לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — סוכות (2026-09-21)

ר
חייהם של בותינו ה
קד
וש מ
ים
ים
בות לאהבת הש
לפי
ם ית
תק
ב לב
ם מר
ר
סדר פרשיות
ך
ורר
ותורתינו הקדושה
סיפורים ופניני
ני¨ מע
גיליון נושא מיוחד מבית 'דרשו' מל
ת שבת
עונג רוח
כת א
קרא
לרגל תנועת ההתחדשות 'להחיות את
השנה
ל
תורתו' של מרנא החפץ חיים זיע"א,
במלאת 93שנה להסתלקותו
לקבלת הגליון למיילdirshu@dirshu.co.il : סיפורים ופנינים מרתקים גליון מס' 550 פנינים לחג הסוכות
"אֵ ין זֶה ִּכי כאן ישבו רבי אלחנן והרב מפוניבז' בחברותא,
כאן טיפח ה'חפץ חיים' וגידל את תלמידיו,
ִאם ּ ֵבית
ומכאן יצאה תורה לכל רחבי תבל • יריעה מרטיטה
ומלאת הוד על היכל הישיבה בראדין ,על העילויים,
על התלמידים ועל הסיפורים הנעלמים • עמ' 14
אֱ ל ִֹקים"
עופות ירושלמיים לקישוט כשהסטייפלר חתך אקליפטוס
כולם הלכו לנוח ,אבל ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע לא שיחת חג מרוממת עם הגאון הגדול רבי חיים פרץ ברמן
הסכים לחכות רגע אחד .מעשה מופלא בערב סוכות שליט"א ,מראשי ישיבת פוניבז' ומגדולי מרביצי התורה בדורנו
עמ' 44 עמ' 2
כוחה של מסכת סוכה סגולת החפץ חיים
ה'מנחת אלעזר' למד בה להינצל משונאיו ,ותלמידי 'פורת יוסף' עדות מרעישה ממרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א,
כהגנה מפני הפגזים – שיחה מיוחדת עם הג"ר מאיר שפרכר לצד הוצאת תורת ה'חפץ חיים' במהדורה חדשה ומפוארת
עמ' 12 עמ' 6
|1 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
פתאום נשמעות דפיקות בדלת .פותחים ,וכמעט התעלפנו :הרב
מפוניבז' זצ"ל עומד בפתח .הרב אחז באבא בשתי ידיו ואמר
לו" :שלמה'לה ,לא היה לי זמן לקנות ארבעה מינים" .אבא ענה
לו" :ודאי ,יש לי מוכן בשביל הרב" .הוא רץ ,לקח את הארבעה
מינים שלו עצמו ומסר לו
הגאון הגדול רבי חיים פרץ ברמן שליט"א ,מראשי ישיבת פוניבז' ,בשיחת חג על
הסכך שקטף הסטייפלער ,על ארבעה מינים שנמסרו בחשאי ,על הדמעות של
רבי ישראל סלנטר בשמחת תורה ,ועל המהפכה שחוללה 'דרשו' בבתי המדרש
יעקב א .לוסטיגמן
את ילדותו ובחרותו עשה הגאון רבי חיים פרץ ברמן שליט"א
בצל גדולי הדור .אמו ,הרבנית אהובה ע"ה ,הייתה בתו של מרן
הסטייפלר זצוק"ל ,ואביו ,הגאון רבי מרדכי שלמה ברמן זצ"ל ,כיהן
כר"מ בישיבת פוניבז' מראשית ימיה .בהגיעו לפרקו נשא לאשה
את זוגתו הרבנית שתחי' בת מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א .מה
שרבים מכירים מתוך הספרים על גדולי ישראל ,הוא ראה מקרוב
בתוך המשפחה.
לקראת חג הסוכות פנינו לראש הישיבה כדי לשמוע מפיו רעיונות
ודברי חיזוק בעניין שמחה של מצוה בחג הסוכות ובכל ימות השנה,
ובהזדמנות זו זכינו לשמוע מפיו זיכרונות מופלאים החושפים צוהר
קטן לעולם הנשגב של גדולי התורה ,שיגם ושיחם בכל הקשור
לענייני חג הסוכות ומצוותיו.
של מצווה בוודאי :כל עוד היו לו הכוחות ,הכול עשה לבד.
הנכדים לא הצטרפו לעזור? הוא לא ביקש דבר מאיש
לא .היו כאלה שרצו להצטרף ,אבל אצלנו במשפחה הבינו שלא תהיה ראש הישיבה ,איך נראה חג הסוכות בביתו של הסבא הגדול ,מרן
לו מזה נחת רוח ,אם אנחנו לא לומדים והולכים איתו לחתוך סכך. הסטייפלר זצ"ל?
ומה היה נוי הסוכה? ההכנות לסוכות החלו עוד הרבה לפני ,כבר בחודש אב הוא היה
הוא בחר תמונות .היו אז שולחים תמונות של גדולי ישראל ,והוא הולך לחצר ביתו של רבי מיכל יהודה ,כדי לבחור אתרוג מהאתרוגים
בחר מתוכן את אלה שהכיר :החפץ חיים ,רבי חיים מבריסק, שגדלו על העץ המפורסם שלו.
רבי חיים עוזר ,רבי אלחנן .את מי שהכיר מצעירותו ,תלה את בשנים האחרונות שלו היו מביאים לו אתרוגים נאים ומהודרים ,והוא
תמונותיהם בסוכה. שמח בהם מאוד .אבל בשנים קודמות ,היה הולך באמצע חודש אב
אבל אם התחלנו באתרוגים ,אספר זיכרון מיוחד שיש באמתחתי אל העץ של רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל וקוטף שם אתרוגים.
על אתרוגים וארבעת המינים :בשנת תשכ"ט ,בערב חג הסוכות לא היו אז אתרוגים יפים כמו היום ,אבל היה חשוב לו מאוד היכן
אחר הצהריים ,הבית שלנו נראה כמו כל בית בערב סוכות .היינו גדל האתרוג הזה.
משפחה גדולה ,כולם עסוקים בהכנות .פתאום נשמעות דפיקות היה מזמין בעל עגלה עם סוס ,יושב על העגלה ונוסע לחתוך סכך.
בדלת .פותחים ,וכמעט התעלפנו :הרב מפוניבז' זצ"ל עומד בפתח. ליד ישיבת פוניבז' לצעירים היה אז מעין יער של עצי אקליפטוס,
זו הייתה השנה האחרונה לחייו. ושם הייתה רשות לכולם לחתוך .הוא חתך ענפים ,סחב ,עשה הכול
אבא ניגש אליו מיד ,והרב אחז בו בשתי ידיו ואמר לו" :שלמה'לה, בכוחות עצמו .בכלל ,הוא לא היה מבקש דבר מאדם אחר .ובדבר
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 |2
חץ בעיניו של השטן לא היה לי זמן לקנות ארבעה מינים" .כל כולו היה נתון להחזקת
"האמת שזה נושא שצריכים להתבונן בו ,מה פשר החביבות הישיבה ועולם התורה ,ועד ערב החג לא מצא רגע לזה.
המיוחדת הזאת על ארבעת המינים?" ,ממשיך ראש הישיבה. אבא ענה לו" :ודאי ,יש לי מוכן בשביל ראש הישיבה" .הוא רץ ,לקח
"מה שראיתי אצל סבא זצ"ל ואצל אבא זצ"ל ,ההחזקה של הארבעה את הארבעה מינים שלו עצמו ומסר לו .הרב יצא שמח ,בטוח שזו
מינים ,הטרחה בשבילם ,זה היה אושר .המצווה הזאת הייתה חביבה סתם רזרבה שהייתה בבית.
עליהם מאוד מאוד. והיא לא הייתה רזרבה.
הגמרא במסכת סוכה (לח ).מביאה שהנענועים הם שיירי מצווה, אבא היה לוקח אותנו לקנות ארבעה מינים בשוק בתל אביב,
לא עיקר המצווה ,ושיירי מצווה מעכבין את הפורענות .ומסופר שם ומסתובב שם שעות עד שהיה מוצא סט מהודר .רזרבות לא היו לו.
על רב אחא בר יעקב ,שכשהיה מנענע היה אומר" :גירא בעיניה הוא נתן לרב מפוניבז' את ארבעת המינים המהודרים שלו.
דסטנא" ,חץ בעיניו של השטן .השטן רואה איך ישראל מחוברים אחרי שהרב יצא ,אמר לאמא שלי" :קניתי גם לילדים ,אקח סט
למצווה ,דווקא בתוספת הזאת ,ואינו יכול לנתק אותם .הגמרא אחד של ד' מינים ממה שקניתי להם ."...בערב חג כבר לא היה מה
אומרת שלא נכון לומר כך ,כי זה מגרה את השטן באדם .אבל הרעיון להשיג ,זה לא כמו היום.
עצמו נשאר :החביבות שבה ישראל באותו לילה ,ליל החג ,הייתה אמא
דבוקים במצווה ואוהבים אותה ,היא אצל אביה ,הסטייפלר ,וסיפרה לו מה
שמצילה את האדם. שקרה .הוא אמר לה" :לי יש שניים",
גם השם של המצווה מלמד על כך. ונתן לאבא את האתרוג השני שלו.
בגמרא כתוב על הלולב "מעיקרא "יהיה יעיל יותר אם כל אחד כך אני יודע שבשנת תשכ"ט כבר היה
לולבא והשתא הושענא" .השם מאיתנו יבדוק ארגז אחר". לסבא אתרוג נוסף.
שלו הוא הושענא ,כי במדרש
מתואר שישראל יוצאים מיום הדין
הוא הגיש לרבי שמואל את "תראה איזה
כשהלולבים בידיהם ,כמו מנצחים עם הארגז המוכן ,ולעצמו לקח אתרוג מצאתי"
כלי נשק ,והקדוש ברוך הוא מושיע
אותם דרך זה .ובכל זאת ,ישראל לא
ארגז אחר .לא עבר זמן רב, ועוד סיפור מאותו עניין ,נושא עמו
עשו את המצווה בשביל הישועה .הם ורבי שמואל קרא" :תראה ראש הישיבה בזכרונותיו :שנה אחת,
עשו אותה בשביל המצווה. איזה אתרוג מצאתי!" בצום גדליה פגש אבא ברחוב את
ראש הישיבה רבי שמואל רוזובסקי
"לגאון זה היה קל מאוד" זצ"ל .כמובן ,כששניהם נפגשו באופן
היינו שמחים לשמוע מפי ראש טבעי החלו לצלול לעומקה של סוגיה,
הישיבה על עניין שמחת המצווה ביום ובסוף השיחה אמר לו רבי שמואל:
טוב ובימי חול המועד סוכות... "חיפשתי ,ועדיין לא מצאתי אתרוג טוב".
הרמב"ם כותב על שמחת בית השואבה שמצווה להרבות בשמחה רבי שמואל פנה לביתו .אבא הלך בכיוון ההפוך ,רק עד שרבי
זו ,ושלא היו עושים אותה עמי הארץ וכל מי שרצה ,אלא גדולי שמואל נעלם מהעין ,ואז חזר על עקבותיו אל חנות האתרוגים
חכמי ישראל הם שהיו מרקדים ומשמחים ,וכל העם באים לראות ברחוב רש"י .הוא ישב שם זמן רב מאוד ,עד שמצא אתרוג יפה
ולשמוע .כלומר ,השמחה הזאת בשלמותה שייכת לבעל מדרגה. במיוחד .את האתרוג הזה הניח בתוך ארגז יחד עם עשרה אתרוגים
השמחה בסוכות ,יש אומרים שהיא מצווה קשה ,אבל האמת היא אחרים ,וביקש מבעל החנות" :עשה לי טובה ,אל תיגע בארגז הזה.
שזה להיפך :מי שנמצא במדרגה ,שמח בקלות .לגאון מווילנא בלילה אחזור לכאן".
בוודאי לא היה קשה לשמוח ביום טוב ,עבורו זה היה קל מאוד. בלילה הלך אבא לביתו של רבי שמואל והציע" :אולי נלך עכשיו
הרמב"ם קורא לשמחה במצוות "עבודה גדולה" ,וכותב שכל המונע שנינו יחד לחפש ארבעה מינים?" רבי שמואל שמח מאוד והצטרף.
עצמו ממנה ראוי להיפרע ממנו .השמחה האמיתית היא לשמוח עם כשהגיעו לחנות אמר לו אבא" :יהיה יעיל יותר אם כל אחד מאיתנו
הקדוש ברוך הוא. יבדוק ארגז אחר" .הוא הגיש לרבי שמואל את הארגז המוכן,
מי שכל השנה שמח עם התפילין ,עם הציצית ,עם כל מצווה שיש ולעצמו לקח ארגז אחר .לא עבר זמן רב ,ורבי שמואל קרא" :תראה
לו ,והוא שלם עם הקדוש ברוך הוא ,מגיע לסוכות ושמח לגמרי .מי איזה אתרוג מצאתי!"
שלא נמצא שם ,בשבילו זו אכן מצווה קשה. אבא יכול היה פשוט להביא לו את האתרוג .אבל הוא לא רצה שרבי
אם כך ,השמחה שמורה ליחידים? שמואל יחזיק לו טובה .הוא רצה שתהיה לרבי שמואל ההרגשה
לא .השמחה במצווה היא הבסיס של יהודי .ביום כיפור אדם שהוא עצמו מצא.
|3 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
העצומה לומר שמע ישראל? זה הרי נפלא! סוכות הוא הזמן מצטער על כל עבירה ,ובאותה מידה בסוכות ובכל ימות השנה הוא
שהקדוש ברוך הוא קבע לשמוח איתו .אנחנו שמחים שיש לנו צריך לשמוח על כל מצווה .וכשמגיע הזמן שנקבע לשמוח בו ,זמן
קדוש ברוך הוא ,שבחר בנו באהבה ,וכולנו מסובים על שולחנו. שמחתנו ,יש השפעה מלמעלה שכל יהודי יכול להיות במדרגה של
המשנה אומרת שכשיורד גשם בסוכות דומה הדבר לעבד שמזג שמחה עם הקדוש ברוך הוא .זה מורגש בחוש :יהודים טוב להם
כוס לרבו ,ורבו שפך לו קיתון על פניו .מה אנחנו צריכים להסיק בסוכה .מרגישים את השמחה שה'יום טוב' נותן ,ממש באיברים .יש
מכך? שהפעולה עצמה ,הישיבה בסוכה ,היא מזיגת כוס למלך .אדם בזה מדרגות ,למעלה ולמטה ,אבל היא שייכת לכולם.
מוזג לעצמו כוס שתיה ,ובזה הוא מוזג כביכול כוס לקב"ה בכבודו
ובעצמו .צריכים לשמוח על הזכות העצומה הזאת! הבכי של רבי ישראל
כשאומרים "עלינו לשבח שלא עשנו כגויי הארצות" ,זו שמחה גדולה ובכל זאת ,רבים מרגישים בשמחת תורה כמו אורחים בשמחה
מאוד ,וזאת שמחה שצריכיה להיות מורגשת בסוכות ,מתחילת החג שאינה שלהם .האם יש לנו זכות לרקוד עם התורה ,כשאיננו נוהגים
ועד סופו. כל השנה כפי שהיינו צריכים?
יש את המדרגה הפשוטה ,וליהודי קל מאוד לשמוח בה .מה על השאלה הזאת כתב בעל ה'שרידי אש' מאמר ,ובו הביא מעשה
שהרמב"ם מדבר עליו שהשמחה ששמע מרבי איצל'ה .בשמחת תורה
שייכת לתלמידי חכמים וצדיקים התאספו התלמידים אצל רבי ישראל
ואנשי מעשה ,זה כל אחד לפי יש את המדרגה הפשוטה, סלנטר זצ"ל .אפשר רק לנסות לתאר
מדרגתו ,בשמחה שלמה מעולה מאוד וליהודי קל מאוד לשמוח בה. איך נראתה שמחת תורה אצל רבי
שרק בעלי מדרגה יכולים לזכות לה, ישראל .וכשהגיעה השמחה לשיאה,
אבל גם יהודי פשוט צריך להיות כל מה שהרמב"ם מדבר עליו פרש רבי ישראל מהחבורה ,ישב בצד,
הזמן שרוי בתוך השמחה של סוכות. שהשמחה שייכת לתלמידי והתלמידים ראו שהוא בוכה.
כל מי שאני ראיתי ,גדולי התורה איש לא העז לשאול .רק רבי אלה
שזכיתי להכיר ,היה להם אור על חכמים וצדיקים ואנשי מעשה, קרטינגער ,תלמיד חבר של רבי
הפנים בסוכות .ובשעה שהחזיקו את זה כל אחד לפי מדרגתו, ישראל שהיה בעצמו גאון וצדיק ,ניגש
הארבעה מינים ,נראה עליהם כזה ושאל לסיבת הבכי .רבי ישראל השיב
אושר נפלא ,עין לא ראתה.
בשמחה שלמה מעולה מאוד שהעצב שלו נובע דווקא מהשמחה:
שרק בעלי מדרגה יכולים כשהוא חושב כמה גדולה צריכה
יוצאים עם המסכת ביד להיות השמחה בתורה ,מתעורר בו
ראש הישיבה מכיר מקרוב את תוכנית
לזכות לה ,אבל גם יהודי פשוט צער שלא שמר את התורה כראוי,
'דרשו' לבני הישיבות .מה היא שינתה? צריך להיות כל הזמן שרוי ושמחתו מקופחת.
היא עשתה מהפכה בכל עולם התורה. בתוך השמחה של סוכות רבי אלה הזכיר לו את צדקתו ואת
המושג של לצאת מהזמן עם המסכת מעשיו הגדולים .ענה לו רבי ישראל:
ביד לא היה קיים לפני 'דרשו' .היו "נו ,נו ,טוב ,זה בשבילי .אבל אתה,
יחידים ,והיו שיצאו עם בקיאות בחלק מסוים .אבל לדעת את במה אתה שמח?" הוא לא התכוון לבייש אותו אלא להמחיש את
כל המסכת עם הראשונים ,לא רק את הדפים של העיון ,זה דבר זה שזאת שאלה שכל יהודי צריך לשאול את עצמו ,לנחם אחרים
ש'דרשו' הכניסה ללב של כולם. זה טוב ,אבל מה איתך במה אתה תתנחם??? רבי אלה ,כששמע את
היום ,אחוז גבוה מאוד מהבחורים הטובים יוצאים עם המסכת ,והם השאלה הישירה ,פרץ גם הוא בבכי ,והשמחה הפכה לבכי מר.
מתביישים בעצמם אם יש תוספות שאינם יודעים ,או רמב"ן ,בעל ואז קם רבי ישראל ממקומו ודיבר אליהם דברי עידוד .הצער הזה,
המאור' ,מלחמות' או רשב"א שלא ראו .בשנים האחרונות כשאני אמר ,מוכיח משהו .רק מי שחפץ בתורה ושואף אליה ממעמקי
אומר שיעור ,אחרי חודש וחצי מתחילת הזמן ,אם יש גמרא שנוגעת ליבו ,מרגיש מוסר כליות וחרטה כזו .הצער עצמו הוא הראיה עד
לעניין בפרק שלישי או רביעי ,מיד עונים לי באמצע השיעור" :כאן כמה אמיץ הקשר שלנו לתורה ,ואם כן ,יש לנו לשמוח בכל עוז
כתוב כך וכך" .קשה להאמין לראות את זה .זה משהו שלא ראינו פה ותעצומות!
לפני שבא 'דרשו' וחולל את המהפכה הזאת.
אמנם ,בשנים הראשונות של הישיבה ,הלימוד היה בנוי אחרת .למדו כוס שנמזגה למלך
בעיון חלק גדול מהמסכת ,אפילו עד דף צ' בחלק מהמסכתות. ומה אומרים ליהודי פשוט שרוצה לשמוח בחג?
בנוסף השלימו את שאר דפי המסכת בלימוד יסוי ,והיו שנים שבהן שכל יהודי צריך לשמוח .יהודי אומר פעמיים ביום "שמע ישראל"?
הקדישו בנוסף למסכתות הישיבתיות שעתיים ביום ללימוד דפים זאת סיבה לשמחה גדולה מאוד .יש לנו מושג כמה גדולה הזכות
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 |4
מתאים דבר אחד ולחלק דבר אחר .העיקר הוא ללמוד ,להספיק מסדר 'מועד' ומשאר מקומות ,על פי הנחייתו של הרב מפוניבז'
ולדעת את התורה בצורה שהכי מתאימה לאדם" .לעולם ילמד אדם עצמו .אז באמת לא היה צורך בתוכניות כמו של 'דרשו' כדי לדברן
במקום שלבו חפץ" .איפה שמצליחים ,ממשיכים .צריך להכיר את את הבחורים להשלים את המסכת .זה היה דבר פשוט וברור שכל
המעלות של כל דרך ,ועם הזמן לראות מה מתאים לי .מה שלבו בחור אמור לעשות זאת .היום המציאות שונה ,ובאמת 'דרשו'
חפץ ,זה המבחן החשוב ביותר. חולל מהפכה .פשוט רואים את הפירות :הראש של הבחורים מונח
בלימוד ,הם יוצאים לכולל ,ואחרי כמה שנים יוצאים משם תלמידי
מי שלא עושה חשבון חכמים מופלגים .אין לנו מה להתבייש בדור שלנו!
ומה מקומו של המבחן בכל זה ,איך ראש הישיבה רואה את העניין
של המבחנים המתקיימים תמידין כסדרם? "מה שלבו חפץ"
אדם שאינו נבחן ,אינו צריך לדעת... ומה לגבי תוכנית 'עמוד היומי'
ואדם שאינו בוחן את עצמו ,סופו והמבחנים על 'דף היומי'?
שאינו יודע .המסילת ישרים כבר 'עמוד היומי' לא בא להחליף גם זו מהפכה גדולה מאוד' .עמוד
אומר זאת בצורה מאוד ברורה, היומי' ,יחד עם הקונטרסים הנפלאים
בעל עסק שאינו עושה חשבון ,סופו
את ה'דף היומי' .הוא בא לתת 'עיון העמוד' שמלווים אותו ,נתן את
להפסיד הכול .אותו דבר בלימוד .מי אפשרות נוספת ,לאנשים התשובה :לדעת את הגמרא בעיון
שאינו בודק אם הוא יודע ,אינו יודע. קל ,בהספק שמאפשר לדברים
אצלנו בישיבה ,ראשי הישיבה היו
שהחיבור שלהם לתורה להיקלט בראש ולהיזכר ,ולא לעבור
בוחנים .גם הר"מים היו מתחלפים עובר דרך העמוד ליום .יש על החומר פעם אחת ולשכוח .לדעת,
ובוחנים את התלמידים על מה אנשים ש 14-שנה עד סיום זה דבר שלא היה קודם .וזה טוב
שלמדו ,במבחנים בעל פה .מרן רבי לתלמידי חכמים ,טוב לבינוניים וטוב
גרשון אדלשטיין זצוק"ל ,אבי זצ"ל, הש"ס נראות להם רחוקות גם לפחותים .לכולם זה טוב.
חותני שליט"א ,כולם בחנו. מדי ,וזה מוריד את השאיפה. יש מי ששואל אם 'עמוד היומי' עדיף
ומה שרואים היום ,זה דבר שצריך על פני 'דף היומי'?
הרבה מאוד זכויות .אנחנו רואים את
אצל אחרים זה בדיוק הפוך חלילה' .עמוד היומי' לא בא להחליף
הגאון רבי דוד הופשטטר שליט"א, את ה'דף היומי' .הוא בא לתת
מקרוב ומרחוק ,אדם שכל כולו נתון אפשרות נוספת ,לאנשים שהחיבור
לריבוי התורה בישראל ולריבוי תלמידי חכמים .בידיעת ההלכה, שלהם לתורה עובר דרך העמוד ליום .יש אנשים ש 14-שנה עד
בלימוד הש"ס ,בהספק של הבחורים בגמרא .זה מפעים לראות. סיום הש"ס נראות להם רחוקות מדי ,וזה מוריד את השאיפה .אצל
שינויים גדולים כאלה צומחים רק בזכות מסירות נפש גדולה ,ועל אחרים זה בדיוק הפוך.
כך צריכים אנו להכיר לו טובה מעומק הלב. אי אפשר לומר לאדם מה הדרך שלו .גם בין לומדי הכוללים ,לחלק
תמיד רצית לזכור
ולדעת את מה שלמדת?
מצטרפים למבחני 'דרשו' .לחזור ,לשנן ,להבחן ,לדעת!
1,200מוקדי מבחן חודשי ברחבי הארץ והעולם.
לפרטים והרשמה גש לעמדות 'נדרים פלוס'
|5 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
במלאת 93שנה לפטירת מרנא החפץ חיים:
סדרת 'תורת החפץ חיים' רואה אור
ח"י ספרי מרן זיע"א בהלכה ובמוסר במהדורה חדשה ומפוארת מבית 'דרשו',
כשהשלמה לספרי 'משנה ברורה'' ,חפץ חיים' וספרי שמירת הלשון מבית 'דרשו'
שהפכו לנכס צאן ברזל בארון הספרים היהודי • מרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך
שליט"א בגילוי מרעש" :החזקת ספרי החפץ חיים בבית היא סגולה גדולה"
כמעט מאה שנה לאחר פטירתו של מרן החפץ חיים זיע"א,
וההתחדשות בתורתו אינה פוסקת .במלאת 93להסתלקותו לשמי
רום בכ"ד אלול תרצ"ג ,יוצאת מתחת מכבש הדפוס סדרת 'תורת
החפץ חיים' ,ובה ח"י מספריו של מרן זיע"א בהלכה ובמוסר,
במהדורה משובחת ומפוארת מבית היוצר של 'דרשו'.
והנה הראה הקב"ה אות לטובה ,שבאה במקביל להדפסת תורתו של
החפץ חיים ברוב פאר והדר ,כשקיבלו ב'דרשו' בהתרגשות עצומה
את עדותו של מרן פוסק הדור רבינו הגר"מ שטרנבוך שליט"א
שמורו ורבו הגר"מ שניידר שצ"ל היה תלמידו של מרנא החפץ חיים
זיע"א ,שהעיד בגילוי מרעיש כי החזקת ספריו של מרנא החפץ
חיים בבית היא סגולה להצלחה ,ובנוסף הלימוד בספרי החפץ חיים
היא סגולה מיוחדת לזכירה ולהצלחה בתורה.
בשערי הכרך הראשון קובע לו מקום נכבד מבוא מקיף על תוכן
אסור לו להוסיף על דמיהם הרבה ,כדין דברים העשויים לחיי נפש. הספרים ,ובתוכו עובדות המלמדות מעט מזעיר משגב גדולת תורתו
כמו כן ,לא אבה למכור את הספרים לאלו שלא ילמדו בהם ולא של האי סבא קדישא מאיר עיני ישראל ,בנסיון שנעשה להתחקות
ימצאו בהם תועלת ,אלא רק למי שזמנו פנוי לעסוק בהם וליבו ער אחר סדר חיבוריו והוצאת ספריו ,אשר בהם ראה את יעודו בעולם.
