gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva

שבוע: סוכות (2026-09-21)

צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ב"ה‬ ‫ה סַ ַכ וַ ת‬ ‫ַ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ח גַַ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬‫ַ‬ ‫ב"ה‬ ‫ֹצהַר ַתע ֲשֶׂה ל ֵַּתבָה –ַחַ גַַהַ סַ כ וַ תַ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫מדוע שובץ חַ גַַהַַסַַכַוַת בחודש ה ‪ַַ-‬כַַסַַהַ?‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ ------------------- ___________________________________________________---------------------------------------------------------------------------------------------- __________________________________------------------------------------------------------------ 2‬‬ ‫חודש תשרי זכה לכינוי העממי הנפוץ‪" ,‬החודש של החגים"‪ ,‬או "תקופת החגים"‪ .‬ומכיוון שאמונים אנו על כך‪ ,‬שלכל סמיכות‬ ‫שסמך הקב"ה יש סיבה ראויה‪ ,‬יש מקום לשאול מדוע נסמך חג הסוכות לראש השנה וליום הכיפורים? מדוע נבחר סדר‬ ‫הסכות'‪ ,‬שם שניתן לו בתורה ‪" :‬בַּ חֲ ִמ ָּׁשה‬ ‫זה של הופעה דוקא? מבין השמות להם זכה החג‪ ,‬השם השגור בפינו הוא 'חג ַ‬ ‫עָּׁ ָּׁשר יוֹם ַּלחֹדֶ ׁש הַּ ְּׁשבִ יעִ י הַּ זֶה ַּחג הַּ סֻּ ּכוֹת ִׁשבְּׁ עַּ ת י ִָּׁמים לַּה'"‪ .‬על דרך הפשט‪ ,‬הסיבה לשימוש בשם זה‪ ,‬היא העובדה שבחג‬ ‫זה אנו מצווים על פי התורה‪" ,‬בַּ סֻּ ּכֹת ֵּת ְּׁׁשבּו ִׁשבְּׁ עַּ ת י ִָּׁמים‪ּ ,‬כָּׁל הָּׁ אֶ זְּׁ ָּׁרח בְּׁ י ְִּׁש ָּׁראֵּ ל י ְֵּּׁׁשבּו בַּ סֻּ ּכֹת"‪ .‬אך ידוע‪ ,‬כי חג זה עתיר במצוות‬ ‫ייחודיות‪ ,‬כמו ארבעת המינים וניסוך המים‪ ,‬ומדוע זכתה דוקא מצוה "פסיבית" זו‪ ,‬לבוא לידי ביטוי בשם החג‪ ,‬ולא מצוות‬ ‫בהן אנו מפגינים עשייה ייחודית (נענועי הלולב‪ ,‬הקרבת ִשבעים פָּׁ ִרים וכיו"ב) ?‬ ‫ומסביר הרבי מליובאוויטש‪ ,‬שמצוה זו של הישיבה בחלל הסוכה‪ ,‬אופפת ומקיפה את היושב בתוכה‪ ,‬והיא מתקיימת בו‪,‬‬ ‫בכל רגע ורגע בו הוא "יושב" בסוכה (אוכל‪ ,‬לומד ואפילו ישן)‪ .