gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אלף המגן · Elef Hamugein — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: אלף המגן · Elef Hamugein

שבוע: סוכות (2026-09-21)

אלף המגן · Elef Hamugein — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫חג הסוכות שנה כ"ג גליון ג' (תשכ"ט)‬ ‫א) שהוא זמן האסיף‪ ,‬שמאסף התבואה לתוך ביתו‪ ,‬ובשביל זה נקרא‬ ‫הד׳ מינין נקראים שרביטו של מלך‬ ‫בתורה (שמות כג‪ ,‬טז) חג האסיף‪ ,‬שאדם רואה שלא היתה עבודתו לבטלה‪ ,‬הן‬ ‫העבודה של כל השנה‪ ,‬והן העבודות של ראש השנה ויום הכיפורים‪.‬‬ ‫כתב בספה"ק בני יששכר מאמרי חודש תשרי (מאמר י׳ אות י״ח) בכדי‬ ‫להוכיח לכל באי עולם שנתקבלה תשובתינו‪ ,‬כי אב שמחל על כבודו כבודו‬ ‫ב) שמחת בית השואבה‪ ,‬שהיו שואבין רוח הקודש‪.‬‬ ‫מחול‪ ,‬צונו הש"י אחר עבור ימי התשובה ליקח ביום החג הקדוש הזה ד'‬ ‫ג) כתב בספר החינוך (מצוה שכ״ד) שהד' מינים הם משמחי לב‪.‬‬ ‫מינים‪ ,‬ואלו הד' מינין אין שום שליטה לשר עליהן‪ ,‬רק כביכול הש"י בעצמו‬ ‫[כן כתבו הקדמונים]]א[‪ ,‬אם כן אלו הד' מינין נקראים שרביטו של מלך‪ ,‬ובנים‬ ‫ד) נקרא חג הסוכות‪ ,‬וכתב הרד"ק בספרו שרשים (ערך חגג) וחגותם אותו‬ ‫יכולין להשתמש בהם‪.‬‬ ‫חג (שמות יב‪ ,‬יד) נקרא חג על שם עגולה‪ ,‬לפני שמרקדין ומטפחין בשמחת יום‬ ‫טוב‪ ,‬שהוא זמן שמחה הן ברוחניות והן בגשמיות‪ .‬וראה בספר הערוך (אות ח׳‪,‬‬ ‫ועל זה יש להביא מה שכתב בספר דברי שאול [להג״ר יוסף שאול נאטנזאהן‬ ‫חג) על תיבת חג [בראשונה תרגמו שם בלשון אשכנז‪ ,‬טאנצין‪ ,‬ארום דרעהען‪ ,‬פייערטאג]‬ ‫זצ״ל אב״ד לבוב] על שיר השירים (ד״ה כתפוח) וז"ל‪ ,‬והנה שמעתי שהרב הגאון‬ ‫וז"ל‪ ,‬פירש גאון לשון חג‪ ,‬כמו ריקוד וטיפוחין בשמחה וכו'‪ ,‬וחגיגה היא שלמי‬ ‫מראווא נ״י אמר שיש לו פקפוק על אתרוגי קארסיקנאר‪ ,‬שהם גדילים בעצי‬ ‫שמחה‪ ,‬מן וחגותם אותו חג לה' וכו'‪ ,‬וקאמר בגמרא (חגיגה י‪ ):‬דלמא חוגו‬ ‫היער ולא נקרא פרי‪ ,‬ואנן בעינן פרי עץ הדר‪ .‬ולפמ״ש אין מקום פקפוק‪,‬‬ ‫חגא קאמר רחמנא‪ ,‬כלומר רקדו לפני וכולי וכו']ב[‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכמו שכתב בשו"ת‬ ‫שע״כ כיון שהפירות טובים הם למאכל‪ ,‬ע״כ שפריו אינו בא מכח יניקת‬ ‫יהודה יעלה [להג״ר יהודה אסאד זצ״ל אב״ד ור״מ סערדעהאלי] חלק או"ח (סימן קנ״ז)‬ ‫העלים שבאים מיניקת האילן‪ ,‬והשם נתן בטבעו שיגדל הפירי מעצמו בלי‬ ‫טעם שהמצות צריכין להיות עגולים‪ ,‬משום דכתיב עגות מצות‪ ,‬ועגות פירש‬ ‫כח הכנה מהעלים‪ ,‬וא"כ מקרי פרי עץ הדר‪ .‬ועיין בתוס׳ בשבת (פח‪ ).‬שם‪,‬‬ ‫עגול מלשון עג עוגה‪ .‬וכמו כן נקרא חג על שם עגולה‪ ,‬שהמחול והריקוד הוא‬ ‫שהעירו דהאתרוג פריו קודם לעליו‪ ,‬דהיינו שדר משנה לשנה באילן ונשרו‬ ‫כמו עגול‪.‬‬ ‫עליו ובאין עלים אחרים תחתם‪ ,‬וא״כ זה נקרא פריו קודם לעליו‪ .‬ולפמ״ש‬ ‫לתרץ אם הסוכה מרמז על גלות‬ ‫ימתקו הדברים דכח הפירי שבו אינו מכח האילן‪ ,‬כי אם מעצמותו מקב״ה נתן‬ ‫כח שיגדל פירות‪ ,‬וא"כ פריו קודם לעליו‪ .‬וזה לדעתי שנקרא קדימה במעלה‬ ‫למה צריכין לעטרה ואמאי מצטער פטור‬ ‫אף שאינו קודם בזמן‪ ,‬ודו״ק היטב‪ .‬ואף אם מפרש קיום בזמן ג״כ יש לומר‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימים (כג‪ ,‬מב)‪.‬‬ ‫שהעלים הם נמשכים מכח הפרי ולא הפרי מהעלים‪ ,‬ודו״ק‪.‬‬ ‫איתא במדרש (ילקוט סוף רמז תרנ״ג) אמר ר' אליעזר בר מרוס למה אנו‬ ‫עושין סוכה אחר יום הכיפורים‪ ,‬אתה מוצא בראש השנה הקב"ה יושב בדין‬ ‫שמחת יום טוב‬ ‫על באי העולם‪ ,‬וביום הכיפורים הוא חותם הדין‪ ,‬שמא יצא דינם של ישראל‬ ‫כתב הרמב"ם (הל׳ לולב פ״ח הי״ב)‪ ,‬אף על פי שכל המועדות מצוה‬ ‫לגלות‪ ,‬ועל ידי כן עושין סוכה וגולין מבתיהם לסוכה‪ ,‬והקב"ה מעלה עליהן‬ ‫לשמוח בהן‪ ,‬בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה‪ ,‬שנאמר (ויקרא כג‪,‬‬ ‫כאלו גלו לבבל‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכן הוא בתפלה ובזכות צאתי מביתי וכו' יחשב לי בזאת‬ ‫מ) ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים וכו'‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ויש לומר כמה טעמים‬ ‫כאילו הרחקתי נדוד וכו'‪ .