gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני שבת · Madanei Shabbos — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: מעדני שבת · Madanei Shabbos

שבוע: סוכות (2026-09-21)

מעדני שבת · Madanei Shabbos — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני שבת‬ ‫בס"ד‬ ‫סוכות תשפ"ז‬ ‫– מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –‬ ‫גליון ‪532‬‬ ‫נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר‬ ‫אגד לולב‬ ‫השו"ע (תרנ"א א') פוסק מצוה לאגדם בקשר גמור‪ ,‬דהיינו‬ ‫איתא בגמ' (סוכה י"א‪ ):‬לולב בין אגוד בין שאינו אגוד‬ ‫ב' קשרים זה על זה‪ ,‬משום נוי‪ ,‬ויכול לאגדם במין אחר‪,‬‬ ‫כשר‪ ,‬רבי יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול‪ ,‬מאי‬ ‫ואם נשרו מהעלין בתוך האגודה בענין שמפסיק‪ ,‬אין לחוש‬ ‫טעמא דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב‪ ,‬מה‬ ‫דמין במינו אינו חוצץ‪ ,‬אבל שלא במינו חוצץ‪ ,‬על כן יזהר‬ ‫להלן באגודה אף כאן נמי באגודה‪ ,‬ורבנן לקיחה מלקיחה‬ ‫ליקח החוט שרגיל להיות סביב ההדס‪ .‬המ"ב מפרש שיש‬ ‫לא ילפינן‪ .‬ומבואר שגם לדעת רבנן לכתחילה יש לאגדו‬ ‫לעשות קשר גמור ולא רק עניבה דאין זה קשר הנאסר‬ ‫משום שנאמר זה א‪-‬לי ואנוהו התנאה לפניו במצות‪.‬‬ ‫בשבת ולא מקרי אגד‪ .‬ומביא שו"ת אגורה באהלך שמצדד‬ ‫מה"ט שנינו במשנה (סוכה ל"ו‪ ):‬אין אוגדין את הלולב‬ ‫דמה שנוהגין העולם שלא לעשות קשר אלא עושין מן עלי‬ ‫אלא במינו דברי רבי יהודה‪ ,‬רבי מאיר אומר אפילו בחוט‬ ‫לולב כמין בית יד ותוחבין הלולב בו ג"ז בכלל קשר‪.‬‬ ‫במשיחה‪ .‬דרבי יהודה קסבר לולב צריך אגד ואי מייתי‬ ‫אולם הביכורי יעקב (תרנא ס"ק ח) חולק על דברי אגורה‬ ‫מינא אחרינא הוה חמשה מיני‪ .‬אבל ר"מ ס"ל שאין חיוב‬ ‫באהלך וכתב יש נוהגין שעושין עגול סביב הלולב לבד‪,‬‬ ‫אגד אלא רק משום נוי מצוה ממילא אפשר לעשות גם‬ ‫ובאותו עגול מחזקין ב' טבעות עשויין מעלי לולב אחד‬ ‫במין אחר‪.‬‬ ‫מימין ואחד משמאל‪ ,‬ונותנין באחד מהטבעות ההדסים‬ ‫עוד נ"מ מצינו בגמ' (סוכה י"א‪ ):‬הדס שהיו ענביו מרובות‬ ‫ובאחד הערבות‪ .‬וכבר הביא המנהג הזה ג"כ הפמ"ג (תרמ"ז‬ ‫מעלין שלו הרי הוא פסול‪ .‬ואם מיעט את הענבים‪ ,‬שלא‬ ‫סק"א) וכתב דהוי אגד לולב‪ ,‬ולענ"ד לא יאות למיעבד הכי‪,‬‬ ‫ירבו על עליו‪ ,‬הרי הוא כשר‪ .