דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — סוכות (2026-09-21)

בעזהשי"ת
גליון
מוגדל
חג הסוכות תשפ"ז לכבוד חג
גליון תקסא הסוכות
פרנס החודש
-לזכר עולם יהי’ צדיק -
דבר תורה
הגליון נתנדב ע''י הנגיד המפואר ,רודף צדקה וחסד, דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
לבו ער לכל דבר שבקדושה ה''ה
שליט"א הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ המדבר אין להם חלק לעולם הבא ,אבל אחר שהודה ר"ע לדברי סעודת רעווא דרעווין שבת חוה''מ סוכות תשנ''ג
לעילוי נשמתו הטהורה של ר"א שאפשר להזכיר זכרון דור המדבר כנ"ל ,על כן מסתברא לומר
כ"ק הגה''צ רבי עזריאל יהודה בן הגה''צ ר' יעקב זצוק"ל דר"ע שפיר מודה דאפשר דכונת הפסוק כי בסוכות הושבתי הוא בסכת תשבו שבעת ימים וגו' ,למען ידעו דרתיכם כי בסכות
אבד”ק עדת יראים וויען -נלב"ע ראש השנה שנת תשנ"ב לפ"ק
זכר לענני כבוד שהיה לישראל במדבר וכדברי רבי אליעזר ,וע"כ הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו'.
ולעילוי נשמת אמו האה"ח מרת דרעזיל ב”ר בנציון ע”ה הכריע הטור כר"א דהוא זכר לענני כבוד.
נלב"ע י"ג תשרי שנת תשפ"א לפ"ק מסכת סוכה (יא ע"ב) כי בסכות הושבתי את בני ישראל ענני
כבוד היו ,דברי רבי אליעזר .רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו
ישלם ה' לו כפעלו הטוב ותהא משכורתו שלימה מן השמים ,ובכל אשר יפנה יצליח ,ויתברך
בכל מילי דמיטב ,מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאורך ימים ושנים טובות ,וכתיבה
וחתימה טובה ,עד ביאת גואל צדק בב"א
- להם .וצ"ב פלוגתתם.
כל האזרח בישראל ישבו בסכת ,למען ידעו דרתיכם כי בסכות בטור (סי' תרכה) פסק כרבי אליעזר דסוכות הוא זכר לענני
דבר הכתבים
דברי תורה .תשובות .בירורי הלכה .מכתבים .
הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו'.
ידוע קושית המפרשים למה עושין זכר לענני הכבוד ולא עושין
הכבוד שהקיפן הקב"ה במדבר ,והקשו המפרשים שהרי הלכה
כרבי עקיבא מחבריו ,והיה לו לפסוק כרבי עקיבא דסוכות ממש
הסכמות .המלצות זכר למן ובאר ,שגם הם היו ניסים וטובות גדולים לישראל ,ויש עשו להם.
שנכתבו ונרשמו בכתי"ק ע"ז כמה תירוצים ,ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע ועוד לאלקי ואפשר לומר ,בהקדם דברי הרוקח דמבאר דעת רבי עקיבא
מילין בזה. דסוכות ממש עשו להם ,וז"ל (הלכות סוכות סימן ריט) "ויש מפר'
של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל
בלשם יחוד שקודם כניסה לסוכה אומרים ובזכות צאתי מביתי כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען
שלל רשימות כתב יד וכו' יחשב לי כאילו הרחקתי נדוד ,ומבואר במדרשים שהסוכה
נחשב לגלות המכפר .ומצד שני הסוכה הוא סוכת שלום צל כנפי
אז ישבו ישראל בסכות כמו שכתוב (שמואל ב' יא יא) וארון וישראל
ויהודה יושבים בסכות" וכו' .ומבואר מדבריו דלדעת רבי אליעזר
מדיני ועניני סוכה שכינה ,וצ"ב האיך מתישבין ב' הדברים. הזכר הוא לנס שהיה לבני ישראל במדבר ,ולדעת רבי עקיבא הזכר
ואפשר לומר ע"פ מה דאיתא בקדושת לוי ,דיש ניסים שנעשו הוא לנס שהיה לבנ"י בארץ ישראל ,וצ"ב שורש פלוגתתם.
.קעט . לישראל שהוקבע להם זכר לדורות ויש שלא הוקבע לדורות ,וביאר עוד יש להקדים מחלוקת רבי עקיבא ורבי אליעזר במסכת
בענין חלות הקדושה על הסוכה בבין דכדי שיוקבע זכרון לנס שנעשה ,צריך שיהיה נס המאיר ומועיל
לדורות .ולפי"ז נראה לומר כי חילוק גדול יש בין נס הבאר והמן
סנהדרין (קי ע"ב) רבי עקיבא סבר דור המדבר אין להם חלק לעולם
הבא דכתיב במדבר הזה יתמו ושם ימותו ,ורבי אליעזר סבר יש
השמשות של כניסת החג לנס ענני הכבוד ,כי נס המן והבאר היה נס לענינו ולזמנו שהקב"ה להם חלק לעולם הבא שנאמר אספו לי חסידי וגו'.
זן וכלכל את ישראל במדבר ,אבל נס ענני הכבוד ענינו נס הצלה
ומעתה נוכל לומר דהמחלוקת ר"ע ורבי אליעזר אם סוכות
ולענין בין השמשות בסוכה בשעת הגשמים ממות לחיים רוחני וגשמי כאחד העומד ומאיר לדורות עולם .כי
ממש או ענני כבוד לשיטתייהו אזלי ,דרבי עקיבא סבר דור המדבר
לכאורה לא ירד עליו קדושה. הנה בני ישראל יצאו ממצרים חלשים ותשושים ברוחניות וגשמיות
אין להם חלק לעולם הבא ,וע"כ אין להזכיר זכרונם וכענין שאמרו
כענין שכתוב ואתה עייף ויגע ולא ירא וגו' ,והלכו למקום מדבר
ושלא בשעת גשמים הי' צריך לדקדק שיהי' בגמ' (ר"ה לב ע"א) שאין מזכירין פסוקי מלכויות של פורענות,
וערבה מוקפים באומות העולם פרעה מכאן ועמלק מכאן וכו'
ומשו"כ ע"כ מה שאמרה תורה למען ידעו דורותיכם הכונה לסוכות
בו אדם החייב בסוכה ,דזולת זה לא ירד עליו שרצו לאבדם גוף ונפש ולעקרם מאמונתם בה' ,והשי"ת ברחמיו
ממש שעשו להם בעת מלחמת האמורי כדאיתא ברוקח ולא זכר
סיכך והגין עליהם ושמרם לבל יגיעו כל החיצים והבליסטראות
קדושת סוכה[ .עי' שו"ע סי' תרל"ח ס"א ,ובביה"ל שם למדבר .ורבי אליעזר סבר דדור המדבר יש להם חלק לעולם הבא
וכל מבול הטומאה והקלי' של הגויים שסביבם.
ד"ה דהזמנה ,לענין דין מוקצה בעצי הדופן ועצי הסכך]. ושפיר יש לומר דמה שאמר תורה למען ידעו דורותיכם וגו' קאי
והנה הארת הסוכה ענני כבוד שייך ונוגע בכל הדורות, על ענני כבוד שהיה להם לישראל במדבר.
ונשים אף שמכוונין לשם מצות סוכה מ"מ ומשו"כ עושים סוכות זכר לענני כבוד ,כי נס ענני כבוד מאיר
והנה אמרו שם בגמ' סנהדרין על סברת ר"ע דאין להם חלק
כיון שאין חייבות אפשר דלא מהני בתחילת ומלמד לדורות עולם ,על זמן שעם ישראל כבושים בגולה
בין האומות והמה מוקפים מכל מיני אויבים ומסטינים הבאים לעולם הבא ,אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן :שבקה רבי
ירידתן לקדושה .ואפשר דתלוי אם יכולת לברך לכלות כרם ישראל בכל מיני גזירות ושמדות ,ובלבול הדעת עקיבא לחסידותיה ,שנאמר הלך וקראת באזני ירושלים לאמר
א"כ יורד עליו קדושה. בטומאה ואפיקורסות וכו' ,וכמו שאנו רואים שהרדיפות והנסיונות זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ
מתחדשים עלינו בגלות הארוך בכל יום ,עד שאנו מוקפים מכל צד לא זרועה ,ומה אחרים באים בזכותם הם עצמן לא כל שכן.
המשך בעמ' ד' ~ מבית ומחוץ שונאים ורודפים שעומדים עלינו לכלותינו ה"י ,וצריך ומבואר בגמ' ובמפ' דנראה דרבי עקיבא קיבל את סברת רבי
אליעזר והודה לדבריו דדור המדבר יש להם חלק לעולם הבא.
לידע שאכן על פי דרך הטבע אין כל דרך להינצל מכל הצרות
עמוד החודש המקיפות אותנו ,ורק הקב"ה ברחמיו שומר ישראל וסוכך ומגין
עלינו כסוכה להצילנו מזרם וממטר מים רבים הזדונים ,כדי שנוכל
עפי״ז יתבאר היטב מה שפסק הטור כדברי רבי אליעזר דסוכות
ע"ש ענני כבוד ולא פסק כר"ע דסוכות ממש ,די"ל שמה שאמר
-לזכרון עולם - המשך בעמ' ח' להחזיק מעמד בגלות המר. ר"ע סוכות ממש היה להם הוא רק לצד סברתו שאמר דדור
לזכרון עולם האשה החשובה
ע"ה מרת בתי' בערקאוויטש פרנס הגליון פרנס הגליון פרנס הגליון
בת מוהר"ר יונתן בנימין פייערווערקער
ז"ל
ראה"ק קיט"ל דסאטמאר ב"פ -לזכר נשמת - -לזכר נשמת - -לזכר נשמת -
נפטרה ביום ל' תשרי תשפ”א הגליון נתנדב לעילוי נשמת האה"ח נתנדב לעילוי נשמת הרה"ח נתנדב לעילוי נשמת הבה"ח מאיר ז"ל
מרת דרעזיל בת ר' בנציון ע"ה מוה"ר משה ב"ר שרגא צבי ז"ל
נתנדב ע"י בנה הרבני החסיד הנדיב המפורסם הרה"ח
בן יבלחט"א מוהר"ר מרדכי הי"ו
הי"ו מוה"ר ר' יחזקאל דוד בערקאוויטש נפטר י"ג תשרי תשפ"א לפ"ק -ת.נ.צ.ב.ה. נלב"ע י"ח תשרי תשס"א לפ"ק נלב”ע ט”ז תשרי (ב’ דסוכות) תשס”ז לפ”ק -ת.נ.צ.ב.ה.
יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה ,ויזכו להמשיך בדרכיו המפוארים,
עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א. הונצח ע"י בנה ידידינו הנכבד הונצח ע''י נכדו ידידינו הנכבד הרבני הנגיד הונצח ע''י אחיו הרבני הנגיד
נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה
הי"ו מוהר"ר בנציון שלום שפיטץ הי"ו שרגא צבי פישמאן מוה"ר הי"ו מוה"ר יהושע זאב גרינפעלד
יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה ,ויזכו להמשיך יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה ,ויזכו להמשיך יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה ,ויזכו להמשיך
וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע בדרכיו המפוארים ,עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א. בדרכיו המפוארים ,עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א. בדרכיו המפוארים ,עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א.
|| א ||
דברי תורה
דבר התשובה
שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
.גכש תשאלה :כלים ששבתו בסוכה שנבנה בתוך חצר ,אם דינם .בכש תשאלה :שתי חצירות זו אצל זו ,ואחד בנה סוכתו בתוך
ככלים ששבתו בחצר לענין היתר טלטול מחצר לחצר ,או חצרו של חבירו בפתח החצר שבין שניהם ,שמיד כשהוא
שמא נחשב הסוכה כבית לענין זה כיון שהוא כבנין. נכנס לחצר של חבירו הוא נמצא בתוך סוכתו ,אם חייב
תשובה :דינם ככלים ששבתו בביתג ,דבשבעת הימים אלו לערב עירובי חצירות להכניס ולהוציא מחצרו לסוכתו
אדם עושה את ביתו עראי ואת סוכתו קבע ,והוי כביתוד. ג"כ ולהיפוך .ומה הדין באופן שבצד השני של סוכתו יש
5 פתח אחר לתוך החצר של חבירו.
תשובה :אינו חייב לערב ,כיון שמיד כשהוא נכנס לחצר של
.דכש תשאלה :תינוק שנעשה בן ג' שנים בחוה"מ סוכות ,אימתי חבירו הוא נמצא בתוך סוכתוא .וכן באופן שיש ג"כ פתח בצד
הזמן הנכון לגלחו ,קודם יו"ט או אח"כ ,או דמותר בחוה"מ. השני לא מיחייב לערב ,אבל מ"מ לא יוציא ויכניס דרך אותו
תשובה :כבר כתב בשע"ת (סימן תקל"א) בשם הגן המלך היתר פתח לתוך חצר של חבירוב.
לגלח התינוק בן ג' שנים בחוה"מה כיון שהוא שמחה גדולהו. 5
5 ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
האר"י ז"ל שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים לחצר ,ומ"מ באחד שדר בחצר אחרת ובא לעשות סוכתו בחצר .א כיון דהבעלים שאלו אותו למשך ימי החג להשתמשות שלו
ההם ע"ש. חבירו ,בזה כיון שאין בו כח לאסור לפי שיטת המג"א כנ"ל, ולספחו לחצירו ,א"כ הרי נסתלק ממנו ונעשה חלק מחצירו
.ו והנה בגילוח במועד יש ב' חששות ,א .משום דאסרו הגילוח בזה דינו כמו ששבתו בחצר כיון שאינו אוסר אינו נאסר ,כאשר של בעל הסוכה ,וכמו אם נתן לו רשות לבנות שם בית דירה
אפילו לצורך המועד כדי שיגלח בערב המועד ,שלא יכנס ביאר מרן זצ"ל בשו"ת עמק התשובה (ח"ב סימן כ"ד) דקיי"ל דיהיה להשתמשות שלו דנעשה בזה חלק מדירתו ,כן בזה נעשה
במועד כשהוא מנוול כמבואר סימן תקל"א (סעיף א) ,ב .ועוד יש כשיטת התוס' ,עיין שם מה שביאר בזה. חלק מחצירו .ויש לדמותו גם להא דסימן שע"א (סעיף א),
בזה משום מלאכה דאסור בחוה"מ ,רק דמלאכת הדיוט מותר והנה בסימן רע"ג נחלקו הפוסקים לענין קידוש במקום דאחד מבני החצר שהניח ביתו והלך לשבות בחצר אחרת,
לצורך המועד ,אבל מ"מ כשהוא מלאכת אומן כגון שהולך סעודה ,אי כשבנו סוכת החג הוי כמו מפנה לפינה ,או כמו אפילו היתה סמוכה לחצירו ,אם הסיח מלבו ואין דעתו לחזור
לספר מיוחד ,עדיין צריך ישוב למה מותר באופן דהתירו כגון מבית לבית ,דשיטת הרמ"א והמג"א (שם סק"ב) דסוכת החג לביתו הרי זה אינו אוסר עליהם ,והכי נמי בזה הרי סילק עצמו
מי שבא מן הדרך וכה"ג בריש סימן תקל"א ,ובביה"ל (שם ד"ה כיון דאין עושין הדפנות לתשמיש רק לשם מצוה ,הוי כמו לגמרי מזה ,אבל יותר מזה דכאן נתן לו לחבירו לספחו לוו
ואלו) כתב ליישב וז"ל :ולכאורה קשה הלא דבר שאינו אוכל מפנה לפנה ולא נחשב כמחיצות ,וכמה אחרונים הא"ר והגר"א דהקיפוהו מחיצות לעבר חצירו א"כ נעשה חלק מחצירו כנ"ל,
נפש והוא לצורך המועד קי"ל דבעי שינוי ,ואולי מפני שהיו והמאמר מרדכי (סק"ב) נחלקו על זה ,דודאי הוי כמחיצות וכבית אבל אם צריך לעבור אויר חצר חבירו א"כ הרי שייך זה
עד כה אנוסים בדבר עשאום חז"ל כדבר האבד ,דקי"ל דבדבר לבית ,כמובא בביה"ל (ד"ה ומבית לבית) ,ואפשר דהמג"א בזה לחבירו ,וגם הרי פרוץ הוא לגמרי לרשות האוסר (כמבואר סימן
האבד א"צ שינוי ,ועדיין צ"ע עכ"ד[ .וצ"ל דלא ברירא לי כ"כ לשיטתי' הכי נמי בסימן ש"ע כנ"ל ,דלא נחשב מחיצות הסוכה שע"ב סעיף ז') וצריכין לערב.
