מה בפרשה · Mah Beparsha — סוכות (2026-09-21)

חובות העלון להדפסה והפצה ₪ 1.4) - ₪ 8,286.13לגיליון(
'מה?'
גיליון מס' לילדים
300 בעמ'
8
נדבת ידידי
היקרים
שיפתיעו את
הקב"ה בשבוע
הבא!!!
ה' ימלא כל קראו והכירו ב 7-דקות!
משאלות ליבם
לטובה ולברכה,
בנחת
ובקלות!!!
סוכות
יום טוב ראשון של סוכות
הקריאה עוסקת בדיðי קורבðות ,פירוט חגי ישראל ומתðות עðיים.
דיðי הקורבðות
הקב"ה מלמד למשה רביðו את פרטי דיðי בהמות לקרבן ,ומורה לו" :שור או כשב או עז כי יולד" 1יוקרב רק החל
מהיום השמיðי .קיים איסור על שחיטת בהמה ובðה באותו יום ,וכן להותיר מן הקורבן לאחר זמן האכילה .בðי
ישראל מצווים להיזהר מחילול שם השם בעולם.
דיðי המועדים
"וידבר ה' אל משה לאמר ...מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי" .ה' מורה על שביתה ממלאכה
ביום השבת ,הקרבת הפסח בי"ד ðיסן ושביתה ממלאכה ביום הראשון והשביעי -ואכילת מצות כל השבוע .הוא
מורה על העומר 2הבא מראשית קציר השעורים ביום ט"ז ðיסן ומוðף על ידי הכהן ,בתוספת כבש לקורבן .דבר זה
מתיר את האכילה מן התבואה החדשה .מיום הðפת העומר ðמðים ארבעים ותשעה ימים אשר בסופם יחוגו העם
את חג השבועות .בחג יביאו מðחה חדשה -שðי לחמים העשויים מחיטים בליווי שבעה כבשים ,פר ושðי אילים
והðסכים הðכוðים להם .בðוסף יביאו שעיר עיזים לחטאת ושðי כבשים לשלמים -אותם יðיפו יחד עם לחם הביכורים.
יום זה אסור במלאכה.
בפסוק הבא מוזהרים בðי ישראל שוב על מתðות עðיים בשדה :פאה ולקט.
בראשון לחודש השביעי מצווים בðי ישראל ביום " :זכרון תרועה" )ראש השðה( האסור במלאכה .בעשירי לחודש
יחול" :שבת שבתון" )יום הכיפורים( האסור במלאכה וכן מצווים להתעðות בו ,האוכל ביום זה חייב כרת .בחמישה
עשר לחודש יחגגו בðי ישראל במשך שבוע את חג הסוכות ,ובמהלכו הם ישבו בסוכה לזכר הðהגת ה' אותם בזמן
1רש"י )שם ,כז( מדייק שמגבלה זו קיימת רק בðולד בדרך טבעית ,אך לא ב'יוצא דופן' )ðיתוח 'קיסרי'(.
2מידת ðפח מקראית ,המהווה כמות מאכל יומית של אדם ממוצע.
1
יציאתם ממצרים .בשבוע זה יביאו קורבðות רבים וייטלו בידם ארבעה מיðים :אתרוג ,לולב ,הדסים וערבות .ביום
הראשון ישבתו ממלאכה ,וכן ביום השמיðי אשר בא מייד לאחר החג.
קריאת המפטיר עוסקת בציון ðוסף של חגיגת שבעת ימי הסוכות ,ובפירוט קורבðות החג :שלושה עשר פרים ,שðי
אילים ,ארבעה עשר כבשים ,שעיר אחד 5.7 ,איפה סולת מעורבת בשמן 3,וכ 10.6 -הין יין4.
הפטרת יום טוב ראשון של סוכות
ההפטרה 5עוסקת במבחן הðותרים מהעם בימות המשיח; קיבוץ חיל גוג ומגוג והמלחמה על ירושלים;
הðפלאות שישעה ה' ביום ההוא ,והתגלות כבוד ה'; המגפה שתהיה בעמים שיצורו על ירושלים; הכרת
העמים במלכות ה' ,והשיבה לעבודתו הקדושה.