‬ואסור למעטן ביום טוב‪ ,‬ואם‬ ‫כיון דבעינן קשר הנאסר בשבת א"כ בעינן דוקא קשר‬ ‫עבר וליקט את ענבי ההדס ביום טוב לאחר שאגדן עם‬ ‫גמור‪ ,‬ולא כהאי גוונא שאין נאסר בשבת‪ .‬ולכן אם רוצה‬ ‫הלולב לדעת ר' יהודה הרי הוא פסול משום תעשה ולא‬ ‫לעשות טבעות כה"ג למען ישארו ההדסים במקומן‪ ,‬מ"מ‬ ‫מן העשוי‪ ,‬שהאגד עשה כשהדס היתה פסולה‪ ,‬ולפי חכמים‬ ‫למטה מאותן הטבעות סמוך לסוף המינים‪ ,‬יאגוד כל ג'‬ ‫הרי הוא כשר דכיון שהאגד הוא רק משום נוי ממילא אין‬ ‫המינים ביחד בקשר ע"ג קשר‪ .‬גם יעשה הקשר מהודק‬ ‫דין באגד שיהיה נעשה בכשרות‪.‬‬ ‫שפיר באופן שלא יכול להוציא ולהכניס הדס וערבה מבלי‬ ‫הרא"ש (סוכה פרק ג' סימן י"ד) מביא דברי הגמ' (מנחות‬ ‫התרת הקשר‪ ,‬דאל"כ לאו קשר הוא‪.‬‬ ‫כ"ז‪ ).‬ארבעה מינין שבלולב מעכבין זה את זה‪ ,‬ואמר רב‬ ‫מה שכתב שצריך קשר חזק שא"א להוציא ממנו הערבות‬ ‫חנן בר רבא לא שנו אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין‪,‬‬ ‫כן מביא גם המשנה ברורה (תרנ"ד סק"ה) גבי מי שמחליף‬ ‫ומפרש אפי' נטל כל חד וחד לחודיה יצא‪ ,‬דקי"ל לולב אין‬ ‫הערבות כתב בכורי יעקב דהיינו שיקשור אותה מבחוץ‬ ‫צריך אגד‪ .‬אבל ר"ת ס"ל דכיון דכולן מצוה אחת לא‬ ‫עם הלולב ולא כאותן שתוחבין אותה באגד‪ ,‬דלא מקרי‬ ‫מיסתבר שיועילו בזה אחר זה‪ ,‬והגיה בספרים לא שנו‬ ‫אגד כהלכתו שאין זה קשר ממש כיון שמכניס ומוציא‪ ,‬לכן‬ ‫דמעכבין משום תמה אלא שאין לו אבל יש לו תמה היא‬ ‫יתיר הקשר לגמרי ויחזור ויקשור‪.‬‬ ‫אף על פי שלא חברם באגודה אחת כרבנן דלא בעי אגד‪.‬‬ ‫השו"ע ממשיך ואם לא אגדו מבעוד יום‪ ,‬או שהותר אגודו‪,‬‬ ‫איתא בגמ' (סוכה ל"ז‪ ):‬אמר רבה לא לדוץ איניש לולבא‬ ‫אי אפשר לאגדו ביו"ט בקשר גמור אלא אוגדו בעניבה‪.‬‬ ‫בהושענא דדלמא נתרי טרפי והוי חציצה‪ ,‬ורבא אמר מין‬ ‫הרמ"א כתב שבמקרה זה שצריך לאגדו ביו"ט יש מי‬ ‫במינו אינו חוצץ‪ .‬דהיינו לא ידחוק את הלולב בהושענא‪,‬‬ ‫שכתבו לעשות הקשר בדרך אחר‪ ,‬שכורכין סביבות ג'‬ ‫לאחר שכבר נתן באגד את ההדסים והערבות‪ ,‬דלמא‬ ‫מינים אלו ותוחבין ראש הכרך תוך העגול הכרוך‪.‬‬ ‫כשתוחב את הלולב בכח בתוך האגד‪ ,‬ישרו עלים מההדס‬ ‫עוד כתב הרמ"א שישפיל ההדס והערבה תוך אגוד הלולב‪,‬‬ ‫והערבה וישארו בתוך האגד והוי חציצה בין הלולב לשאר‬ ‫כדי שיטול כל ג' מינים בידו בשעת ברכה‪.‬‬ ‫המינים‪ ,‬ונמצא שאינם אגודים להיות לקיחה אחת‪ .‬וכן‬ ‫מי יכול לאגד‬ ‫פוסק הרמב"ם (לולב ז' י"ב) אגד את הלולב עם ההדס‬ ‫השו"ע (תרמ"ט א') כתב לולב שאגדו נכרי כשר‪ .