gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפרת · Parperes — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: פרפרת · Parperes

שבוע: סוכות (2026-09-21)

פרפרת · Parperes — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נא לא לעיין בשעת התפילה וקריה"ת!‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫לע"נ‬ ‫נתנאל בן‬ ‫ציפורה‬ ‫ושלמה‬ ‫גליון‬ ‫רפאל בן‬ ‫אסתר‬ ‫‪657‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫*****************************************************************************************************************************************************************************************************************************‬ ‫אינסטלטור וחשמלאי וכו'‪ .‬במצב כזה לא יהיה לו פנאי אפילו‬ ‫ּ ַב ּ ֻס ּכ ֹת ּ ֵת ׁ ְשב ּו ׁ ִש ְב ַעת י ִָמים )ויקרא כג‪ ,‬מב(‬ ‫רגע אחד ללמוד כל ימי חייו! לכן נמצאים בעולם מיליארדי‬ ‫בני אדם‪ ,‬שכל אחד מהם חושב רק על עצמו ורוצה להרוויח‪,‬‬ ‫הגה"צ רבי שלמה ברעוודה זצ"ל נשא מדברותיו על מצוות‬ ‫עובד קשה ומוסיף שעות נוספות‪ ...‬ואינם יודעים שכל‬ ‫ישיבת סוכה‪ ,‬והביא את הגמ' בתחילת מסכת עבודה זרה‬ ‫הסיבה להיותם בעולם היא רק עבור אותו צדיק‪ ,‬שכאשר‬ ‫)ב‪ .(.‬הגמ' שם אומרת דבר שלכאורה קשה להבינו‪ :‬דרש‬ ‫יבוא ‪ -‬יהיה לו אוכל‪ ,‬קורת גג‪ ,‬בגדיו וכל צרכיו‪ .‬הרמב"ם‬ ‫רבי חנינא בר פפא ואיתימא רב שמלאי‪ :‬לעתיד לבוא מביא‬ ‫מוסיף וכותב‪ ,‬שכל העולם משתגעים לגמרי‪ ,‬כי אינם יודעים‬ ‫הקב"ה ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר למי שעסק בה‪ ,‬יבוא‬ ‫לשם מה הם חיים כאן‪ .‬הם עובדים ועובדים‪ ,‬וכל מעשיהם‬ ‫ויטול שכרו‪ .‬מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא‪,‬‬ ‫רק כדי שיהיה מוכן לצדיקים כאן בעולם כל צרכם‪.‬‬ ‫שנאמר 'כל הגויים נקבצו יחדיו'‪.‬‬ ‫על פי זה אומר הרב מבריסק‪ ,‬שאנשי אדום מבססים את‬ ‫איך אפשר להבין גמרא כזו? איך ייתכן שהגויים מעיזים‬ ‫דבריהם על הרמב"ם הזה‪... .‬הם ילמדו בישיבות ויביאו את‬ ‫לבוא ולדרוש שכר על עסק התורה?!‪.‬‬ ‫הרמב"ם הזה‪ ...‬בנינו הרבה שווקים ומרחצאות בשביל‬ ‫הבריאות‪ ,‬הרבינו כסף וזהב‪ ,‬והתכלית האמיתית של כל‬ ‫ולא רק זה‪ ,‬ממשיכה הגמ' ומתארת‪ :‬תחילה נכנסת מלכות‬ ‫מעשינו היא שישראל יעסקו בתורה‪ ...‬ומה יענה להם‬ ‫אדום שואל אותם הקב"ה‪" :‬האם עסקתם בתורה? מה‬ ‫הקב"ה? "אמר להם הקב"ה‪ :‬שוטים שבעולם‪ ,‬כל מה‬ ‫עשיתם בשביל התורה?"‪ .‬אומרים לפניו‪" :‬ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם‪ ."...‬שקרנים שכמותכם! לא‬ ‫הרבה שווקים תקנו‪ ,‬הרבה מרחצאות עשינו‪ ,‬הרבה כסף‬ ‫כוונתם אפילו בחצי אחוז לטובת ישראל שיעסקו בתורה!‪.