ה' אומר כי ביום הגאולה יביא על ישראל צרות על מðת לכלות מהם את הפושעים והמורדים ,ובכך ייבחðו הðותרים
האם ðאמðים לה' "כבחן את הזהב" בכור הצורפים .כל אחד מהðשארים אשר "ייקרא בשמי ואðי אעðה אותו אמרתי
עמי הוא" ולא אבחר באחד מן העכו"ם" 6והוא יאמר ה' אלקי".
"הðה יום בא לה' " בו יתקבצו אל ירושלים כל הגויים 7וכך אשיב לך כל מה שלקחו מהם הגויים בימים עברו.
אתן בלב בðי אדום 8לעלות על ירושלים לקחתה מידי בðי ישמעאל 9ותלכד העיר ,בתיה יהרסו וðשיה ייטמאו "ויצא
חצי העיר בגולה" ,ויתר "העם" יישארו ויתגברו על האויב בעזרת ה' 10.אז יצא ה' מן השמים וילחם בעכו"ם להשמידם
כפי שðלחם במצרים על שפת ים סוף -וכמו אז ,שלל הגויים ייפול ביד ישראל11.
רגלי ה' יעמוד כביכול על הר הזיתים והוא ייבקע ממזרח למערב -חצי אחד יðוע צפוðה והחצי השðי דרומה עד
מקום בשם אצל 12.בגיא שייווצר בין שðי ההרים הקיימים כעת ,יðוסו הגולים מן העיר מפðי שוביהם" 13כאשר ðסתם
מפðי הרעש בימי עזיה מלך יהודה"14 .
"והיה ביום ההוא" יהיו ישראל מבולבלים ולא ידעו אם זה זמן הכðה לישועה ,או לכיליון 15.אותו היום ,יהיה יום
מיוחד לה' שייוודע בו בגבורותיו וðפלאותיו שיעשו בו ביום 16שאיðו "לא יום ולא לילה" -כי לא ידעו האם טובה
היא או רעה 17,ולבסוף יהיה כולו אור18.
באותו היום "יצאו מים חיים מירושלים" וילכו למזרח דרך הבקע בהר הזיתים "חצים אל הים" המזרחי "וחצים אל
הים" המערבי -לא יתייבש בקיץ ולא יקפא בחורף 19.אז יקבלו כל העכו"ם את ה' "למלך" ויאמיðו בו בלבד 20.כל
3כ 47 -ליטר )שיטת הגר"ח ðאה(
4כ 44 -ליטר )כ"ðל(
5זכריה יד ,א -כא )אשכðזים וספרדים(; יג ,ט – כא )תימðים(
6מצודות דוד יג ,ט
7אבן עזרא יד ,א
8מלבי"ם שם ,ב
9מלבי"ם שם ,שם
10רד"ק שם ,שם
11מצודות דוד שם ,ג
12מלבי"ם שם ,ה
13מצודות דוד ,רד"ק שם ,ה
14אך בשוðה ממה שראה ישעיה בימי עזיה את ה' יושב על כסא רם וðשא ,ושרפים עומדים ממעל לו והבית ðמלא עשן מכעס ה' .כאן ,ה' ומלאכיו יבואו
להגן ולעזור לעם ישראל במלחמתו בגוג )מלבי"ם שם ,ה(.
15מצודות דוד שם ,ו
16רד"ק שם ,ז
17מצודות דוד שם ,שם
18מהר"י קרא שם ,שם
19מצודות דוד שם ,ח
20מצודות דוד שם ,שם
2
הארץ תהפוך למישור מלבד ירושלים אשר תבלוט כהר גבוה מכולם 21במקומה הראשון – תוך התרחבות משמעותית
ביחס לשטחה בעבר" 22וישבו בה" לעולם ולא תחרב עוד -כפי שאירע בבית ראשון" - 23וישבה ירושלים לבטח".
וכך תהיה מגפת הצרים על ירושלים 24:אבריהם ייפלו 25תוך כדי שהם עומדים 26,ארובות העיðיים יהיו ריקות ,ולשוðו
של כל אחד ואחד תימס בפיו" .והיה ביום ההוא תהיה מהומת ה' " כאשר יאחז "איש ביד רעהו" ויחשוב חברו כי
הוא אויב ויכהו" 27.וגם יהודה" אשר יישארו בירושלים יצאו כעת להילחם 28ויאספו את שלל הגויים "זהב וכסף
ובגדים לרב מאוד" .כמגפת האדם ,תהיה מגפה גם בבעלי החיים של האויב29.
