gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: אשכול יוסף · Eshkol Yosef

שבוע: סוכות (2026-09-21)

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪  555‬סוכות ‪ ‬התשפ"ז‬ ‫מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫וספרי "כרם יוסף" על הש"ס‬ ‫כתיבה וחתימה טובה!‬ ‫(סוכה ה' א')‬ ‫" כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו"‬ ‫מדוע דוקא גדולי חכמי ישראל ראשי הישיבות‬ ‫החסידים ואנשי מעשה היו מרקדין ומספקין‬ ‫והסנהדרין‬ ‫חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע‬ ‫הסוכות ושאר העם‬ ‫חג מצטיינים ירושלים ת"ו‬ ‫בימי לצעירים‬ ‫במקדש‬ ‫מאת הצב"י רבי יוסף חי סימן טוב שליט"א מחה"ס "כרם יוסף"‬ ‫התורה" ליומי דפגרא‬ ‫ומשמחין‬ ‫ישיבת המתמידים "אור‬ ‫ראש‬ ‫ומנגנין‬ ‫האנשים והנשים היו רק באים לראות ולשמוע?‬ ‫ביאור ב' ‪ -‬שמחה על כפרת העוונות ביוה"כ‬ ‫הרמב"ם (סוף הלכות לולב פרק ח' הלכה י"ד)‪ ,‬מאריך לתאר גודל מעמד ומעלת שמחת בית‬ ‫הגר"ד כהן שליט"א ראש ישיבת "חברון" בספרו זמן שמחתינו (מאמר ל"ג)‪ ,‬מאריך לבאר‬ ‫השואבה שהיתה במקדש בימי חג הסוכות‪ ,‬וכותב שלא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי‬ ‫ע"פ התוספות (ויקרא כ"ג ל"ט)‪ ,‬שתוכן ענינה של השמחה בחג הסוכות‪ ,‬שעבר יום הכיפורים‬ ‫שירצה‪ ,‬אלא גדולי חכמי ישראל ראשי הישיבות והסנהדרין‪ ,‬החסידים והזקנים ואנשי‬ ‫ונמחלו עוונותיהם של ישראל‪ ,‬וז"ל‪" :‬אבל בסוכות באוספכם את תבואת הארץ‪ ,‬שכבר‬ ‫מעשה‪ ,‬הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות‪ ,‬אבל כל‬ ‫אספתם את כל תבואת הארץ בבית‪ ,‬וגם עבר יום הכיפורים ונמחלו עוונותיכם‪ ,‬יש לכם‬ ‫העם והאנשים והנשים כולן באין לראות ולשמוע‪ .‬וכן איתא בגמרא שם (נא‪ ).‬שחכמים‬ ‫להוסיף שמחה על שמחה ולהתעסק בה"‪ .‬ויסוד זה מפורש בילקוט שמעוני (ויקרא רמז תרנ"ד)‪,‬‬ ‫ואנשי מעשה היו מרקדים ומפזמים‪.‬‬ ‫שמטעם זה בחג הסוכות נאמר ג' שמחות‪" ,‬ושמחת בחגך" "והיית אך שמח" "ושמחתם‬ ‫וצ"ב מדוע דוקא רה"י וחכמי ישראל מרקדין מנגנין ומשמחים במקדש‪ ,‬ומדוע עמי הארץ‬ ‫לפני ה' אלהיכם שבעת ימים"‪ .‬וכן מצינו בגמ' סוכה (נג‪ ,).‬שנתייחדה בשמחת בית השואבה‬ ‫ושאר המון העם אינם מרקדים ומשמחין בשמחת בית השואבה‪ ,‬ועוד צ"ב שלפי שיטת‬ ‫שמחת בעלי תשובה‪ ,‬ששמחים על זקנותם שכפרה על ילדותם‪ ,‬שיש שהיו אומרים אשרי‬ ‫הרמב"ם בספר המצוות (עשה נ"ד)‪ ,‬כל מהות שמחת בית השואבה הוי מכח חיוב שמחת החג‪,‬‬ ‫ילדותינו שלא ביישה את זקנותנו‪ ,‬אלו חסידים ואנשי מעשה‪[ ,‬שעומדים תמיד בתשובה]‪.‬‬ ‫וכולם שווים בחיוב השמחה בחג?‬ ‫ויש מהן אומרים‪ ,‬אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו‪ ,‬אלו בעלי תשובה‪ .‬אלו ואלו אומרים‬ ‫אשרי מי שלא חטא‪ ,‬ומי שחטא ישוב וימחול לו‪ .‬ו כמו שמצינו בתורה שטהרת יוה"כ היא‬ ‫ביאור א' ‪ -‬עיקר השמחה על הדביקות בה' ובתורתו‬ ‫לפני ה'‪ ,‬שנא' (ויקרא ט"ז ל') "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם‪ ,‬לפני ה'‬ ‫העולם מבארים שכל מהות שמחת החג על הקרבה הגדולה שזכינו ע"י התורה‪ ,‬כמ"ש‬ ‫תטהרו"‪ ,‬כך השמחה הבאה על הכפרה והטהרה של יוה"כ‪ ,‬היא שמחה לפני ה'‪ ,‬שנא'‬ ‫"ושמחתם לפני ה'" (ויקרא כ"ג מ')‪ .‬ודרשו במדרש (שה"ר א')‪" ,‬נגילה ונשמחה בך" בהקב"ה‪,‬‬ ‫"ושמחתם לפני ה'"‪ .‬לכן מיוחדת שמחת חג הסוכות להיות במקדש‪ ,‬ששם השמחה לפני‬ ‫בך בישועתך‪ ,‬בך בתורתך‪ ,‬בך ביראתך‪ .‬וע"י יגיעת ולימוד התורה אפשר לשמוח באמת‪,‬‬ ‫ה'‪ .‬ו מטעם זה דוקא חכמי ישראל ראויים לעשות ולקיים את השמחה‪ ,‬שעל ידם נעשית‬ ‫כמו שדרשו רבותינו בתענית (ל‪ ,).‬שבתשעה באב וכן אבל‪ ,‬אסור לקרוא בתורה בנביאים‬ ‫הכפרה לכל ישראל‪ ,‬כמ"ש הרמח"ל במסילת ישרים (פרק י"ג)‪ ,‬בביאור המדרש (ויק"ר ל' י"ב)‪,‬‬ ‫ובכתובים‪ ,‬ולשנות במשנה בתלמוד ובמדרש בהלכות ובאגדות‪ ,‬ותשב"ר בטלין שנא'‬ ‫שהאתרוג פרי עץ הדר‪ ,‬יש בו ריח ואוכל‪ ,‬ומרמז לבעלי תורה ובעלי מעשים טובים‪' .‬כפות‬ ‫(תהלים י"ט) "פקודי ה' ישרים משמחי לב"‪ .‬ומפני כך אין לך ראוי יותר לרקד ולשמוח‬ ‫תמרים'‪ ,‬מרמז לבעלי תורה‪ ,‬ואין בהם מעשים טובים‪ ,‬כתמר זו שיש בה אוכל ואין בה ריח‪.‬‬ ‫בשמחת בית השואבה‪ ,‬יותר מחכמי ישראל שהם מלאים תורה‪ ,‬ויודעים ערכה ונתיבותיה‪,‬‬ ‫'וענף עץ עבות'‪ ,‬אלו שיש בידיהם מעשים טובים‪ ,‬ואין בהן תורה‪ ,‬כהדס שיש בו ריח ואין בו‬ ‫והם המבינים על מה היא גודל השמחה‪ .