gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצר באר יעקב · Otzar Beer Yakov — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: אוצר באר יעקב · Otzar Beer Yakov

שבוע: סוכות (2026-09-21)

אוצר באר יעקב · Otzar Beer Yakov — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קצ"ג )שנה ה'(‬ ‫חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫שיעורי הגאון הגדו‪ ‬מוה"ר רבי יעקב גרינווא‪‬ד ש‪‬יט"א‬ ‫רב בית המדרש דחסידי בע‪‬זא "זכרון רפא‪ "‬בני ברק וחבר הביד"צ דקה‪ ‬מחזיקי הדת באר"י‬ ‫דין מוקצה ונו‪‬ד ביום טוב שח‪ ‬בשבת‬ ‫מוקצה ונולד בשבת וביום טוב ‪ ‬חקירה בדין מוקצה ביום טוב שחל להיות בשבת ‪ ‬הספד ותענית לפני ואחרי יום שהוא יום טוב מן‬ ‫התורה ומדברי סופרים ‪ ‬דעת השאגת אריה והחתם סופר בהנ"ל שאסורים כדין דרבנן ‪ ‬ראיה משם לאסור מוקצה ביום טוב שחל‬ ‫בשבת ‪ ‬ביאור קושיית הגמרא לאסור תענית בב' תשרי מצד ראש חודש ולא מצד ראש השנה ‪ ‬חילוק בין יום שכולו דרבנן ליום‬ ‫שרק התענית בו דרבנן ‪ ‬ביאור צד האיסור בזה משום לא פלוג ‪ ‬ביאור ראיית האחרונים שאסרו משום לא פלוג ולא משום היכר ‪‬‬ ‫מחלוקת הפני יהושע והשפת אמת בזה ‪ ‬דעת השאגת אריה בגבורת ארי בזה ‪ ‬קושיית הקבא דקשייתא מנשא אשה שיש בה גם איסור‬ ‫דאורייתא וגם דרבנן ‪ ‬חילוק בין חל קבוע באותו יום ליום טוב שאין חל תמיד בשבת ‪ ‬ראש השנה שהוא לעולם בראש חודש אך‬ ‫בשאר חדשים אינו יום טוב ‪‬דעת הגר"א שנוהג דין מוקצה ביום טוב שחל בשבת ‪ ‬במוקצה שנאסר רק מחמת שבת ולא מחמת יום טוב‬ ‫הספד ותענית לפני ואחרי יום שהוא‬ ‫בשבת כיום טוב‪ .‬וראה במשנה ברורה )שם‬ ‫מוקצה ונולד בשבת וביום טוב‬ ‫יום טוב מן התורה ומדברי סופרים‬ ‫ומצאנו בשאגת אריה )סי' קא( נידון כעין‬ ‫ס"ק יז( שהרבה אחרונים פסקו להלכה לאסור‬ ‫נולד ביום טוב‪ ,‬אף שלענין מוקצה אין חילוק‬ ‫בין שבת ליום טוב‪.‬‬ ‫שנחלקו רבי יהודה ורבי‬ ‫שמעון בדין מוקצה בשבת‬ ‫ידוע‬ ‫זה לענין מה שאמרו בגמרא )תענית יז‪ ;:‬ראש‬ ‫ויום טוב‪ ,‬שרבי יהודה אוסר מוקצה‪ ,‬ורבי‬ ‫השנה יט‪ (.‬שבשבתות וימים טובים וכל הימים‬ ‫חקירה בדין מוקצה ביום טוב‬ ‫שמעון מתיר‪ .‬וכבר נתבאר בהרחבה בדברי‬ ‫שאסורים מן התורה בהספד ותענית‪ ,‬הימים‬ ‫שחל להיות בשבת‬ ‫הראשונים ובדברי הפוסקים‪ ,‬באלו דברים‬ ‫שלפניהם ושלאחריהם מותרים‪ ,‬אבל בימים‬ ‫ויש לחקור לדעת הסוברים שיש דברים‬ ‫נחלקו אם מותרים או אסורים‪ ,‬ואלו דברים‬ ‫הכתובים במגילת תענית שאין להתענות‬ ‫המותרים בשבת ואסורים ביום טוב‪,‬‬ ‫אסורים משום מוקצה אף לרבי שמעון‪ ,‬ואלו‬ ‫ולהספיד בהם‪ ,‬אף הימים שלפניהם אסורים‪,‬‬ ‫שהחמירו ביום טוב בכדי שלא יבואו לזלזל‬ ‫דברים מותרים אף לרבי יהודה‪.‬‬ ‫ויש אוסרים אף הימים שאחריהם‪ .‬וטעם‬ ‫בו‪ ,‬איך הדין ביום טוב שחל להיות בשבת‪,‬‬ ‫ומבואר בגמרא )ביצה ב‪ ,(.‬שרבי שסידר‬ ‫החילוק מפני שדברי תורה אינם צריכים‬ ‫האם דינו לאסור ככל יום טוב‪ ,‬או שמא כיון‬ ‫המשניות סתם לגבי שבת כרבי שמעון להקל‬ ‫חיזוק‪ ,‬אבל דברי סופרים צריכים חיזוק‪,‬‬ ‫ששבת היום ואוכל נפש אסור בו אין חשש‬ ‫במוקצה‪ ,‬ולגבי יום טוב סתם כרבי יהודה‬ ‫ולכן אסרו בהספד ותענית אף הימים שלפני‬ ‫שיבואו לזלזל במלאכות ביום זה‪ ,‬ודינו‬ ‫להחמיר‪ .‬ובטעם הדבר אמרו שם 'שבת‬ ‫ואחרי ימים טובים שתיקנו חכמים‪.‬‬ ‫כבכל שבת‪.‬‬ ‫דחמירא ולא אתי לזלזולי בה סתם לן כרבי‬ ‫וביארו בגמרא )תענית שם( על פי זה‪,‬‬ ‫וכבר הבאנו במקום אחר )באר יעקב ח"ג‪ ,‬בא(‬ ‫שמעון דמיקל‪ ,‬יום טוב דקיל ואתי לזלזולי‬ ‫הטעם שכתבו במגילת תענית שקבעו יום‬ ‫מהגהות רבי משולם זלמן אשכנזי )הנדפס בסוף‬ ‫ביה סתם לן כרבי יהודה דמחמיר'‪ .