משא ומתן · Masah Vmatan — סוכות (2026-09-21)

מהדורת וויינרעב
גליון שבועי
סוכות | תשפ"ז משא ומתן
ג ל י ו ן תרנ״ח | בנשיאות הרב חיים קאהן שליט"א | יו"ל ע"י בית הוראה עץ חיים
לע״נ הרב יחיאל מיכל בן ר' משה אהרן אורליאן
מעשה שהיה קו ההלכה
ְְל ַַמ ַַען ֶנֶ ְְח ַַדל ֵֵמֹע ֶֶֹׁשק ָיָ ֵֵדינּו דוקא כשקבע את הקורה בקביעות ,ולא כשהניחה
שימוש בסוכת חבירו
ר’ שמעון גליין הסתובב בשוק ארבעת באופן עראי ,מכל מקום אמרו חכמים ,שסוכת
המינים בירושלים ,ותר בעיניו אחר אתרוגים החג נחשבת אף היא לבנין קבע ,ואם קבע בה דבר שאלה:
מהודרים כלבבו .בעודו עובר מדוכן לדוכן, של גזל ,גם אם לא חיברו לבנין – כמחצלת ,הוא
ניגש אליו נער אחד ,ובידו כמה אתרוגים לפני סוכות ,ביקשתי מכמה בחורים שיבנו לי
יכול להחזיר את הדמים לנגזל ,ויוצא בה ידי חובה
נהדרים ביופיים ,ושאל אותו אם ירצה לקנות את סוכתי ,והראיתי להם את המקום בו אני מניח
(ובחרת בחיים סי' ב ,באור הלכה סי' תרלז ד"ה ועשה .אבל עיין
אתרוג .ר’ שמעון בדק אחד מהאתרוגים, את הדפנות ,הקורות והסכך .למעשה ,כשבאתי
אבן ישראל ח"ט עמ' קכא ,שס"ל שצריך לחברה בסוכה ,אך לא
ומאחר שמצא חן בעיניו ,שילם לנער 500 לראות את הסוכה שהקימו ,ראיתי שהם התבלבלו,
שקלים כפי שביקש עבור האתרוג. בדבר שנשאר תלוש).
ובטעות השתמשו בכמה קורות השייכות לשכן
לאחר כמה דקות ,פגש ר’ שמעון את ידידו לדעת רוב הפוסקים יוצא אדם ידי חובתו בסוכה
מנוער ,ושמח להראות לו את האתרוג שלי ,וכן באחת ממחצלות הסכך שלו.
כזו לכתחילה (מגן אברהם ס"ק ד ,אבל עיי"ש בפרי מגדים,
המהודר שקנה .ידידו ,שהתפעל גם הוא, אותו שכן נסע מביתו ,ולא יחזור עד לאחר חג
שאל אותו היכן קנה את האתרוג ,ור’ שמעון ביכורי יעקב סק"ח ותוספות ביכורים) וגם מותר לברך
ברכת לישב בסוכה (משנה ברורה ס"ק טו) ,אבל הסוכות .האם אני יכול להשתמש בסוכה כך ,או
ענה ,שקנה אותו מנער אחד שהסתובב בין
הדוכנים. יש מחמירין שלא לברך עליה עד שיתרצה עם שאני צריך לפרקה ולבנותה מחדש מהקורות
‘אוי’ ,אמר הידיד‘ ,לפני כחצי שעה הכריזו הבעלים (ראה כף החיים ס"ק כט). והסכך שלי?
ברמקולים כי מסתובב כאן גנב שגנב כמה
אלא שיש לדעת ,שתקנה זו אינה מועילה אלא תשובה:
אתרוגים ,והוא מנסה למכור אותם ,ולפיכך
אין לקנות אתרוגים אלא בדוכן מסודר’ .ר’ כשהגזלן מתרצה לשלם את דמי הקורה שגזל, הדין הוא שסוכה גזולה פסולה ,דכתיב (דברים טז יג)
שמעון הבין שיתכן שהאתרוג שקנה גזול (מגן אברהם ס"ק ה ,אבל ראה ביכורי יעקב ס"ק ט) ,אבל אם חג הסוכות תעשה 'לך' ,למעוטי גזולה (או"ח סי' תרלז
הוא ,ולכן פנה מיד לבית ההוראה לשאול אם משיב לו שימתין עד אחר סוכות וישיב לו הגזילה סעיף ג ומשנה ברורה ס"ק ז .וראה מה שכתבנו בגליון קפד).