לתורה וליראה ,ולא הסכים לקבל יותר מהמחיר שקצב עבור הספר, כידוע ,רבינו זיע"א השתמט מכל שררה ורבנות ואפילו מהגדת
אף מעשיר שהיה מוכן לשלם עליו ביד רחבה. שיעורים בישיבתו הקדושה ,כאשר לעומת זאת השקיע כוחות
הסדרה מצטרפת למפעליו של הארגון ,הפועל קרוב לעשרים שנה עצומים וזמן רב בספריו הרבים בכל מקצועות התורה -הן בעצם
לרומם ולהחיות את לימוד תורתו של מרן זיע"א :מהפכת 'הדף היומי החיבור ,וכעדות בנו שכאשר ראה רבינו שלא יוכל להתפנות לכתיבת
בהלכה' שנעשתה לחלק בלתי נפרד מחיי התורה של כלל ישראל, חיבור מסוים בראדין ,כי יפריעוהו בטרדות שונות ,עקר משם למשך
הוצאת ספרי ה'משנה ברורה' עם ה'ביאורים ומוספים' שהפכו לנכס כמה חודשים רצופים וישב בבית המדרש בעיר אחרת כדי לעסוק
צאן ברזל בבתי המדרש בכל העולם היהודי ,והוצאת ה'חפץ חיים' בכתיבת החיבור; הן לאחר השלמת הכתיבה ,שפעמים רבות נסע
עם ה'ביאורים ומוספים' ושאר ספרי מרן זיע"א על שמירת הלשון ממקום למקום לבקש נדיבי רוח אשר יתחייבו לקנות את הספר,
והלכותיה ' -חובת השמירה'' ,כבוד שמים' ו'זכור למרים' -כחטיבה כדי שיוכל לקחת הלוואות עבור ההדפסה ,וגם טיפל בעצמו בכל
אחת של תורת הלשון בהלכה ובמוסר ,שנעשו לאבן יסוד בלימוד עניני הדפוס; והן לאחר ההדפסה ,כאשר כיתת את רגליו ממקום
ענינים אלו. למקום כדי להפיץ את ספריו בקרב ישראל .וכל זאת עשה במסירות
בשערי הכרך הראשון של הסט החדש קובע לו מקום נכבד מבוא נפש לקיים שליחותו בעולם ,וכפי שאמר פעם לבנו ,שעקב העיסוק
מקיף על תוכן הספרים ,ולצדו דברי הקדמה של נשיא 'דרשו' הגאון הרב בלימוד ובירור הענינים שעליהם כתב ספרים ,נשאר עני בכמה
רבי דוד הופשטטר שליט"א ,שהרחיב בגודל הזכות לאחוז בשפולי מחלקי התורה ,ואף על פי כן הוא מקדיש מזמנו ומכוחותיו לשם כך,
גלימתו של רבינו ולהוציא לאור את חיבוריו ,ובעומק שייכותה של כדי לזכות את הרבים ולהרבות תורה ומצוות.
זכות זו לארגון ,שאחד מעיקרי מפעליו הוא הקביעות העולמית גם את המעט שהרויח על ידי מכירת הספרים צמצם ביותר ,כדי
ב'משנה ברורה' בפרט ובספרי ה'חפץ חיים' בכלל ,בריבוי מופלא הוצאות ביתו ההכרחיות בדוחק ובצמצום ,וטעמו עמו – כפי שכתב
של לומדי תורתו בעיון ובבקיאות בכל רחבי תבל. במכתב (מכתבים ומאמרים ב ,קכז) – שכיון שעשויים ללמוד בהם,
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 |6
שער המהדורות מה כלול בסדרה
הראשונות שיצאו 'שפת תמים' :השלמה לענין שמירת הלשון .רבינו מעורר בו על
החובה להישמר מגזל ומרמאות בעניני ממון ,ומבאר את שכר
לאור בחיי מרנא הנושא ונותן באמונה ואת עונש החוטא בכך.
'מדות ומשקלות' :קונטרס קצר בגדרי האיסור להונות במידות
החפץ חיים זיע"א ובמשקלות ובחומרתו .יצוין כי הפעם הראשונה שבה דרש רבינו
ברבים היתה בעירו ,בהיותו נער צעיר ,בענין זה עצמו ,ולאחר מכן
הלך מחנות לחנות להציל את הציבור מן המכשול.
'אהבת חסד' :חיבור רחב על מעלת גמילות חסדים והמצוות שבין
אדם לחברו ,ובירור דיני הלואה ומשכון ,לצד דברי התעוררות.
'תורת הבית' :לעורר את הלבבות ללימוד התורה .נכתב כשראה רבינו
שרבים קובעים עתים לתורה ,אך את שאר יומם מבלים בדברים
בסופו בטלים.
המאמר נדפס
'עלבונה של תורה'
התמעטות על
הלומדים והצורך
להרבותם.
כל חיבוריו של רבינו 'שם עולם' :שני
נולדו מתוך צרכי חלקים ,מיוסדים
הזמן והמקום ,לעורר הפסוקים על
בישעיהו על "יד
ולחזק את הכלל בכל ושם טוב מבנים
עניני התורה והמצוות, ומבנות" .רבינו
כתבו עבור חשוכי
ופעלו נשגבות בכל בנים ל"ע ועבור
מקום שאליו הגיעו מי שבניהם סרו
התורה מדרך
רח"ל .בסופו צורף
הקונטרס 'נפוצות
ישראל' ,המעורר
להגר שלא
לאמריקה לצורך
ממון מפני המכשולות המצויים שם בקיום הדת.
'נדחי ישראל' :לאלו שהיגרו לארצות רחוקות שבהן לא מצאו
קהילות מסודרות ,והיו נתונים בנסיונות קשים בשמירת שבת
וכשרות .יושבי אותן ארצות אמרו בהשתאות ,כי מן הספר נראה
שהמחבר גר שם בעצמו שנים אחדות .הרקע לכתיבתו ,לפי עדות
בנו הג"ר אריה לייב זצ"ל :יהודי בא להתייעץ לפני נסיעתו לאמריקה,
רבינו ניסה להניאו והלה עמד על שלו .אמר לו בנו ,שהרי גם ירמיהו
הנביא הזהיר את ישראל שלא ילכו לבבל ,ולבסוף הלך עמהם
לשומרם מכל מכשול .רבינו שתק ,ובשנה שלאחר מכן חיבר את
הספר .בכמה הלכות נטה בו להקל מפני הדחק ,ולכן הורה למקורביו
למוכרו רק למי שהוא או בני ביתו עומדים לנסוע לשם.
'מחנה ישראל' :נכתב בשנת תרמ"א עבור בני עמו שנלקחו בעל
|7 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
כרחם לצבא הרוסי .מחולק לשנים :מאמרי מוסר והתעוררות, שער המהדורות
ודינים מעשיים לחיי המחנה ,בשלום ובמלחמה .בסופו פרקי חיזוק
על הצפייה לניסי העתיד ולבנין הבית השלישי .אף שמחיר ספריו הראשונות שיצאו
היה קבוע ,קבע רבינו כי חייל הרוצה לקנותו ישלם מחצית בלבד.
'דבר בעתו' :על חומרת מאכלות אסורות ועל חובתו של הנלקח לאור בחיי מרנא
לצבא לעשות ככל יכולתו להינצל מהן ,וחובת בני משפחתו והציבור
הסמוך למחנות לסייע לו בכך. החפץ חיים זיע"א
'אהבת השם' :על החיוב למסור נפש שלא לעבור על שלוש
העבירות החמורות ,ובכללן עבודה זרה ,ועל מעלת המקדש שם
שמים במסירות נפש.
'טהרת ישראל' :דברי התעוררות ופסקי הלכה בעניני טהרה,
שנכתבו כשראה רבינו שנפרצו הגדרים בענין זה .כדי שיובן גם
למי שאינו בקי בלשון הקודש ,נדפס לאורך הספר תרגום ליידיש
בתחתית הגליון.
'גדר עולם' :בירור חובת כיסוי הראש על פי ההלכה ,אף הוא נכתב
לאחר שנפרצו הגדרים במקומות שונים.
'תפארת אדם' :ביאור איסורי הקפת הראש והשחתת הזקן על
פרטיהם ,הסיבות המביאות להיכשל בהם והדרכים להתגבר עליהן.
'חומת הדת' :קריאה לכל יהודי להתחזק ולחזק אחרים ,ובירור חובת
הערבות המוטלת על כל אחד מישראל .נכתב על רקע מלחמת
מפירי הדת שנתלקחה באותם ימים.
'בית ישראל' :כלשון רבינו בשער הספר ,ביאור הרבה ענינים נחוצים
לכלל ישראל :הלכות שראה שצריכות חיזוק ופרסום ,דברי תשובה
ואמונה וחינוך הבנים ,וחיזוק להחזקת הישיבות ובתי החינוך.
'אהבת ישראל' :קונטרס שנדפס עם 'בית ישראל' ,בחובה לאהוב
את ישראל ובאיסור לשנאתו ,ובעיקר בגנות שנאת חינם ,בגורמיה
ובדרכים להימנע ממנה.
'ליקוטי אמרים' :ט"ו פרקים בענינים שראה רבינו שהם נצרכים
לחיזוק הדור ,בזהירות מחטאים מצויים ,בחובת התוכחה ,בלימוד
התורה ,בשמירת שבת ובתיקון המידות.
'תורה אור' :ליקוט מדברי חז"ל במעלת לימוד התורה ובמיוחד
לימוד סדר קדשים ,שנדפס בראש 'אסיפת זקנים' כמאמר פתיחה.
בענין זה פעל רבינו רבות ,אף חיבר 'ליקוטי הלכות' על הסדר והקים
כולל ללימודו שהחזיקו שנים רבות.
'צפית לישועה' :מאמרים המעוררים על החיוב לצפות לביאת
המשיח בכל יום ובכל עת ,למרות ירידת הדורות.
'ספר המצוות הקצר' :הספר האחרון שחיבר רבינו באחרית ימיו ,ובו
כל המצוות המעשיות הנוהגות בימינו ועיקרי דיניהן ,כדי שיוכל כל
אדם לחזור עליהן בזמן קצר ולהתעורר תדיר לקיומן.
העולה מכל אלו ,כי כל חיבוריו של רבינו נולדו מתוך צרכי הזמן
והמקום ,לעורר ולחזק את הכלל בכל עניני התורה והמצוות ,ופעלו
נשגבות בכל מקום שאליו הגיעו .כאז כן עתה יפה כוחם להצית את
השלהבת שהעלה הכהן הגדול ,ויהיו שפתותיו דובבות ליישר את
הלבבות לאהבת ה' וליראתו.
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 |8
מופיע לראשונה!
י"ח מספריו הקדושים במהדורה חדשה ומפוארת,
בתוספת מאות מראי מקומות ,ניקוד ופיסוק
מאירי עיניים מופיעים לראשונה בכ"ד אלול
תשפ"ו ,יומא דהילולא מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א
במחיר של 129ש״ח בלבד
המצטרפים למסלולי הלימוד ב'דף היומי בהלכה'
או ב'עמוד היומי' ומקבלים על עצמם להתמיד
בהם ,יוכלו לרכוש את הסט החדש
במחיר מיוחד 99ש״ח
ניתן לרכוש ברשת ספרי אור החיים ,להזמנה עם משלוח עד הבית 'דרשו' 02-5609000
ספר הגיבורים
המצטרפים ללימוד ה'דף היומי בהלכה' עם תחילת חלק ה' ב׳משנה ברורה׳ ,בי"ד אלול תשפ"ו
או המקבלים על עצמם להצטרף ללימוד ה'עמוד היומי' עם תחילת מסכת סוכה ,בח' חשון תשפ"ז
יזכו לשלוח שמות למשלחת הרבנים לתפילה ולישועה על ציונו של מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א
הזכרת שמות :קו התוכן | *4992טופס 'דרשו' בעמדות נדרים | radin@dirshuglobal.org
הצטרפו עכשיו לרבבות לומדי ה'דף היומי בהלכה' הלומדים לחיות על פי ההלכה!
להצטרפות :מוקד ׳דרשו׳ 02-5609000או ב׳נדרים פלוס׳
|9 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
להתעדכן ,לדעת ,להתרגש! להאיר הנשמות ולהחיות את תורתו של מרנא החפץ חיים זיע"א
כל הדרכים מובילות לראדין :משלחת גדולי התורה
תצא מיד לאחר החג לציונו הקדוש של מרנא החפץ חיים
בשליחות רבבות הלומדים והנבחנים בתורתו הקדושה
בכ"ו בתשרי ,בימים הספורים שלאחר ימי החג ,תפקוד משלחת
רבני 'דרשו' ומרביצי התורה את ציונו הקדוש של מרנא ה'חפץ
חיים' זיע"א בראדין .ההתרגשות בעולם התורה הולכת וגוברת,
וככל שמתקרב המועד מתחוור לכל כי מדובר באירוע בקנה
מידה היסטורי שכל הגורמים אכן מתייחסים אליו ככזה.
זה שבועות ארוכים מתנהלים תיאומים מול הרשויות בליטא
ובבלארוס .מסלול המסע חוצה גבולות ,כל תחנה שבו נקבעה
ואושרה מראש ,וגורמי השלטון בשתי המדינות נערכים
לקבל את פני המשלחת ביחס מכובד במיוחד עם אבטחה
הולמת .במעברי הגבול הוסדרו סידורים מיוחדים ,כדי שמרנן
של קדושי עליון ,שבה ומקבלת את פניהם של לומדי תורתו של ורבנן שליט"א יעברו בכבוד מלכים ,בלא עיכובים ובלא
הכהן הגדול מאחיו ,הפעם לא כאבלים על חורבן אלא כמבשרי טרדות הדרך.
תחייתו של היכל. רבים ממאורי הדור ייטלו חלק במסע ,ובימים אלה מדברים
גדול יהיה המעמד לכבודה של תורה .בכ"ו בתשרי תעמוד ראדין רבים מהם על השעה הזאת בהתרגשות שאינה מצויה .אדמת
שוב במרכזו של עולם התורה. ראדין ,שממנה יצאה תורה והוראה לישראל ושספגה את דמם
השעה דוחקת' :ספר הגיבורים' מתקרב ל 70-אלף
שמות ,והמסע יוצא מיד לאחר ימי החג
'ספר הגיבורים' ממשיך להתמלא בקצב שאינו נעצר .נכון
לשעה זו רשומים בו כ 70-אלף שמות של יהודים שקיבלו על
עצמם להצטרף ללימוד ה'דף היומי בהלכה' וללימוד ה'עמוד
היומי' ,ובכל שעה נוספות לו שורות חדשות מכל קצווי תבל.
ספר עב כרס הוא ,ויש בו מקום לכל מי שירצה ,אלא שהזמן
קצר .מיד לאחר ימי החג יוצאת המשלחת לדרכה ,והספר
עתיד להיות מונח על הציון הקדוש בשיאו של מעמד התפילה.
בעל שכל אינו מתמהמה בשעה כזאת ,וממהר לחרוט את
שמו ושמות יקירו בספר הגיבורים שיונח בחיל וברעדה על
הציון הקדוש.
הרישום עצמו פשוט ומהיר ואינו דורש דבר מלבד קבלה
של רבינו לא תיפסק מפינו ומפי זרענו לעולם. אמיתית ליטול חלק בלימוד היומי .כל יהודי נכנס בשער מן
עוד אפשר להספיק ,אבל לא לאורך זמן. העמוד שבו אוחזים היום ,ושמו נכתב בספר העולה לראדין.
להרשמה ב'ספר הגיבורים' :קו התוכן | *4992טופס 'דרשו' הזריזים כבר רשומים .עשרות אלפי שמות מונחים שם זה לצד
בעמדות 'נדרים פלוס' | radin@dirshuglobal.org זה ,מכל עדה ומכל חוג ,וכולם נושאים בקשה אחת ,שתורתו
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 10
להתעדכן ,לדעת ,להתרגש! להאיר הנשמות ולהחיות את תורתו של מרנא החפץ חיים זיע"א
מקליטים כבר עכשיו :ההכנות ללימוד מסכת סוכה ב'עמוד
היומי' בעיצומן ,והזריזים מקבלים על עצמם כבר בחג
שונות ,כדי שכל לומד ימצא את השיעור המדבר אל לבו, בח' בחשוון תשפ"ז יפתחו רבבות לומדי ה'עמוד היומי'
להגדיל תורה ולהאדירה. בלימוד מסכת סוכה ,וההכנות לכך נמצאות בעיצומן.
ואולם אין צורך להמתין לח' בחשוון .זריזים מקדימים ,וכבר ב'דרשו' עמלים בימים אלה על מערך שיעורים רחב
עתה ,בימי חג הסוכות ,מקבלים רבים על עצמם ליטול חלק שילווה את הלומדים מן העמוד הראשון ,ומגידי השיעורים
בלימוד בעזרת ה' .ומה נאה ומה יאה מזה ,לשבת בצילה של הנודעים של 'דרשו' כבר החלו בהקלטות מיוחדות לקראת
סוכה כשרה ולקבל על עצמו שם את לימודה של מסכת סוכה, המסכת החדשה.
ולהיכנס אל המסכת מתוך החג עצמו. הרבנים הגאונים הרב אליהו אורנשטיין שליט"א ,הרב אפרים
הזדמנות כזאת אינה מצויה בכל יום .מי שיאחז בעמוד היומי סגל שליט"א והרב מאיר שפרכר שליט"א מצלמים ומקליטים
מראש המסכת ולא ירפה ,ימצא את עצמו בתוך חודשים אחדים שיעורים בלשון הקודש ובאידיש ,שיעורים נרחבים לצד
בעל שליטה מופלאה במסכת שלמה .החכם עיניו בראשו. שיעורים קצרים ותמציתיים ,במגוון סגנונות ובדרכי הגשה
נכס צאן ברזל :ספרי מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א נכנסו
אל ארון הספרים בכל בית
הפצת סט 'תורת החפץ חיים' ממשיכה במלוא העוצמה,
והתמונה המצטיירת בשבועות האחרונים ברורה לגמרי.
הספרים תפסו .בבתי מדרש ובבתים פרטיים ,בחבורות
קבועות ובלימוד של יחידים ,פתוחים כעת ספריו של
האי סבא קדישא ונלמדים כדרך שנלמדים ספרי יסוד.
עד כה עמדו במקום הכבוד ה'משנה ברורה' המפוארת
של 'דרשו' עם ה'ביאורים ומוספים' ,שהפכה זה מכבר
לנכס צאן ברזל בכל רחבי העולם היהודי ,ולצדה
מהדורות 'חפץ חיים' ו'שמירת הלשון' שיצאו לאור
קודם לכן מאותו בית .עתה נוספו גם שאר ספריו
הקדושים ,וכתביו של מאור הגולה ומאיר עיני ישראל
עומדים בבית בשלמותם.
מרן פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א
כבר קבע בפה מלא שהחזקת ספריו של רבינו בבית
היא סגולה גדולה ,ודברים ברורים אלה הניעו בתים
רבים לדאוג לסט השלם .אין כמעט בית שאינו מבקש
כעת להצטייד בספרי היסוד הללו ,לא כתכשיט של
ארון אלא כספרים שהילדים גדלים עליהם.
ספרים כאלה אינם עומדים סגורים .הם נפתחים ,והם
משנים את הבית כולו.
| 11 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
ערב שמחת תורה נכנסו הבחורים מפולין בשברון לב ובכו" :איננו יודעים
מה גורל ההורים והאחים" ,כששמע כך הרב'ה ,התרומם ממושבו ,עיניו
זהרו באור יקרות .הוא אמר בהתרגשות" :הנה מגיע הרגע"...
תיאוריו המרטיטים של מרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א,
אודות השקידה והשמחה בתורה ,בלונדון המופצצת
מוצאי יום קדוש תש"א .כבר אחר חצות ליל ,משה שטרנבוך סיים
סוף סוף את סדר תפילותיו ולימודיו ,ואת היתד שקבע אחר היום
הקדוש במסכת סוכה ,ומבקש לפנות לביתו לשבור את צומו .רחובות
העיר ריקים .לונדון שרויה בשעה הזו תחת עוצר כבד ,ועלטת האפלה
משחירה את שדרותיה .אבל ֵה ֵדי ההפגזות שתקפו בעיקר בלילות,
דממו .חלק מהבחורים חששו לחזור בשעה כזו לבתיהם.
נס במוצאי יום כיפור
וכך מתאר מרן שליט"א את אשר אירע עמו באותו מוצאי יום
הכיפורים ,לעת חצות הליל" :עדיין לא טעמתי דבר אחר הצום.
בישיבה כבר לא היה מה לטעום ,והייתי חייב ללכת לבית אמא לטעום
משהו לאחר התענית .פניתי להיוועץ במורי ורבי רבי משה שניידר
למרות הכל זצ"ל אם ראוי לצאת לבית אמא בזמן כזה ,כשקיים חשש שמא
המשך תיאורו של מרן שליט"א" :למרות החרדה מחץ יעוף יומם ימשכו ההפגזות .חששתי גם מהעוצר שאסר על האזרחים לצאת
ומחללי ההפגזות ,הפחד הגדול ורתיחת הלב היו מופנים לשמועות לרחוב .הרב'ה השיב לי שהדבר תלוי בי ,ואוכל לצאת אם רצוני בכך.
המחרידות שחלחלו ופלשו ללונדון מאירופה הכבושה .לא היה לנו יצאתי לדרך ,וכעבור כמה רחובות שמעתי מעליי ממש את שריקת
שום וודאות שהנאצים לא יפלשו בוקר אחד לרחובות לונדון עם הפגז שחצה במעופו את האוויר .הפלתי את עצמי מיד אל הקרקע,
סרדיוטי הגסטפו ותאי הגזים שלהם. ופתאום הזדעזע הרחוב כאשר הפגז פגע במעופו בבניין מגורים.
הגיעו גם שמועות מחרידות .חלק גדול מהבחורים ,שהיו בעצמם הבניין התרסק ,ולהבות התלקחו מכל קומותיו .כעבור שניות
פליטים מעמק הבכא ,מפולין הדוויה ,היו שרויים בשברון לב נורא. ספורות ,בעודי שוכב על הקרקע ,הגיעו כוחות משטרה .אחד מהם
איש מהבחורים הללו לא ידע עם הוריו בחיים. הבחין בי מוטל על הקרקע ,וגער בי קשות על שהעזתי לצאת בשעה
ולמרות הכל -סדרי הישיבה המשיכו כסדרן .היינו מנותקים מרעשי כזו ,למרות העוצר והסכנות .אבל הוא היה עסוק מדיי בפעילות סביב
המלחמה .וכאילו אין מלחמה בחוץ .הרב שניידר עמד על גבנו ,כמו הבניין הקורס ,והניח לי לרוץ לדרכי ,לבית אמא.
גנרל בחזית הקרב – הישיבה מבחינתו הייתה חזית הקרב המכריע כאשר התקרבתי לסמטת מנור ראאד ,ראיתי מרחוק בניין מתלקח
– ועודד והמריץ את תלמידיו המפוחדים להפקיר את החרדות, מרסיסי פגז .התקרבתי במרוצה ,וראיתי לחרדתי העצומה שהבניין
ולהשליך אותן בעזות דקדושה מחוץ לחומות בית המדרש .למקד המתלקח הוא הבית שלנו במנור ראאד .121
את כל החושים והמחשבות המתרוצצות – בעסק התורה בלבד. נחרדתי ,וזינקתי לעבר הבית .בקומה העליונה החלה כבר האש
ובשעה שהעולם גועש ורועש ,הנאצים פולשים לצרפת ,לארצות להיתפס ,ושיערתי שבני הבית הישנים בקומה התחתונה אינם
אפריקה והבלקן ,ועל לונדון ניתכות הפצצות כבדות ,בישיבת תורת מרגישים באש המתלקחת.
אמת למדו כרגיל ,בלי להתפעל מרוחות המלחמה". פרצתי פנימה ,וצעקתי לעבר הישנים שיקומו ויימלטו מהבניין
המתלקח .בסופו של דבר ניצלו כולם בדרך נס ממש.
לפני ה' אלוקיכם ומאז ועד היום – בכל שנה ושנה במוצאי יום כיפור ,בסעודה שבמוצאי
"עודני זוכר" ,מספר מרן שליט"א" ,אותו חג סוכות ,בלב לבה של הצום אני רגיל לכוון גם לסעודת הודיה להשם יתברך על הנס הגדול
המלחמה .כבר אינני זוכר את השנה ,אבל זה היה כבר בתקופה שאירע למשפחתי במוצאי יום כיפור תש"א".
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 12
שנות אימה ,את ה"אבינו מלכנו" מול ארון הקודש הפתוח בבכיות שהבחורים שהגיעו מפולין ידעו על המתחולל בפולין והונגריה ,ועדיין
עצומות ודמעות שליש. לא ידעו היכן נמצאים הוריהם ואחיותיהם.
וכשהיה מגיע ל"בטל מעלינו כל גזירות קשות" ,היה עומד על ערב שמחת תורה נכנסו הבחורים הפליטים מעיירות פולין בשברון
סף עילפון. לב למעונו של הרב'ה" .שמחת תורה בפתח" ,הם בוכים" ,ולבנו חלל.
לאחר השואה ,וכשכוח הציונות גבר בארץ הקודש ,והעבירו על הדת אין דרך שנעורר שמחה בליבנו במצב כזה ,כשאיננו יודעים מה גורל
רבים מעולי תימן וטהרן ועוד ,ראה בכך מורי ורבי כהמטת שואה על ההורים והאחים.
הנשמות – החמורה מהשואה על הגופים ,וביקש להמשיך בתפילת כששמע כך הרב'ה ,התרומם ממושבו ,עיניו זהרו באור יקרות .הוא
"אבינו מלכנו" ,עד שהעירו לו שלהמשיך ולומר את ה"אבינו מלכנו" אימץ אותם אל לבו ,ואמר בהתרגשות:
בדרך של קביעות הוא כמשנה ממטבע התפילה שקבעו רבותינו. "הנה מגיע הרגע של "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם!" והרי זה רגע גדול
הוא שיגר את שאלתו לשני גדולי ארץ הקודש ה'חזון איש' והרב מבריסק, בחיי כולנו ,קינדרלַ אך! היטלר ימח שמו יכול אולי לקחת מאיתנו את
ושניהם הורו שאין ראוי להמשיך ב"אבינו מלכנו" .וקיבל את דעתם". חיי עולם הזה ,אבל אינו יכול לקחת מאתנו את ה"ושמחתם לפני ה'
אלוקיכם!" את ההידור של "לפני ה' אלוקיכם!" כשאין רואים בעולם
בחרפת רעב שום סיבה לשמוח מלבד ה"לפני ה' אלוקיכם!" וגם כי נלך בגיא
"בימים ההם הייתה הישיבה שרויה בחרפת רעב .תקופת המלחמה הייתה צלמות – גם אם נהיה ברגע האחרון ממש בתוך כבשן האש -עדיין
קשה גם לבעלי הבתים המבוססים של לונדון ,על אחת כמה לישיבה נשמח על היותינו יהודים ,ובשום פנים לא ניתן לרשע ימ"ש לגזול
המבוססת על פליטים חסרי כל .ברוב הימים לא היה במטבח הישיבה מאיתנו את שמחת החג".
לחם .כפשוטו .הרב'ה היה מתבזה כל יום .נכנס מדי בוקר לחנויות, והוא החל לרקוד בחיות עצומה .פניו זהרו ועיניו יקדו ,והוא נראה
לירקנים ,בעלי מאפיות ,מתחנן בדמעות שליש על נפש ילדיו ,עמלי בשעות ההן כמלאך ממרום .הוא סחף אתו את תלמידיו אל סוג של
תורה החובקים אשפתות .מתחנן להקפה ,לשאריות ,ללחם מיום אתמול. "ושמחתם" שהוא מעבר לכוחות הרצון ומגבלות הגוף".
