‬והעבירו על הדת‬ ‫אין דרך שנעורר שמחה בליבנו במצב כזה‪ ,‬כשאיננו יודעים מה גורל‬ ‫רבים מעולי תימן וטהרן ועוד‪ ,‬ראה בכך מורי ורבי כהמטת שואה על‬ ‫ההורים והאחים‪.‬‬ ‫הנשמות – החמורה מהשואה על הגופים‪ ,‬וביקש להמשיך בתפילת‬ ‫כששמע כך הרב'ה‪ ,‬התרומם ממושבו‪ ,‬עיניו זהרו באור יקרות‪ .‬הוא‬ ‫"אבינו מלכנו"‪ ,‬עד שהעירו לו שלהמשיך ולומר את ה"אבינו מלכנו"‬ ‫אימץ אותם אל לבו‪ ,‬ואמר בהתרגשות‪:‬‬ ‫בדרך של קביעות הוא כמשנה ממטבע התפילה שקבעו רבותינו‪.‬‬ ‫"הנה מגיע הרגע של "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם!" והרי זה רגע גדול‬ ‫הוא שיגר את שאלתו לשני גדולי ארץ הקודש ה'חזון איש' והרב מבריסק‪,‬‬ ‫בחיי כולנו‪ ,‬קינדרלַ אך! היטלר ימח שמו יכול אולי לקחת מאיתנו את‬ ‫ושניהם הורו שאין ראוי להמשיך ב"אבינו מלכנו"‪ .‬וקיבל את דעתם"‪.‬‬ ‫חיי עולם הזה‪ ,‬אבל אינו יכול לקחת מאתנו את ה"ושמחתם לפני ה'‬ ‫אלוקיכם!" את ההידור של "לפני ה' אלוקיכם!" כשאין רואים בעולם‬ ‫בחרפת רעב‬ ‫שום סיבה לשמוח מלבד ה"לפני ה' אלוקיכם!" וגם כי נלך בגיא‬ ‫"בימים ההם הייתה הישיבה שרויה בחרפת רעב‪ .‬תקופת המלחמה הייתה‬ ‫צלמות – גם אם נהיה ברגע האחרון ממש בתוך כבשן האש ‪ -‬עדיין‬ ‫קשה גם לבעלי הבתים המבוססים של לונדון‪ ,‬על אחת כמה לישיבה‬ ‫נשמח על היותינו יהודים‪ ,‬ובשום פנים לא ניתן לרשע ימ"ש לגזול‬ ‫המבוססת על פליטים חסרי כל‪ .‬ברוב הימים לא היה במטבח הישיבה‬ ‫מאיתנו את שמחת החג"‪.‬‬ ‫לחם‪ .‬כפשוטו‪ .‬הרב'ה היה מתבזה כל יום‪ .‬נכנס מדי בוקר לחנויות‪,‬‬ ‫והוא החל לרקוד בחיות עצומה‪ .‬פניו זהרו ועיניו יקדו‪ ,‬והוא נראה‬ ‫לירקנים‪ ,‬בעלי מאפיות‪ ,‬מתחנן בדמעות שליש על נפש ילדיו‪ ,‬עמלי‬ ‫בשעות ההן כמלאך ממרום‪ .‬הוא סחף אתו את תלמידיו אל סוג של‬ ‫תורה החובקים אשפתות‪ .‬מתחנן להקפה‪ ,‬לשאריות‪ ,‬ללחם מיום אתמול‪.‬‬ ‫"ושמחתם" שהוא מעבר לכוחות הרצון ומגבלות הגוף"‪.‬‬ ‫באחד הימים השיג הרב'ה הבטחה מבעל מאפיה בלונדון‪ ,‬שכל הלחם‬ ‫שנשאר במאפיה בשעת סגירה יועבר למחרת לישיבה‪ .‬ולמרות‬ ‫שמחת תורה תשפ"ד‬ ‫שבכך יהיה תפריט הישיבה מורכב משאריות היום הקודם‪ ,‬הסכים‬ ‫‪ 80‬שנה אחר אותו 'שמחת תורה' והריקוד הנשגב ב'שניידרס ישיבה'‬ ‫לכך הרב'ה על כורחו‪ .‬המאפייה הטילה על הנהלת הישיבה את‬ ‫שאתו כבש רבי משה שניידר את היגון והחרדה ממר‪-‬המוות – בערב‬ ‫האחריות להעביר מדי בוקר את הלחמים הישנים לישיבה"‪.‬‬ ‫שמחת תורה תשפ"ד ימים ספורים לפני מתקפת הטרור הנוראה‬ ‫בעוטף עזה‪ ,‬ניצב רבי משה מול גדולי הדור שעלו להקביל את פניו‪,‬‬ ‫עשירות מופלגה‬ ‫וחזר כמה וכמה פעמים בהתרגשות גדולה על השיחה ההיא של רבי‬ ‫בניגוד למה שניתן היה לחשוב‪ ,‬ההבטחה האומללה הזו שרבי משה‬ ‫משה שניידר רבו‪ ,‬ועל אותו ריקוד מופלא שפרץ בלונדון של תש"ב‬ ‫מספר עליה בהתפעלות‪ ,‬הייתה מרגעי ההתייצבות של הישיבה‪ .‬והיא‬ ‫את מעגלי היגון והשבר‪...‬‬ ‫יצרה סוג של וודאות בתוך האנדרלמוסיה‪.‬‬ ‫ואז עצם את עיניו‪ ,‬ואמר בחרדת קודש‪:‬‬ ‫מתאר מרן שליט"א‪..." :‬בחור היה בישיבה‪ ,‬משה רייכמן‪ ,‬שקיבל על עצמו‬ ‫וערע ּבִ ֶיט ֶרע‬ ‫"‪...‬עומדת להגיע תקופה קשה ומרה‪ֶ ...‬עס קּומט ָאן ַא ְשׁוֶ ֶ‬ ‫לבצע מדי בוקר את התפקיד הקשה והמבוזה‪ .‬הוא היה משכים בשעה ‪5‬‬ ‫תקופה‪ ...‬יעזור השם יתברך שנינצל‪ ,‬ונוכל להחזיק מעמד‪ ,‬ולשמוח‬ ‫לפנות בוקר‪ ,‬ונודד מהישיבה אל המאפייה הלוך‪-‬וחזור‪ ,‬נושא על כתפיו‬ ‫בשוב ה' שבות עמו‪ ,‬ושמחה וששון ישיגו‪"...‬‬ ‫את הלחמים הישנים‪ .‬כיוון שספסלי הישיבה התרבו‪ ,‬ומספר התלמידים‬ ‫אחר כך‪ ,‬בליל שמחת בית השואבה של תשפ"ד‪ ,‬באוזני כל תלמידי ישיבתו‪,‬‬ ‫בישיבה התקרב למאה בחורים‪ ,‬נאלץ משה רייכמן ללכת למאפייה כמה‬ ‫חזר בדבקות גדולה פעם אחר פעם על סיפור המעשה‪ָ ,‬ושׁב ואיחל לציבור‬ ‫פעמים הלוך וחזור לפני זריחה‪ ,‬לשאת על כתפיו לחמים ישנים‪.‬‬ ‫הקדוש שיקבל משמים גם השנה את הכוח לרקוד ולשמוח ‪- -‬‬ ‫משה רייכמן היה מהמיוחדים ובעלי הנפש בישיבה‪ .‬ובעוד בחורים‬ ‫למחרת‪ ,‬כאשר כלל ישראל והעולם כולו הוכה בהלם על – הבין‬ ‫אחרים השתמטו מהמטלה המבישה‪ ,‬ראה זאת רייכמן כמעשה‬ ‫הציבור למפרע את המעמד הנורא‪.‬‬ ‫של כבוד‪ .‬הרב'ה התרגש ממסירותו היומיומית לטרוח בשעה כזו‬ ‫וכשסופר לו לרבי משה עצמו על הטבח‪ ,‬אמר בשברון לב‪:‬‬ ‫ולהתבזות כך‪ ,‬ואמר לו בהתפעלות‪:‬‬ ‫"כבר זמן רב אני מתריע שהולך לבא משהו נורא על בית ישראל‪ ,‬ואוי‬ ‫"עליך אמרו רבותינו "למה נקרא שמו יחזקאל בן בוזי על שם שביזה‬ ‫לי שלא עלה בידי לעורר את בית ישראל"‪.‬‬ ‫עצמו על דברי תורה"‪ .‬היום אתה אולי מבוזה‪ ,‬אבל יום יבוא ותהיה עשיר‬ ‫גדול ומכובד‪ ,‬ואנשים רבים יתבזו לבוא לפתחך לבקש את עזרתך"‪.‬‬ ‫מטבע תפילה‬ ‫דברי הרב'ה התקיימו במלואם‪ ,‬וברבות הימים הפך הנער משה רייכמן‬ ‫ממשיך מרן ומספר‪" :‬באותה תקופה של מלחמת העולם השניה‪,‬‬ ‫מטורונטו בקנדה לאחד מעשירי תבל"‪.‬‬ ‫תיקן רבי משה שניידר לומר בישיבה מדי בוקר לאחר תפילת שחרית‬ ‫('במעונות אריות')‬ ‫תפילת "אבינו מלכנו"‪ .‬הרב'ה עצמו היה שואג יום יום‪ ,‬ארבע וחצי‬ ‫| ‪13‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"כשאדם יודע מראש שהוא הולך ללמוד עכשיו רק עמוד‪ ,‬הוא‬ ‫מסוגל לקפל את כל העמוד לתוך הראש‪ .‬זה לימוד אחר לגמרי‪,‬‬ ‫בן אדם תופס יותר"‬ ‫הג"ר מאיר שפרכר‪ ,‬מגיד השיעורים הוותיק של 'דרשו'‪ ,‬על שמונה שנות הקלטות‬ ‫ששיאן בסיום הש"ס כולו‪ ,‬על ההחלטה שבתחילה לא הבין אותה‪ ,‬ועל הסגולה‬ ‫העתיקה שגילה דווקא במסכת שבה פתח את הסבב החדש ב'עמוד היומי'‬ ‫"ושמחת בחגך"‬ ‫שמונה שנים ישב הג"ר מאיר שפרכר מול המצלמה‪ ,‬מסכת אחר‬ ‫מסכת‪ ,‬דף אחר דף‪ ,‬עד שהושלם הש"ס כמעט כולו בשיעורי 'הדף‬ ‫היומי' המוקלטים של 'דרשו'‪ .‬באחרונה‪ ,‬אחרי שהשלים את כל‬ ‫המחזור עד תחילת מסכת 'זבחים'‪ ,‬ולאחר מכן הקליט השלמות‬ ‫של דפים שהיו חסרים פה ושם לאורך המחזור‪ ,‬הגיע רגע הסיום‪.‬‬ ‫אלא שהרגע הזה לא נמשך זמן רב‪ .‬כמעט מיד הונחה על שולחנו‬ ‫משימה חדשה‪ :‬להקליט מחדש‪ ,‬מבראשית‪ ,‬את שיעורי 'עמוד‬ ‫היומי'‪ ,‬ממסכת סוכה ואילך‪ .‬הפעם מדובר בפרויקט של ‪ 15‬שנה‪,‬‬ ‫והרב שפרכר נכנס אליו עם כל העוצמה בסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫הוא משתדל לקלוט כמה שיותר דברים‪ ,‬אבל הוא פחות נותן את‬ ‫"אחרי שזכינו‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬לסיים את ההקלטות על הדף היומי"‪,‬‬ ‫הדעת על כל מיני נקודות ונושאים בדרך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשאדם יודע‬ ‫הוא פותח‪" ,‬הגו ב'דרשו' את הרעיון לעשות שיעורים ולהקליט‬ ‫מראש שהוא הולך ללמוד עכשיו רק עמוד‪ ,‬הוא מסוגל לקפל את כל‬ ‫אותם במיוחד ללומדי 'עמוד היומי'‪ .‬הייתה אפשרות פשוטה יותר‪,‬‬ ‫העמוד לתוך הראש‪ .‬להתמקד בכל העמוד‪ .‬זה לימוד אחר לגמרי‪ ,‬בן‬ ‫להשתמש באותם שיעורים של הדף היומי ורק לחלק אותם לפי‬ ‫אדם תופס יותר"‪.‬‬ ‫עמוד‪ ,‬אבל ההנהלה קיבלה החלטה שהם רוצים שיעורים חדשים‪,‬‬ ‫שאלנו כמה זמן אורך שיעור על דף‪ ,‬וכמה על עמוד‪ ,‬והתשובה‬ ‫שיוקלטו במיוחד"‪.‬‬ ‫מאירה את העניין יותר מכל הסבר‪" .‬דף ב'דף היומי' על מסכת סוכה‬ ‫היה לוקח בערך ‪ 45‬דקות עד שעה‪ ,‬לפי הסוגיה‪ .‬ועמוד לא לוקח‬ ‫נעשה ונשמע‬ ‫הרבה פחות‪ .‬זה יכול לקחת חצי שעה‪ ,‬ויש שיעורים של עמוד שהם‬ ‫"בהתחלה חשבתי שזו באמת החלטה קצת לא מובנת‪ .‬הרי השקעתי‬ ‫באורך של דף שלם‪ .‬לא הקלטתי עדיין הרבה עמודים‪ ,‬אבל אני כבר‬ ‫בשיעורים של הדף היומי‪ ,‬השקעתי כוחות‪ ,‬וכל מה שהייתי יכול‬ ‫יכול להגדיר את זה כך‪ :‬ללמוד עמוד זה יותר מללמוד חצי דף"‪.‬‬ ‫לתת נתתי שם‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כיוון שכך הם החליטו‪ ,‬קיבלתי‪ .‬חזקה על‬ ‫'דרשו' שהקדוש ברוך הוא איתם בכל מה שהם עושים‪ .‬כשעושים‬ ‫ארבע מחיצות‬ ‫דברים במסירות נפש‪ ,‬הקדוש ברוך הוא נותן סייעתא דשמיא‪ ,‬וזה‬ ‫כדי להמחיש‪ ,‬הוא שולף דוגמה מהחומר שעל שולחנו ממש עכשיו‪,‬‬ ‫נראה לעין‪ .‬אז פשוט שמעתי בלי להבין‪ .‬נעשה ונשמע"‪.‬‬ ‫מתוך מסכת סוכה‪" .‬יש עכשיו את הנושא של ההבדלים בין מחיצות‬ ‫ההבנה‪ ,‬מתברר‪ ,‬הגיעה כעבור זמן קצר‪ .‬לא מתוך דיון ולא מתוך הסבר‪,‬‬ ‫של סוכה למחיצות של שבת‪ .‬כשלומדים דף שלם‪ ,‬הסוגיה הזאת‬ ‫אלא מתוך האולפן עצמו‪" .‬אחרי שהתחלתי להקליט‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬קרוב‬ ‫נכנסת תוך כדי הדף‪ .‬לומדים‪ ,‬מבינים‪ ,‬ממשיכים הלאה‪ .‬אבל‬ ‫ל‪ 15-‬עמודים‪ ,‬אני רואה שברגע שלומדים עמוד ומקליטים עמוד‪ ,‬זה‬ ‫כשלומדים אותה בפני עצמה‪ ,‬כסוגיה עומדת לעצמה‪ ,‬פתאום‬ ‫לימוד אחר לגמרי‪ .‬זה לא אותו סוג לימוד כמו שמקליטים דף"‪.‬‬ ‫תופסים‪ :‬בעצם יש ארבעה סוגי מחיצות שיש בהם הבדל בין שבת‬ ‫לסוכה‪ ,‬ומבינים למה צריך להגיד כל אחד מהם‪ .‬תופסים את הדבר‬ ‫יותר מחצי דף‬ ‫הרבה יותר ברור"‪.‬‬ ‫מהו ההבדל? הרב שפרכר מצביע על נקודה שנוגעת לכל לומד‪,‬‬ ‫הוא חוזר על המילה "ברור" פעם נוספת‪ ,‬וכנראה לא במקרה‪.‬‬ ‫גם למי שאינו יושב מול מיקרופון‪" .‬כשאדם מתיישב ללמוד דף‪,‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 14‬‬ ‫הישיבה אמר לתלמידים שישתדלו ללמוד מסכת סוכה‪ ,‬וזה ודאי יציל‬ ‫"כשלומדים דף שלם‪ ,‬יכול להיות שבאמת מבינים‪ ,‬אבל לא כל כך‬ ‫אותם‪ .‬יש כמה סיפורים על אנשים שלמדו מסכת סוכה וניצלו"‪.‬‬ ‫קולטים‪ .‬לא יוצאים עם סיכום ברור של הנושא‪ .‬כשלומדים עמוד‪,‬‬ ‫זה נתפס יותר"‪.‬‬ ‫משמחי לב‬ ‫ואז‪ ,‬בדרך אגב‪ ,‬בתוך החיפוש עצמו‪ ,‬נסגר המעגל שממנו הכול‬ ‫זמן שמחתנו‬ ‫התחיל‪" .‬שמתי לב למדרש רבה‪ ,‬שרבי תנחומא אומר שם על‬ ‫הסבב החדש נפתח‪ ,‬כאמור‪ ,‬במסכת סוכה‪ ,‬ותוך כדי ההקלטות‬ ‫ּּקּודי ה' יְ ָש ִׁרים ְמ ַש ְׂמ ֵּחי לֵ ב'‪ ,‬שזה סדר מועד‪ .‬הוא מביא על כל סדר‬ ‫ִ'פ ֵ‬ ‫הראשונות עלתה במוחו של הרב שפרכר מחשבה‪.‬‬ ‫פסוק אחר‪ ,‬ועל סדר מועד הוא מביא‬ ‫"תוך כדי שהתחלתי להקליט‪ ,‬פתאום‬ ‫את הפסוק הזה‪ ,‬שדורש את עניין‬ ‫ההבנה‪ ,‬מתברר‪ ,‬הגיעה‬ ‫חשבתי‪ :‬רגע‪ ,‬סוכה זה הרי זמן‬ ‫המועדים‪ ,‬ולכן הוא מביא שמחה‪.‬‬ ‫שמחתנו‪ .‬חייב להיות שיש איזו סגולה‬ ‫ומאין אנחנו יודעים שהמועדים ניתנו‬ ‫כעבור זמן קצר‪ .‬לא מתוך‬ ‫לשמחה בלימוד מסכת סוכה‪ .‬אדם‬ ‫לשמחה? שנאמר 'ושמחת בחגך' –‬ ‫דיון ולא מתוך הסבר‪ ,‬אלא‬ ‫שרוצה לקבל שמחה‪ ,‬אמור להיות‬ ‫הפסוק שנכתב כידוע על חג הסוכות"‪.‬‬ ‫שאם ילמד מסכת סוכה זה יביא אותו‬ ‫מתוך האולפן עצמו‪" .‬אחרי‬ ‫לשמחה‪ .‬התחלתי לחפש"‪.‬‬ ‫הרגשה לא רגילה‬ ‫שהתחלתי להקליט‪ ,‬ברוך‬ ‫מה שמצא לא היה בדיוק מה שחיפש‪,‬‬ ‫לתגובות על הסבב החדש עוד מוקדם‬ ‫אבל היה גדול ממנו‪" .‬גיליתי שיש‬ ‫לצפות‪ ,‬שהרי הלימוד טרם החל‬ ‫השם‪ ,‬קרוב ל‪ 15-‬עמודים‪ ,‬אני‬ ‫סגולה מאוד מפורסמת‪ ,‬שמובאת‬ ‫והשיעורים המוקלטים יבואו לשימוש‬ ‫רואה שברגע שלומדים עמוד‬ ‫במספר מקומות‪ ,‬על כך שלימוד‬ ‫רק עם תחילת לימוד המסכת בעמוד‬ ‫ומקליטים עמוד‪ ,‬זה לימוד‬ ‫מסכת סוכה הוא סגולה להינצל‬ ‫היומי‪ ,‬קצת אחרי החגים‪ ,‬ב‪-‬ח'‬ ‫ממחלוקת מייסורים ולהינצל מכל רע‬ ‫בחשוון‪ .‬אבל מהסבב הקודם הגיעו‬ ‫אחר לגמרי‪ .‬זה לא אותו סוג‬ ‫(רבי חיים פלאגי' ב'עיני כל חי'‪ ,‬ובספר‬ ‫כבר תגובות שמלמדות משהו על‬ ‫לימוד כמו שמקליטים דף"‬ ‫'אדיר במקום' סקאליע)‪ ,‬סגולה‬ ‫ציבור הלומדים‪" .‬היו כמה אנשים‬ ‫להינצל מאויבים ומכוחות חיצוניים‬ ‫שלמדו עמוד היומי מץוך השיעורים של הדף היומי"‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬ ‫(שם משמואל)‪ ,‬ולהביא שלום בבית ומחוצה לו (רבי מרדכי שרבעי‬ ‫"אחד הדרשנים הקבועים יצר איתי קשר ואמר שהוא לומד עמוד‬ ‫ורבי בן ציון אבא שאול זצ"ל)‪ .‬ובעצם אלו שלושה דברים שהם דבר‬ ‫היומי ומקשיב לשיעורים של הדף היומי‪ .‬אז זה לא רק לנבחנים‪ ,‬זה‬ ‫אחד‪ :‬הסוכה מביאה שלום‪ ,‬ומתוך כך האדם ניצל ממחלוקת וניצל‬ ‫גם למגידי שיעורים"‪.‬‬ ‫מייסורים"‪.‬‬ ‫לצד ההקלטות התפתחה בשנים האחרונות תופעה שלא הייתה‬ ‫קיימת קודם‪ :‬לומדי השיעורים המוקלטים מתכנסים מדי פעם‬ ‫שם בתוך המסכת‬ ‫לסיומים משותפים‪" .‬לא באים הרבה‪ ,‬כמה עשרות‪ ,‬כי זה לא כל‬ ‫לכל אחד מהדברים‪ ,‬הוא מדגיש‪ ,‬יש מקורות מסודרים בספרים‬ ‫כך מפורסם‪ .‬אבל ההרגשה היא הרגשה מאוד לא רגילה‪ .‬במפגש‬ ‫הקדושים‪ ,‬אבל את התמונה השלמה מציירים דווקא המעשים‪" .‬יש‬ ‫הקודם שעשינו הגיעו אנשים מעשרה מקומות בארץ‪ ,‬ממש מכל‬ ‫סיפור יפה מאוד על הרה"ק ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זיע"א‪,‬‬ ‫הקצוות"‪.‬‬ ‫שהיה לוחם הרבה את מלחמת השם כגדול הקנאים בדורו‪ .‬היו לו‬ ‫הרבה אנשים שהציקו לו‪ ,‬והוא היה מקפיד ללמוד בכל יום במסכת‬ ‫תמיד יותר‬ ‫סוכה‪ ,‬כדי להינצל מפגיעת שונאיו"‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬השאלה המתבקשת‪ :‬איך מרגישים אחרי שבע שנים‪,‬‬ ‫מעשה נוסף מסופר על אחד הצדיקים‪ ,‬שאדם ביקש ממנו הבטחה‬ ‫בסיום הש"ס כולו?‬ ‫לישועה‪" .‬לבסוף הבטיח לו‪ ,‬ואחר כך ראו את שמו של אותו יהודי‬ ‫"ההרגשה היא הרגשה מרוממת מאוד"‪ ,‬הוא משיב‪" ,‬אבל ב'דרשו'‬ ‫כתוב אצלו בתוך מסכת סוכה‪ .‬למה? כי מסכת סוכה הייתה הספר‬ ‫תמיד יודעים להעלות את רמת השאיפות‪ .‬אף פעם אי אפשר‬ ‫שהיה מעיין בו תמיד‪ .‬אם רצה להזכיר את שמו של אותו אדם בכל‬ ‫להרגיש שהגענו למשהו‪ ,‬כי תמיד יש הלאה‪ .‬פתאום‪ ,‬כשלומדים‬ ‫יום‪ ,‬כדי לקיים את הבטחתו כתב את שמו במסכת סוכה‪ ,‬כי ידע‬ ‫עמוד היומי‪ ,‬מגלים שיש אפשרות ללמוד עוד יותר טוב‪ .‬הלימוד‬ ‫שבזה הוא הולך ללמוד בכל יום‪ .‬וזו סגולה גדולה מאוד לשלום בית‬ ‫שלמדנו היה לימוד בסדר אחד‪ ,‬ועכשיו‪ ,‬כשלומדים שוב את אותם‬ ‫ולהבאת שלום"‪.‬‬ ‫דברים‪ ,‬מגלים שאפשר ללמוד אותם בצורה איטית יותר‪ ,‬ומתוך כך‬ ‫והמעשה השלישי מגיע מירושלים‪" .‬בישיבת 'פורת יוסף' היו תקופות‬ ‫יסודית הרבה יותר‪ .‬כמו שב'דרשו' תמיד יודעים לעשות‪ :‬ללמד את‬ ‫שהתלמידים היו צריכים לעבור בשכונות שהיו תחת הפגזות של הצוררים‬ ‫האדם עד כמה הוא יכול הרבה יותר ממה שהוא חושב"‪.‬‬ ‫הירדנים ימ"ש‪ ,‬על כל המרחקים והסכנות שהיו אז‪ .‬אחד המקובלים של‬ ‫| ‪15‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫מבית מרזח ואורוות סוסים ועד לגאולת עולם‬ ‫‪ -‬מסע היסטורי מרגש בעקבות ישיבתו של‬ ‫ה"חפץ חיים"‪ ,‬החל מימי הזוהר המופלאים‪,‬‬ ‫דרך חורבן כואב ועד לתקומה מפוארת‬ ‫הבניין שהתגעגע לתלמידיו • סיפורה המפעים של ישיבת ראדין‬ ‫ישיבה בקצה העולם‬ ‫הדי היריות והפיצוצים של מלחמת העולם הראשונה פינו את‬ ‫מקומם לשקט מפחיד‪ .‬המלחמה שקטה‪ .‬בני ישיבת ראדין עשו‬ ‫הסיפור מתחיל בראש ישיבה צעיר בן שלושים‪ ,‬בעל עיניים יוקדות‬ ‫את דרכם חזרה אל הישיבה לאחר שנות גלות ארוכות ומפרכות‪.‬‬ ‫וטהורות‪ ,‬קסקט אפור וזקן שחור‪ .‬הוא יוצא מהעיירה וואסילישאק‬ ‫ממרחק של קילומטרים הם יכלו להבחין שוב בבניין הענק של‬ ‫שברוסיה ומגיע לעיירה נידחת שאיש כמעט אינו מכיר‪ ,‬רחוקה‬ ‫הישיבה‪ ,‬מתנשא על הגבעה הקטנה‪ .‬חלונותיו הרחבים וגגו המבריק‬ ‫מקיטור הרכבות ומאבק הדרכים – ראדין‪ .‬היה זה מרן ה"חפץ חיים"‬ ‫נראים מחייכים לעומתם ומשיבים להם שלום‪ ,‬וכפי שמתאר זאת‬ ‫זיע"א‪ ,‬שהקים את הישיבה בעשר אצבעותיו‪.‬‬ ‫תלמיד הישיבה בתקופה שלאחר מכן‪ ,‬הרב דוד זריצקי ז"ל‪" :‬בנין‬ ‫שנים רבות לאחר מכן העלה מרן זיע"א את זיכרונותיו על הכתב‬ ‫הישיבה התגעגע לבני הישיבה‪ ,‬כשם שהם התגעגעו אליו"‪.‬‬ ‫אֹוד ַיע לְ ֵעין ּכָ ל ִענְ יַ ן יְ ִׁשיבָ ֵתנּו‬ ‫"הּנֵ ה ָאנֹכִ י ִ‬ ‫במילים מרטיטות‪ִ :‬‬ ‫אולם המפגש מקרוב היה מאכזב ומדכא ביותר‪ .‬התברר שבזמן‬ ‫דֹוׁשה‪."...‬‬ ‫ַה ְּק ָ‬ ‫שהותם של בני הישיבה בגלות‪ ,‬הפך ההיכל הקדוש לאורוות סוסים‬ ‫באותו מכתב‪ ,‬מספר מרן זיע"א שבשנת תרכ"ט התעורר בו רצון‬ ‫של הגרמנים‪ ,‬חדרי השיעורים הפכו למחסני מספוא‪ ,‬והאולמות‬ ‫טהור לקבץ בחורים ואברכים ללימוד תורה בעיירה‪ .