אמונת חיים · Eminas Chaim — סוכות (2026-09-21)

גליון תשכד ♦ שנה טו ♦ א-גוט קויטל חג הסוכות ♦ תהא שנת פדות זרעינו
תוכן הגליון
♦ מרכז "אמונת חיים" קראלי
ע"ש רבותינו הגה"ק זי"ע ♦ בנשיאות כ"ק מרן רבינו שליט"א
דברות קודש ------
מרן רבינו שליט"א מודעה רבא לאורייתא
עמ' ב-ג
♦
להלן סדרי הדרשות והשיעורים של
דברי אלוקים חיים מרן רבינו עט"ר שליט"א
מרבותינו הק' זי"ע בימי החג וחול המועד סוכות תשפ"ז
עמ' ד-ה ביום א' דחוה"מ
♦ בין מנחה למעריב
פניני חיים בבית המדרש "לב יצחק" רח' ציזילינג אשדוד
עמ' ו ביום ב' דחוה"מ
♦ בין מנחה למעריב
עובדות חיים בבית המדרש "בית יוסף" רח' חפץ חיים אשדוד
עמ' ו סעודת אישפוזין ושמחת בית השואבה
♦ אושפיזין דמשה רעיא מהימנא ומרן רבינו זי"ע
הליכות חיים ביום ג' דחוה"מ
עמ' ז בביהמ"ד אהבת ציון רח' מכשוילי אשדוד
♦ סעודת אישפוזין ושמחת בית השואבה
הילולא דצדיקיא לבני חבורת אנ"ש "ממזרח שמש" ברובע ו' אשדוד
עמ' ח' ביום ד' דחוה"מ
♦ בין מנחה לערבית
נעימות החיים בבית המדרש אהבת ציון רח' מכשוילי אשדוד
עמ' ט -יא שמחת בית השואבה המרכזית
אושפוזין דיוסף צדיקיא ומרן רבינו שליט"א
♦
לקחי חיים הושענה רבא ושמחת תורה
בקהילתינו הק' בבני ברק
עמ' יב -טז
לחשבון עוונות .בזה אפשר ליישב למה רמזה התורה ראשון ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג ,מ)
לחשבון עוונות דייקא במצות לולב ולא במצות סוכה. איתא במדרש "ביום הראשון ,ראשון לחשבון עוונות" .וכבר
מצוה קלה יש לי וסוכה שמה (ע"ז ג ,א) דנו המפרשים היאך הוא ראשון לעוונות ,ואמרו שכיון
שאל הרה״ק מנאסויד זי״ע מדוע נקראת סוכה מצוה קלה ? שבארבעה ימים מיום כיפורים עד סוכות עסוקים העם במצוות לכן
במסכת גיטין (נו ):בסיפור של טיטוס הרשע מובא שיצתה בת לא היה להם פנאי לחטוא ,אולם גם זה דחוק ,כי איך אפשר לומר
קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע בריה קלה שכולם לא חוטאים כלל במשך ארבעה ימים.
יש לי בעולמי ויתוש שמה ,ואמאי קרי לה בריה קלה דמעלנא אלא מסביר הגר"א מוילנא זי"ע באופן נפלא לפי יסודו
אית לה ומפקנא לית לה (יש לה פה להכניס מזון לגופה ,אך והסברו המפורסם בביאור ההבדל שבין 'דין' ו'חשבון'.
אינה מוציאה). דהרי המשנה (אבות ג.א) אומרת" :הסתכל בשלושה דברים
א״כ המילה 'קלה' פירושה שיכול ליכנס ולא לצאת ,א״כ נמי וכו' ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" ,ומהו לכאורה כפילות
בסוכות צריכים ליזהר שאורות החג רק יכנסו ולא יעבורו ויצאו, הלשון – 'דין' ו'חשבון'? ומסביר הגר"א :כי ב'דין' מענישים האדם על
אלא להכניס בגופינו עמוק עמוק שיהיה חרוט על ליבנו החג העבירה שעשה ,וב'חשבון' מחשבים איתו על אותו זמן שחטא,
הזה . שהיה יכול לעשות מצוה במקומה.
כמו כן אומר השפת אמת (סוכות תר״נ) שאנו אומרים בתפילה אמנם זה הכל אם חטא במחשבה תחילה שאז נענש על מה שלא
״והנחילנו ה׳ אלוקינו בשמחה ובששון״ ,דייקא אמרו לשון עשה מצוה במקום זה .אבל בארבעה ימים של ערב סוכות,
והנחילנו שפירו שו נחלה ,כי ימי החגים צריכים להשפיע על כל אמנם אפשר שאנשים חוטאים ,אבל מרוב עיסוקם במצוות אי
הימים ,ועל זה מבקשין והנחילנו וכו׳ שיהיו הארת הימים טובים אפשר שיחטאו במחשבה תחילה .לכך על זה בלבד אין דנים עד
נחלה לעולם .על דרך זו פירשו גם מה שכתב הזוהר הק' על יום ראשון של סוכות .לפי זה מדוקדק הלשון "ראשון
יום השבת "מיניה מתברכין כל שיתא יומין" שכל ימות השבוע 'לחשבון' עוונות" .דהיינו ,לא ראשון לדין על עוונות בכלל ,רק
יונקים מקדושת השבת. ל'חשבון' העוונות ,מה יכול לעשות בזמן החטא
מסופר על הרה״ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי״ע ,ששנה אחת ביאר הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל הנה כשמגיע יום כיפור
בליל התקדש חג הסוכות ,התעכב מלהיכנס אל תוך הסוכה אדם עושה תשובה מיראה וממילא העבירה שעשה במזיד הופכת
כשהוא מפחד ואומר שאסור לדרוך על שמות הקדושים להיות שוגג ,אך עדיין יש תביעה עליו על "הזמן" שהרי על אף
הרמוזים בסוכה . ..אך לאחר זמן התיישבה דעתו ואמר: שהעברה הפכה לשוגג אך הזמן הלך לריק והיה באפשרותו בזמן
״שמות על שמות מותר״… היינו שעל האדם לדעת שיש בו הזה לעשות מצווה ולא עשה ,כך ש"החשבון" – הזמן ,לא מתכפר לו.
חלק אלוקי ממעל ,ונמצא שגם בו יש משמותיו של הקב״ה, אך כשאדם עושה תשובה מאהבה הרי העברה הופכת למצווה
וכמו שמותר להניח ספר על ספר ,כך יכול לדרוך בסוכה ולזכיות וא"כ לא רק ש"הדין" – העבירה עצמה נהפכה לזכות ,הרי גם
ולהיכנס לתוך בית ה׳ כי ״שמות הקודש על שמות הקודש ה"חשבון" – זמן העבירה מתכפר ,היות והעבירה הפכה למצווה
מותר״… ונמצא שבזמן הזה עשה מצווה התחזקות בימים נשגבים אלו.
זמן שמחתינו בספר אמרי יצחק מפרש כך :הגמרא אומרת שהשאלה הראשונה
בואו ונתבונן בטעם שקוראים לחג הסוכות 'זמן שמחתינו' ואת שעליה נשאל האדם בבית דין של מעלה הוא "נשאת ונתת
חג הפסח "זמן חירותינו" .ונראה לפרש בדרך אפשר כדלהלן. באמונה?" דהיינו האם עבר על איסור גזל ,והגמרא במסכת סוכה
א .דחג הסוכות הוא 'זמן שמחתינו' היות והשמחה בה היא דורשת מן הפסוק "ולקחתם לכם" – לכם ולא מן הגזול .וזה כוונת
מקובלת ומושלמת ,כשכל בני המשפחה ללא יוצא מן הכלל המדרש ולקחתם לכם ביום הראשון – ראשון לחשבון עוונות שזה
ששים ושמחים בה ,ובני הנוער והזאטוטים הם הראשונים, השאלה הראשונה בחשבון העוונות האם היה "לכם" או לא.
שמתכוננים ומתרגשים לקראת החג הבא ומתקרב ,על אף ע"ז שח הרה"ק תפארת שלמה מרדאמסק זצ״ל בדרך צחות ,הנה
הקשיים ביציאה מהבית לדירת עראי. בימי הדין כשהשטן מקטרג ומביא לפני בית דין של מעלה צרורות
ב .שחג הסוכות לא בא ח"ו משמחה לאיד ,או בעקבות נפילת חטאים ופשעים של עם ישראל ,טוענים כנגדם מליצי היושר ,שכל
א ויבינו ומהאי טעמא גם לא אומרים בחג הפסח 'זמן שמחתינו' החטאים בטעות היו ,שכן היצה״ר פיתה אותם בדברי שקרים
אלא 'זמן חירותינו' זאת בנוסף מהטעמים כדלהלן: ותרמית להאמין כי אין אלו עבירות כלל ,וישראל בתמימות האמינו לו
א .שרק חמישית מבני ישראל יצאו ממצרים ,ורובם מתו במכת ונתפתו לו ,ואז בא השטן הוא היצה״ר ,וטוען כנגדם ,אל תחשבו שהם
חושך ,ע"כ היציאה היתה מהולה בצער ולא היתה שמחה תמימים כל כך ,הבה ונראה אם בדרכי המסחר ,הם ג״כ כך תמימים
מושלמת. ונותנים לרמות עצמם במקח וממכר ,אדרבה תנסו להרבות על
ב .דחז"ל מלמדים אותנו בנפול אויבך אל תשמח ,וכפי שאנו המחירים ותראו איך הם עומדים על המקח ,ואי אפשר לרמות אותם,
רואים בים סוף שאמר השי"ת מעשי ידי טובעים בים ואתם ורק במצוות ועבירות הם כל כך תמימים ,ופסק הדין יוצא שנמתין
אומרים שירה .והוא גם אחד הטעמים ,דאין אומרים הלל הגדול מספר ימים ,להיווכח איך הוא באמת אם בני ישראל הם תמימים וקלי
בשביעי של פסח. אמונה רק כשבאים לקנות עבירותיו של היצה״ר או שהם קלי אמונה
ג .פסח כרוך בצערא דינוקא ,שאינם יכולים לאכול את גם במקח וממכר.
המאכלים להם הם רגילים וכן קשה להם עם מאכלי הפסח. הנה בין יוה׳׳כ וסוכות בני ישראל קונים ארבעה מינים ,משלמים
ד .כן ניתן לומר בדרך צחות שהוא זמן חירות ,שבכל ימי השנה עבורם סכומים עצומים ,וכשבאים לביהכ״נ באתרוגיהם ולולביהם,
משועבדים אנו לרחוב ולאוירה ואלא בפסח ,כל אחד נוהג ע"פ נסתמו טענותיו של השטן .בוא וראה אומרים לו ,הרי לפניך ארבעה
מנהגי ומסורת אבותיו. מינים אלו ,צא והיווכח מה מחירם בשוק הגוים ,צא ותראה אם תקבל
רואים אנו שעל אף הניסים הגדולים ,ברגע שזה בא על חשבון עבורם בשוק יותר מפרוטות ספורות ,והרי היהודים האלו שלמו
השני הגם שמדובר בצר ואויב ,היא כבר פוגם בשמחה והיא לא עבורם כסף מלא ,כפלי כפלים משווים האמתי ,הנה אתה רואה
מושלמת ונלמד מחג הסוכות שהוא זמן שמחתינו ,היות ולא בא שאפשר לרמות אותם ,ובכן גם בעבירות נתפסו כפי שפיתית אותם
כלל וכלל ממפלתו של צר ואויב ולא על חשבון השני להשתדל בחלקת לשונך.
לעבוד תמיד את השם בשמחה מושלמת ,שלא לא תהיה על וזה "ולקחתם לכם ביום הראשון" ,הלולב והאתרוג כל ארבעת
חשבון השני .יה"ר שנחוג את חג הסוכות בשמחה מושלמת המינים ,הם שמכריעים את החשבון ,העוונות והפשעים נמחקים,
ללא שום צער ועגמ"נ וחשבון חדש מתחיל מאז ,ולקחתם לכם ביום הראשון ,ראשון הוא
האושפיזין בחג-הסוכות
במשנת מרן רבינו שליט"א
מתוך שיחת חג שנאמרה במקהלות קודש
חג הסוכות תשפ"ד
דוד [מלכות] – ניתן ללמוד ממנו דברים רבים :דוד היה מנהיג בחג-הסוכות זוכה כל יהודי לארח בסוכתו שבעה אורחים נכבדים:
יחד עם היותו איש תורה; במעשיו לימד אותנו מהי חזרה שלושת האבות – אברהם ,יצחק ויעקב ,משה רבנו ,אהרון הכהן,
בתשובה ('הקים עולה של תשובה'); וכן כתב גם את ספר יוסף הצדיק ודוד המלך .אושפיזין קדושים אלה יורדים מגן-עדן הישר
התהלים .דוד מסמל את מידת המלכות לא רק בגלל שהיה אל הסוכה ,ובלשון הזוהר" :אושפיזין (אורחים) עילאין שוין מדוריהון
המלך הראשון משושלת בית דוד ,אלא גם כי הוא מייצג מלך עמיה".
שפועל ע"פ רצון ה' .בכך הוא מייצג את המלכות האידאלית, בטעם הדבר שהאושפיזין מופיעים דווקא בחג-הסוכות (ולא בחג
את היכולת לפעול ל גילוי מלכות ה' בעולם על ידי המלכות הפסח או בשבועות),
האנושית ,מלכות ישראל. ביאר זקיני רבינו ה"אור אביגדור" זי"ע טעם הדבר :דהנה בהלכות
כל יום יש לו אושפיזין אחר כי יש משמעות לכל מידה ומידה שופר וסוכה ולולב (פרק ח) הרמב"ם אומר שבסוכות יש לשמוח
בפני עצמה ,ואין אנו יכולים להתחבר לכל המידות גם יחד .לכן בצורה מיוחדת .בנוסף ,בהלכות מגילה וחנוכה (פרק ב) הוא אומר
בכל יום אנחנו מתחברים למידה אחרת ,לנקודה אחרת . ש'מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח
כל אושפיז בא לתת לנו "נקודת אור" נוספת לחיים ,ונקודת ציון מנות לרעיו' .משתמע מדבריו שבכל חג (ובייחוד בסוכות שם השמחה
נוספת לקראת השנה החדשה. היא חלק ממטרת החג) ,השמחה האמיתית היא לשמח את האחר.
האושפיזין באים להתארח אצלנו ולחזק אותנו .כשאדם מרגיש ייתכן ,וזהו פשוטם של פסוקי התורה ביחס לחג הסוכות ,חג
עוצמות כאלו לידו הוא מקבל כוחות ,הוא נהיה שמח .בנוסף, ְשמַ ְח ָׂתהשמחה :התורה אומרת ביחס לסוכות (דברים פרק טז) 'ו ָׂ
האושפיזין מלמדים אותנו ,שלא העושר הוא המקנה לאדם ּוב ֶּתָך וְעַ ְב ְדָך וַאֲ מָׂ ֶּתָך ו ְַהלֵּ וִי וְהַ גֵּר וְהַ יָׂתֹום וְהָׂ אַ ְלמָׂ נָׂה
ּובנְ ָך ִ
ְבחַ גֶָּך אַ ָׂתה ִ
המשכיות ,אלא מעשיו .אנו זוכרים את אבותינו לאחר כל כך אֲ ֶּשר ִב ְשעָׂ ֶּריָך' .כלומר ,אם היתום והאלמנה אינם שמחים ,הרי שגם
הרבה שנים ,לא בגלל הכסף שהיה או שלא היה להם ,אלא השמחה שלך אינה שלמה! לפי זה נראה שהכנסת אורחים ,ובייחוד
בגלל מעשיהם ,בגלל עוצמתם הרוחנית. בחג הסוכות ,יש בה שמחה שלמה ואמיתית – וכך ניתן להסביר את
משמעות הכנסת האושפיזין לסוכתנו.
