gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משא ומתן · Masah Vmatan — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: משא ומתן · Masah Vmatan

שבוע: סוכות (2026-09-21)

משא ומתן · Masah Vmatan — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מהדורת וויינרעב‬ ‫גליון שבועי‬ ‫סוכות | תשפ"ז‬ ‫משא ומתן‬ ‫ג ל י ו ן תרנ״ח‬ ‫|‬ ‫בנשיאות הרב חיים קאהן שליט"א‬ ‫|‬ ‫יו"ל ע"י בית הוראה עץ חיים‬ ‫לע״נ הרב יחיאל מיכל בן ר' משה אהרן אורליאן‬ ‫מעשה שהיה‬ ‫קו ההלכה‬ ‫ְְל ַַמ ַַען ֶנֶ ְְח ַַדל ֵֵמֹע ֶֶֹׁשק ָיָ ֵֵדינּו‬ ‫דוקא כשקבע את הקורה בקביעות‪ ,‬ולא כשהניחה‬ ‫שימוש בסוכת חבירו‬ ‫ר’ שמעון גליין הסתובב בשוק ארבעת‬ ‫באופן עראי‪ ,‬מכל מקום אמרו חכמים‪ ,‬שסוכת‬ ‫המינים בירושלים‪ ,‬ותר בעיניו אחר אתרוגים‬ ‫החג נחשבת אף היא לבנין קבע‪ ,‬ואם קבע בה דבר‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מהודרים כלבבו‪ .‬בעודו עובר מדוכן לדוכן‪,‬‬ ‫של גזל‪ ,‬גם אם לא חיברו לבנין – כמחצלת‪ ,‬הוא‬ ‫ניגש אליו נער אחד‪ ,‬ובידו כמה אתרוגים‬ ‫לפני סוכות‪ ,‬ביקשתי מכמה בחורים שיבנו לי‬ ‫יכול להחזיר את הדמים לנגזל‪ ,‬ויוצא בה ידי חובה‬ ‫נהדרים ביופיים‪ ,‬ושאל אותו אם ירצה לקנות‬ ‫את סוכתי‪ ,‬והראיתי להם את המקום בו אני מניח‬ ‫(ובחרת בחיים סי' ב‪ ,‬באור הלכה סי' תרלז ד"ה ועשה‪ .‬אבל עיין‬ ‫אתרוג‪ .‬ר’ שמעון בדק אחד מהאתרוגים‪,‬‬ ‫את הדפנות‪ ,‬הקורות והסכך‪ .‬למעשה‪ ,‬כשבאתי‬ ‫אבן ישראל ח"ט עמ' קכא‪ ,‬שס"ל שצריך לחברה בסוכה‪ ,‬אך לא‬ ‫ומאחר שמצא חן בעיניו‪ ,‬שילם לנער ‪500‬‬ ‫לראות את הסוכה שהקימו‪ ,‬ראיתי שהם התבלבלו‪,‬‬ ‫שקלים כפי שביקש עבור האתרוג‪.‬‬ ‫בדבר שנשאר תלוש)‪.‬‬ ‫ובטעות השתמשו בכמה קורות השייכות לשכן‬ ‫לאחר כמה דקות‪ ,‬פגש ר’ שמעון את ידידו‬ ‫לדעת רוב הפוסקים יוצא אדם ידי חובתו בסוכה‬ ‫מנוער‪ ,‬ושמח להראות לו את האתרוג‬ ‫שלי‪ ,‬וכן באחת ממחצלות הסכך שלו‪.‬‬ ‫כזו לכתחילה (מגן אברהם ס"ק ד‪ ,‬אבל עיי"ש בפרי מגדים‪,‬‬ ‫המהודר שקנה‪ .