‬הוא החל‬ ‫למצבורי נשק ותחמושת‪ .‬הכל היה הרוס‪ ,‬נטוש ועזוב‪ .‬צריך היה‬ ‫למסור שיעורי גפ"ת לבחורים גדולים ומופלגים בתורה בראדין‪,‬‬ ‫להקים מעפר ולכונן מחדש את היכל התורה‪.‬‬ ‫וכינה את המוסד בכינוי הצנוע "קיבוץ"‪.‬‬ ‫כדי להבין את גודל השבר‪ ,‬ועוד יותר מכך – את עוצמת התקומה‪,‬‬ ‫מרן זיע"א מדגיש‪ ,‬שלמרות העיסוקים שלו באותן השנים לזכות‬ ‫עלינו לחזור לאחור במנהרת הזמן‪ ,‬עד לפני כ‪ 158-‬שנים‪.‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 16‬‬ ‫איני יכול לסבול את הכבוד שחולקים לי‪.‬‬ ‫"מּכָ ל‬‫את כלל ישראל בספריו העצומים‪ִ :‬‬ ‫אך למען בני הישיבה אני מוכן להקריב‪.‬‬ ‫ָמקֹום ֹלא ֶה ֱעלַ ְמ ִּתי ֵעינַ י ִמן ַהּיְ ִׁשיבָ ה‪,‬‬ ‫אבל מיד לאחר המגבית המוצלחת‪ ,‬לא‬ ‫ּבֹותּה ּולְ ַה ְׁשּגִ ַיח ּבְ כָ ל‬ ‫לְ ַה ְחזִ ָיקּה ּולְ ַה ְר ָ‬ ‫ראיתי שום טעם להמשיך לסבול‪.‬‬ ‫ִענְ יָ נִ ים ֶׁש ִהיא ְצ ִריכָ ה"‪.‬‬ ‫בשנת תרמ"ב‪ 13 ,‬שנים לאחר ייסוד‬ ‫זיקוקין דנורא מפי כהן גדול‬ ‫הישיבה‪ ,‬מנה ה"קיבוץ" ‪ 20‬תלמידים‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬היה מרן זיע"א מוסר שיחות‬ ‫הצפיפות היתה רבה‪ ,‬והמשאבים דלים‬ ‫מוסר בפני התלמידים‪ .‬בשנים הראשונות‬ ‫עד כאב‪ .‬באחד הימים דפק בחור על‬ ‫התקיימו השיחות ארבע פעמים בשבוע‪:‬‬ ‫דלת הישיבה‪ ,‬אך מכיון שהגיע באמצע‬ ‫בימים שני וחמישי‪ ,‬בשבת אחרי סעודת‬ ‫הקיץ נאלץ מרן זיע"א להשיבו ריקם‪,‬‬ ‫הבוקר‪ ,‬ואחרי סעודה שלישית‪ .‬השיחות‬ ‫דבר שגרם לו צער עצום‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא‬ ‫היו חמות ומרוממות‪ ,‬יוצאות מפי כהן‬ ‫לא הניח לו ללכת בידיים ריקות‪ ,‬אלא נתן‬ ‫גדול בקדושה ובטהרה‪ ,‬והן עיצבו את‬ ‫לו חמישה זהובים להוצאות הדרך וצייד‬ ‫הקומה הרוחנית של בני הישיבה‪.‬‬ ‫אותו במכתב המלצה לעיירה הסמוכה וואראנאווע‪ ,‬בה שהו באותה‬ ‫כדרכו של מרן זיע"א נעשה הכל בהצנע‪ .‬לימים היה מספר בנו ר'‬ ‫עת מעט בחורי ישיבה‪ ,‬כדי שיסדרו לו שם ארוחות‪.‬‬ ‫אריה לייב את סדר לימודו הרצוף עם אביו‪ :‬הלימוד היה ללא הפסקה‪,‬‬ ‫שלוש שנים לאחר מכן‪ ,‬מספר מרן זיע"א‪ ,‬גדל ה"קיבוץ" והגיע ל‪25-‬‬ ‫מלבד בימים שני וחמישי סמוך לשעת מעריב‪ ,‬אז הניח אותי אבא‬ ‫בחורים בערך‪.‬‬ ‫להמשיך לעיין במה שעסקנו‪ .‬מעולם לא סיפר לי אבא להיכן הוא‬ ‫הולך בזמן זה‪ .‬אך ידעתי שהוא עולה לעליית עזרת הנשים לדבר‬ ‫מרן זיע"א והישיבה; כרחם אב על בנים‬ ‫עם ה"פרושים" (כך כונו בני הישיבה) בשיחה של יראת שמים‪.‬‬ ‫"יותר מאשר לכל‪ ...‬דאג מרן זיע"א תמיד לתלמידי ישיבתו‪ .‬אהבתו‬ ‫ומסירותו למענם לא ידעו כל גבולות‪ .‬התלמידים נחשבו בעיניו‬ ‫היכל השינה‬ ‫כחלק ממשפחתו‪ .‬למען הישיבה לא היה דבר קשה לפניו לעשותו‪,‬‬ ‫בשנותיה הראשונות של הישיבה‪ ,‬שכנה הישיבה בבית המדרש‬ ‫בשלג ובקור‪ ,‬בגשמים ובסופות‪ ,‬היה הולך ונוסע על מנת להבטיח‬ ‫של העיירה‪ .‬בני הישיבה שהתמידו בלימודם עד שעות הלילה‬ ‫את קיומה והצלחתה‪ .‬הוא נצר את הישיבה כבבת עינו" (החפץ חיים‬ ‫המאוחרות‪ ,‬זכו לביקורו הקבוע של מרן זיע"א‪ ,‬שהיה מבקש מהם‪:‬‬ ‫ופעלו‪ ,‬עמוד קפה)‪.‬‬ ‫"טייערע קינדערלעך‪ ,‬גייט שלאפן (ילדים יקרים לכו לישון)"‪,‬‬ ‫הדרך מהשוק של ראדין לעבר הישיבה‪ ,‬היתה במורד ההר‪ .‬לא פעם‬ ‫כשהוא מטפס בעצמו על הספסלים ומקטין את אור מנורות הנפט‪,‬‬ ‫נצפה מרן זיע"א בימים של חורף כשהוא מתקן את הדרכים‪ ,‬כדי‬ ‫כדי שבני הישיבה ישמרו על כוחות גופם ויוכלו להוסיף והתעלות‬ ‫שבני הישיבה לא יחליקו במורד ההר‪.‬‬ ‫במעלות התורה והיראה‪.‬‬ ‫באותן שנים לא כיהן החפץ חיים כראש ישיבה במובן המקובל של‬ ‫לאחר כיבוי האורות‪ ,‬הניחו התלמידים את גופם בשכיבה על‬ ‫מסירת שיעורים יומיים או כלליים‪ ,‬וסדר לימודו היה מוקדש לחיבור‬ ‫הספסלים כדי לנוח מעמל יומם‪ ,‬מתוקה שנת העובד‪.‬‬ ‫ספריו הגדולים‪ ,‬אך הוא נטל על כתפיו את העול של הישיבה‪ .‬מרן‬ ‫וכאשר הרקיע השחור של ראדין החל להיצבע בגווני השחר‪ ,‬ובעלי‬ ‫זיע"א היה נודד בכל רחבי אירופה לצורך קיומה‪ ,‬ובמשך עשרות‬ ‫הבתים החלו להגיע לבית המדרש‪ ,‬הופתעו לפגוש בחצר את‬ ‫שנים מסר את נפשו כדי להחזיק את מבצר התורה בראדין‪.‬‬ ‫מרן זיע"א‪ ,‬אשר פנה לכל אחד מהם בפנים רחומות וביקש ממנו‬ ‫להיות מתון בהילוכו‪ ,‬כדי שלא לעורר את התלמידים הטהורים‬ ‫להיכן נעלם הכהן גדול?‬ ‫משנתם הקצרה‪.‬‬ ‫באחד ממסעותיו הגיע מרן זיע"א לעיר לודז' לצורך מגבית לישיבה‪.‬‬ ‫מרן זיע"א גם ביקש ממעוררי השחר לקבוע את סדר לימודם‬ ‫יהדות לודז' ידעה לחלוק כבוד כראוי לגדול הדור‪ .‬היתה זו עבורו‬ ‫ותפילתם בחדר הסמוך לבית המדרש‪ ,‬כדי שלומדי התורה יוכלו‬ ‫מסירות נפש עצומה לקבל את כל הכבוד העצום שרחשו לו‪ ,‬אך‬ ‫להישאר בבית המדרש ולצבור כוח ליום מחר‪.‬‬ ‫הוא קיבל זאת באהבה למען בני הישיבה הקדושה‪.‬‬ ‫המגבית הסתיימה בשעת לילה מאוחרת‪ .‬למחרת בבוקר באו בני‬ ‫צנצנת החלב לפנות בוקר‬ ‫לודז' להיפרד ממרן זיע"א בברכת צאתכם לשלום‪ .‬מה רבה היתה‬ ‫המגיד משניפישוק‪ ,‬רבי לייזר איידל זצ"ל‪ ,‬היה מתאר שנים רבות‬ ‫התמיהה כשלא מצאוהו במקום אכסנייתו‪ .‬לאחר שחיפשוהו לשוא‬ ‫את הלילה הראשון שלו בראדין‪:‬‬ ‫בכל מבואות העיר‪ ,‬התברר ש"דודי חמק עבר" בעוד לילה מן העיר‬ ‫בחור צעיר הייתי כשחפצתי לקיים בגופי "הוי גולה למקום תורה"‪.‬‬ ‫וחזר לראדין‪.‬‬ ‫כשהגעתי לראדין‪ ,‬הלילה כבר ירד על העיירה החשוכה‪ .‬נכנסתי‬ ‫למקורביו הסביר מרן זיע"א את פשר הדברים בטוב טעם‪ :‬כשלעצמי‬ ‫| ‪17‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬בסיון תרנ"ז‪ ,‬הביא מרן זיע"א לכהן בראשות הישיבה‬ ‫לבית המדרש ושקעתי בתרדמה על אחד הספסלים הרחבים‪.‬‬ ‫את הגאון רבי משה לנדינסקי זצ"ל‪ ,‬שהיה בקיא בשני התלמודים‪.‬‬ ‫בשעה ארבע לפנות בוקר הרגשתי שמיכה מונחת בעדינות על‬ ‫הוא הרים את דגל התורה‪ ,‬וכיהן בראשות הישיבה במשך למעלה‬ ‫גופי‪ .‬פקחתי את עיני וראיתי יהודי טוב מתושבי העיירה‪ ,‬בידו אחת‬ ‫מ‪ 40-‬שנה‪.‬‬ ‫צנצנת חלב חם‪ ,‬ובידו השניה כרית‬ ‫הקבוצה הקטנה של הלומדים‬ ‫מרופדת‪ .‬היהודי הטוב דחק בי לחמם‬ ‫התמסרה ללימוד התורה יומם ולילה‬ ‫שמש בית הכנסת‪ ,‬ר' גדליה‪,‬‬ ‫את גופי בחלב החם שחדר לעצמותי‪,‬‬ ‫ללא צורך בהשגחה או בניהול קפדני‪.‬‬ ‫היה מחזר מבית לבית עם‬ ‫ולהניח את הכר למראשותי‪.‬‬ ‫כל תלמיד למד את המסכת או הסוגיה‬ ‫רק לאור בוקר הבנתי שהזקן הצדיק‬ ‫שחפץ בה‪ ,‬ואת כל הדבר הקשה היה‬ ‫קדרות בידיו‪ .‬הנשים היו‬ ‫הוא ראש הישיבה‪ ,‬מרן החפץ‬ ‫מביא בפני ראש הישיבה‪.‬‬ ‫ממלאות את הסירים באוכל‬ ‫חיים זיע"א‪.‬‬ ‫שתי קדרות תלויות באבנט‬ ‫חם‪ ,‬והשמש חילק את‬ ‫המהפכה של החתן הצעיר‬ ‫שאלת הלחם והמזון העסיקה את‬ ‫הארוחות לבחורים‪ .‬זקני‬ ‫במשך ‪ 17‬שנים התנהלה הישיבה‬ ‫הנהלת הישיבה ללא הרף‪ .‬בתחילה‬ ‫במתכונת זו‪ ,‬עד לשנת תרמ"ו‪ .‬באותה‬ ‫סעדו הבחורים בבתי תושבי העיירה‬ ‫ראדין היו מתארים בהומור‬ ‫שנה חל המפנה ההיסטורי‪ .‬מרן זיע"א‬ ‫בשיטת "אכילת ימים" – בכל יום אצל‬ ‫את ר' גדליה מהלך בסמטאות‬ ‫השיא את בתו לעילוי צעיר שלמד‬ ‫משפחה אחרת‪ .‬אולם מרן זיע"א‪,‬‬ ‫ראדין‪ ,‬כאשר לאבנטו תלויים‬ ‫בישיבה – הגאון רבי הירש לוינסון‬ ‫שדאג עמוקות לכבודם של בני‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שהיה גאון בתורה וצדיק‬ ‫התורה‪ ,‬החליט לבטל הסדר זה‪.‬‬ ‫שתי קדרות‪ ,‬אחת למאכלי‬ ‫במעשים‪ .‬רבי הירש הפך לעוזרו‬ ‫במקום זאת‪ ,‬שמש בית הכנסת‪ ,‬ר'‬ ‫בשר והשניה למאכלי חלב‬ ‫העיקרי של חמיו ונשא בעול הישיבה‬ ‫גדליה‪ ,‬היה מחזר מבית לבית עם‬ ‫הן ברוח והן בחומר‪.‬‬ ‫קדרות בידיו‪ .‬הנשים היו ממלאות‬ ‫השניים עמלו יחד באהבה כדי להחזיק‬ ‫את הסירים באוכל חם‪ ,‬והשמש חילק את הארוחות לבחורים‪ .‬זקני‬ ‫ולהגדיל את הישיבה‪ ,‬ואף נסעו יחד לביקורים אצל נדיבי עם לצורך‬ ‫ראדין היו מתארים בהומור את ר' גדליה מהלך בסמטאות ראדין‪,‬‬ ‫גיוס תרומות‪ ,‬כפי שכתב מרן זיע"א במכתבו‪" :‬וְ כַ ֲא ֶׁשר ּבָ א לְ בֵ ִיתי‬ ‫כאשר לאבנטו תלויים שתי קדרות‪ ,‬אחת למאכלי בשר והשניה‬ ‫יֹותר‪ֶ ,‬ש ְּׁׁשנֵ ינּו ָע ַמלְ נּו לְ ַה ְחזִ ָיקּה‬ ‫נִ ְת ַחּזֵ ק ּבָ רּוְך ַה ֵּׁשם עֹוד ַהּיְ ִׁשיבָ ה ּבְ ֵ‬ ‫למאכלי חלב‪.‬‬ ‫ּבֹותּה"‪.‬‬ ‫ּולְ ַה ְר ָ‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 18‬‬ ‫ובשנת תרס"ד התנוסס על תילו הבנין‬ ‫מאוחר יותר הקימה אשת החפץ חיים‪,‬‬ ‫הקדוש של היכל הישיבה‪.‬‬ ‫יחד עם נשים נוספות‪ ,‬בית תמחוי‬ ‫מיוחד‪ ,‬אליו אספו מצרכים מראדין‬ ‫כחתן לקראת חופתו‬ ‫והסביבה ובישלו עבור הבחורים‪ .‬מרן‬ ‫הקומה השניה של ישיבת ראדין –‬ ‫זיע"א היה פונה לעם שבשדות לסייע‬ ‫כולל קדשים‬ ‫בתמיכה הגונה ללומדי התורה‪ ,‬והם היו‬ ‫הנשיקה שנשק רבי ירוחם לגמרא‪,‬‬ ‫נענים לקריאתו ושולחים מפרי אדמתם‬ ‫היתה נשיקה של סיום תקופה‪ .‬הסכמים‬ ‫וחלב בהמתם‪ .‬ידיהן של הרבנית ובנותיה‬ ‫צריכים לכבד‪ .‬והם סיכמו במפורש‪ ,‬ממש‬ ‫היו עמוסות עבודה להכין את המאכלים‬ ‫כשהיו זוג צעיר‪ ,‬שהוא יוצא ללימוד‬ ‫ללומדי התורה‪.‬‬ ‫בכולל בקלם למשך שמונה שנים‪ .‬ומיד‬ ‫בשנים מאוחרות יותר‪ ,‬הונהגה שיטת‬ ‫לאחר מכן הוא יחזור לסייע לה בניהול‬ ‫התמיכה שהיתה נהוגה באותה תקופה‪,‬‬ ‫עסקי הפרנסה‪.‬‬ ‫כאשר כל תלמיד היה מקבל תמיכה‬ ‫הלב מסרב להאמין‪ .‬אבל שמונה השנים‬ ‫שבועית מקופת הישיבה לצורך‬ ‫חלפו ביעף‪ .‬רבי ירוחם הצמיד את‬ ‫הוצאות נחוצות‪.‬‬ ‫הגמרא הקדוש לשפתיו‪ .‬נשק נשיקה‬ ‫עמוקה וכואבת‪ .‬הדרן עלך והדרך עלן‪.‬‬ ‫ספסלים מקושטים‬ ‫הסתיימה תקופה‪.‬‬ ‫ּבְ ֵחלֶ ב הנרות‬ ‫האברך הצעיר‪ ,‬חוזר הביתה‪ .‬קול נקישת‬ ‫דלת העץ הישנה נשמע כהד רחוק מן‬ ‫בכל אותן השנים שלמדו תלמידי הישיבה‬ ‫העבר‪ .‬עם מטען של שמונה שנים הוא‬ ‫בהיכל בית הכנסת בראדין הרגישו כל‬ ‫עומד על מפתן ביתו‪ ,‬מוכן לפסוע אל‬ ‫בני העיירה את הזכות לשאת את ארון‬ ‫עולם המעשה‪ ,‬אך זוגתו עצרה אותו‬ ‫הקודש‪ .‬בכל בוקר בתפילת שחרית‬ ‫בתקיפות בלתי מתפשרת‪ :‬רצוני כרצונך‪,‬‬ ‫הסתובב השמש עם שתי קופסאות של‬ ‫שאיפתי כשאיפתך!‬ ‫צדקה‪ ,‬האחת בשביל צרכי בית המדרש‪,‬‬ ‫יחד הם חיפשו מקום שיאפשר לו‬ ‫והשניה לטובת בחורי הישיבה‪.‬‬ ‫להמשיך ולהעפיל למקום גבוה יותר‪.‬‬ ‫פעם טענו הבחורים בפני מרן החפץ‬ ‫השמועה על המבצר הרוחני בראדין עשתה לה כנפיים‪ .‬החפץ‬ ‫חיים זיע"א‪ :‬האם אין בכך חסרון כבוד התורה‪ ,‬שלעינינו אוספים‬ ‫חיים הקים שם "כולל קדשים" מיוחד במינו‪ .‬אחד התנאים הנעלים‬ ‫מעות צדקה עבורנו?‬ ‫שקבע החפץ חיים לקבלה לכולל היה חד‪-‬משמעי‪ :‬על האברכים‬ ‫מרן זיע"א ענה להם בלבביות‪ :‬יהודים מתפללים בכל יום "ותן חלקנו‬ ‫להגיע ללא משפחותיהם‪ ,‬בניתוק מוחלט מהבית‪ ,‬כדי שיהיו פנויים‬ ‫בתורתך"‪ .‬חלקם עניים שצריכים לעבוד קשה לפרנסתם‪ ,‬ואין להם‬ ‫לחלוטין לעמול בתורה בקדושה ובהתמדה ללא כל הפרעה וטרדה‪.‬‬ ‫אפשרות ללמוד בעצמם‪ ,‬איך ישיגו את חלקם בתורה אם לא על ידי‬ ‫היה זה המענה המדויק לכיסופיהם של הזוג האצילי‪ .‬באמונה יוקדת‪,‬‬ ‫שלשול מטבע לתיבת הישיבה?!‬ ‫ארזה הרעיה מחדש את התיק ושלחה את בעלה לשוב ולגדול‬ ‫בבית הכנסת של העיירה היתה הקפדה גדולה בענין הסטנדרים‪.‬‬ ‫בתורה‪ .‬הוא יצא לדרך‪ ,‬לראדין‪ .‬לשמה ולזכרה תאוות נפש‪.‬‬ ‫לכל בעל‪-‬בית היה סטנדר מיוחד‪ .‬במשך היום‪ ,‬היו הלומדים מניידים‬ ‫שם‪ ,‬בין כותלי כולל קדשים‪ ,‬ישב האברך הצדיק ושקד על תלמודו‪.‬‬ ‫את הסטנדרים מהכא להתם‪ .‬באישון לילה היה מרן זיע"א בעצמו‬ ‫אך עינו הטהורה של החפץ חיים הבחינה מיד בענק הרוח שנוסף‬ ‫מסדר חזרה את הסטנדרים למקומם‪ ,‬כשהוא גם מחזיר את הספרים‬ ‫להיכלו‪ .‬כעבור תקופה לא ארוכה‪ ,‬החליט החפץ חיים להטיל על‬ ‫למקומם ושומר על הניקיון והסדר‪.‬‬ ‫כתפיו הצעירות של רבי ירוחם ליבוביץ את תפקיד המנהל הרוחני‬ ‫בשנים הבאות גדל ציבור הלומדים‪ .‬בעלי הבתים החלו להתאונן על‬ ‫– המשגיח של הישיבה‪ .‬בהמשך‪ ,‬עבר רבי ירוחם למיר‪ ,‬ממנה יצא‬ ‫טפטופי ַה ֵחלֶ ב של הנרות שמקשטים את הספסלים‪ ,‬ועל הסטנדרים‬ ‫שמו בעולם כולו‪.‬‬ ‫שכורעים ליפול תחת כובד הספרים‪ .‬התעורר‪ ,‬אפוא‪ ,‬צורך דחוף‬ ‫לבנות היכל לתורה‪.‬‬ ‫החזון הגדול‪ :‬להכין את הכהנים לעבודה‬ ‫מרן זיע"א יחד עם חתנו רכשו חלקת קרקע סמוך לבית המדרש‪.‬‬ ‫סיפורו של כולל קדשים התפתח בלב הפועם באמונה בביאת‬ ‫לא קל היה להשיג את סכומי הכסף לרכישת הקרקע ולבניית הבנין‪.‬‬ ‫המשיח של החפץ חיים‪.‬‬ ‫מרן זיע"א וחתנו יצאו לחזר על פתחי הנדיבים‪ ,‬חפץ ה' עלה בידם‪,‬‬ ‫| ‪19‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ראש הישיבה‪ ,‬הגאון רבי משה לנדינסקי‪ ,‬ששליטתו ובקיאותו‬ ‫הוא הביט על ימיו כימי עקבתא דמשיחא וחש כי חובת השעה היא‬ ‫בסדר קדשים היו לשם דבר‪ .‬רבי משה מסר מדי יום שיעור מעמיק‬ ‫להכין את העם לגאולה ולבניין בית המקדש‪.‬‬ ‫של שעתיים על סדר הדפים‪ .‬שיעורים אלו‪ ,‬שהצטיינו בבהירות‬ ‫בעיני רוחו‪ ,‬המשיל זאת לחתונה‪ :‬כאשר החתן כבר עומד מוכן תחת‬ ‫מופלאה ובטוב טעם‪ ,‬משכו אליהם את ראש הישיבה השני‪ ,‬הגאון‬ ‫החופה‪ ,‬הכל יודעים שהכלה תגיע מיד; כך גם כלל ישראל – אם נהיה‬ ‫רבי נפתלי טרופ‪ ,‬שהצטרף לשמיעת השיעורים‪.‬‬ ‫מוכנים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא יחיש את הגאולה‪.‬‬ ‫לכולל התקבלו האברכים המצוינים ביותר בדור‪ ,‬ונדרשה‬ ‫לשם כך‪ ,‬ראה החפץ חיים חשיבות עליונה בלימוד סדר קדשים‬ ‫מהם התמסרות מוחלטת ללא‬ ‫והלכות עבודת המקדש‪ .‬שנים רבות‬ ‫משפחותיהם‪ ,‬כדי שיוכלו לגדול‬ ‫הוא כאב את המציאות שבה אין‬ ‫בתורה ללא כל הפרעה‪.‬‬ ‫גדולי תלמידיו של מרן זיע"א‬ ‫כהנים הבקיאים בעבודה‪ ,‬והתריע כי‬ ‫האברכים נהנו מתמיכה כלכלית‬ ‫אם לא נלמד הלכות אלו‪ ,‬תפילותינו‬ ‫מכובדת שהתאפשרה הודות‬ ‫השתתפו בהוצאת ה'דיבוק'‪.‬‬ ‫לגאולה עלולות להיראות כ"מן השפה‬ ‫לקרן שהקים הנדיב ר"י ברוידא‪,‬‬ ‫רבי אלחנן היה זה שדיבר‬ ‫ולחוץ"‪.‬‬ ‫דבר שאיפשר להם ללמוד בשקט‬ ‫עם עמו‪ ,‬כאשר בין השאר‬ ‫החובה ללמוד‪ ,‬הדגיש‪ ,‬מוטלת לא רק‬ ‫ובשלווה‪.‬‬ ‫על הכהנים אלא על כלל ישראל‪ ,‬כדי‬ ‫שאל אותו‪" :‬איר וייסט פון‬ ‫שיהיה לכהנים ממי לשאול‪.‬‬ ‫צ'ק קרוע במוסקבה‬ ‫די חפץ חיים"? (האם שמעת‬ ‫במשך ‪ 35‬שנה (משנת תר"ן עד‬ ‫המפעימות‬ ‫האפיזודות‬ ‫אחת‬ ‫תרפ"ה) שקד על חיבורו המיוחד‬ ‫המאפיינות את דמותו של ראש‬ ‫על החפץ חיים)‪ .‬וה'דיבוק'‬ ‫"ליקוטי הלכות" על קדשים‪ ,‬ובמקביל‬ ‫הכולל‪ ,‬רבי משה‪ ,‬אירעה כאשר‬ ‫השיב בקול ניחר‪" :‬איך ווייס‪.‬‬ ‫פעל ללא הרף להכניס את לימוד‬ ‫שניים ממובחרי הכולל‪ ,‬רבי אלחנן‬ ‫קדשים להיכלי התורה‪ .‬עד שהגיעה‬ ‫וסרמן ורבי יוסף שלמה כהנמן‪ ,‬הגו‬ ‫ער איז ַא גרויסע תנא!"‬ ‫השעה למעשה המרכזי‪ :‬הקמת כולל‬ ‫רעיון להקים קרן ענק שתחזיק‬ ‫(אני יודע‪ .‬הוא תנא גדול)‬ ‫קדשים בראדין‪.‬‬ ‫אברכים ותצמיח גדולי תורה שיפארו‬ ‫בשנת תרס"ה החל הכולל לפעול‪,‬‬ ‫את הדור הבא‪ .‬הם שידלו את החפץ‬ ‫במטרה להעמיד אברכים מופלגים‬ ‫חיים לשלוח את רבי משה למוסקבה כדי לגייס כסף מהגביר הנודע‬ ‫בתורה שיהיו מורי ההוראה של כלל ישראל בענייני קדשים‬ ‫שרשבסקי‪ .‬הלה התלהב וכתב מיד צ'ק על סך ‪ 40,000‬רובל‪.‬‬ ‫לכשיבנה המקדש‪ .‬תוכנית הלימודים שקבע החפץ חיים הייתה‬ ‫אולם‪ ,‬רגע לפני מסירת הכסף‪ ,‬שאל הגביר את רבי משה‪" :‬האם‬ ‫תובענית וקפדנית‪ ,‬ונפרסה על פני ארבע שנים‪.‬‬ ‫תוכל להבטיח לי שיצמח מכאן רבי יצחק אלחנן אחד? הוא הרי צמח‬ ‫מתוך דחק ועוני‪ ,‬ולא מתוך הרחבה"‪.‬‬ ‫ראש הישיבה שהאזין לשיעור היומי‬ ‫רבי משה‪ ,‬שהאמין בכל ליבו כי גדלות אמיתית בתורה אינה הולכת‬ ‫כדי לעמוד בראש מפעל אדיר זה‪ ,‬בחר החפץ חיים בידידו ורעו‪,‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 20‬‬ ‫את לימודי השפה הרוסית‪.‬‬ ‫יד ביד עם רווחה כלכלית‪ ,‬קרא בשמחה‬ ‫רבי אלחנן נלחם כארי‪ .‬עמד בפרץ והגן‬ ‫"אתה צודק!"‪ ,‬קרע את הצ'ק לגזרים‬ ‫על תלמידיו‪ ,‬אך לבסוף גברה ידם של‬ ‫וחזר לראדין ללא הכסף‪ .