gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בפרשה · Mah Beparsha — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: מה בפרשה · Mah Beparsha

שבוע: סוכות (2026-09-21)

מה בפרשה · Mah Beparsha — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חובות העלון להדפסה והפצה ‪ ₪ 1.4) - ₪ 8,286.13‬לגיליון(‬ ‫'מה?'‬ ‫גיליון מס'‬ ‫לילדים‬ ‫‪300‬‬ ‫בעמ'‬ ‫‪8‬‬ ‫נדבת ידידי‬ ‫היקרים‬ ‫שיפתיעו את‬ ‫הקב"ה בשבוע‬ ‫הבא!!!‬ ‫ה' ימלא כל‬ ‫קראו והכירו ב‪ 7-‬דקות!‬ ‫משאלות ליבם‬ ‫לטובה ולברכה‪,‬‬ ‫בנחת‬ ‫ובקלות!!!‬ ‫סוכות‬ ‫יום טוב ראשון של סוכות‬ ‫הקריאה עוסקת בדי‪ð‬י קורב‪ð‬ות‪ ,‬פירוט חגי ישראל ומת‪ð‬ות ע‪ð‬יים‪.‬‬ ‫די‪ð‬י הקורב‪ð‬ות‬ ‫הקב"ה מלמד למשה רבי‪ð‬ו את פרטי די‪ð‬י בהמות לקרבן‪ ,‬ומורה לו‪" :‬שור או כשב או עז כי יולד"‪ 1‬יוקרב רק החל‬ ‫מהיום השמי‪ð‬י‪ .‬קיים איסור על שחיטת בהמה וב‪ð‬ה באותו יום‪ ,‬וכן להותיר מן הקורבן לאחר זמן האכילה‪ .‬ב‪ð‬י‬ ‫ישראל מצווים להיזהר מחילול שם השם בעולם‪.‬‬ ‫די‪ð‬י המועדים‬ ‫"וידבר ה' אל משה לאמר‪ ...‬מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי"‪ .‬ה' מורה על שביתה ממלאכה‬ ‫ביום השבת‪ ,‬הקרבת הפסח בי"ד ‪ð‬יסן ושביתה ממלאכה ביום הראשון והשביעי ‪ -‬ואכילת מצות כל השבוע‪ .‬הוא‬ ‫מורה על העומר‪ 2‬הבא מראשית קציר השעורים ביום ט"ז ‪ð‬יסן ומו‪ð‬ף על ידי הכהן‪ ,‬בתוספת כבש לקורבן‪ .‬דבר זה‬ ‫מתיר את האכילה מן התבואה החדשה‪ .‬מיום ה‪ð‬פת העומר ‪ð‬מ‪ð‬ים ארבעים ותשעה ימים אשר בסופם יחוגו העם‬ ‫את חג השבועות‪ .‬בחג יביאו מ‪ð‬חה חדשה ‪ -‬ש‪ð‬י לחמים העשויים מחיטים בליווי שבעה כבשים‪ ,‬פר וש‪ð‬י אילים‬ ‫וה‪ð‬סכים ה‪ð‬כו‪ð‬ים להם‪ .‬ב‪ð‬וסף יביאו שעיר עיזים לחטאת וש‪ð‬י כבשים לשלמים ‪ -‬אותם י‪ð‬יפו יחד עם לחם הביכורים‪.‬‬ ‫יום זה אסור במלאכה‪.‬‬ ‫בפסוק הבא מוזהרים ב‪ð‬י ישראל שוב על מת‪ð‬ות ע‪ð‬יים בשדה‪ :‬פאה ולקט‪.‬‬ ‫בראשון לחודש השביעי מצווים ב‪ð‬י ישראל ביום ‪" :‬זכרון תרועה" )ראש הש‪ð‬ה( האסור במלאכה‪ .‬בעשירי לחודש‬ ‫יחול‪" :‬שבת שבתון" )יום הכיפורים( האסור במלאכה וכן מצווים להתע‪ð‬ות בו‪ ,‬האוכל ביום זה חייב כרת‪ .‬בחמישה‬ ‫עשר לחודש יחגגו ב‪ð‬י ישראל במשך שבוע את חג הסוכות‪ ,‬ובמהלכו הם ישבו בסוכה לזכר ה‪ð‬הגת ה' אותם בזמן‬ ‫‪ 1‬רש"י )שם‪ ,‬כז( מדייק שמגבלה זו קיימת רק ב‪ð‬ולד בדרך טבעית‪ ,‬אך לא ב'יוצא דופן' )‪ð‬יתוח 'קיסרי'(‪.‬‬ ‫‪ 2‬מידת ‪ð‬פח מקראית‪ ,‬המהווה כמות מאכל יומית של אדם ממוצע‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יציאתם ממצרים‪ .‬בשבוע זה יביאו קורב‪ð‬ות רבים וייטלו בידם ארבעה מי‪ð‬ים‪ :‬אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬הדסים וערבות‪ .‬ביום‬ ‫הראשון ישבתו ממלאכה‪ ,‬וכן ביום השמי‪ð‬י אשר בא מייד לאחר החג‪.‬‬ ‫קריאת המפטיר עוסקת בציון ‪ð‬וסף של חגיגת שבעת ימי הסוכות‪ ,‬ובפירוט קורב‪ð‬ות החג‪ :‬שלושה עשר פרים‪ ,‬ש‪ð‬י‬ ‫אילים‪ ,‬ארבעה עשר כבשים‪ ,‬שעיר אחד‪ 5.7 ,‬איפה סולת מעורבת בשמן‪ 3,‬וכ‪ 10.6 -‬הין יין‪4.‬‬ ‫הפטרת יום טוב ראשון של סוכות‬ ‫ההפטרה‪ 5‬עוסקת במבחן ה‪ð‬ותרים מהעם בימות המשיח; קיבוץ חיל גוג ומגוג והמלחמה על ירושלים;‬ ‫ה‪ð‬פלאות שישעה ה' ביום ההוא‪ ,‬והתגלות כבוד ה'; המגפה שתהיה בעמים שיצורו על ירושלים; הכרת‬ ‫העמים במלכות ה'‪ ,‬והשיבה לעבודתו הקדושה‪.