‬המשנה‬ ‫והערבה והבדיל בין הלולב ובין ההדס במטלית וכדומה‬ ‫ברורה כתב אף על גב דלכתחלה מצוה לאוגדו משום נוי‬ ‫הרי זה חוצץ‪ ,‬הבדיל ביניהן בעלי הדס אינו חוצץ‪ ,‬שמין‬ ‫מצוה מ"מ כשר ע"י עכו"ם‪ ,‬ועיין במ"א שדעתו דלכתחלה‬ ‫במינו אינו חוצץ‪ .‬הערוך לנר מקשה הא קי"ל אין צריך‬ ‫לא יאגדנו והטעם דכל שאינו מחוייב בדבר אינו רשאי‬ ‫אגד‪ ,‬ומיישב דמ"מ לכתחלה יש לאגדן יחד משום ואנוהו‪.‬‬ ‫לתקנו‪ ,‬ומטעם זה גם אשה לא תאגוד הלולב לכתחלה‪.‬‬ ‫יש לדון לדעת חכמים מהו ההידור‪ ,‬האם זה שהם קשורים‬ ‫ודוקא באגד התחתון ששם אוגד כל המינים ביחד דשם‬ ‫ביחד הוא נוי או ההידור בדין לקיחה שלקחן ביחד‪.‬‬ ‫עיקר מצות אגד אבל במה שאוגדים למעלה בזה אין‬ ‫הגרי"ז (מנחות כ"ז‪ ).‬כתב שהוא הידור בדין לקיחה שר'‬ ‫קפידא‪ .‬ובשער הציון שם מוסיף והוא הדין קטן פחות מי"ג‬ ‫יהודה ס"ל שהוא מעכב ורבנן ס"ל שהוא רק הידור‪ ,‬ומדייק‬ ‫שנים לכתחילה אין לו לעשות את האגד‪ .‬ואם אגדו‪ ,‬אם‬ ‫כן מהרמב"ם (ז' ו') דכתב מצוה מן המובחר לאגוד לולב‬ ‫אפשר יתירנו ויאגדנו שנית‪( .‬לכאו' לחבר את הקושקלך‬ ‫הדס וערבה וכו' ואם לא אגדן ונטלן אחד אחד יצא‪ ,‬הרי‬ ‫ללולב ודאי מותר לעשות ע"י קטן כי האגד הוא רק אח"כ‬ ‫דאף דקיי"ל כרבנן מ"מ אגד הוי דין בלולב לכתחילה‬ ‫כשהוא מכניס לשם את הדס וערבה)‪.‬‬ ‫בשעורי ר' משולם דוד הלוי שם מוכיח מזה שיש דין‬ ‫רוב אחרונים כתבו שמותר לעשות האגד בלילה אע"פ‬ ‫חציצה מבואר בזה דאף לרבנן איכא באגד איזה חלות דין‬ ‫שאינו זמן מצוותו‪ ,‬כשם שנוהגים בשאר השנים לאגוד‬ ‫במצות לקיחה‪ ,‬שמשוי ללקיחת המינים כלקיחה אחת‬ ‫בערב יו"ט אף שאינו זמן מצוותו‪.‬‬ ‫ושייך בזה חציצה‪.‬‬ ‫גליון ‪532‬‬ ‫סוכות תשפ"ז‬ ‫בפרשת אמור כתיב תחילה מצות לולב ואח"כ מצות ישיבת סוכה‪ ,‬ואילו במשנה שנינו תחילה‬ ‫מצות סוכה ואח"כ מצות לולב‪ .‬והמגלה עמוקות כתב שבעצם יש להקדים מצות סוכה כיון שהיא‬ ‫כבר בלילה ואילו מצות לולב היא רק ביום‪ ,‬מ"מ התורה כתבה מצות סוכה בסוף כדי שיהיה‬ ‫סמוך לפרשת בהעלתך שנאמר שם מצות מנורה לאהרן והרי ענני הכבוד היו בזכות אהרן‪.‬‬ ‫בספר ירח למועדים מבאר שסוכה היא מקום שיש שם השראת שכינה כמבואר בזוהר שהוא‬ ‫נקרא צילא דהימנותא‪ ,‬וכן כתב השפת אמת (סוכות תרמב) שכלל ישראל המה בעלי תשובה‬ ‫זוכין להיות נכנסים בסוכה שחל עליה שם שמים‪ ,‬ולכך צריך להיות גבוה עשרה טפחים כי מעולם‬ ‫לא שרתה שכינה למטה מעשרה‪ .