gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg

שבוע: סוכות (2026-09-21)

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫גליון‬ ‫מוגדל‬ ‫חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫לכבוד חג‬ ‫גליון תקסא‬ ‫הסוכות‬ ‫פרנס החודש‬ ‫‪ -‬לזכר עולם יהי’ צדיק ‪-‬‬ ‫דבר תורה‬ ‫הגליון נתנדב ע''י הנגיד המפואר‪ ,‬רודף צדקה וחסד‪,‬‬ ‫דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫לבו ער לכל דבר שבקדושה ה''ה‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ‬ ‫המדבר אין להם חלק לעולם הבא‪ ,‬אבל אחר שהודה ר"ע לדברי‬ ‫סעודת רעווא דרעווין שבת חוה''מ סוכות תשנ''ג‬ ‫לעילוי נשמתו הטהורה של‬ ‫ר"א שאפשר להזכיר זכרון דור המדבר כנ"ל‪ ,‬על כן מסתברא לומר‬ ‫כ"ק הגה''צ רבי עזריאל יהודה בן הגה''צ ר' יעקב זצוק"ל‬ ‫דר"ע שפיר מודה דאפשר דכונת הפסוק כי בסוכות הושבתי הוא‬ ‫בסכת תשבו שבעת ימים וגו'‪ ,‬למען ידעו דרתיכם כי בסכות‬ ‫אבד”ק עדת יראים וויען ‪ -‬נלב"ע ראש השנה שנת תשנ"ב לפ"ק‬ ‫זכר לענני כבוד שהיה לישראל במדבר וכדברי רבי אליעזר‪ ,‬וע"כ‬ ‫הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו'‪.‬‬ ‫ולעילוי נשמת אמו האה"ח מרת דרעזיל ב”ר בנציון ע”ה‬ ‫הכריע הטור כר"א דהוא זכר לענני כבוד‪.‬‬ ‫נלב"ע י"ג תשרי שנת תשפ"א לפ"ק‬ ‫מסכת סוכה (יא ע"ב) כי בסכות הושבתי את בני ישראל ענני‬ ‫כבוד היו‪ ,‬דברי רבי אליעזר‪ .‬רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו‬ ‫ישלם ה' לו כפעלו הטוב ותהא משכורתו שלימה מן השמים‪ ,‬ובכל אשר יפנה יצליח‪ ,‬ויתברך‬ ‫בכל מילי דמיטב‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאורך ימים ושנים טובות‪ ,‬וכתיבה‬ ‫וחתימה טובה‪ ,‬עד ביאת גואל צדק בב"א‬ ‫‪-‬‬ ‫להם‪ .‬וצ"ב פלוגתתם‪.‬‬ ‫כל האזרח בישראל ישבו בסכת‪ ,‬למען ידעו דרתיכם כי בסכות‬ ‫בטור (סי' תרכה) פסק כרבי אליעזר דסוכות הוא זכר לענני‬ ‫דבר הכתבים‬ ‫דברי תורה ‪ .‬תשובות ‪ .‬בירורי הלכה ‪ .‬מכתבים ‪.‬‬ ‫הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו'‪.‬‬ ‫ידוע קושית המפרשים למה עושין זכר לענני הכבוד ולא עושין‬ ‫הכבוד שהקיפן הקב"ה במדבר‪ ,‬והקשו המפרשים שהרי הלכה‬ ‫כרבי עקיבא מחבריו‪ ,‬והיה לו לפסוק כרבי עקיבא דסוכות ממש‬ ‫הסכמות ‪ .‬המלצות‬ ‫זכר למן ובאר‪ ,‬שגם הם היו ניסים וטובות גדולים לישראל‪ ,‬ויש‬ ‫עשו להם‪.‬‬ ‫שנכתבו ונרשמו בכתי"ק‬ ‫ע"ז כמה תירוצים‪ ,‬ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע ועוד לאלקי‬ ‫ואפשר לומר‪ ,‬בהקדם דברי הרוקח דמבאר דעת רבי עקיבא‬ ‫מילין בזה‪.‬‬ ‫דסוכות ממש עשו להם‪ ,‬וז"ל (הלכות סוכות סימן ריט) "ויש מפר'‬ ‫של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫בלשם יחוד שקודם כניסה לסוכה אומרים ובזכות צאתי מביתי‬ ‫כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען‬ ‫שלל רשימות כתב יד‬ ‫וכו' יחשב לי כאילו הרחקתי נדוד‪ ,‬ומבואר במדרשים שהסוכה‬ ‫נחשב לגלות המכפר‪ .‬ומצד שני הסוכה הוא סוכת שלום צל כנפי‬ ‫אז ישבו ישראל בסכות כמו שכתוב (שמואל ב' יא יא) וארון וישראל‬ ‫ויהודה יושבים בסכות" וכו'‪ .‬ומבואר מדבריו דלדעת רבי אליעזר‬ ‫מדיני ועניני סוכה‬ ‫שכינה‪ ,‬וצ"ב האיך מתישבין ב' הדברים‪.‬‬ ‫הזכר הוא לנס שהיה לבני ישראל במדבר‪ ,‬ולדעת רבי עקיבא הזכר‬ ‫ואפשר לומר ע"פ מה דאיתא בקדושת לוי‪ ,‬דיש ניסים שנעשו‬ ‫הוא לנס שהיה לבנ"י בארץ ישראל‪ ,‬וצ"ב שורש פלוגתתם‪.‬‬ ‫‪ .‬קעט ‪.‬‬ ‫לישראל שהוקבע להם זכר לדורות ויש שלא הוקבע לדורות‪ ,‬וביאר‬ ‫עוד יש להקדים מחלוקת רבי עקיבא ורבי אליעזר במסכת‬ ‫בענין חלות הקדושה על הסוכה בבין‬ ‫דכדי שיוקבע זכרון לנס שנעשה‪ ,‬צריך שיהיה נס המאיר ומועיל‬ ‫לדורות‪ .‬ולפי"ז נראה לומר כי חילוק גדול יש בין נס הבאר והמן‬ ‫סנהדרין (קי ע"ב) רבי עקיבא סבר דור המדבר אין להם חלק לעולם‬ ‫הבא דכתיב במדבר הזה יתמו ושם ימותו‪ ,‬ורבי אליעזר סבר יש‬ ‫השמשות של כניסת החג‬ ‫לנס ענני הכבוד‪ ,‬כי נס המן והבאר היה נס לענינו ולזמנו שהקב"ה‬ ‫להם חלק לעולם הבא שנאמר אספו לי חסידי וגו'‪.‬‬ ‫זן וכלכל את ישראל במדבר‪ ,‬אבל נס ענני הכבוד ענינו נס הצלה‬ ‫ומעתה נוכל לומר דהמחלוקת ר"ע ורבי אליעזר אם סוכות‬ ‫ולענין בין השמשות בסוכה בשעת הגשמים‬ ‫ממות לחיים רוחני וגשמי כאחד העומד ומאיר לדורות עולם‪ .‬כי‬ ‫ממש או ענני כבוד לשיטתייהו אזלי‪ ,‬דרבי עקיבא סבר דור המדבר‬ ‫לכאורה לא ירד עליו קדושה‪.‬‬ ‫הנה בני ישראל יצאו ממצרים חלשים ותשושים ברוחניות וגשמיות‬ ‫אין להם חלק לעולם הבא‪ ,‬וע"כ אין להזכיר זכרונם וכענין שאמרו‬ ‫כענין שכתוב ואתה עייף ויגע ולא ירא וגו'‪ ,‬והלכו למקום מדבר‬ ‫ושלא בשעת גשמים הי' צריך לדקדק שיהי'‬ ‫בגמ' (ר"ה לב ע"א) שאין מזכירין פסוקי מלכויות של פורענות‪,‬‬ ‫וערבה מוקפים באומות העולם פרעה מכאן ועמלק מכאן וכו'‬ ‫ומשו"כ ע"כ מה שאמרה תורה למען ידעו דורותיכם הכונה לסוכות‬ ‫בו אדם החייב בסוכה‪ ,‬דזולת זה לא ירד עליו‬ ‫שרצו לאבדם גוף ונפש ולעקרם מאמונתם בה'‪ ,‬והשי"ת ברחמיו‬ ‫ממש שעשו להם בעת מלחמת האמורי כדאיתא ברוקח ולא זכר‬ ‫סיכך והגין עליהם ושמרם לבל יגיעו כל החיצים והבליסטראות‬ ‫קדושת סוכה‪[ .‬עי' שו"ע סי' תרל"ח ס"א‪ ,‬ובביה"ל שם‬ ‫למדבר‪ .‬ורבי אליעזר סבר דדור המדבר יש להם חלק לעולם הבא‬ ‫וכל מבול הטומאה והקלי' של הגויים שסביבם‪.‬‬ ‫ד"ה דהזמנה‪ ,‬לענין דין מוקצה בעצי הדופן ועצי הסכך]‪.‬‬ ‫ושפיר יש לומר דמה שאמר תורה למען ידעו דורותיכם וגו' קאי‬ ‫והנה הארת הסוכה ענני כבוד שייך ונוגע בכל הדורות‪,‬‬ ‫על ענני כבוד שהיה להם לישראל במדבר‪.‬‬ ‫ונשים אף שמכוונין לשם מצות סוכה מ"מ‬ ‫ומשו"כ עושים סוכות זכר לענני כבוד‪ ,‬כי נס ענני כבוד מאיר‬ ‫והנה אמרו שם בגמ' סנהדרין על סברת ר"ע דאין להם חלק‬ ‫כיון שאין חייבות אפשר דלא מהני בתחילת‬ ‫ומלמד לדורות עולם‪ ,‬על זמן שעם ישראל כבושים בגולה‬ ‫בין האומות והמה מוקפים מכל מיני אויבים ומסטינים הבאים‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן‪ :‬שבקה רבי‬ ‫ירידתן לקדושה‪ .‬ואפשר דתלוי אם יכולת לברך‬ ‫לכלות כרם ישראל בכל מיני גזירות ושמדות‪ ,‬ובלבול הדעת‬ ‫עקיבא לחסידותיה‪ ,‬שנאמר הלך וקראת באזני ירושלים לאמר‬ ‫א"כ יורד עליו קדושה‪.‬‬ ‫בטומאה ואפיקורסות וכו'‪ ,‬וכמו שאנו רואים שהרדיפות והנסיונות‬ ‫זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ‬ ‫מתחדשים עלינו בגלות הארוך בכל יום‪ ,‬עד שאנו מוקפים מכל צד‬ ‫לא זרועה‪ ,‬ומה אחרים באים בזכותם הם עצמן לא כל שכן‪.‬‬ ‫המשך בעמ' ד'‬ ‫~‬ ‫מבית ומחוץ שונאים ורודפים שעומדים עלינו לכלותינו ה"י‪ ,‬וצריך‬ ‫ומבואר בגמ' ובמפ' דנראה דרבי עקיבא קיבל את סברת רבי‬ ‫אליעזר והודה לדבריו דדור המדבר יש להם חלק לעולם הבא‪.‬‬ ‫לידע שאכן על פי דרך הטבע אין כל דרך להינצל מכל הצרות‬ ‫עמוד החודש‬ ‫המקיפות אותנו‪ ,‬ורק הקב"ה ברחמיו שומר ישראל וסוכך ומגין‬ ‫עלינו כסוכה להצילנו מזרם וממטר מים רבים הזדונים‪ ,‬כדי שנוכל‬ ‫עפי״ז יתבאר היטב מה שפסק הטור כדברי רבי אליעזר דסוכות‬ ‫ע"ש ענני כבוד ולא פסק כר"ע דסוכות ממש‪ ,‬די"ל שמה שאמר‬ ‫‪ -‬לזכרון עולם ‪-‬‬ ‫המשך בעמ' ח'‬ ‫להחזיק מעמד בגלות המר‪.‬‬ ‫ר"ע סוכות ממש היה להם הוא רק לצד סברתו שאמר דדור‬ ‫לזכרון עולם האשה החשובה‬ ‫ע"ה‬ ‫מרת בתי' בערקאוויטש‬ ‫פרנס הגליון‬ ‫פרנס הגליון‬ ‫פרנס הגליון‬ ‫בת מוהר"ר יונתן בנימין פייערווערקער‬ ‫ז"ל‬ ‫ראה"ק קיט"ל דסאטמאר ב"פ‬ ‫‪ -‬לזכר נשמת ‪-‬‬ ‫‪ -‬לזכר נשמת ‪-‬‬ ‫‪ -‬לזכר נשמת ‪-‬‬ ‫נפטרה ביום ל' תשרי תשפ”א‬ ‫הגליון נתנדב לעילוי נשמת האה"ח‬ ‫נתנדב לעילוי נשמת הרה"ח‬ ‫נתנדב לעילוי נשמת הבה"ח מאיר ז"ל‬ ‫מרת דרעזיל בת ר' בנציון ע"ה‬ ‫מוה"ר משה ב"ר שרגא צבי ז"ל‬ ‫נתנדב ע"י בנה הרבני החסיד הנדיב המפורסם הרה"ח‬ ‫בן יבלחט"א מוהר"ר מרדכי הי"ו‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר ר' יחזקאל דוד בערקאוויטש‬ ‫נפטר י"ג תשרי תשפ"א לפ"ק ‪ -‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע י"ח תשרי תשס"א לפ"ק‬ ‫נלב”ע ט”ז תשרי (ב’ דסוכות) תשס”ז לפ”ק ‪ -‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך בדרכיו המפוארים‪,‬‬ ‫עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫הונצח ע"י בנה ידידינו הנכבד‬ ‫הונצח ע''י נכדו ידידינו הנכבד הרבני הנגיד‬ ‫הונצח ע''י אחיו הרבני הנגיד‬ ‫נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה‬ ‫הי"ו‬ ‫מוהר"ר בנציון שלום שפיטץ‬ ‫הי"ו‬ ‫שרגא צבי פישמאן‬ ‫מוה"ר‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר יהושע זאב גרינפעלד‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך‬ ‫וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע‬ ‫בדרכיו המפוארים‪ ,‬עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫בדרכיו המפוארים‪ ,‬עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫בדרכיו המפוארים‪ ,‬עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫|| א ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דבר התשובה‬ ‫שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫‪.‬גכש תשאלה‪ :‬כלים ששבתו בסוכה שנבנה בתוך חצר‪ ,‬אם דינם‬ ‫‪.‬בכש תשאלה‪ :‬שתי חצירות זו אצל זו‪ ,‬ואחד בנה סוכתו בתוך‬ ‫ככלים ששבתו בחצר לענין היתר טלטול מחצר לחצר‪ ,‬או‬ ‫חצרו של חבירו בפתח החצר שבין שניהם‪ ,‬שמיד כשהוא‬ ‫שמא נחשב הסוכה כבית לענין זה כיון שהוא כבנין‪.‬‬ ‫נכנס לחצר של חבירו הוא נמצא בתוך סוכתו‪ ,‬אם חייב ‬ ‫תשובה‪ :‬דינם ככלים ששבתו בביתג‪ ,‬דבשבעת הימים אלו‬ ‫לערב עירובי חצירות להכניס ולהוציא מחצרו לסוכתו‬ ‫אדם עושה את ביתו עראי ואת סוכתו קבע‪ ,‬והוי כביתוד‪.‬‬ ‫ג"כ ‬ ‫ולהיפוך‪ .‬ומה הדין באופן שבצד השני של סוכתו יש ‬ ‫‪5‬‬ ‫פתח אחר לתוך החצר של חבירו‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אינו חייב לערב‪ ,‬כיון שמיד כשהוא נכנס לחצר של‬ ‫‪.‬דכש תשאלה‪ :‬תינוק שנעשה בן ג' שנים בחוה"מ סוכות‪ ,‬אימתי‬ ‫חבירו הוא נמצא בתוך סוכתוא‪ .‬וכן באופן שיש ג"כ פתח בצד‬ ‫הזמן הנכון לגלחו‪ ,‬קודם יו"ט או אח"כ‪ ,‬או דמותר בחוה"מ‪.‬‬ ‫השני לא מיחייב לערב‪ ,‬אבל מ"מ לא יוציא ויכניס דרך אותו‬ ‫תשובה‪ :‬כבר כתב בשע"ת (סימן תקל"א) בשם הגן המלך היתר‬ ‫פתח לתוך חצר של חבירוב‪.‬‬ ‫לגלח התינוק בן ג' שנים בחוה"מה כיון שהוא שמחה גדולהו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫האר"י ז"ל שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים‬ ‫לחצר‪ ,‬ומ"מ באחד שדר בחצר אחרת ובא לעשות סוכתו בחצר‬ ‫‪.‬א כיון דהבעלים שאלו אותו למשך ימי החג להשתמשות שלו‬ ‫ההם ע"ש‪.‬‬ ‫חבירו‪ ,‬בזה כיון שאין בו כח לאסור לפי שיטת המג"א כנ"ל‪,‬‬ ‫ולספחו לחצירו‪ ,‬א"כ הרי נסתלק ממנו ונעשה חלק מחצירו‬ ‫‪.‬ו והנה בגילוח במועד יש ב' חששות‪ ,‬א‪ .‬משום דאסרו הגילוח‬ ‫בזה דינו כמו ששבתו בחצר כיון שאינו אוסר אינו נאסר‪ ,‬כאשר‬ ‫של בעל הסוכה‪ ,‬וכמו אם נתן לו רשות לבנות שם בית דירה‬ ‫אפילו לצורך המועד כדי שיגלח בערב המועד‪ ,‬שלא יכנס‬ ‫ביאר מרן זצ"ל בשו"ת עמק התשובה (ח"ב סימן כ"ד) דקיי"ל‬ ‫דיהיה להשתמשות שלו דנעשה בזה חלק מדירתו‪ ,‬כן בזה נעשה‬ ‫במועד כשהוא מנוול כמבואר סימן תקל"א (סעיף א)‪ ,‬ב‪ .‬ועוד יש‬ ‫כשיטת התוס'‪ ,‬עיין שם מה שביאר בזה‪.‬‬ ‫חלק מחצירו‪ .