‬ידידו‪ ,‬שהתפעל גם הוא‪,‬‬ ‫אותו שכן נסע מביתו‪ ,‬ולא יחזור עד לאחר חג‬ ‫שאל אותו היכן קנה את האתרוג‪ ,‬ור’ שמעון‬ ‫ביכורי יעקב סק"ח ותוספות ביכורים) וגם מותר לברך‬ ‫ברכת לישב בסוכה (משנה ברורה ס"ק טו)‪ ,‬אבל‬ ‫הסוכות‪ .‬האם אני יכול להשתמש בסוכה כך‪ ,‬או‬ ‫ענה‪ ,‬שקנה אותו מנער אחד שהסתובב בין‬ ‫הדוכנים‪.‬‬ ‫יש מחמירין שלא לברך עליה עד שיתרצה עם‬ ‫שאני צריך לפרקה ולבנותה מחדש מהקורות‬ ‫‘אוי’‪ ,‬אמר הידיד‪‘ ,‬לפני כחצי שעה הכריזו‬ ‫הבעלים (ראה כף החיים ס"ק כט)‪.‬‬ ‫והסכך שלי?‬ ‫ברמקולים כי מסתובב כאן גנב שגנב כמה‬ ‫אלא שיש לדעת‪ ,‬שתקנה זו אינה מועילה אלא‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אתרוגים‪ ,‬והוא מנסה למכור אותם‪ ,‬ולפיכך‬ ‫אין לקנות אתרוגים אלא בדוכן מסודר’‪ .‬ר’‬ ‫כשהגזלן מתרצה לשלם את דמי הקורה שגזל‪,‬‬ ‫הדין הוא שסוכה גזולה פסולה‪ ,‬דכתיב (דברים טז יג)‬ ‫שמעון הבין שיתכן שהאתרוג שקנה גזול‬ ‫(מגן אברהם ס"ק ה‪ ,‬אבל ראה ביכורי יעקב ס"ק ט)‪ ,‬אבל אם‬ ‫חג הסוכות תעשה 'לך'‪ ,‬למעוטי גזולה (או"ח סי' תרלז‬ ‫הוא‪ ,‬ולכן פנה מיד לבית ההוראה לשאול אם‬ ‫משיב לו שימתין עד אחר סוכות וישיב לו הגזילה‬ ‫סעיף ג ומשנה ברורה ס"ק ז‪ .‬וראה מה שכתבנו בגליון קפד)‪.‬‬ ‫הוא יכול לצאת ידי חובתו באתרוג זה‪.‬‬ ‫בעין‪ ,‬לא יצא‪ ,‬שעל זה לא תקנו (ביאור הלכה ד"ה יצא)‪.‬‬ ‫וכיון ששואל שלא מדעת דינו כגזלן (חו"מ סי' שנט‬ ‫*‬ ‫ומכל מקום‪ ,‬אם לא תבעו הנגזל בחג רק לאחר‬ ‫סעי' ה‪ ,‬וסי' רצב סעי' א)‪ ,‬הרי גם מי שמשתמש בשל‬ ‫גמליאל כהנוביץ‪ ,‬כיהן במשך שנים רבות‬ ‫כמשמש בקודש אצל האדמו”ר זצ”ל שהיה‬ ‫החג‪ ,‬כל זמן שלא נשתנה דבר הנגנב מחזיר הקורה‬ ‫חבירו ובדעתו להחזירו אחר כך‪ ,‬לא יצא ידי חובתו‬ ‫מסתופף בצילו‪ .‬פעם אחת‪ ,‬שאלו אחד‬ ‫עצמו (חו"מ סי' ש"ס סעי' א‪ .‬והיינו‪ ,‬שבכה"ג תקנת מריש הוא‬ ‫(בה"ל או"ח שם ד"ה ואם גזל)‪.‬‬ ‫מידידיו האם כבר זכה לקבל חפץ אחד‬ ‫שיהיה שואל על העצים‪ ,‬ועי' דברי חיים דיני מתנת בריא סי' ב')‪.‬‬ ‫מחפצי הקודש של הרבי‪ .