אלף המגן · Elef Hamugein — סוכות (2026-09-21)

בעזהשי"ת
שנת תשפ"ז לפ"ק חג הסוכות שנה כ"ג גליון ג' (תשכ"ט)
א) שהוא זמן האסיף ,שמאסף התבואה לתוך ביתו ,ובשביל זה נקרא הד׳ מינין נקראים שרביטו של מלך
בתורה (שמות כג ,טז) חג האסיף ,שאדם רואה שלא היתה עבודתו לבטלה ,הן
העבודה של כל השנה ,והן העבודות של ראש השנה ויום הכיפורים. כתב בספה"ק בני יששכר מאמרי חודש תשרי (מאמר י׳ אות י״ח) בכדי
להוכיח לכל באי עולם שנתקבלה תשובתינו ,כי אב שמחל על כבודו כבודו
ב) שמחת בית השואבה ,שהיו שואבין רוח הקודש. מחול ,צונו הש"י אחר עבור ימי התשובה ליקח ביום החג הקדוש הזה ד'
ג) כתב בספר החינוך (מצוה שכ״ד) שהד' מינים הם משמחי לב. מינים ,ואלו הד' מינין אין שום שליטה לשר עליהן ,רק כביכול הש"י בעצמו
[כן כתבו הקדמונים]]א[ ,אם כן אלו הד' מינין נקראים שרביטו של מלך ,ובנים
ד) נקרא חג הסוכות ,וכתב הרד"ק בספרו שרשים (ערך חגג) וחגותם אותו יכולין להשתמש בהם.
חג (שמות יב ,יד) נקרא חג על שם עגולה ,לפני שמרקדין ומטפחין בשמחת יום
טוב ,שהוא זמן שמחה הן ברוחניות והן בגשמיות .וראה בספר הערוך (אות ח׳, ועל זה יש להביא מה שכתב בספר דברי שאול [להג״ר יוסף שאול נאטנזאהן
חג) על תיבת חג [בראשונה תרגמו שם בלשון אשכנז ,טאנצין ,ארום דרעהען ,פייערטאג] זצ״ל אב״ד לבוב] על שיר השירים (ד״ה כתפוח) וז"ל ,והנה שמעתי שהרב הגאון
וז"ל ,פירש גאון לשון חג ,כמו ריקוד וטיפוחין בשמחה וכו' ,וחגיגה היא שלמי מראווא נ״י אמר שיש לו פקפוק על אתרוגי קארסיקנאר ,שהם גדילים בעצי
שמחה ,מן וחגותם אותו חג לה' וכו' ,וקאמר בגמרא (חגיגה י ):דלמא חוגו היער ולא נקרא פרי ,ואנן בעינן פרי עץ הדר .ולפמ״ש אין מקום פקפוק,
חגא קאמר רחמנא ,כלומר רקדו לפני וכולי וכו']ב[ ,עכ"ל .וכמו שכתב בשו"ת שע״כ כיון שהפירות טובים הם למאכל ,ע״כ שפריו אינו בא מכח יניקת
יהודה יעלה [להג״ר יהודה אסאד זצ״ל אב״ד ור״מ סערדעהאלי] חלק או"ח (סימן קנ״ז) העלים שבאים מיניקת האילן ,והשם נתן בטבעו שיגדל הפירי מעצמו בלי
טעם שהמצות צריכין להיות עגולים ,משום דכתיב עגות מצות ,ועגות פירש כח הכנה מהעלים ,וא"כ מקרי פרי עץ הדר .ועיין בתוס׳ בשבת (פח ).שם,
עגול מלשון עג עוגה .וכמו כן נקרא חג על שם עגולה ,שהמחול והריקוד הוא שהעירו דהאתרוג פריו קודם לעליו ,דהיינו שדר משנה לשנה באילן ונשרו
כמו עגול. עליו ובאין עלים אחרים תחתם ,וא״כ זה נקרא פריו קודם לעליו .ולפמ״ש
לתרץ אם הסוכה מרמז על גלות ימתקו הדברים דכח הפירי שבו אינו מכח האילן ,כי אם מעצמותו מקב״ה נתן
כח שיגדל פירות ,וא"כ פריו קודם לעליו .וזה לדעתי שנקרא קדימה במעלה
למה צריכין לעטרה ואמאי מצטער פטור אף שאינו קודם בזמן ,ודו״ק היטב .ואף אם מפרש קיום בזמן ג״כ יש לומר
בסוכות תשבו שבעת ימים (כג ,מב). שהעלים הם נמשכים מכח הפרי ולא הפרי מהעלים ,ודו״ק.
איתא במדרש (ילקוט סוף רמז תרנ״ג) אמר ר' אליעזר בר מרוס למה אנו
עושין סוכה אחר יום הכיפורים ,אתה מוצא בראש השנה הקב"ה יושב בדין
שמחת יום טוב
על באי העולם ,וביום הכיפורים הוא חותם הדין ,שמא יצא דינם של ישראל כתב הרמב"ם (הל׳ לולב פ״ח הי״ב) ,אף על פי שכל המועדות מצוה
לגלות ,ועל ידי כן עושין סוכה וגולין מבתיהם לסוכה ,והקב"ה מעלה עליהן לשמוח בהן ,בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה ,שנאמר (ויקרא כג,
כאלו גלו לבבל ,ע"כ .וכן הוא בתפלה ובזכות צאתי מביתי וכו' יחשב לי בזאת מ) ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים וכו' ,עכ"ד .ויש לומר כמה טעמים
כאילו הרחקתי נדוד וכו' .ולכאורה צ"ע מאחר דהסוכה היא במקום גלות, בזה.