‬‬ ‫וזהב הרבינו‪ ,‬וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי‬ ‫שיתעסקו בתורה!"‪ .‬חוצפה שכזו‪ ...‬כאילו כל מה שבנו‬ ‫והנה אחרי אדום נכנסת מלכות פרס‪ ,‬הם מוסיפים לטעון‬ ‫הגויים‪ ,‬כל כביש מהיר בעולם‪ ,‬כל גשר‪ ,‬כל שוק וכל בורסה‬ ‫עוד כמה טענות הבל‪ ,‬עד שלבסוף הם אומרים‪" :‬תן לנו‬ ‫נועדו כדי שיהיה כסף בעולם בשביל ישראל שיתעסקו‬ ‫עכשיו את התורה ונקיימנה!"‪ .‬אף על פי שהפריכו את‬ ‫בתורה! איך זה יתכן?‪.‬‬ ‫טענות הגויים‪ ,‬וטענו כנגדם‪ ,‬הם אינם הולכים‪ .‬אומר להם‬ ‫הקב"ה‪" :‬אני רואה שאינכם עוזבים כאן‪ ,‬מה אפשר לעשות‬ ‫הרב מבריסק זצ"ל )בתחילת ספרו עה"ת( מפרש את הדברים על‬ ‫אתכם? טוב‪ ,‬אתפשר אתכם ואעשה דבר יוצא מן הכלל ‪-‬‬ ‫פי דברי הרמב"ם )בהקדמתו לסדר זרעים(‪ ,‬שכתב שתכלית‬ ‫אתן לכם כעת מצוה קלה‪ ,‬מצוות סוכה"‪.‬‬ ‫כוונתו יתברך בבריאת האדם היתה‪ ,‬שהאדם יהיה 'חכם‬ ‫וטוב'‪ ,‬דהיינו שיגיע עד כמה שבכוחו לידיעת ה' יתברך על‬ ‫למה נחשבת מצוות סוכה ל'מצוה קלה'? ‪ -‬משום שאין בה‬ ‫ידי לימוד כל התורה כולה‪ .‬שיהיה טוב מאין כמוהו בכל‬ ‫חסרון כיס‪ .‬תקיימו אותה‪ ,‬ותקבלו שכר הרבה‪ .‬מדוע אין‬ ‫מידה טובה‪ ,‬ביראת שמים‪ ,‬בדבקות ואהבה‪ .‬כמה אנשים‬ ‫בסוכה חסרון כיס? ‪ -‬כי יכול אדם לעבור ברחוב ולמצוא את‬ ‫כאלו יש בעולם? הרמב"ם אומר‪ ,‬שאולי אחד בכמה דורות‬ ‫כל מה שצריך כדי לבנות סוכה ללא הוצאות כספיות‪.‬‬ ‫זוכה לכך‪ .‬אם כן‪ ,‬בשביל מה ברא הקב"ה את שאר בני‬ ‫מפני מה נותן הקב"ה לגויים מצוה שלא תעלה להם‬ ‫האדם שאינם חכמים ואינם טובים כל כך? הרי הקב"ה ברא‬ ‫פרוטה? ‪ -‬משום שהגוי מטבעו‪ ,‬אינו מסוגל לתת פרוטה‬ ‫בעולם מיליארדי אנשים‪ .‬במדינת סין לבדה יש יותר‬ ‫מכיסו לדבר שבקדושה‪ .‬הוא נותן הרבה כסף לטומאה ‪-‬‬ ‫ממיליארד‪ .‬בהודו יש יותר ממיליארד‪ .‬בשביל מה נבראו כל‬ ‫לספורט‪ ,‬לתאוות ולעבודה זרה‪ .‬בארצות הברית אפשר‬ ‫כך הרבה? הרי אין שם 'חכם וטוב'‪ .‬הלא המדינות הללו‬ ‫לשלם עבור מקום לצפייה במשחק ‪ -‬חמשת אלפים דולר‪,‬‬ ‫מלאות ברשעים אכזריים‪ .‬מתרץ הרמב"ם‪ ,‬שלולי כל‬ ‫ויש מקומות שקונים בעשרים וחמישה אלף דולר‪ .‬הכל כדי‬ ‫האנשים בעולם שעובדים יומם ולילה בבניית בניינים‪,‬‬ ‫לראות איזה כושי אכזר לוקח מקל‪ ,‬ונותן מכה לכדור‪,‬‬ ‫בחקלאות‪ ,‬באריגת בגדים וכיוצא בכך‪ ,‬כשהיה מגיע הצדיק‬ ‫והכדור ה'חף מפשע' עף‪ ...‬ומיד קמים חמישים אלף איש‬ ‫לעולם היה צריך בעצמו לטעת עצי פרי ולזרוע חיטים‬ ‫ונובחים ככלבים "יעלה ויבוא הכדור‪ ."...‬על תענוג כזה‬ ‫ושעורים‪ ,‬ולקצור‪ ,‬ולעסוק בכל י"א מלאכות הפת בעצמו‪ ,‬וכן‬ ‫מוכנים הם לשלם אלפים ורבבות‪ ,‬אבל לדבר שבקדושה ‪-‬‬ ‫לארוג בגדים לעצמו‪ ,‬לבנות את הבית שלו‪ ,‬להיות‬ ‫ואומר לה‪" :‬למה לא התקנת כאן מזגן?" והיא עונה‪" :‬בעלי‬ ‫גוי אינו מוכן לתת‪ ...