‬הלה שכנע אותו‪,‬‬ ‫דין זה הוא בין אם הסוכה עצמה גזולה‪ ,‬ובין אם‬ ‫ועוד יש לפקפק קצת בתקנה זו לענינינו‪ ,‬כיון שיש‬ ‫שכיוון שאינו מקבל תשלום על כל עבודתו‪,‬‬ ‫דבר המכשירה‪ ,‬כדפנות‪ ,‬או מעמידי הסכך (פמ"ג‬ ‫יש לו היתר לקחת חפץ ללא רשות‪ ,‬ומסתמא‪,‬‬ ‫הסוברים שלא נאמרה התקנה אלא לגזלן‪ ,‬שלא‬ ‫משב"ז ס"ק ד)‪ ,‬ואפילו המסמרים שבדפנות (אגרות‬ ‫אילו היה הרבי יודע שהוא משתוקק לאותו‬ ‫שלט ביצרו וגזל‪ ,‬אבל מי שנטל שלא בכוונה‪ ,‬לא‬ ‫משה או"ח ח"א סי' קפא)‪.‬‬ ‫חפץ‪ ,‬היה מסכים לתתו לו‪.‬‬ ‫הוצרכו לתקן לו תקנת השבים (ראה התעוררות תשובה‬ ‫גמליאל לא עמד בפיתוי והחליט לקחת‬ ‫ח"ב סי' לח וח"ג סי' ב)‪ .‬אבל מדברי הפוסקים מבואר‬ ‫והנה אילו היית בטוח ששכנך אינו מקפיד על כך‬ ‫אחד מהגארטליך של הרבי זצ”ל ללא רשות‪.‬‬ ‫שגם בזה יש תקנה זו (ראה ביאור הלכה ד"ה ואם גזל)‪.‬‬ ‫שתשתמש בשלו‪ ,‬היה מקום להקל‪ ,‬שאין זה נחשב‬ ‫לאחר כמה ימים ראה שהרבי מחפש את‬ ‫גזל (ראה מנחת פתים סי' שנח סעי' ד)‪ ,‬אבל בדרך כלל‬ ‫הגארטל‪ ,‬וכמובן‪ ,‬גמליאל התמלא בושה ולא‬ ‫הדרך הנכונה היא שתתקשר לשכן ותבקש ממנו‬ ‫העז להודות שהוא זה שלקחו‪ .‬לאחר כמה‬ ‫סתם שכנים מקפידים על שימוש כזה‪.‬‬ ‫רשות להשתמש בקורות וסכך שלו [ונכון שאחר‬ ‫שעות‪ ,‬כשהגארטל עדיין לא נמצא‪ ,‬שמע‬ ‫כן תגביה את הסכך טפח‪ ,‬לצאת דעת הסוברים‬ ‫אמנם‪ ,‬כדי לחזק שהגנב יעשה תשובה‪ ,‬התקינו‬ ‫את הרבי אומר‪“ :‬מסתמא הגיע כאן איזה גנב‬ ‫חכמים בגזלן 'תקנת מריש'‪ ,‬שאם אדם גזל קורה‬ ‫שגם בגזל יש פסול של 'תעשה ולא מן העשוי' (ראה‬ ‫חסידי‪ ...‬ומה אפשר לעשות‪”...‬‬ ‫מנחת חינוך מצוה שכה‪ ,‬וביאור הלכה סי' יא סעי' ו‪ .‬אבל עיין‬ ‫וקבעה בבנין‪ ,‬אינו צריך לסתור את הבנין בכדי‬ ‫גמליאל החזיק בגארטל ושמר עליו מכל‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫משמר‪ .‬לאחר שנים‬ ‫שו"ת ובחרת בחיים סי' ב‪ ,‬וזכרון שמואל סי' כט)]‪ .‬ואם קשה‬ ‫להשיב את הקורה‪ ,‬אלא די לו שיחזיר את דמיה‬ ‫להגביה הסכך ‪ -‬אפשר להקל בזה‪.‬‬ ‫(חו»מ סי› שס סעי› א)‪ ,‬והגם שבדרך כלל תקנה זו היא‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫מכתבשהיה‬ ‫מעשה‬ ‫נושאים בהלכה‬ ‫נפטר הרבי זצ”ל‪ ,‬ובמשפחתו נשמעה שמועה כי גמליאל מחזיק בגארטל שקיבל מהרבי זצ”ל במתנה‪,‬‬ ‫כהוקרה על שירותו המסור‪.‬‬ ‫אינו לפי כבודו‬ ‫במשך הזמן הגיעו אליו חתנים מבני משפחתו שביקשו לקבל את הגארטל‪ .