‬ויש לדמותו גם להא דסימן שע"א (סעיף א)‪,‬‬ ‫בזה משום מלאכה דאסור בחוה"מ‪ ,‬רק דמלאכת הדיוט מותר‬ ‫והנה בסימן רע"ג נחלקו הפוסקים לענין קידוש במקום‬ ‫דאחד מבני החצר שהניח ביתו והלך לשבות בחצר אחרת‪,‬‬ ‫לצורך המועד‪ ,‬אבל מ"מ כשהוא מלאכת אומן כגון שהולך‬ ‫סעודה‪ ,‬אי כשבנו סוכת החג הוי כמו מפנה לפינה‪ ,‬או כמו‬ ‫אפילו היתה סמוכה לחצירו‪ ,‬אם הסיח מלבו ואין דעתו לחזור‬ ‫לספר מיוחד‪ ,‬עדיין צריך ישוב למה מותר באופן דהתירו כגון‬ ‫מבית לבית‪ ,‬דשיטת הרמ"א והמג"א (שם סק"ב) דסוכת החג‬ ‫לביתו הרי זה אינו אוסר עליהם‪ ,‬והכי נמי בזה הרי סילק עצמו‬ ‫מי שבא מן הדרך וכה"ג בריש סימן תקל"א‪ ,‬ובביה"ל (שם ד"ה‬ ‫כיון דאין עושין הדפנות לתשמיש רק לשם מצוה‪ ,‬הוי כמו‬ ‫לגמרי מזה‪ ,‬אבל יותר מזה דכאן נתן לו לחבירו לספחו לוו‬ ‫ואלו) כתב ליישב וז"ל‪ :‬ולכאורה קשה הלא דבר שאינו אוכל‬ ‫מפנה לפנה ולא נחשב כמחיצות‪ ,‬וכמה אחרונים הא"ר והגר"א‬ ‫דהקיפוהו מחיצות לעבר חצירו א"כ נעשה חלק מחצירו כנ"ל‪,‬‬ ‫נפש והוא לצורך המועד קי"ל דבעי שינוי‪ ,‬ואולי מפני שהיו‬ ‫והמאמר מרדכי (סק"ב) נחלקו על זה‪ ,‬דודאי הוי כמחיצות וכבית‬ ‫אבל אם צריך לעבור אויר חצר חבירו א"כ הרי שייך זה‬ ‫עד כה אנוסים בדבר עשאום חז"ל כדבר האבד‪ ,‬דקי"ל דבדבר‬ ‫לבית‪ ,‬כמובא בביה"ל (ד"ה ומבית לבית)‪ ,‬ואפשר דהמג"א בזה‬ ‫לחבירו‪ ,‬וגם הרי פרוץ הוא לגמרי לרשות האוסר (כמבואר סימן‬ ‫האבד א"צ שינוי‪ ,‬ועדיין צ"ע עכ"ד‪[ .‬וצ"ל דלא ברירא לי כ"כ‬ ‫לשיטתי' הכי נמי בסימן ש"ע כנ"ל‪ ,‬דלא נחשב מחיצות הסוכה‬ ‫שע"ב סעיף ז') וצריכין לערב‪.‬‬ ‫דהוי כאוכל נפש‪ ,‬כמבואר בריטב"א (ריש אלו מגלחין)]‪ ,‬אבל לפי‬ ‫כמחיצות תשמיש בית‪ ,‬וא"כ אפשר דה"נ לענין כלים ששבתו‬ ‫‪.‬ב דכיון דנתבאר דהוי חלק מחצר של בעל הסוכה‪ ,‬א"כ הוי‬ ‫זה עדיין מיושב למה התירו לגלח קטן‪ ,‬דאף דאין בו משום‬ ‫בבית‪ ,‬ולשאר אחרונים דחלקו עליו שפיר נחשב כמחיצות כיון‬ ‫כמו ב' חצירות שפתח פתוח ביניהם‪ ,‬שהדין דאם רצו‬ ‫שלא יכנס מנוול‪ ,‬כיון דאינו בר מצוה‪ ,‬מ"מ הרי המגלח עושה‬ ‫דמ"מ השתא זהו ביתו‪ ,‬ואולי דלענין כלים ששבתו בבית נחשב‬ ‫מערבין ואם רוצים אין מערבין (כמבואר שם סעיף ד)‪ ,‬ואי לא‬ ‫מלאכה‪ ,‬ובקטן משמע פשוט דהתירו אף בלי אונסין הנ"ל‪,‬‬ ‫יותר בית‪ ,‬ועוד יש לחלק לפי מה שכתב המג"א דאיירי בסוכה‬ ‫עירבו אסור להוציא מרשות לרשות‪ ,‬דאצל הפתח של הסוכה‬ ‫וא"כ לא שייך לומר דעשאום כדבר האבוד‪ ,‬ואפשר דהיינו‬ ‫בתוך הבית‪ ,‬דאז הרי אין צריך כלל להמחיצות לדירה רק לשם‬ ‫מסתיים רשות הראשון‪.‬‬ ‫טעמא דכתב המג"א (שם סק"ח) בשם הנמוק"י דדוקא כשיש לו‬ ‫מצוה‪ ,‬ע"כ לא נחשב כמפסיק‪ ,‬אבל כשהוא מבחוץ הרי כתב‬ ‫‪.‬ג כמבואר בסימן שע"ב (סעיף א) דכלים ששבתו בחצר מותר‬ ‫שער רב ומצטער מותר‪ ,‬דהיינו דדוקא כה"ג הוי כצורך אוכל‬ ‫המג"א דשפיר הוי כמבית לבית‪ ,‬ושם הרי מחיצות הסוכה צריך‬ ‫לטלטלם מחצר לחצר‪ ,‬אבל כלים ששבתו בבית אסור‬ ‫נפש כיון דיש בו צער הגוף‪ ,‬אבל משום יפוי הגוף גרידא לא‬ ‫לדירתו ולתשמישו בימי החג‪ ,‬ובודאי נחשב כמחיצות לכו"ע]‪.‬‬ ‫לטלטל לחצר אחרת שלא עירבו‪ ,‬וכל דאין תשמישן מיוחד‬ ‫הוי צורך אוכל נפש‪ ,‬וגם אין לו שמחה לקטן כ"כ‪ ,‬ואם כן‬ ‫[ועיין שו"ת עמק התשובה (ח"ג סימן כ"ב) דכתב לענין דין כלים‬ ‫ותדיר אין דינם כבית‪ ,‬ומותר מגג לחצר ומחצר לקרפף‪ ,‬והיה‬ ‫אכתי יש בזה משום מלאכה‪ ,‬ועוד יש לומר טעם המג"א‬ ‫ששבתו בחצר‪ ,‬דשם חצר שייך רק על דבר שאינו מקורה‬ ‫אפשר לומר דכלים ששבתו בסוכה דינם כשבתו בחצר כיון‬ ‫דבעינן דמצערות אותו דליפותו אסור לגלחו‪ ,‬והיינו דסבירא לי'‬ ‫והוא מוקף במחיצות‪ ,‬ואם יש לו מחיצות ועליו קירוי שם בית‬ ‫דאינו דירת קבע וכמו שכתב המג"א סימן ש"ע סק"ב דסוכת‬ ‫להמג"א דכיון דאמרת להתיר לגלחו כדי שלא יהא מנוול‬ ‫עליו‪ ,‬דכל שהוא לחסות מזרם וממטר דהיינו בית מקורה שם‬ ‫חג אינו אוסר כיון חשיב דירה מ"מ כיון דהשתא בימי החג זה‬ ‫עכשיו ביו"ט דהיינו ליפותו‪ ,‬א"כ אי אמרת דרוצה אתה ליפותו‬ ‫בית עליו‪ ,‬עיין בסוף פרק קמא דמגילה על המקרא ויבן לו‬ ‫דירתו הקבע דינם כשבתו בבית לענין שאין לטלטל ממנו‬ ‫למועד א"כ הרי מקפיד על הנוי‪ ,‬א"כ בעריו"ט הו"ל לעשות‪,‬‬ ‫בית דהיינו בימות החורף עיין שם‪ .‬ושם בסוף התשובה כתב‪,‬‬ ‫להחצר שלא עירבו‪ ,‬ועיין להלן (הערה ד)‪.‬‬ ‫דאף דלא קנסו אותו משום שלא יהא מנוול כיון שאין עליו‪,‬‬ ‫אבל להתיר ביו"ט משום זה גופא שלא יהא מנוול‪ ,‬בזה בודאי‬ ‫שאנו רגילין להורות בדבר הפארטשע'ס [מרפסת] לענין כלים‬ ‫‪.‬ד דהנה במשנ"ב (סימן תרל"ד סק"ח) כתב‪ ,‬וכן ב' סוכות בחצר‬ ‫אמרינן דאם רוצה ליפותו עכשיו‪ ,‬מעריו"ט הו"ל לעשות‪ ,‬וע"כ‬ ‫ששבתו בתוכן‪ ,‬דיש חילוק דאם הוא מגולה דין כלים ששבתו‬ ‫אחד שלא עירבו עירובי חצירות‪ ,‬אסור לטלטל מזו לזו‪ ,‬ועל‬ ‫בעינן דמצערות אותו דזה הוי סבה חדשה לגלח אותו דוק‪.‬‬ ‫בחצר עליהן‪ ,‬ואם הוא מקורה שיש עליו קירוי דין בית עליהן‪,‬‬ ‫ידי עכו"ם מותר‪ .‬ומקורו מפרמ"ג (שם א"א סק"ב) ומבואר דכל‬ ‫והכלים ששבתו בתוכו נידונין כדין כלים ששבתו בבית ע"כ‪.‬‬ ‫שלא עירבו דיירי החצר ביניהם אסור לטלטל מסוכה לחבירו‪,‬‬ ‫והשתא לפי זה אכתי צריך ביאור דין דהגן המלך‪,‬‬ ‫אבל מ"מ סוכת החג בימי החג כיון דשם ביתו כל ז' הימים‬ ‫ולא אמרינן דהוי ככלים ששבתו בחצר דמותר לטלטל שם‪ .‬רק‬ ‫דמותר לגלח קטן בן ג' שנים באופן דיש בו מעשה אומן‬ ‫לאכול ולישון דין בית עליהם לענין זה]‪.‬‬ ‫דנתקשו האחרונים דלכאורה דברי הפרמ"ג ומשנ"ב אלו הם‬ ‫כגון ע"י ספר‪[ ,‬ואצלינו אינו רגיל בזה באומן כדלהלן]‪ ,‬דכיון‬ ‫דאינו בכלל מצערות אותו‪ ,‬למה מותר לגלח ואין בו משום‬ ‫‪.‬ה וז"ל השערי תשובה‪ :‬ועיין בגן המלך שכתב וז"ל‪ ,‬ומותר‬ ‫דלא כמבואר במג"א (סימן ש"ע סק"ב) דסוכת חג בחג אינו אוסר‪,‬‬ ‫מלאכה‪ ,‬ובפרט מה דמשמע בגן המלך דמותר להשהותו לחול‬ ‫להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן כדי להגדיל‬ ‫דהיינו דמי שדר בו הוי כמו דר בבית שער ומרפסת דאינו דירה‬ ‫המועד‪ ,‬א"כ הרי יכול לגלחו קודם ומשום להגדיל השמחה‬ ‫השמחה במועד ומצוה נמי איכא בכך כו' ע"ש‪ ,‬והענין של‬ ‫לאסור‪ ,‬וגם המשנ"ב (שם סק"ד) נקט כן‪ ,‬וא"כ מאי שנא דבסימן‬ ‫האיך התירו מלאכה‪ ,‬ובזה מובן מה דמובא באחרונים דבספר‬ ‫שמחה הוא מנהג ארץ ישראל ג"כ‪ ,‬שעושין שמחה בתגלחת‬ ‫תרל"ד כתבו האחרונים לאסור‪ ,‬רק דמשמע דהתם בסימן ש"ע‬ ‫מזבח אמה הביא מנהג ירושלים אצל הספרדים‪ ,‬דנהגו לגלח‬ ‫הראשונה של קטן שמחנכין אותו במצוה להיות לו פיאות‬ ‫איירי במי שדר בחצר אחרת לגמרי‪ ,‬רק בא לעשות סוכתו‬ ‫ע"י פועל עני שאין לו מה יאכל‪ ,‬דכיון דעשו ע"י ספר אומן‬ ‫הראש‪ ,‬ועין בפע"ח (שער ספירת העומר) שכתב בענין ההולכים על‬ ‫בחצר חבירו‪ ,‬על זה אמר דמה שקבע שם סוכתו לימי החג‬ ‫כמבואר בדבריהם‪ ,‬א"כ יש בזה משום מלאכה כיון דהוי מעשה‬ ‫קבר רשב"י ור"א בנו במירון בל"ג בעומר‪ ,‬שראה את מורו‬ ‫אינו דירה לאסור‪ ,‬לומר שיש עוד דיורין דבזה מיירי שם‪ ,‬אבל‬ ‫אומן‪ ,‬ועל זה בעינן פועל עני‪ ,‬ולפי זה לדידן דלא נהגו ע"י‬ ‫בסימן תרל"ד מיירי שיש כמה דיורין בחצר וכבר נאסרו זה על‬ ‫אומן רק דמגלחין אותו בבית‪ ,‬והוי בגדר מעשה הדיוט [וכבר‬ ‫‪605.313.6638‬‬ ‫קו‪+‬ל ה‪+‬תשובה‬ ‫זה‪ ,‬ואין צריך שהסוכה יהיה עליו שם דירה לאסור‪ ,‬דכבר‬ ‫כתבו אחרונים לענין לגלח לפני התפלה‪ ,‬דגילוח שלנו שלא‬ ‫אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו‬ ‫נאסר כאן הטלטול‪ ,‬ועל כן כיון דעכשיו ביתו הוא סוכתו והוא‬ ‫ע"י אומן עכ"פ אינו כמו גילוח שבימי הגמ']‪ ,‬וא"כ יש להתיר‬ ‫מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע‬ ‫חלק מדירתו המיוחד דביתו עושה ארעי וסוכתו קבע‪ ,‬א"כ הוי‬ ‫הגילוח משום צורך המועד‪ ,‬וליכא משום מלאכה [אף דלא הוי‬ ‫הוראות‪ :‬להגיע למדור התשובות ‪1 1 3‬‬ ‫כמו ששבתו בבית המיוחד לו וצריכים לערב יחד כדי להתיר‬ ‫ואח"כ לצלצל מספר התשובה‪.‬‬ ‫המשך בעמ' ג'‬ ‫תיקון הגוף]‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬תשובה אות תר"ה‪ ,‬תמצא בכפתור ‪ 605‬וכן הלאה‬ ‫הטלטול‪ ,‬ואם לא עירבו אסור להוציא מבית לחצר ומסוכה‬ ‫|| ב ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫המשך דבר התשובה‬ ‫‪.‬זכש תשאלה‪ :‬קיי"ל דאתרוג אינו מוקצה בשבת כיון דראוי‬ ‫‪.‬הכש תשאלה‪ :‬מצד איסור מקח וממכר בחול המועד‪ ,‬מהו בקניית ‬ ‫להריח בו‪ ,‬מה הדין בזמנינו שאין נוהגין כ"כ להריח בו‪,‬‬ ‫כלי משחק לילדיו בחוה"מ באופן שכבר יש להם כלי‬ ‫ואדם מוציא עליו הרבה מעות והוא נזהר עליו מאוד‪.‬‬ ‫משחק בביתם‪ ,‬אם זה מקרי לצורך‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬בזמנינו שאדם נזהר עליו הרבה‪ ,‬שלא יגעו בו‬ ‫תשובה‪ :‬כיון שמרבה שמחת יו"ט בביתו על ידי שקונה עוד‬ ‫אחרים‪ ,‬י"ל שהוא מוקצה מחמת חסרון כיסי‪,‬‬ ‫מהם‪ ,‬מיקרי לצורך ומותרז‪.‬‬ ‫ועל כן אינו יכול לטלטלו להראותו לחבירו בשבת שבתוך החגיא‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫"גלאטן" (‪-‬חמשת מיני דגן‪ ,‬או‬ ‫ָ‬ ‫‪.‬וכש תשאלה‪ :‬מי שהוא מסוכן אצל‬ ‫לחלק מהם) והוא אינו אוכל אלא מאכלי שהכל או בפה"א‪,‬‬ ‫‪.‬חכש תשאלה‪ :‬כתב ברמ"א (סימן תרמ"ט סעיף ה) דמותר לצאת בד'‬ ‫מה דינו לענין קידוש במקום סעודה‪ ,‬או לגבי אכילה‬ ‫מינים של חבירו בלא רשותו בשאר הימים‪ ,‬מטעם ניחא‬ ‫בסוכה לענין לברך לישב בסוכה‪ ,‬אם שייך לומר גביו שזה‬ ‫ליה לאיניש דליעבד מצוה בממונו‪ .‬אם הדין כן גם בזמנינו‬ ‫הוי קביעת סעודה אצלו‪.‬‬ ‫שאדם נזהר הרבה על הד' מינים‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬לענין ברכת לישב בסוכה בוודאי י"ל שזה הוי‬ ‫תשובה‪ :‬ניחא ליה לאיניש לקבל עליו מה שכתב מפורש‬ ‫קביעות סעודה שלו ושפיר יכול לברך עליהםח‪ .‬ואף לענין‬ ‫בשו"ע‪ ,‬ומותר גם בזמן הזהיא‪.‬‬ ‫קידוש במקום סעודה דבעינן פת יש להקל עליו‪ ,‬כיון דאצלו‬ ‫הוא פת שלוט‪.‬‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫שכתב דבעת הדחק יכולין לסמוך על הריא"ז והביא כן בשם‬ ‫שלא יכבס שלא יכנס במועד כשהוא מנוול‪ ,‬וכמו שאר מיני‬ ‫רק דמ"מ מה דמשמע מהגן המלך דמותר אף לדחותו‬ ‫הא"ר‪ ,‬וחפשתי בס' א"ר בכל הסימן הנ"ל ולא מצאתי‪,‬‬ ‫תשמישי הבגד שבבית כמו מטפחת וסדין ומפה שעליו מוטל‬ ‫וכלשונו 'להשהותו' למועד‪ ,‬צ"ע דיהא שרי אף לכוין מלאכתו‬ ‫ואדרבה משמע דסבירא לי' כשיטת הטור ושו"ע דאינו יוצא‬ ‫לכבסם שלא יהיה ההשתמשות בהם מנוול במועד‪ ,‬ולא גרע‬ ‫במועד כדי להגדיל השמחה‪ ,‬ויש שפירשו דהיינו להגדיל‬ ‫בפירות‪ ,‬ועכ"ז נראה לי להכריע ג"כ כהחיי"א דבעת הדחק‬ ‫מזה קטנים שבביתו ודוק]‪.‬‬ ‫שמחת התגלחת‪ ,‬וזה חידוש גדול דמשום זה לא יהא מיקרי‬ ‫יכולין לסמוך על השלט"ג‪ ,‬דיוצא בפירות ביום משום קידוש‬ ‫‪.‬ז דהיינו דמצינו לענין משא ומתן בחוה"מ בסימן תקל"ט‬ ‫מכוין מלאכתו‪ ,‬ואולי דהוי משום מצוה‪ ,‬ולענ"ד כוונת הגן‬ ‫במק"ס ע"כ‪ .‬ועוד מבואר בהגהות היעב"ץ פסחים (קי"ד ע"א)‬ ‫(סעיף ד)‪ ,‬דאף דאם לא יפסיד מהקרן אסור‪ ,‬מ"מ אם הוא‬ ‫המלך 'להרגיל' השמחה ביו"ט‪ ,‬דהגי' לפנינו להרגיל השמחה‪,‬‬ ‫דכתב וז"ל‪ :‬נ"ל שאם אין לו יין ופת ויש לו שאר מאכלים‬ ‫בענין שאם ימכרנה עתה יהיו לו מעות בריוח ויוציא יותר‬ ‫דמשמע דקאי על שמחת יו"ט‪ ,‬דהיינו להרבות שמחת יו"ט‪,‬‬ ‫מקדש עליהם‪ ,‬שהסעודה לחם בכל מקום וכל דבר שסועד‬ ‫לשמחת יו"ט מותר למכור‪ .‬דהיינו דהתירו בזה במקח וממכר‪,‬‬ ‫וגם זה חידוש קצת דמשום שמחת יו"ט שיהיה יותר יהא‬ ‫לחמו הוא‪ ,‬היכא דלא אפשר בפת עכ"ד‪ .‬וא"כ אף דבמג"א‬ ‫דקיל יותר משאר מלאכות גמורות‪ ,‬דלא התירו משום שיהיה לו‬ ‫מותר לדחותו ולא יהיה מיקרי מכוין מלאכתו‪ ,‬ומ"מ כיון דהוי‬ ‫כתב דעיקר דבעינן פת או יין‪ ,‬וגם בסימן רפ"ט (סק"ד) כתב‪,‬‬ ‫יותר לשמחת יו"ט‪ ,‬כמבואר במג"א (סימן תקמ"א)‪ ,‬ובביה"ל (סוף‬ ‫רבוי שמחת יו"ט י"ל דשרי לעשות להרבות בזה‪ ,‬אבל עכ"פ‬ ‫דמי שאין לו יין ופת לקידוש לילה דאוכל בלא קידוש‪ ,‬ועיין‬ ‫סימן תקמ"א ד"ה שינוי)‪ ,‬כיון דאינו מלאכה בעצם‪ ,‬ועל כן אף‬ ‫אצלינו דמקפידין שלא יהיה קודם ואחריו כפי מה שיכולין‬ ‫גם בתשו' רבינו אברהם בן הרמב"ם (סימן ק"ט) כן‪ ,‬מ"מ יש‬ ‫באופן דיש להם מיני משחק בבית‪ ,‬אבל זה יביא יותר שמחת‬ ‫להקפיד רק לגלחו בזמן שנתמלא ג' שנים כידוע‪ ,‬והוי כמו‬ ‫לומר דהיינו מי שאין לו עכשיו פת אבל מאכלו בעצם הוא‬ ‫יו"ט במיני משחק חדשים‪ ,‬מותר בזה במקח וממכר‪[ ,‬ובזה‬ ‫מצורע ונזיר דמתירין לגלח שלא ישהו קרבנותיהן וכדמתבאר‬ ‫פת‪ ,‬אבל כדאי הם דברי הריא"ז והיעב"ץ דמי שאין יכול‬ ‫מובן דאף דמלאכות גמורות לא התירו להרבות שמחת יו"ט‪,‬‬ ‫(שם סעיף ז) בדין מי שהמיר דתו וחזר בתשובה שמותר לגלחו‪,‬‬ ‫לאכול פת וסכנה הוא לו‪ ,‬וכל סעודתו ואכילתו בכל זמן הוא‬ ‫עיין בגליון (מספר תקל"ז‪ ,‬דבר התשובה סימן עת"ר) דעת מרן זצ"ל‪,‬‬ ‫כמבואר במשב"ז (סק"ז) טעם התרוה"ד (סימן פ"ו)‪ ,‬והכי נמי אף‬ ‫רק משאר מינים‪ ,‬אם כן הרי זהו נחשב לפתו וסעודתו ועונג‬ ‫דאין לצוד דגים לשחוק בעלמא כיון דהוי מלאכה‪ ,‬דכיון דאין‬ ‫שאין כאן הטעם דמבטלין ממצות דאינן בר מצוה‪ ,‬אבל ענין‬ ‫קרוי לו‪ ,‬ושפיר הוי לדידי' קבמ"ס לכו"ע‪ .