‬כיון שהקב"ה מכיר אותם‪ ,‬הוא נותן‬ ‫היקר‪ ,‬לא עדכנת אותי שבעונה הזאת יהיה כאן יותר‬ ‫להם מצוה שאינה כרוכה בהוצאה כספית כלשהי‪.‬‬ ‫מארבעים מעלות!"‪ .‬הוא קם וצועק‪" :‬אני לא מוכן לסבול‬ ‫אפילו רגע חם בחיים שלי בלי מזגן! לא!!" והוא בועט‬ ‫ואני עומד ושואל‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬למה? תן להם מצוות‬ ‫בסוכתו ויוצא‪...‬‬ ‫לולב ואתרוג‪ .‬תן להם להוציא שש מאות או אלף שקלים על‬ ‫זה‪ .‬תן להם לקנות עוד לולב אחד‪ ,‬כי יש ספק אם הראשון‬ ‫ומיד גמרנו איתם‪ .‬ה' בשמים ישחק עליהם‪" :‬התפטרתי מן‬ ‫לגמרי סגור או 'הימנק'‪ ...‬תן להם לקנות עוד אתרוג מרוקאי‬ ‫הגויים‪ .‬הם לא רוצים את שכר המצוות ולא שום דבר אחר‪.‬‬ ‫שנטעו אותו כאן בארץ‪ ,‬ועוד אחד מקזבלנקה‪ ...‬וגם תימני‬ ‫הם לא יכולים לסבול הוצאת כסף‪ ,‬אז לא דרשתי זאת מהם‪.‬‬ ‫תימני‪ ,‬ותימני ישראלי‪ ...‬וכו' וכו' למה נתת להן רק מצוות‬ ‫ביקשתי רק שיסבלו לשעה קלה את צער הגוף‪ ,‬וגם את זה‬ ‫סוכה?"‪ .‬והקב"ה עונה‪" :‬האם אתה חושב שגוי ישלם משהו‬ ‫הם לא רוצים לתת‪ ...‬אלו הם גויים!"‪.‬‬ ‫על מצוה?"‪.‬‬ ‫מקשה הגמרא‪ :‬מה רוצים מהגויים המסכנים הללו? הרי גם‬ ‫לפני שנים רבות‪ ,‬כשהייתי עוד בחור‪ ,‬עמדתי בשוק מאה‬ ‫אצלנו‪ ,‬בני ישראל‪ ,‬ישנה הלכה שהמצטער פטור מן הסוכה‪.‬‬ ‫שערים‪ ,‬שהיה אז השוק היחיד בירושלים שמוכרים בו‬ ‫אם כן מדוע שוחק הקב"ה על הגויים?‬ ‫ארבעה מינים‪ .‬לתוך בליל הצעקות של 'לבלוב! לבלוב!'‬ ‫ממוכרי הערבות‪ ,‬הגיעה קבוצת תיירים‪ ,‬גויים עשירים‬ ‫עונה הגמרא‪ :‬נכון גם היהודים יוצאים מן הסוכה כשהם‬ ‫מארצות הברית‪ ,‬עם נשותיהם‪ .‬המדריך הביא אותם כדי‬ ‫מצטערים‪ ,‬אבל הם לא בועטים בסוכה כשהם יוצאים‪ .‬אנחנו‬ ‫לראות את ה'משוגעים היהודים' הבלתי מתורבתים‪,‬‬ ‫אומרים‪' :‬ריבונו של עולם‪ ,‬אנחנו יודעים שיצאנו מביתנו‬ ‫האנאלפביתים‪ ,‬שקונים ד' מינים‪...‬‬ ‫מדירת קבע אל דירה עראית שאין לה את הנוחיות והביטחון‬ ‫של הבית‪ ,‬אין לה גג שמגן מגשם ומחום גדול‪ ,‬והיא דבר‬ ‫ממש לידי עמד אמריקאי‪ ,‬שלא ידע שגם אני אמריקאי ומבין‬ ‫זמני שהוא כלל לא נוח כמו בית‪ .‬ידענו את זה מראש ואנחנו‬ ‫אנגלית‪ .‬הייתי עסוק בבדיקת הערבות‪ ,‬והוצאתי מכיסי כסף‬ ‫מוכנים לסבול‪ ,‬ואפילו רוצים לסבול‪ ,‬עבור המצוה הזאת‪ ,‬רק‬ ‫כדי לשלם עבורן‪ .‬הגוי עקב אחרי‪ ,‬וכשראה כמה אני משלם‪,‬‬ ‫כעת שהחום גדול ‪ -‬אין ברירה‪ ,‬אנחנו פטורים'‪ .‬אבל הגוי‬ ‫הוא פנה למדריך ואמר‪" :‬האדם הזה ירד מדעתו! הוא‬ ‫בועט בסוכה‪ ,‬בבזיון‪ ,‬ולכן אינו מקבל שכר‪.‬‬ ‫משלם כל כך הרבה כסף בשביל כמה עלים! אחר כך הוא‬ ‫הולך לקנות לימון‪ ,‬כמה הוא ישלם בשבילו? בוא נלך מכאן‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫אני מפחד שאם נעמוד כאן עוד כמה רגעים‪ ,‬אנחנו גם כן‬ ‫אתאר לכם לילה אחד בסוכות‪ ...