דהוי כאוכל נפש ,כמבואר בריטב"א (ריש אלו מגלחין)] ,אבל לפי כמחיצות תשמיש בית ,וא"כ אפשר דה"נ לענין כלים ששבתו .ב דכיון דנתבאר דהוי חלק מחצר של בעל הסוכה ,א"כ הוי
זה עדיין מיושב למה התירו לגלח קטן ,דאף דאין בו משום בבית ,ולשאר אחרונים דחלקו עליו שפיר נחשב כמחיצות כיון כמו ב' חצירות שפתח פתוח ביניהם ,שהדין דאם רצו
שלא יכנס מנוול ,כיון דאינו בר מצוה ,מ"מ הרי המגלח עושה דמ"מ השתא זהו ביתו ,ואולי דלענין כלים ששבתו בבית נחשב מערבין ואם רוצים אין מערבין (כמבואר שם סעיף ד) ,ואי לא
מלאכה ,ובקטן משמע פשוט דהתירו אף בלי אונסין הנ"ל, יותר בית ,ועוד יש לחלק לפי מה שכתב המג"א דאיירי בסוכה עירבו אסור להוציא מרשות לרשות ,דאצל הפתח של הסוכה
וא"כ לא שייך לומר דעשאום כדבר האבוד ,ואפשר דהיינו בתוך הבית ,דאז הרי אין צריך כלל להמחיצות לדירה רק לשם מסתיים רשות הראשון.
טעמא דכתב המג"א (שם סק"ח) בשם הנמוק"י דדוקא כשיש לו מצוה ,ע"כ לא נחשב כמפסיק ,אבל כשהוא מבחוץ הרי כתב .ג כמבואר בסימן שע"ב (סעיף א) דכלים ששבתו בחצר מותר
שער רב ומצטער מותר ,דהיינו דדוקא כה"ג הוי כצורך אוכל המג"א דשפיר הוי כמבית לבית ,ושם הרי מחיצות הסוכה צריך לטלטלם מחצר לחצר ,אבל כלים ששבתו בבית אסור
נפש כיון דיש בו צער הגוף ,אבל משום יפוי הגוף גרידא לא
לדירתו ולתשמישו בימי החג ,ובודאי נחשב כמחיצות לכו"ע]. לטלטל לחצר אחרת שלא עירבו ,וכל דאין תשמישן מיוחד
הוי צורך אוכל נפש ,וגם אין לו שמחה לקטן כ"כ ,ואם כן
[ועיין שו"ת עמק התשובה (ח"ג סימן כ"ב) דכתב לענין דין כלים ותדיר אין דינם כבית ,ומותר מגג לחצר ומחצר לקרפף ,והיה
אכתי יש בזה משום מלאכה ,ועוד יש לומר טעם המג"א
ששבתו בחצר ,דשם חצר שייך רק על דבר שאינו מקורה אפשר לומר דכלים ששבתו בסוכה דינם כשבתו בחצר כיון
דבעינן דמצערות אותו דליפותו אסור לגלחו ,והיינו דסבירא לי'
והוא מוקף במחיצות ,ואם יש לו מחיצות ועליו קירוי שם בית דאינו דירת קבע וכמו שכתב המג"א סימן ש"ע סק"ב דסוכת
להמג"א דכיון דאמרת להתיר לגלחו כדי שלא יהא מנוול
עליו ,דכל שהוא לחסות מזרם וממטר דהיינו בית מקורה שם חג אינו אוסר כיון חשיב דירה מ"מ כיון דהשתא בימי החג זה
עכשיו ביו"ט דהיינו ליפותו ,א"כ אי אמרת דרוצה אתה ליפותו
בית עליו ,עיין בסוף פרק קמא דמגילה על המקרא ויבן לו דירתו הקבע דינם כשבתו בבית לענין שאין לטלטל ממנו
למועד א"כ הרי מקפיד על הנוי ,א"כ בעריו"ט הו"ל לעשות,
בית דהיינו בימות החורף עיין שם .ושם בסוף התשובה כתב, להחצר שלא עירבו ,ועיין להלן (הערה ד).
דאף דלא קנסו אותו משום שלא יהא מנוול כיון שאין עליו,
אבל להתיר ביו"ט משום זה גופא שלא יהא מנוול ,בזה בודאי שאנו רגילין להורות בדבר הפארטשע'ס [מרפסת] לענין כלים .ד דהנה במשנ"ב (סימן תרל"ד סק"ח) כתב ,וכן ב' סוכות בחצר
אמרינן דאם רוצה ליפותו עכשיו ,מעריו"ט הו"ל לעשות ,וע"כ ששבתו בתוכן ,דיש חילוק דאם הוא מגולה דין כלים ששבתו אחד שלא עירבו עירובי חצירות ,אסור לטלטל מזו לזו ,ועל
בעינן דמצערות אותו דזה הוי סבה חדשה לגלח אותו דוק. בחצר עליהן ,ואם הוא מקורה שיש עליו קירוי דין בית עליהן, ידי עכו"ם מותר .ומקורו מפרמ"ג (שם א"א סק"ב) ומבואר דכל
והכלים ששבתו בתוכו נידונין כדין כלים ששבתו בבית ע"כ. שלא עירבו דיירי החצר ביניהם אסור לטלטל מסוכה לחבירו,
והשתא לפי זה אכתי צריך ביאור דין דהגן המלך,
אבל מ"מ סוכת החג בימי החג כיון דשם ביתו כל ז' הימים ולא אמרינן דהוי ככלים ששבתו בחצר דמותר לטלטל שם .רק
דמותר לגלח קטן בן ג' שנים באופן דיש בו מעשה אומן
לאכול ולישון דין בית עליהם לענין זה]. דנתקשו האחרונים דלכאורה דברי הפרמ"ג ומשנ"ב אלו הם
כגון ע"י ספר[ ,ואצלינו אינו רגיל בזה באומן כדלהלן] ,דכיון
דאינו בכלל מצערות אותו ,למה מותר לגלח ואין בו משום .ה וז"ל השערי תשובה :ועיין בגן המלך שכתב וז"ל ,ומותר דלא כמבואר במג"א (סימן ש"ע סק"ב) דסוכת חג בחג אינו אוסר,
מלאכה ,ובפרט מה דמשמע בגן המלך דמותר להשהותו לחול להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן כדי להגדיל דהיינו דמי שדר בו הוי כמו דר בבית שער ומרפסת דאינו דירה
המועד ,א"כ הרי יכול לגלחו קודם ומשום להגדיל השמחה השמחה במועד ומצוה נמי איכא בכך כו' ע"ש ,והענין של לאסור ,וגם המשנ"ב (שם סק"ד) נקט כן ,וא"כ מאי שנא דבסימן
האיך התירו מלאכה ,ובזה מובן מה דמובא באחרונים דבספר שמחה הוא מנהג ארץ ישראל ג"כ ,שעושין שמחה בתגלחת תרל"ד כתבו האחרונים לאסור ,רק דמשמע דהתם בסימן ש"ע
מזבח אמה הביא מנהג ירושלים אצל הספרדים ,דנהגו לגלח הראשונה של קטן שמחנכין אותו במצוה להיות לו פיאות איירי במי שדר בחצר אחרת לגמרי ,רק בא לעשות סוכתו
ע"י פועל עני שאין לו מה יאכל ,דכיון דעשו ע"י ספר אומן הראש ,ועין בפע"ח (שער ספירת העומר) שכתב בענין ההולכים על בחצר חבירו ,על זה אמר דמה שקבע שם סוכתו לימי החג
כמבואר בדבריהם ,א"כ יש בזה משום מלאכה כיון דהוי מעשה קבר רשב"י ור"א בנו במירון בל"ג בעומר ,שראה את מורו אינו דירה לאסור ,לומר שיש עוד דיורין דבזה מיירי שם ,אבל
אומן ,ועל זה בעינן פועל עני ,ולפי זה לדידן דלא נהגו ע"י בסימן תרל"ד מיירי שיש כמה דיורין בחצר וכבר נאסרו זה על
אומן רק דמגלחין אותו בבית ,והוי בגדר מעשה הדיוט [וכבר 605.313.6638 קו+ל ה+תשובה זה ,ואין צריך שהסוכה יהיה עליו שם דירה לאסור ,דכבר
כתבו אחרונים לענין לגלח לפני התפלה ,דגילוח שלנו שלא אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו נאסר כאן הטלטול ,ועל כן כיון דעכשיו ביתו הוא סוכתו והוא
ע"י אומן עכ"פ אינו כמו גילוח שבימי הגמ'] ,וא"כ יש להתיר מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע חלק מדירתו המיוחד דביתו עושה ארעי וסוכתו קבע ,א"כ הוי
הגילוח משום צורך המועד ,וליכא משום מלאכה [אף דלא הוי הוראות :להגיע למדור התשובות 1 1 3 כמו ששבתו בבית המיוחד לו וצריכים לערב יחד כדי להתיר
ואח"כ לצלצל מספר התשובה.
המשך בעמ' ג' תיקון הגוף]. לדוגמא ,תשובה אות תר"ה ,תמצא בכפתור 605וכן הלאה הטלטול ,ואם לא עירבו אסור להוציא מבית לחצר ומסוכה
|| ב ||
דברי תורה
המשך דבר התשובה
.זכש תשאלה :קיי"ל דאתרוג אינו מוקצה בשבת כיון דראוי .הכש תשאלה :מצד איסור מקח וממכר בחול המועד ,מהו בקניית
להריח בו ,מה הדין בזמנינו שאין נוהגין כ"כ להריח בו, כלי משחק לילדיו בחוה"מ באופן שכבר יש להם כלי
ואדם מוציא עליו הרבה מעות והוא נזהר עליו מאוד. משחק בביתם ,אם זה מקרי לצורך.
תשובה :בזמנינו שאדם נזהר עליו הרבה ,שלא יגעו בו תשובה :כיון שמרבה שמחת יו"ט בביתו על ידי שקונה עוד
אחרים ,י"ל שהוא מוקצה מחמת חסרון כיסי, מהם ,מיקרי לצורך ומותרז.
ועל כן אינו יכול לטלטלו להראותו לחבירו בשבת שבתוך החגיא. 5
5 "גלאטן" (-חמשת מיני דגן ,או
ָ .וכש תשאלה :מי שהוא מסוכן אצל
לחלק מהם) והוא אינו אוכל אלא מאכלי שהכל או בפה"א,
.חכש תשאלה :כתב ברמ"א (סימן תרמ"ט סעיף ה) דמותר לצאת בד' מה דינו לענין קידוש במקום סעודה ,או לגבי אכילה
מינים של חבירו בלא רשותו בשאר הימים ,מטעם ניחא בסוכה לענין לברך לישב בסוכה ,אם שייך לומר גביו שזה
ליה לאיניש דליעבד מצוה בממונו .אם הדין כן גם בזמנינו הוי קביעת סעודה אצלו.
שאדם נזהר הרבה על הד' מינים. תשובה :לענין ברכת לישב בסוכה בוודאי י"ל שזה הוי
תשובה :ניחא ליה לאיניש לקבל עליו מה שכתב מפורש קביעות סעודה שלו ושפיר יכול לברך עליהםח .ואף לענין
בשו"ע ,ומותר גם בזמן הזהיא. קידוש במקום סעודה דבעינן פת יש להקל עליו ,כיון דאצלו
הוא פת שלוט.
ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
שכתב דבעת הדחק יכולין לסמוך על הריא"ז והביא כן בשם שלא יכבס שלא יכנס במועד כשהוא מנוול ,וכמו שאר מיני רק דמ"מ מה דמשמע מהגן המלך דמותר אף לדחותו
הא"ר ,וחפשתי בס' א"ר בכל הסימן הנ"ל ולא מצאתי, תשמישי הבגד שבבית כמו מטפחת וסדין ומפה שעליו מוטל וכלשונו 'להשהותו' למועד ,צ"ע דיהא שרי אף לכוין מלאכתו
ואדרבה משמע דסבירא לי' כשיטת הטור ושו"ע דאינו יוצא לכבסם שלא יהיה ההשתמשות בהם מנוול במועד ,ולא גרע במועד כדי להגדיל השמחה ,ויש שפירשו דהיינו להגדיל
בפירות ,ועכ"ז נראה לי להכריע ג"כ כהחיי"א דבעת הדחק מזה קטנים שבביתו ודוק]. שמחת התגלחת ,וזה חידוש גדול דמשום זה לא יהא מיקרי
יכולין לסמוך על השלט"ג ,דיוצא בפירות ביום משום קידוש .ז דהיינו דמצינו לענין משא ומתן בחוה"מ בסימן תקל"ט מכוין מלאכתו ,ואולי דהוי משום מצוה ,ולענ"ד כוונת הגן
במק"ס ע"כ .ועוד מבואר בהגהות היעב"ץ פסחים (קי"ד ע"א) (סעיף ד) ,דאף דאם לא יפסיד מהקרן אסור ,מ"מ אם הוא המלך 'להרגיל' השמחה ביו"ט ,דהגי' לפנינו להרגיל השמחה,
דכתב וז"ל :נ"ל שאם אין לו יין ופת ויש לו שאר מאכלים בענין שאם ימכרנה עתה יהיו לו מעות בריוח ויוציא יותר דמשמע דקאי על שמחת יו"ט ,דהיינו להרבות שמחת יו"ט,
מקדש עליהם ,שהסעודה לחם בכל מקום וכל דבר שסועד לשמחת יו"ט מותר למכור .דהיינו דהתירו בזה במקח וממכר, וגם זה חידוש קצת דמשום שמחת יו"ט שיהיה יותר יהא
לחמו הוא ,היכא דלא אפשר בפת עכ"ד .וא"כ אף דבמג"א דקיל יותר משאר מלאכות גמורות ,דלא התירו משום שיהיה לו מותר לדחותו ולא יהיה מיקרי מכוין מלאכתו ,ומ"מ כיון דהוי
כתב דעיקר דבעינן פת או יין ,וגם בסימן רפ"ט (סק"ד) כתב, יותר לשמחת יו"ט ,כמבואר במג"א (סימן תקמ"א) ,ובביה"ל (סוף רבוי שמחת יו"ט י"ל דשרי לעשות להרבות בזה ,אבל עכ"פ
דמי שאין לו יין ופת לקידוש לילה דאוכל בלא קידוש ,ועיין סימן תקמ"א ד"ה שינוי) ,כיון דאינו מלאכה בעצם ,ועל כן אף אצלינו דמקפידין שלא יהיה קודם ואחריו כפי מה שיכולין
גם בתשו' רבינו אברהם בן הרמב"ם (סימן ק"ט) כן ,מ"מ יש באופן דיש להם מיני משחק בבית ,אבל זה יביא יותר שמחת להקפיד רק לגלחו בזמן שנתמלא ג' שנים כידוע ,והוי כמו
לומר דהיינו מי שאין לו עכשיו פת אבל מאכלו בעצם הוא יו"ט במיני משחק חדשים ,מותר בזה במקח וממכר[ ,ובזה מצורע ונזיר דמתירין לגלח שלא ישהו קרבנותיהן וכדמתבאר
פת ,אבל כדאי הם דברי הריא"ז והיעב"ץ דמי שאין יכול מובן דאף דמלאכות גמורות לא התירו להרבות שמחת יו"ט, (שם סעיף ז) בדין מי שהמיר דתו וחזר בתשובה שמותר לגלחו,
לאכול פת וסכנה הוא לו ,וכל סעודתו ואכילתו בכל זמן הוא עיין בגליון (מספר תקל"ז ,דבר התשובה סימן עת"ר) דעת מרן זצ"ל, כמבואר במשב"ז (סק"ז) טעם התרוה"ד (סימן פ"ו) ,והכי נמי אף
רק משאר מינים ,אם כן הרי זהו נחשב לפתו וסעודתו ועונג דאין לצוד דגים לשחוק בעלמא כיון דהוי מלאכה ,דכיון דאין שאין כאן הטעם דמבטלין ממצות דאינן בר מצוה ,אבל ענין
קרוי לו ,ושפיר הוי לדידי' קבמ"ס לכו"ע .ועיין עוד בזה צריך לו ,אין להתיר מלאכה ולא מיקרי משום צורך יו"ט ,ורק ההקפדה לחנכו במצוות בזמנו המסוגל לזה יש בזה ,וא"כ
בשו"ת עמק התשובה (ח"ט סימן כ"ב) בענין ענין יעשה שיפטור לענין מקח וממכר התירו כל שמרבה לשמחת יו"ט ,אף שאין כל שחל זמנו בחוה"מ בודאי ליכא חשש בגילוח ,ואין חשש
שאר המאכלים בסעודה. צריך לו ממש ,ומה דמבואר סימן תקל"ו (סעיף א) דמותר מכוין מלאכתו ,ועיין בארחות חיים (ספינקא ,סימן תקל"א אות ו)
.י אע"ג דברמ"א (סימן תרנ"ח סעיף ב) כתב דאתרוג כיון דראוי לרכוב בחוה"מ ולתקן צרכי רכיבה לטייל ,היינו צרכי טיול שהביא מספר הדרת קדש (מהרב מניזנאב זצ"ל) שכתב (אות צ"ד)
להריח בו ,אינו מוקצה בשבת שבתוך החג[ ,והטו"ז סימן הצריך לאדם ,וכמו שאמרו חז"ל ומטייל בסוכה דהיינו מה וז"ל :ופעם אחת הייתי משובתי שבת בין המצרים בצל הקדש
תרנ"ג (סק"א) כתב ,דאין להריח בו אפילו כשאינו לשם מצוה, שרגילי אינשי ,אבל להרבות במיני טיול ושחוק שאינו צריך לו, של מרנא ורבנא מהר"י מבעלזא זי"ע ,הוא אמר דמי שהיה
וכן הוא בחמד משה (שם) ובמטה יהודה (שם סק"א) שיש למנוע והוא באופן שיש בו מלאכה גמורה ,הוי כמו שלא התירו דרכו לגלח במספריים ומגלח מסביב ,הוא מתירו לגלח את
מלהריח גם בשבת ,מ"מ לדינא מי שמריח יש לו על מי להרבות לצרכי יו"ט בכה"ג ,כל שיש לו כבר]. כל ראשו אפילו בין המצרים ,ודימה זאת לדינא של הרמ"א
לסמוך] ,מ"מ בזמנינו אתרוג של מצוה מקפידים עליו מאד .ח דלברכת לישב בסוכה אין החיוב על פת דווקא ,רק דכל בסימן תקל"א סעיף ז' בשם תרוה"ד ע"כ .דהיינו דמי שחזר
שלא יפסל ,ואינם משתמשים בו לשום דבר אחר ,ואין שקובע עליו יש עליו חיוב סוכה ,וכמבואר בפוסקים דאם בתשובה מותר משום מצוה ,הכי מי שהיה לו כדרך בלורית
ממשמשים בו להריח ,וגם אינו עומד לאוכל כלל ,וא"כ אין קובע עליו יש מחייבים גם בפירות ,כמבואר סימן תרל"ט (סעיף ועכשיו רוצה לגלחו ,התיר לו לגלח דהוי הגילוח משום מצוה
לו שום תשמיש היתר בשבת ,וכיון שמקפיד עליו מאד א"כ ב ,ובמשנ"ב סקי"ג) ,רק דיש סוברים דאין קבע על פירות ,ומ"מ שבא עכשיו ואין להשהותו ,וא"כ הכי נמי קטן שבא עכשיו
חל עליו דין מוקצה מחמת חס"כ ,דאסור לטלטלו אף לצורך הני בני אדם דאין אוכלים כלל מיני דגן ,וכל אכילתם הזמן לגלח שערותיו לעטרו בפיאות אין לדחותו ,ומ"מ באלו
גופו ומקומו ,וכן כתב הערוה"ש סימן ש"ח (סעיף י"ז)[ ,ובסימן וקביעתם הוא באוכלין המיוחדין להם הרי זהו קביעתם ,ולא שמגלחין במיני סיפור בנוי ואומנות אולי יש לחוש משום
תרנ"ח סתם כדברי הרמ"א (שם)] ,ומ"מ באתרוגים שקונים אמרינן בטלה דעתם כיון דהן סוג אנשים מיוחדין ,א"כ הרי מעשה אומן ומלאכה ,וכל שאינו ע"י פועל עני לא יעשה ,אבל
לילדים משום חינוך ,דאינם מקפידים כל כך ,בזה קאי הדין אצלם זהו קביעתם ושפיר יכולים לברך. אצלינו שמגלחין הכל חוץ מפאות הראש לא הוי מעשה אומן
דאינו מוקצה בשבת. .ט דאף דלענין קידוש במקום סעודה קיי"ל דבעינן פת דווקא, כלל ,וא"כ כל דהוי לצורך שרי.
.אי כיון דמבואר דניחא לי' לאינש וכו' ,א"כ גם בזמנינו זה כמבואר סימן רע"ג (סעיף ה) דדוקא אכל לחם או יין אבל [ומה שהקשה בקרן אורה (מועד קטן י"ד ).למה בכיבוס
ניחא לי' ,ומבואר בטו"ז (סק"ז) דאינו דומה ללומד בספר פירות לא .ועיין גם בשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סימן ל אות ה) בגדים (סימן תקל"ד סעיף א) לא שרינן לקטנים כמו בגילוח,
של חבירו דאסור ,דשם יש חשש קלקול הספר על ידי הלימוד, בנידון חולה שאינו יכול לאכול כלל רק ע"י צינורת המחובר ומטעם דלאוו בר מצוה הוא ,וכמבואר (טו"ז סק"ו מג"א שם)],
אבל כאן אין חשש .דהיינו דבלימוד כיון שההשתמשות הוא לגוף [אינטערווינע'ס] אם יקדש ,והביא דברי הברכי יוסף לענ"ד החילוק הברור הוא ,דיש חילק גדול בין גילוח דהוא
לזמן ארוך ונטרד בלימוד שוכח להיזהר בו מקלקול ,משא"כ (סימן ער"ב בשיי"ב) בשם ראשונים דכשאין לו לאכול לא יקדש, האיסור על האדם שלא לגלח עצמו ,וא"כ קטן שאינו בר מצוה
לצאת ולנענע בו ליכא חשש ,דבסתמא אינו מתקלקל[ ,ואולי ועל כן יכול ליזון כך עיי"ש ,אבל הרי הביא שם במג"א אין שייך לו איסור זה ,משא"כ כיבוס הוא על הבגד ,ובגד
דמי שיודע בעצמו דמתלהב אצל הנענועים כשהוא מאריך בו, (סקי"א) בשם השלט"ג מהריא"ז דאף בפירות דיו ,דכל עיקר הקטן אינו שייך לו כלל והוא נכסי אביו כמבואר בבא קמא
וכמה פעמים יכול לארעות דנדחק האתרוג או שנתפזר הלולב, סעודת שבת נחשבת קבע .ומסיים המג"א דדעת הטור ושו"ע (ק"ב ):אין דעתו על כסות אשתו ובניו ,וא"כ אין המדובר
דהבעלים יכולים להקפיד על זה ,אינו רשאי ליטול של חבירו, עיקר ,ובשו"ת עין יצחק (או"ח סימן י"ב) הביא ראיה לשיטת כלל דמשום דאינו בר מצוה לא אסרו עליו ,דהוא דין על
ורק באופן דיוצא בו ומנענע בו כדרכו שרי]. השלט"ג דאף בפירות יוצאים וכתב וז"ל :וראיתי בחיי אדם אביו ואין הדיון עליו כלל ,וא"כ שייך שפיר האיסור על האב
|| ג ||
דברי תורה
המשך דבר הכתבים פרסם
ל ת וענינים דבר הזכרונות
.קפ . דו
עוב בכתב ובין של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
בין
בענין אכילה בסוכה בשמיני עצרת ע"פ
ב קשר
ת
[תרכ]
נאלהלמהערכת רישומי הוד מעבודת הקודש אצל רבינו זי"ע
בשמ"ע פטורין מהחומרות [וכל מה שאוכלין ושותין שלא
בימי חג הסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה
מצד החיוב ,מקילין ואוכלין חוץ לסוכה (ועי' ספה"ק בארות המים בשם
הרה"ק מהרצ"ה מרימנוב זי"ע ,סוף הדרוש לשביעי של פסח)] .ושלש עבודה רבה ,שבכל עת היה מזכיר ומליץ טוב על ישראל [א"ה ,אף שכבר העלנו רוב הדברים דלהלן עלי גליוננו בשנים
קדושים כמה טובים וצדיקים המה שטורחים ומהדרים במצות שעברו ,עכ"ז לא מנענו טובה להדפיסו שוב מפני החידושים
סעודה חייב [דסעודות שאוכלין מצד החיוב צריך לאכול בסוכה
ד' מינים בכל לבם לעשות נח"ר לאבינו שבשמים .רבינו היה שנתחדשו בו .ואין אנו אלא כמתנצלים שזה עתה קיבלנו מאנ"ש
כדאיפסק בשו"ע (סי' תרס"ח ס"ב)( ,א"ה ,כנראה כתבו רבינו בשנה מקבל כל שואל בהדר ובסבר פנים ,עד שכל או"א היה מרגיש עוד כמה וכמה עובדות והנהגות יקרים שראו אצל רבינו בימים
שחל שמ"ע להיות בשבת ,ולהכי הזכיר ג' סעודות)]. כאילו הוא היחיד שבא לפני רבינו להראות הד' מינים .והגם כי אלו ,אבל מפני דוחק הזמן לא הספקנו לעלותם לדפוס ,ואי"ה
כבר קודם ר"ה מתחילת ימי הסליחות כבר באו הרבה אנשים עוד חזון למועד].
ויש אופן שיכול לאכול כביצה פת בסוכה ושאר לשאול על ד' מינים ,אבל בהתקרב היו"ט נתרבו הבאים מאד,
הכנה לחג הסוכות
הסעודה יוכל לאכול בבית [כיון דהפת ועיקר חיוב סעודה אכל ורבינו ישב במתינות רב שעות רבות ,ובכובד ראש קיבל כל
אחד במאור פנים כאילו ממתין עליו ורוצה לראות אתרוגו מיד בצאת יום הקדוש יום הכיפורים ,היה רבינו כל כולו
בסוכה ,שוב יכול לאכול בבית שאר אוכלין ,ואפי' האוכלין שבאמצע בעבודת הכנה לחג הסוכות ,וכבר היו הימים אצלו מעין יו"ט
ולולבו ,וכך עברו לפניו ד' מינים למאות ,ורבינו היה עונה לכל
הסעודה ,מאחר שפטורין מעיקר הדין (עי' מזה בשו"ת תשובה מיראה אחד ואחד במתינות ובשימת לב. והיה חובש השטריימעל לראשו בימים אלו .ומספרים כמה
ח"א סי' קכ"ה)] ,ולברך שם [ברכת המזון]. מאנ"ש שהיה דרכם לעלות לרבינו במוצאי יום הקדוש לשאול
בדיקת ד' מינים על הד' מינים ,שרבינו ישב ועסק בתורה וקיבל את פניהם
כשהיה רבינו זצ"ל לוקח אתרוג לבדקו היה מחזיקו ממרחק במאור פנים ,ואם התנצלו בפניו על שבאים ומטריחים לרבינו
~ קצת וסובבו לנגד עיניו לראות אם יש נקודה שחורה הנראית אחר הצום ואחר עבודתו הנשגב ביום הקדוש ,השיבם רבינו
לעינים ,ואמר שדי לכתחילה בבדיקה כזאת ,והיה מבטל כל אלו לאמר ,חס ושלום לומר שאתם מטריחים ,ב"ה שהיה לנו הכח
.קפא . שמקרבים האתרוג סמוך לעינים ומתאמצים לראות הנקודה, לצום ולהתפלל כראוי ועתה ישראל קדושים הולכים מחיל אל
ואמנם כשהראו לו מקרוב איזה נקודה על האתרוג היה בודקו חיל ומתחילים להתעסק מיד במצוות ד' מינים .והיה מתעורר
שאלה בענין גג הבולט מהבית יותר מד' טפחים מקרוב ולפעמים אף היה מתבונן ע"י זכוכית מגדלת ,להתבונן בערגה ובכיסופין לקראת ימים הקדושים של חג הסוכות הבאים
וחלק הנוטה על הסוכה פחות מד' טפחים היטב למה שמראים לו ולהשיב כהלכה. לטובה ,ובכל שעה היה מדבר בהתלהבות נפשו שהנה אנו זוכים
סיפר אחד מהסופרים החשובים בעיר שהיה לו שאלה עם ומתקרבים למצות סוכה וד' מינים ,עד שממש כלתה נפשו
בעזה"י יריעה וצלצל למורה הוראה שרגיל לשאול לו ,ואמר לו שיבא לבואו של חג הסוכות.
אחר סוכות ,וחישב שמא אצל רבינו ימצא את בקשתו ,כאשר מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות
בענין סוכות העשויין תחת גגין הבולטין מהבית ,ויש בימים שקודם סוכות ישב רבינו שעות רבות לענות על בא וראה שורה ארוכה עם שואלים באתרוגים ולולבים חישב
באותן גגין הבולטין יותר מד' טפחים ,אלא שהחלק הנוטה שאלות ארבעת המינים ,שמקרוב ומרחוק עלו ובאו אלפי איש בדעתו מה יאמר לו רבינו שמפריע לו עכשיו עם שאלה שאינו
לרבינו שיפסוק להם בד' מינים ,והיה לו לרבינו זצ"ל בזה מן החג ,אבל בהגיע תורו לקח רבינו היריעה במתינות וגם
על הסוכה אין בו ד' טפחים ,אם מותר לישון ולאכול אמר להמו"ץ שישב אז לצדו ללמוד
תחת אותו החלק כיון שאין בו ד' טפחים ,או דילמא שימוש 'כבודו הוא דיין ואתה צריך
כיון דעם מה שבחוץ יש בו יותר מד' טפחים אסור לדעת גם הלכות ס"ת ג"כ ,בואו
ונראה ביחד' והשיב כדת מה לעשות ל
לישון ולאכול תחת אותו החלק שנוטה על הסוכה ,אע"ג הוצא קא>ל
במתינות רב כדרכו בקודש.
ר פ תס יחז
שבאותו החלק אין בו ד' טפחים[ .עי' שו"ת עמק התשובה כ י >ר
ק " דב
ח"ב סי' נ"ד מה שכתב רבינו באריכות גדולה בנידון זו ,ומה שהעלה
אתרוג עם פיטום ר ת
ו>ל צה>לה ו
ב
רבינו סבר שהמעלה של אתרוג
>רכ
ינו
הלכה למעשה].