בקיאות במסכת סוכה כן אפ"ל ש חג הסוכות הוא זמן של שמחה אדירה :שמחה כלכלית
בספר 'אמר משה' הביא בשם המגיד מטריסק זצ"ל ,שציוה שבאה מכך שמכניסים את התבואות הביתה ('חג האסיף') ,ושמחה
פעם לבניו ללמוד מסכת סוכה לפני חג הסוכות ,וכאשר סיימו רוחנית שבאה מכך שיצאנו זכאים ביום הדין .שמחה מיוחדת ,כמו
את המסכתא ,התיצבו לפניו ואמרו לו כי סיימו את המסכת, שאומרת התורה' :והיית אך שמח'.
ושאלם אביהם כמה סוכות בכל מסכת סוכה נחשבות כשרות מצד שני ,ישנו גם קושי בחג זה ,שהרי הוא מסמל את היציאה
וכמה פסולות .ולא ידעו הבנים התשובה ,אמר להם המגיד צאו לחיים .חז"ל אומרים שיום הכיפורים ,שבו ניתנו לוחות שניים ,הוא
ומנו בכל מסכת סוכה ,ותמצאו ס"ו סוכות כשרות וכ"ה סוכות כיום החתונה .אם כך ,ניתן לומר שחג הסוכות הוא בעצם השבע
פסולות כמנין סו-כה. ברכות .אחד הדברים הקשים ביותר לחתן ולכלה הוא לצאת לחיים
ודומה לזה הובא בהקדמה לספר פאת השלחן (לתלמיד לאחר השבע ברכות .בשבע ברכות נמצאים במקום גבוה ,בעולם
הגר"א) ,דהגר"א מוילנא אמר פעם אחת לתלמידיו ,שנכון מאוד שכולו טוב .אמנם ,לאחר מכן פתאום צריכים לצאת לחיים.
לאדם להיות בקי לפחות במסכת אחת בעל פה ,למען שלא כך בסוכות .כעת השבע ברכות ועוד רגע יוצאים לחיים .זמן זה הוא
יתבטל מתלמוד תורה אפילו בדרך .ואחד מן התלמידים ששמע משמח מאוד ,אבל גם מלא בהרהורים ,במחשבות :האם אכן נצליח
כן התחיל לחזור על מסכת סוכה הרבה פעמים כדי שידע אותה להכניס את העוצמה ואת השינויים שקיבלנו בימים הנוראים לתוך
היטב להגיד בע"פ ,בחוה"מ סוכות ישב הגר"א במסיבת מסגרת החיים הטבעיים?
תלמידי חכמים רבים שבאו לקבל פניו ,אמר התלמיד הזה לפני כעת צריכים חיזוק ,כעת צריכים לימוד מגדולי ישראל שהיו ענקיים
רבו שכבר הוא יודע היטב מסכת סוכה להגיד אותה כולה בע"פ ברוחם ,אבל מצד שני ידעו גם להכניס את הקדושה לתוך המציאות.
כמו שאמר להם. לכן ,בכל יום מגיע אורח אחר (ביחד עם שאר האורחים) .בכל יום אנו
אז שאל אותו הגאון אם חפץ שישאל אותו רק דבר אחד ,והשיב מתחזקים מאחד מאבות האומה ,וגם לומדים ממנו ומהדברים
כן .שאל אותו הגר"א כמה פעמים פליגי ר' מאיר ור' יהודה ר' המיוחדים המאפיינים אותו:
עקיבא ור' טרפון רבה ור"י ,אביי ורבא ר"פ ורב הונא בר"י וכן אברהם [חסד] – מי שמכיר את הבורא למרות שכל משפחתו מלאה
כל שאר התנאים והאמוראים ,ולא ידע להשיב על זה אח"כ בע"ז .אברהם הוא גם זה שעומד בעשרה ניסיונות .בנוסף ,אברהם
התחיל הגר"א בעצמו למנות לפניהם כסדר המחלוקת בין הוא גם איש החסד ,איש הכנסת האורחים.
התנאים והאמוראים וכמה פעמים הלכה כזה או כזה ,וכמה יצחק [גבורה] – יצחק נמסר לעקידה ,והיה מוכן לכך .יצחק מוכן
סוגיות ושיטות יש וכמה דינים מתוספתא וירושלמי ,וחשב להם לפעול עבור הערכים ,עבור הקב"ה ,עבור האמת; עד הסוף בלי
דיש סוכות פסולות בהלכה כמנין סכ"ה חסירה בלי וא"ו ,וסוכות פשרות.
הכשירות במסכת ותוספתא וירושלמי ,הוא כמנין סוכ"ה מלא יעקב [תפארת] – יעקב התמודד עם עשיו ולבן אך זה לא מנע ממנו
בוא"ו ,וסיים באופן כזה דרשתי מכם שתדעו כל המסכת לבנות את עם ישראל .הוא זה שיודע לחבר את העולם הרוחני ,את
והענינים על בוריה. העולם של החסד והגבורה ,בתוך המציאות ,בתוך החיים .זוהי מידת
התפארת :המיזוג של ערכים הנראים הפוכים (חסד וגבורה).
מדור "דברות קודש" משה [נצח] – משה הוא הרועה הפועל בעדינות מיוחדת ,אך מאידך
יודע גם להנהיג את העם .הוא זה שזוכה להיות הקרוב ביותר
נודב לקב"ה ,ולקבל ממנו את התורה – ובכך לחבר את עם ישראל אל
לעילוי נשמת הנצח.
אהרן [הוד] – כהן – אהרן הוא הנציג של עם ישראל לפני ה' .בנוסף,
הרה"ח חיים צבי ז"ל אהרן ידוע גם כ'אוהב שלום ורודף שלום' .נציגו של ה' במקדש צריך
בהרה"ח שמחה יעקב ז"ל להיות מתחשב בבריות ואהוב על הבריות.
יוסף [יסוד] – ידע להתמודד ולזכור את ה' גם בקשיים ובמשברים; גם
נלב"ע יב תשרי כשהיה עבד ואסיר במצרים .יוסף גם מסמל לנו את יכולת העמידה
ת .נ .צ .ב .ה. בנסיונות ,עליו דרשו 'צדיק יסוד עולם'.
הפירוש השלישי :הושענה רבה דער גרויסער זאל גהאלפן למען ידעו דורותיכם (ויקרא כג ,מג)
ווערן ,שעיקר תכלית כל התפילות שביום הזה צריכה להיות הנה יש לעיין החילוק בין אמונה לידיעה ,ומבארים בדרך משל
שהשכינה הק' תצא מגלותה וצערה ,כי בכל צרתם לו צר. לאחד שאומרים לו איך נראה ה’ראש הקהל’ של עיירה פלונית,
אומרים אנו בהקפות "הושענא למען בריתך" ומובא מהרה"ק רבי הוא גבוה כך וכך ,והזקן שלו גוון כזה ,והוא שמן כזה ,ובגדיו כך
שלמה לייב מלענטשנע זי"ע שיש דורשים הושענא למען בריתך – וכך ונעליו שחורים ומשקפיו וכו’ ,לאחר ששמע כל
למען ברית מלח .על פי מה שדרשו חז"ל (ברכות ה) נאמר ברית הסימנים המובה קים על הראש הקהל ,והשומע מצייר בנפשו איך
במלח דכתיב (ויקרא ב) ולא תשבית מלח ברית ,ונאמר ברית נראה ה’קלסתרון’ הזה ,אך אינו 'מכיר’ אותו ,הוא יוכל לספר
בייסורים דכתיב (דברים כח) אלה דברי הברית ,מה מלח לאחרים פחות או יותר איך נראה הראש הקהל ,אך אין לו ידיעה
ממתקת את הבשר אף יסורין ממרקין עוונותיו של אדם. בו .לאחר שיראה בפועל את ה’ראש הקהל’ ,אפי’ לרגע אחד
אך ,הוסיפו צדיקים ,מה מלח אינו ממתק את הבשר אלא אם בלבד ,ראיה זאת חזקה בהרבה יותר מכל הסימנים מובהקים
בא במידה ובמינון נמוך ,אבל מלח במידה מרובה מקלקל ששמע עד הנה.
טעם הבשר עד שאינו ראוי לאכילה ,אף ייסורים אינם טובים וכן נפסק בשו"ע שידיעה היא חזקה יותר מעדות .בית
לאדם אלא במידה מועטת לזכך את החומר שבו לעוררו ולהעמידו דין שיודעים המעשה אע"פ שהם מצווים מן התורה להאמין
חובתו בעולמו ,אבל ייסורים מרובים ,חלילה, על לשני עדים שכך הווה מעשה ,ועי"ז הם מוציאים ממון ומתירים
מקלקלים ומעוותים את נפש האדם ומעכירים את צלילות עגונה ,אך בגמ’ (ר"ה וסנהדרין) כתוב שאם בי"ד עצמם ראו
דעתו .ועל זה אנו מבקשים ושואגים הושענא למען בריתך למען המעשה ,לא תהא שמיעה גדולה מראיה.
ברית מלח שכל תועלתה לאדם היא רק כשהיא במידה זעירה קיום מצוות מצה נותן לנו אמונה ,וקיום מצות סוכה נותן לנו הכרה
בלבד. וידיעה שיש בורא ית’ .וטעם הדבר ,כי נודע שאין החכמה שורה
ע"כ בליל הושענא רבה ,לאור חשיבות היום ,השמחה צריכה אלא בלב פנוי מהבלי עוה"ז ,כשיש מסכים המבדילים ממעשים
להיות השמחה הגדולה ביותר ,יותר מאשר כל שאר ימי חג גשמיים ,יש מחיצה בינו לבין החכמה הקדושה ,וכל חטא ועוון
הסוכות וזאת בד בבד עם תיקון ליל הושענא רבה (קריאת ספר עושה מסך המבדיל ,לכן אע"פ שבכל השנה הוא מאמין בהשי"ת,
דברים ואחריו ספר תהילים), בבחינת 'אני ה’ שוכן איתם בתוך טומאתם’ ,זהו בגדר האמונה.
ויה"ר שיתקבלנו תפילותינו לרצון ,ונוושע כולנו ב"פתקא טבא!" אך עתה לאחר יוה"כ שהקב"ה מחל עוונותינו ,ואמרו במדרש
סגולת לימוד מסכת סוכה בכל ימות השנה 'ישראל שהם נבראים כבריה חדשה ביוה"כ’ עתה הגיע עת דודים
לזכות לאור ההכרה והידיעה .כי לפני פסח אין לנו יום טוב של
שגור ורגיל היה בפה קדשו של של כ"ק מרן אאמו"ר זיע"א ב' אור
מחילת עוונות ,משא"כ עתה שנשלם שם ה’ ע"י מחילת העוונות,
אביגדור ,סגולת הלימוד במסכת סוכה ,בכדי להינצל מכל צרה
אנו יכולים לזכות לכך ע"י הידיעה.
וצוקה ,ורמז לזה בתהילים "כי יצפנינו בסוכה ביום רעה".
הושענא רבה
וכן מביא האדמו"ר מטאהש (ומובא בספרו עבודת עבודה דף שפ"א)
שזקינו הרה"ק רבי אלימלך זצ"ל מטאהש ,הראה לו מאמר חז"ל עומדים אנו בליל הושענא רבה ,המסוגל ביותר להמתקת הדינים
שהיה כתוב שם בהאי לישנא" :כל הלומד מסכת סוכה ניצל מכל הנה חז"ל נתנו כמה טעמים לשם הושענא רבה :מכיוון שיום זה
צרה וצוקה" .והוסיף שהגמרא סוכה היה מסכת עולם הבא שלו, הינו יום שבו עדיין ניתן לעצור את גזר הדין ,מרבים בו בתפילות
ונהג ללמוד מסכתא זו הרבה בכל ימות השנה בעיון רב עכ"ד. ותחנונים ומבקשים ישועה.
ובספר דברי תורה (מהדורא ז אות מ"ט) להרה"ק ה'מנחת אלעזר' א .המילים שחוזרות על עצמן הרבה מאוד בתפילות היום הן
ממונקאטש זצ"ל כתב" :הנה שמעתי ומקובל בשם גאוני וצדיקי הושע -נא .אנו פונים לבור א עולם ומבקשים שיושיע אותנו .מכאן
אשכנז ז"ל ,כי מסוגל ללמוד בכל יום מסכת סוכה ,ועי"ז יפלו ויכנעו מקור השם ליום זה -הושענא רבה (הושענא הגדול).
אויביו וינצל מהם שלא יוכלו להרע לו. ב .זהו היום הנ"א ( )51מראש חודש אלול ,ימים שבהם ניתן לעם
וי"ל כי רומז זה בכתוב" ,תסתירם בסתר" -סתר בגימ' ד' פעמים ישראל היזדמנות לעשות תשובה המתקבלת ברצון ועל שם כך
דופ"ן עם סכ"ך שהוא הכשר סוכה לכתחילה" ,פניך תצפנם בסכה" מבקשים ביום זה הושע-נא .תושיע אותנו ביום נ"א זה ,שהוא יום
-כשילמדו המסכת סוכה" ,מריב לשנות" -שלא יקטרגו ולא יריבו רבה (יום גדול) לפי שהוא אחרון וחותם לכל תהליך המשפט.
עמו שונאיו כנזכר ,ונתנו רמז ו'יאמר ה' ס'לחתי כ'דבריך ר"ת (על פי בן איש חי ,הלכות ,שנה ראשונה ,פרשת וזאת הברכה).
סוכ"ה עכ"ד הנפלאים.
ג .נוהגים שאת הפיוטים שנקראים בשם הושענא ,אומרים תוך כדי
ומסופר בספר דרכי חיים ושלום שהיה נוהג ה'מנחת אלעזר' הליכה עם ארבעת המינים ביד .הלולב והערבה מתנוענעים וקול
ללמוד מידי יום בבוקר קודם התפילה מסכת סוכה. איוושת ענפים ועלים נקרא בארמית "שענון"( .המקור לכך הוא
ובספר המדות (ערך מריבה) כתב שלימוד מסכת סוכה הוא מסוגל בתרגום יונתן לישעיה נה ,יב " -וכל עצי השדה ימחאו כף" " -כל
כנגד מחלוקת ,והרמז "תצפנם בסוכה -מריב לשונות. אילני חקלא ישענון בענפיהון").
כיוצא בזה כתב המקובל הק' רבי מרדכי שרעבי זצ"ל ,כי לימוד מכיוון שפיוטים אלו נאמרים בעת הליכה והנענוע של ארבעת
במסכת סוכה משנה או גמרא ,עם מפרשים זה סגולה לשלום המינים ,הם נקראים בשם הושענות ומכאן השם ליום כולו.
בית ,שאנו או מרים בתפלה "סוכת שלום" במשפט "הפורש סוכת כן היה מרגלי'ה בפימה דאאמו"ר זי"ע ב' אור אביגדור ,שלשה
שלום עלינו" ,שהסוכה מונעת ריב בבית (שערי ניסים עמ' רנא). הפירושים של המגיד הק' מקוז'ניץ זי"ע (נפטר בי"ד תשרי
ונסיים בדבר פלא המובא בחוט המשולש (מהדורת מכון דעת תקע"ה) אותם רגיל היה לפרש על שם היום הושענה רבה.
סופר ירושלים; עמ' קנה) ,מספר נכדו של הגה"ק רבי עקיבא אייגר פירוש אחד :א גרויסע הילף ,שתהיה ישועה גדולה ורבה
זצ"ל אף שלא היה דרכו של זקינו לתת לתת קמיעות או סגולות, לבני ישראל.
אמנם לפעמים נתן ליחידי סגולה קמיע או סגולה על איזה מיחוש.
ובאחת הקמיעות אשר נתן קדוש זקיני ז"ל לחולים ,היה כתוב הפירוש השני :הושענה רבה ,דער גרויסער זאל העלפן,
"דיבור תוספות שלם במסכת סוכה דף יב ע"א ד"ה בפסולת גורן שהבורא ברוך הוא דאיהו רב ושליט הוא יעזרנו.