‬ולכאורה צ"ע מאחר דהסוכה היא במקום גלות‪,‬‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ובענין אי הד' מינים הם תחת השר‪ ,‬כתב הגה״ק החיד״א זצ״ל בספרו ראש דוד פרשת אמור (ד״ה ובאופן אחר) דלכך לוקחין אלו ד' מינים‪ ,‬דעל ד' מינים אלו אין‬ ‫שום שליטה לשר עליהם‪ ,‬רק כביכול השי"ת בעצמו‪ ,‬וכן הוא בסדר היום (חלק כוונת הלולב ואגדתו ד״ה עוד שמעתי)‪ .‬ובשו״ת צבי לצדיק (סימן י״ד) מביא מי שהקשה‬ ‫דבזוה״ק (פר׳ צו דף לא‪ :‬ד״ה ותנינן) משמע שגם הד' מינים הם תחת שר‪ .‬גם מספר ליקוטי אמרים [להרה״ק הר״ר בער ממעזריטש זצוק״ל] (אות רס״ח) משמע ג"כ שהם‬ ‫תחת שר‪ ,‬אבל על פי תירוצו של הצבי לצדיק מיושב הכל‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ובספר היכלי שן [להגה״ק ר׳ שמואל נחום הלוי זצוק״ל אב״ד בק״ק וואהנילאב ליבטשוב וליזענסק (מעוטר‬ ‫בהסכמת הגה״ק משינאווא זצוק״ל‪ ,‬הרה״ק ר׳ דוד מקרשאנוב זצוק״ל וכ״ק מרן אדמו״ר הראשון זצוק״ל)] לחג הסוכות (ד״ה ביוצר ליום א׳) כתב דעפ"י הדין לא היו ישראל ראוין‬ ‫להשתמש בד' מינים אלו‪ ,‬שהוא כמשתמש בשרביטו של מלך‪ ,‬אלא שישראל נקראין בנים‪ ,‬וזה מעיד שהקב"ה יכול למחול עוונות לישראל‪ ,‬דאם הם עבדים‬ ‫והוא מלך עליהם‪ ,‬מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול‪ ,‬וא"כ מדאמרה התורה שיקחו הד' מינים מוכח שאין זה משתמש בשרביטו של מלך‪ ,‬אלא כבנים שהאב‬ ‫מחל להם‪ ,‬וזה מה שאנו אומרים ביוצר ליום א' סוכות (המתחיל אקחה פרי עץ הדר וכו׳)‪ ,‬ובארבעת אלה תאב‪ ,‬להללו בם כאב‪ ,‬דלכך נתן להם ד' מינים להראות שהם‬ ‫בבחינת בנים והוא להם כאב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וברש"י‪ ,‬להרבות שמחה‪ .‬ותוס' (ד״ה חוגו) לשון מחולות כמו יחוגו ויניעי כשיכור (תהלים קז‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫א‬ ‫תוכוסה גח תשפז‬ ‫אלף המגן‬ ‫הסוכות‪ ,‬ולכן כשמקיימין מצות סוכה‪ ,‬והיא קצת כדוגמא גלות שהוא נודד‬ ‫אמאי מצטער פטור (סוכה כו‪ ).‬ואמאי היא המצוה להדרה ולעטרה (שם י‪-.‬כח‪,):‬‬ ‫מביתו וקובע את עצמו בסוכה‪ ,‬עי"ז מתעורר זכות יעקב לכפר על הגלות‪,‬‬ ‫לכאורה איפכא מסתברא כל שמצטער יותר‪ ,‬יותר שכר יהי' לו בישיבתו‬ ‫והוא נכון לפע"ד‪ .‬וי"ל קצת דלהכי נקט המדרש כאילו גלו לבבל‪ ,‬מפני שגם‬ ‫בסוכה‪.‬‬ ‫יעקב גלה לחרן שהוא בבבל‪.‬‬ ‫בספר אפריון [להג״ר שלמה גאנצפריעד זצ״ל ראב״ד אונגוואר בעמח״ס קסת‬ ‫]ג[‬ ‫בנים למקום‬ ‫הסופר] פרשת אמור (ד״ה בסוכות) כתב לפרש‪ ,‬בהקדים מה שכתב בספר אחד‬ ‫צדקה‬ ‫המשך המשנה (כח‪ ):‬כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי‪,‬‬ ‫איתא בכתבי האריז"ל (פע״ח שער חג הסוכות פ״ג) שיש להרבות בצדקה‬ ‫ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות וכו'‪ .‬והיינו כי בלאו בבא הקודמת דעושה‬ ‫בערב חג הסוכות]ד[‪ .‬וכבר נאמרו טעמים שונים לזה]ה[‪.‬‬ ‫סוכתו קבע וביתו ארעי‪ ,‬לא היה מקום לשאול ירדו גשמים מאימתי מותר‬ ‫לפנות‪ ,‬כי הייתי אומר דטעם מצות סוכה היא משום גלות‪ ,‬וא"כ כשירדו‬ ‫ובספה"ק בני יששכר כתב כמה וכמה טעמים על זה‪ ,‬וזלה"ק במאמרי‬ ‫גשמים לא יפנה כלל מן הסוכה‪ ,‬ואדרבה אז המצוה יותר חשובה‪ ,‬אבל מאחר‬ ‫חודש תשרי (מאמר י׳ אות כ״ו)‪ ,‬נבאר עוד טעם למצות צדקה ביותר בחג הזה‪,‬‬ ‫דקתני שעושה סוכתו קבע וביתו עראי‪ ,‬והיינו כמו דקתני בברייתא כיצד הי'‬ ‫זכור תזכור את אשר כתבתי לך לעיל (אות י״ח) אחד מן הטעמים מה שנ"ל‬ ‫לו כלים נאים מעלן לסוכה‪ ,‬מצעות נאות מעלן לסוכה וכו'‪ ,‬ולפי"ז בעל כרחך‬ ‫לתרץ קושית הראשונים‪ ,‬למה צוה הש"י לעשות זכר לענני הכבוד [שהיו בזכות‬ ‫אין הטעם משום גלות‪ ,‬ומעתה יש לשאול ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות‪.