‬ואכן‪ ,‬הכולל‬ ‫המשכילים‪ ,‬ורבי אלחנן נאלץ לעזוב‬ ‫בראדין הפך לאבן שואבת למצויני‬ ‫את הישיבה‪.‬‬ ‫עולם התורה‪ ,‬וצמחו בו רבים מגדולי‬ ‫עבור רבי אלחנן‪ ,‬שימש המשבר‬ ‫הדור הבא‪.‬‬ ‫ככנף נשרים שנועדה להזניק אותו‬ ‫לגבהים חדשים‪.‬‬ ‫המברק המסתורי‬ ‫בשנת תרס"ז פנה אל ראדין‪ .‬הוא הותיר‬ ‫בוקר אחד בשנת תרס"ט‪ ,‬נפתחה‬ ‫מאחור את משפחתו והתקבל לכולל‬ ‫בבהילות דלת העץ הכבדה של היכל‬ ‫קדשים המופלא‪ .‬שם‪ ,‬במחיצתו של‬ ‫הכולל‪ .‬מברק דחוף נמסר לידיו של אחד‬ ‫החפץ חיים‪ ,‬הפך לתלמידו המובהק‪,‬‬ ‫מגדולי הלומדים‪ ,‬רבי אלחנן וסרמן‪.‬‬ ‫כשהוא שותה בצמא את דברי תורתו‬ ‫הרב מפוניבז' היה מספר את הסיפור‬ ‫והשקפתו‪ ,‬אותם הנחיל לאחר מכן‬ ‫עוד שנים רבות לאחר מכן‪ :‬למדתי אז‬ ‫לדורות הבאים‪.‬‬ ‫בחברותא עם רבי אלחנן‪ .‬אחזנו בתוס'‬ ‫במסכת חולין ד"ה כגון‪ .‬רבי אלחנן מקבל‬ ‫רק קולה ישמע‬ ‫את המברק‪ .‬והנה הוא נעמד על רגליו‪.‬‬ ‫במסגרת זו של הכולל אירע הסיפור‬ ‫עוצם את עיניו‪ ,‬ומתחיל לומר בקול רם‬ ‫המפורסם ב'דיבוק' אשר הובא לפתחו‬ ‫"ברוך אתה ה'‪ ...‬הטוב והמטיב"‪.‬‬ ‫של מרן החפץ חיים זיע"א‪ .‬גדולי‬ ‫מתברר שבמברק היה כתובות שתי‬ ‫תלמידיו של מרן זיע"א השתתפו‬ ‫מילים‪" :‬סין רודילסיא" ("בן נולד")‪.‬‬ ‫בהוצאת ה'דיבוק'‪ .‬רבי אלחנן היה זה‬ ‫מיד עם סיום הברכה‪ ,‬מתיישב רבי‬ ‫שדיבר עם עמו‪ ,‬כאשר בין השאר שאל‬ ‫אלחנן בחזרה על כיסאו‪ .‬מיישיר מבט‬ ‫אותו‪" :‬איר וייסט פון די חפץ חיים"?‬ ‫וממשיך באמצע המשפט שאחז בו‪" :‬וכי‬ ‫(האם שמעת על החפץ חיים)‪ .‬וה'דיבוק'‬ ‫מסתבר שתחילת השחיטה אינה חלק‬ ‫השיב בקול ניחר‪" :‬איך ווייס‪ .‬ער איז ַא‬ ‫מהשחיטה"?!‬ ‫גרויסע תנא!" (אני יודע‪ .‬הוא תנא גדול)‪.‬‬ ‫מועד שמחת ברית המילה של הבן‬ ‫את התיקון לנשמת הנפטר האומללה הפקיד החפץ חיים בידי גדולי‬ ‫הילוד הלך והתקרב‪ .‬השאלה עמדה בחלל‪ .‬הלב משך אל הבית ואל‬ ‫התורה הנאמנים עליו מכולל קדשים‪ .‬גדולי התלמידים נכחו שם‪.‬‬ ‫השמחה המשפחתית‪ ,‬אך ראשו ורובו של רבי אלחנן היו נתונים‬ ‫ביניהם‪ ,‬רבי אליהו דושניצר (לימים המשגיח דלומז'ה)‪ ,‬רבי אלחנן‪,‬‬ ‫לעמלה של תורה‪ .‬הוא נכנס לקודש פנימה‪ .‬לחדרו של רבו המובהק‪,‬‬ ‫רבי נפתלי טרופ‪ ,‬ורבי יוסף קולר (הרב מפוניבז')‪ .‬קול ניפוץ החלון‬ ‫החפץ חיים‪.‬‬ ‫הרעיד את הסובבים‪ .‬ה'דיבוק' ציית לפסק החפץ חיים‪ ,‬ונשמתו‬ ‫החפץ חיים הביט בו בעיניו הרחומות והציג שאלה פשוטה וישירה‬ ‫יצאה וחמקה דרך החלון‪ ,‬אך עדיין לא מצאה לה מנוח‪.‬‬ ‫אחת‪" :‬האם אתה מוהל?"‬ ‫פדיון הנפש התקיים בעליית הגג הקדושה – עליית כולל קדשים‬ ‫רבי אלחנן הבין שהשאלה הזו היא בעצם תשובה‪ .‬חזר להיכל הכולל‬ ‫– החפץ חיים טיפס אל העליה‪ ,‬כינס שם מנין מחשובי הלומדים‬ ‫והמשיך לשקוע בלימודו‪.‬‬ ‫שהתפללו ולמדו משניות עבור נשמת הדיבוק‪ .‬שניים מגדולי‬ ‫הלומדים אמרו קדיש עבורה עד לפורים של אותה שנה‪ ,‬ובכל שנה‬ ‫הנשר שנסק מתוך הסערה‬ ‫ביום הפורים היה רבי אלחנן עומד ומספר בכיסופים את סיפור‬ ‫סיפור הגעתו של רבי אלחנן לכולל קדשים מרגש בפני עצמו‪ .‬היה‬ ‫המעשה לדורות הבאים‪ ,‬למען יִ ְראּו וְ יִ ָראּו‪.‬‬ ‫זה לאחר שנים שהוא היה ראש ישיבה באמציסלב‪ .‬הישיבה שגשגה‬ ‫מאוד‪ ,‬שמה הלך לפניה‪ .‬תורתו המזהירה ואישיותו של רבי אלחנן‬ ‫ליטוף של כהנים‪" :‬יוסף קולער"‬ ‫משכו אליהם תלמידים רבים‪ ,‬והרבצת התורה הייתה כל ייעודו‬ ‫אל סמטאותיה הבוציות של ראדין פשטה שמועה מסקרנת‪:‬‬ ‫וחפץ ליבו‪.‬‬ ‫"העילוי מקּול"‪ ,‬הבחור הצעיר יוסף כהנמן ששמו כבר הלך לפניו‬ ‫אלא שאז הגיעה הסערה‪ .‬הסטרא אחרא נעצה את טלפיה‪ .‬משכילי‬ ‫בעולם הישיבות‪ ,‬הגיע לעיירה‪ .‬נפשו השתוקקה רק לדבר אחד –‬ ‫העיר לא אהבו את הרעיון הקדוש של הישיבה‪ .‬הם החלו לנהל נגדה‬ ‫להסתופף בצילו של ענק הדור‪ ,‬החפץ חיים‪ ,‬ולשאוב מן המעיין‬ ‫תעמולה קולנית‪ ,‬ודרשו בתוקף לפרוץ את חומותיה ולהכניס אליה‬ ‫| ‪21‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הטהור של גדלותו‪.‬‬ ‫היה זה שבועיים בלבד לאחר בואו‪ .‬יוסף הצעיר‬ ‫ישב בהיכל‪ ,‬שקוע בתלמודו‪ ,‬כשלפתע הרגיש‬ ‫לידו צל קל ונוכחות מרטיטה‪ .‬היה זה החפץ חיים‪.‬‬ ‫בעיניים אבהיות ומלאות חום‪ ,‬ניגש מרן זיע"א‬ ‫אל הבחור‪ ,‬אחז בידו ובחביבות רבה החל ללטף‬ ‫אותה ברכות‪.‬‬ ‫"יוסף"‪ ,‬לחש החפץ חיים בקולו הרוטט‪" ,‬אתה‬ ‫הרי כהן‪ .‬ובתוקף היותך כהן‪ ,‬עליך לדעת את‬ ‫ההלכות על בוריין"‪ .‬יוסף הביט ברבו בעיניים‬ ‫מצפות‪ ,‬והחפץ חיים המשיך והציג בפניו את‬ ‫הטיעון באמונתו המוחשית‪" :‬ראה‪ ,‬הלוא נפסק‬ ‫להלכה כי גם בזמן הזה אסור לכהן להשתכר מיין‪,‬‬ ‫שמא ייבנה בית המקדש פתאום והוא יידרש‬ ‫להימצא ראוי לעבודה ברגע זה ממש"‪.‬‬ ‫מצד שני ‪ -‬קדושת ההיכל‪ ,‬הצלחת הכולל נעוצה בפרישות בבדידות‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬באותו מעמד חרישי‪ ,‬הזמין החפץ חיים את הבחור הצעיר‬ ‫בחומת הניתוק הגמורה שבין כותלי הכולל לטרדות הבית‪.‬‬ ‫להצטרף ל"כולל קדשים" המהולל‪ .‬הייתה זו מחווה יוצאת דופן‬ ‫ההכרעה שהתקבלה הייתה מפעימה‪ :‬חומות הכולל לא ייפרצו‪.‬‬ ‫וביטוי להערכה עצומה; יוסף היה הבחור היחיד – הרווק היחיד בין‬ ‫האישה לא תבוא לראדין‪ ,‬אלא תשכור דירה קטנה בעיירה הסמוכה‪.‬‬ ‫אברכים נשואים וגדולי תורה מופלגים – שזכה להיכנס בשערי‬ ‫מדי יום‪ ,‬בשעות הארוחות‪ ,‬יפנה האברך אל מחוץ לעיירה ראדין כדי‬ ‫הכולל‪ ,‬להסתופף בצילם של ענקי הארץ‪ ,‬ולשמוע יום‪-‬יום את‬ ‫לסעוד על שולחנה של אשתו – ומיד בתום הארוחה ימהר לחזור‬ ‫שיעוריו של ראש הכולל‪ ,‬רבי משה‪ .‬בערוב ימיו התרפק הרב‬ ‫אל הסטנדר‪.‬‬ ‫מפוניבז' ואמר‪ :‬כשאעמוד בבית דין של מעלה אוכל למסור דין‬ ‫בצעדים האיטיים והחלושים הללו‪ ,‬שבין ראדין לעיירה הסמוכה‪,‬‬ ‫וחשבון שלא היה ביטול תורה באותן שנים‪.‬‬ ‫נמתח קו הגבול הבלתי נראה של‬ ‫השנים הללו בכולל קדשים‪ ,‬תחת‬ ‫היכל הקודש‪ .‬הבדלה מוחלטת‪ ,‬בין‬ ‫כנפי החפץ חיים ובחברותא עם רבי‬ ‫אש חיי התורה לבין חיי העולם הזה‪.‬‬ ‫הבנין היה כלול בהדרו‪ ,‬מלא‬ ‫אלחנן‪ ,‬נחרתו אצלו כפרק הפורה‬ ‫כולל קדשים בראדין לא היה רק בית‬ ‫אור ואויר‪ .‬מלבד ההיכל הגדול‬ ‫והמאושר ביותר בחייו – הפרק שבו‬ ‫מדרש‪ .‬אלא דגם בזעיר אנפין של‬ ‫עוצבה אישיותו והונחו היסודות למי‬ ‫המושג הקדוש "ושכנתי בתוכם"‪,‬‬ ‫ועזרת הנשים‪ ,‬היה בו אוצר‬ ‫שעתיד להקים מחדש את עולם‬ ‫כדרשת חז"ל "בתוכו של כל‬ ‫הספרים רחב וחדרי שיעורים‪.‬‬ ‫התורה מחורבנו‪.‬‬ ‫אחד ואחד"‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬היו בבנין חדרי שינה‬ ‫הגבול הדק שבין‬ ‫היתה זו החופה הטהורה שבה עומד‬ ‫החתן מוכן ומצוחצח לרגע שבו תרד‬ ‫לעשרות תלמידים‪ ,‬ואפילו‬ ‫שמים לארץ‬ ‫השכינה ותשכון שוב בתוכנו‪ .‬יהי רצון‬ ‫חדר "ביקור חולים" שהכיל‬ ‫שנזכה לכך במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫מצחו של החפץ חיים חרוש קמטים‪.‬‬ ‫בית מרקחת בזעיר‪-‬אנפין‬ ‫שאלה קשה הונחה על שולחנו‪.‬‬ ‫ישיבת ראדין בתפארתה‬ ‫לעזרה ראשונה‪ ,‬וגם מקום‬ ‫אחד מאברכי הכולל המצוינים חלה‬ ‫תקופת תור הזהב של ישיבת ראדין‬ ‫במחלה קשה‪.‬‬ ‫רוחות של תורה נושבות בעולם‬ ‫ל"גמילות חסדים" של הישיבה‬ ‫הרופאים היו נחרצים‪ :‬הוא זקוק‬ ‫בד בבד‪ ,‬עם בניית היכל הישיבה‪,‬‬ ‫לטיפול רפואי קפדני ולמאכלים‬ ‫הורגש צורך גם למלא את אוצרות הישיבה בעוצמה רוחנית‬ ‫מיוחדים‪ ,‬כאלו שרק ידיה המסורות של אשתו יכולות לרקוח‬ ‫נוספת‪ ,‬כפי שמספר רבי מרדכי צוקרמן‪ ,‬מתלמידי הישיבה בשנים‬ ‫עבורו כדי להחזיק את נפשו בחיים‪ .‬אשתו התנדבה לבוא לגור‬ ‫מאוחרות יותר‪:‬‬ ‫בראדין לסעוד את בעלה שבמקביל ימשיך לשקוד ולרעות בשדות‬ ‫עד לאותן שנים עמד רבי משה לנדינסקי לבדו בראשות הישיבה‪.‬‬ ‫סדר קדשים‪.‬‬ ‫סדרי הישיבה היו כפי שהיה נהוג עד אז בישיבה בואלוז'ין ובשאר‬ ‫על הכף עמדה דילמה קשה‪ .‬מצד אחד ‪ -‬פיקוח נפש ובריאות הגוף;‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 22‬‬ ‫המקומות‪ ,‬בלימוד כל הש"ס‪ ,‬מברכות ועד נדה‪,‬‬ ‫דף אחר דף‪ ,‬מסכת אחר מסכת בהתמדה‪ .‬אך‬ ‫באותם זמנים החלה שיטת לימודו של רבי חיים‬ ‫מבריסק לכבוש את עולם הישיבות‪ ,‬ולמשוך‬ ‫בעמקותה ובמתיקותה את טובי הלומדים‪.‬‬ ‫מרן זיע"א כהרגלו שהיה ער לצורך הדור‪ ,‬חש‬ ‫כי הגיעה השעה להביא ראש ישיבה נוסף‪ ,‬אשר‬ ‫יתאים לדרך הלימוד החדשה‪ ,‬ומצא את מבוקשו‬ ‫בדמותו הטמירה של רבי נפתלי טרופ‪ ,‬שהיה אז‬ ‫צורב צעיר בן שלושים ושלוש‪.‬‬ ‫בימים אלו החל תור הזהב של הישיבה לפרוח‬ ‫במלוא עוזו‪ .‬אישיותו המשפיעה של רבי נפתלי‬ ‫הפכה את ראדין לאחת הישיבות הגדולות‬ ‫והמובילות בתבל‪ .‬מאות בחורים מכל קצוות‬ ‫רוסיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬ואפילו מפולין החסידית‪ ,‬נהרו‬ ‫לעיירה הקטנה‪.‬‬ ‫מה אנו מבקשים?‬ ‫רבי נפתלי היה בעל מוח חריף ומעמיק‪ .‬דרך‬ ‫לימודו היתה יורדת לשרשי הסוגיות‪ .‬הוא היה‬ ‫אומר‪" :‬אין אנו מבקשים תורה חדשה‪ ,‬אלא רק‬ ‫שואפים להבין את התורה הישנה"‪.‬‬ ‫חידושיו הצטיינו בבהירותם הזכה ובהגיונם‬ ‫הבריא‪ .‬הוא היה המחדש ובעל ההבנה הגדול‪,‬‬ ‫אבל מעולם לא נחפז לערוך חידושים‪ .‬כמעט‬ ‫תדיר היו פוגשים בו כשהיא מהורהר‪ .‬כל חידוש‬ ‫שהיה מעלה‪ ,‬היה עמל בו קודם לכן ימים ולילות‬ ‫ולפעמים שבועות‪.‬‬ ‫לא פעם היה נראה רבי נפתלי כאשר לראשו‬ ‫אלונטית רטובה והוא מתעמק בקושיה מסוימת‬ ‫הישיבה התמלא אבק‪ .‬בין הערפילים נראו מרן זיע"א וחתנו לצד‬ ‫שהטרידה את מוחו‪ .‬לפעמים היה רבי נפתלי כה משולהב כשמצא‬ ‫פועלי הבנין‪ .‬התברר כי בנין הישיבה נעשה צר מהכיל את הלומדים‬ ‫את האור בקצה הסוגיא‪ ,‬עד שהיה רץ באישון לילה לבשר את‬ ‫הרבים‪ .‬גם מבחינה גשמית לא היה הבנין ראוי ומשוכלל כיאה‬ ‫הבשורה לתלמידיו הקרובים‪.‬‬ ‫להיכלה של תורה‪ .‬וכך החלו במלאכת "סותר על מנת לבנות" בית‬ ‫עמלו בתורה היה במידה שאין לשער‪ .‬רק לאחר שהכל היה מלוטש‬ ‫גדול ונאה‪.‬‬ ‫ומתוקן עד תכלית‪ ,‬היה עולה למסור את השיעור‪ .‬שיעוריו של רבי‬ ‫למעלה משנה ארכה הבניה‪ ,‬עד שבקיץ של שנת תרע"ג התנשא‬ ‫נפתלי שינו את כל אווירת הלימוד בישיבה‪ ,‬שיעורי עומק שהכו על‬ ‫בנין גבוה ורחב מעל לגגות הפשוטים של העיירה‪.‬‬ ‫קדקוד התלמידים ופתחו בפניהם שערי גדלות חדשים‪.‬‬ ‫הבנין היה כלול בהדרו‪ ,‬מלא אור ואויר‪ .‬מלבד ההיכל הגדול ועזרת‬ ‫במשך עשרים וחמש שנה שימש רבי נפתלי כראש ישיבה והעמיד‬ ‫הנשים‪ ,‬היה בו אוצר הספרים רחב וחדרי שיעורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬היו בבנין‬ ‫תלמידים הרבה‪ .‬ועד לימינו אנו‪ ,‬שוקדים בני התורה בכל העולם על‬ ‫חדרי שינה לעשרות תלמידים‪ ,‬ואפילו חדר "ביקור חולים" שהכיל‬ ‫דבריו העמוקים והמתוקים שנמסרו באותן השנים בישיבה הקדושה‪.‬‬ ‫בית מרקחת בזעיר‪-‬אנפין לעזרה ראשונה‪ ,‬וגם מקום ל"גמילות‬ ‫חסדים" של הישיבה‪.‬‬ ‫וְ ַהּבַ יִ ת ּבְ ִהּבָ נֹותֹו‬ ‫לקראת חנוכת הבית מרן זיע"א בעצמו יצא מגדרו‪ ,‬וכפי שמופיע‬ ‫כמה שנים לאחר מכן‪ ,‬בשנת תער"ב‪ ,‬נשמע קול מקבות גרזן בבנין‬ ‫באחד ממכתביו הקדושים‪:‬‬ ‫הקדוש‪ .‬תחילה התפרק הגג‪ ,‬אחר כך הכתלים והרצפה‪ .‬כל אזור‬ ‫המשך בעמוד ‪26‬‬ ‫| ‪23‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫משלחת גדולי התורה י‬ ‫ספר‬ ‫והוד קדומים על‬ ‫הגיבורים‬ ‫לזכות רבבות לומדי ׳דרשו׳ בכל רחבי ת‬ ‫החפץחיים זיע״א‪ ,‬הגאוןמוילנא‬ ‫המצטרפים ללימוד‬ ‫ה'דף היומי בהלכה'‬ ‫ומעמד חנוכת מתי‬ ‫עם תחילת חלק ה'‬ ‫ב׳משנה ברורה׳‪ ,‬או‬ ‫המקבלים עליהם‬ ‫להצטרף ללימוד‬ ‫ה'עמוד היומי' עם‬ ‫תחילת מסכת‬ ‫סוכה‪ ,‬בח' חשון‬ ‫יוכלו‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שמות‬ ‫לשלוח‬ ‫לתפילת משלחת‬ ‫הרבנים על ציונו‬ ‫של מרנא ה'חפץ‬ ‫חיים' זיע"א ולפעול‬ ‫עבורם‬ ‫ישועות‬ ‫ועבור משפחתם‬ ‫הזדמנות אחרונה‬ ‫להצטרף ל'ספר‬ ‫הגיבורים'‬ ‫קו התוכן ‪*4992‬‬ ‫או ׳בנדרים פלוס׳‬ ‫להצטרפות ולשליחת שמות ׳דרשו׳ ‪00‬‬ ‫חו הסו ות | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 24‬‬ ‫כל‬ ‫יוצאת למסע ההיסטורי‬ ‫הפרטים‬ ‫ציוני מצוקי ארץ‬ ‫תבל ולישועת כלל ישראל על ציונים של‬ ‫רישום מהיר וקל‬ ‫א זיע״אורבי חיים מווזלוז׳ין זיע״א‬ ‫ב'נדרים פלוס'‬ ‫מעטפת מלאה‬ ‫יבתא רבתא ראדין‬ ‫לפתיחת שיעורים‬ ‫שיעורים יומיים‬ ‫שפות‪,‬‬ ‫במגוון‬ ‫חייגו ‪*4992‬‬ ‫‪ 1200‬שיעורים‬ ‫יומיים רחבי הארץ‬ ‫‪ 800‬מוקדי בחינה‬ ‫מידי חודש‬ ‫קונטרס לימוד‬ ‫בפורמט כיס‪ ,‬חינם‬ ‫לוח יומי למעקב‬ ‫אישי‪ ,‬חינם‬ ‫תזכורת טלפונית‬ ‫מ'דרשו' מדי יום‬ ‫שמות‬ ‫שליחת‬ ‫להזכרה במעמד‬ ‫התפילה בראדין‬ ‫| ‪25‬‬ ‫‪ 02-5609000‬או בעמדות ׳נדרים פלוס׳‬ ‫חו הסו ות | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫את הפסוק הנצחי‪' :‬זה א‪-‬לי ואנוהו' כפשוטו וכתרגומו‪' :‬דין א‪-‬להי‬ ‫"כבוד ידידי ‪ ...‬מוהר"ר מרדכי הלוי עפשטיין נ"י‪ .‬הנני להודיע‬ ‫ואבני ליה מקדש'" (המשא המלא מופיע בספר החפץ חיים ופעלו‬ ‫לכבוד תורתו כי בעוד כחודש ימים נקוה לה' לעשות חנוכת הבית‬ ‫עמ' שעז)‪.‬‬ ‫של ישיבתנו הקדושה‪ ,‬שאנו עוסקים בבנינו זה יותר משנה יזכנו‬ ‫ה' בקרוב לגמרו‪ .‬וכאשר נגביל את היום‪ ,‬אודיע לידידי פעם שנית‪,‬‬ ‫אדין‬ ‫ַׁשבְ ִּתי ּבְ ָׁשלֹום לְ בֵ ִיתי ּפֹה ַר ִ‬ ‫אולי יכבדני כבוד תורתו לבוא ליום זה וייטיב נא להשיב בזה‪ .‬ואם‬ ‫הפריחה המזהירה נגדעה באחת עם פרוץ מלחמת העולם‬ ‫באפשרי‪ ,‬יעשה לנו נחת רוח גדול‪ ,‬וגם הוא ישבע רוב נחת לראות‬ ‫הראשונה‪ .‬אז נאלצו לחצות את‬ ‫ערך בני ישיבתנו הקדושה וגם הבנין‬ ‫הישיבה לשני מחנות‪ :‬רוב התלמידים‪,‬‬ ‫הקדושה שנבנה"‪.‬‬ ‫יחד עם החפץ חיים‪ ,‬חתנו רבי הירש‪,‬‬ ‫הנה בחסד השם יתברך ַׁשבְ ִּתי‬ ‫ורבי נפתלי טרופ‪ ,‬עזבו את ראדין‬ ‫כי מראדין תצא תורה‬ ‫ויצאו לגלות ממושכת ברוסיה‪ ,‬בעוד‬ ‫בשלום לביתי פה ראדין‪ ,‬אך‬ ‫בהגיע היום הוקמה בימה גדולה‬ ‫קבוצה קטנה נותרה מאחור עם רבי‬ ‫בני הישיבה עדיין בדרך‪ .‬אכן‬ ‫במרכז הישיבה‪ .‬הקירות היו‬ ‫משה לנדינסקי‪ ,‬עד שנאלצה אף היא‬ ‫נקוה לה' שהם יגיעו לפה‬ ‫מקושטים בתפארה בכתובות יוצאות‬ ‫לפנות את המקום‪.‬‬ ‫דופן‪ ,‬כמו‪" :‬כי מראדין תצא תורה‬ ‫בתום המלחמה‪ ,‬בשנת תרפ"א כותב‬ ‫בקרוב‪ ...‬התחזקתי כעת בחסד‬ ‫ודבר ה' מחפץ חיים"‪.‬‬ ‫החפץ חיים‪" :‬הנה בחסד השם יתברך‬ ‫השם יתברך כששבתי לביתי‪,‬‬ ‫פניו המזהירים של מרן זיע"א האירו‬ ‫ַׁשבְ ִּתי בשלום לביתי פה ראדין‪,‬‬ ‫באור עילאי‪ .‬כאשר עמד על הבמה‬ ‫אך בני הישיבה עדיין בדרך‪ .‬אכן‬ ‫להקים ישיבתנו שהרביצו‬ ‫הגבוהה ופתח את משאו בשאלה‬ ‫נקוה לה' שהם יגיעו לפה בקרוב‪...‬‬ ‫בה תורה יותר מחמישים‬ ‫נוקבת‪ :‬שלמה המלך בנה את בית‬ ‫התחזקתי כעת בחסד השם יתברך‬ ‫המקדש מעצי הלבנון‪ .‬מדוע לא‬ ‫כששבתי לביתי‪ ,‬להקים ישיבתנו‬ ‫שנה‪ ,‬לחזור להקימה על‬ ‫בנה את הבית מאבנים‪ ,‬מברזל‪ ,‬או‬ ‫שהרביצו בה תורה יותר מחמישים‬ ‫תילה בעזרת השם יתברך‬ ‫ממתכות חזקות? הרי בנין מעץ צריך‬ ‫שנה‪ ,‬לחזור להקימה על תילה בעזרת‬ ‫לבדק‪-‬בית ולאחזקה תמידית?‬ ‫השם יתברך"‪.‬‬ ‫וכאן הרים מרן זיע"א את קולו ואמר‪:‬‬ ‫בני הישיבה שחזרו לאחר המלחמה החזירו בעמל רב את כבודו‬ ‫"היא הנותנת! שלמה המלך ירד לעומק השיתין והבין שקיומו של‬ ‫ותפארתו של בית המדרש‪ ,‬שחולל על ידי הגרמנים בעת גלותם‪.‬‬ ‫כלל ישראל תלוי בהשתתפותם בבנין בית המקדש‪ .‬בכוונה תחילה‬ ‫הוא הותיר גם לבני הדורות הבאים את הזכות להיות שותפים תדיר‬ ‫התורה פורשת כנף על סמטאות העיירה‬ ‫בבנין הבית והחזקת ּבִ ְדּקֹו בכל עת"‪.‬‬ ‫הרב דוד זריצקי‪ ,‬תלמיד הישיבה‪ ,‬רשם לדורות את חוויותיו בישיבה‬ ‫"בימינו"‪ ,‬הוסיף מרן זיע"א‪" ,‬הישיבה היא בית המקדש! זהו מעון‬ ‫מאותן שנים‪:‬‬ ‫השכינה הנצחי‪ .‬בבנין זה אנו ממשיכים את שירת הדורות ומקיימים‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 26‬‬ ‫ציר הזמן‬ ‫חיי מרן זיע"א השזורים בתולדות הישיבה‬ ‫תקצ"ח‪ :‬דרך כוכב‪ .