ויקב" עכ"ד.
אנו עומדים לפני חג הסוכות ,שמשתלב היטב כתיקון ל"שמנת ושמחת בחגך והיית אך שמח
עבית כשית" (דברים לב ,טו) ,כפי שהתורה מביאה את הטעם וראוי לדעת כפל לשון השמחה מה זו עושה כאן .אלא על פי משל
למצוות ישיבה בסוכה – לזכור ולהכיר טובה גדולה לקב"ה על לאב ואם אשר מבקשים להעניק איזה מתנה טובה לבנם ,אזי הנה
הֹוש ְב ִתי
ַ שהוציא אותנו ממצרים" – ְל ַמעַ ן י ְֵּדעּו ֹדר ֵֹּתיכֶּם כִ י בַ סֻּ כֹות כמים הפנים אל פנים אם הבן ישכיל לקבל
אֹותם ֵּמאֶּ ֶּרץ ִמצְ ָׂריִם".ָׂ יאי
אֶּ ת ְבנֵּי י ְִש ָׂראֵּ ל ְבהֹוצִ ִ את מתנתם מתוך סבר פנים יפות ,אז ישמח גם אביו ותגל אמו
ישנו סיפור ידוע ומחויך ,אשר מביע את הרעיון של מאמר זה בבן יקיר אשר להם .אבל אם יקבלו בפנים זועפות ,גם אביו ואמו
והמסר שלו פשוט וברור ,להעריך את קורת הגג שלראשנו ואת יהיו עצבים על נפש ורצון בנם.
השפע בו אנו חיים ב"ה ,דווקא כאשר פעם בשנה אנו יושבים ועל הדרך הזה אמר כאן ,שהנה סוכות הוא זמן שמחתינו שניתנה
שבוע שלם בסוכה ללא קורת גג יציבה. לנו על ידי אבינו שבשמים ,ביחד עם האימא עילאה קדישא אשר
פעם אחת הוזמן מושל העיר ברלין בליל-הסדר לביתו של הרב היא מסככת עלינו .ובכן אם ושמחת בני בכורי ישראל בחגך שניתן
צבי-הירש לוין ,רבה של ברלין .האורח התיישב ליד השולחן לך להיות שמח בו ,אזי והיית ,היינו הקב"ה ,ביחד עם אך כמספר
הערוך כלים נאים והקשיב כיצד שואל הבן הצעיר "מה נשתנה". שם אהי"ה ,שהיא אימא עילאה החופפת עלינו על גבי סכך
"שאלה לי אליך" – פנה המושל אל הרב – "מדוע היום כאשר הסוכה ,ששניהם יחד יהיו שמח כביכול עם שמחת ישראל.
אתם מסובים ליד שולחן ערוך בכלים נאים שואל הבן "מה
בסוכות תשבו שבעת ימים (ויקרא כג מב)
נשתנה" ,הרי היה צריך לשאול שאלה זו בחג סוכות כאשר אתם
יוצאים מביתכם ויושבים בסוכה רעועה"? בסוכות 'תשבו' ,בלשון כבד ,דהיינו שישיבתכם בסוכה תהיה גם
עם כל מחשבתכם ,ואז תזכו שיתקיים בכם ישבו בסוכות ,וכמו
השיב הרב כשהוא מתנשף בכבדות" :היהודי – מורגל בצרות
רבות .כל שונאי ישראל בכל הזמנים תמיד עומדים עלינו לכלותנו שפירשו בזוה"ק שהכוונה על אושפיזין עילאין.
ופעמים רבות מגורש היהודי מביתו .משום כך בחג הסוכות כאשר ולקחתם לכם פרי עץ הדר וכו'.
אנו יושבים בסוכת עראי אין הילד מתפלא כלל לפי שמצב זה רגיל הנה ארבעת המינים ,נקראים בשם "מאני קרבא" .ויש לומר על פי
הוא בעיניו…אולם ,כאשר אנו יושבים ליד שולחן ערוך בכלים משל ממלכותא דארעא ,כשלוקחים אנשי חיל אל הצבא ,בודקים
יקרים מיד מתפלא הבן ושואל" :מה נשתנה"?…". אותם תחילה היטב ,ובאם מוצאים שאינם ראויים ,לא ימסרו כלי
האישפוזין חלק מהשמחה בסוכות זיין תחת ידם ומשלחים אותם לביתם .אמנם לפעמים בשעת
בחג-הסוכות זוכה כל יהודי לארח בסוכתו שבעה אורחים נכבדים: מלחמה אין בודקין כמעט בעלי המומין ,וכל מי שרק מסוגל לאחוז
שלושת האבות – אברהם ,יצחק ויעקב ,משה רבנו ,אהרון הכהן, בחרב שלופה בידו ,נשלח לערוך המלחמה .זולת אדם חסר דעה,
יוסף הצדיק ודוד המלך .אושפיזין קדושים אלה יורדים מגן-עדן הוא מסוכן אל כל הסובבים אותו - .וכמו כן עתה בימי הסוכות
הישר אל הסוכה ,ובלשון הזוהר" :אושפיזין (אורחים) עילאין שוין שמגיעים בו לידי דעת כנאמר (ויקרא כג מד) למען ידעו דורותיכם
מדוריהון עמיה". וגו' ,לכן ניתן בידינו לאחוז המאני קרבא ,ולאחר גמר הנענועים,
בטעם הדבר שהאושפיזין מופיעים דווקא בחג-הסוכות (ולא בחג מכריזים בקול הפסוק (מלכים א' ח ס) למען דעת כל עמי הארץ כי
הפסח או בשבועות) ,אפשר לומר :בהלכות שופר וסוכה ולולב ה' הוא האלקים אין ע וד ,כדי להודיע כי אנחנו בעלי דעת ,ואוחזים
(פרק ח) הרמב"ם אומר שבסוכות יש לשמוח בצורה מיוחדת. היטב המאני קרבא בידינו ,שאם לא כן לא היו מוסרין כלי זין של
בנוסף ,בהלכות מגילה וחנוכה (פרק ב) הוא אומר ש'מוטב לאדם הקב"ה להחזיקם אצלינו.
להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות מנהג תליית פירות בסוכה
לרעיו' .משתמע מדבריו שבכל חג (ובייחוד בסוכות שם השמחה איתא בגמרא (סוכה י ,א) סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין
היא חלק ממטרת החג) ,השמחה האמיתית היא לשמח את ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזין ,שקדים ,אפרסקים ורימונים,
האחר .ייתכן ,וזהו פשוטם של פסוקי התורה ביחס לחג הסוכות, פרכילי ענבים ועטרות של שבלים ,יינות שמנים וסלתות וכו'.
חג השמחה :התורה אומרת ביחס לסוכות (דברים פרק טז)
ויש ליתן טעם על תליית הפירות בסוכה ,ולכאורה אם הטעם
ּוב ֶּתָך וְעַ ְב ְדָך וַאֲ ָׂמ ֶּתָך ו ְַהלֵּ וִי וְהַ גֵּר וְהַ יָׂתֹום
ּוב ְנָך ִ
ְשמַ ְח ָׂת ְבחַ גֶָּך אַ ָׂתה ִ 'ו ָׂ
וְהָׂ אַ ְל ָׂמנָׂה אֲ ֶּשר ִב ְשעָׂ ֶּריָך' .כלומר ,אם היתום והאלמנה אינם משום נוי הלא די בסדינין מצויירין ודומיהם.
שמחים ,הרי שגם השמחה שלך אינה שלמה! לפי זה נראה ואפשר לומר בזה כי הנה בחג הסוכות נמשכים השפעות גדולות
שהכנסת אורחים ,ובייחוד בחג הסוכות ,יש בה שמחה שלמה בעולם וכדאיתא (ויק"ר פ"ל י"ב עיי"ש) שהוא בבחינת "שובע
ואמיתית – וכך ניתן להסביר את משמעות הכנסת האושפיזין שמחות" ,ולכן צריך שיהא בסוכה איזה דבר שיחול עליו ההשפעה.
לסוכתנו. שכל ההשפעות נשפעים בחג הסוכות ובאמצעות אתערותא
הכנסת אורחים בסוכות דלתתא [כידוע מענין נענועים של ארבע מינים (כדאיתא בזוה"ק
ניתן לשאול מדוע אנו מארחים ועורכים סעודות אושפיזין בסוכות, פר' צו דף לא ,ב ובכתבי האריז"ל)].
האם לא די באושפיזין קדישין ,שכולם שמחים לארח? ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית
נענה על כך באמצעות סיפור 'בזכות מצות אושפיזין' :הרה"ק לוי איתא במשנה (סוכה כח ,א) ובשו"ע (תרל"ד ס"ד)
יצחק מברדיטשוב זי"ע היה מארח בסוכתו את כולם :גבירים, שהיושב ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית לא יצא ידי חובתו,
אנשים פשוטים ואף אנשים מגושמים .לעתים ,היו רוטנים אנשים ויש לבאר בדרך רמז שהמכוון על מי שראשו ורובו בקדושה
מכובדים או גבירים על כך שהכל נדחקים בסוכתו .אמר להם ר' לוי בעבודת השי"ת ובתורתו ,ועכ"ז תאוות השולחן עדיין נמצא אצלו
יצחק :לעתיד לבוא בסוכה של לויתן יישבו צדיקים בעטרותיהם; בתוך ביתו ,שליבו עדיין מושכו לתאוות העוה"ז לא יצא ידי חובתו
אבות העולם ,חסידים שבכל דור ,וגם אני לוי יצחק אדחק ואשב – היינו שסימן הוא שלא יצא בחודש אלול ובעשי"ת מידי חובתו
ביניהם .אם מישהו יבוא ,יבקש להוציאני ויאמר לי' :מה עושה כאן הרוחניים .וגם הארת קדושת הסוכה לא האירה את נפשו ,שהרי
אדם מגושם שכמותך?' ,מיד אני אשיב לו' :גם בסוכתי נכנסו כולם, אמרו חכז"ל (אבות פ"ד מ"ב) מצוה גוררת מצוה ,ועוד אמרו
ואף אנשים פשוטים ,ואף אנשים מגושמים ,ומעולם לא דחיתי אף חכז"ל (מו"ק כט ,א) היוצא מבית הכנסת ונכנס לביהמ"ד זוכה
אחד!' .לקבל אורחים חשובים ,ובודאי את האבות הק' וגדולי
ומקבל פני השכינה ,דהיינו שתפילתו מושכתו לביהמ"ד לעסוק
הדורות ,כל אחד רוצה .אך אין זו הכנסת אורחים המלאה,
בתורה סימן שנתקיים בו מה שנאמר (שמות כ ,כא) בכל מקום
שכוללת גם הכנסת אנשים פשוטים וכדומה.
אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.
ולקחתם לכם (ויקרא כג ,מ) והיית אך שמח
פעם אחת ,במוצאי יום הכיפורים ,בא אל הגאון רבי זלמן בהר"ן כידוע כל מקום שכתוב בתורה" אך "או "רק" הרי זה בא למעט
בירושלים יהודי אחד להראות לו את אתרוגו ,שהיה מהודר בכל דבר ,אם כן מה בא למעט "אך" אחר המצוה של והיית אך שמח
המעלות ,אלא שהיה "חסר" .אותה שנה חל יום הראשון של חג אלא אפ"ל בדרך צחות "והיית" מרמז על בעל גאוה שאומר אני
הסוכות בשבת ,וכאשר אמר לו רבי זלמן שיש פסול "חסר" הייתי וכו' בא המקרא לומר אם ככה אך תמעט עצמיך הרי אז
באתרוג ,תמה הלה :וכי מה בכך ,הרי בשנה זו ,אתרוג חסר גם שמח תהיה זאת שמחה אמיתית
(מרן רבינו שליט"א)
כשר ? נזדעזע רבי זלמן בחרדת קודש וגער בו :האם אינך מאמין
אם אני כאן הכל כאן (סוכה נג ,א)
בביאת המשיח? וכי אינך מחכה ומצפה לו בכל יום שיבוא? והרי " אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה
אנו מקוים שבמהרה יבנה בית המקדש ,ונזכה אז ביחד עם כל אמר כן :אם אני כאן הכל כאן ,ואם איני כאן מי כאן" .כיצד זה הלל
בית ישראל לברך שם על הלולב והאתרוג גם ביום הראשון של הזקן ,הענוותן הגדול יעיד וישתבח בעצמו אם אני כאן הכל כאן
החג ,אעפ"י שיחול בשבת ,והרי אתרוגך יהיה פסול לברך עליו ואם איני כאן מי כאן? ה"חתם סופר" מביא בדרשות ,ביאור בשם
שם? ! ולא עוד ,אלא אף בשאר ימי החג יהיה החסר פסול רבו המובהק רבי פינחס הלוי הורוביץ זצ"ל רבה של פרנקפורט
במקדש ,הואיל והחיוב שם כל שבעה הוא מן התורה ! בעל "הפלאה"" :אם אני כאן" – כלומר ,אם אדם פחות -ערך כמוני
(ספר ארבעת המינים) נמצא כאן ,הרי "הכל כאן" – כי אז כולם ראויים להיות כאן ולעבוד
פרי עץ הדר (ויקרא כג ,מ) את ה'" .ואם איני כאן" – וסיבת מניעתי תהיה אמנם ,משום שאיני
רבה הנערץ של ירושלים ,ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל ,היה ראוי לכך ,הרי "מי כאן " – הלא כל אחד יחשוד את עצמו כן,
ידוע כמדקדק גדול בכל מצוה ומצוה .מובן ,שהיה משתדל מאד ונמצא שאיש לא יפקוד את בית ה' עד שיהא בית ה' שמם חלילה!
להדר גם במצות ארבעת המינים .תקופה מסוימת עסק בנו של (חיים שיש בהם)
הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת .
הגרי"ח זוננפלד במסחר אתרוגים ,והיה עושה כל השתדלות
וצ"ב מדוע אומרים "הנופלת" בלשון הווה דהיינו שנופלת תמיד?
אפשרית כדי להביא לאביו אתרוג מבחר ומהודר ביותר .מספר
ותירץ הבעל " פנים מאירות" בפר' ואתחנן ,אהא דאמרו (ברכות ד,
הנכד ,ר' שלמה זלמן זוננפלד :באחת השנים היה
ב) 'במערבא מתרצי לה הכי ,נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום
מחסור באתרוגים .קשה מאד היה ,כמעט בלתי אפשרי ,למצוא בתולת ישראל' לפמש"כ זקינו (של החיד"א) בעל ה"חסד
אתרוג מהודר .לאחר מאמצים גדולים השיג אבי (בנו של רבינו), לאברהם" דאין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו ,מפני
אתרוג שהיה אמנם מהודר ,אך היה בו חסרון – ראשו היה כפוף מיעוט הארה ,שהולכת ויורדת ממדריגה למדריגה וע"פ ירידתה
מעט .שמח רבינו מאד ,ואמר שבדיעבד מהוה חסרון זה מעלה, כך יתמעט האור וההשגחה ותכבד הקללה ,ומי שיודע לשער
כיון שהאתרוג רומז על ראשי התיבות הידועים" :אל תבואני ולמנות שיעור מהלך זה כמה שיעור קומתו וכמה אנו יורדים מידי
רגל גאוה. יום ביומו ,ידע שיעור גלותינו עד כמה וידע את זמן הגאולה .וזהו
(ליקוטים וסיפורים) שאומר הכתוב 'סוכת דוד הנופלת' ,כי לעולם היא נופלת ויורדת
כי חלק ה' עמו (ל"ב -ט) עד שתשכב לעפר ,כמו שאמר הכתוב 'כי שחה לעפר נפשנו' ואז
סיפר הגה"ק ה"חפץ חיים" זיע"א מעשה בהגה"ק רבי חיים 'קומה עזרתה לנו'.