‬‬ ‫אהרן]‪ ,‬ולא עשה כן לצוות לעשות זכר למן ובאר [שהיו בזכות משה ומרים]‪ .‬והוא‬ ‫והנה לפי המדרש הנ"ל דהטעם הוא משום גלות‪ ,‬באמת יש לשאול אמאי אם‬ ‫עפ"י דברי הקדמונים דתשובה מהני רק לישראל ולא לאומות העולם [והוא‬ ‫יש לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה‪ ,‬ואם ירדו גשמים‬ ‫מדברי הספרי כאשר כתבתי כמה פעמים]]ו[‪ ,‬וכתבו הטעם דהרי קיי"ל (כתובות יז‪ ).‬מלך‬ ‫אמאי מותר לפנות‪.‬‬ ‫שמחל על כבודו אין כבודו מחול‪ ,‬על כן לא מהני תשובה לאומות העולם‪,‬‬ ‫משא"כ ישראל כתיב בהו (דברים יד‪ ,‬א) בנים אתם לה' אלקיכם‪ ,‬והש"י נקרא‬ ‫וממשיך שם‪ ,‬והנראה לפע"ד בזה עפ"י המדרש (שמו״ר מד‪ ,‬ה) שהביא‬ ‫עליהם אב‪ ,‬ואב שמחל על כבודו כבודו מחול (קידושין לב‪.).‬‬ ‫רש"י בפרשת כי תשא בפסוק (לב‪ ,‬יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך‬ ‫והנה הסוכה היא זכר לענני הכבוד‪ ,‬וקיי"ל (סנהדרין כב‪ ).‬אין רוכבין על‬ ‫וגו'‪ ,‬אם לשריפה הם זכור לאברהם שמסר עצמו לישרף עליך באור כשדים‪,‬‬ ‫סוסו ואין משתמשין בשרביטו‪ ,‬והנה כתיב (שמות כ‪ ,‬כא) ומשה נגש אל הערפל‬ ‫אם להריגה זכור ליצחק שפשט צוארו לעקידה‪ ,‬אם לגלות זכור ליעקב שגלה‬ ‫אשר שם האלקים‪ ,‬וכתיב (שם יט‪ ,‬ט) הנה אנכי בא אליך בעב הענן]ז[‪ ,‬ועוד‬ ‫לחרן‪ .‬והנה שלשה הרגלים‪ ,‬המה כנגד אברהם יצחק ויעקב כמ"ש הטור בריש‬ ‫פסוקים אחרים‪ ,‬הנה הענן הוא כביכול כענין במלך בשר ודם הרוכב על סוס‪,‬‬ ‫הל' ראש חודש (סי׳ תי״ז)‪ ,‬פסח כנגד אברהם דכתיב (בראשית יח‪ ,‬ו) לושי ועשי‬ ‫והאיך היו ישראל רשאין להשתמש בענני הכבוד‪ ,‬אלא על כרחך שהם נקראים‬ ‫עוגות ופסח היה‪ ,‬שבועות כנגד יצחק שתקיעה של מתן תורה היה בשופר‬ ‫בנים]ח[‪ ,‬והש"י נקרא עליהם אב‪ .‬וכיון שהם בנים מהני להו תשובה‪ ,‬על כן‬ ‫מאילו של יצחק‪ ,‬סוכות כנגד יעקב דכתיב (שם לג‪ ,‬יז) ולמקנהו עשה סוכות‪.‬‬ ‫אחר יום הכפורים צוה הש"י לעשות זכר לענני הכבוד‪ ,‬בכדי שיאמינו ישראל‬ ‫ולפי"ז י"ל מה שהסוכה מכפרת על גלות אינו מפני שישיבה בסוכה‬ ‫בכפרתן שנתכפר להם על ידי התשובה ויום הכפורים‪.‬‬ ‫היא ממש כמו גלות‪ ,‬אלא מפני שזכות יעקב מכפר על הגלות‪ ,‬והוא כנגד חג‬ ‫ג‪ .‬במסכת שבת (יא‪ ).‬איתא‪ ,‬רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הם‪ .‬ואמר הרה״ק בעל ויחי יוסף מפאפא זצ״ל (הובא בספר הוד הילולא) כי רבי שמעון אזיל‬ ‫לשיטתיה‪ ,‬שאמר (ב״ק עו‪ ):‬כל העומד לזרוק כזרוק דמי‪ ,‬וכן דעת רבי שמעון בכל ענין‪ ,‬שמה שעתיד להיות חושבים אותו כמו שהוא עכשיו‪ .‬וכיון שעתידים ישראל‬ ‫להיות בני מלכים‪ ,‬כדכתיב (שמות יט‪ ,‬ו) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים‪ ,‬לכך חושבים אותם גם עתה כמו בני מלכים‪ ,‬עכתו"ד‪ .‬וכן כתוב בספר אור החיים הק׳ (במדבר‬ ‫כו‪ ,‬יט) דמה שאמר רבי שמעון כל ישראל בני מלכים‪ ,‬מוסב על לעתיד לבוא‪ ,‬שאז יהיו כל ישראל בני מלכים‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וא"כ הם כבנים למקום‪ ,‬שהוא מלך מלכי‬ ‫המלכים והם בניו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ובספר אור צדיקים [להגאון המקובל מוה״ר מאיר פאפורש זצ״ל] הל' סוכה סימן ל"ח (אות א׳) כתב שהגאון המקובל מוה״ר חיים וויטאל זצ״ל היה מחלק קופה לעניים‬ ‫בערב סוכות‪ .‬וידוע כי כ״ק מרן הגה״ק מצאנז זצוק״ל פיזר נתן לאביונים בהפלגה יתירה בערב סוכות‪ ,‬ושנה אחת חילק בערב סוכות ח"י מאות רו"כ‪ ,‬שהיה סכום‬ ‫עצום מאוד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬וראה בספה"ק קדושת ציון פרשת אמור (ד״ה ולקחתם [א]) שנשאל מאת הג״ר מאיר אריק זצ״ל אבד״ק טארנא (יוד״ה ט״ו תשרי) על התנהגותו של הגה״ק בעל‬ ‫דברי חיים זצ״ל בענין חלוקת צדקה בערב חג הסוכות‪ ,‬כי מה ענין צדקה אצל סוכה‪ .