באחד הימים השיג הרב'ה הבטחה מבעל מאפיה בלונדון ,שכל הלחם
שנשאר במאפיה בשעת סגירה יועבר למחרת לישיבה .ולמרות שמחת תורה תשפ"ד
שבכך יהיה תפריט הישיבה מורכב משאריות היום הקודם ,הסכים 80שנה אחר אותו 'שמחת תורה' והריקוד הנשגב ב'שניידרס ישיבה'
לכך הרב'ה על כורחו .המאפייה הטילה על הנהלת הישיבה את שאתו כבש רבי משה שניידר את היגון והחרדה ממר-המוות – בערב
האחריות להעביר מדי בוקר את הלחמים הישנים לישיבה". שמחת תורה תשפ"ד ימים ספורים לפני מתקפת הטרור הנוראה
בעוטף עזה ,ניצב רבי משה מול גדולי הדור שעלו להקביל את פניו,
עשירות מופלגה וחזר כמה וכמה פעמים בהתרגשות גדולה על השיחה ההיא של רבי
בניגוד למה שניתן היה לחשוב ,ההבטחה האומללה הזו שרבי משה משה שניידר רבו ,ועל אותו ריקוד מופלא שפרץ בלונדון של תש"ב
מספר עליה בהתפעלות ,הייתה מרגעי ההתייצבות של הישיבה .והיא את מעגלי היגון והשבר...
יצרה סוג של וודאות בתוך האנדרלמוסיה. ואז עצם את עיניו ,ואמר בחרדת קודש:
מתאר מרן שליט"א..." :בחור היה בישיבה ,משה רייכמן ,שקיבל על עצמו וערע ּבִ ֶיט ֶרע
"...עומדת להגיע תקופה קשה ומרהֶ ...עס קּומט ָאן ַא ְשׁוֶ ֶ
לבצע מדי בוקר את התפקיד הקשה והמבוזה .הוא היה משכים בשעה 5 תקופה ...יעזור השם יתברך שנינצל ,ונוכל להחזיק מעמד ,ולשמוח
לפנות בוקר ,ונודד מהישיבה אל המאפייה הלוך-וחזור ,נושא על כתפיו בשוב ה' שבות עמו ,ושמחה וששון ישיגו"...
את הלחמים הישנים .כיוון שספסלי הישיבה התרבו ,ומספר התלמידים אחר כך ,בליל שמחת בית השואבה של תשפ"ד ,באוזני כל תלמידי ישיבתו,
בישיבה התקרב למאה בחורים ,נאלץ משה רייכמן ללכת למאפייה כמה חזר בדבקות גדולה פעם אחר פעם על סיפור המעשהָ ,ושׁב ואיחל לציבור
פעמים הלוך וחזור לפני זריחה ,לשאת על כתפיו לחמים ישנים. הקדוש שיקבל משמים גם השנה את הכוח לרקוד ולשמוח - -
משה רייכמן היה מהמיוחדים ובעלי הנפש בישיבה .ובעוד בחורים למחרת ,כאשר כלל ישראל והעולם כולו הוכה בהלם על – הבין
אחרים השתמטו מהמטלה המבישה ,ראה זאת רייכמן כמעשה הציבור למפרע את המעמד הנורא.
של כבוד .הרב'ה התרגש ממסירותו היומיומית לטרוח בשעה כזו וכשסופר לו לרבי משה עצמו על הטבח ,אמר בשברון לב:
ולהתבזות כך ,ואמר לו בהתפעלות: "כבר זמן רב אני מתריע שהולך לבא משהו נורא על בית ישראל ,ואוי
"עליך אמרו רבותינו "למה נקרא שמו יחזקאל בן בוזי על שם שביזה לי שלא עלה בידי לעורר את בית ישראל".
עצמו על דברי תורה" .היום אתה אולי מבוזה ,אבל יום יבוא ותהיה עשיר
גדול ומכובד ,ואנשים רבים יתבזו לבוא לפתחך לבקש את עזרתך". מטבע תפילה
דברי הרב'ה התקיימו במלואם ,וברבות הימים הפך הנער משה רייכמן ממשיך מרן ומספר" :באותה תקופה של מלחמת העולם השניה,
מטורונטו בקנדה לאחד מעשירי תבל". תיקן רבי משה שניידר לומר בישיבה מדי בוקר לאחר תפילת שחרית
('במעונות אריות') תפילת "אבינו מלכנו" .הרב'ה עצמו היה שואג יום יום ,ארבע וחצי
| 13 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
"כשאדם יודע מראש שהוא הולך ללמוד עכשיו רק עמוד ,הוא
מסוגל לקפל את כל העמוד לתוך הראש .זה לימוד אחר לגמרי,
בן אדם תופס יותר"
הג"ר מאיר שפרכר ,מגיד השיעורים הוותיק של 'דרשו' ,על שמונה שנות הקלטות
ששיאן בסיום הש"ס כולו ,על ההחלטה שבתחילה לא הבין אותה ,ועל הסגולה
העתיקה שגילה דווקא במסכת שבה פתח את הסבב החדש ב'עמוד היומי'
"ושמחת בחגך"
שמונה שנים ישב הג"ר מאיר שפרכר מול המצלמה ,מסכת אחר
מסכת ,דף אחר דף ,עד שהושלם הש"ס כמעט כולו בשיעורי 'הדף
היומי' המוקלטים של 'דרשו' .באחרונה ,אחרי שהשלים את כל
המחזור עד תחילת מסכת 'זבחים' ,ולאחר מכן הקליט השלמות
של דפים שהיו חסרים פה ושם לאורך המחזור ,הגיע רגע הסיום.
אלא שהרגע הזה לא נמשך זמן רב .כמעט מיד הונחה על שולחנו
משימה חדשה :להקליט מחדש ,מבראשית ,את שיעורי 'עמוד
היומי' ,ממסכת סוכה ואילך .הפעם מדובר בפרויקט של 15שנה,
והרב שפרכר נכנס אליו עם כל העוצמה בסייעתא דשמיא.
הוא משתדל לקלוט כמה שיותר דברים ,אבל הוא פחות נותן את "אחרי שזכינו ,ברוך השם ,לסיים את ההקלטות על הדף היומי",
הדעת על כל מיני נקודות ונושאים בדרך .לעומת זאת ,כשאדם יודע הוא פותח" ,הגו ב'דרשו' את הרעיון לעשות שיעורים ולהקליט
מראש שהוא הולך ללמוד עכשיו רק עמוד ,הוא מסוגל לקפל את כל אותם במיוחד ללומדי 'עמוד היומי' .הייתה אפשרות פשוטה יותר,
העמוד לתוך הראש .להתמקד בכל העמוד .זה לימוד אחר לגמרי ,בן להשתמש באותם שיעורים של הדף היומי ורק לחלק אותם לפי
אדם תופס יותר". עמוד ,אבל ההנהלה קיבלה החלטה שהם רוצים שיעורים חדשים,
שאלנו כמה זמן אורך שיעור על דף ,וכמה על עמוד ,והתשובה שיוקלטו במיוחד".
מאירה את העניין יותר מכל הסבר" .דף ב'דף היומי' על מסכת סוכה
היה לוקח בערך 45דקות עד שעה ,לפי הסוגיה .ועמוד לא לוקח נעשה ונשמע
הרבה פחות .זה יכול לקחת חצי שעה ,ויש שיעורים של עמוד שהם "בהתחלה חשבתי שזו באמת החלטה קצת לא מובנת .הרי השקעתי
באורך של דף שלם .לא הקלטתי עדיין הרבה עמודים ,אבל אני כבר בשיעורים של הדף היומי ,השקעתי כוחות ,וכל מה שהייתי יכול
יכול להגדיר את זה כך :ללמוד עמוד זה יותר מללמוד חצי דף". לתת נתתי שם .ובכל זאת ,כיוון שכך הם החליטו ,קיבלתי .חזקה על
'דרשו' שהקדוש ברוך הוא איתם בכל מה שהם עושים .כשעושים
ארבע מחיצות דברים במסירות נפש ,הקדוש ברוך הוא נותן סייעתא דשמיא ,וזה
כדי להמחיש ,הוא שולף דוגמה מהחומר שעל שולחנו ממש עכשיו, נראה לעין .אז פשוט שמעתי בלי להבין .נעשה ונשמע".
מתוך מסכת סוכה" .יש עכשיו את הנושא של ההבדלים בין מחיצות ההבנה ,מתברר ,הגיעה כעבור זמן קצר .לא מתוך דיון ולא מתוך הסבר,
של סוכה למחיצות של שבת .כשלומדים דף שלם ,הסוגיה הזאת אלא מתוך האולפן עצמו" .אחרי שהתחלתי להקליט ,ברוך השם ,קרוב
נכנסת תוך כדי הדף .לומדים ,מבינים ,ממשיכים הלאה .אבל ל 15-עמודים ,אני רואה שברגע שלומדים עמוד ומקליטים עמוד ,זה
כשלומדים אותה בפני עצמה ,כסוגיה עומדת לעצמה ,פתאום לימוד אחר לגמרי .זה לא אותו סוג לימוד כמו שמקליטים דף".
תופסים :בעצם יש ארבעה סוגי מחיצות שיש בהם הבדל בין שבת
לסוכה ,ומבינים למה צריך להגיד כל אחד מהם .תופסים את הדבר יותר מחצי דף
הרבה יותר ברור". מהו ההבדל? הרב שפרכר מצביע על נקודה שנוגעת לכל לומד,
הוא חוזר על המילה "ברור" פעם נוספת ,וכנראה לא במקרה. גם למי שאינו יושב מול מיקרופון" .כשאדם מתיישב ללמוד דף,
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 14
הישיבה אמר לתלמידים שישתדלו ללמוד מסכת סוכה ,וזה ודאי יציל "כשלומדים דף שלם ,יכול להיות שבאמת מבינים ,אבל לא כל כך
אותם .יש כמה סיפורים על אנשים שלמדו מסכת סוכה וניצלו". קולטים .לא יוצאים עם סיכום ברור של הנושא .כשלומדים עמוד,
זה נתפס יותר".
משמחי לב
ואז ,בדרך אגב ,בתוך החיפוש עצמו ,נסגר המעגל שממנו הכול זמן שמחתנו
התחיל" .שמתי לב למדרש רבה ,שרבי תנחומא אומר שם על הסבב החדש נפתח ,כאמור ,במסכת סוכה ,ותוך כדי ההקלטות
ּּקּודי ה' יְ ָש ִׁרים ְמ ַש ְׂמ ֵּחי לֵ ב' ,שזה סדר מועד .הוא מביא על כל סדר
ִ'פ ֵ הראשונות עלתה במוחו של הרב שפרכר מחשבה.
פסוק אחר ,ועל סדר מועד הוא מביא "תוך כדי שהתחלתי להקליט ,פתאום
את הפסוק הזה ,שדורש את עניין ההבנה ,מתברר ,הגיעה חשבתי :רגע ,סוכה זה הרי זמן
המועדים ,ולכן הוא מביא שמחה. שמחתנו .חייב להיות שיש איזו סגולה
ומאין אנחנו יודעים שהמועדים ניתנו כעבור זמן קצר .לא מתוך לשמחה בלימוד מסכת סוכה .אדם
לשמחה? שנאמר 'ושמחת בחגך' – דיון ולא מתוך הסבר ,אלא שרוצה לקבל שמחה ,אמור להיות
הפסוק שנכתב כידוע על חג הסוכות". שאם ילמד מסכת סוכה זה יביא אותו
מתוך האולפן עצמו" .אחרי לשמחה .התחלתי לחפש".
הרגשה לא רגילה שהתחלתי להקליט ,ברוך מה שמצא לא היה בדיוק מה שחיפש,
לתגובות על הסבב החדש עוד מוקדם אבל היה גדול ממנו" .גיליתי שיש
לצפות ,שהרי הלימוד טרם החל
השם ,קרוב ל 15-עמודים ,אני סגולה מאוד מפורסמת ,שמובאת
והשיעורים המוקלטים יבואו לשימוש רואה שברגע שלומדים עמוד במספר מקומות ,על כך שלימוד
רק עם תחילת לימוד המסכת בעמוד ומקליטים עמוד ,זה לימוד מסכת סוכה הוא סגולה להינצל
היומי ,קצת אחרי החגים ,ב-ח' ממחלוקת מייסורים ולהינצל מכל רע
בחשוון .אבל מהסבב הקודם הגיעו אחר לגמרי .זה לא אותו סוג (רבי חיים פלאגי' ב'עיני כל חי' ,ובספר
כבר תגובות שמלמדות משהו על לימוד כמו שמקליטים דף" 'אדיר במקום' סקאליע) ,סגולה
ציבור הלומדים" .היו כמה אנשים להינצל מאויבים ומכוחות חיצוניים
שלמדו עמוד היומי מץוך השיעורים של הדף היומי" ,הוא מספר. (שם משמואל) ,ולהביא שלום בבית ומחוצה לו (רבי מרדכי שרבעי
"אחד הדרשנים הקבועים יצר איתי קשר ואמר שהוא לומד עמוד ורבי בן ציון אבא שאול זצ"ל) .ובעצם אלו שלושה דברים שהם דבר
היומי ומקשיב לשיעורים של הדף היומי .אז זה לא רק לנבחנים ,זה אחד :הסוכה מביאה שלום ,ומתוך כך האדם ניצל ממחלוקת וניצל
גם למגידי שיעורים". מייסורים".
לצד ההקלטות התפתחה בשנים האחרונות תופעה שלא הייתה
קיימת קודם :לומדי השיעורים המוקלטים מתכנסים מדי פעם שם בתוך המסכת
לסיומים משותפים" .לא באים הרבה ,כמה עשרות ,כי זה לא כל לכל אחד מהדברים ,הוא מדגיש ,יש מקורות מסודרים בספרים
כך מפורסם .אבל ההרגשה היא הרגשה מאוד לא רגילה .במפגש הקדושים ,אבל את התמונה השלמה מציירים דווקא המעשים" .יש
הקודם שעשינו הגיעו אנשים מעשרה מקומות בארץ ,ממש מכל סיפור יפה מאוד על הרה"ק ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זיע"א,
הקצוות". שהיה לוחם הרבה את מלחמת השם כגדול הקנאים בדורו .היו לו
הרבה אנשים שהציקו לו ,והוא היה מקפיד ללמוד בכל יום במסכת
תמיד יותר סוכה ,כדי להינצל מפגיעת שונאיו".
ולבסוף ,השאלה המתבקשת :איך מרגישים אחרי שבע שנים, מעשה נוסף מסופר על אחד הצדיקים ,שאדם ביקש ממנו הבטחה
בסיום הש"ס כולו? לישועה" .לבסוף הבטיח לו ,ואחר כך ראו את שמו של אותו יהודי
"ההרגשה היא הרגשה מרוממת מאוד" ,הוא משיב" ,אבל ב'דרשו' כתוב אצלו בתוך מסכת סוכה .למה? כי מסכת סוכה הייתה הספר
תמיד יודעים להעלות את רמת השאיפות .אף פעם אי אפשר שהיה מעיין בו תמיד .אם רצה להזכיר את שמו של אותו אדם בכל
להרגיש שהגענו למשהו ,כי תמיד יש הלאה .פתאום ,כשלומדים יום ,כדי לקיים את הבטחתו כתב את שמו במסכת סוכה ,כי ידע
עמוד היומי ,מגלים שיש אפשרות ללמוד עוד יותר טוב .הלימוד שבזה הוא הולך ללמוד בכל יום .וזו סגולה גדולה מאוד לשלום בית
שלמדנו היה לימוד בסדר אחד ,ועכשיו ,כשלומדים שוב את אותם ולהבאת שלום".
דברים ,מגלים שאפשר ללמוד אותם בצורה איטית יותר ,ומתוך כך והמעשה השלישי מגיע מירושלים" .בישיבת 'פורת יוסף' היו תקופות
יסודית הרבה יותר .כמו שב'דרשו' תמיד יודעים לעשות :ללמד את שהתלמידים היו צריכים לעבור בשכונות שהיו תחת הפגזות של הצוררים
האדם עד כמה הוא יכול הרבה יותר ממה שהוא חושב". הירדנים ימ"ש ,על כל המרחקים והסכנות שהיו אז .אחד המקובלים של
| 15 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
מבית מרזח ואורוות סוסים ועד לגאולת עולם
-מסע היסטורי מרגש בעקבות ישיבתו של
ה"חפץ חיים" ,החל מימי הזוהר המופלאים,
דרך חורבן כואב ועד לתקומה מפוארת
הבניין שהתגעגע לתלמידיו • סיפורה המפעים של ישיבת ראדין
ישיבה בקצה העולם הדי היריות והפיצוצים של מלחמת העולם הראשונה פינו את
מקומם לשקט מפחיד .המלחמה שקטה .בני ישיבת ראדין עשו
הסיפור מתחיל בראש ישיבה צעיר בן שלושים ,בעל עיניים יוקדות את דרכם חזרה אל הישיבה לאחר שנות גלות ארוכות ומפרכות.
וטהורות ,קסקט אפור וזקן שחור .הוא יוצא מהעיירה וואסילישאק ממרחק של קילומטרים הם יכלו להבחין שוב בבניין הענק של
שברוסיה ומגיע לעיירה נידחת שאיש כמעט אינו מכיר ,רחוקה הישיבה ,מתנשא על הגבעה הקטנה .חלונותיו הרחבים וגגו המבריק
מקיטור הרכבות ומאבק הדרכים – ראדין .היה זה מרן ה"חפץ חיים" נראים מחייכים לעומתם ומשיבים להם שלום ,וכפי שמתאר זאת
זיע"א ,שהקים את הישיבה בעשר אצבעותיו. תלמיד הישיבה בתקופה שלאחר מכן ,הרב דוד זריצקי ז"ל" :בנין
שנים רבות לאחר מכן העלה מרן זיע"א את זיכרונותיו על הכתב הישיבה התגעגע לבני הישיבה ,כשם שהם התגעגעו אליו".
אֹוד ַיע לְ ֵעין ּכָ ל ִענְ יַ ן יְ ִׁשיבָ ֵתנּו
"הּנֵ ה ָאנֹכִ י ִ
במילים מרטיטותִ : אולם המפגש מקרוב היה מאכזב ומדכא ביותר .התברר שבזמן
דֹוׁשה."...
ַה ְּק ָ שהותם של בני הישיבה בגלות ,הפך ההיכל הקדוש לאורוות סוסים
באותו מכתב ,מספר מרן זיע"א שבשנת תרכ"ט התעורר בו רצון של הגרמנים ,חדרי השיעורים הפכו למחסני מספוא ,והאולמות
טהור לקבץ בחורים ואברכים ללימוד תורה בעיירה .הוא החל למצבורי נשק ותחמושת .הכל היה הרוס ,נטוש ועזוב .צריך היה
למסור שיעורי גפ"ת לבחורים גדולים ומופלגים בתורה בראדין, להקים מעפר ולכונן מחדש את היכל התורה.
וכינה את המוסד בכינוי הצנוע "קיבוץ". כדי להבין את גודל השבר ,ועוד יותר מכך – את עוצמת התקומה,
מרן זיע"א מדגיש ,שלמרות העיסוקים שלו באותן השנים לזכות עלינו לחזור לאחור במנהרת הזמן ,עד לפני כ 158-שנים.
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 16
איני יכול לסבול את הכבוד שחולקים לי. "מּכָ לאת כלל ישראל בספריו העצומיםִ :
אך למען בני הישיבה אני מוכן להקריב. ָמקֹום ֹלא ֶה ֱעלַ ְמ ִּתי ֵעינַ י ִמן ַהּיְ ִׁשיבָ ה,
אבל מיד לאחר המגבית המוצלחת ,לא ּבֹותּה ּולְ ַה ְׁשּגִ ַיח ּבְ כָ ל
לְ ַה ְחזִ ָיקּה ּולְ ַה ְר ָ
ראיתי שום טעם להמשיך לסבול. ִענְ יָ נִ ים ֶׁש ִהיא ְצ ִריכָ ה".
בשנת תרמ"ב 13 ,שנים לאחר ייסוד
זיקוקין דנורא מפי כהן גדול הישיבה ,מנה ה"קיבוץ" 20תלמידים.
במקביל ,היה מרן זיע"א מוסר שיחות הצפיפות היתה רבה ,והמשאבים דלים
מוסר בפני התלמידים .בשנים הראשונות עד כאב .באחד הימים דפק בחור על
התקיימו השיחות ארבע פעמים בשבוע: דלת הישיבה ,אך מכיון שהגיע באמצע
בימים שני וחמישי ,בשבת אחרי סעודת הקיץ נאלץ מרן זיע"א להשיבו ריקם,
הבוקר ,ואחרי סעודה שלישית .השיחות דבר שגרם לו צער עצום .עם זאת ,הוא
היו חמות ומרוממות ,יוצאות מפי כהן לא הניח לו ללכת בידיים ריקות ,אלא נתן
גדול בקדושה ובטהרה ,והן עיצבו את לו חמישה זהובים להוצאות הדרך וצייד
הקומה הרוחנית של בני הישיבה. אותו במכתב המלצה לעיירה הסמוכה וואראנאווע ,בה שהו באותה
כדרכו של מרן זיע"א נעשה הכל בהצנע .לימים היה מספר בנו ר' עת מעט בחורי ישיבה ,כדי שיסדרו לו שם ארוחות.
אריה לייב את סדר לימודו הרצוף עם אביו :הלימוד היה ללא הפסקה, שלוש שנים לאחר מכן ,מספר מרן זיע"א ,גדל ה"קיבוץ" והגיע ל25-
מלבד בימים שני וחמישי סמוך לשעת מעריב ,אז הניח אותי אבא בחורים בערך.
להמשיך לעיין במה שעסקנו .מעולם לא סיפר לי אבא להיכן הוא
הולך בזמן זה .אך ידעתי שהוא עולה לעליית עזרת הנשים לדבר מרן זיע"א והישיבה; כרחם אב על בנים
עם ה"פרושים" (כך כונו בני הישיבה) בשיחה של יראת שמים. "יותר מאשר לכל ...דאג מרן זיע"א תמיד לתלמידי ישיבתו .אהבתו
ומסירותו למענם לא ידעו כל גבולות .התלמידים נחשבו בעיניו
היכל השינה כחלק ממשפחתו .למען הישיבה לא היה דבר קשה לפניו לעשותו,
בשנותיה הראשונות של הישיבה ,שכנה הישיבה בבית המדרש בשלג ובקור ,בגשמים ובסופות ,היה הולך ונוסע על מנת להבטיח
של העיירה .בני הישיבה שהתמידו בלימודם עד שעות הלילה את קיומה והצלחתה .הוא נצר את הישיבה כבבת עינו" (החפץ חיים
המאוחרות ,זכו לביקורו הקבוע של מרן זיע"א ,שהיה מבקש מהם: ופעלו ,עמוד קפה).
"טייערע קינדערלעך ,גייט שלאפן (ילדים יקרים לכו לישון)", הדרך מהשוק של ראדין לעבר הישיבה ,היתה במורד ההר .לא פעם
כשהוא מטפס בעצמו על הספסלים ומקטין את אור מנורות הנפט, נצפה מרן זיע"א בימים של חורף כשהוא מתקן את הדרכים ,כדי
כדי שבני הישיבה ישמרו על כוחות גופם ויוכלו להוסיף והתעלות שבני הישיבה לא יחליקו במורד ההר.
במעלות התורה והיראה. באותן שנים לא כיהן החפץ חיים כראש ישיבה במובן המקובל של
לאחר כיבוי האורות ,הניחו התלמידים את גופם בשכיבה על מסירת שיעורים יומיים או כלליים ,וסדר לימודו היה מוקדש לחיבור
הספסלים כדי לנוח מעמל יומם ,מתוקה שנת העובד. ספריו הגדולים ,אך הוא נטל על כתפיו את העול של הישיבה .מרן
וכאשר הרקיע השחור של ראדין החל להיצבע בגווני השחר ,ובעלי זיע"א היה נודד בכל רחבי אירופה לצורך קיומה ,ובמשך עשרות
הבתים החלו להגיע לבית המדרש ,הופתעו לפגוש בחצר את שנים מסר את נפשו כדי להחזיק את מבצר התורה בראדין.
מרן זיע"א ,אשר פנה לכל אחד מהם בפנים רחומות וביקש ממנו
להיות מתון בהילוכו ,כדי שלא לעורר את התלמידים הטהורים להיכן נעלם הכהן גדול?
משנתם הקצרה. באחד ממסעותיו הגיע מרן זיע"א לעיר לודז' לצורך מגבית לישיבה.
מרן זיע"א גם ביקש ממעוררי השחר לקבוע את סדר לימודם יהדות לודז' ידעה לחלוק כבוד כראוי לגדול הדור .היתה זו עבורו
ותפילתם בחדר הסמוך לבית המדרש ,כדי שלומדי התורה יוכלו מסירות נפש עצומה לקבל את כל הכבוד העצום שרחשו לו ,אך
להישאר בבית המדרש ולצבור כוח ליום מחר. הוא קיבל זאת באהבה למען בני הישיבה הקדושה.
המגבית הסתיימה בשעת לילה מאוחרת .למחרת בבוקר באו בני
צנצנת החלב לפנות בוקר לודז' להיפרד ממרן זיע"א בברכת צאתכם לשלום .מה רבה היתה
המגיד משניפישוק ,רבי לייזר איידל זצ"ל ,היה מתאר שנים רבות התמיהה כשלא מצאוהו במקום אכסנייתו .לאחר שחיפשוהו לשוא
את הלילה הראשון שלו בראדין: בכל מבואות העיר ,התברר ש"דודי חמק עבר" בעוד לילה מן העיר
בחור צעיר הייתי כשחפצתי לקיים בגופי "הוי גולה למקום תורה". וחזר לראדין.
כשהגעתי לראדין ,הלילה כבר ירד על העיירה החשוכה .נכנסתי למקורביו הסביר מרן זיע"א את פשר הדברים בטוב טעם :כשלעצמי
| 17 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
בהמשך ,בסיון תרנ"ז ,הביא מרן זיע"א לכהן בראשות הישיבה לבית המדרש ושקעתי בתרדמה על אחד הספסלים הרחבים.
את הגאון רבי משה לנדינסקי זצ"ל ,שהיה בקיא בשני התלמודים. בשעה ארבע לפנות בוקר הרגשתי שמיכה מונחת בעדינות על
הוא הרים את דגל התורה ,וכיהן בראשות הישיבה במשך למעלה גופי .פקחתי את עיני וראיתי יהודי טוב מתושבי העיירה ,בידו אחת
מ 40-שנה. צנצנת חלב חם ,ובידו השניה כרית
הקבוצה הקטנה של הלומדים מרופדת .היהודי הטוב דחק בי לחמם
התמסרה ללימוד התורה יומם ולילה שמש בית הכנסת ,ר' גדליה, את גופי בחלב החם שחדר לעצמותי,
ללא צורך בהשגחה או בניהול קפדני. היה מחזר מבית לבית עם ולהניח את הכר למראשותי.
כל תלמיד למד את המסכת או הסוגיה רק לאור בוקר הבנתי שהזקן הצדיק
שחפץ בה ,ואת כל הדבר הקשה היה קדרות בידיו .הנשים היו הוא ראש הישיבה ,מרן החפץ
מביא בפני ראש הישיבה. ממלאות את הסירים באוכל חיים זיע"א.
שתי קדרות תלויות באבנט חם ,והשמש חילק את המהפכה של החתן הצעיר
שאלת הלחם והמזון העסיקה את הארוחות לבחורים .זקני במשך 17שנים התנהלה הישיבה
הנהלת הישיבה ללא הרף .בתחילה במתכונת זו ,עד לשנת תרמ"ו .באותה
סעדו הבחורים בבתי תושבי העיירה
ראדין היו מתארים בהומור שנה חל המפנה ההיסטורי .מרן זיע"א
בשיטת "אכילת ימים" – בכל יום אצל את ר' גדליה מהלך בסמטאות השיא את בתו לעילוי צעיר שלמד
משפחה אחרת .אולם מרן זיע"א, ראדין ,כאשר לאבנטו תלויים בישיבה – הגאון רבי הירש לוינסון
שדאג עמוקות לכבודם של בני זצ"ל ,שהיה גאון בתורה וצדיק
התורה ,החליט לבטל הסדר זה. שתי קדרות ,אחת למאכלי במעשים .רבי הירש הפך לעוזרו
במקום זאת ,שמש בית הכנסת ,ר' בשר והשניה למאכלי חלב העיקרי של חמיו ונשא בעול הישיבה
גדליה ,היה מחזר מבית לבית עם הן ברוח והן בחומר.