‬ופירושו‬ ‫טוב בימים שמראש חדש ניסן עד ח' בו על‬ ‫המשניות‪ ,‬ביצה פ"ה מ"ב(‪ ,‬שכתב לתרץ את קושית‬ ‫שכיון שביום טוב הותרו הרבה מלאכות‬ ‫שניצחו בו את הצדוקים‪ ,‬ואסרום בהספד‬ ‫התוספות יום טוב )שם( על המשנה )שם( 'אין‬ ‫לצורך אוכל נפש‪ ,‬אם נקל במוקצה יבואו‬ ‫ותענית‪ .‬וקשה מדוע הוצרכו לקבוע את‬ ‫בין שבת ליום טוב אלא אוכל נפש'‪ ,‬מדוע‬ ‫להתיר גם שאר דברים האסורים ביום טוב‪.‬‬ ‫יום ראש חדש‪ ,‬והרי יום זה בלאו הכי אסור‬ ‫לא מנה התנא גם 'מוקצה'‪ ,‬שהחמירו בו‬ ‫לענין הלכה נחלקו הראשונים אם פוסקים‬ ‫בהספד ותענית מצד ראש חדש‪ ,‬אלא בכדי‬ ‫ביום טוב יותר משבת‪ ,‬שמאחר שקל יבואו‬ ‫כן‪ ,‬כמו שסתם התנא במשנה לאסור מוקצה‬ ‫לאסור יום שלפניו‪ ,‬שלא היה אסור מצד‬ ‫לזלזל בו )ראה ביצה ב‪ .(:‬ומתרץ רמ"ז אשכנזי‪,‬‬ ‫ביום טוב כדעת רבי יהודה‪ ,‬אף שבשבת‬ ‫יום שלפני ראש חדש שהוא דאורייתא‪ .‬וכן‬ ‫שלא תמיד החמירו ביום טוב במוקצה‬ ‫נפסק כרבי שמעון‪ ,‬או שדין יום טוב כשבת‪.‬‬ ‫ביארו על פי זה מה שכתוב במגילת תענית‬ ‫יותר משבת‪ ,‬שכן אם חל יום טוב בשבת לא‬ ‫והמחבר בשולחן ערוך )או"ח סי' תצה סעי' ד( פסק‬ ‫שהימים שמח' ניסן עד סוף פסח עשאום‬ ‫החמירו במוקצה‪ ,‬שלא שייך הטעם שמאחר‬ ‫להלכה כדעת הראשונים הפוסקים כסתם‬ ‫ימים טובים‪ ,‬וגם על זה קשה מדוע הוצרכו‬ ‫שקל יבואו לזלזל בוא‪.‬‬ ‫משנה‪ ,‬שאף שמוקצה מותר בשבת החמירו‬ ‫להזכיר ימי הפסח‪ ,‬והרי הם יום טוב בלאו‬ ‫גם בשו"ת זית רענן )או"ח ח"ב סי' ז ס"ק ד(‬ ‫בו ביום טוב ואסרוהו‪ .‬ואילו הרמ"א מביא‬ ‫הכי‪ ,‬אלא בכדי לאסור יום שלאחר פסח‪.‬‬ ‫נסתפק בזה‪ ,‬וכתב שהוא 'ספק עצום מאד‪,‬‬ ‫דעת המתירים מוקצה אף ביום טוב‪ ,‬ואין כל‬ ‫וכן אמרו )ראש השנה שם( לגבי ג' תשרי‬ ‫לא מצאתי מפורש בראשונים ובאחרונים'‪.‬‬ ‫חילוק בין שבת ליום טוב לענין זה‪ ,‬שמוקצה‬ ‫שעשאוהו יום טוב במגילת תענית‪ ,‬אף‬ ‫עיין שם שהביא ראיות לכאן ולכאןב‪.‬‬ ‫מותר ביום טוב כבשבת‪ ,‬ונולד אסור גם‬ ‫‪‬‬ ‫ביום טוב שחל בשבת‪ .‬שרק לענין מוקצה שעיקר התקנה‬ ‫אינו מצד איסור יום טוב אלא מצד איסור שבת‪ ,‬ואם עבר‬ ‫א( עיין בבאר יעקב שם שהבאנו משו"ת דברי יציב )או"ח‬ ‫תקנוהו בכללות כדי שלא יבואו לזלזל ביום טוב דעלמא‪,‬‬ ‫ובישל ביום טוב שחל בשבת לא עבר אלא על איסור‬ ‫סי' רכב(‪ ,‬שהקשה לו השואל לפי זה‪ ,‬שאם כן איך שנה‬ ‫ולא משום איש זה בלבד‪ ,‬ולא משום יום טוב זה בלבד‪ ,‬יש‬ ‫שבת‪ ,‬ואם כן אוכל נפש מותר בכל אופן מצד יום טוב‪,‬‬ ‫התנא אוכל נפש‪ ,‬והרי גם לענין אוכל נפש לא תמיד‬ ‫לומר שאסרו גם ביום טוב שחל בשבת‪ .‬אבל לענין אין‬ ‫ולכן שנה התנא 'אין בין שבת ליום טוב אלא אוכל נפש'‪.‬‬ ‫הקילו ביום טוב יותר משבת‪ ,‬שכן כשחל בשבת אסור‬ ‫מזמנים את הנכרי ביום טוב וכדומה‪ ,‬שהיא גזירה פרטית‬ ‫גם מלאכת אוכל נפש‪ .‬והשיב לו‪ ,‬שאין דומה אוכל נפש‬ ‫שלא ירבה בשבילו בפעם זה שמזמנו‪ ,‬אבל אין כאן גזירה‬ ‫ב( אך כתב שם‪ ,‬שלגבי הדין שאין נותנין נר על גבי הדקל‬ ‫למוקצה בענין זה‪ ,‬שבמוקצה לא גזרו רבנן ביום טוב‬ ‫כללית שלא יזולזל היום טוב הכללי‪ ,‬ודאי שביום טוב‬ ‫מערב יום טוב‪ ,‬שחוששין שמא יבא להשתמש באילן )ראה‬ ‫שחל בשבת משום יום טוב עצמו‪ ,‬שכן לא שייך בזה‬ ‫שחל בשבת שאין מקום לגזירה הפרטית דינו כשבת לבד‬ ‫שו"ע או"ח סי' תקיד סעי' ו(‪ ,‬וכן לענין האיסור להזמין נכרי ביום‬ ‫חשש שיבואו לזלזל‪ ,‬לכן אין טעם להחמיר בו‪ .‬מה שאין‬ ‫שמותר‪ ,‬ולא שייך בו לא פלוג‪.‬‬ ‫טוב שחל בשבת )ראה ביצה כא‪ ,(:‬בזה וודאי אין להחמיר‬ ‫כן לענין אוכל נפש‪ ,‬שמה שאסור ביום טוב שחל בשבת‬ ‫‪‬‬ ‫לפי סברתו נמצא‪ ,‬שאם נזדמנו יחד יום‬ ‫וכן מצדד הגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת‬ ‫שבזמן שנבנה בית שני נהפך יום זה שהיה‬ ‫שצריך חיזוק ויום שאינו צריך חיזוק‪ ,‬אין‬ ‫האלף לך שלמה )או"ח סי' שלב(‪.