‬ואמר לו רמז נפלא‪ ,‬שמנין הטפחים של הכשר סוכה עולה כמנין צדק״ה‪,‬‬ ‫דהסוכה היא ז' על ז' טפחים‪ ,‬היינו מ"ט טפחים מרובעים‪ ,‬זהו שיעור הסכך‪ ,‬והדפנות אשר נצרכים להכשר סוכה‪ ,‬היינו שתים כהלכתן והשלישית טפח‪ ,‬אשר הן‬ ‫בגובה עשרה טפחים‪ ,‬הרי לכל דופן שבעים טפחים מרובעים‪ ,‬והדופן השלישי שהוא רק טפח בגובה עשרה‪ ,‬הרי עשרה טפחים‪ ,‬וביחד הם ק"נ טפחים מרובעים‪,‬‬ ‫ובצירוף שיעור הסכך של מ"ט טפחים מרובעים‪ ,‬סך הכל קצ״ט טפחים מרובעים‪ ,‬שעולה כמנין צדק״ה‪ ,‬הרי שבהכשר הסוכה מדפנותיה ובסככיה במדותיה‬ ‫ובטפחיה‪ ,‬מרומז ענין הצדקה‪ ,‬וחושבנא דדין כחושבנא דדין‪ ,‬והוטב בעיניו וקלסה‪ ,‬עכ"ל‪[ .‬וראה בגליון פרי הכרם (גליון י׳ מדור פרי קודש) סיפור הדברים באריכות‪ ,‬עיי״ש]‪.‬‬ ‫וע"ע בספר דרשות חתם סופר (ח״א לסוכות תקס״ב‪ ,‬דף מ״ג ע״א) שכתב ג"כ רמז זה‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫ו‪ .‬במאמרים לחודש תשרי (מאמר ד׳ אות כ״ד) מביאו בשם תנחומא פרשת האזינו (ד׳)‪.‬‬ ‫ז‪ .‬אולי יש לרמז בזה מה שהבאתי בספר אוהב שלום [קאמינקא] ח"א (דף ע״ח) שמנהג קאמינקא היה‪ ,‬שהיו מסככים הסוכה בסכך הרבה מאד‪ ,‬עד שלא היה נראה‬ ‫כמעט שום סדק בין עלי הסכך (וכן נוהגים בבאבוב)‪ ,‬ע"כ‪ .‬וסכך הרבה נקרא עב‪ ,‬והסוכה הוא זכר לעננים‪ ,‬וע״ב מרמז לשם ע"ב שעולה חס״ד‪ ,‬וזהו י"ל בע״ב הענן‪,‬‬ ‫שה' ישלח חסדו ואמיתו‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בענין זה יש להביא מה שכתב בספר בית פינחס [להגה״צ ר׳ פינחס חיים הלוי הורוויץ זצ״ל ראב״ד קאסוב ובעל פתחא זוטא] פרשת האזינו לפרש הפסוק (דברים לב‪ ,‬ה)‬ ‫שחת לו לא בניו מומם וגו׳‪ ,‬עפ״י מה ששמע מהג״ר יעקב שלום קליין זצ״ל אבד״ק האלמין‪ ,‬שזקינו הרה״ק ר׳ שמואל שמעלקא קליין זצ״ל אבד״ק סעליש [בעמח״ס‬ ‫צרור החיים על סוגיית הש״ס] הי׳ אוהב מאד את התלמידים בני ישיבתו‪ ,‬ולא הי׳ לו נחת ממי שדיברו עליהם סרה‪ ,‬פ״א נזדמן שבעל בית אחד בא לפניו‪ ,‬ודיבר על‬ ‫בחור אחד מהישיבה שאינו מתנהג כשורה [ובעה״ב זה ג״כ לא הי׳ מההולכים תמים]‪ ,‬אמר לו הגאון הנ״ל הלא מעלתו ג״כ מתנהג כך‪ ,‬השיב הבעה״ב הלא אנכי איש‬ ‫פשוט והוא בחור שלומד תורה‪ .‬השיב לו הגאון ז״ל דעכ״פ אצל מעלתו אין בהתנהגותו שום חסרון‪ ,‬כיון שגם אתם מתנהגים כך‪ ,‬רק כל החסרון אצלו הוא רק‬ ‫מה שלומד תורה‪ ,‬וזה אין אצלי שום חסרון ח״ו‪ ,‬עכד״ק ודפח״ח‪.‬‬ ‫וממשיך הפתחא זוטא‪ ,‬וז״פ בניו מומם‪ ,‬שאין לקטרג על ישראל שעושים לפעמים דבר שאינו הגון‪ ,‬כי הלא יש שבעים אומות אשר עשו כל דבר האסור באין‬ ‫מכלים‪ ,‬א״כ גוף הדברים לא נקראים מומים‪ ,‬רק המום הוא משום דלישראל שהם בני אל חי אין מן היושר שיעשו דברים כאלו‪ ,‬אף שלכל העולם אין בהדברים‬ ‫ב‬ ‫תוכוסה גח תשפז‬ ‫אלף המגן‬ ‫ובספה"ק קדושת לוי לשבת תשובה (ד״ה מי א‪-‬ל) הקשה בפסוק הנ"ל‬ ‫והנה טורנסרופוס הרשע שאל את ר' עקיבא על מצות הצדקה‪ ,‬מלך‬ ‫מי אל כמוך נושא עון‪ ,‬דהיינו שנושא העבירות למעלה‪ ,‬ואחר כך אמר יכבוש‬ ‫החובש את עבדו וכו' ובא אחד ופרנסו הלא מתחייב למלך‪ ,‬והשיבו ר' עקיבא‬ ‫עונותינו‪ ,‬דהיינו שנושא המצות למעלה‪.‬‬ ‫ישראל נקראים בנים ואב שכעס על בנו וכו' ובא אחד וזנו ופרנסו שכרו כפול‬ ‫וכתב שם לתרץ]אי[ וזלה"ק‪ ,‬ונראה לתרץ דאיתא בגמרא (תנחומא אמור‬ ‫ומכופל (ב״ב י‪ ,).‬ואם כן מן מצות צדקה ג"כ מוכח שאנחנו נקראים בנים‪ .‬וג"כ‬ ‫כ״ב) ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג‪ ,‬מ)‪ ,‬וכי ראשון הוא וכו'‪ ,‬אלא ראשון‬ ‫מן מצות ד' מינים‪ ,‬שהם נקראים כביכול שרביטו של מלך‪ ,‬שאין שולט עליהם‬ ‫לחשבון עונות‪ .‬שלכאורה אין לו ביאור כאשר האריכו למעניתם המפרשים‬ ‫שום שר רק כביכול השגחתו ית"ש‪ ,‬כמו שכתבתי לעיל (אות כ״ד) ויתבאר‬ ‫אי"ה‪ ,‬אם כן על פי שנים עדים [היינו מצות סוכה וד׳ מינים שהם המצות הנוהגים‬ ‫הקדמונים (עי׳ ט״ז ריש סי׳ תקפ״א)‪.