צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva — סוכות (2026-09-21)

ב"ה
ה סַ ַכ וַ ת
ַ ַ ַ ח גַַ ַ
ַ ַַ
ב"ה
ֹצהַר ַתע ֲשֶׂה ל ֵַּתבָה –ַחַ גַַהַ סַ כ וַ תַ
ַ ַ ַ ַ
מדוע שובץ חַ גַַהַַסַַכַוַת בחודש ה ַַ-כַַסַַהַ?
--------------------------------------------------------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ ------------------- ___________________________________________________---------------------------------------------------------------------------------------------- __________________________________------------------------------------------------------------ 2
חודש תשרי זכה לכינוי העממי הנפוץ" ,החודש של החגים" ,או "תקופת החגים" .ומכיוון שאמונים אנו על כך ,שלכל סמיכות
שסמך הקב"ה יש סיבה ראויה ,יש מקום לשאול מדוע נסמך חג הסוכות לראש השנה וליום הכיפורים? מדוע נבחר סדר
הסכות' ,שם שניתן לו בתורה " :בַּ חֲ ִמ ָּׁשה
זה של הופעה דוקא? מבין השמות להם זכה החג ,השם השגור בפינו הוא 'חג ַ
עָּׁ ָּׁשר יוֹם ַּלחֹדֶ ׁש הַּ ְּׁשבִ יעִ י הַּ זֶה ַּחג הַּ סֻּ ּכוֹת ִׁשבְּׁ עַּ ת י ִָּׁמים לַּה'" .על דרך הפשט ,הסיבה לשימוש בשם זה ,היא העובדה שבחג
זה אנו מצווים על פי התורה" ,בַּ סֻּ ּכֹת ֵּת ְּׁׁשבּו ִׁשבְּׁ עַּ ת י ִָּׁמיםּ ,כָּׁל הָּׁ אֶ זְּׁ ָּׁרח בְּׁ י ְִּׁש ָּׁראֵּ ל י ְֵּּׁׁשבּו בַּ סֻּ ּכֹת" .אך ידוע ,כי חג זה עתיר במצוות
ייחודיות ,כמו ארבעת המינים וניסוך המים ,ומדוע זכתה דוקא מצוה "פסיבית" זו ,לבוא לידי ביטוי בשם החג ,ולא מצוות
בהן אנו מפגינים עשייה ייחודית (נענועי הלולב ,הקרבת ִשבעים פָּׁ ִרים וכיו"ב) ?
ומסביר הרבי מליובאוויטש ,שמצוה זו של הישיבה בחלל הסוכה ,אופפת ומקיפה את היושב בתוכה ,והיא מתקיימת בו,
בכל רגע ורגע בו הוא "יושב" בסוכה (אוכל ,לומד ואפילו ישן) .לעומת המצוות האחרות ,שקיומן קורה רק ברגע של
עשייתן בפועל ,הרי שבמצוות הישיבה בסוכה ,אנו זוכים לקיים אותה גם כאשר אנו יושבים בה באפס מעשה ,ואפילו
כאשר אין אנו ערים אפילו לעובדת היותנו בסוכה ,כמו בשעות השינה למשל .ויש מקום לשאול למה מקבלת הישיבה,
ובעצם ,הנוכחות בסוכה ,משקל כל כך גבוה ,עד שכל רגע כזה נמנה ונצבר לזכותו של היושב בה?
אם נרד לשורש השם 'סכָּה' ,נוכל לגלות אחד מהצדדים של המהות הפנימית שבמצוה זו .שורש המילה הינו ס.כ.ך,
שמשמעו שימת ענפים ו/או גידולים מהצומח מלמעלה ,לצורך כיסוי של מבנה ארעי ,כדי לְּׁ הַּ צֵּ ל מפני אורה וחּומּה של
השמש .שורש זה בנוי משתי אותיות שונות ,כ' (כפולה) ו-ס' .שתי אותיות אלה ,בסדר הפוך מזה שבמלה סכך ,משמען
כיסוי והסתרה .ואכן הסכך מסתיר אותנו מקרניה ומחומה של השמש בעיקר .משמעות זו ,של הגנה מפני השמש ,באה
לידי ביטוי גם בשורש ס.וַ .ך מממנו נגזרת הסיכה של העור בשמן/במשחה כדי להגן עליו (מפני כוויה ,יובש וכיו"ב).