מוולוזין זיע"א ,שלמד בספר תנא דבי אליהו זוטא ,וכשהגיע לפרק (החיד"א)
שני מצא שהוא מונה את מדותיו של הקדוש ברוך הוא ,ומזכיר שמחת בית השואבה
בכללו מדה שהוא שמח בחלקו ,נתמלא לבו פליאה על הדברים, והנה הרמז בסוכות בשמחת בית השואבה שהשמחה היתה
גדולה שמתריעין בחצוצרות וכנורות ונבלים ובכל כלי שיר ,הנה
מה שייך לגבי הקב"ה "חלקו" ,הרי כל העולם שלו הוא? הלך
הטעם מחמת מחילת העון שהי 'ביוה"כ ,לזה גדלה השמחה כ"כ
והציע תמיהתו לפני רבו הגה"ק מוילנא זיע"א( ,יומא דהילולא י"ט
ע"ד כששבוי בא מבית האסורים לביתו ישמח מאד כמו כן בחוטא
תשרי) אמר לו הגאון אין חלקו אלא ישראל ,כפי שכתוב "חלק ה'
אשר נתפס בידי היצר הרע וביום הכפורים כשהקדוש ברוך הוא
עמו" והקב"ה שמח בחלקו ,שמח בישראל בכל מצב שהם ,אפילו מצילנו מידו ומעבירות נעשו זכיות ויצא לחפשי מתח"י היצר הרע
בדורות שנתמעטו ממעלתם הרוחנית. תגדל מאד השמחה.
הושענא בחסד רבה (דברי חיים)
על הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ״ל ,ראש ישיבת טשיבין שמחת בית השואבה יש ליתן טעם על שמחת בית השואבה
בירושלים ,מסופר מעשה נפלא בענין זה ,ומעשה שהיה כך היה: וניסוך המים שהי' בשמחה גדולה ,כי מבואר בסידור האר"י הק'
מוצאי שמחת תורה תשע״ב .הריקודים פסקו .אנשי ארץ הקודש טעם ליתן מעט מים ביין קידוש כדי להמתיק הדין ,ש'יין מורה על
נפרדו כמעט מירח האיתנים .בבתי כנסיות של עדות המזרח עסקו דין ,ומים בחי' חסד ,וע"י נתינת המים נמתקין הדינים עיי"ש
ב״הקפות שניות״ על פי הקבלה .רבי אברהם נכנס לבית הכנת בדברי קדשו ,וכמו כן אף דבכל השנה אין מנסכין רק יין ע"ג
היליגמן בבני ברק ,וערך חיפושים בין עשרות ההושענות המזבח ,עכשיו בחג ניסכו המים כדי להמתיק הדינים ,ע"כ ירדו עד
התהום ,ידוע כי עיקר המתקת הדין אינו אלא בשורשן שחזרו
החבוטות שנחו ליד ארון הקודש עוד מהבוקר של הושענא רבה.
למקורו.
הוא חיפש את הערבות שלו (לפי סימן האגד יכול היה להבחין (קרן לדוד)
שאלו הן ערבותיו) .תלמיד חכם משקדני בית הכנסת תמה על הושענא למען פארך
מעשיו – מה לרבי אברהם בן השבעים וארבע לחייו ,ולמאמץ כזה אמר הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא :ריבונו של עולם ,אם חס
בשעה כזו? ר' אברהם הסביר לו :״העולם אומר שלהחזיק את ושלום יזדמן ליהודי שהתפילין שלו יפלו לארץ ,תיכף ומיד ירים
הערבות החבוטות בבית זה סגולה .יהודי התקשר וביקש ממני אותם ויחבקם וינשקם ,ויתענה או יתן צדקה על בזיון התפילין.
את הערבות שחבטתי ,רצונו בערבות שלי דווקא .אני מחפשם כדי והנה בתפילין שלך רבונו של עולם כתוב "מי כעמך ישראל גוי
למסור לו״… שתק לרגע ואחר הוסיף :״חסד זה לא מה שאני אחד" והם מונחים עתה בבזיון ,וכל אומה ולשון רומסים ומבזים
חושב ,אלא מה שאחרים חושבים ,לפי מחשבתם״. אותה ,ואין מי שירחם עליהם להרים אותה מאשפות? זה מה
(ויאמר הנני) שאומרים בהושענות הושענא למען פארך ,התפילין נקראים פאר
– עשה נא שהתפילין שלך לא יהיו מונחים בבזיון.
(תולדות אדם)
הרה"ק רבי שלום שכנא מפראביטש זי"ע
רבי מאיר ,נולד בשנת תקע"א [י"ג שנולד בשנת תקס"ג] ,לאביו י"ד בתשרי ה'תקס"ג
הגאון רבי יצחק משה פערלס אב"ד אונגריש בראד .בצעירותו למד משכמו ומעלה גבוה על אף גילו הצעיר ,זכה הרה"ק רבי שלום
רבי מאיר ,אצל החתם סופר בפרשבורג ,ולאחר מכן ,נחשב שכנא מפראהביטש זי"ע להעפיל למעלות קדושים ולמדרגות
כתלמיד חבר להגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר .נשא לאשה עילאיות מאין כמותן .נכדו ,הצדיק הקדוש ,רבי מנחם נחום
את מרת סלאווה בתו של הגאון רבי יעקב יצחק פרענקל ,היא משטפנשט ,בנו הרביעי של רבינו הקדוש מרוז'ין ,נוהג היה
נפטרה צעירה ביום כ"ב סיון תקצ"ה. לשוחח על אודות זקנו זה בהערכה מופלאה ומיוחדת במינה,
אביו ,הגאון רבי יצחק משה פערלס אב"ד ברודא היא אונגריש ולתאר את מדרגותיו בהערצה מופלגת ,עד אין קץ .וכך היה
בראד ,נולד בשנת תקמ"ד בברודא ,למד אצל הגאון רבי משולם מרגלא בפיו" :כאשר מזכירים שם זקני ,רבי שלום מפראהבישט,
איגרא ,ולאחר מכן נסע לפוזנא ,יחד עם ידידו הבחור ר' מאיר אין לומר סתם 'רבי שלום' ,אלא' :הרבי ר' שלום' ,או' :רבי שלום
אלמאש ,ללמוד אצל הגאון הצדיק רבי יוסף חתנו של הנודע הגדול'!" (מילין סתימין ,סי' ס"ז).
ביהודה ,בתחילה כיהן בערים גאטיין ,שם גם היתה לו ישיבה ,וכן אף הוא היה אומר" :כל הרוצה לזכות לשבת שמחה ומרוממת,
בהאליטש ,ואייזנשטאט ,ומשם עבר לבאניהאד .נפטר ביום ט"ו העצה לכך היא ,שישוחח בליל שישי מזקני רבי שלום הגדול! ואם
אב תרי"ד ,ומנוחתו בברודא. אינו זוכר שום סיפור ממנו ,יכול הוא אף לשוחח מן השולחנות
והספסלים שלו!"… (נר ישראל ח"ו).
אביו ,רבי יעקב פערלס היה דיין בברודא ,וכיהן כראש ואב בית
פעם שבת הרה"ק רבי שלום זי"ע בעיירה פאווליטש ,הסמוכה
הדין ,נפטר שם בשנת תקפ"ג.
לעיר סקווירא ,ונותר לשהות בה עד ליום חמישי הבא .באותו
היה מגזע המהר"ל מפראג ,אשר אשתו השניה ,נקראה פערל,
שבוע הגיע אל אותה העיירה גם הצדיק הקדוש רבי זאב וולף
ועל שמה נקראה המשפחה.
מזיטומיר ,בעל "אור המאיר" ,מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש
כאמור ,רבי מאיר היה חתנו של הגאון רבי יצחק פרנקל בעל ומזקני צדיקי הדור ,ואמר לשבות בה את השבת הבאה.
מחבר זבד טוב ,אשר נפטר כ"ה תשרי תקצ"ה. ביום חמישי בערב ,לפני נסיעתו מן העיר ,נכנס רבי שלום ,הצעיר
אשר היה חתנו של הגאון רבי יואב אב"ד סטאנוב. לימים ,להיפרד מרבי זאב הישיש .שאלו רבי זאב" :להיכן מועדות
הגאון רבי מאיר פרלס (תקע"א-תרנ"ד) ,תלמידו של החתם סופר, פניכם?" נקב רבי שלום בשמה של העיר אשר בה מתכונן הוא
היה חתן הגאון רבי יצחק פרנקל ב"ח אב"ד סאנטוב וקראלי. לשבות בשבת הבאה" .ואימתי תגיעו לשם?" – הקשה רבי זאב
משנת תקצ"ה ,לאחר פטירת חותנו ,מילא את מקומו ברבנות בנימה של תוכחה" .ביום שישי ,בשעה שלוש אחר הצהרים!" –
קראלי עד לפטירתו .בבחרותו עוד זכה ללמוד בפרשבורג אצל השיב רבי שלום.
החתם סופר במשך כששה חודשים ,בהם התחבב מאד על רבו. "כלום נוהגים אתם לנסוע ביום שישי לאחר חצות?" – הביע רבי
בהיותו בגיל 18כתב לו רבו החת"ס על קורת רוחו שהייתה לו זאב את פליאתו באוזני הצדיק הצעיר שלפניו – "אנחנו ,נוהגים
לעיין בכתבי חידושיו" :הבחור המופלג החרוץ ושנון כ"ה מאיר שי' ללבוש בגדי שבת כבר ביום שישי בחצות היום ,ולהתחיל באמירת
בנן של קדושים ...אורו עיני בפילפולא חריפתא ומלא צני ספרי 'שיר השירים"!
בקיאותו ,וחורז מענין לענין ...לא אמנע להשיב מפני כבוד תורתו "וכי מה עלי לעשות?" – התנצל רבי שלום – "אם ביום שישי
ואהבתי אליו( "...ראה :החתם סופר ותלמידיו ,עמ' שט-שי). לפנות ערב ,נכנס אלי חוכר יהודי כדי להתלונן על העגל שחלה
בקראלי עמד בראשות ישיבה חשובה ,בה העמיד תלמידים ברפתו… מאזין אני לדבריו ,ושומע מבין מילותיו את הנשמה
הרבה ,בהם מחשובי רבני הונגריה .רבי מאיר היה מתמיד מופלג, השוכנת בקרבו ,כמתחננת ואומרת' :אתה נשמה גבוהה ,ואני
ובצוואתו כתב שלא לפרסם את דבר פטירתו ולא לארגן לו הלוויה נשמה נמוכה – אנא ,במטותא ממך ,הרם נא אותי אליך!' כלום
גדולה ,ובסופה כתב :קוה קויתי כי חכמי הש"ס אשר טרחתי אאטום את אוזני משוועתה ,ואעסוק לי באמירת שיר השירים – "!?
ויגעתי בהם המה ילווני לבית עולמי ,ומי שרוצה להספידו אינו ––
מוחה ,אבל לא יאמרו עליו שם רב ולא תואר גדול וק"ו גאון ,רק התפעל רבי זאב מן התשובה ,קם ממקומו ,תפס בשתי הפמוטות
יאמרו כי הי' מתמיד בלימוד וירא ה' מנעוריו ,וגם על מצבת אבן שניצבו על השולחן כשנרות דולקים בתוכם ,והחל מלווה את רבי
שלום אל עבר הפתח ביותרת הכבוד .תוך כדי כך היה מלמל
יכתבו רק בלשון הזה" :פ"נ מאיר פערלס ,והגית בו יומם ולילה
ואומר ברוב בהתרגשות" :סעו לשלום! סעו לשלום!" – – –
קיים מראשית נעוריו ועד אחרית החיים.
(אבן ישראל; בית רוז'ין)
אין בכל העולם מחבב מצוות
צדיקי הדורות – לרבות צדיקי דורו הוא – לא חסכו במילים בבואם
כמו אדמו"ר הרא"ש מסטאלין זי"ע
להעריך ולהביע את גדלותו הנשגבה של רבי שלום ואת מדרגותיו
יומא דהילולא קדישא כ"ד תשרי
הנוראות .ההפלגות העצומות שנשמעו מפיהם על אודותיו ,יוצאות
בערב חג הסוכות של שנת תקע"א טרם היה לרבינו הקדוש רבי
היו מגדר הרגיל.
אשר מסטאלין זי"ע אתרוג לחג הסוכות .והנה הרה"ק ר' דוד
רבינו הקדוש מרוז'ין העיד פעם ואמר" :כל צדיקי עולם ,ובכללם
מסטעפין זי"ע שנלב"ע למחרת יום הכפורים באותה שנה אמר
הרב הקדוש מאפטא ,ודודי רבי מרדכי מטשרנוביל ,אמרו על אבי,
בערב יום הקדוש :סי איז ניט דא אין דער גאנצער וועלט קיין
כי נשמתו היתה מהיכל 'קן ציפור' וכי הוא היה משיח!" (כרם
גרעסערער מחבב מצוה פון דעם סטאלינער ,זאהל מען נעמען א גוי
ישראל)
און שיקין דעם אתרוג צוא דעם סטאלינער – אין בכל העולם מחבב
כאשר חנך הצדיק הקדוש רבי אריה לייב" ,הסבא משפולי" ,את
מצוות כמו הסטאלינער – קחו נא את האתרוג המוכן בעדי
בית מדרשו ,הזמין את רבי שלום להשתתף בשמחתו ,והושיבו
ושילחוהו אליו על ידי גוי.
בראש המסובים .בסיום הסעודה ,ערך ה"סבא" ריקוד מיוחד
ביום ראשון של חג הסוכות לא הגיע עדיין האתרוג ,ונכנס אליו בנו
לכבודו של רבי שלום ,כשהוא מכריז ואומר" :כאשר האבא הוא
הרה"ק בעל 'בית אהרן' זצ"ל ,ושאל את אביו :טאטאלע מדוע אין 'מלאך' ,והאמא – 'מלאך'טע' ('-מלאכית' ,באידיש) – אזי נולד כזה
אתה אוגד את הלולב ,ענה לו :מיר האבין דאך נישט קיין אתרוג. בן!" (אבן ישראל; בית רוז'ין)
פתח הבית אהרן פיו בחכמה ואמר :דיא וועלט זאגט דאך ,אז דער
חתן פאר שפעטיגט זיך צוא דיא חופה -פאר שלייערט מען דער
הגה"צ מאיר פערלס זצ"ל
נלב"ע יו"ט ראשון דחג הסוכות תרנ"ד
ווייל דיא כלה ...לעומתו אמר אליו אביו :החייתני בני; דוא ביזט
ביום טוב ראשון של חג הסוכות ,ימלאו מאה ושלושים ושניים שנה
גירעכט מיין קינד ,והלך לאגוד את הלולב ,ובתוך כך הגיע השליח
לפטירתו הגאון רבי מאיר פערלס אב"ד קראלי .נכתוב כאן את
עם האתרוג ששלח לו במתנה הרב המגיד מסטעפין זצ"ל.
תולדותיו ואת אילן היוחסין שלו.
הגאון רבי אהרן ליברמן שליט"א
ראש ישיבת טשערנאביל
בית שמש
היושב בסוכה בעת השמע אזעקה אם עובר על בל תוסיף
בסוכה אין חילוק במעשה השינה רק מוסיף יום. בס"ד ,ו' תשרי תשפ"ז
משא"כ כשהוא מצטער הוי שינוי במעשה הישיבה,
שהתורה אמרה דירה של הנאה ולא דירה של צער, תחל שנה וברכותיה ,לכבוד האברך כהלכה ,כלי מחזיק
ודומה למה שכתבו התוס' (סוכה לא :ד"ה הואיל) ברכה ,הר"ר שלמה הכהן רבינוביץ שליט"א ,בן ידידי
באוגד שלא במינו דלא חשיב תוספות לרבנן ,משום הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס 'גם אני
דאין יוצא בלקיחה אלא דרך גדילתו ,והאגד נוטל שלא אודך' ו'פרדס יוסף החדש' על המועדים.