‬לידת החפץ חיים בעיירה ז'אטיל‪.‬‬ ‫תרט"ז‪ :‬החפץ חיים בן ‪ 17‬מגיע לראשונה לראדין‪ ,‬לבקר את אמו‬ ‫שנישאה בזיווג שני לבן המקום (לאחר פטירת בעלה – אבי החפץ‬ ‫חיים)‪ .‬החפץ חיים נישא לבתו של אביו החורג‪ .‬ולמד כמה שנים‬ ‫בפרישות בראדין‪.‬‬ ‫תר"כ‪-‬תרכ"ט‪ :‬החפץ חיים לומד ומלמד בכמה עיירות‪.‬‬ ‫תרכ"ט‪ :‬החפץ חיים חוזר לראדין‪ ,‬אוסף מספר בחורים ומכונן את‬ ‫ישיבתו בבית הכנסת של העיירה‪.‬‬ ‫תרמ"ו‪ :‬החפץ חיים לוקח לחתן את ר' הירש לוינסון‪ ,‬שנעשה ליד‬ ‫ימינו‪ .‬יחד הם מזניקים את הישיבה לפסגות חדשות‪.‬‬ ‫תרנ"ז‪ :‬הגאון רבי משה לדינסקי מתמנה לראש הישיבה כאשר היא‬ ‫מונה קרוב למאה בחורים‪.‬‬ ‫תרס"ד‪ :‬הישיבה מקבלת תנופה‪ .‬נבנה בנין לישיבה‪ .‬הגאון רבי נפתלי‬ ‫טרופ מתמנה לראש ישיבה נוסף‪ .‬החל תור הזהב של היכל התורה‪.‬‬ ‫תרס"ה‪ :‬נוסד כולל קדשים‪.‬‬ ‫תרע"ג‪ :‬ברגשות עוז נחנך ההיכל החדש והמפואר‪ .‬הבנין שעומד‬ ‫לתפארה עד היום‪.‬‬ ‫תרע"ה‪ :‬מלחמת העולם הראשונה‪ .‬הישיבה נחלקת לשני מחנות‪,‬‬ ‫הח"ח והגרנ"ט יצאו לגלות לכיוון רוסיה הלבנה‪ ,‬חלק מהתלמידים‬ ‫נשארו לתקופה בראדין עם ר' משה‪.‬‬ ‫י"ח שבט תרפ"א‪ :‬נפטר מדלקת ריאות‪ ,‬בגיל ‪ ,57‬ר' הירש‪ ,‬החתן‬ ‫"הסדרים בישיבה נקבעו כדלהלן‪ :‬שעת התפילה היתה לפי זמני‬ ‫והשותף של מרן זיע"א בכל פעולות הישיבה‪ .‬החפץ חיים מתבטא‪:‬‬ ‫קריאת‪-‬שמע‪ .‬אולם אפילו בימות החורף הקצרים לא איחרו‬ ‫"מרגיש שנכרת אבר מגופי"‪.‬‬ ‫מהשעה שבע ושלושים‪ .‬שעה ניתנה לארוחת בוקר‪ .‬בחורף למדו‬ ‫סיון תרפ"א‪ :‬החפץ חיים והישיבה חוזרים לראדין שהפכה לשלטון‬ ‫בלי הפסקה עד השעה שתים וחצי בצהרים‪ .‬אז ניתנה שעה וחצי‬ ‫פולין העצמאית‪.‬‬ ‫לארוחת הצהרים‪ .‬בארבע התחיל שוב הסדר השני שנמשך בלי‬ ‫אלול תרפ"ה‪ :‬החפץ חיים רוצה לעלות לארץ ישראל‪ .‬אך ביום‬ ‫הפסקה עד השעה תשע וחצי‪ .‬אחר כך חצי שעה מוסר‪ ,‬ובעשר‬ ‫הנסיעה הרבנית חלתה ונאלצה לעבור ניתוח‪ .‬מרן ראה את יד‬ ‫בלילה התפללו ערבית והלכו לאכול ארוחת ערב‪ .‬אולם גם לאחר‬ ‫ההשגחה וביטל את הנסיעה‪.‬‬ ‫ארוחת הערב‪ ,‬באו מרבית הבחורים להמשיך בלימוד עד שעה‬ ‫צום גדליה תר"צ‪ :‬שבר בישיבה‪ .‬פטירת ראש הישיבה הגדול הגאון‬ ‫מאוחרת בלילה‪.‬‬ ‫רבי נפתלי טרופ‪.‬‬ ‫היו אלה ימים נהדרים‪ .‬כל העיירה היתה לבושה כמו באיצטלא דרבנן‪.‬‬ ‫כ"ד אלול תרצ"ג‪ :‬שבר על שבר‪ .‬פטירת מרן החפץ חיים זיע"א‪.‬‬ ‫כמעט כל הבתים היו תפוסים על ידי הבחורים בישיבת ראדין‪ ...‬לא‬ ‫"ויהי בנסוע הארון"‪.‬‬ ‫היתה פנימיה לא לאוכל ולא לשינה‪ ,‬מלבד חדרים ספורים "חזקות"‬ ‫כ' אדר ב תרצ"ח‪ :‬פטירת ראש הישיבה הגאון רבי משה לדינסקי‪,‬‬ ‫שבבנין הישיבה לנו כל הבחורים באכסניות פרטיות‪ ,‬והוא הדין גם‬ ‫שנטמן ליד החפץ חיים‪.‬‬ ‫באכסניות של אוכל‪ ,‬נתקבצו עשרה או חמשה עשר בחורים‪ ,‬שילמו‬ ‫תש"א‪ :‬מלחמת העולם השניה פורצת‪ .‬רוב הבחורים עוזבים‬ ‫לאשה עניה סכום מסוים עבור הבישול וקיבלו אצלה שלש פעמים‬ ‫את הישיבה‪.‬‬ ‫ביום אוכל‪.‬‬ ‫תמוז תש"א‪ :‬בוצעו מאסרים בכל ליטא‪ .‬הבחורים האחרונים‬ ‫וכן נהפך כמעט כל בית בעיירה למקום תורה‪ .‬בן‪-‬הישיבה לא למד‬ ‫שנותרו‪ ,‬הועלו לקרונות משא‪ .‬יקום ה' נקמת דם עבדיו השפוך‪.‬‬ ‫בישיבה דווקא‪ .‬גם בעת הארוחות‪ ,‬דיברו דברי תורה‪ ,‬חזרו על‬ ‫תש"א ‪ -‬תשפ"ז‪ :‬הבנין הקדוש מחולל והופך לבתי תיאטרון ובתי‬ ‫השיעורים או על השיחות‪ .‬שיננו לעצמם דבר חידוש שנתחדש‬ ‫קרקסאות‪.‬‬ ‫למישהו בבית המדרש‪ ,‬או אמרו אחד לשני את החידושים‪.‬‬ ‫תשפ"ז‪ :‬גאולת עולם להיכל הישיבה‪ ,‬וגדול כבוד הבית האחרון‬ ‫גם בימות הקיץ‪ ,‬בשעה שניתנה לבחורים שעה וחצי בין מנחה‬ ‫מהבית הראשון‪.‬‬ ‫למוסר לשאוף אויר צח‪ ,‬הלכו בחורים חבורות חבורות ודיברו בדברי‬ ‫| ‪27‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫לא ביום ולא בלילה – פסקה מלהיות"‪.‬‬ ‫תורה‪ .‬נהדר היה המראה לראות כיצד הולכים מאות בחורים ברחוב‬ ‫חורבן יהדות אירופה חרך את כתלי ההיכל‪ ,‬נגע בכף ירכו‪ ,‬אך לא‬ ‫הראשי (וכמעט היחידי) של העיירה ומפלפלים בדברי תורה"‪.‬‬ ‫יכול לו‪ .‬ההיכל המפואר שרד את התופת‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬למרות קיומו הפיזי‪ ,‬במשך שנים רבות נשדד וחולל כבודו של‬ ‫מחורבן לגאולה‬ ‫ההיכל‪ .‬עשרות שנים שימש המבנה ההיסטורי כמועדון תרבות‬ ‫ברם‪ ,‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬שוב הונף הכורת על הישיבה‬ ‫קלוקלת ומקום בילוי המוני לתושביה הלא‪-‬יהודים של ראדין‪.‬‬ ‫הקדושה‪ .‬הבחורים נפוצו לכל קצוות תבל‪ ,‬וכפי שמתאר הרב דוד‬ ‫שועלים הילכו ויצאו מבית קודש הקדשים של ישיבות ליטא‪.‬‬ ‫זריצקי‪:‬‬ ‫אך ההיסטוריה היהודית מלמדת כי החורבן אינו סוף הפסוק‪ .‬בימים‬ ‫"שוב נשאר הבנין הענק של הישיבה ריק‪ .‬שומם ומתמיה על השקט‬ ‫אלו זוכה בנין הישיבה לעדנה מחודשת‪ ,‬כאשר ארגון 'דרשו' העולמי‬ ‫הנורא שהשתרר בין כתליו שמאחוריהם נשמעו תמיד קולות הלומדים‪.‬‬ ‫‪ -‬אשר החיה את תורת החפץ חיים זיע"א בדור האחרון והרחיב את‬ ‫הבחורים שעזבו את ראדין נשארו עומדים דקות מספר לראות בפעם‬ ‫גבולותיה בתנופת קודש אדירה של לימוד קבוע לאלפים ולרבבות‬ ‫האחרונה את בנין הישיבה‪ ,‬האדום‪ ,‬המרובע‪ ,‬עם חלונותיו הגדולים‪,‬‬ ‫ובהוצאת ספריו הקדושים במהדורה חדשה ומפוארת בפנים‬ ‫שהתרומם מעל פני כל הסביבה‪ ,‬שם ראו את האושר‪ ,‬מיצו את החיים‪,‬‬ ‫חדשות ובתוספת מרובה ‪ -‬נחלץ חושים להשיב את כבודו של בית‬ ‫מצאו את דרכם‪ .‬הם בכו‪ ...‬ישיבה זו שבמשך עשרות בשנים לא נסגרה‬ ‫הישיבה דראדין‪ ,‬לגאלו מיד זרים‬ ‫ולכונן מחדש את היכל התורה‪ .‬עֹוד‬ ‫ֶאבְ נֵ ְך וְ נִ בְ נֵ ית ראדין‪ .‬הבניין שחזה‬ ‫שנות אור של מסירות נפש עצומה‪,‬‬ ‫בחורים הלומדים יומם ולילה‪ ,‬נגאל‬ ‫סוף סוף גאולת עולם‪ .‬אבני הבניין‬ ‫האדום שראו ימי תפארת‪ ,‬גלות‪,‬‬ ‫חילול ותקומה‪ ,‬יקומו שוב מעפרן –‬ ‫ויעידו כי אש התורה של ראדין לא‬ ‫כבתה מעולם‪.‬‬ ‫בכתיבת הדברים נעזרנו בספר‬ ‫'בשבילי ראדין' באדיבות המחבר‬ ‫הרב מנחם מנדל פלאטו‪.‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 28‬‬ ‫ֲֲאְזְ ִִמין‬ ‫ִ_לִ ְְסעּו ָָּד ִִתי‬ ‫ארוחות למשפחה‬ ‫לכל החגים‬ ‫משפחה‬ ‫לסוכות‬ ‫זוג לארוחת‬ ‫חג אחת‬ ‫שותפים‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪7200‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪3600‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪300‬‬ ‫עכשיו עם 'עזרת אחים' בחלוקת‬ ‫אוכל מבושל לסעודות החג עבור‬ ‫משפחות חולים ונזקקים‬ ‫קח לך אושפיזין לחג‬ ‫‪1800-999-000‬‬ ‫ניתן לתרום גם דרך נדרים פל‬ ‫| ‪29‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫נחשף‬ ‫צוואת מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‬ ‫לאחרונה‬ ‫בענין הנהגת הישיבה‬ ‫באדיבות בית המכירות גנזים‬ ‫הנה אנכי אודיע לעין כל ענין ישיבתינו הק׳‪ ,‬תחלת התיסדותה היה מעת שבאתי מן עיר‬ ‫וואשילישאק לראדין‪ ,‬ששם אמרתי שיעור גפ״ת לבחורים גדולים מופלגי תורה‪ ,‬וזה היה‬ ‫בשנת תרכ״ט לפ״ק‪ .‬ומאז שבאתי לראדין העירני רוחי בע״ה לקבץ בחורים ואברכים‬ ‫ללימוד התורה‪ ,‬וגם נתן ד׳ בלבי לעורר אנשים אודות חלק הדיבור שלא יהיה הפקר ולעשות‬ ‫פתיחה רחבה להציע לפני העולם את גודל ענינה‪ ,‬ונתן ד׳ חיני בעיני העולם שנתקבל דברי‪,‬‬ ‫וגם נתקבל דברי לענין קיבוץ של תורה יותר ויותר‪ ,‬ובשנת ל״א ול״ב חברתי את הספר‬ ‫חפץ חיים ח״א וח״ב ונתתי לבי להוציאו לאור ועזרני הש״י שבשנת ל״ג הדפסתיו כולו‬ ‫ונתחזק הקיבוץ ג״כ בעזה"י‪ .‬ובשנת תרל״ו הוצאתי את שמירת הלשון ג״כ לאור עולם‪.‬‬ ‫ואף שעסקתי עוד אודות יתר חבורי הנוגע לענין מדות ולענין דברים הנוגע לענין הלכה‬ ‫למעשה‪ ,‬מ״מ לא העלמתי עיני מן הישיבה להחזיקה ולהרבותה ולהשגיח עליה בכל‬ ‫ענינים שהיא צריכה‪ .‬וכן התנהג עד שנת תרמ״ז שזיכני ד׳ להשיא ביתי לאיש שהוא גאון‬ ‫בתורה וצדיק במעשים מהר״ר צבי זלה״ה לעווינסאהן שלמד אז בישיבתנו‪ .‬וכאשר בא‬ ‫לביתי נתחזק ב״ה עוד הישיבה ביותר ששנינו עמלנו להחזיקה ולהרבותה‪ ,‬וחתני ז״ל נתן‬ ‫נפשו על קיום הישיבה עד ימיו האחרונים זלה״ה‪ .‬וכה התנהגה הישיבה עד עת פרידתו‬ ‫ז״ל בשנת תרפ״א‪ ,‬אשר מאז זכו בניו להיות מנהלי הישיבה ברוחניות וגשמיות‪ ,‬הלא המה‬ ‫הרה״ג י״א ר׳ יהושע לייב לעווינסאן נ״י והרה״ג י״א ר׳ אליעזר זאב קאפלאן נ״י והמה‬ ‫מתאמצים בכל עוז להחזיק הישיבה הק׳ על מעמדה מיום פטירת אביהם זצ״ל‪ .‬ועתה‬ ‫לעת זקנתי היה בדעתי ליסע לאה״ק ולהשאיר הישיבה על מקומה ועשיתי כל הכנות‬ ‫הנצרכות לזה‪ ,‬אכן עכבוני מן השמים‪ ,‬שפתאום ביום שהייתי מוכן לנסוע נחלתה אשתי‬ ‫במחלה מסוכנת ואינה יכולה לנסוע‪ ,‬ולפי דברי הרופאים אינה יכולה כלל לנסוע‪ ,‬וממילא‬ ‫אני מוכרח להשאר פה‪ .‬וכאשר זיכני הש״י להשיא בתי לאיש גדול בתורה וי״א שמו מהר״ר‬ ‫מנחם יוסף זַ אקס בר׳ יעקב מרדכי נ״י‪ ,‬אני מוסר כח הזכות שיש לי לחתני הנ״ל שיהיה ר״מ‬ ‫בהישיבה מכחי ומזכותי להגיד שיעור בגפ״ת לפני הישיבה לבד הר״מ הקודם (הקודם)‬ ‫הגר״נ שליט״א‪ .‬וזכות פרנסתו יהיה ג״כ מקופת הישיבה ומחויבין לפרנסו ג״כ כדי צרכו‬ ‫ונכדי הרה״ג ר׳ יהושע ליב והרה״ג ר׳ אליעזר זאב יהיו מנהלי הישיבה בכל עניניה‬ ‫מהנ״ל‪ַ .‬‬ ‫הגשמיים והרוחניים כמקדם ואין לאחרים שייכות בהם‪.‬‬ ‫ולראיה באתי על החתום ביום ב׳ י״א טבת תרפ״ו לפ״ק פה ראדין‬ ‫נאום ישראל מאיר ב"ר ארי׳ זאב הכהן מחבר ספר חפץ חיים ומ״ב‬ ‫גם אנחנו שנינו באנו על החתום שהסכמנו לקיים כל הנ״ל בשטר זה ולראי׳ חתמנו שמינו‬ ‫יום ב׳ י״א טבת תרפ״ו לפ״ק פה ראדין‬ ‫נאום יהושע לייב באמו״ר הגה״צ מוהר״צ זצ"ל לעווינסאהן ונאום אליעזר זאב במוהר״ר‬ ‫בנימן קאפלאן‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 30‬‬ ‫| ‪31‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"כאשר ביקש האיש לצאת לדרך מיד‪ ,‬ענה הגביר‪" :‬איני יכול‬ ‫כעת‪ .‬הגעתי ליריד השנתי‪ ,‬כאן אני מנהל את כל עסקיי‪ .‬זה ייקח‬ ‫עוד כמה ימים‪ .‬כשאסיים‪ ,‬אסע ישירות אל הפריץ‪ ,‬עוד לפני‬ ‫שאחזור לביתי‪ .‬בינתיים התחזק בביטחון ובאמונה‪ .‬אל תסמוך‬ ‫עליי‪ ,‬סמוך על בורא עולם‪ .‬אין צורך למהר עם ההשתדלות"‬ ‫הגאון רבי יחיאל צוקר שליט"א‪ ,‬מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה'‬ ‫ומחבר ספרי 'להאיר' על הערבה הנחבטת והערבה המחובקת‬ ‫"יופי לך מזבח‪ ,‬יופי לך מזבח"‬ ‫הזוהר הקדוש מגלה לנו כי יום הושענא רבה הוא יום 'משלוח‬ ‫הפתקאות'‪ ,‬החתימה הסופית והמוחלטת‪ .‬לכן גם מי שחלילה לא‬ ‫זכה להיחתם לטובה ביום הכיפורים‪ ,‬עדיין נתונה לו ההזדמנות לתקן‬ ‫ביום זה‪ .‬לשם כך אנו נוהגים להישאר ערים בלילה‪ ,‬ומשתדלים‬ ‫להראות לקדוש ברוך הוא את חיבתנו הגדולה למצוות סוכה‬ ‫וללימוד התורה‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬אחת המצוות המרכזיות של חג הסוכות היא נטילת ארבעת‬ ‫המינים‪ :‬אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬הדס וערבה‪ .‬חז"ל מבארים שארבעת המינים‬ ‫מרמזים לארבעה סוגים הקיימים בעם ישראל‪ .‬יש שיש בהם טעם‬ ‫וריח‪ ,‬תורה ומעשים טובים‪ ,‬והם נמשלים לאתרוג‪ .‬יש שיש בהם‬ ‫טעם ואין בהם ריח‪ ,‬עוסקים בתורה ומעשיהם פחותים‪ ,‬והם נמשלים‬ ‫מסממני הקטורת‪ .‬בין הסממנים‪ ,‬שריחם ניחוח‪ ,‬נכללה גם החלבנה‪,‬‬ ‫ללולב‪ ,‬ענף של עץ התמר הנותן פרי טעים וחסר ריח‪ .‬יש שריחם‬ ‫סממן שריחו רע מאוד‪ .‬אף על פי כן נוכחותה הייתה מעכבת‪,‬‬ ‫טוב ואין בהם טעם‪ ,‬מעשים טובים בלא לימוד תורה‪ ,‬והם נמשלים‬ ‫בלעדיה לא הייתה הקטורת כשרה‪ ,‬ומי שהיה מחסר אחד מסממניה‬ ‫להדס‪ .‬ולבסוף יש שאין בהם לא טעם ולא ריח‪ ,‬ואותם מכנים חז"ל‬ ‫היה חייב מיתה‪ .‬החלבנה‪ ,‬שריחה רע‪ ,‬רומזת לפושעי ישראל‪,‬‬ ‫'פושעי ישראל'‪ ,‬והם נמשלים לערבה‪.‬‬ ‫והתורה מצווה לכלול אותה בתוך התערובת‪ .‬מכאן למדו חז"ל את‬ ‫ועם כל זאת‪ ,‬התורה מצווה עלינו לאגוד את כל המינים יחדיו‪ .‬אם‬ ‫הכלל שכל תענית צריכה לכלול את פושעי ישראל‪ .‬אנו נדרשים‬ ‫ניטול רק חלק מהם‪ ,‬לא יצאנו ידי חובת המצווה‪ .‬עלינו לאחד את כל‬ ‫לקבץ אותם אלינו‪.‬‬ ‫הסוגים שבעם ישראל‪.‬‬ ‫קושיית הרב שטיינמן‬ ‫ה'חלבנה' שבקטורת‬ ‫מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל עמד כאן על סתירה‪ .‬בספר חסידים‬ ‫רעיון זה מלווה אותנו עוד מהימים הנוראים‪ .‬בתפילת 'כל נדרי'‬ ‫כותב רבי יהודה החסיד שאדם המתפלל צריך להיזהר שלא לעמוד‬ ‫בערב יום הכיפורים מכריז החזן‪" :‬על דעת המקום ועל דעת‬ ‫סמוך לאדם רשע‪ ,‬פן יידבק בו וגרעונו יפגום בתפילתו‪ .‬דברים אלו‬ ‫הקהל‪ ...‬אנו מתירין להתפלל עם העבריינים"‪ .‬הדברים נשענים על‬ ‫עומדים לכאורה בסתירה לדברי הגמרא בכריתות‪ .‬הגמרא אומרת‬ ‫דברי הגמרא (כריתות ו ע"ב)‪" :‬כל תענית שאין בה מפושעי ישראל‪,‬‬ ‫שעלינו להביא את פושעי ישראל לתפילה הציבורית‪ ,‬וספר חסידים‬ ‫אינה תענית"‪ .‬כאשר היו גוזרים תענית ציבור בשל בצורת או מגפה‪,‬‬ ‫מזהיר להתרחק מהם‪ .‬אם נביא אותם‪ ,‬התפילה לא תתקבל‪ ,‬ואם לא‬ ‫חובה היה לשתף בה גם את פושעי ישראל‪ ,‬ואם לא שיתפו אותם‪,‬‬ ‫נביא אותם‪ ,‬התענית אינה תענית‪ .‬כיצד ניתן ליישב את הסתירה?‬ ‫התענית לא הייתה מתקבלת‪ .‬הדברים מעוררים תמיהה גדולה‪.‬‬ ‫הוסיף מרן זי"ע ושאל‪ :‬ה'שפתי חכמים' על רש"י מסביר את טעם‬ ‫רש"י‪ ,‬בפירושו על פרשת כי תשא‪ ,‬מביא מקור נוסף לרעיון זה‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 32‬‬ ‫אם לאחר שבעה ימים של חיבור וקירוב נותרו כשהיו‪' ,‬ערבות' בלא‬ ‫צירופם של פושעי ישראל לתפילה‪" ,‬כדי שיראה הקדוש ברוך‬ ‫טעם וריח‪ ,‬ולא התקדמו ולו צעד אחד‪ ,‬אז חובטים בהם‪ .‬אז מורטים‬ ‫הוא שהפושעים ישובו בתשובה ויחוס עלינו"‪ .‬שאל הרב שטיינמן‬ ‫להם את העלים‪.‬‬ ‫שאלה פרקטית‪ :‬אם אותם פושעים כבר שבו בתשובה‪ ,‬הרי שאינם‬ ‫הקדוש ברוך הוא מושיט ידיו ואומר‪" :‬לא משנה מי אתם‪ ,‬בואו‪ .‬אני‬ ‫נחשבים עוד לפושעים‪ .‬אדם שחוזר בתשובה‪ ,‬עברו נמחק כליל‪.‬‬ ‫מוכן למחול‪ ,‬לסלוח ואף להפוך זדונות לזכויות"‪" ,‬כי עמך הסליחה"‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬בימים אלו של חג הסוכות‪ ,‬זמן של 'תשובה מאהבה'‪,‬‬ ‫אך כל זה בתנאי אחד‪ :‬אני רוצה לראות תזוזה‪ .‬האם זזנו ממקומנו‬ ‫זדונותיו נהפכים לזכויות‪ ,‬כדברי הגמרא במסכת יומא‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע‬ ‫או נשארנו תקועים? האם התחלנו לייקר יותר את המצוות? האם‬ ‫ממשיך ה'שפתי חכמים' לכנותם 'פושעים'?‬ ‫התחלנו לבחון את סדרי העדיפויות שלנו ולהבין על מה אנו‬ ‫מוותרים ומול מה?‬ ‫שתי בחינות בפושעי ישראל‬ ‫כפי שמבאר רבנו יונה ב'שערי תשובה'‪ ,‬חלק עיקרי בווידוי הוא‬ ‫כדי להבין את עומק הדברים נקדים סיפור מתקופתו של רבי חיים‬ ‫ההכרה‪" :‬ואיך החלפתי עולם עומד לעד בעולם חולף?"‪ .‬כל רגע של‬ ‫מבריסק‪ .‬באותה עת‪ ,‬בראשית תקופת ההשכלה‪ ,‬התכנסו קהילות‬ ‫תורה‪ ,‬כל מצווה שאדם עושה‪ ,‬מזכה אותו בנצח נצחים‪ ,‬בשכר שאי‬ ‫ישראל לעצרת תפילה‪ .‬המשכילים‪ ,‬אותם יהודים שאימצו את אורח‬ ‫אפשר לשער ולתאר‪ .‬ובתמורה למה אנו מוותרים על כך? עבור עוד‬ ‫החיים האירופי תחת הסיסמה "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך"‪,‬‬ ‫רווח כספי קטן‪ ,‬עוד בילוי חולף‪ .‬עבר ראש השנה‪ ,‬עבר יום הכיפורים‪,‬‬ ‫סיסמה שנשאה בחובה ארס רב‪ ,‬כאילו היהדות עומדת בסתירה‬ ‫עברו עשרת ימי תשובה וסוכות‪ .‬מה עכשיו? האם אנו חוזרים לאותו‬ ‫לאנושיות‪ ,‬ביקשו אף הם להצטרף לעצרת‪ .‬רבי חיים סירב בתוקף‪.‬‬ ‫עולם ריקני‪ ,‬עולם של עצבות ותסכול‪ ,‬או שמא אמרנו לעצמנו‪" :‬אני‬ ‫שלחו אליו משלחת בטענה‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬מה עם החלבנה? נניח שאנו‬ ‫חייב למצוא את הדרך להתחבר יותר לבית המדרש‪ ,‬לקיום המצוות‪,‬‬ ‫פושעים‪ ,‬אך גם את החלבנה שמו בקטורת‪ .‬נניח שאנו ערבה‪ ,‬אך גם‬ ‫לקביעת עיתים לתורה"‪.