א .ובענין אי הד' מינים הם תחת השר ,כתב הגה״ק החיד״א זצ״ל בספרו ראש דוד פרשת אמור (ד״ה ובאופן אחר) דלכך לוקחין אלו ד' מינים ,דעל ד' מינים אלו אין
שום שליטה לשר עליהם ,רק כביכול השי"ת בעצמו ,וכן הוא בסדר היום (חלק כוונת הלולב ואגדתו ד״ה עוד שמעתי) .ובשו״ת צבי לצדיק (סימן י״ד) מביא מי שהקשה
דבזוה״ק (פר׳ צו דף לא :ד״ה ותנינן) משמע שגם הד' מינים הם תחת שר .גם מספר ליקוטי אמרים [להרה״ק הר״ר בער ממעזריטש זצוק״ל] (אות רס״ח) משמע ג"כ שהם
תחת שר ,אבל על פי תירוצו של הצבי לצדיק מיושב הכל ,עיי"ש .ובספר היכלי שן [להגה״ק ר׳ שמואל נחום הלוי זצוק״ל אב״ד בק״ק וואהנילאב ליבטשוב וליזענסק (מעוטר
בהסכמת הגה״ק משינאווא זצוק״ל ,הרה״ק ר׳ דוד מקרשאנוב זצוק״ל וכ״ק מרן אדמו״ר הראשון זצוק״ל)] לחג הסוכות (ד״ה ביוצר ליום א׳) כתב דעפ"י הדין לא היו ישראל ראוין
להשתמש בד' מינים אלו ,שהוא כמשתמש בשרביטו של מלך ,אלא שישראל נקראין בנים ,וזה מעיד שהקב"ה יכול למחול עוונות לישראל ,דאם הם עבדים
והוא מלך עליהם ,מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ,וא"כ מדאמרה התורה שיקחו הד' מינים מוכח שאין זה משתמש בשרביטו של מלך ,אלא כבנים שהאב
מחל להם ,וזה מה שאנו אומרים ביוצר ליום א' סוכות (המתחיל אקחה פרי עץ הדר וכו׳) ,ובארבעת אלה תאב ,להללו בם כאב ,דלכך נתן להם ד' מינים להראות שהם
בבחינת בנים והוא להם כאב.
ב .וברש"י ,להרבות שמחה .ותוס' (ד״ה חוגו) לשון מחולות כמו יחוגו ויניעי כשיכור (תהלים קז ,כז).
א
תוכוסה גח תשפז אלף המגן
הסוכות ,ולכן כשמקיימין מצות סוכה ,והיא קצת כדוגמא גלות שהוא נודד אמאי מצטער פטור (סוכה כו ).ואמאי היא המצוה להדרה ולעטרה (שם י-.כח,):
מביתו וקובע את עצמו בסוכה ,עי"ז מתעורר זכות יעקב לכפר על הגלות, לכאורה איפכא מסתברא כל שמצטער יותר ,יותר שכר יהי' לו בישיבתו
והוא נכון לפע"ד .וי"ל קצת דלהכי נקט המדרש כאילו גלו לבבל ,מפני שגם בסוכה.
יעקב גלה לחרן שהוא בבבל. בספר אפריון [להג״ר שלמה גאנצפריעד זצ״ל ראב״ד אונגוואר בעמח״ס קסת
]ג[
בנים למקום הסופר] פרשת אמור (ד״ה בסוכות) כתב לפרש ,בהקדים מה שכתב בספר אחד
צדקה המשך המשנה (כח ):כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי,
איתא בכתבי האריז"ל (פע״ח שער חג הסוכות פ״ג) שיש להרבות בצדקה ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות וכו' .והיינו כי בלאו בבא הקודמת דעושה
בערב חג הסוכות]ד[ .וכבר נאמרו טעמים שונים לזה]ה[. סוכתו קבע וביתו ארעי ,לא היה מקום לשאול ירדו גשמים מאימתי מותר
לפנות ,כי הייתי אומר דטעם מצות סוכה היא משום גלות ,וא"כ כשירדו
ובספה"ק בני יששכר כתב כמה וכמה טעמים על זה ,וזלה"ק במאמרי
גשמים לא יפנה כלל מן הסוכה ,ואדרבה אז המצוה יותר חשובה ,אבל מאחר
חודש תשרי (מאמר י׳ אות כ״ו) ,נבאר עוד טעם למצות צדקה ביותר בחג הזה,
דקתני שעושה סוכתו קבע וביתו עראי ,והיינו כמו דקתני בברייתא כיצד הי'
זכור תזכור את אשר כתבתי לך לעיל (אות י״ח) אחד מן הטעמים מה שנ"ל
לו כלים נאים מעלן לסוכה ,מצעות נאות מעלן לסוכה וכו' ,ולפי"ז בעל כרחך
לתרץ קושית הראשונים ,למה צוה הש"י לעשות זכר לענני הכבוד [שהיו בזכות
אין הטעם משום גלות ,ומעתה יש לשאול ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות.
אהרן] ,ולא עשה כן לצוות לעשות זכר למן ובאר [שהיו בזכות משה ומרים] .והוא
והנה לפי המדרש הנ"ל דהטעם הוא משום גלות ,באמת יש לשאול אמאי אם
עפ"י דברי הקדמונים דתשובה מהני רק לישראל ולא לאומות העולם [והוא
יש לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה ,ואם ירדו גשמים
מדברי הספרי כאשר כתבתי כמה פעמים]]ו[ ,וכתבו הטעם דהרי קיי"ל (כתובות יז ).מלך
אמאי מותר לפנות.