מעניין שבחודש תשרי מתקצר לו היום והולך ,ומתחיל תהליך ההתכנסות ,מהשדה ומהמרחב הפתוח והגלוי ,פנימה אל
תוך הבית הסגור והמקורה .ומוזר לכאורה ,שדווקא בחודש בו מן הנכון היה להיכנס הביתה ,אנו מצטווים ע"י הקב"ה
לצאת החוצה מהבית" ,ולהיכנס" אל הסוכה ,שעם כל היותה מסוככת ,הרי היא עדיין בגדר דירת עראי פרוצה לעומת
הבית ,פחות מקורה והרבה פחות מוגנת .סוכה כשרה אינה חייבת לעמוד ברוח שאינה ְּׁמצּו ָּׁיה (סערה וכיו"ב) .על דרך
הפשט ,עניינה של יציאה זו ,הוא הבעת אמונה והפגנת בטחון בקב"ה ,השומר עלינו ומסוכך עלינו מפני כל רע ,יותר
מאשר באמצעי ההגנה והאבטחה הגשמיים הקבועים ("ביתי הוא מבצרי") .דוד המלך ע"ה ,נעים זמירות ישראל ,מתבטא
בלשונו הציורית ּ" :כִ י יִצְּׁ פְּׁ נֵּנִ י בַסַכֹּה בְּׁ יוֹם ָּׁרעָּׁ ה "...וגם "י ֵּ
ֹׁשב בְּׁ סֵּ ֶתר עֶ לְּׁ יוֹן בְּׁ צֵּ ל ַּׁשַּ -די י ְִּׁתל ֹונָּׁן (=ילּון);...בְּׁ אֶ בְּׁ ָּׁרת ֹו (אברה=כנף) יָּׁסֶ ך
לָּׁך וְּׁ ַּתחַּ ת ּכְּׁ נָּׁפָּׁ יו ֶת ְּׁחסֶ ה."...
אך על דרך חסידות ופנימיות ,מסתתרת כאן גם משמעות נוספת ,שהרי אם עניינה של הסוכה לסוכך ולהגן מפני קרני
השמש ,הרי ללא שום צל של ספק ,הבית עדיף .שם ההגנה מושלמת יותר (גם מפני גשם ,קור ועוד) .אם נתבונן שוב
באותיות מהן מורכב השורש ,נגלה שורש נוסף הבנוי על האותיות ס' ו-כ' ,השורש ס.כ.ה .משמעותו של שורש זה,
הפוכה מזו של ס.כ.ך ,שעניינה צמצום והסתרת האור .לשרה אמנו היה שם נוסף ,יִסכָּה .בין ההסברים המובאים לשם
זה ,אומר המדרש שנקראה כך מכיוון "שהיו הכל ס ֹוכִ ין ביופייה" ,כלומר שהיו מסתכלים עליה בשל יופייה הרב.
יוצא שעניינו של שורש זה ,הסתכלות ּוצְּׁ פִ ָּׁיה ,גילוי של אור לכאורה ,ולא הסתרתו .ומדוע עושה המדרש שימוש בלשון
'סוכִ ין' דווקא ולא בפעלים אחרים כמו 'מביטים' או 'מסתכלים'? שורש זה מיוחד כנראה ,לדברים המלווים בהארה עד כדי
סינוור .כאשר אנו רוצים להסתכל על משהו ,שמעליו מוצב זרקור ,המאיר מולנו ,במקרה כזה ,כדי שנוכל לראות ,יהא
עלינו לסוכך על עינינו .עלינו להציב את כף היד ממעל לגבות העיניים ,ובכך כמו לסלק או לצמצם את האור המסנוור,
שאם לא כן ,יסתיר האור על העצם המבוקש .באותה מידה ,כאשר אנו רוצים לצפות בליקוי חמה ,עלינו להשתמש
בזכוכית מפויחת ,או בעדשות כהות במיוחד ,כדי "לסלק" מהתמונה את אור השמש ,או לצמצם אותו .רק כך נוכל להבחין
בפרטי הליקוי ,מבלי להסתכן בעיוורון חלילה .כלומר ששורש זה ,כמו מצרף דבר והיפוכו ,הסתרה לצורך גילוי .עקרון זה,
של הצורך בהסתרה (צמצום האורות) ,לצורך הגילוי ,הוא מהכללים היסודיים בתורת החסידות ובפנימיות התורה.
ומה לכל זה ולחג הסוכות? ושאלה נוספת הדורשת הבהרה ,היא העיתוי של חג הסוכות .מיקומו של החג בלוח השנה,
"אינו מסתדר" כל כך עם הנימוק שמציין הכתוב למצוות הישיבה בסוכה " :לְּׁ מַּ עַּ ן י ְֵּּׁדעּו ֹדרֹתֵּ יכֶם ּכִ י בסכות הו ַֹּׁשבְּׁ ִתי אֶ ת בְּׁ נֵּי
יאי או ָֹּׁתם מֵּ אֶ ֶרץ ִמצְּׁ ָּׁריִם" .שהרי ישיבתם של בני ישראל בסוכות היתה מייד ובסמוך ליציאת מצרים ,בחודש י ְִּׁש ָּׁראֵּ ל בְּׁ הו ִֹצ ִ
ה .כך שבכל ניסן (במקום הקרוי 'סכות') ,או בכל משך שהייתם במדבר ,בענניַהכבוד שהקיפו אותם וסוככו עליהם כמו סוכ ַ
מקרה ,אין המדובר בתשרי דווקא.