קדרות בידיו .הנשים היו ממלאות השניים עמלו יחד באהבה כדי להחזיק
את הסירים באוכל חם ,והשמש חילק את הארוחות לבחורים .זקני ולהגדיל את הישיבה ,ואף נסעו יחד לביקורים אצל נדיבי עם לצורך
ראדין היו מתארים בהומור את ר' גדליה מהלך בסמטאות ראדין, גיוס תרומות ,כפי שכתב מרן זיע"א במכתבו" :וְ כַ ֲא ֶׁשר ּבָ א לְ בֵ ִיתי
כאשר לאבנטו תלויים שתי קדרות ,אחת למאכלי בשר והשניה יֹותרֶ ,ש ְּׁׁשנֵ ינּו ָע ַמלְ נּו לְ ַה ְחזִ ָיקּה
נִ ְת ַחּזֵ ק ּבָ רּוְך ַה ֵּׁשם עֹוד ַהּיְ ִׁשיבָ ה ּבְ ֵ
למאכלי חלב. ּבֹותּה".
ּולְ ַה ְר ָ
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 18
ובשנת תרס"ד התנוסס על תילו הבנין מאוחר יותר הקימה אשת החפץ חיים,
הקדוש של היכל הישיבה. יחד עם נשים נוספות ,בית תמחוי
מיוחד ,אליו אספו מצרכים מראדין
כחתן לקראת חופתו והסביבה ובישלו עבור הבחורים .מרן
הקומה השניה של ישיבת ראדין – זיע"א היה פונה לעם שבשדות לסייע
כולל קדשים בתמיכה הגונה ללומדי התורה ,והם היו
הנשיקה שנשק רבי ירוחם לגמרא, נענים לקריאתו ושולחים מפרי אדמתם
היתה נשיקה של סיום תקופה .הסכמים וחלב בהמתם .ידיהן של הרבנית ובנותיה
צריכים לכבד .והם סיכמו במפורש ,ממש היו עמוסות עבודה להכין את המאכלים
כשהיו זוג צעיר ,שהוא יוצא ללימוד ללומדי התורה.
בכולל בקלם למשך שמונה שנים .ומיד בשנים מאוחרות יותר ,הונהגה שיטת
לאחר מכן הוא יחזור לסייע לה בניהול התמיכה שהיתה נהוגה באותה תקופה,
עסקי הפרנסה. כאשר כל תלמיד היה מקבל תמיכה
הלב מסרב להאמין .אבל שמונה השנים שבועית מקופת הישיבה לצורך
חלפו ביעף .רבי ירוחם הצמיד את הוצאות נחוצות.
הגמרא הקדוש לשפתיו .נשק נשיקה
עמוקה וכואבת .הדרן עלך והדרך עלן. ספסלים מקושטים
הסתיימה תקופה. ּבְ ֵחלֶ ב הנרות
האברך הצעיר ,חוזר הביתה .קול נקישת
דלת העץ הישנה נשמע כהד רחוק מן בכל אותן השנים שלמדו תלמידי הישיבה
העבר .עם מטען של שמונה שנים הוא בהיכל בית הכנסת בראדין הרגישו כל
עומד על מפתן ביתו ,מוכן לפסוע אל בני העיירה את הזכות לשאת את ארון
עולם המעשה ,אך זוגתו עצרה אותו הקודש .בכל בוקר בתפילת שחרית
בתקיפות בלתי מתפשרת :רצוני כרצונך, הסתובב השמש עם שתי קופסאות של
שאיפתי כשאיפתך! צדקה ,האחת בשביל צרכי בית המדרש,
יחד הם חיפשו מקום שיאפשר לו והשניה לטובת בחורי הישיבה.
להמשיך ולהעפיל למקום גבוה יותר. פעם טענו הבחורים בפני מרן החפץ
השמועה על המבצר הרוחני בראדין עשתה לה כנפיים .החפץ חיים זיע"א :האם אין בכך חסרון כבוד התורה ,שלעינינו אוספים
חיים הקים שם "כולל קדשים" מיוחד במינו .אחד התנאים הנעלים מעות צדקה עבורנו?
שקבע החפץ חיים לקבלה לכולל היה חד-משמעי :על האברכים מרן זיע"א ענה להם בלבביות :יהודים מתפללים בכל יום "ותן חלקנו
להגיע ללא משפחותיהם ,בניתוק מוחלט מהבית ,כדי שיהיו פנויים בתורתך" .חלקם עניים שצריכים לעבוד קשה לפרנסתם ,ואין להם
לחלוטין לעמול בתורה בקדושה ובהתמדה ללא כל הפרעה וטרדה. אפשרות ללמוד בעצמם ,איך ישיגו את חלקם בתורה אם לא על ידי
היה זה המענה המדויק לכיסופיהם של הזוג האצילי .באמונה יוקדת, שלשול מטבע לתיבת הישיבה?!
ארזה הרעיה מחדש את התיק ושלחה את בעלה לשוב ולגדול בבית הכנסת של העיירה היתה הקפדה גדולה בענין הסטנדרים.
בתורה .הוא יצא לדרך ,לראדין .לשמה ולזכרה תאוות נפש. לכל בעל-בית היה סטנדר מיוחד .במשך היום ,היו הלומדים מניידים
שם ,בין כותלי כולל קדשים ,ישב האברך הצדיק ושקד על תלמודו. את הסטנדרים מהכא להתם .באישון לילה היה מרן זיע"א בעצמו
אך עינו הטהורה של החפץ חיים הבחינה מיד בענק הרוח שנוסף מסדר חזרה את הסטנדרים למקומם ,כשהוא גם מחזיר את הספרים
להיכלו .כעבור תקופה לא ארוכה ,החליט החפץ חיים להטיל על למקומם ושומר על הניקיון והסדר.
כתפיו הצעירות של רבי ירוחם ליבוביץ את תפקיד המנהל הרוחני בשנים הבאות גדל ציבור הלומדים .בעלי הבתים החלו להתאונן על
– המשגיח של הישיבה .בהמשך ,עבר רבי ירוחם למיר ,ממנה יצא טפטופי ַה ֵחלֶ ב של הנרות שמקשטים את הספסלים ,ועל הסטנדרים
שמו בעולם כולו. שכורעים ליפול תחת כובד הספרים .התעורר ,אפוא ,צורך דחוף
לבנות היכל לתורה.
החזון הגדול :להכין את הכהנים לעבודה מרן זיע"א יחד עם חתנו רכשו חלקת קרקע סמוך לבית המדרש.
סיפורו של כולל קדשים התפתח בלב הפועם באמונה בביאת לא קל היה להשיג את סכומי הכסף לרכישת הקרקע ולבניית הבנין.
המשיח של החפץ חיים. מרן זיע"א וחתנו יצאו לחזר על פתחי הנדיבים ,חפץ ה' עלה בידם,
| 19 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
ראש הישיבה ,הגאון רבי משה לנדינסקי ,ששליטתו ובקיאותו הוא הביט על ימיו כימי עקבתא דמשיחא וחש כי חובת השעה היא
בסדר קדשים היו לשם דבר .רבי משה מסר מדי יום שיעור מעמיק להכין את העם לגאולה ולבניין בית המקדש.
של שעתיים על סדר הדפים .שיעורים אלו ,שהצטיינו בבהירות בעיני רוחו ,המשיל זאת לחתונה :כאשר החתן כבר עומד מוכן תחת
מופלאה ובטוב טעם ,משכו אליהם את ראש הישיבה השני ,הגאון החופה ,הכל יודעים שהכלה תגיע מיד; כך גם כלל ישראל – אם נהיה
רבי נפתלי טרופ ,שהצטרף לשמיעת השיעורים. מוכנים ,הקדוש ברוך הוא יחיש את הגאולה.
לכולל התקבלו האברכים המצוינים ביותר בדור ,ונדרשה לשם כך ,ראה החפץ חיים חשיבות עליונה בלימוד סדר קדשים
מהם התמסרות מוחלטת ללא והלכות עבודת המקדש .שנים רבות
משפחותיהם ,כדי שיוכלו לגדול הוא כאב את המציאות שבה אין
בתורה ללא כל הפרעה. גדולי תלמידיו של מרן זיע"א כהנים הבקיאים בעבודה ,והתריע כי
האברכים נהנו מתמיכה כלכלית אם לא נלמד הלכות אלו ,תפילותינו
מכובדת שהתאפשרה הודות
השתתפו בהוצאת ה'דיבוק'. לגאולה עלולות להיראות כ"מן השפה
לקרן שהקים הנדיב ר"י ברוידא, רבי אלחנן היה זה שדיבר ולחוץ".
דבר שאיפשר להם ללמוד בשקט עם עמו ,כאשר בין השאר החובה ללמוד ,הדגיש ,מוטלת לא רק
ובשלווה. על הכהנים אלא על כלל ישראל ,כדי
שאל אותו" :איר וייסט פון שיהיה לכהנים ממי לשאול.
צ'ק קרוע במוסקבה די חפץ חיים"? (האם שמעת במשך 35שנה (משנת תר"ן עד
המפעימות האפיזודות אחת תרפ"ה) שקד על חיבורו המיוחד
המאפיינות את דמותו של ראש על החפץ חיים) .וה'דיבוק' "ליקוטי הלכות" על קדשים ,ובמקביל
הכולל ,רבי משה ,אירעה כאשר השיב בקול ניחר" :איך ווייס. פעל ללא הרף להכניס את לימוד
שניים ממובחרי הכולל ,רבי אלחנן קדשים להיכלי התורה .עד שהגיעה
וסרמן ורבי יוסף שלמה כהנמן ,הגו
ער איז ַא גרויסע תנא!" השעה למעשה המרכזי :הקמת כולל
רעיון להקים קרן ענק שתחזיק (אני יודע .הוא תנא גדול) קדשים בראדין.
אברכים ותצמיח גדולי תורה שיפארו בשנת תרס"ה החל הכולל לפעול,
את הדור הבא .הם שידלו את החפץ במטרה להעמיד אברכים מופלגים
חיים לשלוח את רבי משה למוסקבה כדי לגייס כסף מהגביר הנודע בתורה שיהיו מורי ההוראה של כלל ישראל בענייני קדשים
שרשבסקי .הלה התלהב וכתב מיד צ'ק על סך 40,000רובל. לכשיבנה המקדש .תוכנית הלימודים שקבע החפץ חיים הייתה
אולם ,רגע לפני מסירת הכסף ,שאל הגביר את רבי משה" :האם תובענית וקפדנית ,ונפרסה על פני ארבע שנים.
תוכל להבטיח לי שיצמח מכאן רבי יצחק אלחנן אחד? הוא הרי צמח
מתוך דחק ועוני ,ולא מתוך הרחבה". ראש הישיבה שהאזין לשיעור היומי
רבי משה ,שהאמין בכל ליבו כי גדלות אמיתית בתורה אינה הולכת כדי לעמוד בראש מפעל אדיר זה ,בחר החפץ חיים בידידו ורעו,
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 20
את לימודי השפה הרוסית. יד ביד עם רווחה כלכלית ,קרא בשמחה
רבי אלחנן נלחם כארי .עמד בפרץ והגן "אתה צודק!" ,קרע את הצ'ק לגזרים
על תלמידיו ,אך לבסוף גברה ידם של וחזר לראדין ללא הכסף .ואכן ,הכולל
המשכילים ,ורבי אלחנן נאלץ לעזוב בראדין הפך לאבן שואבת למצויני
את הישיבה. עולם התורה ,וצמחו בו רבים מגדולי
עבור רבי אלחנן ,שימש המשבר הדור הבא.
ככנף נשרים שנועדה להזניק אותו
לגבהים חדשים. המברק המסתורי
בשנת תרס"ז פנה אל ראדין .הוא הותיר בוקר אחד בשנת תרס"ט ,נפתחה
מאחור את משפחתו והתקבל לכולל בבהילות דלת העץ הכבדה של היכל
קדשים המופלא .שם ,במחיצתו של הכולל .מברק דחוף נמסר לידיו של אחד
החפץ חיים ,הפך לתלמידו המובהק, מגדולי הלומדים ,רבי אלחנן וסרמן.
כשהוא שותה בצמא את דברי תורתו הרב מפוניבז' היה מספר את הסיפור
והשקפתו ,אותם הנחיל לאחר מכן עוד שנים רבות לאחר מכן :למדתי אז
לדורות הבאים. בחברותא עם רבי אלחנן .אחזנו בתוס'
במסכת חולין ד"ה כגון .רבי אלחנן מקבל
רק קולה ישמע את המברק .והנה הוא נעמד על רגליו.
במסגרת זו של הכולל אירע הסיפור עוצם את עיניו ,ומתחיל לומר בקול רם
המפורסם ב'דיבוק' אשר הובא לפתחו "ברוך אתה ה' ...הטוב והמטיב".
של מרן החפץ חיים זיע"א .גדולי מתברר שבמברק היה כתובות שתי
תלמידיו של מרן זיע"א השתתפו מילים" :סין רודילסיא" ("בן נולד").
בהוצאת ה'דיבוק' .רבי אלחנן היה זה מיד עם סיום הברכה ,מתיישב רבי
שדיבר עם עמו ,כאשר בין השאר שאל אלחנן בחזרה על כיסאו .מיישיר מבט
אותו" :איר וייסט פון די חפץ חיים"? וממשיך באמצע המשפט שאחז בו" :וכי
(האם שמעת על החפץ חיים) .וה'דיבוק' מסתבר שתחילת השחיטה אינה חלק
השיב בקול ניחר" :איך ווייס .ער איז ַא מהשחיטה"?!
גרויסע תנא!" (אני יודע .הוא תנא גדול). מועד שמחת ברית המילה של הבן
את התיקון לנשמת הנפטר האומללה הפקיד החפץ חיים בידי גדולי הילוד הלך והתקרב .השאלה עמדה בחלל .הלב משך אל הבית ואל
התורה הנאמנים עליו מכולל קדשים .גדולי התלמידים נכחו שם. השמחה המשפחתית ,אך ראשו ורובו של רבי אלחנן היו נתונים
ביניהם ,רבי אליהו דושניצר (לימים המשגיח דלומז'ה) ,רבי אלחנן, לעמלה של תורה .הוא נכנס לקודש פנימה .לחדרו של רבו המובהק,
רבי נפתלי טרופ ,ורבי יוסף קולר (הרב מפוניבז') .קול ניפוץ החלון החפץ חיים.
הרעיד את הסובבים .ה'דיבוק' ציית לפסק החפץ חיים ,ונשמתו החפץ חיים הביט בו בעיניו הרחומות והציג שאלה פשוטה וישירה
יצאה וחמקה דרך החלון ,אך עדיין לא מצאה לה מנוח. אחת" :האם אתה מוהל?"
פדיון הנפש התקיים בעליית הגג הקדושה – עליית כולל קדשים רבי אלחנן הבין שהשאלה הזו היא בעצם תשובה .חזר להיכל הכולל
– החפץ חיים טיפס אל העליה ,כינס שם מנין מחשובי הלומדים והמשיך לשקוע בלימודו.
שהתפללו ולמדו משניות עבור נשמת הדיבוק .שניים מגדולי
הלומדים אמרו קדיש עבורה עד לפורים של אותה שנה ,ובכל שנה הנשר שנסק מתוך הסערה
ביום הפורים היה רבי אלחנן עומד ומספר בכיסופים את סיפור סיפור הגעתו של רבי אלחנן לכולל קדשים מרגש בפני עצמו .היה
המעשה לדורות הבאים ,למען יִ ְראּו וְ יִ ָראּו. זה לאחר שנים שהוא היה ראש ישיבה באמציסלב .הישיבה שגשגה
מאוד ,שמה הלך לפניה .תורתו המזהירה ואישיותו של רבי אלחנן
ליטוף של כהנים" :יוסף קולער" משכו אליהם תלמידים רבים ,והרבצת התורה הייתה כל ייעודו
אל סמטאותיה הבוציות של ראדין פשטה שמועה מסקרנת: וחפץ ליבו.
"העילוי מקּול" ,הבחור הצעיר יוסף כהנמן ששמו כבר הלך לפניו אלא שאז הגיעה הסערה .הסטרא אחרא נעצה את טלפיה .משכילי
בעולם הישיבות ,הגיע לעיירה .נפשו השתוקקה רק לדבר אחד – העיר לא אהבו את הרעיון הקדוש של הישיבה .הם החלו לנהל נגדה
להסתופף בצילו של ענק הדור ,החפץ חיים ,ולשאוב מן המעיין תעמולה קולנית ,ודרשו בתוקף לפרוץ את חומותיה ולהכניס אליה
| 21 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
הטהור של גדלותו.
היה זה שבועיים בלבד לאחר בואו .יוסף הצעיר
ישב בהיכל ,שקוע בתלמודו ,כשלפתע הרגיש
לידו צל קל ונוכחות מרטיטה .היה זה החפץ חיים.
בעיניים אבהיות ומלאות חום ,ניגש מרן זיע"א
אל הבחור ,אחז בידו ובחביבות רבה החל ללטף
אותה ברכות.
"יוסף" ,לחש החפץ חיים בקולו הרוטט" ,אתה
הרי כהן .ובתוקף היותך כהן ,עליך לדעת את
ההלכות על בוריין" .יוסף הביט ברבו בעיניים
מצפות ,והחפץ חיים המשיך והציג בפניו את
הטיעון באמונתו המוחשית" :ראה ,הלוא נפסק
להלכה כי גם בזמן הזה אסור לכהן להשתכר מיין,
שמא ייבנה בית המקדש פתאום והוא יידרש
להימצא ראוי לעבודה ברגע זה ממש".
מצד שני -קדושת ההיכל ,הצלחת הכולל נעוצה בפרישות בבדידות. שם ,באותו מעמד חרישי ,הזמין החפץ חיים את הבחור הצעיר
בחומת הניתוק הגמורה שבין כותלי הכולל לטרדות הבית. להצטרף ל"כולל קדשים" המהולל .הייתה זו מחווה יוצאת דופן
ההכרעה שהתקבלה הייתה מפעימה :חומות הכולל לא ייפרצו. וביטוי להערכה עצומה; יוסף היה הבחור היחיד – הרווק היחיד בין
האישה לא תבוא לראדין ,אלא תשכור דירה קטנה בעיירה הסמוכה. אברכים נשואים וגדולי תורה מופלגים – שזכה להיכנס בשערי
מדי יום ,בשעות הארוחות ,יפנה האברך אל מחוץ לעיירה ראדין כדי הכולל ,להסתופף בצילם של ענקי הארץ ,ולשמוע יום-יום את
לסעוד על שולחנה של אשתו – ומיד בתום הארוחה ימהר לחזור שיעוריו של ראש הכולל ,רבי משה .בערוב ימיו התרפק הרב
אל הסטנדר. מפוניבז' ואמר :כשאעמוד בבית דין של מעלה אוכל למסור דין
בצעדים האיטיים והחלושים הללו ,שבין ראדין לעיירה הסמוכה, וחשבון שלא היה ביטול תורה באותן שנים.
נמתח קו הגבול הבלתי נראה של השנים הללו בכולל קדשים ,תחת
היכל הקודש .הבדלה מוחלטת ,בין כנפי החפץ חיים ובחברותא עם רבי
אש חיי התורה לבין חיי העולם הזה.
הבנין היה כלול בהדרו ,מלא אלחנן ,נחרתו אצלו כפרק הפורה
כולל קדשים בראדין לא היה רק בית אור ואויר .מלבד ההיכל הגדול והמאושר ביותר בחייו – הפרק שבו
מדרש .אלא דגם בזעיר אנפין של עוצבה אישיותו והונחו היסודות למי
המושג הקדוש "ושכנתי בתוכם",
ועזרת הנשים ,היה בו אוצר שעתיד להקים מחדש את עולם
כדרשת חז"ל "בתוכו של כל הספרים רחב וחדרי שיעורים. התורה מחורבנו.
אחד ואחד". בנוסף ,היו בבנין חדרי שינה הגבול הדק שבין
היתה זו החופה הטהורה שבה עומד
החתן מוכן ומצוחצח לרגע שבו תרד לעשרות תלמידים ,ואפילו שמים לארץ
השכינה ותשכון שוב בתוכנו .יהי רצון חדר "ביקור חולים" שהכיל
שנזכה לכך במהרה בימינו אמן. מצחו של החפץ חיים חרוש קמטים.
בית מרקחת בזעיר-אנפין שאלה קשה הונחה על שולחנו.
ישיבת ראדין בתפארתה לעזרה ראשונה ,וגם מקום אחד מאברכי הכולל המצוינים חלה
תקופת תור הזהב של ישיבת ראדין במחלה קשה.
רוחות של תורה נושבות בעולם
ל"גמילות חסדים" של הישיבה הרופאים היו נחרצים :הוא זקוק
בד בבד ,עם בניית היכל הישיבה, לטיפול רפואי קפדני ולמאכלים
הורגש צורך גם למלא את אוצרות הישיבה בעוצמה רוחנית מיוחדים ,כאלו שרק ידיה המסורות של אשתו יכולות לרקוח
נוספת ,כפי שמספר רבי מרדכי צוקרמן ,מתלמידי הישיבה בשנים עבורו כדי להחזיק את נפשו בחיים .אשתו התנדבה לבוא לגור
מאוחרות יותר: בראדין לסעוד את בעלה שבמקביל ימשיך לשקוד ולרעות בשדות
עד לאותן שנים עמד רבי משה לנדינסקי לבדו בראשות הישיבה. סדר קדשים.
סדרי הישיבה היו כפי שהיה נהוג עד אז בישיבה בואלוז'ין ובשאר על הכף עמדה דילמה קשה .מצד אחד -פיקוח נפש ובריאות הגוף;
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 22
המקומות ,בלימוד כל הש"ס ,מברכות ועד נדה,
דף אחר דף ,מסכת אחר מסכת בהתמדה .אך
באותם זמנים החלה שיטת לימודו של רבי חיים
מבריסק לכבוש את עולם הישיבות ,ולמשוך
בעמקותה ובמתיקותה את טובי הלומדים.
מרן זיע"א כהרגלו שהיה ער לצורך הדור ,חש
כי הגיעה השעה להביא ראש ישיבה נוסף ,אשר
יתאים לדרך הלימוד החדשה ,ומצא את מבוקשו
בדמותו הטמירה של רבי נפתלי טרופ ,שהיה אז
צורב צעיר בן שלושים ושלוש.
בימים אלו החל תור הזהב של הישיבה לפרוח
במלוא עוזו .אישיותו המשפיעה של רבי נפתלי
הפכה את ראדין לאחת הישיבות הגדולות
והמובילות בתבל .מאות בחורים מכל קצוות
רוסיה ,גרמניה ,ואפילו מפולין החסידית ,נהרו
לעיירה הקטנה.
מה אנו מבקשים?
רבי נפתלי היה בעל מוח חריף ומעמיק .דרך
לימודו היתה יורדת לשרשי הסוגיות .הוא היה
אומר" :אין אנו מבקשים תורה חדשה ,אלא רק
שואפים להבין את התורה הישנה".
חידושיו הצטיינו בבהירותם הזכה ובהגיונם
הבריא .הוא היה המחדש ובעל ההבנה הגדול,
אבל מעולם לא נחפז לערוך חידושים .כמעט
תדיר היו פוגשים בו כשהיא מהורהר .כל חידוש
שהיה מעלה ,היה עמל בו קודם לכן ימים ולילות
ולפעמים שבועות.
לא פעם היה נראה רבי נפתלי כאשר לראשו
אלונטית רטובה והוא מתעמק בקושיה מסוימת
הישיבה התמלא אבק .בין הערפילים נראו מרן זיע"א וחתנו לצד שהטרידה את מוחו .לפעמים היה רבי נפתלי כה משולהב כשמצא
פועלי הבנין .התברר כי בנין הישיבה נעשה צר מהכיל את הלומדים את האור בקצה הסוגיא ,עד שהיה רץ באישון לילה לבשר את
הרבים .גם מבחינה גשמית לא היה הבנין ראוי ומשוכלל כיאה הבשורה לתלמידיו הקרובים.
להיכלה של תורה .וכך החלו במלאכת "סותר על מנת לבנות" בית עמלו בתורה היה במידה שאין לשער .רק לאחר שהכל היה מלוטש
גדול ונאה. ומתוקן עד תכלית ,היה עולה למסור את השיעור .שיעוריו של רבי
למעלה משנה ארכה הבניה ,עד שבקיץ של שנת תרע"ג התנשא נפתלי שינו את כל אווירת הלימוד בישיבה ,שיעורי עומק שהכו על
בנין גבוה ורחב מעל לגגות הפשוטים של העיירה. קדקוד התלמידים ופתחו בפניהם שערי גדלות חדשים.
הבנין היה כלול בהדרו ,מלא אור ואויר .מלבד ההיכל הגדול ועזרת במשך עשרים וחמש שנה שימש רבי נפתלי כראש ישיבה והעמיד
הנשים ,היה בו אוצר הספרים רחב וחדרי שיעורים .בנוסף ,היו בבנין תלמידים הרבה .ועד לימינו אנו ,שוקדים בני התורה בכל העולם על
חדרי שינה לעשרות תלמידים ,ואפילו חדר "ביקור חולים" שהכיל דבריו העמוקים והמתוקים שנמסרו באותן השנים בישיבה הקדושה.
בית מרקחת בזעיר-אנפין לעזרה ראשונה ,וגם מקום ל"גמילות
חסדים" של הישיבה. וְ ַהּבַ יִ ת ּבְ ִהּבָ נֹותֹו
לקראת חנוכת הבית מרן זיע"א בעצמו יצא מגדרו ,וכפי שמופיע כמה שנים לאחר מכן ,בשנת תער"ב ,נשמע קול מקבות גרזן בבנין
באחד ממכתביו הקדושים: הקדוש .תחילה התפרק הגג ,אחר כך הכתלים והרצפה .כל אזור
המשך בעמוד 26
| 23 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
משלחת גדולי התורה י ספר
והוד קדומים על הגיבורים
לזכות רבבות לומדי ׳דרשו׳ בכל רחבי ת
החפץחיים זיע״א ,הגאוןמוילנא המצטרפים ללימוד
ה'דף היומי בהלכה'
ומעמד חנוכת מתי עם תחילת חלק ה'
ב׳משנה ברורה׳ ,או
המקבלים עליהם
להצטרף ללימוד
ה'עמוד היומי' עם
תחילת מסכת
סוכה ,בח' חשון
יוכלו תשפ"ז
שמות לשלוח
לתפילת משלחת
הרבנים על ציונו
של מרנא ה'חפץ
חיים' זיע"א ולפעול
עבורם ישועות
ועבור משפחתם
הזדמנות אחרונה
להצטרף ל'ספר
הגיבורים'
קו התוכן *4992
או ׳בנדרים פלוס׳
להצטרפות ולשליחת שמות ׳דרשו׳ 00 חו הסו ות | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 24
כל יוצאת למסע ההיסטורי
הפרטים ציוני מצוקי ארץ
תבל ולישועת כלל ישראל על ציונים של
רישום מהיר וקל א זיע״אורבי חיים מווזלוז׳ין זיע״א
ב'נדרים פלוס'
מעטפת מלאה
יבתא רבתא ראדין
לפתיחת שיעורים
שיעורים יומיים
שפות, במגוון
חייגו *4992
1200שיעורים
יומיים רחבי הארץ
800מוקדי בחינה
מידי חודש
קונטרס לימוד
בפורמט כיס ,חינם
לוח יומי למעקב
אישי ,חינם
תזכורת טלפונית
מ'דרשו' מדי יום
שמות שליחת
להזכרה במעמד
התפילה בראדין
| 25
02-5609000או בעמדות ׳נדרים פלוס׳
חו הסו ות | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
את הפסוק הנצחי' :זה א-לי ואנוהו' כפשוטו וכתרגומו' :דין א-להי "כבוד ידידי ...מוהר"ר מרדכי הלוי עפשטיין נ"י .הנני להודיע
ואבני ליה מקדש'" (המשא המלא מופיע בספר החפץ חיים ופעלו לכבוד תורתו כי בעוד כחודש ימים נקוה לה' לעשות חנוכת הבית
עמ' שעז). של ישיבתנו הקדושה ,שאנו עוסקים בבנינו זה יותר משנה יזכנו
ה' בקרוב לגמרו .וכאשר נגביל את היום ,אודיע לידידי פעם שנית,
אדין
ַׁשבְ ִּתי ּבְ ָׁשלֹום לְ בֵ ִיתי ּפֹה ַר ִ אולי יכבדני כבוד תורתו לבוא ליום זה וייטיב נא להשיב בזה .ואם
הפריחה המזהירה נגדעה באחת עם פרוץ מלחמת העולם באפשרי ,יעשה לנו נחת רוח גדול ,וגם הוא ישבע רוב נחת לראות
הראשונה .אז נאלצו לחצות את ערך בני ישיבתנו הקדושה וגם הבנין
הישיבה לשני מחנות :רוב התלמידים, הקדושה שנבנה".