‬לעומת המצוות האחרות‪ ,‬שקיומן קורה רק ברגע של‬ ‫עשייתן בפועל‪ ,‬הרי שבמצוות הישיבה בסוכה‪ ,‬אנו זוכים לקיים אותה גם כאשר אנו יושבים בה באפס מעשה‪ ,‬ואפילו‬ ‫כאשר אין אנו ערים אפילו לעובדת היותנו בסוכה‪ ,‬כמו בשעות השינה למשל‪ .‬ויש מקום לשאול למה מקבלת הישיבה‪,‬‬ ‫ובעצם‪ ,‬הנוכחות בסוכה‪ ,‬משקל כל כך גבוה‪ ,‬עד שכל רגע כזה נמנה ונצבר לזכותו של היושב בה?‬ ‫אם נרד לשורש השם 'סכָּה'‪ ,‬נוכל לגלות אחד מהצדדים של המהות הפנימית שבמצוה זו‪ .‬שורש המילה הינו ס‪.‬כ‪.‬ך‪,‬‬ ‫שמשמעו שימת ענפים ו‪/‬או גידולים מהצומח מלמעלה‪ ,‬לצורך כיסוי של מבנה ארעי‪ ,‬כדי לְּׁ הַּ צֵּ ל מפני אורה וחּומּה של‬ ‫השמש‪ .‬שורש זה בנוי משתי אותיות שונות‪ ,‬כ' (כפולה) ו‪-‬ס'‪ .‬שתי אותיות אלה‪ ,‬בסדר הפוך מזה שבמלה סכך‪ ,‬משמען‬ ‫כיסוי והסתרה‪ .‬ואכן הסכך מסתיר אותנו מקרניה ומחומה של השמש בעיקר‪ .‬משמעות זו‪ ,‬של הגנה מפני השמש‪ ,‬באה‬ ‫לידי ביטוי גם בשורש ס‪.‬ו‪ַ .‬ך מממנו נגזרת הסיכה של העור בשמן‪/‬במשחה כדי להגן עליו (מפני כוויה‪ ,‬יובש וכיו"ב)‪.‬‬ ‫מעניין שבחודש תשרי מתקצר לו היום והולך‪ ,‬ומתחיל תהליך ההתכנסות‪ ,‬מהשדה ומהמרחב הפתוח והגלוי‪ ,‬פנימה אל‬ ‫תוך הבית הסגור והמקורה‪ .‬ומוזר לכאורה‪ ,‬שדווקא בחודש בו מן הנכון היה להיכנס הביתה‪ ,‬אנו מצטווים ע"י הקב"ה‬ ‫לצאת החוצה מהבית‪" ,‬ולהיכנס" אל הסוכה‪ ,‬שעם כל היותה מסוככת‪ ,‬הרי היא עדיין בגדר דירת עראי פרוצה לעומת‬ ‫הבית‪ ,‬פחות מקורה והרבה פחות מוגנת‪ .‬סוכה כשרה אינה חייבת לעמוד ברוח שאינה ְּׁמצּו ָּׁיה (סערה וכיו"ב)‪ .‬על דרך‬ ‫הפשט‪ ,‬עניינה של יציאה זו‪ ,‬הוא הבעת אמונה והפגנת בטחון בקב"ה‪ ,‬השומר עלינו ומסוכך עלינו מפני כל רע‪ ,‬יותר‬ ‫מאשר באמצעי ההגנה והאבטחה הגשמיים הקבועים ("ביתי הוא מבצרי")‪ .‬דוד המלך ע"ה‪ ,‬נעים זמירות ישראל‪ ,‬מתבטא‬ ‫בלשונו הציורית ‪ּ" :‬כִ י יִצְּׁ פְּׁ נֵּנִ י בַסַכֹּה בְּׁ יוֹם ָּׁרעָּׁ ה‪ "...‬וגם "י ֵּ‬ ‫ֹׁשב בְּׁ סֵּ ֶתר עֶ לְּׁ יוֹן בְּׁ צֵּ ל ַּׁש‪ַּ -‬די י ְִּׁתל ֹונָּׁן (=ילּון);‪...