‬גמליאל הסכים לתת להם את‬ ‫(מבוסס על כתבי הרב חיים קאהן שליט״א)‬ ‫הגארטל‪ ,‬ואמר להם שמקנה להם אותו במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬כך שיהיה שלהם במתנה גמורה בשעת‬ ‫החופה‪ ,‬ולאחר מכן יחזירו לו‪ .‬ואכן‪ ,‬כך נהג כמה פעמים‪.‬‬ ‫שוה פרוטה‬ ‫בהאי שתא‪ ,‬כשהגיעו ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬התעורר גמליאל לכך שבעצם הוא מחזיק ברשותו חפץ גזול‪,‬‬ ‫השייך ליורשי האדמו”ר זצ”ל‪ ,‬ועליו לחזור בתשובה‪ .‬אולם הוא התבייש מאוד לבוא ולהחזיר את הגארטל‪,‬‬ ‫דורכאויס די‬ ‫ולפיכך הלך להתייעץ עם אחד הדיינים מה מוטל עליו לעשות‪.‬‬ ‫***‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מעיקר הדין‪ ,‬אמרינן ‘חזקה מה שתחת יד אדם היא שלו’‪ ,‬ואף אם יש טענות ומענות על כך שחפצים שביד‬ ‫ראש ישיבה מצא מלבוש מלוכלך‪ .‬האם‬ ‫פלוני גזולים הם‪ ,‬כל זמן שאין עדים על כך – הרי הם בחזקתו‪ ,‬והקונה אותם נחשב כבעלים גמור לכל דבר‬ ‫הוא חייב לטפל בו ולהשיבו לבעליו?‬ ‫וענין‪ .‬ולפיכך‪ ,‬השאלה בנידון דידן היא רק אם הקונה משוכנע שהאתרוג שקנה הוא אכן גזול‪ .‬ואף שגם‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫בכהאי גוונא לא יוכלו להוציא את האתרוג מידו בבית דין‪ ,‬מכל מקום הוא הרי יודע שהאתרוג אינו שלו‪,‬‬ ‫אף שיש איסור להתעלם מאבידה‪ ,‬אם‬ ‫גאנצע יאר‬ ‫ואינו יכול לצאת בו ידי חובתו‪.‬‬ ‫תלמיד חכם מוצא חפץ שטיפול בו‬ ‫אמנם‪ ,‬בנידון דידן הגיע האתרוג ליד הקונה אחר שנודע כבר שהוא נגזל‪ .‬והנה בכל גזילה הדין הוא‪ ,‬שאם‬ ‫העביר הגזלן את הגזילה לרשות אחרים לאחר שכבר נתייאשו הבעלים ממנה – שהמקבל או הקונה זכה‪,‬‬ ‫נחשב פחיתות כבודו‪ ,‬הוא פטור ממצות‬ ‫והנגזל אינו יכול להוציא מידו‪ ,‬שכבר קנה את הגזילה ביאוש ושינוי רשות (ראה חו”מ סי’ שנג סעיף ג)‪ .‬ובענינינו‪,‬‬ ‫השבת אבידה‪ .‬פטור זה חל גם על אנשים‬ ‫שהוכרז בשוק שכמה אתרוגים נגנבו‪ ,‬ומן הסתם בכל הדוחק והמהומה השוררת בשוק ארבעת המינים‪ ,‬לא‬ ‫מכובדים אחרים‪ ,‬כגון זקן כל אחד לפי‬ ‫יוכל הנגנב להוציא בעדים את האתרוגים מיד הגנב‪ ,‬וכל שכן שלא יוכל להוציא מיד הקונה (כי יצטרך להוכיח‬ ‫מעמדו‪.