‬‬ ‫את הערבה נוטלים בארבעת המינים‪ .‬מדוע אינך מצרף אותנו?"‬ ‫וכאן טמון ההבדל‪ .‬ישנו החוטא המכונה 'חלבנה'‪ ,‬שמעורר את לבו‬ ‫השיב להם רבי חיים‪" :‬אם אתם קוראים את הברייתא של פיטום‬ ‫לשוב לאביו שבשמים‪ .‬אבל ספר חסידים שאמר שיש להתרחק‬ ‫הקטורת‪ ,‬קראו אותה עד סופה ותראו שיש דברים שלא מכניסים‬ ‫ארבע אמות בשעת התפילה‪ ,‬דיבר על אותם הפושעים שגם כאשר‬ ‫אל המקדש‪ ,‬מפני הכבוד"‪.‬‬ ‫הם טועמים מן הקדושה‪ ,‬אינם עושים צעד כדי להתקדם‪ ,‬ועל כן יש‬ ‫בדבריו רמז רבי חיים מבריסק ליסוד עמוק‪ ,‬שאותו הסביר בהמשך‬ ‫להתרחק מהם פן נושפע מהם לרעה‪.‬‬ ‫מרן הגראי"ל‪ :‬יש שתי בחינות של 'פושעי ישראל'‪ .‬ישנה בחינה של‬ ‫אומר הרב שטיינמן‪ :‬ה'שפתי חכמים' לא אמר שהבאנו את הפושעים‬ ‫כאלו שהכנסתם להיכל התפילה מסייעת ומרוממת‪ ,‬מוסיפה חן‬ ‫כדי להראות שהם 'שבו' בתשובה‪ ,‬אלא כדי להראות שהם 'ישובו'‬ ‫וחסד‪ ,‬ויש כאלו שהכנסתם פוגמת ומזיקה רח"ל‪.‬‬ ‫בתשובה‪ .‬אנו רואים בחוש יהודים רבים שלא זכו לחינוך תורני‪,‬‬ ‫אך בתוך כל יהודי קיים ניצוץ פנימי‪ .‬כשאתה מדליק אותו‪ ,‬משהו‬ ‫מחיבוק לחביטה‬ ‫ניצת‪ .‬לא תמיד זה מחזיק מעמד‪ ,‬אך יש התעוררות‪ ,‬יש ניסיון‪ ,‬יש‬ ‫זהו בדיוק הרעיון הטמון במצוות ארבעת המינים‪ .‬במשך שבעה‬ ‫סיכוי‪ .‬אבל אותו אדם שאומר‪" :‬הטקס נגמר‪ ,‬חודש החגים הסתיים‪,‬‬ ‫ימים אנו מברכים עליהם‪ ,‬כשהערבה‪ ,‬המסמלת את פושעי ישראל‪,‬‬ ‫נתראה בשנה הבאה"‪ ,‬מלכתחילה עדיף להתרחק ממנו‪.‬‬ ‫אגודה יחד עם שאר המינים‪ .‬אנו מקיפים עמה את ספר התורה‪,‬‬ ‫נוטלים אותה בשמחה ומשלבים אותה במצווה‪ .‬אך ביום הושענא‬ ‫סיפורו המרטיט של תלמיד הב"ח‬ ‫רבה‪ ,‬לאחר שבע הקפות‪ ,‬אנו מניחים את ארבעת המינים‪ ,‬נוטלים‬ ‫הב"ח‪ ,‬רבי יואל סירקיש בעל ה'בית חדש'‪ ,‬סיפר מעשה נורא הוד‪.‬‬ ‫חמישה בדי ערבה‪ ,‬ואומרים עמם תפילות נוראות הוד‪ .‬בסיום אנו‬ ‫יום אחד הגיע אליו יהודי בוכה בדמעות שליש‪ .‬הוא סיפר כי במשך‬ ‫חובטים את הערבות בקרקע ומשתדלים למרוט את כל עליהן‪.‬‬ ‫‪ 20‬שנה הוא ומשפחתו‪ ,‬עשר נפשות‪ ,‬מתפרנסים מבית מרזח‬ ‫מנהג זה מעלה שאלה מהותית‪ .‬הרי במשך שבעה ימים הדגשנו‬ ‫שחכרו מהפריץ המקומי‪ .‬כעת עשיר אחר מנסה לשכנע את הפריץ‬ ‫את חובת צירופה של הערבה‪ ,‬ואמרנו שבלעדיה לא נצא ידי חובה‪.‬‬ ‫להעביר את החכירה לידיו‪" .‬כבוד הרב"‪ ,‬זעק האיש‪" ,‬פרנסתי‬ ‫חיבקנו‪ ,‬איגדנו וחיברנו אותה‪ .‬כיצד ייתכן שבסוף התהליך אנו‬ ‫בסכנה‪ ,‬אין לנו ממה לחיות"‪.‬‬ ‫לוקחים את אותן ערבות וחובטים בהן? מה פשר הדבר?‬ ‫אמר לו הב"ח‪" :‬בטח בה' ועשה טוב"‪ .‬אך היהודי בשלו‪" :‬אולי טעיתי‬ ‫מבארים ספרי החסידות כי נתנו הזדמנות לאותם 'פושעים'‪.‬‬ ‫שלא למדתי את דרכי הביטחון‪ ,‬אבל למעשה אני ובני ביתי חרדים‬ ‫אמרנו להם‪" :‬בואו עמנו‪ ,‬נחבר אתכם לכל הסוגים הטובים שבעם‬ ‫מאוד לגורל המשפחה"‪ .‬יעץ לו הב"ח‪" :‬גש אל פלוני גביר‪ ,‬שהוא‬ ‫ישראל‪ ,‬לאלו שיש להם תורה ומעשים טובים‪ ,‬לאלו שיש להם רק‬ ‫תלמידי‪ .‬יש לו קשרים עם הפריץ וכושר שכנוע‪ .‬אמור לו שאני‬ ‫תורה ולאלו שיש להם רק מעשים‪ .‬נצרף גם אתכם‪ ,‬שאין לכם לא‬ ‫ביקשתי שילך וידבר בזכותך"‪.‬‬ ‫זה ולא זה"‪ .‬במשך שבעה ימים הם היו חלק מהאגודה‪ ,‬ישבו ליד‬ ‫האיש מיהר לבית הגביר‪ ,‬אך שמע כי נסע ליריד הגדול בדנציג‪ .‬הוא‬ ‫הרב‪ ,‬התחברו לעולמה של תורה ותפילה‪ .‬כעת‪ ,‬בסיום התהליך‪,‬‬ ‫נסע אחריו‪ ,‬מצא אותו וסיפר לו על מצוקתו ועל שליחותו של הב"ח‪.‬‬ ‫אנו בודקים את התוצאה‪ :‬האם הערבה השתנתה או נותרה ערבה?‬ ‫| ‪33‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫שניות זו עדיין מצה‪ ,‬ורגע אחד אחר כך זה כבר חמץ‪ .‬מצווה הבאה‬ ‫הגביר השיב בשמחה‪" :‬לעזור ליהודי‪ ,‬ועוד בשליחות הב"ח? בוודאי‬ ‫לידך‪ ,‬יש לקפוץ עליה מיד"‪.‬‬ ‫שאעשה זאת"‪ .‬אך כאשר ביקש האיש לצאת לדרך מיד‪ ,‬ענה הגביר‪:‬‬ ‫"איני יכול כעת‪ .‬הגעתי ליריד השנתי‪ ,‬כאן אני מנהל את כל עסקיי‪.‬‬ ‫ניצול הזדמנויות רוחניות‬ ‫זה ייקח עוד כמה ימים‪ .‬כשאסיים‪ ,‬אסע ישירות אל הפריץ‪ ,‬עוד‬ ‫לכולנו יש הזדמנויות בלי סוף‪ .‬אדם מגיע לבית הכנסת‪ ,‬למקום שהוא‬ ‫לפני שאחזור לביתי‪ .‬בינתיים התחזק בביטחון ובאמונה‪ .‬אל תסמוך‬ ‫בבחינת גן עדן‪ ,‬ובמקום להתחבר לקדושה הוא עוסק בפוליטיקה‬ ‫עליי‪ ,‬סמוך על בורא עולם‪ .‬אין צורך למהר עם ההשתדלות"‪.‬‬ ‫ובשיחות בטלות‪ .‬יש הזדמנות לשמוע דברי תורה לפני התפילה או‬ ‫האיש שב לביתו וניסה להרגיע את בני ביתו בדברי הביטחון ששמע‪,‬‬ ‫אחריה‪ ,‬והוא מעדיף לקרוא עיתון או לענות לטלפון כאילו ראש‬ ‫אך ללא הצלחה‪ .‬במשך שבוע וחצי שררו בביתם מתח וצער גדול‪.‬‬ ‫הממשלה ממתין לעצתו הדחופה‪ .‬מדוע אנו מובילים את עצמנו אל‬ ‫בתום אותו שבוע וחצי סיים הגביר את עסקיו‪ ,‬נסע כהבטחתו אל‬ ‫מחוץ לגן העדן‪ ,‬כשיש לנו הזדמנות להיות בתוכו? כפי שאמר הב"ח‬ ‫הפריץ‪ ,‬ועד מהרה הוארך חוזה החכירה בעשר שנים נוספות ואף‬ ‫בחרדה גדולה‪ ,‬כמה נורא להיות סמוך לאור ולא לזכות בו‪ ,‬רק משום‬ ‫בתנאים טובים יותר‪.‬‬ ‫שהחמצנו את ההזדמנות‪ .‬כאשר ניתנת לאדם הזדמנות והוא אינו‬ ‫לימים הלך אותו גביר לעולמו‪ ,‬והגיע בחלום אל הב"ח‪" .‬כאשר‬ ‫קופץ עליה‪ ,‬התביעה עליו נוראה ואיומה‪.‬‬ ‫עליתי לשמיים"‪ ,‬סיפר‪" ,‬הכריזו את שמי והעמידו את מעשיי‬ ‫הטובים‪ ,‬הצדקות והחסדים הרבים שעשיתי בהנחייתך‪ .‬הזכויות‬ ‫"מסיר אוזנו"‬ ‫עלו ועלו‪ ,‬ובית דין של מעלה פסק את דיני לגן עדן‪ .‬מלאכים‪,‬‬ ‫זכינו לאור של חודש אלול‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יום הכיפורים וסוכות‪ .‬כעת‪,‬‬ ‫שהקרבה אליהם לבדה היא עונג שאי אפשר לתאר‪ ,‬הובילו אותי‬ ‫ביום משלוח הפתקאות‪ ,‬עלינו לשלוח פתק קטן אחד לקדוש ברוך‬ ‫בשירה ובזמרה‪ .‬ככל שהתקרבתי‪ ,‬גברו הכיסופים להיכנס‪ .‬ולפתע‬ ‫הוא‪ :‬קבלה קטנה שאנו מקבלים על עצמנו‪ .‬ריבונו של עולם‪ ,‬אנו‬ ‫יצא לקראתי מלאך צולע‪ ,‬עצר בעדי ומנע ממני להתקדם‪ .‬שאלתי‬ ‫מקבלים על עצמנו שכאשר תהיה לנו הזדמנות להתעלות‪ ,‬לא‬ ‫אותו‪' :‬מי אתה?'‪ .‬השיב‪' :‬אני הוא המלאך הטוב שנברא מהמעשה‬ ‫נפסיד אותה‪.‬‬ ‫שעשית למען אותו יהודי'‪ .‬תמהתי‪' :‬אם כן‪ ,‬מדוע אתה מונע ממני‬ ‫הפסוק אומר‪" :‬מסיר אזנו משמוע תורה‪ ,‬גם תפילתו תועבה" (משלי‬ ‫להיכנס? הרי עליך לדחוף אותי פנימה'‪ .‬ענה המלאך‪' :‬נכון‪ ,‬אך אותו‬ ‫כח‪ ,‬ט)‪ .‬לכאורה המידה כנגד מידה הייתה צריכה להיות ש'תורתו'‬ ‫שבוע וחצי שהתמהמהת‪ ,‬שגרם צער ועגמת נפש לאותו יהודי ולבני‬ ‫תהיה תועבה‪ .‬מדוע דווקא 'תפילתו' נפגמת?‬ ‫ביתו‪ ,‬הוא המונע ממני להכניס אותך'‪.‬‬ ‫ה'חובות הלבבות' כותב שכוח הדיבור הוא כוח התקשורת‪.‬‬ ‫טענתי לעומתו‪ :‬אמנם התעכבתי‪ ,‬אבל התוצאה הייתה מבורכת‪,‬‬ ‫באמצעותו אנו מתחברים זה לזה‪ ,‬ודרכו אנו מתחברים לאלוקינו‪.‬‬ ‫והיהודי חזר לפרנסתו ברווח גדול לרווחת בני ביתו‪ .‬והמלאך‬ ‫הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו דרך דברי התורה‪ ,‬ואנו מדברים אליו‬ ‫בשלו‪ :‬כאן לא נבחנים בתוצאות‪ ,‬כאן נבחנים במעשים‪ ,‬ובמעשים‬ ‫דרך התפילה‪ .‬כאשר עומד רב ודורש דברי תורה‪ ,‬השכינה כנגדו‪,‬‬ ‫התעכבת‪ .‬החזירו את הדין לבית דין של מעלה‪ ,‬והמלאך שנברא‬ ‫וזהו קולו של הקדוש ברוך הוא המדבר מתוך גרונו‪ .‬אם באותו רגע‬ ‫מהמעשה הטוב עצמו הוא שקיטרג עליי‪ .‬בית הדין פסק שאמנם‬ ‫אנו מפנים לו עורף ועוסקים בענייננו‪ ,‬אנו למעשה אומרים לו‪" :‬דבר‬ ‫מגיע לי גן עדן‪ ,‬אך כנגד אותם ימים של צער אשב בפתח גן עדן ולא‬ ‫אל הקיר‪ ,‬אני אינני כאן"‪ .‬מידה כנגד מידה אומר הקדוש ברוך הוא‪:‬‬ ‫אוכל להיכנס"‪.‬‬ ‫"כאשר תבוא לדבר איתי בתפילה‪ ,‬עם כל בקשותיך‪ ,‬גם אתה תדבר‬ ‫"רבי"‪ ,‬אמר אותו גביר לב"ח‪" ,‬איני יודע כמה זמן הייתי שם‪ ,‬אך‬ ‫אל הקיר"‪.‬‬ ‫בתחושת העולם העליון היו אלו שנים רבות‪ .‬הצער ועגמת הנפש‬ ‫איננו רוצים לאבד את תפילותינו‪ .‬יום הושענא רבה הוא יום של‬ ‫שאתה מרגיש את גן העדן לידך ואינך יכול להיכנס‪ ,‬הוא צער שאי‬ ‫תפילה על המים‪ ,‬והמים מסמלים את התורה ואת עולמנו הרוחני‪.‬‬ ‫אפשר לתאר ולשער"‪ .‬וביקש מהב"ח‪" :‬ספר סיפור זה ותעורר את‬ ‫זהו יום שבו אנו יכולים לזכות לחיים נעימים ושמחים‪ ,‬לשפע של‬ ‫הציבור"‪ .‬הב"ח אכן סיפר את הדברים ברבים‪ ,‬והתריע‪" :‬רבותיי‪,‬‬ ‫רוחניות‪ ,‬ומתוך כך גם לשפע של גשמיות שתאפשר לנו עולם‬ ‫שימו לב‪ .‬חז"ל אמרו 'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה'‪ .‬אל תיתן לה‬ ‫רוחני‪ .‬יזכנו השם יתברך שנזכה לשפע ברכה והצלחה בכל מעשה‬ ‫להפוך לחמץ‪ .‬כמה זמן יש בין חמץ למצה? ‪ 18‬דקות‪ .‬אך למעשה‬ ‫ידינו‪ ,‬ונזכה כולנו ל'פתקא טבא'‪ ,‬לכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬ ‫ההבדל הוא שנייה אחת‪ .‬בדקה השבע עשרה וחמישים ותשע‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 34‬‬ ‫הדורה מומלצת‬ ‫"מ‬ ‫ע"י גדולי‬ ‫המקובלים"‬ ‫| ‪35‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫רבי משה הראה לרבי ישעי' את צרור הכסף שאגר פרוטה‬ ‫לפרוטה במשך זמן רב מלימודו עם הילדים‪ ,‬ואמר לו‪" :‬אני מוכן‬ ‫לתת לך את כל זה תמורת הסנדקאות‪"!...‬‬ ‫מדוע נקרא בית המקדש על שמו של דוד המלך שלא בנה אותו‪ ,‬מה ביקש החסיד‬ ‫שייכתב על מצבתו‪ ,‬ועל מה ויתר רבי משה איוויער תמורת סנדקאות אחת‬ ‫הרב ישראל ליוש‬ ‫"ה ַר ֲח ָמן הּוא יָ ִקים לָ נּו ֶאת ֻסכַ ּת ָדּוִ ד ַהּנֹופָ לֶ ת"‬ ‫ָ‬ ‫בתפילה זו שבברכת המזון אנו מבקשים על בנין בית המקדש‪ ,‬אשר‬ ‫בין שמותיו הרבים נקרא אף 'סוכת דוד'‪ .‬והא גופא צריך תלמוד‪:‬‬ ‫מדוע נקרא בית המקדש על שמו של דוד המלך‪ ,‬והלא לא הוא בנאו‪,‬‬ ‫אלא שלמה בנו הוא שבנה אותו?‬ ‫עוד יש להבין‪ ,‬מדוע דוקא בחג הסוכות אנו מתפללים על בנין בית‬ ‫המקדש בכינויו 'סוכת דוד'‪ .‬וכי שורש המילה 'סוכה' הוא שגרם לכך?‬ ‫עמל שאינו לריק‬ ‫שמעתי מהגאון רבי גבריאל קנופלר שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת‬ ‫גמרו לעשותה‪ .‬והרי ויתורו של משה רבינו ויתור עצום היה‪ ,‬בשעה‬ ‫'מנצ'סטר'‪ ,‬יישוב נפלא‪ .‬אכן בסופו של דבר לא בנה דוד המלך‬ ‫שכל ישראל עסוקים באיסוף הזהב והכסף שהעלה הים‪ ,‬והוא לבדו‬ ‫את בית המקדש‪ ,‬אך עז היה רצונו לבנותו והוא השתוקק לכך בכל‬ ‫מתעסק בארונו של יוסף‪ .‬ואף על פי כן לא די היה בטרחתו ובוויתורו‬ ‫מאודו‪ .‬הוא התלונן לפני נתן הנביא על שהוא עצמו יושב בבית‬ ‫כדי שתיקרא המצוה על שמו‪ .‬ומאי שנא בית המקדש‪ ,‬שנקרא על‬ ‫ארזים וארון האלוקים יושב בתוך היריעה‪ ,‬ונתן הנביא שאל את פי‬ ‫שמו של דוד המלך אף שלא גמר את בנינו?‬ ‫הקב"ה‪ ,‬והושב לו כי לא דוד יבנה בית לשבתו‪ ,‬אלא שלמה בנו יבנה‬ ‫בית לשמו‪.‬‬ ‫רצוף אהבה‬ ‫אלא שהתשוקה העזה והרצון הכביר שמורים לו לאדוננו דוד‪ .‬כך‬ ‫יש לומר‪ ,‬שבית המקדש נקרא 'רצוף אהבה'‪ ,‬כי שם הראה הקב"ה‬ ‫מתואר בתהילים (קלב‪ ,‬א) "זְ כֹור ה' לְ ָדוִ ד ֵאת כָ ּל ֻעּנֹותֹו"‪ ,‬עינוי נפשו‬ ‫את אהבתו לישראל בניסים הרבים שאירעו בו‪ .‬ואם כן‪ ,‬דוד המלך‬ ‫מטרחתו ומעמלו למצוא מקום לה'‪ .‬ושם נשבע שלא יבוא באהל‬ ‫אמנם לא זכה לבנותו בפועל‪ ,‬אך בתשוקתו העזה שנבעה מאהבתו‬ ‫ביתו ולא יעלה על ערש יצועיו ולא יתן שינה לעיניו‪ ,‬עד אשר ימצא‬ ‫הגדולה להשי"ת‪ ,‬הוא שהביא את חומר הבנין של בית המקדש‪.‬‬ ‫מקום לה' משכנות לאביר יעקב‪ .‬ולא בכיסופים בלבד הסתפק‪,‬‬ ‫נמצא שבית המקדש חלוק משאר המצוות‪ .‬בשאר המצוות הגמר‬ ‫שהרי מקרא מפורש הוא בדברי הימים (א כב‪ ,‬ה) שהכין דוד לרוב‬ ‫הוא העיקר‪ ,‬ואילו כאן האהבה היא היא עצם הבנין‪ ,‬ומן הראוי‬ ‫לפני מותו את חומרי הבנין‪ ,‬ומסרם ביד שלמה בנו‪.‬‬ ‫שיקרא על שמו אף שלא גמר את המצוה‪.‬‬ ‫על כן מן הראוי שיקרא המקדש על שמו‪ ,‬כי שאיפה וכיסופים לבנין‬ ‫ומעין זה מצינו בגמרא (שבת ל‪ ,‬א)‪ ,‬שכאשר ביקש שלמה המלך‬ ‫בית המקדש אינם עמל לריק‪ ,‬אף אם לא הביאו הכיסופים הללו‬ ‫להכניס את הארון לבית קודשי הקודשים דבקו השערים זה בזה ולא‬ ‫לבנין בפועל‪ .‬מי שכל ימיו לא נתן שינה לעיניו בעבור המקדש‪ ,‬הבית‬ ‫נפתחו לפניו‪ ,‬ולא הועילו כל תפילותיו‪ ,‬עד שאמר "זכרה לחסדי דוד‬ ‫קרוי על שמו אף כשהאבנים הונחו בידי אחר‪.‬‬ ‫עבדך"‪ ,‬ומיד נענה‪ .‬הבנין בנינו של שלמה היה‪ ,‬ושעריו לא נפתחו‬ ‫אלא בזכות אביו‪.‬‬ ‫טענת עצמות יוסף‬ ‫אלא שדברים אלו לכאורה נסתרים מדברי המדרש על עצמות‬ ‫בצילו חמדתי‬ ‫יוסף‪ .‬משה רבינו טרח להעלותם וויתר על ביזת הים‪ ,‬ואף על פי‬ ‫לפי זה נבין מדוע דוקא בחג הסוכות מתפללים על בנין בית המקדש‬ ‫כן לא נקראה המצוה על שמו אלא על שם בני ישראל‪ ,‬לפי שהם‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 36‬‬ ‫באחד הימים‪ ,‬בעודו בדרכו לביתו וצרור הכסף באמתחתו‪ ,‬פגש בו‬ ‫תחת הכינוי 'סוכת דוד'‪ .‬חג הסוכות הוא החג המורה על האהבה‬ ‫יהודי וביקש ממנו שיבוא להשלים מנין במעמד ברית המילה שהוא‬ ‫שבין הקב"ה לישראל‪ ,‬כי אחר שעברו הימים הנוראים שבהם עבדנו‬ ‫עורך לבנו‪ .‬שמח רבי משה מאוד על ההזדמנות להשתתף בברית‪,‬‬ ‫את ה' מיראה‪ ,‬באים אנו ומסתופפים בצילו‪ ,‬והוא באהבתו מסוכך‬ ‫ובסתר ליבו קיווה שאף יתכבד בסנדקאות‪.‬‬ ‫עלינו בסוכתו‪ ,‬דוגמת ענני הכבוד שהקיף בהם את ישראל במדבר‬ ‫אלא שחלומו נגוז כאשר הגיעו המוהל והתינוק‪ ,‬ומן החדר הפנימי‬ ‫מאהבתו העזה‪ .‬ובאותה שעה עצמה‪ ,‬שעת האהבה‪ ,‬אנו מזכירים‬ ‫יצא הצדיק הקדוש רבי ישעי' זורוביצר זצ"ל‪ .‬רבי ישעי' נודע בדורו‬ ‫את המקדש הקרוי על שמו של בעל הכיסופים‪.‬‬ ‫כצדיק וקדוש‪ ,‬ויחד עם זאת היה עשיר גדול ובעל נכסים‪ ,‬ורגילים‬ ‫ואם כן אמור מעתה‪ ,‬לא במה שעלה בידו של אדם בפועל בלבד‬ ‫היו להזמינו רבות לשמש כסנדק בבריתות‪.‬‬ ‫נמדדת עבודתו‪ ,‬אלא אף בכיסופים שנשארו בליבו ולא יצאו אל‬ ‫ניגש רבי משה אל רבי ישעי' וביקש ממנו שיניח לו לשמש סנדק‬ ‫הפועל‪ .‬אלא שדבר זה קשה על האדם לקבלו‪ ,‬לפי שבעיני עצמו‬ ‫במקומו‪ ,‬כי עז רצונו להיות סנדק לפחות פעם אחת בחייו‪ .‬רבי‬ ‫אין הוא רואה אלא את מה שלא הספיק ולא עשה‪.‬‬ ‫ישעי' לא ויתר בקלות‪ ,‬ושאל את רבי משה מה הוא מוכן לתת לו‬ ‫תמורת הסנדקאות‪.‬‬ ‫בעל השאיפות‬ ‫רבי משה הראה לרבי ישעי' את צרור הכסף שאגר פרוטה לפרוטה‬ ‫חסיד אחד נכנס אל מורו ורבו הרה"ק בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים‬ ‫במשך זמן רב מלימודו עם הילדים‪ ,‬ואמר לו‪" :‬אני מוכן לתת לך את‬ ‫זי"ע‪ ,‬ושח לפניו את מצוקתו‪:‬‬ ‫כל זה תמורת הסנדקאות‪"!...‬‬ ‫"רבינו‪ ,‬אני מלא בשאיפות טובות‪ ,‬ורצוני עז לעבוד את השי"ת‬ ‫הסכים רבי ישעי' לעסקה וויתר על הסנדקאות תמורת הצרור‪ ,‬ורבי‬ ‫בתורה ובתפילה‪ ,‬אך הכל נשאר אצלי בגדר 'רצונות'‪ .‬אינני מצליח‬ ‫משה שמח מאוד והתכונן למצוה בהתרגשות גדולה‪.‬‬ ‫להוציא את שאיפותיי מן הכח אל הפועל! במצב הזה‪ ,‬יכתבו על‬ ‫אלא שגם עתה נגוז חלומו‪ .‬המוהל הכריז 'ברוך הבא!'‪ ,‬התינוק‬ ‫מצבתי‪' :‬בעל השאיפות'!"‬ ‫הוכנס אל החדר‪ ,‬ולתדהמתו של רבי משה מתיישב על כסא הסנדק‬ ‫"אם אלך בבית הקברות" השיבו ה'נתיבות שלום'‪" ,‬ואראה מצבה‬ ‫רבי ישעי' זורוביצר‪ ,‬כאילו לא סוכם ביניהם דבר‪...‬‬ ‫שכתוב עליה 'פה נטמן בעל השאיפות'‪ ,‬אתעכב שם ואתפלל בכל‬ ‫רבי משה עמד על מקומו ולא הוציא הגה‪ .‬המוהל בירך‪ ,‬אבי הבן‬ ‫ליבי‪ .‬וכי קלה היא בעיניך להיות 'בעל שאיפות'? הרי זהו כל תפקידו‬ ‫בירך‪ ,‬שמו של התינוק נקרא בישראל‪ ,‬ורבי משה עומד מן הצד‬ ‫של האדם‪ ,‬לשאוף ולרצות לעשות את רצון אביו שבשמים‪"...‬‬ ‫וצרור כספו כבר אינו בידו‪.‬‬ ‫ולא זו בלבד שהרצון נחשב ונרשם לפני הקב"ה‪ ,‬אלא שיש‬ ‫לאחר הברית ניגש רבי משה אל רבי ישעי' ושאלו מדוע לא‬ ‫בכוחו לזכות את האדם במצוה עצמה‪ ,‬אף בשעה שנטלוה מידו‬ ‫עמד בהסכם‪.‬‬ ‫ונתנוה לאחר‪.‬‬ ‫"אתה כבר קיבלת סנדקאות" השיבו רבי ישעי'‪" ,‬כאשר הסכמת‬ ‫לשלם עבורה את כל כספיך‪ .‬ומה איכפת לך שגם אני אזכה‬ ‫סנדקאות ללא סנדקאות‬ ‫בסנדקאות‪"!?...