יחד עם החפץ חיים ,חתנו רבי הירש, הנה בחסד השם יתברך ַׁשבְ ִּתי
ורבי נפתלי טרופ ,עזבו את ראדין כי מראדין תצא תורה
ויצאו לגלות ממושכת ברוסיה ,בעוד
בשלום לביתי פה ראדין ,אך בהגיע היום הוקמה בימה גדולה
קבוצה קטנה נותרה מאחור עם רבי בני הישיבה עדיין בדרך .אכן במרכז הישיבה .הקירות היו
משה לנדינסקי ,עד שנאלצה אף היא נקוה לה' שהם יגיעו לפה מקושטים בתפארה בכתובות יוצאות
לפנות את המקום. דופן ,כמו" :כי מראדין תצא תורה
בתום המלחמה ,בשנת תרפ"א כותב בקרוב ...התחזקתי כעת בחסד ודבר ה' מחפץ חיים".
החפץ חיים" :הנה בחסד השם יתברך השם יתברך כששבתי לביתי, פניו המזהירים של מרן זיע"א האירו
ַׁשבְ ִּתי בשלום לביתי פה ראדין, באור עילאי .כאשר עמד על הבמה
אך בני הישיבה עדיין בדרך .אכן להקים ישיבתנו שהרביצו הגבוהה ופתח את משאו בשאלה
נקוה לה' שהם יגיעו לפה בקרוב... בה תורה יותר מחמישים נוקבת :שלמה המלך בנה את בית
התחזקתי כעת בחסד השם יתברך המקדש מעצי הלבנון .מדוע לא
כששבתי לביתי ,להקים ישיבתנו
שנה ,לחזור להקימה על בנה את הבית מאבנים ,מברזל ,או
שהרביצו בה תורה יותר מחמישים תילה בעזרת השם יתברך ממתכות חזקות? הרי בנין מעץ צריך
שנה ,לחזור להקימה על תילה בעזרת לבדק-בית ולאחזקה תמידית?
השם יתברך". וכאן הרים מרן זיע"א את קולו ואמר:
בני הישיבה שחזרו לאחר המלחמה החזירו בעמל רב את כבודו "היא הנותנת! שלמה המלך ירד לעומק השיתין והבין שקיומו של
ותפארתו של בית המדרש ,שחולל על ידי הגרמנים בעת גלותם. כלל ישראל תלוי בהשתתפותם בבנין בית המקדש .בכוונה תחילה
הוא הותיר גם לבני הדורות הבאים את הזכות להיות שותפים תדיר
התורה פורשת כנף על סמטאות העיירה בבנין הבית והחזקת ּבִ ְדּקֹו בכל עת".
הרב דוד זריצקי ,תלמיד הישיבה ,רשם לדורות את חוויותיו בישיבה "בימינו" ,הוסיף מרן זיע"א" ,הישיבה היא בית המקדש! זהו מעון
מאותן שנים: השכינה הנצחי .בבנין זה אנו ממשיכים את שירת הדורות ומקיימים
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 26
ציר הזמן
חיי מרן זיע"א השזורים בתולדות הישיבה
תקצ"ח :דרך כוכב .לידת החפץ חיים בעיירה ז'אטיל.
תרט"ז :החפץ חיים בן 17מגיע לראשונה לראדין ,לבקר את אמו
שנישאה בזיווג שני לבן המקום (לאחר פטירת בעלה – אבי החפץ
חיים) .החפץ חיים נישא לבתו של אביו החורג .ולמד כמה שנים
בפרישות בראדין.
תר"כ-תרכ"ט :החפץ חיים לומד ומלמד בכמה עיירות.
תרכ"ט :החפץ חיים חוזר לראדין ,אוסף מספר בחורים ומכונן את
ישיבתו בבית הכנסת של העיירה.
תרמ"ו :החפץ חיים לוקח לחתן את ר' הירש לוינסון ,שנעשה ליד
ימינו .יחד הם מזניקים את הישיבה לפסגות חדשות.
תרנ"ז :הגאון רבי משה לדינסקי מתמנה לראש הישיבה כאשר היא
מונה קרוב למאה בחורים.
תרס"ד :הישיבה מקבלת תנופה .נבנה בנין לישיבה .הגאון רבי נפתלי
טרופ מתמנה לראש ישיבה נוסף .החל תור הזהב של היכל התורה.
תרס"ה :נוסד כולל קדשים.
תרע"ג :ברגשות עוז נחנך ההיכל החדש והמפואר .הבנין שעומד
לתפארה עד היום.
תרע"ה :מלחמת העולם הראשונה .הישיבה נחלקת לשני מחנות,
הח"ח והגרנ"ט יצאו לגלות לכיוון רוסיה הלבנה ,חלק מהתלמידים
נשארו לתקופה בראדין עם ר' משה.
י"ח שבט תרפ"א :נפטר מדלקת ריאות ,בגיל ,57ר' הירש ,החתן "הסדרים בישיבה נקבעו כדלהלן :שעת התפילה היתה לפי זמני
והשותף של מרן זיע"א בכל פעולות הישיבה .החפץ חיים מתבטא: קריאת-שמע .אולם אפילו בימות החורף הקצרים לא איחרו
"מרגיש שנכרת אבר מגופי". מהשעה שבע ושלושים .שעה ניתנה לארוחת בוקר .בחורף למדו
סיון תרפ"א :החפץ חיים והישיבה חוזרים לראדין שהפכה לשלטון בלי הפסקה עד השעה שתים וחצי בצהרים .אז ניתנה שעה וחצי
פולין העצמאית. לארוחת הצהרים .בארבע התחיל שוב הסדר השני שנמשך בלי
אלול תרפ"ה :החפץ חיים רוצה לעלות לארץ ישראל .אך ביום הפסקה עד השעה תשע וחצי .אחר כך חצי שעה מוסר ,ובעשר
הנסיעה הרבנית חלתה ונאלצה לעבור ניתוח .מרן ראה את יד בלילה התפללו ערבית והלכו לאכול ארוחת ערב .אולם גם לאחר
ההשגחה וביטל את הנסיעה. ארוחת הערב ,באו מרבית הבחורים להמשיך בלימוד עד שעה
צום גדליה תר"צ :שבר בישיבה .פטירת ראש הישיבה הגדול הגאון מאוחרת בלילה.
רבי נפתלי טרופ. היו אלה ימים נהדרים .כל העיירה היתה לבושה כמו באיצטלא דרבנן.
כ"ד אלול תרצ"ג :שבר על שבר .פטירת מרן החפץ חיים זיע"א. כמעט כל הבתים היו תפוסים על ידי הבחורים בישיבת ראדין ...לא
"ויהי בנסוע הארון". היתה פנימיה לא לאוכל ולא לשינה ,מלבד חדרים ספורים "חזקות"
כ' אדר ב תרצ"ח :פטירת ראש הישיבה הגאון רבי משה לדינסקי, שבבנין הישיבה לנו כל הבחורים באכסניות פרטיות ,והוא הדין גם
שנטמן ליד החפץ חיים. באכסניות של אוכל ,נתקבצו עשרה או חמשה עשר בחורים ,שילמו
תש"א :מלחמת העולם השניה פורצת .רוב הבחורים עוזבים לאשה עניה סכום מסוים עבור הבישול וקיבלו אצלה שלש פעמים
את הישיבה. ביום אוכל.
תמוז תש"א :בוצעו מאסרים בכל ליטא .הבחורים האחרונים וכן נהפך כמעט כל בית בעיירה למקום תורה .בן-הישיבה לא למד
שנותרו ,הועלו לקרונות משא .יקום ה' נקמת דם עבדיו השפוך. בישיבה דווקא .גם בעת הארוחות ,דיברו דברי תורה ,חזרו על
תש"א -תשפ"ז :הבנין הקדוש מחולל והופך לבתי תיאטרון ובתי השיעורים או על השיחות .שיננו לעצמם דבר חידוש שנתחדש
קרקסאות. למישהו בבית המדרש ,או אמרו אחד לשני את החידושים.
תשפ"ז :גאולת עולם להיכל הישיבה ,וגדול כבוד הבית האחרון גם בימות הקיץ ,בשעה שניתנה לבחורים שעה וחצי בין מנחה
מהבית הראשון. למוסר לשאוף אויר צח ,הלכו בחורים חבורות חבורות ודיברו בדברי
| 27 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
לא ביום ולא בלילה – פסקה מלהיות". תורה .נהדר היה המראה לראות כיצד הולכים מאות בחורים ברחוב
חורבן יהדות אירופה חרך את כתלי ההיכל ,נגע בכף ירכו ,אך לא הראשי (וכמעט היחידי) של העיירה ומפלפלים בדברי תורה".
יכול לו .ההיכל המפואר שרד את התופת.
אבל ,למרות קיומו הפיזי ,במשך שנים רבות נשדד וחולל כבודו של מחורבן לגאולה
ההיכל .עשרות שנים שימש המבנה ההיסטורי כמועדון תרבות ברם ,עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ,שוב הונף הכורת על הישיבה
קלוקלת ומקום בילוי המוני לתושביה הלא-יהודים של ראדין. הקדושה .הבחורים נפוצו לכל קצוות תבל ,וכפי שמתאר הרב דוד
שועלים הילכו ויצאו מבית קודש הקדשים של ישיבות ליטא. זריצקי:
אך ההיסטוריה היהודית מלמדת כי החורבן אינו סוף הפסוק .בימים "שוב נשאר הבנין הענק של הישיבה ריק .שומם ומתמיה על השקט
אלו זוכה בנין הישיבה לעדנה מחודשת ,כאשר ארגון 'דרשו' העולמי הנורא שהשתרר בין כתליו שמאחוריהם נשמעו תמיד קולות הלומדים.
-אשר החיה את תורת החפץ חיים זיע"א בדור האחרון והרחיב את הבחורים שעזבו את ראדין נשארו עומדים דקות מספר לראות בפעם
גבולותיה בתנופת קודש אדירה של לימוד קבוע לאלפים ולרבבות האחרונה את בנין הישיבה ,האדום ,המרובע ,עם חלונותיו הגדולים,
ובהוצאת ספריו הקדושים במהדורה חדשה ומפוארת בפנים שהתרומם מעל פני כל הסביבה ,שם ראו את האושר ,מיצו את החיים,
חדשות ובתוספת מרובה -נחלץ חושים להשיב את כבודו של בית מצאו את דרכם .הם בכו ...ישיבה זו שבמשך עשרות בשנים לא נסגרה
הישיבה דראדין ,לגאלו מיד זרים
ולכונן מחדש את היכל התורה .עֹוד
ֶאבְ נֵ ְך וְ נִ בְ נֵ ית ראדין .הבניין שחזה
שנות אור של מסירות נפש עצומה,
בחורים הלומדים יומם ולילה ,נגאל
סוף סוף גאולת עולם .אבני הבניין
האדום שראו ימי תפארת ,גלות,
חילול ותקומה ,יקומו שוב מעפרן –
ויעידו כי אש התורה של ראדין לא
כבתה מעולם.
בכתיבת הדברים נעזרנו בספר
'בשבילי ראדין' באדיבות המחבר
הרב מנחם מנדל פלאטו.
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 28
ֲֲאְזְ ִִמין
ִ_לִ ְְסעּו ָָּד ִִתי
ארוחות למשפחה
לכל החגים
משפחה
לסוכות
זוג לארוחת
חג אחת שותפים
₪ 7200 ₪ 3600 ₪ 300 עכשיו עם 'עזרת אחים' בחלוקת
אוכל מבושל לסעודות החג עבור
משפחות חולים ונזקקים
קח לך אושפיזין לחג
1800-999-000 ניתן לתרום גם דרך נדרים פל
| 29 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
נחשף
צוואת מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א
לאחרונה בענין הנהגת הישיבה
באדיבות בית המכירות גנזים
הנה אנכי אודיע לעין כל ענין ישיבתינו הק׳ ,תחלת התיסדותה היה מעת שבאתי מן עיר
וואשילישאק לראדין ,ששם אמרתי שיעור גפ״ת לבחורים גדולים מופלגי תורה ,וזה היה
בשנת תרכ״ט לפ״ק .ומאז שבאתי לראדין העירני רוחי בע״ה לקבץ בחורים ואברכים
ללימוד התורה ,וגם נתן ד׳ בלבי לעורר אנשים אודות חלק הדיבור שלא יהיה הפקר ולעשות
פתיחה רחבה להציע לפני העולם את גודל ענינה ,ונתן ד׳ חיני בעיני העולם שנתקבל דברי,
וגם נתקבל דברי לענין קיבוץ של תורה יותר ויותר ,ובשנת ל״א ול״ב חברתי את הספר
חפץ חיים ח״א וח״ב ונתתי לבי להוציאו לאור ועזרני הש״י שבשנת ל״ג הדפסתיו כולו
ונתחזק הקיבוץ ג״כ בעזה"י .ובשנת תרל״ו הוצאתי את שמירת הלשון ג״כ לאור עולם.
ואף שעסקתי עוד אודות יתר חבורי הנוגע לענין מדות ולענין דברים הנוגע לענין הלכה
למעשה ,מ״מ לא העלמתי עיני מן הישיבה להחזיקה ולהרבותה ולהשגיח עליה בכל
ענינים שהיא צריכה .וכן התנהג עד שנת תרמ״ז שזיכני ד׳ להשיא ביתי לאיש שהוא גאון
בתורה וצדיק במעשים מהר״ר צבי זלה״ה לעווינסאהן שלמד אז בישיבתנו .וכאשר בא
לביתי נתחזק ב״ה עוד הישיבה ביותר ששנינו עמלנו להחזיקה ולהרבותה ,וחתני ז״ל נתן
נפשו על קיום הישיבה עד ימיו האחרונים זלה״ה .וכה התנהגה הישיבה עד עת פרידתו
ז״ל בשנת תרפ״א ,אשר מאז זכו בניו להיות מנהלי הישיבה ברוחניות וגשמיות ,הלא המה
הרה״ג י״א ר׳ יהושע לייב לעווינסאן נ״י והרה״ג י״א ר׳ אליעזר זאב קאפלאן נ״י והמה
מתאמצים בכל עוז להחזיק הישיבה הק׳ על מעמדה מיום פטירת אביהם זצ״ל .ועתה
לעת זקנתי היה בדעתי ליסע לאה״ק ולהשאיר הישיבה על מקומה ועשיתי כל הכנות
הנצרכות לזה ,אכן עכבוני מן השמים ,שפתאום ביום שהייתי מוכן לנסוע נחלתה אשתי
במחלה מסוכנת ואינה יכולה לנסוע ,ולפי דברי הרופאים אינה יכולה כלל לנסוע ,וממילא
אני מוכרח להשאר פה .וכאשר זיכני הש״י להשיא בתי לאיש גדול בתורה וי״א שמו מהר״ר
מנחם יוסף זַ אקס בר׳ יעקב מרדכי נ״י ,אני מוסר כח הזכות שיש לי לחתני הנ״ל שיהיה ר״מ
בהישיבה מכחי ומזכותי להגיד שיעור בגפ״ת לפני הישיבה לבד הר״מ הקודם (הקודם)
הגר״נ שליט״א .וזכות פרנסתו יהיה ג״כ מקופת הישיבה ומחויבין לפרנסו ג״כ כדי צרכו
ונכדי הרה״ג ר׳ יהושע ליב והרה״ג ר׳ אליעזר זאב יהיו מנהלי הישיבה בכל עניניה
מהנ״לַ .
הגשמיים והרוחניים כמקדם ואין לאחרים שייכות בהם.
ולראיה באתי על החתום ביום ב׳ י״א טבת תרפ״ו לפ״ק פה ראדין
נאום ישראל מאיר ב"ר ארי׳ זאב הכהן מחבר ספר חפץ חיים ומ״ב
גם אנחנו שנינו באנו על החתום שהסכמנו לקיים כל הנ״ל בשטר זה ולראי׳ חתמנו שמינו
יום ב׳ י״א טבת תרפ״ו לפ״ק פה ראדין
נאום יהושע לייב באמו״ר הגה״צ מוהר״צ זצ"ל לעווינסאהן ונאום אליעזר זאב במוהר״ר
בנימן קאפלאן
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 30
| 31 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
"כאשר ביקש האיש לצאת לדרך מיד ,ענה הגביר" :איני יכול
כעת .הגעתי ליריד השנתי ,כאן אני מנהל את כל עסקיי .זה ייקח
עוד כמה ימים .כשאסיים ,אסע ישירות אל הפריץ ,עוד לפני
שאחזור לביתי .בינתיים התחזק בביטחון ובאמונה .אל תסמוך
עליי ,סמוך על בורא עולם .אין צורך למהר עם ההשתדלות"
הגאון רבי יחיאל צוקר שליט"א ,מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה'
ומחבר ספרי 'להאיר' על הערבה הנחבטת והערבה המחובקת
"יופי לך מזבח ,יופי לך מזבח"
הזוהר הקדוש מגלה לנו כי יום הושענא רבה הוא יום 'משלוח
הפתקאות' ,החתימה הסופית והמוחלטת .לכן גם מי שחלילה לא
זכה להיחתם לטובה ביום הכיפורים ,עדיין נתונה לו ההזדמנות לתקן
ביום זה .לשם כך אנו נוהגים להישאר ערים בלילה ,ומשתדלים
להראות לקדוש ברוך הוא את חיבתנו הגדולה למצוות סוכה
וללימוד התורה.
כידוע ,אחת המצוות המרכזיות של חג הסוכות היא נטילת ארבעת
המינים :אתרוג ,לולב ,הדס וערבה .חז"ל מבארים שארבעת המינים
מרמזים לארבעה סוגים הקיימים בעם ישראל .יש שיש בהם טעם
וריח ,תורה ומעשים טובים ,והם נמשלים לאתרוג .יש שיש בהם
טעם ואין בהם ריח ,עוסקים בתורה ומעשיהם פחותים ,והם נמשלים
מסממני הקטורת .בין הסממנים ,שריחם ניחוח ,נכללה גם החלבנה, ללולב ,ענף של עץ התמר הנותן פרי טעים וחסר ריח .יש שריחם
סממן שריחו רע מאוד .אף על פי כן נוכחותה הייתה מעכבת, טוב ואין בהם טעם ,מעשים טובים בלא לימוד תורה ,והם נמשלים
בלעדיה לא הייתה הקטורת כשרה ,ומי שהיה מחסר אחד מסממניה להדס .ולבסוף יש שאין בהם לא טעם ולא ריח ,ואותם מכנים חז"ל
היה חייב מיתה .החלבנה ,שריחה רע ,רומזת לפושעי ישראל, 'פושעי ישראל' ,והם נמשלים לערבה.
והתורה מצווה לכלול אותה בתוך התערובת .מכאן למדו חז"ל את ועם כל זאת ,התורה מצווה עלינו לאגוד את כל המינים יחדיו .אם
הכלל שכל תענית צריכה לכלול את פושעי ישראל .אנו נדרשים ניטול רק חלק מהם ,לא יצאנו ידי חובת המצווה .עלינו לאחד את כל
לקבץ אותם אלינו. הסוגים שבעם ישראל.
קושיית הרב שטיינמן ה'חלבנה' שבקטורת
מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל עמד כאן על סתירה .בספר חסידים רעיון זה מלווה אותנו עוד מהימים הנוראים .בתפילת 'כל נדרי'
כותב רבי יהודה החסיד שאדם המתפלל צריך להיזהר שלא לעמוד בערב יום הכיפורים מכריז החזן" :על דעת המקום ועל דעת
סמוך לאדם רשע ,פן יידבק בו וגרעונו יפגום בתפילתו .דברים אלו הקהל ...אנו מתירין להתפלל עם העבריינים" .הדברים נשענים על
עומדים לכאורה בסתירה לדברי הגמרא בכריתות .הגמרא אומרת דברי הגמרא (כריתות ו ע"ב)" :כל תענית שאין בה מפושעי ישראל,
שעלינו להביא את פושעי ישראל לתפילה הציבורית ,וספר חסידים אינה תענית" .כאשר היו גוזרים תענית ציבור בשל בצורת או מגפה,
מזהיר להתרחק מהם .אם נביא אותם ,התפילה לא תתקבל ,ואם לא חובה היה לשתף בה גם את פושעי ישראל ,ואם לא שיתפו אותם,
נביא אותם ,התענית אינה תענית .כיצד ניתן ליישב את הסתירה? התענית לא הייתה מתקבלת .הדברים מעוררים תמיהה גדולה.
הוסיף מרן זי"ע ושאל :ה'שפתי חכמים' על רש"י מסביר את טעם רש"י ,בפירושו על פרשת כי תשא ,מביא מקור נוסף לרעיון זה
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 32
אם לאחר שבעה ימים של חיבור וקירוב נותרו כשהיו' ,ערבות' בלא צירופם של פושעי ישראל לתפילה" ,כדי שיראה הקדוש ברוך
טעם וריח ,ולא התקדמו ולו צעד אחד ,אז חובטים בהם .אז מורטים הוא שהפושעים ישובו בתשובה ויחוס עלינו" .שאל הרב שטיינמן
להם את העלים. שאלה פרקטית :אם אותם פושעים כבר שבו בתשובה ,הרי שאינם
הקדוש ברוך הוא מושיט ידיו ואומר" :לא משנה מי אתם ,בואו .אני נחשבים עוד לפושעים .אדם שחוזר בתשובה ,עברו נמחק כליל.
מוכן למחול ,לסלוח ואף להפוך זדונות לזכויות"" ,כי עמך הסליחה". יתרה מזאת ,בימים אלו של חג הסוכות ,זמן של 'תשובה מאהבה',
אך כל זה בתנאי אחד :אני רוצה לראות תזוזה .האם זזנו ממקומנו זדונותיו נהפכים לזכויות ,כדברי הגמרא במסכת יומא .אם כן ,מדוע
או נשארנו תקועים? האם התחלנו לייקר יותר את המצוות? האם ממשיך ה'שפתי חכמים' לכנותם 'פושעים'?
התחלנו לבחון את סדרי העדיפויות שלנו ולהבין על מה אנו
מוותרים ומול מה? שתי בחינות בפושעי ישראל
כפי שמבאר רבנו יונה ב'שערי תשובה' ,חלק עיקרי בווידוי הוא כדי להבין את עומק הדברים נקדים סיפור מתקופתו של רבי חיים
ההכרה" :ואיך החלפתי עולם עומד לעד בעולם חולף?" .כל רגע של מבריסק .באותה עת ,בראשית תקופת ההשכלה ,התכנסו קהילות
תורה ,כל מצווה שאדם עושה ,מזכה אותו בנצח נצחים ,בשכר שאי ישראל לעצרת תפילה .המשכילים ,אותם יהודים שאימצו את אורח
אפשר לשער ולתאר .ובתמורה למה אנו מוותרים על כך? עבור עוד החיים האירופי תחת הסיסמה "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך",
רווח כספי קטן ,עוד בילוי חולף .עבר ראש השנה ,עבר יום הכיפורים, סיסמה שנשאה בחובה ארס רב ,כאילו היהדות עומדת בסתירה
עברו עשרת ימי תשובה וסוכות .מה עכשיו? האם אנו חוזרים לאותו לאנושיות ,ביקשו אף הם להצטרף לעצרת .רבי חיים סירב בתוקף.
עולם ריקני ,עולם של עצבות ותסכול ,או שמא אמרנו לעצמנו" :אני שלחו אליו משלחת בטענה" :כבוד הרב ,מה עם החלבנה? נניח שאנו
חייב למצוא את הדרך להתחבר יותר לבית המדרש ,לקיום המצוות, פושעים ,אך גם את החלבנה שמו בקטורת .נניח שאנו ערבה ,אך גם
לקביעת עיתים לתורה". את הערבה נוטלים בארבעת המינים .מדוע אינך מצרף אותנו?"
וכאן טמון ההבדל .ישנו החוטא המכונה 'חלבנה' ,שמעורר את לבו השיב להם רבי חיים" :אם אתם קוראים את הברייתא של פיטום
לשוב לאביו שבשמים .אבל ספר חסידים שאמר שיש להתרחק הקטורת ,קראו אותה עד סופה ותראו שיש דברים שלא מכניסים
ארבע אמות בשעת התפילה ,דיבר על אותם הפושעים שגם כאשר אל המקדש ,מפני הכבוד".
הם טועמים מן הקדושה ,אינם עושים צעד כדי להתקדם ,ועל כן יש בדבריו רמז רבי חיים מבריסק ליסוד עמוק ,שאותו הסביר בהמשך
להתרחק מהם פן נושפע מהם לרעה. מרן הגראי"ל :יש שתי בחינות של 'פושעי ישראל' .ישנה בחינה של
אומר הרב שטיינמן :ה'שפתי חכמים' לא אמר שהבאנו את הפושעים כאלו שהכנסתם להיכל התפילה מסייעת ומרוממת ,מוסיפה חן
כדי להראות שהם 'שבו' בתשובה ,אלא כדי להראות שהם 'ישובו' וחסד ,ויש כאלו שהכנסתם פוגמת ומזיקה רח"ל.
בתשובה .אנו רואים בחוש יהודים רבים שלא זכו לחינוך תורני,
אך בתוך כל יהודי קיים ניצוץ פנימי .כשאתה מדליק אותו ,משהו מחיבוק לחביטה
ניצת .לא תמיד זה מחזיק מעמד ,אך יש התעוררות ,יש ניסיון ,יש זהו בדיוק הרעיון הטמון במצוות ארבעת המינים .במשך שבעה
סיכוי .אבל אותו אדם שאומר" :הטקס נגמר ,חודש החגים הסתיים, ימים אנו מברכים עליהם ,כשהערבה ,המסמלת את פושעי ישראל,
נתראה בשנה הבאה" ,מלכתחילה עדיף להתרחק ממנו. אגודה יחד עם שאר המינים .אנו מקיפים עמה את ספר התורה,
נוטלים אותה בשמחה ומשלבים אותה במצווה .אך ביום הושענא
סיפורו המרטיט של תלמיד הב"ח רבה ,לאחר שבע הקפות ,אנו מניחים את ארבעת המינים ,נוטלים
הב"ח ,רבי יואל סירקיש בעל ה'בית חדש' ,סיפר מעשה נורא הוד. חמישה בדי ערבה ,ואומרים עמם תפילות נוראות הוד .בסיום אנו
יום אחד הגיע אליו יהודי בוכה בדמעות שליש .הוא סיפר כי במשך חובטים את הערבות בקרקע ומשתדלים למרוט את כל עליהן.