‬צא ולמד ממ"ש הרב המגיד (סוף הל' לולב)‪ ,‬עיקר‬ ‫אוכל‪' .‬וערבי נחל' בנ"א שאינם לא בעלי תורה ולא בעלי מעשים טובים‪ ,‬כערבה שאין בה‬ ‫הדבר שאין ראוי לאדם לעשות המצוות מצד שהן חובה עליו והוא מוכרח ואנוס בעשייתן‪,‬‬ ‫לא טעם ולא ריח‪ ,‬אמר הקב"ה לאבדן אי אפשר אלא יעשו כולן אגודה אחת והן מכפרין אלו‬ ‫אלא חייב לעשותן והוא שמח בעשייתן ויעשה הטוב מצד שהוא טוב ויבחר באמת מצד‬ ‫על אלו‪ .‬ואי אפשר לכל ישראל להיות בדרגות גבוהות של פרישות וחסידות‪ ,‬ולא היו כל‬ ‫שהוא אמת‪ ,‬ויקל בעיניו טרחן ויבין כי לכך נוצר לשמש את קונו‪" ,‬וכשהוא עושה מה‬ ‫ישראל ראויים להגיע להשראת השכינה‪ ,‬אמנם לזה ניתנה מצות ד' מינים שיכללו באגודה‬ ‫שנברא בשבילו‪ ,‬ישמח ויגיל לפי ששמחת שאר דברים תלויה בדברים בטלים‪ ,‬אבל השמחה‬ ‫אחת‪ ,‬ויבואו אלו ויכפרו על אלו‪ ,‬וכולם יזכו להגיע לאהבת השי"ת ולהשראת שכינתו‪ .‬ויש‬ ‫בעשיית המצוות ובלמידת התורה והחכמה‪ ,‬היא השמחה האמיתית"‪.‬‬ ‫להוסיף שגם לפי פשוטו‪ ,‬כפרת עוונות הדור באה על ידי גדולי ישראל‪ ,‬שהם מעוררים לב‬ ‫וכן האריך לבאר הגר"מ לפקוביץ זצ"ל בספרו דרכי החיים (ח"ב פרק ט"ז עמ' שצ"ב)‪ ,‬והוסיף‪:‬‬ ‫האומה לתשובה‪ ,‬ועוד בתורתם המשפיעה‪ ,‬כמו שהאריך הרמח"ל בספרו מסילת ישרים‬ ‫ועל כן בימי חג הסוכות עלינו לזכור את כל הדברים האלה ולהתמלא שמחה‪ ,‬שזכינו להיות‬ ‫(פרק א')‪ ,‬שאם האדם שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מהעולם להיות לו לסיוע‬ ‫נטועים בגן השם‪ ,‬אשרינו מה טוב חלקינו שזכינו לאושר החיים הגדול לעסוק בתורה‬ ‫לעבודת בוראו‪ ,‬הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו‪.‬‬ ‫ולהיות דבוקים בה‪ ,‬וזה צריך להביא אותנו לידי ביטול והתרחקות מענייני עוה"ז למצוא‬ ‫מתוך הספר "אשכול יוסף" מועדים סימן ל"ח ~ ראה שם עוד ‪ 4‬תירוצים‬ ‫את כל ההנאה רק בלימוד התורה ובעבודת ה' וקיום המצוות‪ ,‬שזוהי השמחה האמיתית‪.‬‬ ‫ביאור ב' ‪ -‬שמחה על כפרת העוונות ביוה"כ‬ ‫הגר"ד כהן שליט"א ראש ישיבת "חברון" בספרו זמן שמחתינו (מאמר ל"ג)‪ ,‬מאריך לבאר‬ ‫ע"פ מ"ש התוספות (ויקרא כ"ג ל"ט)‪ ,‬שתוכן ענינה של השמחה בחג הסוכות‪ ,‬שעבר יום‬ ‫להצטרפות חינם לאלפי המנויים‪:‬‬ ‫"אבל בסוכות באוספכם את תבואת הארץ‪,‬‬ ‫המחבר‪:‬‬ ‫ספרי‬ ‫ישראל‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫לרכישת‬ ‫עוונותיהם של‬ ‫הכיפורים ונמחלו‬ ‫‪054-84-60007/8‬הכיפורים ונמחלו עוונותיכם‪ ,‬יש‬ ‫‪ 02-5373570‬או‬ ‫תבואת הארץ בבית‪ ,‬וגם עבר יום‬ ‫שכבר אספתם את כל‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫לכם להוסיף שמחה על שמחה ולהתעסק בה"‪ .‬והוסיף שיסוד זה מפורש בילקוט שמעוני‬ ‫חי כמו שצריך מיום עומדו על דעתו יהיו בבחינת‪" :‬בסוכות תשבו שבעת ימים"‪ 70 ,‬שנה הללו אתה‬ ‫בניית סוכה במוצאי יום הכיפורים ועומק כוונת הכתוב בסוכות תשבו שבעת ימים‬ ‫צריך להרגיש שאתה בסוכה‪ ,‬שהעולם הזה הוא עראי‪ .‬לחטוף‪ ,‬ולחטוף עוד מצוות‪ ,‬עוד מעשים טובים‪,‬‬ ‫חגים וזמנים לששון‪ ,‬לכל הציבור הקדוש והיקר והחביב והנפלא‪.‬‬ ‫עוד תורה‪ ,‬עוד לימוד הלכה‪ ,‬עוד קדיש‪ ,‬עוד קדושה‪ ,‬עוד תפילה בכוונה‪ .‬לכן‪ ,‬אחרי שעשינו את עבודת‬ ‫נראה ברשות הציבור הקדוש כמה דברים נפלאים לכבוד החג הנפלא‪ ,‬חג הסוכות‪" .‬כי בסוכות‬ ‫הימים הנוראים‪ ,‬וביום הכיפורים נעשֵ נו כמלאכי השרת‪ ,‬כמו שכתב בשו"ע סי' תרי"ט ס"ה שיש‬ ‫חסידים ואנשי מעשה שכל יום הכיפורים עומדים בתפילה על רגליהם‪ ,‬כמו מלאכי השרת שנאמר‬ ‫הושבתי את בני ישראל"‪" ,‬בסוכות תשבו שבעת ימים"‪ .‬נראה להבין עומק הכתוב ומה הפירוש‬ ‫בהם‪" :‬ורגליהם רגל ישרה"‪ ,‬אז ראויים במוצאי יוה"כ לבנות את הסוכה‪ ,‬שרק אז שהאדם דבוק‬ ‫"בסוכות תשבו שבעת ימים"?‬ ‫בקדושה מבין היטב שהעולם הזה הוא עראי‪ .‬ולכן כשאנחנו בונים את הסוכה‪ ,‬ויוצאים לסוכה‪,‬‬ ‫הרמ"א כותב בסי' תרכ"ד‪ :‬שבצאת יום הכיפורים המצווה הראשונה שיעשה האדם – יבנה את‬ ‫ועושים כל העניינים בסוכה‪ ,‬כל זה להורות שהעולם הזה עראי‪ .‬והעיקר זה עבודת השם‪ ,‬לימוד‬ ‫הסוכה‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬וקיום המצוות‪.‬‬ ‫והשאלה עצומה‪ ,‬גדולה וחביבה‪ :‬למה דווקא יבנה את הסוכה במוצאי כיפור? למה לא ארבעת‬ ‫כל העולם הבא תמורת אתרוג‬ ‫המינים? "ולקחתם לכם פרי עץ הדר‪ ,‬כפת תמרים"‪ .‬אמנם הסוכה מרמזת על שם ה'‪ ,‬כמו שכתבו‬ ‫ברוך השם‪ ,‬בשנים הללו יש אתרוגים בשפע‪ .‬בפרט השנה [תשפ"ו]‪ ,‬היה הרבה אתרוגים מהודרים‪.