חגַהסכות הוא חג רוחני במיוחד .בכל רגל ,כאשר אנו מזכירים בתפילת החג או בקידוש ,את האירוע המרכזי שאירע
לעם ישראל באותו מועד בשנה ,את השורש הרוחני העומד בבסיסו של אותו חג .את חג הפסח אנו מזכירים כ"זמן
חירותנו" ואת חג השבועות כ"זמן מתן תורתנו" .לעומת זאת ,את חג הסוכות ,אנו מזכירים כ"זמן שמחתנו" ,שמחה שגדלה
והולכת עד שהיא מגיעה לשיאה "בַּ ּיוֹם הַּ ְּׁש ִמי ִני עֲ צֶ ֶרת ִת ְּׁהיֶה ָּׁלכֶם" ,הלא הוא שמחת-תורה .למעשה אפשר לומר שהתורה
ִית אַּ ך שָּ מחַ".
תַבחגָך...וְּׁ הָּׁ י ָּׁ
מתייחסת אל חג הסוכות כאל "החגַ" בהא הידיעה ,כפי שהתורה מצווה אותנו לגביו "ושָּ מח ַָּ
ומה לשמחה זו ולסוכות דוקא? חג הסוכות מייצג את השמחה שבהשלמת המטרה של יציאת מצרים .בפסח יצאו ממצרים
אך עדיין ירודים היו מבחינה רוחנית ,ללא תורה ומצוות .בשבועות נפתח התהליך של מתן תורה ,והקב"ה נגלה עליהם
במעמד הר סיני ,אך הלוחות הראשונים שּובְּׁ רּו בשל חטא העגל ,ולכן גם שמחה זו חסרה .חג הסוכות מייצג למעשה,
את שמחתַהכלולות של הקב"ה ועם ישראל ("כנסת ישראל") הבאה לידי ביטוי ,בקבלת התורה ,הלוחות השניים שהוריד
משה בשלום ,ביום הכיפורים ,ונמשכת בחגיגה גדלה והולכת עד שמחת-תורה.
ה נועד לצמצם את החשיפה לאורה של השמש .ואכן ,כדי שהסוכה תיחשב כשרה ,צריך "שתהא הסכך הגשמי של הַס ַָּכ ַ
צילתה מרובה מחמתהַ" (יותר צל מאשר אור) .מדוע רמת ה"הצללה" כל כך חשובה ,ובפרט כשאור השמש בתקופה זו,
פוחת והולך? לפי פנימיות ,אין המדובר באור השמש בלבד ,אלא אור השמש משמש למעשה גם כמשל ,לאורות רוחניים
גבוהים מאוד ,המקיפים וסובבים אותנו בהיותנו בסוכה .ניתן להבהיר זאת ,באמצעות סיפורו של משה רבינו שביקש
ָאדם וָּׁ חָּׁ י!" .הפתרון שמציע הקב"ה למשה, מהקב"ה "הַּ ְּׁראֵּ נִ י נָּׁא אֶ ת ּכְּׁ בֹדֶ ָך" .בתשובתו מבהיר לו הקב"ה "ּכִ י ֹלא י ְִּׁרַא ִני הָּׁ ָּׁ
ית אֶ ת אֲ ח ָֹּׁרי ּופָּׁ נַּי ֹלא י ֵָּּׁראּו". הוא לאפשר לו לראות חלק מצומצם מהזיוַומההארה האלוקית" ,וְּׁ ָּׁר ִא ָּׁ
וכיצד ייעשה הצמצום? ע"י הסיכוך ,סינון של האור ומינונו לרמה שלא תפגע במשה" ,ושכ ִֹּתיַ (=וַסַכ ִֹּתי) כַּפִ י עָּׁ לֶיָך עַּ ד
עָּׁ בְּׁ ִרי " .באותה מידה ,אילו נמצאנו במחיצת האורות הגבוהים והחזקים שבַּ סֻּ ּכָּׁה ,אך מחוצה לה ,היינו עלולים להינזק
בהעדר כלי קיבול מתאימים .הַס ַָּכה באמצעות ה"מסנן" (הסכך הרוחני) ,מאפשרת לנו לקבל מאורות אלה ,אך במידה
הנכונה לנו והמיטיבה איתנו .כעת ניתן לגלות שורש רוחני חדש ,ס.כ.ה ,למילה ס ַָּכה .משמעותו של שורש זה היא ראייה
רוחנית וממוגנת ,מבעד לאורות גבוהים.