20שנה הוא ומשפחתו ,עשר נפשות ,מתפרנסים מבית מרזח מנהג זה מעלה שאלה מהותית .הרי במשך שבעה ימים הדגשנו
שחכרו מהפריץ המקומי .כעת עשיר אחר מנסה לשכנע את הפריץ את חובת צירופה של הערבה ,ואמרנו שבלעדיה לא נצא ידי חובה.
להעביר את החכירה לידיו" .כבוד הרב" ,זעק האיש" ,פרנסתי חיבקנו ,איגדנו וחיברנו אותה .כיצד ייתכן שבסוף התהליך אנו
בסכנה ,אין לנו ממה לחיות". לוקחים את אותן ערבות וחובטים בהן? מה פשר הדבר?
אמר לו הב"ח" :בטח בה' ועשה טוב" .אך היהודי בשלו" :אולי טעיתי מבארים ספרי החסידות כי נתנו הזדמנות לאותם 'פושעים'.
שלא למדתי את דרכי הביטחון ,אבל למעשה אני ובני ביתי חרדים אמרנו להם" :בואו עמנו ,נחבר אתכם לכל הסוגים הטובים שבעם
מאוד לגורל המשפחה" .יעץ לו הב"ח" :גש אל פלוני גביר ,שהוא ישראל ,לאלו שיש להם תורה ומעשים טובים ,לאלו שיש להם רק
תלמידי .יש לו קשרים עם הפריץ וכושר שכנוע .אמור לו שאני תורה ולאלו שיש להם רק מעשים .נצרף גם אתכם ,שאין לכם לא
ביקשתי שילך וידבר בזכותך". זה ולא זה" .במשך שבעה ימים הם היו חלק מהאגודה ,ישבו ליד
האיש מיהר לבית הגביר ,אך שמע כי נסע ליריד הגדול בדנציג .הוא הרב ,התחברו לעולמה של תורה ותפילה .כעת ,בסיום התהליך,
נסע אחריו ,מצא אותו וסיפר לו על מצוקתו ועל שליחותו של הב"ח. אנו בודקים את התוצאה :האם הערבה השתנתה או נותרה ערבה?
| 33 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
שניות זו עדיין מצה ,ורגע אחד אחר כך זה כבר חמץ .מצווה הבאה הגביר השיב בשמחה" :לעזור ליהודי ,ועוד בשליחות הב"ח? בוודאי
לידך ,יש לקפוץ עליה מיד". שאעשה זאת" .אך כאשר ביקש האיש לצאת לדרך מיד ,ענה הגביר:
"איני יכול כעת .הגעתי ליריד השנתי ,כאן אני מנהל את כל עסקיי.
ניצול הזדמנויות רוחניות זה ייקח עוד כמה ימים .כשאסיים ,אסע ישירות אל הפריץ ,עוד
לכולנו יש הזדמנויות בלי סוף .אדם מגיע לבית הכנסת ,למקום שהוא לפני שאחזור לביתי .בינתיים התחזק בביטחון ובאמונה .אל תסמוך
בבחינת גן עדן ,ובמקום להתחבר לקדושה הוא עוסק בפוליטיקה עליי ,סמוך על בורא עולם .אין צורך למהר עם ההשתדלות".
ובשיחות בטלות .יש הזדמנות לשמוע דברי תורה לפני התפילה או האיש שב לביתו וניסה להרגיע את בני ביתו בדברי הביטחון ששמע,
אחריה ,והוא מעדיף לקרוא עיתון או לענות לטלפון כאילו ראש אך ללא הצלחה .במשך שבוע וחצי שררו בביתם מתח וצער גדול.
הממשלה ממתין לעצתו הדחופה .מדוע אנו מובילים את עצמנו אל בתום אותו שבוע וחצי סיים הגביר את עסקיו ,נסע כהבטחתו אל
מחוץ לגן העדן ,כשיש לנו הזדמנות להיות בתוכו? כפי שאמר הב"ח הפריץ ,ועד מהרה הוארך חוזה החכירה בעשר שנים נוספות ואף
בחרדה גדולה ,כמה נורא להיות סמוך לאור ולא לזכות בו ,רק משום בתנאים טובים יותר.
שהחמצנו את ההזדמנות .כאשר ניתנת לאדם הזדמנות והוא אינו לימים הלך אותו גביר לעולמו ,והגיע בחלום אל הב"ח" .כאשר
קופץ עליה ,התביעה עליו נוראה ואיומה. עליתי לשמיים" ,סיפר" ,הכריזו את שמי והעמידו את מעשיי
הטובים ,הצדקות והחסדים הרבים שעשיתי בהנחייתך .הזכויות
"מסיר אוזנו" עלו ועלו ,ובית דין של מעלה פסק את דיני לגן עדן .מלאכים,
זכינו לאור של חודש אלול ,ראש השנה ,יום הכיפורים וסוכות .כעת, שהקרבה אליהם לבדה היא עונג שאי אפשר לתאר ,הובילו אותי
ביום משלוח הפתקאות ,עלינו לשלוח פתק קטן אחד לקדוש ברוך בשירה ובזמרה .ככל שהתקרבתי ,גברו הכיסופים להיכנס .ולפתע
הוא :קבלה קטנה שאנו מקבלים על עצמנו .ריבונו של עולם ,אנו יצא לקראתי מלאך צולע ,עצר בעדי ומנע ממני להתקדם .שאלתי
מקבלים על עצמנו שכאשר תהיה לנו הזדמנות להתעלות ,לא אותו' :מי אתה?' .השיב' :אני הוא המלאך הטוב שנברא מהמעשה
נפסיד אותה. שעשית למען אותו יהודי' .תמהתי' :אם כן ,מדוע אתה מונע ממני
הפסוק אומר" :מסיר אזנו משמוע תורה ,גם תפילתו תועבה" (משלי להיכנס? הרי עליך לדחוף אותי פנימה' .ענה המלאך' :נכון ,אך אותו
כח ,ט) .לכאורה המידה כנגד מידה הייתה צריכה להיות ש'תורתו' שבוע וחצי שהתמהמהת ,שגרם צער ועגמת נפש לאותו יהודי ולבני
תהיה תועבה .מדוע דווקא 'תפילתו' נפגמת? ביתו ,הוא המונע ממני להכניס אותך'.
ה'חובות הלבבות' כותב שכוח הדיבור הוא כוח התקשורת. טענתי לעומתו :אמנם התעכבתי ,אבל התוצאה הייתה מבורכת,
באמצעותו אנו מתחברים זה לזה ,ודרכו אנו מתחברים לאלוקינו. והיהודי חזר לפרנסתו ברווח גדול לרווחת בני ביתו .והמלאך
הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו דרך דברי התורה ,ואנו מדברים אליו בשלו :כאן לא נבחנים בתוצאות ,כאן נבחנים במעשים ,ובמעשים
דרך התפילה .כאשר עומד רב ודורש דברי תורה ,השכינה כנגדו, התעכבת .החזירו את הדין לבית דין של מעלה ,והמלאך שנברא
וזהו קולו של הקדוש ברוך הוא המדבר מתוך גרונו .אם באותו רגע מהמעשה הטוב עצמו הוא שקיטרג עליי .בית הדין פסק שאמנם
אנו מפנים לו עורף ועוסקים בענייננו ,אנו למעשה אומרים לו" :דבר מגיע לי גן עדן ,אך כנגד אותם ימים של צער אשב בפתח גן עדן ולא
אל הקיר ,אני אינני כאן" .מידה כנגד מידה אומר הקדוש ברוך הוא: אוכל להיכנס".
"כאשר תבוא לדבר איתי בתפילה ,עם כל בקשותיך ,גם אתה תדבר "רבי" ,אמר אותו גביר לב"ח" ,איני יודע כמה זמן הייתי שם ,אך
אל הקיר". בתחושת העולם העליון היו אלו שנים רבות .הצער ועגמת הנפש
איננו רוצים לאבד את תפילותינו .יום הושענא רבה הוא יום של שאתה מרגיש את גן העדן לידך ואינך יכול להיכנס ,הוא צער שאי
תפילה על המים ,והמים מסמלים את התורה ואת עולמנו הרוחני. אפשר לתאר ולשער" .וביקש מהב"ח" :ספר סיפור זה ותעורר את
זהו יום שבו אנו יכולים לזכות לחיים נעימים ושמחים ,לשפע של הציבור" .הב"ח אכן סיפר את הדברים ברבים ,והתריע" :רבותיי,
רוחניות ,ומתוך כך גם לשפע של גשמיות שתאפשר לנו עולם שימו לב .חז"ל אמרו 'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה' .אל תיתן לה
רוחני .יזכנו השם יתברך שנזכה לשפע ברכה והצלחה בכל מעשה להפוך לחמץ .כמה זמן יש בין חמץ למצה? 18דקות .אך למעשה
ידינו ,ונזכה כולנו ל'פתקא טבא' ,לכתיבה וחתימה טובה. ההבדל הוא שנייה אחת .בדקה השבע עשרה וחמישים ותשע
רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?
חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס ,טופס 'דרשו'
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 34
הדורה מומלצת
"מ
ע"י גדולי
המקובלים"
| 35 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
רבי משה הראה לרבי ישעי' את צרור הכסף שאגר פרוטה
לפרוטה במשך זמן רב מלימודו עם הילדים ,ואמר לו" :אני מוכן
לתת לך את כל זה תמורת הסנדקאות"!...
מדוע נקרא בית המקדש על שמו של דוד המלך שלא בנה אותו ,מה ביקש החסיד
שייכתב על מצבתו ,ועל מה ויתר רבי משה איוויער תמורת סנדקאות אחת
הרב ישראל ליוש
"ה ַר ֲח ָמן הּוא יָ ִקים לָ נּו ֶאת ֻסכַ ּת ָדּוִ ד ַהּנֹופָ לֶ ת"
ָ
בתפילה זו שבברכת המזון אנו מבקשים על בנין בית המקדש ,אשר
בין שמותיו הרבים נקרא אף 'סוכת דוד' .והא גופא צריך תלמוד:
מדוע נקרא בית המקדש על שמו של דוד המלך ,והלא לא הוא בנאו,
אלא שלמה בנו הוא שבנה אותו?
עוד יש להבין ,מדוע דוקא בחג הסוכות אנו מתפללים על בנין בית
המקדש בכינויו 'סוכת דוד' .וכי שורש המילה 'סוכה' הוא שגרם לכך?
עמל שאינו לריק
שמעתי מהגאון רבי גבריאל קנופלר שליט"א ,ראש ישיבת
גמרו לעשותה .והרי ויתורו של משה רבינו ויתור עצום היה ,בשעה 'מנצ'סטר' ,יישוב נפלא .אכן בסופו של דבר לא בנה דוד המלך
שכל ישראל עסוקים באיסוף הזהב והכסף שהעלה הים ,והוא לבדו את בית המקדש ,אך עז היה רצונו לבנותו והוא השתוקק לכך בכל
מתעסק בארונו של יוסף .ואף על פי כן לא די היה בטרחתו ובוויתורו מאודו .הוא התלונן לפני נתן הנביא על שהוא עצמו יושב בבית
כדי שתיקרא המצוה על שמו .ומאי שנא בית המקדש ,שנקרא על ארזים וארון האלוקים יושב בתוך היריעה ,ונתן הנביא שאל את פי
שמו של דוד המלך אף שלא גמר את בנינו? הקב"ה ,והושב לו כי לא דוד יבנה בית לשבתו ,אלא שלמה בנו יבנה
בית לשמו.
רצוף אהבה אלא שהתשוקה העזה והרצון הכביר שמורים לו לאדוננו דוד .כך
יש לומר ,שבית המקדש נקרא 'רצוף אהבה' ,כי שם הראה הקב"ה מתואר בתהילים (קלב ,א) "זְ כֹור ה' לְ ָדוִ ד ֵאת כָ ּל ֻעּנֹותֹו" ,עינוי נפשו
את אהבתו לישראל בניסים הרבים שאירעו בו .ואם כן ,דוד המלך מטרחתו ומעמלו למצוא מקום לה' .ושם נשבע שלא יבוא באהל
אמנם לא זכה לבנותו בפועל ,אך בתשוקתו העזה שנבעה מאהבתו ביתו ולא יעלה על ערש יצועיו ולא יתן שינה לעיניו ,עד אשר ימצא
הגדולה להשי"ת ,הוא שהביא את חומר הבנין של בית המקדש. מקום לה' משכנות לאביר יעקב .ולא בכיסופים בלבד הסתפק,
נמצא שבית המקדש חלוק משאר המצוות .בשאר המצוות הגמר שהרי מקרא מפורש הוא בדברי הימים (א כב ,ה) שהכין דוד לרוב
הוא העיקר ,ואילו כאן האהבה היא היא עצם הבנין ,ומן הראוי לפני מותו את חומרי הבנין ,ומסרם ביד שלמה בנו.
שיקרא על שמו אף שלא גמר את המצוה. על כן מן הראוי שיקרא המקדש על שמו ,כי שאיפה וכיסופים לבנין
ומעין זה מצינו בגמרא (שבת ל ,א) ,שכאשר ביקש שלמה המלך בית המקדש אינם עמל לריק ,אף אם לא הביאו הכיסופים הללו
להכניס את הארון לבית קודשי הקודשים דבקו השערים זה בזה ולא לבנין בפועל .מי שכל ימיו לא נתן שינה לעיניו בעבור המקדש ,הבית
נפתחו לפניו ,ולא הועילו כל תפילותיו ,עד שאמר "זכרה לחסדי דוד קרוי על שמו אף כשהאבנים הונחו בידי אחר.
עבדך" ,ומיד נענה .הבנין בנינו של שלמה היה ,ושעריו לא נפתחו
אלא בזכות אביו. טענת עצמות יוסף
אלא שדברים אלו לכאורה נסתרים מדברי המדרש על עצמות
בצילו חמדתי יוסף .משה רבינו טרח להעלותם וויתר על ביזת הים ,ואף על פי
לפי זה נבין מדוע דוקא בחג הסוכות מתפללים על בנין בית המקדש כן לא נקראה המצוה על שמו אלא על שם בני ישראל ,לפי שהם
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 36
באחד הימים ,בעודו בדרכו לביתו וצרור הכסף באמתחתו ,פגש בו תחת הכינוי 'סוכת דוד' .חג הסוכות הוא החג המורה על האהבה
יהודי וביקש ממנו שיבוא להשלים מנין במעמד ברית המילה שהוא שבין הקב"ה לישראל ,כי אחר שעברו הימים הנוראים שבהם עבדנו
עורך לבנו .שמח רבי משה מאוד על ההזדמנות להשתתף בברית, את ה' מיראה ,באים אנו ומסתופפים בצילו ,והוא באהבתו מסוכך
ובסתר ליבו קיווה שאף יתכבד בסנדקאות. עלינו בסוכתו ,דוגמת ענני הכבוד שהקיף בהם את ישראל במדבר
אלא שחלומו נגוז כאשר הגיעו המוהל והתינוק ,ומן החדר הפנימי מאהבתו העזה .ובאותה שעה עצמה ,שעת האהבה ,אנו מזכירים
יצא הצדיק הקדוש רבי ישעי' זורוביצר זצ"ל .רבי ישעי' נודע בדורו את המקדש הקרוי על שמו של בעל הכיסופים.
כצדיק וקדוש ,ויחד עם זאת היה עשיר גדול ובעל נכסים ,ורגילים ואם כן אמור מעתה ,לא במה שעלה בידו של אדם בפועל בלבד
היו להזמינו רבות לשמש כסנדק בבריתות. נמדדת עבודתו ,אלא אף בכיסופים שנשארו בליבו ולא יצאו אל
ניגש רבי משה אל רבי ישעי' וביקש ממנו שיניח לו לשמש סנדק הפועל .אלא שדבר זה קשה על האדם לקבלו ,לפי שבעיני עצמו
במקומו ,כי עז רצונו להיות סנדק לפחות פעם אחת בחייו .רבי אין הוא רואה אלא את מה שלא הספיק ולא עשה.
ישעי' לא ויתר בקלות ,ושאל את רבי משה מה הוא מוכן לתת לו
תמורת הסנדקאות. בעל השאיפות
רבי משה הראה לרבי ישעי' את צרור הכסף שאגר פרוטה לפרוטה חסיד אחד נכנס אל מורו ורבו הרה"ק בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים
במשך זמן רב מלימודו עם הילדים ,ואמר לו" :אני מוכן לתת לך את זי"ע ,ושח לפניו את מצוקתו:
כל זה תמורת הסנדקאות"!... "רבינו ,אני מלא בשאיפות טובות ,ורצוני עז לעבוד את השי"ת
הסכים רבי ישעי' לעסקה וויתר על הסנדקאות תמורת הצרור ,ורבי בתורה ובתפילה ,אך הכל נשאר אצלי בגדר 'רצונות' .אינני מצליח
משה שמח מאוד והתכונן למצוה בהתרגשות גדולה. להוציא את שאיפותיי מן הכח אל הפועל! במצב הזה ,יכתבו על
אלא שגם עתה נגוז חלומו .המוהל הכריז 'ברוך הבא!' ,התינוק מצבתי' :בעל השאיפות'!"
הוכנס אל החדר ,ולתדהמתו של רבי משה מתיישב על כסא הסנדק "אם אלך בבית הקברות" השיבו ה'נתיבות שלום'" ,ואראה מצבה
רבי ישעי' זורוביצר ,כאילו לא סוכם ביניהם דבר... שכתוב עליה 'פה נטמן בעל השאיפות' ,אתעכב שם ואתפלל בכל
רבי משה עמד על מקומו ולא הוציא הגה .המוהל בירך ,אבי הבן ליבי .וכי קלה היא בעיניך להיות 'בעל שאיפות'? הרי זהו כל תפקידו
בירך ,שמו של התינוק נקרא בישראל ,ורבי משה עומד מן הצד של האדם ,לשאוף ולרצות לעשות את רצון אביו שבשמים"...
וצרור כספו כבר אינו בידו. ולא זו בלבד שהרצון נחשב ונרשם לפני הקב"ה ,אלא שיש
לאחר הברית ניגש רבי משה אל רבי ישעי' ושאלו מדוע לא בכוחו לזכות את האדם במצוה עצמה ,אף בשעה שנטלוה מידו
עמד בהסכם. ונתנוה לאחר.
"אתה כבר קיבלת סנדקאות" השיבו רבי ישעי'" ,כאשר הסכמת
לשלם עבורה את כל כספיך .ומה איכפת לך שגם אני אזכה סנדקאות ללא סנדקאות
בסנדקאות"!?... בספר 'עובדות והנהגות לבית בריסק' מסופר בשמו של הגאון
רבי משה לא ישב על כסא הסנדק ,וכל כספו יצא מידו ,ואף על פי רבי מאיר סולובייצ'יק זצ"ל ,על רבי משה איוויער זצ"ל ,אחד מן
כן אמר לו רבי ישעי' שהסנדקאות כבר שלו היא .לא הכסא עושה הצדיקים הנסתרים שהיו בדורו של הגאון מווילנא זי"ע .לא ידעו
את המצוה אלא הרצון ,ומי שמוכן לתת בעדה את כל אשר לו ,הרי הבריות במי מדובר ,ולא ראו לפניהם אלא מלמד תינוקות פשוט.
היא קרויה על שמו. עני מרוד היה רבי משה ,וכדי לכלכל את בני ביתו היה משכיר את
וזו בקשתנו בברכת המזון .סוכת דוד היא סוכתו של מי שרצה ולא עצמו ללמד תינוקות של בית רבן .מדי פעם היה שב לביתו כשבידו
בנה ,והמצוה נקראה על שמו .על שמו אנו מבקשים שתקום ,ומכוחו סכום כסף שחסך בעמל וביגיעה רבה ,וממנו היתה משפחתו
אנו מבקשים על עצמנו ,שאף כיסופינו שלנו לא ילכו לריק. מתפרנסת בתקופה הקרובה.
בזכות התורה ולומדיה
מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה
באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!
לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס
| 37 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
השם לודמיר התפרסם בעשרות השנים האחרונות כשמה של
משפחה מכובדת שברשותה פרדסי אתרוגים המניבים סחורה
משובחת המכבדת את בעליה .לא רבים מכירים את המעשה המופלא
על סב המשפחה שבזכותו החלו נכסיה של משפחת לודמיר לשגשג...
מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א ,אודות עמידה בניסיונות
דווקא במקום שבו אפשר היה לכאורה לוותר בקלות
הרב משה מיכאל צורן
"פְ ִּרי ֵעץ ָה ָדר" (ויקרא כ"ג ,מ')
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל ,שהיה בין מנחילי התורה והמוסר
בדורנו ,ועשה זאת במתיקות רבה עד מאוד ,מספר שבתחילת ימי
המלחמה העולמית השניה שרר מתח רב בין פולין לגרמניה ,וזאת בשל
דרישת הפיקוד העליון של הנאצים ימ"ש לקבל לידם את העיר דנציג.
הגרמנים -כך מסופר בספר 'והגדת' -פרסמו ברבים את דעתם
ואמרו שאם עיר זו תימסר לידם ,לא ייצאו למלחמה נגד פולין.
יום אחד ,מספר הרב גלינסקי ,קרא לי רבי אברהם יפהן זצ"ל וביקש
שאצא להביא לחם מהמאפיה לתלמידי ישיבת נובהרדוק .כמובן
שצייתתי לדבריו ,למרות שהמתח הבטחוני באותו יום היה חמור
"לא יעזור לכם .לא אצא מבית המדרש עד חצות" מיוחד ,והדבר הורגש ברחוב.
כאשר חזר רבי יעקב גלינסקי לישיבה ,והגר"א יפהן שאל אותו כאשר התעניינתי אצל העוברים-והשבים על סיבת המתח ,השיבו
האם הביא את הלחם לבני הישיבה ,השיב הנער המחוכם ,שעתיד לי שבעוד כמה דקות צריך נשיא פולין לעלות לשידור ברדיו של
להרביץ תורה בעם ישראל ,שאמנם לחם לא הבאתי ,אבל פרק- פולין ,ולהשיב לקנצלר הגרמני היטלר ימ"ש על דרישתו לקבל לידיו
מוסר הבאתי בחכי. את העיר דנציג.
מדבריו של הנשיא הפולני ,אמר הגר"י גלינסקי לראש הישיבה שלו, כיון שהציבור ידע שתשובה זו תגרור אחריה אחת מהשתיים :או
נוכל ללמוד על דרכו של היצה"ר בהבאתו של האדם לידי חטא. מלחמה או שלום ,שרר מתח רב לקראת שעת פרסום התשובה של
כיון שהוא יודע שלא יוכל להסית אותו כבר בתחילת הדרך לעבור הנשיא הפולני.
על דבר גדול ,הוא מתחיל בעבירה קטנה ,ומגייס את כל כוח-
השפעתו על-מנת לשכנעו לעבור עליה. הבאתי פרק-מוסר
לאחר שהצליח בכך ,הוא יביא אותו עד מהרה גם לעבירה הגדולה. והנה הנשיא פותח בדבריו ואומר לאזרחיו :וכי מה הנכם חושבים,
בדיוק כפי שאמר הנשיא הפולני שמטרתו של הצורר ימ"ש היא שהיטלר דורש רק את דנציג? הוא רוצה את עיר הבירה שלנו וורשה,
לקבל לידיו לא רק את דנציג ,אלא את וורשה. ונקודת הפתיחה שלו היא בדנציג ,אבל מיד לאחר שנסכים לדרישתו
וכפי שהמשיך ואמר הנשיא ,שכדאי כבר עתה לצאת נגדו במלחמת- וניתן לו את דנציג ,הוא ימשיך לשעוט לעבר וורשה.
חרמה ,גם אנחנו -המשיך הרב גלינסקי ואמר -צריכים לעשות כך, לכן ,הסיק הנשיא הפולני ,במקום שנצא להילחם נגדו רק כשיגיע
כאשר היצר מגיע לפתות אותנו צריך כבר בתחילת הדרך להבין לוורשה ,כדאי לצאת למלחמה כבר עכשיו ,בטרם שמסרנו לידיו
שמטרתו היא להגיע לסוף... את דנציג.
השאיפה שלו היא שנעבור את כל העבירות שבתורה רח"ל ,לכן הדברים יצאו מפיו של הנשיא ,והמלחמה פרצה ...מובן מאליו שגם
צריך להיאבק נגדו ולצאת במלחמת-חרמה כבר מהדבר הקטן כל המאפיות נסגרו ,ורבי יעקב לא יכול היה להביא את הלחם לבני
שהוא מנסה להחטיאנו בו. הישיבה ,כבקשתו של הגר"א יפהן.
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 38
"אתן לך ללמוד שלשה חודשים רצופים" עד כאן המסר של הגר"י גלינסקי .ברם ,ציין מרן הגר"י זילברשטיין,
כששמע הסוחר הערבי כך ,אמר לאשה שכיוון ששיירת הגמלים בה יש לנו להוסיף על כך דבר-מה ,והסיפור הבא דומה להפליא למסר
הגיע לא מתכוננת להמתין לו ,הוא נאלץ להמשיך בדרכו לבנונה. העולה מהקטע הנ"ל שהבאנו בשם הגר"י גלינסקי.
ביקשה ממנו הגברת לודמיר שימתין עוד כמה דקות ובינתיים
החליטה לבוא אישית אל בעלה ולשכנעו לבצע את העיסקה. מעולם לא חרג ממנהגו
ניגשה האשה לבית המדרש ואמרה" :בעלי ,הבה ואציע לך עסקה; השם לודמיר התפרסם בעשרות השנים האחרונות כשמה של
על מה הינך חושש? -על אותן שלוש שעות שתיאלץ להפסיד עקב משפחה מכובדת שברשותה פרדסי אתרוגים המניבים סחורה
העיסוק בסחורה? משובחת המכבדת את בעליה .לא רבים מכירים את המעשה
"אני מוכנה לתת לך שלשה שבועות ,או אפילו שלשה חדשים, המופלא על סב המשפחה שבזכותו החלו נכסיה של משפחת
בִ ּמקום שלוש השעות הללוֲ .א ַא ְפ ֵׁשר לך ללמוד בבית המדרש במשך לודמיר לשגשג.
שלשה חדשים רצופים ולא להגיע הביתה .העיקר שתשתחרר אבי השושלת התגורר בעיר צפת והתפרנס מחנות שהיתה פתוחה
מהסחורה התקועה אצלנו זמן רב". במשך כמה שעות ביום ,אבל את עיקר מלאכתו עשה בבית
והבעל ,נותר בסירובו" .אין על מה לדבר .לא אגיע עכשיו הביתה .ואם המדרש ,כאשר מיד לאחר תפילת שחרית ישב כשלש או ארבע
הסוחר לא ימתין עד חצות ,ישלח הקב"ה את עזרתו בצורה הנראית לו". שעות עם תלמידים והרביץ בהם תורה ויראת שמים .כך נהג מדי
רעייתו של הרב לודמיר ,עשתה רצון בעלה ,ונכנעה לו .היא עזבה יום ורק לקראת חצות היום הגיע לחנותו ועסק במסחר כדי לפרנס
את בית המדרש ושחררה את הסוחר הערבי לדרכו. את בני ביתו.
מעולם לא חרג ממנהגו זה וגם רעייתו הצדקנית וילדיו ידעו שאסור
היצר יודע שברגע שאפסיק פעם אחת... להפריע לאבא בלימודו.