‬‬ ‫בספר 'עובדות והנהגות לבית בריסק' מסופר בשמו של הגאון‬ ‫רבי משה לא ישב על כסא הסנדק‪ ,‬וכל כספו יצא מידו‪ ,‬ואף על פי‬ ‫רבי מאיר סולובייצ'יק זצ"ל‪ ,‬על רבי משה איוויער זצ"ל‪ ,‬אחד מן‬ ‫כן אמר לו רבי ישעי' שהסנדקאות כבר שלו היא‪ .‬לא הכסא עושה‬ ‫הצדיקים הנסתרים שהיו בדורו של הגאון מווילנא זי"ע‪ .‬לא ידעו‬ ‫את המצוה אלא הרצון‪ ,‬ומי שמוכן לתת בעדה את כל אשר לו‪ ,‬הרי‬ ‫הבריות במי מדובר‪ ,‬ולא ראו לפניהם אלא מלמד תינוקות פשוט‪.‬‬ ‫היא קרויה על שמו‪.‬‬ ‫עני מרוד היה רבי משה‪ ,‬וכדי לכלכל את בני ביתו היה משכיר את‬ ‫וזו בקשתנו בברכת המזון‪ .‬סוכת דוד היא סוכתו של מי שרצה ולא‬ ‫עצמו ללמד תינוקות של בית רבן‪ .‬מדי פעם היה שב לביתו כשבידו‬ ‫בנה‪ ,‬והמצוה נקראה על שמו‪ .‬על שמו אנו מבקשים שתקום‪ ,‬ומכוחו‬ ‫סכום כסף שחסך בעמל וביגיעה רבה‪ ,‬וממנו היתה משפחתו‬ ‫אנו מבקשים על עצמנו‪ ,‬שאף כיסופינו שלנו לא ילכו לריק‪.‬‬ ‫מתפרנסת בתקופה הקרובה‪.‬‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‬ ‫מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה‬ ‫באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס‬ ‫| ‪37‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫השם לודמיר התפרסם בעשרות השנים האחרונות כשמה של‬ ‫משפחה מכובדת שברשותה פרדסי אתרוגים המניבים סחורה‬ ‫משובחת המכבדת את בעליה‪ .‬לא רבים מכירים את המעשה המופלא‬ ‫על סב המשפחה שבזכותו החלו נכסיה של משפחת לודמיר לשגשג‪...‬‬ ‫מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א‪ ,‬אודות עמידה בניסיונות‬ ‫דווקא במקום שבו אפשר היה לכאורה לוותר בקלות‬ ‫הרב משה מיכאל צורן‬ ‫"פְ ִּרי ֵעץ ָה ָדר" (ויקרא כ"ג‪ ,‬מ')‬ ‫הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל‪ ,‬שהיה בין מנחילי התורה והמוסר‬ ‫בדורנו‪ ,‬ועשה זאת במתיקות רבה עד מאוד‪ ,‬מספר שבתחילת ימי‬ ‫המלחמה העולמית השניה שרר מתח רב בין פולין לגרמניה‪ ,‬וזאת בשל‬ ‫דרישת הפיקוד העליון של הנאצים ימ"ש לקבל לידם את העיר דנציג‪.‬‬ ‫הגרמנים ‪ -‬כך מסופר בספר 'והגדת' ‪ -‬פרסמו ברבים את דעתם‬ ‫ואמרו שאם עיר זו תימסר לידם‪ ,‬לא ייצאו למלחמה נגד פולין‪.‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬מספר הרב גלינסקי‪ ,‬קרא לי רבי אברהם יפהן זצ"ל וביקש‬ ‫שאצא להביא לחם מהמאפיה לתלמידי ישיבת נובהרדוק‪ .‬כמובן‬ ‫שצייתתי לדבריו‪ ,‬למרות שהמתח הבטחוני באותו יום היה חמור‬ ‫"לא יעזור לכם‪ .‬לא אצא מבית המדרש עד חצות"‬ ‫מיוחד‪ ,‬והדבר הורגש ברחוב‪.‬‬ ‫כאשר חזר רבי יעקב גלינסקי לישיבה‪ ,‬והגר"א יפהן שאל אותו‬ ‫כאשר התעניינתי אצל העוברים‪-‬והשבים על סיבת המתח‪ ,‬השיבו‬ ‫האם הביא את הלחם לבני הישיבה‪ ,‬השיב הנער המחוכם‪ ,‬שעתיד‬ ‫לי שבעוד כמה דקות צריך נשיא פולין לעלות לשידור ברדיו של‬ ‫להרביץ תורה בעם ישראל‪ ,‬שאמנם לחם לא הבאתי‪ ,‬אבל פרק‪-‬‬ ‫פולין‪ ,‬ולהשיב לקנצלר הגרמני היטלר ימ"ש על דרישתו לקבל לידיו‬ ‫מוסר הבאתי בחכי‪.‬‬ ‫את העיר דנציג‪.‬‬ ‫מדבריו של הנשיא הפולני‪ ,‬אמר הגר"י גלינסקי לראש הישיבה שלו‪,‬‬ ‫כיון שהציבור ידע שתשובה זו תגרור אחריה אחת מהשתיים‪ :‬או‬ ‫נוכל ללמוד על דרכו של היצה"ר בהבאתו של האדם לידי חטא‪.‬‬ ‫מלחמה או שלום‪ ,‬שרר מתח רב לקראת שעת פרסום התשובה של‬ ‫כיון שהוא יודע שלא יוכל להסית אותו כבר בתחילת הדרך לעבור‬ ‫הנשיא הפולני‪.‬‬ ‫על דבר גדול‪ ,‬הוא מתחיל בעבירה קטנה‪ ,‬ומגייס את כל כוח‪-‬‬ ‫השפעתו על‪-‬מנת לשכנעו לעבור עליה‪.‬‬ ‫הבאתי פרק‪-‬מוסר‬ ‫לאחר שהצליח בכך‪ ,‬הוא יביא אותו עד מהרה גם לעבירה הגדולה‪.‬‬ ‫והנה הנשיא פותח בדבריו ואומר לאזרחיו‪ :‬וכי מה הנכם חושבים‪,‬‬ ‫בדיוק כפי שאמר הנשיא הפולני שמטרתו של הצורר ימ"ש היא‬ ‫שהיטלר דורש רק את דנציג? הוא רוצה את עיר הבירה שלנו וורשה‪,‬‬ ‫לקבל לידיו לא רק את דנציג‪ ,‬אלא את וורשה‪.‬‬ ‫ונקודת הפתיחה שלו היא בדנציג‪ ,‬אבל מיד לאחר שנסכים לדרישתו‬ ‫וכפי שהמשיך ואמר הנשיא‪ ,‬שכדאי כבר עתה לצאת נגדו במלחמת‪-‬‬ ‫וניתן לו את דנציג‪ ,‬הוא ימשיך לשעוט לעבר וורשה‪.‬‬ ‫חרמה‪ ,‬גם אנחנו ‪ -‬המשיך הרב גלינסקי ואמר ‪ -‬צריכים לעשות כך‪,‬‬ ‫לכן‪ ,‬הסיק הנשיא הפולני‪ ,‬במקום שנצא להילחם נגדו רק כשיגיע‬ ‫כאשר היצר מגיע לפתות אותנו צריך כבר בתחילת הדרך להבין‬ ‫לוורשה‪ ,‬כדאי לצאת למלחמה כבר עכשיו‪ ,‬בטרם שמסרנו לידיו‬ ‫שמטרתו היא להגיע לסוף‪...‬‬ ‫את דנציג‪.‬‬ ‫השאיפה שלו היא שנעבור את כל העבירות שבתורה רח"ל‪ ,‬לכן‬ ‫הדברים יצאו מפיו של הנשיא‪ ,‬והמלחמה פרצה‪ ...‬מובן מאליו שגם‬ ‫צריך להיאבק נגדו ולצאת במלחמת‪-‬חרמה כבר מהדבר הקטן‬ ‫כל המאפיות נסגרו‪ ,‬ורבי יעקב לא יכול היה להביא את הלחם לבני‬ ‫שהוא מנסה להחטיאנו בו‪.‬‬ ‫הישיבה‪ ,‬כבקשתו של הגר"א יפהן‪.‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 38‬‬ ‫"אתן לך ללמוד שלשה חודשים רצופים"‬ ‫עד כאן המסר של הגר"י גלינסקי‪ .‬ברם‪ ,‬ציין מרן הגר"י זילברשטיין‪,‬‬ ‫כששמע הסוחר הערבי כך‪ ,‬אמר לאשה שכיוון ששיירת הגמלים בה‬ ‫יש לנו להוסיף על כך דבר‪-‬מה‪ ,‬והסיפור הבא דומה להפליא למסר‬ ‫הגיע לא מתכוננת להמתין לו‪ ,‬הוא נאלץ להמשיך בדרכו לבנונה‪.‬‬ ‫העולה מהקטע הנ"ל שהבאנו בשם הגר"י גלינסקי‪.‬‬ ‫ביקשה ממנו הגברת לודמיר שימתין עוד כמה דקות ובינתיים‬ ‫החליטה לבוא אישית אל בעלה ולשכנעו לבצע את העיסקה‪.‬‬ ‫מעולם לא חרג ממנהגו‬ ‫ניגשה האשה לבית המדרש ואמרה‪" :‬בעלי‪ ,‬הבה ואציע לך עסקה;‬ ‫השם לודמיר התפרסם בעשרות השנים האחרונות כשמה של‬ ‫על מה הינך חושש? ‪ -‬על אותן שלוש שעות שתיאלץ להפסיד עקב‬ ‫משפחה מכובדת שברשותה פרדסי אתרוגים המניבים סחורה‬ ‫העיסוק בסחורה?‬ ‫משובחת המכבדת את בעליה‪ .‬לא רבים מכירים את המעשה‬ ‫"אני מוכנה לתת לך שלשה שבועות‪ ,‬או אפילו שלשה חדשים‪,‬‬ ‫המופלא על סב המשפחה שבזכותו החלו נכסיה של משפחת‬ ‫בִ ּמקום שלוש השעות הללו‪ֲ .‬א ַא ְפ ֵׁשר לך ללמוד בבית המדרש במשך‬ ‫לודמיר לשגשג‪.‬‬ ‫שלשה חדשים רצופים ולא להגיע הביתה‪ .‬העיקר שתשתחרר‬ ‫אבי השושלת התגורר בעיר צפת והתפרנס מחנות שהיתה פתוחה‬ ‫מהסחורה התקועה אצלנו זמן רב"‪.‬‬ ‫במשך כמה שעות ביום‪ ,‬אבל את עיקר מלאכתו עשה בבית‬ ‫והבעל‪ ,‬נותר בסירובו‪" .‬אין על מה לדבר‪ .‬לא אגיע עכשיו הביתה‪ .‬ואם‬ ‫המדרש‪ ,‬כאשר מיד לאחר תפילת שחרית ישב כשלש או ארבע‬ ‫הסוחר לא ימתין עד חצות‪ ,‬ישלח הקב"ה את עזרתו בצורה הנראית לו"‪.‬‬ ‫שעות עם תלמידים והרביץ בהם תורה ויראת שמים‪ .‬כך נהג מדי‬ ‫רעייתו של הרב לודמיר‪ ,‬עשתה רצון בעלה‪ ,‬ונכנעה לו‪ .‬היא עזבה‬ ‫יום ורק לקראת חצות היום הגיע לחנותו ועסק במסחר כדי לפרנס‬ ‫את בית המדרש ושחררה את הסוחר הערבי לדרכו‪.‬‬ ‫את בני ביתו‪.‬‬ ‫מעולם לא חרג ממנהגו זה וגם רעייתו הצדקנית וילדיו ידעו שאסור‬ ‫היצר יודע שברגע שאפסיק פעם אחת‪...‬‬ ‫להפריע לאבא בלימודו‪.‬‬ ‫עכשיו היו אלה תלמידיו של הרב לודמיר ששאלוהו‪" :‬ילמדנו רבינו‪,‬‬ ‫הרי האשה אמרה דברים של טעם‪ .‬היא הציעה לך שלשה חדשים‬ ‫אבן שאין לה הופכין‬ ‫במקום שלוש שעות של ביטול תורה‪ .‬מדוע סירבת"?‬ ‫פעם הזדמן לצפת סוחר גדול והציע חוטי זהב למכירה‪ .‬הרב לודמיר‬ ‫הסביר להם מגיד השיעור בטוב טעם ודעת‪" :‬הרי באותן שעות‬ ‫העריך שמסחורה זו יוכל להרוויח הון רב ולכן השקיע את כל כספו‬ ‫שבהן אני יושב ולומד‪ ,‬עומד כאן גם היצר הרע וחורק עלי את שיניו‪.‬‬ ‫בחוטי הזהב‪.‬‬ ‫הוא שולח לכאן‪ ,‬לבית המדרש‪ ,‬את כל המניעות האפשריות כדי‬ ‫ברם‪ ,‬רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום‪ ,‬והעיסקה לא‬ ‫להפסיק אותי מלימודי‪.‬‬ ‫הצליחה‪ .‬כמעט כל החוטים נותרו בחנות כאבן שאין לה הופכין‪.‬‬ ‫"יודע הוא‪ ,‬היצר‪ ,‬שברגע שאפסיק פעם אחת את הקביעּות שלי‬ ‫בתקופה ההיא‪ ,‬כך מסתבר‪ ,‬היו תושבי צפת צריכים יותר לחם וחלב‬ ‫ואצא מבית המדרש לפני השעה הקבועה‪ ,‬הרי מחר ומחרתיים הוא‬ ‫מאשר חוטי זהב‪.‬‬ ‫ישלח לי סוחרי‪-‬זהב נוספים שגם הם יצליחו לבטלני מלימודי‪ .‬ואז‬ ‫הרב לודמיר נשאר עם כל הסחורה‪ ,‬ולכו ַׁש ֲאלּו כל סוחר מה זה‬ ‫אומר לעצמי‪ :‬הרי גם אתמול הפסקת את לימודיך‪ ,‬ומה יום מיומיים?‬‫ַ‬ ‫'להיות תקוע' עם סחורה‪ .‬כמובן שכל זה לא מנע אותו מלימודיו‬ ‫"לכן‪ ,‬אפילו שדבריה של אשתי היו דברים של טעם‪ ,‬לא רציתי‬ ‫וסדריו הקבועים ומדי בוקר ישב והרביץ תורה בתלמידים‪ .‬כך עבר‬ ‫להפסיק את השיעור‪ ,‬והקב"ה שהוא הזן את הכל ומכלכל את כל‬ ‫זמן רב ועדיין לא נראה כל פתרון באופק‪.‬‬ ‫בריותיו ישלח לי את עזרתו ממקום אחר"‪.‬‬ ‫'ברצוני להציע לו עסקה'‬ ‫השיירה נתקעה‬ ‫ויהי היום ולצפת מגיע סוחר ערבי מלבנון וכאשר שמע על חוטי‬ ‫במלים אחרות‪ :‬היצר מתכוון בדיוק לְ מה שהבין הנשיא הפולני‬ ‫הזהב המוצעים למכירה בחנות של הרב לודמיר‪ ,‬ביקש לרכשם‬ ‫בדבריו של היטלר ימ"ש‪ .‬היצר לא מתכוון רק לאותן ‪ 3‬שעות בהן‬ ‫בכסף מלא ובמזומנים‪.‬‬ ‫תתבצע העיסקה‪ ,‬אלא הוא זומם להוציא את הרב לודמיר מלימודו‬ ‫התדפק הערבי על דלת ביתו של הרב לודמיר וכשביקש לדבר עם‬ ‫לגמרי‪ ,‬ע"י שיבטל את קביעותו‪ .‬אלא שהרב לודמיר היה יותר חכם‬ ‫בעל הבית הודיעה לו הרעייה שהבעל נמצא בבית המדרש ואי‪-‬‬ ‫ממנו‪ ,‬והבין את כוונתו‪ ,‬ולא הסכים להתבטל‪...‬‬ ‫אפשר להפריע לו‪.‬‬ ‫סופו של הסיפור היה‪ ,‬שהשיירה של הסוחר נתקעה בדרכה‪ ,‬והערבי‬ ‫"ברצוני להציע לו עיסקה כזו שכאשר ישמע אודותיה יקפוץ בעלך‬ ‫חזר לביתו של לודמיר וביצע את העיסקה על הצד הטוב ביותר‪ ,‬תוך‬ ‫ממקומו"‪ ,‬אמר הסוחר הלבנוני לעקרת הבית‪ ,‬תוך שהוא משמיע‬ ‫שהוא משלשל הון רב לידיו של המוכר שסירב להפסיק מלימודו‪.‬‬ ‫באוזניה את רצונו לרכוש את החוטים‪.‬‬ ‫מני אז החלה המשפחה להתפרסם בעושרה המופלג והיא מוכֶ ּרת‬ ‫שלחה האשה את בנה לבית המדרש כדי שיבשר לו על בואו של‬ ‫עד היום כאחת המשפחות הנקיות והמכובדות בעם ישראל‪.‬‬ ‫הסוחר המוכן לרכוש את חוטי הזהב‪ .‬הרב לודמיר מיאן לשמוע‪:‬‬ ‫('אהבת אותנו' – במדבר‪-‬דברים)‬ ‫"עד חצות‪-‬היום אי‪-‬אפשר להפריע לי"‪.‬‬ ‫| ‪39‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫אני אישית מכיר משפחה שכל בניהם יצאו בעלי בתים יראים וחרדים‬ ‫לדבר ד'‪ ,‬אולם הקטן שביניהם שהיו עמו בעיות רבות בצעירותו שלא‬ ‫רצה ללמוד וכו'‪ ,‬עלה ונתעלה יותר מכל אחיו‪ ,‬ומשמש היום ת"ח‬ ‫המרביץ תורה לרבים‪ ,‬בזכות שאמו שפכה עליו הרבה דמעות‬ ‫פרקי הדרכה והכוונה ממרן הגאון הגדול רבי מיכל יהודה‬ ‫ליפקוביץ זצ"ל‪ ,‬בדרכי החינוך וקניית התורה בשמחה‬ ‫ֹלקיכֶ ם"‬ ‫"וש ַׂמ ְח ֶתּם לִ פְ נֵ י ה' ֱא ֵ‬ ‫ְ‬ ‫בערב חג הסוכות תש"ע‪ ,‬פרסם הסופר הנודע הרה"ג ר' יעקב‬ ‫הייזלר שליט"א‪ ,‬שו"ת נפלא עם מרן ראש הישיבה הגאון הגדול‬ ‫רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל‪ ,‬בענייני חינוך התלמידים והילדים‪,‬‬ ‫ודרכי הרבצת וקניית התורה‪ .‬אומנם היתה היריעה ארוכה ומרתקת‪,‬‬ ‫וגם אנו הלכנו אחריו וליקטנו מתוך הדברים הנפלאים כמה עובדות‬ ‫וסיפורים שי בהם כדי לרומם את הנשמה ולאלף להורים ולמחנכים‬ ‫חכמה ובינה בדרכי החינוך לעבודת ה' בשמחה‪.‬‬ ‫אין להגביל כלל את הילד במשחקים‪ ,‬מכיון שזה הוא הצורך הנפשי של‬ ‫הילד להוציא את המרץ שלו‪ ,‬והיו מקרים בהורים שהגבילו את ילדיהם‬ ‫חסד ויש תורה שאינה של חסד? אלא תורה ללמדה זו תורה של‬ ‫לשחק וזה פגע בהם רבות בהמשך בימי בחרותם‪ .‬רק עלינו להרגילו‬ ‫חסד‪ .‬וכמובן בישיבה ניתן לקיים את ה"תורת חסד" באופן מיוחד‬ ‫שישחק במשחק הגונים ולא משחקים הפוגעים בחבריו ח"ו וכן לא‬ ‫על ידי לימוד עם הבינונים והחלשים‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬הרי אחד המעלות‬ ‫במשחקים מסוכנים וכדו'‪ ,‬כמו"כ עלינו להרגילו במשחקים שכשיגדל‬ ‫המובא במסכת אבות שעל ידה ניתן לזכות לתורה הוא "נושא בעול‬ ‫כבר לא יהא לו כבר טעם בכך‪ ,‬וכך לא ימשך אחריהם כשיגדל‪.‬‬ ‫עם חבירו"‪ ,‬ועל כן בוודאי על המצוינים ללמוד עם החלשים כי זה‬ ‫הרבה פעמים רואים ילדים המשחקים וקופצים ברחוב‪ ,‬וההורים‬ ‫הוא מיסוד קיום התורה‪.‬‬ ‫משתיקים אותם כי הם מפריעים להם בשיחתם‪ ,‬פעם ניגשתי לאחד‬ ‫אספר מה שסיפר לי אחד מן התלמידים המקורבים לרבינו החזו"א‬ ‫ההורים ואמרתי לו‪" :‬מה אתה רוצה מהם‪ ,‬הרי הם סך הכל ילדים‪,‬‬ ‫זיע"א‪ ,‬שבדידיה הוה עובדא שהיו מטרידים אותו רבות להיכנס‬ ‫וכל זמן שאין הם עוסקים בדברים מסוכנים או פוגעים בחבריהם‪,‬‬ ‫למסור צרכי יחיד זה וצרכי יחיד אחר‪ ,‬ופעמים הגיעו ממקומות‬ ‫אל לנו למנוע זאת מהם כי זהו טבעם וצריך ליתן להם שחרור‬ ‫אחרים לבקשו בכל מיני שליחויות ושאלות שיציע לפני מרן ז"ל‪,‬‬ ‫במסגרת המותרת"‪.‬‬ ‫ופנה ושאל את החזו"א האם הוא מחוייב בדבר מכיון שזה מפריע‬ ‫פעם אף נשאלתי על ילד שקופץ הרבה על השולחנות ומטפס בכל‬ ‫לו בלימודו? ענה לו החזו"א זיע"א‪" :‬לקנות תורה‪ ,‬לזכות לתורה‪,‬‬ ‫דבר בבית‪ ,‬האם למנוע ממנו לחלוטין‪ ,‬והשבתי שלא למנוע זאת‬ ‫צריך זכות השכל‪ ,‬בלא זכות השכל א"א לזכות בתורה‪ ,‬וזכות השכל‬ ‫ממנו ויש רק ללמדו שלא יעשה דברים מסוכנים‪ ,‬והלה המשיך‬ ‫אפשר להשיג ע"י עשיית חסד! הרי לפי דברים אלו יש קשר ישיר‬ ‫לשאול שהרי הילד הזה בחיידר אינו משתולל עד כדי כך‪ ,‬הרי סימן‬ ‫לכל המידות הנזכרות בקנין תורה‪ ,‬שרק כאשר האדם מזכך נפשו‬ ‫שיכול לעמוד בזה‪ ,‬והשבתי לו כי אדרבה מאחר ובחיידר אינו מוציא‬ ‫ולבו במידות שבין אדם לחבירו‪ ,‬אז מזכהו השי"ת לשכל ישר ומבין‬ ‫את כוחו ומרצו הרי שבבית זקוק ליותר‪.‬‬ ‫שיוכל לזכות בקנין תורה‪.‬‬ ‫תורת חסד‬ ‫סגולה להבנה‬ ‫זה ברור כי מידת עשיית החסד הוא יסוד קיום התורה‪ ,‬ומכל שכן‬ ‫וכן שמעתי מעשה נורא מפי אדם נאמן שסיפר על אחד מגדולי‬ ‫עשיית חסד בלימוד התורה‪ ,‬וכפי שחז"ל דרשו בגמ' סוכה על‬ ‫ראשי הישיבות איש קדוש וגאון מהדור הקודם זצ"ל‪ ,‬שכאשר היה‬ ‫הפסוק "ותורת חסד על לשונה" ושואלת הגמ' וכי יש תורה של‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 40‬‬ ‫האם רצונך לקחת סטודנט באוניברסיטה!?‬ ‫מתייגע בסוגיא להכין שיעור והיה רואה שהעניין עמוק ורצה לזכות‬ ‫שאל אותי אב לילד בגיל שמונה כי בנו מבקש ממנו שילמד עמו‬ ‫לברר ולחדש בסוגיא‪ ,‬מה היה עושה‪ ,‬הוא היה נכנס לישיבה‪ ,‬והיה‬ ‫דפי גמרא במהירות מבלי להבין כ"כ ולעשות סיומים על זה‪ ,‬וזאת‬ ‫מסתכל למי חסר נעליים מי הולך עם נעליים קרועות‪ ,‬והיה נותן לו‬ ‫בשעות ובזמנים שמחוץ למסגרת הלימוד של הילד בחיידר‪ ,‬מה‬ ‫כסף לקנות נעליים חדשות‪ ,‬זה היה ממש מסירות נפש מצד הנותן‪,‬‬ ‫לעשות עמו בכגון דא‪ ,‬והשבתי לו שבשום אופן לא ילמד עמו גמרא‬ ‫כי הדחקות היה נורא לא היה לחם‪ ,‬וראשי הישיבות היו רעבים ללחם‬ ‫בכזה צורה‪ ,‬כי בדרך זו הוא הורס את כל עתידו של הילד‪ ,‬ילד צריך‬ ‫יותר מהבחורים והיו ראשי ישיבות שהיו הולכים בבגדים קרועים‬ ‫להתרגל שצריך ללמוד ולהבין‪ ,‬וללמוד בצורה כזו מבלי להבין זה‬ ‫ממש טלאי ע"ג טלאי‪ ,‬אבל אותו גאון ידע שבשביל לברר סוגיא‬ ‫הרס לילד שבעתיד הוא יתרגל ללמוד בשטחיות ממש!‬ ‫עמוקה צריך לעשות חסד עם השני! זהו הפתח להצליח בבירור‬ ‫הסוגיא העמוקה‪ .‬והמקור שלו היה כפי שאמרנו‪ ,‬ממה שהתנא‬ ‫לא פשוטים!‬ ‫באבות מונה בין הדברים הנצרכים להשגת קנייני התורה "נושא‬ ‫באחד מחשובי העסקנים שרצה לייסד בשעתו ישיבה מיוחדת‬ ‫בעול עם הבירו"‪.‬‬ ‫לבחורים חלשים בכשרונות‪ ,‬והגיע להתייעץ עם החזו"א על דבר זה‪,‬‬ ‫אך למעשה כמה משעות היום עליו להקדיש לאחרים? הנה כבר‬ ‫החזו"א שלל את הדבר ואמר לו‪" :‬אין בחורים פשוטים‪ ,‬הדמעות של‬ ‫התפרסם בשו"ת אגרות משה מה שפסק בזה מרן הגר"מ פינשטיין‬ ‫האמהות והסבתות פועלות שאין בחורים פשוטים"‪.‬‬ ‫זצ"ל שכמו שבצדקה עליו להפריש מעשר מכספו‪ ,‬הוא הדין עליו‬ ‫וכוונת החזו"א בזה שוודאי כשיש תלמיד חלש צריך לטפל בו לפי‬ ‫להפריש מעשר מזמנו לטובת אחרים‪.‬‬ ‫מצבו ודרגתו‪ ,‬אמנם כוונתו היתה לשלול הצעתו של השואל שרצה‬ ‫אמר לי פעם המשגיח הגר"א לופיאן זצ"ל שההתיחסות של הראש‬ ‫לסווג את התלמידים החלשים‪ ,‬כחלשים‪ .