כדרך גדילתו .הרי דכשיש שינוי במעשה אין בל
תוסיף. אחדשה"ט ,על דבר שאלתך אם יש חשש 'בל תוסיף'
וכעין זה חילק בקובץ שיעורים (ב"ב אות נד) ,דאינו כשיושב בסוכה בעת השמע אזעקת התרעה על ירי
דומה יושב בסוכה כשהגשמים יורדים לשינה בשמיני טילים.
בסוכה ,דמצות סוכה היא תשבו כעין תדורו ,דהיינו לכאורה יש להוכיח מדין ישיבה בסוכה כשהגשמים
ישיבה בנחת ולא ישיבה בצער ,וישיבה בצער אינה יורדים ,דליכא חשש בל תוסיף על ישיבה בסוכה
מצוה כלל ,ובל תוסיף שייך רק כשעושה המצוה כשמצטער שם .דהנה בדרכי משה (תרלט ,ז) העתיק
כהלכתה. לשון הגהות מיימון (פ"ו ה"ב אות ב) "כל המצטער
ועיין ביה"ל (תרלט ,ז ד"ה וכל הפטור) דמש"כ רמ"א בסוכה ואינו יוצא ממנה אינו מקבל עליה שכר והדיוט
דכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם נקרא הדיוט ,זה הוא ,דכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט" ,עכ"ל.
הכלל הוא דוקא במקום שיש בו צד איסור ,כמו והביאו להלכה בהגהת רמ"א (תרלט ,ז) .ואי נימא דיש
במצטער דהוי חילול יו"ט ,ואפילו בחוה"מ חייב לכבדו. חשש בל תוסיף על ישיבה בזמן פטור ,הוי להו למימר
אבל אם אינו מצטער רשאי להחמיר – .לפי זה ,לא דלא רק שנקרא הדיוט ,אלא איסורא נמי איכא .ומדלא
מבעיא דכשאינו מצטער בסוכה ,דאינו עובר על בל אמרו הכי ,שמע מינה דליכא בל תוסיף על ישיבה בזמן
תוסיף .אלא אפילו באופן שעפ"י ההלכה אינו חייב אז פטור.
בסוכה ,מ"מ בל תוסיף ליכא כשממשיך לישב בסוכה. וסיבת הדבר דליכא בל תוסיף על ישיבה בסוכה
בברכת גמח"ט בספשצ"ג וכטו"ס כשהגשמים יורדים ,מבואר בשו"ת אבני נזר (ח"א סי'
אהרן ליברמן תסז אות ו) דענין בל תוסיף אינו אלא באותו מעשה
עצמו בתוספות .כגון חמשה פרשיות בתפילין דאין
שינוי במעשה רק מוסיף פרשה .וכן הישן בשמיני
ב"ה ,ערב סוכות תשפ"ה
מרכז "אמונת חיים" קראלי לרגל המצב השורר בארה"ק ,עלה ברעיוני רמז נפלא
פרנסי החג "סוכה" ,ראשי תיבות" :ס'וף ו'קץ כ'ל ה'מלחמות".
אמן כן יהיה רצון
הרה"ג אופיר כהן שליט"א בברכת כהנים באהבה כעתירת
ואיתו עימו ידידינו עוז האברך כמדרשו גמליאל הכהן רבינוביץ
הרב משה יעקב אשר פרל שליט"א
ואיתו עימו ידידינו עוז האברך כמדרשו
הרב מנחם דוד ניילנגר שליט"א לעילוי נשמת
ואיתו עימו ידידינו עוז האברך כמדרשו הרה"ח חיים ליטמן וולצר ז"ל
הרב אליהו זוארץ שליט"א בן הרה"ח דב בעריל ז"ל
י"ר שיזכו לגוט קויטל וירוו רוב נחת מכל יוצ"ח נלב"ע יג תשרי ה'תשפ"ז
עוד י"ל בס"ד ש יתכן שבשב
ת.נ.צ.ב.ה
מסבירה את האור הייחודי הזורח עליך ,את העובדה שזכית באור בית מדרשו של הרה"ק רבי אברהם ויינברג זי"ע בעל ה'יסוד
כה יקר מהעולמות העליונים .אמור נא לי ,מה עשית אחר כך? מה העבודה' מסלונים ,נראתה דמות בלתי שגרתית .חייל רוסי ,עטוי
עשית כששבת לעמדת השמירה?'' .אה' ,השיב החייל בפשטות, מדי הצבא האדום וחמוש בנשק חדשני ,נקלע לבית המדרש
'לא שום דבר מיוחד ...שמחתי על שזכיתי לקיים את המצוה, לתפילת ערבית שגרתית .דמות החייל התמיר והחסון ריתקה
ורקדתי באושר בתוככי המוצב הצבאי .פשוט רקדתי בכל הכח אליה את הילדים ,ולא פחות מכך -הפתיעה את המבוגרים...
ובכל העוצמה ,שמח ומאושר שזכיתי לקיים את המצוה למרות כל דמותו של חייל בבית המדרש לא היתה מחזה נפוץ ברוסיה.
הקשיים וההפרעות ...באמת הרגשתי אז מאושר מאוד' ,אמר יהודים שהפכו לחיילי הצאר ,שכחו עד מהרה היכן ממוקם בית
החייל בהתרגשות' ,עד שרקדתי ונדמה בעיניי כאילו כל המוצב המדרש ...לפיכך היתה הפליאה גדולה ורבה כל כך.
כולו רוקד עמי יחדיו'... הפליאה התעצמה שבעתיים כאשר הרבי ,בעל ה'יסוד העבודה'
'אכן נודע הדבר' ,אורו עיניו של הרבי וחיוכו התרחב באחת' ,האור פתח לפתע את דלת חדרו והזמין את החייל האלמוני להיכנס
המיוחד הזרוע על פניך ,האור של גן עדן הזורח ממצחך ,הוא אליו ...עתה ,היו החסידים מסוקרנים ממש ,והביטו בעיניים
בעקבות השמחה הרבה ,תוצאה מהשמחה הרבה שהיית נתון בה נדהמות על המתרחש -הרבי קרא אליו את החייל בחביבות רבה,
לאור קיום המצוה .המצוה עצמה היא רבת זכויות ,אך השמחה הזמינו לשבת לצידו בפנים מאירות ,וקירב אותו מאוד .אחרי
שלך והריקוד שרקדת בעטיה -אלה הכפילו את גדלות המצוה ששוחח עמו בידידות דקות ספורות ,שאל הרבי בנחת' :אני רואה
עשרות מונים ,ובזכותם זכית לאור המיוחד הזורח על פניך '.הרבי על פניך אור ייחודי ,אור של עולם הבא המשתקף על מצחך .אמור
סיים את דבריו ,ולחץ בחמימות את ידיו של החייל לפני פרידתם. נא לי ,האם עשית איזו מצוה נדירה? אולי הצלת נפש מישראל?
לחסידים הרבים ששהו במקום נותרה ההבנה ,כי את זכות המצוה איך זכית לאור כה גדול על פניך היהודיות?'
עצמה ,ניתן להכפיל עשרות מונים בעשייתה בשמחה ובטוב לבב! החייל נבוך ,הרהר דקות ספורות ,חיפש בירכתי מוחו ,אך לא זכר
מצוות חג הסוכות ,נועדו בראש ובראשונה לחדד בנו ובמחשבתנו דבר .הוא לא זוכר מצוה מיוחדת שקיים ,מעבר למצוות השגרתיות
את ההבנה וההפנמה ,שלהיות יהודי המקיים מצוות ,זו סיבה והיומיומיות .לא ,הוא בשום אופן לא מצליח להיזכר ...אך הרבי לא
מספקת להיות בשמחה ,להיות מאושר ,להודות לבורא עולם על ויתר' :זה פשוט לא יתכן אחרת .יש עליך אור מהעולם העליון ,אור
הזכות היקרה .נכון ,אין את התנאים הגשמיים המיטביים ,נכון ,אין לא מצוי ,אור ייחודי זורח ונוצץ .בוודאי שעשית מצוה מיוחדת ,או
לנו את ההרגלים שהורגלנו אליהם ,אבל אנחנו מקיימים רצון קיימת מצוה באופן של מסירות נפש .אמור נא לי ,איזו מצוה
השם ,נכנסים באוהלו של הקדוש ברוך הוא ,וברוך הוא וברוך שמו קיימת?'.
שבראנו לכבודו! החייל שב וחיטט בזכרונו ,לבסוף ניצת בו זיק של זכרון רחוק ,וכך
סוכות הוא זמן שמחתנו לא מכיוון שיש בו את כל הצרכים הוא סיפר :אני זוכר ,שלפני קרוב לשנה ,היה זה בערב חג
הגשמיים שלנו ,אלא ההיפך -דווקא בגלל מה שאין בו ...כי הזכות הסוכות ,קיבלתי תורנות שמירה במוצב מרוחק ,תורנות של שתים
לשמוח לא נתונה רק למי שיושב בסלון מהודר ,אלא גם למי עשרה שעות – מחצות היום ועד חצות הלילה .הקור היה עז,
שמסתכן ורץ לתפוס ברבע שעה 'כזית' חלה בליל החג ,האושר הכפור חדר לעצמות ,אך מעייני היו נתונים במקום אחר לגמרי...
והשמחה שלו – זו הזכות הגדולה והכבירה ,זו הזכות האמיתית, החייל נשם עמוקות והמשיך :ידעתי שבאותו ערב יחול חג הסוכות,
ולכך יכול לזכות האדם בימי חג הסוכות הקדושים הללו. וידעתי שבעיירה הסמוכה למוצב -ישנן סוכות כשרות בהן אוכל
אדם המשנה את הרגליו וחי בתנאים שבורא עולם זימן עבורו, לקיים את מצות אכילת 'כזית' בסוכה בלילה הראשון של החג .אך
מגלה את השמחה האמיתית ,את השמחה שאינה תלויה בדבר. עם זאת -העובדה כי עליי להיות בתורנות באותו לילה עד חצות
חג הסוכות מגלה כי האושר אינו עניין של כסאות ונוחות ,מיזוג הלילה ,החדירה בי את ההכרה כי לא אוכל לקיים את המצוה ,שכן
אויר ונברשות ,מרווח ישיבה ושולחנות ערוכים .חג הסוכות -כל אינני יכול לעזוב את השמירה ,ובאם אברח לסוכה לפני תום
מהותו זועקת השתחררות מההרגלים ,שבירת השעבוד לתנאי התורנות -אני מסתכן בגזר דין מוות בבית משפט צבאי...
החיים ,הכנעת פינוקי הלב לטובת חיי הרוח ,ואלה יוצרים שמחה החייל קינח דמעה סוררת והמשיך לספר על לבטיו באותה שעה,
אמיתית ופנימית! לכן הוכתר חג הסוכות כ'זמן שמחתנו' ,כי מהותו לא ידעתי את נפשי ממתח וחרדה .מחד גיסא -הסוכה כה קרובה,
של החג ומצוותיו וכל עיקרו ,זועקים שמחה .לא בגלל משהו שקרה אני יכול להגיע אליה ולקיים את המצוה די בקלות .אך מאידך גיסא
בעבר ,אלא בגלל משהו שקורה בהווה. -אני מסתכן בנפשי אם אברח מהתורנות ,ולמעשה -אכילת 'כזית'
בכל שנה ושנה ,התאריך ט"ו בתשרי תופס אותנו שמחים בסוכה בליל החג מסכנת את חיי .הייתי במבוכה רבה ,לא ידעתי
ומאושרים .אנו שמחים בחג הסוכות לא כי שמחנו בו בעבר ,אלא מה להחליט ...לבסוף החלטתי שמצות סוכה שווה כל מחיר.
כי היום ,וגם בשנה שעברה וגם בשנה הבאה -אנו מלאים שמחה מבעוד מועד ניסיתי לעקוב מתי אין מעקב אחרי השומרים ,ואף
בחג הזה ,וזאת בזכות שאנו זוכים לצאת בימים אלו מהרגלי הותרתי את מעילי תלוי בעמדה – שיחשבו שאני שם...
החיים שלנו ,מבינים ומפנימים שאין בינם לבין אושר אמיתי שום בשעה אחת עשרה וחצי בלילה ,עזבתי את עמדת השמירה,
קשר ,מצוות חג הסוכות מייצגת דרך ,השקפת עולם :שהחיים ואצתי-רצתי אל הסוכה .קידשתי על היין ,בירכתי 'לישב בסוכה'
ותנאיהם הם בעצם מחסום מפני שמחה אמיתית ,ההרגלים שלנו בהתלהבות רבה ,ואכלתי 'כזית' בדבקות .בשלוש דקות לשתים
מונעים מאיתנו אושר אמיתי על עצם היותנו יהודים ,ורק עשרה כבר הייתי בחזרה בעמדת השמירה ,רגע לפני שיבוא
ההשתחררות מהם תביא אותנו אל האושר והשמחה האמיתיים מחליפי ,שלא יגלה חלילה שנעלמתי לזמן מה ...סיים החייל את
והבלעדיים! סיפורו בהתלהבות ומבוכה גם יחד ,ושאל :אולי למצוה הזאת
(פניני פרשת השבוע) שקיימתי במסירות נפש מכוון הרבי?
'זו מצוה כבירה שנקנתה במסירות נפש' ,אמר הרבי בהתלהבות
ובהערכה' ,מצוה רבת זכות ויקרת ערך ,אך עדיין היא לבדה לא
מפלת הרשע בכח האמונה
נעשה אנחנו רוצים שהוא ימות שהוא זלזל בכבודה של תורה אבל כמה גדולה אמונת חכמים שהיא יכולה לעזור לאדם גם במצבים
מצד שני הכסף .אשתו אמרה לו עם הרבי אמר אנחנו נסתדר ומיד הלא מובנים.
עלה בראשה רעיון ,לך ותגיד לגוי שיש לך הזדמנות נדירה ,בא לך מסופר על רבי צבי אריה שהיה קדוש עליון עוד כשנולד הבעל שם
סוחר גדול של משקאות חריפים במחירי מציאה ושאתה צריך את טוב אמר עליו זה יאיר את העולם .רבי צבי היה בעל מופתים גדול
הכסף דחוף לקנות ממנו את הסחורה וגם אתה תרוויח מזה אתה ושמו התפרסם בעולם .יום אחד הוא התארח בעיירה הסמוכה
תקבל במחירים ממש זולים .כך עשה ,הלך לגוי וכשהגיע אליו הגוי לעירו ,כולם הגיעו לקבל את פניו והתלבשו בבגדי חג והיו
ראה אותו לא רגיל ושאל אותו לשלומו .אמר לו תקשיב אף פעם בהתרגשות גדולה כדי לקבל ברכה מהרב וגם גויים עמדו בתור
לא עמדתי לך על הראש לגבי החובות אבל אני חייב את כל הכסף מרוגשים .בין כל הגויים היה גוי אחד "פטריק" שגם הראה שהוא
היום וסיפר לו את כל העסקה הגדולה וביקש שהיום יביא לו את אוהב את הצדיק אבל בתוכו הוא היה רותח כמו אש בטענה כל יום
הכסף כי מחר הסוחר הגדול הולך וגם אתה תרוויח מזה שאתה יש ליהודים חג ,חג סוכות ,חג הפסח וגם היום הם עושים חג
תקבל במחירים זולים .הגוי שמע את זה אמר לו יש כאן גוי עשיר לכבוד הרבי ויותר מזה גם הגויים מצטרפים אליהם .הכומר שלנו
אני אלך לבקש ממנו שיביא לי אלף רובל ותבוא עוד שעה .לאחר משתכר ועושה הרבה עבירות והרב הזה עושה את עצמו צדיק.