‬בְּׁ אֶ בְּׁ ָּׁרת ֹו (אברה=כנף) יָּׁסֶ ך‬ ‫לָּׁך וְּׁ ַּתחַּ ת ּכְּׁ נָּׁפָּׁ יו ֶת ְּׁחסֶ ה‪."...‬‬ ‫אך על דרך חסידות ופנימיות‪ ,‬מסתתרת כאן גם משמעות נוספת‪ ,‬שהרי אם עניינה של הסוכה לסוכך ולהגן מפני קרני‬ ‫השמש‪ ,‬הרי ללא שום צל של ספק‪ ,‬הבית עדיף‪ .‬שם ההגנה מושלמת יותר (גם מפני גשם‪ ,‬קור ועוד)‪ .‬אם נתבונן שוב‬ ‫באותיות מהן מורכב השורש‪ ,‬נגלה שורש נוסף הבנוי על האותיות ס' ו‪-‬כ'‪ ,‬השורש ס‪.‬כ‪.‬ה‪ .‬משמעותו של שורש זה‪,‬‬ ‫הפוכה מזו של ס‪.‬כ‪.‬ך‪ ,‬שעניינה צמצום והסתרת האור‪ .‬לשרה אמנו היה שם נוסף‪ ,‬יִסכָּה‪ .‬בין ההסברים המובאים לשם‬ ‫זה‪ ,‬אומר המדרש שנקראה כך מכיוון "שהיו הכל ס ֹוכִ ין ביופייה"‪ ,‬כלומר שהיו מסתכלים עליה בשל יופייה הרב‪.‬‬ ‫יוצא שעניינו של שורש זה‪ ,‬הסתכלות ּוצְּׁ פִ ָּׁיה‪ ,‬גילוי של אור לכאורה‪ ,‬ולא הסתרתו‪ .‬ומדוע עושה המדרש שימוש בלשון‬ ‫'סוכִ ין' דווקא ולא בפעלים אחרים כמו 'מביטים' או 'מסתכלים'? שורש זה מיוחד כנראה‪ ,‬לדברים המלווים בהארה עד כדי‬ ‫סינוור‪ .‬כאשר אנו רוצים להסתכל על משהו‪ ,‬שמעליו מוצב זרקור‪ ,‬המאיר מולנו‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬כדי שנוכל לראות‪ ,‬יהא‬ ‫עלינו לסוכך על עינינו‪ .‬עלינו להציב את כף היד ממעל לגבות העיניים‪ ,‬ובכך כמו לסלק או לצמצם את האור המסנוור‪,‬‬ ‫שאם לא כן‪ ,‬יסתיר האור על העצם המבוקש‪ .‬באותה מידה‪ ,‬כאשר אנו רוצים לצפות בליקוי חמה‪ ,‬עלינו להשתמש‬ ‫בזכוכית מפויחת‪ ,‬או בעדשות כהות במיוחד‪ ,‬כדי "לסלק" מהתמונה את אור השמש‪ ,‬או לצמצם אותו‪ .‬רק כך נוכל להבחין‬ ‫בפרטי הליקוי‪ ,‬מבלי להסתכן בעיוורון חלילה‪ .‬כלומר ששורש זה‪ ,‬כמו מצרף דבר והיפוכו‪ ,‬הסתרה לצורך גילוי‪ .‬עקרון זה‪,‬‬ ‫של הצורך בהסתרה (צמצום האורות)‪ ,‬לצורך הגילוי‪ ,‬הוא מהכללים היסודיים בתורת החסידות ובפנימיות התורה‪.‬‬ ‫ומה לכל זה ולחג הסוכות? ושאלה נוספת הדורשת הבהרה‪ ,‬היא העיתוי של חג הסוכות‪ .‬מיקומו של החג בלוח השנה‪,‬‬ ‫"אינו מסתדר" כל כך עם הנימוק שמציין הכתוב למצוות הישיבה בסוכה ‪" :‬לְּׁ מַּ עַּ ן י ְֵּּׁדעּו ֹדרֹתֵּ יכֶם ּכִ י בסכות הו ַֹּׁשבְּׁ ִתי אֶ ת בְּׁ נֵּי‬ ‫יאי או ָֹּׁתם מֵּ אֶ ֶרץ ִמצְּׁ ָּׁריִם"‪ .