‬ועיין עוד בזה‬ ‫צריך לו‪ ,‬אין להתיר מלאכה ולא מיקרי משום צורך יו"ט‪ ,‬ורק‬ ‫ההקפדה לחנכו במצוות בזמנו המסוגל לזה יש בזה‪ ,‬וא"כ‬ ‫בשו"ת עמק התשובה (ח"ט סימן כ"ב) בענין ענין יעשה שיפטור‬ ‫לענין מקח וממכר התירו כל שמרבה לשמחת יו"ט‪ ,‬אף שאין‬ ‫כל שחל זמנו בחוה"מ בודאי ליכא חשש בגילוח‪ ,‬ואין חשש‬ ‫שאר המאכלים בסעודה‪.‬‬ ‫צריך לו ממש‪ ,‬ומה דמבואר סימן תקל"ו (סעיף א) דמותר‬ ‫מכוין מלאכתו‪ ,‬ועיין בארחות חיים (ספינקא‪ ,‬סימן תקל"א אות ו)‬ ‫‪.‬י אע"ג דברמ"א (סימן תרנ"ח סעיף ב) כתב דאתרוג כיון דראוי‬ ‫לרכוב בחוה"מ ולתקן צרכי רכיבה לטייל‪ ,‬היינו צרכי טיול‬ ‫שהביא מספר הדרת קדש (מהרב מניזנאב זצ"ל) שכתב (אות צ"ד)‬ ‫להריח בו‪ ,‬אינו מוקצה בשבת שבתוך החג‪[ ,‬והטו"ז סימן‬ ‫הצריך לאדם‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל ומטייל בסוכה דהיינו מה‬ ‫וז"ל‪ :‬ופעם אחת הייתי משובתי שבת בין המצרים בצל הקדש‬ ‫תרנ"ג (סק"א) כתב‪ ,‬דאין להריח בו אפילו כשאינו לשם מצוה‪,‬‬ ‫שרגילי אינשי‪ ,‬אבל להרבות במיני טיול ושחוק שאינו צריך לו‪,‬‬ ‫של מרנא ורבנא מהר"י מבעלזא זי"ע‪ ,‬הוא אמר דמי שהיה‬ ‫וכן הוא בחמד משה (שם) ובמטה יהודה (שם סק"א) שיש למנוע‬ ‫והוא באופן שיש בו מלאכה גמורה‪ ,‬הוי כמו שלא התירו‬ ‫דרכו לגלח במספריים ומגלח מסביב‪ ,‬הוא מתירו לגלח את‬ ‫מלהריח גם בשבת‪ ,‬מ"מ לדינא מי שמריח יש לו על מי‬ ‫להרבות לצרכי יו"ט בכה"ג‪ ,‬כל שיש לו כבר]‪.‬‬ ‫כל ראשו אפילו בין המצרים‪ ,‬ודימה זאת לדינא של הרמ"א‬ ‫לסמוך]‪ ,‬מ"מ בזמנינו אתרוג של מצוה מקפידים עליו מאד‬ ‫‪.‬ח דלברכת לישב בסוכה אין החיוב על פת דווקא‪ ,‬רק דכל‬ ‫בסימן תקל"א סעיף ז' בשם תרוה"ד ע"כ‪ .‬דהיינו דמי שחזר‬ ‫שלא יפסל‪ ,‬ואינם משתמשים בו לשום דבר אחר‪ ,‬ואין‬ ‫שקובע עליו יש עליו חיוב סוכה‪ ,‬וכמבואר בפוסקים דאם‬ ‫בתשובה מותר משום מצוה‪ ,‬הכי מי שהיה לו כדרך בלורית‬ ‫ממשמשים בו להריח‪ ,‬וגם אינו עומד לאוכל כלל‪ ,‬וא"כ אין‬ ‫קובע עליו יש מחייבים גם בפירות‪ ,‬כמבואר סימן תרל"ט (סעיף‬ ‫ועכשיו רוצה לגלחו‪ ,‬התיר לו לגלח דהוי הגילוח משום מצוה‬ ‫לו שום תשמיש היתר בשבת‪ ,‬וכיון שמקפיד עליו מאד א"כ‬ ‫ב‪ ,‬ובמשנ"ב סקי"ג)‪ ,‬רק דיש סוברים דאין קבע על פירות‪ ,‬ומ"מ‬ ‫שבא עכשיו ואין להשהותו‪ ,‬וא"כ הכי נמי קטן שבא עכשיו‬ ‫חל עליו דין מוקצה מחמת חס"כ‪ ,‬דאסור לטלטלו אף לצורך‬ ‫הני בני אדם דאין אוכלים כלל מיני דגן‪ ,‬וכל אכילתם‬ ‫הזמן לגלח שערותיו לעטרו בפיאות אין לדחותו‪ ,‬ומ"מ באלו‬ ‫גופו ומקומו‪ ,‬וכן כתב הערוה"ש סימן ש"ח (סעיף י"ז)‪[ ,‬ובסימן‬ ‫וקביעתם הוא באוכלין המיוחדין להם הרי זהו קביעתם‪ ,‬ולא‬ ‫שמגלחין במיני סיפור בנוי ואומנות אולי יש לחוש משום‬ ‫תרנ"ח סתם כדברי הרמ"א (שם)]‪ ,‬ומ"מ באתרוגים שקונים‬ ‫אמרינן בטלה דעתם כיון דהן סוג אנשים מיוחדין‪ ,‬א"כ הרי‬ ‫מעשה אומן ומלאכה‪ ,‬וכל שאינו ע"י פועל עני לא יעשה‪ ,‬אבל‬ ‫לילדים משום חינוך‪ ,‬דאינם מקפידים כל כך‪ ,‬בזה קאי הדין‬ ‫אצלם זהו קביעתם ושפיר יכולים לברך‪.‬‬ ‫אצלינו שמגלחין הכל חוץ מפאות הראש לא הוי מעשה אומן‬ ‫דאינו מוקצה בשבת‪.‬‬ ‫‪.‬ט דאף דלענין קידוש במקום סעודה קיי"ל דבעינן פת דווקא‪,‬‬ ‫כלל‪ ,‬וא"כ כל דהוי לצורך שרי‪.‬‬ ‫ ‪.‬אי כיון דמבואר דניחא לי' לאינש וכו'‪ ,‬א"כ גם בזמנינו זה‬ ‫כמבואר סימן רע"ג (סעיף ה) דדוקא אכל לחם או יין אבל‬ ‫[ומה שהקשה בקרן אורה (מועד קטן י"ד‪ ).‬למה בכיבוס‬ ‫ניחא לי'‪ ,‬ומבואר בטו"ז (סק"ז) דאינו דומה ללומד בספר‬ ‫פירות לא‪ .‬ועיין גם בשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סימן ל אות ה)‬ ‫בגדים (סימן תקל"ד סעיף א) לא שרינן לקטנים כמו בגילוח‪,‬‬ ‫של חבירו דאסור‪ ,‬דשם יש חשש קלקול הספר על ידי הלימוד‪,‬‬ ‫בנידון חולה שאינו יכול לאכול כלל רק ע"י צינורת המחובר‬ ‫ומטעם דלאוו בר מצוה הוא‪ ,‬וכמבואר (טו"ז סק"ו מג"א שם)]‪,‬‬ ‫אבל כאן אין חשש‪ .‬דהיינו דבלימוד כיון שההשתמשות הוא‬ ‫לגוף [אינטערווינע'ס] אם יקדש‪ ,‬והביא דברי הברכי יוסף‬ ‫לענ"ד החילוק הברור הוא‪ ,‬דיש חילק גדול בין גילוח דהוא‬ ‫לזמן ארוך ונטרד בלימוד שוכח להיזהר בו מקלקול‪ ,‬משא"כ‬ ‫(סימן ער"ב בשיי"ב) בשם ראשונים דכשאין לו לאכול לא יקדש‪,‬‬ ‫האיסור על האדם שלא לגלח עצמו‪ ,‬וא"כ קטן שאינו בר מצוה‬ ‫לצאת ולנענע בו ליכא חשש‪ ,‬דבסתמא אינו מתקלקל‪[ ,‬ואולי‬ ‫ועל כן יכול ליזון כך עיי"ש‪ ,‬אבל הרי הביא שם במג"א‬ ‫אין שייך לו איסור זה‪ ,‬משא"כ כיבוס הוא על הבגד‪ ,‬ובגד‬ ‫דמי שיודע בעצמו דמתלהב אצל הנענועים כשהוא מאריך בו‪,‬‬ ‫(סקי"א) בשם השלט"ג מהריא"ז דאף בפירות דיו‪ ,‬דכל עיקר‬ ‫הקטן אינו שייך לו כלל והוא נכסי אביו כמבואר בבא קמא‬ ‫וכמה פעמים יכול לארעות דנדחק האתרוג או שנתפזר הלולב‪,‬‬ ‫סעודת שבת נחשבת קבע‪ .‬ומסיים המג"א דדעת הטור ושו"ע‬ ‫(ק"ב‪ ):‬אין דעתו על כסות אשתו ובניו‪ ,‬וא"כ אין המדובר‬ ‫דהבעלים יכולים להקפיד על זה‪ ,‬אינו רשאי ליטול של חבירו‪,‬‬ ‫עיקר‪ ,‬ובשו"ת עין יצחק (או"ח סימן י"ב) הביא ראיה לשיטת‬ ‫כלל דמשום דאינו בר מצוה לא אסרו עליו‪ ,‬דהוא דין על‬ ‫ורק באופן דיוצא בו ומנענע בו כדרכו שרי]‪.‬‬ ‫השלט"ג דאף בפירות יוצאים וכתב וז"ל‪ :‬וראיתי בחיי אדם‬ ‫אביו ואין הדיון עליו כלל‪ ,‬וא"כ שייך שפיר האיסור על האב‬ ‫|| ג ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫המשך דבר הכתבים‬ ‫פרסם‬ ‫ל ת וענינים‬ ‫דבר הזכרונות‬ ‫‪ .‬קפ ‪.‬‬ ‫דו‬ ‫עוב בכתב ובין‬ ‫של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫בין‬ ‫בענין אכילה בסוכה בשמיני עצרת‬ ‫ע"פ‬ ‫ב קשר‬ ‫ת‬ ‫[תרכ]‬ ‫נאלהלמהערכת‬ ‫רישומי הוד מעבודת הקודש אצל רבינו זי"ע‬ ‫בשמ"ע פטורין מהחומרות [וכל מה שאוכלין ושותין שלא‬ ‫בימי חג הסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה‬ ‫מצד החיוב‪ ,‬מקילין ואוכלין חוץ לסוכה (ועי' ספה"ק בארות המים בשם‬ ‫הרה"ק מהרצ"ה מרימנוב זי"ע‪ ,‬סוף הדרוש לשביעי של פסח)]‪ .‬ושלש‬ ‫עבודה רבה‪ ,‬שבכל עת היה מזכיר ומליץ טוב על ישראל‬ ‫[א"ה‪ ,‬אף שכבר העלנו רוב הדברים דלהלן עלי גליוננו בשנים‬ ‫קדושים כמה טובים וצדיקים המה שטורחים ומהדרים במצות‬ ‫שעברו‪ ,‬עכ"ז לא מנענו טובה להדפיסו שוב מפני החידושים‬ ‫סעודה חייב [דסעודות שאוכלין מצד החיוב צריך לאכול בסוכה‬ ‫ד' מינים בכל לבם לעשות נח"ר לאבינו שבשמים‪ .‬רבינו היה‬ ‫שנתחדשו בו‪ .‬ואין אנו אלא כמתנצלים שזה עתה קיבלנו מאנ"ש‬ ‫כדאיפסק בשו"ע (סי' תרס"ח ס"ב)‪( ,‬א"ה‪ ,‬כנראה כתבו רבינו בשנה‬ ‫מקבל כל שואל בהדר ובסבר פנים‪ ,‬עד שכל או"א היה מרגיש‬ ‫עוד כמה וכמה עובדות והנהגות יקרים שראו אצל רבינו בימים‬ ‫שחל שמ"ע להיות בשבת‪ ,‬ולהכי הזכיר ג' סעודות)]‪.‬‬ ‫כאילו הוא היחיד שבא לפני רבינו להראות הד' מינים‪ .‬והגם כי‬ ‫אלו‪ ,‬אבל מפני דוחק הזמן לא הספקנו לעלותם לדפוס‪ ,‬ואי"ה‬ ‫כבר קודם ר"ה מתחילת ימי הסליחות כבר באו הרבה אנשים‬ ‫עוד חזון למועד]‪.‬‬ ‫ויש אופן שיכול לאכול כביצה פת בסוכה ושאר‬ ‫לשאול על ד' מינים‪ ,‬אבל בהתקרב היו"ט נתרבו הבאים מאד‪,‬‬ ‫הכנה לחג הסוכות‬ ‫הסעודה יוכל לאכול בבית [כיון דהפת ועיקר חיוב סעודה אכל‬ ‫ורבינו ישב במתינות רב שעות רבות‪ ,‬ובכובד ראש קיבל כל‬ ‫אחד במאור פנים כאילו ממתין עליו ורוצה לראות אתרוגו‬ ‫מיד בצאת יום הקדוש יום הכיפורים‪ ,‬היה רבינו כל כולו‬ ‫בסוכה‪ ,‬שוב יכול לאכול בבית שאר אוכלין‪ ,‬ואפי' האוכלין שבאמצע‬ ‫בעבודת הכנה לחג הסוכות‪ ,‬וכבר היו הימים אצלו מעין יו"ט‬ ‫ולולבו‪ ,‬וכך עברו לפניו ד' מינים למאות‪ ,‬ורבינו היה עונה לכל‬ ‫הסעודה‪ ,‬מאחר שפטורין מעיקר הדין (עי' מזה בשו"ת תשובה מיראה‬ ‫אחד ואחד במתינות ובשימת לב‪.‬‬ ‫והיה חובש השטריימעל לראשו בימים אלו‪ .‬ומספרים כמה‬ ‫ח"א סי' קכ"ה)]‪ ,‬ולברך שם [ברכת המזון]‪.‬‬ ‫מאנ"ש שהיה דרכם לעלות לרבינו במוצאי יום הקדוש לשאול‬ ‫בדיקת ד' מינים‬ ‫על הד' מינים‪ ,‬שרבינו ישב ועסק בתורה וקיבל את פניהם‬ ‫כשהיה רבינו זצ"ל לוקח אתרוג לבדקו היה מחזיקו ממרחק‬ ‫במאור פנים‪ ,‬ואם התנצלו בפניו על שבאים ומטריחים לרבינו‬ ‫~‬ ‫קצת וסובבו לנגד עיניו לראות אם יש נקודה שחורה הנראית‬ ‫אחר הצום ואחר עבודתו הנשגב ביום הקדוש‪ ,‬השיבם רבינו‬ ‫לעינים‪ ,‬ואמר שדי לכתחילה בבדיקה כזאת‪ ,‬והיה מבטל כל אלו‬ ‫לאמר‪ ,‬חס ושלום לומר שאתם מטריחים‪ ,‬ב"ה שהיה לנו הכח‬ ‫‪ .‬קפא ‪.‬‬ ‫שמקרבים האתרוג סמוך לעינים ומתאמצים לראות הנקודה‪,‬‬ ‫לצום ולהתפלל כראוי ועתה ישראל קדושים הולכים מחיל אל‬ ‫ואמנם כשהראו לו מקרוב איזה נקודה על האתרוג היה בודקו‬ ‫חיל ומתחילים להתעסק מיד במצוות ד' מינים‪ .‬והיה מתעורר‬ ‫שאלה בענין גג הבולט מהבית יותר מד' טפחים‬ ‫מקרוב ולפעמים אף היה מתבונן ע"י זכוכית מגדלת‪ ,‬להתבונן‬ ‫בערגה ובכיסופין לקראת ימים הקדושים של חג הסוכות הבאים‬ ‫וחלק הנוטה על הסוכה פחות מד' טפחים‬ ‫היטב למה שמראים לו ולהשיב כהלכה‪.‬‬ ‫לטובה‪ ,‬ובכל שעה היה מדבר בהתלהבות נפשו שהנה אנו זוכים‬ ‫סיפר אחד מהסופרים החשובים בעיר שהיה לו שאלה עם‬ ‫ומתקרבים למצות סוכה וד' מינים‪ ,‬עד שממש כלתה נפשו‬ ‫בעזה"י‬ ‫יריעה וצלצל למורה הוראה שרגיל לשאול לו‪ ,‬ואמר לו שיבא‬ ‫לבואו של חג הסוכות‪.‬‬ ‫אחר סוכות‪ ,‬וחישב שמא אצל רבינו ימצא את בקשתו‪ ,‬כאשר‬ ‫מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות‬ ‫בענין סוכות העשויין תחת גגין הבולטין מהבית‪ ,‬ויש‬ ‫בימים שקודם סוכות ישב רבינו שעות רבות לענות על בא וראה שורה ארוכה עם שואלים באתרוגים ולולבים חישב‬ ‫באותן גגין הבולטין יותר מד' טפחים‪ ,‬אלא שהחלק הנוטה‬ ‫שאלות ארבעת המינים‪ ,‬שמקרוב ומרחוק עלו ובאו אלפי איש בדעתו מה יאמר לו רבינו שמפריע לו עכשיו עם שאלה שאינו‬ ‫לרבינו שיפסוק להם בד' מינים‪ ,‬והיה לו לרבינו זצ"ל בזה מן החג‪ ,‬אבל בהגיע תורו לקח רבינו היריעה במתינות וגם‬ ‫על הסוכה אין בו ד' טפחים‪ ,‬אם מותר לישון ולאכול‬ ‫אמר להמו"ץ שישב אז לצדו ללמוד‬ ‫תחת אותו החלק כיון שאין בו ד' טפחים‪ ,‬או דילמא‬ ‫שימוש 'כבודו הוא דיין ואתה צריך‬ ‫כיון דעם מה שבחוץ יש בו יותר מד' טפחים אסור‬ ‫לדעת גם הלכות ס"ת ג"כ‪ ,‬בואו‬ ‫ונראה ביחד' והשיב כדת מה לעשות‬ ‫ל‬ ‫לישון ולאכול תחת אותו החלק שנוטה על הסוכה‪ ,‬אע"ג‬ ‫הוצא‬ ‫קא>ל‬ ‫במתינות רב כדרכו בקודש‪.‬‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫תס‬ ‫יחז‬ ‫שבאותו החלק אין בו ד' טפחים‪[ .‬עי' שו"ת עמק התשובה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫>ר‬ ‫ק‬ ‫"‬ ‫דב‬ ‫ח"ב סי' נ"ד מה שכתב רבינו באריכות גדולה בנידון זו‪ ,‬ומה שהעלה‬ ‫אתרוג עם פיטום‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ו>ל צה>לה ו‬ ‫ב‬ ‫רבינו סבר שהמעלה של אתרוג‬ ‫>רכ‬ ‫ינו‬ ‫הלכה למעשה]‪.‬‬ ‫>רנה‬ ‫ק שפתינו אז ת‬ ‫זצ‬ ‫מע‬ ‫עם פיטם עולה על המעלה של‬ ‫ו‬ ‫רנינ‬ ‫ק"ל‬ ‫~‬ ‫נקיות שאינו נראה לעין‪ ,‬והיה אומר‬ ‫ששלימות האתרוג הוא כשיש לו‬ ‫פיטם דייקא‪ ,‬ואף שלא היה מורה‬ ‫ה‬ ‫‪ .‬קפב ‪.‬‬ ‫לרבים לקחת דוקא עם פיטם‪ ,‬עכ"ז‬ ‫איחולינו להאירה‪ ,‬בשבח ושירה‪ .‬בקול גילה ורינה‪ ,‬מעומק הלב פנימה‪ .‬מזלא טבא‬ ‫לקרובים אליו זירז מאד שיקחו‬ ‫תשובה בדרך פלפול בענין צילתה מרובה מחמתה‬ ‫אתרוג עם פיטם דייקא‪ ,‬ואף אם‬ ‫וגדיא יאה‪ ,‬קדם מעלת רב חביבא‪ .‬האי גברא רבא‪ ,‬חסידא ופרישא‪ .‬בר אוריין ובר‬ ‫אבהן‪ .