‬‬ ‫רק בחג הזה] או שלשה עדים [היינו בצירוף מצות צדקה הנהוגה בכל זמן ועידן‪ ,‬עכ״ז‬ ‫והנראה‪ ,‬כי באמת נכון הדבר שבימים האלו מראש השנה עד יום‬ ‫בהתעסקו במצות צדקה בחג הזה הנה חוט המשולש הוא ועל פי כולם] יקום דבר אשר‬ ‫הכפורים כל איש ואיש בודאי עיניו פקוחות על כל דרכיו לשוב אל ה'‪ ,‬איש‬ ‫אנחנו נקראים בנים‪ ,‬והש"י מקבלנו בתשובה ומוחל על כבודו‪ ,‬ואב שמוחל‬ ‫לפי שכלו יהולל‪ ,‬ולפי מדריגתו מפחד ה' ומהדר גאונו בקומו לשפוט הארץ‪,‬‬ ‫על כבודו כבודו מחול‪ ,‬כן ימהר לגאלנו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫כי קרוב יום ה'‪ ,‬ומי יכול להצטדק בדין‪ ,‬ומי הגבר אשר לא ירא‪ ,‬ואיזהו נפש‬ ‫אשר לא תעונה‪ ,‬כי יבא להיות נשפט לפני שופט כל הארץ על כל מעשיו‪,‬‬ ‫בזה יתבאר לך ג"כ דברי המדרש שהבאתי לעיל (אות כ״ד) כשיצאו‬ ‫הלא החרד על דבר ה' יעשה במרום הר שכלו לתקן את אשר עוות‪ ,‬והתשובה‬ ‫]ט[‬ ‫ישראל ממצרים כרתו ברית לעשות חסד זה עם זה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ונראה לפרש‬ ‫נקרא תשובה מיראה‪ .‬ואחר יום הכפורים כשעוסקין במצות סוכה ולולב וד'‬ ‫על פי הנ"ל‪ ,‬דהנה כתיב (ישעי׳ יט‪ ,‬א) הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים‪ ,‬הנה‬ ‫מינים וצדקה כיד ה' הטובה בנדבה וחיבה לעבוד את עבודת ה' בשמחה וטוב‬ ‫כביכול ראו אותו ישראל רוכב על עב וענן‪ .‬והנה קיי"ל במלך אין רוכבין על‬ ‫לב‪ ,‬אזי התשובה הזאת תשובה מאהבה‪.‬‬ ‫סוסו‪ ,‬ואם כן האיך היה אפשר להם להשתמש בענני הכבוד‪ .‬על כן כרתו ברית‬ ‫לעשות חסד זה עם זה‪ ,‬וזה הוא מכח שנקראים בנים וכמו שהשיב ר' עקיבא‬ ‫וידוע מאמר חכמינו ז"ל (יומא פו‪ ):‬שעל ידי תשובה מיראה הזדונות‬ ‫והקב"ה למו אב‪ ,‬על כן וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן‪ ,‬הבן]י[‪.‬‬ ‫נהפכו לשגגות‪ ,‬ועל ידי תשובה מאהבה הזדונות נהפכו לזכיות כאשר איתא‬ ‫שם‪ .‬והקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו הרוצה בתקנות השבים לפניו‬ ‫תשובה מאהבה‬ ‫באמת ובאהבה‪ ,‬כאמור (נוסח תפילת ימים הנוראים) ולא תחפוץ במות המת כי‬ ‫איתא במסכת ראש השנה (יז‪ ).‬עה"פ (מיכה ז‪ ,‬יח‪-‬יט) מי אל כמוך נושא‬ ‫אם בשובו מחטאיו וחיה‪ .‬על כן בחג הזה שאנו באים לחסות בצל שדי על ידי‬ ‫עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא ישוב‬ ‫מצות ומעשים טובים מאהבת השם יתברך‪ ,‬אז מונה העונות‪ ,‬לידע כמה מצות‬ ‫ירחמינו יכבוש עונותינו‪ .‬חד אמר נושא וחד אמר כובש‪ ,‬פירוש נושא העונות‬ ‫יהיה חילוף העונות‪ ,‬מה שאין כן עד סוכות דהוא מיראה‪ ,‬אזי לא ימנה כלל‪,‬‬ ‫בכף מאזנים והקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו מטה כלפי חסד‪ ,‬דהיינו‬ ‫שעדיין הם שגגות‪ ,‬אמנם בסוכות שאז הוא מאהבת השם‪ ,‬אז השם יתברך‬ ‫שנושא הצד עבירות למעלה ואז מכריע ממילא הזכיות‪ .‬וחד אמר כובש‪,‬‬ ‫מונה וסופר העונות‪ ,‬כדי שיתהפכו לזכיות ויהיו מליצים טובים על ישראל]בי[‪.‬‬ ‫דהיינו שכובש הכף של העבירות ואז ממילא הצד של מצות מכרעת למטה‬ ‫וזהו פירוש ראשון‪ ,‬הוא שנקרא החג הזה ראשון‪ ,‬כי לו משפט להקרא ראשון‬ ‫והיינו מטה כלפי חסד‪.‬‬ ‫שום חסרון ולא נקרא אצליהם מומים‪ ,‬עכ״ז לנו עם בני ישראל נקראים מומים‪ ,‬וז״פ בניו מומם‪ ,‬והיינו לא הדברים שיעשו נקראים מומים‪ ,‬רק מה שהם בניו זה‬ ‫הוא המום‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫וממשיך שם הגה״צ ר׳ אברהם דוד הורוויץ זצ״ל אבד״ק שטראסבורג ואח"כ מו״ץ בהעדה החרדית‪ ,‬ובד״ז יל״פ חטאנו עם אבותינו‪ ,‬כי כל החטא שלנו הוא מחמת‬ ‫שאנו בני אברהם יצחק ויעקב ולא יאות לפנינו לעשות כן‪ ,‬וכמו שפי׳ האלשיך הקדוש עה״פ (ויקרא כו‪ ,‬מב) וזכרתי את בריתי וגו' והבן‪ .‬וח״ב הרב החריף המובהק‬ ‫מו׳ יחיאל העללער הי״ד הוסיף עד״ז עוד נופך‪ ,‬דמובן מה שאמר ר' מאיר (קידושין לו‪ ).‬בין כך ובין כך קרוים בנים‪ ,‬דממה נפשך אם הם צדיקים בודאי קרוים בנים‪,‬‬ ‫ואפי׳ אותן שעושים דברים שאינם מותרים ג״כ קרוים בנים‪ ,‬דעיקר החטאים הוא רק מחמת שהם בנים למקום‪ ,‬דבלא זה אין שום חסרון לעשות דברים כאלה‪,‬‬ ‫דמומם הוא רק מה שהם בנים וכנ״ל בניו מומם‪ ,‬א״כ שפיר בין כך ובין כך נקראים בנים‪ ,‬והבן‪ .‬וממשיך המו"ל להוסיף הגה״צ ר׳ שרגא פייוויש שנעעבאלג זצ״ל‪,‬‬ ‫ששוב וראה ברבינו בחיי כאן שכתב וז״ל‪ ,‬ולפי שקראן בניו‪ ,‬בנים אתם לה' אלקיכם‪ ,‬הנה הסירוב וההשחתה הזו הוא מומם גדול להם‪ ,‬שיהיו דור עיקש ופתלתול‬ ‫ט‪ .