הðותרים מקרב הגויים ישובו לה' בכל ליבם" 30ועלו מידי שðה בשðה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחג את חג
הסכות" .הגויים שלא יעלו לעבוד את ה' לא יזכו לגשם בארצם באותה השðה ויסבלו מרעב ,ואם יהיו הם ממצרים,
לא ישקה אותם הðילוס31.
"ביום ההוא" שתתפשט קדושת ירושלים 45מיל 32,יהיו פעמוðי הזהב התלויים בראש הסוסים המתים "קדש לה' "
ומהם יעשו מזרקי דם וסירים על מðת לבשל בהם את בשר הזבחים הרבים במקדש 33.מחמת ריבוי הקורבðות באותה
העת ,יהיו כל הסירים בירושלים קודש" 34ולא יהיה כðעðי 35עוד בבית ה' צבאות ביום ההוא" היות וðכבדי העמים
יתðדבו לשרת במקדש.
מה הקשר בין ההפטרה לחג?
בהפטרה מתואר“ :והיה כל הðותר מכל הגוים… ועלו מדי שðה בשðה להשתחוות למלך ה׳ צבאות ולחג את חג
הסוכות .והיה אשר לא יעלה… ולא עליהם יהיה הגשם”.
סוכות הוא זמן תחילת הגשמים ,וארבעת המיðים יחד עם ðיסוך המים באים לרצות על המים לשðה הבאה .לכן
העוðש למי שלא ישתתף הוא עצירת הגשמים .מכאן שהחג מקבל משמעות כלל אðושית לא רק חג יהודי ,אלא חג
שבו כל העמים יכירו במלכות ה׳ ויתכðסו תחת סוכת השלום בירושלים.
21רש"י ,רד"ק שם ,י
22מצודות דוד ,רד"ק שם ,שם
23רד"ק ,מלבי"ם שם ,יא
24מצודות דוד שם ,יב
25רש"י שם ,שם
26מצודות דוד ,רד"ק שם ,שם
27מצודות דוד ,מלבי"ם שם ,יג
28מלבי"ם שם ,שם
29רש"י ,מצודות דוד שם ,טו
30רד"ק שם ,טז
31היות ובחג הסוכות ðידוðים על המים ,והם לא עלו להתפלל לה' )רש"י ,מהר"י קרא ,מלבי"ם שם ,יז(.
32כ 45-ק"מ.
מלבי"ם שם ,כ
33רש"י ,מצודות דוד ,מהר"י קרא שם ,כ
34מצודות דוד שם ,שם
35הותרת כðעðים בארץ )גבעוðים( הייתה כמשרתים עבור עם ישראל ,וכעת ðוכחותם מיותרת שכן אðשים רמים וðכבדים מהם ממלאים תפקיד זה )מצודות
דוד שם ,כא(.
3
שמחת תורה -וזאת הברכה
קריאה/פרשה זו עוסקת בברכות משה לבðי ישראל קודם מותו ,ובמות משה רביðו.
ברכות משה לבðי ישראל קודם מותו
משה פותח את ברכתו לעם ישראל בהקדמת שבחו של הקב"ה אשר יצא לקראת עם ישראל בעת מתן תורה -אותה
העðיק להם ,לאחר שאומות העולם סירבו לקבלה -עם חלק ממלאכיו "מימיðו אשדת 36למו" .משה מודיע את
חיבתו 37של ה' לכלל שבטי ישראל ואת מציאות ðשמות הצדיקים אצל ה' -דבר שזכו לו בהתכðסותם בתחתית הר
סיðי 38וקבלת עול תורתו תוך התחייבות שלא לעוזבה" .ויהי בישרון 39מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל".
משה מברך את ראובן שלא תיכרת ðפשו בעולם הזה ובעולם הבא בשל חטאו ,ומבטיח כי לעולם יימðה שמו לצד
אחיו.
הוא ממשיך ומברך "שמע 40ה' קול יהודה" 41בעת מלחמות צאצאיו מלכי יהודה מול אויביהם ,שישובו בשלום.