‬‬ ‫ה' אומר כי ביום הגאולה יביא על ישראל צרות על מ‪ð‬ת לכלות מהם את הפושעים והמורדים‪ ,‬ובכך ייבח‪ð‬ו ה‪ð‬ותרים‬ ‫האם ‪ð‬אמ‪ð‬ים לה' "כבחן את הזהב" בכור הצורפים‪ .‬כל אחד מה‪ð‬שארים אשר "ייקרא בשמי וא‪ð‬י אע‪ð‬ה אותו אמרתי‬ ‫עמי הוא" ולא אבחר באחד מן העכו"ם‪" 6‬והוא יאמר ה' אלקי"‪.‬‬ ‫"ה‪ð‬ה יום בא לה' " בו יתקבצו אל ירושלים כל הגויים‪ 7‬וכך אשיב לך כל מה שלקחו מהם הגויים בימים עברו‪.‬‬ ‫אתן בלב ב‪ð‬י אדום‪ 8‬לעלות על ירושלים לקחתה מידי ב‪ð‬י ישמעאל‪ 9‬ותלכד העיר‪ ,‬בתיה יהרסו ו‪ð‬שיה ייטמאו "ויצא‬ ‫חצי העיר בגולה"‪ ,‬ויתר "העם" יישארו ויתגברו על האויב בעזרת ה'‪ 10.‬אז יצא ה' מן השמים וילחם בעכו"ם להשמידם‬ ‫כפי ש‪ð‬לחם במצרים על שפת ים סוף ‪ -‬וכמו אז‪ ,‬שלל הגויים ייפול ביד ישראל‪11.‬‬ ‫רגלי ה' יעמוד כביכול על הר הזיתים והוא ייבקע ממזרח למערב ‪ -‬חצי אחד י‪ð‬וע צפו‪ð‬ה והחצי הש‪ð‬י דרומה עד‬ ‫מקום בשם אצל‪ 12.‬בגיא שייווצר בין ש‪ð‬י ההרים הקיימים כעת‪ ,‬י‪ð‬וסו הגולים מן העיר מפ‪ð‬י שוביהם‪" 13‬כאשר ‪ð‬סתם‬ ‫מפ‪ð‬י הרעש בימי עזיה מלך יהודה"‪14 .‬‬ ‫"והיה ביום ההוא" יהיו ישראל מבולבלים ולא ידעו אם זה זמן הכ‪ð‬ה לישועה‪ ,‬או לכיליון‪ 15.‬אותו היום‪ ,‬יהיה יום‬ ‫מיוחד לה' שייוודע בו בגבורותיו ו‪ð‬פלאותיו שיעשו בו ביום‪ 16‬שאי‪ð‬ו "לא יום ולא לילה" ‪ -‬כי לא ידעו האם טובה‬ ‫היא או רעה‪ 17,‬ולבסוף יהיה כולו אור‪18.‬‬ ‫באותו היום "יצאו מים חיים מירושלים" וילכו למזרח דרך הבקע בהר הזיתים "חצים אל הים" המזרחי "וחצים אל‬ ‫הים" המערבי ‪ -‬לא יתייבש בקיץ ולא יקפא בחורף‪ 19.‬אז יקבלו כל העכו"ם את ה' "למלך" ויאמי‪ð‬ו בו בלבד‪ 20.‬כל‬ ‫‪ 3‬כ‪ 47 -‬ליטר )שיטת הגר"ח ‪ð‬אה(‬ ‫‪ 4‬כ‪ 44 -‬ליטר )כ‪"ð‬ל(‬ ‫‪ 5‬זכריה יד‪ ,‬א ‪ -‬כא )אשכ‪ð‬זים וספרדים(; יג‪ ,‬ט – כא )תימ‪ð‬ים(‬ ‫‪ 6‬מצודות דוד יג‪ ,‬ט‬ ‫‪ 7‬אבן עזרא יד‪ ,‬א‬ ‫‪ 8‬מלבי"ם שם‪ ,‬ב‬ ‫‪ 9‬מלבי"ם שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 10‬רד"ק שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 11‬מצודות דוד שם‪ ,‬ג‬ ‫‪ 12‬מלבי"ם שם‪ ,‬ה‬ ‫‪ 13‬מצודות דוד‪ ,‬רד"ק שם‪ ,‬ה‬ ‫‪ 14‬אך בשו‪ð‬ה ממה שראה ישעיה בימי עזיה את ה' יושב על כסא רם ו‪ð‬שא‪ ,‬ושרפים עומדים ממעל לו והבית ‪ð‬מלא עשן מכעס ה'‪ .‬כאן‪ ,‬ה' ומלאכיו יבואו‬ ‫להגן ולעזור לעם ישראל במלחמתו בגוג )מלבי"ם שם‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫‪ 15‬מצודות דוד שם‪ ,‬ו‬ ‫‪ 16‬רד"ק שם‪ ,‬ז‬ ‫‪ 17‬מצודות דוד שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 18‬מהר"י קרא שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 19‬מצודות דוד שם‪ ,‬ח‬ ‫‪ 20‬מצודות דוד שם‪ ,‬שם‬ ‫‪2‬‬ ‫הארץ תהפוך למישור מלבד ירושלים אשר תבלוט כהר גבוה מכולם‪ 21‬במקומה הראשון – תוך התרחבות משמעותית‬ ‫ביחס לשטחה בעבר‪" 22‬וישבו בה" לעולם ולא תחרב עוד ‪ -‬כפי שאירע בבית ראשון‪" - 23‬וישבה ירושלים לבטח"‪.‬‬ ‫וכך תהיה מגפת הצרים על ירושלים‪ 24:‬אבריהם ייפלו‪ 25‬תוך כדי שהם עומדים‪ 26,‬ארובות העי‪ð‬יים יהיו ריקות‪ ,‬ולשו‪ð‬ו‬ ‫של כל אחד ואחד תימס בפיו‪" .