‬וראה בספר משען המים [להג״ר משולם זלמן כ״ץ זצ״ל אב״ד פיורדא] פרשת בא (ד״ה איתא)‪ ,‬ובספר עטרת סופרים בחלק חתם סופר לחג הפסח‪ ,‬שכתבו כעין זה‪.‬‬ ‫י‪ .‬ובזה יש להביא ג"כ מה שפירש הרה״ק ר״ר אלימלך מליזענסק זצוק״ל‪ ,‬מובא בספה"ק דברי יחזקאל [שינאווא] פרשת מסעי (בהפטרה) שמסופר שם‪ ,‬שהרה״ק‬ ‫ר״ר אלימלך זי״ע אמר שמי שמכיר את הרה״ק ר׳ פינחס מקאריץ זצוק״ל הוא מסוגל ליראת שמים‪ ,‬וכאשר שמע זאת בנו הרה״ק ר׳ אלעזר מליזענסק זצ״ל‪ ,‬נסע‬ ‫להרה״ק ר׳ פינחס מקאריץ זצ״ל‪ .‬ואמר הרה"ק ר' אלעזר ז"ל בעת שישב על שלחן של הרה"ק מקאריץ‪" ,‬טאטע"‪ ,‬הגיב על זה הרה"ק מקאריץ "ודלמא לאו אביו‬ ‫הוא"‪ ,‬ולא השיבו כלום‪ .‬וכשחזר רבי אלעזר לביתו‪ ,‬וסיפר לאביו הרה"ק ר"ר אלימלך מה שאמר לו הרה"ק מקאריץ‪ ,‬שאל לו הר"ר אלימלך‪ ,‬מה השבת לו‪ ,‬ואמר‬ ‫לא השבתי כלום‪ ,‬אמר לו הר"ר אלימלך‪ ,‬היה לך להשיב לו הלא כתיב (דברים לב‪ ,‬ז) שאל אביך‪ ,‬״מען לייט זיך א טאטע״‪ ,‬עכדה"ק‪ .‬והכוונה שאפילו אין אנו בבחינת‬ ‫בן ורק צועקים "טאטע"‪ ,‬יעזור הקב"ה שנהיה בבחינת בן‪ .‬וכן כתב בספר בית אברהם [סלונים] פרשת ויגש (ד״ה אדוני שאל) שהיה בביקורו של הרה״ק ר׳ אלעזר‬ ‫זצ״ל אצל הרה״ק ממעזיבוש זצ״ל‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וראה מסכת ב"ק (ב‪ ).‬אבות מכלל דאיכא תולדות‪ ,‬י"ל ע"י שמשאיל לעצמו אב‪ ,‬הוא נעשה בן‪ ,‬וזהו שאל אביך‪ ,‬ועל ידי‬ ‫זה יהיה תשובתו תשובה ויועיל‪ .‬ובדרך צחות הוספתי במה שאומרים בהגדה של פסח‪ ,‬כנגד ארבע בנים דברי תורה וכו׳ ואחד מהם רשע‪ ,‬ולשיטת ר' מאיר דס"ל‬ ‫דבין כך ובין כך נקרא בנים‪ ,‬גם הרשע נקרא בן‪ .‬ועפי"ז יכולין לפרש מה שאומרים לפני מה נשתנה‪ ,‬כאן הבן ״שואל״‪ ,‬שצריך לשאול אב "מען לייט זיך א טאטע"‬ ‫אי‪ .‬וקצת דומה לזה איתא בספר ישועות יעקב על שו"ע או"ח סי' תקפ"א (סעי׳ ד׳)‪.‬‬ ‫בי‪ .‬והתועלת שבא ע"י תשובה מאהבה‪ ,‬ראיתי בספר נחלת יעקב [להג״ר יעקב אברהם זצ״ל אבד״ק לייפניק] פרשת וירא (אות ב׳) בשם ספר זרע ברך‪ ,‬דמהאי טעמא‬ ‫ברא הקב"ה את האדם‪ ,‬ודחה את דברי המרובים מפני המעוטים‪ ,‬מצד התשובה‪ ,‬שגדולה תשובה שזדונות נעשו כזכיות‪ ,‬א"כ גם המצות לא תעשה המה כמצות‬ ‫עשה‪ ,‬ונמצא שמצות עשה המה הרוב‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וראה בספה"ק אגרא דכלה פרשת ראה (ד״ה ראה אנכי) לחדש בגודל מעלת תשובה מאהבה שזדונות נעשים כזכיות‪,‬‬ ‫דהנה טבע וסגולת המצות להשפיע טובה לכל העולמות‪ ,‬וסגולת העבירה בטבעה להשפיע להיפך‪ .‬והנה לפעמים מצטרכים ישראל להשפיע רעות על אומות‬ ‫העולם‪ ,‬ואפשר לעשות ע"י תשובה מאהבה‪ ,‬דאע"פ שטבע עשיה זאת גרמה הרע‪ ,‬ככל העבירות‪ ,‬אבל פעולתה יהיה לטובת ישראל כמו מצוה‪ ,‬דהיינו שיושפע‬ ‫על ידי אותן העבירות רעות‪ ,‬ויחולו על ראש שונאיהם של ישראל‪ ,‬עכתודה"ק‪ .‬אבל כדי לעשות תשובה מאהבה צריך להיות בעל תשובה‪ .‬וזהו במקום שבעלי‬ ‫תשובה עומדין‪ ,‬להשפיע רעות על אומות העולם‪ ,‬אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד‪ ,‬מאחר שאין להם חטאים‪ ,‬ואין על מה לעשות תשובה מאהבה‪ ,‬וממילא אין‬ ‫בכוחם להרע לאומות העולם‪ .‬או יאמר עפ"י מה שנתנבאו כמה נביאים בסגנון אחד (קול אריה [להג״ר אברהם יהודא הכהן זצ״ל אבדק״ק בערעגסאז ומאד‪ ,‬בעמח״ס שו״ת קול‬ ‫ג‬ ‫תוכוסה גח תשפז‬ ‫אלף המגן‬ ‫‪ i‬לפרשת וזאת הברכה‬ ‫על שיש בו מעלות חשבון העונות‪ ,‬ואזי הוא משפיע לנו טובה וברכה כאשר‬ ‫רצונו יתברך להשפיע תמיד‪ ,‬כי יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה כו'‬ ‫נעוץ סוף התורה לתחילתו‬ ‫(עי׳ פסחים קיב‪.).‬‬ ‫ולכל היד החזקה [פירש״י‪ ,‬שקיבל את התורה הלוחות בידיו]‪ ,‬ולכל המורא הגדול‪,‬‬ ‫אשר עשה משה לעיני כל ישראל [פירש״י ששיבר את הלוחות והקב״ה הסכים על‬ ‫ונמצא בזה מכוון פסוק הנ"ל‪ ,‬דהיינו שידוע כל איש מישראל רוצה‬ ‫ידו שנאמר (שמות לד‪ ,‬א) אשר שברת‪ ,‬יישר כחך ששברת] (דברים לד‪ ,‬יב)‪ .