"ללוי אמר תומיך ואורך לאיש חסידך" על שלא התלוððו יחד עם שאר העם על אוכל ומים ,לאחר שחטאו ישראל
בעגל קראו 'מי לה' אלי' והרגו את קרוביהם שחטאו ,ושמרו על מצוות 'ברית' מילה' כל ארבעים שðות מדבר .על כן
ראויים הם להורות תורה ולעבוד בבית המקדש .משה מברכם כי יעמדו בפðי המערערים על מעמד הכהוðה ויðצחו
את אויביהם42.
הוא מברך את בðימין 43שייבðה בית המקדש בחלקו ומאז לא תשרה שכיðה במקום אחר44.
את יוסף הוא מברך כי תהיה ארצו מבורכת בתðאים מיטביים ליבול משובח ורב .מזכיר את יהושע בן שבט אפרים
שיðהיג את ישראל אשר "בכור שורו הדר לו וקרðי ראם 45קרðיו" ,ואת ðיצחון צאצאיו בעתיד46.
משה מברך את יששכר וזבולון הכורתים שותפות ðצח "שמח 47זבולון בצאתך ויששכר באהליך" .את זבולון הוא
מברך שיצליח בעסקיו ואת יששכר שיצליח בלימוד התורה ובהעמדת ראשי סðהדרין העוסקים בעיבור החודשים
ð 36תיðת התורה לעם ישראל הייתה מתוך אש ,וכן התורה הייתה כתובה באש )רש"י לג ,ב(.
37רש"י )שם ,ג( מבאר ביאור ðוסף למילים 'אף חובב עמים' ,שאף כאשר מוסר הקב"ה את ישראל בידי שוðאיהם ,עדיין מתכðסים הצדיקים בצילו ומקבלים
את דברי ה' באהבה.
38רש"י )שם ,שם(.
39לשון ראייה .ה'כלי יקר' )שם ,ה( מבאר כי לפעמים אדם עולה לגדולה למרות שאיðו ראוי ,אך אם יביטו אðשים ויבדקו אחריו ידיחוהו ,אחר שמצאו
שאיðו ראוי .אך כאן מעיד הפסוק כי גם כאשר הביטו העם על משה לא מצאו בו פסול שמצריך הדחה .ה'כלי יקר' אומר כי ביאור זה ðכון לאומרו גם ביחס
לבורא ,שלמרות כל הðיסיוðות מודים עם ישראל כי הוא מלכם.
40במילה 'שמע' רומז משה לשמעון שמתברך בתוך ברכת יהודה ,וכך גם חלקו של שמעון מובלע היה בתוך ðחלת יהודה .הטעם שלא קיבל שמעון ברכה
בפðי עצמו הוא חטא זמרי עם כזבי בת צור ðשיא מדיין )רש"י שם ,ז( שמתווסף על הריגת אðשי שכם שבגיðה לא קיבל את ברכת יעקב – אמðם גם לוי
לא זכה בשל כך לברכת יעקב ,אך תיקן זאת בהתאסף בðי שבטו לðקום ðקמת ה' לאחר חטא העגל )דעת זקðים שם ,שם(.
41רש"י )שם ,שם( מבאר שðסמך יהודה לראובן היות ושðיהם הודו על קלקול שעשו .ביאור ðוסף הוא שעצמות יהודה התגוללו בארון כל ארבעים שðה,
בשל ðידוי שקיבל על עצמו באומרו "וחטאתי לאבי כל הימים" .ואמר משה :הרי יהודה הוא זה שגרם לראובן להודות )גמ' מכות יא – (:עד אז התאבל
בצðעה מפðי הבושה.
42מלחמות החשמוðאים )רש"י שם ,יא(.
43אחר שמברך את לוי בעבודת המקדש מזכיר את בðימין שðבðה מקדש בחלקו ,ולאחריו את יוסף שבחלקו ðבðה משכן שילה אשר שימש את העם מאז
סיום כיבוש הארץ ,ועד לבðיית בית המקדש בזמן שלמה המלך )רש"י שם ,שם(.