‬והיה ביום ההוא תהיה מהומת ה' " כאשר יאחז "איש ביד רעהו" ויחשוב חברו כי‬ ‫הוא אויב ויכהו‪" 27.‬וגם יהודה" אשר יישארו בירושלים יצאו כעת להילחם‪ 28‬ויאספו את שלל הגויים "זהב וכסף‬ ‫ובגדים לרב מאוד"‪ .‬כמגפת האדם‪ ,‬תהיה מגפה גם בבעלי החיים של האויב‪29.‬‬ ‫ה‪ð‬ותרים מקרב הגויים ישובו לה' בכל ליבם‪" 30‬ועלו מידי ש‪ð‬ה בש‪ð‬ה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחג את חג‬ ‫הסכות"‪ .‬הגויים שלא יעלו לעבוד את ה' לא יזכו לגשם בארצם באותה הש‪ð‬ה ויסבלו מרעב‪ ,‬ואם יהיו הם ממצרים‪,‬‬ ‫לא ישקה אותם ה‪ð‬ילוס‪31.‬‬ ‫"ביום ההוא" שתתפשט קדושת ירושלים ‪ 45‬מיל‪ 32,‬יהיו פעמו‪ð‬י הזהב התלויים בראש הסוסים המתים "קדש לה' "‬ ‫ומהם יעשו מזרקי דם וסירים על מ‪ð‬ת לבשל בהם את בשר הזבחים הרבים במקדש‪ 33.‬מחמת ריבוי הקורב‪ð‬ות באותה‬ ‫העת‪ ,‬יהיו כל הסירים בירושלים קודש‪" 34‬ולא יהיה כ‪ð‬ע‪ð‬י‪ 35‬עוד בבית ה' צבאות ביום ההוא" היות ו‪ð‬כבדי העמים‬ ‫ית‪ð‬דבו לשרת במקדש‪.‬‬ ‫מה הקשר בין ההפטרה לחג?‬ ‫בהפטרה מתואר‪“ :‬והיה כל ה‪ð‬ותר מכל הגוים… ועלו מדי ש‪ð‬ה בש‪ð‬ה להשתחוות למלך ה׳ צבאות ולחג את חג‬ ‫הסוכות‪ .‬והיה אשר לא יעלה… ולא עליהם יהיה הגשם”‪.‬‬ ‫סוכות הוא זמן תחילת הגשמים‪ ,‬וארבעת המי‪ð‬ים יחד עם ‪ð‬יסוך המים באים לרצות על המים לש‪ð‬ה הבאה‪ .‬לכן‬ ‫העו‪ð‬ש למי שלא ישתתף הוא עצירת הגשמים‪ .‬מכאן שהחג מקבל משמעות כלל א‪ð‬ושית לא רק חג יהודי‪ ,‬אלא חג‬ ‫שבו כל העמים יכירו במלכות ה׳ ויתכ‪ð‬סו תחת סוכת השלום בירושלים‪.‬‬ ‫‪ 21‬רש"י‪ ,‬רד"ק שם‪ ,‬י‬ ‫‪ 22‬מצודות דוד‪ ,‬רד"ק שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 23‬רד"ק‪ ,‬מלבי"ם שם‪ ,‬יא‬ ‫‪ 24‬מצודות דוד שם‪ ,‬יב‬ ‫‪ 25‬רש"י שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 26‬מצודות דוד‪ ,‬רד"ק שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 27‬מצודות דוד‪ ,‬מלבי"ם שם‪ ,‬יג‬ ‫‪ 28‬מלבי"ם שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 29‬רש"י‪ ,‬מצודות דוד שם‪ ,‬טו‬ ‫‪ 30‬רד"ק שם‪ ,‬טז‬ ‫‪ 31‬היות ובחג הסוכות ‪ð‬ידו‪ð‬ים על המים‪ ,‬והם לא עלו להתפלל לה' )רש"י‪ ,‬מהר"י קרא‪ ,‬מלבי"ם שם‪ ,‬יז(‪.‬‬ ‫‪ 32‬כ‪ 45-‬ק"מ‪.‬‬ ‫מלבי"ם שם‪ ,‬כ‬ ‫‪ 33‬רש"י‪ ,‬מצודות דוד‪ ,‬מהר"י קרא שם‪ ,‬כ‬ ‫‪ 34‬מצודות דוד שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 35‬הותרת כ‪ð‬ע‪ð‬ים בארץ )גבעו‪ð‬ים( הייתה כמשרתים עבור עם ישראל‪ ,‬וכעת ‪ð‬וכחותם מיותרת שכן א‪ð‬שים רמים ו‪ð‬כבדים מהם ממלאים תפקיד זה )מצודות‬ ‫דוד שם‪ ,‬כא(‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שמחת תורה ‪ -‬וזאת הברכה‬ ‫קריאה‪/‬פרשה זו עוסקת בברכות משה לב‪ð‬י ישראל קודם מותו‪ ,‬ובמות משה רבי‪ð‬ו‪.‬‬ ‫ברכות משה לב‪ð‬י ישראל קודם מותו‬ ‫משה פותח את ברכתו לעם ישראל בהקדמת שבחו של הקב"ה אשר יצא לקראת עם ישראל בעת מתן תורה ‪ -‬אותה‬ ‫הע‪ð‬יק להם‪ ,‬לאחר שאומות העולם סירבו לקבלה ‪ -‬עם חלק ממלאכיו "מימי‪ð‬ו אשדת‪ 36‬למו"‪ .‬משה מודיע את‬ ‫חיבתו‪ 37‬של ה' לכלל שבטי ישראל ואת מציאות ‪ð‬שמות הצדיקים אצל ה' ‪ -‬דבר שזכו לו בהתכ‪ð‬סותם בתחתית הר‬ ‫סי‪ð‬י‪ 38‬וקבלת עול תורתו תוך התחייבות שלא לעוזבה‪" .‬ויהי בישרון‪ 39‬מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל"‪.