‬בראשית ברא‬ ‫לחסות תחת כנפי השכינה תמיד‪ ,‬וכמו שיסד הפייט (סליחות ליום ראשון) הכל‬ ‫אלקים (בראשית א‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫חפיצים ליראה את שמך‪ ,‬ומי מעכב שאור שבעיסה (ברכות יז‪ .).‬והנה באם‬ ‫בהקדמה לשו"ת פתחא זוטא חלק או"ח [להגה״צ ר׳ פינחס חיים הלוי הורוויץ‬ ‫שירחם ה' את שארית עמו ישראל‪ ,‬ויסיר מהם היצר הרע‪ ,‬אזי יהיה רצונם‬ ‫זצ״ל ראב״ד קאסוב ובעל פתחא זוטא] מביא נכד המחבר הגה"צ ר' שרגא פייוויש‬ ‫תמיד לירא מלפני השם יתברך בגין דהוא רב ושליט ושרשא לכל עלמין‬ ‫שנעעבאלג זצ"ל (בעל שו״ת שרגא המאיר ח׳ חלקים‪ ,‬ועוד) בשם אחיו הב' אהרן‬ ‫(זוה״ק ח״א יא‪ .):‬והנה מובא בגמרא (עי׳ סוכה נב‪ ):‬על שלשה הקדוש ברוך‬ ‫מאיר ז"ל לקשר סוף התורה לתחילתו‪ ,‬וז"ל‪ ,‬עשרה דברים נבראו בערב שבת‬ ‫הוא מתחרט‪ ,‬ואחד מהג' על היצר הרע‪ .‬והנה בזה הטענה באנו לפני השם‬ ‫בין השמשות ואחד מהם הלוחות (אבות ה‪ ,‬ט)‪ ,‬שמעתי בשם הה״ק מבאבוב‬ ‫יתברך‪ ,‬לאמר לפניו‪ ,‬מה אשמים אנחנו על בגדינו ואשמותינו‪ ,‬הלא אתה‬ ‫ז״ל]גי[‪ ,‬וידי משה כבדים (שמות יז‪ ,‬יב) מתרגם יקרו‪ ,‬וזה שראוי היה לכתוב את‬ ‫גרמת לנו‪ ,‬מה פשענו ומה חטאנו לפניך‪ ,‬סור נא מעלינו היצר הרע‪ ,‬ואז בודאי‬ ‫התורה על ידי משה‪ ,‬אלא שראה כביכול שעתיד לשבור את הלוחות ולא‬ ‫נעבוד אותך ביראה ופחד תמיד‪ .‬וכשמוע הרחמן הגדול טענות בניו‪ ,‬אז ירום‬ ‫רצה שידיו יישברו‪ ,‬מפני זה כתב את התורה על הלוחות‪ .‬וזהו וידי משה‬ ‫רחמנותו יתברך נושא את העונות למעלה מאתנו‪ ,‬והמצות נשאר אצלינו‬ ‫כבדים יקרו‪ ,‬ולא רצה השי״ת לשבור אותם‪ ,‬ויקח אבן וישימו תחתיו‪ ,‬זה‬ ‫להיותם מליץ יושר בעדינו‪ ,‬להשפיע לנו רב טוב הצפון‪.‬‬ ‫הלוחות שכתוב עליהם את התורה]די[‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב מי אל כמוך נושא עון‪ ,‬דהיינו מי אל גדול כה' אלהי‬ ‫וממשיך שם‪ ,‬עפ״ז נלפענ״ד והיד החזקה‪ ,‬פרש״י שקיבל את התורה‬ ‫ישראל אשר מתנהג במדותיו תמיד במדה טובה וישרה‪ ,‬דהיינו שהעונות‬ ‫בלוחות‪ ,‬שראוי הי׳ לכתוב אותם על ידי משה‪ ,‬וזה שקיבל את התורה בלוחות‬ ‫נושא מאתנו למעלה למעלה‪ ,‬ואז הזכיות נשאר אצלינו למליץ טוב בעדינו‬ ‫בידיו‪ ,‬ולכן המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל‪ ,‬ששיבר את‬ ‫לפניו יתברך‪ .‬וזהו שאמר הכתוב ישוב ירחמינו‪ ,‬דהיינו שהתשובה אשר הם‬ ‫הלוחות והקב״ה הסכים‪ ,‬וראי׳ לזה בראשית ברא אלקים‪ ,‬כבר ערב שבת בין‬ ‫עושים מאהבה‪ ,‬אז היא גורמת שיכבוש עונותינו למטה‪ ,‬והחטאים ישליך‬ ‫השמשות כבר נבראו הלוחות]וט[‪.‬‬ ‫במצולת ים‪.‬‬ ‫ארי׳] פרשת אמור אות י״ד‪ ,‬קדושת יו״ט ריש פרשת ואתחנן‪ ,‬ערוגת הבושם פרשת פינחס [ד״ה ובזה נבא]) על מה שאמרו חכמז"ל (קידושין לט‪ ):‬שכר מצוה בהאי עלמא ליכא‪ ,‬אבל‬ ‫בתשובה מאהבה דזדונות נתהפכו לזכיות מגיע שכר אף בהאי עלמא‪ ,‬כי על עבירות הקב"ה משלם גמול בהאי עלמא‪ ,‬והרי מדה טובה מרובה ממדת פורעניות‬ ‫(סוטה יא‪ ,).‬אם כן כל שכן עבירה שנתהפכה לזכות שמגיע על זה שכר בעוה"ז‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ולפי דבריו י"ל כוונת הגמרא‪ ,‬במקום שבעלי תשובה עומדין‪ ,‬שמקבלים שכר‬ ‫מצוה בהאי עלמא מחמת תשובה מאהבה שעשו‪ ,‬אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד‪ ,‬לפי ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫גי‪ .‬כבר קדמו בזה בספה"ק אוהב ישראל ליקוטים לפרשת קרח (ד״ה כאשר דבר ה׳) בשינוי קצת‪ .‬ובספר רביד יוסף עה”ת [להג״ר אהרן יוסף טעמפלער זצ״ל אב״ד רזעפניק]‬ ‫ח"ב על מסכת כתובות (ד״ה ואפשר) מביאו בשם הרה״ק מלובלין זצוק״ל‪ .‬ובהקדמה לספר הגהות מהרש״ם [בערזאן] על הש”ס (ד״ה ובזה) מביא דבר זה בשם הרה״ק‬ ‫ר׳ שלום מבעלזא זצוק״ל‪ .‬ובספר צמח דוד [להרה״ק ר׳ דוד מדינוב זצ״ל] בסוף פרשת בשלח ‪ -‬הוספות מכת”י (ד״ה וידי משה) כתב כן מעצמו‪.