‬שהרי ישיבתם של בני ישראל בסוכות היתה מייד ובסמוך ליציאת מצרים‪ ,‬בחודש‬ ‫י ְִּׁש ָּׁראֵּ ל בְּׁ הו ִֹצ ִ‬ ‫ה‪ .‬כך שבכל‬ ‫ניסן (במקום הקרוי 'סכות')‪ ,‬או בכל משך שהייתם במדבר‪ ,‬בענניַהכבוד שהקיפו אותם וסוככו עליהם כמו סוכ ַ‬ ‫מקרה‪ ,‬אין המדובר בתשרי דווקא‪.‬‬ ‫חגַהסכות הוא חג רוחני במיוחד‪ .‬בכל רגל‪ ,‬כאשר אנו מזכירים בתפילת החג או בקידוש‪ ,‬את האירוע המרכזי שאירע‬ ‫לעם ישראל באותו מועד בשנה‪ ,‬את השורש הרוחני העומד בבסיסו של אותו חג‪ .‬את חג הפסח אנו מזכירים כ"זמן‬ ‫חירותנו" ואת חג השבועות כ"זמן מתן תורתנו"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬את חג הסוכות‪ ,‬אנו מזכירים כ"זמן שמחתנו"‪ ,‬שמחה שגדלה‬ ‫והולכת עד שהיא מגיעה לשיאה "בַּ ּיוֹם הַּ ְּׁש ִמי ִני עֲ צֶ ֶרת ִת ְּׁהיֶה ָּׁלכֶם"‪ ,‬הלא הוא שמחת‪-‬תורה‪ .‬למעשה אפשר לומר שהתורה‬ ‫ִית אַּ ך שָּ מחַ"‪.‬‬ ‫תַבחגָך‪...‬וְּׁ הָּׁ י ָּׁ‬ ‫מתייחסת אל חג הסוכות כאל "החגַ" בהא הידיעה‪ ,‬כפי שהתורה מצווה אותנו לגביו "ושָּ מח ַָּ‬ ‫ומה לשמחה זו ולסוכות דוקא? חג הסוכות מייצג את השמחה שבהשלמת המטרה של יציאת מצרים‪ .‬בפסח יצאו ממצרים‬ ‫אך עדיין ירודים היו מבחינה רוחנית‪ ,‬ללא תורה ומצוות‪ .‬בשבועות נפתח התהליך של מתן תורה‪ ,‬והקב"ה נגלה עליהם‬ ‫במעמד הר סיני‪ ,‬אך הלוחות הראשונים שּובְּׁ רּו בשל חטא העגל‪ ,‬ולכן גם שמחה זו חסרה‪ .‬חג הסוכות מייצג למעשה‪,‬‬ ‫את שמחתַהכלולות של הקב"ה ועם ישראל ("כנסת ישראל") הבאה לידי ביטוי‪ ,‬בקבלת התורה‪ ,‬הלוחות השניים שהוריד‬ ‫משה בשלום‪ ,‬ביום הכיפורים‪ ,‬ונמשכת בחגיגה גדלה והולכת עד שמחת‪-‬תורה‪.‬‬ ‫ה נועד לצמצם את החשיפה לאורה של השמש‪ .‬ואכן‪ ,‬כדי שהסוכה תיחשב כשרה‪ ,‬צריך "שתהא‬ ‫הסכך הגשמי של הַס ַָּכ ַ‬ ‫צילתה מרובה מחמתהַ" (יותר צל מאשר אור)‪ .‬מדוע רמת ה"הצללה" כל כך חשובה‪ ,‬ובפרט כשאור השמש בתקופה זו‪,‬‬ ‫פוחת והולך? לפי פנימיות‪ ,‬אין המדובר באור השמש בלבד‪ ,‬אלא אור השמש משמש למעשה גם כמשל‪ ,‬לאורות רוחניים‬ ‫גבוהים מאוד‪ ,‬המקיפים וסובבים אותנו בהיותנו בסוכה‪ .