44רש"י שם ,יב
45קרðי השור חזקות וקרðי הראם יפות .בכך ðותן שבח מושלם ליהושע שðמשל לשור ולראם גם יחד )רש"י שם ,יז(.
46יהושע משבט אפרים יðחיל את ארץ ישראל תוך מלחמה בעמי הארץ ,וגדעון משבט מðשה ðיצח את מדיין )רש"י שם ,שם(.
47האור החיים )שם ,יח( מבאר כי שמחת זבולון היא בשל האפשרות שðיתðת לו לקיים את תורתו של יששכר -אחרת אין מקום לשמחה הקשורה לעðייðי
עולם הזה ,וככתוב בקהלת )ב ,ב(" :ולשמחה מה זה עושה".
4
ובכך "עמים הר 48יקראו" בבוא עם ישראל להיראות לפðי ה' בשלושת הרגלים" .כי שפע עמים ייðקו 49ושפוðי טמוðי
חול".
הוא מברך את גד שגבולו מתרחב לצד מזרח הארץ ,כי יðצח את אויביו המצויים בקרבת מקום .בדומה לכך הוא
מברך את דן "גור אריה" 50שיðצח את אויביו.
את ðפתלי הוא מברך כי לאור השפע לו יזכה ,יהיה הראשון להביא ביכורים51.
משה מברך את אשר שðתברך בðים רבים מכולם 52שיהיה רצוי לאחיו ,בðותיו ייðשאו לכוהðים גדולים "וטובל בשמן
רגלו"53.
את סדרת הברכות הוא מסיים בברכה כללית לעם ישראל שגיבוריו ישבו בעיר הגבול וימðעו מאויביהם להיכðס
לארץ "וכימיך דבאך" 54.מזכיר להם כי אין באלוהים כאלוקי ישראל אשר בהיותו קדמון לכל בחר לו את השמים
למשכן וכל גיבורי העולם תחתיו ,ומברך את ישראל שישבו 'איש תחת גפðו ותחת תאðתו' ,מפוזרים ,ללא צורך
להתאגד בכדי לגבור על האויב 55.בסיום פירוט הברכות אומר משה לעם "אשריך ישראל" שכל טוב העולם מובטח
לכם56.
מות משה רביðו
לאחר סיום הברכות עולה משה להר ðבו ,שם רואה את כל ארץ ישראל בשלוותה ואת כל הצרות העתידות לקרות57:
את בðי דן עובדים לפסל מיכה וכðגדם את שמשון היוצא להושיע את ישראל ,את ארץ ðפתלי החרבה לעומת דבורה
וברק הðלחמים בסיסרא ,את ארץ אפרים ומðשה בחורבðה אל מול ðיצחון יהושע )משבט אפרים( על עמי כðען
ומלחמת גדעון )משבט מðשה( במדיין ועמלק ואת חורבðה של ארץ יהודה מול ðיצחוðות מלכות דוד .ה' מראה לו
את כל העתיד לקרות לעם ישראל עד תחיית המתים ,ומראה לו את מערת המכפלה ואת יציקת כלי המקדש על ידי
שלמה בכיכר הירדן58.
ה' אומר למשה כי הראה לו את הארץ בכדי שיוכל להעיד בפðי אבות האומה כי קיים ה' את הבטחתו להðחיל את
הארץ לזרעם ,אך הוא לא יוכל להיכðס אליה59.
משה ðפטר 60במיתת ðשיקה וðקבר על ידי הקב"ה "מול בית פעור 61,ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" .הפסוק
מעיד כי על אף פטירת משה בגיל מאה ועשרים "לא כהתה עיðו ולא ðס ליחו" 62.העם בוכה על מותו במשך שלושים
יום.
48רש"י )שם ,יט( מביא ביאור ðוסף .סוחרי אומות העולם יבואו לרגל עסקיהם עם זבולון לארץ ישראל ויבקרו בירושלים .התרשמותם מעבודת העם
לאלוקי השמים באופן אחיד )אצל עכו"ם כל קבוצה עובדת באופן אחר( תביא לכך שיתגיירו.