‬אני הולך לישון בסוכה‪,‬‬ ‫עלולים להשתגע‪ ."...‬אלו הם הגויים‪ ,‬ולכן הקב"ה לא מתחיל‬ ‫ופתאום‪ ,‬באמצע הלילה‪ ,‬אני מתעורר‪ .‬הסוכה בחוץ‪,‬‬ ‫איתם במצוות ארבעה מינים‪ ,‬אלא במצוה קלה‪ ,‬ומבטיח‬ ‫ושומעים תינוק אחד צורח מימין ושני משמאל‪ ,‬ואשה אחת‬ ‫עליה שכר גדול‪.‬‬ ‫קוראת לבעלה‪" :‬שמעון‪ ,‬עכשיו תורך לגשת לתינוק"‪ ,‬והבעל‬ ‫הגויים מקבלים עליהם את המצוה‪ ,‬והגמרא ממשיכה‪" :‬מיד‬ ‫עונה לה בצעקה‪" :‬אבל אני בסוכה"‪ .‬והיא‪ ,‬ה'מלומדת'‬ ‫כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו"‪ .‬הוא נוטל‬ ‫שגמרה סמינר‪ ...‬אומרת לו‪" :‬תשבו כעין תדורו ‪ -‬כל מה‬ ‫מהרחוב את כל הקרשים שהוא מוצא‪ ,‬עולה על ראש הגג‬ ‫שנוהג בבית נוהג בסוכה‪ .‬אז תקום!‪ ."...‬ואני מתפלל בשקט‪:‬‬ ‫ובונה סוכה‪ .‬מדוע דווקא על 'ראש הגג'? ‪ -‬כי הגויים רוצים‬ ‫"עושה שלום במרומיו‪ ,‬הוא יעשה שלום עליהם‪ ,‬ויאפשרו לי‬ ‫להראות שהם גאים לקיים מצוות‪ .‬כשהיהודים היו בגלות בין‬ ‫ללכת לישון‪ ."...‬עד שלבסוף הם מתפשרים‪ ,‬ואני נרדם שוב‪,‬‬ ‫הגויים הם התביישו במצוות ולא רצו שידעו שהם מקיימים‬ ‫אבל לא לזמן רב‪ ...‬לשכנים ממש לידי יש‬ ‫ברוך ה'‪.‬‬ ‫אותן‪ .‬הם בנו סוכות במקומות סמויים מן העין‪ ,‬מאחורי‬ ‫תאומים ‪ -‬שני 'חזנים'‪ .‬לפתע שניהם מתעוררים ביחד‪ .‬כעת‬ ‫הבית‪ ,‬מוסתרות בגינה או במרפסת אחורית‪ ,‬כדי שאף אחד‬ ‫אין ויכוח בין הבעל לאשתו מי יקום‪ ,‬רק הבעל אומר‪" :‬את‬ ‫לא ידע שיש שם סוכה‪ .‬אבל אנחנו הגויים גאים לקיים את‬ ‫תקחי את התינוקת ואני את התינוק"‪ .‬והיא אומרת‪" :‬לא‪,‬‬ ‫מצוות ה'‪ ,‬ועושים סוכה בראש הגג!‪...‬‬ ‫התינוקת יותר מלוכלכת‪ .‬אתה תיקח אותה‪ ."...‬אז יש לנו‬ ‫כבר ארבעה חזנים ‪ -‬שני תינוקות ושני ההורים‪ ,‬ואני אומר‬ ‫יושבים להם הגויים כמה רגעים בסוכה‪ .‬הבעל ואשתו‪ ,‬מצד‬ ‫פעמיים "עושה שלום במרומיו‪."...‬‬ ‫אחד הבן‪ ,‬מצד שני הבת‪ .‬הם יושבים ומתלוצצים על כך‬ ‫שהיהודים מסרו את נפשם עבור קיום מצוות סוכה במשך‬ ‫פעם אחת קם אחד השכנים‪ ,‬צדיק נשגב ופרוש‪ ,‬ורצה‬ ‫דורי דורות‪ ,‬ואילו הם יושבים שעה קלה בתוך סוכה‬ ‫לשמוע דברי חיזוק באמצע הלילה‪ .‬יש לו קלטת מאיזה‬ ‫שנבנתה מסמרטוטים ושברי כלים‪ ,‬ועתידים לקבל שכר‬ ‫צדיק‪ ,‬והוא מפעיל אותה‪ .‬אני מתעורר ושומע צעקות‪" :‬ש‪-‬ו‪-‬‬ ‫גדול‪ .‬מה עושה הקב"ה? לוחץ על איזשהו כפתור שם‬ ‫ב‪-‬ו ש‪-‬ו‪-‬ב‪-‬ו ב‪-‬נ‪-‬י‪-‬ם ש‪-‬ו‪-‬ב‪-‬ב‪-‬י‪-‬ם" בקולי קולות‪ .‬לא ידעתי‬ ‫למעלה‪ ,‬ומגביר את החום‪ .‬נהיה עשרים וכמה מעלות‪,‬‬ ‫מה לעשות‪ ,‬אז צעקתי מהסוכה שלי‪" :‬כבר שבתי ביום‬ ‫שלושים מעלות‪ ,‬שלושים וחמש מעלות‪ ,‬ארבעים מעלות‪,‬‬ ‫עד שאשתו באה לסוכה וצעקה עליו‪:‬‬ ‫הכיפורים!"‪...‬‬ ‫ארבעים פלוס‪ ...‬נהיה חם! הבעל מסתכל על אשתו הגויה‬ ‫"השתגעת לגמרי? תפסיק את זה!"‪.