>רנה ק שפתינו אז ת
זצ
מע
עם פיטם עולה על המעלה של
ו
רנינ
ק"ל
~
נקיות שאינו נראה לעין ,והיה אומר
ששלימות האתרוג הוא כשיש לו
פיטם דייקא ,ואף שלא היה מורה ה
.קפב . לרבים לקחת דוקא עם פיטם ,עכ"ז
איחולינו להאירה ,בשבח ושירה .בקול גילה ורינה ,מעומק הלב פנימה .מזלא טבא
לקרובים אליו זירז מאד שיקחו
תשובה בדרך פלפול בענין צילתה מרובה מחמתה אתרוג עם פיטם דייקא ,ואף אם
וגדיא יאה ,קדם מעלת רב חביבא .האי גברא רבא ,חסידא ופרישא .בר אוריין ובר
אבהן .מרביץ תורה לכלי חמדה ,ומורה הוראה לעם סגולה .ידיו רב לו בעסק אורייתא,
אם הוא דין דלכתחלה או דיעבד הפיטם עקום קצת לית לן ביה. דורש טוב לעמו מהני מילי מעלייתא
כש"ת הגאון הצדיק
שאלה :אם לכתחלה יותר עדיף שיהא הסוכה מסוכך
מיני האתרוגים
שליט"א רבי יצ<חק אייזיק >ר<אט>ה
למצות ד' מינים לקח רבינו אבד"ק בית יחזקאל
כולו ולא רק רובו. אתרוג מכל המינים שהי' שייך ברא כרעא דאבוה כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
להשיג ,א .מאראקא ב .יאנעווע וחתן הגה"צ רבי ישראל מנחם וואגשאהל שליט"א מלאנצהוט
תשובה :בפשיטת דבר זה יש לחקור הא דבעינן גבי [ובשנים הראשונות נסע לאיטאלי"ע
רוממות קל בגרונו ,לרגלי שמחה במעונו,
בשמחת אירוסי בתו
סכך דסוכה צילתה מרובה מחמתה אם הוא מדין רובו הרבנים, התאחדות בשליחות הכלה הבתולה המהוללה שתחי'
עב"ג החתן כליל המעלות
ככולו ,דהיינו הואיל ואיכא רוב צל הוי ככולו צל ,או שכן להשגיח על האתרוגים שם] ג .תימן הרב משה שליט"א
בן הרה"ג רבי יוסף מאיר שטיין שליט"א
[ראה בסמוך] ד .ארץ ישראל [מלבד בן כ"ק הגה"צ אבד"ק פאלטישאן וומ"ב שליט"א
הוא שיעורו מעיקרא דרוב צל הוי שיעור הסכך .והנפק"מ אחר שנת השמיטה] ה .ובשנים וחתן כ"ק אדמו"ר מזידוטשוב שליט"א
בין הני תרי הצדדים ,נראה בפשוט דהיכי שאתאן עלה קדמוניות הי' לו גם גריכישער יזכר לו עתה חסדו ואמונתו ,ויעלה על נס רב חילו וגבורתו .אשר זה הרבה
מדין רובו ככולו ,אז לכתחלה בעינן שיהי' כולו ,וכמו אתרוג .ועפ"י רוב עשה הברכה על שנים זיכה רבים וזכה ,לרשום דברי תורה ופסקי הלכה ,ברורין כשמלה,
יפה וברה .כשלחן ערוך לאוכליהם ,הוא מאירת עיניהם .ולהעלותם בין
אתרוג של יאנעווע כפי המסורות בתרי גליונינו המעטירה ,לרבים הצמאים ומבקשי תורה בהירה.
דאיתא בסי' תרמ"ו גבי הדס משולש דלמצוה בעינן דור דור. ובמיוחד מה שזוכה להתעסק בקדשים ,בבירור וליבון מקחו של צדיק
שיהי' כולו משולש ולעיכובא ברובו ,וכן גבי שתיית ארבע חיבה יתירה לאתרוג של תימן
עולמים .תשובות פסקים והוראות דבר המלך ודתו ,משלחן גבוה מר אביו
מרן רבינו זצוק"ל בהדרתו .אשר בחיים חיותו סמך את ידו עליו בנאמנה,
כוסות איתא בסי' תע"ב דלמצוה בעינן שישתה כל שיעור ויש לציין שרבינו חיבב עד לאחת
שהוא מבין ומשכיל על בוריו עמ"ק תשובת"ו בהדרה .קולע אל השערה
לירד לסוף דעתו ,ולמקור מקומו טהור אדני הפוסקים יסודתו.
הרביעית ולעיכובא ברובו .וא"כ ה"נ לענין סכך אי אמרינן אתרוג של תימן ,והיה מהדר מאד
יהא רעוא מקדם אבינו שבשמים שהזיווג יעלה יפה לתפארת האבות בגן עדן ,ויזכה לרוות
דשיעור צילתה מרובה הוא מדין רובו ככולו א"כ הי' צריך שיהיה לו אתרוג תימני ,ומלפנים רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך מנוחת הנפש והרחבת הדעת ,ויזכה עוד רבות בשנים
כשהגיע לראשונה אתרוגים אלו להגדיל תורה ולהאדירה ,ולהטעים את ישראל מנועם הודה וזיוה ,עדי נזכה כולנו
לכתחלה למצוה כולו צל ,וכן אפשר דכל שהוא מרבה אמעריקא נכנס רבינו למדינת כאחד לישועתן ושמחתן של ישראל הכללות והשלימות בביאת מלכא משיחא
במהרה דידן ,אמן.
בסככו עד כמה שיוכל הוי מצוה ,דהא שיעורו הוי בכולו, לעובי הענין לברר חזקתו ,והעלה
כעתירת וברכת,
משא"כ אם הוא מטעם שכן הוא שיעורו א"כ אין צריך בידו שהוא אתרוג המובחר ביותר אברהם ראטה
אחר שיש לו כל הסימנים המוזכרים בשם מערכת דבר יחזקאל
אפי' למצוה להרבות סכך יותר מרוב צילתה ,דהוי כמי בראשונים ,וסיפר כמה מקורבים
מ ע רכ ת
שמרבה יותר מכזית מצה וכדומה לזה דאין בו מצוה. ומתפללי ביהמ"ד שבשעתו נטל דבר יחז
ק אל
וכן נפק"מ להיכי שיש לפניו שני סוכות אחד מסוכך רבינו אתרוג תימני וחתכו לרוחבו, להוצאת ספרי כ"ק מרן
רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל
ונכנס לבבית מדרשו ובשמחה
על פני כולו ואחד מסוכך רק ברובו ,דאי המשך בעמ' ה' עצומה הראה אותה המשך בעמ' ו'
|| ד ||
דברי תורה
הלכות
סוכות (ב)
דבר הלכה המשך דבר הכתבים
פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל נימא דשיעור צילתה מרובה הרי הוא רק מדין רובו
‘תרי הלכתות’ -חבוט רמי ודופן עקומה סכך צריך שיכלו הגשמים לירד לתוך הסוכה ככולו ,א"כ יש להדר שיאכל בהסוכה שמסוככת
.חיסוכה שסביב דפנותיה היו נסרים רחבים יותר .ד יסכך הסוכה צריך שלא יהא נעשה באופן של ע"פ כולו וכנ"ל דלמצוה בוודאי בעינן כולו ,ואי נימא
מד’ טפחים באופן שהוא סכך פסול ,ובאמצעה היה קבע עד שימנע הגשמים מלירד לתוך הסוכה ,אלא דצילתה מרובה כך הוי שיעורו מעיקרו א"כ אין נפק"מ
חלל ששם הניחו הסכך הכשר ,אלא שלא היה הסכך צריך להיות ארעי .ומכל מקום ,אין צריך שיהיו באיזה מהן יאכל דיוכל לאכול גם בהסוכה שהוא רק
בחלל עצמו אלא למטה ממנו שלשלו הסכך בתוך חלל הגשמים יכולין לירד לתוך הסוכה ממש ,ולכן אם צילתה מרובה.
הסוכה נמוך יותר מג’ טפחים ,הסוכה כשרה ,דאמרינן נעשה באופן ארעי אלא שמחמת סיבה וגורם חיצוני
א”א שיכנסו הגשמים לתוך הסוכה ,אינו פוסל]א[. ולכאורה הי' נראה להביא ראי' דשיעור צילתה
חבוט רמי על הסכך הפסול שבצדדים ,ודופן עקומה
עד הסכך הכשר]ד[. מרובה הוי מדין רובו ככולו דאי לא תימא הכי אלא
סכך הנעשה באופן מיוחד שאין הגשמים יכולין לירד
שדין צילתה מרובה כך הוי שיעורו מעיקרו א"כ כל
תרי הלכתות כשהלכה אחת באה שלא מחמת הסוכה לתוכה
.וטלפיכך ,סכך הנעשה מנסרים המסודרים באופן סוכה ליתכשר ברוב שיעור צילתה מרובה מדין רובו
.טיתרי הלכתות בסוכה לא אמרינן ,דין זה הוא
רק היכי דשני ההלכות באין מחמת הסוכה עצמה מיוחד שאין הגשמים יכולים ליכנס לתוך הסוכה ,דהיינו ככולו ואמאי בעינן צילתה מרובה לעיכובא ,וכמבואר
וא”א לומר הלכה אחת אלא מכח ההלכה האחרת ,אבל שמניחים שנים למטה ואויר ביניהם ואחד בריש סוכה דצילתה מרובה הוי לעיכובא ,והוא
כאשר הלכה אחת באה שלא מחמת הסוכה ,אלא מחמת
אע”פ למעלה כנגד אויר שביניהם כזה מפורסם בכמה מקומות .אלא וודאי שיעור צילתה
שהיה מקום להכשיר אם החלק העליון אינו מרובה הוי מדין רובו ככולו ,ומשו"ה הוי שיעור צילתה
דינים אחרים ,ממילא גם לענין סוכה אפשר לומר שני
בתוך ג’ טפחים לחלק התחתון ,דאז נידון
ההלכות יחד]ה[. מרובה לעיכובא.
כמו גורם חיצוני המונע כניסת הגשמים לסוכה שאינו
שינה בסוכה שהכשירה הוא ע”י דופן עקומה בשמיני פוסל ,אכן למעשה אין לסכך בהם כלל]ב[. איברא הדר חזינא דאין זה ראי' והאי ברותא הוא,
עצרת סכך או דפנות שאינם עומדים ברוח מצויה בכוחות דהתניח כשהשיעור הוי בכולו שייך להכשיר הסוכה
.כסוכה שכל הכשירה הוא על ידי דין דופן עצמם ברוב צילתה מדין רובו ככולו דהמיעוט חמתה בטלה
עקומה ,מותר לישן בה בשמיני עצרת משום דהוי כמו .זטסכך שאינו עומד ברוח מצויה פסול ,ומכל מקום לה לגבי הרוב ,אבל אם שיעור הסכך הוי ברובו לא
סוכה פסולה]ו[. אין צריך שיהא עומד ברוח מצויה בכוח עצמו ,אלא שייך לומר דליסגי לי' ברוב שיעור צילתה מרובה דנהי
גם אם ע”י סיוע חיצוני של דבר אחר המונע ביאת דבכה"ג איכא רוב צילתה מרובה ,מ"מ פסול מכח
בפני עצמן אלא מחמת גורמים צדדיים שימנע מהמקום שליטת הרוח ,דדעת הרוח וכדו’ ,שפיר דמי.
גדולי האחרונים דלא הויא מחיצה ,מ״מ חלוק הוא בזה דין סכך מדין מחיצה, דבכה"ג חמתה מרובה ,דעכ"פ קיי"ל דחמתה מרובה
דרק גבי דפנות דאתינן עלה מדין תורת מחיצה וכל שהוא באופן שאינה יכולה .זילפיכך ,אם מגביה דפנות הסוכה למעלה ממקום פוסל ובכה"ג הא הוי חמתה מרובה ,א"כ שוב אפשר
לעמוד ברוח מצויה לאו תורת מחיצה עלה ,ולפיכך אף דהמחיצה נמצאת כעת הסכך כדי למנוע תוקף שליטת הרוח על הסכך ,אינו
באופן שיכולה להתקיים שימנעו ממקום ההוא שליטת הרוח ,מ״מ לאו תורת
פוסל .אבל דפנות הסוכה אם אין אינם עומדים ברוח
לומר דשיעור צילתה מרובה כך הוי שיעורו מעיקרו,
מחיצה עליו ,דעל תורת מחיצה יש דין דבעינן שיכולה לעמוד בעצמותה לפני
מצויה מכח עצמם בלא סיוע חיצוני ,פסול]ג[. ומ"מ לא מהני רובו ממנו דא"כ נמשכא דחמתה
שליטת רוח המצויה ,וזה הא אינה יכולה ,משא״כ סכך זה אינו מתורת דין
מחיצה אלא שיהא הסכך עשוי באופן שלא יפילנו הרוח ,דאם הרוח יפילנו לא מרובה ,וכבר הארכנו בזה בספר עמק שמעתתא
מקרי סכך הואיל ובכל עת ורגע עומד ליפול ,אבל אל מתורת מחיצה אתינן א .כתבו התוס’ (סוכה ב .ד”ה כי וכן פסק השו”ע (או”ח סימן תרלא סעיף ג’) דכל שאין (בשמעתא דסוכה תחת האילן סוף אות ב') .ולענ"ד משמעות
עלה ,ולפיכך כל שעשוי באופן שלא יוכל לשלוט שם הרוח להפילו ,שפיר
הוי סכך אף שלולא הגורמין המונעין את הרוח לא היתה ביכולת הסכך לעמוד
הגשמים יכולין לירד לתוכה פסול .אכן דין זה שכל שאין הגשמים יוכלין הדברים הוי שכן הוא שיעורו מעיקרא בשיעור צילתה
לירד לתוכה פסול ,הוא פסול בשיעור הסכך המכשיר את הסוכה ,שאותו סכך
בפני הרוח (עמק התשובה ח”ג סימן נ’). שצריך שיהיה ארעי באופן שהגשמים יכולין לירד לתוכה ,אבלה סוכה עצמה מרובה ולא מטעם רובו ככולו עיי"ש ,ואין העת מספיק
ד .דיכולין לומר חבוט רמי על הסכך הפסול שבצדדין ונידון כאילו הוא למטה אין בה דין שצריך שיהיו הגשמים יכולין לירד לתוכה ,דאם יש איזה גורם לי להאריך בזה.
אצל הסכך הכשר ,דכמו דאמרינן חבוט רמי לענין סכך כשר בסוכה המדובללת חיצוני שמונע את הגשמים לירד בה ,זה לא איכפת לן ,דהא כל חיליה דהתוס’
~
(סוכה כב ,).ה”נ אמרינן חבוט רמי לענין סכך הפסול במקום שהוא נצרך להכשר דבעינן שיהיו הגשמים יכולין לירד בה ,הוא מהא דבעינן שהסוכה יהיה לה
הסוכה .ואע”ג דכבר כתב הר”ן (סוכה ט .מדפה”ר) והובא בב”י (או”ח סימן תרלב סעיף דין ארעי ,והלא כל דין זה אינו אלא בסכך בלבד ,אבל אינו דין בעצם הסוכה
א’) לענין גוד אסיק ודופן עקומה דתרי הלכתות לא אמרינן ,וכן לבוד ודופן וכמבואר בריש סוכה (ב ,).והיא סברא אלימתא לענ״ד (עמק התשובה ח”ב סימן נו
עקומה לא אמרינן כמ”ש בחידושי רבנו חיים הלוי ז”ל על הרמב”ם (סוכה פרק
ה’ הלכה כא) בדעת הרמב”ם (שם) ,אעפ”כ כבר כתבו הפוסקים דהיינו רק היכי
ד”ה אולם).
