gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אחת שאלתי · Achas Shualti — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: אחת שאלתי · Achas Shualti

שבוע: סוכות (2026-09-21)

אחת שאלתי · Achas Shualti — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫˙ור˙ך ˘אלתי‬ ‫˘אל˙י‬ ‫עיון ברעיונו˙ לחג בדרך ˘אלו˙ ו˙˘ובות‬ ‫ו˙˘ובו˙‬ ‫גליון מס' ‪ - 258‬לחג הסוכו˙ ˙˘פ”ז‬ ‫מה ההבדל בין שבועות לשמיני עצרת?‬ ‫חג האסיף ‪ -‬חג סוכות‬ ‫ַחג ַה ֻּסכּ וֹ ˙ ׁ ‪¿ ˘ƒ‬ב ַע˙ יָ ‪ƒ‬מים ַל ה' )ויקרא כג‪ ,‬לד) ׁ ָ˘לוֹ ׁ˘ ּ ¿פ ָע ‪ƒ‬מים ַ ּב ׁ ּ ָ˘נָ ה יֵ ָר ֶאה כָ ל‬ ‫החג מכונה גם בשם ‘חג האסיף‪ .‬מדוע ז¿ כו ¿ּר ָך‪ּ ¿ ...‬ב ַחג ַה ּ ַמˆּוֹ ˙ ו ¿ּב ַחג‬ ‫סכּ וֹ ˙ )דברים טז‪ ,‬טז)‬ ‫כאן מודגש רק השם 'ַח ג ַה ֻּס ּכ ֹו ת'? מה ַה ׁ ּ ָ˘ ֻבעוֹ ˙ ו ¿ּב ַחג ַה ֻּ‬ ‫עומד מאחורי השינוי בין שני השמות? פרשת ראה חותמת במצוות שלוש רגלים‪,‬‬ ‫לו ׁש ְפּ ָע ִמים ַ ּב ׁ ּ ָש ָנה יֵ ָרֶא ה‪.”...‬‬ ‫"ש ֹ‬ ‫בציווי‪ָ ׁ :‬‬ ‫הנצי"ב מוולוז'ין מבחין בין שני ממדים של‬ ‫מדוע שמיני עצרת‪ ,‬הנמנה כרגל‬ ‫שמחה ושל עבודת האדם‪ :‬השם 'חג‬ ‫האסיף' מבטא את השמחה הטבעית‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬לא נכתב בפר’ ראה?‬ ‫והאנושית‪ .‬שם זה ממוקד באירוע החקלאי‪,‬‬ ‫מיישב הרמב"ן שפרשת ראה מתמקדת‬ ‫בסיום עונת האיסוף של תבואת השדה‬ ‫בחובת ההגעה לבית המקדש‪ .‬שמיני‬ ‫והכנסתה למחסנים לקראת החורף‪.‬‬ ‫עצרת סמוך לימי חג סוכות‪ .‬העולה לרגל‬ ‫שמחה זו טבעית‪ .‬כל אדם שרואה את‬ ‫כבר שוהה בירושלים ואינו נדרש לעליה‬ ‫עמלו נושא פרי חש הקלה ושמחה גדולה‪.‬‬ ‫נוספת‪ .‬חובת הראיה בסוכות נמשכת גם‬ ‫השם 'חג הסוכות' מבטא את השמחה‬ ‫ביום השמיני‪ ,‬בניגוד לשבועות‪ ,‬שמהווה‬ ‫האלוקית‪ .‬שם זה נקרא על שם ציווי ה'‬ ‫רגל בפני עצמו‪ ,‬והצריכה התורה עליה‬ ‫לעזוב את דירת הקבע‪ ,‬המלאה בכל טוב‪,‬‬ ‫)לב‪ ,‬מד) עצמאית לרגל‪.‬‬ ‫ולצאת אל סוכה – דירת עראי‪.