‬מרביץ תורה לכלי חמדה‪ ,‬ומורה הוראה לעם סגולה‪ .‬ידיו רב לו בעסק אורייתא‪,‬‬ ‫אם הוא דין דלכתחלה או דיעבד‬ ‫הפיטם עקום קצת לית לן ביה‪.‬‬ ‫דורש טוב לעמו מהני מילי מעלייתא‬ ‫כש"ת הגאון הצדיק‬ ‫שאלה‪ :‬אם לכתחלה יותר עדיף שיהא הסוכה מסוכך‬ ‫מיני האתרוגים‬ ‫שליט"א‬ ‫רבי יצ<חק אייזיק >ר<אט>ה‬ ‫למצות ד' מינים לקח רבינו‬ ‫אבד"ק בית יחזקאל‬ ‫כולו ולא רק רובו‪.‬‬ ‫אתרוג מכל המינים שהי' שייך‬ ‫ברא כרעא דאבוה כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫להשיג‪ ,‬א‪ .‬מאראקא ב‪ .‬יאנעווע‬ ‫וחתן הגה"צ רבי ישראל מנחם וואגשאהל שליט"א מלאנצהוט‬ ‫תשובה‪ :‬בפשיטת דבר זה יש לחקור הא דבעינן גבי‬ ‫[ובשנים הראשונות נסע לאיטאלי"ע‬ ‫רוממות קל בגרונו‪ ,‬לרגלי שמחה במעונו‪,‬‬ ‫בשמחת אירוסי בתו‬ ‫סכך דסוכה צילתה מרובה מחמתה אם הוא מדין רובו‬ ‫הרבנים‪,‬‬ ‫התאחדות‬ ‫בשליחות‬ ‫הכלה הבתולה המהוללה שתחי'‬ ‫עב"ג החתן כליל המעלות‬ ‫ככולו‪ ,‬דהיינו הואיל ואיכא רוב צל הוי ככולו צל‪ ,‬או שכן‬ ‫להשגיח על האתרוגים שם] ג‪ .‬תימן‬ ‫הרב משה שליט"א‬ ‫בן הרה"ג רבי יוסף מאיר שטיין שליט"א‬ ‫[ראה בסמוך] ד‪ .‬ארץ ישראל [מלבד‬ ‫בן כ"ק הגה"צ אבד"ק פאלטישאן וומ"ב שליט"א‬ ‫הוא שיעורו מעיקרא דרוב צל הוי שיעור הסכך‪ .‬והנפק"מ‬ ‫אחר שנת השמיטה] ה‪ .‬ובשנים‬ ‫וחתן כ"ק אדמו"ר מזידוטשוב שליט"א‬ ‫בין הני תרי הצדדים‪ ,‬נראה בפשוט דהיכי שאתאן עלה‬ ‫קדמוניות הי' לו גם גריכישער‬ ‫יזכר לו עתה חסדו ואמונתו‪ ,‬ויעלה על נס רב חילו וגבורתו‪ .‬אשר זה הרבה‬ ‫מדין רובו ככולו‪ ,‬אז לכתחלה בעינן שיהי' כולו‪ ,‬וכמו‬ ‫אתרוג‪ .‬ועפ"י רוב עשה הברכה על‬ ‫שנים זיכה רבים וזכה‪ ,‬לרשום דברי תורה ופסקי הלכה‪ ,‬ברורין כשמלה‪,‬‬ ‫יפה וברה‪ .‬כשלחן ערוך לאוכליהם‪ ,‬הוא מאירת עיניהם‪ .‬ולהעלותם בין‬ ‫אתרוג של יאנעווע כפי המסורות‬ ‫בתרי גליונינו המעטירה‪ ,‬לרבים הצמאים ומבקשי תורה בהירה‪.‬‬ ‫דאיתא בסי' תרמ"ו גבי הדס משולש דלמצוה בעינן‬ ‫דור דור‪.‬‬ ‫ובמיוחד מה שזוכה להתעסק בקדשים‪ ,‬בבירור וליבון מקחו של צדיק‬ ‫שיהי' כולו משולש ולעיכובא ברובו‪ ,‬וכן גבי שתיית ארבע‬ ‫חיבה יתירה לאתרוג של תימן‬ ‫עולמים‪ .‬תשובות פסקים והוראות דבר המלך ודתו‪ ,‬משלחן גבוה מר אביו‬ ‫מרן רבינו זצוק"ל בהדרתו‪ .‬אשר בחיים חיותו סמך את ידו עליו בנאמנה‪,‬‬ ‫כוסות איתא בסי' תע"ב דלמצוה בעינן שישתה כל שיעור‬ ‫ויש לציין שרבינו חיבב עד לאחת‬ ‫שהוא מבין ומשכיל על בוריו עמ"ק תשובת"ו בהדרה‪ .‬קולע אל השערה‬ ‫לירד לסוף דעתו‪ ,‬ולמקור מקומו טהור אדני הפוסקים יסודתו‪.‬‬ ‫הרביעית ולעיכובא ברובו‪ .‬וא"כ ה"נ לענין סכך אי אמרינן‬ ‫אתרוג של תימן‪ ,‬והיה מהדר מאד‬ ‫יהא רעוא מקדם אבינו שבשמים שהזיווג יעלה יפה לתפארת האבות בגן עדן‪ ,‬ויזכה לרוות‬ ‫דשיעור צילתה מרובה הוא מדין רובו ככולו א"כ הי' צריך‬ ‫שיהיה לו אתרוג תימני‪ ,‬ומלפנים‬ ‫רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך מנוחת הנפש והרחבת הדעת‪ ,‬ויזכה עוד רבות בשנים‬ ‫כשהגיע לראשונה אתרוגים אלו‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬ולהטעים את ישראל מנועם הודה וזיוה‪ ,‬עדי נזכה כולנו‬ ‫לכתחלה למצוה כולו צל‪ ,‬וכן אפשר דכל שהוא מרבה‬ ‫אמעריקא נכנס רבינו‬ ‫למדינת‬ ‫כאחד לישועתן ושמחתן של ישראל הכללות והשלימות בביאת מלכא משיחא‬ ‫במהרה דידן‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בסככו עד כמה שיוכל הוי מצוה‪ ,‬דהא שיעורו הוי בכולו‪,‬‬ ‫לעובי הענין לברר חזקתו‪ ,‬והעלה‬ ‫כעתירת וברכת‪,‬‬ ‫משא"כ אם הוא מטעם שכן הוא שיעורו א"כ אין צריך‬ ‫בידו שהוא אתרוג המובחר ביותר‬ ‫אברהם ראטה‬ ‫אחר שיש לו כל הסימנים המוזכרים‬ ‫בשם מערכת דבר יחזקאל‬ ‫אפי' למצוה להרבות סכך יותר מרוב צילתה‪ ,‬דהוי כמי‬ ‫בראשונים‪ ,‬וסיפר כמה מקורבים‬ ‫מ ע רכ ת‬ ‫שמרבה יותר מכזית מצה וכדומה לזה דאין בו מצוה‪.‬‬ ‫ומתפללי ביהמ"ד שבשעתו נטל‬ ‫דבר יחז‬ ‫ק אל‬ ‫וכן נפק"מ להיכי שיש לפניו שני סוכות אחד מסוכך‬ ‫רבינו אתרוג תימני וחתכו לרוחבו‪,‬‬ ‫להוצאת ספרי כ"ק מרן‬ ‫רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל‬ ‫ונכנס לבבית מדרשו ובשמחה‬ ‫על פני כולו ואחד מסוכך רק ברובו‪ ,‬דאי המשך בעמ' ה'‬ ‫עצומה הראה אותה המשך בעמ' ו'‬ ‫|| ד ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫הלכות‬ ‫סוכות (ב)‬ ‫דבר הלכה‬ ‫המשך דבר הכתבים‬ ‫פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל‬ ‫נימא דשיעור צילתה מרובה הרי הוא רק מדין רובו‬ ‫‘תרי הלכתות’ ‪ -‬חבוט רמי ודופן עקומה‬ ‫סכך צריך שיכלו הגשמים לירד לתוך הסוכה‬ ‫ככולו‪ ,‬א"כ יש להדר שיאכל בהסוכה שמסוככת‬ ‫ ‪.‬חיסוכה שסביב דפנותיה היו נסרים רחבים יותר‬ ‫ ‪.‬ד יסכך הסוכה צריך שלא יהא נעשה באופן של‬ ‫ע"פ כולו וכנ"ל דלמצוה בוודאי בעינן כולו‪ ,‬ואי נימא‬ ‫מד’ טפחים באופן שהוא סכך פסול‪ ,‬ובאמצעה היה‬ ‫קבע עד שימנע הגשמים מלירד לתוך הסוכה‪ ,‬אלא‬ ‫דצילתה מרובה כך הוי שיעורו מעיקרו א"כ אין נפק"מ‬ ‫חלל ששם הניחו הסכך הכשר‪ ,‬אלא שלא היה הסכך‬ ‫צריך להיות ארעי‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬אין צריך שיהיו‬ ‫באיזה מהן יאכל דיוכל לאכול גם בהסוכה שהוא רק‬ ‫בחלל עצמו אלא למטה ממנו שלשלו הסכך בתוך חלל‬ ‫הגשמים יכולין לירד לתוך הסוכה ממש‪ ,‬ולכן אם‬ ‫צילתה מרובה‪.‬‬ ‫הסוכה נמוך יותר מג’ טפחים‪ ,‬הסוכה כשרה‪ ,‬דאמרינן‬ ‫נעשה באופן ארעי אלא שמחמת סיבה וגורם חיצוני‬ ‫א”א שיכנסו הגשמים לתוך הסוכה‪ ,‬אינו פוסל]א[‪.‬‬ ‫ולכאורה הי' נראה להביא ראי' דשיעור צילתה‬ ‫חבוט רמי על הסכך הפסול שבצדדים‪ ,‬ודופן עקומה‬ ‫עד הסכך הכשר]ד[‪.‬‬ ‫מרובה הוי מדין רובו ככולו דאי לא תימא הכי אלא‬ ‫סכך הנעשה באופן מיוחד שאין הגשמים יכולין לירד‬ ‫שדין צילתה מרובה כך הוי שיעורו מעיקרו א"כ כל‬ ‫תרי הלכתות כשהלכה אחת באה שלא מחמת הסוכה‬ ‫לתוכה‬ ‫‪.‬וטלפיכך‪ ,‬סכך הנעשה מנסרים המסודרים באופן‬ ‫סוכה ליתכשר ברוב שיעור צילתה מרובה מדין רובו‬ ‫ ‪.‬טיתרי הלכתות בסוכה לא אמרינן‪ ,‬דין זה הוא‬ ‫רק היכי דשני ההלכות באין מחמת הסוכה עצמה‬ ‫מיוחד שאין הגשמים יכולים ליכנס לתוך הסוכה‪ ,‬דהיינו‬ ‫ככולו ואמאי בעינן צילתה מרובה לעיכובא‪ ,‬וכמבואר‬ ‫וא”א לומר הלכה אחת אלא מכח ההלכה האחרת‪ ,‬אבל‬ ‫שמניחים שנים למטה ואויר ביניהם ואחד‬ ‫בריש סוכה דצילתה מרובה הוי לעיכובא‪ ,‬והוא‬ ‫כאשר הלכה אחת באה שלא מחמת הסוכה‪ ,‬אלא מחמת‬ ‫אע”פ‬ ‫למעלה כנגד אויר שביניהם כזה‬ ‫מפורסם בכמה מקומות‪ .‬אלא וודאי שיעור צילתה‬ ‫שהיה מקום להכשיר אם החלק העליון אינו‬ ‫מרובה הוי מדין רובו ככולו‪ ,‬ומשו"ה הוי שיעור צילתה‬ ‫דינים אחרים‪ ,‬ממילא גם לענין סוכה אפשר לומר שני‬ ‫בתוך ג’ טפחים לחלק התחתון‪ ,‬דאז נידון‬ ‫ההלכות יחד]ה[‪.‬‬ ‫מרובה לעיכובא‪.‬‬ ‫כמו גורם חיצוני המונע כניסת הגשמים לסוכה שאינו‬ ‫שינה בסוכה שהכשירה הוא ע”י דופן עקומה בשמיני‬ ‫פוסל‪ ,‬אכן למעשה אין לסכך בהם כלל]ב[‪.‬‬ ‫איברא הדר חזינא דאין זה ראי' והאי ברותא הוא‪,‬‬ ‫עצרת‬ ‫סכך או דפנות שאינם עומדים ברוח מצויה בכוחות‬ ‫דהתניח כשהשיעור הוי בכולו שייך להכשיר הסוכה‬ ‫ ‪.‬כסוכה שכל הכשירה הוא על ידי דין דופן‬ ‫עצמם‬ ‫ברוב צילתה מדין רובו ככולו דהמיעוט חמתה בטלה‬ ‫עקומה‪ ,‬מותר לישן בה בשמיני עצרת משום דהוי כמו‬ ‫‪.‬זטסכך שאינו עומד ברוח מצויה פסול‪ ,‬ומכל מקום‬ ‫לה לגבי הרוב‪ ,‬אבל אם שיעור הסכך הוי ברובו לא‬ ‫סוכה פסולה]ו[‪.‬‬ ‫אין צריך שיהא עומד ברוח מצויה בכוח עצמו‪ ,‬אלא‬ ‫שייך לומר דליסגי לי' ברוב שיעור צילתה מרובה דנהי‬ ‫גם אם ע”י סיוע חיצוני של דבר אחר המונע ביאת‬ ‫דבכה"ג איכא רוב צילתה מרובה‪ ,‬מ"מ פסול מכח‬ ‫בפני עצמן אלא מחמת גורמים צדדיים שימנע מהמקום שליטת הרוח‪ ,‬דדעת‬ ‫הרוח וכדו’‪ ,‬שפיר דמי‪.‬‬ ‫גדולי האחרונים דלא הויא מחיצה‪ ,‬מ״מ חלוק הוא בזה דין סכך מדין מחיצה‪,‬‬ ‫דבכה"ג חמתה מרובה‪ ,‬דעכ"פ קיי"ל דחמתה מרובה‬ ‫דרק גבי דפנות דאתינן עלה מדין תורת מחיצה וכל שהוא באופן שאינה יכולה‬ ‫‪.‬זילפיכך‪ ,‬אם מגביה דפנות הסוכה למעלה ממקום‬ ‫פוסל ובכה"ג הא הוי חמתה מרובה‪ ,‬א"כ שוב אפשר‬ ‫לעמוד ברוח מצויה לאו תורת מחיצה עלה‪ ,‬ולפיכך אף דהמחיצה נמצאת כעת‬ ‫הסכך כדי למנוע תוקף שליטת הרוח על הסכך‪ ,‬אינו‬ ‫באופן שיכולה להתקיים שימנעו ממקום ההוא שליטת הרוח‪ ,‬מ״מ לאו תורת‬ ‫פוסל‪ .‬אבל דפנות הסוכה אם אין אינם עומדים ברוח‬ ‫לומר דשיעור צילתה מרובה כך הוי שיעורו מעיקרו‪,‬‬ ‫מחיצה עליו‪ ,‬דעל תורת מחיצה יש דין דבעינן שיכולה לעמוד בעצמותה לפני‬ ‫מצויה מכח עצמם בלא סיוע חיצוני‪ ,‬פסול]ג[‪.‬‬ ‫ומ"מ לא מהני רובו ממנו דא"כ נמשכא דחמתה‬ ‫שליטת רוח המצויה‪ ,‬וזה הא אינה יכולה‪ ,‬משא״כ סכך זה אינו מתורת דין‬ ‫מחיצה אלא שיהא הסכך עשוי באופן שלא יפילנו הרוח‪ ,‬דאם הרוח יפילנו לא‬ ‫מרובה‪ ,‬וכבר הארכנו בזה בספר עמק שמעתתא‬ ‫מקרי סכך הואיל ובכל עת ורגע עומד ליפול‪ ,‬אבל אל מתורת מחיצה אתינן‬ ‫א‪ .‬כתבו התוס’ (סוכה ב‪ .‬ד”ה כי וכן פסק השו”ע (או”ח סימן תרלא סעיף ג’) דכל שאין‬ ‫(בשמעתא דסוכה תחת האילן סוף אות ב')‪ .‬ולענ"ד משמעות‬ ‫עלה‪ ,‬ולפיכך כל שעשוי באופן שלא יוכל לשלוט שם הרוח להפילו‪ ,‬שפיר‬ ‫הוי סכך אף שלולא הגורמין המונעין את הרוח לא היתה ביכולת הסכך לעמוד‬ ‫הגשמים יכולין לירד לתוכה פסול‪ .‬אכן דין זה שכל שאין הגשמים יוכלין‬ ‫הדברים הוי שכן הוא שיעורו מעיקרא בשיעור צילתה‬ ‫לירד לתוכה פסול‪ ,‬הוא פסול בשיעור הסכך המכשיר את הסוכה‪ ,‬שאותו סכך‬ ‫בפני הרוח (עמק התשובה ח”ג סימן נ’)‪.‬‬ ‫שצריך שיהיה ארעי באופן שהגשמים יכולין לירד לתוכה‪ ,‬אבלה סוכה עצמה‬ ‫מרובה ולא מטעם רובו ככולו עיי"ש‪ ,‬ואין העת מספיק‬ ‫ד‪ .‬דיכולין לומר חבוט רמי על הסכך הפסול שבצדדין ונידון כאילו הוא למטה‬ ‫אין בה דין שצריך שיהיו הגשמים יכולין לירד לתוכה‪ ,‬דאם יש איזה גורם‬ ‫לי להאריך בזה‪.‬‬ ‫אצל הסכך הכשר‪ ,‬דכמו דאמרינן חבוט רמי לענין סכך כשר בסוכה המדובללת‬ ‫חיצוני שמונע את הגשמים לירד בה‪ ,‬זה לא איכפת לן‪ ,‬דהא כל חיליה דהתוס’‬ ‫~‬ ‫(סוכה כב‪ ,).‬ה”נ אמרינן חבוט רמי לענין סכך הפסול במקום שהוא נצרך להכשר‬ ‫דבעינן שיהיו הגשמים יכולין לירד בה‪ ,‬הוא מהא דבעינן שהסוכה יהיה לה‬ ‫הסוכה‪ .‬ואע”ג דכבר כתב הר”ן (סוכה ט‪ .‬מדפה”ר) והובא בב”י (או”ח סימן תרלב סעיף‬ ‫דין ארעי‪ ,‬והלא כל דין זה אינו אלא בסכך בלבד‪ ,‬אבל אינו דין בעצם הסוכה‬ ‫א’) לענין גוד אסיק ודופן עקומה דתרי הלכתות לא אמרינן‪ ,‬וכן לבוד ודופן‬ ‫וכמבואר בריש סוכה (ב‪ ,).‬והיא סברא אלימתא לענ״ד (עמק התשובה ח”ב סימן נו‬ ‫עקומה לא אמרינן כמ”ש בחידושי רבנו חיים הלוי ז”ל על הרמב”ם (סוכה פרק‬ ‫ה’ הלכה כא) בדעת הרמב”ם (שם)‪ ,‬אעפ”כ כבר כתבו הפוסקים דהיינו רק היכי‬ ‫ד”ה אולם)‪.‬‬ ‫‪ .‬קפג ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שורש השאלה בסכך זה הוא אם החלק העליון הוא דבר נפרד מהסכך דלמטה‪,‬‬ ‫דשני ההלכות קשורים זה בזה‪ ,‬וא”א לומר הלכה אחת אם לא שנאמר מקודם‬ ‫הלכה האחרת וכמ”ש בשו”ת רעק”א (קמא סימן יב)‪ ,‬ולכן בנידון דידן דאפשר‬ ‫או שמתאחד עם הסכך שלמטה‪ ,‬ולכאורה יש לפשוט דין זה מדין סוכה‬ ‫מאמר אודות היציאה מדירת קבע לדירת עראי‬ ‫המדובללת דהיינו קנה עולה וקנה יורד דקיי”ל (או”ח סימן תרלא סעיף ה’) שהיא‬ ‫לומר חבוט רמי גם זולת דופן עקומה וכן דופן עקומה זולת חבוט רמי‪ ,‬ממילא‬ ‫כשרה‪ ,‬ודעת רש”י (סוכה כב‪ .‬ד”ה קנה) דהיינו שלא השווה הסכך להשכיב הקנים‬ ‫ומה שנרמז בזה דרך בעבודת השי"ת‬ ‫אין שני ההלכות קשורים זה בזה‪ ,‬ורק דלצורך הכשר הסוכה בעינן לומר‬ ‫זה אצל זה‪ ,‬אלא אחד למטה ואחד למעלה ומתוך כך חמתה מרובה מצילתה‪,‬‬ ‫שני ההלכות‪ ,‬אבל אין אחד מהם מיוסד על זולתו‪ .‬ואע”פ שהיה מקום לומר‬ ‫דהלכתא דחבוט רמי בנידון דידן מיוסד על ההלכה דדופן עקומה‪ ,‬דהיינו דאם‬ ‫ואשמועינן מתניתין דאמרינן כל שאילו היו מסוככין בשוה היתה צילתה מרובה‬ ‫מחמתה כשרה‪ ,‬וכתבו התוס’ (שם ד”ה קנה) דכשאין בין זה לזה ג’‪ ,‬חשיב כלבוד‬ ‫ב"ה‬ ‫לא נימא מקודם ההלכה דדופן עקומה‪ ,‬נמצא דהלכתא דחבוט רמי לא אהני לן‬ ‫דמי והכל אחד עיי”ש‪ .