בראש השנה הקרוי גם כסה ,חל המולד והירח מכוסה וחשוך .לעומת זאת ,בחג הסוכות בחמשה עשר בתשרי ,הלבנה
במילואה ,בשיא הארתה .בראש השנה מתחילים עשרת ימי תשובה ,הנחתמים ביום הכיפורים .קודם לכן מכוסים
האורות (ליתר דיוק עינינו מכוסות) ,אך לאחר שנתקבלה תשובתנו ברצון וכופר לנו ,סולקו המחיצות .אז ,יכולים אורות
רוחניים ,שכמו נולדו ע"י עבודתנו ,לבוא לידי ביטוי .בסוכות הכסה מתחלף בְּׁ סכָּה .עכשיו ניתן להבין את התכונה הנוספת
ִס ַָּכה ",שהיתה סוכָּה (רואה) ברוח הקודש" .שרה אמנו זכתה להיות גם נביאה ,עד והמשלימה שמייחסים חז"ל לשם י ַ
שאברהם אבינו מצטווה לשמוע בקולה.
הכניסה אל תוך הסוכה ,משורש כ.נ.ס ,יש בה תחילה עניין של כס ,כיסו ַי מפני האור החזק וסופה נס ,שמשמעו גילוי
מובהק והבלטה על גבי נסַ (התנוססות) .ומדוע אין אנו חשים באורות אלה? לא לחינם קרויים אורות אלה "מקיפים".
הכלים שלנו קטנים מכדי לקבלם או להכילם .הכניסה אל הסוכה ,אל המסתור ,היא כמו הטמנתו של זרע חיטה באדמה
וכיסויו בעפר ,עד שלא נודע כי בא אל קירבה .לאחר זמן ,בו כמו נרקב הזרע ומתחולל הנס ,הגילוי ,הצמח נובט .כך
גם כאן ,הדקות המצטברות של הישיבה בסוכה ,שרויים ואפופים באורות הסוכה במצוות החג ,ובמצוות השמחה במיוחד,
כמו טוענות בחשאי את הסוללות הרוחניות הקטנות והמרובות המקיפות אותנו .ואז לאורך השנה ,כשנראה לנו לפעמים
שיבש המעין ואנו כבר באפיסת כוחות ,ואז ,פתאום מתחילים לנבוע לתוכנו ,מאיזשהו מאגר לא מזוהה ,כוחות בלתי
נדלים ,הגורמים לנו להתעשת ולהמשיך בתנופה .ואם ננסה ,נגלה שיש בידינו אפילו עודף ,שכדאי להשפיע ממנו גם
לזולת.
ד ב ר ח ס י ד ו ת :מָּ ִשיחַ – אותיות יִשמח
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------------------------------ ________________________________--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אמר אחד מגדולי החסידות :כשיבוא המשיח ,ישאלו אצלנו אומות העולם ,במה זכיתם לנסים ולנפלאות כאלו? ואנו נשיב
גְּׁדיל ה'
ֹאמרּו בַּ ּג ֹויִם ִה ִ
להם :זכינו לכך בזכות השמחה .זהו שנאמר (בספר תהילים) "ָאז יִמָּׁ לֵּא ְּׁשחוֹק פִ ינּו ּולְּׁ ׁש ֹונֵּנּו ִרנָּׁהָ ,אז י ְּׁ
ֹאמרּו בַּ ּג ֹויִם – יאמרו אומות העולם על גְּׁדיל ה' לַּעֲ שוֹת ִעמָּׁ נּו הָּׁ יִינּו ְּׁשמֵּ ִחים;"ָ .אז – כאשר יבוא המשיח ,י ְּׁ לַּעֲ שוֹת ִעם אֵּ לֶה; ִה ִ
גְּׁדיל ה' לַּעֲ שוֹת עִ ם אֵּ לֶה – הגדיל ה' את חסדו איתם (היטיב איתם יתר על המידה). אודות בני ישראלִ ,ה ִ
ובני ישראל יענו להם :
(משיחות הרבי מליובאוויטש) יודעים אתם מדוע ִהג ְִּׁדיל ה' לַּעֲ שוֹת עִ מָּׁ נּו? מפני שהָּׁ יִינּו ְּׁשמֵּ ִחים.
שבת שלום ומבורך
ש מ ח ו ח ג
ח נ ן ח ס ן
אם ברצונך לקבל את הגיליון במסרון או במייל ,פנה אל hhananv@gmail.comאו לטלפון 052-569-9691