.קפג .
ב .שורש השאלה בסכך זה הוא אם החלק העליון הוא דבר נפרד מהסכך דלמטה,
דשני ההלכות קשורים זה בזה ,וא”א לומר הלכה אחת אם לא שנאמר מקודם
הלכה האחרת וכמ”ש בשו”ת רעק”א (קמא סימן יב) ,ולכן בנידון דידן דאפשר
או שמתאחד עם הסכך שלמטה ,ולכאורה יש לפשוט דין זה מדין סוכה מאמר אודות היציאה מדירת קבע לדירת עראי
המדובללת דהיינו קנה עולה וקנה יורד דקיי”ל (או”ח סימן תרלא סעיף ה’) שהיא
לומר חבוט רמי גם זולת דופן עקומה וכן דופן עקומה זולת חבוט רמי ,ממילא כשרה ,ודעת רש”י (סוכה כב .ד”ה קנה) דהיינו שלא השווה הסכך להשכיב הקנים ומה שנרמז בזה דרך בעבודת השי"ת
אין שני ההלכות קשורים זה בזה ,ורק דלצורך הכשר הסוכה בעינן לומר זה אצל זה ,אלא אחד למטה ואחד למעלה ומתוך כך חמתה מרובה מצילתה,
שני ההלכות ,אבל אין אחד מהם מיוסד על זולתו .ואע”פ שהיה מקום לומר
דהלכתא דחבוט רמי בנידון דידן מיוסד על ההלכה דדופן עקומה ,דהיינו דאם
ואשמועינן מתניתין דאמרינן כל שאילו היו מסוככין בשוה היתה צילתה מרובה
מחמתה כשרה ,וכתבו התוס’ (שם ד”ה קנה) דכשאין בין זה לזה ג’ ,חשיב כלבוד
ב"ה
לא נימא מקודם ההלכה דדופן עקומה ,נמצא דהלכתא דחבוט רמי לא אהני לן דמי והכל אחד עיי”ש .וא”כ בנידון דידן נמי לחומרא כשאין החלק העליון י"ג תשרי תשל"ג פעיה"ק ירושלים ת"ו
מידי ,ולכאורה הלכתא דחבוט רמי לא נאמר רק היכי דבא לפעול ע”י חבוטו גבוה מהתחתון ג’ ,מצטרפין אהדדי ונידונין כאילו כולן מוצבין זה אצל זה
למטה כגון שמתכשר הסוכה ע”י זה ,וזה הלא א”א מבלי שנאמר מקודם והכל הוי עצם הסכך ,ואם מונע הגשמים מלירד בו ,נידון כדין סכך המונע כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו
ההלכתא דדופן עקומה .ז”א מתרי טעמי ,חדא דמאן יימר דהא אפשר דהלכתא
דחבוט רמי נאמר בכל אופן גם אם אינו פועל הכשר למטה ,כמו בדין לבוד
הגשמים מלירד בו דפסול ,אבל אם החלק העליון גבוה מהתחתון יותר מג’, דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי
דלא חשיב בכה”ג להצטרף עם חלק התחתון ,ממילא נידון כדבר הגורם מבחוץ
דנאמר בכל דבר שהוא סמוך זה לזה פחות מג’ טפחים ,ועוד נראה דבאמת ולא מעצמות הסכך ואינו פוסל .ומ”מ למעשה גם מה שכתבתנו דאם הקנים אותם מארץ מצרים (ויקרא כג ,מג).
אהני לן הלכתא דחבוט רמי לענין אוהל הטומאה ,דנחשב מאהיל למטה ואם
טומאה בצד זה מטמא בצד אחר ,א”כ נהי דאינו פועל לענין סוכה [מבלי דין
הן גבוהין מג’ דאז יש להקל ,אף שאנו מדמין לומר כן ,מ”מ לעשות מעשה
מסתפינא ובפרט שיוכל לגרום פרצות בסיכוך הסכך ,שלאחרונה המציאו כמה
י"ל הנה תכלית יציאת מצרים הי' כדי שיעבדו את
דופן עקומה] מ”מ שפיר פועל לענין טומאה ,וממילא אין שני ההלכות קשורים מיני סככין שונים ומה יש שהן בחשש פסול ,ובזמנינו זה לא יהיה מי שיעמוד ה' ,וכש"כ (שמות ג ,יב) וזה לך האות כי אנכי שלחתיך
זה בזה (עמק התשובה ח”ג סימן נא).
ה .דמש”כ הר”ן (סוכה ט .מדפה”ר) דתרי הלכתות בסוכה לא אמרינן ,היינו דוקא
יותר בפרץ באופן שבודאי ראוי להרחיק מזה ,ובפרט להורות לרבים שיעשו כן
(עמק התשובה ח”ג סימן מט).
בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על
היכי דהשני ההלכתות באין מחמת דבר אחד דהיינו מחמת סוכה ,דהוי כמו ג .הנה לגבי דפנות כבר כתבו הפוסקים דמחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה
ההר הזה ,ע"כ ,וכן בעשרת הדברות מתחיל (שם כ,
מטעם אחד בזה לא אמרינן ,אבל אם הלכה אחת באה מחמת דבר אחר פסולה אפילו עשאה בבית בקום שאין שם שליטת הרוח וכמ”ש המג”א (סימן ב) אנכי ה' א' אשר הוצאתיך מארץ מצרים ,דהיינו
שאינו מקושר להלכה האחרת ,אז שוב שפיר אמרינן תרי ההלכות אף לדבר תרל ס”ק טו) וכ”כ בס’ תוספת שבת (סימן שסב סק”א) ובשו”ת אבני נזר (או”ח סימן
האחר הנצרך באמת לשני ההלכתות ,ולכן אם הלכה אחת נצרך מכח דיני רעח ס”ק יב) יעו”ש ,וכ”ז לאו דוקא בתוך הבית ממש ,אלא גם אם במקום גלוי
שהקב"ה לא הוציא את ישראל ממצרים אך ורק כדי
טומאה ,כגון בחבוט רמי ודופן עקומה [הציור הנזכר לעיל בסמוך] ,דאפשר המוקף בבתים גדולים וכתלים רבים המונעים תוקף שליטת הרוח שם ,ג”כ לעבוד את ה' ב"ה.
לומר דחבוט רמי אמרינן מחמת טומאה ,שזה אין בו צורך כלל לההלכתא פסול .ולכאו’ ה”ה נמי לגבי סכך דקיי”ל (או”ח סימן תרכט סעיף ז’) דאין להעמיד
דדופן עקומה דלענין טומאה לא בעינן דופן ,וממילא מכיון דאמרינן כבר חבוט הסכך בדבר המקבל טומאה ,ומשמע דבעינן שהיא הסכך ראוי לעמוד בעצמו והנה ענין סוכה מרומז לדירת עראי ,כי כל העולם
רמי עבור דין טומאה ,אז שוב אמרינן גם עבור סוכה ההלכתא דדופן עקומה,
דכה״ג הוויין שני ההלכות מתרי טעמי ,ובזה אפשר שוב לומר דכה”ג אמרינן
שלא יפוזר ע”י הרוח ,ולפי”ז אם אין הסכך עומד ברוח מצויה בכוחות עצמו, הוא רק בבחינת דירת עראי ,וכל רגע ורגע יכול לקיים
יש לפסול כמו בדפנות שאין עומדים ברוח מצויה שעשאן בתוך הבית .אכן
תרי ההלכתות אף לדעת הר״ן ז״ל ודברי סברא הן( .עמק התשובה ח”ד סימן נא ד”ה מדיני צורת הפתח יש ללמוד חילוק בין דפנות לסכך ,כמו דבדיני צוה”פ כתבו מצוה ,וכן מציירין אותו בנוי סוכה להורות כי יפה
והנה). הפוסקים (עי’ מחה”ש או”ח סימן שסב) דדוקא בב’ קנים שבצדדים בעינן שיוכלו שעה אחת במצוות ומעשים טובים בעוה"ז שהוא דירת
היות דהסוכה אינה כשרה אלא ע”י דופן עקומה ,א”כ בשמיני יכולים לומר ו. לעמוד ברוח מצויה ,אבל בקנה העליון שעל גביהן אינו פסול אם אינו עומד
דהוי סוכה פסולה ,משום דדין דופן עקומה לא נאמר אלא רק להקל להכשיר ברוח מצויה כל שאינו ניטל לגמרי ,וטעמא דמילתא הוא דעיקר המחיצה תלוי
עראי שכל זמן שהוא בעוה"ז יכול לקשט עצמו במצות
את הסוכה בזמנה ,ולא להחמיר ,וכמו שכתבנו בספר עמק שמעתתא (סוכה, בהקנים שבצדדים כיון דהם משום מחיצה ,וכל שהרוח מנידו לא מקרי מחיצה, ומעש"ט כדי שיכנס לעוה"ב מקושט ומצויר .והנה
שמעתתא ג’ ס”ק יז) ,ולכן נראה לומר דביום השמיני בודאי י”ל דלא אמרינן ביה משא”כ בקנה שע”ג לא הוי משום מחיצה אלא בכדי שייעשה על ידו צורה
העני והגר יותר מרגיש כי עוה"ז הוא רק
דופן עקומה ,והסוכה פסולה ומותר לישן בה (עמק התשובה ח”ג סימן מט ד”ה עוד). של פתח .ולפי”ז גם לענין נידון דידן שאין הסכך או המחיצות יכולין לעמוד המשך בעמ' ו'
|| ה ||
דברי תורה
המשך דבר הכתבים המשך דבר הזכרונות
בבחי' עראי שבלא"ה אין נח לו כ"כ ,משא"כ איש סוכות היה קור גדול וירד גשם זלעפות, שאין העלין נחלקין כו' .ולא הי' נוטל עם להלומדים כי הוא האתרוג היחידי שיש
נכנסתי לביהמ"ד ,ושיערתי בעצמי שמסתמא מא"ך על הלולב. בו את כל הסימנים שנזכרו ברא"ש ובשאר
החשוב והאזרח אולי יעלה לו במחשבה כי עוה"ז יושב רבינו בסוכה גם בגשם ,הלכתי לסוכה ראשונים.
יש בו ממש והוא דירת קבע ,ע"ז אמר כל האזרח ערבה
של רבינו בביתו ,פתחתי הדלת במקצת מרן זצ"ל שלח בענין זה תשובה ארוכה
'ערבה' היה רבינו זצ"ל מהדר ליקח מאלו
בישראל דהיינו אפי' האזרח והתושב ישב בסוכות, וראיתי לנגד עיני את רבינו זצ"ל מכוסה כולו
שראשם ירוק ורך ונכפפים מרוב טריותם, לרביה"ק מסאטמאר זי"ע להראות לו חזקתו
בפלאסטי"ק והגשם מזלף עליו בלי הפסק,
למען ידעו כי ישראל בעוה"ז הן רק בבחי' סוכה וכל חדר הסוכה מלא מים ,ורבינו יושב והוגה שבכך נתוודע בבירור שאין בהם כל חשש ונאמנותו של אתרוג התימני (נדפס בשו"ת
עמק התשובה ח"ג סימן נ"ח) ,וז"ל בתחילת
שהוא דירת עראי ,שעל מנת כן הוציאם הקב"ה בתורה בשלוה כאילו אינו מרגיש בקור נקטם ראשו ,ולא די לו ליקח ערבה עם עלה
התשובה" :להוד קדושת גאון ישראל וקדושו
קטן בראשו הנקרא לבלוב ,שהסימן הנ"ל
ממצרים שעוה"ז יהי' אצלינו רק עראי ולא קבע. ובגשם היורד בסוכה].
עדיף יותר להוכיח על שלמותם שאינו נקטם. עט"ר רבן ומאורן של ישראל מרנא ורבנא
שליט"א .ארכובותי דא לדא נקשן בבואי
ועוד יותר יש ללמוד מהסוכה ,דדי אפי' סכך של בעמב"א לחביבות המצוה והחליף בכל יום הערבות .מנהגו של רבינו
לגשת אל קודש הקדשים פנימה להרים ידי
רבינו הקפיד לכסות סוכתו בסכך היה ליקח ט' הדסים.
בשתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח ,וזהו כבר בעמבו"ס ,כמו שהשתמשו אבותינו כל לכתוב שורות אחדים אודות נידון האתרוגים
סוכה כשרה ,והוא כבר מעון לשכינה הקדושה, חביבות וקדושת הסוכה הנקראים 'תיימענער אתרוגים' הנמצאים פה
השנים ,וטרח בעצמו להניח הסכך על
בכל ימי החג ישב שמה בצילא בא"י שנוהגים כמה מהיראים יראי ד' לקחת,
וכל האושפיזין קדישין באין שם ,וא"כ ישא אדם הסוכה ,ולא רצה להשתמש עם הסכך
דמהימנותא ללמוד כל היום ,ולא יצא מן ויען שמין אתרוג זה הוא משונה בקצת
החדש ,ומלבד החששות בהלכה שחייש עליו
ק"ו בעצמו אם להשכינה הקדושה והאושפיזין (עיין שו"ת עמק התשובה ח"ד סימן ל"ג) ,אמר טעמא הסוכה רק להתפלל בבית מדרשו ,וראו דברים מאתרוגים המקובלים אצלינו .נתתי
קדישין מספיק בדירת עראי אפי' משתים כהלכתן דמילתא שיש בכך יותר חביבות דמצוה עליו שהוא עוסק במצוה זו בחביבות גדול, אל לבי לחקור אי אריך למיעבד הכי וליקרב
והרבה פעמים ישב בעינים סגורות ועצומות משפטו לפני הוד כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר
ושלישית אפי' טפח ,וסוכה של עשרה טפחים ומראה סוכה הגון ,משא"כ בהסכך החדש
והי' בדביקות גדול בקדושת הסוכה .מרן שליט"א".
(המחצלת) שמושיטין אותו בפעם אחת בלא
גובה ,וז' על ז' טפחים ,וסכך של פסולת גורן ויקב, טירחה דמצוה. זצ"ל הקפיד מאוד על קדושת הסוכה ,מיד
נטיעה של שמחה
א"כ בודאי לעצמו יסתפק במה שיש לו. שלא"ק של פלעסטי"ק
אחר האכילה ציוה להוציא הכלים רקים ,והי'
סיפר הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ
נזהר שיהיה הסוכה והשלחן נקי ומהודר
וזה אפשר לפרש כוונת המדרש שהביאו (הובא הידר לתקן שלא"ק של פלעסטי"ק שיכולין [מה שלא ראו אצלו מעולם ,שבביתו לא הי"ו ,שהוא זכה להתעסק בהאתרוגים
לראות הכוכבים שסבר שיכולין לקיים בזה המהודרים שנטע רבינו זצ"ל עבור חג
בבני יששכר ,מאמר צילא דמהימנותא ,אות י"ט) שאיוב הי' מצות סוכה (אבל לא לענין לברך לישב בסוכה,
הבחין כלל בענינים אלו] ,והיה כסדר עומד
הסוכות בקאליפארני"ע ,וכך היה סדר
ומזהיר עליו ,והיה קורא ואמר "כלים רקים
קורא תגר על היסורים עד שהראו לו דפנות סוכה כמבואר כ"ז בשו"ת עמק התשובה ח"ב סימן נ"ה), חוץ לסוכה" .הקפיד מאוד שנכרי לא יכנס הדברים ,שרבינו זצ"ל כבר מסר לו אחר
שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח ,דהיינו שסוכה ושילם ממון ודמים וטרח טירחא גדולה להסוכה בכל ימי החג משום קדושת הסוכה. היו"ט האתרוגים שנטל עליו וקיים מצוותו,
לתקנו ,ואכן כשירד גשם וסגרו השלאק שהוא יתעסק בהן להכינם ולייבשן הזרעים
הוא הוראה שכל העולם הזה הוא רק עראי ואין המשיך לשבת בסוכה וערך כל סדר עבודתו.