‬וא”כ בנידון דידן נמי לחומרא כשאין החלק העליון‬ ‫י"ג תשרי תשל"ג פעיה"ק ירושלים ת"ו‬ ‫מידי‪ ,‬ולכאורה הלכתא דחבוט רמי לא נאמר רק היכי דבא לפעול ע”י חבוטו‬ ‫גבוה מהתחתון ג’‪ ,‬מצטרפין אהדדי ונידונין כאילו כולן מוצבין זה אצל זה‬ ‫למטה כגון שמתכשר הסוכה ע”י זה‪ ,‬וזה הלא א”א מבלי שנאמר מקודם‬ ‫והכל הוי עצם הסכך‪ ,‬ואם מונע הגשמים מלירד בו‪ ,‬נידון כדין סכך המונע‬ ‫כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו‬ ‫ההלכתא דדופן עקומה‪ .‬ז”א מתרי טעמי‪ ,‬חדא דמאן יימר דהא אפשר דהלכתא‬ ‫דחבוט רמי נאמר בכל אופן גם אם אינו פועל הכשר למטה‪ ,‬כמו בדין לבוד‬ ‫הגשמים מלירד בו דפסול‪ ,‬אבל אם החלק העליון גבוה מהתחתון יותר מג’‪,‬‬ ‫דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי‬ ‫דלא חשיב בכה”ג להצטרף עם חלק התחתון‪ ,‬ממילא נידון כדבר הגורם מבחוץ‬ ‫דנאמר בכל דבר שהוא סמוך זה לזה פחות מג’ טפחים‪ ,‬ועוד נראה דבאמת‬ ‫ולא מעצמות הסכך ואינו פוסל‪ .‬ומ”מ למעשה גם מה שכתבתנו דאם הקנים‬ ‫אותם מארץ מצרים (ויקרא כג‪ ,‬מג)‪.‬‬ ‫אהני לן הלכתא דחבוט רמי לענין אוהל הטומאה‪ ,‬דנחשב מאהיל למטה ואם‬ ‫טומאה בצד זה מטמא בצד אחר‪ ,‬א”כ נהי דאינו פועל לענין סוכה [מבלי דין‬ ‫הן גבוהין מג’ דאז יש להקל‪ ,‬אף שאנו מדמין לומר כן‪ ,‬מ”מ לעשות מעשה‬ ‫מסתפינא ובפרט שיוכל לגרום פרצות בסיכוך הסכך‪ ,‬שלאחרונה המציאו כמה‬ ‫י"ל הנה תכלית יציאת מצרים הי' כדי שיעבדו את‬ ‫דופן עקומה] מ”מ שפיר פועל לענין טומאה‪ ,‬וממילא אין שני ההלכות קשורים‬ ‫מיני סככין שונים ומה יש שהן בחשש פסול‪ ,‬ובזמנינו זה לא יהיה מי שיעמוד‬ ‫ה'‪ ,‬וכש"כ (שמות ג‪ ,‬יב) וזה לך האות כי אנכי שלחתיך‬ ‫זה בזה (עמק התשובה ח”ג סימן נא)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬דמש”כ הר”ן (סוכה ט‪ .‬מדפה”ר) דתרי הלכתות בסוכה לא אמרינן‪ ,‬היינו דוקא‬ ‫יותר בפרץ באופן שבודאי ראוי להרחיק מזה‪ ,‬ובפרט להורות לרבים שיעשו כן‬ ‫(עמק התשובה ח”ג סימן מט)‪.‬‬ ‫בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על‬ ‫היכי דהשני ההלכתות באין מחמת דבר אחד דהיינו מחמת סוכה‪ ,‬דהוי כמו‬ ‫ג‪ .‬הנה לגבי דפנות כבר כתבו הפוסקים דמחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה‬ ‫ההר הזה‪ ,‬ע"כ‪ ,‬וכן בעשרת הדברות מתחיל (שם כ‪,‬‬ ‫מטעם אחד בזה לא אמרינן‪ ,‬אבל אם הלכה אחת באה מחמת דבר אחר‬ ‫פסולה אפילו עשאה בבית בקום שאין שם שליטת הרוח וכמ”ש המג”א (סימן‬ ‫ב) אנכי ה' א' אשר הוצאתיך מארץ מצרים‪ ,‬דהיינו‬ ‫שאינו מקושר להלכה האחרת‪ ,‬אז שוב שפיר אמרינן תרי ההלכות אף לדבר‬ ‫תרל ס”ק טו) וכ”כ בס’ תוספת שבת (סימן שסב סק”א) ובשו”ת אבני נזר (או”ח סימן‬ ‫האחר הנצרך באמת לשני ההלכתות‪ ,‬ולכן אם הלכה אחת נצרך מכח דיני‬ ‫רעח ס”ק יב) יעו”ש‪ ,‬וכ”ז לאו דוקא בתוך הבית ממש‪ ,‬אלא גם אם במקום גלוי‬ ‫שהקב"ה לא הוציא את ישראל ממצרים אך ורק כדי‬ ‫טומאה‪ ,‬כגון בחבוט רמי ודופן עקומה [הציור הנזכר לעיל בסמוך]‪ ,‬דאפשר‬ ‫המוקף בבתים גדולים וכתלים רבים המונעים תוקף שליטת הרוח שם‪ ,‬ג”כ‬ ‫לעבוד את ה' ב"ה‪.‬‬ ‫לומר דחבוט רמי אמרינן מחמת טומאה‪ ,‬שזה אין בו צורך כלל לההלכתא‬ ‫פסול‪ .‬ולכאו’ ה”ה נמי לגבי סכך דקיי”ל (או”ח סימן תרכט סעיף ז’) דאין להעמיד‬ ‫דדופן עקומה דלענין טומאה לא בעינן דופן‪ ,‬וממילא מכיון דאמרינן כבר חבוט‬ ‫הסכך בדבר המקבל טומאה‪ ,‬ומשמע דבעינן שהיא הסכך ראוי לעמוד בעצמו‬ ‫והנה ענין סוכה מרומז לדירת עראי‪ ,‬כי כל העולם‬ ‫רמי עבור דין טומאה‪ ,‬אז שוב אמרינן גם עבור סוכה ההלכתא דדופן עקומה‪,‬‬ ‫דכה״ג הוויין שני ההלכות מתרי טעמי‪ ,‬ובזה אפשר שוב לומר דכה”ג אמרינן‬ ‫שלא יפוזר ע”י הרוח‪ ,‬ולפי”ז אם אין הסכך עומד ברוח מצויה בכוחות עצמו‪,‬‬ ‫הוא רק בבחינת דירת עראי‪ ,‬וכל רגע ורגע יכול לקיים‬ ‫יש לפסול כמו בדפנות שאין עומדים ברוח מצויה שעשאן בתוך הבית‪ .‬אכן‬ ‫תרי ההלכתות אף לדעת הר״ן ז״ל ודברי סברא הן‪( .‬עמק התשובה ח”ד סימן נא ד”ה‬ ‫מדיני צורת הפתח יש ללמוד חילוק בין דפנות לסכך‪ ,‬כמו דבדיני צוה”פ כתבו‬ ‫מצוה‪ ,‬וכן מציירין אותו בנוי סוכה להורות כי יפה‬ ‫והנה)‪.‬‬ ‫הפוסקים (עי’ מחה”ש או”ח סימן שסב) דדוקא בב’ קנים שבצדדים בעינן שיוכלו‬ ‫שעה אחת במצוות ומעשים טובים בעוה"ז שהוא דירת‬ ‫היות דהסוכה אינה כשרה אלא ע”י דופן עקומה‪ ,‬א”כ בשמיני יכולים לומר‬ ‫ו‪.‬‬ ‫לעמוד ברוח מצויה‪ ,‬אבל בקנה העליון שעל גביהן אינו פסול אם אינו עומד‬ ‫דהוי סוכה פסולה‪ ,‬משום דדין דופן עקומה לא נאמר אלא רק להקל להכשיר‬ ‫ברוח מצויה כל שאינו ניטל לגמרי‪ ,‬וטעמא דמילתא הוא דעיקר המחיצה תלוי‬ ‫עראי שכל זמן שהוא בעוה"ז יכול לקשט עצמו במצות‬ ‫את הסוכה בזמנה‪ ,‬ולא להחמיר‪ ,‬וכמו שכתבנו בספר עמק שמעתתא (סוכה‪,‬‬ ‫בהקנים שבצדדים כיון דהם משום מחיצה‪ ,‬וכל שהרוח מנידו לא מקרי מחיצה‪,‬‬ ‫ומעש"ט כדי שיכנס לעוה"ב מקושט ומצויר‪ .‬והנה‬ ‫שמעתתא ג’ ס”ק יז)‪ ,‬ולכן נראה לומר דביום השמיני בודאי י”ל דלא אמרינן ביה‬ ‫משא”כ בקנה שע”ג לא הוי משום מחיצה אלא בכדי שייעשה על ידו צורה‬ ‫העני והגר יותר מרגיש כי עוה"ז הוא רק‬ ‫דופן עקומה‪ ,‬והסוכה פסולה ומותר לישן בה (עמק התשובה ח”ג סימן מט ד”ה עוד)‪.‬‬ ‫של פתח‪ .‬ולפי”ז גם לענין נידון דידן שאין הסכך או המחיצות יכולין לעמוד‬ ‫המשך בעמ' ו'‬ ‫|| ה ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫המשך דבר הכתבים‬ ‫המשך דבר הזכרונות‬ ‫בבחי' עראי שבלא"ה אין נח לו כ"כ‪ ,‬משא"כ איש‬ ‫סוכות היה קור גדול וירד גשם זלעפות‪,‬‬ ‫שאין העלין נחלקין כו'‪ .‬ולא הי' נוטל עם‬ ‫להלומדים כי הוא האתרוג היחידי שיש‬ ‫נכנסתי לביהמ"ד‪ ,‬ושיערתי בעצמי שמסתמא‬ ‫מא"ך על הלולב‪.‬‬ ‫בו את כל הסימנים שנזכרו ברא"ש ובשאר‬ ‫החשוב והאזרח אולי יעלה לו במחשבה כי עוה"ז‬ ‫יושב רבינו בסוכה גם בגשם‪ ,‬הלכתי לסוכה‬ ‫ראשונים‪.‬‬ ‫יש בו ממש והוא דירת קבע‪ ,‬ע"ז אמר כל האזרח‬ ‫ערבה‬ ‫של רבינו בביתו‪ ,‬פתחתי הדלת במקצת‬ ‫מרן זצ"ל שלח בענין זה תשובה ארוכה‬ ‫'ערבה' היה רבינו זצ"ל מהדר ליקח מאלו‬ ‫בישראל דהיינו אפי' האזרח והתושב ישב בסוכות‪,‬‬ ‫וראיתי לנגד עיני את רבינו זצ"ל מכוסה כולו‬ ‫שראשם ירוק ורך ונכפפים מרוב טריותם‪,‬‬ ‫לרביה"ק מסאטמאר זי"ע להראות לו חזקתו‬ ‫בפלאסטי"ק והגשם מזלף עליו בלי הפסק‪,‬‬ ‫למען ידעו כי ישראל בעוה"ז הן רק בבחי' סוכה‬ ‫וכל חדר הסוכה מלא מים‪ ,‬ורבינו יושב והוגה‬ ‫שבכך נתוודע בבירור שאין בהם כל חשש‬ ‫ונאמנותו של אתרוג התימני (נדפס בשו"ת‬ ‫עמק התשובה ח"ג סימן נ"ח)‪ ,‬וז"ל בתחילת‬ ‫שהוא דירת עראי‪ ,‬שעל מנת כן הוציאם הקב"ה‬ ‫בתורה בשלוה כאילו אינו מרגיש בקור‬ ‫נקטם ראשו‪ ,‬ולא די לו ליקח ערבה עם עלה‬ ‫התשובה‪" :‬להוד קדושת גאון ישראל וקדושו‬ ‫קטן בראשו הנקרא לבלוב‪ ,‬שהסימן הנ"ל‬ ‫ממצרים שעוה"ז יהי' אצלינו רק עראי ולא קבע‪.‬‬ ‫ובגשם היורד בסוכה]‪.‬‬ ‫עדיף יותר להוכיח על שלמותם שאינו נקטם‪.‬‬ ‫עט"ר רבן ומאורן של ישראל מרנא ורבנא‬ ‫שליט"א‪ .‬ארכובותי דא לדא נקשן בבואי‬ ‫ועוד יותר יש ללמוד מהסוכה‪ ,‬דדי אפי'‬ ‫סכך של בעמב"א לחביבות המצוה‬ ‫והחליף בכל יום הערבות‪ .‬מנהגו של רבינו‬ ‫לגשת אל קודש הקדשים פנימה להרים ידי‬ ‫רבינו הקפיד לכסות סוכתו בסכך‬ ‫היה ליקח ט' הדסים‪.‬‬ ‫בשתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח‪ ,‬וזהו כבר‬ ‫בעמבו"ס‪ ,‬כמו שהשתמשו אבותינו כל‬ ‫לכתוב שורות אחדים אודות נידון האתרוגים‬ ‫סוכה כשרה‪ ,‬והוא כבר מעון לשכינה הקדושה‪,‬‬ ‫חביבות וקדושת הסוכה‬ ‫הנקראים 'תיימענער אתרוגים' הנמצאים פה‬ ‫השנים‪ ,‬וטרח בעצמו להניח הסכך על‬ ‫בכל ימי החג ישב שמה בצילא‬ ‫בא"י שנוהגים כמה מהיראים יראי ד' לקחת‪,‬‬ ‫וכל האושפיזין קדישין באין שם‪ ,‬וא"כ ישא אדם‬ ‫הסוכה‪ ,‬ולא רצה להשתמש עם הסכך‬ ‫דמהימנותא ללמוד כל היום‪ ,‬ולא יצא מן‬ ‫ויען שמין אתרוג זה הוא משונה בקצת‬ ‫החדש‪ ,‬ומלבד החששות בהלכה שחייש עליו‬ ‫ק"ו בעצמו אם להשכינה הקדושה והאושפיזין‬ ‫(עיין שו"ת עמק התשובה ח"ד סימן ל"ג)‪ ,‬אמר טעמא‬ ‫הסוכה רק להתפלל בבית מדרשו‪ ,‬וראו‬ ‫דברים מאתרוגים המקובלים אצלינו‪ .‬נתתי‬ ‫קדישין מספיק בדירת עראי אפי' משתים כהלכתן‬ ‫דמילתא שיש בכך יותר חביבות דמצוה‬ ‫עליו שהוא עוסק במצוה זו בחביבות גדול‪,‬‬ ‫אל לבי לחקור אי אריך למיעבד הכי וליקרב‬ ‫והרבה פעמים ישב בעינים סגורות ועצומות‬ ‫משפטו לפני הוד כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר‬ ‫ושלישית אפי' טפח‪ ,‬וסוכה של עשרה טפחים‬ ‫ומראה סוכה הגון‪ ,‬משא"כ בהסכך החדש‬ ‫והי' בדביקות גדול בקדושת הסוכה‪ .‬מרן‬ ‫שליט"א"‪.‬‬ ‫(המחצלת) שמושיטין אותו בפעם אחת בלא‬ ‫גובה‪ ,‬וז' על ז' טפחים‪ ,‬וסכך של פסולת גורן ויקב‪,‬‬ ‫טירחה דמצוה‪.‬‬ ‫זצ"ל הקפיד מאוד על קדושת הסוכה‪ ,‬מיד‬ ‫נטיעה של שמחה‬ ‫א"כ בודאי לעצמו יסתפק במה שיש לו‪.‬‬ ‫שלא"ק של פלעסטי"ק‬ ‫אחר האכילה ציוה להוציא הכלים רקים‪ ,‬והי'‬ ‫סיפר הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ‬ ‫נזהר שיהיה הסוכה והשלחן נקי ומהודר‬ ‫וזה אפשר לפרש כוונת המדרש שהביאו (הובא‬ ‫הידר לתקן שלא"ק של פלעסטי"ק שיכולין‬ ‫[מה שלא ראו אצלו מעולם‪ ,‬שבביתו לא‬ ‫הי"ו‪ ,‬שהוא זכה להתעסק בהאתרוגים‬ ‫לראות הכוכבים שסבר שיכולין לקיים בזה‬ ‫המהודרים שנטע רבינו זצ"ל עבור חג‬ ‫בבני יששכר‪ ,‬מאמר צילא דמהימנותא‪ ,‬אות י"ט) שאיוב הי'‬ ‫מצות סוכה (אבל לא לענין לברך לישב בסוכה‪,‬‬ ‫הבחין כלל בענינים אלו]‪ ,‬והיה כסדר עומד‬ ‫הסוכות בקאליפארני"ע‪ ,‬וכך היה סדר‬ ‫ומזהיר עליו‪ ,‬והיה קורא ואמר "כלים רקים‬ ‫קורא תגר על היסורים עד שהראו לו דפנות סוכה‬ ‫כמבואר כ"ז בשו"ת עמק התשובה ח"ב סימן נ"ה)‪,‬‬ ‫חוץ לסוכה"‪ .‬הקפיד מאוד שנכרי לא יכנס‬ ‫הדברים‪ ,‬שרבינו זצ"ל כבר מסר לו אחר‬ ‫שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח‪ ,‬דהיינו שסוכה‬ ‫ושילם ממון ודמים וטרח טירחא גדולה‬ ‫להסוכה בכל ימי החג משום קדושת הסוכה‪.‬‬ ‫היו"ט האתרוגים שנטל עליו וקיים מצוותו‪,‬‬ ‫לתקנו‪ ,‬ואכן כשירד גשם וסגרו השלאק‬ ‫שהוא יתעסק בהן להכינם ולייבשן הזרעים‬ ‫הוא הוראה שכל העולם הזה הוא רק עראי ואין‬ ‫המשיך לשבת בסוכה וערך כל סדר עבודתו‪.‬‬ ‫לא דיבר שום דיבור חול בהסוכה‪ ,‬ואף‬ ‫שיהא ראוים לנטיעה ולגידול‪ ,‬וכך עשה‬ ‫הדברים הנחוצים דיבר רק בקצרה ובלה"ק‪.‬‬ ‫כדאי להתאונן עבור יסורים שבאין עליו בעוה"ז‪,‬‬ ‫אירע פע"א בשניו האחרונות באמצע‬ ‫גם ביקש את הילדים להתנהג בדרך כבוד‬ ‫ועסק בהכנת הגריעינים ולשמרן שיהיו ראוים‬ ‫שהכל הוא עראי וכחלום יעוף‪ ,‬ואדרבה להיות‬ ‫הלילה אחר שפסק הגשם והשלאק בהסוכה‬ ‫בהיותם בתוך הסוכה‪ ,‬אבל אף אם לא‬ ‫כדבעי‪ ,‬וכאשר שהה רבינו זצ"ל במקום‬ ‫הנופש בפאם ספרינג'ס בקאלאפארניע וישב‬ ‫שמחים ביסורין‪ ,‬ומשו"ה נתקררה דעתו‪.‬‬ ‫שבביתו היה עדיין מכוסה ורצה לנוח‬ ‫התנהגו במתינות ובנחת כראוי לא ראו עליו‬ ‫ולמד בבית המדרש מעוטר בטלית ותפילין‪,‬‬ ‫ולשכוב מעט‪ ,‬אבל כיון שהחמיר לעצמו שלא‬ ‫שום תנועה של הקפדה‪ ,‬אלא ישב בשמחה‬ ‫עוד י"ל בכוונת המדרש‪ ,‬שבסוכות אנו אומרים‬ ‫להשתמש עם הלופ"ט שלא"ק לא יכל לפתחו‬ ‫של מצוה וביראת הכבוד בכל משך שהותו‬ ‫הביא לו אז רש"צ כמה כלים של עציצים‬ ‫עם אדמה‪ ,‬ורבינו זצ"ל נטל בידיו הטהורות‬ ‫זמן שמחתינו דעיקר שמחה הוא עבודת השית"ב‪,‬‬ ‫בעצמו‪ ,‬יצא להסוכה הגדולה שבביהמ"ד‬ ‫בהסוכה‪ ,‬וסיפר בנו הגה"צ אבד"ק עמק‬ ‫ושכב על כמה כסאות‪.‬‬ ‫התשובה שליט"א שהקפיד שלא להכניס‬ ‫הגרעינים של כמה סוגי אתרוגים יאנעווא‬ ‫וכש"כ הרמב"ם ז"ל (פ"ח מהל' לולב הי"ב)‪ ,‬והיינו‬ ‫תמונות בהסוכה אף תמונות של גדולים‬ ‫ומאראקא ועוד‪ ,‬וברוב שמחה וחדוה תחב‬ ‫שבגשמיות לכאורה אין במה לשמוח‪ ,‬שהוא גר‬ ‫ליל יו"ט סוכות‬ ‫וצדיקים‪.