‬‬ ‫שראש הישיבה נמצא בשמחה יתירה‪ .‬מששאלוהו על כך‬ ‫‪" -‬אבל רציתי חיזוק!"‪.‬‬ ‫השיב‪ ,‬שהשמחה נגרמת לו בגלל 'ווארט' מיוחד במינו‬ ‫ששמע משמו של כ"ק אדמו"ר מגור‪ ,‬בעל ה'אמרי אמת'‬ ‫‪" -‬אז תכנס לבית לחיזוק!"‪...‬‬ ‫זי"ע‪ .‬הרבי‪ ,‬שהיה ידוע בשנינותו היתירה‪ ,‬אמר‪ ,‬שיהודי יכול‬ ‫את כל זה אני סובל‪ ,‬וישנם עוד כמה מקרים שאיני יכול‬ ‫להגיע במועדים לדרגה של 'מלאך'‪ .‬את הראיה לכך הביא‬ ‫לספר את תוכן הצעקות בהם‪...‬‬ ‫מדברי רש"י הק' על הפסוק )שמות‪ ,‬כד‪ ,‬ו( 'ויקח משה חצי‬ ‫הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח'‪ ,‬ומפרש רש"י‬ ‫לפנות בוקר באות הציפורים‪ .‬אני דווקא אוהב את השירה‬ ‫הק' על־פי הגמרא בזבחים )צז‪' (:‬ויקח משה חצי הדם ‪ -‬מי‬ ‫שלהן‪ ,‬אבל לפעמים הן עושות עוד משהו חוץ מלשיר‪ ...‬אני‬ ‫חילקו? מלאך בא וחילקו'‪ ,‬דהיינו אם כתוב בתורה 'חצי' על‬ ‫שומע איך שהן מטפסות על הסכך שלי‪ ,‬ואני כזה פחדן‬ ‫כרחך שמדובר ממש־ממש בחצי הדם‪ ,‬לא טיפה פחות ולא‬ ‫ומתכסה בעוד כמה שמיכות ליתר בטחון‪ ...‬לפעמים אני‬ ‫טיפה יותר‪ .‬ומי יכול לעשות זאת? רק מלאך‪ .‬ממשיך‬ ‫דופק כדי להפחיד אותן‪ ,‬אמנם יש ציפורים פחדניות‬ ‫ה'אמרי אמת' ואומר‪ :‬והרי גם לגבי המועדים נאמר במסכת‬ ‫שבורחות‪ ,‬אבל תמיד יש את אותן ציפורים שלא מפחדות‪...‬‬ ‫ביצה )טו‪" (:‬חלקהו‪ ,‬חציו לה' וחציו לכם"‪ ,‬דהיינו שאדם‬ ‫לאחר שעה נוספת קמים אנשי הותיקין‪ ...‬אחד מהם הולך לו‬ ‫מחויב לחלק את השמחה במועדים חצי־חצי‪ ,‬וכפי שאמרנו‬ ‫ברחוב כשהוא סוחב אתו המון לולבים ואתרוגים כמנהג‬ ‫רק מלאך מסוגל לכך‪ ...‬והנה לנו ראיה שיהודי מגיע בחגים‬ ‫המחמירים‪ .‬לפתע הוא נזכר שהוא שכח בבית לולב‬ ‫לדרגה של 'מלאך'‪" .‬ה'ווארט' הזה"‪ ,‬אמר מרן ראש‬ ‫מיוחד‪ ...‬הוא צועק לבנו‪" :‬ד‪-‬ו‪-‬ד!!" הילד מתעורר מהשינה‪:‬‬ ‫הישיבה זצוק"ל‪" ,‬גרם לי לשמחת חג יתירה‪."...‬‬ ‫"כן אבא?"‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫‪" -‬שכחתי לולב אחד בבית!"‪.‬‬ ‫ואם בשמחה עסקינן‪ ,‬הסכיתו ושמעו‪ :‬בהושענות להושענא‬ ‫‪" -‬אבא‪ ,‬יש עוד הרבה לולבים כאן בבית‪."...‬‬ ‫רבה‪ ,‬אומרים "למען חיך מכרכר בשיר‪ ,‬המלמד תורה בכל‬ ‫כלי שיר‪ ...‬הושענא והושיעה נא"‪ .‬ולא ידענו מי הוא זה ואי‬ ‫‪" -‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬ההוא בפינה עם השפיץ הסגור המיוחד עם‬ ‫זה הוא המלמד תורה בכל כלי שיר?‪ .‬אולם בני‪ ,‬הרה"ג רבי‬ ‫הזיגזג!"‪.‬‬ ‫אברהם יעקב שליט"א‪ ,‬הראה לי במחזור שלו את דברי‬ ‫הירושלמי במסכת ברכות‪ ,‬שם מבואר שהכוונה לדוד המלך‬ ‫‪" -‬אבא‪ ,‬יש כאן הרבה סגורים מיוחדים עם זיגזג‪."...‬‬ ‫שהיה קם בחצות הלילה ללמוד תורה‪ ,‬והיה לומד עם‬ ‫האבא מתרגז‪" :‬טיפש אחד שבעולם!"‪ ,‬ואני מתפלל‪'' :‬ריבונו‬ ‫שלושה כלי שיר )!