לא דיבר שום דיבור חול בהסוכה ,ואף
שיהא ראוים לנטיעה ולגידול ,וכך עשה
הדברים הנחוצים דיבר רק בקצרה ובלה"ק.
כדאי להתאונן עבור יסורים שבאין עליו בעוה"ז, אירע פע"א בשניו האחרונות באמצע גם ביקש את הילדים להתנהג בדרך כבוד ועסק בהכנת הגריעינים ולשמרן שיהיו ראוים
שהכל הוא עראי וכחלום יעוף ,ואדרבה להיות הלילה אחר שפסק הגשם והשלאק בהסוכה בהיותם בתוך הסוכה ,אבל אף אם לא כדבעי ,וכאשר שהה רבינו זצ"ל במקום
הנופש בפאם ספרינג'ס בקאלאפארניע וישב
שמחים ביסורין ,ומשו"ה נתקררה דעתו. שבביתו היה עדיין מכוסה ורצה לנוח התנהגו במתינות ובנחת כראוי לא ראו עליו
ולמד בבית המדרש מעוטר בטלית ותפילין,
ולשכוב מעט ,אבל כיון שהחמיר לעצמו שלא שום תנועה של הקפדה ,אלא ישב בשמחה
עוד י"ל בכוונת המדרש ,שבסוכות אנו אומרים להשתמש עם הלופ"ט שלא"ק לא יכל לפתחו של מצוה וביראת הכבוד בכל משך שהותו הביא לו אז רש"צ כמה כלים של עציצים
עם אדמה ,ורבינו זצ"ל נטל בידיו הטהורות
זמן שמחתינו דעיקר שמחה הוא עבודת השית"ב, בעצמו ,יצא להסוכה הגדולה שבביהמ"ד בהסוכה ,וסיפר בנו הגה"צ אבד"ק עמק
ושכב על כמה כסאות. התשובה שליט"א שהקפיד שלא להכניס הגרעינים של כמה סוגי אתרוגים יאנעווא
וכש"כ הרמב"ם ז"ל (פ"ח מהל' לולב הי"ב) ,והיינו תמונות בהסוכה אף תמונות של גדולים ומאראקא ועוד ,וברוב שמחה וחדוה תחב
שבגשמיות לכאורה אין במה לשמוח ,שהוא גר ליל יו"ט סוכות וצדיקים. באצבעותיו הגרעינים לתוך תוך האדמה,
כשהגיע היו"ט סוכות ,היה רבינו מתמלא ובתפילה להשי"ת ועיניים צפויות למרום,
בסוכה של שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח, שמחה וקדושה נפלאה והיה השמחה שורה
אף בשמע"צ דקדק על פי רוב בכל השנים
שיוכל לזכות לקיים בהם מצות התורה של
וא"כ איך אומר זמן שמחתינו אם אוכל ויושב סביבו בחי' עוז וחדוה במקומו .אחר תפילת
לאכול בהסוכה מלבד אם הי' גשם וכדו',
ולקחתם לכם פרי עץ הדר .ובמשך מהלך כל
וכמבואר בשו"ע (סימן תרס"ח ס"א ,ועיין שו"ת
ומטייל בדירה פחותה כזה ,אך זה הוראה דעיקר מעריב נזדרז רבינו מאד ורץ במהירות לעבר
עמק התשובה ח"ג סימן מ"ט) .והחביבות למצות השנה היה רבינו חוזר ושואל תמיד את רש"צ
הסוכה ,ונכנס לסוכה ביראה וברוב שמחה, אודות הנטיעות אם גדל בטוב וכו' ,וראינו
שמחה אצל ישראל הוא שמחת ה' ,והגשמיות ומיד נעמד להזמין את האושפיזין קדישין,
סוכה ראו בעליל בעת שנפרד מהסוכה ונשק
שהיה תמיד מחשבתו על זה שבעזרת השי"ת
כלא נחשב ,ושפיר שייך לשמוח ,ומש"ה כשהראה והחל באמירת הקידוש כשהוא עטוף בטלית
כל הכותלים בחביבות גדול וראו על עיניו
קצת יצליח הגידול ,ואחר שגדלו כבר
דמעות של שמחה מרוב התרגשות ,ויצא
שסוכה הוא אפי' שתים כהלכתן ושלישית אפי' והיה מראה פניו בוערים כאש להבה בקידוש
מאחוריו ופניו כלפי הסוכה ,ומי שראה מראה בהעציץ ,העביר רש"צ את הנטיעות לפרדס
היום וברכת שהחיינו. שיהיו נגמרים שם ,ורבינו הגיע להמעמד של
טפח נתברר שעיקר שמחה הוא עבדת ה' ,ומשו"ה זו לא ימוש ממנו לעולם[ .וסיפר בנו הגה"צ
מרוב חביבות המצוה אכל רבינו כזית אבד"ק עמק התשובה שליט"א שגם בכניסה הנטיעה ,והיה נתון בשמחה גדולה שהגענו
נתקררה דעתו. הראשון כשהוא עטוף עדיין בטליתו ,וקפידא לזה ,ובתפלה למרום שימשיך הגידול הלאה
להסוכה בלילה הראשונה ראו כמ"פ שעמד
היה לו לאכול הכזית בבליעה אחת כמו בכי טוב ,וערך לחיים לכבוד השמחה.
~ דעת אלו המחמירים כן בכזית ראשון של
קודם שנכנס להסוכה בדביקות ,ואח"כ קפץ
ממקומו ונכנס להסוכה ואמר "לשם מצות וב"ה שבמשך השנים התחיל האילן לעשות
מצה בפסח (כמבואר בשו"ע סימן תע"ה ס"א סוכה" ונכנס בשמחה רבה]. פרי לטובה (כידוע מדרך גידול אילני אתרוגים ,שרק
.קפד . ובנו"כ שם) .רבינו היה דואג מאד שיהיה לו
אורחים לסעודות החג ,וכל הסעודה היה גשמי ברכה
אחר עבור כמה שנים מתחילים להוציא פירות יפים
ומהודרים) וממנו לקח רבינו לברכה בכל שנה
בטעם למה נקבעו הימים הקדושים דואג הרבה שיהיה להם מכל טוב בשר ודגים מצוות סוכה היתה חביבה עליו עד ושנה ביו"ט סוכות .ומספר ר' שלמה צבי
למאוד ,וכל רוחות שבעולם לא יכלו
בתחילת השנה דוקא וכל מטעמים ,וכיבדם בכל מני כיבודים.
בעת הסעודה שוררו הרבה ,רבינו עמד כמה להוציאו מהסוכה ,ואף כשירד גשם שוטף
שליט"א שהראה פעם לכמה מומחים את
האתרוגים והתפעלו כולם מיופיים והידורם,
פעמים לרקידה לכבוד זמן שמחתינו. לא יצא מהסוכה ,והרבה פעמים כיסה עצמו וכשסיפר להם כל מהלך הזריעה אמרו לו
ב"ה ,אסרו חג סוכות תשמ"ט בפלעסטי"ק עד ראשו ,או העלו כסא על המומחים פה אחד שאינו מן הנמצא שיגדלו
ולקחתם לכם ביום הראשון השלחן לכסות המאכל ,אבל מעולם לא טעם
הקב"ה בטובתו עלינו נתן לנו את כל המועדים אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה אף משהו חוץ לסוכה ואפילו אם ירד גשם
אתרוגים נאים אלא בעץ שנזרע מענף של
עץ אחר ,אבל כשנוטעים גרעינים באדמה
הקדושים הללו ,החל מר"ה עד אחר שמיני עצרת, שאהב רבינו זצ"ל את מצוות ארבעת המינים שוטף הרבה שעות[ .וכן סיפר לנו הרה"ח ר' לא יתכן שיגדל אתרוגים נאים ומהודרים
בוז יבוזו לו - ,דקדוקים והידורים רבים
בתחלת השנה ולא בסופו .בכדי שיחול הקדושה השקיע רבינו במצוה זו שיהיה לו
שלמה צבי שפיטץ הי"ו :פעם אחת בחוה"מ כלל ,ופשוט להם שלפי יופיים של
על ישראל בתחלה ,ומגו דאיתקצאי בתחילת ד' מינים מהודרים בתכלית ההידור אתרוגים אלו ,היה בבחינת מעשה
לזכרון עולם בהיכל ה'
ניסים בברכת ובתפלת רבינו זצ"ל.
השנה אתקצאי לכולה שתא ,וכדאמרינן (שבת מ"ג והיופי ,וכשבא לקיים המצוה ביום
הראשון של חג הסוכות ולקחתם לולב
ע"א ,ובעוד מקומות) מגו דאיתקצאי לבין השמשות לכם וגו' ושמחתם לפני ה' ,היה כל הגליון נתנדב לעילוי נשמת חו"פ כבוד הגאון הצדיק 'לולב' היה נוטל לולב גדול
איתקצאי לכולה יומא ,וה"נ כן שבזמנים האלו יורד
קדושה מרובה על ישראל ומתקדשין ומתטהרין,
כולו בשמחה ובדביקות עצומה- ,
שעה ארוכה קודם הנץ החמה היה זצ"ל רבי עמרם ראטה וירוק ,והיה מהדר שיהיה ראש
הלולב ירוק לגמרי ,ודקדק שיהיה
ועי"ז איתקצאי לכולה שתא.
מתכונן בהכנה דרבה ,ומיד עם הנץ זצוקללה"ה יחזקאל
בן כבוד קדושת מרן רבינו לולב ישר ולא כפוף .ולפעמים היה
החמה בירך רבינו על הלולב בקול
האמאראד משה אבד"ק היכל מהדר ליקח לולב שראשו כפוף
ואח"כ שמחת תורה כי ע"י הטהרה והקדושה שלהבת קודש ,וסידור הרש"ש
נהפך לאבל מחולינו ונתבקש לישיבה של מעלה במקצת כעין קנעפ"ל אבל לא ממש
וספרי כוונות פתוחין לפניו ,והחל
הקודמת ששאבו ע"י ימים הקדושים ,ראויין לאור עבודת הנענועים שעות רבות ,לא בליל התקדש חג הסוכות ,ט"ו תשרי ,תשפ"ה לפ"ק
קנעפ"ל ,לצאת דעת הרא"ש (כלל
כ"ד סימן י' ,הובא במשנ"ב סי' תרמ"ה ס"ק
התורה ולקדושתו בלב פתוח. הקולמוס המשך בעמ' ז' יוכל ת .נ .צ .ב .ה. מ') שכתב אוהב אני יותר לצאת בו,
|| ו ||
דברי תורה
המשך דבר הזכרונות
פרידה מהסוכה ולהתאמץ כ"כ בזה אחר עבודה ויגיעה שעות רבות ,ענה לי רבינו לתאר כל עבודה זו שהיה עורכו בהתלהבות דקדושה נוראה
בשעות של אחר הצהרים היה רבינו נפרד מהסוכה והיה זה כי כונה יש לו בזה ללמד את האברכים הצעירים ובעלי הבתים משך שעות רבות .ומספרים בניו שליט"א שזכור להם שמעת זמן
מעמד נורא הוד ,שמתחילה היה נפרד מסוכתו הפרטית בביתו, לבוא ולשאול דבר הלכה בכל דבר וענין.]... עלות השחר כאשר רבינו התחיל בעבודת קדשו של ברכות השחר
והיה שותה שם קצת יין ולפעמים גם אוכל מזונות ,ומשורר כמה והנענועים לא יוכלו עוד לישון בהסוכה ,מרוב העבודה שהיה
ביקורי נימוסין נרגש ונרעש סביביו.
ניגונים ואחר כך היה ניגש לדופני הסוכה מטיל ב' ידיו על הדפנות בשעות אחה"צ של חוה"מ היה מקבל פני האורחים רבנים
ומחבקם ומנשקם ברוב חביבות כמי שנפרד מחבירו הטוב שנפשו ויושבי מדין שבאו לקבל פניו ,וכן היה הולך לבקר בסוכותם של יש לציין שהרבה פעמים ,אחר תפלת מעריב צוה רבינו להכריז
קשורה בנפשו ,וכדאיתא בשם השל"ה הק' שכתב "ראיתי בני עליה האדמורי"ם וגדולי התורה שבעיר והיו משתעשעים בדבר הלכה בביהמ"ד הזמן של נץ החמה ,כדי שידעו אימתי אפשר לקיים
שהיו מנשקין הסוכה בכניסתו וביציאתו" (הובא במשנ"ב ס' תע"ז). ונושאים שעמדו על הפרק ,בשנים קדמוניות נסע לוויליאמסבורג מצות נטילת לולב.
לקראת תפילת מנחה היה רבינו נכנס לסוכה שבביהמ"ד וביקר אצל הגה"ק בעל ברך משה מסאטמאר זצ"ל ,הגה"ק בעל סיפר נכדו הגה"צ רבי יואל זוסמאן הורוויץ שליט"א אב"ד ספיקא
להיפרד מהסוכה ,והיה זה מעמד מרומם מאד ,ורבים וטובים ויחי יוסף מפאפא זצ"ל ,הגה"ק מהרצ"ה מספינקא זצ"ל ,הגה"צ ב"פ וראה"כ קארלסבורג :בשנה האחרונה שנת תשפ"א ,ורבינו היה
נקבצו ובאו לראות 'מעמד הפרידה' של רבינו מהסוכה ,רבינו אבד"ק דעברעצין זצ"ל ,הגה"צ ר' ישראל חיים מנשה פריעדמאן חלש מאוד בתחילת ימי החג ,כי נדבק במחלת הקאראנ"א ,הייתי
היה שותה קצת יין ולפעמים היה מחלק מזונות ,ואח"כ שוררו זצ"ל ראב"ד סאטמאר ,ואצל קרוביו אדמור"י דעעש. עמו לשמשו בליל הראשון של חג ,ובכל חצי שעה התעורר משינתו
כל הקהל ניגוני דבקות של חג הסוכות ,ורבינו היה כל כולו וקפץ ממטתו כדי לקיים מצות נטילת ד' מינים ,ובכל פעם אמרתי
אחוז שרעפים ודבוק בסוכה ,אח"כ אמר דא"ח מגודל הזכות הושענא רבה לו שעדיין לא עלה עמוד השחר ויחזור על משכבו לפי שהיה חלש
שזכינו לישב בצילא דמהימנותא ,ודיבר מתכלית הסוכה "תשבו ערב הושע"ר טבל במקוה ולבש בגדי לבנים ,קרא בעצמו מאוד ,עד שהגיע זמן חצי שעה קודם עלות השחר ,אז אזר כגבור
כעין תדורו" ,תדורו כעין תשבו ,שצריך להמשיך קדושת הסוכה משנה תורה ,וערך סעודתו לכבוד אושפיזא דדוד מלכא משיחא, חלציו ,ירד וטבל ובירך ברכת השחר ,וישב והמתין בגעגועים לקיים
על כל השנה ,והיה רבינו אומר היהי רצון שיוצאים מהסוכה ואח"כ נכנס לביהמ"ד לאמירת תהלים .ביום הושענא רבה האריך המצוה הגדולה ,מסובב בסידורים של האריז"ל והרש"ש ומצפה
ברוב רגש והשפכות הנפש ,ולעת עתותי ערב כשכבר היה צריך מאוד בעבודת הנענועים ,ודרש בעוז ובתעצומות במשך כל לזמן קיום המצוה .ומיד בהגיע העת נעמד וקיים המצוה בשארית
ללכת לתפילת מנחה היה רבינו יוצא במחול וברקוד בהתלהבות הנענועים ועורר מדברי תוכחתו לתשובה ,ועורר זכותים על כלל כוחותיו בהתלהבות ובהתרגשות ובשמחה רבה ,אע"פ שבאותו
גדולה לכבוד היו"ט והסוכה הקדושה ,ומזמר ברוב התלהבות ישראל ועורר לנצל הזמן עד החותם. תקופה כמעט ולא היה יכול לעמוד על רגליו.
"ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו ,"...והיה רבינו רץ ברקידה ובפזיזה שמיני עצרת ושמחת תורה עבודת הנענועים
לקראת דפנות הסוכה ברוב גילה עד שהיה נראה ממש כפורח הן מתאמריה בשם הצדיקים זי"ע שכל עבודת בני ישראל רבינו היה עטוף בטליתו ומנענע הד' מינים ,מוליך ומביא
באויר מגודל השמחה וההתלהבות ,והיה משליך עצמו על דפנות בימים הקדושים ,ראש השנה ,יום הקדוש ,וחג הסוכות ,הוא כדי מעלה ומוריד בכל כוחו ועוזו ,פניו בוערים כלפידים ,זיעה של
הסוכה ומחבקם ומנשקם בחביבות עזה ,כך היה בדופן אחר לבוא ולהגיע קמא מלכא בהאי עידנא עילאה ,עריכת ההקפות מצוה ירד ממצחו ,ומעיניו יורדים נחלי דמעות מרוב גיל ושמחה,
דופן בכל ד' דפני הסוכה הק' ,ובתוך הריקוד היה יוצא ונפרד בשמיני עצרת ושמחת תורה. ופעמים רבים ראו דמעות על הרצפה שתחתיו .כשהיה מנענע
מהסוכה כשהוא פוסע לאחוריו ופניו כלפי הסוכה [כמו שיוצאים לצד הארץ היה מתכופף רבינו עד שהגיע סמוך לארץ.
עדיין חקוקים על לוח לבינו ורישומו ניכר בתוכינו ,מה נאדר
מביהכ"נ] ,והולך ומרקד ופוסע בעצלתיים פסיעה אחר פסיעה,
בגבורה מראה כהנא דבי רב ,הוא ניהו מרן רבינו זצ"ל בכל עבודת לא שעה ולא שעתיים ערך עבודה זו ,אלא משעת הנץ החמה
וכל הקהל עומד ורואה גודל החביבות של רבינו למצות סוכה
קדשו בלהב בכל האי יומא רבא ,חג שמיני עצרת ושמחת תורה, עד תפילת שחרית בביהמ"ד שהתחילו לקראת השעה 9היה
ועוצם קושי הפרידה של רבינו מהסוכה שממש צריך לקרוע עצמו
תוארו כאש מתלקחת בדביקות עילאה ונהרות שמחה עוז וחדוה. רבינו שקוע בעבודה רבה ונשגבה של נטילת ד' מינים עם כל
מהסוכה ,וכך יצאו ופסעו רבינו יחד עם כל הקהל ברקוד ובזמרה,
לא עלתה בידנו לכתוב כל אשר על ליבינו מכל תבערת מראות האתרוגים ,וכשבאו לומר לרבינו כי עוד מעט והגיע זמן שחרית,
כשפניהם כלפי הסוכה ,וגם כשכבר נתרחקו קצת מהסוכה היה
הוד שזכינו לראות אצל רבינו בימים הקדושים הללו ,ולא באנו רימז להם שרוצה להתעכב עוד קצת ,ונמשך הדבר עוד חצי
רבינו פניו אל כלפי הסוכה עד שהגיעו לפתח בית המדרש אז
אלא כמזכיר למי שזכה לראות בעיניו תואר מראה פני שלהבת שעה ,כך נשנה הדבר לא פעם ולא פעמים ,ובכל פעם אמר רבינו
סובב רבינו פניו ונכנס אל בית המדרש לתפילת מנחה.
הקדושה בהאי רעווא ,ולמען יעמדו הדברים לזכרון ,ואי"ה עוד כי רוצה לנענע עוד כמה דקין ונמשך הדבר עוד ועוד ולא הרגיש
ליל שמחת תורה חזון למועד. שכבר עברו כשלש שעות בקודש ,ובפעם אחת היה כל כולו
לתפילת מעריב היה רבינו נכנס בשעה מאוחרת קצת ,רבינו בדביקות במצוה וכל כמה שהעירו לו שכבר הגיע זמן שחרית לא
ניגש לתפילת מעריב בשלהבת קודש כדרכו[ ,יש לציין שביום
ליל שמיני עצרת פנה לבו לשמוע ולא יכל להתנתק מהמצוה ,עד שהוצרכו לתפוס
שמחת תורה היה לרבינו יארצייט על אמו הרבנית ע"ה] ,אחר בליל שמיני עצרת אחר תפילת מעריב ניגש רבינו לפני העמוד לרגע ממנו הד' מינים ולהעירו מדביקותו הגדולה.
מעריב החלו באמירת פסוקי אתה הראת ,ורבינו אומר הפסוקים להחל מנהגי ההקפות ,רבינו התחיל פסוקי אתה הראת בשלהבת ואף בשעה שירד גשם לא שינה כלום מעבודתו ,והרבה פעמים
בקול אדיר ובהתלהבות גדולה פסקא אחר פיסקא חזן וקהל. אש קודש ,ואחר כך ערך ההקפות בהתלהבות גדולה,אבל לא היה מריבוי הגשמים נתלכלך טליתו אבל הוא לא ראה ולא ידע כלום,
מאריך בהקפות כ"כ .אחר ההקפות ערך רבינו השולחן לפני ה' כי היה כולו דבוק בקיום המצוה .אשרי עין ראתה כל אלה.
עבודת ההקפות הרקידה והנענועים בגילה ורננה.
אח"כ החלו כל הקהל יחד עם רבינו לצאת בהקפות לכבוד נטילת לולב במשך כל שעות היום
אכילה בסוכה
התורה הק' ,רבינו מרקד בתווך בתוך המחול ,וכל הקהל צופים תפילת שחרית התפללו בהתלהבות ,אמירת ההלל והנענועים
רבינו היה אוכל סעודת יו"ט בסוכה בין בליל החג בין ביום ומרקדים ומפזזים סביבו - .בהקפה שישית יצא רבינו במחול ערך עוד כמה שעות ,בהודו לה' כי טוב רץ ורקד רבינו זצ"ל לכל
אורך הביהמ"ד משך שעה ארוכה ,אח"כ אמר רבינו ההושענות החג ,כפי שפסק השו"ע (סי' תרמ"ח) שיש לאכול בשמיני עצרת גדול בעבודת הריקודין וההקפות לפני ה' ,רבינו היה מעוטף
בטלית על ראשו ופניו בוערים כלפידים ,והוא אחוז ותפוס בב' שהיה בסוכה, לאכול הולך שהיה בעת רבינו של ודרכו בסוכה. בהתעוררות ובהשתפכות גדולה מאד.
כאילו מתרץ הליכתו למצוא טעמים מדוע אוכל בסוכה ,ואומר:
ידיו את הס"ת ,והחל לרקד ולפזז בכל עוז לפני ה' ,ובכל רגע ראינו כן היום, משך הלולב נוטלים כמנהג אנשי ירושלים שהיו
בואו ניכנס לאכול בסוכה" ,שהסוכה גדולה ורחבה ונח לאכל שם",
הולך וגובר סערת נפשו בדביקות ובהתלהבות יתירה ועילאה,
אצל רבינו כמה פעמים שהיה יושב בסוכותו ואומר פרקי תהלים וכן "יש שם אויר טוב" .וכמובן שאם היה הקור גדול או שירדו
עד שכל גופו מרקד ומפזז ומתרומם כלפי עילא ברוב כח ועוז
בהשתפכות הנפש בעוד שהוא אוחז הד' מינים מוגבהים בידיו ,גשמים שלא היה אוכל בסוכה אלא בביתו .בשמיני עצרת היה ישן
עד כלות כחות גופו ונשימתו[ ,אחר ההקפות הוצרך להחליף
ופעמים אף גמר כל ספר תהלים עם הד' מינים בידו .ויש לציין בביתו ולא בסוכה כמנהג המובא בפוסקים.
בגדיו שהיו ספוגים ורטובים מזיעה של מצוה] -וכל העם שלא היה הדבר קל כ"כ ,שרבינו הידר לקחת אתרוג גדול ולולב
מקיפים אותו כגורן ומתרוממים טפחים מעל גבי הקרקע ברוב רנן רחב וארוך ,ומרוב חביבות המצוה החזיק הד' מינים בידו שעה תפילת גשם בשמיני עצרת
ביום שמיני עצרת השכימו להתפלל ,והתחילו התפילה מוקדם וזמר ,ועיניהם צופיות לראות גודל תבערת אהבת התורה וקוב"ה ארוכה.
יותר .רבינו היה ניגש לתפילת גשם ,לבוש בקיטל לבן ,ואמרו המתפרץ בעוז ותעצומות ,וגדול הוגיה ושוקדיה ,ה"ה רבינו זצ"ל,
בהשתפכות נפש גדולה" ,זכר אב נמשך אחריך כמים ,"...עד שכל אשר כל תמצית דמו ונפשו נותן על התורה יום ולילה ובאהבתה השואבה בית שמחת
בליל שני התאספו בביהמ"ד לכבוד שמחת בית השואבה ,ודרש הקהל נמשך אחריו בהתעוררות גדולה ובשפיכת לב כמים" ,יחד ישגה תמיד ,ומשם שואבים כל הקהל קטן וגדול רוח קדושה
הרבה על הפסוק (תהלים ב' ,ב') רוזנים נוסדו יחד .בשבת חוה"מ הי' לב וגל אבן מפי באר חיים" ,ואכן רבים וטובים היו באים במיוחד ואהבת תורה על כל השנה כולה.
אח"כ ערך רבינו עבודת הנענועים עם הס"ת כמנהג הצדיקים דרכו להשמיע בס"ג פלפול באיזה סוגיא ,והדברים היו שמחים לשמוע תפילת גשם מפי רבינו זצ"ל.
ומאירים כנתינתן מסיני .אושפיזא דיוסף החזיק להאושפיזין שלו,
ביום שמיני עצרת לא ערכו סדר ההקפות .ואחר תפילת מוסף הקדמונים ,אין לשער ואין לתאר גדול תבערת הקודש בגילה ורקדו אצלו בכלי זמר ושמחו לכבוד האושפיזין ולכבוד יו"ט.
וברעדה באותה שעה .יש לציין שברוב השנים היה עורך ההקפות הלכו כל הקהל לאכול סעודת יו"ט.
עם ספר תורה קטן וזעיר [כטפח גדלו] מיוחס לאדמור"י לא ניתנו מועדים לישראל אלא לעסוק בהן בתורה
רוזין זי"ע ,ובו ערך רבינו את ההקפות וכל עבודתו הק', בימי חול המועד ביקש רבינו זצ"ל להתפלל בשעה
על הטוב יזכר הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ שליט"א שהיה
מביא הס"ת לרבינו על שמחת תורה בכל שנה ושנה ,והכיר
-ברכת מזל טוב - מאוחרת מכמה טעמים שעמו ,ואז היה לו הזמן כרצונו
לעבודת הנענועים קודם התפילה .בימי חול המועד אחר
לו רבינו טובה על כך. לכבוד מעלת האי גברא יקירא המסור בלב ונפש לטובת “מערכת דבר יחזקאל" להוצאת ספרי כל עבודת התפילה והנענועים שערך כמה שעות ,מיד יצא
כ”ק מרן רבינו זי”ע בכל עת ובכל זמן ,נכדו חביבו של מרן רבינו זצוק”ל ,ה”ה לאמירת שיעורי תורה לרבים לכבודו של מועד ,ורק אח"כ
כל סדר ועבודת ההקפות אצל רבינו היו עורכים שעה
ארוכה ,והיו הרבה מכל העיר שבאים לחזות ולהשתתף הגה”צ רבי יוא<ל זוסמאן הורוויץ שליט"א התיישב לאכול סעודת היום.
בעבודת הקודש של רבינו. אבד"ק תולדות צבי דספינקא ב"פ ללמוד וללמד
אח"כ אמר רבינו בהתלהבות גדולה ,כל הפזמונים ולכבוד חתנו הגה"צ גאב"ד קארלסבורג שליט"א בכל חוה"מ נסע להגיד השיעור בביהמ"ד פאפא
שאומרים בהקפות ,אל מסתתר ,ידיד נפש ,ועל כל פיסקא לרגל הכנסת בנו/נכדו כמר נפתלי ני"ו וויליאמסבורג ,במסגרת 'אירגון שיעורי תורה' ,רבינו ענה
היה אומר תורה ומפרש הדברים בחן וביראה ,בהשגות לשואלים דבר הלכה ואמר שיעורי תורה כעץ רענן ולא
גבוהות בסוד ז' מידות ושבעה רועים קדישים ,לעורר לב לעול התורה והמצות למזל טוב הרגיש אחד מהם שרבינו נמצא אחר שעות ארוכות של
העם לאהבת קוב"ה אורייתא וישראל[ ,וכבר נדפסו חלק יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח ,מתוך שמחה וטוב לבב ,ואך יגיעה בעבודת התפילה והנענועים [סיפר הרה"ח ר' אייזיק
טוב וחסד ירדפכם כל ימי חייכם ,עדי נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו ,אמן פריעדמאן הי"ו :שאלתי את רבינו מדוע רואה לטרוח
המשך בעמ' ח' מהדב"ת עלי גליון].
|| ז ||
דברי תורה
המשך דבר תורה המשך דבר הזכרונות
דבר החסידות וז״ש בסכת תשבו וגו' למען ידעו דורתיכם כי שולחן הטהור עם סיום מסכתא
הרחמן הוא יקים לנו סוכת דוד הנופלת .כי סוכה נוטריקון סומך ועוזר כל הנופלים בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוצאי אותם מארץ אחר התפילה היה רבינו נותן על קידוש לכבוד היארצייט
וזה דוקא למי שבעיניו בבחי' אין שנחשב שפל ,והקב"ה מגביהו ועוזרו כמ"ש מצרים ,שבני ישראל שבכל דור צריכים לידע ,כי אף של אמו הרבנית יהודית ב"ר יצחק הלוי ע"ה ,יחד עם אחיו
אמרי פנחס בגמ' (עירובין יג ):מי שמשפיל עצמו הקב"ה מגביהו ,וזה כלל גדול. אם נתונים בגלות ועובר עליהם כל מים הזידונים יבלחט"א הרה"ח ר' מנחם עזריאל ראטה שליט"א .אחר כך היה
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר (כג ,מ) .ארז"ל (ויק"ר ל ז) שנקרא ראשון המנסה להטביעם ,עכ"ז אם ישתדלו לילך בדרכי השי"ת עורך הסעודה ברוב שמחה וגילה ,וברוב השנים היה עושה
לחשבון עונות ,נראה כפי שכ' בסה"ק שענין תשובה מאהבה הוא שעושה ולהתנהג כדבעי ,הקב"ה לא יסיר חסדיו מאיתנו ,וכמו בסעודה זו סיום מסכתא לע"נ אמו הרבנית ע"ה ,ושוררו ניגונים,
שביציא"מ פרס עלינו מסך ענני כבוד להגן בעדינו מכל ובכל השנים היו אורחים ביו"ט על שולחן רבינו ,ואף שרבינו
תשובה גם על המחשבה לא טובה ,כי תשובה מיראה היא תשובה על מעשה
הרודפים ,כן נמי בכל זמן הגלות הקב"ה פורס עלינו היה שקוע רוב הזמן בדביקות ושמחתה של תורה ,עכ"ז בזמן
העבירה בפועל כי ירא מהעונש ,ובחג הסוכות שהוא תשובה מאהבה מתבונן הסעודה היה משים לבו על האורחים ושואל להם ודואג לכל
האדם בכל מחשבותיו הרעים לשוב עליהם ,וזהו ראשון לחשבון עונות בימי סוכת שכינתו להגן בעדינו מכל המצרים ,ובחי' זו של
סוכות עומדת לישראל להגן עלינו עד ביאת משיח, צרכם לסעודת יו"ט.