הוא יכול לצאת ידי חובתו באתרוג זה. בעין ,לא יצא ,שעל זה לא תקנו (ביאור הלכה ד"ה יצא). וכיון ששואל שלא מדעת דינו כגזלן (חו"מ סי' שנט
*
ומכל מקום ,אם לא תבעו הנגזל בחג רק לאחר סעי' ה ,וסי' רצב סעי' א) ,הרי גם מי שמשתמש בשל
גמליאל כהנוביץ ,כיהן במשך שנים רבות
כמשמש בקודש אצל האדמו”ר זצ”ל שהיה החג ,כל זמן שלא נשתנה דבר הנגנב מחזיר הקורה חבירו ובדעתו להחזירו אחר כך ,לא יצא ידי חובתו
מסתופף בצילו .פעם אחת ,שאלו אחד עצמו (חו"מ סי' ש"ס סעי' א .והיינו ,שבכה"ג תקנת מריש הוא
(בה"ל או"ח שם ד"ה ואם גזל).
מידידיו האם כבר זכה לקבל חפץ אחד שיהיה שואל על העצים ,ועי' דברי חיים דיני מתנת בריא סי' ב').
מחפצי הקודש של הרבי .הלה שכנע אותו, דין זה הוא בין אם הסוכה עצמה גזולה ,ובין אם
ועוד יש לפקפק קצת בתקנה זו לענינינו ,כיון שיש
שכיוון שאינו מקבל תשלום על כל עבודתו, דבר המכשירה ,כדפנות ,או מעמידי הסכך (פמ"ג
יש לו היתר לקחת חפץ ללא רשות ,ומסתמא, הסוברים שלא נאמרה התקנה אלא לגזלן ,שלא
משב"ז ס"ק ד) ,ואפילו המסמרים שבדפנות (אגרות
אילו היה הרבי יודע שהוא משתוקק לאותו שלט ביצרו וגזל ,אבל מי שנטל שלא בכוונה ,לא
משה או"ח ח"א סי' קפא).
חפץ ,היה מסכים לתתו לו. הוצרכו לתקן לו תקנת השבים (ראה התעוררות תשובה
גמליאל לא עמד בפיתוי והחליט לקחת ח"ב סי' לח וח"ג סי' ב) .אבל מדברי הפוסקים מבואר והנה אילו היית בטוח ששכנך אינו מקפיד על כך
אחד מהגארטליך של הרבי זצ”ל ללא רשות. שגם בזה יש תקנה זו (ראה ביאור הלכה ד"ה ואם גזל). שתשתמש בשלו ,היה מקום להקל ,שאין זה נחשב
לאחר כמה ימים ראה שהרבי מחפש את גזל (ראה מנחת פתים סי' שנח סעי' ד) ,אבל בדרך כלל
הגארטל ,וכמובן ,גמליאל התמלא בושה ולא הדרך הנכונה היא שתתקשר לשכן ותבקש ממנו
העז להודות שהוא זה שלקחו .לאחר כמה סתם שכנים מקפידים על שימוש כזה.
רשות להשתמש בקורות וסכך שלו [ונכון שאחר
שעות ,כשהגארטל עדיין לא נמצא ,שמע כן תגביה את הסכך טפח ,לצאת דעת הסוברים אמנם ,כדי לחזק שהגנב יעשה תשובה ,התקינו
את הרבי אומר“ :מסתמא הגיע כאן איזה גנב חכמים בגזלן 'תקנת מריש' ,שאם אדם גזל קורה
שגם בגזל יש פסול של 'תעשה ולא מן העשוי' (ראה
חסידי ...ומה אפשר לעשות”...
מנחת חינוך מצוה שכה ,וביאור הלכה סי' יא סעי' ו .אבל עיין וקבעה בבנין ,אינו צריך לסתור את הבנין בכדי
גמליאל החזיק בגארטל ושמר עליו מכל
המשך בעמוד ב' משמר .לאחר שנים שו"ת ובחרת בחיים סי' ב ,וזכרון שמואל סי' כט)] .ואם קשה להשיב את הקורה ,אלא די לו שיחזיר את דמיה
להגביה הסכך -אפשר להקל בזה. (חו»מ סי› שס סעי› א) ,והגם שבדרך כלל תקנה זו היא
המשך מעמוד א'
מכתבשהיה
מעשה נושאים בהלכה
נפטר הרבי זצ”ל ,ובמשפחתו נשמעה שמועה כי גמליאל מחזיק בגארטל שקיבל מהרבי זצ”ל במתנה,
כהוקרה על שירותו המסור. אינו לפי כבודו
במשך הזמן הגיעו אליו חתנים מבני משפחתו שביקשו לקבל את הגארטל .גמליאל הסכים לתת להם את (מבוסס על כתבי הרב חיים קאהן שליט״א)
הגארטל ,ואמר להם שמקנה להם אותו במתנה על מנת להחזיר ,כך שיהיה שלהם במתנה גמורה בשעת
החופה ,ולאחר מכן יחזירו לו .ואכן ,כך נהג כמה פעמים. שוה פרוטה
בהאי שתא ,כשהגיעו ימי הרחמים והסליחות ,התעורר גמליאל לכך שבעצם הוא מחזיק ברשותו חפץ גזול,
השייך ליורשי האדמו”ר זצ”ל ,ועליו לחזור בתשובה .אולם הוא התבייש מאוד לבוא ולהחזיר את הגארטל,
דורכאויס די
ולפיכך הלך להתייעץ עם אחד הדיינים מה מוטל עליו לעשות.