‬ניתן להבהיר זאת‪ ,‬באמצעות סיפורו של משה רבינו שביקש‬ ‫ָאדם וָּׁ חָּׁ י!"‪ .‬הפתרון שמציע הקב"ה למשה‪,‬‬ ‫מהקב"ה "הַּ ְּׁראֵּ נִ י נָּׁא אֶ ת ּכְּׁ בֹדֶ ָך"‪ .‬בתשובתו מבהיר לו הקב"ה "ּכִ י ֹלא י ְִּׁרַא ִני הָּׁ ָּׁ‬ ‫ית אֶ ת אֲ ח ָֹּׁרי ּופָּׁ נַּי ֹלא י ֵָּּׁראּו"‪.‬‬ ‫הוא לאפשר לו לראות חלק מצומצם מהזיוַומההארה האלוקית‪" ,‬וְּׁ ָּׁר ִא ָּׁ‬ ‫וכיצד ייעשה הצמצום? ע"י הסיכוך‪ ,‬סינון של האור ומינונו לרמה שלא תפגע במשה‪" ,‬ושכ ִֹּתיַ (=וַסַכ ִֹּתי) כַּפִ י עָּׁ לֶיָך עַּ ד‬ ‫עָּׁ בְּׁ ִרי "‪ .‬באותה מידה‪ ,‬אילו נמצאנו במחיצת האורות הגבוהים והחזקים שבַּ סֻּ ּכָּׁה‪ ,‬אך מחוצה לה‪ ,‬היינו עלולים להינזק‬ ‫בהעדר כלי קיבול מתאימים‪ .‬הַס ַָּכה באמצעות ה"מסנן" (הסכך הרוחני)‪ ,‬מאפשרת לנו לקבל מאורות אלה‪ ,‬אך במידה‬ ‫הנכונה לנו והמיטיבה איתנו‪ .‬כעת ניתן לגלות שורש רוחני חדש‪ ,‬ס‪.‬כ‪.‬ה‪ ,‬למילה ס ַָּכה‪ .‬משמעותו של שורש זה היא ראייה‬ ‫רוחנית וממוגנת‪ ,‬מבעד לאורות גבוהים‪.‬‬ ‫בראש השנה הקרוי גם כסה‪ ,‬חל המולד והירח מכוסה וחשוך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחג הסוכות בחמשה עשר בתשרי‪ ,‬הלבנה‬ ‫במילואה‪ ,‬בשיא הארתה‪ .‬בראש השנה מתחילים עשרת ימי תשובה‪ ,‬הנחתמים ביום הכיפורים‪ .‬קודם לכן מכוסים‬ ‫האורות (ליתר דיוק עינינו מכוסות) ‪ ,‬אך לאחר שנתקבלה תשובתנו ברצון וכופר לנו‪ ,‬סולקו המחיצות‪ .‬אז‪ ,‬יכולים אורות‬ ‫רוחניים‪ ,‬שכמו נולדו ע"י עבודתנו‪ ,‬לבוא לידי ביטוי‪ .‬בסוכות הכסה מתחלף בְּׁ סכָּה‪ .‬עכשיו ניתן להבין את התכונה הנוספת‬ ‫ִס ַָּכה ‪",‬שהיתה סוכָּה (רואה) ברוח הקודש"‪ .‬שרה אמנו זכתה להיות גם נביאה‪ ,‬עד‬ ‫והמשלימה שמייחסים חז"ל לשם י ַ‬ ‫שאברהם אבינו מצטווה לשמוע בקולה‪.‬‬ ‫הכניסה אל תוך הסוכה‪ ,‬משורש כ‪.‬נ‪.‬ס‪ ,‬יש בה תחילה עניין של כס‪ ,‬כיסו ַי מפני האור החזק וסופה נס‪ ,‬שמשמעו גילוי‬ ‫מובהק והבלטה על גבי נסַ (התנוססות)‪ .