שעה הגוי נתן לו את האלף רובל איך שלקח את זה שמח ואמר ככה זעם בליבו.
בליבו עכשיו הוא יכול למות.
לאט לאט גם הוא התקרב בתור לרבי עד שהגיע לקודש ,כשהרבי
בלילה מול ביתו של הגוי היה שדה של קוצים ,דוד שיעה היתה לו נתן לו את היד הגוי ירק עליה .כולם ראו את זה ורתחו אבל פחדו
אמונה תמימה והוא רצה לראות איך הוא מת .באותה לילה הגוי לעשות דבר ,התחילו לצעוק צריך להרוג אותו הוא פגע בכבודה
הזמין חברים גויים אוכלים בשרים שותים יינות ורוקדים והגוי סיפר של תורה .כל הציבור היו בזעם אבל הגוי הזה הלך לביתו כאילו
להם מה הוא עשה לרבי וכולם התחילו לצחוק עובר שעתיים שלוש לא קרה כלום .הרבי אמר להם ,תדעו לכם אנחנו נמצאים בין גויים
היהודי אמר בליבו איך הוא ימות הוא בריא כמו שור וממשיך (גם הגויים שמעו אותו) זה בסדר ,תהרגו אותו .אבל מה יקרה עם
לחכות שימות הגיע כבר השעות הקרבות לבוקר הוא רצה לקום שאר הגויים אחר כך .אמר לו אחד החסידים ,רבי אבל איך אפשר
הביתה ולבסוף נרדם שם וחולם שאשתו מעירה אותו קום מהר להעביר דבר כזה בשתיקה .אמר לו הרבי ,אין לך מה לדאוג
וטול ידים ותברך שלא עשני גוי בכוונה שלמה ובשמחה גדולה כל הקב"ה יפרע את זה.
העיר על גלגלים הגוי מת ,הוא אכל חתיכת בשר ונחנק .לא עבר
כששמעו את הרבי אומר כך כולם נרגעו חוץ מיהודי אחד שקראו לו
יום משהרבי אמר שהוא יקבל את העונש שלו והוא מת יש כאן
"דוד שעיה" שהוא רתח מכל מה שהיה .לדוד שעיה היה בית
קידוש השם גדול .ואז דוד התעורר מסתכל לתוך ביתו של פטריק
מרזח גדול ועוד הוא היה סוחר במשקאות חריפים לאנשים
וראה אותו שוכב על הרצפה ומת וכולם בוכים והבין שהחלום הזה
בכמויות גדולות ואותו גוי "פטריק" שירק בידו של הרבי תמיד קונה
היה אמיתי רץ לאשתו וסיפר לה את כל מה שקרה.
ממנו סחורה .דוד שעיה הגיע הביתה אשתו ראתה אותו רותח ולא
הסיפור הזה הגיע לרבי והוא אמר אני לא התכוונתי שהוא ימות רגוע היא שאלה לשלומו והוא סיפר לה את כל הסיפור ,אבל למה
תוך יום אבל האמונה התמימה של היהודי שרץ מהר להביא ממנו אתה דואג .אמר לה ,הרב אמר שהוא יקבל את העונש שלו זאת
את הכסף שחשב שהוא ימות מחר וחיכה לו כל הלילה גרם לו אומרת הוא צריך למות בימים הקרובים אבל למה אנחנו צריכים
לקרב מיתתו. להפסיד מזה ,הוא קונה מאתנו סחורה גדולה והסביר ,נתתי לו
(הרב דניאל זר) כמות ענקית של יין משובח ועוד סוגי משקאות חריפים בסכום גדול
מאוד אלף רובל ואם מחר הוא ימות הפסדתי את כל הכסף ,מה
מרכז התורה והחסד
איגוד תלמידי וחסידי
קראלי קראלי
בארץ הקודש סימן טוב ומזל טוב
בהדרת הכבוד שלוחה בזאת ברכותינו
שמחת בית השואבה קדם אנשי שלומינו שהשמחה במעונם
המרכזית הרה"ג משה מיראלי שליט"א
בראשות מו"צ בעי"ת אשדוד ת"ו
מרן רבינו עט"ר שליט"א להולדת הנכד
תתקיים אי"ה ולבנו בכורו צורבא מדרבנן
ביום ד דחוה"מ סוכות הר"ר דוד חנניה הי"ו
אישפוזא דיוסף צדיקיא להולדת הבן
בסוכה הגדולה במזל טוב ובשעטומ"צ
דקהילתינו הק' באשדוד יה"ר שירווה רוב נחת ותענוג דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח
פרטים נוספים בקול קראלי המאחלים מקרב לב
רבנן ותלמידיהון
בזכות הצער לאתרוג
אחד שעומד בחצר וסביבו עומדים הרבה איכרים, להרה"ק הרבי מלובלין זי"ע היה חסיד פרוש ,עובד
כולם נראים נסערים ונרגשים .מסתמא אירע כאן ה' ,בשם ר' אלעזר .עני מרוד היה ר' אלעזר ובקושי
מאורע מיוחד .בטרם הספיק ר' אלעזר לחשב את התפרנס לחם לפי הטף ,אך הדבר לא הטרידו כלל,
צעדיו הבחין בו היהודי ורץ לעברו' :שלום עליכם ר' ועסוק היה יומם ולילה בתורה ובעבודה .והנה אף
יוד! ,ברוכים הבאים בצל קורתי!' ,ר' אלעזר נענה על פי שהיה עני ואביון ומתקיים מלחם צר ומים,
בתודה להזמנתו אולם הוא היה מוכרח לברר: מכל מקום במצווה אחת לא חסך מאומה ,והיא
'אמור נא לי ,מדוע כולם נסערים כל כך?!' ,אמר לו האתרוג של סוכות .במשך כל השנה לקח מפתו
היהודי' :אם שאלת אספר לך ,הפריץ של העיר הדלה וצבר פרוטה לפרוטה על מנת שיוכל לקנות
שלנו הוא עשיר גדול ,ומחזיק בבעלותו כמה וכמה אתרוג מהודר ,וכחודש או יותר לפני סוכות כבר
אחוזות ועיירות ,לאחרונה מת אביו הזקן שהיה היה משוטט בשווקים ומחפש אחר אתרוג נאה
פריץ בעיר רחוקה ,והפריץ שלנו גמר אומר להביא שיהיה מהודר בתכלית ההידור.
את אמו הזקנה לגור בביתו ,והנה אמו הזקנה
שנה אחת לא מצא ר' אלעזר את אשר ביקש.
קיבצה את כל תכשיטיה והזהב ומרגליות שהיו לה
במשך ימים ושבועות נדד מעיר לעיר וביקר בכל
בביתה עם כל שטרי הבעלות של נכסיה בצרור
מיני סוחרים אך בכל זאת לא מצא אתרוג כלבבו.
אחד ,אך בהגיעה לכאן נודע לה שהצרור אבד,
בהגיע יום אחד לפני סוכות הבין ר' אלעזר שלשוא
הפריץ שלח שליחים בהולים לחפש בכל הדרך אך
הוא מחפש .בלית ברירה נטל את האתרוג שקנה
הללו חזרו בידיים ריקות ,עכשיו בוכה הזקנה מצער
לו אחיו ,אתרוג נאה וכשר לכתחילה ,אך לא מה
ובנה הפריץ אובד עצות לכן כולנו נסערים כל כך'.
שהוא מבקש ,ויצא על עבר הדרך המוביל לעירו.
ר' אלעזר הבין את אשר לפניו ,הוא מיהר ללכת
מחשבתו של ר' אלעזר היתה נתונה לאתרוג ועל
לארמונו של הפריץ וביקש למסור לו שיהודי אחד
כך שלראשונה הוא מוכרח ליטול אתרוג שלא הוא
מבקש לפגשו בעניין הצרור ,הפריץ ואמו מיהרו
בחר .ומשום כך לא הבחין שהוא תועה מדרך
להגיע במרוצה ור' אלעזר מסר להם את הצרור
המלך ומסתבך ביער עבות ,עד שהתעורר
בשלמותו .ומיהרה לפתוח את הצרור ובדקה שהכל
משרעפיו כבר היה עמוק עמוק בין עצי היער,
נמצא ,היא פרצה בקריאות שמחה ודחקה בבנה
כאשר הערב עומד לרדת בכל רגע .פחד מוות נפל
הפריץ שיגמול ליהודי כגמולו הראוי' ,מה אתן לך?'
עליו אולם עד מהרה התעודד והתחזק' ,הלא ה'
שאל הפריץ את ר' אלעזר' ,איני צריך מאומה'
עמדי ומה לי לירא' ,הוא מיהר לחפש הדרך בטרם
השיב ר' אלעזר' ,רק אם יואיל הפריץ להרכיבנו
יחשיך לגמרי ולא יוכל לראות מאומה ,ואכן לאור
לעירי יען כי מחר בערב חל החג אצלנו ואני צריך
דמדומי החמה הבחין בשביל צר העובר בין העצים
להיות בביתי' .אולם הפריץ לא שמע לו והעניק לו
ואשר נראה כדרך כבושה ,הוא הזדרז לצעוד בה
על אתר את אחת האחוזות היותר נכבדות מנכסיו,
על מנת להגיע למקום יישוב ,אך הנה לאחר כמה
ולאחר מכן שלחו במרכבה מפוארת בליווי משרתים
פסיעות הבחין פתאום בצרור תפוח המונח בצידי
אל ביתו.
הדרך ,הוא הרימו ופתחו ונבהל לראות שהוא גדוש
ומני אז היה ר' אלעזר לאחד העשירים הגדולים בתכשיטים ואבנים טובות ומטבעות זהב ,וכן
שבעיר וזכה להחזיק הרבה משפחות ולהרבות בשטרות וניירות הרבה .הוא צירף את הצרור
צדקה וחסד .והיה רגיל תדיר לומר שלכל זאת זכה לחבילתו ומיהר להמשיך בשביל שהלך והתרחב
בזכות הצער שהיה מצטער שלא היה לו אתרוג לדרך רחבה וכבושה ,עד שראה מרחוק אורות
יפה בחג. מנצנצים ,סימן שהגיע למקום יישוב.
(גליון המאיר סוכות – תשפ"ה) הוא נכנס אל העיר ובירר היכן דר כאן איש יהודי,
התושבים הראו אותו בית כלשהו ושם ראה יהודי
אני סברתי כי כך צריך לעשות ,נשכבתי על הקורה ,והילדים להלן מעשה שהיה עם המהרי"ל דיסקין זצ"ל ,מרא דאתרא
הרימו אותה כאשר אני שוכב עליה והחלו להסתובב ברחוב תוך דירושלים ,קדש הקדשים ,גאון הגאונים ,שהיה קודם בואו
שהם אומרים 'יושב בסתר' ...היו לי אז בושות גדולות ,אך לירושלים רב בבריסק.
בסופו של דבר עשיתי סוכה כדין. בסמוך לעירו ,התרחש סיפור עם יהודי שמת ,כפי שזה נקרא
מצוות הסוכה שנעשתה עם ביזיונות שכאלו" -סיים היהודי - היום 'מוות קליני' .לאחר שחזר להכרה סיפר מה עבר עליו
"היא זו שהכריעה את הכף!". בעולם האמת .רבי יהושע לייב נסע אליו כדי לשמוע זאת מכלי
ככל שאדם מתאמץ יותר בקיום המצוות ,כך שכרו גדול יותר. ראשון.
הרי אצל רות המואבייה כתוב (א ,יח)" :ותרא כי מתאמצת היה זה יהודי פשוט ,עם הארץ ,בקושי ידע בין ימינו לשמאלו.
היא" .בזכות זה זכתה רות להיות אמה של מלכות .ככל והנה – כך סיפר – כאשר הגיע לבית דין של מעלה ,החלו לדון
שמקריבים יותר ,כך זה נשאר לנצח .יעזור לנו הקב"ה שנעמוד אותו .תחילה הביאו את העברות שלו ,חבילות חבילות ,ושמו
בניסיונות ,נטפס בהר ה' ,וננצל את החיים שלנו כדי לזכות אותן על כף המאזניים .לאחר מכן הביאו את המצוות שלו ,ושמו
לנצח נצחים. על הכף השנייה ,אבל המאזניים כלל לא זזו.
(רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל – יחי ראובן ימים נוראים סוכות). הביאו ערימה גדולה ,שמו אותה על כף המצוות והיא הכריעה
את הכף ,עד שנגזר דינו לשוב לעולם הזה.
ומה היה באותה חבילה?
מאות כבר נושעו! ומה איתך? היהודי דנן ,עם היותו עם הארץ ,היה הולך להתפלל בבית
רוצים גם ישועה? יש לכם שמחה ,אזכרה וכו'
הכנסת .בדרשת 'שבת שובה' ,דיבר הרב על מצוות סוכה,
תרמו! וקחו חלק בהפצת המעיינות של
ואמר לשומעים כי בכל רגע שאדם יושב בסוכה הוא מקיים
מרכז "אמונת חיים" קראלי מצוות עשה דאורייתא ,ובסוכה נכנס האדם כולו ,ויושב בצלא
כתובת לתרומות תגובות ולקבלת הגליון
רח' הרב אבוחצירא 12אשדוד דמהימנותא.
טל 08-8659931.או 055-6798152-4 בתום דברי החיזוק ,החל הרב ללמד את הציבור הלכות סוכה,
בנק הדואר 8211697 :ביט054-5035766 : ואמר שהסוכה צריכה להיות פחות מעשרים אמה ויותר
באימייל8659931@gmail.com : מעשרה טפחים ,ושאר הלכות סוכה.
"ואני" – ממשיך היהודי בסיפורו – "ליבי מתרחב בקרבי ואני
מחליט לעשות סוכה כדת וכדין .אני יודע כי עשרים אמה זה
קול קראלי גדול ,ואילו עשרה טפחים זה קטן ,אבל אין לי מושג כמה זה.
התביישתי לשאול את הרב .מה עשיתי? למחרת ניגשתי לחדר
074-7962278אידיש הסמוך ,נטלתי קורה גדולה ,ובהפסקה ניגשתי לילדים ושאלתי
אותם' :קינדרלאך אתם רוצים סוכריות? אם כן ,אמרו לי כיצד
עברית 03-7236730 לחתוך את הקורה שלא תהיה יותר מעשרים אמה'...
הילדים ראו עם מי יש להם עסק ...הם אמרו לי שאי אפשר
שמעו ותחי נפשכם סתם כך להסביר לי ,עליי להשכיב את הקורה על הריצפה
ולשכב עליה ,ואז ידעו בדיוק היכן זה עשרים אמה...