עכשיו היו אלה תלמידיו של הרב לודמיר ששאלוהו" :ילמדנו רבינו,
הרי האשה אמרה דברים של טעם .היא הציעה לך שלשה חדשים אבן שאין לה הופכין
במקום שלוש שעות של ביטול תורה .מדוע סירבת"? פעם הזדמן לצפת סוחר גדול והציע חוטי זהב למכירה .הרב לודמיר
הסביר להם מגיד השיעור בטוב טעם ודעת" :הרי באותן שעות העריך שמסחורה זו יוכל להרוויח הון רב ולכן השקיע את כל כספו
שבהן אני יושב ולומד ,עומד כאן גם היצר הרע וחורק עלי את שיניו. בחוטי הזהב.
הוא שולח לכאן ,לבית המדרש ,את כל המניעות האפשריות כדי ברם ,רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום ,והעיסקה לא
להפסיק אותי מלימודי. הצליחה .כמעט כל החוטים נותרו בחנות כאבן שאין לה הופכין.
"יודע הוא ,היצר ,שברגע שאפסיק פעם אחת את הקביעּות שלי בתקופה ההיא ,כך מסתבר ,היו תושבי צפת צריכים יותר לחם וחלב
ואצא מבית המדרש לפני השעה הקבועה ,הרי מחר ומחרתיים הוא מאשר חוטי זהב.
ישלח לי סוחרי-זהב נוספים שגם הם יצליחו לבטלני מלימודי .ואז הרב לודמיר נשאר עם כל הסחורה ,ולכו ַׁש ֲאלּו כל סוחר מה זה
אומר לעצמי :הרי גם אתמול הפסקת את לימודיך ,ומה יום מיומיים?ַ 'להיות תקוע' עם סחורה .כמובן שכל זה לא מנע אותו מלימודיו
"לכן ,אפילו שדבריה של אשתי היו דברים של טעם ,לא רציתי וסדריו הקבועים ומדי בוקר ישב והרביץ תורה בתלמידים .כך עבר
להפסיק את השיעור ,והקב"ה שהוא הזן את הכל ומכלכל את כל זמן רב ועדיין לא נראה כל פתרון באופק.
בריותיו ישלח לי את עזרתו ממקום אחר".
'ברצוני להציע לו עסקה'
השיירה נתקעה ויהי היום ולצפת מגיע סוחר ערבי מלבנון וכאשר שמע על חוטי
במלים אחרות :היצר מתכוון בדיוק לְ מה שהבין הנשיא הפולני הזהב המוצעים למכירה בחנות של הרב לודמיר ,ביקש לרכשם
בדבריו של היטלר ימ"ש .היצר לא מתכוון רק לאותן 3שעות בהן בכסף מלא ובמזומנים.
תתבצע העיסקה ,אלא הוא זומם להוציא את הרב לודמיר מלימודו התדפק הערבי על דלת ביתו של הרב לודמיר וכשביקש לדבר עם
לגמרי ,ע"י שיבטל את קביעותו .אלא שהרב לודמיר היה יותר חכם בעל הבית הודיעה לו הרעייה שהבעל נמצא בבית המדרש ואי-
ממנו ,והבין את כוונתו ,ולא הסכים להתבטל... אפשר להפריע לו.
סופו של הסיפור היה ,שהשיירה של הסוחר נתקעה בדרכה ,והערבי "ברצוני להציע לו עיסקה כזו שכאשר ישמע אודותיה יקפוץ בעלך
חזר לביתו של לודמיר וביצע את העיסקה על הצד הטוב ביותר ,תוך ממקומו" ,אמר הסוחר הלבנוני לעקרת הבית ,תוך שהוא משמיע
שהוא משלשל הון רב לידיו של המוכר שסירב להפסיק מלימודו. באוזניה את רצונו לרכוש את החוטים.
מני אז החלה המשפחה להתפרסם בעושרה המופלג והיא מוכֶ ּרת שלחה האשה את בנה לבית המדרש כדי שיבשר לו על בואו של
עד היום כאחת המשפחות הנקיות והמכובדות בעם ישראל. הסוחר המוכן לרכוש את חוטי הזהב .הרב לודמיר מיאן לשמוע:
('אהבת אותנו' – במדבר-דברים) "עד חצות-היום אי-אפשר להפריע לי".
| 39 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
אני אישית מכיר משפחה שכל בניהם יצאו בעלי בתים יראים וחרדים
לדבר ד' ,אולם הקטן שביניהם שהיו עמו בעיות רבות בצעירותו שלא
רצה ללמוד וכו' ,עלה ונתעלה יותר מכל אחיו ,ומשמש היום ת"ח
המרביץ תורה לרבים ,בזכות שאמו שפכה עליו הרבה דמעות
פרקי הדרכה והכוונה ממרן הגאון הגדול רבי מיכל יהודה
ליפקוביץ זצ"ל ,בדרכי החינוך וקניית התורה בשמחה
ֹלקיכֶ ם"
"וש ַׂמ ְח ֶתּם לִ פְ נֵ י ה' ֱא ֵ
ְ
בערב חג הסוכות תש"ע ,פרסם הסופר הנודע הרה"ג ר' יעקב
הייזלר שליט"א ,שו"ת נפלא עם מרן ראש הישיבה הגאון הגדול
רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל ,בענייני חינוך התלמידים והילדים,
ודרכי הרבצת וקניית התורה .אומנם היתה היריעה ארוכה ומרתקת,
וגם אנו הלכנו אחריו וליקטנו מתוך הדברים הנפלאים כמה עובדות
וסיפורים שי בהם כדי לרומם את הנשמה ולאלף להורים ולמחנכים
חכמה ובינה בדרכי החינוך לעבודת ה' בשמחה.
אין להגביל כלל את הילד במשחקים ,מכיון שזה הוא הצורך הנפשי של
הילד להוציא את המרץ שלו ,והיו מקרים בהורים שהגבילו את ילדיהם
חסד ויש תורה שאינה של חסד? אלא תורה ללמדה זו תורה של לשחק וזה פגע בהם רבות בהמשך בימי בחרותם .רק עלינו להרגילו
חסד .וכמובן בישיבה ניתן לקיים את ה"תורת חסד" באופן מיוחד שישחק במשחק הגונים ולא משחקים הפוגעים בחבריו ח"ו וכן לא
על ידי לימוד עם הבינונים והחלשים ,ויותר מכך ,הרי אחד המעלות במשחקים מסוכנים וכדו' ,כמו"כ עלינו להרגילו במשחקים שכשיגדל
המובא במסכת אבות שעל ידה ניתן לזכות לתורה הוא "נושא בעול כבר לא יהא לו כבר טעם בכך ,וכך לא ימשך אחריהם כשיגדל.
עם חבירו" ,ועל כן בוודאי על המצוינים ללמוד עם החלשים כי זה הרבה פעמים רואים ילדים המשחקים וקופצים ברחוב ,וההורים
הוא מיסוד קיום התורה. משתיקים אותם כי הם מפריעים להם בשיחתם ,פעם ניגשתי לאחד
אספר מה שסיפר לי אחד מן התלמידים המקורבים לרבינו החזו"א ההורים ואמרתי לו" :מה אתה רוצה מהם ,הרי הם סך הכל ילדים,
זיע"א ,שבדידיה הוה עובדא שהיו מטרידים אותו רבות להיכנס וכל זמן שאין הם עוסקים בדברים מסוכנים או פוגעים בחבריהם,
למסור צרכי יחיד זה וצרכי יחיד אחר ,ופעמים הגיעו ממקומות אל לנו למנוע זאת מהם כי זהו טבעם וצריך ליתן להם שחרור
אחרים לבקשו בכל מיני שליחויות ושאלות שיציע לפני מרן ז"ל, במסגרת המותרת".
ופנה ושאל את החזו"א האם הוא מחוייב בדבר מכיון שזה מפריע פעם אף נשאלתי על ילד שקופץ הרבה על השולחנות ומטפס בכל
לו בלימודו? ענה לו החזו"א זיע"א" :לקנות תורה ,לזכות לתורה, דבר בבית ,האם למנוע ממנו לחלוטין ,והשבתי שלא למנוע זאת
צריך זכות השכל ,בלא זכות השכל א"א לזכות בתורה ,וזכות השכל ממנו ויש רק ללמדו שלא יעשה דברים מסוכנים ,והלה המשיך
אפשר להשיג ע"י עשיית חסד! הרי לפי דברים אלו יש קשר ישיר לשאול שהרי הילד הזה בחיידר אינו משתולל עד כדי כך ,הרי סימן
לכל המידות הנזכרות בקנין תורה ,שרק כאשר האדם מזכך נפשו שיכול לעמוד בזה ,והשבתי לו כי אדרבה מאחר ובחיידר אינו מוציא
ולבו במידות שבין אדם לחבירו ,אז מזכהו השי"ת לשכל ישר ומבין את כוחו ומרצו הרי שבבית זקוק ליותר.
שיוכל לזכות בקנין תורה.
תורת חסד
סגולה להבנה זה ברור כי מידת עשיית החסד הוא יסוד קיום התורה ,ומכל שכן
וכן שמעתי מעשה נורא מפי אדם נאמן שסיפר על אחד מגדולי עשיית חסד בלימוד התורה ,וכפי שחז"ל דרשו בגמ' סוכה על
ראשי הישיבות איש קדוש וגאון מהדור הקודם זצ"ל ,שכאשר היה הפסוק "ותורת חסד על לשונה" ושואלת הגמ' וכי יש תורה של
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 40
האם רצונך לקחת סטודנט באוניברסיטה!? מתייגע בסוגיא להכין שיעור והיה רואה שהעניין עמוק ורצה לזכות
שאל אותי אב לילד בגיל שמונה כי בנו מבקש ממנו שילמד עמו לברר ולחדש בסוגיא ,מה היה עושה ,הוא היה נכנס לישיבה ,והיה
דפי גמרא במהירות מבלי להבין כ"כ ולעשות סיומים על זה ,וזאת מסתכל למי חסר נעליים מי הולך עם נעליים קרועות ,והיה נותן לו
בשעות ובזמנים שמחוץ למסגרת הלימוד של הילד בחיידר ,מה כסף לקנות נעליים חדשות ,זה היה ממש מסירות נפש מצד הנותן,
לעשות עמו בכגון דא ,והשבתי לו שבשום אופן לא ילמד עמו גמרא כי הדחקות היה נורא לא היה לחם ,וראשי הישיבות היו רעבים ללחם
בכזה צורה ,כי בדרך זו הוא הורס את כל עתידו של הילד ,ילד צריך יותר מהבחורים והיו ראשי ישיבות שהיו הולכים בבגדים קרועים
להתרגל שצריך ללמוד ולהבין ,וללמוד בצורה כזו מבלי להבין זה ממש טלאי ע"ג טלאי ,אבל אותו גאון ידע שבשביל לברר סוגיא
הרס לילד שבעתיד הוא יתרגל ללמוד בשטחיות ממש! עמוקה צריך לעשות חסד עם השני! זהו הפתח להצליח בבירור
הסוגיא העמוקה .והמקור שלו היה כפי שאמרנו ,ממה שהתנא
לא פשוטים! באבות מונה בין הדברים הנצרכים להשגת קנייני התורה "נושא
באחד מחשובי העסקנים שרצה לייסד בשעתו ישיבה מיוחדת בעול עם הבירו".
לבחורים חלשים בכשרונות ,והגיע להתייעץ עם החזו"א על דבר זה, אך למעשה כמה משעות היום עליו להקדיש לאחרים? הנה כבר
החזו"א שלל את הדבר ואמר לו" :אין בחורים פשוטים ,הדמעות של התפרסם בשו"ת אגרות משה מה שפסק בזה מרן הגר"מ פינשטיין
האמהות והסבתות פועלות שאין בחורים פשוטים". זצ"ל שכמו שבצדקה עליו להפריש מעשר מכספו ,הוא הדין עליו
וכוונת החזו"א בזה שוודאי כשיש תלמיד חלש צריך לטפל בו לפי להפריש מעשר מזמנו לטובת אחרים.
מצבו ודרגתו ,אמנם כוונתו היתה לשלול הצעתו של השואל שרצה אמר לי פעם המשגיח הגר"א לופיאן זצ"ל שההתיחסות של הראש
לסווג את התלמידים החלשים ,כחלשים .ולהעמיד להם מסגרות ישיבה והרמי"ם לתלמידים צריכה להיות כמו התיחסות ואהבת אב
מיוחדות שילמדו בהם "פשוט" .מתוך מחשבה שאמנם בכך לבניו ,וכמו שהורים סובלים את בנם על גביהם בכל מצב שהוא,
בוודאות לא יצא מהם ת"ח ,ולא יחכמו להבין עמקות הלימוד .אך כמו כן על הישיבה לסבול ולאהוב את הבחור בכל מצב שהוא ,אלא
העיקר שיצא מהם בעלי בתים יראים ושלמים ,ועל זה השיב החזו"א שכבר אמר פעם החזון איש זצ"ל לאחד המשגיחים שהגדר בזה הוא
שא"א לקבוע על אף אחד שהוא פשוט ולהעמידו מעיקרא על מצב שצריך להשאיר את הבחור בישיבה עד שהוא מזיק לאחרים ,וברגע
שלא יוכל לעלות ,מכיון שלא יתנו בידיו הכלים לכך. שמתחיל להזיק ברוחניות אז כבר ניתן להוציא אותו מהישיבה,
אלא בוודאי צריך לפתוח מסגרות שיטפלו גם בחלשים ובפשוטים וכמובן שגם בזה צריך הרבה שיקול דעת ואחריות יתירה.
יותר אך גם בהם הצורה והשאיפה צריכה להיות שיכוונו אותם
ויעבדו איתם לקדם אותם שיגיעו ויצליחו כמצויינים וחשובים כי 'סטודנט' בישיבה
התפילות והדמעות בכוחן לשנות את מצבו של הנער להצלחה החפץ חיים זיע"א כידוע היה מגיע כל ערב לישיבה בשעה אחת
ועליה גדולה. עשרה והיה מכבה בעצמו את האורות בישיבה בכדי שהבחורים
יקומו לתפלת שחרית ,הרי שרואים אנו עד כמה החשיב הח"ח
הועילו הדמעות את ענין השינה והקימה בזמן שיוכלו להתפלל בישיבה ,וכן עלינו
ואני אישית מכיר משפחה שכל בניהם יצאו בעלי בתים יראים להסביר לו ש"במקום רנה שם תהא תפלה" .וכן פסק לי מרן החזו"א
וחרדים לדבר ד' ,אולם הקטן שביניהם שהיו עמו בעיות רבות זיע"א בזמן שדרתי בתקופה הראשונה אחר הנישואין בפתח תקוה
בצעירותו שלא רצה ללמוד וכו' ,עלה ונתעלה יותר מכל אחיו, שהיה לי אפשרות להתפלל בבהכ"נ הגדול במנינים שם ,שסיימו שם
ומשמש היום ת"ח המרביץ תורה לרבים ,וזה כפי שאמרנו ,בזכות יותר במהירות ממה שהייתי רגיל בישיבה ,ואמר לי החזו"א שעדיף
שבאותן תקופות שהיו עמו בעיות אמו שפכה עליו הרבה דמעות לי להתפלל ללא מנין במקום שאני לומד.
יותר ממה שביקשה והתפללה על אחיו שלא היה עמהם בעיות, הגיע אלי לאחרונה שאלה בקשר לבחור שמתפלל בדווקא במנין
והועילו דמעותיה שתרווה ממנו רב נחת לראות בעלייתו בתורה מחוץ לישיבה בטענה שחבל לו על זמן התפלה בישיבה שמאריכים,
מעלה מעלה .הרי לנו מכאן כמה על ההורים להעתיר בתפלה ומתפלל במקום אחר שמתפללים מהר ,אבל הוא לומד מצוין ,האם
ולשפוך דמעות להצלחת בניהם. כדאי לגשת להצעת שידוך אם בחור כזה? ועניתי לשואל שבחור
('המבשר תורני' ,סוכות תש"ע) כזה הישיבה היא אצלו כמו אוניברסיטה והוא מתנהג כסטודנט,
פרשת השבוע ,סיפור חסידי ,ושיעור בהלכה
קו השיעורים והתוכן של 'דרשו' ,עם מגוון רחב של תוכן תורני איכותי
077-2222-666או *4992
| 41 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
"תחשבו על יהודי שמחליט להתאמץ ולתרום אוכל לכל חג
הסוכות מתחילתו ועד סופו למשפחה שלמה ,איך הנשמה שלו
מאירה בשמים .אפשר לדמיין את זה בכלל???"
הרב אברהם קאפ ,יו"ר 'עזרת אחים' ,מספר על הזכות להעניק
למשפחה את שמחת החג ,מתחילתו ועד סופו
"אזמן לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין"
האתרוג כבר מונח בקופסה ,הסכך הונח על הסוכה והילדים תלו
את הקישוטים .עוד מעט ייכנס החג .אבל יש בתים שבהם ,בתוך
כל ההכנות הללו ,נותרה שאלה שאיש אינו יודע להשיב עליה :מה
נאכל בסעודה? בבית החולים נמצא אחד מבני המשפחה ,האחרים
מתחלפים ליד מיטתו ,ובמטבח הביתי אין מי שיעמיד סיר על האש.
כולם רוצים שיהיה חג .קשה להם לדעת מאין להתחיל.
על הבתים הללו חושב הרב אברהם קאפ כשהוא מדבר על סוכות.
ארגון 'עזרת אחים' שבראשו הוא עומד מפעיל בבית שמש מערך
רחב של עזרה לחולים ולבני משפחותיהם .בתוך שלל התחומים
שבהם עוסק הארגון ,שמורה למטבח החסד פינה מיוחדת בלבו.
כאן ,בין הבישול לאריזה ולחלוקה ,מקבלת הדאגה לזולת צורה
הרי בדרך כלל יש למשפחות הללו קרובים ושכנים שרוצים לעזור. פשוטה מאוד :סעודה שאפשר להניח על השולחן.
"בוודאי ,וברוך ה' עם ישראל מלא חסד .הרבה אנשים מכניסים
אוכל ועוזרים מכל הלב .אלא שיש התמודדויות שנמשכות מה יש במטבח הזה שקושר אתכם אליו כל כך?
שבועות וחודשים .צריך ארוחת צהריים היום ,וצריך גם מחר. "ילד צריך לאכול .גם כשאבא בבית החולים ,גם כשיש בבית דאגות
מגיעה שבת ,ואחריה עוד שבוע .קשה מאוד להחזיק כך בית שאי אפשר לתאר .הוא חוזר הביתה ,פותח את המקרר ומחפש
לאורך זמן. משהו לאכול .כשאתה יודע שבזכות העזרה של יהודים טובים
"ויש גם משפחות שמתביישות לבקש .אתמול הן הסתדרו בכוחות מחכה לו ארוחה מבושלת ,קשה להסביר כמה סיפוק יש בזה.
עצמן ,אולי אפילו עזרו לאחרים ,ופתאום הן זקוקות לעזרה בדבר "אנחנו עוסקים בסייעתא דשמיא בהרבה דברים נחוצים .כל מחלקה
הבסיסי ביותר .לכן חשוב שהסיוע יהיה מכובד ,שהאוכל יהיה חשובה ,ובכל אחת יש מתנדבים שמוסרים את הלב .השאלת ציוד
טוב ,ושהמשפחה תדע שיש לה על מי לסמוך .שלא תצטרך בכל רפואי ,ייעוץ רפואי ,הכוונה למיצוי זכויות ,טיפול בכוויות ,הסעות
בוקר להתחיל לברר מחדש מי יוכל לבשל לה". לבתי חולים ,העברות חולים באמבולנסים ,אגף ענק של עזרה
וטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים ועוד ועוד .ובכל זאת ,לצד
מדוע אתם מקפידים שהאוכל יגיע מבושל ומוכן עד הבית? הסיפוק הרב שאנחנו שואבים מכל הפעילות הענפה הזאת ,דווקא
"מפני שלפעמים יש בבית עוף ותפוחי אדמה ,אבל אין מי שיהפוך באוכל למשפחות יש משהו שנוגע בי במיוחד .אדם אוכל ,מתחזק,
אותם לארוחה .צריך להפשיר ,לקלף ,לשטוף ,לתבל ,לעמוד ליד יש לו כוח להמשיך .משפחה יכולה לשבת לסעודה .אני חושב על זה
הסירים ,ואחר כך גם לנקות .אלו פעולות שבבית רגיל עושים ומודה לקב"ה שזיכה אותנו להיות שליחים לדבר הזה".
כמעט בלי לחשוב .בבית שמתמודד עם חולי ,כל פעולה כזאת ראשיתו של המטבח ,מספר הרב קאפ ,היתה בהיכרות עם משפחות
יכולה להיות קשה לביצוע .גם היציאה להביא אוכל מוכן עלולה שההתמודדות הרפואית הותירה אותן בלי אוכל מבושל .הבישולים
להכביד מאוד על מי שצריך להישאר ליד החולה או עם הילדים. התחילו בהיקף ביתי ,הצטרפו אליהם מתנדבים ,והצורך ההולך וגדל
"לכן אנחנו משתדלים להשלים את העזרה עד הסוף .שהמשפחה הביא להקמת מטבח מסודר .מה שהחל כמענה למשפחות בודדות
תקבל אוכל שאפשר להגיש ,בכמות שתספיק לבני הבית .שיהיה נעשה עם הזמן למפעל קבוע ,המבשל ומספק ארוחות בכל ימות השנה.
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 42
בהכנות לחג .אנחנו מקפידים על הסוכה ועל ארבעת המינים, טעים ,שיהיה נעים לפתוח את האריזות ולהניח על השולחן.
רוצים שהכול יהיה בהידור .גם הדאגה למי שאין לו צריכה לקבל כשההורים יודעים שהילדים יאכלו כראוי ,הם יכולים להתפנות
מקום בהכנות שלנו .צריך שיהיה אוכל על השולחן שלו. יותר לטיפול בחולה .הם גם חוזרים הביתה בלי הצער על כך
"הזוהר הקדוש מדבר בחומרה גדולה על מי שמזמין את האושפיזין שהילדים נשארו שוב בלי ארוחה מסודרת.
ואינו נותן את חלקם לעניים ,ומתאר כיצד הם מסתלקים "וצריך לזכור את הכבוד של המקבלים .אלה אנשים שעוברת
משולחנו .ה'משנה ברורה' (סימן תקכ"ט ,ס"ק י"ז) כותב שהזוהר עליהם תקופה קשה ,והבקשה לעזרה עצמה יכולה לעלות
מפליג מאוד בעונשו של מי שאינו נותן לעני מסעודתו ביום טוב, להם במאמץ נפשי גדול .אנחנו רוצים שיוכלו לקבל את האוכל
ומעורר במיוחד על האנשים שמתביישים לפשוט יד ולבקש .צריך בנחת ,ולהמשיך לאכול עם בני ביתם ,בפרטיות שלהם .בחג,
לחשוב גם עליהם .לפעמים המשפחה שהכי זקוקה לעזרה היא כשכולם מתאספים סביב השולחן ,יש לזה משמעות מיוחדת.
דווקא המשפחה שלא תשמע ממנה כלום". גם הם צריכים להרגיש בבית .לכן האוכל מגיע עד לפתח הדלת,
לצד האזהרה החמורה ,הזוהר הקדוש מרחיב בברכותיו של מי ובמקומות שאין מי שיניח את האוכל על הפלטה ,המתנדבים שלנו
שמשמח את העניים .ובספר 'פלא יועץ' ,בערך 'סוכה' ,הדברים דואגים גם להעמיד את האוכל על הפלטה ולהכניס למקרר".
מתורגמים להדרכה מעשית :מי שאינו יכול להזמין עני לשולחנו
יפריש מממונו לצדקה בערב הרגל בעבור כל סעודה ,ויאמר את זה אתם עושים כל השנה ,מה משתנה כשמגיע חג הסוכות?
שהוא נותן בשביל חלקם של האושפיזין ,או ישלח מאכל לעני "בחג נדרשת היערכות אחרת לגמרי .יש סעודות יום טוב ,יש
קודם הסעודה. שבת ,יש חול המועד ,ואחר כך שמחת תורה .משפחה שמצליחה
איכשהו להסתדר ביום רגיל יכולה לעמוד חסרת אונים מול
כיצד יכול קורא שיושב בביתו להיות שותף בסעודות הללו? ההכנות הללו .יש גם הוצאות כבדות .לקנות אוכל מוכן למשפחה
"הוא יכול לקבל על עצמו מימון של ארוחה למשפחה .מי שיכול, שלמה ,לסעודות רבות כל כך ,זה דבר שרבים אינם יכולים לעמוד
יממן סעודת חג ,ויש מי שזוכה לקחת על עצמו את האוכל בו .וכמדובר במשפחה המתמודדת עם אשפוז ממושך של
למשפחה לאורך החג כולו .כל אחד לפי יכולתו .אנחנו מעמידים אחד מבני המשפחה ,זה ממש בלתי אפשרי .עוד לפני העלויות
לרשותו את המטבח ,את הבישול ,את האריזה ואת המתנדבים הכספיות ,רק הזמן שלוקח מבחינה טכנית לבצע את הקנייה ,הוא
שמביאים את האוכל .התרומה שלו מאפשרת לנו להכין את מעבר ליכולות שלהם...
הסעודה ולהעביר אותה למשפחה שזקוקה לה. "לכן אנחנו נערכים לאוכל של כל החג ,מתחילתו ועד סופו.
"בין המשפחות יש מי שההתמודדות הרפואית הביאה אותן גם מבשלים ,אורזים לכל משפחה לפי מספר הנפשות ומביאים עד
למצוקה כספית ממש .ההוצאות גדלו ,יכולת הפרנסה נפגעה ,והן הדלת .האוכל מגיע מסודר ומוכן ,כך שנותר לחמם ולהגיש באופן
אינן יכולות לממן את הסעודות .כשיהודי מסייע להן ,הוא זוכה המותר .צריך לחשוב מראש גם על הסעודות הבאות ,שיהיה
להאכיל רעבים ולשמח לבבות שבורים .הוא יושב בסוכתו ,ובבית מענה לאורך החג כולו .המשפחה צריכה לדעת שהדאגה הזאת
אחר ילדים יושבים ואוכלים בזכותו .זאת זכות עצומה .תחשבו על ירדה ממנה.
יהודי שמחליט להתאמץ ולתרום אוכל לכל חג הסוכות מתחילתו "תחשבו על אבא שחוזר מכמה שעות ליד מיטת חולה .הוא
ועד סופו למשפחה שלמה ,איך הנשמה שלו מאירה בשמים. יכול להיכנס לסוכה ,לעשות קידוש ולשבת עם הילדים לסעודה
אפשר לדמיין את זה בכלל???". מכובדת .יש דגים ,יש מנה עיקרית ,יש תוספות .הילדים אוכלים,
מספרים מה למדו על החג .בתוך התקופה הקשה שעוברת עליהם
ומה הייתם מבקשים מכל אחד מאתנו לזכור לפני החג? יש להם שעות של חג עם המשפחה .בשביל השעות האלה כדאי
"כשמחשבים לכמה אנשים מכינים את סעודות החג ,להוסיף כל המאמץ".