‬‬ ‫תחילה צום גדליה ליום טוב מדברי קבלה‪,‬‬ ‫כל סיבה לאסור‪ ,‬מאחר שמכל מקום יום זה‬ ‫אך ברב פעלים )או"ח ח"א סי' ל( תמה‬ ‫שכל הימים שהיו צומות נהפכו ליום טוב‪,‬‬ ‫אסור גם מן התורה ואינו צריך חיזוק‪ .‬והראיה‬ ‫שהשואל ומשיב סותר דבריו‪ ,‬שבמפרשי‬ ‫אלא שנתחדש בו לאסור יום שלפניו‪ ,‬שלא‬ ‫שהביאו השאגת אריה והחתם סופר מדברי‬ ‫הים נוטה לדברי הישועות יעקב שאין צריך‬ ‫היה אסור מצד היום טוב של צום גדליה‪,‬‬ ‫הגמרא אינה ראיה‪ ,‬שרק בימים שקבעום‬ ‫להחמיר בזה כפי שהבאנו למעלה‪ .‬והרב‬ ‫מאחר שהוא מדברי קבלה שדינם כדין תורה‬ ‫יום טוב זכר לנס אסרו לפניהם ולאחריהם‪,‬‬ ‫פעלים עצמו פסק להקל במוקצה ביום טוב‬ ‫ואינם צריכים חיזוק‪.‬‬ ‫לא מחמת שצריכים חיזוק‪ ,‬אלא בכדי שידעו‬ ‫שחל בשבת‪.‬‬ ‫דעת השאגת אריה והחתם סופר‬ ‫ויזכרו את הנס‪ .‬ולפי דבריו בנידון שלנו אין‬ ‫בהנ"ל שאסורים כדין דרבנן‬ ‫טעם לאסור מוקצה ביום טוב שחל בשבת‪,‬‬ ‫ביאור קושיית הגמרא לאסור תענית בב' תשרי‬ ‫מצד ראש חודש ולא מצד ראש השנה‬ ‫וכתב השאגת אריה שמכל זה מוכח‬ ‫מאחר שיום זה אינו צריך חיזוק‪.‬‬ ‫והנה השאגת אריה )שם; ובטורי אבן ראש‬ ‫שיום שיש בו דין יום טוב משני שמות‪,‬‬ ‫ביאור צד האיסור בזה משום לא פלוג‬ ‫השנה שם( כתב עוד לבאר על פי יסוד זה את‬ ‫אחד מן התורה שאינו צריך חיזוק‪ ,‬ואחד‬ ‫והנה לכאורה הדבר פשוט שאין צד לומר‬ ‫דברי הגמרא )ראש השנה שם(‪ ,‬שרצו תחילה‬ ‫מדברי סופרים שצריך חיזוק‪ ,‬הימים שלפניו‬ ‫על יום כזה שיש בו איסור דאורייתא ודרבנן‬ ‫לומר שיום שאחר ראש השנה היינו ב' תשרי‬ ‫ולאחריו אסורים מצד היום טוב שמדברי‬ ‫שצד האיסור דרבנן הוא צריך חיזוק‪ ,‬שהרי‬ ‫אסור בתענית‪ ,‬משום יום שאחר ראש חדש‪.‬‬ ‫סופרים הצריך חיזוק‪ ,‬ואינו שונה משאר‬ ‫ודאי שביום זה שאסור מדאורייתא לא יבואו‬ ‫ודחו שכיון שאיסור תענית בראש חדש‬ ‫ימים שאסורים רק מדברי סופרים‪ ,‬ואין‬ ‫לזלזל בו‪ ,‬ומדוע יגרע במה שיש בו גם איסור‬ ‫מדאורייתא הוא אינו צריך חיזוק‪ .‬וקשה‬ ‫מקילים בו לומר שמאחר שבלאו הכי יום‬ ‫דרבנן‪ .‬אלא צריך לומר שמה שדנו האחרונים‬ ‫מדוע בהוה אמינא שסברו לכאורה שאף יום‬ ‫טוב הוא מן התורה‪ ,‬אינו צריך חיזוק‪ .‬וכן כתב‬ ‫בזה והוכיחו מדברי הגמרא לאסור‪ ,‬הוא רק‬ ‫שאסור מן התורה צריך חיזוק‪ ,‬רצו לאסור‬ ‫החתם סופר )שו"ת או"ח סי' טו( שמדברי הגמרא‬ ‫מצד לא פלוג‪ ,‬שאחר שקבעו חכמים לאסור‬ ‫רק משום שהוא יום שאחר ראש חדש‪ ,‬ולא‬ ‫בתענית יש להוכיח שבמקום שעשו חכמים‬ ‫ימים שלפניהם ולאחריהם‪ ,‬לא חילקו בין‬ ‫משום יום שאחר ראש השנה‪ .‬ולכאורה היה‬ ‫חיזוק לדבריהם יותר משל תורה‪ ,‬אם נזדמנו‬ ‫אם יש ביום זה גם איסור דאורייתא או לא‪.‬‬ ‫אפשר להוכיח מכאן שבראש השנה עצמו‬ ‫דאורייתא ודרבנן יחד אסורים כדין דרבנןג‪.‬‬ ‫וכן אפשר לומר לגבי מוקצה‪ ,‬שכל הנידון‬ ‫היה מותר להתענות‪ ,‬ואין איסור אלא מצד‬ ‫וראה עוד בשו"ת מפרשי הים )הנדפס בסוף‬ ‫להחמיר הוא רק שמאחר ואסרו חכמים‬ ‫ראש חדש‪.‬‬ ‫ספר ים התלמוד‪ ,‬לבעל שואל ומשיב וגיסו( שכתבו‬ ‫מוקצה ביום טוב לא חילקו בין חל בחול לחל‬ ‫ודחה השאגת אריה ראיה זו‪ ,‬שלעולם‬ ‫בתשובה להחתם סופר‪ ,‬שבישועות יעקב‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫אפשר שאסור להתענות בראש השנה‪ ,‬ודברי‬ ‫)אבהע"ז סי' סו בפירוש הארוך אות ד( נסתפק בדבר‬ ‫וראה בשואל ומשיב )שם( שכשהביא את‬ ‫הגמרא אפשר לפרש על פי מה שנתבאר‬ ‫זה‪ ,‬כשיש בענין אחד דבר שהוא דאורייתא‬ ‫שני צדדי הספק אם נוהג דין מוקצה ביום‬ ‫שיום שאסור משני שמות אחד דאורייתא‬ ‫ודבר שהוא דרבנן הצריך חיזוק מה דינו‪,‬‬ ‫טוב שחל להיות בשבת‪ ,‬כתב כך 'אי אמרינן‬ ‫ואחד דרבנן דינו כיום שאסור רק מדרבנן‪,‬‬ ‫והוא נוטה שבאופן כזה כיון שאינו צריך‬ ‫מוקצה מותר כיון ששבת הוא ולא אתו‬ ‫ואסרו בו ימים שלפניו ושלאחריו‪ .