‬‬ ‫באצבעותיו הגרעינים לתוך תוך האדמה‪,‬‬ ‫כשהגיע היו"ט סוכות‪ ,‬היה רבינו מתמלא‬ ‫ובתפילה להשי"ת ועיניים צפויות למרום‪,‬‬ ‫בסוכה של שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח‪,‬‬ ‫שמחה וקדושה נפלאה והיה השמחה שורה‬ ‫אף בשמע"צ דקדק על פי רוב בכל השנים‬ ‫שיוכל לזכות לקיים בהם מצות התורה של‬ ‫וא"כ איך אומר זמן שמחתינו אם אוכל ויושב‬ ‫סביבו בחי' עוז וחדוה במקומו‪ .‬אחר תפילת‬ ‫לאכול בהסוכה מלבד אם הי' גשם וכדו'‪,‬‬ ‫ולקחתם לכם פרי עץ הדר‪ .‬ובמשך מהלך כל‬ ‫וכמבואר בשו"ע (סימן תרס"ח ס"א‪ ,‬ועיין שו"ת‬ ‫ומטייל בדירה פחותה כזה‪ ,‬אך זה הוראה דעיקר‬ ‫מעריב נזדרז רבינו מאד ורץ במהירות לעבר‬ ‫עמק התשובה ח"ג סימן מ"ט)‪ .‬והחביבות למצות‬ ‫השנה היה רבינו חוזר ושואל תמיד את רש"צ‬ ‫הסוכה‪ ,‬ונכנס לסוכה ביראה וברוב שמחה‪,‬‬ ‫אודות הנטיעות אם גדל בטוב וכו'‪ ,‬וראינו‬ ‫שמחה אצל ישראל הוא שמחת ה'‪ ,‬והגשמיות‬ ‫ומיד נעמד להזמין את האושפיזין קדישין‪,‬‬ ‫סוכה ראו בעליל בעת שנפרד מהסוכה ונשק‬ ‫שהיה תמיד מחשבתו על זה שבעזרת השי"ת‬ ‫כלא נחשב‪ ,‬ושפיר שייך לשמוח‪ ,‬ומש"ה כשהראה‬ ‫והחל באמירת הקידוש כשהוא עטוף בטלית‬ ‫כל הכותלים בחביבות גדול וראו על עיניו‬ ‫קצת‬ ‫יצליח הגידול‪ ,‬ואחר שגדלו כבר‬ ‫דמעות של שמחה מרוב התרגשות‪ ,‬ויצא‬ ‫שסוכה הוא אפי' שתים כהלכתן ושלישית אפי'‬ ‫והיה מראה פניו בוערים כאש להבה בקידוש‬ ‫מאחוריו ופניו כלפי הסוכה‪ ,‬ומי שראה מראה‬ ‫בהעציץ‪ ,‬העביר רש"צ את הנטיעות לפרדס‬ ‫היום וברכת שהחיינו‪.‬‬ ‫שיהיו נגמרים שם‪ ,‬ורבינו הגיע להמעמד של‬ ‫טפח נתברר שעיקר שמחה הוא עבדת ה'‪ ,‬ומשו"ה‬ ‫זו לא ימוש ממנו לעולם‪[ .‬וסיפר בנו הגה"צ‬ ‫מרוב חביבות המצוה אכל רבינו כזית‬ ‫אבד"ק עמק התשובה שליט"א שגם בכניסה‬ ‫הנטיעה‪ ,‬והיה נתון בשמחה גדולה שהגענו‬ ‫נתקררה דעתו‪.‬‬ ‫הראשון כשהוא עטוף עדיין בטליתו‪ ,‬וקפידא‬ ‫לזה‪ ,‬ובתפלה למרום שימשיך הגידול הלאה‬ ‫להסוכה בלילה הראשונה ראו כמ"פ שעמד‬ ‫היה לו לאכול הכזית בבליעה אחת כמו‬ ‫בכי טוב‪ ,‬וערך לחיים לכבוד השמחה‪.‬‬ ‫~‬ ‫דעת אלו המחמירים כן בכזית ראשון של‬ ‫קודם שנכנס להסוכה בדביקות‪ ,‬ואח"כ קפץ‬ ‫ממקומו ונכנס להסוכה ואמר "לשם מצות‬ ‫וב"ה שבמשך השנים התחיל האילן לעשות‬ ‫מצה בפסח (כמבואר בשו"ע סימן תע"ה ס"א‬ ‫סוכה" ונכנס בשמחה רבה]‪.‬‬ ‫פרי לטובה (כידוע מדרך גידול אילני אתרוגים‪ ,‬שרק‬ ‫‪ .‬קפד ‪.‬‬ ‫ובנו"כ שם)‪ .‬רבינו היה דואג מאד שיהיה לו‬ ‫אורחים לסעודות החג‪ ,‬וכל הסעודה היה‬ ‫גשמי ברכה‬ ‫אחר עבור כמה שנים מתחילים להוציא פירות יפים‬ ‫ומהודרים) וממנו לקח רבינו לברכה בכל שנה‬ ‫בטעם למה נקבעו הימים הקדושים‬ ‫דואג הרבה שיהיה להם מכל טוב בשר ודגים‬ ‫מצוות סוכה היתה חביבה עליו עד‬ ‫ושנה ביו"ט סוכות‪ .‬ומספר ר' שלמה צבי‬ ‫למאוד‪ ,‬וכל רוחות שבעולם לא יכלו‬ ‫בתחילת השנה דוקא‬ ‫וכל מטעמים‪ ,‬וכיבדם בכל מני כיבודים‪.‬‬ ‫בעת הסעודה שוררו הרבה‪ ,‬רבינו עמד כמה‬ ‫להוציאו מהסוכה‪ ,‬ואף כשירד גשם שוטף‬ ‫שליט"א שהראה פעם לכמה מומחים את‬ ‫האתרוגים והתפעלו כולם מיופיים והידורם‪,‬‬ ‫פעמים לרקידה לכבוד זמן שמחתינו‪.‬‬ ‫לא יצא מהסוכה‪ ,‬והרבה פעמים כיסה עצמו‬ ‫וכשסיפר להם כל מהלך הזריעה אמרו לו‬ ‫ב"ה‪ ,‬אסרו חג סוכות תשמ"ט‬ ‫בפלעסטי"ק עד ראשו‪ ,‬או העלו כסא על‬ ‫המומחים פה אחד שאינו מן הנמצא שיגדלו‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון‬ ‫השלחן לכסות המאכל‪ ,‬אבל מעולם לא טעם‬ ‫הקב"ה בטובתו עלינו נתן לנו את כל המועדים‬ ‫אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה‬ ‫אף משהו חוץ לסוכה ואפילו אם ירד גשם‬ ‫אתרוגים נאים אלא בעץ שנזרע מענף של‬ ‫עץ אחר‪ ,‬אבל כשנוטעים גרעינים באדמה‬ ‫הקדושים הללו‪ ,‬החל מר"ה עד אחר שמיני עצרת‪,‬‬ ‫שאהב רבינו זצ"ל את מצוות ארבעת המינים‬ ‫שוטף הרבה שעות‪[ .‬וכן סיפר לנו הרה"ח ר'‬ ‫לא יתכן שיגדל אתרוגים נאים ומהודרים‬ ‫בוז יבוזו לו‪ - ,‬דקדוקים והידורים רבים‬ ‫בתחלת השנה ולא בסופו‪ .‬בכדי שיחול הקדושה‬ ‫השקיע רבינו במצוה זו שיהיה לו‬ ‫שלמה צבי שפיטץ הי"ו‪ :‬פעם אחת בחוה"מ‬ ‫כלל‪ ,‬ופשוט להם שלפי יופיים של‬ ‫על ישראל בתחלה‪ ,‬ומגו דאיתקצאי בתחילת‬ ‫ד' מינים מהודרים בתכלית ההידור‬ ‫אתרוגים אלו‪ ,‬היה בבחינת מעשה‬ ‫לזכרון עולם בהיכל ה'‬ ‫ניסים בברכת ובתפלת רבינו זצ"ל‪.‬‬ ‫השנה אתקצאי לכולה שתא‪ ,‬וכדאמרינן (שבת מ"ג‬ ‫והיופי‪ ,‬וכשבא לקיים המצוה ביום‬ ‫הראשון של חג הסוכות ולקחתם‬ ‫לולב‬ ‫ע"א‪ ,‬ובעוד מקומות) מגו דאיתקצאי לבין השמשות‬ ‫לכם וגו' ושמחתם לפני ה'‪ ,‬היה כל‬ ‫הגליון נתנדב לעילוי נשמת חו"פ כבוד הגאון הצדיק‬ ‫'לולב' היה נוטל לולב גדול‬ ‫איתקצאי לכולה יומא‪ ,‬וה"נ כן שבזמנים האלו יורד‬ ‫קדושה מרובה על ישראל ומתקדשין ומתטהרין‪,‬‬ ‫כולו בשמחה ובדביקות עצומה‪- ,‬‬ ‫שעה ארוכה קודם הנץ החמה היה‬ ‫זצ"ל‬ ‫רבי עמרם ראטה‬ ‫וירוק‪ ,‬והיה מהדר שיהיה ראש‬ ‫הלולב ירוק לגמרי‪ ,‬ודקדק שיהיה‬ ‫ועי"ז איתקצאי לכולה שתא‪.‬‬ ‫מתכונן בהכנה דרבה‪ ,‬ומיד עם הנץ‬ ‫זצוקללה"ה‬ ‫יחזקאל‬ ‫בן כבוד קדושת מרן רבינו‬ ‫לולב ישר ולא כפוף‪ .‬ולפעמים היה‬ ‫החמה בירך רבינו על הלולב בקול‬ ‫האמאראד‬ ‫משה‬ ‫אבד"ק היכל‬ ‫מהדר ליקח לולב שראשו כפוף‬ ‫ואח"כ שמחת תורה כי ע"י הטהרה והקדושה‬ ‫שלהבת קודש‪ ,‬וסידור הרש"ש‬ ‫נהפך לאבל מחולינו ונתבקש לישיבה של מעלה‬ ‫במקצת כעין קנעפ"ל אבל לא ממש‬ ‫וספרי כוונות פתוחין לפניו‪ ,‬והחל‬ ‫הקודמת ששאבו ע"י ימים הקדושים‪ ,‬ראויין לאור‬ ‫עבודת הנענועים שעות רבות‪ ,‬לא‬ ‫בליל התקדש חג הסוכות‪ ,‬ט"ו תשרי‪ ,‬תשפ"ה לפ"ק‬ ‫קנעפ"ל‪ ,‬לצאת דעת הרא"ש (כלל‬ ‫כ"ד סימן י'‪ ,‬הובא במשנ"ב סי' תרמ"ה ס"ק‬ ‫התורה ולקדושתו בלב פתוח‪.‬‬ ‫הקולמוס המשך בעמ' ז'‬ ‫יוכל‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫מ') שכתב אוהב אני יותר לצאת בו‪,‬‬ ‫|| ו ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫המשך דבר הזכרונות‬ ‫פרידה מהסוכה‬ ‫ולהתאמץ כ"כ בזה אחר עבודה ויגיעה שעות רבות‪ ,‬ענה לי רבינו‬ ‫לתאר כל עבודה זו שהיה עורכו בהתלהבות דקדושה נוראה‬ ‫בשעות של אחר הצהרים היה רבינו נפרד מהסוכה והיה זה‬ ‫כי כונה יש לו בזה ללמד את האברכים הצעירים ובעלי הבתים‬ ‫משך שעות רבות‪ .‬ומספרים בניו שליט"א שזכור להם שמעת זמן‬ ‫מעמד נורא הוד‪ ,‬שמתחילה היה נפרד מסוכתו הפרטית בביתו‪,‬‬ ‫לבוא ולשאול דבר הלכה בכל דבר וענין‪.]...‬‬ ‫עלות השחר כאשר רבינו התחיל בעבודת קדשו של ברכות השחר‬ ‫והיה שותה שם קצת יין ולפעמים גם אוכל מזונות‪ ,‬ומשורר כמה‬ ‫והנענועים לא יוכלו עוד לישון בהסוכה‪ ,‬מרוב העבודה שהיה‬ ‫ביקורי נימוסין‬ ‫נרגש ונרעש סביביו‪.‬‬ ‫ניגונים ואחר כך היה ניגש לדופני הסוכה מטיל ב' ידיו על הדפנות‬ ‫בשעות אחה"צ של חוה"מ היה מקבל פני האורחים רבנים‬ ‫ומחבקם ומנשקם ברוב חביבות כמי שנפרד מחבירו הטוב שנפשו‬ ‫ויושבי מדין שבאו לקבל פניו‪ ,‬וכן היה הולך לבקר בסוכותם של‬ ‫יש לציין שהרבה פעמים‪ ,‬אחר תפלת מעריב צוה רבינו להכריז‬ ‫קשורה בנפשו‪ ,‬וכדאיתא בשם השל"ה הק' שכתב "ראיתי בני עליה‬ ‫האדמורי"ם וגדולי התורה שבעיר והיו משתעשעים בדבר הלכה‬ ‫בביהמ"ד הזמן של נץ החמה‪ ,‬כדי שידעו אימתי אפשר לקיים‬ ‫שהיו מנשקין הסוכה בכניסתו וביציאתו" (הובא במשנ"ב ס' תע"ז)‪.‬‬ ‫ונושאים שעמדו על הפרק‪ ,‬בשנים קדמוניות נסע לוויליאמסבורג‬ ‫מצות נטילת לולב‪.‬‬ ‫לקראת תפילת מנחה היה רבינו נכנס לסוכה שבביהמ"ד‬ ‫וביקר אצל הגה"ק בעל ברך משה מסאטמאר זצ"ל‪ ,‬הגה"ק בעל‬ ‫סיפר נכדו הגה"צ רבי יואל זוסמאן הורוויץ שליט"א אב"ד ספיקא‬ ‫להיפרד מהסוכה‪ ,‬והיה זה מעמד מרומם מאד‪ ,‬ורבים וטובים‬ ‫ויחי יוסף מפאפא זצ"ל‪ ,‬הגה"ק מהרצ"ה מספינקא זצ"ל‪ ,‬הגה"צ‬ ‫ב"פ וראה"כ קארלסבורג‪ :‬בשנה האחרונה שנת תשפ"א‪ ,‬ורבינו היה‬ ‫נקבצו ובאו לראות 'מעמד הפרידה' של רבינו מהסוכה‪ ,‬רבינו‬ ‫אבד"ק דעברעצין זצ"ל‪ ,‬הגה"צ ר' ישראל חיים מנשה פריעדמאן‬ ‫חלש מאוד בתחילת ימי החג‪ ,‬כי נדבק במחלת הקאראנ"א‪ ,‬הייתי‬ ‫היה שותה קצת יין ולפעמים היה מחלק מזונות‪ ,‬ואח"כ שוררו‬ ‫זצ"ל ראב"ד סאטמאר‪ ,‬ואצל קרוביו אדמור"י דעעש‪.‬‬ ‫עמו לשמשו בליל הראשון של חג‪ ,‬ובכל חצי שעה התעורר משינתו‬ ‫כל הקהל ניגוני דבקות של חג הסוכות‪ ,‬ורבינו היה כל כולו‬ ‫וקפץ ממטתו כדי לקיים מצות נטילת ד' מינים‪ ,‬ובכל פעם אמרתי‬ ‫אחוז שרעפים ודבוק בסוכה‪ ,‬אח"כ אמר דא"ח מגודל הזכות‬ ‫הושענא רבה‬ ‫לו שעדיין לא עלה עמוד השחר ויחזור על משכבו לפי שהיה חלש‬ ‫שזכינו לישב בצילא דמהימנותא‪ ,‬ודיבר מתכלית הסוכה "תשבו‬ ‫ערב הושע"ר טבל במקוה ולבש בגדי לבנים‪ ,‬קרא בעצמו‬ ‫מאוד‪ ,‬עד שהגיע זמן חצי שעה קודם עלות השחר‪ ,‬אז אזר כגבור‬ ‫כעין תדורו"‪ ,‬תדורו כעין תשבו‪ ,‬שצריך להמשיך קדושת הסוכה‬ ‫משנה תורה‪ ,‬וערך סעודתו לכבוד אושפיזא דדוד מלכא משיחא‪,‬‬ ‫חלציו‪ ,‬ירד וטבל ובירך ברכת השחר‪ ,‬וישב והמתין בגעגועים לקיים‬ ‫על כל השנה‪ ,‬והיה רבינו אומר היהי רצון שיוצאים מהסוכה‬ ‫ואח"כ נכנס לביהמ"ד לאמירת תהלים‪ .‬ביום הושענא רבה האריך‬ ‫המצוה הגדולה‪ ,‬מסובב בסידורים של האריז"ל והרש"ש ומצפה‬ ‫ברוב רגש והשפכות הנפש‪ ,‬ולעת עתותי ערב כשכבר היה צריך‬ ‫מאוד בעבודת הנענועים‪ ,‬ודרש בעוז ובתעצומות במשך כל‬ ‫לזמן קיום המצוה‪ .‬ומיד בהגיע העת נעמד וקיים המצוה בשארית‬ ‫ללכת לתפילת מנחה היה רבינו יוצא במחול וברקוד בהתלהבות‬ ‫הנענועים ועורר מדברי תוכחתו לתשובה‪ ,‬ועורר זכותים על כלל‬ ‫כוחותיו בהתלהבות ובהתרגשות ובשמחה רבה‪ ,‬אע"פ שבאותו‬ ‫גדולה לכבוד היו"ט והסוכה הקדושה‪ ,‬ומזמר ברוב התלהבות‬ ‫ישראל ועורר לנצל הזמן עד החותם‪.‬‬ ‫תקופה כמעט ולא היה יכול לעמוד על רגליו‪.‬‬ ‫"ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו‪ ,"...‬והיה רבינו רץ ברקידה ובפזיזה‬ ‫שמיני עצרת ושמחת תורה‬ ‫עבודת הנענועים‬ ‫לקראת דפנות הסוכה ברוב גילה עד שהיה נראה ממש כפורח‬ ‫הן מתאמריה בשם הצדיקים זי"ע שכל עבודת בני ישראל‬ ‫רבינו היה עטוף בטליתו ומנענע הד' מינים‪ ,‬מוליך ומביא‬ ‫באויר מגודל השמחה וההתלהבות‪ ,‬והיה משליך עצמו על דפנות‬ ‫בימים הקדושים‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יום הקדוש‪ ,‬וחג הסוכות‪ ,‬הוא כדי‬ ‫מעלה ומוריד בכל כוחו ועוזו‪ ,‬פניו בוערים כלפידים‪ ,‬זיעה של‬ ‫הסוכה ומחבקם ומנשקם בחביבות עזה‪ ,‬כך היה בדופן אחר‬ ‫לבוא ולהגיע קמא מלכא בהאי עידנא עילאה‪ ,‬עריכת ההקפות‬ ‫מצוה ירד ממצחו‪ ,‬ומעיניו יורדים נחלי דמעות מרוב גיל ושמחה‪,‬‬ ‫דופן בכל ד' דפני הסוכה הק'‪ ,‬ובתוך הריקוד היה יוצא ונפרד‬ ‫בשמיני עצרת ושמחת תורה‪.‬‬ ‫ופעמים רבים ראו דמעות על הרצפה שתחתיו‪ .‬כשהיה מנענע‬ ‫מהסוכה כשהוא פוסע לאחוריו ופניו כלפי הסוכה [כמו שיוצאים‬ ‫לצד הארץ היה מתכופף רבינו עד שהגיע סמוך לארץ‪.‬‬ ‫עדיין חקוקים על לוח לבינו ורישומו ניכר בתוכינו‪ ,‬מה נאדר‬ ‫מביהכ"נ]‪ ,‬והולך ומרקד ופוסע בעצלתיים פסיעה אחר פסיעה‪,‬‬ ‫בגבורה מראה כהנא דבי רב‪ ,‬הוא ניהו מרן רבינו זצ"ל בכל עבודת‬ ‫לא שעה ולא שעתיים ערך עבודה זו‪ ,‬אלא משעת הנץ החמה‬ ‫וכל הקהל עומד ורואה גודל החביבות של רבינו למצות סוכה‬ ‫קדשו בלהב בכל האי יומא רבא‪ ,‬חג שמיני עצרת ושמחת תורה‪,‬‬ ‫עד תפילת שחרית בביהמ"ד שהתחילו לקראת השעה ‪ 9‬היה‬ ‫ועוצם קושי הפרידה של רבינו מהסוכה שממש צריך לקרוע עצמו‬ ‫תוארו כאש מתלקחת בדביקות עילאה ונהרות שמחה עוז וחדוה‪.‬‬ ‫רבינו שקוע בעבודה רבה ונשגבה של נטילת ד' מינים עם כל‬ ‫מהסוכה‪ ,‬וכך יצאו ופסעו רבינו יחד עם כל הקהל ברקוד ובזמרה‪,‬‬ ‫לא עלתה בידנו לכתוב כל אשר על ליבינו מכל תבערת מראות‬ ‫האתרוגים‪ ,‬וכשבאו לומר לרבינו כי עוד מעט והגיע זמן שחרית‪,‬‬ ‫כשפניהם כלפי הסוכה‪ ,‬וגם כשכבר נתרחקו קצת מהסוכה היה‬ ‫הוד שזכינו לראות אצל רבינו בימים הקדושים הללו‪ ,‬ולא באנו‬ ‫רימז להם שרוצה להתעכב עוד קצת‪ ,‬ונמשך הדבר עוד חצי‬ ‫רבינו פניו אל כלפי הסוכה עד שהגיעו לפתח בית המדרש אז‬ ‫אלא כמזכיר למי שזכה לראות בעיניו תואר מראה פני שלהבת‬ ‫שעה‪ ,‬כך נשנה הדבר לא פעם ולא פעמים‪ ,‬ובכל פעם אמר רבינו‬ ‫סובב רבינו פניו ונכנס אל בית המדרש לתפילת מנחה‪.