שמחל על כבודו אין כבודו מחול ,על כן לא מהני תשובה לאומות העולם,
משא"כ ישראל כתיב בהו (דברים יד ,א) בנים אתם לה' אלקיכם ,והש"י נקרא וממשיך שם ,והנראה לפע"ד בזה עפ"י המדרש (שמו״ר מד ,ה) שהביא
עליהם אב ,ואב שמחל על כבודו כבודו מחול (קידושין לב.). רש"י בפרשת כי תשא בפסוק (לב ,יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך
והנה הסוכה היא זכר לענני הכבוד ,וקיי"ל (סנהדרין כב ).אין רוכבין על וגו' ,אם לשריפה הם זכור לאברהם שמסר עצמו לישרף עליך באור כשדים,
סוסו ואין משתמשין בשרביטו ,והנה כתיב (שמות כ ,כא) ומשה נגש אל הערפל אם להריגה זכור ליצחק שפשט צוארו לעקידה ,אם לגלות זכור ליעקב שגלה
אשר שם האלקים ,וכתיב (שם יט ,ט) הנה אנכי בא אליך בעב הענן]ז[ ,ועוד לחרן .והנה שלשה הרגלים ,המה כנגד אברהם יצחק ויעקב כמ"ש הטור בריש
פסוקים אחרים ,הנה הענן הוא כביכול כענין במלך בשר ודם הרוכב על סוס, הל' ראש חודש (סי׳ תי״ז) ,פסח כנגד אברהם דכתיב (בראשית יח ,ו) לושי ועשי
והאיך היו ישראל רשאין להשתמש בענני הכבוד ,אלא על כרחך שהם נקראים עוגות ופסח היה ,שבועות כנגד יצחק שתקיעה של מתן תורה היה בשופר
בנים]ח[ ,והש"י נקרא עליהם אב .וכיון שהם בנים מהני להו תשובה ,על כן מאילו של יצחק ,סוכות כנגד יעקב דכתיב (שם לג ,יז) ולמקנהו עשה סוכות.
אחר יום הכפורים צוה הש"י לעשות זכר לענני הכבוד ,בכדי שיאמינו ישראל ולפי"ז י"ל מה שהסוכה מכפרת על גלות אינו מפני שישיבה בסוכה
בכפרתן שנתכפר להם על ידי התשובה ויום הכפורים. היא ממש כמו גלות ,אלא מפני שזכות יעקב מכפר על הגלות ,והוא כנגד חג
ג .במסכת שבת (יא ).איתא ,רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הם .ואמר הרה״ק בעל ויחי יוסף מפאפא זצ״ל (הובא בספר הוד הילולא) כי רבי שמעון אזיל
לשיטתיה ,שאמר (ב״ק עו ):כל העומד לזרוק כזרוק דמי ,וכן דעת רבי שמעון בכל ענין ,שמה שעתיד להיות חושבים אותו כמו שהוא עכשיו .וכיון שעתידים ישראל
להיות בני מלכים ,כדכתיב (שמות יט ,ו) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ,לכך חושבים אותם גם עתה כמו בני מלכים ,עכתו"ד .וכן כתוב בספר אור החיים הק׳ (במדבר
כו ,יט) דמה שאמר רבי שמעון כל ישראל בני מלכים ,מוסב על לעתיד לבוא ,שאז יהיו כל ישראל בני מלכים ,עיי"ש .וא"כ הם כבנים למקום ,שהוא מלך מלכי
המלכים והם בניו.
ד .ובספר אור צדיקים [להגאון המקובל מוה״ר מאיר פאפורש זצ״ל] הל' סוכה סימן ל"ח (אות א׳) כתב שהגאון המקובל מוה״ר חיים וויטאל זצ״ל היה מחלק קופה לעניים
בערב סוכות .וידוע כי כ״ק מרן הגה״ק מצאנז זצוק״ל פיזר נתן לאביונים בהפלגה יתירה בערב סוכות ,ושנה אחת חילק בערב סוכות ח"י מאות רו"כ ,שהיה סכום
עצום מאוד.
ה .וראה בספה"ק קדושת ציון פרשת אמור (ד״ה ולקחתם [א]) שנשאל מאת הג״ר מאיר אריק זצ״ל אבד״ק טארנא (יוד״ה ט״ו תשרי) על התנהגותו של הגה״ק בעל
דברי חיים זצ״ל בענין חלוקת צדקה בערב חג הסוכות ,כי מה ענין צדקה אצל סוכה .ואמר לו רמז נפלא ,שמנין הטפחים של הכשר סוכה עולה כמנין צדק״ה,
דהסוכה היא ז' על ז' טפחים ,היינו מ"ט טפחים מרובעים ,זהו שיעור הסכך ,והדפנות אשר נצרכים להכשר סוכה ,היינו שתים כהלכתן והשלישית טפח ,אשר הן
בגובה עשרה טפחים ,הרי לכל דופן שבעים טפחים מרובעים ,והדופן השלישי שהוא רק טפח בגובה עשרה ,הרי עשרה טפחים ,וביחד הם ק"נ טפחים מרובעים,
ובצירוף שיעור הסכך של מ"ט טפחים מרובעים ,סך הכל קצ״ט טפחים מרובעים ,שעולה כמנין צדק״ה ,הרי שבהכשר הסוכה מדפנותיה ובסככיה במדותיה
ובטפחיה ,מרומז ענין הצדקה ,וחושבנא דדין כחושבנא דדין ,והוטב בעיניו וקלסה ,עכ"ל[ .וראה בגליון פרי הכרם (גליון י׳ מדור פרי קודש) סיפור הדברים באריכות ,עיי״ש].