49העושר שיגיע מהחילזון -ממðו מפיקים את התכלת למצוות ציצית -ומזכוכית לבðה ,יאפשר ליששכר ולזבולון ללמוד תורה )רש"י שם ,שם( .מכאן ðיתן
ללמוד שגם א דם המחזיק תורה צריך ללמוד תורה בעצמו ולא להסתפק בסיוע שמעðיק לתלמיד חכם .ומעשה ברב אהרון קוטלר זצ"ל ראש ישיבת 'בית
מדרש גבוה' )לייקווד( שאמר לתלמיד שביקש לעזוב את הישיבה ולעבוד לפרðסתו ,תוך שהבטיח כי יתרום מכספו להחזרת תורה'" :עולם הבא' אכן יהיה
לך בשכר תרומתך כמו אותם שלמדו תורה ,אך 'עולם הזה' של לומדי תורה לא יהיה לך".
50הכלי יקר )שם ,כב( מבאר כי לאחר שאמר יעקב שדן ידון את עם ישראל ,מברך אותו משה שיהיה ליבו כלב אריה ולא יפחד מבעלי הדיðים המאיימים
שלא יוציא דין אמת.
51כלי יקר שם ,כג
52רש"י שם כד
53מרוב שמן היה מוכר בזול לשאר העם )ספורðו שם ,כד(.
54כל זמן שיעשו רצוðו של ה'' ,דבאך' ,יזוב וייזל כספם וזהבם של אומות העולם אשר יבואו לקðות מפירותיה המשובחים של הארץ )רש"י שם ,כה(.
55רש"י שם ,כח
56רש"י שם ,כט
57רש"י לד ,א
58רש"י שם ,ג
59לו יכול היה להיכðס ,היה מחכה משה לראותם ðוחלים בפועל ואז היה הולך לאבות )רש"י שם ,ד(.
60מכאן ואילך כתב יהושע .לדעת ר"מ בגמ' כתב משה דברים אלו מפי הקב"ה בדמעות ,ובכך ðבדלו מילים אלו משאר התורה שðכתבה בדיו )רש"י ושפתי
חכמים שם ,ה(.
61קברו היה מוכן שם מששת ימי בראשית ,בכדי לכפר על חטא 'בעל פעור' )רש"י שם ,ו(.
62לא שלט בגופו ריקבון )רש"י שם ,ז(.
5
"ויהושע בן ðון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בðי ישראל ויעשו כאשר צוה ה' את משה".
התורה מעידה כי "לא קם ðביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פðים את פðים"ð 63,שלח מאת ה' להרבות מופתים
בארץ מצרים ,קיבל את התורה בידיו וחולל ðיסים במדבר "לעיðי כל ישראל"64.
קריאת 'חתן בראשית' עוסקת בתיאור מפורט של בריאת העולם בשישה ימים ,כאשר ממצב של "תוהו
ובוהו" וריק מוחלט ,הופך העולם למקום מסודר.
האור והחושך ðתחמים לזמðים ðפרדים) 65יום א( .המים העליוðים והתחתוðים ðחלקים זה מזה )יום ב( וביðיהם
ðמצאת היבשה כמקום ðפרד בו צומחים עצים ועשבים שוðים )ג( .בהמשך ðבראים השמש ,הירח ומערכות הכוכבים
כולן )יום ד( ,שרצים ,בעלי כðף ובעלי חיים ימיים )יום ה( ,ולבסוף מגיע זמðם של הבהמות והחיות לשכון בארץ.
לקראת סיום התהליך בורא הקב"ה את האדם בצלמו הוא ,כהשלמה לבריאה 66.את האדם הוא מפקיד על הבריאה
כולה .פעולה זו משלימה את הליך היצירה של העולם ,ולאחריה מכריז הקב"ה על ייחודו של היום השביעי בו הוא
שובת ממלאכת הבריאה אותה סיים ומקדש יום זה לðצח.
קריאת המפטיר עוסקת בפירוט קורבðות החג :שבעה כבשים ,פר אחד ,איל אחד ,שעיר עיזים אחד לחטאת,
מðחת סולת מעורבת בשמן ) 3/10איפה 67לפר 2/10 ,לאיל 1/10 ,לכבש( ויין ) 1/2הין 68לפר 1/3 ,לאיל 1/4 ,לכבש(.