‬שלפי‬ ‫חיזוק דינו כדאורייתא‪ .‬והחתם סופר השיב‬ ‫לזלזולי‪ ,‬או דילמא כיון דיום טוב הוא נמי‬ ‫זה אפשר לומר שגם בהוה אמינא ידעו‬ ‫להם‪ ,‬שמדברי הגמרא בתענית וראש השנה‬ ‫אתי לזלזולי ביה'‪ .‬וכבר העיר על דבריו ברב‬ ‫שיום שאסור בתענית מן התורה אינו צריך‬ ‫מוכח שאין לחלק וצריך להחמיר אף באופן‬ ‫פעלים )שם( שלשון זה לא ניתן להכתב לומר‬ ‫חיזוק לאסור שלפניו ושלאחריו‪ ,‬אלא סברו‬ ‫כזה‪ .‬והם בתשובתם דחו הראיה‪ ,‬ופלפלו‬ ‫שיש צד שיבואו לזלזל בו‪ ,‬אלא צדדי הספק‬ ‫שאיסור תענית בראש חודש אינו מן התורה‪,‬‬ ‫באריכות בדברי הגמרא‪.‬‬ ‫הם אם אומרים בזה לא פלוג‪.‬‬ ‫וממילא אף שמצד יום שאחר ראש השנה אין‬ ‫וראה עוד בדברי השאגת אריה בספרו‬ ‫אך בשו"ת האלף לך שלמה )שם( כתב‪,‬‬ ‫לאסור יום שלאחריו‪ ,‬מכל מקום יש לאסור‬ ‫גבורת ארי )תענית שם( שגם שם כתב להוכיח‬ ‫יום שלאחריו מצד יום שאחר ראש חודש‪.‬‬ ‫כן‪ .‬אמנם שם כתב שמדברי הגמרא בתענית‬ ‫שכיון שביום טוב אסור מוקצה‪ ,‬ישאלו‬ ‫ודחו שגם ראש חודש איסורו מן התורהד‪.‬‬ ‫שאמרו שראש חדש ניסן נכתב במגילת‬ ‫הנשים הרי גם היום יום טוב ומדוע מקילין‪,‬‬ ‫תענית בכדי לאסור יום שלפניו‪ ,‬וכן ימי פסח‬ ‫וכשנאמר שהיום שבת‪ ,‬יראו ששבת קל‬ ‫חילוק בין יום שכולו דרבנן‬ ‫נכתבו בכדי לאסור יום שאחר פסח‪ ,‬מזה אי‬ ‫מיום טוב‪ ,‬ואתי לזלזולי בשבת‪ ,‬לכן אסור גם‬ ‫ליום שרק התענית בו דרבנן‬ ‫אפשר להוכיח שיום שיש בו דין דאורייתא‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫אולם בקונטרס אחרון הקשה על דברי‬ ‫ודין דרבנן דינו כיום שהוא דרבנן לבד ואסור‬ ‫ביאור ראיית האחרונים שאסרו‬ ‫השאגת אריה‪ ,‬איך מדמה ראש חדש ניסן וכן‬ ‫לפניו ולאחריו‪ ,‬ששם כיון שימי היום טוב‬ ‫משום לא פלוג ולא משום היכר‬ ‫פסח וג' תשרי שנכתבו במגילת תענית‪ ,‬בכדי‬ ‫נמשכים על פני כמה ימים מראש חדש עד ח'‬ ‫לאסור ימים שלפניהם או אחריהם‪ ,‬לראש‬ ‫בו‪ ,‬ומח' עד אחר פסח‪ ,‬אסרו הימים שלפניהם‬ ‫על כל פנים נמצא שנחלקו השאגת אריה‬ ‫השנה לפי מה שסברו בהוה אמינא שיש בו‬ ‫והחתם סופר עם המגיה בקונטרס אחרון‬ ‫ולאחריהם בכדי לחזק שאר הימים שאינם‬ ‫איסור דאורייתא מצד ראש השנה ואיסור‬ ‫יום טוב מצד אחר‪ ,‬אבל כשהיום טוב הוא יום‬ ‫בטעם שאסרו ימים שלפניהם ואחריהם‬ ‫דרבנן מצד ראש חדש‪ ,‬והרי יש חילוק גדול‬ ‫בג' תשרי וכן בראש חדש ניסן ובפסח‪ ,‬אם‬ ‫אחד בלבד‪ ,‬אפשר שלא אסרו בזה את הימים‬ ‫ביניהם‪ .‬שבימים המוזכרים במגילת תענית‬ ‫שלפניו ולאחריו‪ .‬אבל מדברי הגמרא בראש‬ ‫הוא מצד לא פלוג שלא לחלק משאר ימים‬ ‫שקבעום ליום טוב לזכר נס שאירע בהם‪,‬‬ ‫הכתובים במגילת תענית שאסרו לפניהם‬ ‫השנה שאמרו שג' תשרי נכתב בכדי לאסור‬ ‫כשנפלו ביום שהוא כבר יום טוב מקודם‬ ‫יום שלפניו‪ ,‬מזה יש לנו ראיה שאף יום אחד‬ ‫ולאחריהם‪ ,‬או שאין האיסור כבשאר ימים‬ ‫לכן‪ ,‬הוצרכו חכמים לאסור ימים שלפניהם‬ ‫שקבעום ליום טוב‪ ,‬מאחר שכאן אין שייך‬ ‫שאסור בלאו הכי מן התורה ואינו צריך חיזוק‪,‬‬ ‫ולאחריהם להיכר שידעו שהוקבע יום זה‬ ‫דינו כיום שהוא דרבנן בלבד‪.‬‬ ‫הטעם שמחמתו אסרו בשאר ימים טובים‪,‬‬ ‫זכר לנס‪ ,‬מה שאין כן בראש חדש שעצם‬ ‫ואין אומרים סברת לא פלוג‪ ,‬אלא שבאלו‬ ‫קדושתו מן התורה היא‪ ,‬אף אם איסור‬ ‫ראיה משם לאסור מוקצה ביו"ט שחל בשבת‬ ‫הימים יש סיבה מיוחדת לאסור בכדי שיהא‬ ‫התענית בראש חדש מדרבנן הוא‪ ,‬מכל מקום‬ ‫על כל פנים לפי דבריהם‪ ,‬לכאורה יש‬ ‫היכר לקביעות היום טוב ויזכרו הנס‪.