*** שאלה:
מעיקר הדין ,אמרינן ‘חזקה מה שתחת יד אדם היא שלו’ ,ואף אם יש טענות ומענות על כך שחפצים שביד ראש ישיבה מצא מלבוש מלוכלך .האם
פלוני גזולים הם ,כל זמן שאין עדים על כך – הרי הם בחזקתו ,והקונה אותם נחשב כבעלים גמור לכל דבר הוא חייב לטפל בו ולהשיבו לבעליו?
וענין .ולפיכך ,השאלה בנידון דידן היא רק אם הקונה משוכנע שהאתרוג שקנה הוא אכן גזול .ואף שגם תשובה:
בכהאי גוונא לא יוכלו להוציא את האתרוג מידו בבית דין ,מכל מקום הוא הרי יודע שהאתרוג אינו שלו, אף שיש איסור להתעלם מאבידה ,אם
גאנצע יאר
ואינו יכול לצאת בו ידי חובתו.
תלמיד חכם מוצא חפץ שטיפול בו
אמנם ,בנידון דידן הגיע האתרוג ליד הקונה אחר שנודע כבר שהוא נגזל .והנה בכל גזילה הדין הוא ,שאם
העביר הגזלן את הגזילה לרשות אחרים לאחר שכבר נתייאשו הבעלים ממנה – שהמקבל או הקונה זכה, נחשב פחיתות כבודו ,הוא פטור ממצות
והנגזל אינו יכול להוציא מידו ,שכבר קנה את הגזילה ביאוש ושינוי רשות (ראה חו”מ סי’ שנג סעיף ג) .ובענינינו, השבת אבידה .פטור זה חל גם על אנשים
שהוכרז בשוק שכמה אתרוגים נגנבו ,ומן הסתם בכל הדוחק והמהומה השוררת בשוק ארבעת המינים ,לא מכובדים אחרים ,כגון זקן כל אחד לפי
יוכל הנגנב להוציא בעדים את האתרוגים מיד הגנב ,וכל שכן שלא יוכל להוציא מיד הקונה (כי יצטרך להוכיח מעמדו.
שזהו האתרוג שנגנב ,ולא אחר) ,הרי בסתמא יש בזה יאוש בעלים (ראה סי’ שסח סעיף א).
הייבן מיר די
הכלל בזה הוא שאם המוצא היה נמנע
ואף שבעלי הדוכנים אינם יודעים בפרטות איזה אתרוג נגנב מהם ,מכל מקום כיון ששמעו על הגניבה, מלטפל בו אילו היה שלו אפילו כשעי"ז
ורואים את האתרוגים שנשארו ברשותם – הרי זה נחשב יאוש על האתרוגים שנגנבו ואינם ברשותם (כן יש
יתכן שיאבד או יגנב החפץ ,אינו חייב
ללמוד מדברי הנתיה”מ סי’ רס סק”ז ,וכן הובא בשם החזו”א בספר אחת שאלתי [להגרח”ש קרליץ] עמ’ לב).