‬‬ ‫משה מברך את ראובן שלא תיכרת ‪ð‬פשו בעולם הזה ובעולם הבא בשל חטאו‪ ,‬ומבטיח כי לעולם יימ‪ð‬ה שמו לצד‬ ‫אחיו‪.‬‬ ‫הוא ממשיך ומברך "שמע‪ 40‬ה' קול יהודה"‪ 41‬בעת מלחמות צאצאיו מלכי יהודה מול אויביהם‪ ,‬שישובו בשלום‪.‬‬ ‫"ללוי אמר תומיך ואורך לאיש חסידך" על שלא התלו‪ðð‬ו יחד עם שאר העם על אוכל ומים‪ ,‬לאחר שחטאו ישראל‬ ‫בעגל קראו 'מי לה' אלי' והרגו את קרוביהם שחטאו‪ ,‬ושמרו על מצוות 'ברית' מילה' כל ארבעים ש‪ð‬ות מדבר‪ .‬על כן‬ ‫ראויים הם להורות תורה ולעבוד בבית המקדש‪ .‬משה מברכם כי יעמדו בפ‪ð‬י המערערים על מעמד הכהו‪ð‬ה וי‪ð‬צחו‬ ‫את אויביהם‪42.‬‬ ‫הוא מברך את ב‪ð‬ימין‪ 43‬שייב‪ð‬ה בית המקדש בחלקו ומאז לא תשרה שכי‪ð‬ה במקום אחר‪44.‬‬ ‫את יוסף הוא מברך כי תהיה ארצו מבורכת בת‪ð‬אים מיטביים ליבול משובח ורב‪ .‬מזכיר את יהושע בן שבט אפרים‬ ‫שי‪ð‬היג את ישראל אשר "בכור שורו הדר לו וקר‪ð‬י ראם ‪ 45‬קר‪ð‬יו"‪ ,‬ואת ‪ð‬יצחון צאצאיו בעתיד‪46.‬‬ ‫משה מברך את יששכר וזבולון הכורתים שותפות ‪ð‬צח "שמח‪ 47‬זבולון בצאתך ויששכר באהליך"‪ .‬את זבולון הוא‬ ‫מברך שיצליח בעסקיו ואת יששכר שיצליח בלימוד התורה ובהעמדת ראשי ס‪ð‬הדרין העוסקים בעיבור החודשים‬ ‫‪ð 36‬תי‪ð‬ת התורה לעם ישראל הייתה מתוך אש‪ ,‬וכן התורה הייתה כתובה באש )רש"י לג‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ 37‬רש"י )שם‪ ,‬ג( מבאר ביאור ‪ð‬וסף למילים 'אף חובב עמים'‪ ,‬שאף כאשר מוסר הקב"ה את ישראל בידי שו‪ð‬איהם‪ ,‬עדיין מתכ‪ð‬סים הצדיקים בצילו ומקבלים‬ ‫את דברי ה' באהבה‪.‬‬ ‫‪ 38‬רש"י )שם‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫‪ 39‬לשון ראייה‪ .‬ה'כלי יקר' )שם‪ ,‬ה( מבאר כי לפעמים אדם עולה לגדולה למרות שאי‪ð‬ו ראוי‪ ,‬אך אם יביטו א‪ð‬שים ויבדקו אחריו ידיחוהו‪ ,‬אחר שמצאו‬ ‫שאי‪ð‬ו ראוי‪ .‬אך כאן מעיד הפסוק כי גם כאשר הביטו העם על משה לא מצאו בו פסול שמצריך הדחה‪ .‬ה'כלי יקר' אומר כי ביאור זה ‪ð‬כון לאומרו גם ביחס‬ ‫לבורא‪ ,‬שלמרות כל ה‪ð‬יסיו‪ð‬ות מודים עם ישראל כי הוא מלכם‪.‬‬ ‫‪ 40‬במילה 'שמע' רומז משה לשמעון שמתברך בתוך ברכת יהודה‪ ,‬וכך גם חלקו של שמעון מובלע היה בתוך ‪ð‬חלת יהודה‪ .‬הטעם שלא קיבל שמעון ברכה‬ ‫בפ‪ð‬י עצמו הוא חטא זמרי עם כזבי בת צור ‪ð‬שיא מדיין )רש"י שם‪ ,‬ז( שמתווסף על הריגת א‪ð‬שי שכם שבגי‪ð‬ה לא קיבל את ברכת יעקב – אמ‪ð‬ם גם לוי‬ ‫לא זכה בשל כך לברכת יעקב‪ ,‬אך תיקן זאת בהתאסף ב‪ð‬י שבטו ל‪ð‬קום ‪ð‬קמת ה' לאחר חטא העגל )דעת זק‪ð‬ים שם‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫‪ 41‬רש"י )שם‪ ,‬שם( מבאר ש‪ð‬סמך יהודה לראובן היות וש‪ð‬יהם הודו על קלקול שעשו‪ .‬ביאור ‪ð‬וסף הוא שעצמות יהודה התגוללו בארון כל ארבעים ש‪ð‬ה‪,‬‬ ‫בשל ‪ð‬ידוי שקיבל על עצמו באומרו "וחטאתי לאבי כל הימים"‪ .‬ואמר משה‪ :‬הרי יהודה הוא זה שגרם לראובן להודות )גמ' מכות יא‪ – (:‬עד אז התאבל‬ ‫בצ‪ð‬עה מפ‪ð‬י הבושה‪.‬‬ ‫‪ 42‬מלחמות החשמו‪ð‬אים )רש"י שם‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫‪ 43‬אחר שמברך את לוי בעבודת המקדש מזכיר את ב‪ð‬ימין ש‪ð‬ב‪ð‬ה מקדש בחלקו‪ ,‬ולאחריו את יוסף שבחלקו ‪ð‬ב‪ð‬ה משכן שילה אשר שימש את העם מאז‬ ‫סיום כיבוש הארץ‪ ,‬ועד לב‪ð‬יית בית המקדש בזמן שלמה המלך )רש"י שם‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫‪ 44‬רש"י שם‪ ,‬יב‬ ‫‪ 45‬קר‪ð‬י השור חזקות וקר‪ð‬י הראם יפות‪ .