‬‬ ‫המקובלים שבונים סוכה שלוש דפנות ועוד דופן אחת של טפח‪ ,‬כמו יד מחבקת‪ ,‬שהשי"ת מחבק‬ ‫הרבה שנים היה קשה למצוא אתרוגים‪ .‬היה את שנת השמיטה‪ ,‬אמרו‪ :‬בגלל שנת השמיטה‪ ,‬אחרי‬ ‫אותנו לאחר שזכינו לטהרה ביום הכיפורים‪ ,‬וכאשר יושבים בסוכה‪ ,‬אנחנו יושבים בצילו של השי"ת‪.‬‬ ‫השמיטה‪ ,‬אמרו ג"כ בגלל השמיטה‪ :‬השנה‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬היה שפע של אתרוגים‪ ,‬כמויות אדירות של‬ ‫אבל גם ארבעת המינים‪ ,‬הם כנגד שם הוי"ה‪ ,‬וידוע מה שכתב הבית יוסף סי' תרנ"ח שד' המינים הם‬ ‫אתרוגים‪ ,‬שפע עצום‪ .‬כל אחד יש לו כמה אתרוגים‪ .‬אבל בשנים קדמוניות היה קשה למצוא‬ ‫כנגד ד' אותיות שם הוי"ה ברוך הוא‪ ,‬וכשם שבשם הוי"ה צריך שלא יהיה רווח ביניהם כך בד' מינים‪.‬‬ ‫אתרוגים‪ ,‬כפי שרואים בתשובות הפוסקים‪ :‬היו לא רק בתי כנסת שלכל בית כנסת‪ ,‬לכל הקהילה היה‬ ‫והביא שם שחלם בליל יום טוב שראה חסיד א' כותב שם הוי"ה‪ ,‬ומרחיק אות ה"א אחרונה‪ ,‬ונודע‬ ‫אתרוג אחד‪ ,‬אלא היו מקומות שכל העיירה היה להם רק אתרוג אחד‪ ,‬והיו עיירות שלא היה להם‬ ‫שהיה מרחיק האתרוג מן הלולב‪ .‬ואדרבה קניית ארבעת המינים מפורש בפסוק‪" :‬ולקחתם לכם"‪,‬‬ ‫אתרוג‪ ,‬לא היה להם ארבעת המינים כלל‪.‬‬ ‫מצות לקיחה‪ ,‬ורבינו יוסף חיים זצוקל"ה בעל הבן איש חי כותב שאפשר למכור אתרוגים בבית‬ ‫והנה‪ ,‬הגאון מווילנא לא היה לו אתרוג‪ .‬ומה לא עושה הגאון מווילנא כדי לקיים כל מצוה בדקדוק‪,‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬כמו שמותר למכור בבית הכנסת יין לקידוש‪ ,‬והוא הדין ספרי קודש כיון שהכל דבר מצווה‪,‬‬ ‫בהידור‪ ,‬בתכלית ההידור‪ ,‬בהשתפכות הנפש? הוא שלח את השמש שלו ואמר לו‪" :‬לך תחפש לי‬ ‫ועל אחת כמה וכמה אתרוגים שמצות הלקיחה נאמרה בפסוק‪" :‬ולקחתם לכם"‪ .‬א"כ צריך להבין מה‬ ‫בעיירות הסמוכות אתרוג‪ ,‬אולי תמצא‪ .‬ובכל סכום שיבקשו ממך – תשלם‪ .‬הכל‪ .‬העיקר שאזכה‬ ‫העניין שבונים במוצאי כיפור דווקא את הסוכה?‬ ‫לקיים את מצות ארבעת המינים‪.‬‬ ‫יש בדבר כמה טעמים מפורסמים‪ ,‬כמו שהארכתי בזה בחיבורי "אשכול יוסף" מועדים‪ .‬יש את הטעם‬ ‫השליח הולך בכל העיירות‪ ,‬מחפש אתרוג‪ .‬מחפש מחפש‪ ,‬לא מוצא‪ .‬עוד עיירה‪ ,‬ועוד עיירה‪ ,‬מתרחק‬ ‫שמביא ה"שערי תשובה"‪ :‬שמא חס ושלום‪ ,‬נתחייבנו גלות‪ .‬התפללנו כל הימים הנוראים‪ ,‬מר"ח‬ ‫עוד ועוד‪ .‬עד שמצא מקום אחד‪ ,‬יש שם יהודי אחד‪ ,‬שנותר לו אתרוג אחד למכירה והוא מוכרו בהון‬ ‫אלול‪ ,‬חודש אלול וראש השנה ויום הכיפורים‪ ,‬אבל חס ושלום‪ ,‬אולי נגזר על האדם גלות‪ ,‬מה יעשה‬ ‫תועפות‪ .‬הגיע אליו שליח הגר"א‪ ,‬אמר לו‪" :‬שמעתי שאתה מוכר אתרוגים ואתה רוצה הרבה כסף‪.‬‬ ‫עכשיו וינצל מן הגלות? לכן אנחנו גולים לסוכה‪ ,‬ובזה מתכפר לנו‪ .‬אבל מצד שני‪ ,‬הרי בת קול יוצאת‬ ‫אני מוכן לשלם לך כמה שתבקש‪ ...‬הגר"א אמר‪" :‬כמה שיבוקש אתן‪ ,‬לא אבקש שום הנחה"‪.‬‬ ‫ומכרזת במוצאי יום הכיפורים ואומרת‪" :‬לך אכול בשמחה לחמך"‪ ,‬כי אנחנו בטוחים שיצאנו זכאים‬ ‫כתוב בזוהר הקדוש בפרשת תרומה‪ :‬אם אדם רוצה שיחול קדושה על המצוה שמקיים‪ ,‬בכל מחיר‬ ‫בדין‪ .‬אדרבה‪ ,‬הרי הטור מביא את דברי המדרש שכל העניין שאנו נוטלים את ארבעת המינים לסימן‬ ‫שמבקשים ממנו – יתן בשביל המצוה‪ ,‬וככה תשרה קדושה על המצוה ולא יהיה כח לסטרא אחרא‬ ‫שניצחנו בדין כנגד אומות העולם‪ ,‬וא"כ ארבעת המינים שאנחנו נוטלים זה ראיה שיצאנו זכאים‬ ‫לשרות על המצוה‪ .‬שאין הסטרא אחרא שורה‪ ,‬אלא אם מקיים את המצוה בחינם ובריקנא‪ .‬מה זה‬ ‫בדין‪ .‬אז אם ככה חוזרת השאלה‪ :‬למה במוצאי יוה"כ יש להתעסק דוקא במצות סוכה? וגם‪ ,‬צריך‬ ‫הכפילות הזו "בחינם ובריקנא"? מביא הבני יששכר בשם הרמז‪ :‬שגם תשלם על המצוה‪ ,‬וגם לפני כן‬ ‫להבין מה עומק הפירוש "בסוכות תשבו שבעת ימים"?‬ ‫תיקח את המעות ותייחד את המעות לשם המצוה‪ .‬תגיד‪" :‬אני מייחד את המעות הללו בשביל לקנות‬ ‫ביאורו הפלאי של רבינו הגר"א‬ ‫בהם ארבעת המינים‪ ,‬את המעות הללו אני מייחד בשביל לקנות שמן זית לחנוכה"‪ ,‬ואז חל קדושה על‬ ‫רבנו הגר"א בביאורו על יונה מקשה מה כל העניין של הסוכה שעשה יונה וישב בה? ומבאר על פי מה‬ ‫המעות‪ .‬אח"כ אתה קונה את המצוה‪ ,‬ואין לסטרא אחרא כוח לשרות על המצוה‪ .‬למה? כי שילמת על‬ ‫שאמרו בזוה"ק בפרשת פקודי שכל מקום שכתוב ביונה "יונה"‪ ,‬הכוונה לנשמה הקדושה של האדם‬ ‫המצוה‪ .‬אומר הזוהר הקדוש‪" :‬וכל אשר יבקשו ממך‪ ,‬בין רב בין מעט – תשלם"‪ .