‬‬ ‫מה שאסרו ימים שלפניו ולאחריו הוא רק‬ ‫לפשוט משם גם לעניננו לגבי מוקצה ביום‬ ‫ואפשר שהאחרונים שהוכיחו מדברי‬ ‫בכדי לחזק את איסור התענית בראש חדש‪,‬‬ ‫טוב שחל בשבת‪ ,‬שמצד שבת דינו להיתר‬ ‫הגמרא לאסור משום לא פלוג‪ ,‬סברו שאין‬ ‫וכיון שראש חדש תשרי הוא ראש השנה‪,‬‬ ‫ומצד יום טוב דינו לאיסור‪ ,‬שיש לנהוג בו‬ ‫מסתבר לומר שאסרו חכמים ימים שלפניהם‬ ‫אין שום סיבה לאסור ימים שלפניו ולאחריו‬ ‫כבכל יום טוב‪ ,‬ואין להקל מחמת שהוא גם‬ ‫ולאחריהם רק בכדי לעשות היכר וזכר לנס‪,‬‬ ‫לעשות חיזוק ליום ראש חדש‪ ,‬מאחר שבלאו‬ ‫שבת‪ .‬וכן כתב בשו"ת שואל ומשיב )מהדו"ת‬ ‫שהרי לא קבעו את היום טוב ביום הקודם‪,‬‬ ‫הכי הוא אסור בתענית מצד ראש השנה ולא‬ ‫ח"ג סי' יד( שמדברי הגמרא בתענית יש להוכיח‬ ‫אלא רצו לקבוע היום טוב דווקא ביום‬ ‫יבואו לזלזל בו‪.‬‬ ‫שיש לאסור מוקצה ביום טוב שחל בשבת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ד( וראה בחשק שלמה שכתב שכבר פירשו כן הר"ן‬ ‫כמותו‪ .‬ובתרועת מלך )להג"ר יוסף זוסמנאויץ‪ ,‬ר"ה סי' נג( מיישב‬ ‫ג( בהערות על השאגת אריה ציינו לדברי הבאר יצחק‬ ‫והריטב"א בחידושיהם‪.‬‬ ‫כל טענותיו ודוחה ראיותיו‪.‬‬ ‫)להג"ר יצחק אלחנן‪ ,‬או"ח סי' כג( שדן בדברי השאגת אריה‪,‬‬ ‫והוכיח מדברי מהרש"א והש"ך בנקודות הכסף שלא סברו‬ ‫‪‬‬ ‫דעת הגר"א שנוהג דין מוקצה‬ ‫קושיית הקבא דקשייתא מנשא אשה‬ ‫זה עצמו שנעשה בו הנס‪ ,‬ואילו לא היתה‬ ‫ביום טוב שחל בשבת‬ ‫שיש בה גם איסור דאורייתא וגם דרבנן‬ ‫כלל תקנה על ימים שלפניהם ולאחריהם‬ ‫מדברי הגר"א יש להוכיח שסבר שנוהג דין‬ ‫גם החלקת יואב בקבא דקשייתא )קושיא‬ ‫ביום טוב שנקבע מדרבנן‪ ,‬בוודאי שלא היו‬ ‫מוקצה ביום טוב שחל בשבת‪ .‬שהנה בהלכות‬ ‫סד( כתב שמדברי הגמרא בראש השנה‬ ‫אוסרים אותם במקום שהיום כבר קבוע ליום‬ ‫שופר )סי' תקפח סעי' ה( כתב הרמ"א שאסור‬ ‫שתירצו 'ראש חודש דאורייתא ודאורייתא‬ ‫טוב מדאורייתא‪ ,‬רק בכדי לעשות על ידם‬ ‫לטלטל שופר בראש השנה שחל בשבת אם‬ ‫לא בעי חיזוק'‪ ,‬מוכח שנוהג דין מוקצה ביום‬ ‫היכר‪ ,‬ואם כן כמו כן עכשיו שאסרו חכמים‬ ‫לא לצורך גופו‪ .‬וציין על זה בביאור הגר"א‬ ‫טוב שחל בשבת‪ .‬ולכאורה כוונתו שמלשון‬ ‫ימים שלפניהם ואחריהם ביום שהיום טוב בו‬ ‫לדברי תוספות )שבת לו‪ .‬ד"ה הא ר"י‪ ,‬וד"ה הא ר"ש(‬ ‫התירוץ משמע שבקושיא סברו שאיסור‬ ‫הוא רק מדרבנן בכדי לעשות לו חיזוק‪ ,‬מכל‬ ‫ששופר בשבת כיון שהוא כלי שמלאכתו‬ ‫תענית בראש חודש דרבנן הוא‪ ,‬וכפי שפירש‬ ‫מקום במקום שכבר אסור מן התורה ואינו‬ ‫לאיסור אסור בטלטול שלא לצורך גופו‬ ‫השאגת אריה‪ ,‬ואף על פי כן הקשו שנאסור‬ ‫צריך חיזוק‪ ,‬אם לא היינו אומרים סברת לא‬ ‫ומקומו כגון מחמה לצל בין לרבי יהודה ובין‬ ‫יום שאחר ראש השנה משום יום שאחר ראש‬ ‫פלוג‪ ,‬לא היינו אוסרים לפניהם ולאחריהם‬ ‫לרבי שמעון‪ ,‬שאף רבי שמעון מודה שמחמה‬ ‫חדש‪ ,‬אף שיש בו גם איסור דאורייתא מצד‬ ‫רק משום היכר‪ ,‬ולכן הוכיחו מכאן שבהכרח‬ ‫לצל אסור‪ .‬וכתב הגר"א שלפי זה‪ ,‬נמצא‬ ‫ראש השנהו‪.‬‬ ‫אסרו משום לא פלוג ולא משום היכר‪.‬‬ ‫שדברי הרמ"א הם לכולי עלמא בין לפסק‬ ‫מכח ראיה זו הקשה החלקת יואב על מה‬ ‫מחלוקת הפני יהושע והשפת אמת בזה‬ ‫השולחן ערוך שפסק ביום טוב כרבי יהודה‪,‬‬ ‫שהביאו תוספות )יבמות לו‪ :‬ד"ה ולא( בשם הר"י‬ ‫ומצאנו עוד בדברי האחרונים שנחלקו‬ ‫ובין לפסק הרמ"א שפסק כרבי שמעון‪.‬‬ ‫מאורליינש‪ ,‬שמה שאמרו שם בגמרא שאם‬ ‫בזה‪ .‬שבפני יהושע )ראש השנה שם( הקשה‬ ‫הרי מוכח מדבריו שאילו היה שופר מותר‬ ‫עבר אדם ונשא מעוברת או מינקת חבירו‬ ‫גם הוא על מה שאמרו בגמרא שיום שלפני‬ ‫בטלטול בשבת לרבי שמעון‪ ,‬היה חילוק בין‬ ‫חייב להוציאה בגט ולא יחזירנה עולמית‪ ,‬זהו‬ ‫ג' תשרי אסור מצד ימים שלפניהם‪ ,‬והרי ג'‬ ‫דעת המחבר לדעת הרמ"א‪ ,‬ולדעת המחבר‬ ‫רק כשאינה אסורה לו מצד אחר‪ ,‬אבל אם‬ ‫תשרי הוא יום טוב בלאו הכי מדברי קבלה‪,‬‬ ‫היה אסור בטלטול מצד יום טוב ששם נפסק‬ ‫אסורה לו מן התורה כגון שהיא סוטה אינו‬ ‫ואינו צריך חיזוק ומדוע אסרוהו‪ .