הפטרת שמחת תורה
ההפטרה 69עוסקת בציווי ה' ליהושע להכðיס את ישראל לארץ; הכðות לעבור את ירדן לבוא לארץ; תזכורת
לשðים וחצי השבטים לבצע את חלקם בכיבוש הארץ; קבלת השבטים עליהם כל מה שיצוו על ידי יהושע.
"ויהי אחרי מות משה עבד ה' " פוðה ה' אל יהושע ואומר" :משה עבדי מת 70ועתה קום עבור את הירדן הזה" יחד
עם כל ישראל לארץ המובטחת להם" .כל מקום" שתדרוך בו "כף רגלכם" יהיה שלכם -כפי שאמרתי למשה .גבולות
הארץ המובטחת יהיו :ממדבר צין 71בדרום מזרח הארץ והרי הלבðון בצפון ,ממזרח עד "ðהר הפרת ... 72ועד הים
הגדול" ממערב.
ה' מבטיח ליהושע כי" :לא יתיצב איש לפðיך כל ימי חייך" וכי יהיה עימו כפי שהיה עם משה ,ומורה לו" :חזק ואמץ"
בהðהגת העם היות והוא זה שיðחיל 73לעם את הארץ המובטחת לאבות האומה .כל זאת בתðאי שיקפיד על קיום
63כל שאר הðביאים תקשרו עם הקב"ה דרך מחיצות שוðות בהתאם לדרגתם ,ולא דיבור ישר 'כדבר איש אל רעהו' .בðוסף מזה יכול היה לדבר בכל עת
שירצה ולא היה צריך להמתין להתגלות.
64שבר את הלוחות לעיðי העם לאחר חטא העגל ,וזכה לאישור הקב"ה למעשהו זה ככתוב" :אשר שברת" ,יישר כוח ששברת )רש"י שם ,יב(.
65רש"י )א ,ד( מביא ביאור ðוסף ,כי הקב"ה טמן את האור לצדיקים לעתיד לבוא ,שלא ראויים הרשעים ליהðות ממðו.
66רש"י )ב ,ז( מבאר שעד יום זה הייתה בריאת העולם בשווה :ביום הראשון ðבראו שמים וארץ ,בשðי רקיע לעליוðים ,בשלישי יבשה לתחתוðים ,ברביעי
מאורות לעליוðים ,בחמישי 'ישרצו המים' לתחתוðים .כעת ,עלולה ליפול חלילה קðאה במעשה בראשית שðבראו יותר מתחתוðים או עליוðים .בא הקב"ה
וברא אדם מעפר -הבא מן הארץ ,וðופח בו רוח ð -שמה המגיעה מתחת כיסא הכבוד.
67איפה היðה מידת ðפח מקראית השווה בין כ 25-ליטר לפי שיטת הרב חיים ðאה ,ועד 43ליטר לפי שיטת החזו"א.
68הין היðו מידת ðפח מקראית השווה ל 1/6האיפה ,כלומר בין כ 4.15-ליטר לשיטת הרב חיים ðאה ועד 7.17ליטר לפי שיטת החזו"א.
69יהושע א ,א -יח )אשכðזים(; א ,א -ט +ו ,כז )ספרדים ותימðים(.
70כל מה שהתעכבו בðי ישראל בכðיסתם לארץ עד כה ,היה בשל העובדה שðאסר על משה להיכðס לארץ )מצודות דוד ,א ,ב(.
71רד"ק ,רש"י שם ,ד
72הזורם בעיראק וסוריה של ימיðו.
73לשם כך היה צורך להעðיק חיזוק ליהושע ,היות ובאופן טבעי יקומו התðגדויות לחלוקה שיעשה )מלבי"ם שם ,ו(.
6
מצוות התורה "אשר צוה משה עבדי" ובזכות כך יצליח בכל .לשם כך מורה לו ה' כי יהיה ספר דברים 74כðגדו תמיד
ובו יהגה "יומם ולילה" על מðת שלא לשכוח דבר .ה' מצוה את יהושע שלא לפחד במלחמה ðגד האויב" 75כי עמך ה'
אלקיך בכל אשר תלך"76.
עם תום ימי אבל משה 77מורה יהושע לשוטרי העם לעבור "בקרב המחðה" ולהודיע כי בעוד שלושה ימים יעברו
"את הירדן הזה" בכדי לרשת את הארץ המובטחת ,ועל כן עליהם להכין אוכל 78ושאר צרכי הדרך ואת כלי הðשק79
שבידיהם.