‬בכך ‪ð‬ותן שבח מושלם ליהושע ש‪ð‬משל לשור ולראם גם יחד )רש"י שם‪ ,‬יז(‪.‬‬ ‫‪ 46‬יהושע משבט אפרים י‪ð‬חיל את ארץ ישראל תוך מלחמה בעמי הארץ‪ ,‬וגדעון משבט מ‪ð‬שה ‪ð‬יצח את מדיין )רש"י שם‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫‪ 47‬האור החיים )שם‪ ,‬יח( מבאר כי שמחת זבולון היא בשל האפשרות ש‪ð‬ית‪ð‬ת לו לקיים את תורתו של יששכר ‪ -‬אחרת אין מקום לשמחה הקשורה לע‪ð‬יי‪ð‬י‬ ‫עולם הזה‪ ,‬וככתוב בקהלת )ב‪ ,‬ב(‪" :‬ולשמחה מה זה עושה"‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ובכך "עמים הר‪ 48‬יקראו" בבוא עם ישראל להיראות לפ‪ð‬י ה' בשלושת הרגלים‪" .‬כי שפע עמים יי‪ð‬קו‪ 49‬ושפו‪ð‬י טמו‪ð‬י‬ ‫חול"‪.‬‬ ‫הוא מברך את גד שגבולו מתרחב לצד מזרח הארץ‪ ,‬כי י‪ð‬צח את אויביו המצויים בקרבת מקום‪ .‬בדומה לכך הוא‬ ‫מברך את דן "גור אריה"‪ 50‬שי‪ð‬צח את אויביו‪.‬‬ ‫את ‪ð‬פתלי הוא מברך כי לאור השפע לו יזכה‪ ,‬יהיה הראשון להביא ביכורים‪51.‬‬ ‫משה מברך את אשר ש‪ð‬תברך ב‪ð‬ים רבים מכולם‪ 52‬שיהיה רצוי לאחיו‪ ,‬ב‪ð‬ותיו יי‪ð‬שאו לכוה‪ð‬ים גדולים "וטובל בשמן‬ ‫רגלו"‪53.‬‬ ‫את סדרת הברכות הוא מסיים בברכה כללית לעם ישראל שגיבוריו ישבו בעיר הגבול וימ‪ð‬עו מאויביהם להיכ‪ð‬ס‬ ‫לארץ "וכימיך דבאך"‪ 54.‬מזכיר להם כי אין באלוהים כאלוקי ישראל אשר בהיותו קדמון לכל בחר לו את השמים‬ ‫למשכן וכל גיבורי העולם תחתיו‪ ,‬ומברך את ישראל שישבו 'איש תחת גפ‪ð‬ו ותחת תא‪ð‬תו'‪ ,‬מפוזרים‪ ,‬ללא צורך‬ ‫להתאגד בכדי לגבור על האויב‪ 55.‬בסיום פירוט הברכות אומר משה לעם "אשריך ישראל" שכל טוב העולם מובטח‬ ‫לכם‪56.‬‬ ‫מות משה רבי‪ð‬ו‬ ‫לאחר סיום הברכות עולה משה להר ‪ð‬בו‪ ,‬שם רואה את כל ארץ ישראל בשלוותה ואת כל הצרות העתידות לקרות‪57:‬‬ ‫את ב‪ð‬י דן עובדים לפסל מיכה וכ‪ð‬גדם את שמשון היוצא להושיע את ישראל‪ ,‬את ארץ ‪ð‬פתלי החרבה לעומת דבורה‬ ‫וברק ה‪ð‬לחמים בסיסרא‪ ,‬את ארץ אפרים ומ‪ð‬שה בחורב‪ð‬ה אל מול ‪ð‬יצחון יהושע )משבט אפרים( על עמי כ‪ð‬ען‬ ‫ומלחמת גדעון )משבט מ‪ð‬שה( במדיין ועמלק ואת חורב‪ð‬ה של ארץ יהודה מול ‪ð‬יצחו‪ð‬ות מלכות דוד‪ .‬ה' מראה לו‬ ‫את כל העתיד לקרות לעם ישראל עד תחיית המתים‪ ,‬ומראה לו את מערת המכפלה ואת יציקת כלי המקדש על ידי‬ ‫שלמה בכיכר הירדן‪58.‬‬ ‫ה' אומר למשה כי הראה לו את הארץ בכדי שיוכל להעיד בפ‪ð‬י אבות האומה כי קיים ה' את הבטחתו לה‪ð‬חיל את‬ ‫הארץ לזרעם‪ ,‬אך הוא לא יוכל להיכ‪ð‬ס אליה‪59.‬‬ ‫משה ‪ð‬פטר‪ 60‬במיתת ‪ð‬שיקה ו‪ð‬קבר על ידי הקב"ה "מול בית פעור‪ 61,‬ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה"‪ .‬הפסוק‬ ‫מעיד כי על אף פטירת משה בגיל מאה ועשרים "לא כהתה עי‪ð‬ו ולא ‪ð‬ס ליחו"‪ 62.‬העם בוכה על מותו במשך שלושים‬ ‫יום‪.‬‬ ‫‪ 48‬רש"י )שם‪ ,‬יט( מביא ביאור ‪ð‬וסף‪ .‬סוחרי אומות העולם יבואו לרגל עסקיהם עם זבולון לארץ ישראל ויבקרו בירושלים‪ .‬התרשמותם מעבודת העם‬ ‫לאלוקי השמים באופן אחיד )אצל עכו"ם כל קבוצה עובדת באופן אחר( תביא לכך שיתגיירו‪.‬‬ ‫‪ 49‬העושר שיגיע מהחילזון ‪ -‬ממ‪ð‬ו מפיקים את התכלת למצוות ציצית ‪ -‬ומזכוכית לב‪ð‬ה‪ ,‬יאפשר ליששכר ולזבולון ללמוד תורה )רש"י שם‪ ,‬שם(‪ .