‬וכתב שמכל‬ ‫חייב להוציאה בגט אלא די בפרישה בעלמא‪.‬‬ ‫מקום אסרוהו משום לא פלוג ככל שאר ימים‬ ‫כרבי יהודה‪ ,‬אף שבשבת הוא מותר בטלטול‪.‬‬ ‫ומדברי הגמרא בראש השנה מוכח שאין היתר‬ ‫הרי שהיה פשוט לו להגר"א שביום טוב שחל‬ ‫הנזכרים במגילת תענית‪.‬‬ ‫במה שנוסף גם איסור דאורייתא‪ .‬וראה שם‬ ‫בשבת נשאר איסור יום טוב בעינו‪ .‬וכן דייק‬ ‫אמנם השפת אמת )שם( כתב על דבריו‪,‬‬ ‫שציין למקומות נוספים שיש לדון בזהז‪.‬‬ ‫מדבריו בדמשק אליעזר‪ ,‬וכתב שיש ראיה‬ ‫שטעם לא פלוג אינו מספיק אלא לבאר‬ ‫לזה מדברי הגמרא בתענית ובראש השנה‬ ‫חילוק בין חל קבוע באותו יום‬ ‫מדוע אסרו יום שלפניו אחר שקבעוהו ליום‬ ‫לגבי צום גדליה‪.‬‬ ‫ליום טוב שאין חל תמיד בשבת‬ ‫טוב‪ ,‬אבל כאן קשה מדוע תיקנו לכתחילה‬ ‫בעצם מה שכתבנו לדמות דין מוקצה‬ ‫לנהוג בו יום טוב‪ ,‬אחר שיום זה הוא בלאו‬ ‫במוקצה שנאסר רק מחמת‬ ‫ביום טוב שחל בשבת לדברי הגמרא שאסרו‬ ‫שבת ולא מחמת יום טוב‬ ‫הכי יום טוב ואין מתענים בו‪ .‬וכתב שצריך‬ ‫לפניהם ולאחריהם בג' תשרי וראש חדש‬ ‫לומר שמטרת התקנה לא היתה רק שלא‬ ‫גם האור שמח )הל' שבת פ"ב ה"ט( כתב לאסור‬ ‫ניסן ופסח‪ ,‬שאם אין אומרים שם סברת לא‬ ‫ביום טוב שחל בשבת כמו ביום טוב‪ ,‬משום‬ ‫יתענו ביום זה‪ ,‬אלא בכדי שיזכרו מעשי‬ ‫פלוג גם מוקצה יהיה מותר ביום טוב שחל‬ ‫הניסים שעשה עמנו הקב"ה ביום זה‪ ,‬וכיון‬ ‫לא פלוג‪ .‬אך הוא כתב לחלק בזה‪ ,‬שאכן‬ ‫בשבת‪ .‬הנה מצד הסברא היה מקום לחלק‬ ‫בכל מוקצה שאסור גם משום יום טוב‪ ,‬בזה‬ ‫שביום זה עצמו אין היכר לנס‪ ,‬תיקנו לאסור‬ ‫בזה‪ ,‬שאפשר שדווקא שם שתקנת היום טוב‬ ‫שלפניו ושלאחריו בכדי שיהיה היכר לנס‪.‬‬ ‫החמירו ביום טוב גם כשחל בשבת‪ ,‬אבל‬ ‫היא דבר קבוע‪ ,‬שבכל שנה ושנה חל כך היום‬ ‫באופן שכל מה שנאסר משום מוקצה אינו‬ ‫טוב של דבריהם ביום שהוא כבר יום טוב‪ ,‬יש‬ ‫נמצא שדעת הפני יהושע היא כדעת‬ ‫אלא מצד שבת‪ ,‬אבל מצד יום טוב לא היה‬ ‫צד לומר שאין אומרים בהם סברת לא פלוג‪,‬‬ ‫השאגת אריה שמצד לא פלוג אסרו יום‬ ‫נאסר מוקצה זה‪ .‬כגון השוחט לחולה מסוכן‬ ‫שמתחילה כשקבעו את היום טוב לא היה‬ ‫שקודם לג' תשרי‪ ,‬ולפי זה לכאורה הוא הדין‬ ‫בשבת שחל להיות ביום טוב‪ ,‬מותר לבריא‬ ‫להם לאסור ימים שלפניהם‪ ,‬מאחר שלעולם‬ ‫לענין מוקצה ביום טוב שחל בשבת שהוא‬ ‫לאכול‪ ,‬שאף על פי שנחלה בשבת והוא‬ ‫אינם צריכים חיזוק‪ .‬אבל לענין מוקצה ביום‬ ‫אסור משום לא פלוג‪ .‬ודעת השפת אמת היא‬ ‫מוקצה‪ ,‬מכל מקום מאחר שמצד יום טוב לא‬ ‫טוב‪ ,‬שאין כל יום טוב חל בשבת‪ ,‬והיו צריכים‬ ‫כדעת הקונטרס אחרון‪ ,‬שרק בכדי שיהיה‬ ‫היה הבהמה מוקצה‪ ,‬שכן עומדת לשחיטה‪,‬‬ ‫לעשות חיזוק ליום טוב שחל בחול‪ ,‬אפשר‬ ‫היכר וזכר לנס אסרו יום שלפני ג' תשרי‪,‬‬ ‫ועיקר ההקצאה הוא משום איסור מלאכת‬ ‫שכולי עלמא מודים שאחר שתיקנו וקבעו‬ ‫ולפי זה אין לנו ראיה לדין מוקצה‪ ,‬ואפשר‬ ‫שחיטה של שבת‪ ,‬ובשבת אין מוקצה‪ ,‬וביום‬ ‫לאסור מוקצה ביום טוב לא פלוג רבנן‪ ,‬ואף‬ ‫שהוא מותר ביום טוב שחל בשבת‪.‬‬ ‫טוב לבדו אינו אסור‪ ,‬לכן גם בשבת שחל‬ ‫אם יארע שנה שנזדמן היום טוב לחול בשבת‬ ‫דעת השאגת אריה בגבורת ארי בזה‬ ‫להיות ביום טוב מותר הוא לבריא‪.‬‬ ‫נשאר איסור מוקצה בעינו‪.