‬כך אמר הגר"א‬ ‫שיורדת לעולם‪ ,‬וזה שכתוב "ויברח יונה ללכת תרשישה" שבתחילה שהנשמה יורדת לעולם היא‬ ‫לתלמיד שלו‪" :‬תלך‪ ,‬תחפש אתרוג‪ ,‬וכל מה שיבקשו בשביל האתרוג – תשלם‪ .‬הכול‪ ,‬מה שיבקשו"‪.‬‬ ‫בורחת מהקב"ה לחפש עושר ושררה‪ ,‬עושה עוונות‪ ,‬עד שיורדת בקבר‪ ,‬וצועקת ומתפללת לה' יתברך‪,‬‬ ‫אמר המוכר‪" :‬זה אתרוג אחרון שנשאר‪ .‬אתה רוצה אתרוג? תגיד לגאון מווילנא‪ ,‬בתנאי שאת העולם‬ ‫וזה מה שנאמר‪" :‬קראתי מצרה לי אל ה'" הנשמה אומרת להשם‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬כמו ששמעת‬ ‫הבא שלו הוא נותן לי‪ .‬רק בשכר זה אני מוכן לתת את האתרוג"‪.‬‬ ‫אותי פה בעולם הזה‪ ,‬תשמע אותי מן הקבר‪ ,‬שלא ילך לשאול תחתית‪ .‬והקב"ה אומר לנשמה‪:‬‬ ‫אמר השליח‪" :‬כזה דבר צריך לשאול את הגר"א בעצמו"‪ .‬הגר"א הסכים לשלם כל כסף‪ ,‬אבל כזה‬ ‫כשהיית חיה פה בעולם הזה יכולת לעשות תשובה‪ ,‬עכשיו בקבר אי אפשר לעשות תשובה‪ .‬אבל בסופו‬ ‫דבר‪ ...‬חזר השליח להגר"א‪ .‬הגר"א שמח שמחה גדולה‪ .‬אמר לו‪" :‬אדרבה! כך אקיים את המצוה‬ ‫ש ל דבר‪" :‬ויהי דבר ה' אל יונה שנית"‪ ,‬הקב"ה מקבל את התפילה שלה‪ ,‬ולאחר שנזככה בגיהינום‪,‬‬ ‫לשם שמיים‪ .‬לא בשביל שכר‪ .‬ואומרים שהגר"א אותה שנה שמח בקיום מצות ארבעת המינים הללו‬ ‫הנשמה חוזרת בגלגול לעולם הזה לתקן מה שקלקל בגלגול קודם‪.‬‬ ‫כשהיה מנענע בלולב‪ ,‬מה שלא שמח אף שנה‪ .‬למה? אמר‪" :‬השנה אני עושה את זה לשם שמיים‪ ,‬לא‬ ‫וכותב שם הגר"א דבר נפלא ביותר‪ :‬במסכת עירובין בדף י"ג ע"ב מבואר שנחלקו בית שמאי ובית‬ ‫לשם קבלת כבוד‪ ,‬לא לשם קבלת שכר"‪.‬‬ ‫הלל האם טוב לו לאדם שלא נברא משנברא‪ .‬בית שמאי ובית הלל‪ :‬הללו אומרים טוב לו לאדם שלא‬ ‫היה פעם אחת‪ ,‬היה עני אחד‪ ,‬עני מרוד‪ .‬לא היה לו מה לאכול‪ ,‬כמה ימים שלא הכניס אוכל לפיו‪ .‬הלך‬ ‫נברא‪ ,‬הללו אומרים טוב לו לאדם שנברא‪ .‬נמנו וגמרו‪ :‬טוב לו לאדם שלא נברא‪ ,‬ועכשיו שנברא –‬ ‫לאסוף כסף‪ .‬הסתובב ואף אחד לא נתן לו דבר‪ .‬עוד מעט שבת וחג סוכות‪ ,‬ומה יביא לילדים שלו‬ ‫יפשפש במעשיו‪ .‬אומרים התוספות‪ :‬כל זה הכוונה לרשעים דוקא‪ .‬לרשע טוב לו שלא נברא‪ ,‬אבל‬ ‫לאכול ולשתות? התפלל להשי"ת שיזמן לו איזה עשיר שיתן לו צדקה שיוכל לקנות צורכי שבת‪.‬‬ ‫הצדיק – ודאי טוב לו שנברא‪ .‬למה? זוכה לנחול חיי העולם הבא‪ .‬בספר "אשכול יוסף" על התורה‬ ‫לפתע הבחין באיזה מקום בקצה הרחוב שמתקיים שם ברית קודש‪ .‬נכנס שם‪ ,‬התחיל להסתובב בין‬ ‫(פרשת בראשית מערכה ג' יישוב ג')‪ ,‬הבאתי קושיא פשוטה‪ ,‬גדולה ועצומה‪ :‬הרי גם הרשע‪ ,‬אחרי‬ ‫האנשים לבקש צדקה‪ .‬היה שם גביר גדול‪ ,‬הוציא דינר זהב‪ .‬אמר לעני‪" :‬אתה רוצה את הדינר זהב‬ ‫שיהיה בקבר י"ב חודש‪ ,‬מתקן את הנשמה שלו ונכנס לגן עדן לנצח נצחים‪ ,‬א"כ איך יתכן לומר שטוב‬ ‫הזה?" "וודאי"‪ ,‬והוסיף ואמר‪" :‬ארעיף עליך את כל הברכות!" הדינר זהב הזה יספיק לי לא רק לכל‬ ‫לו לאדם שלא נברא? וכתבתי ליישב בס"ד שכל מה שאמרו "טוב לו לאדם שלא נברא"‪ ,‬הכוונה לחזור‬ ‫הסעודות של סוכות‪ ,‬אלא לכל החורף‪ .‬אמר לו העשיר‪" :‬בתנאי שתיתן לי תקיעת כף שאתה מוכר לי‬ ‫בגלגול‪ .‬אבל בפעם הראשונה שאדם בא לעולם – ודאי טוב לו לאדם שנברא‪ .‬אח"כ מצאתי שחכם‬ ‫את העולם הבא שלך‪ .‬אם תיתן לי את העולם הבא שלך‪ ,‬אני אתן לך את הדינר זהב"‪.‬‬ ‫עזרא עטיה זצ"ל ראש ישיבת "פורת יוסף" תירץ כן‪ .‬ואיזה פלא‪ ,‬עכשיו בסייעתא דשמיא מצאתי‬ ‫העני מסכן כמה ימים לא הכניס מאכל לפיו‪ .‬נתן לו תקיעת כף‪ ,‬והסכים לעסקה‪ .‬והנה אותו העני לקח‬ ‫שכך כותב להדיא הגר"א בפירושו על יונה‪ ,‬שכל מה שאמרו‪" :‬טוב לו לאדם שלא נברא"‪ ,‬במחלוקת‬ ‫את הדינר זהב פרט אותו והלך למעיין ‪ ,2000‬התחיל למלאות את העגלות‪ .‬ממלא‪ ,‬קונה בשר‪ ,‬דגים‪,‬‬ ‫בית שמאי ובית הלל‪ ,‬הכוונה‪ :‬אם טוב לו לאדם שייברא בגלגול‪ .‬אבל מה שאדם נברא מתחילה‬ ‫עופות‪ ,‬פרגיות‪ ,‬מטעמים‪ ,‬ממתקים‪ ,‬יינות‪ ,‬שמנים‪ ,‬סלטים‪ ,‬הכל! והיה הולך בדרך בשמחה‪ .‬בדרכו‬ ‫לעולם הזה – זה ודאי טוב לו! כי גם אם ח"ו לא זכה לקיים את כל המצוות‪ ,‬אבל אחרי שהנשמה שלו‬ ‫לביתו‪ ,‬חבר שלו פוגש אותו‪ .‬הוא יודע שהוא עני‪ ,‬אומר לו‪" :‬תגיד‪ ,‬מאיפה לך כל זה? עגלות מלאים‬ ‫תתוקן בגיהינום‪ ,‬תיכנס לגן עדן לנצח נצחים‪ .‬אז ודאי טוב לו לאדם שנברא‪.‬‬ ‫כל טוב!" אמר לו‪" :‬כך וכך היה העניין"‪ .