‬‬ ‫וראה ספר הנותן אמרי שפר [להרה״ק ר׳ ישעי׳ נפתלי הירץ מדינוב זצ״ל] פרשת וזאת הברכה (ד״ה ולכל יד החזקה) שמביא בשם הרמ״ע מפאנו בספרו עשרה מאמרות בשם‬ ‫מדרש‪ ,‬ראוי׳ ידיו של משה לחקוק עליהם הלוחות‪ .‬ומפרש שם הפסוק בפרשת עקב (דברים ט‪ ,‬טו) ואפן וארד מן ההר ושתי הלוחות על שת״י יד״י‪ ,‬ואתפוש בשני‬ ‫הלוחות ואשליכם מעל שת"י יד"י‪ ,‬וכו'‪ ,‬והשכיל כי ידיו המה בקדושת הלוחות‪ ,‬וי' אצבעותיו ראוין לכתוב עליהם העשרת הדברות‪ ,‬והבין מזה שהגם שישבור‬ ‫הלוחות עדיין קדושתם ישאר בשתי ידיו‪ ,‬ויהיה בזה טובה לישראל להיות נדונין כפנוי' וכו'‪ .‬ומפרש ואפ״ן [רמז על השכלת החכמה זו במחשבה] וכו'‪ ,‬ובזה הבנתי כי‬ ‫רצון הבורא לשבור את הלוחות לטובת ישראל‪ ,‬ועיי"ש עוד דבריו הנחמדים‪ .‬וראה בספר נחלת יהושע [להגה״ק ר׳ יהושע העשיל זצ״ל אב״ד חאליוב] בסוף פרשת וזאת‬ ‫הברכה (ד״ה ולכל היד) שמביא בשם הרה״ק ר״ר בער ממעזריטש זצוק״ל דברים נפלאים מאד למה שיבר הלוחות‪ ,‬ומפרש בזה לקשר סוף התורה לתחלתו‪ .‬וראה‬ ‫בספר גור ארי׳ [להמהר״ל מפראג] פרשת וזאת הברכה (ד״ה ולכל היד החזקה) שכתב וז"ל‪ ,‬ולכל היד החזקה שקבל התורה בלוחות וכו'‪ .‬פירוש‪ ,‬שהיו הלוחות אבן סנפריון‪,‬‬ ‫והיו אמה על אמה‪ ,‬והיה משה סובלן‪ ,‬כך פירש הרא"ם‪ .‬ולא יתכן‪ ,‬חדא‪ ,‬דלא הוי צריך לומר שקבל את התורה בלוחות בידיו‪ ,‬רק שהיה משה סובל את הלוחות‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬במדרש אמר שהיה הכתב של הלוחות סובלן‪ .‬ובירושלמי במסכת שקלים (פ״ו ה״ה) אמרו‪ ,‬כיון שחטאו ישראל בעגל‪ ,‬בקש הקדוש ברוך הוא לחוטפן מידו‬ ‫של משה‪ ,‬גברו ידיו של משה וחטפן ממנו‪ ,‬הוא שהקדוש ברוך הוא משבחו ולכל היד החזקה‪ ,‬שלטה על ידי לגברה‪ .‬והוצרך לומר כך‪ ,‬דאם פירוש היד החזקה‬ ‫שעשה במצרים‪ ,‬זה כבר כתיב (דברים לד‪ ,‬יא) לכל האותות והמופתים‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וראה בספה"ק אוהב ישראל פרשת בשלח (ד״ה ויבא עמלק) שמביא בשם ספר עשרה‬ ‫מאמרות [להרמ״ע מפאנו] שכתב עוד טעם למה לא נכתבו על ידו של משה‪ .‬וראה בספה"ק ישמח משה פרשת כי תשא (ד״ה והמכתב) שמביא מספר עשרה מאמרות‬ ‫מאמר חיקור הדין ח"ב (פרק ט״ז) שכתב‪ ,‬מה שאדם לומד לשמה‪ ,‬מה שמחדש נחקק על הלוחות‪ .‬ועוד שם (ד״ה כתב לך) שמביא בשם ספר שבט מוסר [להג״ר‬ ‫אליהו כהן האתמרי זצ״ל] (פרק ל״ה) שע"י חידושי תורה שאדם כותב נעשה היכלות וחופות שיתעדן בהם הנשמה‪ ,‬ע"כ ראוי' לאדם שכל חידוש יעלהו עלי הספר‪.‬‬ ‫די‪ .‬אולי י”ל רמז אשרי מי שבא לכאן ותלמידו בידו‪ ,‬שהם נחקקים על ידו‪ ,‬ואין צריך לשברם‪ .‬וגם י”ל על פי ה׳ ביד משה‪ ,‬שמצד ה' היה נחקקים ביד משה‪ .‬אבל‬ ‫כיון שאין רוצים שיהי' עפ”י השם‪ ,‬ע”כ כתובים על לוחות‪ ,‬וצריך לשברם‪ ,‬ע"כ כתבם על לוחות‪.‬‬ ‫וט‪ .‬לכאורה אין כל כך ראי' מכאן על השבירה‪ ,‬דאולי נבראו שיכתוב עליהם בלי שבירה‪.‬‬ ‫‪ i‬תודתינו נתונה לאלו שהשתתפו בהוצאות הגליון ‪i‬‬ ‫כל מי שרוצה‬ ‫הגליון הזה נתנדב ע"י הנה"ח‬ ‫הגליון הזה נתנדב ע"י הנה"ח‬ ‫הגליון הזה נתנדב ע"י הנה"ח‬ ‫להשתתף בהוצאות‬ ‫מוה"ר שמואל שליססעל הי"ו‬ ‫מוה"ר אפרים גרינפעלד הי"ו‬ ‫הרב אפרים שלמה הלברשטאם שליט"א‬ ‫לרגל השמחה השרוי' במעונו בהולדת הבת למזל טוב הגליון לרגל השמחה שבמעונו‬ ‫או לעילוי נשמת יפנה‬ ‫לרגל השמחה השרוי' במעונו בהולדת הבן אצל חתנו לרגל השמחה השרוי' במעונו בהולדת הבן למזל טוב‪,‬‬ ‫הרב אהרן ראבינאוויטש שליט"א למזל טוב‪ ,‬יהי רצון יהי רצון שיזכה לגדלו ולחנכו לתורה לחופה ולמעשים ויהי רצון שיזכה לגדלה לבעל תורה לחופה ולמעשים למכון אלף המגן ‪347-930-8759‬‬ ‫ולהשאיר הודעה‬ ‫שיזכה לגדלו ולחנכו לתורה לחופה ולמעשים טובים‪ ,‬טובים‪ ,‬וירוו רב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצאי חלציו טובים‪ ,‬וירוו רב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצאי חלציו‬ ‫תזכה למצות‬ ‫וירוו רב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצאי חלציו‬ ‫ישלם ד' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ד'‬ ‫ד‬