‬‬ ‫התורה מנתה בפר’ ראה את מועדי העליה‬ ‫'חג ַה ֻּסכּ ֹות'‪,‬‬‫התורה מדגישה את השם ַ‬ ‫לבית המקדש לקיום מצות ראיה‪ .‬שמיני‬ ‫שמהותו ומעשיו מופנים ישירות כלפי‬ ‫עצרת אינו נמנה כאן משום שחל ברצף‬ ‫שמיא ומכוונים לשם שמים‪.‬‬ ‫לסוכות‪ ,‬ואין צורך בצו עלייה מחודש‪.‬‬ ‫ברכת ‘על נטילת לולב’‬ ‫אביו של רבי יונתן אייבשיץ שאל אותו‬ ‫א˘וֹ ן ּ ¿פ ‪ƒ‬רי‬ ‫וּל¿ ַ˜ ¿ח ֶּ˙ם לָ כֶ ם ַ ּביּוֹ ם ָה ‪ƒ‬ר ׁ‬ ‫בילדותו‪ ,‬מדוע בחג סוכות הילד לא‬ ‫מ ‪ƒ‬רים‪) ...‬ויקרא כג‪ ,‬מ)‬ ‫ֵע‪ָ ı‬ה ָדר ַּכ ּפ ֹ˙ ּ¿˙ ָ‬ ‫שואל "מה נשתנה"‪ ,‬שעוזבים את הבית‬ ‫מדוע מזכירים בברכה על‬ ‫ויוצאים לדירת עראי‪ ,‬כפי שהילד שואל‬ ‫בליל פסח‪.‬‬ ‫ד’ המינים רק את הלולב?‬ ‫השיב לו ר' יונתן‪ ,‬שהילד הורגל שעם‬ ‫א‪ .‬חז"ל אמרו שלתמר יש רק לב אחד‬ ‫ישראל בגלות ולכן על סוכות שגולים‬ ‫)גזע אחד‪ ,‬בלי פיצול ענפים(‪ ,‬כך ישראל‬ ‫מהבית הוא לא שואל‪ ,‬אבל בפסח‬ ‫יש להם לב אחד לאביהם שבשמים‪.‬‬ ‫שנוהגים כבני חורין‪ ,‬על זה הילד תמה‬ ‫ב‪ .‬ראשי תיבות של המילים "ולקחתם‬ ‫מה נשתנה‪.‬‬ ‫לכם ביום" – לולב‪.‬‬ ‫זכר לענני הכבוד‬ ‫מאסמים מלאים ללבבות פתוחים‬ ‫סוכה זכר לענני כבוד‬ ‫א˘וֹ ן ּ ¿פ ‪ƒ‬רי‪...‬‬ ‫וּל¿ ַ˜ ¿ח ֶּ˙ם לָ כֶ ם ַ ּביּוֹ ם ָה ‪ƒ‬ר ׁ‬ ‫מדוע הקב"ה ציווה לעשות זכר רק‬ ‫וּ˘ׂ¿ ַמ ¿ח ֶּ˙ם ל‪¿ ƒ‬פנֵ י ה'‪ ...‬ו¿ ַח ּג ֶֹ˙ם אֹ˙וֹ ַחג‬ ‫לענני כבוד‪ ,‬ולא ציווה לעשות זכר‬ ‫)ויקרא כג‪ ,‬מ‪-‬מב)‬ ‫לַ ה'‪ּ ַ ...‬ב ֻּסכּ ֹ˙ ֵּ˙ ׁ ¿˘בוּ‪...‬‬ ‫למן או לבארה של מרים?‬ ‫מדוע בחג המצות נכתב בלשון יחיד‬ ‫א‪ .‬מן ובאר הם אוכל ושתיה‪ ,‬הבסיס לכל‬ ‫אכל ַמ ּצ ֹות" ‪ ,‬ואילו‬ ‫"ש ְב ַעת יָ ִמים ּת ֹ ַ‬ ‫ִׁ‬ ‫בן אנוש על פני האדמה‪ ,‬בניגוד לעננים‬ ‫בסוכות נשנה הציווי בלשון רבים‪:‬‬ ‫שהיו רק לכבוד ולתפארת‪ ,‬ואותן עשה‬ ‫“ת ׁ ְשבוּ”?‬ ‫“וּל ַק ְח ֶּתם”‪“ ,‬וּ ְ ׂ‬ ‫ש ַמ ְח ֶּתם”‪ֵּ ,‬‬ ‫ְ‬ ‫הקב"ה מאהבתו את ישראל‪ ,‬כמ"ש‬ ‫מבארים ב'דעת זקנים' מבעלי התוספות‪:‬‬ ‫"זכרתי לך חסד נעוריך‪ ...