‬וכדי שיהיה השראת שכינה צריך אחדות בכלל ישראל כי אין‬ ‫השכירה שורה בישראל כשיש פירוד בניהם‪ ,‬ולכן כתבה התורה תחילה מצות ד' מינים שהוא‬ ‫רמז לאחדות בכלל ישראל כמבואר במדרש (פרשת אמור) 'כפות תמרים' אלו בעלי מקרא‪' ,‬פרי‬ ‫עץ הדר' אלו בעלי משנה ותלמוד‪ ,‬שיש להם טעם וריח ומראה כמו האתרוג הזה שיש בו אלו‬ ‫השלשה טעם ומראה וריח‪' ,‬וענף עץ אבות' אלו הבינונים המתהלכים בתמימות שיש להם ריח‬ ‫ואין להם טעם שאין להם לימוד‪' ,‬וערבי נחל' אלו הרשעים שאין להם לא טעם ולא ריח‪ ,‬כמו‬ ‫ערבי נחל‪ .‬אמר הקב"ה יאגדו אלו עם אלו‪ ,‬כדי שיגינו אלו על אלו‪ ,‬ואז שכינה מתעלה‪ ,‬ואימתי‬ ‫מתעלה שכינה‪ ,‬בזמן שישראל אגודה אחת‪ ,‬ואחרי שיש אחדות בכלל ישראל שוב כתבה התורה‬ ‫מצות סוכה‪.‬‬ ‫הטעם שמנענעין באנא ה' הושיעא נא ולא באנא ה' הצליחה נא כתב האבודרהם (סדר תפלת‬ ‫סוכות) בשם בעל המנהגות מפני שהנענוע הוא לעצור רוחות רעות וטללים רעים ולגעור בשטן‬ ‫לפיכך צריך לנענעו על תפלת אנא ה' הושיעה נא כלומר הושיענו מאלו הניזקין‪ ,‬אבל באנא ה'‬ ‫הצליחה נא ליכא למימר האי טעמא‪ .‬ומביא שבחדושי רב"ש כתב טעם אחר מפני ששניהם הם‬ ‫פסוק אחד ואין מנענעין בפסוק אחד שני פעמים‪.‬‬ ‫הצרור המור (פרשת אמור) כתב אחר שישראל יצאו ביד רמה מיום הדין בראש השנה‪ ,‬והקב"ה‬ ‫סלח לחטאתם מכח התשובה ומכח יוה"כ‪ ,‬רצה הקב"ה להודיע לכל העולם את החסד הגדול‬ ‫שעשה עמהם לכפר עונותיהם‪ ,‬לפי שעד עכשיו מכח הדין והעון היו ישראל בפחד ובדאגה אבל‬ ‫עכשיו שנצחו הדין אמר הקב"ה שיצאו מבתיהם בלי פחד ויצאו השדה לעשות סוכות וישבו שם‬ ‫בלי פחד ויראה אחר שאין יראים מכח הדין‪ .‬ואינם צריכים להשגב בעיר חומה דלתים ובריח‪.‬‬ ‫ואמר בסוף ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר‪ ,‬כי הם טכסיסי מלוכה וסימני מלכות‪ .‬כמו‬ ‫שכתבו בזוהר שזה דומה לאדם שיש לו דין עם אחד והם עומדים לפני המלך והמלך חייב לאחד‬ ‫וזיכה לאחד‪ ,‬והיו שם ממתינים לידע עם מי הדין ולא היו יודעים עד שבא אחד ואמר מי שיוציא‬ ‫בידו שרביט המלך הוא נצח הדין‪ ,‬כך כל העולם עומדים בדין בחדש זה ואין יודעים מי נוצח הדין‬ ‫יצא אחד ואמר מי שיוציא בידו שרביט של המלך נצח הדין‪ ,‬כך אמר להם ולקחתם לכם ביום‬ ‫הראשון פרי עץ הדר וכפת תמרים‪ ,‬והוא שרביטו של מלך‪ ,‬בענין שכל העולם יודעים שישראל‬ ‫נצחו הדין‪.‬‬ ‫להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת ‪madaneishabbos@gmail.com‬‬