‬מכאן ‪ð‬יתן‬ ‫ללמוד שגם א דם המחזיק תורה צריך ללמוד תורה בעצמו ולא להסתפק בסיוע שמע‪ð‬יק לתלמיד חכם‪ .‬ומעשה ברב אהרון קוטלר זצ"ל ראש ישיבת 'בית‬ ‫מדרש גבוה' )לייקווד( שאמר לתלמיד שביקש לעזוב את הישיבה ולעבוד לפר‪ð‬סתו‪ ,‬תוך שהבטיח כי יתרום מכספו להחזרת תורה‪'" :‬עולם הבא' אכן יהיה‬ ‫לך בשכר תרומתך כמו אותם שלמדו תורה‪ ,‬אך 'עולם הזה' של לומדי תורה לא יהיה לך"‪.‬‬ ‫‪ 50‬הכלי יקר )שם‪ ,‬כב( מבאר כי לאחר שאמר יעקב שדן ידון את עם ישראל‪ ,‬מברך אותו משה שיהיה ליבו כלב אריה ולא יפחד מבעלי הדי‪ð‬ים המאיימים‬ ‫שלא יוציא דין אמת‪.‬‬ ‫‪ 51‬כלי יקר שם‪ ,‬כג‬ ‫‪ 52‬רש"י שם כד‬ ‫‪ 53‬מרוב שמן היה מוכר בזול לשאר העם )ספור‪ð‬ו שם‪ ,‬כד(‪.‬‬ ‫‪ 54‬כל זמן שיעשו רצו‪ð‬ו של ה'‪' ,‬דבאך'‪ ,‬יזוב וייזל כספם וזהבם של אומות העולם אשר יבואו לק‪ð‬ות מפירותיה המשובחים של הארץ )רש"י שם‪ ,‬כה(‪.‬‬ ‫‪ 55‬רש"י שם‪ ,‬כח‬ ‫‪ 56‬רש"י שם‪ ,‬כט‬ ‫‪ 57‬רש"י לד‪ ,‬א‬ ‫‪ 58‬רש"י שם‪ ,‬ג‬ ‫‪ 59‬לו יכול היה להיכ‪ð‬ס‪ ,‬היה מחכה משה לראותם ‪ð‬וחלים בפועל ואז היה הולך לאבות )רש"י שם‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫‪ 60‬מכאן ואילך כתב יהושע‪ .‬לדעת ר"מ בגמ' כתב משה דברים אלו מפי הקב"ה בדמעות‪ ,‬ובכך ‪ð‬בדלו מילים אלו משאר התורה ש‪ð‬כתבה בדיו )רש"י ושפתי‬ ‫חכמים שם‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫‪ 61‬קברו היה מוכן שם מששת ימי בראשית‪ ,‬בכדי לכפר על חטא 'בעל פעור' )רש"י שם‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫‪ 62‬לא שלט בגופו ריקבון )רש"י שם‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫"ויהושע בן ‪ð‬ון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו ב‪ð‬י ישראל ויעשו כאשר צוה ה' את משה"‪.‬‬ ‫התורה מעידה כי "לא קם ‪ð‬ביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פ‪ð‬ים את פ‪ð‬ים"‪ð 63,‬שלח מאת ה' להרבות מופתים‬ ‫בארץ מצרים‪ ,‬קיבל את התורה בידיו וחולל ‪ð‬יסים במדבר "לעי‪ð‬י כל ישראל"‪64.‬‬ ‫קריאת 'חתן בראשית' עוסקת בתיאור מפורט של בריאת העולם בשישה ימים‪ ,‬כאשר ממצב של "תוהו‬ ‫ובוהו" וריק מוחלט‪ ,‬הופך העולם למקום מסודר‪.‬‬ ‫האור והחושך ‪ð‬תחמים לזמ‪ð‬ים ‪ð‬פרדים‪) 65‬יום א(‪ .‬המים העליו‪ð‬ים והתחתו‪ð‬ים ‪ð‬חלקים זה מזה )יום ב( ובי‪ð‬יהם‬ ‫‪ð‬מצאת היבשה כמקום ‪ð‬פרד בו צומחים עצים ועשבים שו‪ð‬ים )ג(‪ .‬בהמשך ‪ð‬בראים השמש‪ ,‬הירח ומערכות הכוכבים‬ ‫כולן )יום ד(‪ ,‬שרצים‪ ,‬בעלי כ‪ð‬ף ובעלי חיים ימיים )יום ה(‪ ,‬ולבסוף מגיע זמ‪ð‬ם של הבהמות והחיות לשכון בארץ‪.‬‬ ‫לקראת סיום התהליך בורא הקב"ה את האדם בצלמו הוא‪ ,‬כהשלמה לבריאה‪ 66.‬את האדם הוא מפקיד על הבריאה‬ ‫כולה‪ .‬פעולה זו משלימה את הליך היצירה של העולם‪ ,‬ולאחריה מכריז הקב"ה על ייחודו של היום השביעי בו הוא‬ ‫שובת ממלאכת הבריאה אותה סיים ומקדש יום זה ל‪ð‬צח‪.‬‬ ‫קריאת המפטיר עוסקת בפירוט קורב‪ð‬ות החג‪ :‬שבעה כבשים‪ ,‬פר אחד‪ ,‬איל אחד‪ ,‬שעיר עיזים אחד לחטאת‪,‬‬ ‫מ‪ð‬חת סולת מעורבת בשמן )‪ 3/10‬איפה‪ 67‬לפר‪ 2/10 ,‬לאיל‪ 1/10 ,‬לכבש( ויין )‪ 1/2‬הין‪ 68‬לפר‪ 1/3 ,‬לאיל‪ 1/4 ,‬לכבש(‪.