‬אמר לו‪" :‬שוטה שכמותך! את חיי הנצח‪ ,‬את העולם הבא‬ ‫ומבאר רבנו הגר"א שכל עניין הסוכה שמצינו ביונה‪ ,‬עניינו שאחרי שהנשמה באה בגלגול ומתקנת‪,‬‬ ‫אתה מוכר בשביל בשר? בשביל דגים? בשביל זה?" אמר לו‪" :‬תראה‪ ,‬מה אני אעשה? הייתי רעב‪ ,‬לא‬ ‫וכבר עושה רצון השם‪ ,‬לא כמו שעשתה בגלגול הראשון‪ ,‬אז בגלגול השני הוא בבחינת סוכה‪ ,‬שהאדם‬ ‫היה לי מה לאכול‪ ,‬מה לשתות‪ ,‬ואין לילדים שלי מה לסעוד בחג‪ ,‬הייתי מוכרח לעשות זאת"‪ .‬עכשיו‬ ‫עושה תורתו קבע ומלאכתו עראי כמו הסוכה‪ .‬והאדם אז נמצא בחוסר מזונות ושאר דברים‪ ,‬וכל זה‬ ‫קצת התיישבה דעתו‪ ,‬אכל קצת‪ ,‬שתה‪ ,‬טעם מהדברים‪ .‬אמר לו‪" :‬אני אלווה לך דינר זהב‪ ,‬לך לברית‪,‬‬ ‫מפני שהיה רשע בגלגול הקודם אף שעתה הוא צדיק‪ .‬וזה מה שאומר הכתוב‪" :‬בסוכות תשבו שבעת‬ ‫תחפש את הגביר לפני שייעלם‪ ,‬תחזיר לו מיד את הדינר זהב! דחוף תחזיר לו את זה"‪" .‬תחזיר לו את‬ ‫ימים‪ ,‬כל האזרח בישראל ישבו בסוכות"‪ .‬מה זה הסוכה הזו? העולם הזה! בה תשבו שבעת ימים‪.‬‬ ‫הדינר זהב! את העולם הבא שלך אתה מוכר בשביל דינר זהב?"‪.‬‬ ‫כמה אדם חי בעולם הזה? "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה"‪ 70 :‬שנה שאדם‬ ‫העני הבין שעשה טעות חמורה‪ .‬איך הסכים למכור חיי נצח בשביל העולם הזה? מיד לקח את הדינר זהב רץ‪ ,‬רץ‪,‬‬ ‫חי כמו שצריך מיום עומדו על דעתו יהיו בבחינת‪" :‬בסוכות תשבו שבעת ימים"‪ 70 ,‬שנה הללו אתה‬ ‫רץ חיפש את הגביר ומצא אותו על מפתן הדלת‪ ,‬עומד לצאת מהאולם‪ .‬אמר לו‪" :‬הרי שלך לפניך‪ ,‬קח את הדינר זהב‬ ‫צריך להרגיש שאתה בסוכה‪ ,‬שהעולם הזה הוא עראי‪ .‬לחטוף‪ ,‬ולחטוף עוד מצוות‪ ,‬עוד מעשים טובים‪,‬‬ ‫שלך‪ ,‬תיקח הכל‪ .‬אני רוצה לבטל את המקח‪ .‬מה פתאום‪ ,‬למכור את העולם הבא בשביל כסף? מקח טעות!" העשיר אמר‬ ‫עוד תורה‪ ,‬עוד לימוד הלכה‪ ,‬עוד קדיש‪ ,‬עוד קדושה‪ ,‬עוד תפילה בכוונה‪ .‬לכן‪ ,‬אחרי שעשינו את עבודת‬ ‫לו‪" :‬מה פתאום! עסקה זו עסקה! עשינו עסקה‪ ,‬אי אפשר לבטל את העסקה"‪.‬‬ ‫הימים הנוראים‪ ,‬וביום הכיפורים נעשֵ נו כמלאכי השרת‪ ,‬כמו שכתב בשו"ע סי' תרי"ט ס"ה שיש‬ ‫לשליחת מכתבים למערכת‪:‬‬ ‫מפה לשם נהיה ביניהם ויכוח‪ ,‬העסקה בטלה או לא‪ ,‬הסכימו ביניהם ללכת לדין תורה לפני הגאון בעל ה"מחנה חיים"‪,‬‬ ‫חסידים ואנשי מעשה שכל יום הכיפורים עומדים בתפילה על רגליהם‪ ,‬כמו מלאכי השרת שנאמר‬ ‫תלמידו של רבנו ה"חתם סופר"‪ ,‬והוא כתב על זה תשובה בספרו שו"ת "מחנה חיים"‪ ,‬כמה עמודים‪ ,‬ומסקנת דבריו‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫שודאי זה מקח טעות‪ ,‬המקח בטל! אין כזה דבר למכור ולקנות את העולם הבא‪ .‬מכמה סיבות‪ :‬העולם הבא זה דבר שלא‬ ‫בהם‪" :‬ורגליהם רגל ישרה"‪ ,‬אז ראויים במוצאי יוה"כ לבנות את הסוכה‪ ,‬שרק אז שהאדם דבוק‬ ‫בקדושה מבין היטב שהעולם הזה הוא עראי‪ .‬ולכן כשאנחנו בונים את הסוכה‪ ,‬ויוצאים לסוכה‪,‬‬ ‫העני הבין שעשה טעות חמורה‪ .‬איך הסכים למכור חיי נצח בשביל העולם הזה? מיד לקח את הדינר זהב רץ‪ ,‬רץ‪ ,‬רץ חיפש‬ ‫את הגביר ומצא אותו על מפתן הדלת‪ ,‬עומד לצאת מהאולם‪ .‬אמר לו‪" :‬הרי שלך לפניך‪ ,‬קח את הדינר זהב שלך‪ ,‬תיקח הכל‪.‬‬ ‫אני רוצה לבטל את המקח‪ .‬מה פתאום‪ ,‬למכור את העולם הבא בשביל כסף? מקח טעות!" העשיר אמר לו‪" :‬מה פתאום!‬ ‫עסקה זו עסקה! עשינו עסקה‪ ,‬אי אפשר לבטל את העסקה"‪.‬‬ ‫מפה לשם נהיה ביניהם ויכוח‪ ,‬העסקה בטלה או לא‪ ,‬הסכימו ביניהם ללכת לדין תורה לפני הגאון בעל ה"מחנה חיים"‪,‬‬ ‫תלמידו של רבנו ה"חתם סופר"‪ ,‬והוא כתב על זה תשובה בספרו שו"ת "מחנה חיים"‪ ,‬כמה עמודים‪ ,‬ומסקנת דבריו שודאי‬ ‫זה מקח טעות‪ ,‬המקח בטל! אין כזה דבר למכור ולקנות את העולם הבא‪ .‬מכמה סיבות‪ :‬העולם הבא זה דבר שלא מזומן‬ ‫לפנינו‪ ,‬דבר שלא בא לעולם‪ ,‬ואי אפשר למוכרו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אם אדם היה יודע ומבין מה ערך השכר בעולם הבא‪ ,‬לא היה‬ ‫מוכר אותו‪ ,‬אז זה מקח טעות‪ .‬וגם‪ ,‬אדם לא יכול למכור את המצוות ועוונות שלו‪ ,‬וכי בנק הפועלים יש להם בעלות על‬ ‫מצוות ועבירות? ניתן לעשות העברה בנקאית של כסף‪ ,‬אבל מצוות‪ ,‬כותב בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ק"א בשם רב האי‬ ‫גאון‪ ,‬שנאמר בפסוק‪" :‬צִ ְד ַקת הַ צַ ִדיק עָ לָיו ִת ְהיֶה וְ ִר ְשעַ ת ָרשָ ע עָ לָיו ִת ְהיֶה"‪ ,‬אי אפשר להעביר מצוות ועוונות מאחד לשני‪ .‬גם‬ ‫הגאון רבי שלמה קלוגר‪ ,‬כותב כך בשו"ת "האלף לך שלמה"‪ .