(‪ ,‬וזאת כדי להנעים את הלימוד ולהשפיע‬ ‫של עולם‪ ,‬אנא עשה שהילד יהיה חכם ולא טיפש וימצא כבר‬ ‫גם על אחרים שיידבקו גם הם בנועם התורה‪ .‬יש בכך מוסר‬ ‫את הלולב‪ ,‬אני רוצה כבר לישון לפחות שעה!''‪ .‬עד שהם‬ ‫השכל עבור לומדי התורה בדורנו‪ ,‬שהם צריכים לדעת‬ ‫מתפשרים‪ ,‬ואני שוב נרדם לשינה ערבה ‪ -‬ולפתע השונא‬ ‫שהדרך הנכונה ללימוד היא אך ורק מתוך שמחה‪ ,‬ובדרך זו‬ ‫הגדול שיש לי בעולם בכל מקום שאני נוסע‪ ,‬השעון‬ ‫אפשר גם למשוך את הרחוקים שיבואו ויטעמו מטעמו‬ ‫המעורר‪ ,‬מצלצל‪ ...‬איזה אויב בנפש‪ ,‬הוא לא מפרגן לי‬ ‫המתוק של בית המדרש‪ .‬לא אוכל לשכוח את קול הלימוד‬ ‫לישון‪ ,‬ואני חייב לקום‪...‬‬ ‫המתוק של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל‪ ,‬שנשמע כבר‬ ‫בשעה ‪ 2:00‬בלילה מהחדר בו ישב ולמד‪ .‬וזה מה שנחרט‬ ‫זו סוכה‪ ,‬דירה עראית שסובלים בה‪ ,‬ולמרות זאת מוכנים‬ ‫בזכרונם של כל הילדים והילדות; קול לימודו הערב‪' ,‬ברן‬ ‫לסבול‪ .‬למה מוכנים לסבול? כי בעשרת ימי תשובה חזרנו‬ ‫יחד כוכבי בוקר'‪ ...‬הנכנס באוזניהם תוך שהוא נוסך בכל‬ ‫אל ה'‪ ,‬שברנו את כל המחיצות שהיו בינינו לבינו‪ .‬יום שלם‬ ‫פינות הבית שלווה ומנוחה שלא מעלמא הדין‪.‬‬ ‫לא אכלנו ולא שתינו‪ ,‬אלא דפקנו על ליבנו‪" :‬אשמנו‪ ,‬בגדנו‪,‬‬ ‫גזלנו"‪ .‬כל היום השפלנו את עצמינו‪ ,‬ובסוף צעקנו "ה' הוא‬ ‫* * *‬ ‫האלוקים"‪" ,‬שמע ישראל"‪ ,‬וזכינו לכפרת עוונות‪ .‬אנחנו‬ ‫מהותו של חג הסוכות הוא הביטחון והאמונה בה' יתברך‪,‬‬ ‫יוצאים מיום הכיפורים מטוהרים כל כך‪ ,‬עד שאנו מוכנים‬ ‫שהושיב את עם ישראל תחת ענני הכבוד שהגנו עליהם‬ ‫אפילו לצאת ולגור בדירה עראית!‪ .‬איני יודע אם כל השנה‬ ‫מפני כל צר ואויב‪ .‬אם נצליח להפנים את ההרגשה זאת‬ ‫היינו מסכימים למצוה כזו‪ ,‬אבל לאחר יום הכיפורים אנחנו‬ ‫במהלך חג הסוכות‪ ,‬נצא מהחג עטורים בביטחון גמור‬ ‫כל כך צדיקים‪ ,‬עד שכל מה שמצווים עלינו אנחנו עושים‪...‬‬ ‫באלוקים חיים‪ ,‬ושמחתנו תימשך גם אל כל ימות השנה‪.‬‬ ‫]מתוך 'דורש טוב'[‬ ‫הסיפורים דלהלן ימחישו לנו את הדברים‪ .‬הסיפור הראשון‬ ‫עוסק במשפחה המתגוררת באחת השכונות בירושלים‬ ‫ש ַמ ְח ּ ָת ְּב ַח ֶּג ָך )דברים טז‪ ,‬יד(‬ ‫וְ ָ ׂ‬ ‫שהתברכה בשלישיית בנות תאומות‪ .‬במשך כל השנים‬ ‫התמסרו ההורים לבנותיהם בצורה לא רגילה‪ ,‬גידלו אותן‬ ‫סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א‪ :‬פעם‪ ,‬באחד‬ ‫באופן מושלם וסיפקו את כל צרכיהן‪ .‬אבל כל אחד מבין‬ ‫מימי המועד‪ ,‬ראו בני ביתו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל‬ ‫כיון שמדובר במשפחה עשירה‪ ,‬העסיקו ההורים בבית כמה‬ ‫שהמתח הגדול הגיע לקראת תקופת השידוכים‪ .‬לא היה‬ ‫עובדות גויות‪ .‬בשלב מסוים עזבה אחת מהן ובמקומה‬ ‫חסר הרבה שתפרוץ קנאה בין האחיות‪ ,‬כשאחת תמצא את‬ ‫הגיעה גויה אחרת‪ ,‬שמלבד העסקתה בבית אותה משפחה‬ ‫זיווגה ואחרות לא‪ .