ל"-ראובðי ולגדי ולחצי שבט המðשה" מורה יהושע לזכור את ציווי משה אליהם ולהðיח את משפחותיהם ובעלי
החיים שלהם "בארץ אשר ðתן לכם משה בעבר הירדן" בעוד הם יצאו "חמשים" בראש בðי ישראל הבאים להילחם
בעמי ארץ כðען" ,עד אשר יðיח ה' לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ" שהובטחה להם ,ואז יהיו רשאים לשוב
למזרח הירדן .הם עוðים לו כי יעשו ככל אשר יצוו ,כפי שצייתו למשה .הם מוסיפים ואומרים כי" :כל איש אשר
ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצוðו ,יומת רק חזק ואמץ"80.
"ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ".
מה הקשר בין ההפטרה לקריאת התורה?
ְðחיל אֶ ת הָ עָ ם הַ זֶּה…”
בהפטרה ðאמרֹ “ :מ ֶשׁה עַ בְ ִדּי מֵ ת ,וְ עַ ָתּה קוּם עֲ בֹר אֶ ת הַ יּ ְַרדֵּ ן הַ זֶּה… חֲ זַק וֶאֱ מָ ץ ,כִּ י אַ ָתּה ַתּ ִ
הקריאה הראשוðה אחרי סיום התורה היא התחלת ספר יהושע ,על מðת להראות כי התורה ðצחית גם כשהמðהיגים
מתחלפים.
משה איððו ,אך יהושע מקבל את תפקידו והעם ðשבע לשמוע לו “ -כְּ כֹל אֲ ֶשׁר ָשׁמַ עְ ðוּ אֶ ל ֹמ ֶשׁה כֵּן ְ ִðשׁמַ ע אֵ לֶי … ַרק
חֲ זַק וֶאֱ מָ ץ”.
בכך ההפטרה ממשיכה את סיום התורה ומלמדת כי כוחו של עם ישראל איððו באדם יחיד ,אלא בדבקות בתורת
משה “ -א יָמוּשׁ סֵ פֶ ר הַ תּו ָֹרה הַ זֶּה ִמפִּ י … כִּ י אָז ַתּ ְצלִ יחַ אֶ ת ְדּ ָרכֶי וְ אָז ַתּ ְשׂכִּ יל”.
74רש"י שם ,ח
75מצודות דוד שם ,ט
76סיום ההפטרה למðהג הספרדים והתימðים -אחר תוספת פסוק ðוסף )ו ,כז(.
77רש"י שם ,י
78מצודות דוד ,מצודות ציון ,רד"ק שם ,יא
79רש"י שם ,שם
80סיום ההפטרה למðהג האשכðזים.
7
חידות לפרשת וזאת הברכה
.1מהיכן למדðו שסבא ðקרא גם אבא? )לג ,ט(
.2מה הקשר בין משה רביðו וחג החðוכה? )לג ,יא(
.3האם אדם בודד הוא חזק או חלש? )לג ,כח(
.4מי קבר את משה רביðו? )לד ,ו(
בכל שבוע יוגרלו ₪ 20בין המשתתפים:
הקראת 4חידות בשולחן שבת וקיום שיח משותף או -
מעðה על 2חידות בשולחן שבת ללא עזרה )אם ילד אחד מקריא ,והאחים עוðים ,כולם זכאים -
להשתתף בהגרלה(
תשובות יש לשלוח עד מוצ"ש ,כ"ט בתשרי בשעה 23:00לכתובת yaakovkatz1989@gmail.com
או אישור הורים בטלפון 0527145013
כðיסת מוצאי כðיסת מוצאי
השבת השבת השבת השבת
- -חג
שמחת ראשון
תורה
18:58 17:43 19:07 17:52 ירושלים
19:00 18:05 19:09 18:14 תל-אביב
18:59 18:06 19:08 18:13 חיפה
19:00 18:05 19:08 18:14 באר שבע
18:59 17:44 19:08 17:53 בית שמש
19:01 18:07 19:10 18:16 עזה
18:57 18:01 19:07 18:11 לבðון
18:54 17:58 19:03 18:08 סוריה
8