‬גם הנצי"ב מוולוז'ין כותב כן בתשובה‪ ,‬שאי אפשר למכור‬ ‫מצוות ועוונות‪ .‬כך כותב גם בספר "אמרי בינה"‪ ,‬והוסיף לבאר שגם עניין יששכר וזבולון‪ ,‬שכותב הטור בהלכות תלמוד תורה‬ ‫בסימן רמ"ו‪ ,‬עניינו שיש לו שכר ע"י שמסייע לחבירו שילמד תורה בזכותו‪ ,‬אבל אינו עניין של קניין ומכירה‪ .‬והארכתי בזה‬ ‫בחיבורי יינא דיוסף (הסגולה לזיכרון פרק ד')‪ ,‬והבאתי שם את כל דברי הפוסקים והמשא ומתן שיש בזה‪.‬‬ ‫לאור האמור צ"ב איך יתכן שאותו הגביר שמכר את האתרוג זכה בשכר של העולם הבא של הגאון מווילנא?‬ ‫אלא צריך לומר מאחר ובזכותו הגר"א נענע בארבעת המינים‪ ,‬לכן יש לו חלק במצוה‪ ,‬כי הוא סייע במצוה‪ ,‬ובלעדיו לא היה‬ ‫הגר"א יכול לקיימה‪ .‬ואדרבה הלא לא רצה לקבל כסף על האתרוג‪ ,‬וא"כ בזכותו ממש קיים הגר"א את המצוה‪ ,‬ועוד היה לו‬ ‫חלק גם במצות ושמחת בחגך של הגר"א‪ ,‬וגם בלימוד התורה של הגר"א שהיה אותו הסוכות בשמחה‪ ,‬ויתכן לחדש שהיה‬ ‫שייך לו חלק ושכר בכל חיי עוה"ב של הגר"א‪ ,‬כי אילו האדם לא מקיים ומחסיר מצוה אפילו פעם אחת בחיים‪ ,‬הוא מחסיר‬ ‫בכל שלימות המצוות ותיקונו בעולמות העליונים‪ ,‬שע"י כל המצוות האדם מכין לו לבוש רוחני לעולם הבא כמובא בזוה"ק‬ ‫פרשת ויחי דף רכ"ד‪ :1‬שזה סוד הכתוב באדם הראשון וחוה "וידעו כי עירומים הם"‪ ,‬שנעשו ערומים מאותו מלבוש רוחני‬ ‫שהאדם עושה ע"י שממלא ימיו בעוה"ז בעבודת ה'‪ ,‬ואם האדם חטא ועושה תשובה הקב"ה מקבלו ועושה לו לבוש חדש‪,‬‬ ‫שנאמר‪" :‬ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם"‪ .‬ומבאר עוד הזוה"ק שזה מה שנאמר באיוב‪" :‬ערום יצאתי‬ ‫מבטן אמי וערום אשוב שמה"‪ ,‬ואיתא עוד בזוה"ק שם‪ :‬זכאים הצדיקים שימיהם זכאים ונשארים לעוה"ב‪ ,‬וכאשר יוצאים‬ ‫מהעוה"ז מתחברים כל הימים שעבדו בהם את ה' ונעשים לבושי כבוד להתלבש בו‪ ,‬ובאותו לבוש זכאים להתענג מעונג‬ ‫בצילא‬ ‫העוה"ב‪ ,‬ובאותו לבוש עתידים לחיות ולקום‪ ,‬וכל אלו שיש להם הלבוש יקומו‪ ,‬אוי להם לרשעים שימיהם חסרים ומלאים‬ ‫חטאים‪ ,‬ואין להם במה שיתכסו בצאתם מהעוה" ז‪ .‬ומסיים הזוה"ק‪ :‬רבי יהודה אמר‪ ,‬כתוב "וירח את ריח בגדיו ויברכהו"‬ ‫והיאך נאמר בגדיו‪ ,‬והלא בגדי עשיו היו שכתוב ותקח רבקה את בגדי עשיו בנה הגדול החמודות? אלא ודאי הכוונה שיצחק‬ ‫הריח ריח לבושו של יעקב לעוה"ב ואז ברכו‪ ,‬ועל זה כתוב "ראה ריח בני כריח שדה"‪ .‬נמצא שאילו הגר"א לא היה מקיים‬ ‫דמהימנותא‬ ‫באותה שנה מצות ארבעת המינים‪ ,‬כביכול היה חסר לו באותו לבוש רוחני לנשמה בעוה"ב‪ ,‬ואת החלק הזה הסכים ליתן‬ ‫לבעל האתרוג בשביל קיום המצוה‪.‬‬ ‫האתרוג של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה שפקד עקרות‬ ‫מורי ורבותי‪ ,‬אני רוצה לשאול אתכם חידה‪ :‬איך יתכן‪ ,‬אדם לפני סוכות גנב אתרוג‪ ,‬אומרים לו‪ :‬האתרוג הזה שגנבת‪ ,‬כמה‬ ‫מתוך דרשתו של מגיד המישרים‬ ‫עלה? עשר דולר‪ .‬אתה צריך לשלם עשר דולר‪ .‬אבל אותו אתרוג‪ ,‬אם יגנוב אותו אחרי סוכות – צריך לשלם עליו ‪ 1,000‬דולר‪.‬‬ ‫אותו אתרוג‪ .‬איך יכול להיות? פלא פלאות‪.‬‬ ‫הרה"ג יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫שמעו נא רבותי‪ .‬לפני ‪ 13‬שנה בחנוכה‪ ,‬והנה בלילה ברחוב הקבלן בביתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה נשמעו נקישות‬ ‫בעל ה"כרם יוסף" על הש"ס ומחבר סדרת‬ ‫על הדלת‪ .‬דפיקות‪ ,‬דפיקות‪ .‬בני הבית ניגשו לדלת‪ ,‬אישה בגיל שישים‪ .‬אישה בגיל שישים באה ואומרת‪" :‬אתם בני ביתו של‬ ‫הרב?"‪" - .‬כן‪ ,‬אני הבן של הרב"‪ ,‬בנו הרב משה יוסף היה גר בביתו של מרן זצ"ל‪" .‬כן‪ ,‬מה את צריכה גברתי? הרב נפטר‪ ,‬הרב‬ ‫הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫לא פה‪ ,‬מה את צריכה?"‪ - .‬אמרה לו‪" :‬אני שמעתי שהרב היה מברך על האתרוג‪ ,‬והיה הרב מחלק מהאתרוג‪ ,‬היו עושים מזה‬ ‫ריבת אתרוגים מהאתרוג שעליו הרב בירך‪ ,‬והרב היה מחלק רק לזוגות ששנים לא נפקדו בפרי בטן‪ ,‬ואין להם ילדים‪ ,‬היה‬ ‫מדוע במוצאי יוה"כ יש עניין להתעסק‬ ‫מביא לכל אחד חתיכה קטנה מהאתרוג שלו‪ .‬אני באתי‪ ,‬אני מתחננת‪ ,‬אני מבקשת‪ ,‬תיתנו לי חתיכה מהאתרוג של הרב‬ ‫שנשאר‪ .‬אני שמעתי שנשאר עדיין מהאתרוג של הרב"‪ .‬ככה אירע לפני ‪ 13‬שנה‪ .‬אמר לה‪" :‬גברתי היקרה‪ ,‬נכון‪ ,‬נשאר‬ ‫דוקא בבניית הסוכה? | כיצד קנה‬ ‫מהאתרוג של הרב‪ ,‬אבל את זה אנחנו מביאים לנשים שלא נפקדו‪ ,‬נשואות ‪ 10‬שנים‪ 15 ,‬שנה‪ .‬את נשואה כבר ‪ 40‬שנה‪ ,‬לא‬ ‫נשאר לנו הרבה מהאתרוג של הרב‪ ,‬איך אני אתן לך את זה?"