‬ולהעמיד להם מסגרות‬ ‫ישיבה והרמי"ם לתלמידים צריכה להיות כמו התיחסות ואהבת אב‬ ‫מיוחדות שילמדו בהם "פשוט"‪ .‬מתוך מחשבה שאמנם בכך‬ ‫לבניו‪ ,‬וכמו שהורים סובלים את בנם על גביהם בכל מצב שהוא‪,‬‬ ‫בוודאות לא יצא מהם ת"ח‪ ,‬ולא יחכמו להבין עמקות הלימוד‪ .‬אך‬ ‫כמו כן על הישיבה לסבול ולאהוב את הבחור בכל מצב שהוא‪ ,‬אלא‬ ‫העיקר שיצא מהם בעלי בתים יראים ושלמים‪ ,‬ועל זה השיב החזו"א‬ ‫שכבר אמר פעם החזון איש זצ"ל לאחד המשגיחים שהגדר בזה הוא‬ ‫שא"א לקבוע על אף אחד שהוא פשוט ולהעמידו מעיקרא על מצב‬ ‫שצריך להשאיר את הבחור בישיבה עד שהוא מזיק לאחרים‪ ,‬וברגע‬ ‫שלא יוכל לעלות‪ ,‬מכיון שלא יתנו בידיו הכלים לכך‪.‬‬ ‫שמתחיל להזיק ברוחניות אז כבר ניתן להוציא אותו מהישיבה‪,‬‬ ‫אלא בוודאי צריך לפתוח מסגרות שיטפלו גם בחלשים ובפשוטים‬ ‫וכמובן שגם בזה צריך הרבה שיקול דעת ואחריות יתירה‪.‬‬ ‫יותר אך גם בהם הצורה והשאיפה צריכה להיות שיכוונו אותם‬ ‫ויעבדו איתם לקדם אותם שיגיעו ויצליחו כמצויינים וחשובים כי‬ ‫'סטודנט' בישיבה‬ ‫התפילות והדמעות בכוחן לשנות את מצבו של הנער להצלחה‬ ‫החפץ חיים זיע"א כידוע היה מגיע כל ערב לישיבה בשעה אחת‬ ‫ועליה גדולה‪.‬‬ ‫עשרה והיה מכבה בעצמו את האורות בישיבה בכדי שהבחורים‬ ‫יקומו לתפלת שחרית‪ ,‬הרי שרואים אנו עד כמה החשיב הח"ח‬ ‫הועילו הדמעות‬ ‫את ענין השינה והקימה בזמן שיוכלו להתפלל בישיבה‪ ,‬וכן עלינו‬ ‫ואני אישית מכיר משפחה שכל בניהם יצאו בעלי בתים יראים‬ ‫להסביר לו ש"במקום רנה שם תהא תפלה"‪ .‬וכן פסק לי מרן החזו"א‬ ‫וחרדים לדבר ד'‪ ,‬אולם הקטן שביניהם שהיו עמו בעיות רבות‬ ‫זיע"א בזמן שדרתי בתקופה הראשונה אחר הנישואין בפתח תקוה‬ ‫בצעירותו שלא רצה ללמוד וכו'‪ ,‬עלה ונתעלה יותר מכל אחיו‪,‬‬ ‫שהיה לי אפשרות להתפלל בבהכ"נ הגדול במנינים שם‪ ,‬שסיימו שם‬ ‫ומשמש היום ת"ח המרביץ תורה לרבים‪ ,‬וזה כפי שאמרנו‪ ,‬בזכות‬ ‫יותר במהירות ממה שהייתי רגיל בישיבה‪ ,‬ואמר לי החזו"א שעדיף‬ ‫שבאותן תקופות שהיו עמו בעיות אמו שפכה עליו הרבה דמעות‬ ‫לי להתפלל ללא מנין במקום שאני לומד‪.‬‬ ‫יותר ממה שביקשה והתפללה על אחיו שלא היה עמהם בעיות‪,‬‬ ‫הגיע אלי לאחרונה שאלה בקשר לבחור שמתפלל בדווקא במנין‬ ‫והועילו דמעותיה שתרווה ממנו רב נחת לראות בעלייתו בתורה‬ ‫מחוץ לישיבה בטענה שחבל לו על זמן התפלה בישיבה שמאריכים‪,‬‬ ‫מעלה מעלה‪ .‬הרי לנו מכאן כמה על ההורים להעתיר בתפלה‬ ‫ומתפלל במקום אחר שמתפללים מהר‪ ,‬אבל הוא לומד מצוין‪ ,‬האם‬ ‫ולשפוך דמעות להצלחת בניהם‪.‬‬ ‫כדאי לגשת להצעת שידוך אם בחור כזה? ועניתי לשואל שבחור‬ ‫('המבשר תורני'‪ ,‬סוכות תש"ע)‬ ‫כזה הישיבה היא אצלו כמו אוניברסיטה והוא מתנהג כסטודנט‪,‬‬ ‫פרשת השבוע‪ ,‬סיפור חסידי‪ ,‬ושיעור בהלכה‬ ‫קו השיעורים והתוכן של 'דרשו'‪ ,‬עם מגוון רחב של תוכן תורני איכותי‬ ‫‪ 077-2222-666‬או ‪*4992‬‬ ‫| ‪41‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"תחשבו על יהודי שמחליט להתאמץ ולתרום אוכל לכל חג‬ ‫הסוכות מתחילתו ועד סופו למשפחה שלמה‪ ,‬איך הנשמה שלו‬ ‫מאירה בשמים‪ .‬אפשר לדמיין את זה בכלל???"‬ ‫הרב אברהם קאפ‪ ,‬יו"ר 'עזרת אחים'‪ ,‬מספר על הזכות להעניק‬ ‫למשפחה את שמחת החג‪ ,‬מתחילתו ועד סופו‬ ‫"אזמן לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין"‬ ‫האתרוג כבר מונח בקופסה‪ ,‬הסכך הונח על הסוכה והילדים תלו‬ ‫את הקישוטים‪ .‬עוד מעט ייכנס החג‪ .‬אבל יש בתים שבהם‪ ,‬בתוך‬ ‫כל ההכנות הללו‪ ,‬נותרה שאלה שאיש אינו יודע להשיב עליה‪ :‬מה‬ ‫נאכל בסעודה? בבית החולים נמצא אחד מבני המשפחה‪ ,‬האחרים‬ ‫מתחלפים ליד מיטתו‪ ,‬ובמטבח הביתי אין מי שיעמיד סיר על האש‪.‬‬ ‫כולם רוצים שיהיה חג‪ .‬קשה להם לדעת מאין להתחיל‪.‬‬ ‫על הבתים הללו חושב הרב אברהם קאפ כשהוא מדבר על סוכות‪.‬‬ ‫ארגון 'עזרת אחים' שבראשו הוא עומד מפעיל בבית שמש מערך‬ ‫רחב של עזרה לחולים ולבני משפחותיהם‪ .‬בתוך שלל התחומים‬ ‫שבהם עוסק הארגון‪ ,‬שמורה למטבח החסד פינה מיוחדת בלבו‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬בין הבישול לאריזה ולחלוקה‪ ,‬מקבלת הדאגה לזולת צורה‬ ‫הרי בדרך כלל יש למשפחות הללו קרובים ושכנים שרוצים לעזור‪.‬‬ ‫פשוטה מאוד‪ :‬סעודה שאפשר להניח על השולחן‪.‬‬ ‫"בוודאי‪ ,‬וברוך ה' עם ישראל מלא חסד‪ .‬הרבה אנשים מכניסים‬ ‫אוכל ועוזרים מכל הלב‪ .‬אלא שיש התמודדויות שנמשכות‬ ‫מה יש במטבח הזה שקושר אתכם אליו כל כך?‬ ‫שבועות וחודשים‪ .‬צריך ארוחת צהריים היום‪ ,‬וצריך גם מחר‪.‬‬ ‫"ילד צריך לאכול‪ .‬גם כשאבא בבית החולים‪ ,‬גם כשיש בבית דאגות‬ ‫מגיעה שבת‪ ,‬ואחריה עוד שבוע‪ .‬קשה מאוד להחזיק כך בית‬ ‫שאי אפשר לתאר‪ .‬הוא חוזר הביתה‪ ,‬פותח את המקרר ומחפש‬ ‫לאורך זמן‪.‬‬ ‫משהו לאכול‪ .‬כשאתה יודע שבזכות העזרה של יהודים טובים‬ ‫"ויש גם משפחות שמתביישות לבקש‪ .‬אתמול הן הסתדרו בכוחות‬ ‫מחכה לו ארוחה מבושלת‪ ,‬קשה להסביר כמה סיפוק יש בזה‪.‬‬ ‫עצמן‪ ,‬אולי אפילו עזרו לאחרים‪ ,‬ופתאום הן זקוקות לעזרה בדבר‬ ‫"אנחנו עוסקים בסייעתא דשמיא בהרבה דברים נחוצים‪ .‬כל מחלקה‬ ‫הבסיסי ביותר‪ .‬לכן חשוב שהסיוע יהיה מכובד‪ ,‬שהאוכל יהיה‬ ‫חשובה‪ ,‬ובכל אחת יש מתנדבים שמוסרים את הלב‪ .‬השאלת ציוד‬ ‫טוב‪ ,‬ושהמשפחה תדע שיש לה על מי לסמוך‪ .‬שלא תצטרך בכל‬ ‫רפואי‪ ,‬ייעוץ רפואי‪ ,‬הכוונה למיצוי זכויות‪ ,‬טיפול בכוויות‪ ,‬הסעות‬ ‫בוקר להתחיל לברר מחדש מי יוכל לבשל לה"‪.‬‬ ‫לבתי חולים‪ ,‬העברות חולים באמבולנסים‪ ,‬אגף ענק של עזרה‬ ‫וטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים ועוד ועוד‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬לצד‬ ‫מדוע אתם מקפידים שהאוכל יגיע מבושל ומוכן עד הבית?‬ ‫הסיפוק הרב שאנחנו שואבים מכל הפעילות הענפה הזאת‪ ,‬דווקא‬ ‫"מפני שלפעמים יש בבית עוף ותפוחי אדמה‪ ,‬אבל אין מי שיהפוך‬ ‫באוכל למשפחות יש משהו שנוגע בי במיוחד‪ .‬אדם אוכל‪ ,‬מתחזק‪,‬‬ ‫אותם לארוחה‪ .‬צריך להפשיר‪ ,‬לקלף‪ ,‬לשטוף‪ ,‬לתבל‪ ,‬לעמוד ליד‬ ‫יש לו כוח להמשיך‪ .‬משפחה יכולה לשבת לסעודה‪ .‬אני חושב על זה‬ ‫הסירים‪ ,‬ואחר כך גם לנקות‪ .‬אלו פעולות שבבית רגיל עושים‬ ‫ומודה לקב"ה שזיכה אותנו להיות שליחים לדבר הזה"‪.‬‬ ‫כמעט בלי לחשוב‪ .‬בבית שמתמודד עם חולי‪ ,‬כל פעולה כזאת‬ ‫ראשיתו של המטבח‪ ,‬מספר הרב קאפ‪ ,‬היתה בהיכרות עם משפחות‬ ‫יכולה להיות קשה לביצוע‪ .‬גם היציאה להביא אוכל מוכן עלולה‬ ‫שההתמודדות הרפואית הותירה אותן בלי אוכל מבושל‪ .‬הבישולים‬ ‫להכביד מאוד על מי שצריך להישאר ליד החולה או עם הילדים‪.‬‬ ‫התחילו בהיקף ביתי‪ ,‬הצטרפו אליהם מתנדבים‪ ,‬והצורך ההולך וגדל‬ ‫"לכן אנחנו משתדלים להשלים את העזרה עד הסוף‪ .‬שהמשפחה‬ ‫הביא להקמת מטבח מסודר‪ .‬מה שהחל כמענה למשפחות בודדות‬ ‫תקבל אוכל שאפשר להגיש‪ ,‬בכמות שתספיק לבני הבית‪ .‬שיהיה‬ ‫נעשה עם הזמן למפעל קבוע‪ ,‬המבשל ומספק ארוחות בכל ימות השנה‪.‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 42‬‬ ‫בהכנות לחג‪ .‬אנחנו מקפידים על הסוכה ועל ארבעת המינים‪,‬‬ ‫טעים‪ ,‬שיהיה נעים לפתוח את האריזות ולהניח על השולחן‪.‬‬ ‫רוצים שהכול יהיה בהידור‪ .‬גם הדאגה למי שאין לו צריכה לקבל‬ ‫כשההורים יודעים שהילדים יאכלו כראוי‪ ,‬הם יכולים להתפנות‬ ‫מקום בהכנות שלנו‪ .‬צריך שיהיה אוכל על השולחן שלו‪.‬‬ ‫יותר לטיפול בחולה‪ .‬הם גם חוזרים הביתה בלי הצער על כך‬ ‫"הזוהר הקדוש מדבר בחומרה גדולה על מי שמזמין את האושפיזין‬ ‫שהילדים נשארו שוב בלי ארוחה מסודרת‪.‬‬ ‫ואינו נותן את חלקם לעניים‪ ,‬ומתאר כיצד הם מסתלקים‬ ‫"וצריך לזכור את הכבוד של המקבלים‪ .‬אלה אנשים שעוברת‬ ‫משולחנו‪ .‬ה'משנה ברורה' (סימן תקכ"ט‪ ,‬ס"ק י"ז) כותב שהזוהר‬ ‫עליהם תקופה קשה‪ ,‬והבקשה לעזרה עצמה יכולה לעלות‬ ‫מפליג מאוד בעונשו של מי שאינו נותן לעני מסעודתו ביום טוב‪,‬‬ ‫להם במאמץ נפשי גדול‪ .‬אנחנו רוצים שיוכלו לקבל את האוכל‬ ‫ומעורר במיוחד על האנשים שמתביישים לפשוט יד ולבקש‪ .‬צריך‬ ‫בנחת‪ ,‬ולהמשיך לאכול עם בני ביתם‪ ,‬בפרטיות שלהם‪ .‬בחג‪,‬‬ ‫לחשוב גם עליהם‪ .‬לפעמים המשפחה שהכי זקוקה לעזרה היא‬ ‫כשכולם מתאספים סביב השולחן‪ ,‬יש לזה משמעות מיוחדת‪.‬‬ ‫דווקא המשפחה שלא תשמע ממנה כלום"‪.‬‬ ‫גם הם צריכים להרגיש בבית‪ .‬לכן האוכל מגיע עד לפתח הדלת‪,‬‬ ‫לצד האזהרה החמורה‪ ,‬הזוהר הקדוש מרחיב בברכותיו של מי‬ ‫ובמקומות שאין מי שיניח את האוכל על הפלטה‪ ,‬המתנדבים שלנו‬ ‫שמשמח את העניים‪ .‬ובספר 'פלא יועץ'‪ ,‬בערך 'סוכה'‪ ,‬הדברים‬ ‫דואגים גם להעמיד את האוכל על הפלטה ולהכניס למקרר"‪.‬‬ ‫מתורגמים להדרכה מעשית‪ :‬מי שאינו יכול להזמין עני לשולחנו‬ ‫יפריש מממונו לצדקה בערב הרגל בעבור כל סעודה‪ ,‬ויאמר‬ ‫את זה אתם עושים כל השנה‪ ,‬מה משתנה כשמגיע חג הסוכות?‬ ‫שהוא נותן בשביל חלקם של האושפיזין‪ ,‬או ישלח מאכל לעני‬ ‫"בחג נדרשת היערכות אחרת לגמרי‪ .‬יש סעודות יום טוב‪ ,‬יש‬ ‫קודם הסעודה‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬יש חול המועד‪ ,‬ואחר כך שמחת תורה‪ .‬משפחה שמצליחה‬ ‫איכשהו להסתדר ביום רגיל יכולה לעמוד חסרת אונים מול‬ ‫כיצד יכול קורא שיושב בביתו להיות שותף בסעודות הללו?‬ ‫ההכנות הללו‪ .‬יש גם הוצאות כבדות‪ .‬לקנות אוכל מוכן למשפחה‬ ‫"הוא יכול לקבל על עצמו מימון של ארוחה למשפחה‪ .‬מי שיכול‪,‬‬ ‫שלמה‪ ,‬לסעודות רבות כל כך‪ ,‬זה דבר שרבים אינם יכולים לעמוד‬ ‫יממן סעודת חג‪ ,‬ויש מי שזוכה לקחת על עצמו את האוכל‬ ‫בו‪ .‬וכמדובר במשפחה המתמודדת עם אשפוז ממושך של‬ ‫למשפחה לאורך החג כולו‪ .‬כל אחד לפי יכולתו‪ .‬אנחנו מעמידים‬ ‫אחד מבני המשפחה‪ ,‬זה ממש בלתי אפשרי‪ .‬עוד לפני העלויות‬ ‫לרשותו את המטבח‪ ,‬את הבישול‪ ,‬את האריזה ואת המתנדבים‬ ‫הכספיות‪ ,‬רק הזמן שלוקח מבחינה טכנית לבצע את הקנייה‪ ,‬הוא‬ ‫שמביאים את האוכל‪ .‬התרומה שלו מאפשרת לנו להכין את‬ ‫מעבר ליכולות שלהם‪...‬‬ ‫הסעודה ולהעביר אותה למשפחה שזקוקה לה‪.‬‬ ‫"לכן אנחנו נערכים לאוכל של כל החג‪ ,‬מתחילתו ועד סופו‪.‬‬ ‫"בין המשפחות יש מי שההתמודדות הרפואית הביאה אותן גם‬ ‫מבשלים‪ ,‬אורזים לכל משפחה לפי מספר הנפשות ומביאים עד‬ ‫למצוקה כספית ממש‪ .‬ההוצאות גדלו‪ ,‬יכולת הפרנסה נפגעה‪ ,‬והן‬ ‫הדלת‪ .‬האוכל מגיע מסודר ומוכן‪ ,‬כך שנותר לחמם ולהגיש באופן‬ ‫אינן יכולות לממן את הסעודות‪ .‬כשיהודי מסייע להן‪ ,‬הוא זוכה‬ ‫המותר‪ .‬צריך לחשוב מראש גם על הסעודות הבאות‪ ,‬שיהיה‬ ‫להאכיל רעבים ולשמח לבבות שבורים‪ .‬הוא יושב בסוכתו‪ ,‬ובבית‬ ‫מענה לאורך החג כולו‪ .‬המשפחה צריכה לדעת שהדאגה הזאת‬ ‫אחר ילדים יושבים ואוכלים בזכותו‪ .‬זאת זכות עצומה‪ .‬תחשבו על‬ ‫ירדה ממנה‪.‬‬ ‫יהודי שמחליט להתאמץ ולתרום אוכל לכל חג הסוכות מתחילתו‬ ‫"תחשבו על אבא שחוזר מכמה שעות ליד מיטת חולה‪ .‬הוא‬ ‫ועד סופו למשפחה שלמה‪ ,‬איך הנשמה שלו מאירה בשמים‪.‬‬ ‫יכול להיכנס לסוכה‪ ,‬לעשות קידוש ולשבת עם הילדים לסעודה‬ ‫אפשר לדמיין את זה בכלל???"‪.‬‬ ‫מכובדת‪ .‬יש דגים‪ ,‬יש מנה עיקרית‪ ,‬יש תוספות‪ .‬הילדים אוכלים‪,‬‬ ‫מספרים מה למדו על החג‪ .‬בתוך התקופה הקשה שעוברת עליהם‬ ‫ומה הייתם מבקשים מכל אחד מאתנו לזכור לפני החג?‬ ‫יש להם שעות של חג עם המשפחה‪ .‬בשביל השעות האלה כדאי‬ ‫"כשמחשבים לכמה אנשים מכינים את סעודות החג‪ ,‬להוסיף‬ ‫כל המאמץ"‪.‬‬ ‫לחשבון עוד משפחה‪ .‬אפשר להתחיל מסעודה אחת‪ .‬לחשוב על‬ ‫הדברים מקבלים משמעות מיוחדת לנוכח מצוות "ושמחת‬ ‫ילדים שיאכלו אותה‪ ,‬על אבא שיידע שיש לו מה להגיש להם‪ ,‬על‬ ‫בחגך"‪ ,‬הנוהגת בשלושת הרגלים‪ .‬הרמב"ם בהלכות יום טוב (פרק‬ ‫הבית שיקבל קצת מנוחה מהדאגות שלו‪.‬‬ ‫ו‪ ,‬הלכה יח) מדגיש את החובה להאכיל עניים ולשמחם‪ ,‬וכותב על‬ ‫"אנחנו מתפללים שהקב"ה ישלח רפואה שלמה לכל החולים‪,‬‬ ‫מי שסוגר את דלתו ואוכל עם בני ביתו בלי לדאוג להם‪" :‬אין זו‬ ‫ושכל משפחה תוכל לשמוח בביתה בבריאות ובנחת‪ .‬עד אז מוטל‬ ‫שמחת מצוה אלא שמחת כריסו"‪ .‬ובחג הסוכות מתווסף עניינם‬ ‫עלינו לעזור במה שאפשר‪ .‬יש לנו מטבח‪ ,‬יש מתנדבים‪ ,‬יש רצון‬ ‫של האושפיזין הקדושים‪ ,‬שחלקם בסעודה‪ ,‬כמבואר בזוהר‬ ‫גדול‪ .‬בעזרת השותפות של הציבור אפשר למלא עוד כלים‪ ,‬להכין‬ ‫הקדוש בפרשת אמור (ח"ג‪ ,‬קד ע"א)‪ ,‬ניתן לעניים‪.‬‬ ‫עוד סעודות ולהגיע לעוד משפחות‪.‬‬ ‫"וכשיהודי נכנס לסוכה ומזמין את האושפיזין‪ ,‬איזו שמחה יש לו‬ ‫כשמזמינים את האושפיזין‪ ,‬צריך להכין גם את חלקם?‬ ‫כשהוא יודע‪ :‬ברוך ה'‪ ,‬גם את חלקם כבר הכנתי"‪.‬‬ ‫"אלו דברים מפורשים בזוהר הקדוש‪ ,‬שצריכים לעמוד לנגד עינינו‬ ‫| ‪43‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הרב אברהם פוקס‬ ‫בחג הסוכות התנוססה על דפנות סוכתו של מרן הגרי"ש‬ ‫אלישיב זצ"ל דמות דיוקנו של הרבי הקדוש מאוסטרובצה‪...‬‬ ‫כאשר אחד ממקורביו הרהיב עוז ושאל כיצד נקשר מרן עד כדי‬ ‫כך לכתביו ולחידושיו של הרבי‪ ,‬השיב רבינו‪...‬‬ ‫זֶ ה ֵאלִ י וְ ַאנְ וֵ הּו (שמות טו ב)‬ ‫בספר 'עמודו של עולם' מסופר כי בחג הסוכות התנוססה על דפנות‬ ‫סוכתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל דמות דיוקנו של הרבי הקדוש‬ ‫מאוסטרובצה‪ .‬מלבד זאת נהג מרן לשבח עד מאוד את כתבי‬ ‫תורתו של הרבי‪ ,‬ולציין באוזני מקורביו עד כמה חושק הוא לעיין‬ ‫ולפלפל בהם‪.‬‬ ‫כאשר אחד ממקורביו הרהיב עוז ושאל כיצד נקשר מרן עד כדי כך‬ ‫לכתביו ולחידושיו של הרבי‪ ,‬השיב רבינו כי בימי בחרותו נפטר הרבי‬ ‫מאוסטרובצה‪ ,‬והספדנים שציירו את דמותו תיארו עד כמה ייקר‬ ‫את הזמן והחשיבו כבעל ערך עליון‪ ,‬ועד כמה הקפיד שלא להשחית‬ ‫את רגעיו בשום פנים ואופן‪.‬‬ ‫מאלו שהיו בישיבה בצל ה'חפץ חיים' לא נענע בלולב בשעת‬ ‫הדברים ששמע בצעירותו נחרטו בתוככי ליבו הטהור של רבינו‪,‬‬ ‫ההלל‪ .‬הגאון רבי נפתלי טרופ זצ"ל עוד היה בחיים‪ ,‬וכן מרן הגאון‬ ‫ולימים עמד ותלה את דיוקן הרבי על דפנות סוכתו‪ ,‬כדי שדמותו‬ ‫רבי אלחנן וסרמן זצ"ל שהיה אז אצל רבו‪ ,‬ועוד גדולי תורה שנכחו‬ ‫הקדושה תעמוד לו כסימן וכציון דרך לייקור הזמן‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬ ‫בתפילה בישיבה‪ ,‬אולם כאמור אף אחד לא נענע עם הלולב‪.‬‬ ‫מטעם הכרת הטוב‪ ,‬נהג לעיין רבות בכתביו של הרבי מאוסטרובצה‬ ‫ניגש רבי לייב‪ ,‬בנו של ה'חפץ חיים'‪ ,‬אל אביו ואמר לו‪" :‬אבא‪ ,‬לפחות‬ ‫ולייקר את חידושי תורתו‪.‬‬ ‫אתה יכול לנענע!" נענה ה'חפץ חיים' ואמר לבנו‪" :‬לנענע בהלל זה מנהג‬ ‫נביאים‪ ,‬א הייליגע מנהג (מנהג קדוש)‪ ,‬אבל שרק אני אנענע ולא אף אחד‬ ‫באותו חג הסוכות אף אחד מאלו שהיו‬ ‫אחר‪ ,‬זאת אינני יכול‪ .‬אלא מאי? לתת רק לאחד מהרבנים כדי שינענע‬ ‫בישיבה בצל ה'חפץ חיים' לא נענע‬ ‫הוא ולא אחר‪ ,‬זה לאווין דאורייתא!" דהיינו‪ ,‬שיפגע בכבוד האחרים‪.‬‬ ‫בלולב בשעת ההלל‪ ...‬ניגש רבי לייב‪,‬‬ ‫בנו של ה'חפץ חיים'‪ ,‬אל אביו ואמר‬ ‫פרשתי לישון מעט‪ ,‬ובטוח הייתי שאף‬ ‫לו‪" :‬אבא‪ ,‬לפחות אתה יכול לנענע!"‬ ‫הרבי סר לנוח מעט לאחר יגיעה קשה‬ ‫זו‪ ,‬ללא אכילה וללא תנומה קלה‪.‬‬ ‫כַ ּפֹּת ְת ָּמ ִרים וַ ֲענַ ף ֵעץ ָעבֹת (ויקרא כג מ)‬ ‫למחרת שאלתי את הבחור המשמש מה‬ ‫בספר 'מאיר עיני ישראל' מובא מה שסיפר רבי משה וואלקין‪ ,‬בנו‬ ‫אירע לאחר שעזבתי את בית הרבי‪.‬‬ ‫של הגאון רבי שמואל דוד זצ"ל שהסתופף שלוש עשרה שנים‬ ‫כּת ַת ֲּע ֶשׂה לְ ָך ִשׁבְ ַעת יָ ִמים (דברים טז יג)‬ ‫ַחג ַה ֻ ּס ֹ‬ ‫רצופות בצל רבו מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל‪ ,‬מה ששמע מפי אביו זצ"ל‪:‬‬ ‫מספר ראש ישיבת צאנז הגה"צ רבי אליהו שמואל שמרלר זצ"ל‪,‬‬ ‫באחת השנים בסוכות היה מחסור חמור בלולבים‪ ,‬ובכל העיירה‬ ‫והובאו הדברים ב'המבשר'‪:‬‬ ‫ראדין לא היה יותר מלולב אחד בלבד‪ .‬באותו חג הסוכות אף אחד‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 44‬‬ ‫באים בחג לבקר את בעלה הרב כשעוד היה בחיים‪ ,‬והבית היה הומה‬ ‫היה זה בימים שבין יום הכיפורים לסוכות‪ .