‬ובכלל‪ ,‬עם מי להתחיל ועם מי לגמור‪...‬‬ ‫היא מועסקת גם בבתים נוספים‪ .‬לא חלפו שבועיים מאז‬ ‫והאמת‪ ,‬שכל מי ששמע על הסיפור וידע ששלישיית בנות‬ ‫הגיעה העובדת לבית המשפחה החרדית העשירה בלונדון‪,‬‬ ‫ממתינה לשידוך‪ ,‬לא יכול היה שלא לרחם על ההורים‪ ...‬מי‬ ‫והיא באה אל ההורים ב‪...‬הצעה‪" :‬אני עובדת גם בבית‬ ‫יודע כמה זמן זה ייקח‪ ,‬ואיזו סאה של ייסורים תעבור עליהם‬ ‫חרדי נוסף‪ ,‬לא רחוק מהבית שלכם‪ ,‬ויש שם בחור מצוין‬ ‫עד שיזכו לראות את שלושתן נשואות‪ .‬אבל הנה למרבה‬ ‫בגיל ‪ ,30‬וכיון שאני רואה שגם הבת שלכם כבר מבוגרת‪,‬‬ ‫הפלא והשמחה‪ ...‬כל שלושת הבנות התארסו בפרק זמן‬ ‫נראה לי שהם דווקא יתאימו מאד אחד לשני‪ ."...‬ההורים‬ ‫קצר‪ ,‬מבלי שיישאר להן זמן לקנא‪ ...‬כולן מצאו את שידוכן‬ ‫שמעו‪ ,‬ותתחלחל בטנם‪'' .‬עד להיכן הגענו‪ ,‬שאנחנו צריכים‬ ‫עם בחורים מצוינים‪ ,‬מבתים טובים‪ .‬כל מי ששמע על סיפור‬ ‫להזדקק להצעה של גויה?''‪ ,‬שאלו את עצמם‪ .‬אבל בואו‬ ‫האירוסין המשולש הזה השתאה לנוכח ההשגחה הפרטית‬ ‫נקצר את הדרך‪ ...‬בתוך שבוע )!( התארסה הבת המושלמת‬ ‫המלווה את הבית‪ .‬נקודה נוספת ראויה לציון היתה כאן ‪-‬‬ ‫עם הבחור ההוא‪ ,‬וליהודים היתה אורה ושמחה‪ .‬החתן למד‬ ‫מספרים בני השכונה ההיא ‪ -‬שמלבד עצם מציאת השידוך‪,‬‬ ‫באחת הישיבות המובחרות ונודע כבן תורה אמתי וכמי‬ ‫שהייתה באופן פלא‪ ,‬ממש אחת אחרי השניה‪ ,‬גם‬ ‫שעדיו לגדולות‪ ,‬והשמחה היתה גדולה במיוחד‪.‬‬ ‫המשודכים היו דומים‪ ,‬כלומר במצב כלכלי זהה‪ ,‬מישיבות‬ ‫הדומות אחת לשנייה‪ ,‬ולא שאחת היתה 'מסודרת' והשתיים‬ ‫במסיבת האירוסין פרץ האבא המאושר בבכי לעיני כל‬ ‫האחרות לא כל־כך‪ ...‬גם בכך היה כבר ניתן להוכיח את‬ ‫המסובים הרבים שבאו להשתתף בשמחתו‪ ,‬ואמר‪" :‬תשמעו‬ ‫פלאי ההשגחה החופפת על בני המשפחה‪ .‬אבל ההשגחה‬ ‫רבותיי מה קרה כאן; במשך כל־כך הרבה שנים אנחנו‬ ‫הפרטית לא הסתיימה בכך‪ .‬כי כשהקדוש ברוך הוא רוצה‬ ‫מחפשים שידוך לבתנו; את מי לא הפעלנו? איזה שדכן לא‬ ‫להוכיח את זרוע־עוזו אין בפניו שום מניעה לכך‪ .‬כל‬ ‫הציע לנו הצעות? כולם הכירו אותנו‪ ,‬ידעו את ערכה הלא‬ ‫בר־דעת יכול לנחש שהמתח עדיין לא נגמר‪ .‬ומה יהיה‬ ‫יסולא בפז של בתנו תחי'‪ ,‬ובראשו של אף אחד לא עלה‬ ‫לאחר החתונה? מי תזכה להיפקד בזרע של קיימא במהרה‬ ‫הרעיון של הבחור הזה‪ ,‬המתגורר במרחק שלוש־ארבע‬ ‫ומי תתייסר ותתעכב‪ .‬והנה‪ ,‬גם בנקודה זו‪ ,‬לא יאומן כי‬ ‫דקות הליכה מהבית שלנו!‪ .‬הציעו לנו הצעות מכל רחבי‬ ‫יסופר ‪ -‬כל האחיות ילדו ב'סדר רץ'‪ ,‬כמו שהיה באירוסין‬ ‫תבל‪ ,‬מכל הישיבות‪ ,‬אין לי ספק שדרך אפרכסת הטלפון‬ ‫ובנישואין‪ ...‬מי שהתחתנה ראשונה ילדה ראשונה‪ ,‬ואחריה‬ ‫בביתנו עברו מאות רבות של הצעות של בחורים הכי־טובים‬ ‫גם השניה והשלישית באותו פער של זמן‪ ...