‬‬ ‫הפטרת שמחת תורה‬ ‫ההפטרה‪ 69‬עוסקת בציווי ה' ליהושע להכ‪ð‬יס את ישראל לארץ; הכ‪ð‬ות לעבור את ירדן לבוא לארץ; תזכורת‬ ‫לש‪ð‬ים וחצי השבטים לבצע את חלקם בכיבוש הארץ; קבלת השבטים עליהם כל מה שיצוו על ידי יהושע‪.‬‬ ‫"ויהי אחרי מות משה עבד ה' " פו‪ð‬ה ה' אל יהושע ואומר‪" :‬משה עבדי מת‪ 70‬ועתה קום עבור את הירדן הזה" יחד‬ ‫עם כל ישראל לארץ המובטחת להם‪" .‬כל מקום" שתדרוך בו "כף רגלכם" יהיה שלכם ‪ -‬כפי שאמרתי למשה‪ .‬גבולות‬ ‫הארץ המובטחת יהיו‪ :‬ממדבר צין‪ 71‬בדרום מזרח הארץ והרי הלב‪ð‬ון בצפון‪ ,‬ממזרח עד "‪ð‬הר הפרת‪ ... 72‬ועד הים‬ ‫הגדול" ממערב‪.‬‬ ‫ה' מבטיח ליהושע כי‪" :‬לא יתיצב איש לפ‪ð‬יך כל ימי חייך" וכי יהיה עימו כפי שהיה עם משה‪ ,‬ומורה לו‪" :‬חזק ואמץ"‬ ‫בה‪ð‬הגת העם היות והוא זה שי‪ð‬חיל‪ 73‬לעם את הארץ המובטחת לאבות האומה‪ .‬כל זאת בת‪ð‬אי שיקפיד על קיום‬ ‫‪ 63‬כל שאר ה‪ð‬ביאים תקשרו עם הקב"ה דרך מחיצות שו‪ð‬ות בהתאם לדרגתם‪ ,‬ולא דיבור ישר 'כדבר איש אל רעהו'‪ .‬ב‪ð‬וסף מזה יכול היה לדבר בכל עת‬ ‫שירצה ולא היה צריך להמתין להתגלות‪.‬‬ ‫‪ 64‬שבר את הלוחות לעי‪ð‬י העם לאחר חטא העגל‪ ,‬וזכה לאישור הקב"ה למעשהו זה ככתוב‪" :‬אשר שברת"‪ ,‬יישר כוח ששברת )רש"י שם‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫‪ 65‬רש"י )א‪ ,‬ד( מביא ביאור ‪ð‬וסף‪ ,‬כי הקב"ה טמן את האור לצדיקים לעתיד לבוא‪ ,‬שלא ראויים הרשעים ליה‪ð‬ות ממ‪ð‬ו‪.‬‬ ‫‪ 66‬רש"י )ב‪ ,‬ז( מבאר שעד יום זה הייתה בריאת העולם בשווה‪ :‬ביום הראשון ‪ð‬בראו שמים וארץ‪ ,‬בש‪ð‬י רקיע לעליו‪ð‬ים‪ ,‬בשלישי יבשה לתחתו‪ð‬ים‪ ,‬ברביעי‬ ‫מאורות לעליו‪ð‬ים‪ ,‬בחמישי 'ישרצו המים' לתחתו‪ð‬ים‪ .‬כעת‪ ,‬עלולה ליפול חלילה ק‪ð‬אה במעשה בראשית ש‪ð‬בראו יותר מתחתו‪ð‬ים או עליו‪ð‬ים‪ .‬בא הקב"ה‬ ‫וברא אדם מעפר ‪ -‬הבא מן הארץ‪ ,‬ו‪ð‬ופח בו רוח ‪ð -‬שמה המגיעה מתחת כיסא הכבוד‪.‬‬ ‫‪ 67‬איפה הי‪ð‬ה מידת ‪ð‬פח מקראית השווה בין כ‪ 25-‬ליטר לפי שיטת הרב חיים ‪ð‬אה‪ ,‬ועד ‪ 43‬ליטר לפי שיטת החזו"א‪.‬‬ ‫‪ 68‬הין הי‪ð‬ו מידת ‪ð‬פח מקראית השווה ל ‪ 1/6‬האיפה‪ ,‬כלומר בין כ‪ 4.15-‬ליטר לשיטת הרב חיים ‪ð‬אה ועד ‪ 7.17‬ליטר לפי שיטת החזו"א‪.‬‬ ‫‪ 69‬יהושע א‪ ,‬א ‪ -‬יח )אשכ‪ð‬זים(; א‪ ,‬א ‪ -‬ט ‪ +‬ו‪ ,‬כז )ספרדים ותימ‪ð‬ים(‪.‬‬ ‫‪ 70‬כל מה שהתעכבו ב‪ð‬י ישראל בכ‪ð‬יסתם לארץ עד כה‪ ,‬היה בשל העובדה ש‪ð‬אסר על משה להיכ‪ð‬ס לארץ )מצודות דוד‪ ,‬א‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ 71‬רד"ק‪ ,‬רש"י שם‪ ,‬ד‬ ‫‪ 72‬הזורם בעיראק וסוריה של ימי‪ð‬ו‪.‬‬ ‫‪ 73‬לשם כך היה צורך להע‪ð‬יק חיזוק ליהושע‪ ,‬היות ובאופן טבעי יקומו הת‪ð‬גדויות לחלוקה שיעשה )מלבי"ם שם‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מצוות התורה "אשר צוה משה עבדי" ובזכות כך יצליח בכל‪ .‬לשם כך מורה לו ה' כי יהיה ספר דברים‪ 74‬כ‪ð‬גדו תמיד‬ ‫ובו יהגה "יומם ולילה" על מ‪ð‬ת שלא לשכוח דבר‪ .‬ה' מצוה את יהושע שלא לפחד במלחמה ‪ð‬גד האויב‪" 75‬כי עמך ה'‬ ‫אלקיך בכל אשר תלך"‪76.‬‬ ‫עם תום ימי אבל משה‪ 77‬מורה יהושע לשוטרי העם לעבור "בקרב המח‪ð‬ה" ולהודיע כי בעוד שלושה ימים יעברו‬ ‫"את הירדן הזה" בכדי לרשת את הארץ המובטחת‪ ,‬ועל כן עליהם להכין אוכל‪ 78‬ושאר צרכי הדרך ואת כלי ה‪ð‬שק‪79‬‬ ‫שבידיהם‪.