‪ .‬אמרה לו‪" :‬אתה יודע מה היה כוחו של אביך?! גם בכוח‬ ‫הגר"א את האתרוג תמורת העולם‬ ‫האתרוג שלו לפקוד עקרות בגיל שישים! תביא לי בבקשה חתיכה מהאתרוג‪ .‬אני באתי לכאן מנהריה!"‪ ,‬אמרה האישה הזו‪.‬‬ ‫"אם אתה רוצה‪ ,‬אני אשלם גם על האתרוג הזה‪ ,‬כמה שתרצה אני מוכנה לשלם"‪ .‬ראה שהיא מתחילה לבכות‪ ,‬בכתה‪ .‬לא‬ ‫הבא שלו? | האם ניתן למכור מצוות‬ ‫יכול היה להשיב פניה ריקם‪ - .‬הלך מיד למקפיא‪ ,‬הוציא חתיכה מהאתרוג עטופה בנייר כסף‪ ,‬אמר לה‪" :‬לא צריך לשלם שום‬ ‫דבר‪ ,‬שום תשלום‪ ,‬הנה האתרוג של מרן זצ"ל"‪.‬‬ ‫ועוונות? | מעלת הקונה מצוות בכסף‬ ‫הגברת הזו בגיל שישים לקחה א ת האתרוג של הרב בדחילו ורחימו‪ ,‬בכוונה גדולה‪ ,‬בירכה ואכלה‪ ,‬ובאותה שנה נפקדה בבן‬ ‫זכר! באותה שנה! אישה בגיל שישים! ‪ 40‬שנה עקרה! זכתה לפרי בטן! הלכה לכל הרופאים בעולם‪ ,‬לכל החכמים‪ .‬זה היה‬ ‫כוחו של האתרוג‪ .‬הרב כותב את זה גם בספר שלו‪ ,‬לא את המעשה הזה‪ ,‬אבל הרב מביא בספרו 'חזון עובדיה' סוכות את‬ ‫מלא | האתרוג של מרן רבינו עובדיה‬ ‫הסגולה שיש באתרוג‪ ,‬כיוון שנעשתה בזה מצווה‪ ,‬שמברכים עליו‪ ,‬לעשות מזה מרקחת‪ ,‬ולאכול את האתרוג הזה בכוונה‬ ‫גדולה‪ ,‬לברך על זה בכוונה‪ ,‬בקדושה וטהרה‪ ,‬וזה סגולה לפקידת עקרות‪.‬‬ ‫יוסף זצוקל"ה שפקד עקרות | להאזנה‬ ‫לכן כל אחד אחרי שמברך על האתרוג‪ ,‬לא יזרוק את האתרוג‪ .‬יביא לגברת‪ ,‬או הוא בעצמו‪ ,‬או למי שיודע‪ ,‬שיכינו מזה‬ ‫מרקחת אתרוגים‪ ,‬ויברכו על זה‪ .‬עשה בזה מצווה אחת‪ ,‬שנענע בארבעת המינים‪ ,‬עכשיו יעשה בזה עוד ברכה‪ ,‬יחלק לכל‬ ‫לשיעוריו המרתקים במאות נושאים‬ ‫העקרות‪ ,‬והאתרוגים יעשו מרקחת‪.‬‬ ‫אותו אתרוג‪ ,‬לפני שהרב בירך עליו‪ ,‬כמה היה שווה? אולי ‪ 10‬דולר‪ ,‬אבל אחרי שהרב בירך‪ ,‬זה כבר פוקד עקרות‪ ,‬כמה זה‬ ‫בהלכה ובאגדה‪073-371-8053 :‬‬ ‫שווה? ‪ 1,000‬דולר‪.‬‬ ‫הטור כותב‪ :‬נוהגים באשכנז להתענות כולם בערב ראש השנה‪ .‬אין חיוב בדבר‪ ,‬אבל מי‬ ‫שרוצה להתקדש‪ ,‬להיטהר‪ ,‬לקבל דרגה גבוהה מתענה‪ .‬ת"ח כל השנה לא מתענה‪ ,‬שלא יהיה‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫לו ביטול תורה‪ .‬אבל אלו זמנים מיוחדים ומסוגלים לתשובה ולכפרת עוונות שמתענים בהם‪.‬‬ ‫וסמך לדבר ממדרש תנחומא‪" :‬ולקחתם לכם ביום הראשון"‪ ,‬וכי ראשון הוא? והלא ט"ו‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫הוא! אלא ראשון לחשבון עוונות‪.‬‬ ‫להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה‬ ‫שיחי'‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫אתרוג חסר מעט ולא ניטל עוקצו או פיטמתו ובכל זאת פסול בשאר הימים‪ ,‬ואם יחסרנו עוד‬ ‫מעט יהיה כשר לכתחילה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אתרוג שניקבוהו עכברים לא יטלנו אפי' בשאר הימים משום שהוא מאוס‪ ,‬עד שיסיר ממנו‬ ‫ניקור העכברים‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫במס' סוכה (לו‪ ):‬ללשון ראשון בגמ' אתרוג שניקבוהו עכברים אין זה הדר‪ ,‬ומשמע שפסול‪.‬‬ ‫וללשון שני הוי הדר‪ .‬ופסק הרמ"א (תרמ"ט סעיף ה') בשם הכל בו כאמור‪ ,‬דפסול עד שיחסרנו‬ ‫עוד מעט ויהיה כשר בשאר ימים‪ ,‬וכ' המשנ"ב דלדעת הגר"א ואליה רבה הרמ"א ס"ל כבה"ג‬ ‫כלישנא קמא דפסול מדינא‪ ,‬ובכ"ז מועיל שיסיר ממנו ניקור העכברים‪ ,‬אבל מהמג"א ומאמר‬ ‫מרדכי משמע דהרמ"א פוסק כלשון בתרא דאינו פסול מדינא‪ ,‬ושכן מסכים הגר"א לדינא‬ ‫שכ"ד רוב הפוס'‪[ ,‬וע"ש שהט"ז חולק וס"ל דלדינא יש להחמיר אף בהסרה]‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫עם איזה חכם היה המעשה שבא לבית הכנסת עם אתרוג גדול עד מאד שהוצרך להביא על‬ ‫כתיפו?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫רבי עקיבא!‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫מס' סוכה דף ל"ו ע"ב‪ ,‬ובשו"ע תרמ"ח כ"ב‪ ,‬אם היה גדול כל שהוא‪ ,‬כשר‪ .‬וכ' המשנ"ב היינו‬ ‫אפי' הוא גדול שמביאו על כתיפו‪ ,‬ג"כ יצא כיון שהארבעה מינים כשיש לו כולם אין מעכבים זה‬ ‫את זה ויכול ליטול הלולב ואח"כ האתרוג‪ ,‬ע"כ‪ .