‬אנחנו מביאים‬ ‫בעולם הישיבות‪ ...‬ובכל זאת‪ ,‬אף אחד לא חשב על הבחור‬ ‫את הסיפור הזה כדי לחזק כל אחד ואחד מאתנו‪ ,‬שיידע‬ ‫המתגורר כל־כך קרוב אלינו‪ .‬עד שבאה הגויה‪ ,‬ולאחר‬ ‫ויבין שיש בעל הבית לעולם וכולנו נתונים בידיו‪ ,‬ויש לו את‬ ‫שבועיים שעבדה כאן כבר עלה בדעתה לשדך בין בתנו ובין‬ ‫כל הכוחות והאפשרויות לתת לכל אחד את כל מה שהוא‬ ‫הבחור בבית השני‪ ,‬שהוא באמת כל־כך מתאים לבתנו ולכל‬ ‫זקוק לו‪.‬‬ ‫משפחתנו‪ ,‬ונראה כאילו נולד אצלנו‪."...‬‬ ‫* * *‬ ‫"המסקנה היחידה שאפשר להסיק מהסיפור שלנו היא"‪,‬‬ ‫המשיך האב מתוך בכי עז‪" ,‬שבמקום לבזבז כל־כך הרבה‬ ‫סיפור נוסף על שידוך פלאי שמענו מאחד השדכנים‬ ‫אנרגיה על אכזבות ותסכולים ועל השידוכים שלא יוצאים‬ ‫הירושלמים‪ ,‬שהתעסק בשידוכיה של בת למשפחה חשובה‬ ‫לפועל‪ ,‬היינו צריכים להשקיע את הזמן באמונה ובטחון‬ ‫ומפורסמת בלונדון‪ .‬הבת הייתה מושלמת בכל‪ ,‬ובמשך‬ ‫מלאים בה' יתברך‪ ,‬ולהחדיר בלבנו את העובדה שהוא בעל‬ ‫תקופה של שנים הציעו לה הצעות רבות של בחורים‬ ‫הבית היחיד בעולם‪ ,‬והוא גם אב רחמן‪ ,‬ולא פחות משאני‬ ‫מצוינים‪ ,‬אך אף הצעה לא יצאה אל הפועל‪ .‬ההורים כמעט‬ ‫ריחמתי על בתי הכלה שלא מצאה את זיווגה‪ ,‬גם הוא ריחם‬ ‫והתייאשו מלמצוא לה שידוך‪ .‬גם השדכנים כמעט ולא חיזרו‬ ‫עליה ודאג לה לא פחות ממני‪ .‬והוא‪ ,‬בכוחו הכל־יכול‬ ‫אחרי המשפחה ובתם‪ ,‬ביודעם שלא יצא מזה שום דבר‪...‬‬ ‫ובדעתו השלמה‪ ,‬ידע שעדיין לא הגיע הזמן‪ .‬גם בתי וגם‬ ‫גם כאשר כבר הגיעה הצעה נוספת התייחסו אליה ההורים‬ ‫חתנה היו צריכים להגיע עד לגילאים כל־כך מבוגרים כי כך‬ ‫בביטול‪ ,‬ולא האמינו שיצליחו אי־פעם לשדך את בתם‪ .‬לא‬ ‫גזר בורא כל העולמות‪ .‬והנה‪ ,‬רק הגיעה העת‪ ,‬לא המתין ה'‬ ‫שאנו מצדיקים את חוסר האמונה הזה‪ ,‬שהרי בכל מצב‬ ‫יתברך עד שיגיע שדכן מקצועי‪' ,‬משלנו'‪ ,‬ויתווך בין הצדדים‪,‬‬ ‫אדם צריך להמשיך ולהאמין בבורא עולם‪ ,‬ולדעת שהכל ‪-‬‬ ‫אלא שלח לנו את הגויה והיא ביצעה את השידוך"‪.‬‬ ‫אבל ממש הכל ‪ -‬לטובה‪ ,‬ואולי בכל זאת לא הגיע עדיין‬ ‫הזמן‪ ,‬העת והעונה‪ ,‬שהבת תמצא את זיווגה‪ .‬אבל מאידך‪,‬‬ ‫"חבל‪ ,‬חבל לבזבז את הזמן על הרגשות של צער"‪ ,‬קרא‬ ‫אי אפשר שלא להבין ללבם של ההורים‪ ,‬שבאמת עשו כל‬ ‫האב‪" ,‬בואו נתאזר כולנו באמונה שלמה בבורא עולם‪ ,‬וכך‬ ‫שביכולתם על־מנת לגדל את הבת ליראת שמים ולמידות‬ ‫נוכל להעביר את כל חיינו בשמחה ובשלווה שאין כמותה"‪.‬‬ ‫טובות‪ ,‬ורואים כיצד היא ממשיכה לשבת רווקה בביתם‪,‬‬ ‫]מתוך הספר 'מצוות בשמחה'‪ -‬הרב מ‪ .‬צורן[‬ ‫כשלחברותיה יש כבר בין ארבעה לשישה ילדים‪...‬‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח בקשה ל‪parperet100@gmail.com :‬‬