‬‬ ‫שזהו האתרוג שנגנב‪ ,‬ולא אחר)‪ ,‬הרי בסתמא יש בזה יאוש בעלים (ראה סי’ שסח סעיף א)‪.‬‬ ‫הייבן מיר די‬ ‫הכלל בזה הוא שאם המוצא היה נמנע‬ ‫ואף שבעלי הדוכנים אינם יודעים בפרטות איזה אתרוג נגנב מהם‪ ,‬מכל מקום כיון ששמעו על הגניבה‪,‬‬ ‫מלטפל בו אילו היה שלו אפילו כשעי"ז‬ ‫ורואים את האתרוגים שנשארו ברשותם – הרי זה נחשב יאוש על האתרוגים שנגנבו ואינם ברשותם (כן יש‬ ‫יתכן שיאבד או יגנב החפץ‪ ,‬אינו חייב‬ ‫ללמוד מדברי הנתיה”מ סי’ רס סק”ז‪ ,‬וכן הובא בשם החזו”א בספר אחת שאלתי [להגרח”ש קרליץ] עמ’ לב)‪.‬‬ ‫להשיבו לאחרים (חו״מ סימן רס״ג סעי' א'‬ ‫מאידך‪ ,‬כתבו הפוסקים שבזמן הזה שיש דינא דמלכותא דינא להחזיר הגזילה גם לאחר יאוש ושינוי רשות‪,‬‬ ‫אזי יש חיוב מדינא להחזיר גם בכה”ג (סי’ שנו סעיף ז)‪ .‬ונחלקו הפוסקים בביאור הדין; יש אומרים שזה מעיקר‬ ‫וסמ"ע סק"ב)‪ .‬אעפ"כ‪ ,‬ממידת חסידות‬ ‫הדין‪ ,‬שתיקנו שלא יחול השינוי רשות (ש”ך שם סק”י)‪ .‬ויש אומרים שבי”ד כופין לעשות ‘לפנים משורת הדין’‬ ‫היא שאדם חשוב לא יפטר את עצמו מן‬ ‫כח הלכה‬ ‫ולהחזיר הגזילה (קצוה”ח שם סק”ה‪ .‬וראה בקובץ תשובות ח”א סי’ ריז שפסק כשיטת הש”ך‪ ,‬שזו תקנה ומעיקר הדין)‪.‬‬ ‫המצוה אלא יעשה לפנים משורת הדין‬ ‫ולפי זה‪ ,‬לדעת הפוסקים שמדינא חייב להחזיר‪ ,‬אזי ר’ שמעון אינו יכול לצאת באתרוג ידי חובתו‪ .‬אך לדעת‬ ‫ויטפל בהשבתה‪ .‬ואם המדובר בתלמיד‬ ‫הסוברים שהוא כפיה על לפנים משורת הדין‪ ,‬אזי כל זמן שלא כפוהו בי”ד – הרי הוא שלו‪ ,‬ויוצא בו ידי‬ ‫חכם יש בזה מחלוקת אם גם אצלו יש‬ ‫חובתו‪.‬‬ ‫לעשות לפנים משורת הדין (שם מחבר‬ ‫אלא שבלאו הכי אין כדאי לצאת באתרוג כזה ידי חובה‪ ,‬מכיון שלדעת חלק מהפוסקים גם באופן שקנה‬ ‫סעיף ג')‪ ,‬או שמכיון שפטור אסור לו לזלזל‬ ‫את האתרוג ביאוש ושינוי רשות אין לברך עליו (ראה משנ”ב סי’ תרמט ס”ק ו)‪ ,‬וממילא הקונה יצטרך ליטול את‬ ‫והוראה‬ ‫בכבוד תורתו‪ ,‬ואם רוצה לעשות לפנים‬ ‫האתרוג בלא ברכה‪.