‬ויל"ע שהרי הב"י (סי' תרנ"א) כתב בשם‬ ‫הרקנטי בפרשת אמור (ד"ה ולקחתם) שצריך לסמוך האתרוג עם שאר המינים שלא להפרידה‬ ‫מן הבניין‪ ,‬וכתב‪ :‬וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל יום טוב הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי‬ ‫חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק [האריז"ל]‪ ,‬וראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א‬ ‫והיה מרחיק הה"א אחרונה מן השלוש אותיות הראשונות ואמרתי לו מה זה עשית‪ ,‬והשיב כך‬ ‫נוהגים במקומינו‪ ,‬ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין‪ ,‬למחר‬ ‫בעת נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג והבנתי פתרון חלומי וחזר‬ ‫בו‪ .‬ורז"ל רמזו סוד זה בויקרא רבה (אמור ל' ט') "פרי עץ הדר" (ויקרא כ"ג מ') זה הקב"ה שנא'‬ ‫(תהלים צ"ו ו'‪ ,‬דה"א ט"ז כ"ז) "הוד והדר לפניו"‪ ,‬כפות תמרים זה הקב"ה שנא' (תהלים צ"ב‬ ‫י"ג) "צדיק כתמר יפרח"‪ ,‬וענף עץ עבות זה הקב"ה שנא' (זכרי' א' ח') והוא עומד בין ההדסים‪,‬‬ ‫וערבי נחל זה הקב"ה שנא' (תהלים ס"ח ה') סולו לרוכב בערבות‪ ,‬תראה שכל המינים האלו‬ ‫רומזים בשם יתברך‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וא"כ קשה איך יתכן שר"ע לא ידקדק בזה‪ ,‬ובפרט ר"ע שכל ימיו‬ ‫תמונה חלקית של בני העלייה המצטיינים מישיבת "כרם יוסף" אגן האיילות‬ ‫השתוקק על מצות ייחוד ה'‪ .‬ועי' ביעב"ץ שם שכ' שרק בשעה שהלך לבהמ"ד לקח את‬ ‫שהגיעו לגמר ללא חיסור סדר א' של לימוד מוסר בכל חודש אלול ועשי"ת‬ ‫האתרוג על כתפו‪ ,‬שהיה כבד למשא‪ ,‬אבל בשעת מצותו ודאי לא יצא בו ע"י משא כתף‪ .‬ועדיין‬ ‫ובנוסף לא החסירו שום סדר בימי שישי שבת ומוצאי שבתות‬ ‫קשה כי דוחק שהיה מנענע אתרוג גדול כזה יחד עם ארבעת המינים יחד בלא להפרידן‪ .‬ושמא‬ ‫קיבלו סידור מלא ויוקרתי לחג‪:‬‬ ‫י"ל שתלמידיו או עבדיו היו מסייעים לו לנוטלו בבהכנ"ס לצאת ידי"ח‪ ,‬אבל בדרך היה נוטלו‬ ‫חליפה‪ ,‬חולצה‪ ,‬עניבה‪ ,‬וחגורת עור‪ ,‬מהמותגים המובילים‬ ‫בעצמו על כתפו משום חיבוב מצוה‪ ,‬כמ"ש בגמ' סוכה מ"א ע"ב שכך היה מנהגן של אנשי‬ ‫אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו!‬ ‫ירושלים‪ ,‬אדם יוצא מביתו ולולבן בידו‪ ,‬הולך לבהכנ"ס ולולבו בידו‪ ,‬קורא ק"ש ומתפלל ולולבו‬ ‫שמעו ותחי נפשיכם‬ ‫לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה‬ ‫בידו‪ .‬א"נ י"ל דאדרבה באתרוג גדול שניכר שאין יכול ליטול עמו עוד דבר‪ ,‬אין לך אות לייחוד ה'‬ ‫מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון‬ ‫יותר מזה‪.‬‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‬ ‫הרב יוסף חי סימן‬ ‫כמר גדעון ניסים הי"ו וכמר אהרן ניסים‬ ‫הי"ו‬ ‫ללימוד‬ ‫אורך ימים ושנו חיים וכבוד כל‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫טוב שליט"א‬ ‫אושר ועושר‬ ‫מחבר סדרת "כרם יוסף"‬ ‫באיזה מקרה אדם בא לרב לשאול אותו על כשרות ההדסים‪ ,‬והשיבו הרב שכשרותם תלויה‬ ‫בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס‬ ‫על הש"ס וסדרת "אשכול‬ ‫במחלוקת [בשו"ע]‪ ,‬והנה לאותו אדם לא היו עוד הדסים‪ ,‬והלך והתפלל להשי"ת שיושיע אותו‬ ‫יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫הי"ו‬ ‫בכלל הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים‬ ‫ולאחר כמה ימים בערב סוכות שב לרבו והראה לו את ההדסים‪ ,‬והרב פסק שעכשיו הם כשרים‬ ‫מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים‪:‬‬ ‫‪073-371-8053‬‬ ‫לכתחילה לדעת כל הפוסקים?‬ ‫בת גורג'יה ע"ה‬ ‫סאלם אליה בן מסעודה ז"ל‪ ,‬נוריה‬ ‫לקבלת צינתוק‬ ‫תשובה‪ :‬הדס שנקטם ראשו‪ ,‬ואח"כ עלתה בו תמרה בראשו‪ ,‬שעי"ז הוכשר לכו"ע‪ ,‬כיון‬ ‫ניסים בן נוריה‪ ,‬שרה בת נוריה‪ ,‬ניסים מועלם בן סלימה‪ :‬ז"ל‬ ‫והאזנה בשידור חי‪:‬‬ ‫שהתמרה מכסה את קטימתו‪.‬‬ ‫חסר מעט ולא ניטל עוקצו או פיטמתו ובכל זאת פסול בשאר הימים‪ ,‬ואם יחסרנו עוד‬ ‫חייג והקש ‪#‬‬ ‫מיכאל בן חדוה ז"ל‪ ,‬נח בן רוזה ז"ל‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מקורות‪ :‬מס' סוכה דף ל"ג ע"א‪ ,‬שו"ע סי' תרמ"ו סעיף י' ומשנ"ב שם‪.‬‬ ‫מעט יהיה כשר לכתחילה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אתרוג שניקבוהו עכברים לא יטלנו אפי' בשאר הימים משום שהוא מאוס‪ ,‬עד שיסיר‬ ‫ממנו ניקור העכברים‪.‬‬ ‫מייל המערכת‪:‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫שניקבוהו עכברים אין זה הדר‪ ,‬ומשמע‬ ‫אתרוגותומכיה‬ ‫ראשון בגמ'‬ ‫למחזיקים בה‬ ‫מאושר"ופסק הרמ"א (תרמ"ט סעיף ה') בשם הכל בו כאמור‪,‬‬ ‫ללשוןהיא‬ ‫(לו‪ ):‬חיים‬ ‫במס' סוכה "עץ‬ ‫שפסול‪ .‬וללשון שני הוי הדר‪.‬‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫כיצד יתכן שיש לאדם שני אתרוגים‪ ,‬אחד אתרוג מהודר ביותר בשוויי אלף‪$‬‬