וע"ע בספר דרשות חתם סופר (ח״א לסוכות תקס״ב ,דף מ״ג ע״א) שכתב ג"כ רמז זה ,יעו"ש.
ו .במאמרים לחודש תשרי (מאמר ד׳ אות כ״ד) מביאו בשם תנחומא פרשת האזינו (ד׳).
ז .אולי יש לרמז בזה מה שהבאתי בספר אוהב שלום [קאמינקא] ח"א (דף ע״ח) שמנהג קאמינקא היה ,שהיו מסככים הסוכה בסכך הרבה מאד ,עד שלא היה נראה
כמעט שום סדק בין עלי הסכך (וכן נוהגים בבאבוב) ,ע"כ .וסכך הרבה נקרא עב ,והסוכה הוא זכר לעננים ,וע״ב מרמז לשם ע"ב שעולה חס״ד ,וזהו י"ל בע״ב הענן,
שה' ישלח חסדו ואמיתו.
ח .בענין זה יש להביא מה שכתב בספר בית פינחס [להגה״צ ר׳ פינחס חיים הלוי הורוויץ זצ״ל ראב״ד קאסוב ובעל פתחא זוטא] פרשת האזינו לפרש הפסוק (דברים לב ,ה)
שחת לו לא בניו מומם וגו׳ ,עפ״י מה ששמע מהג״ר יעקב שלום קליין זצ״ל אבד״ק האלמין ,שזקינו הרה״ק ר׳ שמואל שמעלקא קליין זצ״ל אבד״ק סעליש [בעמח״ס
צרור החיים על סוגיית הש״ס] הי׳ אוהב מאד את התלמידים בני ישיבתו ,ולא הי׳ לו נחת ממי שדיברו עליהם סרה ,פ״א נזדמן שבעל בית אחד בא לפניו ,ודיבר על
בחור אחד מהישיבה שאינו מתנהג כשורה [ובעה״ב זה ג״כ לא הי׳ מההולכים תמים] ,אמר לו הגאון הנ״ל הלא מעלתו ג״כ מתנהג כך ,השיב הבעה״ב הלא אנכי איש
פשוט והוא בחור שלומד תורה .השיב לו הגאון ז״ל דעכ״פ אצל מעלתו אין בהתנהגותו שום חסרון ,כיון שגם אתם מתנהגים כך ,רק כל החסרון אצלו הוא רק
מה שלומד תורה ,וזה אין אצלי שום חסרון ח״ו ,עכד״ק ודפח״ח.
וממשיך הפתחא זוטא ,וז״פ בניו מומם ,שאין לקטרג על ישראל שעושים לפעמים דבר שאינו הגון ,כי הלא יש שבעים אומות אשר עשו כל דבר האסור באין
מכלים ,א״כ גוף הדברים לא נקראים מומים ,רק המום הוא משום דלישראל שהם בני אל חי אין מן היושר שיעשו דברים כאלו ,אף שלכל העולם אין בהדברים
ב
תוכוסה גח תשפז אלף המגן
ובספה"ק קדושת לוי לשבת תשובה (ד״ה מי א-ל) הקשה בפסוק הנ"ל והנה טורנסרופוס הרשע שאל את ר' עקיבא על מצות הצדקה ,מלך
מי אל כמוך נושא עון ,דהיינו שנושא העבירות למעלה ,ואחר כך אמר יכבוש החובש את עבדו וכו' ובא אחד ופרנסו הלא מתחייב למלך ,והשיבו ר' עקיבא
עונותינו ,דהיינו שנושא המצות למעלה. ישראל נקראים בנים ואב שכעס על בנו וכו' ובא אחד וזנו ופרנסו שכרו כפול
וכתב שם לתרץ]אי[ וזלה"ק ,ונראה לתרץ דאיתא בגמרא (תנחומא אמור
ומכופל (ב״ב י ,).ואם כן מן מצות צדקה ג"כ מוכח שאנחנו נקראים בנים .וג"כ
כ״ב) ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג ,מ) ,וכי ראשון הוא וכו' ,אלא ראשון מן מצות ד' מינים ,שהם נקראים כביכול שרביטו של מלך ,שאין שולט עליהם
לחשבון עונות .שלכאורה אין לו ביאור כאשר האריכו למעניתם המפרשים שום שר רק כביכול השגחתו ית"ש ,כמו שכתבתי לעיל (אות כ״ד) ויתבאר
אי"ה ,אם כן על פי שנים עדים [היינו מצות סוכה וד׳ מינים שהם המצות הנוהגים
הקדמונים (עי׳ ט״ז ריש סי׳ תקפ״א).
רק בחג הזה] או שלשה עדים [היינו בצירוף מצות צדקה הנהוגה בכל זמן ועידן ,עכ״ז
והנראה ,כי באמת נכון הדבר שבימים האלו מראש השנה עד יום בהתעסקו במצות צדקה בחג הזה הנה חוט המשולש הוא ועל פי כולם] יקום דבר אשר
הכפורים כל איש ואיש בודאי עיניו פקוחות על כל דרכיו לשוב אל ה' ,איש אנחנו נקראים בנים ,והש"י מקבלנו בתשובה ומוחל על כבודו ,ואב שמוחל
לפי שכלו יהולל ,ולפי מדריגתו מפחד ה' ומהדר גאונו בקומו לשפוט הארץ, על כבודו כבודו מחול ,כן ימהר לגאלנו במהרה בימינו אמן.