‬באותו זמן הגיעה לכ"ק‬ ‫ממבקרים והשמחה היתה שרויה בו‪ .‬ואילו כעת היא יושבת בודדה‬ ‫מרן האדמו"ר ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע שאלה קשה על כמות‬ ‫וגלמודה‪ ,‬וימי החג נהפכים לה לצער והכאב גדול‪ .‬לכן מקפיד אני‬ ‫גדולה של עופות שנשחטו בעיה"ק ירושלים‪ .‬היו רבנים שהטריפו‬ ‫לבקר ולעודד את האלמנות דווקא בימים אלו‪.‬‬ ‫את כל כמות העופות הגדולה‪ ,‬והיו רבנים‪ ,‬כמו הגאון רבי מאיר‬ ‫ברנדסדורפר זצוק"ל ועוד‪ ,‬שלא רצו להכריע אלא לשמוע את חוות‬ ‫כאשר קיבלו הבנים את הבשורה‪,‬‬ ‫דעת קודשו של הרבי‪.‬‬ ‫התחילו לכעוס על השכן‪ ,‬וכי מה איכפת‬ ‫היה זה יום קודם חג הסוכות‪ .‬הרבי זי"ע קרא לי‪ ,‬ויחד ישבנו שש‬ ‫לו להשים את רכבו במשך שמונת ימי‬ ‫עשרה שעות (!)‪ ,‬שבהן הפסיק הרבי רק כאשר היה עלינו לצאת‬ ‫החג במקום אחר‪ ,‬וגם טרחו להוכיח‬ ‫ולהתפלל‪ .‬הרבי ישב עמי ללבן את כל פרטי ההלכה בשאלה‬ ‫קשה זו‪ .‬כעבור שש עשרה שעות סיים הרבי להכין את התשובה‪,‬‬ ‫שאותו מקום שייך לכל השכנים‪ .‬וניסו‬ ‫המנמקת את כשרות העופות‪.‬‬ ‫לשכנע את אביהם שלא יתייחס‬ ‫היתה זו שעת עלות השחר‪ .‬הרבי פנה ואמר לי‪" :‬עוד כמה שעות‬ ‫הֹושׁבְ ִתּי ֶאת בְ ּנֵ י יִ ְש ָׂר ֵאל" (ויקרא כג‪ ,‬מג)‬ ‫"כִ ּי בַ ֻסּּכֹות ַ‬ ‫ייכנס חג הסוכות‪ ,‬וההכנות מרובות הן‪ ,‬שוב נא לביתך!" פרשתי‬ ‫סיפר המשפיע הנודע רבי אלימלך בידרמן שליט"א‪ :‬סיפור נפלא‬ ‫לישון מעט‪ ,‬ובטוח הייתי שאף הרבי סר לנוח מעט לאחר יגיעה‬ ‫שמעתי מפי בעלי המעשה‪ ,‬שאפשר ללמוד ממנו על מעלת‬ ‫קשה זו‪ ,‬ללא אכילה וללא תנומה קלה‪.‬‬ ‫הוותרנות שיכולה להציל אפילו ממיתה משונה‪.‬‬ ‫למחרת שאלתי את הבחור המשמש מה אירע לאחר שעזבתי את‬ ‫ומעשה שהיה כך היה באחד מתושבי ירושלים‪ ,‬איש מכובד ובעל‬ ‫בית הרבי‪ .‬השתוממתי לשמוע שהרבי לא פרש כלל למנוחה‪ ,‬אלא‬ ‫משפחה ברוכת ילדים‪ .‬כאשר גדלו הילדים לא היה להם מספיק‬ ‫על אתר שלח לקרוא לאברך שיקליד במכונת כתיבה את התשובה‬ ‫מקום לשבת בסוכה הקטנה שבנה מידי שנה על מרפסת ביתם‪ ,‬לכן‬ ‫הערוכה והארוכה‪ .‬משסיים האברך את ההקלדה‪ ,‬הזמין הרבי מונית‬ ‫החליטו הילדים לבנות סוכה רחבת ידיים למטה בחצר‪.‬‬ ‫ושלח את התשובה בידי שליח לידי השואלים בירושלים‪.‬‬ ‫וממחשבה למעשה ‪ -‬קנו דפנות לסוכה במידות מדויקות כדי צרכם‪,‬‬ ‫מיהרתי ונכנסתי אל חדרו של הרבי‪ .‬הבחנתי בו כשהוא עומד‬ ‫ובמשך שעות טרחו ועמלו בעבודת הקודש לבנות את הסוכה על הצד‬ ‫ובידיו העוף ה'ירושלמי' המייצג את כשרות העופות כולם‪ ,‬ועדיין‬ ‫הטוב ביותר‪ .‬וכאשר הכל על מקומו עמד בשלום‪ ,‬דפק אחד השכנים‬ ‫הוא ממשמש בריאות ומעיין באיברים‪ .‬משהבחין בי‪ ,‬הפטיר בחיוך‪:‬‬ ‫על דלת ביתם‪ ,‬והודיע להם‪ ,‬שחלק מן הסוכה נבנה בשטח שבו הוא‬ ‫"סוכה אין לי‪ ,‬ואף אם אבנה מהר‪ ,‬לא יהיה לי נוי סוכה‪ ,‬מה יהיה? אלא‬ ‫מחנה את רכבו‪ ,‬ולכן הוא דורש שיסלקו את הסוכה ויבנוה במקום אחר‪,‬‬ ‫זאת שהצלתי יהודים מהפסד מרובה‪ ,‬זה יהיה הנוי סוכה שלי"‪...‬‬ ‫שמעו הבנים את בקשתו וניסו להסביר לו את גודל היגיעה שכבר טרחו‬ ‫בבניית הסוכה‪ ,‬ולכן הם מבקשים שיוותר‪ ,‬ויניח להם להעמיד שם את‬ ‫פעם‪ ,‬בחול המועד סוכות‪ ,‬ראו את‬ ‫הסוכה למשך שמונת ימי החג‪ ,‬אך הלה אטם את אזניו משמוע‪ ,‬והודיע‬ ‫רבי אריה מהלך באחת משכונות‬ ‫נחרצות שאינו מרשה להם לבנות את הסוכה בשום פנים ואופן‪.‬‬ ‫ירושלים‪ .‬שאל אותו אחד האנשים‪:‬‬ ‫כאשר קיבלו הבנים את הבשורה‪ ,‬התחילו לכעוס על השכן‪ ,‬וכי מה‬ ‫מה עושה הרב בשכונתנו? ענה רבי‬ ‫איכפת לו להשים את רכבו במשך שמונת ימי החג במקום אחר‪,‬‬ ‫אריה‪ :‬נוהג אני בחול המועד לבקר את‬ ‫וגם טרחו להוכיח שאותו מקום שייך לכל השכנים‪ .‬וניסו לשכנע‬ ‫האלמנות‪ ,‬נשותיהם של הרבנים‬ ‫את אביהם שלא יתייחס לשכן הרע‪ ,‬אולם האב שצדיק היה אמר‬ ‫לבניו בצורה חד משמעית‪ ,‬שבשום אופן לא ישב בסוכה הגורמת‬ ‫וְ ַהגֵ ּר וְ ַהיָ ּתֹום וְ ָה ַאלְ ָמנָ ה ֲא ֶשׁר בִ ְּש ָׁע ֶריָך (דברים טז יד)‬ ‫צער ועגמת נפש ליהודי‪ ,‬ואם ברצונם שיאכל שם את סעודות החג‬ ‫עליהם לפרק את הסוכה ולהעבירה למקום אחר‪.‬‬ ‫בספר 'בדידי הוי עובדא' מסופר על הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל‪,‬‬ ‫בלית ברירה טרחו הילדים פעם שניה‪ ,‬ובנו שוב את הסוכה לשביעת‬ ‫שהיה ידוע כבעל חסד גדול מאוד‪ ,‬והיה אומר‪" :‬ירא שמים אמיתי‬ ‫רצונו של השכן‪ .‬במוצאי החג הראשון של סוכות באמצע הלילה‪,‬‬ ‫הוא זה שאינו יכול לישון בלילות מדאגה מה עשיתי היום כדי להקל‬ ‫נשמעו לפתע חבטות עזות מחוץ לסוכתם ששכנה למטה בחצר‪,‬‬ ‫סבלו של יהודי מדוכא בייסורים"‪.‬‬ ‫מתוך בהלה קמו כולם משנתם והנה הם רואים שלש אבנים ירושלמיות‬ ‫פעם‪ ,‬בחול המועד סוכות‪ ,‬ראו את רבי אריה מהלך באחת משכונות‬ ‫גדולות שנפלו מקומה גבוהה של הבנין אל המקום שהחנה שם השכן‬ ‫ירושלים‪ .‬שאל אותו אחד האנשים‪ :‬מה עושה הרב בשכונתנו? ענה‬ ‫את רכבו אשר נופץ לרסיסי רסיסים מן האבנים‪ ,‬ואם לא היו מעבירים‬ ‫רבי אריה‪ :‬נוהג אני בחול המועד לבקר את האלמנות‪ ,‬נשותיהם של‬ ‫את הסוכה למקום אחר והיו ישנים באותו מקום‪ ,‬היתה סכנה גדולה‬ ‫הרבנים‪ .‬כל ימות השנה האלמנה טרודה בעבודתה ואינה מרגישה‬ ‫נשקפת לחייהם‪ ,‬וספק גדול אם היו יוצאים משם חיים‪ ,‬הרי שעל ידי‬ ‫בבדידותה‪ ,‬אבל בחול המועד‪ ,‬כאשר כולם חוגגים ואינם עובדים‪,‬‬ ‫שהעביר על מידותיו לפנים משורת הדין ניצלו בניו ממיתה לחיים‪.‬‬ ‫אזי מרגישה האלמנה בבדידותה ונזכרת בימים הטובים שכולם היו‬ ‫| ‪45‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫דף היומי בהלכה‬ ‫נושאי הלימוד ב׳דף היומי בהלכה׳ ובפרשת השבוע‬ ‫השותה מים בסוכה – האם מקיים בכך‬ ‫מצוה? והנרדם מחוץ לסוכה והתעורר‬ ‫– האם חייב לעבור לסוכה?‬ ‫על מצות הסוכה נאמר בתורה‪" :‬בסוכות תשבו שבעת ימים"‪,‬‬ ‫ודרשו חז"ל‪" :‬תשבו – כעין תדורו"‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש להשתמש בסוכה‬ ‫כדירת המגורים של כל השנה‪ ,‬באופן שהסוכה תהיה הדירה‬ ‫העיקרית במשך ימי החג‪ .‬וחובה לאכול‪ ,‬לשתות ולישון בסוכה‪,‬‬ ‫וכן לשהות בסוכה כדרך ששוהים בבית‪ .‬ומותר לאכול אכילת‬ ‫עראי מחוץ לסוכה‪ ,‬כיון שגם בכל ימות השנה מצוי הדבר‬ ‫שאוכלים אכילת עראי מחוץ לבית‪ ,‬ואם כן‪ ,‬אין אכילה זו סותרת‬ ‫למצות 'תשבו – כעין תדורו'‪ .‬ואכילת עראי פירושה ‪ -‬לחם בכמות‬ ‫הפחּותה מ'כביצה' [‪ 45-53‬סמ"ק‪ ,‬לשיטות השונות]‪ ,‬או פירות‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים ומאכלי חלב בכל כמות שהיא‪ .‬וכן מותר לשתות מים ומשקאות‬ ‫קלים ללא הגבלה מחוץ לסוכה‪ .‬ועוגה‪ ,‬או תבשיל העשוי ִמ ָדגָ ן‪ ,‬בכמות הגדולה מ'כביצה' – חובה לאוכלם בסוכה‪ ,‬אך אין לברך עליהם 'לישב‬ ‫בסוכה' אלא כשנאכלים בדרך 'קביעות'‪ ,‬כלומר‪ ,‬כארוחה בפני עצמּה‪ ,‬או בהתקבצות של מספר אנשים לארוחה‪ ,‬וכן כשהעוגה נאכלת‬ ‫כ'סעודה' שלאחר הקידוש בשבת בבוקר‪ ,‬או שהאוכל משתהה בסוכה לאחר אכילתה‪ .‬ואף בבשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬וכדומה‪ ,‬כשהם‬ ‫נאכלים ב'דרך קביעות' – ראוי להחמיר ולאוכלם בסוכה‪ ,‬אך אין לברך עליהם 'לישב בסוכה'‪ .‬ואדם הנמצא באמצע סעודתו – יתכן שאסור‬ ‫באכילת מאכלים שאין צורך לברך לפניהם במהלך הסעודה – דגים‪ ,‬מרק‪ ,‬בשר ותוספות שונות – או שתייה‪ ,‬מחוץ לסוכה‪ ,‬מכיון שהם נחשבים‬ ‫כחלק מהסעודה‪ .‬וכבר כתב הרמב"ם‪ ,‬ואחריו השולחן ערוך וכל הפוסקים‪ ,‬כי המקפיד לאכול ולשתות כל דבר דוקא בסוכה "הרי זה משובח"‪.‬‬ ‫ונחלקו הפוסקים בפירוש הדבר‪ :‬יש שכתבו שהעושה כן מקיים את מצות הישיבה בסוכה‪ .‬יש שכתבו שאינו מקיים את מצות הישיבה בסוכה‪,‬‬ ‫והמעלה בהקפדה זו היא שעל ידּה לא יטעה ויאכל אכילת קבע מחוץ לסוכה‪ .‬ויש שצידד שיש בכך מעלה של 'חיבוב מצוה' בלבד‪ .‬וכאמור‪,‬‬ ‫גם השינה בסוכה היא בכלל החובה של 'תשבו – כעין תדורו'‪ ,‬ואסור לישון מחוץ לסוכה בין ביום ובין בלילה אפילו שנת עראי‪ ,‬דהיינו נמנום‬ ‫קצר וחטוף [ואף למשך פחות מדקה]‪ ,‬וזאת גם אם ישן בתנוחה שאין לחשוש שמא השינה תתארך‪ ,‬כגון שראשו מונח בין ברכיו‪ .‬ומי שנרדם‬ ‫מחוץ לסוכה והתעורר‪ ,‬אסור לו להמשיך בשנתו מחוץ לסוכה‪.‬‬ ‫[שו"ע תרלט‪ ,‬ב‪ ,‬משנ"ב יא‪ ,‬יב‪ ,‬יג‪ ,‬טו ו־טז‪ ,‬שעה"צ ד ו־כט‪ ,‬וביה"ל ד"ה אפילו שנת וד"ה אם; בו"מ דרשו‪ 18 ,16 ,12 ,‬ו־‪]20‬‬ ‫האם יש דיני 'אסמכתא' בהתחייבות לגוי?‬ ‫ועל פי ֵאילּו חוקים דנים בבית דין בתביעה שבין ישראל לגוי?‬ ‫המתחייב התחייבות ממונית‪ ,‬או מקנה לחבירו חפץ‪ ,‬בתנאי מסוים – פעמים שההתחייבות אינה חלה‪ ,‬משום שאין בה את גמירות הדעת‬ ‫הנדרשת לחלּות ההתחייבות‪ ,‬או הקנין‪ .‬התחייבות כזו‪ ,‬או קנין כזה‪ ,‬מכונים 'אסמכתא'‪ .‬ולדוגמה‪ :‬האומר לחבירו‪ ,‬אם לא אעשה עבורך דבר‬ ‫פלוני עד למועד מסוים‪ ,‬יהא דבר פלוני קנוי לך – הרי זו אסמכתא‪ ,‬ואינה חלה‪ ,‬אף אם אכן לא קיים את תנאֹו‪ .‬ואף במשכון הניתן למלווה‬ ‫בתנאי שאם ההלוואה לא תיפרע ייקנה המשכון למלווה‪ ,‬הרי זו אסמכתא והמשכון אינו נקנה למלווה; אך יש אומרים שאם ערך המשכון‬ ‫כערך ההלוואה‪ ,‬אין זו אסמכתא‪ ,‬והמשכון נקנה למלווה‪ .‬והמקנה חפץ לחבירו באופן שבדרך כלל נחשב כ'אסמכתא'‪ ,‬ומסר את החפץ ליד‬ ‫חבירו – לדעת השולחן ערוך הקנין חל; ולדעת הרמ"א‪ ,‬אין הקנין חל‪ .‬וכמו כן‪ ,‬אם אמר לחבירו‪ :‬אם לא אעשה עבורך דבר פלוני יהא החפץ‬ ‫קנוי לך מעכשיו – לדעת השולחן ערוך הקנין חל; ולדעת הרמ"א‪ ,‬רק אם חבירו עשה לו טובה מסוימת שבגינה הוא מתחייב‪ ,‬וכגון שהלווהו‬ ‫ומתחייב שהמשכון ייקנה לו [כאמור לעיל]‪ ,‬מועילה אמירת 'מעכשיו' להחיל את הקנין; משום שבאופן זה הוא גומר בדעתו להקנות לו את‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 46‬‬ ‫החפץ‪ ,‬שהרי עשה לו טובה‪ .‬ואם המקנה מסר את החפץ ליד חבירו‪,‬‬ ‫יתכן שאמירת מעכשיו מועילה אף לדעת הרמ"א‪ ,‬גם כשלא עשה לו‬ ‫טובה‪ .‬וקנין שנעשה בפני 'בית דין חשוב'‪ ,‬בתנאים מסוימים – חל אף‬ ‫באופן שלא מסר את החפץ ליד חבירו‪ ,‬ואף כשלא עשה לו טובה‪ ,‬לכל‬ ‫הדעות; [אך נחלקו הפוסקים אם נדרשת אמירת 'מעכשיו']‪.‬‬ ‫וכשמתחייב או מקנה לגוי‪ ,‬לדעת רוב האחרונים‪ ,‬אסמכתא אינה חלה‪,‬‬ ‫כמו בישראל המקנה לישראל; אולם‪ ,‬יש אומרים שבאופן זה אסמכתא‬ ‫חלה‪ ,‬כיון שלדעתם דין האסמכתא הוא תקנת חכמים‪ ,‬ולא תיקנו כן‬ ‫בעסק שבין ישראל לגוי‪ .‬והסוברים שדיני אסמכתא אמּורים גם ביחס‬ ‫לגוי‪ ,‬רובם סוברים כן הן בנוגע לישראל שהקנה לגוי והן בנוגע לגוי‬ ‫שהקנה לישראל‪ .‬אולם‪ ,‬יש אומרים שבגוי המקנה לישראל – ההקנאה‬ ‫חלה‪ ,‬משום שלפי חוקי הגויים אין הבדל בין הקנאה רגילה להקנאה שלפי דיני התורה מוגדרת כאסמכתא; ולדעתם‪ ,‬בכל אופן שלפי חוקי‬ ‫הגויים שייך החפץ לישראל‪ ,‬זוכה בו הישראל גם כשלפי חוקי התורה אינו אמור לזכות בו [ראה להלן]‪ ,‬ובבית דין‪ ,‬לכל הדעות יש לזַ כות את‬ ‫הישראל‪ .‬ונביא את חילוקי הדעות שיש בנוגע לענין זה של 'סתירה' בין דיני התורה לחוקות הגויים בעסק שבין ישראל לגוי‪ :‬אמרו חכמינו‬ ‫ז"ל – "ישראל וגוי שבאו לדין‪ ,‬אם אתה יכול לזַ כותו בדיני ישראל‪ ,‬זכהו‪ ,‬ואמור לו כך דיננו; בדיני גויים‪ ,‬זכהו‪ ,‬ואמור לו כך דינכם"‪ .‬ופירוש‬ ‫הדברים‪ :‬ישראל וגוי שבאו יחד לדין תורה בפני דייני ישראל‪ ,‬אם לפי דיני התורה הישראל זכאי‪ ,‬יש לזַ כותו‪ ,‬ולהסביר לגוי שפסק הדין הוא‬ ‫לפי תורת ישראל; ואם לפי דיני התורה הגוי זכאי‪ ,‬אך לפי חוקי הגויים הישראל הוא הזכאי‪ ,‬יש לזַ כות את הישראל‪ ,‬ולהסביר לגוי שפסק הדין‬ ‫הוא לפי חוקי הגויים‪ .‬ויש מהאחרונים שסובר כי בכל עסק ממוני כלשהו בין הישראל לגוי‪ ,‬כאשר הישראל אמור לזכות בממון רק לפי חוקי‬ ‫הגויים – הריהו זוכה בו מאליו‪ ,‬אף שלא בפני בית דין‪ .‬אך מדברי אחרונים רבים נראה כי אין הממון נקנה מאליו לישראל אלא כשהוא שייך לו‬ ‫על פי דיני התורה; ִואילו הלכה זו שיש לזַ כות את הישראל לפי חוקי הגויים‪ ,‬אמורה רק לאחר פסק בית הדין‪.‬‬ ‫[שו"ע תמא‪ ,‬א‪ ,‬ומשנ"ב ד (וראה שם‪ ,‬יא)‪ ,‬ה ו־ח‪ ,‬שעה"צ ז‪ ,‬ח‪ ,‬י ו־יא‪ ,‬וביה"ל ב‪ ,‬ד"ה אבל (וראה שם‪ ,‬א‪ ,‬ד"ה ומשכנו); בו"מ דרשו‪ ;6 ,‬חת"ס חו"מ סו; וראה שו"ע חו"מ רז‪,‬‬ ‫יד‪-‬טו‪ ,‬סמ"ע מ וט"ז שם‪ ,‬ופתחי חושן ח‪ ,‬כא‪ ,‬הע' ו ו־ח]‬ ‫האם מותר להשתמש בפסח‬ ‫בסבון שמעורב בו חמץ?‬ ‫חמץ שהתקלקל לפני הפסח במידה כזו שאינו ראוי למאכל כלב‪,‬‬ ‫אין חובה לבערו‪ ,‬והוא אף מותר בהנאה בפסח‪ .‬אולם‪ ,‬אסור לאוכלו‬ ‫מדרבנן‪ ,‬משום שבאכילתו הריהו מחשיב את החמץ למאכל‪ .‬דין זה‬ ‫מכונֶ ה בקיצור ַ'א ְח ְׁשבֵ ּה' [– ֶה ֱח ִׁשיבֹו]‪ .‬וחמץ שלא התקלקל‪ ,‬אך מחמת‬ ‫תערובתו בדבר אחר אינו ראוי למאכל – אם ניתן להפרידו‪ ,‬ואז יהיה‬ ‫ראוי למאכל‪ ,‬חובה לבערו‪ .‬ואכילת חמץ שאינו ראוי למאכל כלב‬ ‫לצורך רפואה – נחלקו הפוסקים אם יש בּה דין 'אחשביה'‪ .‬ואף לדעת‬ ‫המחמירים‪ ,‬כמוסות תרופה שיש בהן חומר גיבוש העשוי מעמילן‬ ‫חיטה‪ ,‬אשר אינו ראוי במצבו הנוכחי לאכילת כלב – אין בבליעתן דין‬ ‫'אחשביה'‪ ,‬כיון שדעתו לאכילת התרופה‪ ,‬ולא לאכילת החומר המגבש‪ ,‬ולא ניתן לומר שבאכילתו החשיב את החמץ לאוכל‪.‬‬ ‫ועוד בענין זה‪ :‬בגמרא במסכת יומא נאמר שאסור לסוך ביום הכיפורים‪ ,‬משום שחומר הסיכה נבלע בגוף‪ ,‬והרי זה כשתייה‪ .‬ונחלקו ראשונים‬ ‫אם כלל זה ש'סיכה כשתייה' אמּור גם בנוגע לאיסורים אחרים‪ ,‬כגון ֵחלֶ ב‪ ,‬וחמץ‪ .‬ולהלכה‪ ,‬ראוי להחמיר‪ .‬אולם‪ ,‬בנוגע לסיכה בחמץ שאינו ראוי‬ ‫שהּסך מחשיב את החמץ למשקה‪ .‬ויש שנראה מדבריו‬ ‫למאכל כלב – יש שהסתפק אם סיכה נחשבת כשתייה גם לענין 'אחשביה'‪ ,‬כלומר‪ָ ,‬‬ ‫שיש דין 'אחשביה' בסיכה‪ ,‬אך כתב שאין סיכה נחשבת כשתייה אלא כשהיא נעשית לשם תענוג; ולכן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מותר למרוח בפסח משחה‬ ‫רפואית שמעורב בה חמץ שאינו ראוי למאכל כלב‪ .‬ויש אומרים שאין דין 'אחשביה' בסיכה‪ ,‬ולדעתם מותר להשתמש בפסח בסבון‪ ,‬קרם‬ ‫לחות‪ ,‬חומרי איפור‪ ,‬וכיוצא בהם‪ ,‬שמעורב בהם חמץ‪ .‬ויש שהורה להחמיר בדבר‪.‬‬ ‫[שו"ע תמב‪ ,‬ב ו־ד‪ ,‬ומשנ"ב כא‪-‬כב; בו"מ דרשו‪ 40 ,‬ו־‪ ,42‬וראה שם‪ ;41 ,‬ביה"ל שכו‪ ,‬י‪ ,‬ד"ה בשאר]‬ ‫| ‪47‬‬ ‫תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪‰‬מבחנים ‪‰‬חˆי ‪‬נ‪‬יים לחכמי‬ ‫ורבני '˜נין ‪‬״ס' ו'˜נין ‪‰‬לכ‪'‰‬‬ ‫קנין ש״ס‬ ‫קנין הלכה‬ ‫ברכות ב‪ .‬עד בכורות יד‪:‬‬ ‫שלב א' בשר בחלב ותערובות‬ ‫‪ 2463‬דפים‬ ‫שלב ב' הלכות מזוזה ותפילין‬ ‫יום רביעי כ״ו בתשרי יום ראשון ל' תשרי‬ ‫בין‪14:30-18:30 :‬‬ ‫בין‪14:30-18:30 :‬‬ ‫לוד אחיסמך‬ ‫בית הכנסת חניכי הישיבות‬ ‫רח' הרב אלישיב ‪1‬‬ ‫מודיעין עילית ‪ -‬ק״ס‬ ‫ביהכ״נ ״נאות שמחה״‬ ‫רח' מסילת יוסף ‪ 42‬א'‬ ‫מודיעין עילית ‪ -‬ברכפלד‬ ‫ביהמ״ד ״ישועות דוד״‬ ‫רח' רשב''י ‪21‬‬ ‫חיפה‬ ‫ביתר‬ ‫נתניה‬ ‫ביהמ״ד שאץ‬ ‫קרלין‬ ‫ביהכ״נ ״אהבת חסד״‬ ‫רח' הרצל ‪60‬‬ ‫רח' ברים פינת פחד יצחק‬ ‫אופקים‬ ‫רח' ברטנורא ‪14‬‬ ‫ביהמ״ד ״היכל דב״‬ ‫טבריה‬ ‫בני ברק‬ ‫רח' רבי עקיבא ‪5‬‬ ‫ערד‬ ‫ביהכ״נ קרלין סטאלין‬ ‫ביהכ״נ חניכי הישיבות רמב״ם‬ ‫שטיבל גור‬ ‫רח' בן צבי ‪2‬‬ ‫רח' מיימון ‪24‬‬ ‫אלעד‬ ‫רח' עפרוני ‪27‬‬ ‫ביהמ״ד ״אהל תמר״‬ ‫רק במבחן קנין שס!‬ ‫ירושלים‬ ‫ביהכ״נ ״משכנות יעקב״‬ ‫רח' המאירי ‪2‬‬ ‫ביהמ״ד ״ברכת יוסף״‬ ‫רח' בן דוד ‪33‬‬ ‫צפת‬ ‫רח' אלקבץ ‪ 48‬גבעת שאול‬ ‫אשדוד‬ ‫ביהמ״ד הרידב״ז‬ ‫ביהמ״ד בעלזא‬ ‫מול כללית מאחורי בנין הנשיא ‪45‬‬ ‫ביהכ״נ ״נאות יוסף״‬ ‫רח' אברהם שפירא ‪ 4‬רובע ו'‬ ‫בית המדרש ״היכלי התורה״‬ ‫רח' יואל ‪18‬‬ ‫רכסים‬ ‫)בבנין ישיבת ״פורת יוסף״(‬ ‫בית שמש‬ ‫ביהמ״ד ״שבטי ישראל״ )חניכי(‬ ‫רח' יוסף בן מתתיהו ‪30‬‬ ‫ביהמ״ד ״בית השם״‬ ‫ביהמ״ד ״שערי תורה״‬ ‫רח' האירוסים‬ ‫פינת מלכי ישראל‬ ‫רח' אלחריזי ‪3‬‬ ‫רח' שפת אמת ‪24‬‬ ‫‪dirshu@acheinu.co.il‬‬ ‫‪02-5609000‬‬ ‫„ר‪‬ו י‪‬ר‡ל ‪˜‰‬בלן ‪ 45‬ירו‪‬לים‬