להשיבו לאחרים (חו״מ סימן רס״ג סעי' א'
מאידך ,כתבו הפוסקים שבזמן הזה שיש דינא דמלכותא דינא להחזיר הגזילה גם לאחר יאוש ושינוי רשות,
אזי יש חיוב מדינא להחזיר גם בכה”ג (סי’ שנו סעיף ז) .ונחלקו הפוסקים בביאור הדין; יש אומרים שזה מעיקר וסמ"ע סק"ב) .אעפ"כ ,ממידת חסידות
הדין ,שתיקנו שלא יחול השינוי רשות (ש”ך שם סק”י) .ויש אומרים שבי”ד כופין לעשות ‘לפנים משורת הדין’ היא שאדם חשוב לא יפטר את עצמו מן
כח הלכה
ולהחזיר הגזילה (קצוה”ח שם סק”ה .וראה בקובץ תשובות ח”א סי’ ריז שפסק כשיטת הש”ך ,שזו תקנה ומעיקר הדין). המצוה אלא יעשה לפנים משורת הדין
ולפי זה ,לדעת הפוסקים שמדינא חייב להחזיר ,אזי ר’ שמעון אינו יכול לצאת באתרוג ידי חובתו .אך לדעת ויטפל בהשבתה .ואם המדובר בתלמיד
הסוברים שהוא כפיה על לפנים משורת הדין ,אזי כל זמן שלא כפוהו בי”ד – הרי הוא שלו ,ויוצא בו ידי חכם יש בזה מחלוקת אם גם אצלו יש
חובתו. לעשות לפנים משורת הדין (שם מחבר
אלא שבלאו הכי אין כדאי לצאת באתרוג כזה ידי חובה ,מכיון שלדעת חלק מהפוסקים גם באופן שקנה סעיף ג') ,או שמכיון שפטור אסור לו לזלזל
את האתרוג ביאוש ושינוי רשות אין לברך עליו (ראה משנ”ב סי’ תרמט ס”ק ו) ,וממילא הקונה יצטרך ליטול את
והוראה
בכבוד תורתו ,ואם רוצה לעשות לפנים
האתרוג בלא ברכה.
ובנוגע לנידון השני ,של הגניבה מהאדמו”ר ,אע”פ שהיה יאוש גמור של האדמו”ר ,ואלו שקנו מגמליאל את משוה"ד ,ישלם להבעלים שוייותו של
הגארטל קנוהו כדין ,מכל מקום ,כיון שהחזירוהו אחר כך לגמליאל ,יש בזה מחלוקת הפוסקים אם גם לגביו האבידה (שם ברמ"א ובסמ"ע סק"ה).
נחשב הדבר כיאוש ושינוי רשות (בדברי משפט [סי’ שנו סק”ב] ,ובשואל ומשיב [תליתאה ח”א סי’ תד] ,ובשו”ת עולת שמואל ואם כבר התחיל לטפל בהאבידה יש
[סי’ ק] ,ובחזו”א [ב”ק סי’ טז סקי”ח] ,ובבית יעקב [סי’ שנג סק”ב] ,ובשו”ת אבן שתיה [סי’ פה] ,ובמנחת שלמה [ב”ק דף סז ,].כתבו סוברים שמכיון שכבר נכנס למצוה חייב
שמועיל מדין שינוי רשות .אמנם בשו”ע הרב [או”ח סי’ תרמט ס”ו וס”ז] ,ובערוך השולחן [שם ס”ט] ובחכמת שלמה [חו”מ סי’ שנו להשלימה .ויש סוברים שזה דווקא לגבי
ס”א] ,ובספר החיים [סי’ תרמט קונטרס שונא גזל בעולה משנה ב] ,ובפני אריה למהרא”ל צינץ [על סוכה דף ט] ,ובשואל ומשיב [קמא, בהמה ,ולא לגבי חפצים אחרים ,שאותם
ח”ג סי’ רח] ,ובגידולי שמואל [ב”ק דף סז ].כתבו שאינו קונה בשינוי רשות). רשאי הוא להחזיר למקום שמצאו (שם
ומכיון שכאמור בזמנינו יש חיוב להחזיר גם אחר יאוש ושינוי רשות ,יש חובה על גמליאל להחזיר את
סעי' ב' וסמ״ע סק״ד).
הגארטל ליורשי האדמו”ר .אמנם יש לו עצה למנוע ממנו את הבושה ,שאינו מחויב להודיע ליורשים שהוא
זה שגנב ,אלא יכול לומר להם שקיבלו מאחד שגנב את הגארטל ורוצה לחזור בתשובה.
בית מכון לחושן ביזנעס
הוראה משפט כהלכה
דיני תורה ,תביעות קטנות, עלון שבועי משא ומתן בהלכה, ייעוץ והדרכה רבני ,ריבית ועיסקא,
שאלות ותשובות ,קו ההלכה, שיעורים וחבורות ,כולל לדיינות, עריכת חוזים ושטרות ,הלכת שבת
צוואות וחלוקת ירושה הוצאת ספרים ,הלכה על הדף, לבעלי עסקים ,שיעורים וסמינרן
סדר לימוד לבעלי בתים לתעשייה
mm@businesshalacha.com הירשם כמנוי לקבל את הגליון בי דואר בכל שבוע
ask@businesshalacha.com 718 233-3845 קו ההלכה 1937 Ocean Ave Brooklyn N.Y. בית הוראה עץ חיים ,מכון לחושן משפט