האהבה עושים תשובה על מה שהי' תחלה וראשון לפני העון ר"ל לפני מעשה
העון והיא המחשבה שהיא קודם הפעולה ,וזהו עיקר העבדות להיות נזהר מאוד וכענין שאמר הכתוב בפרשת וישלח ,וכידוע מהרמב"ן חתן תורה
לשמור המחשבה בטהרה וכראוי וממילא לא יבוא לידי חטא הפועל ,וזהו ראשון שפרשת וישלח מרמז על הגלות עד ביאת המשיח, כעבודת הקודש בליל שמחת תורה ,כן עבודתו ביום כל
תפארת שמואל לחשבון העונות. ויעקב נסע סוכתה ויבן לו בית ,לרמז דבחי' סוכה ענני ההקפות והנענועים והפיוטים ,ברוב השתוקקות ושמחה של מצוה.
והתברך בלבבו לאמר (דברים כט ,יח) .כי יש אנשים שבר"ה ויוה"כ אזי המה יראים כבוד מאיר בעדינו עד ביאת משיח. רבינו ניגש לתפילת פסוקי דזמרה שהיה יארצייט של אמו
מאימת השופר ויום הדין הנורא ,אולם בבוא חג הסוכות זמן שמחה אזי פורקים וזהו ענין הסוכה שמצד אחד נחשב הוא לגלות הרבנית ע"ה ,אבל שחרית כיבדו את אחיו הרה"ח ר' מנחם
מעט עול שמים מעליהם ומעדנים נפשם באכילה ושתי' ,ומזה ח"ו יכולים לבוא המכפרת ,ומצד שני הסוכה הוא עעני כבוד צל כנפי עזריאל שליט"א רבינו היה עולה חמישי וגם לחתן תורה ,ואמר
לידי שמחה של הוללות ולשכוח מיראת השי"ת ,אולם העיקר צריך האדם בבוא שכינה ,והענין הוא דהסוכה מלמדינו דגם כאשר אנו הברכות בקול אדיר ובדביקות גדולה ,רבינו היה קורא הפרשה
ימי שמחה לערב ביראת הבורא של ר"ה ויוה"כ ויהי' לבם נשבר בקרבם בזכרם בהתלהבות גדולה ובמתיקות נפלאה ,והיה כל כולו בוער ומתלהב
נמצאים בגלות הקשה בין האומות ,עכ"ז הקב"ה שומר
ומקפץ ומרקד בכל כוחותיו באהבתה ובשמחתה בסיומה של
את עוונם ,ואף אם עשו תשובה בימי הדין עכ"ז העיקר התשובה הוא בימי שמחה אתנו וסוכך ומגין עלינו מעול הגויים. תורה.
מתוך אהבה ,וזהו והתברך בלבבו לאמר ,רומז ללולב וסוכה ,שלום יהי' לי ,שאינו
וזהו כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ,דידוע
צריך להתענות ,ואוכל לעדן את בשרו ולהתענג בתענוגים ,אזי לא יאבה ה' סלוח לו, נעילת החג
מהזוה"ק דהאזרח קאי על האושפזין הק' שבעה הרועים,
כי בזה יקלקל כל ימי הסליחה ,כי אין זו תשובה העיקריית בימי הדין ,רק אדרבה, ויו"ט היה עושה בצאתו מהקודש בשלום ,סעודת נעילת
שהמה הכינו הדרך לבניהם אחריהם כדי שיוכלו להחזיק
בבוא ימי השמחה בחג הסוכות צריך לגמור התשובה בקדושה וטהרה .עטרת ישועה החג היה עורך רבינו בביהמ"ד יחד עם כל הקהל ברוב חדוה
באמונה עד סוף הגלות ,והמה באים לסוכה המרמז על ושמחה ,היו מזמרים הרבה ניגונים לכבוד התורה ולכבוד
ותנח התיבה בחודש השביעי כו' (בראשית ח ,ד) .רמז שעיקר הוא לאדם לתקן את גלות ,ומשפיעים בחי' של שמירה עליונה ענני כבוד
מעשיו בחודש השביעי הוא תשרי ואז תפילתו רצוי יותר משאר ימות השנה וזה היו"ט ,זריקת תפוחין קדישין ע"י רבינו כמנהג הצדיקים ,ורבינו
בתוך הגלות .ועכשיו הוא אושפיזא דיוסף צדיקא שהוא היה אומר דא"ח וחורז פנינים יקרים בערכה וקדושתה של
ותנח התיבה כו' * בשבעה עשר יום לחודש דהיינו לאחר שעברו גם כן ימי החג ירד למצרים ופעל ועשה שיוכלו בנ"י להחזיק עצמם תורה ,והיה מעורר הציבור ליקח את קדושת המועדים על
שני ימי הראשונים וקיים בהם מצות סוכה ולולב ואז יש כח להקדושה לשלוט בקדושה בתוך הגלות הנורא .והקב"ה יעזור שגם בתוך כל השנה ,ודורש לעם דברי חיזוק ומוסר על כל הדברים
נועם אלימלך על הרי אררט רמז להקליפות לשבר אותם על ידי הקדושה. הגלות נהי' מוקפים בענני הכבוד לחסות מזרם וממטר, הצריכים חיזוק במשך השנה ,ומהם השמירה על קדושת הבית
בנוסח הושענות מגדים תמתיק ותושיע .יש להקשות ,הלא מיני מגדים אינם ונזכה לסוכת עורו של לויתן ,ועלו מושיעים בהר ציון היהודי וההתרחקות מכל עניני הגויים וכו' ,ומברך את כל הקהל
צריכים להמתקה ,ויש לומר על פי מה דאיתא בספרי יראים פרוש על הפסוק לשפוט את הר עשיו ,ונזכה לביאת המשיח ולבנין בית בברכות לרוב שיזכו לשאוב ולישא כל ברכת המועדים אל ביתם
הראנו ד' חסדך (תהלים פה ,ח) ,כי בוודאי כל הנהגות מאת השם יתברך היא על המקדש ,במהרה בימינו אמן. בקדושה ובנעימה בשמחה ובנחת ,עדי נזכה לגאולה שלימה
צד החסד והטוב ,את החסדים לפעמים מכוסים המה מעיני בשר ,והוא בקשתנו תשו"ח לבנו הגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א שהמציא לנו מאוצרותיו טעיפ מד"ת זו בביאת משיח צדקינו במהרה.
להיותם תמיד בכל עת החסדים מגולים לעינינו ,וזהו הראנו ,וגם בכאן הבקשה
הוא שהמגדים היינו החסדים המכוסים ,תמתיק ותושיע להיותם מגולים ,ויראו -לזכר נשמת - -לזכר נשמת - -לזכר נשמת -
צמח דוד עינינו וישמח לבנו. נתנדב ע''י הרה"ח
נתנדב לעילוי נשמת הרה"ח נתנדב לעילוי נשמת הרה"ח
יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר הי"ו מוה"ר משה צבי לעווינזאהן מוה"ר אהרן צבי ב"ר שאול
יואל משה ברי"א ראטה -סופר סת"ם 845-376-4440 לע"נ אביו מוהר"ר הילל בן ר' דוד ז"ל
ז"ל מוה"ר יצחק ב"ר חיים דרוממער ז"ל
נלב”ע שמחת תורה תשמ”ד לפ”ק נלב"ע י"א תשרי תשס"ב לפ"ק -ת.נ.צ.ב.ה.
אלו יעמדו על הברכה נלב"ע כ"ז תשרי תשפ"ד לפ"ק -ת.נ.צ.ב.ה.
ולע"נ אשתו מרת ברכה בת עמרם ע”ה
תשרי
פרנסי הגליון הונצח ע"י בנו ידידינו הנכבד הרה"ח
הרה"ח ר' שלמה הונצח ע''י
לזכות אלפי רבבות בני ישראל ,כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך נלב”ע שמחת תורה תשע”ד לפ”ק
הרב ר' יואל משה עמוד המערכת הרה"ח ר' משה
צבי שפיטץ הי"ו ת.נ.צ.ב.ה. הי"ו מוהר"ר חיים פריעדמאן המשפחה החשובה
ראטה שליט"א אברהם ראזנער הי"ו יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה ,ויזכו להמשיך בדרכיו יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה ,ויזכו להמשיך בדרכיו
חשון יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה ,ויזכו להמשיך
בדרכיו המפוארים ,עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א המפוארים ,עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א. המפוארים ,עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א.
הרה"ח ר' חיים ארי' הרה"ח ר' יוחנן הרה"ח ר' שלום
קויפמאן הי"ו כהנא הי"ו שיפף הי"ו
הרה"ח ר' יקותיאל יהודה
(לייבי) וואלדמאן הי"ו
הרה"ח ר' שמואל
אברהם פרידמאן הי"ו כסלו -לזכר נשמת - -לזכר נשמת - -לזכר נשמת -
הרה"ח ר' אליעזר הרה"ח ר' שאול
הרה"ח ר' שמואל
נפתלי פרידמאן הי"ו מרת שרה בת מוה"ר יצחק שמואל אמו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זי"ע הרה"ח מוהר"ר בנימין יוסף
זוסיא האזנפעלד הי"ו יחזקאל פרידמאן הי"ו
טבת ריכטמאן ע"ה האה"ח והצדקנית ב"ר יקותיאל יהודה ז"ל
מרת יהודית ע"ה
הרה"ח ר' חנוך הרה"ח ר' שרגא
נפטר ט"ז תשרי (ב' דסוכות) תשס"ד לפ"ק -ת.נ.צ.ב.ה.
זונדל פיש הי"ו צבי פישמאן הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב נפטרה כ”ד תשרי (אסרי חג) תשפ”א לפ”ק
תומך המערכת
וויינשטאק הי"ו
ת.נ.צ.ב.ה. בת הרה"ח ר' יצחק הלוי יוזשעף ז"ל הונצח ע"י בנו ידידינו הנכבד הרה"ח
מוהר"ר זלמן לייב שווארטץ הי"ו
הגה"צ אבד"ק
הרה"ח ר' משה
יהדא סאנדער הי"ו לעפקאוויטש הי"ו
הרה"ח ר' צבי
ראזנער הי"ו
אוסטריק שליט"א
שבט היות שלא הניחה זרע של קיימא נפטרה כ"ג תשרי (שמחת תורה) תשל"ג לפ"ק
נא להזכירה בשעת לימוד
הרה"ח ר' בעריש
הרה"ח ר' יהוסף הרה"ח ר' מנחם ברמ"י ת.נ.צ.ב.ה. יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה ,ויזכו להמשיך בדרכיו
לעפקאוויטש הי"ו
שווארטץ הי"ו לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יואל המפוארים ,עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א.
שווארטץ הי"ו הרה"ח ר' יואל אהרן
הרב ר' מנחם הרה"ח ר' עזרא
ראטה הי"ו
פרידמאן הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
פריעדמאן שליט"א
בר"מ ראטה הי"ו
אדר
הרה"ג ר' יואל בר"מ
הרב ר' אלחנן חיים
בקשה מיוחדת
הרב ר' עמרם שמעון פריעדמאן שליט"א
פריעדמאן שליט"א הורוויץ שליט"א הרה"ח ר' יעקב יוסף הרה"ח ר' שלמה שליח מיוחד
צבי שפיטץ הי"ו
פרידמאן הי"ו הרב ר' יואל
הרב ר' אלימלך
ווייס שליט"א
הרה"ח ר' אביגדור
כהנא הי"ו
הרב ר' מנחם
זעגלבוים שליט"א
יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון,
כ"ץ שליט"א הרב ר' שלמה זלמן ניסן
הרב ר' חיים שמעון הרה"ח ר' צבי
ברא"מ ראטה שליט"א שמי שנמצא אצלו:
אקערמאן שליט"א ברז"מ כהנא הי"ו
הרה"ח ר' שלמה בר"י
לעפקאוויטש הי"ו
משפחת הרה"ח ר' צבי אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון
הרה"ח ר' יהודה
הרב ר' צבי אלימלך
אלימלך פרידמאן ז"ל דברי תורה ,הלכה ותשובה ,מכתבים,
הרב ר' חיים מנחם
ראטה שליט"א
לייביש באכנער הי"ו
הרה"ח ר' צבי
ברח"א שפיטץ הי"ו
ראטה שליט"א
הרב ר' עמרם בר"ש
של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע סיפורים או עובדא מפרקי חייו
הרה"ח ר' משה אהרן הרה"ג ר' שמואל דוד
ראטה שליט"א אייר ותולדותיו וקורות ימיו של
בר"א פרידמאן הי"ו פריעדמאן שליט"א הרה"ח ר' יצחק
ויגמר ספר תהלים
הרב ר' שלמה לייב
פריעדמאן שליט"א
הרה"ח ר' משה
ברי"י פרידמאן הי"ו
טובי' שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' חיים
אהרן ראטה הי"ו
הרה"ח ר' משה
גוטטמאן הי"ו
הרה"ח ר' אייזיק
ברי"י פרידמאן הי"ו
לכל משתתפי הקבועים כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל
הרה"ח ר' יואל יצחק
הרב ר' אהרן שמואל
וואגשאהל שליט"א
הרה"ח ר' שלום מיכל
מענדלאוויש הי"ו
הרה"ח ר' מרדכי
אייזיק ראזנער הי"ו
סיון להוצאת המערכת וכן מי שיש תח"י
הרה"ח ר' יוסף
שפארן הי"ו
הרה"ח ר' צבי ברמ"י
לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב איזה רעקארדינג של דרשות ,שיחות
מנחם כ"ץ הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
ברמ"ע ראטה הי"ו
הרב ר' יואל זוסמאן וויינשטאק הי"ו וכדו',
הרב ר' עמרם
ברב"ד ראטה שליט"א
הרב ר' אלי' לייב
פאנעט שליט"א
ראטה שליט"א
הרב ר' יצחק אייזיק תמוז לזכר עולם יהי' צדיק שיואיל נא בטובו להודיענו
הרב ר' פנחס
ברע"י ראטה שליט"א
ראטה שליט"א הרה"ח ר' משה אבא
לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול ,מרא דכולי תלמודא ,עמוד ההוראה ,רכב ישראל ופרשיו, ויהא חלקו בין מזכי הרבים
דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל האורים והתומים ,איש אלקים קדוש ,בוצינא דנהורא ,עמודא דנורא ,דמיטמרן גליין ליה ,נשיא אלקים בתוכינו
מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה
הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו
אב אפשר לההתקשר אלינו:
די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת ,נעמען מיט דעם א חלק אין תורה
ויראת שמים ,מדות טובות אין עבודת השי”ת.
משפחת הרה"ח 347.939.9125
ר' יקותיאל ראזנער ז"ל אוי לנו כי הושברנו ,בהילקח מאתנו ארון האלקים
און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו,
מערכת605.313.6638 :
א ברכה מרובה במעשי ידיהם ,מיט פרנסה בהרחבה מיט רב אלול פעקס888.384.2695 :
ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק
טוב ,שמחה מיט נחת דקדושה ,ביי אלע זייערע קינדער ,מיט 1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219
רפואות אין ישועות ,אין בריאות השלימות ,ובכל מילי דמיטב
והשפעות טובות. DivreiTorahKarlsburg@gmail.com
כל הזכויות שמורות להמערכת ,ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו || ח || הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו' ,להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת ,וכן
בלי רשות מפורשת מהמערכת מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת.