‬‬ ‫ובנוגע לנידון השני‪ ,‬של הגניבה מהאדמו”ר‪ ,‬אע”פ שהיה יאוש גמור של האדמו”ר‪ ,‬ואלו שקנו מגמליאל את‬ ‫משוה"ד‪ ,‬ישלם להבעלים שוייותו של‬ ‫הגארטל קנוהו כדין‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬כיון שהחזירוהו אחר כך לגמליאל‪ ,‬יש בזה מחלוקת הפוסקים אם גם לגביו‬ ‫האבידה (שם ברמ"א ובסמ"ע סק"ה)‪.‬‬ ‫נחשב הדבר כיאוש ושינוי רשות (בדברי משפט [סי’ שנו סק”ב]‪ ,‬ובשואל ומשיב [תליתאה ח”א סי’ תד]‪ ,‬ובשו”ת עולת שמואל‬ ‫ואם כבר התחיל לטפל בהאבידה יש‬ ‫[סי’ ק]‪ ,‬ובחזו”א [ב”ק סי’ טז סקי”ח]‪ ,‬ובבית יעקב [סי’ שנג סק”ב]‪ ,‬ובשו”ת אבן שתיה [סי’ פה]‪ ,‬ובמנחת שלמה [ב”ק דף סז‪ ,].‬כתבו‬ ‫סוברים שמכיון שכבר נכנס למצוה חייב‬ ‫שמועיל מדין שינוי רשות‪ .‬אמנם בשו”ע הרב [או”ח סי’ תרמט ס”ו וס”ז]‪ ,‬ובערוך השולחן [שם ס”ט] ובחכמת שלמה [חו”מ סי’ שנו‬ ‫להשלימה‪ .‬ויש סוברים שזה דווקא לגבי‬ ‫ס”א]‪ ,‬ובספר החיים [סי’ תרמט קונטרס שונא גזל בעולה משנה ב]‪ ,‬ובפני אריה למהרא”ל צינץ [על סוכה דף ט]‪ ,‬ובשואל ומשיב [קמא‪,‬‬ ‫בהמה‪ ,‬ולא לגבי חפצים אחרים‪ ,‬שאותם‬ ‫ח”ג סי’ רח]‪ ,‬ובגידולי שמואל [ב”ק דף סז‪ ].‬כתבו שאינו קונה בשינוי רשות)‪.‬‬ ‫רשאי הוא להחזיר למקום שמצאו (שם‬ ‫ומכיון שכאמור בזמנינו יש חיוב להחזיר גם אחר יאוש ושינוי רשות‪ ,‬יש חובה על גמליאל להחזיר את‬ ‫סעי' ב' וסמ״ע סק״ד)‪.‬‬ ‫הגארטל ליורשי האדמו”ר‪ .‬אמנם יש לו עצה למנוע ממנו את הבושה‪ ,‬שאינו מחויב להודיע ליורשים שהוא‬ ‫זה שגנב‪ ,‬אלא יכול לומר להם שקיבלו מאחד שגנב את הגארטל ורוצה לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫בית‬ ‫מכון לחושן‬ ‫ביזנעס‬ ‫הוראה‬ ‫משפט‬ ‫כהלכה‬ ‫דיני תורה‪ ,‬תביעות קטנות‪,‬‬ ‫עלון שבועי משא ומתן בהלכה‪,‬‬ ‫ייעוץ והדרכה רבני‪ ,‬ריבית ועיסקא‪,‬‬ ‫שאלות ותשובות‪ ,‬קו ההלכה‪,‬‬ ‫שיעורים וחבורות‪ ,‬כולל לדיינות‪,‬‬ ‫עריכת חוזים ושטרות‪ ,‬הלכת שבת‬ ‫צוואות וחלוקת ירושה‬ ‫הוצאת ספרים‪ ,‬הלכה על הדף‪,‬‬ ‫לבעלי עסקים‪ ,‬שיעורים וסמינרן‬ ‫סדר לימוד לבעלי בתים‬ ‫לתעשייה‬ ‫‪mm@businesshalacha.com‬‬ ‫הירשם כמנוי לקבל את הגליון בי דואר בכל שבוע‬ ‫‪ask@businesshalacha.com‬‬ ‫‪718 233-3845‬‬ ‫קו ההלכה‬ ‫‪1937 Ocean Ave Brooklyn N.Y.‬‬ ‫בית הוראה עץ חיים‪ ,‬מכון לחושן משפט‬