‬‬ ‫הקדושה בהאי רעווא‪ ,‬ולמען יעמדו הדברים לזכרון‪ ,‬ואי"ה עוד‬ ‫כי רוצה לנענע עוד כמה דקין ונמשך הדבר עוד ועוד ולא הרגיש‬ ‫ליל שמחת תורה‬ ‫חזון למועד‪.‬‬ ‫שכבר עברו כשלש שעות בקודש‪ ,‬ובפעם אחת היה כל כולו‬ ‫לתפילת מעריב היה רבינו נכנס בשעה מאוחרת קצת‪ ,‬רבינו‬ ‫בדביקות במצוה וכל כמה שהעירו לו שכבר הגיע זמן שחרית לא‬ ‫ניגש לתפילת מעריב בשלהבת קודש כדרכו‪[ ,‬יש לציין שביום‬ ‫ליל שמיני עצרת‬ ‫פנה לבו לשמוע ולא יכל להתנתק מהמצוה‪ ,‬עד שהוצרכו לתפוס‬ ‫שמחת תורה היה לרבינו יארצייט על אמו הרבנית ע"ה]‪ ,‬אחר‬ ‫בליל שמיני עצרת אחר תפילת מעריב ניגש רבינו לפני העמוד‬ ‫לרגע ממנו הד' מינים ולהעירו מדביקותו הגדולה‪.‬‬ ‫מעריב החלו באמירת פסוקי אתה הראת‪ ,‬ורבינו אומר הפסוקים‬ ‫להחל מנהגי ההקפות‪ ,‬רבינו התחיל פסוקי אתה הראת בשלהבת‬ ‫ואף בשעה שירד גשם לא שינה כלום מעבודתו‪ ,‬והרבה פעמים‬ ‫בקול אדיר ובהתלהבות גדולה פסקא אחר פיסקא חזן וקהל‪.‬‬ ‫אש קודש‪ ,‬ואחר כך ערך ההקפות בהתלהבות גדולה‪,‬אבל לא היה‬ ‫מריבוי הגשמים נתלכלך טליתו אבל הוא לא ראה ולא ידע כלום‪,‬‬ ‫מאריך בהקפות כ"כ‪ .‬אחר ההקפות ערך רבינו השולחן לפני ה'‬ ‫כי היה כולו דבוק בקיום המצוה‪ .‬אשרי עין ראתה כל אלה‪.‬‬ ‫עבודת ההקפות הרקידה והנענועים‬ ‫בגילה ורננה‪.‬‬ ‫אח"כ החלו כל הקהל יחד עם רבינו לצאת בהקפות לכבוד‬ ‫נטילת לולב במשך כל שעות היום‬ ‫אכילה בסוכה‬ ‫התורה הק'‪ ,‬רבינו מרקד בתווך בתוך המחול‪ ,‬וכל הקהל צופים‬ ‫תפילת שחרית התפללו בהתלהבות‪ ,‬אמירת ההלל והנענועים‬ ‫רבינו היה אוכל סעודת יו"ט בסוכה בין בליל החג בין ביום ומרקדים ומפזזים סביבו‪ - .‬בהקפה שישית יצא רבינו במחול‬ ‫ערך עוד כמה שעות‪ ,‬בהודו לה' כי טוב רץ ורקד רבינו זצ"ל לכל‬ ‫אורך הביהמ"ד משך שעה ארוכה‪ ,‬אח"כ אמר רבינו ההושענות החג‪ ,‬כפי שפסק השו"ע (סי' תרמ"ח) שיש לאכול בשמיני עצרת גדול בעבודת הריקודין וההקפות לפני ה'‪ ,‬רבינו היה מעוטף‬ ‫בטלית על ראשו ופניו בוערים כלפידים‪ ,‬והוא אחוז ותפוס בב'‬ ‫שהיה‬ ‫בסוכה‪,‬‬ ‫לאכול‬ ‫הולך‬ ‫שהיה‬ ‫בעת‬ ‫רבינו‬ ‫של‬ ‫ודרכו‬ ‫בסוכה‪.‬‬ ‫בהתעוררות ובהשתפכות גדולה מאד‪.‬‬ ‫כאילו מתרץ הליכתו למצוא טעמים מדוע אוכל בסוכה‪ ,‬ואומר‪:‬‬ ‫ידיו את הס"ת‪ ,‬והחל לרקד ולפזז בכל עוז לפני ה'‪ ,‬ובכל רגע‬ ‫ראינו‬ ‫כן‬ ‫היום‪,‬‬ ‫משך‬ ‫הלולב‬ ‫נוטלים‬ ‫כמנהג אנשי ירושלים שהיו‬ ‫בואו ניכנס לאכול בסוכה‪" ,‬שהסוכה גדולה ורחבה ונח לאכל שם"‪,‬‬ ‫הולך וגובר סערת נפשו בדביקות ובהתלהבות יתירה ועילאה‪,‬‬ ‫אצל רבינו כמה פעמים שהיה יושב בסוכותו ואומר פרקי תהלים וכן "יש שם אויר טוב"‪ .‬וכמובן שאם היה הקור גדול או שירדו‬ ‫עד שכל גופו מרקד ומפזז ומתרומם כלפי עילא ברוב כח ועוז‬ ‫בהשתפכות הנפש בעוד שהוא אוחז הד' מינים מוגבהים בידיו‪ ,‬גשמים שלא היה אוכל בסוכה אלא בביתו‪ .‬בשמיני עצרת היה ישן‬ ‫עד כלות כחות גופו ונשימתו‪[ ,‬אחר ההקפות הוצרך להחליף‬ ‫ופעמים אף גמר כל ספר תהלים עם הד' מינים בידו‪ .‬ויש לציין בביתו ולא בסוכה כמנהג המובא בפוסקים‪.‬‬ ‫בגדיו שהיו ספוגים ורטובים מזיעה של מצוה] ‪ -‬וכל העם‬ ‫שלא היה הדבר קל כ"כ‪ ,‬שרבינו הידר לקחת אתרוג גדול ולולב‬ ‫מקיפים אותו כגורן ומתרוממים טפחים מעל גבי הקרקע ברוב רנן‬ ‫רחב וארוך‪ ,‬ומרוב חביבות המצוה החזיק הד' מינים בידו שעה תפילת גשם בשמיני עצרת‬ ‫ביום שמיני עצרת השכימו להתפלל‪ ,‬והתחילו התפילה מוקדם וזמר‪ ,‬ועיניהם צופיות לראות גודל תבערת אהבת התורה וקוב"ה‬ ‫ארוכה‪.‬‬ ‫יותר‪ .‬רבינו היה ניגש לתפילת גשם‪ ,‬לבוש בקיטל לבן‪ ,‬ואמרו המתפרץ בעוז ותעצומות‪ ,‬וגדול הוגיה ושוקדיה‪ ,‬ה"ה רבינו זצ"ל‪,‬‬ ‫בהשתפכות נפש גדולה‪" ,‬זכר אב נמשך אחריך כמים‪ ,"...‬עד שכל אשר כל תמצית דמו ונפשו נותן על התורה יום ולילה ובאהבתה‬ ‫השואבה‬ ‫בית‬ ‫שמחת‬ ‫בליל שני התאספו בביהמ"ד לכבוד שמחת בית השואבה‪ ,‬ודרש הקהל נמשך אחריו בהתעוררות גדולה ובשפיכת לב כמים‪" ,‬יחד ישגה תמיד‪ ,‬ומשם שואבים כל הקהל קטן וגדול רוח קדושה‬ ‫הרבה על הפסוק (תהלים ב'‪ ,‬ב') רוזנים נוסדו יחד‪ .‬בשבת חוה"מ הי' לב וגל אבן מפי באר חיים"‪ ,‬ואכן רבים וטובים היו באים במיוחד ואהבת תורה על כל השנה כולה‪.‬‬ ‫אח"כ ערך רבינו עבודת הנענועים עם הס"ת כמנהג הצדיקים‬ ‫דרכו להשמיע בס"ג פלפול באיזה סוגיא‪ ,‬והדברים היו שמחים לשמוע תפילת גשם מפי רבינו זצ"ל‪.‬‬ ‫ומאירים כנתינתן מסיני‪ .‬אושפיזא דיוסף החזיק להאושפיזין שלו‪,‬‬ ‫ביום שמיני עצרת לא ערכו סדר ההקפות‪ .‬ואחר תפילת מוסף הקדמונים‪ ,‬אין לשער ואין לתאר גדול תבערת הקודש בגילה‬ ‫ורקדו אצלו בכלי זמר ושמחו לכבוד האושפיזין ולכבוד יו"ט‪.‬‬ ‫וברעדה באותה שעה‪ .‬יש לציין שברוב השנים היה עורך ההקפות‬ ‫הלכו כל הקהל לאכול סעודת יו"ט‪.‬‬ ‫עם ספר תורה קטן וזעיר [כטפח גדלו] מיוחס לאדמור"י‬ ‫לא ניתנו מועדים לישראל אלא לעסוק בהן בתורה‬ ‫רוזין זי"ע‪ ,‬ובו ערך רבינו את ההקפות וכל עבודתו הק'‪,‬‬ ‫בימי חול המועד ביקש רבינו זצ"ל להתפלל בשעה‬ ‫על הטוב יזכר הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ שליט"א שהיה‬ ‫מביא הס"ת לרבינו על שמחת תורה בכל שנה ושנה‪ ,‬והכיר‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫מאוחרת מכמה טעמים שעמו‪ ,‬ואז היה לו הזמן כרצונו‬ ‫לעבודת הנענועים קודם התפילה‪ .‬בימי חול המועד אחר‬ ‫לו רבינו טובה על כך‪.‬‬ ‫לכבוד מעלת האי גברא יקירא המסור בלב ונפש לטובת “מערכת דבר יחזקאל" להוצאת ספרי‬ ‫כל עבודת התפילה והנענועים שערך כמה שעות‪ ,‬מיד יצא‬ ‫כ”ק מרן רבינו זי”ע בכל עת ובכל זמן‪ ,‬נכדו חביבו של מרן רבינו זצוק”ל‪ ,‬ה”ה‬ ‫לאמירת שיעורי תורה לרבים לכבודו של מועד‪ ,‬ורק אח"כ‬ ‫כל סדר ועבודת ההקפות אצל רבינו היו עורכים שעה‬ ‫ארוכה‪ ,‬והיו הרבה מכל העיר שבאים לחזות ולהשתתף‬ ‫הגה”צ רבי יוא<ל זוסמאן הורוויץ שליט"א‬ ‫התיישב לאכול סעודת היום‪.‬‬ ‫בעבודת הקודש של רבינו‪.‬‬ ‫אבד"ק תולדות צבי דספינקא ב"פ‬ ‫ללמוד וללמד‬ ‫אח"כ אמר רבינו בהתלהבות גדולה‪ ,‬כל הפזמונים‬ ‫ולכבוד חתנו הגה"צ גאב"ד קארלסבורג שליט"א‬ ‫בכל חוה"מ נסע להגיד השיעור בביהמ"ד פאפא‬ ‫שאומרים בהקפות‪ ,‬אל מסתתר‪ ,‬ידיד נפש‪ ,‬ועל כל פיסקא‬ ‫לרגל הכנסת בנו‪/‬נכדו כמר נפתלי ני"ו‬ ‫וויליאמסבורג‪ ,‬במסגרת 'אירגון שיעורי תורה'‪ ,‬רבינו ענה‬ ‫היה אומר תורה ומפרש הדברים בחן וביראה‪ ,‬בהשגות‬ ‫לשואלים דבר הלכה ואמר שיעורי תורה כעץ רענן ולא‬ ‫גבוהות בסוד ז' מידות ושבעה רועים קדישים‪ ,‬לעורר לב‬ ‫לעול התורה והמצות למזל טוב‬ ‫הרגיש אחד מהם שרבינו נמצא אחר שעות ארוכות של‬ ‫העם לאהבת קוב"ה אורייתא וישראל‪[ ,‬וכבר נדפסו חלק‬ ‫יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח‪ ,‬מתוך שמחה וטוב לבב‪ ,‬ואך‬ ‫יגיעה בעבודת התפילה והנענועים [סיפר הרה"ח ר' אייזיק‬ ‫טוב וחסד ירדפכם כל ימי חייכם‪ ,‬עדי נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו ‪ ,‬אמן‬ ‫פריעדמאן הי"ו‪ :‬שאלתי את רבינו מדוע רואה לטרוח‬ ‫המשך בעמ' ח'‬ ‫מהדב"ת עלי גליון]‪.‬‬ ‫|| ז ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫המשך דבר הזכרונות‬ ‫דבר החסידות‬ ‫וז״ש בסכת תשבו וגו' למען ידעו דורתיכם כי‬ ‫שולחן הטהור עם סיום מסכתא‬ ‫הרחמן הוא יקים לנו סוכת דוד הנופלת‪ .‬כי סוכה נוטריקון סומך ועוזר כל הנופלים‬ ‫בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוצאי אותם מארץ‬ ‫אחר התפילה היה רבינו נותן על קידוש לכבוד היארצייט‬ ‫וזה דוקא למי שבעיניו בבחי' אין שנחשב שפל‪ ,‬והקב"ה מגביהו ועוזרו כמ"ש‬ ‫מצרים‪ ,‬שבני ישראל שבכל דור צריכים לידע‪ ,‬כי אף‬ ‫של אמו הרבנית יהודית ב"ר יצחק הלוי ע"ה‪ ,‬יחד עם אחיו‬ ‫אמרי פנחס‬ ‫בגמ' (עירובין יג‪ ):‬מי שמשפיל עצמו הקב"ה מגביהו‪ ,‬וזה כלל גדול‪.‬‬ ‫אם נתונים בגלות ועובר עליהם כל מים הזידונים‬ ‫יבלחט"א הרה"ח ר' מנחם עזריאל ראטה שליט"א‪ .‬אחר כך היה‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר (כג‪ ,‬מ)‪ .‬ארז"ל (ויק"ר ל ז) שנקרא ראשון‬ ‫המנסה להטביעם‪ ,‬עכ"ז אם ישתדלו לילך בדרכי השי"ת‬ ‫עורך הסעודה ברוב שמחה וגילה‪ ,‬וברוב השנים היה עושה‬ ‫לחשבון עונות‪ ,‬נראה כפי שכ' בסה"ק שענין תשובה מאהבה הוא שעושה‬ ‫ולהתנהג כדבעי‪ ,‬הקב"ה לא יסיר חסדיו מאיתנו‪ ,‬וכמו‬ ‫בסעודה זו סיום מסכתא לע"נ אמו הרבנית ע"ה‪ ,‬ושוררו ניגונים‪,‬‬ ‫שביציא"מ פרס עלינו מסך ענני כבוד להגן בעדינו מכל‬ ‫ובכל השנים היו אורחים ביו"ט על שולחן רבינו‪ ,‬ואף שרבינו‬ ‫תשובה גם על המחשבה לא טובה‪ ,‬כי תשובה מיראה היא תשובה על מעשה‬ ‫הרודפים‪ ,‬כן נמי בכל זמן הגלות הקב"ה פורס עלינו‬ ‫היה שקוע רוב הזמן בדביקות ושמחתה של תורה‪ ,‬עכ"ז בזמן‬ ‫העבירה בפועל כי ירא מהעונש‪ ,‬ובחג הסוכות שהוא תשובה מאהבה מתבונן‬ ‫הסעודה היה משים לבו על האורחים ושואל להם ודואג לכל‬ ‫האדם בכל מחשבותיו הרעים לשוב עליהם‪ ,‬וזהו ראשון לחשבון עונות בימי‬ ‫סוכת שכינתו להגן בעדינו מכל המצרים‪ ,‬ובחי' זו של‬ ‫סוכות עומדת לישראל להגן עלינו עד ביאת משיח‪,‬‬ ‫צרכם לסעודת יו"ט‪.‬‬ ‫האהבה עושים תשובה על מה שהי' תחלה וראשון לפני העון ר"ל לפני מעשה‬ ‫העון והיא המחשבה שהיא קודם הפעולה‪ ,‬וזהו עיקר העבדות להיות נזהר מאוד‬ ‫וכענין שאמר הכתוב בפרשת וישלח‪ ,‬וכידוע מהרמב"ן‬ ‫חתן תורה‬ ‫לשמור המחשבה בטהרה וכראוי וממילא לא יבוא לידי חטא הפועל‪ ,‬וזהו ראשון‬ ‫שפרשת וישלח מרמז על הגלות עד ביאת המשיח‪,‬‬ ‫כעבודת הקודש בליל שמחת תורה‪ ,‬כן עבודתו ביום כל‬ ‫תפארת שמואל‬ ‫לחשבון העונות‪.‬‬ ‫ויעקב נסע סוכתה ויבן לו בית‪ ,‬לרמז דבחי' סוכה ענני‬ ‫ההקפות והנענועים והפיוטים‪ ,‬ברוב השתוקקות ושמחה של מצוה‪.‬‬ ‫והתברך בלבבו לאמר (דברים כט‪ ,‬יח)‪ .‬כי יש אנשים שבר"ה ויוה"כ אזי המה יראים‬ ‫כבוד מאיר בעדינו עד ביאת משיח‪.‬‬ ‫רבינו ניגש לתפילת פסוקי דזמרה שהיה יארצייט של אמו‬ ‫מאימת השופר ויום הדין הנורא‪ ,‬אולם בבוא חג הסוכות זמן שמחה אזי פורקים‬ ‫וזהו ענין הסוכה שמצד אחד נחשב הוא לגלות‬ ‫הרבנית ע"ה‪ ,‬אבל שחרית כיבדו את אחיו הרה"ח ר' מנחם‬ ‫מעט עול שמים מעליהם ומעדנים נפשם באכילה ושתי'‪ ,‬ומזה ח"ו יכולים לבוא‬ ‫המכפרת‪ ,‬ומצד שני הסוכה הוא עעני כבוד צל כנפי‬ ‫עזריאל שליט"א רבינו היה עולה חמישי וגם לחתן תורה‪ ,‬ואמר‬ ‫לידי שמחה של הוללות ולשכוח מיראת השי"ת‪ ,‬אולם העיקר צריך האדם בבוא‬ ‫שכינה‪ ,‬והענין הוא דהסוכה מלמדינו דגם כאשר אנו‬ ‫הברכות בקול אדיר ובדביקות גדולה‪ ,‬רבינו היה קורא הפרשה‬ ‫ימי שמחה לערב ביראת הבורא של ר"ה ויוה"כ ויהי' לבם נשבר בקרבם בזכרם‬ ‫בהתלהבות גדולה ובמתיקות נפלאה‪ ,‬והיה כל כולו בוער ומתלהב‬ ‫נמצאים בגלות הקשה בין האומות‪ ,‬עכ"ז הקב"ה שומר‬ ‫ומקפץ ומרקד בכל כוחותיו באהבתה ובשמחתה בסיומה של‬ ‫את עוונם‪ ,‬ואף אם עשו תשובה בימי הדין עכ"ז העיקר התשובה הוא בימי שמחה‬ ‫אתנו וסוכך ומגין עלינו מעול הגויים‪.‬‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫מתוך אהבה‪ ,‬וזהו והתברך בלבבו לאמר‪ ,‬רומז ללולב וסוכה‪ ,‬שלום יהי' לי‪ ,‬שאינו‬ ‫וזהו כל האזרח בישראל ישבו בסוכות‪ ,‬דידוע‬ ‫צריך להתענות‪ ,‬ואוכל לעדן את בשרו ולהתענג בתענוגים‪ ,‬אזי לא יאבה ה' סלוח לו‪,‬‬ ‫נעילת החג‬ ‫מהזוה"ק דהאזרח קאי על האושפזין הק' שבעה הרועים‪,‬‬ ‫כי בזה יקלקל כל ימי הסליחה‪ ,‬כי אין זו תשובה העיקריית בימי הדין‪ ,‬רק אדרבה‪,‬‬ ‫ויו"ט היה עושה בצאתו מהקודש בשלום‪ ,‬סעודת נעילת‬ ‫שהמה הכינו הדרך לבניהם אחריהם כדי שיוכלו להחזיק‬ ‫בבוא ימי השמחה בחג הסוכות צריך לגמור התשובה בקדושה וטהרה‪ .‬עטרת ישועה‬ ‫החג היה עורך רבינו בביהמ"ד יחד עם כל הקהל ברוב חדוה‬ ‫באמונה עד סוף הגלות‪ ,‬והמה באים לסוכה המרמז על‬ ‫ושמחה‪ ,‬היו מזמרים הרבה ניגונים לכבוד התורה ולכבוד‬ ‫ותנח התיבה בחודש השביעי כו' (בראשית ח‪ ,‬ד)‪ .