כי קרוב יום ה' ,ומי יכול להצטדק בדין ,ומי הגבר אשר לא ירא ,ואיזהו נפש
אשר לא תעונה ,כי יבא להיות נשפט לפני שופט כל הארץ על כל מעשיו, בזה יתבאר לך ג"כ דברי המדרש שהבאתי לעיל (אות כ״ד) כשיצאו
הלא החרד על דבר ה' יעשה במרום הר שכלו לתקן את אשר עוות ,והתשובה
]ט[
ישראל ממצרים כרתו ברית לעשות חסד זה עם זה ,עכ"ל .ונראה לפרש
נקרא תשובה מיראה .ואחר יום הכפורים כשעוסקין במצות סוכה ולולב וד' על פי הנ"ל ,דהנה כתיב (ישעי׳ יט ,א) הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים ,הנה
מינים וצדקה כיד ה' הטובה בנדבה וחיבה לעבוד את עבודת ה' בשמחה וטוב כביכול ראו אותו ישראל רוכב על עב וענן .והנה קיי"ל במלך אין רוכבין על
לב ,אזי התשובה הזאת תשובה מאהבה. סוסו ,ואם כן האיך היה אפשר להם להשתמש בענני הכבוד .על כן כרתו ברית
לעשות חסד זה עם זה ,וזה הוא מכח שנקראים בנים וכמו שהשיב ר' עקיבא
וידוע מאמר חכמינו ז"ל (יומא פו ):שעל ידי תשובה מיראה הזדונות והקב"ה למו אב ,על כן וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ,הבן]י[.
נהפכו לשגגות ,ועל ידי תשובה מאהבה הזדונות נהפכו לזכיות כאשר איתא
שם .והקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו הרוצה בתקנות השבים לפניו תשובה מאהבה
באמת ובאהבה ,כאמור (נוסח תפילת ימים הנוראים) ולא תחפוץ במות המת כי איתא במסכת ראש השנה (יז ).עה"פ (מיכה ז ,יח-יט) מי אל כמוך נושא
אם בשובו מחטאיו וחיה .על כן בחג הזה שאנו באים לחסות בצל שדי על ידי עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא ישוב
מצות ומעשים טובים מאהבת השם יתברך ,אז מונה העונות ,לידע כמה מצות ירחמינו יכבוש עונותינו .חד אמר נושא וחד אמר כובש ,פירוש נושא העונות
יהיה חילוף העונות ,מה שאין כן עד סוכות דהוא מיראה ,אזי לא ימנה כלל, בכף מאזנים והקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו מטה כלפי חסד ,דהיינו
שעדיין הם שגגות ,אמנם בסוכות שאז הוא מאהבת השם ,אז השם יתברך שנושא הצד עבירות למעלה ואז מכריע ממילא הזכיות .וחד אמר כובש,
מונה וסופר העונות ,כדי שיתהפכו לזכיות ויהיו מליצים טובים על ישראל]בי[. דהיינו שכובש הכף של העבירות ואז ממילא הצד של מצות מכרעת למטה
וזהו פירוש ראשון ,הוא שנקרא החג הזה ראשון ,כי לו משפט להקרא ראשון והיינו מטה כלפי חסד.
שום חסרון ולא נקרא אצליהם מומים ,עכ״ז לנו עם בני ישראל נקראים מומים ,וז״פ בניו מומם ,והיינו לא הדברים שיעשו נקראים מומים ,רק מה שהם בניו זה
הוא המום ,עכ"ד.
וממשיך שם הגה״צ ר׳ אברהם דוד הורוויץ זצ״ל אבד״ק שטראסבורג ואח"כ מו״ץ בהעדה החרדית ,ובד״ז יל״פ חטאנו עם אבותינו ,כי כל החטא שלנו הוא מחמת
שאנו בני אברהם יצחק ויעקב ולא יאות לפנינו לעשות כן ,וכמו שפי׳ האלשיך הקדוש עה״פ (ויקרא כו ,מב) וזכרתי את בריתי וגו' והבן .וח״ב הרב החריף המובהק
מו׳ יחיאל העללער הי״ד הוסיף עד״ז עוד נופך ,דמובן מה שאמר ר' מאיר (קידושין לו ).בין כך ובין כך קרוים בנים ,דממה נפשך אם הם צדיקים בודאי קרוים בנים,
ואפי׳ אותן שעושים דברים שאינם מותרים ג״כ קרוים בנים ,דעיקר החטאים הוא רק מחמת שהם בנים למקום ,דבלא זה אין שום חסרון לעשות דברים כאלה,
דמומם הוא רק מה שהם בנים וכנ״ל בניו מומם ,א״כ שפיר בין כך ובין כך נקראים בנים ,והבן .וממשיך המו"ל להוסיף הגה״צ ר׳ שרגא פייוויש שנעעבאלג זצ״ל,
ששוב וראה ברבינו בחיי כאן שכתב וז״ל ,ולפי שקראן בניו ,בנים אתם לה' אלקיכם ,הנה הסירוב וההשחתה הזו הוא מומם גדול להם ,שיהיו דור עיקש ופתלתול
ט .וראה בספר משען המים [להג״ר משולם זלמן כ״ץ זצ״ל אב״ד פיורדא] פרשת בא (ד״ה איתא) ,ובספר עטרת סופרים בחלק חתם סופר לחג הפסח ,שכתבו כעין זה.