לחשבון עוד משפחה .אפשר להתחיל מסעודה אחת .לחשוב על הדברים מקבלים משמעות מיוחדת לנוכח מצוות "ושמחת
ילדים שיאכלו אותה ,על אבא שיידע שיש לו מה להגיש להם ,על בחגך" ,הנוהגת בשלושת הרגלים .הרמב"ם בהלכות יום טוב (פרק
הבית שיקבל קצת מנוחה מהדאגות שלו. ו ,הלכה יח) מדגיש את החובה להאכיל עניים ולשמחם ,וכותב על
"אנחנו מתפללים שהקב"ה ישלח רפואה שלמה לכל החולים, מי שסוגר את דלתו ואוכל עם בני ביתו בלי לדאוג להם" :אין זו
ושכל משפחה תוכל לשמוח בביתה בבריאות ובנחת .עד אז מוטל שמחת מצוה אלא שמחת כריסו" .ובחג הסוכות מתווסף עניינם
עלינו לעזור במה שאפשר .יש לנו מטבח ,יש מתנדבים ,יש רצון של האושפיזין הקדושים ,שחלקם בסעודה ,כמבואר בזוהר
גדול .בעזרת השותפות של הציבור אפשר למלא עוד כלים ,להכין הקדוש בפרשת אמור (ח"ג ,קד ע"א) ,ניתן לעניים.
עוד סעודות ולהגיע לעוד משפחות.
"וכשיהודי נכנס לסוכה ומזמין את האושפיזין ,איזו שמחה יש לו כשמזמינים את האושפיזין ,צריך להכין גם את חלקם?
כשהוא יודע :ברוך ה' ,גם את חלקם כבר הכנתי". "אלו דברים מפורשים בזוהר הקדוש ,שצריכים לעמוד לנגד עינינו
| 43 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
הרב אברהם פוקס
בחג הסוכות התנוססה על דפנות סוכתו של מרן הגרי"ש
אלישיב זצ"ל דמות דיוקנו של הרבי הקדוש מאוסטרובצה...
כאשר אחד ממקורביו הרהיב עוז ושאל כיצד נקשר מרן עד כדי
כך לכתביו ולחידושיו של הרבי ,השיב רבינו...
זֶ ה ֵאלִ י וְ ַאנְ וֵ הּו (שמות טו ב)
בספר 'עמודו של עולם' מסופר כי בחג הסוכות התנוססה על דפנות
סוכתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל דמות דיוקנו של הרבי הקדוש
מאוסטרובצה .מלבד זאת נהג מרן לשבח עד מאוד את כתבי
תורתו של הרבי ,ולציין באוזני מקורביו עד כמה חושק הוא לעיין
ולפלפל בהם.
כאשר אחד ממקורביו הרהיב עוז ושאל כיצד נקשר מרן עד כדי כך
לכתביו ולחידושיו של הרבי ,השיב רבינו כי בימי בחרותו נפטר הרבי
מאוסטרובצה ,והספדנים שציירו את דמותו תיארו עד כמה ייקר
את הזמן והחשיבו כבעל ערך עליון ,ועד כמה הקפיד שלא להשחית
את רגעיו בשום פנים ואופן.
מאלו שהיו בישיבה בצל ה'חפץ חיים' לא נענע בלולב בשעת הדברים ששמע בצעירותו נחרטו בתוככי ליבו הטהור של רבינו,
ההלל .הגאון רבי נפתלי טרופ זצ"ל עוד היה בחיים ,וכן מרן הגאון ולימים עמד ותלה את דיוקן הרבי על דפנות סוכתו ,כדי שדמותו
רבי אלחנן וסרמן זצ"ל שהיה אז אצל רבו ,ועוד גדולי תורה שנכחו הקדושה תעמוד לו כסימן וכציון דרך לייקור הזמן .מלבד זאת,
בתפילה בישיבה ,אולם כאמור אף אחד לא נענע עם הלולב. מטעם הכרת הטוב ,נהג לעיין רבות בכתביו של הרבי מאוסטרובצה
ניגש רבי לייב ,בנו של ה'חפץ חיים' ,אל אביו ואמר לו" :אבא ,לפחות ולייקר את חידושי תורתו.
אתה יכול לנענע!" נענה ה'חפץ חיים' ואמר לבנו" :לנענע בהלל זה מנהג
נביאים ,א הייליגע מנהג (מנהג קדוש) ,אבל שרק אני אנענע ולא אף אחד באותו חג הסוכות אף אחד מאלו שהיו
אחר ,זאת אינני יכול .אלא מאי? לתת רק לאחד מהרבנים כדי שינענע בישיבה בצל ה'חפץ חיים' לא נענע
הוא ולא אחר ,זה לאווין דאורייתא!" דהיינו ,שיפגע בכבוד האחרים. בלולב בשעת ההלל ...ניגש רבי לייב,
בנו של ה'חפץ חיים' ,אל אביו ואמר
פרשתי לישון מעט ,ובטוח הייתי שאף לו" :אבא ,לפחות אתה יכול לנענע!"
הרבי סר לנוח מעט לאחר יגיעה קשה
זו ,ללא אכילה וללא תנומה קלה. כַ ּפֹּת ְת ָּמ ִרים וַ ֲענַ ף ֵעץ ָעבֹת (ויקרא כג מ)
למחרת שאלתי את הבחור המשמש מה
בספר 'מאיר עיני ישראל' מובא מה שסיפר רבי משה וואלקין ,בנו
אירע לאחר שעזבתי את בית הרבי.
של הגאון רבי שמואל דוד זצ"ל שהסתופף שלוש עשרה שנים
כּת ַת ֲּע ֶשׂה לְ ָך ִשׁבְ ַעת יָ ִמים (דברים טז יג)
ַחג ַה ֻ ּס ֹ
רצופות בצל רבו מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל ,מה ששמע מפי אביו זצ"ל:
מספר ראש ישיבת צאנז הגה"צ רבי אליהו שמואל שמרלר זצ"ל, באחת השנים בסוכות היה מחסור חמור בלולבים ,ובכל העיירה
והובאו הדברים ב'המבשר': ראדין לא היה יותר מלולב אחד בלבד .באותו חג הסוכות אף אחד
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 44
באים בחג לבקר את בעלה הרב כשעוד היה בחיים ,והבית היה הומה היה זה בימים שבין יום הכיפורים לסוכות .באותו זמן הגיעה לכ"ק
ממבקרים והשמחה היתה שרויה בו .ואילו כעת היא יושבת בודדה מרן האדמו"ר ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע שאלה קשה על כמות
וגלמודה ,וימי החג נהפכים לה לצער והכאב גדול .לכן מקפיד אני גדולה של עופות שנשחטו בעיה"ק ירושלים .היו רבנים שהטריפו
לבקר ולעודד את האלמנות דווקא בימים אלו. את כל כמות העופות הגדולה ,והיו רבנים ,כמו הגאון רבי מאיר
ברנדסדורפר זצוק"ל ועוד ,שלא רצו להכריע אלא לשמוע את חוות
כאשר קיבלו הבנים את הבשורה, דעת קודשו של הרבי.
התחילו לכעוס על השכן ,וכי מה איכפת היה זה יום קודם חג הסוכות .הרבי זי"ע קרא לי ,ויחד ישבנו שש
לו להשים את רכבו במשך שמונת ימי עשרה שעות (!) ,שבהן הפסיק הרבי רק כאשר היה עלינו לצאת
החג במקום אחר ,וגם טרחו להוכיח ולהתפלל .הרבי ישב עמי ללבן את כל פרטי ההלכה בשאלה
קשה זו .כעבור שש עשרה שעות סיים הרבי להכין את התשובה,
שאותו מקום שייך לכל השכנים .וניסו
המנמקת את כשרות העופות.
לשכנע את אביהם שלא יתייחס
היתה זו שעת עלות השחר .הרבי פנה ואמר לי" :עוד כמה שעות
הֹושׁבְ ִתּי ֶאת בְ ּנֵ י יִ ְש ָׂר ֵאל" (ויקרא כג ,מג)
"כִ ּי בַ ֻסּּכֹות ַ
ייכנס חג הסוכות ,וההכנות מרובות הן ,שוב נא לביתך!" פרשתי
סיפר המשפיע הנודע רבי אלימלך בידרמן שליט"א :סיפור נפלא לישון מעט ,ובטוח הייתי שאף הרבי סר לנוח מעט לאחר יגיעה
שמעתי מפי בעלי המעשה ,שאפשר ללמוד ממנו על מעלת קשה זו ,ללא אכילה וללא תנומה קלה.
הוותרנות שיכולה להציל אפילו ממיתה משונה. למחרת שאלתי את הבחור המשמש מה אירע לאחר שעזבתי את
ומעשה שהיה כך היה באחד מתושבי ירושלים ,איש מכובד ובעל בית הרבי .השתוממתי לשמוע שהרבי לא פרש כלל למנוחה ,אלא
משפחה ברוכת ילדים .כאשר גדלו הילדים לא היה להם מספיק על אתר שלח לקרוא לאברך שיקליד במכונת כתיבה את התשובה
מקום לשבת בסוכה הקטנה שבנה מידי שנה על מרפסת ביתם ,לכן הערוכה והארוכה .משסיים האברך את ההקלדה ,הזמין הרבי מונית
החליטו הילדים לבנות סוכה רחבת ידיים למטה בחצר. ושלח את התשובה בידי שליח לידי השואלים בירושלים.
וממחשבה למעשה -קנו דפנות לסוכה במידות מדויקות כדי צרכם, מיהרתי ונכנסתי אל חדרו של הרבי .הבחנתי בו כשהוא עומד
ובמשך שעות טרחו ועמלו בעבודת הקודש לבנות את הסוכה על הצד ובידיו העוף ה'ירושלמי' המייצג את כשרות העופות כולם ,ועדיין
הטוב ביותר .וכאשר הכל על מקומו עמד בשלום ,דפק אחד השכנים הוא ממשמש בריאות ומעיין באיברים .משהבחין בי ,הפטיר בחיוך:
על דלת ביתם ,והודיע להם ,שחלק מן הסוכה נבנה בשטח שבו הוא "סוכה אין לי ,ואף אם אבנה מהר ,לא יהיה לי נוי סוכה ,מה יהיה? אלא
מחנה את רכבו ,ולכן הוא דורש שיסלקו את הסוכה ויבנוה במקום אחר, זאת שהצלתי יהודים מהפסד מרובה ,זה יהיה הנוי סוכה שלי"...
שמעו הבנים את בקשתו וניסו להסביר לו את גודל היגיעה שכבר טרחו
בבניית הסוכה ,ולכן הם מבקשים שיוותר ,ויניח להם להעמיד שם את פעם ,בחול המועד סוכות ,ראו את
הסוכה למשך שמונת ימי החג ,אך הלה אטם את אזניו משמוע ,והודיע רבי אריה מהלך באחת משכונות
נחרצות שאינו מרשה להם לבנות את הסוכה בשום פנים ואופן. ירושלים .שאל אותו אחד האנשים:
כאשר קיבלו הבנים את הבשורה ,התחילו לכעוס על השכן ,וכי מה מה עושה הרב בשכונתנו? ענה רבי
איכפת לו להשים את רכבו במשך שמונת ימי החג במקום אחר,
אריה :נוהג אני בחול המועד לבקר את
וגם טרחו להוכיח שאותו מקום שייך לכל השכנים .וניסו לשכנע
האלמנות ,נשותיהם של הרבנים
את אביהם שלא יתייחס לשכן הרע ,אולם האב שצדיק היה אמר
לבניו בצורה חד משמעית ,שבשום אופן לא ישב בסוכה הגורמת
וְ ַהגֵ ּר וְ ַהיָ ּתֹום וְ ָה ַאלְ ָמנָ ה ֲא ֶשׁר בִ ְּש ָׁע ֶריָך (דברים טז יד)
צער ועגמת נפש ליהודי ,ואם ברצונם שיאכל שם את סעודות החג
עליהם לפרק את הסוכה ולהעבירה למקום אחר. בספר 'בדידי הוי עובדא' מסופר על הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל,
בלית ברירה טרחו הילדים פעם שניה ,ובנו שוב את הסוכה לשביעת שהיה ידוע כבעל חסד גדול מאוד ,והיה אומר" :ירא שמים אמיתי
רצונו של השכן .במוצאי החג הראשון של סוכות באמצע הלילה, הוא זה שאינו יכול לישון בלילות מדאגה מה עשיתי היום כדי להקל
נשמעו לפתע חבטות עזות מחוץ לסוכתם ששכנה למטה בחצר, סבלו של יהודי מדוכא בייסורים".
מתוך בהלה קמו כולם משנתם והנה הם רואים שלש אבנים ירושלמיות פעם ,בחול המועד סוכות ,ראו את רבי אריה מהלך באחת משכונות
גדולות שנפלו מקומה גבוהה של הבנין אל המקום שהחנה שם השכן ירושלים .שאל אותו אחד האנשים :מה עושה הרב בשכונתנו? ענה
את רכבו אשר נופץ לרסיסי רסיסים מן האבנים ,ואם לא היו מעבירים רבי אריה :נוהג אני בחול המועד לבקר את האלמנות ,נשותיהם של
את הסוכה למקום אחר והיו ישנים באותו מקום ,היתה סכנה גדולה הרבנים .כל ימות השנה האלמנה טרודה בעבודתה ואינה מרגישה
נשקפת לחייהם ,וספק גדול אם היו יוצאים משם חיים ,הרי שעל ידי בבדידותה ,אבל בחול המועד ,כאשר כולם חוגגים ואינם עובדים,
שהעביר על מידותיו לפנים משורת הדין ניצלו בניו ממיתה לחיים. אזי מרגישה האלמנה בבדידותה ונזכרת בימים הטובים שכולם היו
| 45 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
דף היומי בהלכה
נושאי הלימוד ב׳דף היומי בהלכה׳ ובפרשת השבוע
השותה מים בסוכה – האם מקיים בכך
מצוה? והנרדם מחוץ לסוכה והתעורר
– האם חייב לעבור לסוכה?
על מצות הסוכה נאמר בתורה" :בסוכות תשבו שבעת ימים",
ודרשו חז"ל" :תשבו – כעין תדורו" ,כלומר ,יש להשתמש בסוכה
כדירת המגורים של כל השנה ,באופן שהסוכה תהיה הדירה
העיקרית במשך ימי החג .וחובה לאכול ,לשתות ולישון בסוכה,
וכן לשהות בסוכה כדרך ששוהים בבית .ומותר לאכול אכילת
עראי מחוץ לסוכה ,כיון שגם בכל ימות השנה מצוי הדבר
שאוכלים אכילת עראי מחוץ לבית ,ואם כן ,אין אכילה זו סותרת
למצות 'תשבו – כעין תדורו' .ואכילת עראי פירושה -לחם בכמות
הפחּותה מ'כביצה' [ 45-53סמ"ק ,לשיטות השונות] ,או פירות ,בשר ,דגים ומאכלי חלב בכל כמות שהיא .וכן מותר לשתות מים ומשקאות
קלים ללא הגבלה מחוץ לסוכה .ועוגה ,או תבשיל העשוי ִמ ָדגָ ן ,בכמות הגדולה מ'כביצה' – חובה לאוכלם בסוכה ,אך אין לברך עליהם 'לישב
בסוכה' אלא כשנאכלים בדרך 'קביעות' ,כלומר ,כארוחה בפני עצמּה ,או בהתקבצות של מספר אנשים לארוחה ,וכן כשהעוגה נאכלת
כ'סעודה' שלאחר הקידוש בשבת בבוקר ,או שהאוכל משתהה בסוכה לאחר אכילתה .ואף בבשר ,דגים ,ביצים ,מוצרי חלב ,וכדומה ,כשהם
נאכלים ב'דרך קביעות' – ראוי להחמיר ולאוכלם בסוכה ,אך אין לברך עליהם 'לישב בסוכה' .ואדם הנמצא באמצע סעודתו – יתכן שאסור
באכילת מאכלים שאין צורך לברך לפניהם במהלך הסעודה – דגים ,מרק ,בשר ותוספות שונות – או שתייה ,מחוץ לסוכה ,מכיון שהם נחשבים
כחלק מהסעודה .וכבר כתב הרמב"ם ,ואחריו השולחן ערוך וכל הפוסקים ,כי המקפיד לאכול ולשתות כל דבר דוקא בסוכה "הרי זה משובח".
ונחלקו הפוסקים בפירוש הדבר :יש שכתבו שהעושה כן מקיים את מצות הישיבה בסוכה .יש שכתבו שאינו מקיים את מצות הישיבה בסוכה,
והמעלה בהקפדה זו היא שעל ידּה לא יטעה ויאכל אכילת קבע מחוץ לסוכה .ויש שצידד שיש בכך מעלה של 'חיבוב מצוה' בלבד .וכאמור,
גם השינה בסוכה היא בכלל החובה של 'תשבו – כעין תדורו' ,ואסור לישון מחוץ לסוכה בין ביום ובין בלילה אפילו שנת עראי ,דהיינו נמנום
קצר וחטוף [ואף למשך פחות מדקה] ,וזאת גם אם ישן בתנוחה שאין לחשוש שמא השינה תתארך ,כגון שראשו מונח בין ברכיו .ומי שנרדם
מחוץ לסוכה והתעורר ,אסור לו להמשיך בשנתו מחוץ לסוכה.
[שו"ע תרלט ,ב ,משנ"ב יא ,יב ,יג ,טו ו־טז ,שעה"צ ד ו־כט ,וביה"ל ד"ה אפילו שנת וד"ה אם; בו"מ דרשו 18 ,16 ,12 ,ו־]20
האם יש דיני 'אסמכתא' בהתחייבות לגוי?
ועל פי ֵאילּו חוקים דנים בבית דין בתביעה שבין ישראל לגוי?
המתחייב התחייבות ממונית ,או מקנה לחבירו חפץ ,בתנאי מסוים – פעמים שההתחייבות אינה חלה ,משום שאין בה את גמירות הדעת
הנדרשת לחלּות ההתחייבות ,או הקנין .התחייבות כזו ,או קנין כזה ,מכונים 'אסמכתא' .ולדוגמה :האומר לחבירו ,אם לא אעשה עבורך דבר
פלוני עד למועד מסוים ,יהא דבר פלוני קנוי לך – הרי זו אסמכתא ,ואינה חלה ,אף אם אכן לא קיים את תנאֹו .ואף במשכון הניתן למלווה
בתנאי שאם ההלוואה לא תיפרע ייקנה המשכון למלווה ,הרי זו אסמכתא והמשכון אינו נקנה למלווה; אך יש אומרים שאם ערך המשכון
כערך ההלוואה ,אין זו אסמכתא ,והמשכון נקנה למלווה .והמקנה חפץ לחבירו באופן שבדרך כלל נחשב כ'אסמכתא' ,ומסר את החפץ ליד
חבירו – לדעת השולחן ערוך הקנין חל; ולדעת הרמ"א ,אין הקנין חל .וכמו כן ,אם אמר לחבירו :אם לא אעשה עבורך דבר פלוני יהא החפץ
קנוי לך מעכשיו – לדעת השולחן ערוך הקנין חל; ולדעת הרמ"א ,רק אם חבירו עשה לו טובה מסוימת שבגינה הוא מתחייב ,וכגון שהלווהו
ומתחייב שהמשכון ייקנה לו [כאמור לעיל] ,מועילה אמירת 'מעכשיו' להחיל את הקנין; משום שבאופן זה הוא גומר בדעתו להקנות לו את
תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000 | 46
החפץ ,שהרי עשה לו טובה .ואם המקנה מסר את החפץ ליד חבירו,
יתכן שאמירת מעכשיו מועילה אף לדעת הרמ"א ,גם כשלא עשה לו
טובה .וקנין שנעשה בפני 'בית דין חשוב' ,בתנאים מסוימים – חל אף
באופן שלא מסר את החפץ ליד חבירו ,ואף כשלא עשה לו טובה ,לכל
הדעות; [אך נחלקו הפוסקים אם נדרשת אמירת 'מעכשיו'].
וכשמתחייב או מקנה לגוי ,לדעת רוב האחרונים ,אסמכתא אינה חלה,
כמו בישראל המקנה לישראל; אולם ,יש אומרים שבאופן זה אסמכתא
חלה ,כיון שלדעתם דין האסמכתא הוא תקנת חכמים ,ולא תיקנו כן
בעסק שבין ישראל לגוי .והסוברים שדיני אסמכתא אמּורים גם ביחס
לגוי ,רובם סוברים כן הן בנוגע לישראל שהקנה לגוי והן בנוגע לגוי
שהקנה לישראל .אולם ,יש אומרים שבגוי המקנה לישראל – ההקנאה
חלה ,משום שלפי חוקי הגויים אין הבדל בין הקנאה רגילה להקנאה שלפי דיני התורה מוגדרת כאסמכתא; ולדעתם ,בכל אופן שלפי חוקי
הגויים שייך החפץ לישראל ,זוכה בו הישראל גם כשלפי חוקי התורה אינו אמור לזכות בו [ראה להלן] ,ובבית דין ,לכל הדעות יש לזַ כות את
הישראל .ונביא את חילוקי הדעות שיש בנוגע לענין זה של 'סתירה' בין דיני התורה לחוקות הגויים בעסק שבין ישראל לגוי :אמרו חכמינו
ז"ל – "ישראל וגוי שבאו לדין ,אם אתה יכול לזַ כותו בדיני ישראל ,זכהו ,ואמור לו כך דיננו; בדיני גויים ,זכהו ,ואמור לו כך דינכם" .ופירוש
הדברים :ישראל וגוי שבאו יחד לדין תורה בפני דייני ישראל ,אם לפי דיני התורה הישראל זכאי ,יש לזַ כותו ,ולהסביר לגוי שפסק הדין הוא
לפי תורת ישראל; ואם לפי דיני התורה הגוי זכאי ,אך לפי חוקי הגויים הישראל הוא הזכאי ,יש לזַ כות את הישראל ,ולהסביר לגוי שפסק הדין
הוא לפי חוקי הגויים .ויש מהאחרונים שסובר כי בכל עסק ממוני כלשהו בין הישראל לגוי ,כאשר הישראל אמור לזכות בממון רק לפי חוקי
הגויים – הריהו זוכה בו מאליו ,אף שלא בפני בית דין .אך מדברי אחרונים רבים נראה כי אין הממון נקנה מאליו לישראל אלא כשהוא שייך לו
על פי דיני התורה; ִואילו הלכה זו שיש לזַ כות את הישראל לפי חוקי הגויים ,אמורה רק לאחר פסק בית הדין.
[שו"ע תמא ,א ,ומשנ"ב ד (וראה שם ,יא) ,ה ו־ח ,שעה"צ ז ,ח ,י ו־יא ,וביה"ל ב ,ד"ה אבל (וראה שם ,א ,ד"ה ומשכנו); בו"מ דרשו ;6 ,חת"ס חו"מ סו; וראה שו"ע חו"מ רז,
יד-טו ,סמ"ע מ וט"ז שם ,ופתחי חושן ח ,כא ,הע' ו ו־ח]
האם מותר להשתמש בפסח
בסבון שמעורב בו חמץ?
חמץ שהתקלקל לפני הפסח במידה כזו שאינו ראוי למאכל כלב,
אין חובה לבערו ,והוא אף מותר בהנאה בפסח .אולם ,אסור לאוכלו
מדרבנן ,משום שבאכילתו הריהו מחשיב את החמץ למאכל .דין זה
מכונֶ ה בקיצור ַ'א ְח ְׁשבֵ ּה' [– ֶה ֱח ִׁשיבֹו] .וחמץ שלא התקלקל ,אך מחמת
תערובתו בדבר אחר אינו ראוי למאכל – אם ניתן להפרידו ,ואז יהיה
ראוי למאכל ,חובה לבערו .ואכילת חמץ שאינו ראוי למאכל כלב
לצורך רפואה – נחלקו הפוסקים אם יש בּה דין 'אחשביה' .ואף לדעת
המחמירים ,כמוסות תרופה שיש בהן חומר גיבוש העשוי מעמילן
חיטה ,אשר אינו ראוי במצבו הנוכחי לאכילת כלב – אין בבליעתן דין
'אחשביה' ,כיון שדעתו לאכילת התרופה ,ולא לאכילת החומר המגבש ,ולא ניתן לומר שבאכילתו החשיב את החמץ לאוכל.
ועוד בענין זה :בגמרא במסכת יומא נאמר שאסור לסוך ביום הכיפורים ,משום שחומר הסיכה נבלע בגוף ,והרי זה כשתייה .ונחלקו ראשונים
אם כלל זה ש'סיכה כשתייה' אמּור גם בנוגע לאיסורים אחרים ,כגון ֵחלֶ ב ,וחמץ .ולהלכה ,ראוי להחמיר .אולם ,בנוגע לסיכה בחמץ שאינו ראוי
שהּסך מחשיב את החמץ למשקה .ויש שנראה מדבריו למאכל כלב – יש שהסתפק אם סיכה נחשבת כשתייה גם לענין 'אחשביה' ,כלומרָ ,
שיש דין 'אחשביה' בסיכה ,אך כתב שאין סיכה נחשבת כשתייה אלא כשהיא נעשית לשם תענוג; ולכן ,לדוגמה ,מותר למרוח בפסח משחה
רפואית שמעורב בה חמץ שאינו ראוי למאכל כלב .ויש אומרים שאין דין 'אחשביה' בסיכה ,ולדעתם מותר להשתמש בפסח בסבון ,קרם
לחות ,חומרי איפור ,וכיוצא בהם ,שמעורב בהם חמץ .ויש שהורה להחמיר בדבר.
[שו"ע תמב ,ב ו־ד ,ומשנ"ב כא-כב; בו"מ דרשו 40 ,ו־ ,42וראה שם ;41 ,ביה"ל שכו ,י ,ד"ה בשאר]
| 47 תוכוסה גח | יו"ל ע"י 'דרשו' -קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000
‰מבחנים ‰חˆי ניים לחכמי
ורבני '˜נין ״ס' ו'˜נין ‰לכ'‰
קנין ש״ס קנין הלכה
ברכות ב .עד בכורות יד: שלב א' בשר בחלב ותערובות
2463דפים שלב ב' הלכות מזוזה ותפילין
יום רביעי כ״ו בתשרי יום ראשון ל' תשרי
בין14:30-18:30 : בין14:30-18:30 :
לוד אחיסמך
בית הכנסת חניכי הישיבות
רח' הרב אלישיב 1
מודיעין עילית -ק״ס
ביהכ״נ ״נאות שמחה״
רח' מסילת יוסף 42א'
מודיעין עילית -ברכפלד
ביהמ״ד ״ישועות דוד״
רח' רשב''י 21
חיפה ביתר
נתניה ביהמ״ד שאץ קרלין
ביהכ״נ ״אהבת חסד״ רח' הרצל 60 רח' ברים פינת פחד יצחק אופקים
רח' ברטנורא 14 ביהמ״ד ״היכל דב״
טבריה בני ברק רח' רבי עקיבא 5
ערד ביהכ״נ קרלין סטאלין ביהכ״נ חניכי הישיבות רמב״ם
שטיבל גור רח' בן צבי 2 רח' מיימון 24 אלעד
רח' עפרוני 27 ביהמ״ד ״אהל תמר״
רק במבחן קנין שס! ירושלים ביהכ״נ ״משכנות יעקב״ רח' המאירי 2
ביהמ״ד ״ברכת יוסף״ רח' בן דוד 33
צפת רח' אלקבץ 48גבעת שאול אשדוד
ביהמ״ד הרידב״ז ביהמ״ד בעלזא
מול כללית מאחורי בנין הנשיא 45 ביהכ״נ ״נאות יוסף״ רח' אברהם שפירא 4רובע ו'
בית המדרש ״היכלי התורה״ רח' יואל 18
רכסים )בבנין ישיבת ״פורת יוסף״( בית שמש
ביהמ״ד ״שבטי ישראל״ )חניכי( רח' יוסף בן מתתיהו 30 ביהמ״ד ״בית השם״ ביהמ״ד ״שערי תורה״
רח' האירוסים פינת מלכי ישראל רח' אלחריזי 3 רח' שפת אמת 24
dirshu@acheinu.co.il 02-5609000 „רו יר‡ל ˜‰בלן 45ירולים