‬רמז שעיקר הוא לאדם לתקן את‬ ‫גלות‪ ,‬ומשפיעים בחי' של שמירה עליונה ענני כבוד‬ ‫מעשיו בחודש השביעי הוא תשרי ואז תפילתו רצוי יותר משאר ימות השנה וזה‬ ‫היו"ט‪ ,‬זריקת תפוחין קדישין ע"י רבינו כמנהג הצדיקים‪ ,‬ורבינו‬ ‫בתוך הגלות‪ .‬ועכשיו הוא אושפיזא דיוסף צדיקא שהוא‬ ‫היה אומר דא"ח וחורז פנינים יקרים בערכה וקדושתה של‬ ‫ותנח התיבה כו' * בשבעה עשר יום לחודש דהיינו לאחר שעברו גם כן ימי החג‬ ‫ירד למצרים ופעל ועשה שיוכלו בנ"י להחזיק עצמם‬ ‫תורה‪ ,‬והיה מעורר הציבור ליקח את קדושת המועדים על‬ ‫שני ימי הראשונים וקיים בהם מצות סוכה ולולב ואז יש כח להקדושה לשלוט‬ ‫בקדושה בתוך הגלות הנורא‪ .‬והקב"ה יעזור שגם בתוך‬ ‫כל השנה‪ ,‬ודורש לעם דברי חיזוק ומוסר על כל הדברים‬ ‫נועם אלימלך‬ ‫על הרי אררט רמז להקליפות לשבר אותם על ידי הקדושה‪.‬‬ ‫הגלות נהי' מוקפים בענני הכבוד לחסות מזרם וממטר‪,‬‬ ‫הצריכים חיזוק במשך השנה‪ ,‬ומהם השמירה על קדושת הבית‬ ‫בנוסח הושענות מגדים תמתיק ותושיע‪ .‬יש להקשות‪ ,‬הלא מיני מגדים אינם‬ ‫ונזכה לסוכת עורו של לויתן‪ ,‬ועלו מושיעים בהר ציון‬ ‫היהודי וההתרחקות מכל עניני הגויים וכו'‪ ,‬ומברך את כל הקהל‬ ‫צריכים להמתקה‪ ,‬ויש לומר על פי מה דאיתא בספרי יראים פרוש על הפסוק‬ ‫לשפוט את הר עשיו‪ ,‬ונזכה לביאת המשיח ולבנין בית‬ ‫בברכות לרוב שיזכו לשאוב ולישא כל ברכת המועדים אל ביתם‬ ‫הראנו ד' חסדך (תהלים פה‪ ,‬ח)‪ ,‬כי בוודאי כל הנהגות מאת השם יתברך היא על‬ ‫המקדש‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫בקדושה ובנעימה בשמחה ובנחת‪ ,‬עדי נזכה לגאולה שלימה‬ ‫צד החסד והטוב‪ ,‬את החסדים לפעמים מכוסים המה מעיני בשר‪ ,‬והוא בקשתנו‬ ‫תשו"ח לבנו הגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א שהמציא לנו מאוצרותיו טעיפ מד"ת זו‬ ‫בביאת משיח צדקינו במהרה‪.‬‬ ‫להיותם תמיד בכל עת החסדים מגולים לעינינו‪ ,‬וזהו הראנו‪ ,‬וגם בכאן הבקשה‬ ‫הוא שהמגדים היינו החסדים המכוסים‪ ,‬תמתיק ותושיע להיותם מגולים‪ ,‬ויראו‬ ‫‪ -‬לזכר נשמת ‪-‬‬ ‫‪ -‬לזכר נשמת ‪-‬‬ ‫‪ -‬לזכר נשמת ‪-‬‬ ‫צמח דוד‬ ‫עינינו וישמח לבנו‪.‬‬ ‫נתנדב ע''י הרה"ח‬ ‫נתנדב לעילוי נשמת הרה"ח‬ ‫נתנדב לעילוי נשמת הרה"ח‬ ‫יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר משה צבי לעווינזאהן‬ ‫מוה"ר אהרן צבי ב"ר שאול‬ ‫יואל משה ברי"א ראטה ‪ -‬סופר סת"ם ‪845-376-4440‬‬ ‫לע"נ אביו מוהר"ר הילל בן ר' דוד ז"ל‬ ‫ז"ל‬ ‫מוה"ר יצחק ב"ר חיים‬ ‫דרוממער ז"ל‬ ‫נלב”ע שמחת תורה תשמ”ד לפ”ק‬ ‫נלב"ע י"א תשרי תשס"ב לפ"ק ‪ -‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫אלו יעמדו על הברכה‬ ‫נלב"ע כ"ז תשרי תשפ"ד לפ"ק ‪ -‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ולע"נ אשתו מרת ברכה בת עמרם ע”ה‬ ‫תשרי‬ ‫פרנסי הגליון‬ ‫הונצח ע"י בנו ידידינו הנכבד הרה"ח‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫הונצח ע''י‬ ‫לזכות אלפי רבבות בני ישראל‪ ,‬כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫נלב”ע שמחת תורה תשע”ד לפ”ק‬ ‫הרב ר' יואל משה‬ ‫עמוד המערכת‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הי"ו‬ ‫מוהר"ר חיים פריעדמאן‬ ‫המשפחה החשובה‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אברהם ראזנער הי"ו‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך בדרכיו‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך בדרכיו‬ ‫חשון‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך‬ ‫בדרכיו המפוארים‪ ,‬עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‬ ‫המפוארים‪ ,‬עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫המפוארים‪ ,‬עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' חיים ארי'‬ ‫הרה"ח ר' יוחנן‬ ‫הרה"ח ר' שלום‬ ‫קויפמאן הי"ו‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫שיפף הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יקותיאל יהודה‬ ‫(לייבי) וואלדמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫אברהם פרידמאן הי"ו‬ ‫כסלו‬ ‫‪ -‬לזכר נשמת ‪-‬‬ ‫‪ -‬לזכר נשמת ‪-‬‬ ‫‪ -‬לזכר נשמת ‪-‬‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר‬ ‫הרה"ח ר' שאול‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫נפתלי פרידמאן הי"ו‬ ‫מרת שרה בת מוה"ר יצחק שמואל‬ ‫אמו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זי"ע‬ ‫הרה"ח מוהר"ר בנימין יוסף‬ ‫זוסיא האזנפעלד הי"ו‬ ‫יחזקאל פרידמאן הי"ו‬ ‫טבת‬ ‫ריכטמאן ע"ה‬ ‫האה"ח והצדקנית‬ ‫ב"ר יקותיאל יהודה ז"ל‬ ‫מרת יהודית ע"ה‬ ‫הרה"ח ר' חנוך‬ ‫הרה"ח ר' שרגא‬ ‫נפטר ט"ז תשרי (ב' דסוכות) תשס"ד לפ"ק ‪ -‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫זונדל פיש הי"ו‬ ‫צבי פישמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫נפטרה כ”ד תשרי (אסרי חג) תשפ”א לפ”ק‬ ‫תומך המערכת‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫בת הרה"ח ר' יצחק הלוי יוזשעף ז"ל‬ ‫הונצח ע"י בנו ידידינו הנכבד הרה"ח‬ ‫מוהר"ר זלמן לייב שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הגה"צ אבד"ק‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫יהדא סאנדער הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ראזנער הי"ו‬ ‫אוסטריק שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫שבט‬ ‫היות שלא הניחה זרע של קיימא‬ ‫נפטרה כ"ג תשרי (שמחת תורה) תשל"ג לפ"ק‬ ‫נא להזכירה בשעת לימוד‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' בעריש‬ ‫הרה"ח ר' יהוסף‬ ‫הרה"ח ר' מנחם ברמ"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך בדרכיו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יואל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫המפוארים‪ ,‬עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יואל אהרן‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫הרה"ח ר' עזרא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה הי"ו‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫בר"מ ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫אדר‬ ‫הרה"ג ר' יואל בר"מ‬ ‫הרב ר' אלחנן חיים‬ ‫בקשה מיוחדת‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם שמעון‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הורוויץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יוסף‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫שליח מיוחד‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרב ר' יואל‬ ‫הרב ר' אלימלך‬ ‫ווייס שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אביגדור‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫זעגלבוים שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש‬ ‫אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון‪,‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫כ"ץ שליט"א‬ ‫הרב ר' שלמה זלמן‬ ‫ניסן‬ ‫הרב ר' חיים שמעון‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברא"מ ראטה שליט"א‬ ‫שמי שנמצא אצלו‪:‬‬ ‫אקערמאן שליט"א‬ ‫ברז"מ כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה בר"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫משפחת הרה"ח ר' צבי‬ ‫אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יהודה‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' צבי אלימלך‬ ‫אלימלך פרידמאן ז"ל‬ ‫דברי תורה‪ ,‬הלכה ותשובה‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫הרב ר' חיים מנחם‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לייביש באכנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ברח"א שפיטץ הי"ו‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם בר"ש‬ ‫של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע‬ ‫סיפורים או עובדא מפרקי חייו‬ ‫הרה"ח ר' משה אהרן‬ ‫הרה"ג ר' שמואל דוד‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אייר‬ ‫ותולדותיו וקורות ימיו של‬ ‫בר"א פרידמאן הי"ו‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יצחק‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ויגמר ספר תהלים‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' שלמה לייב‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫טובי' שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' חיים‬ ‫אהרן ראטה הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫גוטטמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' אייזיק‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫לכל משתתפי הקבועים‬ ‫כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫הרה"ח ר' יואל יצחק‬ ‫הרב ר' אהרן שמואל‬ ‫וואגשאהל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלום מיכל‬ ‫מענדלאוויש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי‬ ‫אייזיק ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫סיון‬ ‫להוצאת המערכת‬ ‫וכן מי שיש תח"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יוסף‬ ‫שפארן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי ברמ"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫איזה רעקארדינג של דרשות‪ ,‬שיחות‬ ‫מנחם כ"ץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברמ"ע ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יואל זוסמאן‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫וכדו'‪,‬‬ ‫הרב ר' עמרם‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברב"ד ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' אלי' לייב‬ ‫פאנעט שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יצחק אייזיק‬ ‫תמוז‬ ‫לזכר עולם יהי' צדיק‬ ‫שיואיל נא בטובו להודיענו‬ ‫הרב ר' פנחס‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברע"י ראטה שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה אבא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול‪ ,‬מרא דכולי תלמודא‪ ,‬עמוד ההוראה‪ ,‬רכב ישראל ופרשיו‪,‬‬ ‫ויהא חלקו בין מזכי הרבים‬ ‫דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל‬ ‫האורים והתומים‪ ,‬איש אלקים קדוש‪ ,‬בוצינא דנהורא‪ ,‬עמודא דנורא‪ ,‬דמיטמרן גליין ליה‪ ,‬נשיא אלקים בתוכינו‬ ‫מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה‬ ‫הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו‬ ‫אב‬ ‫אפשר לההתקשר אלינו‪:‬‬ ‫די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת‪ ,‬נעמען מיט דעם א חלק אין תורה‬ ‫ויראת שמים‪ ,‬מדות טובות אין עבודת השי”ת‪.‬‬ ‫משפחת הרה"ח‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫ר' יקותיאל ראזנער ז"ל‬ ‫אוי לנו כי הושברנו‪ ,‬בהילקח מאתנו ארון האלקים‬ ‫און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען‬ ‫ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו‪,‬‬ ‫מערכת‪605.313.6638 :‬‬ ‫א ברכה מרובה במעשי ידיהם‪ ,‬מיט פרנסה בהרחבה מיט רב‬ ‫אלול‬ ‫פעקס‪888.384.2695 :‬‬ ‫ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק‬ ‫טוב‪ ,‬שמחה מיט נחת דקדושה‪ ,‬ביי אלע זייערע קינדער‪ ,‬מיט‬ ‫‪1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219‬‬ ‫רפואות אין ישועות‪ ,‬אין בריאות השלימות‪ ,‬ובכל מילי דמיטב‬ ‫והשפעות טובות‪.‬‬ ‫‪DivreiTorahKarlsburg@gmail.com‬‬ ‫כל הזכויות שמורות להמערכת‪ ,‬ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו‬ ‫|| ח ||‬ ‫הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪ ,‬להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת‪ ,‬וכן‬ ‫בלי רשות מפורשת מהמערכת‬ ‫מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת‪.‬‬