י .ובזה יש להביא ג"כ מה שפירש הרה״ק ר״ר אלימלך מליזענסק זצוק״ל ,מובא בספה"ק דברי יחזקאל [שינאווא] פרשת מסעי (בהפטרה) שמסופר שם ,שהרה״ק
ר״ר אלימלך זי״ע אמר שמי שמכיר את הרה״ק ר׳ פינחס מקאריץ זצוק״ל הוא מסוגל ליראת שמים ,וכאשר שמע זאת בנו הרה״ק ר׳ אלעזר מליזענסק זצ״ל ,נסע
להרה״ק ר׳ פינחס מקאריץ זצ״ל .ואמר הרה"ק ר' אלעזר ז"ל בעת שישב על שלחן של הרה"ק מקאריץ" ,טאטע" ,הגיב על זה הרה"ק מקאריץ "ודלמא לאו אביו
הוא" ,ולא השיבו כלום .וכשחזר רבי אלעזר לביתו ,וסיפר לאביו הרה"ק ר"ר אלימלך מה שאמר לו הרה"ק מקאריץ ,שאל לו הר"ר אלימלך ,מה השבת לו ,ואמר
לא השבתי כלום ,אמר לו הר"ר אלימלך ,היה לך להשיב לו הלא כתיב (דברים לב ,ז) שאל אביך ,״מען לייט זיך א טאטע״ ,עכדה"ק .והכוונה שאפילו אין אנו בבחינת
בן ורק צועקים "טאטע" ,יעזור הקב"ה שנהיה בבחינת בן .וכן כתב בספר בית אברהם [סלונים] פרשת ויגש (ד״ה אדוני שאל) שהיה בביקורו של הרה״ק ר׳ אלעזר
זצ״ל אצל הרה״ק ממעזיבוש זצ״ל ,עיי"ש .וראה מסכת ב"ק (ב ).אבות מכלל דאיכא תולדות ,י"ל ע"י שמשאיל לעצמו אב ,הוא נעשה בן ,וזהו שאל אביך ,ועל ידי
זה יהיה תשובתו תשובה ויועיל .ובדרך צחות הוספתי במה שאומרים בהגדה של פסח ,כנגד ארבע בנים דברי תורה וכו׳ ואחד מהם רשע ,ולשיטת ר' מאיר דס"ל
דבין כך ובין כך נקרא בנים ,גם הרשע נקרא בן .ועפי"ז יכולין לפרש מה שאומרים לפני מה נשתנה ,כאן הבן ״שואל״ ,שצריך לשאול אב "מען לייט זיך א טאטע"
אי .וקצת דומה לזה איתא בספר ישועות יעקב על שו"ע או"ח סי' תקפ"א (סעי׳ ד׳).
בי .והתועלת שבא ע"י תשובה מאהבה ,ראיתי בספר נחלת יעקב [להג״ר יעקב אברהם זצ״ל אבד״ק לייפניק] פרשת וירא (אות ב׳) בשם ספר זרע ברך ,דמהאי טעמא
ברא הקב"ה את האדם ,ודחה את דברי המרובים מפני המעוטים ,מצד התשובה ,שגדולה תשובה שזדונות נעשו כזכיות ,א"כ גם המצות לא תעשה המה כמצות
עשה ,ונמצא שמצות עשה המה הרוב ,עיי"ש .וראה בספה"ק אגרא דכלה פרשת ראה (ד״ה ראה אנכי) לחדש בגודל מעלת תשובה מאהבה שזדונות נעשים כזכיות,
דהנה טבע וסגולת המצות להשפיע טובה לכל העולמות ,וסגולת העבירה בטבעה להשפיע להיפך .והנה לפעמים מצטרכים ישראל להשפיע רעות על אומות
העולם ,ואפשר לעשות ע"י תשובה מאהבה ,דאע"פ שטבע עשיה זאת גרמה הרע ,ככל העבירות ,אבל פעולתה יהיה לטובת ישראל כמו מצוה ,דהיינו שיושפע
על ידי אותן העבירות רעות ,ויחולו על ראש שונאיהם של ישראל ,עכתודה"ק .אבל כדי לעשות תשובה מאהבה צריך להיות בעל תשובה .וזהו במקום שבעלי
תשובה עומדין ,להשפיע רעות על אומות העולם ,אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ,מאחר שאין להם חטאים ,ואין על מה לעשות תשובה מאהבה ,וממילא אין
בכוחם להרע לאומות העולם .או יאמר עפ"י מה שנתנבאו כמה נביאים בסגנון אחד (קול אריה [להג״ר אברהם יהודא הכהן זצ״ל אבדק״ק בערעגסאז ומאד ,בעמח״ס שו״ת קול
ג
תוכוסה גח תשפז אלף המגן
iלפרשת וזאת הברכה על שיש בו מעלות חשבון העונות ,ואזי הוא משפיע לנו טובה וברכה כאשר
רצונו יתברך להשפיע תמיד ,כי יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה כו'
נעוץ סוף התורה לתחילתו (עי׳ פסחים קיב.).