‬‬ ‫וראה עוד מה שכתב השאגת אריה עצמו‬ ‫אך מדברי הגר"א הנ"ל מוכח לחומרא גם‬ ‫ראש השנה שהוא לעולם בראש חודש‬ ‫בגבורת ארי )תענית שם( בישוב הקושיא מדוע‬ ‫בזה‪ ,‬שהרי שם מדובר בשופר‪ ,‬שמצד ראש‬ ‫אך בשאר חדשים אינו יום טוב‬ ‫הוצרכו לאסור ימים שלפניהם ביום שהוא‬ ‫השנה היה מותר ואף מחויב לתקוע‪ ,‬וכל‬ ‫אך הקונטרס אחרון לכאורה לא חילק‬ ‫בלאו הכי יום טוב מן התורה‪' ,‬דלא קשה‬ ‫מה שהוא מוקצה הוא רק מחמת שבת‪ ,‬ומכל‬ ‫בכך‪ ,‬שהרי מקושיתו על השאגת אריה‬ ‫מידי דכיון דבכל יום טוב של דבריהם שייך‬ ‫מקום נקט הרמ"א שיש להחמיר מצד מצוה‬ ‫מבואר‪ ,‬שאף בראש השנה שהוא גם ראש‬ ‫למיגזר לאסרן משום חיזוק‪ ,‬הכא נמי לא‬ ‫לכולי עלמא‪ ,‬ואף אם שבת קל יותר לענין‬ ‫חדש סבר שאין אומרים סברת לא פלוג‪ ,‬שאף‬ ‫נפקי מכללא‪ ,‬משום הכי גזרו בהו משום‬ ‫מוקצה‪ ,‬מצד יום טוב‪ .‬ומוכח שגם מוקצה‬ ‫שבכל ראש חודש יש לאסור יום שאחריו לפי‬ ‫יום טוב דדבריהם‪ ,‬כדי שיהא זכרון לדורות‬ ‫שלא היה נאסר ביום טוב לבדו‪ ,‬כשחל יום‬ ‫ההוה אמינא בגמרא‪ ,‬מכל מקום בראש חדש‬ ‫לנס זה הנעשה בו ביום על ידי איסור דלפניו‬ ‫טוב בשבת מחמירין בו וכחומרת דיני יו"ט‪.‬‬ ‫תשרי שהוא גם ראש השנה אין לאסור‪.‬‬ ‫ולאחריו‪ ,‬דיש להם מקום ביום טוב של‬ ‫איברא שיש לחלק טובא בין הנידונים‪,‬‬ ‫ומכל מקום עדיין יש לחלק‪ ,‬שראש חדש‬ ‫דבריהם'‪ .‬הרי שכתב השאגת אריה עצמו‬ ‫ששופר הוא מוקצה בין בשבת בין ביום טוב‪,‬‬ ‫תשרי חל בו תמיד ראש השנה‪ ,‬ולכן אף אם‬ ‫סברא זו שכתב המגיה בקונטרס אחרון‪,‬‬ ‫ורק בראש השנה הותר הדבר מצד מצות‬ ‫בכל ראש חדש אסרו ימים שלפניו ולאחריו‪,‬‬ ‫ולכאורה סותר לדבריו שבשאגת אריה‪.‬‬ ‫שופר‪ ,‬ולכן כל שהתקינו שאין תוקעין בשופר‬ ‫בראש חדש תשרי לא היה להם לאסור‬ ‫ובאמת שגוף דבריו צריכים עיון‪,‬‬ ‫שחל בשבת‪ ,‬שוב שייך לאסור בכל דיני‬ ‫מתחילה‪ ,‬אבל ביום טוב שאין קביעות ליום‬ ‫שבתחילת דבריו משמע שאסור משום לא‬ ‫מוקצה וכדיני יום טוב‪ .‬ואינו דומה לנידון‬ ‫טוב שיחול בשבת‪ ,‬אפשר שאומרים סברת‬ ‫פלוג שלא נפקא מכללא‪ ,‬ואחר כך כתב בכדי‬ ‫האור שמח‪ ,‬בבהמה שנשחטה לחולה‪ ,‬שמצד‬ ‫לא פלוג ואוסרים אף אם אירע שחל בשבת‪.‬‬ ‫שיהא היכר לנסה ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שאמרו בגמרא 'ראש חודש דאורייתא הוא'‪ ,‬וכתב שאין‬ ‫בגבורת ארי ששם הטעם משום שרצו לעשות זכר לנס‪.‬‬ ‫ה( וראה ברב פעלים )או"ח ח"א סי' ל( שדחה דברי השואל‬ ‫ראיה מזה אלא מהמשך הגמרא‪.‬‬ ‫ו( וראה גם בחשק שלמה )ראש השנה שם( שהביא בשם עצי‬ ‫ומשיב שהוכיח מדברי הגמרא בתענית ובראש השנה‬ ‫ז( ראיה זו מיבמות הביא גם השואל ומשיב במפרשי הים )שם(‪.‬‬ ‫אלמוגים )הלכות שניות לעריות סי' ב אות ד( שכתב להוכיח ממה‬ ‫שנוהג דין מוקצה ביום טוב שחל בשבת‪ ,‬על פי מה שכתב‬ ‫‪‬‬ ‫שמח‪ ,‬האם נאמר כן גם על מוקצה שנאסר‬ ‫שוב מצאתי לבעל ההפלאה )נדפס בספר‬ ‫יום טוב לא היה שם מוקצה על הבהמה כלל‪,‬‬ ‫רק מחמת שבת‪ ,‬ומצד יום טוב לא היה עליו‬ ‫הזכרון על רבי חיים שמואלביץ; ועתה נדפס מחדש‬ ‫שכן עומדת לשחיטה‪ ,‬וכל המוקצה שיש על‬ ‫שם מוקצה כלל‪ ,‬אם גם בזה נחמיר כחומרי‬ ‫מכת"י בחידושי הפלאה ביצה ב‪ ,(.‬שגם הוא נקט‬ ‫זה לבריא הוא רק מצד שבת‪ ,‬אם כן יש מקום‬ ‫יום טוב‪ .‬עיין שם מה שהאריך בזה‪ ,‬ומצדד‬ ‫בעצם דין מוקצה ביום טוב שחל בשבת‬ ‫לומר שאין מחמירים עליו רק חומרי שבת‬ ‫להחמיר גם בזה‪.‬‬ ‫לחומרא‪ ,‬ונסתפק ממש בחילוק זה של האור‬ ‫ולא חומרי יום טוב‪.‬‬ ‫• תמצית השיעור •‬ ‫‪ ‬שולחן ערוך פסק להקל במוקצה בשבת ‪ ‬שאגת אריה דוחה שיתכן שאמרו ראש ‪ ‬גבורת ארי כתב בתחילה טעם איסור‬ ‫לפניו ולאחריו משום לא פלוג‪ ,‬ואחר‬ ‫חודש שסברו שהוא דרבנן‪ ,‬אבל ראש‬ ‫ולהחמיר ביום טוב‪ ,‬ורמ"א מיקל גם‬ ‫כך משום היכר לנס‪.‬‬ ‫השנה שאסור מדאורייתא אין צריך‬ ‫ביום טוב‪ .‬ובמשנה ברורה שבנולד‬ ‫חיזוק‪.‬‬ ‫הרבה מחמירים גם ביום טוב‪.‬‬ ‫‪ ‬קושיית קבא דקשייתא על הצד לאסור‪,‬‬ ‫מנשא אשה שאסורה מן התורה‬ ‫‪ ‬חקירת זית רענן ועוד ביום טוב שחל ‪ ‬קונטרס אחרון מחלק בראש חודש‬ ‫ומדרבנן שאין צריך גט‪.