לזכר נשמת לזכר עולם יהיה צדיק לעילוי נשמת
הקדוש הגה"צ מאיר זצוק"ל הרה"ח חיים לייב ז"ל
רבי רפאל מרדכי פישהוף זצ”ל בהרה"צ יצחק משה זצ"ל בן הרה"ח שמשון ברנשטיין ז"ל
בן הרב שרגא שליט"א רב העיר קראלי נלב"ע ג תשרי שבת שובה תשפה
נעקדה"ש ח תשרי התשפ"ד נלבע יו"ט א' דסוכות תרנ"ד
לזכר עולם יהיה צדיק לזכר עולם יהיה צדיק
מורינו רבינו לזכר עולם יהיה צדיק האדמו"ר מפיטסבורג
הגה"צ אביגדור מוזס זי"ע אדונינו מורינו ורבינו הרה"ק מרדכי ישכר בער זי"ע
בן רביה"ק משה זיע"א מטשערטעז בן הרה"ק אברהם אבא זיע"א
נלב"ע א' חשון תשנ"ח הגה"צ יצחק צבי משה זי"ע נלב"ע יז תשרי סוכות תשפ"א
ברא כרעא דאבוה
אדמו"ר אביגדור מוזס זצ"ל
לעילוי נשמת לעילוי נשמת
הגה"ח ישראל צבי ז"ל מקראלי הגה"צ משה וועבר זצוק"ל
בהרה"ח אברהם אלטר ז"ל נלב"ע ד' טבת תשעט בהרה"צ מרדכי זצ"ל
רויטמן
נלב"ע כח תשרי תשפ"ג
זכותו יגן עלינו ועכי"א נלבע יב כסלו תשפא
אל תבט אל מראהו ולבושו החיצון כי תוכו רצוף אהבה להתורה הקדושה (מתוך מכתב מבעל ה'משיב נפש' זצ"ל)
כל אותו היום ,התרוצץ רבי אלעזר בין חצרות התושבים היהודיים חסידים ואנשי מעשה לצד המוני עמך ישראל וגם צדיקים נסתרים
שבאותה העיר ,כשהוא תר אחר סוכה כשרה כדת וכהלכה ,אשר מל"ו הצדיקים הנסתרים שבדור ,מכתתים היו את רגליהם
ניתן יהיה לברך עליה "לישב בסוכה" ללא חשש ולסעוד בתוכה לליזענסק ,כדי לשחר לפתחו של צדיק הדור ,הרה"ק הרבי רבי
את סעודת החג -אך לשווא .תושבי המקום לא הצטיינו בדקדוקים אלימלך מליז'ענסק זצ"ל .על אחד מהם ,אשר הופיע ביום מן
יתרים בהלכה ,והסוכות המועטות שהוקמו בעיר היו כשרות אך הימים בליז'ענסק ,מסופר הסיפור הבא:
בדיעבד .עגמת נפשו של רבי אלעזר עקב כך היתה גדולה ורבה, בין ההמונים שצבאו על פתח היכלו של הרבי רבי אלימלך ,צצה
פי כמה וכמה מזו שגרמה לו השהייה בחג בארץ נוכריה .בדלית לפתע דמותו של אדם לבוש בחליפה קצרה ,כמנהג הגויים ,דבר
ברירה גמר בלבו כי מלבד סעודת החובה שבליל החג הראשון, שהיה בלתי מצוי בימים ההם בין שלומי אמוני ישראל יושבי
יכלכל את עצמו במשך כל ימי החג בפירות ובירקות בלבד ,ובכך מדינות גאליציא ופולין .תלבושת כזו ,הוכיחה בדרך כלל על
יפטור את עצמו מחיוב אכילה בסוכה מדאורייתא. בעליה ,כי פרש מדרך ישראל סבא ,רחמנא ליצלן ,והתבולל בין
לאחר תפילת ליל החג ,בעודו יושב בבית הכנסת והוגה בספר, הגויים .ואולם עד שהיה סיפק בידי הגבאים לעכב בעדו ולהרחיקו
פנה אליו לפתע אחד מיהודי המקום ושאל" :היכן מתכוננים אתם מסביבות המעון הקדוש ,חמק הלה בזריזות אל החדר פנימה
לסעוד בחג הסוכות?" ועוד בטרם הספיק רבי אלעזר להשיב, והגיע עד לפני הרבי.
המשיך הלה ואמר" :בביתי תוכלו למצוא סוכה כשירה למהדרין לפליאתם של הנוכחים ,קיבל הרבי רבי אלימלך את פני האיש
והינכם מוזמנים לסעוד אצלי במשך כל ימי החג!" בחיבה יתירה ,האיר אליו פנים ,נטל את הפיתקא אשר הושיט לו
עם כניסתם אל בית האיש ,אורו עיניו של רבי אלעזר ,למראה הלה וקרא בה בעיון רב.
הבית היהודי המובהק שניגלה לעיניו .מזוזות גדולות קבועות היו אדהכי והכי ,מיהרו הגבאים להזעיק את בן הרבי הגדול ,הלא הוא
בפתחים ,הצניעות ניכרה היטב בחלל וריח של יהדות שורשית הצדיק הקדוש רבי אלעזר ,אשר הוראותיו היו קובעות להם כיצד
בדרך ישראל סבא נדף מכל פינה .מלבד התלבושת ה'אשכנזית' לנהוג במקרים מביכים כגון זה ,שכן ידועה היתה קפידתו הרבה
של בעל הבית כדרכם של מרבית היהודים בפרוסיא ,התנהל כל של הרבי על המשנים מן התלבושת היהודית המקורית ,עד כדי אי
הבית על פי התורה והמצווה ,וגם הסוכה המפוארת ,אשר לתוכה נכונות לקבל את פניהם בהיכלו.
הוביל בעל הבית את אורחו ענתה על כל דרישות ההלכה ללא ברם ,הפנים המסבירות בעליל שהראה הרבי לאיש ,העידו כמאה
שום פגם ופקפוק. עדים ,כי מדובר הפעם במקרה יוצא מן הכלל ,עד כי גם רבי
לאחר שנוכח ביראת השמים המופלגת של האיש ובני ביתו, אלעזר נותר מנגד דומם ,מבלי לנקוט עמדה ,כשעיניו מרותקות
ולאחר ששוחח עימו בדברי תורה והלכה ונוכח לדעת ,כי גם בדיני למחזה הנדיר.
הכשרות יכול הוא להיות סמוך ובטוח על האיש ועל ביתו .ניאות לאחר שסיים הרבי לקרוא את הפיתקא שמסר לו האיש ,נשא אליו
רבי אלעזר לסעוד את סעודות החג על שולחנם .ואכן נחת רוח את עיניו ושאלו בנימה אבהית:
מרובה מצא רבי אלעזר בצל קורת מארחו אשר אף ידע לערוך "האם יש לך בקשה מיוחדת?" "הן" -השיב האיש בשפה
את שולחנו לפני ה' ,ולא פסק פומיה בכל שעת הסעודה מדברי הגרמנית ובקול רם ,אשר נשמע היטב בכל פינות החדר -אחלה
תורה שמחים ומאירים כדרך גוברין יהודאין ,תלמידי חכמים יראי את פני הרבי להתפלל בעדי ,כי מי שלבי שבוי באהבתו ,יפנה אף
ה' וחושבי שמו. הוא לאהבה אותי!"
לאחר תום ימי החג ,כאשר בא רבי אלעזר להיפרד מעל מארחו הופעתו ותלבושתו של האיש ,לצד השפה הגרמנית שבפיו ,ועל
ולהודות לו מקרב לב על הכנסת האורחים הנאה שנהג בו ועל הכל בקשתו המוזרה הצדיקו לכאורה נזיפה חמורה ומנה אחת
ההנאה הרוחנית העצומה שהסב לו במחיצתו ,הואיל לבטא אפיים ,ואולם למרבה הפלא ,הוסיף הרבי להאיר לו פנים ביתר
בשפתיו תמיהה שניצבה בפניו במשך כל ימי החג ולא ידע את שאת ,ואף נשא את קולו וברכו כפי בקשתו לאמור:
פתרונה: "הקדוש ברוך הוא יעזור לך וימלא את משאלת לבך ,שנשוא
"ברשותכם" -נענה ואמר למארחו " -אבקש לדעת את פשר אהבתך ישיב לך אף הוא אהבה!"
הכיסא הריק ,אשר הוצג בראש השולחן לצדכם בסוכה ,בכל לאחר שסיים רבי אלימלך לקבל את קהל המשחרים לפתחו ,נכנס
הסעודות בכל ימי החג והמועד ,מבלי שאיש יישב עליו!" רבי אלעזר אל הקודש פנימה וניסה לדלות מפי אביו הקדוש ,את
מדוע ריק? -התפלא המארח על השואל ועל שאלתו " -וכי לא פשר היחס הלבבי שניתן לאותו 'אשכנזי' ,הלבוש בבגדי נוכרים
ראיתם כי ביום הראשון ישב עליו אברהם אבינו ,ביום השני - ומדבר בשפתם ,והמענה האוהד שניתן לבקשתו המוזרה.
יצחק אבינו ,ביום השלישי -יעקב אבינו ,וכן בשאר הימים לפי "בעזרת השם תבין את הדבר!" -הבטיחו הרבי אך לא פירש
סדר בואם של האושפיזין הקדושים?! מאומה.
"לא לא ראיתים!" -הודה רבי אלעזר" .חבל! חבל מאוד שלא ***
ראיתם אותם!" הצטער המארח ה'אשכנזי' מעומק לבו. בשלהי חודש אלול של אותה שנה ,כבר ידוע היה בכל המחוזות
כאשר חזר רבי אלעזר מפרוסיא אל בית אביו לליזענסק ,מיהר הקרובים והרחוקים ,כי יבול האתרוגים נפגע קשות מפגעי מזג
לספר לפניו בראשונה בהתרגשות מרובה ,את דבר הכיסא הריק האוויר ,וכי השגת אתרוג הדר לחג הסוכות תהיה כרוכה בקשיים
אשר ניצב בסוכת מארחו ואת ההסבר שקיבל על כך .התחייך רבי מיוחדים .ישראל קדושים ,המהדרים במצוות החלו מיד לנקוט בכל
אלימלך חיוך רב משמעות ופתח ואמר :הבטחתי לך כי בעזרת האמצעים הדרושים כדי לייבא אתרוגים ממדינות אחרות ,ובמיוחד
השם ,תבין את פשר קבלת הפנים הנלבבת שערכתי ליהודי חרדו החסידים להשיג אתרוג ממרחקים בעבור הרבי הקדוש
ה'אשכנזי' שביקר אצלי לא מכבר .ובכן לשם כך שיגרתי אותך שבליזענסק .ואולם ככל שנקפו הימים התברר ,כי המשימה קשה
לפרוסיא ,כדי שתזכה להכיר מקרוב את אותו יהודי אחד מן עוד יותר מששיערו בתחילה.
הצדיקים הנסתרים שבדור ,הזוכה לראות עין בעין את האושפיזין במוצאי יום הכיפורים ,קרא רבי אלימלך ,לבנו רבי אלעזר ,והורה
הקדושים ,המבקרים בסוכתו מדי שנה בשנה. לו לצאת בנסיעה מהירה לאחת הערים בפרוסיא -היא גרמניה -
"ועתה אגלה לך גם ,כי האיש ביקש ממני אז להתפלל בעדו כדי לקנות שם אתרוג הדר לחג הסוכות .על אף שנהיר היה לרבי
שהשכינה הקדושה אשר אותה הוא אוהב בכל לבו ונפשו ,תאהב אלעזר כי בדרך הטבע אין לו סיכוי לשוב מן הדרך הרחוקה לפני
אף היא אותו!" החג ,לא שאל שאלות ולא הקשה קושיות ,כי אם יצא תיכף ומיד
[למען לא יטעה הטועה לומר ,כי מסיפור זה מוכח ,שאין להקפיד על למלאות אחר מצוות אביו.
הלבוש ועל הסביבה וכי ניתן להתלבש כ'אשכנזי' ולהתגורר בעיר ואכן לאחר מאמץ ויגיעה לא מועטים ,עלה בידי רבי אלעזר לרכוש
'אשכנזית' ,ואף על פי כן לזכות לארח את שבעת הרועים בסוכה ...נענה אתרוג מהודר כדת וכהלכה ,ואולם הדבר היה כבר בערב החג
ונאמר :לא היא! אדרבה! דוק מינה לאידך גיסא :רק מי שהוא בעל כאשר האפשרות לחזור הביתה לפני החג שוב לא היתה
מדריגה כה נעלה ,הזוכה לארח את שבעת הרועים בסוכתו -הוא ,ולא
אחר ,רשאי להסתיר את עצמו בלבוש 'אשכנזי' ולהתגורר בעיר
במציאות ,והוא נאלץ להשלים עם הרעיון כי ייאלץ לחוג את חג
'אשכנזית' מבלי לחשוש פן יבולע לו]. הסוכות בניכר.
צנתרות הזהב (ח"ב עמ' סב)
בכיית הינוקא בקעה רקיעים
הזוהר הקדוש (פרשת בלק דף רד ע"ב) מביא סיפור לפני זמן לא רב ,התפרסם סיפור מעניין שאירע במדינת
מרגש מאוד: פנמה שבאמריקה הדרומית .פקיד גוי ,שעובד בסוכנות
הדואר ,מצא מכתב ,שכתוב עליו" :לכבוד בורא עולם"...
רבי אלעזר פנה לחבורה הקדושה ואמר להם" :בואו
ונגמול חסד עם הרימון שהוא מלא גרעינים" ,כוונתו לפי חוקי המדינה ,אסור לאדם לפתוח מכתב שאינו
הייתה ללוות את רבי יוסי דפקיעין שנפטר .כשהגיעו ממוען אליו .מי שעובר על החוק ,ופותח מכתב לא לו –
לבית ,עמדה בפתח הבית ילדה קטנה ,שמנעה מהם את צפוי לשנת מאסר.
הכניסה לבית ,לחדרו של המת.
הפקיד פנה לכומר העליון" :אולי כבודו יודע מה הכתובת
הם נאלצו לעמוד בפתח הבית ,ומשם הם שמעו את בנו של בורא עולם? כיצד מביאים לו מכתב הממוען אליו?"
הקטן של רבי יוסי ,שהיה לבדו בחדר עם אביו המת,
השיב לו הכומר" :אמנם יש לי קשרים הדוקים עם בורא
בוכה בקול גדול ,כשהוא שוכב על המת ,פיו על פיו ,והוא
עולם ,אולם את כתובתו המדויקת אינני זוכר"...
צווח ואומר:
השלטונות פנו לערכאות ,והוציאו אישור מיוחד לפתוח
"ריבונו של עולם! כתבת בתורתך (דברים כב ,ו)' :כי יקרא
קן ציפור לפניך וכו' והאם רובצת על האפרוחים או על את המכתב.
הביצים לא תקח האם על הבנים' ,והנה את האמא שלנו כשפתחו את המכתב מצאו שכתוב בו כהאי לישנא:
כבר לקחת .אבא שלנו היה עבורנו גם אבא וגם אמא, "אלוקים! אנא! תמצא לי את הוריי שאבדו לי .על החתום:
ואיך אתה לוקח אותו ,ומשאיר אותנו ,שני אפרוחים צ'יקו"...
קטנים ,לבד ,יתומים מאב ומאם?".
כל המדינה רעשה וגעשה .כל התקשורת התגייסה למען
למשמע הדברים ,רבי אלעזר ,ועמו כל החבורה הקדושה, המטרה :לאתר את צ'יקו ולמצוא את ההורים שלו ...ולאו
פרצו בבכי ,ורבי אלעזר אמר להם" :אחרי בכיים שכאלה, מילתא זוטרתא היא :בפנמה יש מעל לשלושים ושישה
של הינוקא ,אין ספק כי עומד לקרות כאן נס! הקב"ה מיליון איש! יש מאות אלפי "צ'יקואים" ...אך בסופו של
ישנה את סדרי בראשית לנוכח בכיות שכאלו!" דבר צ'יקו נמצא .התברר כי הוא בסך הכל ילד בן שבע.
הזוהר מספר כי עמוד של אש הפסיק בינם לבין המת, כל גורמי הביטחון והרווחה ,הצבא ,המשטרה ,השרים
ורבי יוסי פתח את עיניו וקם לתחייה .הוא קרא לכל וחברי הפרלמנט ,הפכו את העולם עד שגם הוריו של
החבורה הקדושה ואמר להם" :דעו לכם כי כבר הייתי צ'יקו אותרו.
בעולם האמת .כבר הכינו שם את הכיסאות למשפט .אך
הדמעות של הילד בקעו רקיעים ,קרעו את גזר הדין, שאלו אותו" :צ'יקו! למה פנית לבורא עולם? למה לא
והחזירו אותי לתחייה ,לעוד עשרים ושתיים שנים". פנית לצבא או למשטרה?".