‬לכתך אחרי‬ ‫בפסח‪ ,‬טרם הבשלת הקציר‪ ,‬היכולת‬ ‫לפתוח את השערים מוגבלת‪ ,‬ועל כן פנתה במדבר‪ ."...‬אנו מציינים באופן מיוחד את‬ ‫אהבת הקב"ה אלינו באמצעות הסוכות‬ ‫התורה אל היחיד‪ .‬אולם בחג האסיף‪,‬‬ ‫‪ -‬זכר לענני כבוד‪.‬‬ ‫כשהאסמים שופעים מברכת ה'‪ ,‬דורשת‬ ‫ב‪ .‬מהמן ומהבאר נהנו גם הערב רב‪,‬‬ ‫התורה לחלוק את הטוב עם החלש‪.‬‬ ‫ניגוד לענני כבוד שהיו רק לבני ישראל‪.‬‬ ‫שמחת הסוכות אינה מתמצה באסיף‬ ‫הגשמי‪ ,‬אלא בהרחבת הנפש‪ .‬רק בהסבה אנו עושים זכר רק למה שהיה מיוחד‬ ‫משותפת ואיחוד הלבבות תחת סכך אחד‪ ,‬לעם ישראל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בני ישראל התלוננו על המן‪ ,‬באמרם‬ ‫הופך השפע לשמחה אמיתית ושלמה‪.‬‬ ‫"נפשנו קצה בלחם הקלוקל" והתלוננו גם‬ ‫הסוכה מזכירה לנו שהישיבה המשותפת‬ ‫מעבר למחיצות ולמעמדות החומריים היא על המים‪ ,‬ולא על ענני הכבוד‪ .‬התורה לא‬ ‫ראתה לנכון לעשות זכר למה שלא‬ ‫המפתח לאחדות העם ולשכינה בינינו‪.‬‬ ‫התלוננו עליו – ענני הכבוד‪.‬‬ ‫סוכות ‪ -‬זמן שמחתנו‬ ‫לע”נ ר' יהודה אריה ב”ר אברהם פול˜ זצ”ל‬ ‫ַו ִּת ֶּת ן ָל נּו‪ֶ ...‬א ת יֹו ם ַח ג ַה ֻּס ּכ ֹו ת‬ ‫ַה ֶּזה‪ ,‬ז¿ ַמן ˘ׂ‪¿ ƒ‬מ ָח ֵ˙נּו‬ ‫מעוניינים ברעיונות יפים לחג הסוכות‪,‬‬ ‫שיעשירו את שולחן החג?‬ ‫על אף שהשמחה נוהגת בכל מועד ‪,‬‬ ‫לחצו כאן‬ ‫מדוע רק סוכות מכונה ‘זְ ַמן ִ ׂ‬ ‫ש ְמ ָח ֵתנּו’?‬ ‫מבאר בעל ה'נתיבות שלום'‪ ,‬שבימות‬ ‫מעוניינים ברעיונות‬ ‫השנה שקוע האדם בטרדות החומר‪,‬‬ ‫חינוכיים מפרשת‬ ‫וכמאמר התנא‪" :‬מרבה נכסים‪ ,‬מרבה‬ ‫השבוע?‬ ‫דאגה"‪ .‬בסוכות נצטווינו לצאת לדירת‬ ‫שלחו את המילה‬ ‫‘רעיון’ למייל‬ ‫ארעי‪ .‬כשמשיל האדם את התלות ברכוש‬ ‫‪Office@shaalti.co.il‬‬ ‫וחוסה ב"צילא דמהימנותא"‪ ,‬מתפוגגת‬ ‫או לחצו כאן‬ ‫הדאגה ושורה השמחה‪.‬‬ ‫שמחת הסוכות מלמדת שמעט רכוש ורוב‬ ‫ביטחון בה' הם השער לשמחה שלמה‪.‬‬ ‫חג שמח‬ ‫ייחודו של "זמן שמחתנו" אינו בריבוי‬ ‫מועדים לשמחה‬ ‫נכסים‪ ,‬אלא ביציאה מהדאגות אל‬ ‫הביטחון והאמונה‪.‬‬