‬‬ ‫שעצם הקדושה דאורייתא אף‬ ‫בשבת‪ ,‬אם דינו ככל יום טוב‪ ,‬או כיון‬ ‫שאסור בכל המלאכות מחמת שבת לא‬ ‫שהתענית דרבנן אין צריך חיזוק ‪ ‬חילוק בין מוקצה שאין כל יום טוב‬ ‫החמירו במוקצה‪.‬‬ ‫חל בשבת‪ ,‬ליום טוב שבמגילת תענית‬ ‫שאסור בלאו הכי משום ראש השנה‪.‬‬ ‫שלעולם חלים בימים שכבר יום טוב מן‬ ‫‪ ‬בגמרא שרק בדרבנן אסור בהספד ‪ ‬לפי הקונטרס אחרון אין לאסור מוקצה‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫ביום טוב שחל בשבת‪.‬‬ ‫ותענית לפניהם ואחריהם‪ .‬ולכן אסרו‬ ‫במגילת תענית ראש חודש ניסן ופסח‬ ‫‪ ‬בפשטות צד האיסור משום לא פלוג‪  ,‬אפשר שראש השנה דומה יותר‬ ‫וג' תשרי‪.‬‬ ‫למוקצה שהוא תמיד בראש חודש‪ ,‬אף‬ ‫שלא שייך לומר בזה אתי לזלזולי‪ .‬אך‬ ‫‪ ‬שאגת אריה מוכיח מזה שיום שאסור‬ ‫שלא כל ראש חודש הוא ביום טוב‪.‬‬ ‫בהאלף לך שלמה משום דאתי לזלזולי‬ ‫גם מדרבנן וגם מדאורייתא עשו חיזוק‪.‬‬ ‫‪ ‬בגר"א משמע שאם היה שופר מותר‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫‪ ‬בגבורת ארי שהראיה רק מג' תשרי‪,‬‬ ‫בטלטול‪ ,‬היה אסור למחבר ביום טוב‬ ‫אבל בראש חודש ניסן ופסח אפשר ‪ ‬הכרח האחרונים לאסור משום לא‬ ‫שחל בשבת‪.‬‬ ‫פלוג‪ ,‬שאם הוא רק משום היכר אין‬ ‫שאסור משום שנמשך עוד ימים‪.‬‬ ‫לאסור לפניהם ולאחריהם במקום ‪ ‬אור שמח מחלק במוקצה שנאסר רק‬ ‫‪ ‬בשואל ומשיב שמשם מוכח ביום טוב‬ ‫מחמת שבת שלא החמירו ביום טוב‬ ‫שאסור מן התורה‪.‬‬ ‫שחל בשבת שיש להחמיר במוקצה‬ ‫שחל בשבת‪ .‬והפלאה מסתפק ומצדד‬ ‫ככל יום טוב‪ .‬וכן דעת האלף לך שלמה‪  .‬בפני יהושע שאסרו ב' תשרי משום יום‬ ‫להחמיר בכל מוקצה‪.‬‬ ‫שלפניו משום לא פלוג‪ .‬אך לשפת אמת‬ ‫‪ ‬שאגת אריה רצה להוכיח שמותר‬ ‫‪ ‬שופר יש לומר שאסור גם מחמת יום‬ ‫הוא משום היכר וזכר הנס‪.‬‬ ‫להתענות בראש השנה‪ ,‬מההוה אמינא‬ ‫טוב‪ ,‬ולכן אין ראיה מהגר"א נגד האור‬ ‫שג' תשרי אסור משום אחר ראש חודש ‪ ‬מוקצה ביום טוב שחל בשבת תלוי‬ ‫שמח‪.‬‬ ‫במחלוקת פני יהושע ושפת אמת‪.‬‬ ‫ולא משום אחר ראש השנה‪.‬‬ ‫התודה והברכה לידידינו החשובים שנטלו חלק בהוצאת הגליון‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מרת יוטא ברייש ע"ה ב"ר דוד ז"ל‬ ‫מרת שרה ברלינגר ע"ה ב"ר יעקב ז"ל‬ ‫נלב"ע ביום י"ב תשרי תשל"ב ‪ -‬ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע ביום י' תשרי תשפ"ג ‪ -‬ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫הונצח ע"י בנה הרה"ח ר' ראובן שליט"א ‪ -‬בני ברק‬ ‫הונצח ע"י בניה הרה"ח ר' אברהם יעקב שליט"א והרה"ח ר' אהרן שליט"א‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מרת פריידא רעכל למברגר ע"ה ב"ר פסח ז"ל‬ ‫מרת שרה רבקה לוי ע"ה ב"ר מנחם בן ציון ז"ל‬ ‫נלב"ע ביום י"ז תשרי תשע"ח ‪ -‬ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע ביום י' תשרי תשפ"ה ‪ -‬ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫הונצח ע"י בנה הרה"ח ר' הרשל שליט"א ‪ -‬ירושלים‬ ‫הונצח ע"י בנה הרה"ח ר' שמעון יוסף שליט"א ‪ -‬ירושלים‬ ‫יצא לאור הספר החדש באר יעקב‬ ‫שישו‬ ‫על מועדי חודש תשרי מבארו העמוק מני ים של‬ ‫המאור הגדול הגאון הצדיק רבי יעקב גרינוולד שליט"א‬ ‫ושו‬ ‫בעומקה‬ ‫רב בית המדרש "זכרון רפאל" דחסידי בעלזא‬ ‫וחבר הביד"צ דקהל מחזיקי הדת בארה"ק‬ ‫של תורה‬ ‫הספר מלא במערכות ופנינים יקרים‬ ‫בעומקן של סוגיות חודש תשרי ומועדיו‬ ‫בעיון עמוק ובהיר ובשפה ברורה‬ ‫המשובבת נפש ומשמחת לב‪.‬‬ ‫ל רבי‬ ‫יע‬ ‫ש‬ ‫נק‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫אר‬ ‫בשורה‬ ‫שליט''א‬ ‫ר חדש מב‬ ‫טובה‬ ‫לשוחרי‬ ‫התורה‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫הפצה בארה"ב‬ ‫הפצה באר"י‬ ‫להשיג בחנויות‬ ‫"שירה"‬ ‫"אור הספר"‬ ‫הספרים המובחרות‬