ולכל היד החזקה [פירש״י ,שקיבל את התורה הלוחות בידיו] ,ולכל המורא הגדול,
אשר עשה משה לעיני כל ישראל [פירש״י ששיבר את הלוחות והקב״ה הסכים על ונמצא בזה מכוון פסוק הנ"ל ,דהיינו שידוע כל איש מישראל רוצה
ידו שנאמר (שמות לד ,א) אשר שברת ,יישר כחך ששברת] (דברים לד ,יב) .בראשית ברא לחסות תחת כנפי השכינה תמיד ,וכמו שיסד הפייט (סליחות ליום ראשון) הכל
אלקים (בראשית א ,א). חפיצים ליראה את שמך ,ומי מעכב שאור שבעיסה (ברכות יז .).והנה באם
בהקדמה לשו"ת פתחא זוטא חלק או"ח [להגה״צ ר׳ פינחס חיים הלוי הורוויץ
שירחם ה' את שארית עמו ישראל ,ויסיר מהם היצר הרע ,אזי יהיה רצונם
זצ״ל ראב״ד קאסוב ובעל פתחא זוטא] מביא נכד המחבר הגה"צ ר' שרגא פייוויש תמיד לירא מלפני השם יתברך בגין דהוא רב ושליט ושרשא לכל עלמין
שנעעבאלג זצ"ל (בעל שו״ת שרגא המאיר ח׳ חלקים ,ועוד) בשם אחיו הב' אהרן (זוה״ק ח״א יא .):והנה מובא בגמרא (עי׳ סוכה נב ):על שלשה הקדוש ברוך
מאיר ז"ל לקשר סוף התורה לתחילתו ,וז"ל ,עשרה דברים נבראו בערב שבת הוא מתחרט ,ואחד מהג' על היצר הרע .והנה בזה הטענה באנו לפני השם
בין השמשות ואחד מהם הלוחות (אבות ה ,ט) ,שמעתי בשם הה״ק מבאבוב יתברך ,לאמר לפניו ,מה אשמים אנחנו על בגדינו ואשמותינו ,הלא אתה
ז״ל]גי[ ,וידי משה כבדים (שמות יז ,יב) מתרגם יקרו ,וזה שראוי היה לכתוב את גרמת לנו ,מה פשענו ומה חטאנו לפניך ,סור נא מעלינו היצר הרע ,ואז בודאי
התורה על ידי משה ,אלא שראה כביכול שעתיד לשבור את הלוחות ולא נעבוד אותך ביראה ופחד תמיד .וכשמוע הרחמן הגדול טענות בניו ,אז ירום
רצה שידיו יישברו ,מפני זה כתב את התורה על הלוחות .וזהו וידי משה רחמנותו יתברך נושא את העונות למעלה מאתנו ,והמצות נשאר אצלינו
כבדים יקרו ,ולא רצה השי״ת לשבור אותם ,ויקח אבן וישימו תחתיו ,זה להיותם מליץ יושר בעדינו ,להשפיע לנו רב טוב הצפון.
הלוחות שכתוב עליהם את התורה]די[. וזהו שאמר הכתוב מי אל כמוך נושא עון ,דהיינו מי אל גדול כה' אלהי
וממשיך שם ,עפ״ז נלפענ״ד והיד החזקה ,פרש״י שקיבל את התורה ישראל אשר מתנהג במדותיו תמיד במדה טובה וישרה ,דהיינו שהעונות
בלוחות ,שראוי הי׳ לכתוב אותם על ידי משה ,וזה שקיבל את התורה בלוחות נושא מאתנו למעלה למעלה ,ואז הזכיות נשאר אצלינו למליץ טוב בעדינו
בידיו ,ולכן המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל ,ששיבר את לפניו יתברך .וזהו שאמר הכתוב ישוב ירחמינו ,דהיינו שהתשובה אשר הם
הלוחות והקב״ה הסכים ,וראי׳ לזה בראשית ברא אלקים ,כבר ערב שבת בין עושים מאהבה ,אז היא גורמת שיכבוש עונותינו למטה ,והחטאים ישליך
השמשות כבר נבראו הלוחות]וט[. במצולת ים.
ארי׳] פרשת אמור אות י״ד ,קדושת יו״ט ריש פרשת ואתחנן ,ערוגת הבושם פרשת פינחס [ד״ה ובזה נבא]) על מה שאמרו חכמז"ל (קידושין לט ):שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ,אבל
בתשובה מאהבה דזדונות נתהפכו לזכיות מגיע שכר אף בהאי עלמא ,כי על עבירות הקב"ה משלם גמול בהאי עלמא ,והרי מדה טובה מרובה ממדת פורעניות
(סוטה יא ,).אם כן כל שכן עבירה שנתהפכה לזכות שמגיע על זה שכר בעוה"ז ,עכ"ד .ולפי דבריו י"ל כוונת הגמרא ,במקום שבעלי תשובה עומדין ,שמקבלים שכר
מצוה בהאי עלמא מחמת תשובה מאהבה שעשו ,אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד ,לפי ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא ,ודו"ק.
גי .כבר קדמו בזה בספה"ק אוהב ישראל ליקוטים לפרשת קרח (ד״ה כאשר דבר ה׳) בשינוי קצת .ובספר רביד יוסף עה”ת [להג״ר אהרן יוסף טעמפלער זצ״ל אב״ד רזעפניק]
ח"ב על מסכת כתובות (ד״ה ואפשר) מביאו בשם הרה״ק מלובלין זצוק״ל .ובהקדמה לספר הגהות מהרש״ם [בערזאן] על הש”ס (ד״ה ובזה) מביא דבר זה בשם הרה״ק
ר׳ שלום מבעלזא זצוק״ל .ובספר צמח דוד [להרה״ק ר׳ דוד מדינוב זצ״ל] בסוף פרשת בשלח -הוספות מכת”י (ד״ה וידי משה) כתב כן מעצמו.