‬ומדוע אין אנו חשים באורות אלה? לא לחינם קרויים אורות אלה "מקיפים"‪.‬‬ ‫הכלים שלנו קטנים מכדי לקבלם או להכילם‪ .‬הכניסה אל הסוכה‪ ,‬אל המסתור‪ ,‬היא כמו הטמנתו של זרע חיטה באדמה‬ ‫וכיסויו בעפר‪ ,‬עד שלא נודע כי בא אל קירבה‪ .‬לאחר זמן‪ ,‬בו כמו נרקב הזרע ומתחולל הנס‪ ,‬הגילוי‪ ,‬הצמח נובט‪ .‬כך‬ ‫גם כאן‪ ,‬הדקות המצטברות של הישיבה בסוכה‪ ,‬שרויים ואפופים באורות הסוכה במצוות החג‪ ,‬ובמצוות השמחה במיוחד‪,‬‬ ‫כמו טוענות בחשאי את הסוללות הרוחניות הקטנות והמרובות המקיפות אותנו‪ .‬ואז לאורך השנה‪ ,‬כשנראה לנו לפעמים‬ ‫שיבש המעין ואנו כבר באפיסת כוחות‪ ,‬ואז‪ ,‬פתאום מתחילים לנבוע לתוכנו‪ ,‬מאיזשהו מאגר לא מזוהה‪ ,‬כוחות בלתי‬ ‫נדלים‪ ,‬הגורמים לנו להתעשת ולהמשיך בתנופה‪ .‬ואם ננסה‪ ,‬נגלה שיש בידינו אפילו עודף‪ ,‬שכדאי להשפיע ממנו גם‬ ‫לזולת‪.‬‬ ‫ד ב ר ח ס י ד ו ת ‪ :‬מָּ ִשיחַ – אותיות יִשמח‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------------------------------ ________________________________--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫אמר אחד מגדולי החסידות ‪ :‬כשיבוא המשיח‪ ,‬ישאלו אצלנו אומות העולם‪ ,‬במה זכיתם לנסים ולנפלאות כאלו? ואנו נשיב‬ ‫גְּׁדיל ה'‬ ‫ֹאמרּו בַּ ּג ֹויִם ִה ִ‬ ‫להם ‪ :‬זכינו לכך בזכות השמחה‪ .‬זהו שנאמר (בספר תהילים) "ָאז יִמָּׁ לֵּא ְּׁשחוֹק פִ ינּו ּולְּׁ ׁש ֹונֵּנּו ִרנָּׁה‪ָ ,‬אז י ְּׁ‬ ‫ֹאמרּו בַּ ּג ֹויִם – יאמרו אומות העולם על‬ ‫גְּׁדיל ה' לַּעֲ שוֹת ִעמָּׁ נּו הָּׁ יִינּו ְּׁשמֵּ ִחים;"‪ָ .‬אז – כאשר יבוא המשיח‪ ,‬י ְּׁ‬ ‫לַּעֲ שוֹת ִעם אֵּ לֶה; ִה ִ‬ ‫גְּׁדיל ה' לַּעֲ שוֹת עִ ם אֵּ לֶה – הגדיל ה' את חסדו איתם (היטיב איתם יתר על המידה)‪.‬‬ ‫אודות בני ישראל‪ִ ,‬ה ִ‬ ‫ובני ישראל יענו להם ‪:‬‬ ‫(משיחות הרבי מליובאוויטש)‬ ‫יודעים אתם מדוע ִהג ְִּׁדיל ה' לַּעֲ שוֹת עִ מָּׁ נּו? מפני שהָּׁ יִינּו ְּׁשמֵּ ִחים‪.‬‬ ‫שבת שלום ומבורך‬ ‫ש מ ח‬ ‫ו ח ג‬ ‫ח נ ן ח ס ן‬ ‫אם ברצונך לקבל את הגיליון במסרון או במייל‪ ,‬פנה אל ‪ hhananv@gmail.com‬או לטלפון ‪052-569-9691‬‬