‬‬ ‫ל‪"-‬ראוב‪ð‬י ולגדי ולחצי שבט המ‪ð‬שה" מורה יהושע לזכור את ציווי משה אליהם ולה‪ð‬יח את משפחותיהם ובעלי‬ ‫החיים שלהם "בארץ אשר ‪ð‬תן לכם משה בעבר הירדן" בעוד הם יצאו "חמשים" בראש ב‪ð‬י ישראל הבאים להילחם‬ ‫בעמי ארץ כ‪ð‬ען‪" ,‬עד אשר י‪ð‬יח ה' לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ" שהובטחה להם‪ ,‬ואז יהיו רשאים לשוב‬ ‫למזרח הירדן‪ .‬הם עו‪ð‬ים לו כי יעשו ככל אשר יצוו‪ ,‬כפי שצייתו למשה‪ .‬הם מוסיפים ואומרים כי‪" :‬כל איש אשר‬ ‫ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצו‪ð‬ו‪ ,‬יומת רק חזק ואמץ"‪80.‬‬ ‫"ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ"‪.‬‬ ‫מה הקשר בין ההפטרה לקריאת התורה?‬ ‫‪ְð‬חיל אֶ ת הָ עָ ם הַ זֶּה…”‬ ‫בהפטרה ‪ð‬אמר‪ֹ “ :‬מ ֶשׁה עַ בְ ִדּי מֵ ת‪ ,‬וְ עַ ָתּה קוּם עֲ בֹר אֶ ת הַ יּ ְַרדֵּ ן הַ זֶּה… חֲ זַק וֶאֱ מָ ץ‪ ,‬כִּ י אַ ָתּה ַתּ ִ‬ ‫הקריאה הראשו‪ð‬ה אחרי סיום התורה היא התחלת ספר יהושע‪ ,‬על מ‪ð‬ת להראות כי התורה ‪ð‬צחית גם כשהמ‪ð‬היגים‬ ‫מתחלפים‪.‬‬ ‫משה אי‪ðð‬ו‪ ,‬אך יהושע מקבל את תפקידו והעם ‪ð‬שבע לשמוע לו ‪“ -‬כְּ כֹל אֲ ֶשׁר ָשׁמַ עְ ‪ð‬וּ אֶ ל ֹמ ֶשׁה כֵּן ‪ְ ִð‬שׁמַ ע אֵ לֶי … ַרק‬ ‫חֲ זַק וֶאֱ מָ ץ”‪.‬‬ ‫בכך ההפטרה ממשיכה את סיום התורה ומלמדת כי כוחו של עם ישראל אי‪ðð‬ו באדם יחיד‪ ,‬אלא בדבקות בתורת‬ ‫משה ‪ “ -‬א יָמוּשׁ סֵ פֶ ר הַ תּו ָֹרה הַ זֶּה ִמפִּ י … כִּ י אָז ַתּ ְצלִ יחַ אֶ ת ְדּ ָרכֶי וְ אָז ַתּ ְשׂכִּ יל”‪.‬‬ ‫‪ 74‬רש"י שם‪ ,‬ח‬ ‫‪ 75‬מצודות דוד שם‪ ,‬ט‬ ‫‪ 76‬סיום ההפטרה למ‪ð‬הג הספרדים והתימ‪ð‬ים ‪ -‬אחר תוספת פסוק ‪ð‬וסף )ו‪ ,‬כז(‪.‬‬ ‫‪ 77‬רש"י שם‪ ,‬י‬ ‫‪ 78‬מצודות דוד‪ ,‬מצודות ציון‪ ,‬רד"ק שם‪ ,‬יא‬ ‫‪ 79‬רש"י שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 80‬סיום ההפטרה למ‪ð‬הג האשכ‪ð‬זים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫חידות לפרשת וזאת הברכה‬ ‫‪ .1‬מהיכן למד‪ð‬ו שסבא ‪ð‬קרא גם אבא? )לג‪ ,‬ט(‬ ‫‪ .2‬מה הקשר בין משה רבי‪ð‬ו וחג הח‪ð‬וכה? )לג‪ ,‬יא(‬ ‫‪ .3‬האם אדם בודד הוא חזק או חלש? )לג‪ ,‬כח(‬ ‫‪ .4‬מי קבר את משה רבי‪ð‬ו? )לד‪ ,‬ו(‬ ‫בכל שבוע יוגרלו ‪ ₪ 20‬בין המשתתפים‪:‬‬ ‫הקראת ‪ 4‬חידות בשולחן שבת וקיום שיח משותף או‬ ‫‪-‬‬ ‫מע‪ð‬ה על ‪ 2‬חידות בשולחן שבת ללא עזרה )אם ילד אחד מקריא‪ ,‬והאחים עו‪ð‬ים‪ ,‬כולם זכאים‬ ‫‪-‬‬ ‫להשתתף בהגרלה(‬ ‫תשובות יש לשלוח עד מוצ"ש‪ ,‬כ"ט בתשרי בשעה ‪ 23:00‬לכתובת ‪yaakovkatz1989@gmail.com‬‬ ‫או אישור הורים בטלפון ‪0527145013‬‬ ‫כ‪ð‬יסת מוצאי כ‪ð‬יסת מוצאי‬ ‫השבת השבת השבת השבת‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬חג‬ ‫שמחת‬ ‫ראשון‬ ‫תורה‬ ‫‪18:58‬‬ ‫‪17:43‬‬ ‫‪19:07‬‬ ‫‪17:52‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪18:05‬‬ ‫‪19:09‬‬ ‫‪18:14‬‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫‪18:59‬‬ ‫‪18:06‬‬ ‫‪19:08‬‬ ‫‪18:13‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪18:05‬‬ ‫‪19:08‬‬ ‫‪18:14‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪18:59‬‬ ‫‪17:44‬‬ ‫‪19:08‬‬ ‫‪17:53‬‬ ‫בית שמש‬ ‫‪19:01‬‬ ‫‪18:07‬‬ ‫‪19:10‬‬ ‫‪18:16‬‬ ‫עזה‬ ‫‪18:57‬‬ ‫‪18:01‬‬ ‫‪19:07‬‬ ‫‪18:11‬‬ ‫לב‪ð‬ון‬ ‫‪18:54‬‬ ‫‪17:58‬‬ ‫‪19:03‬‬ ‫‪18:08‬‬ ‫סוריה‬ ‫‪8‬‬