רבותיי! לא מדובר כאן על אליהו הנביא שהחיה מתים. וצ'יקו ענה בתמימות" :אני חושב שהכתובת המדויקת
גם לא מדובר על אלישע שהחיה מתים .מדובר כאן על לפניות היא דווקא בורא עולם"...
דמעות של ילד! דמעות של ילד – בכוחן להחיות מתים!
עד כאן הסיפור.
אם לדמעות של צ'יקו היה כוח להפוך את כל פנמה,
דומה כי לסיפור הזה יש זווית יהודית מתוקה :אם ילד גוי
דמעות של ילד יהודי על אחת כמה וכמה שיש בכוחן
כותב – בתמימות ילדותית – מכתב ,וממען אותו "לכבוד
להפוך גזר דין של מעלה ולבטל גזרות קשות ורעות.
בורא עולם" ,כי הוא מבין שזוהי "הכתובת הטובה ביותר"
כדאי לזכור את הדברים לקראת יום הושענא רבה ,יום לפניות בעת צרה ומצוקה ,ומכוח המכתב הזה בורא עולם
חיתום הדין. הופך את כל פנמה עד שהוא מוצא את הוריו – על אחת
כמה וכמה ,אם ילד יהודי היה שולח מכתב שכזה
כוחן של דמעות. לאלוקים ומבקש בו ישועה ,אין ספק כי מכתב כזה היה
(הגאון רבי חזקיהו יוסף קרלינשטיין שליט"א -דורש טוב גורם למהפכה גדולה ומקרב את הישועה.
סוכות)
מה יותר טוב "עמי במחיצתי" או עשירות
יחסר לך ממון .אפילו כשתהיה בדרכים ,תכניס את היד הרה"ח רבי נחמן יוסף וילהלם זצ"ל סיפר :קודם עלותו
לכיס ותמצא כסף". לארץ ישראל הוא נסע להרבה צדיקי הדור לקבל מהם
השיב אותו זקן וענה שהוא בוחר בעשירות! וסיים הזקן ברכת 'צאתכם לשלום' .במהלך נסיעותיו הגיע לחצר
ואמר :מה אומר ומה אדבר ,ברכתו של הצדיק הקודש של הרבי מקארלין האדמו"ר רבי ישראל
התקיימה במלואה .מעולם לא היה חסר לי כסף ,שפע מסטאלין זי"ע המכונה בפי חסידי קארלין
רב הושפע לי ולבניי. "הפרנקפורטר" ,על שם מקום מנוחתו .כשהגיע רבי
אבא זצ"ל כשהיה מספר את הסיפור היה מסיים נחמן לבית הרבי ,מצא את דלת חדרו פתוחה לרווחה,
ואומר :הרבה שנים לא הסכמתי ולא ירדתי לסוף דעתו הציץ פנימה וראה את הרבי יושב בראש השולחן,
וסמוך אליו יושב אדם זקן .הזקן סיפר לרבי עובדות
של אותו זקן וחסיד .כשהיתה לו האפשרות לבחור
ומעשים מצדיקים שזכה להכירם ,הוא דיבר בקול וניתן
בדבר הגדול ביותר ,לשהות במחיצת הרה"ק הבית
היה לשמוע את כל מהלך שיחתו.
אהרן ,מי יוכל לתאר את גודל התענוג והאושר לשהות
בהיכלו של הרבי ,איככה העדיף את העשירות -תענוג סיפור אחד אשר 'בדידי הוי עובדא' סיפר הזקן:
חולף ועובר -על תענוג רוחני לנצח נצחים. המעשה אירע אצל זקנו של הרבי ,האדמו"ר ה'בית
אהרן' זי"ע .שנה אחת הקדים החורף לבוא ,והחל
לאחר שנים סיפר את המעשה למחותנו הרה"ח רבי
יוסף קנובליך זצ"ל ,מחשובי חסידי בעלז וממקורבי מראש השנה החלו לרדת גשמים עזים ,רוחות סוערות
הרה"ק רבי אהרן מבעלז זי"ע .להפתעתו הגיב רבי השתוללו בחוצות ,וכפור עז שרר .תוך ימים ספורים
יוסף ואמר :הצדק עמו וטוב עשה שבחר בעשירות .גם התכסו העיר קארלין והסביבה במעטה לבן ,שלג כבד
אני -אמר רבי יוסף ,אם היו נותנים לבחור בין שתי הצטבר על גגות הבתים והפך עד מהרה לקרח מגודל
הברירות ,הייתי בוחר בעשירות .אבא הרים את גבות הקור.
עיניו בהבעת פליאה ...אולם ר' יוסף קרא את חג הסוכות עמד בשער ,ולא היתה ניכרת שום תכונה
מחשבותיו ואמר :אם היה בוחר להיות "עמי במחיצתי" לקראת החג .גם אותם בתים שהיו להם סוכות מוכנות,
הרי את נפשו הציל ,ולעצמו היה "מסודר" במנוחה ומעל הסכך היה צריך רק להזיז את ה"שלאק" ,לא היה
נכונה .מה שייך יותר טוב מזה? אבל איזו תועלת אפשר להזיזם.
היתה צומחת מזה לאחרים?! הזקן שישב מול הרבי ,סיפר ואמר שגמלה בלבו
אבל בזה שבחר בעשירות ,הוא יכל לגרום הנאה החלטה לעשות כל מה שביכולתו כדי שה'בית אהרן'
להרבה יהודים .לעזור לאלמנות וליתומים ,לסייע יוכל לקיים את מצות סוכה .הוא נעמד על הגג בקור
בהכנסת כלה ,ועוד הרבה הרבה צדקות וחסד ,נו... העז ,חרף את נפשו ,ועמל ויגע במשך שעות וימים
הפטיר ר' יוסף! מה יותר טוב "עמי במחיצתי" או לעזור לשבור את ערימות הקרח שהצטברו .גירד עוד קצת
לעשרות ומאות אנשים בצדקה וחסד! שלג ועוד קצת ,עד שלאחר עמל ויגיעה עלה בידו
לב ישראל לנקות את כל הגג .הזיז את ה"שלאק" ,וכיסה את
הסוכה בסכך כשר .בדיוק באותו היום ערב סוכות היה,
השמים התבהרו והשמש יצאה להאיר .כשהסוכה
מרכז "אמונת חיים "קראלי היתה מוכנה ומקושטת ,הוא נכנס לבשר לרבי את
נציבי החג הבשורה הטובה שהסוכה מוכנה.
ידידינו עוז העומד לימינינו בכל עת האדמו"ר הבית אהרן קם מכסאו ,יצא לחצר ,וכשראה
הרה"ח יוסף מרדכי גלבשטיין הי"ו את הסוכה מוכנה ,קרנו פניו הטהורות מאושר ושמחה.
ואיתו עימו ידידינו עוז
הרב אברהם שלמה וינשטיין שליט"א הוא פנה אליו ואמר ,יש בידך לבחור אחת משתי
ואיתו עימו ידידינו עוז האפשרויות :או לזכות להיות "עמי במחיצתי בגן עדן",
הרב ישראל ברסטובסקי שליט"א
י"ר שיזכו לגוט קויטל וירוו רוב נחת מכל יוצ"ח או לבחור בעשירות מופלגת לך ולזרעך ,ולעולם לא
בכוחה של תפילה
שלשה לולבים מהודרים-שבמהודרים ,ואיך הצליח אדם אחד ּול ַק ְח ֶּתם לָ כֶּם בַ ּיֹום ָה ִראׁשֹון ְפ ִרי עֵ ץ ָה ָדר (ויקרא כ"ג ,מ)
ְ
לבחור את שלושתם? הגר"ד גולד סיפר לנו מעשה מופלא המצביע על מידת הקשר
היהודי הרוסי שמע את חוות-דעתם הנלהבת של הרבנים, שצריכה להיות בין יהודי לבוראו ,ועד כמה נוכל באמצעות קשר
ואמר' :אם כך הם פני הדברים ,אני הולך עכשיו לחבור שלושה זה להעביר את חיינו בצורה שמחה יותר ובטוחה יותר.
אתרוגים ,וגם אותם אראה לכם…' דבר נוסף שאפשר ללמוד ממעשה זה הוא שהאדם צריך
המו"צים העידו שלא עברו יותר משתיים-שלוש דקות ,והאיש לעשות רק את מה שהוא מסוגל ,ואם יעשה כך – ישלים לו
חזר ושלושה אתרוגים בידיו ,ושוב חוזרת התמונה על עצמה: השי"ת את כל השאר.
בתוך זמן כל-כך קצר הצליח איש זה לבחור לעצמו שלושה וכל זה קשור למצוות ארבעת המינים…
אתרוגים הכי-יפים!!! האירוע עליו אנחנו מדברים התקיים בירושלים בימים שלפני
'קיבלנו חלישות הדעת' ,העידו הרבנים; 'כיצד יתכן דבר כזה? חג הסוכות ,ב'יריד ארבעת המינים' ,בו נמכרו המינים במחירים
האתרוגים היו מושלמים בכל מיני השלימות האפשריים ,צורת מוזלים מאוד .המארגנים ,וגם המוצ"ים שנבחרו להשיב על
הגידול ,הצבע ,הגודל ,היופי וההדר ,ממש ללא רבב'. שאלות הקהל ,ידעו מראש שתהיה התנפלות המונית של המון
אחד הרבנים אמר ש'לית דין ברנש' ,וחייבים לשאול אותו מי אנשים שירצו ,איך לא ,להשיג מינים מהודרים.
הוא ומה הוא .לא יתכן שאדם שאינו יודע כלל את ההלכות, הבעיה המרכזית נמצאת בדרך כלל אצל המו"צים ,שלצידם
יעלו בידיו באופן אקראי שלושה אתרוגים יפהפיים בזמן כל-כך מתקבצים תורים ענקיים של מאות איש ,המעוניינים לברר את
קצר! כשרות האתרוג או הלולב שהם קונים.
המו"צים לקחו אותו הצידה ,ושאלו אותו מה טיבו ,והאיש הלחץ האדיר מצד השואלים מקשה מאוד על האפשרות
השיב: להשיב במנוחת הדעת ,וכידוע לכל מי שהיה בירידים מן הסוג
כפי שאמרתי לכם ,עליתי מרוסיה לפני כמה שנים ,ושם לא הזה.
הכרתי את בוראי .ההחלטה שלי היתה שכאן ,בארץ ישראל, כיון שכך ,החליטו המו"צים פה אחד לסנן את סוגי השאלות,
אלמד את תורת ישראל ,את הדינים וההלכות ,ואקבל עלי עול כשההצעה העיקרית היתה שהמו"צים ישיבו רק על שאלות
מלכות שמים. ספציפיות בכשרות המינים ,אבל אדם שיגיע וישאל באופן
אבל ,לדיני ארבעת המינים עדיין לא הגעתי ,ואינני יודע סתמי 'מה הרב אומר על האתרוג הזה'? ,לא ישיבו לו.
בהלכות אלו ולא כלום .לפני שנכנסתי אל היריד הזה, כיון שמרבית השאלות המגיעות אל המו"צים אינן על דברים
התפללתי לה' ואמרתי לו בלשון זו: ספציפיים ,אלא שהשואלים מבקשים לדעת באיזו רמה נמצא
"ריבונו של עולם ,אתה הרי מכיר אותי עוד מרוסיה .גם שם האתרוג או הלולב ,הרי אם לא ישיבו על כך – נמצאו מסננים
ניסיתי להתקרב אליך ,אבל לא בדיוק הצלחתי ,והדבר לא היה את רוב השאלות.
באשמתי .אבל" ,המשכתי לדבר עם השי"ת" ,כשאני כבר כאן, כדי שהציבור לא ייפגע מכך שלא עונים לו ,נתלו מודעות ברוח
בארץ ישראל ,אני לומד את תורתך ומשתדל להתקדם. זו ליד המקום בו ישבו המו"צים ,ובהן היה כתוב מראש
גם אתה יודע שאני עושה את המקסימום מצדי ,וגם אתה יודע שהציבור מתבקש לשאול רק שאלות ספציפיות .וההחלטה
שעדיין לא הצלחתי להגיע להלכות ארבעת המינים .מאידך ,אני התבצעה בצורה היותר-טובה.
רוצה לקיים את המצוה בשלמותה. הציבור הבין וקלט שהדבר הוא לטובתו ,ואכן אף אחד לא שאל
לכן ,אני מבקש ממך ,עשה עמדי חסד ,ותבחר לי אתה את שאלות כלליות כנ"ל.
המינים המהודרים ביותר… אני רק אגש אל הדוכנים ,אושיט לפתע ניגש יהודי אל שולחן המו"צים ,ובידיו שלושה לולבים,
את ידי ,ואתה תבחר את הסחורה הטובה והיפה ביותר…" והשאלה שבפיו היתה 'מה הרבנים אומרים על שלושת
וכך עשיתי ,סיפר האיש .ניגשתי אל הדוכנים ,שלחתי את ידי הלולבים שבחרתי?'… הרבנים כבר רצו להצביע בפניו על
ולקחתי את שלושת הלולבים שהראיתי לכם קודם .ואז ניגשתי המודעה האומרת שאין לשאול שאלות מסוג זה ,אבל היהודי
אליכם כדי שתגידו איך נראים הלולבים. ההוא הקדימם ,בהודעה מעין זו:
עיני המו"צים דמעו אני יהודי שעלה מרוסיה לפני כמה שנים ,אמר .שם ,מעבר
כששמעתי שהלולבים הם הכי-יפים שאפשר ,הבנתי שהקב"ה למסך הברזל ,לא הכרתי את הקב"ה ,והיה אסור אפילו להזכיר
שמע לתפילתי ובחר לי את הסחורה הטובה ביותר ,ואז הלכתי את המלים 'ארבעת המינים'.
לבחור את האתרוגים ,וגם כאן השי"ת האזין לי ,ובחר עבורי בבואי ארצה ,החילותי להכיר את האלוקים ,ואני רוצה לעבוד
את האתרוגים היפים ביותר… אותו בלב שלם .כיון שאינני יודע את הלכות ארבעת המינים,
עיני המו"צים דמעו כששמעו את סיפורו של האיש .הרי אם אני שואל אתכם ,כבוד הרבנים ,האם הלולבים הללו שבחרתי,
הקב"ה בוחר עבורו את המינים לחג הסוכות ,הרי ברור איזה המיועדים לי ולשני הבנים שלי ,הם ברמה גבוהה…
מינים יעלו בגורלו… כששמעו הרבנים את כל זאת ,החליטו שעל אדם כזה לא תחול
ולמדנו ,שאם אדם עושה את כל מה שהוא מסוגל לעשות, התקנה שתיקנו .הם הסתכלו בלולבים ונדהמו לראות שמדובר
ומתפלל להשי"ת שיעזור לו ,השי"ת עושה את שלו ,ומשפיע בשופרא-דשופרא ,ולמרות שהיהודי העיד על עצמו שאינו מבין
עליו שפע של הצלחה. מאומה בהלכות אלו ,הצליח לבחור לעצמו שלושה לולבים הכי-
וזה נקרא להיות בקשר הדוק עם הרבש"ע! להכיר ולדעת מהודרים שאפשר להעלות על הדעת.
שהוא רוצה לעזור לנו ,ובכוחו לעזור ,ואם רק נלך בדרכיו, היו אלה לולבים נדירים ביופיים' ,סגורים' וישרים לחלוטין,
ונבקש ממנו בלב טהור למילוי משאלותינו ,הוא ימלא את צבעם היה ירוק ,וצורת הגידול שלהם היתה מיטבית.
משאת-נפשנו. 'קיבלנו חלישות הדעת'
והיש לנו שמחה גדולה מזו? הרבנים לא הבינו כיצד אדם מצליח לבחור לעצמו לולבים
(מתוך הספר הנפלא' ,מצוות בשמחה' ויקרא .בעריכתו של הרב שכאלו .זה הרי לא מסתדר מבחינה סטטיסטית והגיונית.
משה מיכאל צורן)