וראה ספר הנותן אמרי שפר [להרה״ק ר׳ ישעי׳ נפתלי הירץ מדינוב זצ״ל] פרשת וזאת הברכה (ד״ה ולכל יד החזקה) שמביא בשם הרמ״ע מפאנו בספרו עשרה מאמרות בשם
מדרש ,ראוי׳ ידיו של משה לחקוק עליהם הלוחות .ומפרש שם הפסוק בפרשת עקב (דברים ט ,טו) ואפן וארד מן ההר ושתי הלוחות על שת״י יד״י ,ואתפוש בשני
הלוחות ואשליכם מעל שת"י יד"י ,וכו' ,והשכיל כי ידיו המה בקדושת הלוחות ,וי' אצבעותיו ראוין לכתוב עליהם העשרת הדברות ,והבין מזה שהגם שישבור
הלוחות עדיין קדושתם ישאר בשתי ידיו ,ויהיה בזה טובה לישראל להיות נדונין כפנוי' וכו' .ומפרש ואפ״ן [רמז על השכלת החכמה זו במחשבה] וכו' ,ובזה הבנתי כי
רצון הבורא לשבור את הלוחות לטובת ישראל ,ועיי"ש עוד דבריו הנחמדים .וראה בספר נחלת יהושע [להגה״ק ר׳ יהושע העשיל זצ״ל אב״ד חאליוב] בסוף פרשת וזאת
הברכה (ד״ה ולכל היד) שמביא בשם הרה״ק ר״ר בער ממעזריטש זצוק״ל דברים נפלאים מאד למה שיבר הלוחות ,ומפרש בזה לקשר סוף התורה לתחלתו .וראה
בספר גור ארי׳ [להמהר״ל מפראג] פרשת וזאת הברכה (ד״ה ולכל היד החזקה) שכתב וז"ל ,ולכל היד החזקה שקבל התורה בלוחות וכו' .פירוש ,שהיו הלוחות אבן סנפריון,
והיו אמה על אמה ,והיה משה סובלן ,כך פירש הרא"ם .ולא יתכן ,חדא ,דלא הוי צריך לומר שקבל את התורה בלוחות בידיו ,רק שהיה משה סובל את הלוחות.
ועוד ,במדרש אמר שהיה הכתב של הלוחות סובלן .ובירושלמי במסכת שקלים (פ״ו ה״ה) אמרו ,כיון שחטאו ישראל בעגל ,בקש הקדוש ברוך הוא לחוטפן מידו
של משה ,גברו ידיו של משה וחטפן ממנו ,הוא שהקדוש ברוך הוא משבחו ולכל היד החזקה ,שלטה על ידי לגברה .והוצרך לומר כך ,דאם פירוש היד החזקה
שעשה במצרים ,זה כבר כתיב (דברים לד ,יא) לכל האותות והמופתים ,עכ"ד .וראה בספה"ק אוהב ישראל פרשת בשלח (ד״ה ויבא עמלק) שמביא בשם ספר עשרה
מאמרות [להרמ״ע מפאנו] שכתב עוד טעם למה לא נכתבו על ידו של משה .וראה בספה"ק ישמח משה פרשת כי תשא (ד״ה והמכתב) שמביא מספר עשרה מאמרות
מאמר חיקור הדין ח"ב (פרק ט״ז) שכתב ,מה שאדם לומד לשמה ,מה שמחדש נחקק על הלוחות .ועוד שם (ד״ה כתב לך) שמביא בשם ספר שבט מוסר [להג״ר
אליהו כהן האתמרי זצ״ל] (פרק ל״ה) שע"י חידושי תורה שאדם כותב נעשה היכלות וחופות שיתעדן בהם הנשמה ,ע"כ ראוי' לאדם שכל חידוש יעלהו עלי הספר.
די .אולי י”ל רמז אשרי מי שבא לכאן ותלמידו בידו ,שהם נחקקים על ידו ,ואין צריך לשברם .וגם י”ל על פי ה׳ ביד משה ,שמצד ה' היה נחקקים ביד משה .אבל
כיון שאין רוצים שיהי' עפ”י השם ,ע”כ כתובים על לוחות ,וצריך לשברם ,ע"כ כתבם על לוחות.
וט .לכאורה אין כל כך ראי' מכאן על השבירה ,דאולי נבראו שיכתוב עליהם בלי שבירה.
iתודתינו נתונה לאלו שהשתתפו בהוצאות הגליון i
כל מי שרוצה הגליון הזה נתנדב ע"י הנה"ח הגליון הזה נתנדב ע"י הנה"ח הגליון הזה נתנדב ע"י הנה"ח
להשתתף בהוצאות מוה"ר שמואל שליססעל הי"ו מוה"ר אפרים גרינפעלד הי"ו הרב אפרים שלמה הלברשטאם שליט"א
לרגל השמחה השרוי' במעונו בהולדת הבת למזל טוב הגליון לרגל השמחה שבמעונו
או לעילוי נשמת יפנה לרגל השמחה השרוי' במעונו בהולדת הבן אצל חתנו לרגל השמחה השרוי' במעונו בהולדת הבן למזל טוב,
הרב אהרן ראבינאוויטש שליט"א למזל טוב ,יהי רצון יהי רצון שיזכה לגדלו ולחנכו לתורה לחופה ולמעשים ויהי רצון שיזכה לגדלה לבעל תורה לחופה ולמעשים למכון אלף המגן 347-930-8759
ולהשאיר הודעה שיזכה לגדלו ולחנכו לתורה לחופה ולמעשים טובים ,טובים ,וירוו רב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצאי חלציו טובים ,וירוו רב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצאי חלציו
תזכה למצות וירוו רב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצאי חלציו
ישלם ד' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ד'
ד
